הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 380

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ח' באדר התשע"ז (06 במרץ 2017), שעה 11:00

1. רוב המורים פורשים לפני גיל פנסיה. של חה"כ עמיר פרץ.

2. רוב המורים פורשים לפני גיל פנסיה. של חה"כ מסעוד גנאים.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

עמיר פרץ

איתי הדר - מנהל תחום גמלאות מורים, אגף כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

אבי פרידמן - רפרנט חינוך, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

דוד מעגן - ראש תחום חינוך גבוה וכוחות הוראה, הלשכה המרכזית לסטיסטיקה

יפית בר - ראש תחום תעסוקה ודיור, המשרד לשוויון חברתי

מרדכי סמט - יו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים

מודי לוין - מפלגת העבודה

עינב וידרמן - שדלן/ית, מייצג/ת את הסתדרות המורים

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד) מייצג/ת את הסתדרות המורים

מתן צדיק - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד) מייצג/ת את הסתדרות המורים

אבישג שחם חדד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג)

יהודית גידלי

ר.ל., חבר תרגומים

רוב המורים פורשים לפני גיל פנסיה. של חה"כ עמיר פרץ.

רוב המורים פורשים לפני גיל פנסיה. של חה"כ מסעוד גנאים.

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. 6 למרץ 2017, ח' באדר תשע"ז. הנושא על סדר היום: רוב המורים פורשים לפני גיל פנסיה, הצעה של חבר הכנסת פרץ שאינו נוכח, ורוב המורים פורשים לפני גיל פנסיה, של חבר הכנסת מסעוד גנאים. אני מבין שיש גם מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האם נמצא איתנו מישהו מהלשכה המרכזית?

הוא הוזמן ונרשם.

בבקשה, פתיחה.

תודה, אדוני היושב ראש. העניין של פרישת המורים, פרישתם לפנסיה ממערכת החינוך, זאת לא פעם ראשונה שאני אישית הצגתי אותה בכנסת. הצגתי אותה בגלל שני דברים. דבר ראשון, מערכת החינוך היא אכן מערכת שבה אנשים נשחקים יותר. אני כמורה, אני יודע, בתנאים הקיימים במשרד החינוך, בתנאי החברה ובכל תנאי ה - - - שלום, עמיר. אמשיך או אתן לעמיר?

אתה ברשות דיבור.

תמשיך. אני לא צריך לקבל פריבילגיה על זה שאיחרתי.

הייתה לי הצעת חוק שהצגתי אותה שלוש פעמים, שיהיה גיל הפרישה למורים אחרי 25 שנים בעבודה. לא ציינתי גיל, אבל ציינתי כמה שנים של עבודה, שאחרי 25 שנים , זהו, תן למורה את כל הזכויות שמגיעות לו. אם הוא יוצא בגיל צעיר, שיחפש משהו אחר, לעזור לו בהסבה ולעזור לו בכל הדברים האלה, מאחר שאנחנו רוצים דם חדש במערכת החינוך. מערכת החינוך רוצה צעירים. זה לא אומר שהוותיקים, אין להם, לא, יש להם, אבל בצל ההתחדשות, כל ההתפתחויות הטכנולוגיות, דרכי העבודה ושיטות הלימוד הפדגוגיות, כל הדברים האלה, להכניס דם חדש, להכניס צעירים.

ולמה אני אומר את זה? אני אומר את זה במיוחד כמורה ערבי לשעבר, כחבר כנסת ערבי וכחבר ועדת חינוך ערבי, יש לנו את התור המתארך הזה כדי להיות משובצים במשרד החינוך, יש לנו אלפים. יש לנו אלפים שלצערי הרב לא מוצאים מקומות עבודה. מכללות, אוניברסיטאות, יש להם בוגרים כל שנה, כמה אבל באותו הזמן אין מקומות להם. אחד הפתרונות, ואני לא נגד זה, אולי, לא יודע, אולי עמיר בכתיבה שלו, אני לא יודע אם הוא רואה בזה דבר טוב או לא טוב, שמורה פורש מוקדם לפני גיל פרישה, אבל אני רואה את זה חיובי.

אני לא שאלתי את עמיר, אבל אם יש דבר כזה צריך לבחון למה.

נכון. אם זה בגלל תנאים שהם קשים מאוד במערכת החינוך אין ספק שעל מערכת החינוך לתקן את עצמה, שתהיה אווירה ויהיה אקלים חינוכי שנוח למורה ללמד בו, אין לי צל של ספק, אבל אם המורה רוצה לחפש משהו אחר - - -

לא נפריע לו.

לא נפריע לו, למה להפריע לו? תן לו ובמקומו תביא מישהו צעיר, שיבואו מורים צעירים. אני חושב שהתחדשות, שהרענון הזה במערכת החינוך הוא מאוד חשוב ומאוד חיוני למערכת, אבל זה שרוצה לפרוש, תן לו כל הזכויות שיש לו, שיוכל לחיות מהן, או תעזור לו, אם הוא רוצה, לעשות הסבה למקום אחר. תודה.

תודה. בבקשה, אדוני.

אדוני היושב ראש, אני מתנצל על האיחור. היינו שם עם העניין של התקשורת וגב' דורנר, לא היה נעים לקום באמצע דבריה של שופטת לשעבר.

אני מודה לך שהעמדת את הנושא על סדר היום. אני חושב שפרישתם של המורים לפני גיל הפנסיה היא עדות להתרחשויות רבות בתוך מערכת החינוך. אי אפשר להחזיק את זה רק בנקודה אחת, אלא צריך לשפוט את כל המכלול של העניין. זה סימפטום שמצביע על צורך לטפל בדברים בצורה מעמיקה. אין בכלל ספק שמורה שיפרוש בגיל מסוים מתוך רצון לפרוש, בגלל שחיקה, בגלל תנאים מצטברים, חייבים לוודא שאכן התנאים שהוא מקבל מאפשרים לו לחיות בכבוד. אנחנו לא רוצים למצוא מורים שמתחננים על נפשם לחפש השלמות כאלו ואחרות. אחרי שהם פורשים הם הולכים לתת שיעורי עזר פה ושיעורי עזר שם ולעתים יש מורים שאולי אפילו מחפשים פרנסה בתוך תעשייה ומחוץ למסגרות הרגילות.

