הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 475

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ט' באדר התשע"ז (07 במרץ 2017), שעה 9:00

הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015 (מ/947), של חה"כ אמיר אוחנה, דוד ביטן

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מירב בן ארי

עבד אל חכים חאג' יחיא

שולי מועלם-רפאלי

טלי פלוסקוב

איציק שמולי

מיקי לוי

איילת נחמיאס ורבין

בצלאל סמוטריץ

רכזת תחום השירות הלאומי-אזרחי, משרד הביטחון - לאל שיליאן

ק' גיוס חרדים שב"ס, המשרד לביטחון פנים - מישר משה באלאס

מנהל תחום אוכלוסיות מיוחדות, המשרד לביטחון פנים - אורן נחמיה

עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - רחלי סונגו

לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה - דליה שילי-יריחובר

לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה - הילה צפורה רענן

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אוסנת חיטרון

לשכה משפטית, משרד המשפטים - דרור גרנית

עו"ד, משרד החינוך - מיכל חורין

אגף תקציבים, משרד האוצר - אורי שיינין

רפרנטית משרדים כלכליים, משרד האוצר - דניאל פרג

יועץ השר, משרד החקלאות - אברהם מאיר

ראש רשות השירות הלאומי-אזרחי - שר שלום ג'רבי

יועץ משפטי, רשות השירות הלאומי-אזרחי - יואב ארבל

סמנכ"ל, רשות השירות הלאומי-אזרחי - יעקב עמר

מנכ"ל, עמינדב – שירות לאומי - הרב צבי במברגר

סמנכ"לית, קעליטה – ארגון גג למען עולים מצרפת - מרים לסר

יועץ משפטי, בת עמי - ישעיהו אברהם

יו"ר, בת עמי - מיכל וולדיגר

מנכ"ל, בת עמי - ידעיה לוין

עו"ד, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - ישראל יעקב הבר

מנכ"לית, המוקד לפליטים ולמהגרים - רעות מיכאלי

מנכ"ל, מרכז מעשה - יוסי מלכה

מנכ"לית, קרן הזדמנות - אפרת שפרוט

סמנכ"ל, עמותת בשבי"ל - נעמה בן פזי

מנכ"לית עמותת שלומית - ארנה קוטלר

סגן מנהל מרחב, מגן דוד אדום - אבי חובב

מנהל מחלקת ליטיגציה, התנועה למען איכות השלטון בישראל - תומר נאור

נציג עמותת א.ס.ף ארגון סיוע לפליטים - דניאל דותן

כלכלן, יועץ עצמאי - יצחק שחק

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אגודה להתנדבות שירות לאומי, בת עמי אלומה אמונה, עמינדב אגודה תורנית להתנדבות, שלומית עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי - יהושע שלמה זוהר

נעה בן שבת

אתי שבתאי

הדר אביב

הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015

בוקר טוב, היום ה-7.3.2017, ט' באדר התשע"ז, השעה 9:00, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015, עם התוספת של חברי הכנסת: אמיר אוחנה ודוד ביטן, ואנחנו נמשיך בקריאה הרגילה.

סיימנו את סעיף 58א בעמוד 45, ועברנו לסעיף 58ב. הוא נוגע לנושא הגוף המפעיל שהוא לא רשות ציבורית, אמרנו שהוא כולל את הגופים המפעילים הפרטיים לגמרי וגם את הגופים המפעילים, שבהצעת החוק המקורית קראו להם: רשות ציבורית - - - פסקה (7). הם גם נכללים, הם לא גופים ציבוריים אבל הם גופים שיש להם תפקיד ציבורי והם מבוקרים על-ידי מבקר המדינה. אז שני הגופים האלה, אותם גופים פרטיים לגמרי או עמותות או חל"צים פרטיים לגמרי, וגם הסוג הזה של העמותות, אנחנו מתייחסים אליהם בסעיף 58ב בעמוד 45.

סיימנו את הדיון בשבוע שעבר בהערות ששמענו מחבר הכנסת אמיר אוחנה לגבי ההצעה שהצענו. ההצעה אומרת שכאן אנחנו מתארים את אותן מסננות שלפי הצעת משרד המשפטים, של שלוש מסננות: נושא המטרה, נושא התחומים ואחרי זה הפומביות. ובסעיף 64 הראינו שהוא הפך להיות הנושא של התחשבות במקורות המימון של הגופים כדי להביא בחשבון לעניין מימון של תקני שירות לאומי של גופים מפעילים בידי רשויות ציבוריות.

אז נקרא את סעיף 58 על-פי ההצעה לתיקונים של משרד המשפטים.

"אישור גוף מפעיל למי שאינו רשות ציבורית

58ב.

(ד) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת אישור גוף מפעיל לתאגיד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ולגוף אחר כאמור בסעיף קטן (ב)(3), אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:

(1) חלק משמעותי מפעילותו היא באחד או יותר מהעיסוקים המפורטים בסעיף זה להלן והפעילות שיבצעו אצלו המתנדבים תהיה בתחומים כאמור המפורטים לגבי כל עיסוק ובפעילויות שיקבע השר לגבי כל תחום בהתייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום."

זה אמור לבטא את שלוש המסננות. המסננת הראשונה מופיעה פה להלן, והיא מפרטת את המטרות, את התחומים, והפעילויות לפי מה שמוצע פה אם יהיו פעילויות שיקבע השר, בהתייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום.

שמי יואב ארבל, מהרשות לשירות לאומי אזרחי. אנחנו מכירים ומסכימים כמובן לכל התהליך כפי שהוא מופיע פה, ורק יש לנו הערה קטנה ובקשה קטנה שהמסננת השלישית של קביעת הפעילויות כפי שמופיע בנוסח עכשיו, שהמסננת הזאת תהיה בתקנות. אנחנו מבקשים להעביר את המסננת השלישית לאישור המנהל, ולא של השר בתקנות. מדובר על המסד השלישי לקביעת הפעילויות הספציפיות שיעשו המתנדבים. אנחנו חושבים שלדבר הזה צריך יותר גמישות, ואם בכל פעם שנרצה להוסיף פעילות נצטרך להגיע לאישור תקנות עם הכנסת וכולי, הדבר מאוד יקשה על הפעילות. לכן אנחנו מבקשים את המסננת השלישית להעביר להוראות המנהל בהתייעצות עם המועצה.

מה אומר דרור?

בוקר טוב, שמי דרור גרנית ממשרד המשפטים.

המחשבה מלכתחילה היתה להכניס את המסננת השלישית גם כן לחקיקה, ובאו מהרשות ואמרו, לא זה נוקשה מדי, צריך להגמיש את זה. אז אמרתי, בסדר, נעביר את זה לתקנות. הרי הרזולוציה לא צריכה להיות ברזולוציה של לוקחים את הילד בעל המוגבלות ואיזה אוכל מאכילים אותו. אבל האווירה צריכה להיות טיפול באנשים עם מוגבלויות. זו המסננת השלישית שתיכנס בתחום הרווחה. זאת בעיניי לא רזולוציה שאי אפשר להגיד אותה בתקנות. המסננת השלישית צריכה להיות מספיק כללית כדי לייצר סל של פעילויות, אבל גם מספיק פרטנית כדי שזה לא ישנה כל הזמן. התשובה שלי היא שזה צריך להיות בתקנות.

זה מכביד עליכם מבחינת הכניסה לעבודה? אתם בלאו הכי ביקשתם שהפרת החוק תהיה בעוד שנה פלוס. אז אני חושב שאין שום סיבה - - -

אני לא מדבר על הפעם הראשונה. אני מדבר על ההתנהלות בהמשך. מההיכרות שלנו את השטח, יש צרכים שעולים מדי פעם וזה דבר שהוא דינמי. אני מסכים לחלוטין שהתחומים זה דבר קשיח, באישור הוועדה והכול. אבל הפעילויות זה דבר חדש, זה לא היה קיים עד היום, זה דבר שהוא דינמי, כל הזמן דברים עולים, עולים צרכים. אנחנו רוצים להיות גמישים כדי שנוכל להיענות לרכים שעולים מהשטח, ולא לרוץ עם כל דבר לתקנות, אלא להסתפק בהוראות המנהל בהתייעצות עם המועצה. זו הבקשה שלנו.

הרציונל שזה יהיה בתקנות הוא כדי להבטיח שלא תהיה שרירות ושתהיה אחידות ושוויון. זאת אומרת, שלא יהיה מצב דברים שבו שני גופים שעושים בדיוק את אותה פעילות ואמורים לצלוח את אותן מסננות באותה צורה, ואחד מקבל והשני לא מקבל. זה תמיד השיקול כשאנחנו עושים הבניה של שיקול דעת מנהלי בחקיקה. אנחנו חושבים להבטיח את אחידות הדין, וזו צריכה להיות גם המטרה פה. כשיש תחום מסוים ופעילות מסוימת במסגרתו שהם לגיטימיים וראויים לשירות לאומי. גם הגופים צריכים לדעת שתהיה להם איזושהי ודאות. כשהם באים לבקש את - - - כמפעיל, הם צריכים לדעת אם הם נכנסים או לא נכנסים.

יש לי בקשה להתייחס להרכב הוועדה החדשה. לא הייתם בחמישה לתשע, אישרנו סופית את הצטרפותו של חבר הכנסת חאג' יחיא לוועדה. כדי לקבל אותו בחמימות, בחרנו אותו כיושב-ראש ועדת משנה לבטיחות בעבודה בענף הבניין. הוא יעמוד בראש ועדת המשנה, ומותר לצרף אליו עוד ארבעה או שישה חברי כנסת. אני התנדבתי להיות הראשון. ואני מזכיר לחברים שוודאי יודעים את קורות החיים האישיים שלו – חבר הכנסת חאג' יחיא הוא המהנדס היחיד שיש לנו בכנסת, הוא יצא מהטכניון שלנו עם ניסיון רב בענף הבנייה.

ויש הודעה עוד יותר משמחת – מנהלת הוועדה שלנו, ענת, ילדה בן. זה סימן לבנות בעתיד.

שמי דליה שילי-יריחובר ממשרד העבודה והרווחה. אני רק רוצה לעדכן לגבי נושא התחומים, שאנחנו כן שומרים על הזכות להסתייג.

סליחה, על מה אתם שומרים על הזכות להסתייג, בתחומים של הגופים המפעילים הפרטיים?

בנושא התחומים.

זה נושא שדנו בו?

לא, בנושא שדנו בו בדיון הקודם, נגע לאישור גוף מעפיל או רשות ציבורית, והם ביקשו להשאיר שם נושא של תחומים והם מבקשים להסתייג בנושא הזה.

ידעיה לוין מ"בת-עמי". מכל זה אני לא מבין אם יש החרגה לאוכלוסיות מיוחדות, צעירים עם מוגבלות וצעירים מרקע של סיכון. נגיד, צעיר שהתנדב בגן-חיות – האם יש החרגה לאוכלוסיות האלה בתחומים ובתפקידים? אני לא רואה את זה, ויכול להיות שזה קיים ואני לא מבין.

לא בעולם הגופים הפרטיים. אם באמת נפתח את כל משרדי הממשלה, ניפתח לכולם, כולל לציבור האוכלוסיות המיוחדות. אבל בתוך העולם של הגופים הפרטיים אין החרגה.

מתנדב בעל צרכים מיוחדים יוכל להתנדב בגן חיות?

אם ייכנס בתחומים ובפעילויות, כפי שקיים היום.

- - - תעשה לי טובה, הוא שואל אותך, כן או לא.

אני עוד לא יודע מה יהיו תחומי הפעילויות. אם הוא ייכנס פנימה, אז הוא יוכל.

אנחנו עוד לא יודעים את תחומי הפעילויות?

המסננת השלישית עוד לא נקבעה - - -

יש היום עשרות מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים או צעירים מרקע של סיכון או מצוקה, שהמקום היחיד שהם יכולים לעבוד בו ולעשות משהו משמעותי זה עבודה עם בעלי-חיים. אם זה לא נכנס, זו בעיה.

אני מבקש להתחשב בהערה. היא כל-כך מרכזית והיא צריכה להימצא בתוך כל הכתובים שהכנתם.

אני רק רוצה להגיד משפט לגבי המסננת השלישית. מצד אחד, אני שומעת את מה שאתה אומר, וחזקה עליי שאנשי הרשות רואים את השוויון שאתה מדבר עליו וכולנו נמצאים בו. אבל כן הייתי רוצה שנכניס בדברים את הגמישות הזאת שיואב מדבר עליה ואת מה שידעיה מעלה. זאת אומרת, מצד אחד, ברור לחלוטין, אולי הדרך להגיע לאיזון הזה היא שבתחילת שנה ייקבעו הדברים. זאת אומרת, שלא יהיה משהו שעכשיו נקבע ואי אפשר לשחק את אותה גמישות, אלא שבחילת שנה ייקבעו הדברים ואז הם יהיו גם על העניין השוויוני וגם על הצרכים שעולים מהשטח וייתנו מענה על מה שידעיה העלה עכשיו.

אין לנו בעיה שזה יהיה לקראת כל תחילת שנה - - -

כן, כן. ברור. לקראת שנת השירות.

אני רק רוצה להסב את תשומת לב חברי הכנסת שיש לנו מדרג פה. המסננת השנייה של התחומים, כמובן, כל שינוי בה יובא לוועדה של השר - - -

ברור. דיברתי על המסננת השלישית.

אנחנו במסננת השלישית, לכן הגיוני במדרג לרדת קצת ולאפשר למנהל פה את הגמישות.

ראשית, לעניין ההערה של ידעיה, יש מענה בתוך הנוסח והוא אומר, בהתייעצות עם המועצה וכדומה, וניתן לקבוע פעילויות עבור אוכלוסיות יעד שרק בהן ניתן להפעיל מתנדבים באותו תחום.

זה החלק שרשאי השר לקבוע. זה היה בתור רשות. כשדיברנו, הבנתי שאתם ביקשתם שיהיו פעילויות שיקבע השר לגבי כל תחום.

והוא רשאי לקבוע לגבי כל תחום בהתייעצות עם המועצה וכדומה, פעילויות שהן עבור אוכלוסיות יעד שרק בהן ניתן להפעיל מתנדבים באותו תחום. למשל, הדוגמה הזאת של בעלי מוגבוליות.

אולי נחכה רגע עם שאלת האנשים עם מוגבלויות. יש לנו שאלה ראשונית: האם זה ייקבע בתקנות או בנהלים של הרשות? זו שאלה ראשונה שצריך להכריע בה. בנוסף לזה, אפשר להוסיף אחר-כך פעילויות - - - שרק בהן ניתן להפעיל מתנדבים בתור אפשרות גמישות נוספת. אבל אנחנו התכוונו להגיד את הפעילויות עבור אוכלוסיות יעד ושהכול יהיה רשות של השר, ולא תהיה חובה לקבוע אותן מתוך חשש שיהיה קשה לקבוע רשימת פעילויות כזאת. זה עוד גלגול קודם של - - -

בעולם המעשה, בפרקטיקה, קשה מאוד לחזור כל שנייה, הרבה דברים צצים.

סליחה, אדון ארבל, אתה נכנס באמצע, לא מתחשב בפרוטוקול. אני חייב להגיד לכם, אני כבר מבולבל, לא מבין על מה אתה מדברים. אני פשוט לא מבין. אני מציע לכם שתגמרו את זה בהפסקה ביניכם, אבל פה אנחנו נקבע היום תקנות לפי אישור השר או ברשות. אני אומר לכם לפי מה שאני מבין בינתיים. אם אנחנו נשאיר את זה לשר זה אומר שזה המדיניות האישית שלו, וזה דבר שצריך להיות קבוע מראש, ולא כל שר יבוא ויחליף לעצמו את הפעילויות.

אדוני, אנחנו בדעה שלך - - -

אז אני מציע שתעשו את זה כי היום יש שר נפלא, מחר יהיה שר נפלא אחר, ואני לא הייתי רוצה לכל אחד את הסמכות - - -

ישנן שלוש אפשרויות. יש אפשרות שהמנהל יקבע אותן לא בתקנות, יקבע את רשימת הפעילויות. יש אפשרות שהשר יקבע את הפעילויות לבדו. כמובן, זה גם כן נתון - - - של בג"ץ. ויש אפשרות שהשר יקבע את זה בתקנות באישור הוועדה. זו אפשרות שלישית.

רק תקנות באישור הוועדה מבטיחות את אותו אינטרס שאדוני מדבר עליו, את השקיפות, את השיח הציבורי, את הבקרה הציבורית, את ההבטחה שזה לא משתנה באופן שרירותי או בהתאם - - -

אז אולי ראש הרשות באישור הוועדה?

מי שיכול להתקין תקנות זה השר. ואם זה בפיקוח הוועדה – הרי לא בכל יום בא לשנות כי לא כל שר שנכנס מתחיל להתעסק ולשנות עוד ועוד תקנות, אלא אם יש משהו דרסטי שצריך לשנות. אז כדי לשמור על שקיפות ועל סדר, לא המנהל יקבע, אלא השר וזו מדיניות, ואז גם המדיניות תיקבע בוועדה עצמה.

אני בדעה של היושב-ראש. בא שר ואומר, אין לו ראש לזה, הוא לא מבין בזה, זה לא תלוי בעסק שלו, ואתם מעבירים את זה - - -

זה המנגנון שיש לו במשרד - - -

ראש הרשות באישור המועצה.

תקנות מבטיחות את הסדר, תקנות מבטיחות שלא יהיו סטיות ימינה ושמאלה. בגלל שזה משתנה, אי אפשר להכניס דבר כזה לחוק. בדעת משרד המשפטים שזה תקנות.

תקנות באישור הוועדה?

ברור.

גם במסננתה שלישית? זה נראה לי מטורף.

העיסוק והתחומים כבר קבועים בחקיקה.

אני אסכם, ברשותכם. זה יהיה בתקנות. התקנות באות בדרך-כלל בפיקוח השר ובאישור הוועדה. אז זה סגור.

"(א) עיסוק באספקת שירות או טיפול ישיר לאוכלוסיה בישראל ולתושבי ישראל, בתחומים אלה:

(1) חינוך;

(2) בריאות;

(3) רווחה;

(4) קליטה ועידוד עליה;

(ב) עיסוק בשיפור איכות ובטיחות החיים של כלל האוכלוסייה בישראל ותושבי ישראל, בתחומים אלה:

(1) תרבות;

(2) הגנת הסביבה;

(3) בטיחות בדרכים;

(4) ביטחון פנים."

אתם רציתם להוסיף גם צער בעלי-חיים פה?

כן, הגנת הסביבה וצער בעלי-חיים?

ואז זה יאפשר את נושא גני החיות?

זה יאפשר גם את גני החיות וגם כל מיני עמותות שהיום פונות אלינו.

אנחנו מדברים על קליטה ועלייה?

כן, ואולי דרור יוכל להציג אול בצורה הטובה ביותר את העיסוקים שהוא ביקש - - -

אני חייב להתפרץ לדיון בביטוי רגשות אישיים, בעקבות הביקור של ארבעה ימים בקרב הקהילה היהודית באתיופיה.

אתמול בבוקר חזרנו – חבר הכנסת אברהם נגוסה שיזם את הביקור ויחד עם חברי מאיר כהן וחיליק בר, ואנוכי. היינו שם ופגשנו שתי קהילות יהודיות. שימו לב שהמושגים שלי הם לא המושגים המקובלים היום במערכת הציבורית הישראלית. יש שם שתי קהילות יהודיות. זה לא שני מחנות שמתכננים להעביר אותם, חלקם או ברובם, לארץ. הם לא חיים במחנה. הם חיים בכוכים. כל אחד לעצמו מחפש כוך, ונפגשים שלוש פעמים ביום כדי להתפלל ביחד במה שהם קוראים בית-כנסת שלהם, מועדון נוער של בני עקיבא. אני לא זוכר שמישהו מבני עקיבא דיבר עליהם. לצעירים הנפלאים האלה יש להם חולצות, והצבע כבר דהה מפני שאלה כנראה אותן חולצות שעברו מקבוצה לקבוצה. אף אחד לא דואג להם, וזאת קהילה יהודית לכל דבר, שרק עבורה משתמשים במושגים: לחסל אותה. - - - מחסלים את הקהילה שממנה אני בא, שיש בקושי 100 יהודים בפז. לא מדברים עליהם. עליהם באלפים. אומרים, זאת קהילה שהיא סגורה, יש רק מספר סגור, כאילו לא נולדים תינוקות ולא יכולים להצטרף אחרים.

אני חושב שאנחנו עושים עוול לקהילה הזאת, הקהילה היהודית באתיופיה. אנחנו לא מתייחסים אליהם. לצערי, חלק מאי הבנה והשנאה של חלק מאתנו באה מתוך הקהילה הזאת. ואני הודעתי לכמה חברים שאני נוסע לאתיופיה, אני מודה באשמה, לא הייתי מספיק מוכן ולכן הזעזוע שלי. אמרו לי, מה אתה הולך לראות, הם לא יהודים. מי שמנו לקבוע יהדות של מישהו? יש רבנות. עד אתמול בבוקר, הרב הראשי לירושלים אמר שצריך להעלות אותם כמה שהם רוצים מהר, ומספר שהוא זרק ואני לא הייתי אז אני לא יכול להגיד לכם. ואנחנו פוגעים ביהודים באתיופיה.

תדעו לכם, זו הקהילה היהודית שאין לה זכות לחוק השבות של המדינה שלנו. הם יכולים להיכנס לארץ רק לפי חוק הכניסה לישראל. למה? אני אתן לכם את התשובה, אם לא ניחשתם. אף גוף יהודי וישראלי היום לא פועל בקרבם. למה? - - - דעו לכם, סגרו את בית-הספר היהודי. פה מתחננים לפתוח בתי-ספר ב"טיזנבי" של העולם, במיליונים, בכסף מדינה, ושם סוגרים בית-ספר. כמו שיכולים להיות בגונדר, מתוך 9,000 תושבים, חברי קהילה מזוהים, רשומים, מסודרים, לפחות שליש הם ילדים. - - - מבני עקיבא שהשאירו להם כנראה איזה דגל. לא התקרבו אליהם שנים.

