הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 201

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017), שעה 9:55

התפתחויות ברדיו רק"ע לקראת עליית התאגיד לאוויר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

מנואל טרכטנברג

אלישבע כהן - עוזרת דובר, משרד העליה והקליטה

שמעון אלקבץ - מנהל קול ישראל

אלגרה אמדו בן יצחק - תאגיד השידור החדש וקול ישראל

אלכסנדר מדבין - נציג קול ישראל ורדיו רק"ע בשפה הרוסית

ליאור אברבך - מנהל השידורים ברוסית, תאגיד השידור החדש

אבי רט - חבר מועצה, מנהל תוכן, תאגיד השידור החדש

שמואל רפאל ויוונטה - ראש המרכז לחקר הלאדינו וחבר ועד מנהל הרש, אוניברסיטת בר אילן

לבנה ניר - ועד מנהל הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו

יעקב אופיר - מנכ"ל המכון המדעי ליהדות גיאורגיה

שמואל בן צבי - לשעבר מנהל רק"ע בכל השפות, מוזמנים שונים

אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר, עמותת "חזית הכבוד"

ארקדי אליגולשווילי - נשיא הפדרציה העולמית של יהדות גיאורגיה

בן בצרי - מועצה ציונית

יעקב משיחוב - קונגרס יהודי בוכרה

דוד פפיא - עו"ד, משפטן

ניסן ניאזוף - יושב ראש איגוד הסופרים

יוסף מרזיוף - יושב ראש איגוד הסופרים

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

התפתחויות ברדיו רק"ע לקראת עליית התאגיד לאוויר

בוקר טוב לכל המשתתפים. אנחנו דנים היום בנושא ההתפתחויות ברדיו רק"ע לקראת עליית התאגיד לאוויר. אנחנו מקיימים ישיבה זו למרות שנכון לרגע זה עדיין לא ברור בדיוק מתי ואיך יוקם התאגיד. החלטנו לקיים את הישיבה למרות זאת, במטרה להבטיח כי בכל מקרה יהיה אשר יהיה, לא תיגרם כל פגיעה בעולים מתפוצה זו או אחרת, ששידורי רדיו רק"ע מהווים את הקשר הכמעט יחיד שלהם עם עדכוני החדשות והתרבות.

ברור לכולנו שהעולים מתפוצות שונות, בעיקר עולים חדשים אך גם עולים ותיקים קשישים, וכן יהודים שעדיין חיים בתפוצות, מאזינים לעתים קרובות לחדשות בשפתם ברדיו רק"ע, בין אם בהאזנה לרדיו, ובין אם באמצעות האינטרנט. לכן עולים רבים חוששים שהעלאת התאגיד לאוויר או צמצום שידורים בשפות שונות במסגרת רשות השידור, יהווה פגיעה בתפוצות שונות מעצם צמצום שידורי רדיו רק"ע בשפות שונות.

אני מבקש להדגיש כי קביעת זמן שידור בשפה מסוימת על פי מספר העולים מהמדינות דוברות השפה, אינו הקריטריון היחיד שיש לקחת בחשבון. זאת משתי סיבות עיקריות: האחת – שהעולים הוותיקים שעלו בגיל מבוגר לא למדו את ה שפה העברית, למרות השנים הרבות שלהם בישראל, והם עדיין צורכים את החדשות בשפתם. בנוסף, נוסף להם ממשיכים יהודים בתפוצות להאזין לחדשות ברדיו רק"ע בשפתם.

הובא לידיעתי חששם של עולים מגיאורגיה מהסיבות האלה. נשמע גם אותם היום. יש חששות שהם אמרו שהשידור בגרוזינית הולך להסגר. כן הובא בפניי חששם של דוברי הלדינו. גם אותם נבקש לשמוע היום.

באופן כללי, אני מאוד מבקש מהתאגיד, אם וכאשר יוקם, וכן מרשות השידור במידה שהתאגיד לא יוקם, לעשות כל מאמץ למנוע פגיעה במאזיני רדיו רק"ע הדוברים שפות שונות ואינם שולטים בשפה העברית. בנוסף נבקש מהגורם האחראי שלא לבחון את הקצאת שעות השידור בשפות השונות על פי מספר העולים, שכן ישנם כאמור קהלים גדולים בארץ ובחו"ל, שאינם מוגדרים כעולים ועדיין נזקקים לשידורי רדיו רק"ע.

בנוסף, הועדה קוראת להגדיל את מספר התקנים שהותקן לקראת המעבר לתאגיד במטרה להעשיר את איכות השידורים שנפגע לאחרונה מעצם הקטנת התקנים. בתחום זה דוברי השפה הרוסית בישראל חוששים מפני פגיעה בשידורים בשפתם.