לכן אני מסכים איתך, ברגע שמורה פורש, חייבים לדאוג שהתנאים שלו יכבדו את המקצוע שממנו הוא פרש, אבל צריך לזכור, התנאים הבסיסיים של המורים הם בעייתיים. מלכתחילה המורים בישראל זה לא איזה מיליונרים, זה לא כאלה שהם מתעשרים ואם מורה פורש אחרי 20 שנה, אז מה לעשות, יש לו 40% פנסיה. בסדר, מה אתה חושב שהוא יכול לקבל עם משכורת הברוטו שיש לו, 12,000, 13,000 שקל שבסוף, מזה, לא כל הרכיבים הם לפנסיה - - -

הפנסיה היא 70%.

לא, אם הוא פורש אחרי 20 שנה, הוא יקבל 40%, הוא לא יקבל 70%. יש לך 2% מצטבר לשנה, מי שנמצא בפנסיה תקציבית אז מזלו הרב, אבל העולם הזה הולך ונעלם, של האנשים בפנסיה תקציבית, רובם בפנסיה צוברת, בפנסיה צוברת יש לו שחיקה על שחיקה על שחיקה ואם יש לו 12,000 שקל שעכשיו הוא מקבל ברוטו, שכוללים תוספות וכו', הפנסיה שלו לא תעמוד על יותר מ-3,000, 3,500 שקל במקרה הטוב, אם הוא פורש אחרי עשרים שנה. אם הוא יפרוש אחרי 35 שנה, אז עם 70%, יגיע לפנסיה שמתחילה להיות סבירה.

אני חושב שבעיית הבעיות של משרד החינוך זה כיתות הלימוד. עד שלא נגיע למצב שיהיו לנו בכל כיתת לימוד 20 תלמידים, שזה היעד האופטימלי, אז גם הקליטה של מורים שנמצאים אצלך במגזר תהיה אפשרית יותר. כל עוד אנחנו מצופפים את הכיתות ורוצים להמשיך באותה שיטת עבודה, אז עם כל הכבוד, דרך הפרישה המוקדמת אנחנו לא נפתור את בעיית המצוקה של מורים שרוצים להיכנס למערכת, היא תהיה בשוליים. אז יפרשו 100 מורים במגזר הערבי, איך זה נותן לך תשובה לאלפי מורים שעומדים בתור? צריך בין היתר לעשות לאותם מורים צעירים גם הסבות כאלו ואחרות, כי ברור לחלוטין שהנטייה של רוב הבוגרים האקדמאיים במגזר הערבי היא נטייה ללמוד הוראה, בעיקר של הנשים שם, כי זה מקצוע שמאפשר להם להיות קרובים לבית, הוא מקצוע יותר נגיש - - -

וממילא עכשיו הוא הפך למקצוע נשי. אתה יודע, רובם מורות, לא מורים.

גם יש לומר שזה מקצוע מכובד.

מכובד, ברור, אנחנו חושבים שלא מספיק מכבדים אותו. המערכת, לצערנו, לא מספיק מכבדת אותו. צריך להשקיע בו הרבה יותר. גם מעמד המורה בישראל משליך על כל הסיכוי של החברה הישראלית להישאר חברה חזקה, אני חושב שמעמד המורה בישראל משליך על כל התהליכים החברתיים הפנימיים אבל גם על התהליכים הכלכליים. בסוף בסוף השקעה נכונה בחינוך תיתן את פירותיה בעתיד לטובת המשק הישראלי, לטובת מערכת הביטחון הישראלית, לטובת כל תחום ותחום.

לכן אני חושב שאי אפשר להסתכל על הנתונים שראינו כאן, רק ברשותך, אדוני היושב ראש, אני יודע שיש לך המון נתונים, אבל רק הנתונים המודגשים, ב-2016 בסך הכול בגיל פנסיה פרשו 7.7%, זה הכול. אלה שהצליחו להגיע ל - - -

החזיקו מעמד, אתה אומר.

פרישה מוקדמת 44%, פרישה מרצון 35%. אין לי בעיה, מי שפורש מרצון זה בסדר גמור, אבל יש לך פה את אותם 44% שפרשו שלא מרצון, כנראה בגיל מוקדם יותר וכנראה שגם - - -

סיפרו לי על תופעה, עמיר, על תופעה הפוכה.

בסדר, אנחנו פה בשביל הדיון. לכן אני אומר, בשבילי, מקצוע ההוראה הוא לא מקצוע שצריכים להזדקן בו. אני חושב שצריך להסתכל על המורים בצורה אחרת, אני רואה מורה יותר מבוגר, אני מרגיש הרבה יותר נוח, אני מרגיש שאני מפקיד את הילדים בידיים יותר מנוסות, יותר מקצועיות. הגיע הזמן שלא נשתעבד גם אנחנו לסיסמאות האלו שמה שיותר אינסטנט הוא יותר טוב. לא, אני לא רוצה רק למידה, אני לא רוצה רק השכלה, אני רוצה גם חינוך. אני רוצה שהמורים יהיו גם מחנכים, לא רק משווקי אינפורמציה בכל התחומים. אני רוצה שהם יהיו גם מחנכים, שהדמות של המורה תהיה דמות שמלווה אותו אל תוך הבית, שהוא משפיע על הדרך שבה הוא שופט את כל ההתרחשויות שהוא פוגש בחיים שלו.

לכן אני חושב, אדוני היושב ראש, שצריך לראות מה המהלך הדרמטי כחזון גדול לשנים הבאות. אם אתה שואל אותי, אני הייתי רוצה לראות מדינה שכיתת לימוד בה לא מכילה יותר מ-20 תלמידים, זה מה שהייתי רוצה לראות בחלום הגדול שלנו. אני מקווה שיום אחד זה יקרה.

בעזרת השם, לו יהי, כולנו שם. בבקשה, חבר הכנסת.

אני אומר שזה אחד הנושאים האקוטיים שאני פוגש בתחום החינוך בחברה הערבית. אני גם פוגש מורים ומנהלים שאומרים במפורש שהם מרגישים שחוקים, אחרי שנים ארוכות במערכת, אבל זה פשוט לא משתלם להם לצאת לפנסיה וכדי להבטיח את הפנסיה שלהם הם חייבים להמשיך וללמד. זה מצד אחד, אבל מצד שני, כפי שכבוד יושב הראש מכיר, אנחנו מדברים על יותר מ-10,000 אקדמאים שסיימו הכשרתם להוראה, בין אם זה במכללות להכשרת מורים ובין אם זה באוניברסיטאות, ואין להם מקום במערכת החינוך. אני הייתי רוצה להגיע למצב שהמורים החדשים הללו, שבאים עם להט ואנרגיה ורצון לקדם ועם הידע החדש שלהם, יחליפו את אותם מורים שמרגישים שחוקים ורוצים לצאת מהמערכת.