ילדים מתים בגלל תת תזונה. אתמול הצעתי להסתדרותה רופאים: תסתכלו על זה. הבוקר חזר פרופסור אידלמן ואמר, יש לי צוות שמתחיל ללמוד את הנושא ואנחנו נעשה הכול. פנו אתמול לשר הפנים, ואני באופן אישי במליאה, אמרתי לו, אריה, לא יכול להיות. שלחו לשם פקיד הכי אנטישמי שאני מכיר, גם אם הוא יוצא קהילת יהדות אתיופיה. אמרתי לו, תחזיר אותו בריצה. לא יכול להיות שאחד כזה שמודיע למשפחות האלה, אני אדבר איתכם בטלפון. אתם רואים אותם, אם יש להם פלאפון ביד? וכשאני אומר, למה לא פנית ליושבת-ראש הקהילה הנפלאה הזאת, ילדה בת 26 שמסרה את נפשה לטיפול בקהילה שלה? הוא אמר, מה? אני לא מדבר איתה, היא לא פונקציה בשבילי. אחד שדאג למזגן לפני שהוא יתחיל לעבוד, שהגיע כפקיד של המדינה בהחלטת ממשלה, שלפני שבעה חודשים באוגוסט האחרון, הוא הגיע במקרה יומיים לפנינו, בהתנהגותה כי גסה ושקרית – לא אתן לכם את כל הפרטים – שהספקנו לוודא ולראות במקום.

אז דעו לכם, חברים, אני מאוד ממליץ לשירות הלאומי, שיש לו גם זרוע בחוץ-לארץ, לחשוב על הקהילה הזאת. היא זקוקה לנו הרבה יותר מכל קהילה אחרת בעולם, ואין לה סכנה לאומית מקומית, שיהיה ברור, אף אחד לא מתנכל ליהודים, אבל אני פגשתי שם ילד, לאכול אותו, בשם יצחק מולא, ושאלתי, מה אתה עושה פה? - - - יצרתי קשר במקום עם מיקי, הבחור בא להקים מסעדה כדי להעסיק צעירים מהקהילה.

סליחה שהתפרצתי. הבטחתי לא לקלקל לך את הדיון הזה. אבל אני חוזר מפני שכשאני רואה: קליטה ועלייה, זה גם חיזוק הקהילה היהודית. בכל מקום, אנחנו עושים את זה כי זה נגמר בשני דברים – בגזענות שלנו ובחוסר סולידריות הומניטרית. לא יכול להיות שהג'וינט שולח אוכל ותמיכה לכלל האוכלוסיה, אבל רק לא ליהודים. אבל אנחנו אשמים, אנחנו הישראלים, והממשלה שלנו אשמה. אנחנו שלא מתייחסים נכון לנושא ובני הקהילה שבעצמם השתכנעו שזו הגישה. כשמגיע עולה מברית-המועצות לשעבר או מאוקראינה היום, אנחנו בודקים לו בציציות שלו? אבל מקבלים אותו בשמחה. מדינת ישראל ללא עליה מברית-המועצות בשני העשורים האחרים לא היתה המדינה של היום. אנחנו גאים במדינה שלנו, ובצדק. אבל בואו נלמד גם חלק הומניטרי, חלק יהודי, ככה נוכל גם לשנות חלק מההתייחסות שלנו לשאר אוכלוסיית המדינה.

לכן אני רוצה שנרשום, כמו שאתם עושים, כמו שהחרדים עושים, למה דווקא לציין את אנשי חב"ד כרגיל – מטורף צעיר, לאכול אותו מתוך אהבה. בואו נחזק גם את הקהילות היהודיות. זה תחום אחד שאני מבקש להכניס ולהשאיר אותו.

אני רוצה לציין שבנושא השירות בחו"ל, בסעיף 17, יש תחומים שבהם אפשר לבצע שירות לאומי בחוץ-לארץ, ותחומים שהם לא קשורים למסגרת התחומים הזאת. יש להם גם דרך אחרת לעדכונם. זה מופיע בעמוד 13 בסעיף 17, בתחום חינוך או בתחום עידוד העלייה.

מה עם הסברה?

לא, מ שרד החוץ מתנגד להסברה וזה בסדר גמור. אני חושב שזה לא תפקיד - - -

אז אנחנו מדברים על חינוך וחיזוק הקהילות היהודיות.

זה לגבי שירות לאומי בחו"ל. וחוץ מזה, לגבי שירות לאומי בארץ, כפי שאמרנו, יש פה בעיסוק, באספקת שירות או טיפול ישיר, אנחנו אומרים לאוכלוסיה בישראל, כל מי שנמצא פה בישראל, לתושבי ישראל, זה גם תושבי ישראל באיזור, בתחומים אלה: חינוך, בריאות, רווחה וקליטה ועידוד עלייה. העיסוק השני זה שיפור איכות ובטיחות החיים של כלל האוכלוסיה בישראל. האם פה גם צריך לתושבי ישראל כדי לכלול גם את תושבי ישראל באיזור, בתחומים של תרבות, הגנת הסביבה וצער בעלי-חיים, בטיחות בדרכים וביטחון הפנים?

עולות שתי שאלות – האם התרבות שייכת לחלק השני של המסננת או לחלק הראשון, למסננת של אספקת שירות או טיפול ישיר לאוכלוסיה? זה הנושא של התרבות. והשאלה השנייה, האם אנחנו מדברים על כלל האוכלוסיה בישראל ותושבי ישראל, או לא?

לעניין התרבות, התלבטתי הרבה. אני חושב שאפשר ככה ואפשר ככה. זה לא באמת חשוב אם אנחנו אוכפים את זה תחת - - -

אז אולי נכניס את זה תחת סעיף (א)? אני חושבת שזה יהיה תחומים יותר תואמים.

זה יותר קוהרנטי ב-(א).

לא לגמרי בטוח כי בתרבות ייכנסו דברים כמו מוזיאונים, כמו למשל, ספריות, ואז ספריות אולי זה כן שירות ישיר, אבל מוזיאונים זה אולי לא שירות ישיר. לא יודע, זה לא משנה מהותית.

אני בעד לפתוח מאשר לסגור.

אז להשאיר בסעיף (ב)?

להשאיר ב-(ב).

ולגבי האוכלוסיה בישראל או תושבי ישראל?

שוב, אם עושים ב-(א) צריך לעשות גם ב-(ב). אני רק אזכיר רגע את ההתגלגלות של התיבה הזאת. מלכתחילה הוצע לדבר על תושבי ישראל במטרה להגיע להסדר כמה שיותר קונצנזואלי. לבקשת יושב-ראש הוועדה זה הורחב בעצם כדי לחול גם על זרים ששוהים בישראל, שאפשר יהיה לספק טיפול גם לזרים השוהים בישראל, יהיה מעמדם המשפטי בארץ אשר יהא. ולכן זה הורחב לכלל האוכלוסיה. ואז אמרו, רגע, אנחנו מדברים על כלל האוכלוסיה בישראל, זה כאילו מוציא. אז כמובן שצריך להוסיף את תושבי ישראל.

עכשיו הנושא הנוסף – אני רוצה רק הערה אחת כי דיבר על זה חבר הכנסת אוחנה בתחילת הדיון הקודם. ברישה אנחנו אומרים שחלק משמעותי מפעילותו באחד או יותר מהעיסוקים המפורטים בסעיף זה, והעבודה שאנחנו מדברים – חלק משמעותי מפעילותו, זה אחד מהדיונים הראשונים שהיו בהצעת החוק הזאת, הובאה דוגמת "עמידר" ולכן לא דיברנו על עיקר פעילותו אלא דיברנו על חלק משמעותי מפעילותו. זה דבר שרציתי להזכיר כי נשמעה הערה לגבי זה.

בנושא אנשים עם מוגבלות – התפיסה היתה שבחלק הזה שמדובר על העיסוקים, על התחומים ועל הפעילויות, למעשה, יכול להיות שיהיו פעילויות לאנשים עם מוגבלות שיתאפשרו רק לאנשים עם מוגבלות, יכולים ל היות תנאים לפעילויות האלה, אבל בגדול, כולם צריכים להיות כפופים לתחומים האלה. אם רוצים לשנות ממנה, אז צריך לקבל החלטה שצריך לאפשר להם - - - תחומים. זו צריכה להיות החלטה, כרגע זה לא מופיע.

עורך-דין ישראל הבא מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. רציתי להוסיף כתחום את קידום זכויות אדם, כי אני לא בטוח שזה נכנס לאחד התחומים.

אני מתנגד.

בדיוק השיח הזה הוא בדיוק הדיון על גופים שהם שנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית.

מה זה קשור למוגבלים?

איך זה קשור אליך?

העיסוק שלנו הוא קידום זכויות אדם. לדעתי, לפי ההגדרה אי אפשר יהיה לשלוח אלינו לשירות לאומי.

זה לא נכון.

אני רוצה שאנשים יהיו מוגבלות יהיו רגילים, ולא תצטרך לקדם את הזכויות שלהם. הלוואי שנגיע ליום הזה. קידום זכויות אדם – אתה סוחב אותנו לנישה אחרת לחלוטין, עם כל הכבוד.

תשמור שהביצוע יהיה בהתאם לכיוון שלך, אני אשמח. אבל בהצהרה כזאת זו פרשנות לא מוצלחת. היתה התגובה של שר שלום ג'רבי – אנ י יכול להגיד לך, הוא התאפק.

אדוני, מכיוון שקבענו את התחומים בצורה הזאת, אנחנו נעשה תיקונים בסעיפים השונים שיתייחסו לתחומים. אחר-כך, בסוף הדברים אולי נחזור לסקור את השינויים כי עד עכשיו התייחסנו לתחומים שנקבעו בסעיף 4. בסעיף 4 לא ייקבע שום תחום, התחומים יהיו פה ואנחנו נעשה את ההתאמות בנוסח לאורך כל החוק.

עכשיו אנחנו עוברים לפסקה (2) – חבר הכנסת מיקי לוי, היתה הסתייגות שלך, דרשת שכל פעילותו של הגוף המפעיל תהיה באחד - - - ואנחנו דווקא הלכנו על רמה נמוכה של: חלק משמעותי מפעילותו כדי לאפשר, גם אם זה גוף גדול, לא עיקר פעילותו, אבל פעילות משמעותית, לא משהו זניח.

אדוני, אני מבקש את רשותך להגיד משהו לפרוטוקול. אתה כמובן יושב-ראש הישיבה, אתה תחליט אם יש דרך נוספת. אני מבקש את רשותך להתייחס לשני דברים שהיו בישיבה הקודמת.

לולא ההערות שלך לא נוכל להתקדם, לדעתך?

דבר אחד שנקבע בישיבה הקודמת, שנתנו 20% ולטעמי היינו יותר מדי לארג'ים, אבל היתה פה הצבעה ואני הצבעתי בה שיוכלו לעשות פעילויות נוספות אותו עמותות. וכשאני בודק את עצמי כשאני הולך הביתה ויושב על החומרים, מצאתי לנכון לשאול את עצמי את השאלה: האם מנכ"ל של עמותה יכול אחר-כך ב-20% האלה למנות את עצמו למנכ"ל של עמותות נוספות ולהשקיע את מרצו במקומות אחרים, ולקבל שכר ממקומות אחרים מה-20% האלה. ואני פה מבקש להגביל את עיסוקו של המנכ"ל לעמותה בלבד, שעיקר מרצו, פעילותו, זמנו, יוקדשו לעמותה בלבד, ולא ב-20% אנחנו נמצא את עצמנו עם מנכ"ל ש"ממנכ"ל" עוד כמה וכמה ארגונים, עמותות, מפעלים, מה שאתם רוצים. זו בעיה אחת שאני מפנה לפרוטוקול.

בעיה שנייה – נציג משרד החינוך איננו פה, ואני אומר פעם נוספת לפרוטוקול, ואני לא יודע על מי זה יוטל, אולי על החשב הכללי באוצר. משרד החינוך מתחמק. אני והוועדה לא קיבלנו - - -

אני כאן. שמי מיכל חורין, מהלשכה המשפטית של משרד החינוך.

מה שקיבלתי בפעם הקודמת זה מספרים מוערכים של אותם אנשים שברשימת מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, ואני אומר עוד פעם, אני בעד. זה מפעל הולם. כמה שאתם רוצים, אני אגיד את זה עוד פעם ועוד פעם, לא קיבלתי תשובה הולמת. כמה עובדים ביולי, קיבלתי הערכה ואני לא רגוע עם זה, ועד מתי ביולי, וכמה מתנדבים באוגוסט אם בכלל, ועד מתי באוגוסט. אני אומר עוד פעם, הנושא הזה פרוץ לכל עבר, אנחנו לא הצלחנו לסגור אותו ואני מבקש ממך, בבקשה, אני מוכן לתת לך את המסמך הקודם, אם אני יכול לבקש במטותא, תצאי החוצה, תעשי כמה טלפונים ותביאי מספרים כי היום זה ההצבעה האחרונה, אז אני לא יודע מתי תהיה לי הזדמנות - - -

כדי לנסות להתחבר לכל הפרטים שאתה נותן – אני תומך בצורה מלאה וחד-משמעית. מי שיהיה מנכ"ל בעמותות האלה, זה יהיה תפקידו הבלעדי, הכנסותיו הבלעדיות.

מצוין, אדוני. גברתי היועצת המשפטית, איך אנחנו? - - -

הכנסותיו של המנכ"ל – אני לא יודעת אם אנחנו יכולים להגיד כזה דבר - - -

אני מתכוון לכל מילה שאני אומר. אני עמדתי בראש עשרות עמותות שלא קיבלתי מהן, אולי חוץ מקפה, ולא העזתי לבקש.

אתה רוצה להגיד שברגע שהוא בעמותה כזאת הוא לא יכול להיות בעמותה אחרת - - -

לא, לא. הוא לא יכול לקבל שכר, הוא לא יכול לקבל שכר משום פעילות נוספת שמתבצעת על-ידי העמותה.

הוא עצמו? אותו אדם?

ב-20% שנתנו להם הם יקימו עוד 20 עמותות, והוא יהיה מנכ"ל של 20 עמותות.

אבל זה מה שרצינו מהם, שיקימו עמותות-בת.

אבל שלא יהיה מנכ"ל של 20 עמותות.

זה חלק מעבודתם כעמותת-אם.

נכון. אז מה הבעיה שלנו שהוא יקים עוד 20 עמותות?

אין בעיה, שיקים, אבל לא בשכר.

השכר צריך להיות מעמותה אחת.

למה?

למה שהוא יקבל שכר משלוש עמותות?

בוודאי. מה זה, למה?

אני הקמת עוד מרכז, אז מה, קיבלתי עוד משכורת?

אדוני היושב-ראש, יש פה שאלה מאוד כבדה של חופש העיסוק וזו שאלה מאוד כבדה של חופש העיסוק של הפרטים, כלומר, האנשים, הפרסונות, היחידים, ושאלה מאוד כבדה של חופש ההתקשרות, ההתארגנות של הגופים.

מה זה קשור? אם אתה מקבל משכורת, ועכשיו אתה מנהל עמותה, החלטת להקים עוד שתי עמותות-בת, זה אומר שאתה צריך לגזור שכר מכל עמותה שהקמת?

האם רשם העמותות מאפשר את זה בעמותות אחרות או שעכשיו אתם רק ביחס לעמותות האלה?

לא, גם הוא לא מאפשר.

אוקיי, אז אם הוא לא מאפשר, אז סבבה.

מה זה קשור לחופש העיסוק? גם חברי כנסת לא יכולים לעשות כלום - - -

אבל אי אפשר באותו זמן גם להגיד לו תקים עמותות אחרות וגם להגיד לו, אל תהיה בהן.

תקים עמותות אחרות, אבל למה הוא צריך לגזור מזה כסף?

זה לא מה שהוא אומר.

אני רוצה להזכיר שאנחנו דנו בשאלה של הגבלת השכר, עלתה פה הצעה להגביל את השכר של מנהלי העמותות - - -

לשכר של מנכ"ל משרד ממשלתי.

עלו כל מיני הצעות להגבלות, ובזמנו לא נכנסנו לעניין הזה. השאלה היא אם פה צריך להגיד – אנחנו קבענו הוראה של איסור ניגוד עניינים לגבי הגוף המוכר, יש הוראה נוספת שמאפשרת לשר לקבוע גם תקנות לעניין ניגוד עניינים של הגוף המוכר. יכול להיות שבמסגרת זו הוא יוכל למצוא הוראות מאזנות, אבל צריך לעשות את זה בהסתכלות על כל המרחב של מה שאומר חוק העמותות, על הוראות רשם העמותות, ואני חושבת שלהיכנס לנושא הזה עכשיו, בוודאי שזה גם מעכב את החקיקה. בגלל הפגיעה בחופש העיסוק צריך לעשות אותו עם איזונים ראויים.

יש לי בקשה. אני לא יודע איך תשחקו בחוקים, אבל שיהיה ברור ושיהיה רשום בפרוטוקול, זה הסיכום והכוונות לפחות של יושב-ראש הוועדה. כל מנכ"ל של גוף או של גוף שמוכר לא יכול לעשות שום דבר אחר שהוא לא בעסק הזה. דבר שני, הוא לא יכול לקבל שכר נוסף מפעילות שהוא יצר או מפעילות אחרת כל עוד שהוא מנהל את הגוף האחראי. שיהיה ברור, אחרת זה הפרצה שמזמינה עסקנים להתעסק גם בזה וגם בזה וגם בזה. מספיק עם זה.

אני עמדתי בראש עמותה שגלגלה מיליארד שקל. אתם יכולים לתאר כמה עמותות קמו תחתיי, בלי שחצנות, ביוזמתי, ברעיונות שלי? לא הייתי מעז לבקש מהן, חוץ מכוס קפה, שום דבר אחר. לא יכול להיות עכשיו שמי שמפתח פעילויות, על כל פעילות שהוא יפתח הוא יקבל בונוסים. מה זה? אז אני מבקש שיהיה ברור, אם לא בחוק, אז שיהיה רשום בפרוטוקול ויהיה גם בסיס לתביעות חיצוניות אם מישהו עושה את זה.

לדיון הבא אנחנו נקיים פגישה עם רשם העמותות ונבדוק את הנושא הזה - - -

אבל היום זה הדיון האחרון.

נושא כזה אנחנו לא יכולים - - -

אבל חבל לעכב את החוק הזה.

אני חייב לומר, מאוד-מאוד סבוך משפטית מה שמוצע פה, מאוד מרחיק לכת. אני חושב שזה לא משהו שאפשר בשלב הזה - - -

אפשר לדיון הבא. זה אומר שנחזור עם תשובות לעניין הזה.

אבל היושב-ראש רוצה לסיים היום.

חבר הכנסת לוי, יש רובד של לייצר מגבלות ותנאים ודרישות מהגוף המוכר עצמו, שזה בסדר גמור. אתה מציע פה להטיל הגבלות על פרסונות, והגבלות על הפרסונות - - - זה הרבה יותר - - -

לא על הפרסונות.

אלי, על הפונקציות אמרה לך נעה שיש כבר בחוק.

תקשיב, יש מנהל עמותה שמקים עמותות נוספות ומרוויח מעל מיליון שקל בשנה. אנחנו השתגענו? כסף מדינה, כסף שניתן לעמותה, שלושה מיליון שקל בשנה.

על הפונקציות יש כבר בחוק, דרור, אז לא צריך להתעכב עם החוק. זה מה שאומרת נעה.

קבענו שמנהל יכול להרוויח כמו מנכ"ל משרד ממשלתי. זה בסדר, אין לי בעיה עם העניין הזה.

אני לא חושב שצריך לקבוע שום הוראה בעניין הזה. כל הקטע של העמותות פה זה שהן גופים שמתנהלים בעצמם, הם גופים מהעולם הפרטי. כל המהלך של החקיקה פה לא עשה - - -

- - - את המוסר בחקיקה. תעזבו את החקיקה קצת לפעמים. זה לא מוסרי בכלל מה שאתם מנסים בשם החוק כביכול לדבר. חבר'ה, זה בלתי הגיוני.

אדוני, אני מקבלת עכשיו הודעה - - - לגבי הנושא הזה, שיש הוראות, שיש גם לפעמים התניות אם מאשרים שכר מאוד גבוה, אבל הם מתנים את זה בכך שזה עיסוקו היחיד של היושב-ראש.

הוא צריך להצהיר על זה בכניסה שלו, שזו ההכנסה היחידה, ולבחור ולאשר ולהנחות רק לפי העיקרון הזה. אדם מקבל שכר בגוף מפעיל או גוף מפעיל בשם הרשות, אך ורק מהגוף שהוא מפעיל, וזהו זה. ושום תוספת אחרת, שויחפשו אם זה במוסר או שזה בחוק, זו עובדה. ככה זה צריך להיות.

אדוני, אם אתה אומר שזה לא חייב להיות פה בחקיקה, אולי אפשר להציע להסמיך לקבוע הוראות או מגבלות בהקשר של ניגוד העניינים - - -

תביאו את זה בתקנות.

הגבלות שכר?

לא הגבלות שכר.

לא הגבלות שכר. אתה יודע איזה שכר היה לי?

כל העניין של ניגוד עניינים בין העמותה המרכזית לעמותות-בת ייקבעו בתקנות. נעה אמרה באופן מאוד ברור שהאיזונים ביחס לגופים כבר קיימים בחוק, היושב-ראש אמר דברים ברורים, איך הוא רואה את הדבר הזה מבחינה ערכית. בואו נתקדם.

אז מבחינה ערכית, אמר היושב-ראש, יתרכז בעבודתו בעמותה, יקים עמותות נוספות ויקבל שם כוס קפה עם עוגה.

בלי עוגה.

אז נחזור לעמוד 38 סעיף 47א, הוא נוגע לנושא: חיוב אמון וניגוד עניינים של גוף מוכר. דיברנו על העיקרון של ניגוד עניינים, וזה גם נוסח אחרת, בצורה יותר ברורה: "גוף מוכר לא יעדיף את ענייניו האישיים או את עניינו של אחר על פני עניינו של המתנדב ולא יפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עיסוקו לפי חוק זה ובין עיסוק אחר שלו."