הובא בפניי חשש בפני מינויי ראש מערכת שידורי רדיו רק"ע שאינו דובר השפה הרוסית. אני שמח לגלות שקביעת הדיון כאן היום והעלאת הסוגיות העולות כאן, הביאה לחשיבה מחודשת בתאגיד. נשמח לשמוע את נציגי תאגיד השידור הציבורי. הן את מר אבי רט, חבר המועצה הציבורית של התאגיד, והן את מר ליאור אברבך, מנהל תחום הרדיו והתאגיד. כמובן גם נשמע מרשות השידור, את שמעון אלקבץ ואחרים. נשמע גם את נציגי ארגוני העולים החדשים.

איתי חברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב, וגם חברים אחרים יצטרפו במהלך הדיון. חברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב את רוצה לומר דברים?

אני אגיד כמה מילים ברשותך. קודם כל אדוני יושב הראש אני רוצה להודות לך על היענות כל כך מהירה לקיים את הדיון על רדיו רק"ע. כשאנחנו קבענו את התאריך לוועדה עוד לא ידענו על מה שהולך היום, כי בעצם ב-22 לחודש אנחנו מסיימים את מושב החורף ויוצאים לפגרה, ולפני שאנחנו יוצאים לפגרה אנחנו צריכים להבין מה הצדדים מתכננים, איך אנחנו רואים את רדיו רק"ע ב-1.5. אנחנו נהיה בפגרה ולא בהכרח נוכל לקיים ישיבה מסוג זה, לכן חשוב לנו מאוד היום לשמוע מכם את כל הדברים. ושוב אני חוזרת ואומרת, לא חשוב לי עכשיו מי ב-1.5 יעמוד בראש רדיו רק"ע, כי יש הרבה אנשים שנמצאים גם בקודם ויימצאו גם בחדש.

אנחנו צריכים להבין איך רדיו רק"ע יתפקד, אני בכל אופן, יותר מעורבת ברדיו רק"ע לדוברי רוסית, אני יודעת באיזה תנאים אנשים עובדים היום, אני יודעת מה קורה ברדיו, כמה שעות הם עובדים, אני יודעת כמה שעות העובדים שעובדים ברדיו צריכים לעבוד כדי שהשידור יהיה איכותי והרבה פעמים זה פוגע באיכות, מה שקורה היום. התחושה שלי שרציתם אולי להראות ש"כן, אנחנו יכולים לחסוך, אנחנו יכולים להיות יעילים", אבל רבותיי, לא על חשבון הציבור שצורך את הרדיו הזה, לזה אנחנו לא נסכים. לכן אני רוצה להבין. יש לי נתונים מדויקים כמה אנשים עובדים היום, אבל אני חושבת שלקבל מכם אותם יהיה יותר נכון.

זה פחות או יותר מה שאנחנו רוצים לשמוע היום. אני מאמינה, אדוני היושב ראש, שעל סמך הנתונים שנשמע היום בוועדה, אנחנו גם נדע איך לבנות את העבודה שלנו, גם אם זה בזמן הפגרה, כדי להביא את רדיו רק"ע לרמה שאנחנו כמדינה צריכים להביא. בוא לא נשכח שהרדיו הוא רדיו ציבורי, בוא לא נשכח שברדיו הזה מושקעים כספי ציבור, זה לא רדיו פרטי שיכול לעשות מה שהבעלים הפרטיים רוצים, לכן יש לנו כאן אפשרות להשפיע ואנחנו נשפיע ונדרוש את הכל, כדי שהרדיו יהיה איכותי ברמה, וגם כמובן כמה שפחות לפגוע באנשים שעובדים שם, כי עובדים שם אנשים בתקופה הזאת מאוד קשה, אנשים מאוד איכותיים, הם יכולים להביא את התוכן ברמה הרבה יותר מקצועית אם תתנו להם לעבוד בצורה נורמלית. זה בשלב זה. תודה.

תודה. לפני שאני נותן את רשות הדיבור לנציגי התאגיד, אני רוצה להביא לתשומת לבכם, יש את הנתונים מהמלמ"ס, שנתנו לנו לידיעה כמה חשוב רדיו רק"ע לעולים חדשים וגם לעולים ותיקים. גם אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. לא רק לאלה שעלו לפה, ליהודים שנמצאים בתפוצות שונות, בשפות שונות, זה חשוב כי גם הם מחוברים באינטרנט, מאזינים דרך האינטרנט ולכן זה מאוד חשוב.