אני לא יודע מה בדיוק קורה במדינות העולם, יכול להיות שאחד הרעיונות יהיה לבקש ממרכז המחקר של הכנסת, להאיר את עינינו על מה שקורה במדינות העולם, מתי מורים במדינות ה-OECD, למשל, יוצאים לפנסיה מובטחת, וכך אולי נוכל לקבל פרספקטיבה על המקום שבו נמצא המורה בישראל. מה שאני אומר זה שהיציאה המוקדמת לפנסיה בתנאים מוגנים ובטוחים יכולה לרענן את השורות במערכת החינוך ולתת גם אופציות תעסוקה, שהן מאוד נדרשות כיום, בקרב האקדמאים, הערבים במיוחד.

היום הלחץ של האוצר זה להגדיל את גיל הפנסיה של נשים.

כן, הולכים לעשות את זה, לצערי.

משרד החינוך. בוא, אני רוצה שתתייחס, קודם כל, לנתונים אם יש. אני מקווה שבאת עם נתונים לגבי פרישת מורים והמגמות של השנים האחרונות, אם זה סטטי, לא סטטי, יש שיפורים ומה המניעים, מה המאפיינים של הפרישה? בבקשה.

מה הם רוצים? למה הם מצפים במשרד החינוך?

שמי איתי הדר, אני מאגף כוח אדם והוראה במשרד החינוך, אני אחראי על הנושא של גמלאות מורים. אני רוצה לדבר על מספר נושאים שעלו פה וקשורים לשאלות שעלו. בין השאר להזכיר שבעשור האחרון היו שתי רפורמות מאוד משמעותיות, הן "עוז ותמורה" והן "אופק חדש", ששיפרו את השכר של המורים בעשרות אחוזים.

פי שניים, עלייה כפולה, פחות או יותר, לעומת המגזר הציבורי.

זה עלה בעשרות אחוזים, כן. דבר נוסף, למורים יש - - -

אם אתה רוצה את הנתון, 62% לעומת 35% במגזר הציבורי.

אוקיי, אחר כך נדבר על זה.

לא, אני רק הכנתי שיעורי בית.

בסדר גמור. אני רוצה לציין עוד דבר, לנושא של כלים שיש למורים לעניין של שחיקה. המורים, באופן יוצא דופן יחסית, יש להם כלי של שבתון שזו יציאה לחופשה או ללימודים בלי ללמד בבתי הספר, אחת לכל שש שנים, על פי צבירת הכסף וכמובן שהם מקבלים שכר דרך הקרן. זה כלי למניעת שחיקה.

זה כלי כבד למניעת שחיקה. אל תקל, שים דגש, שנשמע את הדגש.

דבר נוסף, יש להם משהו שנקרא "שעות גיל", למורים שהם מעבר לגיל 50, עד גיל 55, שמפחית להם את שעות ההוראה שהם נדרשים לעשות, בלי להפחית להם, לא בשכר ולא בהיקף המשרה. זה אומר שזה אמור להקל עליהם בצורה כזו או אחרת. וכמובן, נכון, יש להם גם את המכסה של פרישות מוקדמות, שניתנת על ידי האוצר ואנחנו עושים בה שימוש ומשתדלים בה שימוש מושכל וברובה היא מוקצה עבור מורים שחוקים במערכת. הנתונים שפורסמו בכתבה אלה נתונים שאנחנו הפקנו, אלה נתונים אמיתיים ונכונים - - -

איך אתה מזהה? אני מורה, לא שחוק, אבל בא לי לפרוש, נמאס לי, לא באת לי טוב בעין. איך אתה יודע לזהות אם אני שחוק או שבא לי עכשיו להחליף?

אני אגיד. שחיקה, קודם כל, זה עניין סובייקטיבי, זה משהו שאתה מרגיש ואני לא יכול להתווכח איתו. יש פה מערכת - - -

אני בא ואני אומר לך, אני רוצה ליהנות מההטבות של האוצר לעידוד פרישה, בגלל שאני שחוק, אתה מקבל את - - -

לא, לא, לא. יש תהליך. התהליך כולל כמובן את רצון המורה לעשות פרישה מוקדמת, הוא צריך גם להסכים לסוג הפרישה הזה, אחר כך להוסיף דיווחים, דיווחים כתובים, של מלל, הן של המנהל והן של המפקח שמסבירים למה נדרש להוציא את אותו מורה וכמה הוא שחוק מכל מיני סיבות. זה מגיע למחוז ואחר כך מהמחוז שלנו זה מגיע לוועדת גמלאות.

בתקווה שהמנהל והמחוז לא שחוקים.

אנחנו מנסים לעשות מה שאנחנו יכולים בהתאם ל - - -

יכולה להיות שרשרת נשחקים.

לא, יש שחוקים סמויים, מה שנקרא. אני לא מטיל דופי באף אחד.

אני רוצה להוסיף שלושה פרטים נוספים. האחד, הנושא של הממוצע של גיל הפרישה, בעשור האחרון הוא הלך ועלה, מבערך 54 שנים למורה ומורה לקרוב ל-60 שנה, ואני אזכיר עוד דבר, שבגיל 60, על פי החוק הרלבנטי לרוב המורים שפורשים בפנסיה תקציבית, זו פרישת רשות שמותרת להם על פי חוק. נכון שהם לא מגיעים לגיל 67, בגיל 60 החוק מאפשר להם את זה.

אני אשאל שאלה תוך כדי, תתייחס אליה גם כן, אתה יודע לזהות מקרב המורים, אם אתה מפלח את זה למנהלים ומורים, אחוז הפרישה בקרב המנהלים לעומת המורים, האם הוא גבוה יותר? אותו הדבר? הולך ביחס ישר?

לא, הוא יותר נמוך.

מנהלים פורשים פחות?

מנהל, למה שיפרוש? יש לו את כל ה - - -

לא, גם המנהלים נשחקים.

אתה מכיר את "גב לחינוך"? ארגון מנהלי בתי ספר.