ועכשיו אנחנו נוסיף סעיף קטן (ב) שאומר שהשר ראשי, ואני חושבת שכדאי שזה יהיה באישור הוועדה, הגבלות כאלה לקבוע הוראות נוספות לגבי צוות העמותה או אנשי העמותה או אולי מנהלי העמותה כדי להבטיח מניעת ניגוד עניינים. ואז הדבר הזה יתאפשר בתקנות. יכול להיות שזה יהיה הוראות שנוגעות לשכר, יכול להיות שזה יהיה נוגע להיקף הפעילות.

אולי אפשר: עמותות וחברות-בת שקשורות לאותו אדם?

לא, לא צריך להגזים. חברים, מיקי - - -

אני נכוויתי. אני נכוויתי.

בסדר, אבל לרוב הם אנשים תקינים - - -

אפשר לכתוב: הוראות לעניין עמותה על פעילותה וצוות העמותה, כי פעילותה, אם זאת חברת-בת זה חלק מהפעילות שלה, וצוות העמותה, לא משנה, זה יכול להיות גם חברה לתועלת הציבור, והכול למטרת מניעת ניגוד עניינים.

לגבי מוסדות החינוך – עובדתית, מוסדות החינוך לא פועלים שנה שלמה.

דיברנו על זה כבר בפעם הקודמת.

אני מבינה שהיתה לזה התייחסות בישיבה הקודמת.

אני חבר הכנסת מבקש ממשרד החינוך שיירשם גם בפרוטוקול, ואני אומר את זה בוועדה – אני לא רגוע, המספרים שניתנו לי הם מוערכים ולא סתם אמרתי את מה שאמרתי. אני מבקש מכם כחבר הכנסת, וזוהי זכותי המלאה, בבקשה, מספרים מדויקים, כמה בחודש השביעי אם בכלל, עד מתי - - -

אני מבינה שהמספרים הנכונים נמסרו - - -

ממש לא.

תגיש שאילתה לשר החינוך - - -

יבוא שר החינוך ויגיד לי את המספרים האלה?

אנחנו ננסה לטייב את המספרים.

זה אומנם בפרוטוקול של הישיבה הזאת, אבל ההתנהלות ביניכם יכולה להיעשות מחוץ לוועדה. בואו נמשיך.

נכון שהצבענו, אני לא רגוע עם 3,000 לעמותה, שזה 80,000 שקל, מגביל את התחרות. דיברתי גם עם היועצת המשפטית, מה ניתן לעשות – שולי, זאת זכותי.

על איזה 3,000 אתה מדבר?

אני מדבר על זה שביקשתי להגביל ל-3,000 היקף של מתנדבים ומתנדבות בכל עמותה, שזה 80 מיליון שקל. לנסות ולהגביל את זה לזה כדי לאפשר לעמותות נוספות להיכנס כדי שתהיה תחרות, כדי שתהיה יותר שליטה. 3,000 מתנדבים ומתנדבות זה 80 מיליון שקל מכספי מדינת ישראל. זה לא מעט. ואני רוצה לבדוק את האפשרות - - -

האפשרות לקבוע את זה בחקיקה נדחתה גם ברביזיה. זאת אומרת, האפשרות הזאת נדחתה לחלוטין. עכשיו עולה השאלה אם לא להשאיר את זה לפחות לאישור בתקנות. נקודה מסוימת עלתה בעקבות הדיון שלנו – אמרנו שאין קביעה של מספר מתנדבים, והבחירה של גופים מוכרים נעשית רק לגבי אותם מקומות שבהם יש פער בין מספר הגופים הקיים לבין מספר הגופים שנקבע בתוכנית הרב-שנתית.

מכיוון שכך נטענה טענה שלא נוצר שום תמריץ לקבוע מ ספר גבוה יותר של גופים מוכרים, כי הגופים המוכרים הקיימים יכולים לספוג לעצמם עוד ועוד עשרות אלפי מתנדבים.

חברים, זה לא ייפתח לדיון. אל תרימו ידיים. קיבלנו את ההסברים, הבנו חלק, לא יכולים ליישם בשלב זה ולא לשנות שום נקודה ממה שעבר עד עכשיו. את הסתייגויות תעשו במליאה. מיקי, אתה המומחה מספר אחת לחוק, אז יהיה לך שם את כל הזמן הנדרש.

הוא מומחה מספר אחת לתקיעת החוק. תלוי איך מסתכלים על זה.

שולי, תחזרי בך.

הפרוטוקול לא קלט את החזרה בך.

אז אני חוזרת בי לפרוטוקול.

אני רק רוצה לציין שהאפשרות כבר קיימת - - -

אני מוחה על הניסיונות של משרד המשפטים להכניס בדלת את מה שלא נכנס בחלון.

אני רק רוצה להזכיר שיש אפשרות לקבוע מספר מתנדבים מרבי בתוכנית הרב-שנתית. יש אפשרות כזאת. היתה אפשרות לקבוע את זה בצו או בתקנות נפרדות, ממש בהוראה, וגם חייבים לעשות אותה אחת לכמה שנים, אבל האפשרות לזה, הפוטנציאל קיים.

רק שיהיה ברור – זה לא אומר שדבריו של חבר הכנסת מיקי לוי הם ללא היגיון. יש הרבה היגיון. צריך לאפשר את הפתיחות הנדרשת כדי לקלוט גופים נוספים. הגופים הנוספים מייצרים דינמיקה נוספת, מייצרים אמצעים ומשאבים נוספים, ואת זה צריך לקחת בחשבון. אבל בתוכנית העבודה של הרשות זה המקום הנכון לעשות את זה, לדעתי.

עכשיו אנחנו עוברים לפסקה (2), וזה תנאי נוסף לאישור גוף מפעיל.

"(2) היה פעיל בעיסוק, ובתחום שלגביו ביקש את האישור לפחות שנתיים לפני הגשת הבקשה;"

זה דורש איזשהו ניסיון.

"(3) הוא התחייב כי הוא מקיים את הוראות הדין החל עליו לפי תחום השירות לפי העיסוק והתחום שבו הוא פועל;"

השאלה היא אם פה לא צריך להגיד גם את הפעילות. פה אפשר להגיד את הפעילות.

כן, פה כדאי לפרט.

אז אנחנו אומרים: "הוא מקיים את הוראות הדין החל עליו לפי העיסוק, התחום והפעילות שבהם הוא פועל;"

"(4) אין במטרותיו או במעשיו של מבקש האישור משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור;

(5) הוא אינו מפלגה, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המפלגות;

(6) הוא הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה תעמולת בחירות או פעילות בעלת אופי פוליטי–מפלגתי;

(7) הוא אינו גוף מוכר,"

זה אחד הטעמים, ועלתה טענה שלפעמים צריך להשלמת משימות למצוא מקום הפעלה למתנדבים, גם אם זה חודשי הקיץ.

(7) ואולם על אף האמור בסעיף 58ב במקרים חריגים הרשות רשאית לאשר הפעלה של מתנדב בגוף מוכר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים לשם השלמת תקופת השירות."

זאת אומרת, למרות שהגוף המוכר לא עומד בתנאים של הפעילות, טיפול ישיר באוכלוסיה בתחומים האלה, יוכל לקבל את האישור הזה לשם השלמת תקופת הפעילות.

ישעיהו אברהם מ"בת-עמי". התיקון לגבי האנשים בעלי מוגבלויות שהיושב-ראש דיבר עליהם קודם, ייעשה בשלב מאוחר יותר, כי כרגע בנוסח החוק אין הסדרה של העניין הזה. הפעלת אנשים בעלי צרכים מיוחדים שתיעשה לאו דווקא במגבלה של התחומים שנקבעו בחוק – כרגע היא לא נפתרה.

אני הבנתי שלא מתכוונים לפתוח את הנושא הזה, אלא ההפעלה במסגרת משרדי הממשלה היא בלי הגבלת תחומים בכל תחום, זה כפוף לאישור התפקידים. אבל בגופים שהם לא רשויות ציבוריות, בהם כן תהיה הגבלת העיסוק, התחום והפעילויות. יכול להיות שיהיו פעילויות שייפתחו רק לאנשים עם מוגבלות ויכול להיות שהפעילויות יהיו מותנות, אבל ברמת התחומים זה יישאר - - -

אין דיון. זו היתה שאלה, הוא קיבל הבהרה ושלום על ישראל. בואו נתקדם.

סעיף קטן (ה) מדבר על התנאים הנוספים שהשר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע, ובהם גם:

"(ה)

"(1) היחס בין היקף הפעילות בהיקף הפעילות, בעיסוק, בתחום ובפעילות כאמור בסעיף 58ב, לבין כלל הפעילות של הגוף המפעיל ואופי הפעילות האחרת של הגוף המפעיל;"

גם זה יכול להיבחן במסגרת תקנות ויכול להגביל את האפשרות לאשר גופים מפעילים, ואל שאר הדברים התייחסנו כבר בדיונים הקודמים.

"(ז) המנהל רשאי לתת אישור לגוף מפעיל לפי סעיף זה לתקופה שלא תעלה על עשר שנים, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של האישור לתקופות נוספות."

הבהרנו שאנחנו מדברים על מספר רב מאוד של גופים, ולכן זה המנהל, והצענו שזה לא יהיה באישור הוועדה, אם אתה עומד על ההסתייגות שלך - - -

עומד על ההסתייגות כי זה יהיה פרוץ. מה שלא יעבור לאישור הוועדה יהיה פרוץ, ולכן אני מבקש את אישור הוועדה.

חבר הכנסת לוי, אני אגיד לך רק מה העניין. קודם כל, עכשיו פתוח ויש לנו כללים ויש לנו גם ועדה עם נציבות שירות המדינה - - -

קיבלת רשות דיבור?

לא.

אז אני רוצה להבין בכלל את ההערה שלו. מהי ההסתייגות שלך, מיקי?

אני מבקש שהנושא הזה, שהמנהל רשאי לתת אישור לגוף מפעיל לפי סעיף זה לתקופה שלא תעלה על עשר שנים, יהיה באישור הוועדה. זה הכול.

הוועדה שלנו?

אתה יודע, אדוני, זה שלוש דקות. אתה יודע כמה פעמים בוועדת הכספים מביאים לאישור הוועדה עניינים שעניינם כסף ציבורי?

לכן אני לא בוועדת הכספים. פה זה ועדה מהותית.

נצביע.

רוצים להצביע? בבקשה. מי בעד ההצעה של מיקי? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

הסתייגות חבר הכנסת מיקי לוי לא אושרה.

בואו נתקדם.

עכשיו אנחנו בסעיף קטן (ח), גם אותו קראנו, בנושא מבחנים ואמות מידה להקצאה או הגבלה.

"(ח) בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ה) וסעיף 59 השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, אם מצא כי הדבר נדרש לשם הקצאה יעילה לתועלת הקהילה החברה והמדינה, ובשים לב לסדרי העדיפות הממלכתיים, לקבוע מבחנים ואמות מידה להקצאה או להגבלה של תקנים ושל סוגי תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים שאינם רשויות ציבוריות."

פה אנחנו אומרים שיכול להיות שהשר יקבע מגבלות ויגיד, בנושאים מסוימים אתם לא יכולים להקצות יותר מאשר X תקנים, למרות שאנחנו מדברים פה לא על תקנים במימון המדינה למעשה, אבל זה החלטות שלכם לאשר את הגופים המפעילים, ואז בכל זאת תהיה הגבלה לגבי סוגי הפעילות שאתם מאשרים.

רק כדי שנדע – עמותה קטנה שתבקש עכשיו 20 תקנים ואנחנו ניתן להם. הרי לא יעלה על הדעת, אנחנו בוחנים כל עמותה את הגודל שלה, אז רציתי רק לדעת אם זה שייך כי זה לא השר, זה אנחנו עושים את זה, אבל יואב הסביר לי שזה משהו רחב יותר.

פה המונח "תקנים" משמש – יכול להיות שצריך מילים אחרות בשביל להגיד את המונח הזה: מתנדבים, מספר מתנדבים, ולא סוגי תקנים. יכול להיות שצריך פה לשנות את המונחים אבל להתאים אותם לרעיון שבו מדובר.

כיוון שאנחנו קובעים פה בסעיף 58ב את התחומים, ולא בסעיף 4, אז אנחנו קובעים פה אפשרות גם לשנות:

"השר, בהתייעצות עם המועצה ועם שר הממונה על תחום, ובאישור הועדה, רשאי, בצו, להוסיף תחומים נוספים לתחומים המנויים בסעיף 58ב ובלבד שתחומים כאמור הם בתחום העיסוקים שבפסקאות משנה (א) או (ב) של אותו סעיף קטן, לפי העניין."

אפשר להוסיף לכל אחד מהעיסוקים תחומים אחרים במסגרת האישורים שקבועים פה.

עורך-דין ישראל הבר, מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

אני מבין שהוסיפו להגנת הסביבה את צער בעלי-חיים, אז נדמה לי שזה קצת צר מדי ושיהיה עדיף אם זה יהיה טיפול בבעלי-חיים. י שהתנגדות להצעה הזאת?

לא. צער וטיפול, מצדי.

בנושא טיפול בבעלי-חיים, לא רצינו שתגיע לרפת ציבורית ותעשה פעילות חקלאית מחוץ לעניין. אבל אם אנחנו אומרים שזה משהו שנוגע לכלל הפעילויות, לכלל הציבור, לטובת כלל האוכלוסיה, ואנחנו מבטיחים את זה בצורה אחרת, שזה לא פעילות - - -

הבנו את ההערה שלך, ישראל.

הסעיף של המסננת השלישית לא פה, של הפעילויות. איפה הוא?

הוא מופיע ברישה של סעיף 58ב. זה בעמוד 45, קראנו אותו: "חלק משמעותי מפעילותו היא באחד או יותר מהתחומים המפורטים בסעיף זה להלן והפעילות שיבצעו אצלו המתנדבים תהיה בתחומים כאמור המפורטים לגבי כל עיסוק, ובפעילויות שיקבע השר לגבי כל תחום בהתייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום" - - -

אה, בסדר.

אני רק רוצה להזכיר שאנחנו במסגרת התקנות שהשר רשאי לקבוע, אנחנו מדברים בפסקה (4) על:

"(4) מספר המתנדבים שגוף מפעיל רשאי להפעיל, לרבות בהתחשב בהיקף פעילותו ובפריסתה, ובאוכלוסיה המטופלת."

ושוב, אנחנו מדברים רק על תקנות, זה תלוי בתקנות.

אנחנו בסעיף 60. דיברנו על זה בדיונים הקודמים, מוסיפה את הנושא של תצהיר:

"60.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), גוף מפעיל ימסור לרשות, אחת ל-5 שנים תצהיר לפי פקודת הראיות בנוסח שעליו יורה המנהל, כי לא חלו שינויים מהותיים מהפרטים שמסר בבקשת האישור, אלא אם כן דיווח עליהם במועד כאמור בסעיף קטן (א)."

יש פה כמה הסתייגויות חלופיות של חבר הכנסת מיקי לוי לגבי הנושא של 30 ימים.

אני מוריד אותן, יש לי מספיק דקות.

61.

(ב) המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא לאחר שדרש מהגוף המפעיל לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המפעיל לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים או במקרה שבו עלול להיגרם נזק למתנדבים מאי ביטול האישור או התלייתו באופן מידי, שחומרתו עולה על הנזק שייגרם לגוף המפעיל מהחלטה מידית על ביטול האישור או התלייתו."

זאת אומרת, אנחנו גם שוקלים פה איזשהו מאזן של נזקים, הנזק של המתנדבים לעומת הנזק של הגוף. ובסעיף קטן (ג) הוספנו את האפשרות של:

"(ג) גוף מפעיל שבכוונתו להפסיק את פעילותו או את פעילות המתנדבים במסגרתו, יודיע על כך למנהל ולגוף המוכר שדרכו מופנים אליו המתנדבים חודש מראש לפחות."

עוד דבר, וסליחה שאני עוברת ככה באסוציאציה לנושא נוסף שקשור לביטול אישור והתליה. פה אנחנו מדברים על ביטול אישור והתליה של הגוף המפעיל. בנושא הגוף המוכר דיברנו בדיון הקודם וביקשתם להוסיף את הנושא של התליה, ורצינו להבהיר עוד הבהרה שנוגעת לאותו סעיף. אני מדברת על סעיף 49 בעמוד 38 – כיוון שדובר על ההתליה אז הוספנו פה את התיקונים על ביטול הכרה בגוף מוכר, על התליית הכרה, אבל גם את הנושא של סירוב להאריך תוקף הכרה. דיברנו על כך ששישה חודשים לפני סיום התקופה של ההכרה אפשר לבקש בקשה להאריך את תוקף ההכרה, וכמובן שבבחינת תוקף ההכרה יש בקשה, יש הסמכה של השר לקבוע איך מגישים את הבקשה. כמובן שצריך לשקול את אותם שיקולים שנבדקים מראש לגבי הגוף המוכר, אבל גם צריך להביא בחשבון – אם חדל להתקיים בגוף המוכר אחד מהתנאים להכרה, אז בוודאי, אבל גם אם היו הפרות של הגוף המוכר, גם אם הוא הפר תנאי מהתנאים הנוספים. כלומר, את ההתנהלות שלו צריך להביא בחשבון בעת שקילת הארכת תוקף ההכרה, והדבר הזה מובהר עכשיו בנוסח בעמוד 49.

לגבי גוף מפעיל שמודיע על הפסקת פעילותו – אני לא יודע אם יש לזה משמעות, אבל הוא יוצא מהמשחק. ואם הוא לא יודיע, אז גם הוא לא יפר. אם כן יש לזה משמעות, אז חודש לא נותן כלום. לפחות שיגמור את ההתחייבויות שלו למתנדבים עד תום תקופת השירות שהוא התחייב להן כשהוא קיבל אותם, שזה יכול להיות חצי שנה או שמונה חודשים או חודשיים, אם יש לנו שיניים. יכול להיות שגם אין שיניים - - -

אם הוא לא רוצה, הוא לא ישלם לך. מה אתה רוצה לחייב? אני אומר לך עכשיו מהצד שלו.

כן, אבל זו תהיה החלטה שלי, ולא שהוא יכול לצאת מהמשחק באופן חד-צדדי.

אבל מה אתה יכול לעשות לו אם הוא לא רוצה אותה? אז הוא ירדה בבנות.

אז מהי המשמעות של סעיף 61(ג)? אתה יכול למחוק אותו.

אם גוף מפעיל מחליט שהוא לא רוצה להעסיק בת שירות, מה, אתה תחייב אותו להעסיק? אז הוא יתייחס לא יפה לבת.

אז מה המשמעות של סעיף 61(ג)?

אומר הרב צבי, האם חודש זה מספיק בשביל האפשרות של הרשות לשים אותה במקום אחר?

הכלל בחיים הוא פשוט: במקום שלא רוצים אותך, אל תהיה בו. במקום שלא רוצים אותם, יתנהגו לא יפה למתנדבים.

אני מסכים, אז מה המשמעות של הסעיף? אז אין לו משמעות.

לא, הוא לא יכול להגיד לך מהיום להיום.

מה, בבוקר הוא יגיד לבת, היום אני שולח אותך הביתה?

לא, הוא יגמור את ההתחייבויות והכספים - - -

אם הוא יגיד, מה אתה עושה לו?

אבל חודש הוא צריך ל המשיך לשלם לה את הכסף.

אבל אם הוא לא יבצע את זה, יש פה איזושהי סנקציה?

זה נכון שאין סנקציה, והגוף המוכר יצטרך למצוא לאותו מתנדב גוף מפעיל אחר.

זה נכון בכל מקרה.

תתבע אותו על סמך החוק הזה.

אני רוצה לתבוע אותו על חצי שנה הפסדים, למה על חודש?

אבל חצי שנה זה זמן ארוך מדי - - -

אם החוק יכתוב חצי שנה - - -

הטענה פה היא שזה מיותר לכתוב את זה וגם אולי זה פוגע באפשרות שלו לטעון שהוא היה צריך להעסיק אותם כל השנה.

בדיוק. אני טוען שאם, לדוגמה, שכרתי דירה עבור הגוף המפעיל והוא הפר את החוק הזה, אז אני יכול לתבוע אותו ללכת לבית-המשפט על חצי שנה של הפסדים, אבל חודש לא נותן כלום.

השאלה של היחסים וטענות החוזיות שכן או לא יקומו בין הגוף המוכר לגוף המפעיל, לא מוסדרות בחוק הזה. הסעיף הזה בא להבטיח איזושהי חובת הודעה מוקדמת כדי לתת לך להגן על המשרתת או המשרת. זה הכול, והטענות החוזיות שכן או לא יקומו במישור הפרטי בין הגופים הם לא - - - בדיון.

אוקיי, דרור, לא - - - תחיו עם העובדה הזאת. בואו נמשיך. אין ברירה. סליחה שאני מחליט ככה. לא הצלחתי להביןץ תפתרו את הבעיה בדיון טכני.

סעיף 62 – גם פה נעשה תיקון, בהתאם לתחום השירות. רשימת הגופים המפעילים תתפרסם לפי תחומי השירות לגבי כל עיסוק, כמובן.

בסעיף 63 יש לנו את מועדי הדיווח. אנחנו מדברים על תפקידיו של הגוף המוכר וחובותיו. אחד החובות בפסקה (3)

"63.

(א)

(3) לדווח מזמן לזמן לגוף מוכר על כל עניין הקשור לתפקודם ולרווחתם של המתנדבים;"

ועכשיו השאלה היא אם רק על זה מדווחים ואין חובה לדיווחים שוטפים או שיהיו מועדי דיווח שייקבעו בתקנות, לגבי הגוף המפעיל, חובת הגוף המפעיל כלפי הגוף המוכר. אתם רוצים לקבוע הוראות בעניין הזה או שזה משהו שיסכימו עליו ביניהם בהסכמים?

יעשו את זה בהסכמים. לנו אין - - -

יש פה הסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי שמבקש שהגוף המפעיל לא יוכל להתמודד במכרזים ממשלתיים להפעלת תכניות שונות עבור תשלום. כיוון שאנחנו מדברים על גוף מפעיל שיש לו עוד פעילויות, אנחנו לא אסרנו על הפעילויות, רק אמרנו שחלק משמעותי מהפעילות שלו היא התחום הזה של שירות לאומי ודרשנו – אז אני מניחה שזה יורד.