אם אתם מסתכלים, רואים שכמעט 50% מהמאזינים הם בגילאי 56 ומעלה שמאזינים. אם אנחנו מסתכלים על שנת העלייה למשל 1990 עד 1995, זה 385, ו-10% תלויים בזה. לכן אין ספק ואין ויכוח שרדיו רק"ע חשוב לכל השפות ואני חושב שלא צריכים להתייחס גם למספרים. חשוב מאוד גם להתחשב באלה שנמצאים בחו"ל, ולא קשור אם יהיה התאגיד או לא יהיה. זה לא העניין. הדיון שלנו מתמקד גם אם יהיה התאגיד וגם אם לא יהיה, חשיבות חיזוק שידור רדיו רק"ע.

קוראים לי להצבעה לכן אני אצא וחברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב תחליף אותי. אנחנו נשמע את נציגי התאגיד.

(היו"ר טלי פלוסקוב)

כפי שיושב הראש ביקש, הראשון שרשום אצלנו פה הוא מנהל תוכן ברדיו, מר אבי רט, חבר מועצה, נציג ועדת תוכן. בבקשה אדוני, תן לנו תמונת מצב מה קורה שם. אולי יש דברים שאנחנו לא יודעים וסתם אנחנו בלחץ?

בוקר טוב. תודה רבה על ההזמנה וההזדמנות. אני אחד מחברי המועצה, וחבר ועדת התוכן של התאגיד. כמובן אני לא אכנס פה לנושא של כן תאגיד/לא תאגיד, זה לא הנושא שלנו עכשיו. בלי להיכנס לנושא הציבורי שעכשיו נמצא על סדר היום, בכל מקרה אין ספק שכל היושבים כאן מודעים לחשיבות של שידורי רק"ע. על זה אין מחלוקת. אין מחלוקת על חשיבות הערוץ הזה כדרך - - -

באמת, מה החשיבות?

רגע, אצלנו בוועדה בזמן שאדם מדבר לא מפריעים. אם יש שאלות אפשר להירשם אצל המנהלת וכמובן אנחנו ניתן לכם אפשרות גם לשאול שאלות ונחזור אחר כך לתשובות.

רציתי לדעת מה החשיבות.

אני מבינה, אבל אתה לא יכול לשאול. אנשים היחידים שיכולים לשאול בוועדות זה חברי הכנסת, תוך כדי. כל מי שרוצה מעבר לזה, אחר כך יש זמן לזה וכמובן נשמח לתת לכם אפשרות לשאול כי אנחנו גם רוצים לקבל את התשובות לשאלה שלך. בבקשה אדוני.

ההבנה שזה רדיו ציבורי שמחויב לכל הציבורים בכל השפות. יש בזה חיבור לתרבות וחיבור לנעשה וחיבור לחדשות וחיבור לכל מה שרלבנטי ומגיע לכל אזרח במדינה וגם לתושבים שגרים במדינות אחרות, כפי ש - - - ההחלטה של המועצה מאתמול שאני מביא אותה לפניכם כהחלטה רשמית, הייתה שבשלב הזה השפות שהיו קיימות כרגע נשארות, ויוקם צוות שכבר מתחיל בעבודה, של התאגיד עם משרד הקליטה ועם הלמ"ס, כדי לבחון לעומק את כל סוגיית השידורים. זאת אומרת, בלי קשר לגודל האוכלוסייה וכמות, אלא לבדוק כמה שעות יוקדשו לכל שפה, באיזה שעות הם ישודרו ביום, בוקר, צהריים, ערב. האם זה יהיה רבע שעה- רבע שעה, חצי שעה - חצי שעה, בוקר/ צהריים, מתי לשדר. הסוגיות האלה הן סוגיות מקצועיות שמצריכות חשיבה רב מערכתית שכוללת את אנשי משרד הקליטה שיגדירו את הצרכים, לתאגיד יש את הכלים המקצועיים, לאנשי משרד הקליטה יש את הכלים המקצועיים שלהם, לאנשי הלמ"ס את הכלים שלהם, והחשיבה ביחד תהיה, הרי בסך הכל כפי שאמרת גבירתי, זה כספי ציבור וזה שירות לציבור, וזה צריך להיעשות בשום שכל, בחלוקה נכונה.

חד משמעית. יש לי רק שאלה אחת, למה רק היום התחלתם לחשוב על זה, כשאנחנו מדברים על זה כל כך הרבה חודשים אחורה.

החשיבה היא לא רק היום, החשיבה היא כבר לפחות חודשיים-שלושה. אני רק מזכיר לך שבמסגרת כל האווירה הציבורית סביב התאגיד, יש עוד מליון דברים שעומדים וזה לא הנושא הראשון, ובמסגרת כל המהומות שמסביב, גם הנושא הזה על סדר היום.