הוא מוכר לי בשם.

הוא מהלך אימים, הוא אומר שיש נטישה המונית של מנהלי בתי ספר.

לא מדויק, לא לפי הנתונים שלנו.

תודה. לכן שאלתי.

מה השכר היום, אתה יכול להגיד לי?

שכר. אני לא מטפל בשכר אז קצת קשה לי להגיד.

מה הגמלאות? מה הממוצע? בוא נשמע על המיליונרים המורים שפורשים מהמערכת.

אבי פרידמן ממשרד האוצר, אגף השכר. רק כמה נתונים. קודם כל השכר המוצע של מורים בשנת 2015, הנתון שאנחנו הולכים לפרסם בדוח הקרוב, עומד על כ-13,000 שקל שכר ממוצע.

החדשים, כמה?

באת באיחור. היית צריך לתת לנו הרצאת פתיחה לפני כן. אתה זורק פצצה לרחוב - - - אנחנו לא נוותר על הרצאת הפתיחה שלך. תתכונן אליה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בבקשה, תמשיך.

שכר בוותק 1, שכר ממוצע שנתי, ממה שאנחנו בדקנו, עומד על 8,000, בתחילת הדרך. זאת אומרת שהשכר בתחילת הדרך הוא אמנם נמוך ויש שם בעיה ביחס בין מורה ותיק למורה צעיר, יש בעיה ביחס שאנחנו רוצים לשפר את היחס, שמורה ותיק ירוויח קצת יותר בתחילת הדרך, על חשבון מקורות אחרים, אבל גם שם המצב לא כל כך נורא. לעניין הגמלאות, גם על זה יש לנו נתונים - - -

תן לי להבין. היום, כניסה של מורה צעיר שמתחיל לעבוד, זה 8,000 ברוטו? זה מה שאתה אומר? נדמה לי שזה הרבה פחות. אני לא פגשתי מורים שמתחילים שנה ראשונה עם 8,000 שקל ברוטו.

אני הסתכלתי בנתונים שלנו. יש לנו נתונים של כל התלושים של עובדי ההוראה. אנחנו מרכזים את הנתונים אצלנו. אם סוכמים את סך השכר שהם מקבלים ומחלקים ב-12, כולל הבראה, כולל ביגוד וכולל הכול, אז זה 8,000 שקל ממוצע חודשי, למשרה מלאה.

תוך כמה שנים הוא מתחיל להרגיש אחרת? אני הבנתי מדיונים שהיו פה, שמורה מתחיל, אחרי ארבע-חמש שנים, כבר נכנס לאיזו ישורת.

בחמש השנים הראשונות הוא עולה בשתי דרגות, מה שמעלה לו את השכר ב-15%.

תודה.

יש תשע דרגות, נכון? לפי "אופק חדש".

כן.

אבל עד שיגיע לזה - - -

לא, הוא מתחיל מ-1. תוך שנתיים-שלוש הוא כבר עובר לדרגה השנייה ואחר כך - - -

אבל הוא צריך לעבור השתלמויות והרבה דברים.

תראה, הרציונל היה שבמספר השנים הראשונות, אחרי שהמערכת הכילה אותו והוא התאקלם במערכת ומרוצה והוא מורה יעיל, אחרי ארבע חמש שנים הוא מקבל קפיצה כזו, הוא עולה על המסלול. זה נקרא מסלול המראה.

לגבי הקצבה, הקצבה החציונית של עובדי הוראה היא כ-6,500 שקל. של עובדי המדינה, לצורך השוואה, זה כ-5,800. אנחנו מדברים על קצבת זקנה חציונית לפי הנתונים שמפרסם החשב הכללי בדוחות הכספיים של המדינה. הם צוברים קצת פחות, כי הפרישה שלהם בגיל 56, ממוצע גיל פרישה של כל עובדי ההוראה הפורשים, לעומת יתר עובדי המדינה, שממוצע הפרישה של הגמלאים הוא גיל 61. זאת אומרת שהמורים, בממוצע, פרשו קצת קודם והם מקבלים, בחציון, שזה נתון קצת יותר מדויק, קצת יותר מיתר עובדי המדינה, כך הקצבה שלהם נמצאת במקום יחסית טוב.

אתה, במשרד החינוך, שממונה על הגמלאות, אתה רואה איזו האטה ברצון לפרוש, גידול? דבר איתי על מגמות, מה קרה לעומת החמש שנים האחרונות? מה היה?

פחות או יותר מספר המורים שמבקשים לפרוש הוא די יציב, הוא יותר מהמכסה שאנחנו מקבלים ואנחנו מקבלים פחות או יותר מכסה יציבה ממשרד האוצר בשנים האחרונות.

דוד מעגן, המסמך שלך באמת ממצה.

איזה מסמך? אני לא יודע על מה מדברים.

אתה מכיר את המסמך שהוצאתם לתקשורת ב-10 בנובמבר 2016?

על?

על ניידות שנתית ועזיבה.

כן, כן.

על זה אנחנו מדברים. התחממות כדור הארץ זה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

כן, אני רוצה רק להתחבר לשיעורי העזיבה ששאלת - - -

האוצר - - -

הוא אמר לך, אם אני לוקח עובד הוראה לפי שנות השירות בממוצע לעומת עובד - - -

למה לא יכולים לתת לנו ניתוח, נניח ל - - - אני מעריך שאם היינו בודקים מה קרה לפני 30 שנה, לפני 20 שנה, היינו רואים שמספר המורים שמכריזים על שחיקה ופורשים מוקדם יותר הולך וגדל, בגלל שרמת התנאים וההגנה הולכות וקטנות, בגלל שאין פנסיה תקציבית, בגלל הרבה מאוד דברים אחרים. כשאתה אמרת שסך הממוצע לפנסיה זה 5,000, כמה אמרת?

קצבת זקנה חציונית של סך - - -

מהי קצבת זקנה?

הקצבה שהם מקבלים בפנסיה.

פנסיה, לא זקנה של הביטוח הלאומי.

לא זקנה של הביטוח הלאומי. קצבת הזקנה כתוצאה מחוק שירות המדינה גמלאות, היא 6,545 שקלים לעובדי הוראה, לסך עובדי ההוראה שפרשו, לעומת 5,803, אם אני לוקח את עובדי המדינה, הקצבה חציונית שלהם.

כמה, אתה יודע להגיד לנו? כמה יש לך בפול?