סעיף 64 הוא גם סעיף חשוב, ונוגע למימון תקני המתנדבים בידי רשות ציבורית. אמרנו שגוף מפעיל שהוא לא רשות ציבורית יכול לבקש שירות לאומי אם הוא מקבל את האישור והוא משלם את התעריף בהתאם לכך, כאן אנחנו מדברים על מצב שבו רשות ציבורית מממנת עבור גוף מפעיל אחר את התקנים. אז גם פה יש הצעות לשינויים, הצעות של משרד המשפטים.

הוא מציע, דבר ראשון, שהאפשרות הזאת תינתן רק למשרדי הממשלה וליחידות הסמך שלהם, ולא לכל רשות ציבורית, שזה יכול להיות המוסד לביטוח לאומי, הכנסת, לשכת נשיא המדינה, וגם לא רשויות מקומיות. זאת אומרת, מי שיוכל לעשות את זה, זה רק משרדי הממשלה. זו הצעה ראשונה לתיקון שאומרת כך:

"מימון תקני מתנדבים בידי
רשות ציבורית

64.

(א) רשות ציבורית המנויה בפסקה (1) להגדרה "רשות ציבורית" (בסעיף זה - משרד ממשלתי), רשאית לממן בעבור גוף מפעיל המנוי בסעיף 58ב(א)(2) ו(3)"

הצעתכם היא שזה רק גוף מפעיל שמנוי בסעיף 58ב(א)(2) או (3). לא שמשרד אחד מממן עבור משרד אחד או משרד שני או עבור יחידת סמך שלו, אלא המשרד מממן רק עבור גוף חיצוני לו.

לשכת רווחה.

לשכת רווחה ברשות מקומית?

זה רשות מקומית.

שמי אוריאנה אלפסי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. זו סוגיה שעלתה בגלל לשכות הרווחה - - -

אבל רשות מקומית יכולה.

לא, היא לא יכולה לממן מחוץ לתקנים - - -

רשות מקומית לא יכולה עכשיו להפעיל לעמותה מסוימת שעובדת איתה, אבל לתוך מחלקת הרווחה – זה חלק מהעירייה.

אם אני לא טועה, זה בא לענות על הנושא של המאצ'ינג של לשכות רווחה שלא מקבלות מתנדבים אם הן לא משלמות 50–50.

לא, עוד לא הגענו לזה.

עוד לא הגענו לשאלת המאצ'ינג, אבל אוריאנה מצביעה המגבלה השנייה שקבועה פה, שהמנוי בסעיף 58ב(א)(2) ו-(3) יגביל את האפשרות של משרד החינוך לממן, אם יש לו יחידת סמך שפועלת בחוץ והמשרד הראשי רוצה לממן את יחידת הסמך בעניין של השירות לאומי, אז אולי המגבלה הזאת - - -

"מימון תקני מתנדבים בידי
רשות ציבורית

64.

(א) רשות ציבורית המנויה בפסקה (1) להגדרה "רשות ציבורית", רשאית לממן בעבור גוף מפעיל באופן מלא או חלקי, תקן להפעלת מתנדבים."

השאלה של אוריאנה היתה לגבי הנושא של תקן באופן מלא או חלקי. אדוני, דוּבר על כך שמשרד הרווחה מממן רק חלק מהתקנים, והדבר יוצר אצל הרשויות החלשות טענות שהן לא יכולות בעצם לנצל את התקנים. מצד שני, דיברנו על כך עם משרד האוצר ומשר האוצר אומר שאם אנחנו נחייב לממן רק באופן מלא, הדבר יגרום לכך שמשרד הרווחה עם תקציב מסוים למימון שירות לאומי, יצטרך לצמצם את מספר התקנים שהוא מממן. אומנם הוא ייתן מימון מלא, אבל הוא לא יצטרך לצמצם את המספר.

וצריך להגיד עוד דבר, שיש עניין תמריצי בדבר הזה של ניהול התייעלות, שזה כלל ידוע שכשגוף צריך לשים כסף, אז הוא מתייחס יותר ברצינות למשאב.

דרור, נסתפק במומחיות המשפטית שלך. בבקשה, אל תתחילו לדבר על מוסר ציבורי. אני לא אעז לדבר על החלק המשפטי. אז מה? זה אומר שרשות מקומית נפלאה אבל חלשה בגלל ההרכב של חלוקת הגבולות של המדינה בנושא מוניציפלי לא יכולה לממן ואחרים יממנו לסבתא שלהם?

ההצעה של האוצר בדיוק עונה על זה, לפי האשכול החברתי-כלכלי שאליו משויכת הרשות. אז ההצעה של האוצר היא טובה, בעמוד 52 - - -

אני אדאג כל פעם מחדש מהטיעונים המוסריים האלה, שבשורה התחתונה משאירים המון כסף על המדף, אז או שהוא חוזר לאוצר, שהאוצר אוהב את זה, או לחלופין, מי שמשתמש בו זה הרשויות החזקות כי הם יודעות להעמיד את המאצ'ינג. אז בוא נפסיק עם התלות הזו או האמירה הזו שאם רשות לא משתתפת אז אין את המחויבות הזו. בשורה התחתונה, כל המנגנון של המאצ'ינג הממשלתי מול רשויות מקומיות הוא עיוות אחד מוחלט. האוצר כבר מכיר בזה, מנסה לעשות שינוי, אז בוא לפחות בעניין הזה נעשה צדק חברתי. רשויות חלשות שהן לא מסוגלות והן לא מסוגלות, הן הכי זקוקות לבנות שירות לאומי, ובוא ניתן להן את הכלי הזה.

אני חושבת שההצעה של האוצר האי הצעה מצוינת והיא תיתן מענה בדיוק למקומות שיוסי התייחס אליהם, המקומות היותר-חלשים, ואם זה באמת נקבע לפי האשכול אז מרשויות חזקות נדרוש שהמדינה תשלם פחות ומרשויות חלשות המדינה תשלם יותר וזה יאפשר סוג של הגעה של בנות גם למקומות שהמאצ'ינג הוא מאוד-מאוד בעייתי במציאות שיש עכשיו.

בוא נסתפק בהערה של האוצר.

אני רק רוצה לחזק את הדברים של יוסי שהמדיניות היא של משרד הרווחה, עובדה שמשרדי הממשלה האחרים לא עושים ככה - - -

אני חוזר, היום ילדים של רשויות מקומיות חלשות נמצאים בבית במקום להיות במסגרת החינוכית ההולמת. החזקים לא מעוניינים לעזור לחלשים. תסתכל על זה בעולם שלנו, במדינה הקטנטונת שלנו.

אנחנו אומרים שכל רשות יכולה לקבוע מימון משתנה לרשויות שונות, אבל בהתאם לאשכול החברתי שלה, אבל זה רק לגבי רשויות מקומיות, לא לגבי גופים מפעילים פרטיים או שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה לגבי כל גוף - - -

לא, לא. רק בנושא הרישום, רק הרשויות המקומיות החלשות יכולות לקבל התייחסות טבעית שונה.

אז זה כן ייכנס לתוך מבחני התמיכה לגבי התמיכה ברשויות המקומיות.

על הגופים לפעול בצורה אחידה.

רק לוודא, יש פה כניסה לתוך מבחני התמיכה שייקבעו על-ידי משרדי הממשלה, קביעה מה צריך בתוך מבחני התמיכה.

כן. זה דווקא מדיניות סבירה למשרד - - -

שמי רחלי סונגו ממשרד הרווחה. אנחנו בעצם מדברים על מימון דיפרנציאלי? כי אנחנו לא קיבלנו שום התייחסות מהאוצר.

לא, זה נשאר בהחלטה שלכם. זה לא כמו בתקציב של החינוך שנקבע בזכות דוח מסוים ויש תקצוב דיפרנציאלי. עכשיו אתם רוצים לגבות את ההחלטות שלכם באישור האוצר, תאמיני לכם, ירוצו לתת לכם.

אני בכל מקרה אעביר את זה לשר.

תעבירו לשר, את החוק הזה הוא לא יכול למשוך.

זאת גם המטרה. תעבירי לשר, שישימו יותר כסף על שירות לאומי, שהתקנים יהיו הרבה יותר רחבים במקומות החלשים.

זה לא יזיק שמשרד הרווחה, לאור ההיכרות הקטנטנה שלי, יקבע לעצמו גישה דיפרנציאלית בשירותים שהוא נותן.

אנחנו עכשיו סעיף קטן (ב). מכיוון שקראנו לזה בהתחלה משרד מממשלתי, אמרנו, זה רק רשות ציבורית בפסקה (1). אז משרד ממשלתי יקבע בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה – כי זה תנאי שהיה בסוף הסעיף, מבחנים שוויוניים למימון תקנים.

"(ב) משרד ממשלתי יקבע מבחנים שוויוניים למימון תקנים להפעלת מתנדבים כאמור בסעיף קטן (א);"

ופה בתוך המבחנים האלה תיכנס אפשרות המימון הלא-שוויוני לרשויות המקומיות.

יתחשב בין היתר.

יתחשב בין היתר, במה? באשכול החברתי או הכלכלי?

שזה לא יהיה הדבר היחידי.

סעיף קטן (ג) מבקש לקבוע מתי לא יידרשו מבחני תמיכות כאלה. הוא מציע שני מקרים שבהם לא יידרשו מבחני תמיכות כפי שקבעו בסעיף קטן (ב). ההצעה של משרד המשפטים היתה לאחד פה את סעיף קטן (ה1) ואת סעיף קטן (ג). המקרים האלה, לפי הצעת משרד המשפטים: "מוסדות חינוך שאינם רשמיים המתוקצבים בידי משרד החינוך ונתונים לפיקוחו;", וגם תקנים שמיועדים למתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון.

אני חושבת שאנחנו צריכים להבהיר שאם המשרד תומך במשרדי הממשלה או ברשויות מקומיות, יכול להיות שאז הוא גם לא צריך לקבוע מבחני תמיכה כאלה.

לעניין רשויות מקומיות?

לעניין רשויות מקומיות, אמרנו קודם שהן צריכות מבחני תמיכה.

לא הבנתי את ההבדל.

סעיף קטן (ג) המקורי אמר שלא יידרשו מבחני תמיכה כאלה כשמדובר ביחידות סמך של משרד ועל גופי חינוך, מוסדות חינוך לא רשמיים שמתוקצבים על-ידי משרד החינוך ונתונים לפיקוחו.

אפשר לומר את סעיף קטן (ג) ככה: "מוסדות חינוך שאינם רשמיים המתוקצבים בידי משרד החינוך – אגב, על-פי חוק או על-פי דין – ונתונים לפיקוחו;". דבר שני, מה שב-(ה1) עכשיו: "תקנים שמיועדים למתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות" - - -

לא, (ה1) לא ייכנס לכאן. מה פתאום?!

הם לא דורשים מבחני תמיכה.

שום דבר. בכלל לא.

כן, כן. הם לא דורשים.

דבר שלישי, זה בעצם מנגנון והוא יהיה לגבי גופים סטטוטוריים, זאת אומרת, מה שהוא 58(ב)(3), ורשויות מקומיות, שאפשר שהן יהיו גופים יותר - - -

לגופים הסטטוטוריים אני מציעה שיהיו בכל זאת מבחני תמיכה. זה יכול להיות הגופים המבוקרים על-ידי מבקר המדינה בתפקיד ציבורי, אבל זה יכול להיות מגוון גדול של גופים. אני מציעה שיהיה להם מבחני תמיכה. השאלה היא אם אתה רוצה לפטור מהמבחנים את הרשויות המקומיות או גם שם להכניס מבחנים ושם להכניס את הנושא של האשכול.

לא. אולי להעביר את הרשויות המקומיות מ(ב) ל-(ג), שם זה מבחנים יותר מרוככים.

אוקיי.

אז זה הקצאה – "השר האחראי על המשרד הממשלתי המקצה, יורה על אמות מידה וכללים להקצאת תקנים ליחידות ולגופים" – לכאן נכניס את נושא היקף המימון לפי האשכול החברתי-כלכלי. זה ייכנס ל-(ג).

אז בעצם השינוי שאנחנו עושים בסעיף קטן (ג) זה רק הנושא שמחליפים את המילים: "ולגופים אחרים הפועלים בתחומי פעילות אותו משרד ומתוקצבים או נ תמכים על-ידו שלא לפי סעיף 3א לחוק יסוד התקציב, בהבהרה שהציע משרד המשפטים: "לעניין מוסדות חינוך שאינם רשמיים המתוקצבים בידי משרד החינוך על-פי דין ונתונים לפיקוחו", ושאר הסעיף יישאר כפי שהוא.

ואת הרשויות המקומיות מעבירים לפה גם.

והרשויות המקומיות גם.

אז את (ה)(1) אנחנו לא רוצים לשלב פנימה?

(ה)(1) זה עוד חריג של החובה למבחנים. אם ישולב או לא ישולב אנחנו תיכף נגיד מבחינת נוסח.

לגבי אנשים עם מוגבלויות, אין בכלל מבחני תמיכה. פה, בסעיף (ג) יש מבחני תמיכה מרוככים. לגבי אנשים עם מוגבלויות ונוער בסיכון אין בכלל מבחני תמיכה. זה הסיכום. לא להכניס - - - לסעיף קטן (ג).

אתם תמשיכו לדון ביניכם ככה בשיחות ביניים – אם זה היה אפשרי מבחינה טכנית, הייתי מוחק מהפרוטוקול. תשימו לב, כשאתם תצאו מפה, אם כל מה שאמרתם היה חשוב. תתחילו קצת יותר צנזורה, בבקשה. לא הבנתי כלום מה שדיברתי ביניכם, זה לא היה לעניין. זה לא היה לפרוטוקול. חבר'ה, קצת כבוד לשאר היושבים.

סעיף קטן (ד)(1) הוא תיקון בעקבות הצעת החוק של חבר הכנסת אוחנה, והוא הציע שמבחנים כאמור בסעיף קטן (ב) יתחשבו בין היתר במקורות המימון האחרים של הגוף המפעיל. בדיון הקודם, חבר הכנסת אוחנה אמר שהוא לא מסתפק בזה. הוא רצה ממש להוסיף פה אמירה שזה אותם גופים שעיקר מימונם ממדינה זרה. הבנו שזה היה הצעה לכתוב את הדברים האלה אבל לאפשר אישור של שר לגבי גופים כאלה, שבכל זאת אפשר יהיה לתת להם גם כן מימון.

שוב, אני מזכירה, זה לא עצם האפשרות לעשות שירות לאומי, אלא רק המימון של התקנים עבור גוף מפעיל.

אפרת שפרוט, מקרן "הזדמנות". יש לי שאלה לגבי צעירים בסיכון ואנשים עם מוגבלויות. כיום הגוף המפעיל לא מממן את התקנים שלהם כי הם מקבלים אותם, אז זה יהיה כתוב איפה שהוא? או שזה לא צריך להיות כתוב? היום, כשגוף מפעיל מקבל צעיר עם מוגבלויות, הוא לא משלם בעד התקן.

לפי מה שאני מבינה, אין פה התחייבות בחוק של ההסדר הזה של מימון תקנים של אנשים עם מוגבלות על-ידי הרשות יישאר לעולם. אין פה התחייבות כזאת. אבל יש פה זה מתן האפשרות לרשות לממן את התקנים האלה עבור גופים מפעילים. זה רק מאפשר - - -

וזה לא קשור למה שנאמר כרגע. אני רוצה לסכם את הנקודה.

אנחנו קיבלנו הצעת חוק של חבר הכנסת אמיר אוחנה, מאוד מיוחדת, שעברה קריאה טרומית, שאושרה על-ידי הוועדה למיזוג, ואנחנו כללנו את העקרונות לא בנוסח המדויק שחבר הכנסת אמיר אוחנה ביקש. אני חושב שהצורה שזה מופיע היום במערכת, זו הצורה הטובה ביותר שאנחנו יכולים כדי לעמוד בשיקולים נוספים. לכן אני מודיע, אנחנו לא משנים כרגע את הנוסח. אנחנו מקבלים. מצטער שחבר הכנסת אוחנה לא נמצא פה, אבל הנוסח המוצע ושנקרא על-ידי היועצת המשפטית, זה הנוסח שייכלל בחוק.

אז כן (ד)(1)?

יש (ד)(1) שאומר שמבחנים כאמור בסעיף קטן (ב) יתחשבו בין היתר במקורות המימון האחרים של הגוף המפעיל. זה לא היה מקובל על חבר הכנסת אוחנה בדיון הקודם, ולכן הציעו לו הצעה לכתוב פה שלא יהיה מימון כזה לגופים שעיקר מימונם ממדינה זרה בכפוף לאפשרות אישור השר. אבל אני מבינה, אדוני היושב-ראש, שאתה אומר שאנחנו נשארים בנוסח הקיים פה.

כן.

סעיף קטן (ז):

"(ז) רשות ציבורית תודיע לרשות עד 1 בינואר בכל שנה על מספר התקנים שהיא מבקשת לממן כאמור בסעיף קטן (א) ושהיא מבקשת להקצות כאמור בסעיף קטן (ג) או שהיא מבקשת להפעיל, בשנה הבאה, ועל ייעודם; מימון התקנים, הקצאתם והפעלתם לא ייעשה אלא בהתאם לאישור הרשות לפי סעיף 21(1)."

זאת אומרת, עדיין הפעילות הזאת של מימון תקנים עבור גופים מפעילים אחרים נתונה לבקרה או איזשהו מנגנון של אישור על-ידי הרשות לשירות לאומי-אזרחי.

סעיף 65 – הזכרנו כבר את הנושא של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית. דיברנו על כך שזה רק אם קרוב המשפחה של המתנדב עובד באותו גוף מפעיל או נושא משרה בו, והמתנדב צפוי להיות כפוף אליו במישרין או בכפיפות מנהלית במהלך השירות, וקראנו לדבר הזה ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית. סעיף קטן (ב) מחייב שאם נודע לגוף מפעיל על קיומו של ניגוד עניינים אז הוא צריך לדווח על כך לגוף המוכר שהפנה את המתנדב אליו, בתוך שבועיים לכל המאוחר.

עכשיו לפרק עיצום כספי, כאן היו שינויים שלמיטב הבנתי משרד המשפטים הסכים להם אחרי משא ומתן ארוך. השינוי הראשון שמוצע הוא בסעיף 67. מציעים להוריד את סכום העיצום הכספי. בהתחלה הוועדה ביקשה שזה יהיה 3,000 שקל במקום 5,000 שקל, ועכשיו מציעים בהסכמה 2,000 שקל גובה העיצום הכספי.

מי זה בהסכמה, אם אפשר?

אני לא יודעת. אתה צריך לשאול את משרד המשפטים.

מי בא איתך בהסכמה? עם מי הסכמת?

מלכתחילה ההצעה הממשלתית דיברה על עיצום כספי של 5,000 שקלים.

ליום?

להפרה.

נניח, הפנה מתנדב לשירות בלי איזשהו אישור או לא נתן לו העתק של ההסכם, זה אמור להיות 2,000 שקלים לכל מתנדב. אם זה תשלום דמי כיס, אז כל חודש בחודשו זה הפרה.

בקיצור, המספר הראשוני שהוצע בהצעה הממשלתית, בכחול, היה 5,000 שקלים פר הפרה. לאחר מכן ירד ל-3,000 ועכשיו זה ירד ל-2,000.

מי ביקש 3,000 ו-2,000?

במשרד המשפטים היה שיח מול לשכת השרה.

בדיונים אחרים אומרים לי, קובעים סנקציה כזו או אחרת בהתחשב בכלל הסנקציות ובהשוואה לשאר הסנקציות בתחום זהה או אחר, 5,000 שקל. פתאום, מי אמר לכם להוריד ל-3,000?

כמסתכלים על עיצומים כספיים - - -

תעשה לי טובה, אל תיתן לי הרצאה. תן לי תשובה.

תגיד את התשובה. למה הורדתם מ-5,000 ל-3,000. לדעתי, דרך אגב, זה נכון, אבל רק תסביר למה.

אין לי שום דבר להסתיר. היה שיח מול לשכת השרה, ולשכת השרה ביקשה שאנחנו נוריד את הסכומים.

זה רלוונטי, דיון בלשכת השרה בעניין זה?

מי פנה לשרה?

השרה היא שליחת ציבור, היא מייצגת ציבור מסוים. פנו אליה נציגים מהציבור שאותו היא מייצגת, הציגו בפניה את הקשיים שהם רואים וקיימנו איזשהו שיח על המספר. אני לא יכול לייצר פה איזושהי רציונליזציה יותר מעמיקה ממה - - -

חברים, אני מבקש בנקודה הזאת, רק אני שואל ורק אני מקבל תשובות. זו חוצפה, אבל זה כדי לאפשר לנו.

כשאתם קבעתם 5,000 התבססתם על נתונים, על ידע מקצועי שלכם. נכון? כן או לא?

זה מה שהתחלתי להסביר לאדוני קודם. הרי בסוף, העיצום הכספי נועד לייצר את התמריץ ההתנהגותי שיחזיר את הגוף המפר לתלם, לגרום לו לחזור לנהוג בתלם. ואז שאלנו, מהי סנקציה שתגרום לו לחזור לתלם? המספר הראשוני שנקבע היה 5,000, אבל זה לא מדע מדויק, אין כלל מובהק להגיד למה - - -

בצדק, התחשבתם בדעה, ובצדק, ברעיון ובהצעה של השרה. הגעתם ל-3,000 ואנחנו עברנו לשוק, אנחנו ב-2,000 ונצא מפה עם 1,000. אז יש גבול. אני מציע, חברים, חד פעמית, אפשר לדון בדיון על נושא עיצומים כספיים פעם אחת. קבענו שזה 3,000, זה לא יזוז מ-3,000. יהיה מה שיהיה. תודה. בואו נמשיך.

גברתי, יש הסתייגות שלי. אפשר להצביע, בבקשה?

הסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי, שזה יחזור להיות 5,000 שקלים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי לא אושרה.

למה אתה רוצה 5,000 שקל? מה העניין? מה, זה חברה פרטית שסוחרת בבורסה? עזוב, נו. מי שישמע, זו חברה שמרוויחה מיליונים.