הנושא כבר נדון לפני שלושה חודשים במועצה, התקבלה החלטה דומה להחלטה של היום של לימוד הנושא, כי - - - שני דברים: אחד – טיפול מקצועי של אנשי מקצוע מתחום התקשורת, איך בונים נכון לוח משדרים. זה לא שייך לשפות, זה שייך לשעות, אוכלוסיות, מבוגרים, צעירים, לילה, בוקר, אקטואליה. יש חשיבה מקצועית איך בונים לוח משדרים. ואז איך בונים לוח משדרים בהתאם לאוכלוסיית היעד. מי מקשיב, ובאיזה שעה, אם זה צעירים, אם זה נוער, אם זה בארץ, אם זה בחוץ לארץ, אם זה אקטואליה אם זה תרבות אם זה מוזיקה וכולי.

ברור לכולנו שאי אפשר לרצות את כל השפות כל היום. יש 13 שפות ויש 24 שעות ביום ויש אילוצים כאלה ואחרים. השאלה היא איך לעשות את המינון הנכון ואת התמהיל הנכון כדי לתת את השירות הכי טוב למרבית האוכלוסיות. לצורך כך צריך את השיתוף של אנשי משרד הקליטה ושל הלמ"ס, כי חלק מהנתונים של הלמ"ס היו פחות מעודכנים ואנחנו נרצה לקבל נתונים יותר מעודכנים, ובהתאם לכך ההחלטה תהיה לייצר, אני רוצה להזכיר עוד נקודה חשובה –חלק מה- - - של התאגיד הוא הפלטפורמה הדיגיטלית, מעבר לרדיו הרגיל. והמחשבה היא כיצד גם להכניס את התכנים של השפות לא רק לפלטפורמה של הרדיו, אלא גם שיהיו מסונכרנים בצורה כזאת או אחרת עם הפלטפורמה הדיגיטלית. וזה מצריך עוד חשיבה נוספת, כדי שזה לא ייעשה בחופזה.

רדיו רק"ע עבד הרבה שנים, עבד בסדר, אבל כל דבר מצריך בדיקה מחדש לראות האם השתנתה האוכלוסיה, השתנו הנתונים, השתנה התמהיל, זה מצריך טיפה חשיבה. לכן ההחלטה העקרונית היא ודאי בעד רשת רק"ע, בעד גיוון ותוספת של חומרים לאוכלוסיית יעד אבל בצורה מקצועית, צורה מקצועית שתיעשה מתוך אחריות ציבורית. - - - המגבלות, כמו כל דבר, של תקציב, כח אדם.

לכן השורה האחרונה היא שהתאגיד, המועצה מכירה בחשיבות הגדולה התרבותית, החברתית, איך שלא תקראי לזה, של רדיו רק"ע, אבל כחלק מהתאגיד החדש והחשיבה המחודשת, לעשות בדיקה מעמיקה של נתונים, שיהיה כמה שיותר מקצועי ופחות נתונה ללחצים כאלה ואחרים של עוד שעה פה ועוד חצי שעה שם. המוצר האופטימלי הוא מוצר שיעמוד בפני הציבור עם מירב השירות הציבורי המגיע לכלל האוכלוסיה.

אדוני אני מסכימה. במשפט אחד, אני אסכם את דבריך. אני מסכימה עם כל מה שאמרת, אבל כל מה שאמרת עכשיו, אמרת בעתיד.

לא, אמרתי את זה נכון לעכשיו כי נכון לעכשיו הרדיו נשאר במתכונת הנוכחית שלו.

נכון, אבל אתה אומר צריך עכשיו עם משרד הקליטה, עם הלמ"ס, עכשיו אתם מתכוונים לעשות את זה? או שיש כבר נתונים ואתם יודעים כמה אתם תעבדו?

נכון לעכשיו אמרתי שכל מה שנמצא, ממשיך. לא מופסק שום דבר.

לרבות השפה הגיאורגית?

אמרתי, כל מה שנמצא כרגע, במצב הנתון - - - נשאר.

נשמע כאילו לרבות. בוא נשמע אחר כך.