כן, בפול יש 47,000 עובדי הוראה לעומת כ-23,000 עובדי מדינה.

אני יכול להגיד לך בביטחון מוחלט, בלי לדעת את פרטים, שמתוך מה שאמרת, בין 7,000-10,000 מקבלים פנסיה של 30%-40% יותר ורוב ה-30,000 מקבלים פנסיה של 4,000 שקל גג.

בגלל זה ציינתי את הנתון החציוני. הנתון החציוני זה המספר ש-50% מרוויחים מעליו ו-50% מרוויחים מתחתיו, בשביל להימנע מההטיה הסטטיסטית הזו.

אתה צודק. זה כבר יותר סביר.

אוקיי. דוד.

כמה מלים. באותו מסמך שדיברת עליו, היקף התופעה של עזיבת מורים מדי שנה גדל. היקף התופעה, במספרים מוחלטים, שעוזבים את המערכת מדי שנה, זה הולך וגדל מדי שנה.

ובאחוזים?

ולמה? כתוצאה מכך שכוח האדם גדל במערכת. אנחנו מדברים בשנים האחרונות על 6,500 מורים שעוזבים את המערכת. מתוכם יש גם את המרכיב של הפרישה. באחוזים המצב נראה מאוד יציב בעשור האחרון והצגנו את זה גם ב - - -

הצגת פה ירידה אפילו.

יש אפילו מגמה מסוימת של ירידה, נכון. אנחנו מדברים על סביב 4% ממצבת כוח האדם בהוראה במערכת, ואני מדבר לא רק על מדינה אלא גם בעלויות, כלל המערכת - - -

כדי לסבר את האוזן, יש כ-180,000 עובדי הוראה פעילים.

כן, סדר גודל, כולל המגזר החרדי.

כן, עוד לא הפרישו אותם מהגדרת - - -

לא, בסדר, רק אתה צריך להבין, בהגדרות אצלם זה לא כולל כי זה רק עובדי מדינה וכן הלאה.

ההבהרה שלך נכונה כי שם הם מועסקים בתנאי עבדות של עמותות. הלוואי והם היו מועסקים בתנאים של המדינה.

נכון, זה מתחבר לדיון הקודם על עובדי קבלן וכן הלאה. מה שאני כן רוצה לומר , כשאני מסתכל על שיעורי העזיבה של מורים בגילאי ה-50 ומעלה, וחילקתי אותם לשלוש קטיגוריות, 50-55, 55-60 ו-60 ומעלה, באורח מפתיע, אני חייב לומר, חברים, שיעורי העזיבה של הקבוצות האלו הולכים וקטנים במהלך העשור האחרון. אני לא יודע, שמישהו יסביר לי למה, אבל אנחנו רואים כאן מגמת ירידה באחוז מתוך אותן קטגוריות גיל, ירידה - - -

לא שווה, ברגע שיש גידול - - -

זה פשוט ירידות תלולות בשיעורי העזיבה.

של הצעירים או של המבוגרים?

אני מדבר רק על המבוגרים. 50 ומעלה.

אפשר להסביר. אם יש שיפור בתנאי השכר, עלייה של כ-62% - - -

יפה, אולי אמרת את זה לפני כן, יכול להיות שכדאי להם למשוך עוד ולפרוש באמת רק לקראת הגיל התקני.

אני אזכיר לכם עוד פעם, ממוצע גיל הפרישה לפי כל הפרישות שלנו בחינוך הרשמי, עלה בעשור האחרון מ-54 לקרוב ל-60 היום.

זה מסתדר יפה מאוד. את זה לא ידעתי, לא סיפרת לי, איתי, היית צריך לספר לי. אני רוצה לומר עוד משהו, אני מניח שהנתונים שהוצגו כאן הם לגבי עובדי מדינה ואנחנו עשינו פילוח גם, בנפרד, לגבי עובדי הבעלויות. זאת אומרת זה בעיקר התיכונים שמקבלים שכר מעיריות, רשויות וכן הלאה. אני חייב לומר, שיעור העזיבה שם קצת יותר גבוה מזה של עובדי המדינה.

בבעלויות.

בבעלויות.

זה ברור. סטייה גדולה?

לא משמעותית. אנחנו מדברים על סדר גודל שבין 1% ל-2%. אני רוצה לומר עוד נקודה אחת לסיום. דיברתם על שחיקה וחשבתי שיהיה נכון לבוא ולפלח את המורים שעוזבים, את שיעורי העזיבה לפי פרופיל בתי הספר, כי מקדם השחיקה בבתי ספר, בלי סטיגמות, שהם ברמה סוציואקונומית יותר נמוכה, מן הסתם מקדם השחיקה צפוי להיות יותר גבוה, וכשאנחנו פילחנו את הנתונים לפי השכלת אֵם ממוצעת של התלמידים בבתי הספר אז אנחנו רואים שבאמת בגילאי 50 ומעלה שיעורי העזיבה בבתי ספר שהם בפרופיל סוציואקונומי נמוך יותר, השכלת אֵם נמוכה, הוא יותר גבוה וזה כנראה הגיוני.

התמודדויות קשות יותר.

יכול להיות. רק עוד נקודה אחת, כל זה רלבנטי גם לתחומי העיסוק של המורים. מורים מבוקשים במערכת וכולנו יודעים מיהם המורים המבוקשים - - -

לא פילחתם לפי מצב סוציואקונומי של רשויות?

יש, יש. זה בערך די תואם את מה שאמרתי, ברשויות עם פרופיל סוציואקונומי נמוך שיעור העזיבה של מורים בגילאים מתקדמים, 50 ומעלה, יותר גבוה. אני אוכל להעביר לכם את המצגת הזו אחר כך.

נקודה אחרונה שאני חושב שהיא מאוד מעניינת, הביקוש למורים הוא גם פונקציה של המחסור במורים, אם תרצה, ומורים מבוקשים במערכת, בעיקר בתיכונים, אלה מורים למתמטיקה ואנגלית. אנחנו יודעים את זה. גם הרפורמות שנעשו לאחרונה עם שר החינוך, באנגלית ובמתמטיקה, ובאמת רואים שבהשוואה לכלל המורים המורים למתמטיקה ואנגלית, בעיקר מתמטיקה, שיעורי העזיבה של מורים בגילאים האלה של 50 ומעלה יותר נמוכים. זאת אומרת, אם אתה שואל אותי, מנהלי בתי הספר בשטח מחזיקים את המורים האלה, "אל תעזבו כי אנחנו צריכים עוד להמשיך כיתות, להחזיק כיתות" וכן הלאה. זהו. תודה.