רק שתדעו, חברים, ודרור, תגיד גם לחברים שלך – בוועדה הזאת לא נדון יותר מפעם אחת על גובה. קבענו 3,000. בפעם הבאה שיתחילו ב-1,000. מבחינתי זה לא 1,000. כל הכסף וכל העיצומים הכספיים בדרך-כלל אצלי זה לא משַחק, אבל תדעו שזה לא יכול להפוך לשוק, למרות שיש הרבה דברים טובים ונהדרים בשוק, בעיקר - - -

אני חייבת להגיד שלמיטב זכרוני, הוועדה עצמה שלחה את משרד המשפטים לעשות שיעורי בית בנושא גובה הקנסות. אפשר להגיד פה כל מיני זעזועים מכיוון אנשים שמזדעזעים, אבל אני חושבת שדיון הוא דבר לגיטימי ואנחנו העלינו שוב ושוב את שאלת העיצום הכספי בשאלה אם שמים אותו על כל בת או בן שירות, או באופן כללי על הפרה. אז אני חושבת שהזעזוע הוא לגיטימי, אבל בוא נשמור אותו בתוך הכללים לפיהם הוועדה הזו כבר חזרה לדון על דברים שנסגרו. ואני מרגישה שלהתנפל על דרור מטעם כל מינ י עמותות - - -

הרגשת שהתנפלנו עליך?

לא, לא אתה. מטעם אחת העמותות, להגיד לו שקשה לשמוע את מה שהוא אומר – מה לעשות, אנחנו אנשים פוליטיים, מנהלים פה דיון שהוא מהותי אבל גם מקשיבים לציבור שנמצא פה, כמו שאנחנו מקשיבים לכם, ואני חושבת שהניסיון ללכת עם שאלת העיצום הכספי למקום הפוליטי, נו, לא הייתי לוקחת את זה לשם.

אני חייב להגיד לכם גילוי אישי נאות. אני כן מקבל עצות נוספות מחוץ לוועדה, מכל שר, ואני - - - עם הרעיונות שלי. אני לא אמרתי שזה לא לגיטימי, אני רק מבקש שהעיצומים הכספיים, ואני ראיתי את זה גם בחוק המזון, לא קשור לשרה הזאת – אז אני אומר לכם, בשלב מסוים אתה מפסיק. שלא יתפרש שאני לא מוכן להקשיב לשר זה או אחר. אפשר לסגור את הנקודה הזאת?

שמי אבי מאיר, ממשרד החקלאות. אני רוצה לדייק מה קרה פה, שיהיה לפרוטוקול.

עמדת השר היתה שלא צריך עיצומים כספיים בכלל, אלא יש להסתפק במכרז הבא לפסול בניקוד את מי שפוגע - - -

לצערי, זה לא אפקטיבי.

זה לא אפקטיבי, אני יודע. אבל סיכמנו עם היו"ר שיהיו עיצומים כספיים וסוכם שאנחנו נלך למשרד המשפטים כדי לראות איך עושים את זה יותר הגיוני. זו הפנייה שנעשתה לשרה מטעמנו, כפי שסיכמנו.

כל זה לגיטימי, וההחלטה התקבלה.

היתה הצעה להוציא את העיצומים לתוספת לחוק. אני ראיתי תיקונים לזה, אבל הבנתי ממשרד המשפטים שבאותם מקרים שבהם יש תקדימים לזה, זה נעשה באופן מאוד חריג וככלל העיצומים הכספיים צריכים להיקבע בחקיקה הראשית עצמה ולא בתוספת לחקיקה, ולכן הם מופיעים פה בחזרה בתוף סעיף קטן (א), ואני פשוט אקרא אותם. תראו שהמספרים הם לא עוקבים כי יש פה השמטות ויש פה הצעות להשמיט כמה עיצומים כספיים בעקבות הסיכום. הבנתי שהדיון היה אמור להיות בשאלה אם צריך את כל ההפרות.

"(1) הפנה מתנדב לבצע שירות לאומי או התנדבות קהילתית בעבודה או בתפקיד שאין להפעיל בהם מתנדבי שירות לאומי או התנדבות קהילתית בהתאם להוראות לפי סעיף 7;

(2) לא ביצע את הוראות התקנות המנויות בתוספת השנייה לעניין הפעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהפנה לשירות בחו"ל, ובכלל זה הבטחת מתן התשלומים, ההטבות ותנאי השירות למתנדבים בשירות בחו"ל, שנקבעו לפי סעיף 17(ד)(3) או (4), בניגוד להוראות סעיף 52(11);"

היתה פה השמטה של פסקה (3). עכשיו מוצע להוריד גם את פסקה (4):

"(4) לא הגיש דיווח לרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 57(א);"

אני מבינה שאתם הסכמתם לא להשמיט את העיצום הכספי הזה.

"(6) לא שילם דמי ביטוח לאומי או דמי ביטוח בריאות בעד מתנדב, בניגוד להוראות לפי סעיף 52(9);"

הסעיף הבא, פסקה (8), מוצע למחוק אותה, והיא בנושא של שינוי שחל בפרט מהפרטים. גם את פסקה (9) של התחייבות חתומה בכתב בגוף מפעיל, גם הוצע למחוק. אם אני מבינה נכון, את הדברים היותר-פורמליים הצעתם למחוק. דברים שהם גם פורמליים אבל ניתנים לבירור מידי, לא הוצע למחוק.

כך גם פסקה (10) לגבי הסכם ההתקשרות וגם פסקה (11) לגבי מסירת עותק מהסכם ההתקשרות. אז אנחנו עוברים ישר לפסקה (12).

"(12) קיבל הצהרת מתנדב או דיווח מאת הגוף המפעיל בדבר קיומו של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית כמשמעותו בסעיף 65(א), והפנה את המתנדב לשירות באותו גוף מפעיל, בניגוד להוראות אותו סעיף."

זאת אומרת, למרות שהוא ידע שיש ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית, הוא עדיין הפנה את המתנדב. אני רוצה להזכיר, הנושא של המגורים, הפרת התחייבות להעמיד מגורים, זה לא נמצא פה במסגרת העיצומים הכספיים, הם רק על חלק מההפרות, לא כל הפרה זוכה בעיצומים הכספיים.

"(ב) הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בשיעור כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (א):"

גם פה החזרנו את העיצומים לתוך החוק.

"(1) קיבל מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בלי שווידא כי מתקיימים לגבי המתנדב התנאים הקבועים בסעיף 3(א), בניגוד להוראות סעיף 52(2);

(2) הפנה מתנדב לגוף שלא אושר כגוף מפעיל, בניגוד להוראות סעיף 54(ב);

(3) לא שילם למתנדב דמי כיס לפי התעריף, בניגוד להוראות לפי סעיף 52(8)."

היתה הסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי: "גוף מוכר שדיווח נתונים שאינם אמת לרשות – תופסק פעילותו והמתנדבים המופעלים על-ידו יועברו לגופים המוכרים האחרים."

גוף שמדווח נתונים, אתה מפסיק את הפעילות שלו? מה זה הדבר הזה?

מה עם ההשמטות של משרד המשפטים, זה מקובל, כל מה שהם השמיטו? אני חושבת שאתה צודק, כי זה הכול פרוצדורות.

נעה, בקשות ההשמטות של משרד המשפטים מקובלות על הרשות? אם זה מקובל על הרשות ומקובל על הוועדה, אז בואו נשמיט.

לדעתי, זה הכול פרוצדורות של חתימות ודפים.

זה עניינים טכניים שנראים לא מתאימים בחקיקה ראשית.

לא שזה לא קשור לחקיקה ראשית, כמו שלא מתאים לתת על זה קנס בגלל העניין שהוא לא מקבל התחייבות חתומה. זה בסדר, הבעיה זה הדבר הזה עם מיקי. מה זה הדבר הזה?

איפה זה?

בעמוד 56 באמצע, שאם הוא מדווח נתונים שאינם אמת צריך לפטר את כולם.

אז אנחנו משמיטים את כל מה שמשרד המשפטים ביקש להשמיט.

אם אפשר, רק מילה קטנה כי בעקבות הדיון האחרון אנחנו עשינו פה דיון אצלנו, גם מול משרד המשפטים לגבי מדיניות האכיפה של העיצומים הכספיים - - -

אתם יכולים להמשיך לדבר כמה שתרצו על החוק, גם בעוד מאה שנה.

רק מילה לפרוטוקול – כשייצא מסמך של מדיניות אכיפה של הרשות לגבי העיצומים הכספיים, שיכלול בין היתר הקלות כמו אם יהיה איחור של כמה ימים ספורים בתשלומים - - -

זה לא פה.

עם זה לא הולכים לרב. זו לא הבעיה. את היודע את זה יפה.

תרשו לי לבקש דיון חוזר על סעיף?

בסעיף 64 פסקה (ד)(1).

אני לא הייתי מודע לסיכום שיש בין משרד המשפטים לבין חבר הכנסת אמיר אוחנה. קיבלתי עכשיו את ההודעה שלו.

הוא מציע שבסעיף קטן 64(ד)(1) תתווסף ההוראה הזאת: "היה הגוף המפעיל המבקש מימון לתקן בהתאם לסעיף קטן (א) גוף שעיקר פעילותו זוכה למימון מצד ישות מדינית זרה תותנה בקשתו בקבלת אישור מטעם השר ויכול שאישור כאמור יינתן בתנאים. בסעיף זה – ישות מדינית זרה כהגדרתה בסעיף 36א לחוק העמותות התש"ם-1980."

זה במקום מה שכתוב עכשיו?

כן, זה במקום (ד1), כפי שדיברנו קודם - - -

ידוע לחברי הכנסת שמקבלים החלטה? יש לנו אישור אצל אדון ארבל, אבל עם כל הכבוד זה עוד לא מאושר. זה בסדר? מסכימים? אז אני מקבל את התיקון, ומבקשים לתקן בהתאם את סעיף 64(ד)(1).

בדיון הקודם דיברנו שזה יישאר כפי שזה ולא יתוקן, אבל אנחנו נתקן את זה כך בהתאם לסעיף קטן (ג).

64.

(ד1)

"היה הגוף המפעיל המבקש מימון לתקן בהתאם לסעיף קטן (א) גוף שעיקר פעילותו זוכה למימון מצד ישות מדינית זרה תותנה בקשתו בקבלת אישור מטעם השר ויכול שאישור כאמור יינתן בתנאים. בסעיף זה – ישות מדינית זרה כהגדרתה בסעיף 36א לחוק העמותות התש"ם-1980."

היתה גם בסעיף 52 הסתייגות שלי.

העוזר שלך הוריד אותה.

מה, הוא חבר כנסת?

שאלו אותו והוא אמר שהורדת אותה.

בסעיף 52 או בעמוד 52?

בעמוד 56.

בעמוד 56 יש הסתייגות שלך שאומרת: "גוף מוכר שדיווח נתונים שאינם אמת לרשות – תופסק פעילותו והמתנדבים המופעלים על ידו יועברו לגופים המוכרים האחרים". זה צריך להיות בפרק ביטול הפעלה.

היתה כאן נציגת משרד הרווחה, אדוני, שאמרה שגוף שלא דיווח אמת גם למשרד הרווחה וגם לרשות, דיווח מהותי, מהותי מאוד, והיא אמרה שהם הפסיקו את עבודתו של אותו גוף – אני חוזר על דבריה – וממנה שאבתי את העניין הזה. הפסיקו את עבודתו של אותו גוך כי הוא דיווח דברי - - -

לא אמת.

כן, לא רוצה להגיד דברים יותר חמורים. והרי דנו בעניין הזה ואמרנו, קודם כל, הבנות והבנים חשובים לנו יותר מכל. איך אנחנו מסוגלים לשלב אותם? ויש בעיה מהותית איך גוף כזה ימשיך לקבל כספי מדינה כשהוא קיבל דבר-מה במרמה?

זאת אומרת, אפשר להוסיף את זה, ואם אנחנו חוזרים לעמוד 50 יש שם הוראות מתי אפשר לבטל את ההכרה של הגוף המפעיל, ואחד התנאים הוא שהאישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי. אולי אפשר להוסיף – אה, סליחה, אתה מדבר על הגוף המוכר - - -

זה במישור המכרזי.

בדיוק. המישור שעליו מדובר פה זה במישור ההתקשרותי, החוזי, המכרזי. זה לא במישור ההכרה. בכל מקרה, זה לא בתוך המסגרת של הסעיף הזה כי הסעיף הזה עוסק בעיצומים כספיים - - -

ברור שלא במסגרת הסעיף הזה, וגם לא במסגרת הסעיף שאני הקראתי כי הוא נגע לגוף המפעיל ולא לגוף המוכר, אבל השאלה עולה, ואם אני מבינה נכון את השאלה – יש התקשרות מסוימת של כמה משרדים עם גוף מוכר מסוים, וכל עוד לא יבוטל לו אישור הפעולה כגוף מוכר, המשרדים האחרים ימשיכו להתקשר איתו. גם אם משרד אחד ביטל את אותה התקשרות ספציפית, משרדים אחרים ימשיכו להתקשר. ולכן עולה השאלה אם לא להכניס את זה כשיקול לביטול האישור.

זה מפנה אותי לסעיף 49 שמדבר על ביטול הכרה. אם תוכנס פה האמירה שדיווח אי אמת הוא עילה לביטול ההכרה, אז בהחלט נוכל לבטל.

אבל הכרה זה בסדר, זה לשלבים הבאים, אבל מה קורה מחר בבוקר?

אם מבטלים הכרה, ממילא גם זו הפקעה של החוזים כי אני בכלל לא יכולתי להתקשר איתך בחוזה אם אתה לא גוף מוכר. זה צעד מאוד קיצוני. זה בעצם לקחת את הגוף ולהוציא אותו - - -

מי שלא דיווח אמת, זייף מסמכי תאגיד – חברים, מה אתם עוד רוצים?

למה זה צריך להיות בסעיף הזה?

תגידו לי באיזה סעיף, לא אכפת לי.

אבל זה ברור. מי שמזייף - - -

טוען חבר הכנסת לוי למה לא ביטלנו את ההכרה כי הוא דיווח דיווחים לא אמיתיים. אנחנו לא יכולים לבטל הכרה אם מישהו דיווח לא אמיתי. זה לא נמצא בעילות של ביטול הכרה. אפשר לדווח על זה במשטרה, ואם תהיה הרשעה, ודאי שנבטל. אלא אם כן תכתבו. תכתבו שאי דיווח אמת זה עילה לביטול הכרה, ונוכל לבטל הכרה.

לא. זה קיצוני, וזה לא נעשה במקומות אחרים. מספיק להמציא כללים רק לחוק הזה. די, נו, באמת.

זה קיצוני מדי, מיקי, גם לדעתי.

זה קיצוני?

כן, זה קיצוני.

כן.

אז למה משרד הרווחה על 800,000 שקל הוציא את אותו גוף מהעיסוק שלו?

כי זו הסמכות שלו. שיתכבד ויוציא משרד הרווחה ויפסיק את ההתקשרות איתו.

אין בעיה שיוציאו את זה, בבקשה.

אי אפשר, לפני שבית-המשפט קובע - - -

באמת, לא צריך להגזים.

אה, לא צריך להגזים? להמשיך לתת לו לעבוד - - - למרות שהוא נתפס?

לא קשור. יש סנקציות, ויש דרך, ויש בית-משפט.

כאילו זה מה שאמרתי.

אבל זה יוצא מכך, שולי.

כאילו זה מה שאמרתי.

אבל זה יוצא מכך.

אחרי שאתמול הבאתי חוק נגד סרבני גט והצבעת נגדו והיית בעד סרבני גט, אז הכול אפשר להגיד היום.

מה זה עניין?

לא, כי הכול הפוך - - -

מה זה עניין? את רוצה שאני אענה לסרבני גט? זה לא הוועדה.

הכול הפוך. מי שצריך לטפל בסרבני גט לא מטפל בהם - - -

לשלול מסרבן – ארבעה סרבנים - - -

ארבעה? כל מסורבת גט אחת זה עולם שלם. פתאום ארבע לא מפריעות לך?

רגע, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה שיהיה ברור - - -

סליחה. עוד פעם נסחפתי.

אנחנו דנים בחוק ולא נרד לפרטים, אלא ההיגיון שיש בניהול המדינה הזאת. ואני מקווה שמשרד שרואה גוף שלא עומד בקריטריונים של ניהול תקין, הוא יודע לקבל החלטות. לא צריך להביא את כל החוקים של המדינה - - - לאותו חוק - - -

אני חושב שמשרד שלא ידע לקבל את ההחלטות שלו והסמכויות שלו בפעולה הזו - - -

הארה עם אל"ף, אני מבקש, לא עם עי"ן. אני אומר, אותו גוף שבמשרד העבודה הפסיק את עבודתו בגלל שקיבל דבר מה במרמה, האם יתכן שהוא יעבוד במקומות אחרים במסגרת המדינה? זו השאלה הנשאלת.

אבל זה אומר שהרשות צריכה לדעת מה קרה באותו - - -

אין בעיה. אני מוכן שייכתב שהרשות תשקול הפסקת עבודתו של אותו גוף.

לא.

לא, לא. די, בוא נתקדם כבר.

לא, לא. בואו נצביע על ההסתייגות הזאת.

אני מבקש הצבעה.

אני רק רוצה להזכיר – אנחנו מדברים על הגוף המוכר, התנאים לביטול הגוף המוכר, זה בעמוד 38, סעיף 49. אחד התנאים שחדל להתקיים בגוף המוכר, תנאי מן התנאים למתן הכרה לפי סעיף 46, ואחד התנאים למתן הכרה הוא – זה בעמוד 36, מה שאני קוראת: "מבקש ההכרה ונושאי המשרה בו לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הם ראויים לשמש גוף מוכר או נושאי משרה בגוף מוכר, לפי העניין, ולא תלוי ועומד נגדם כתב אישום בעבירה כאמור;".

זאת אומרת, החל כבר מהגשת כתב אישום בעבירה כזאת חמורה, הם כבר לא עומדים בתנאים ואז אפשר גם לבטל את ההכרה.

כולנו יודעים, זה לוקח בין ארבע לשש שנים.

זה מה שאמרנו. זה בדיוק מה שאמרנו, שיש דרך, יש את משרד המשפטים, יש הגשת כתב אישום, יש תהליך מול בית-משפט. למה אתה צריך בחוק, באותו רגע שהוא מגיש, להפסיק את הפעילות? חכה. מה, לא נברר? לא נראה לאן זה הולך? ברגע שהוגש, זהו? מבחינתך, לסגור את המפעל הזה? יש דברים שאני מסכימה איתך שהם הגיוניים, אבל זאת קצת היסחפות.

יש לנו דוגמה בכל תחומי החיים במדינה - - -להערה שלך, שהיא כל-כך קרדינלית. אבל נתת הוראה להעז לסגור יחידה, אפילו משטרתית, תוך שנייה.

כן, חד משמעית.

אתה סגרת איזה בית אבות אחרי? תישאר פה לדיון בעוד חצי שעה בנושא בית-חולים "הדסה" – אתה תצעק שאתה סוגר? יש פה דרך חיים שמחייבת כל גוף להגיב, אבל אף אחד לא יקרא את החוק הזה כדי להחליט מה לעשות לגוף שזייף. ברור שלא.

אתה מציע כהסתייגות להוסיף את זה בנושא הביטול של העמותה?

הצבעה.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת מיקי לוי? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

הסתייגות חבר הכנסת מיקי לוי לא אושרה.

רביזיה על הכול.

בסעיף 69 יש בקשה של משרד המשפטים, שתהיה אפשרות של הממונה להאריך את התקופה לעניין העלאת טענות בכתב כנגד העיצום הכספי בפני המנהל: "רשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים."

זאת אומרת, שיהיה להם בסך-הכול 60 יום?

לא בסך-הכול. אני לא חושבת שזה אמור להיות דרך המלך. אבל אפשר להאריך - - -

שבמקרים חריגים?

יש להם 30 יום. אם הם יתעכבו בשבוע, אז הם מבקשים עוד שבוע.

אוקיי. בסדר גמור.

בסעיף 71 היתה התלבטות לגבי ההגדרה של הפרה נמשכת. בכל מקרה, עכשיו זה נשאר כפי שזה היה:

"הפרה נמשכת והפרה חוזרת
71.

(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; "הפרה נמשכת" – הפרת הוראה מההוראות לאחר שנמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה לו התראה מינהלית או בשל אותה הוראה וההתראה לא בוטלה."

בסעיף 77(א) יש הצעה נוספת לתיקון:

"ערעור

77.

(א) על החלטה סופית של המנהל ניתן לערער לבית משפט השלום" - - -

סעיף 78(ד), בעמוד 60, תוקף הפרסום שמפורסם באתר האינטרנט לגבי הקנסות, זה יהיה לארבע שנים, הוא לא יישאר שם לעולם.

בסעיף 78ד, כל הנושא של תיקוני התוספות, יש סעיף אחד נפרד שמתייחס אליהם וזה לא בכל סעיף וסעיף.

בסעיף 80 יש תיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים. יש נציג הרשות לשירות אזרחי. יש שינויים במשרדים, אנחנו לא נכנסים עכשיו לשינויים. אני מבינה שיש גם תיקון נפרד לחוק קליטת חיילים משוחררים, ויכול להיות שהדברים יצטרכו תיקון שם. אנחנו כרגע במסגרת התיקון הזה שלנו. אנחנו רק משנים את נציג הרשות לשירות אזרחי. זו המילה היחידה שמשנים.

בסעיף 81, בתיקונים לחוק ביטוח לאומי, שוב, על נושא של ניכוי דמי ביטוח למתנדב מתוך קצבת הנכות, כתבנו שהחובה בדמי ביטוח היא לגבי מתנדב שחייב בדמי ביטוח. אם הוא לא חייב, הוא לא חייב בזה.

בסעיף 85, חוק שירות לאומי אזרחי, בעמוד 66, יש לנו רק תוספת נוסחית בפסקה (6):

"(6) בסעיף 22(ה), אחרי "את המפקח" יבוא "או העובד כאמור"."

כי לגבי אותו חוק יש גם אפשרות שגם המפקח או עובד שהוא הסמיך, ולכן אנחנו מדברים גם על העובד. זה תיקון ניסוחי.