אמרתי נשאר. מה שקיים נשאר. לגבי שינויים שייעשו, אם ייעשו, אם יהיה תוספת או הורדה או בשינוי שעות, הם ייעשו לאחר אותה בדיקה מעמיקה. הבדיקה המעמיקה, גבירתי, היא לא בגלל עצלנות או אילוצים אחרים, אלא בגלל שיש נתונים שמשתנים ומתעדכנים. עיבוד הנתונים, כי הרי מספר לא עומד בפני עצמו. מספר גם צריך לקחת איך לעבד אותו, איך לאחד אותו, איך לתרגם אותו לשפת המעשה. מה זה אומר שיש לי מספר - - - במקום מסוים. מה זה אומר לגבי ה- - -

אני מעבירה את ניהול הוועדה שוב ליושב הראש.

(היו"ר אברהם נגוסה)

אם יתברר למשל שיש שפה מסוימת, אוכלוסייה מסוימת שקיבלה פחות שעות, היא תקבל יותר, והפוך. יכול להיות שיש שפה מסוימת שהייתה מסיבות הסטוריות, 40 שנה, היא לא רלבנטית, מאיזו שהיא סיבה. מבחינת אחריות ציבורית, אם יתברר שיש כמות ממש לא - - - והיא מצריכה כמות שעות, לכן זה מצריך חשיבה.

הכל נכון אדוני, אבל אני ציפיתי ממך כבר לקבל עכשיו דף שאומר מספר אנשים פה ככה וככה, לכן עשינו ככה וככה שעות. אני כבר ציפיתי ממך לקבל היום תשובות. אתם תוך חודש צריכים לעלות לשידור. איך? ואתה עדיין מעלה סימן שאלה.

אני אמקד את העניין. אנחנו קיבלנו פניה שהרדיו בשפה הגיאורגית ובוכרית, הולכים לסגור אותו לגמרי. האם זה נכון? אני רוצה לדעת האם זה נכון או לא? האם אתם סוגרים את זה או לא?

לפי מה שאמרת היום זה לא צריך לקרות. עכשיו אמרת שהכל שומרים. אז אני לא מצפה לקבל תשובה "לא".

אם אפשר בעניין הזה לחדד, לגבי הרדיו הגיאורגי.

תסבירו לנו מה קורה עכשיו ברדיו הגיאורגי.

אני נשיא הפדרציה העולמית של יהדות גיאורגיה. קיבלנו רמיזות במשך השבועות האחרונים, אפשר לומר, לראשונה, רמיזות שהרדיו בשפה הגיאורגית הולך להיגמר והולך להסגר. כשאנחנו מבקשים איזה שהוא מכתב רשמי שיבוא וייתן לנו את הגושפנקה לזה אנחנו מקבלים תשובות שאני לא יודע איך לקרוא לזה, אבל זה ממש עלבון, התשובות הללו.

אנחנו רוצים לצאת למאבק, אבל מצד אחד אומרים לנו "תראו, אנחנו סוגרים אתכם, לא ניתן לכם מכתב רשמי כדי שאם תרצו להפגין אנחנו ניראה מגוחכים" אז אנחנו לא נצא מגוחכים, אנחנו מבקשים לקבל תשובות ולגבי הנתונים שקיבלתם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אני רוצה להגיד בשפה עדינה, תבדקו את עצמכם עוד פעם.

פניתי במכתב לגיל עומר ופרשתי בפניו נתונים שקיבלנו ממשרד הקליטה והעליה, והנתונים שאנחנו קיבלנו רק משנת 1989 עולים פי שניים על הנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העבירה לכם, שכביכול אי פעם עלו לישראל יהודים דוברי גיאורגית או אנשים דוברי גיאורגית.

בגלל הסיבה הזאת, בגלל הסיבה הזאת, אמרתי את זה קודם לפניך, ביקשתי לברר שהנתונים לא היו מעודכנים או לגמרי רלבנטיים להיום, יש צורך - - -

אני אשלים. לא קטעתי אותך למרות שהיו כמה נקודות שרציתי להתפרץ. אני אסביר לך בדיוק מה העניין. המכתב שפניתי אתו לגיל עומר, ביקשתי במפורש לדעת, קודם כל מה הכוונות. מה אתם הולכים לעשות בצורה רשמית, ולא קיבלתי לזה תשובה עדיין. פרשתי בפניו את הנתונים המדויקים כולל טבלאות לפי שנים, של מספר עולים שעלו מגיאורגיה משנת 1989, וגם לזה לא קיבלתי שום התייחסות או שום נסיון לתקן את ההחלטה שכביכול יש בחדרי חדרים שאנחנו עדיין לא יודעים בצורה רשמית אם קיימת או לא.

זה נראה שלקחו את הנתונים האלה מויקיפדיה.

את מתכוונת לנתונים של הלמ"ס?

לא, אני חושבת שפשוט הם לא בדקו באמת, לקחו מספר מאיזה מקור עלום שאין שום קשר למציאות.