תראה, בואו אני אומר לכם עכשיו. אני מחויב על פי תקנון הכנסת, כשיש דיון מהיר, לקיים אותו, בשונה מוועדות אחרות שמושכות ומושכות. אני לא מקל ראש, מציבור של כ-180,000 מורים במערכת, נתונים של 6,500, זה סביר במידת מה. מדיון כזה אני רוצה להפיק, וזה התפקיד שלי כוועדת כנסת, אל"ף, אם המערכת יודעת לזהות למה ואם היא יודעת לסנן ולמנוע בריחה של איכויות, זו מערכת שהשקיעה באותם מורים והמורים האלה התמקצעו. אני לא מדבר על שחוקים, יכול להיות שעם השחוקים הולכות גם קבוצות מורים איכותיות שאנחנו צריכים אותם במערכת. אני מאלה שלא אוהב את העבודה בפס רחב, לכולם אותו דבר, לכן, כשמדברים על תגמול מורים, זה תפקידו של רגולטור, תפקידו של משרד, לבחון למה. למה, מאיזו סיבה ואם יש דברים שחשוב לך לדרג.

מורים שחוקים כולנו רוצים את טובתם, זה נהנה, השני לא חסר, שחרר, אבל מורים שטוב להם עם ההוראה, שיכולים לתת עוד, אבל לא נוח להם בגלל סביבת העבודה או בגלל צורת העבודה, זה חייב להיות לנגד עיניכם. אני מודע לזה שיש לכם צרות גדולות יותר באגף עובדי הוראה במשרד החינוך ובשכר בכלל, ודרך אגב, התגברתם על הקטע של נוסח חישוב הפנסיה?

זו יחידה אחרת במשרד.

התגברתם עם ה"אופק חדש" ו"עוז ותמורה"?

עובדים על זה. זה עם הממונה על השכר.

"שקט עובדים", אתה יודע, נשמע אתכם אחר כך. אין ספק שהמשרד חייב לדעת למה. תבוא תגיד לי, תשמע, באחוזים, 6,500, ואם אני מפלח, האם אתה יודע לומר לי, מתוך ה-6,500, כמה הם בני 50 ומעלה, מספרית?

במספר מוחלט?

לא משנה.

הייתי אומר סדר גודל של כמעט מחצית.

אני אומר לכם דוגרי, מעבר לכותרת, זה לא כצעקתה. למה זה בכל זאת צריך ל - - - כי יש מחסור במורים. אנחנו מעודדים להביא מורים מהייטק, יש מחסור במורים. במגזר הערבי אנחנו סובלים בכיוון ההפוך, יש עודף ויש טענה לשחיקה. לכן שאלתי על חתך סוציואקונומי. מורה שעובד ברשות מקומית עם חתך סוציואקונומי נמוך, סביבה קשה, שהעירייה, החינוך זה לא ב - - - לא כולן כך, אבל יש לה צרות יותר קשות והחינוך לא בקדמת הבמה ומורה מתמודד וקשה לו עם האוכלוסייה, קשה לו עם העירייה, קשה לו עם המשרד, הוא נשחק מהר. לא לחינם אנחנו שומעים את הטענה הזו והיא חוזרת כמעט בכל דיון, שהמורים המבוגרים במגזר הערבי טוענים לשחיקה. פה אתם תצטרכו לעשות עבודה. תצטרכו לעשות עבודה, כי התפוקות, אם מישהו חושב שנעצום עיניים ולא נראה את הבעיה, אז היא לא מתגלגלת לפתחנו, היא מתגלגלת לפתחנו בתוצאות, ברמה של התלמידים, בדוחות, בדוחות ההערכה של המשרד. לכן, אם אתה שואל אותי, אתם צריכים לעשות עבודה בלי שום קשר.

אני חושב שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עשתה עבודה פה, לפחות בתקציר שקיבלתי, הוא מאוד מפורט, אני אשמח לקבל את המצגת, אבל פה תצטרכו לעשות עבודה משלכם, ממוקד מגזר ערבי. במקום לחפש איך להסיע אותם דרומה ולשבץ אותם, טוב שישובצו במערכת החינוך הישראלית, אני חושב שצריך להאיץ את התהליך הזה וחבל שרק אתה נמצא פה, אגף עובדי הוראה כולו היה צריך להגיע לדיון הזה. פה צריכה להיעשות עבודה ממוקדת, מה שנכון למגזר הערבי לא נכון למגזר הכללי, צריך להתאים את זה. בבקשה.

קודם כל נושא הפרישה המוקדמת נחלק לשני רבדים. נושא השחיקה האדירה שקיימת אצל עובדי הוראה - - -

מי הדובר?

עו"ד מאיר אסרף, מייצג את הסתדרות המורים. על השחיקה האדירה אני לא אכביר מלים, דובר על זה הרבה בדיון. לגבי הנתונים שהגיעו אלינו, הנתונים שהסתדרות המורים מוסרת הם אלה: 1,400 מכסות בשנה של פרישה מוקדמת אינן מספיקות ל-7,000 עד 8,000 פונים שמגיעים אלינו. מה זה יוצר? זה יוצר מספר בעיות. קודם כל מספר המכסות הקטן גורם לרצון של עובדי ההוראה לתפוס את המכסה, ודבר שני, בעיה כלכלית, שלא דובר עליה כאן בדיון, והיא העובדה שפרישה מוקדמת לעובדי ההוראה ניתן לתת רק בין גיל 50 ל-59. ואז עובד הוראה שמתקרב לגיל 60 אומר לעצמו, רגע, אם יש מענק בגובה 40,000 שקלים וחמישה חודשי הסתגלות, אני מתקרב לנקודת היציאה של גיל 60 ואז במשך שבע שנים אני לא אוכל לצאת לפרישה מוקדמת עם אותם תמריצים.

לכן צריך לשקול לשנות את שיטת התמרוץ כך שמורים יקבלו תמריצים גם בין גיל 60 ל-67. והתמריץ הזה הוא ראוי, למה הוא ראוי? הוא ראוי כי צריך להוקיר תודה לאותם עובדי הוראה שפעלו, החזיקו מעמד, לא נשחקו במערכת במשך 35 שנים.