פנו אליי גם בנושא חשב הרשות, שהוועדה ביקשה לקבוע חשב לרשות. זה נשאר לי כנושא שכתובה בו הערה.

סגן החשב הכללי דיבר איתי. אנחנו סיכמנו שיהיה לנו, בעזרת ה', חשב קבוע לצורך העניין. אני חושב שזה הישג גדול. הוא ביקש ממני בכל לשון של בקשה, ואני מבקש ממך גם, כדי שמבחינתו לא תהיה לזה השלכה רוחבית בכל חוק וחוק. אבל הבטיח לנו ואני מאמין להם שיהיה לנו חשב, ואז זה פותר לנו הרבה בעיות שעוברים ממשרד למשרד.

סגן חשב של מי?

שלנו. יהיה חשב במעמד סגן חשב. זה בסדר גמור. זה בהרבה יחידות סמך ככה. הוא יהיה קבוע אצלנו ואנחנו מקבלים את העניין.

סגן חשב ממונה בתיאום עם החשבות הכללית?

ודאי, הוא עובד של החשב הכללי. הוא לא עובד שלי.

כמו כל משרד ממשלתי, אדוני.

כל המשרדים הממשלתיים. זה מצוין.

אני מבקש לקבל את ההצעה.

זה יותר טוב ממה שביקשנו.

תודה. אז בוא נוריד את זה בחוק.

סליחה, מה זה אומר להוריד בחוק?

סגרנו את זה עם החשב הכללי, היושב-ראש העלה את הנושא הזה שזה יהיה כתוב בחוק, הוא מבקש שזה לא יהיה כתוב בחוק מכיוון שיש לזה השלכה רוחבית.

עם כל הכבוד, אני מכבד אותך, אתה יודע כמה.

אני מודה לך. אני מכבד אותך יותר.

אז יש לי בקשה, שההודעה הזאת תצא מפי נציגי החשב הכללי.

שלום, שמי דניאל פרג מהחשב הכללי. אני לא ידעתי שיש שיחה על הסעיף הזה. לגבי למנות חשב במסגרת חוק – זה יכול לפתוח לנו את זה להשלכות רוחב - - -

מהי הודעתכם הרשמית?

מבחינתנו, אנחנו נפעל להשמה של סגן החשב ברשות.

זה לא נקרא למנות? זה מינוי בטרמינולוגיה של העם, כדי שנבין.

למנות, להשים. איך שתקרא לזה. מכל הבחינות אנחנו נמנה סגן חשב, אבל זה כבר משהו שמקובל עלינו ואנחנו נפעל לעשות אותו.

אני רוצה להבין ומה שאני אומר אמור לחייב אתכם.

אוקיי.

בהתייעצות עם החשבות הוחלט שימונה על-ידי החשב הכללי באוצר סגן חשב ברשות של השירות האזרחי – וזה ייושם בצורה מידית? עם כניסת החוק? לפני החוק?

תן לי לבדוק לגבי הזמנים. אני אתן תשובה כבר.

אז ההודעה שלי היא ההודעה הרשמית המקובלת בשם מי שדן במשא ומתן הזה, ואני מברך את שני הצדדים על ההישג הזה.

תודה.

אם אפשר, ידווח לך המינוי כי אתה תדע מתי זה דווח.

אני אהיה בבית, רק שימנו אותו.

לא, אדוני. רק בהמשך למה שאמרת שייתנו לך דיווח אישי אפילו בטלפון.

אוקיי, תודה. תהיה הודעה ליושב-ראש הוועדה.

אני רוצה להבין מה זה אומר מבחינת הנוסח שלנו. בסעיף 31 בעמוד 26 אמרנו:

"עסקאות הרשות

31.

לשם ביצוע תפקידי הרשות, מורשה המנהל," – הנוסח המקורי היה – "יחד עם חשב הרשות או חשב המשרד" - - -

ועכשיו אנחנו מבינים שלא יהיה חשב רשות, אלא יהיה רק סגן חשב. מה צריך לכתוב פה?

סגן החשב יהיה החשב.

אז צריך להשאיר: "יחד עם חשב הרשות"?

לא. אני לא יודעת לומר, אבל עד שיהיה סגן חשב, חשבו שזה יהיה החשב של משרד החקלאות כרגע, אני חושבת שכן צריך למצוא את הביניים - - -

עד שיהיה סגן חשב, יהיה חשב רשות.

חשב משרד החקלאות - - -

אולי אפשר לכתוב: יחד עם החשב האחראי על התחום?

אפשר להשאיר את זה: חשב הרשות.

חשב הרשות, ויש לנו הוראת מעבר שאומרת מה קורה כל עוד אין חשב רשות.

סגן חשב הוא כפוף לחשב הכללי, נכון?

תמיד. הוא עובד החשב הכללי.

ולא למשרד החקלאות?

הוא יהיה כפוף למשרד החקלאות. הוא עובר עם הרשות לכל המקום, ולכן כבר יש לו את הידע והמומחיות - - -

הוא סגן חשב של הרשות, לא של המשרד שבו היא נמצאת, נכון?

נכון. מבחינה - - - הוא עובד באותו משרד.

זה פותר את הבעיה שהיושב-ראש העלה, של המעברים, וזה עוזר לנו מאוד.

כן, זה מה שרצינו.

זה פותר את - - - הוא עובר עם הרשות לכל מקום שהיא נמצאת בו.

הוא עובד של האוצר.

הוא עובד של האוצר, כן, הוא כפוף לחשב הכללי באוצר, חד משמעית, כמו כל חשב ממשלתי אחר.

יש לי הצעה, ברשותכם. תשתדלו להעביר לידיעת היושב-ראש נוסח מקובל על שני הצדדים. תנסו, תשבו ותביאו את זה בכתב מסודר לידיעתי.

אני חושב, אדוני, שיש נוסח. כרגע יהיה כתוב: לשם ביצוע תפקידי הרשות, מורשה המנהל, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה, ויש לנו הוראת מעבר – בעמוד 71 – עד למינוי חשב לרשות בהוראת אותו סעיף, במקום "חשב הרשות" יבוא "חשב המשרד".

הנוסח הזה מבחינה מהותית בעייתי עבורנו מכיוון שזה כביכול מחייב מינוי של חשב או סגן חשב לרשות, וזה פותח לנו השלכות רוחב - - -

הוראת המעבר בעייתית לך?

הוראת המעבר בעייתית ולכן אני מבקשת להסיר אותה, כי הרי את הסגן חשב אנחנו נמנה.

מצוין, אז רק את סגן החשב שיש בחוק.

אז אנחנו משאירים: חשב לרשות, ויש לנו זמן.

עכשיו אנחנו מגיעים לפרק שעוד לא קראנו אותו, פרק השונות, נקרא אותו מהר.

שונות

ביצוע ותקנות

89.

(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

(ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:"

הרשות שאלה אם באמת צריך פה את אישור הוועדה. מיד נראה את הנושאים ואפשר יהיה לראות אם נדרש אישור הוועדה או לא.

"(1) תנאי השירות של המתנדבים, ככל שלא נקבעו או מעבר לאלה שנקבעו בתוספת הראשונה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור לגבי סוגי מתנדבים שונים, לרבות מתנדבים עולים חדשים בודדים, בהתאם למאפייניהם המיוחדים כפי שיקבע;"

יתכן שלעניין הזה כן צריך את אישור הוועדה כי פה אנחנו מעגנים, זה המקום היחיד לעגן את הנושא של זכויות עולים חדשים בודדים.

של משרתים בודדים.

אולי במקום הזה צריך את אישור הוועדה לגבי התקנות האלה, גם אם לא לאחרים.

אני רוצה להעלות שני דברים, להמשיך את מה שנעה אמרה. אני מבקשת להפריד בין הסעיף הראשון לסעיפים האחרים שיבואו אחר-כך מבחינת זה שלדעתי הסעיף הראשון הוא דרמטי הרבה יותר מאלה שבאים אחריו. וגם לשאול את נעה או את אנשי הרשות או את דרור, האם אפשר שיהיה כתוב פה, לא: רשאי לקבוע, אלא: השר יקבע, כדי לקַבע את העניין של בנות ובני שירות בודדים.

לא, רשאי. יש לזה השלכות שהיושב-ראש מכיר אותן. היושב-ראש דן בזה בהתחלה, אלא אם כן שיהיה כתוב – המתנדבים עולים חדשים בודדים, זה בסדר. סליחה. רק לגבי עולים חדשים.

כן, זה עליהם.

אז רק לגבי המתנדבים שהם עולים חדשים זה תקנות חובה ותקנות באישור הוועדה - - -

מרים לסר מארגון "קעליטה", ארגון גג לעולי צרפת.

גילוי נאות, היכרות של כמה שנים טובות.

בקרן רש"י, נכון.

אני רוצה להודות שלולי שהעלתה את הנושא הזה. אנחנו דואגים פשוט שהשר הבא או בעוד שתי קדנציות לא יהיה רגיש לעולים החדשים כמו שהוא היום, ולכן אני רוצה שהוא יהיה חייב לקבוע משהו, ולא רשאי לפי ראות עיניו, את התנאים המגיעים לעולים חדשים בודדים בנושא התעריף המיוחד שהוא צריך לקבל או לדירת שירות שהיא צריכה לקבל כדי שתהיה מאובזרת כמו שצריך. על זה רציתי לדבר.

לגבי תעריף מיוחד – אני מתנגד, מסיבה אחת פשוטה - - -

לא דיברנו על התעריף המיוחד.

כתוב פה: למאפייניהם המיוחדים. זה משהו כללי.

סליחה.

שיטת העבודה ביניכם בסוף מתחילה להרגיז אותי.

מי זה, ביניכם?

בינך לבינך. אתם לא מקשיבים, אתם מתייעצים תוך כדי דיבור - - -

היא אמרה: תעריף מיוחד.

לא, לא, לא.

רבותי, היא אמרה: תעריף מיוחד.

היא אמרה, אבל בסעיף זה לא מופיע.

בסעיף זה לא כתוב.

היא גם אמרה: בוקר טוב, לא שמת לב? אז תתייחסו לנקודה המאוד-מרכזית. הגענו למסקנה, לצערנו, שלא כל אדם, כל איש ציבור, כל שר מספיק רגיש לבעיות של עולים חדשים. אז היא באה לבטא את החשש הזה. אם צריך להיות לזה ביטוי בחוק, אני לא חושב. עם כל הכבוד, אני לא חושב ככה. זה חלק אינטגרלי מהדי.אנ.איי. היהודי-ישראלי שלנו, ומי שלא דואג לזה אז יש לו בעיה נפשית. אני לא בעד לעשות רביזיה מיוחדת כדי שהשר יתייחס לנושא העולים. אבל אם אתם רוצים נוסחה שזה ייעשה, אז בבקשה.

נעה, האם במקום: רשאי לקבוע, אפשר שיהיה כתוב: יקבע?

אבל כל פעם שהשר יקבע? אם הוא חושב שצריך לתקן משהו, אז הוא יוסיף. אבל יש הבנה מוחלטת שהעולים החדשים יכולים לבוא ולהשתלב בשירות הלאומי, חברים.

אני לא מאמין שמישהו פוגע בזה. היושב-ראש צודק. תאמינו לי.

אז אנחנו משאירים את זה בפסקה (1) כפי שזה, אבל מוסיפים את הדרישה לאישור הוועדה לגבי תקנות כאלה.

אז גם יושב-ראש הוועדה וחברי הכנסת ידאגו לנושא העלייה למרות שזה חלק אינטגרלי של המהות שלנו.

"(2) זכויותיהם של מתנדבים, בכפוף להוראות סעיף 11;" – זאת אומרת, אי אפשר כמובן להפחית מהן.

(3) אמות מידה מחייבות לדירות שירות, להבטחת מגורים הולמים, ובכלל זה תנאי בטיחות ותברואה;"

יש פה שתי שאלות. אם יש אפשרות לקבוע סטנדרטים שונים לדירות שונות לפי סוגי המתנדבים. אני מניחה שהתשובה היא כן. אנחנו כרגע שמענו על סוגי מתנדבים, למשל, דירות שירות של עולות חדשות שיכול להיות שיהיו להן סטנדרטים אחרים. ונושא נוסף, אם אפשר לקבוע מגבלה על מספר דירות השירות. אני מבינה שהיתה כוונה כזאת, להגביל את מספר דירות השירות בשביל לצמצם את כוונת האוצר. אני לא יודעת אם רוצים לציין את במפורש.

זה לא עניין של האוצר בכלל.

אין לנו. למה להגביל? ואם תגיע עכשיו עלייה של 3,000, אנחנו נגביל אותם?

לגבי דירות – אני מציע להוסיף בנוסף לבטיחות ותברואה, גם נגישות לאנשים עם מוגבלות.

השאלה היא אם זה לא הוראות שקיימות ממילא לגבי שירות - - -

נכון להיום לא כל דירה בישראל חייבת להיות נגישה.

לא כל דירה צריכה להיות נגישה, אבל דירה שתעמוד לרשות - - -

לשירות בעלי צרכים מיוחדים, היא חייבת להיות נגישה.

התקנות אז יתייחסו לתנאי בטיחות, תברואה ונגישות, והן יכולות להיות לגבי סוגי מתנדבים, סוגים שונים של דירות שירות ולפי סוגי מתנדבים.

מניעת ניגוד עניינים בגוף מוכר – כפי שאמרנו, אם יצטרכו, בנוסף להוראות שכבר קבענו במסגרת החקיקה, אולי גם תקנות כאלה ראוי שיהיו באישור הוועדה ולא בלי אישור הוועדה.

"(5) אגרות שעל גופים מוכרים וגופים מפעילים לשלם בעד הגשת בקשות לפי חוק זה, ובכלל זה בקשות להכרה, לאישור או לעיון מחדש;"

אגרות ודאי צריכות להיות באישור הוועדה. נציין את זה כמובן באישור הוועדה. היתה פה שאלה אם אנחנו מדברים על הליך תחרותי, האם הוא כרוך באגרה או שלמעשה אנחנו מדברים רק על הבקשות להארכת תוקף מזמן לזמן.

הסעיף הזה בא לפתוח את האפשרות בעתיד – זה לא קיים היום ולא ברור שזה יהיה – לפתוח את האפשרות בעתיד, בעיקר המחשבה לגבי הגופים המפעילים אבל אנחנו מבקשים לאפשר את האפשרות.

אז גם נושא זה באישור הוועדה.

"(6) תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי והכשרה, הנדרשים מעובדי גוף מוכר המשמשים בתפקידי ניהול, בתפקידי איתור או בתפקידי ליווי של מתנדבים."

זה יכול להיות השכלה, ניסיון מקצועי – האם אתם רוצים גם להביא בחשבון נושא שלעבר פלילי?

למה זה צריך להיות בחקיקה ראשית? יש את זה על גבי המכרז.

הסעיף הזה מדבר על אפשרות לתקנות.

אבל גם האפשרות לתקנות - - -

מה זה משנה לך עכשיו?

השכלה וניסיון, והשאלה היא אם גם הבאה בחשבון של נושא עבר פלילי של אנשים בגוף מוכר.

זה יוצר לנו בלגן, אם מישהו צריך להציג את העבר הפלילי שלו, בעיות של חוק המרשם.

רכזות של שירות לאומי, של גוף מוכר מפעיל – האם אני יכולה לקבוע בתקנות והשר יוכל לקבוע בתקנות דרישות לגבי היעדר עבר פלילי? נראה לך מופרך?

זה לא נראה לי מופרך. זה נראה לי בעייתי בהקשרים של חוק המרשם הפלילי, והניסיון לצמצם את החשיפה שלו, ואני מעדיף לא לפתוח את זה בעת הזאת. נראה לי שיש פה בעיה, וזה יתנגש עם חוק המרשם הפלילי כל עוד לא נכתוב את זה בחוק. אבל אם נכתוב בחוק שזה דבר רלוונטי, מדובר פה על רכזת שהיא עכשיו נכנסת לדירות שירות ועכשיו היא דואגת למתנדבים האלה, אני לא יודעת אם זה קשור או לא קשור. אם אתה מתנגד, אז - - -

אני חושב שלא נכון לפתוח את זה עכשיו, זה יותר מדי מורכב. כמובן נכון שאפשר לעשות overwriting לחוק המרשם, אבל לא נראה לי שנכון לעשות את זה.

"(7) מועדים למסירת דיווחים בידי גוף מפעיל וגוף מוכר והדרכים למסירת הדיווח.

(ג) תקנות לפי חוק זה יותקנו בהתייעצות עם המועצה, ולאחר שניתנה למנהל האפשרות להגיש לשר את חוות דעתו בעניין, ואולם אם לא הסתיים הליך ההתייעצות עם המועצה בתוך 90 ימים מיום שפנה אליה השר בעניין, יראו כאילו קוימה חובת ההתייעצות עם המועצה."

יש פה סעיף של אישור התייעצות גם בלי שהתקיימה התייעצות אם המועצה לא נתנה את עמדתה מתוך 90 ימים. כיוון שהמועצה צריכה להתכנס כל שלושה חודשים, אני מציעה שבכל זאת תתנו לו עוד 100 ימים, גם אם אתם קובעים הוראה כזו חריגה כדי להבטיח שבתוך התקופה הזאת בכל זאת תתכנס המועצה.

אין בעיה.

וזו הוראה חריגה. זו לא הוראה שקובעים אותה - - -

"שינוי התוספות

(א) השר, בהתייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה."

התוספת הראשונה זה סוגי עבודות, והתוספת השנייה היא אילו פעולות נדרשות להבטחת זכויות של מתנדב שהופנה לשירות בחו"ל. האם זה צריך אישור של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כנראה בגלל תנאי ההעסקה שלו.

"(ב) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית."

התוספת השלישית זו אותה התחייבות שהגופים המפעילים קובעים.

"תחילה ותחולה

90.

(א) תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ב), ב-1 בספטמבר שלאחר יום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).

(ב) תחילתם של הסעיפים המפורטים להלן, במועד הנקוב לצדם:"

הערה לגבי מועד התחילה – אנחנו רואים את החוק כפי שהוא התגבש - - - הרבה מאוד משימות של תקנות, של נהלים, של התאמות, הרבה מאוד עבודה יש לנו אחרי זה. לטעמנו, אנחנו חושבים שנכון את כל האופרציה הזאת להתחיל ב-1 בספטמבר, לא הקרוב, אלא אחריו, בכדי לאפשר לכל הגופים להתכונן לכל העניין הזה. מה גם שכבר כיום מתכוננים לקראת השנה הבאה, כבר עכשיו מקבלים בנות בתנאים מסוימים, כבר נחתמים הסכמים. יש הרבה עבודה שנעשית כבר עכשיו לקראת השנה הקרובה. לכן אנחנו מבקשים שכלל החוק יעבור ל-1 בספטמבר בשנה הבאה, לא בשנה הקרובה.

אנחנו מודיעים על רביזיה, ולכן הדיון ברביזיה יהיה ב-11:55.

יש עוד כמה רביזיות שלי, אדוני.

כל הרביזיות - - -

אתם מבינים שהאמבושים הקואליציוניים או לא-קואליציוניים זה תמיד בדקה ה-95. אנחנו עובדים פה על החוק הזה עשרות שעות, אם לא מאות שעות. זה לא פייר להופיע בדקה ה-90 ולהתחיל לתת לנו הסתייגויות שמסבכות. החוק יעבור היום, גם אם תלכו אחר-כך ליועץ המשפטי של הכנסת. אני מודיע לכם.

נעה, מה העמדה שלך ביחס לבקשה של הרשות, שזה יתחיל ב-1 בספטמבר 2018?

אני השתכנעתי מההסברים שקיבלתי לפני הישיבה, למרות שהייתי רוצה יותר מוקדם. זה הכול תלוי באיכות שלכם. אני לא יכול לחייב אתכם כשאתם מנתחים הגיונית שאתם לא מסוגלים ליישם את זה כבר בספטמבר 2017, אז אני משתכנע בגלל האמון שלי בכם על היכולת שלכם. הייתי מאוד שמח שחוק כזה לא יידחה בשנה וחצי. זה מה שאני ממליץ שתעשו, אבל שוב, אני אסתמך על היכולות שלכם.

לא, יש מערכת שלמה של תקנות וכללים שצריך להביא גם לוועדה לאישור, צריך להקים מועצה ולהתייעץ איתה לפני התקנות. כל זה צריך לקרות לפני - - -

אני הצעתי פשרה על זה, שחלק מהחוק ייכנס מידית וחלק מותנה בתקנות. האם זה אפשרי? תגידו לי. אני חוזר למה שדיברנו לפני כן והצעה אלייך בבוקר. החוק יכול להיכנס לתוקפו. אופטימלית, אני הייתי מעדיף שייכנס לתוקפו בספטמבר הקרוב, דהיינו ב-2017. היות והיערכות שלכם כנראה לא תאפשר את זה, אז השתכנעתי שאין ברירה אלא לדחות את זה לקראת שנת הפעילות הקרובה, אולי כמה חודשים לפני זה.

הדבר השני שהצעתי, שאולי החוק ייכנס לתוקפו, והחלק המותנה בתקנות ייכנס לתוקפו באיחור.

מצוין, בדיוק מה שרציתי להציע.

האמת היא שזה לא כל-כך אפשרי כי אנחנו מדברים פה על מערכת שלמה של הוראות, והמתנדבים צריכים לדעת מהן הזכויות שלהם, הגופים המפעילים - - -

אז אפשר אולי משהו באמצע? שבעוד חצי שנה תבואו לפה ותראו את התהליך בהקמת המועצה ודברים מהסוג הזה? אולי ככה נהיה עם יד על הדופק על התהליך.

זו הטבלה שהכנו, ואני רוצה להסביר לכם שכל התקנות שאנחנו צריכים להתקין מכוחו של החוק – יש פה רשימה מאוד-מאוד ארוכה. צריך להבין שהתקנות צריכות להיות כמובן בהתייעצות עם המועצה, המועצה צריכה לקום ולהתכנס. כל הדברים האלה לוקחים זמן.

אז אולי נחייב את הקמת המועצה בתוך זמן יותר קצר? הקמת המועצה תצטרך להיות יותר מוקדמת וגם הקמת הרשות אולי.