אני פניתי למשרד הקליטה וביקשתי נתונים רשמיים. ביקשתי לפי שנים, שלא יהיה איזה שהוא מספר אמורפי. יש לי לפי האיש הבודד את המספרים המדייקים, והם עולים פי שניים ויותר מהנתונים שהלמ"ס. הציג. זה רק בשנת 1989. העלייה המאסיבית יותר מגיאורגיה הייתה בשנות השבעים, סוף שנות השישים ושנות השבעים, שאז עלו עוד יותר יהודים מגיאורגיה, ואני לא מדבר על זה שהיו יהודים שעלו לפה עוד מהמאה ה-19 ועד שנות העשרים של המאה ה-20. עד שהמשטר הקומוניסטי עלה.

לזה אני רוצה להוסיף שהעדה שלנו מנסה לשמר את השפה והמורשת, וגם אנחנו, אני עליתי בגיל 9 לישראל ואני יודע את השפה הגיאורגית על בוריה, ואני מלמד את הילדים שלי את השפה הגיאורגית על בוריה.

וזו דוגמה ומופת. צריך לשמר את זה. כל הכבוד.

וזאת השפה שאנחנו דוברים בבית, ביחד עם השפה העברית שכמובן כולנו חייבים לדעת וזאת המדינה של כולנו, אנחנו לא מבטלים את עצמנו מהחברה הישראלית, אבל יש בנו מאפיינים שאנחנו רוצים לשמר אותם. אם יש בתוך העדה הגיאורגית אנשים שלא רוצים לשמר, כמובן שזכותם, אבל המסה העיקרית רוצה לשמר את המנהגים, רוצה לשמר את השפה.

מעבר לזה אני רוצה לומר לכם שיש קשר שקיים עד היום בין היהודים גיאורגיים שחיים עדיין בגיאורגיה והיהודים שחיים כאן, וזה ערוץ הקשר היחיד בעצם שקיים, נקודה נוספת שאתם חייבים לדעת אותה, שהשפה הגיאורגית לא דומה לאף שפה אחרת, היא לא דומה לצורך העניין לרוסית, לא דומה לערבית, פרסית, בוכרית או כל שפה אחרת, זו שפה ייחודית משלה שאף שפה אחרת לא יכולה לרפא את העוול הזה שייגרם אם השידורים בשפה הגיאורגית ייפסקו.

לכן אתם חייבים לקחת את זה בחשבון שיש אנשים שיודעים רק את השפה הזאת וניתוק השידורים שהיום הם מאוד מצומצמים גם ככה, ואת זה גם דרשתי מגיל עומר, שיגדיל את כמות השעות, הכמות המצומצמת הזאת של הדקות זה בעצם הצינור היחיד שאנשים מקבלים מידע היום בשפה הגיאורגית. אם אתם מפסיקים את השידורים בשפה הגיאורגית, מעבר לזה שאני מדבר על – אפשר לומר נתק תרבותי שיקרה פה – נזק שיקרה ליחסים בין המדינות, יהיו פה אנשים שלא תהיה להם אפשרות לקבל את המידע הבסיסי. יש דברים אחרים - - -

תודה. הנקודה ברורה. ניתן להם לענות וגם חברת הכנסת קסניה סבטלובה רוצה להתייחס. בבקשה.

אם יורשה לי משפט אחד שהוא שכח.

לא, הזמן שלנו מאוד מוגבל היום.

משפט אחד אני מבקש. עד 1989 העלייה המסיבית שהייתה משנות השבעים, שויכו לברית המועצות. אם זה הולך לפי מספרים, אז הבוכרים והגיאורגים וכל מי שעלה מחבל הקווקז ומסביב, שויכו לברית המועצות. אני מבין שרוצים לנתק, יש פה טעות בחישובים שלכם.

בסדר. תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

תודה אדוני היושב ראש. צר לי מאוד שאנחנו נאלצים שוב פעם להיפגש בפרק זמן יחסית קצר באותה הבעיה, כלומר הבעיה לא נפתרה. אנחנו היינו פה אינספור פעמים בשנתיים שעברו אחרי הבחירות וכל פעם אנחנו שומעים מהעובדים של רק"ע שהמצב נהיה רק יותר גרוע. ואנחנו שומעים גם מהמאזינים של רק"ע שהמצב כל פעם הוא נהיה יותר בלתי נסבל מבחינת האיכות ומבחינת הכמות ומבחינת ההתרשמות של הציבור הכללי בכלל לגבי מה שמתרחש ברדיו החשוב כל כך הזה.