אתה יודע מה? לפעמים אני אומר לאלה שמדברים "היזהרו בדבריכם". מה לעשות, אני איש גרפים ומספרים, אין לי הרבה איכויות אחרות, אולי הגיע הזמן, אולי במסגרת הבחינה, מה שהיה נכון בעבר לא בהכרח נכון היום. אולי בעקבות הרפורמות ואלה נתונים סטטיים, עומדים ואפילו בירידה, אז אולי נרים את גיל עידוד הפרישה? סתם זרקתי חומר למחשבה. במקום לתת את זה מגיל 50, נרים את הרף, למה שמורה איכותי יפרוש בגיל 50?

זה לא התכנון, מבחינתנו - - -

אבל זה קורה לך.

זה מורה שחוק, לא מורה איכותי.

אמרת לי במפורש - - -

דווקא אומרים שמי שנשחקים בהתחלה הם אלה הטובים.

אמרתי שאנחנו סומכים על הדוח של מנהל בית ספר ש - - -

ההודעה של מנהל בית הספר?

המורה אומר לעצמו, "אני רוצה לפרוש" ומתאר מה הוא עובר, המנהל מוציא מכתב ואחריו מוציא גם המפקח. יש פה תמונה - - -

אלה שלושת התנאים המצטברים?

זה המכתבים, הוא צריך כמובן להיות מעל 50, כמו ש - - -

ברור. תנאי סף גיל 50, כמה שנות עבודה?

20.

סוף סוף הדיון התעורר.

כמה אחוזי פנסיה הוא מקבל?

כמו שתיארת קודם, זה היה נכון, אם יש לו 20 שנה אז יש לו 40% אבל בדרך כלל זה הרבה יותר.

אין הגדלת פנסיה כעידוד.

לפי החוקים.

ברור שלפי החוק.

לא, אין הגדלות נוספות.

פעם היו. גם אני הייתי איש שכר ואיש גמלאות, אני זוכר.

בצבא רמטכ"ל רשאי לתת 10%.

אני עבדתי בגוף שהוא גם בטחוני וסמוך למשרד ראש הממשלה, שגם, הממונה על הגמלאות והממונה על השכר נתנו לו OK, זה היה בתקופתי, לא יודע מה היום, זה בעידוד פרישה. אבל בואו, רבותיי, אני חושב שצריך להוסיף תנאי מצטבר. אם המורה הזה בשנים האחרונות הוביל כיתה בצורה איכותית, הביא תוצאות טובות, זה שהוא טוען שהוא שחוק, בסדר, אני לא מזלזל - - -

אותו לא רוצים להפריש.

אבל זה לא עומד לו לא למבחן בכלל. אנחנו רוצים להחזיק אותו. תוסיף, תשקלו להוסיף את זה. בבקשה, אדוני.

עוד נקודה אחת. התחרות הגדולה והעובדה שיש מספר קטן של מכסות פרישה מובילות לכך שמורה, שהוא מורה מצוין ורוצים לגמול לו, אז לפני גיל 60, הגיל שבו מופסקות ההטבות, הוא נאלץ לבוא למנהל שלו ולהגיד לו, "תכתוב עליי דברים לא טובים". זה לא תקין, זאת אנומליה, הכנסת צריכה לתקן את זה.

זה אומרים בערבית, המורה הולך ואומר לו "תן לי תעודה שאני משתגע".

אמרתי, בתקווה שזה לא שחוק וההוא לא שחוק.

ולמנוע מצב כזה, שבו אנחנו גומלים למורה טוב בזה שאנחנו כותבים חוות דעת שלילית או נאלצים לעמוד בפני בקשה שמישהו יכתוב חוות דעת שלילית, רק כדי שהוא ייהנה מהתנאים הללו, זה מצב לא טוב ולא בריא. צריך לתקן ולהחיל את התנאים מגיל 50, גם עד גיל 67, כשבין גיל 60 ל-67 לעשות דירוג של הנושא. אדוני איש כספים ויודע בטח להציע מודל מתאים.

תודה.

שלום, אדוני, אני יושב ראש הסתדרות המורים במרחב ירושלים וסגן מזכ"ל, מרדכי אריה סמט, בן יואל ז"ל. אני רוצה להשמיע כמה דברים. אני מייצג כ-18,000 חברים במחוז ירושלים, המכסה שלנו הייתה בשנה שעברה 95. המכסה הכוללת הייתה 1,800, 400 ועדות רפואיות, 1,400 נחלקו בין שבעה מחוזות.

רגע, רגע, רגע. המכסות לפי אזורים?

לפי מחוזות, כן.

בצפון כמה, למשל?

בגלל המגזר הערבי, האם מישהו יודע לבדוק את זה בינתיים? תבדקו לי בינתיים את מחוז צפון. בבקשה.

אני מציע איזשהו רעיון שהצעתי בזמנו ליובל רכלבסקי, זה יהיה הקומפוט בסוף. 400 איש בוועדות בריאות מחכים לפעמים חצי שנה עד שמונה חודשים, מתחילים בתחילת השנה, מקבלים תשובה לפעמים ב-15 באוגוסט, לפעמים ב-15 בספטמבר. מערכת שצריכה להיערך, המורה יעבוד אצלי, כן או לא, עד הרגע האחרון אינם יודעים ואני מדבר על ה-400 כרגע. אותו דבר, 1,400 בכל הארץ, מתחילים להתראיין לפנסיה, זה מתחיל בגיל 50, אחרי 30 שנות ותק, שחיקה פדגוגית או שחיקה נפשית, זה השיח בחדר המורים, כדאי לי כלכלית לצאת, כן או לא? וזה נמשך לפעמים שנים. הבעל עורך דין, הבעל כלכלן, עושים את החשבונות. יש היום גם קורסי הכנה לפרישה. הגיל השלישי הוא יקר מאוד, אנשים חושבים הרבה ואז, לפעמים 10 שנים, היערכות לקראת הפרישה, כדאי לי או לא כדאי לי? ואני שואל היכן הפדגוגיה? איפה האחריות? אני גם מרצה במכללה ואני מדבר על דע את זכויותיך ודע את חובותיך. אני לא רוצה מורה עייפה במערכת, אבל אני רוצה מורה שתצא בשיא הכבוד, עם ראש מורם, שתתחיל אולי הסבה מקצועית.