הרשות קמה מיד. המועצה – צריך למצוא את האנשים ואנחנו תלויים בהרבה מאוד גורמים.

תנו לוח זמנים סביר.

הצעת פשרה שנובעת מרצון להתפשר, לא מרצון לסבך – החוק ייכנס לתוקפו ב-1 באפריל 2018. בתקופה כזאת זה גם נותן לכם מספר חודשים היערכות להפעלה והנחיה להפעלה כבר בספטמבר 2018. אחרת, אם תעשו את זה רק ב-2018, ובצדק, תגידו, רגע, מעכשיו אנחנו נערכים.

הבעיה היא שהכללים משתנים באמצע שנת שירות, זו הבעיה.

לא, הכללים יחולו מה-1 בספטמבר 2018. רק התהליכים יהיו – זה נראה לי פתרון מצוין.

אדוני היושב-ראש מציע הצעה מצוינת.

ודבר שני, אני מבקש לקיים דיוני ביניים למעקב אחרי קידום כל התקנות וכולי, אחת לארבעה חודשים או אחת למושב.

כהוראה בהצעת חוק?

כן.

אז זה נותן לכם את הפשרה. אני סומך עליכם שתעמדו בלוח הזמנים הזה. כניסתו והפעלתו האופטימלית תהיה כבר בספטמבר 2018. מקובל, חברים?

כן.

אז יש פה הסכמה של חברי הכנסת.

זאת אומרת, הכניסה לתוקף ב-1 באפריל והוא יחול על המתנדבים החל מתחילת התשע"ט.

מצוין.

אז אנחנו נתקן בהתאם את הוראת התחילה. עכשיו יש פה הוראות לגבי סעיפים ספציפיים, נראה אם צריך אותם. סעיף 10 לגבי זכויות המתנדבים וסעיף 88, זה 1 בספטמבר לאחר יום התחילה – לא, באותו יום של התחילה, במועד התחילה.

שלא תחשוב שאני אצביע בלעדיך בחוק בסוף.

לא יהיה מצב כזה.

לא, אבל שתדע. זה מחייב אותך להיות פה עד שעה 14:00. אני אצביע, אבל בהשתתפותך.

הנה, כדי להקל עליך, אדוני, מכיוון שקיבלתי את הדקות שלי, אני מוריד גם את הרביזיה.

מעולה.

תראה איזה לארג' אני איתך.

זה יכין אותי טוב יותר לדיון של "הדסה" שיהיה טעון מאוד. אוקיי, אז אין רביזיות. תודיעו למזכירות מה שצריך.

סעיף 64 לגבי הנושא של מימון תקנים, וסעיף 13 שנוגע להכשרה לשירות, הצעתם שזה יהיה ב-1 בספטמבר לאחר תום שנתיים מיום תחילתו. זאת אומרת, עוד שנת שירות לאחר מכן.

לפחות לגבי מימון התקנים, כי זו פרוצדורה של מבחני תמיכות שתיקח קצת זמן. אני לא רוצה - - -

הם ביקשו: או שנה נוספת לגבי ההוראות האלה, של מימון תקנים.

מה זה, לפחות שנה נוספת?

רק לגבי הסוגיה של מימון התקנים על-ידי רשויות ציבוריות, שהחוק הזה משנה את המצב הנוכחי במובן זה שצריך לעשות מבחני תמיכה ויקבלו את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה וייעשה תהליך ארוך, רק לגבי זה אנחנו מבקשים עוד שנה, שיהיה זמן להיערך.

עכשיו השר אמור להתחיל לאשר להם למי כן ולמי לא? זה לוקח זמן, שלא בסוף ייתקעו בלי תקציב.

למה שלא תעשה את זה במקביל?

אדוני היושב-ראש הציע שהכול ייכנס ב-1 בספטמבר 2018, נכון?

כן.

אז בסדר, זה בסדר.

אז אנחנו מורידים גם את פסקה (2) ופסקה (4).

הנושא של השירות בחו"ל, סעיף 17 – הוצע שמועד הכניסה לתוקף של ההוראות האלה יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 17(ה) לגבי תנאי השירות וההוראות שנוגעות לשירות בחו"ל. זה נשאר על כנו במועד כניסתן לתוקף של תקנות, וככל שתקדימו אפשר יהיה לשלוח.

סעיף 65, לגבי ניגוד עניינים, גם כן מתייתר. סעיף 16א, לגבי קידום צעירים בסיכון – הנושא הזה של התקנות, ביקשתם שנתיים מיום פרסומו של חוק זה, זה בעצם יוצא שנה וחצי, זה יוצא ל-1 בספטמבר. אז אפשר לבטל גם את הסעיף הזה. זה גם יהיה מתחילתו של כל החוק וזה יחול מאותו מועד.

הוראות סעיף 53 לגבי הסכמי התקשרות עם גופים מפעילים ומתנדבים – יחולו לגבי הסכמים בתוקף מ-1 בספטמבר שלאחר יום התחילה. זאת אומרת, זה גם כן לפי הוראות התחילה באותה רוח, זאת אומרת משנת התשע"ט. וזה נכנס לתוקף כבר ב-1 באפריל 2018.

תחילתו של פרק ח' (עיצומים כספיים) במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 72(ב) – זה תמיד נעשה לגבי עיצומים כספיים רק כשיש תקנות הפחתה.

"הוראות סותרות

91.

מקום שבו קיימת הוראה לפי חוק שירות לאומי–אזרחי הסותרת הוראה באותו עניין לפי חוק זה, תגבר ההוראה לפי חוק שירות לאומי–אזרחי.

תקנות ונהלים ראשונים

92.

(א) תקנות ראשונות לפי סעיפים 8(ג) [בנושא שעות שירות] ו-17(ה) יובאו לאישור הוועדה בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה." – אני לא בטוחה שצריך את ההוראה הזאת, אם צריך פה הוראות לתקנות ראשונות.

האם זה חיוני או לא?

הדבר היחיד שחיוני בעיניי, תקנות ראשונות שיהיו בטווחים קצובים, זה הסיפור של תנאי שירות, של הפעילויות.

בואו נמחק את זה.

אז זה לא חיוני.

"(א1) נוהל ראשון לפי סעיף 29(ז)" – זה לגבי הפיקוח בתוך מערכת הביטחון, אז מוצע שהוא: "ייקבע בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה."

אבל אם התחילה נדחית אז אולי כבר שייקבע עד מועד התחילה.

"(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 89(ב)(2)" – הזכויות הנוספות של המתנדבים, אולי זה המתנדבים הבודדים, אבל אמרנו שהן לא מחייבות את השר לקבוע, רק נותנים לו רשות, אז גם את הסעיף הזה אפשר למחוק.

"(ד) תקנות ראשונות לפי סעיפים 25(ג)" – שנוגע להפעלת סמכות השגה, גם זה תקנות רשות וסעיף 46(ז)(1) ו-(2), הגשת בקשה להכרה כגוף מוכר וחידוש ההכרה, גם כן הוצע 18 חודשים, גם הן תקנות רשות, אין צורך בהן.

"(ה) תקנות ראשונות לעניין סעיף 16א" – לקידום צעירים בסיכון, הוצע שהן: יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה ביום פרסומו של חוק זה, אפילו לפני 1 באפריל, או שאתם רוצים עד 1 באפריל 2018, עד יום התחילה?

עד יום התחילה.

"(ו) תקנות ראשונות לפי סעיף 17(ד)(1)" – מכסה מרבית של תקני שירות לאומי בחו"ל, זו היתה בקשה של חבר הכנסת מיקי לוי, שתיקבע כזאת מכסה – "יותקנו בתוך 120 ימים מיום פרסומו של חוק זה." אולי גם הן צריך לקבוע עד יום התחילה?

מקובל, עד יום התחילה. אבל נעה, מה שחשוב בזה זה הסיפור של המסננת השלישית, היא חייבת להיות בתקנות ראשונות מוקדמות.

תקנות ראשונות לגבי הפעילויות?

כן. המסננת השלישית צריכה להיות - - -

היא לא חייבת כי יש הוראת מעבר לגבי הגופים המפעילים.

בסדר, אבל כדי שתוכלו להתקדם קדימה.

עד איזה מועד? גם עד 1 באפריל, עד יום התחילה, או לפני כן?

עדיף לפני, עד 1 בספטמבר.

הדבר מורכב. אנחנו מבקשים עד 1 באפריל. אמרתי קודם, העליתם את התקנות, הדבר מורכב - - -

מותר עד ה-1 באפריל, אם תכינו את זה לפני כן, נברך אתכם.

"מינוי מועצה ראשונה

93.

המועצה הראשונה לפי סעיף 32 תמונה עד יום התחילה, והיא תהיה רשאית להתכנס מהמועד האמור ואילך ובלבד שהתמנו שני שלישים מחבריה." – זה גם נותן לנו עד תחילת אפריל 2018.

"הוראות מעבר

94.

(א) מי ששירת לפני יום התחילה בשירות לאומי בהתנדבות כמשמעותו לפי
פסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחה ערב יום התחילה, יראו את התקופה שבה שירת כאמור כתקופה שבה שירת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי הוראות חוק זה."

זאת אומרת, גם מי ששירת לפני, רואים אותו כאילו שהוא שירת בשירות לפי הוראות החוק.

"(ב) הרשות לשירות לאומי–אזרחי שהוקמה לפי חוק שירות לאומי–אזרחי, יראו אותה כרשות שהוקמה לפי סעיף 19 לחוק זה."

אבל היא גם מוקמת בחוק הזה כדי שתהיה תקפה גם אחרי מועד הפקיעה של החוק ההוא, אם יפקע.

"(ג) מנהל הרשות לשירות לאומי–אזרחי שמונה לפי חוק שירות לאומי–אזרחי, יראו אותו כמי שמונה למנהל לפי סעיף 20 לחוק זה."

הורדנו את ההוראה לגבי חשב הרשות.

"(ד) על אף האמור בסעיף 46, גוף שקיבל הכרה כגוף מוכר ערב יום התחילה לפי תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב–2002‏‏, יראו אותו כגוף שהוכר לפי סעיף 46 לחוק זה, בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה; ואולם, מתום שנתיים מיום התחילה יקיים הגוף הפרדה חשבונאית לסעיף 46(ג)(1)(ג)."

זאת אומרת, אחרי שנתיים כבר צריך להפעיל את הוראות ההפרדה החשבונאית ולא יכול להמשיך ערבוביה אחת להפעיל את הפעילויות השונות שלו.

אולי נקדים את זה, אם קבענו תחילה כל-כך מאוחרת, בעוד שנה וחצי?

אתה רוצה גם בתוך שנה וחצי?

מיום התחילה?

מ-1 באפריל?

כן.

אתם חושבים שזה אפשרי? אני שואל את הרשות, לדעתכם זה אפשרי, לבקש את זה מהגופים?

נראה לי סביר להביא את זה ב-1 בספטמבר בתחילת השנה, בעוד שנה וחצי, כשהכול מתחיל.

- - - מתחילות בדרך-כלל לפני ספטמבר. אז למה שלא יכללו את זה כבר? אני חושב שאחרי מה שאמרתי לפני דקה, כדאי שתהיה שנת כספים מסודרת כי אחרת זה יתפצל בין שתי שנות כספים, ואז הדיווחים יהיו מסובכים מבחינת הנהלת חשבונות. מה אתם אומרים?

התחלת החוק תהיה בספטמבר 2018, אז ארבעה חודשים אחרי התחלת החוק.

כדי שזה יהיה צמוד לשנת הכספים?

כן.

אני מקבל.

מה, ינואר 2019?

לדעתי, כדי שלא יסתבכו במאזנים שונים. בדרך-כלל הנהלות לא עובדות על שני מאזנים ביחד. זה מסובך מדי. אני מקבל.

"(ד1) העביר גוף שקיבל הכרה כאמור בסעיף קטן (ד), את פעילותו בתחומי השירות האזרחי לגוף אחר כדי לעמוד בדרישות סעיף 46(ג)(1) עד תום ארבע שנים מיום התחילה, וקיבל הגוף שאליו הועברה הפעילות הכרה כגוף מוכר לפי חוק זה, רשאים השר, הרשות, או גוף מפעיל, לפי העניין, להביא בחשבון לעניין התקשרויות עם הגוף המוכר שאליו הועברה הפעילות, את פעילותו הקודמת של הגוף שממנו הועברה הפעילות."

אני רוצה לציין שלפי בירור שעשינו, אנחנו מבינים שעם השינוי של ההוראה של כל פעילותו לעומת עיקר פעילותו, הבעיות בהחלט מתייתרות מבחינת הגופים המוכרים, גם הקיימים. ועדיין התבקשנו להשאיר את ההוראה הזאת שדובר עליה כבר, שגוף שהיה צריך מכל מיני סיבות לשנות את מבנה הפעילות שלו, אפשר יהיה לזקוף לרשותו – לא חייבים יהיו לזקוף – את הניסיון הקודם שלו. זה רק בשביל ל השלים העברה טובה ויעילה של הפעילות, ולא להכשיל את הפעילות. זה סעיף אפשרות. זה לא סעיף חובה.

לפי הסיכום שהגענו אליו בישיבה האחרונה שקיימנו, יכול להיות שצריך לתקן שזה קיבל הכרה לא דווקא לפי חוק זה, כי בעצם המנגנון שהצענו עליו זה להעביר את זה לגוף שהוא כבר מוכר כיום.

בסדר, אבל ההכרה של הגוף הקיים היום מתמשכת לפי החוק הזה גם. יש רצף.

זה נכון שההרה מוכרת, אבל אני חושבת שעם המילים האלה: קיבל הכרה כגוף מוכר, אפשר לעשות את זה. אני רק רוצה להבהיר שזה צריך להיות גוף אחד בלבד, וצריך יהיה להבהיר את זה בנוסח שאנחנו מדברים על שינוי שנעשה - - -

מצד שני, אני לא רוצה שתעבירו בין גוף מוכר אחד אחר שלא פעל במסגרת הזאת קודם, שלא יעשו משחקים וינצלו ניסיון קודם. גוף מוכר שיש לו רק שנתיים ניסיון בהכרה בפעילות, הוא מעביר חלק מהפעילות שלו לגוף שיש לו ניסיון של 20 שנה בתחום של השירות הלאומי – אבל אתה אומר, הוא נקלט בתוך הגוף. אז אנחנו נוריד את המילים "לפי חוק זה".

"(ה) על אף האמור בסעיף 58, גוף מפעיל שהפעיל מתנדבים ערב יום התחילה, בהתאם להוראות לפי פסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, יראו אותו כגוף שאושר לפי סעיף 58, מיום התחילה עד תום שלוש שנים או עד תום שנתיים מיום פרסום התקנות לפי אותו סעיף, לפי המוקדם."

זאת אומרת, אנחנו נותנים פה לגופים המפעילים, לא צריך יהיה לבדוק אותם מידית אלא לכל המאוחר בתוך שלוש שנים מיום התחילה. מיום התחילה זה אומר 2021?

לא, זה המון.

נדמה לי שזו היתה בקשה של הרשות.

כשחשבנו לא ידענו מתי. אבל לדעתי עד 2018, עד תחילת שנת שירות שבשנה וחצי, שיביאו לנו את האישורים.

זה אומר שאתה צריך לבדוק את כל הגופים המפעילים.

אז תעבור עכשיו אישור אלפי גופים.

יש לנו שנה וחצי. עד ה-1 בספטמבר 2018 - - -

- - -

אתה רוצה לקחת לך עוד זמן? - - -

דווקא בגלל שיש כל מיני בדיקות שבודקים אותנו עכשיו על כל מיני דברים, יש לנו כ-9,000 גופים מפעילים, וכל מי שבשש-שבע השנים האחרונות שביקשו אישור גוף מפעיל אנחנו יודעים שיש לו את כל הקריטריונים שהם צריכים לעמוד. יש אלפי גופים מפעילים שאנחנו לא יודעים. בשנה וחצי הללו, כולנו, יחד עם הגופים המוכרים ואנחנו, נצטרך להמציא את כל הסימוכין של אותו גוף מפעיל. זה יהיה אחד מהתפקידים של הרכזות באותו מקום.

רק להבהיר שכל התהליך שצריך להיות של התקנות, שיבהירו מה הפעילויות שמותרות, התקנות האלה רק אחרי שתהיה מועצה, הדבר הוא מורכב ויש פה מהלך - - -

תתחילו להכין את המועצות.

את התקנות הראשונות של הפעילויות אפשר יהיה בלי - - -

תתחילו להכין את המועצות. אל תתנו למועצה להיות המעכבת.

יש חובה שהמועצה תדון בכל התקנות. אין אפשרות להתקין תקנות לפי החוק בלי המועצה.

אז תתחילו לבנות ולמנות את המועצה עכשיו.

השאלה היא אם אתם רוצים שהתקנות הראשונות יהיו בלי מועצה.

זה אפשרי דבר כזה?

כל התקנות הראשונות בלי מועצה?

המועצה נתמנתה בשביל הדבר הזה.

נעה, רק מה שהגדרנו שהוא יהיה תקנות ראשונות, בסעיף של התקנות הראשונות, שם יהיה - - -

אתה רוצה את הפעילויות? המועצה צריכה להגיש אותן לשר ולדון בהן לפי הצעת השר, והוא צריך להתייעץ איתן, זו בעצם החובה.

אז רק התקנות הראשונות?

כשאתה אומר תקנות - - - תגיד לי בבקשה אם אתה מדבר על הפעילויות. רק התקנות של הפעילויות?

כן. לטעמי, אותן לא צריך עם המועצה בסיבוב הראשון.

אתם רוצים לבטל? להגיד, למעט תקנות ראשונות שהן לא טעונות אישור המועצה?

אנחנו רוצים לקדם את זה, אני חושב שזה כדאי.

אני מסכים. אני מציע, מבחינה טכנית, תתחילו לבנות את המועצה. היא תקבל את הגושפנקה אחרי אישור של המערכת ותתחילו עכשיו. זה יכול להיות הגורם המעכב ביותר. חבל.

אוקיי, אז גם בסעיף קטן (ה) זה עד ה-1 בספטמבר 2018.

"(ו)

(1) יראו תעריף להפעלת מתנדב בשירות לאומי שחל ערב תחילתו של חוק זה כתעריף להפעלת מתנדב שנקבע לפי סעיף 11;

(2) עד לקביעת תקנות לפי סעיף 11(ב) לעניין מדדי העדכון יתעדכן התעריף כאמור בפסקה (1) ב-1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני ערב תחילתו של חוק זה."

אם ההוראה הזאת מתייתרת אז כמובן נוריד אותה כי אני לא זוכרת מה נקבע שם לגבי המדדים.

"(ז) תקנות ראשונות לפי סעיפים 16 ו-16א" – זה לגבי אנשים עם מוגבלות וצעירים בסיכון – "יובאו לאישור הוועדה עד תום 120 ימים מתחילתו של חוק זה; אולם, כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 16 לא יפחת שיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלות בקרב כלל המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית משיעור התקנים המיועדים לאנשים עם מוגבלות מכלל המתנדבים ערב פרסומו של חוק זה, וכל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 16א לא יפחת שיעור ייצוגם של צעירים בסיכון בקרב כלל המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית משיעור ייצוגם ערב פרסומו של חוק זה."

היתה פה הערה של משרד העבודה.

שמי הילה רענן ממשרד העבודה. אנחנו מבקשים ששיעור האנשים עם מוגבלות שכרגע יש להם תקנים בשירות האזרחי יופיע בחוק כדי שאפשר יהיה אחרי זה להתקין תקנות לפי סעיף 16 בהתאם למה שקיים היום.

בהוראת המעבר את מתכוונת? שכל עוד לא יקבעו תקנות אז יהיה ברור מה השיעור?

כן, ונכון להיום יש שיעור של 10% לפי נתונים של - - -

אנחנו לא פותחים את זה מחדש.

כהוראת המעבר, היא מתכוונת. היא רק אומרת שכל עוד לא התקבעו תקנות, אז לא להגיד, זה יהיה ערב פרסומו של חוק זה אלא 10%.

זה הופך את הצעת החוק הזאת להצעת חוק תקציבית.

לא, לא נכון. כתוב שממילא זה מופיע עכשיו בהצעת החוק וממילא ששיעור האנשים עם מוגבלות, שהתקנות שיותקנו, לא יפחת ממה שקיים היום. אנחנו מבקשים שגם כשיסתכלו על החוק בעוד 10 שנים, אפשר יהיה לדעת מה קיים היום. זה הכול. אין פה שום שינוי מהותי. זה פשוט לקבוע את מה שקיים היום.

אני אסביר שוב. אני לא מצליח להבין איך זה נפתח מחדש לדיון.

זה נפתח מחדש כי אנחנו מגיעים כרגע להוראת המעבר, והוראת המעבר אומרת, בואו נשאל מה היה שיעור התקנים המיועדים לאנשים עם מוגבלות מכלל המתנדבים ערב פרסומו של חוק זה. זה נתון. הילה אומרת שאנחנו נקבע את השיעור הזה באחוזים, תגידו לנו כמה זה היום, נכתוב את זה כאחוז. במקום להגיד: מה שהיה כלל המתנדבים בכך וכך.

אני מזכיר – היתה פשרה שנולדה אחרי דין ודברים ארוך בגלל שהנושא - - -

למה לא תגיד, כן או לא?

אני מסביר. העמדה היא חד-משמעית לא.

אז העמדה של שאר משרדי הממשלה היא כן.

אז סבבה. אם את רוצה להביא מקורות תקציביים כדי לממן את ההצעה הזאת, אז בבקשה, כי מה שאת הופכת את ההצעה הזאת עכשיו זה בהצעת חוק תקציבית שהיא לא מקובלת ולא מתואמת ולא נראה לי לעניין בכלל לפתוח אותה. הגענו שם להבנות.

אבל מה הוא אומר? שממילא זה לא יפחת, אז מה זה משנה? אני פשוט רוצה שזה ייקבע בחוק.

סליחה, מגיע לך ציון לשבח שהתאפקת עד עכשיו. אבל עכשיו בואי נדבר בסדר. בינתיים לא הבנתי. את יכולה לחזור על ההצעה שלך?