אני אקדים ואומר שאנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה בכלל לתקשורת, יש משחקים פוליטיים מכוערים ביותר שמתרחשים ומשפיעים לצערי הרב גם על הציבור של העובדים, גם ברשות השידור, גם בתאגיד, גם על הצופים וגם על המאזינים ולצערי הרב, כמו שקורה בדרך כלל במדינת ישראל, מי שנשאר בקצה זה העולים, כי הכי קל לומר "בסדר גמור, נטפל בזה אחר כך". מתי זה אחר כך? אין אחר כך. יש עכשיו. אנחנו צריכים למנוע את הסגירה של התכניות עכשיו. אנחנו צריכים כיון שיש חוסר ודאות בקשר למה יקרה ומתי זה יקרה, אם תאגיד השידור הציבורי, אנחנו יודעים שיש חוק, אנחנו יודעים על התאריכים שקיימים, אבל אנחנו גם יודעים על נסיונות מאחורי הקלעים למשוך את הזמן ולדחות את זה.

עד שדוחים את זה, רשות השידור שנמצאת בקריסה כבר כל כך הרבה זמן, בעצם במי ההשתלחות הכי גדולה? ההשתלחות הכי גדולה היא דווקא בציבור של העובדים שהם מחבר העמים ומאתיופיה וממקומות אחרים, וגם בציבור המאזינים.

מה שקורה עם הרדיו בשפה הגיאורגית זה סיפור נפרד ואני חייבת לומר ש- - -

לא רק גיאורגי. גם בוכרי.

לא רק גיאורגי, גם גיאורגי, גם ארמי אמרו לי.

אנחנו 300 אנשים - - -

סליחה אדוני, אל תפריע לי.

רגע. הדיון הוא על כל השפות. אנחנו אמרנו כדוגמה. ציינו את גיאורגיה. זה הכל, אבל זה כולם.

אני אמרתי שבגיאורגי, הדבר המזעזע שקורה שם זה החוסר מקצועיות בטיפול בנתונים שהם הרי זמינים לכל, וצריך באמת לפשפש עוד פעם ולא להאמין אולי לכל דבר מיידי שנותנים לך. עכשיו הם יכתבו שיש חמישה עולים מגאורגיה בסך הכל במדינת ישראל שמאזינים. נאמין לזה? אנחנו לא יכולים לקחת כל נתון בלי להתייחס ובלי לבדוק אותו לעומק, אנחנו לא יכולים לאמץ ולהגיד "טוב, בסדר לא נשארו עולים אז אפשר לסגור". אי אפשר לסגור פה שום דבר. אנחנו מדינה של קיבוץ גלויות, אנחנו הגשמנו את החלום הציוני, אנחנו נמצאים כאן במדינת ישראל ולשמחתי הרבה אנחנו כבר צלחנו את התקופה הזאת של שנות החמישים, של כור ההיתוך, שהיינו צריכים לבטל את עצמנו, את הזהות שלנו, את השפה שלנו ואת המורשת שלנו על מנת להפוך לישראלים. לא, אנחנו ישראליים עם המורשת שלנו, הבוכרית, הגיאורגית, הארמית, הרוסית, היהודית, הכל ביחד. אנחנו לא מנתקים שום דבר משום דבר.

דברים שמתרחשים ספציפית ברדיו רק"ע, ואני מדברת על כל השפות, כמובן שמוכר לי השידור בשפה הרוסית וגם היינו פה ביותר משידור אחד בשפה האמהרית, הוא מצב מזעזע, ואני מציעה שנצא מהוועדה הזאת עם החלטה ברורה איך אנחנו לא רק מחזיקים בחיים אלא גם מחזקים את הרדיו הזה. יש עוד עליות, אנחנו צריכים לצאת מפה עם הצעה ברורה ברוח של אותה הצעה שאנחנו בסופו של דבר – אתה זוכר אדוני היושב ראש – הגענו אליה, שיהיה גישור עד התקופה שייפתח התאגיד, שיהיה גישור ברור עם מספר המשרות. אנחנו הגשנו נייר בזמנו עם כמה זה עולה, עד השקל האחרון.

וזה גם אושר. אבל אחר כך צמצמו שוב.

גם אז זה אושר, וכמו שזה קורה בדרך כלל, יש החלטות ואחרי זה יש צמצומים. יש פה נציגים של התאגיד ואני רוצה לומר שכשאנחנו שומעים דברים שלדעתי מאיימים גם עליכם כעובדים ומאיימים עלינו כציבור המאזינים, של צמצום התקציבים לטובת מטרה לא ברורה, לדעתי אנחנו צריכים להתגייס יחד איתכם, יחד עם כל העיתונאים במדינת ישראל ולאמר שהשידור הציבורי חשוב, שידור ציבור על כל גווניו, על כל שפותיו, הוא חשוב על מנת לשמר את הסטנדרט העיתונאי ולאנשים שעולים, שמבחינתם זו האופציה היחידה כן להתחבר לישראליות, אין להם מנוס אחר. אז תשתמשו בנו, תבואו אלינו ובואו נעבוד ביחד למען המטרה הזאת.