אני בזמנו הצעתי הצעה ואני מעלה אותה מחדש. בגיל 55, אחרי 30 שנות עבודה, לפרוש ולצאת לשירות לאומי, לא בגיל 18 אלא בגיל 55, לתרום ארבע שעות בהתנדבות למערכת במשך שנתיים, אבל שייצאו כולם עם שמונה חודשי הסתגלות. זה בצדו, אבל אתם עובדים בהתנדבות, סוג התנדבות שהיא חובה, כל אחד במקצוע שלו, שנתיים. ארבע שעות שבועיות למערכת, צא ולמד כמה שעות זה ייתן במערכת החינוך על 1,800 מורים שפורשים, זה הון עתק. יישארו במערכת יומיים בשבוע, שעתיים ושעתיים. צא ולמד, אחרי גיל 55. לחשוב על משהו יצירתי, שונה, מחוץ לקופסה. שירות לאומי, לא בגיל 18 ולא בגיל 20.

אבל אתה יודע, אם אתה תעשה פרישה בגיל 55 כמה יפרשו? לא 1,800.

סליחה, יפה. להכניס כוח צעיר, כלכלית, גם לאוצר זה יהיה כדאי. תאמין לי, אני פתחתי שתי מכללות בירושלים לגמלאים. ארבעה ימים בשבוע הם לומדים ונהנים, ב-60 חוגים בכל מה שאתה מעלה על דעתך, לא רוצה עכשיו לפרט יותר אבל - - -

בני כמה הם?

מ-59 גננות עד 67. כולם, 3,300 איש - - -

אבל לא באים אליך למכללה - - -

באים.

סליחה, חברי. ברור לחלוטין שמ-60 ומעלה ייתכן שאתה נותן להם תשובה, אבל אם אתה מדבר על מגמה של להפריש מורים בגיל 50 - - -

55.

55. אתה חושב שהמכללות זו התשובה הנכונה?

זה חלק מהתשובה, זו לא כל התשובה. אני נותן להם אפשרות כי הגיל השלישי, תשמע, יש אנשים שיצאו לפנסיה ואחרי שלושה חודשים הם חסרי אונים, "מוטי, אין לנו מה לעשות, תעשה לנו טובה", כולל מפקחות ומפקחים, אבל יש להם תשובה. הם נמצאים במסגרת יוצאת מן הכלל, הם מתנדבים גם בעל-יסודי יום בשבוע לשעתיים בצורה פרטנית. אפשר, זה כוח מסיבי יוצא מן הכלל שעושה עבודה, צריך לדעת לנצל אותו.

השאלה היא האם הפנסיה מסכימה לקיומם?

לכן אני אומר, אחרי 30 שנה מתחילה השחיקה, גם הנפשית וגם הפיזית, זה לא פשוט ואז, אם אתה נותן להם אופציה להישאר במערכת, רק ארבע שעות שבועיות או שעתיים, אתה מחייב אותם שנתיים, זו ההתנדבות, אבל אתה מוציא אותם עם שמונה חודשי הסתגלות, קידום, לא קידום דרגה, זו אופציה פנטסטית לנדב אותם ולתת להם לצאת בראש מורם.

חוץ מזה, ישנם מורים, איך אומרים? יין משומר, תמצא בגיל 55 מורים למתמטיקה ומורים לאנגלית שמסוגלים לעבוד גם עד 67, מהטובים ביותר, מקצוענים, צריך לדעת לברור אותם נכון ואם מישהו ייקח את הכפפה - - - בזמנו שושני אמר לי, "מוטי, תשמע, הרעיון הוא ענק, איך מבצעים אותו? בוא נשב עם יובל רכלבסקי", הצרה שבאותו שבוע הוא פרש. אם אנחנו נעשה משהו מחוץ לקופסה, איתי, ואני אומר לך כאיש משרד החינוך והייתי 12 שנה מפקח ארצי במשרד החינוך, אני אומר לכם, זו תהיה מהפכה במערכת. גם ייצאו בכבוד וגם המערכת תמשיך ליהנות מהם.

תודה. האם יש מישהו שרוצה לדבר סביב השולחן ולא דיבר?

אני רוצה רק משפט אחד. כשאנחנו מסתכלים על הנתונים של המורים שעוזבים וגם מה שיש כאן, צריך לזכור, דיברת על מורים מנוסים, עזוב כרגע את גילאי 50 ומעלה, דווקא 50 עד 54 מעט מאוד עוזבים, זה מתחיל ב-55 ומעלה, הבעיה היא עד גיל 50, בין 30 ל-50, מורים מנוסים שכבר מחזיקים כיתות, הון אנושי אדיר, שהושקעו בו גמולי השתלמות, הכשרות, הטבות וכן הלאה, שזו מסה של אלפים שעוזבת את המערכת כל שנה. זהו אובדן הון אנושי אדיר של המערכת.

אני אמרתי בשיחה ביני לבין חבר הכנסת עמיר פרץ, קח בחשבון שחלק מהפורשים, והם הציגו את זה כאן בדיונים שלנו, לגבי אותן רשתות שנותנות מענים, דוגמה, לילדים חולים "קדימה מדע" ועוד רשתות כאלו שנותנות השלמות בגרויות. הם מעסיקים מורים בשכר שעה גבוה יותר, אז תמצא חלק גדול מהפורשים האלה עובדים במקצוע ההוראה שלא במסגרת המצבת שלכם. אני לא מדבר על בעלויות של תיכון, אני מדבר על בעלויות אחרות שהן לא תיכון, כל מיני פרויקטים נוספים שהמשרד עושה בקבלת שירות על ידי ספק שירות.

עובדי קבלן?

לא. תאמין לי שיש לי רגישות גבוהה, אבל זה לא המקרה. היא בחרה, היא עובדת כספק שירות של השלמת בגרות בבתי ילדים חולים וכדומה, אז יכול להיות שחלקם נבלע שם ואז הנתון הוא חסר.

אני מסכם. הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת עמיר פרץ וחבר הכנסת מסעוד גנאים. הוועדה מודה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה על המסמך המפורט.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את מגמות הפרישה ולברר ממה נובע הצורך של הפרישה. לחקור מה חלק מעובדי ההוראה שפרשו מהוראה עושים לאחר הפרישה., אני חושב שזה חשוב. הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את הגדלת גיל הפרישה כלפי מעלה לצורך מתן עידוד פרישה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:47.