אני אומרת שממילא כתוב עכשיו שהשיעור שייקבע בתקנות לא יפחת ממה שקיים היום, אבל בשביל שלא יצטרכו אחרי זה לחזור ולבדוק בפרוטוקולים, ואף אחד לא בדיוק יודע מה השיעור שקיים היום, אנחנו מבקשים שהשיעור שקיים היום, שהוא 10%, ייקבע פה. זה הכול.

עכשיו אני אסביר. החלטת הממשלה שעליה מתבססת עורכת-דין הילה רענן ממשרד העבודה היא החלטת ממשלה שקודמה במסגרת חוק ההסדרים, ואנחנו מכירים אותה היטב. החלטת ממשלה, המקור התקציבי שלה היא הכספים הקואליציוניים שעברו ב-2015–2016 ולא עברו אגב ב-2017–2018, לא ברור מה המקור התקציבי כרגע.

בדין ודברים שהיה אז עם הוועדה, כדי לא להפוך את הצעת החוק הזאת לתקציבית, וכדי להגיע למתווה מוסכם, אמרנו, טוב, מה שיש, יש, אנחנו נגיד שאנחנו לא מפחיתים. אני חושב שזו אמירה שאפשר לצאת איתה. אם אנחנו רוצים לחזור לאותו דיון - - -

למה את האמירה הזאת שלך לא יכולים לכלול בחוק?

זה מה שיש כרגע בחוק.

נו, אז מה הבעיה שיהיה כתוב מה השיעור שיש?

לא, 10% זה לא מקובל עלינו.

למה לא?

כי אין היום 10% - - -

ועוד איך יש. בדקנו את זה.

אני רוצה לשאול כמה יש היום. אם יש - - - אז לפחות שיגידו לפרוטוקול.

לא, סליחה, אם מכניסים אנשים עם מוגבלות, אז אני רוצה שגם נוער בסיכון - - -

אבל זה כתוב, זה כתוב - - -

אז אין לזה סוף.

אנחנו חוזרים, ועשינו על זה לפחות שלושה דיונים. זה נראה לי לא רציני.

אז אולי אפשר להודיע לפרוטוקול מה המצב היום, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי זה.

כמה אנשים עם מוגבלות יש היום? לא כמה תקנים יש.

לפי מה שסמנכ"ל השירות האזרחי אמר יש 10%. בדקנו - - -

- - -

כמה תקנים יש בפועל היום של אנשים עם מוגבלות?

1,500 מתוך - - -

תקשיבי למנכ"ל השירות.

ביררתי את זה היום, אורי.

רק שנייה. את שאלת, אני אענה.

אני ביררתי את זה היום.

שנייה, רגע, אבל אנחנו רוצים לשמוע.

את יודעת?

כן, הוא ענה לי היום.

רגע, את רוצה להמשיך לנהל את הדיון לבד?

מנכ"ל הרשות, בבקשה.

בסך-הכול יש היום כ-1,300 תקנים בשירות הלאומי-אזרחי.

מתוך כמה בסך-הכול?

אנחנו מדברים על האוכלוסיה הרגילה, כ-16,000 משרתים.

זה אנשים עם מוגבלויות?

כן.

וכמה צעירים בסיכון?

כ-700.

מתוך 16,000.

אז אני מבקש שהמספרים האלה יישמרו בתנאים בכניסה לחוק, שיהיה ברור. אם יהיו תוספות וכולי, כולם ישמחו. אבל אלה המספרים וזה מה שמחייב את המערכת לפעול עם כניסת החוק.

המספרים האלה כתובים היום בחוק?

אם ייכנסו לחוק ונרצה להגדיל אותם מחרתיים, נצטרך לפתוח את החוק.

אני אסביר את המורכבות כדי שתהיה על השולחן, אני אסביר אותה בצורה מאוד פשוטה. ברגע שאנחנו נכתוב בחוק את מה שמשרד העבודה מבקש, המשמעות תהיה שיצטרכו להקצות מקורות למימון הנושא הזה. כרגע, אני כבר מציף פה משהו שידוע היטב למנכ"ל הרשות ולשר האחראי, אין מקור תקציבי. זה לא אומר שמישהו סגר את הפעילות, אף אחד לא מתכנן לסגור, אבל יצטרכו למצוא את המקור התקציבי.

אורי, אבל זה כתוב ממילא, כי גם בנוסח שהוסכם פה ונדון הרבה זמן – כתוב פה בסעיף קטן (ז) שכל עוד לא הותקנו תקנות לא יפחת שיעור ייצוגם, שיעור ייצוגם ערב פרסומו של חוק זה.

מצוין. נשאיר את זה כך.

הנוסח הזה מאפשר לא לייצר עלות תקציבית מידית, ולכן הוא מאפשר לכולנו לחיות באותו עולם שבו לא הפכנו את הצעת החוק לתקציבית מצד אחד, ולא פגענו כהוא זה באנשים עם מוגבלות מצד שני, ושמרנו על הראייה הרוחבית.

אורי, אל תיכנס לפינות, אל תיכנס לפינות.

- - -

כמו שזה עכשיו זה טוב.

אורי, אני לא רוצה להגביל. למה זה 10% בלבד?

אמרנו, לפחות 10%. כתוב שזה לא יפחת.

אני לא בעד לקבוע היום. לא הצלחנו. זה המצב.

אבל כתוב שזה לא יפחת, זה כתוב.

תרשי לי, אני לא שאלתי אותך. אני מדבר. את רוצה שאני לא אסתכל עליך? - - -

לא, אין בעיה, אבל זה פשוט משהו סמנטי.

אני בעד להגדיל כל הזמן את האוכלוסיות המיוחדות שמתקבלות לשוק, ללא שום מגבלה. למה שנקבע היום מגבלה של 10%? תבואו עם אמצעים ואפשרות וסגירה מראש עם האוצר על תקציבים קבועים, והיות ואני לא סובל את התקציבים הקואליציוניים, שזו חלוקה ממש לא הגונה של כספי ציבור, אני מציע שתנהלו משא ומתן עם האוצר וברגע הנכון תבואו. לא צריך לשנות - - -

אז אני אשמח להגיד, בגלל שהדבר הזה קבוע, כפי שגם היועצת המשפטית של הוועדה אמרה, זה כבר קבוע, קבוע שהמספר לא יפחת - - -

לא קיבלנו את ההצעה שלכם. הלאה.

אנחנו שומרים על זכותנו להגיש הסתייגות.

במקרה הזה, השר שלך לא יכול למשוך את ההצעה.

הוא יכול להגיש הסתייגות.

את לא יכולה להגיש הסתייגות על - - -

שיגיש, שיראה שהקואליציה תתנגד לו.

"(ט) החלטת ממשלה בדבר סדרי עדיפויות ממלכתיים לפי סעיף 22 תתקבל לראשונה עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה."

האמת היא שאני חושבת לגבי הנושא של הגופים המוכרים – דיברנו על ארבע שנים מיום התחילה. השאלה היא אם לא הגזמנו כבר כיוון שדחינו את יום התחילה, וגם כאן, האם לא היתה הגזמה בגלל הדחייה של יום התחילה. אז אני רוצה שוב לשאול גם על סדרי העדיפויות הממלכתיים, עד מתי צריך להחליט וגם לגבי הנושא של הגופים המוכרים.

מתקנים אותי – היועץ המשפטי שלי וגם שייקה, לגבי כל הנושא של התקנות שזה שלב יותר רחוק, וקצת בלחץ שלא נעמוד ב-1 בספטמבר 2018 בנושא של אישור גופים מפעילים. את כל 9,000 הגופים המפעילים נאשר אותם.

זה שנה וחצי.

לגבי אישור הגופים המפעילים – מכיוון שאומר לי כאן היועץ המשפטי שלי, של הרשות, שזה ייקח לתקן תקנות מכיוון שזה גם התייעצויות עם שרים וכולי, זה ייקח יותר זמן.

אני עכשיו מאוהב בהודעה הראשונה. אני לא מחליף אותה, ואם אתם נתקלים באי יכולת ליישם אותה, תבואו לבקש אישור הארכה בוועדה.

עם הסברים טובים למה אתם מבקשים.

ודאי.

שנתיים לגבי סדרי העדיפויות הממלכתיים, וארבע שנים לגבי המשך ההכרה בגופים מוכרים לארבע שנים מיום התחילה – אני לא הצלחתי להבין מה היתה התשובה.

אני רוצה להסביר למה ההארכה של התחולה היא חיונית.

לא, לא, זה לא מעניין אותנו. אנחנו חמש דקות מקו סיום היסטורי.

אני רוצה לדבר על עניין ארבע השנים והשנתיים, ואני גם רוצה לבקש מהוועדה להסמיך אותנו לתקן את תיקוני הניסוח הנדרשים.

ודאי. זה ברור.

זה ברור.

אבל אני רוצה לשאול, האם אנחנו נשארים שנתיים מיום התחילה לגבי סדרי העדיפויות הממלכתיים? זאת אומרת, זה רק ב-2021 או 2020? או שאתם רוצים להקדים לשנתיים מיום הפרסום? סדרי עדיפויות לשנתיים מיום הפרסום?

כמה זמן ייקח הפרסום?

הפרסום זה עכשיו, לצורך החוק.

אז שנתיים מיום הפרסום.

ולגבי הגופים המוכרים – הם מקבלים ארבע שנים מיום התחילה של החוק, מ-1 בספטמבר 2018?

לגבי הגופים המוכרים – זה זמן שניתן להם להתארגנות, לא אנחנו צריכים את זה, הם צריכים את הזמן הזה. מבחינתנו, אפשר לקצר.

בנוגע לתקנות של אנשים עם מוגבלות , של שיעור הייצוג ההולם והתאמות - - -

אמרת שאת שומרת על הזכות להסתייג.

בסעיף 94. אבל התקנות שמדברות על התקנת תקנות זה סעיף 16. היכולת של השר להתקין תקנות – אנחנו מבקשים שהנושא של ההתאמות יהיה בהתייעצות עם שר העבודה.

ממש לא. מאיפה באתם היום?

רשמנו, הפרוטוקול רשם כל מה שאמרת.

שמי דליה שילי, ממשרד העבודה והרווחה. בנושא סעיף 32, נושא הנציג שלנו במועצה הציבורית, אנחנו שומרים את הזכות להסתייג בנושא הזה.

אוקיי, רשמנו את זה.

הנציג שלכם במועצה? - - -

יש לנו רק נציג אחד. ביטלו לנו נציג.

מרוב שמשרד העבודה מממן את כל התכנים במאה אחוזים, אז הדרישות שלכם כאן זה משהו. הרי משרד הרווחה מממן 50% תקנים. זה בושה. 800 תקנים, 50% מהם, ויש לכם עוד דרישות כאן? סליחה שאני אומר לכם את זה בצורה כזאת. תעבירו את זה למנכ"ל ולשר.

לא, למה אתה מתנצל? זה בסדר גמור.

בושה. באמת, אני הייתי מתבייש כאן. אתם המשרד שצריך הרבה עזרה בשירות לאומי, ואתם נותנים 800 תקנים, 50%, ועוד יש לכם דרישות. נהדר.

אני לא שמעתי, אבל אני מסכים.

יש הסתייגות בדקה ה-90, אז בואו נשמע אותה.

על סעיף 64, ההסתייגות אומנם בדקה ה-90, אבל אלה דברים שנאמרו כאן בדיון. זה על סעיף קטן 64(ד)(1), בעמוד 52, שתי הסתייגויות – האחת, שסעיף קטן 64(ד)(1) יבוטל, וההסתייגות השנייה לחלופין, במקומו יבוא: מבחנים כאמור בסעיף קטן (ב) יתחשבו בין היתר במקורות המימון האחרים של הגוף המפעיל. יותר מרוכך ממה ש - - -

- - -

לא, לא. חבל על הזמן. עכשיו הטכניקה פועלת, לא ההיגיון.

מי בעד ביטול סעיף 64(ד)(1) על-פי הצעתה של חברת הכנסת מיכל בירן? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

הסתייגות חברת הכנסת מיכל בירן לא אושרה.

אז אוטומטית הסעיף השני נשאר כפי שהוא?

לא, אבל יש את ההסתייגות לחלופין שלה לחזור לנוסח שהיה - - -

מי בעד לחזור לנוסח המקורי?

של הוועדה בחוכמתה.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

הסתייגות חברת הכנסת מיכל בירן לא אושרה.

תודה.

עכשיו יש לי את הזכות הגדולה, אני חייב להגיד לכם, חברים, זה חוק אדיר, כמו כל דבר מהותי, גדול כזה, הוא גם ישתנה וזה לא נורא שישתנה בעתיד. אני רוצה להודות דווקא למי שיזם את הפעילות, הרב דרורי והצוות שלו, שכשהוא עשה את זה הוא לא חשב שזה יהיה חוק. אני מעז לדבר בשמו, הוא לא האמין שזה יהיה בהיקף הזה ולא בהשפעה הלאומית הזאת. על כן, אני רוצה באופן אישי וגם בשם הוועדה להודות לו ולצוות שהקים את המערך הזה.

ולאחר מכן לצוות של הרשות שבנה פה מהלך אדיר. לולא עבודת הרשות וכל הגופים שפעלו עד ל-9,000 מקומות שבהם מחזיקים מתנדבים כאלה, החוק הזה לא היה קיים.

אני רוצה להודות לכולם. זה ממש תוצר של מאמץ לאומי שנעשה בתמימות לטובת המדינה. אני חייב להגיד, יש זכויות לכל אחד, הוא השפיע ככה וזה השפיע ככה, אבל זאת עובדה. אם זה היה נעשה בתחילת ההיסטוריה של הקמת המדינה, המדינה היתה נבנית יותר טוב. זה סוג ההחלטות שאני מעז, בלי להשתוות לאף אחד, כמו הקמת צה"ל על-ידי בן-גוריון. אז אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף במאמץ האדיר הזה, שלא ייגמר לעולם, שיהיה ברור. נצטרך לתקן אותו ולהשלים אותו לדורות הבאים, והם ייהנו ממנו. והלוואי שיום אחד השירות הלאומי יהיה חשוב יותר מהשירות הצבאי מבחינת השפעתו על החברה האזרחית בלבד.

הלוואי שלא יהיו מלחמות - - -

בשביל זה צריך לקדם פתרון.

גם באיחולים אני רוצה להיות מציאותי, אבל שיהיה ברור, זה מהלך אדיר ולכן חייבים להודות למי שהתחיל אותו ולהודות למי שהוביל אותו, ואני מקווה שאנחנו הנבחרים נדע לכבד ולהיות נאמנים למי שיצר את המהלך האדיר הזה.

אני רוצה להעביר להצבעה.

רגע, לפני שאתה מעביר להצבעה, אני רוצה להגיד לך תודה רבה בשם כל חברי הכנסת. בטח יש פה חבורה שליוותה אותך כל הזמן, ובטח גם אלה שהצטרפו אחר-כך, אבל להגיד לך תודה רבה בשם חברי הכנסת ובשם הוועדה. היית פה ימים ארוכים, ראשון וחמישי. יש הרבה פעמים שאלי מבקש שאני אחליף אותו – בחוק הזה הוא היה נמצא שעות, והייתי אומרת לך, אני אחליף אותך לשעה רק בשביל שתעשה משהו אחר, קצת תתאוורר, והוא לא היה מוכן. ההתגייסות שלך לטובת חוק הזה ולראות אותו כמשימה לאומית זה לא משהו שמובן מאליו, ואני אומרת לך בשם כולנו תודה רבה, ובטח בשם המתנדבים של השירות הלאומי-אזרחי.

חוק השירות הלאומי-אזרחי, המפעל הזה, ומי שחשב שהסתמן מדבריי אחרת, אז אני אומר את זה בפעם ה-100, הינו חשוב מאוד ואני בהחלט מצדיע לכל מי שהגה את הרעיון הזה וגישר על הפערים בתוך האוכלוסיה והחברה הישראלית. המעורבות שלי והעקשנות שלי היתה כאן להכניס סדר לנושא, כי לא היה סדר בנושא. כולכם יודעים את זה.

ברשותך, אדוני, תודה רבה ליועצת המשפטית, לנעה שסבלה אותי גם אחרי שעות העבודה לא פעם בשעות מטורפות עם העקשנות שלי – תודה רבה לך ברמה האישית. ולמרכזת הוועדה, לאתי, ולאורי הדובר, והרשמים למיניהם, ואנשי משרד המשפטים – לא הסכמתי אתכם תמיד, ואני לא מסכים אתכם תמיד, והעמותות שאני לא מסכים אתכן בכלל, ולמנכ"ל השירות הלאומי-אזרחי ואנשיו שתרמו, אבל ממש-ממש-ממש לא הסכמתי אתכם, ואנחנו ניפגש.

בסך-הכול החוק הזה עושה סדר, אבל כנראה שיחייב שינויים בעתיד לאור הניסיון שייצבר. אני אעקוב אחריו ואלווה אותו. ולך, אדוני היושב-ראש, תודה לך על המהלך הזה ועל זה שסבלת אותי.

מילות סיכום גם שלי, ברשותך, אדוני. אני רוצה מאוד-מאוד להודות לך ולנעה.

תתחילי בנעה, בבקשה.

בבקשה, אני מודה מאוד לנעה ולך על זה שאחרי עשר שנים שמדינת ישראל קיבלה החלטה שהשירות הלאומי-אזרחי הוא אירוע לאומי, שכפי שאמרת, אדוני, התחיל לפני 40 שנה בקרית-שמונה על-ידי הרבה דרורי, וההשפעה שלו לא תסולא בפז. אני רוצה מאוד להודות לך על העמידה כל הזמן, על הדיוק, אני מדברת גם בשם השר אורי אריאל. אני מעלה פה את זכרונו של חברנו האהוב, השר אורי אורבך, שהוביל את זה בכנסת הקודמת.

המטרה של כולנו היא הרחבה והתפרצות והגדלת האפשרות וכניסה של עוד ועוד חלקים באוכלוסיה הישראלית להיות בשירות משמעותי. אף פעם, אף פעם לא נוותר על החשיבות האדירה בשירות משמעותי לטובת המדינה, הקהילה, החברה שלנו. ומבחינתנו השילוב של אוכלוסיות מגוונות הוא דבר אסטרטגי ובעל חשיבות לאומית.

אני רוצה מ אוד-מאוד להודות לרשות, למשרד המשפטים, לחברות מהחשכ"ל. זה המקום גם להתנצל אם בלהט הדיבור, להט הניסיון לחתור לדבר הנכון ביותר, אמרתי אמירות שפגעו חלילה באנשים או בגופים. כמובן, הכול היה באמת-באמת לשם שמיים. ואני מרגישה התרגשות גדולה, אדוני, שבזכותך ורק בזכותך, כי שמונה שנים לפניך לא הצליחו ראשי הוועדה הזאת להביא אותנו לנקודת הסיום. אנחנו מגיעים עכשיו לנקודת הסיום, ואני מבקשת להגיד דבר אחרון.

חשבנו שנספיק להכניס ממש עכשיו עוד משהו שבעינינו הוא דבר אדיר, חיבור של השירות הלאומי לגופי חינוך מוכרים. אני מרשה לעצמי להביא את זה לא בעתיד הרחוק, כבר כשכולנו נירגע מהמלך הגדול הזה, אל הדיון בוועדה, אל ההתקדמות שכולנו רוצים לקדם את החוק הזה.

אני רוצה באופן אישי להודות ליועץ השר, אבי מאיר. השר שלו לא פה, אבל אם הוא היה פה, אני בטוחה שהוא היה מודה לו.

כבודו היה כל הזמן פה.

היה, היה. רוחו ריחפה על דיוני הוועדה.

כמו אדוני, כמו מיקי, כמו נעה, כמו האנשים הנוספים, גם אבי היה כל הזמן ואנחנו מאוד מעריכים את זה.

עיקר העבודה, יקירי שר שלום, היא ברשות. בעזרת ה' תעשה ותצליח בכל אשר תלך.

אני רוצה להגיד תודה רבה לכולם. אדוני היושב-ראש, אני חטפתי ממך לא קצת. אני חושב שבחיים לא חטפתי ככה חוץ מבכיתה א', הצלחת לחנך אותי - - -

נדמה לי שפספסתי את זה עם הבן שלי.

אני לא יודע. אני רוצה להגיד לך רק משהו אחד. אני הקטן אומר לך שזו חוויה גדולה לשבת במחיצתך, עם מירב, עם שולי ועם מיקי, ויחד עם נעה. על הרגישות החברתית שלך אני מצדיע לך כבן כרמיאל, אני מוקיר ואני חושב שהאוכלוסיות המיוחדות שנכנסים, גם נוער בסיכון, גם אנשים עם צרכים מיוחדים – דיברת על עולים, שיש אפליה בנושא העולים מאתיופיה. אני אומר את זה עוד פעם וגם הטיחו בי, ואני אומר את זה מחדש, ואנחנו נמנע את כל הדברים האלה. אני חושב שהשירות הלאומי זה הפרויקט הלאומי של מדינת ישראל, ואני אומר לכם תודה רבה. וכמובן שלשר שלי שלולא הוא, לא היו מקדמים את זה, כבר עשר שנים מנסים ולא מצליחים. אז תודה לכם ותודה לשר. וגם תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי, למרות ההטחות שלך.

אני - - - אותך. אל תדאג.

מי בעד הצעת החוק כפי שנוסחה, למרות שהיו תיקוני ניסוח? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015, אושרה.

אתם רואים, אין אופוזיציה. פה אחד.

ברכה והצלחה.

יש לי הודעה טכנית אחת לחברי הכנסת, ברשותכם. אנחנו אישרנו ועדת משנה לבטיחות בעבודה בענף הבנייה ויש לי הסכמה של כל שבעת החברים הדרושים. כפי שנאמר – היושב-ראש עבד אל חכים חאג' יחיא, אלי אלאלוף, ישראל אייכלר, עבדאללה אבו מערוף, מיכאל מלכיאלי, יוליה מלינובסקי ואיציק שמולי. האיזון, ארבעה מהקואליציה ושלושה מהאופוזיציה, נמצא. ולכן אני מבקש את הסכמת חברי הכנסת.

הצבעה

בעד – פה אחד

רשימת חברי ועדת המשנה לבטיחות בעבודה בענף הבנייה אושרה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:06.