תודה. תנסו לתמצת, כי הזמן שלנו קצר, זה השבוע האחרון בכנסת והכל לחוץ. ב-11:00 אנחנו צריכים לסיים את הדיון. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי בבקשה.

אני אנסה קצר ולעניין. שמעתי שברדיו רק"ע קורים דברים לא טובים. אתם יודעים שיש לנו אפשרות לקבל מידע, אם אתם חושבים שזה יהיה שם ככה במסתור – לא. קורים שם דברים לא טובים. הסיפור עם רדיו רק"ע נמשך שנים. כל פעם מנסים לקצץ שם. כאילו אין שם ברשות השידור מנהל עם כל משכורת של 57,000 שקל, אפרופו ראינו נתוני שכר של רשות השידור, בשנה האחרונה, 57,000 שקל אז אולי בגלל זה רוצים לסגור את רשות השידור הזאת. וכל פעם רוצים לסגור את רדיו רק"ע. כל פעם מנסים מכיוון כזה או אחר לקצץ, לסגור.

לא, להיפך, זה התחיל מזה שהבטיחו שיהיה 24 שעות.

אני זוכרת, נכון. ואז הבטיחו שיהיה לרדיו רק"ע מנהל משלהם. ועכשיו אני יודעת שזה לא בדיוק מנהל משלהם, שזה אותו אדם שיושב בו זמנית בכמה כיסאות, נכון?

את מדברת על התאגיד. אתם מבלבלים כל הזמן עם התאגיד.

אנחנו לא מבלבלים. אנחנו יודעים שגם ברשות השידור וגם בתאגיד אתם כל פעם מנסים, במטרה, אתה יודע, שזה לא יהיה. או שאם זה יהיה, שזה יהיה הכי פחות. אז הדרישה היא מאוד פשוטה, ואני מדברת פה בשם הסיעה, ותפנימו את זה. תפנימו שזה לא ילך. אנחנו רוצים ודורשים שרדיו רק"ע בכל השפות, יהיה גוף עצמאי. נמאס לנו כבר. נמאס לנו מהמשחקים שלכם, נמאס לנו שלאותה תחנה יש היום מנהל שהוא בו זמנית מנהל של כמה דברים אחרים, ועל השפה הרוסית יושב מנהל שבכלל לא יודע רוסית, זה כפי שיושב אדם על אמהרית שלא יודע אמהרית. זה לא - - - אבל זה מה שקורה, ואתם יודעים שאני צודקת. אני לא אכנס לשמות.

אנחנו דורשים שרדיו רק"ע יהיה גוף עצמאי, עם הנהלה שלו, ולכל שפה יהיה אחראי שלה. תפסיקו לשחק עם זה. על דברים אחרים אתם מבזבזים בוכטה של כסף, ופה אתם משחקים עם הדבר הזה כבר עשרים שנה. עד היום לא התערבנו בנושא של רשות השידור והתאגיד ואמרנו שזה בהחלטה של ראש הממשלה ושר האוצר. והגיעו מים עד נפש. הצלחתם להרגיז אותנו. אני מדברת בשם "ישראל ביתנו". הצלחתם להרגיז אותנו.

אם אנחנו לא נראה בימים הקרובים שרדיו רק"ע נמצאת במסלול נכון, עם שידורים כמו שצריך, גם אם זה יהיה ברשות השידור, או אם זה יהיה בתאגיד, אבל במתכונת כפי שצריך להיות, בהתחשב בצרכים של מדינת ישראל והאוכלוסייה שנמצאת פה, אנחנו נצטרך להתערב. נצטרך להתערב וזה כבר יהיה סיפור אחר לחלוטין.

ואפרופו, יש לי חברות בגילי, בנות 40, שנוסעות בבוקר לעבודה הן שומעות רשת ב', רדיו רק"ע, רדיו ראשון מתחנות אחרות. אתם לא יודעים לפענח את זה. כי אדם פשוט עובר מתחנה לתחנה, והן בגיל שלי, עובדות, עברית בסדר, אבל זה עדיין חשוב להן. אז בבקשה, תפנימו שהמצב השתנה. אני חייבת הולכת לשדולה של החיילים הבודדים, אשמח לקבל אחר כך את סיכום הדיון. סליחה שאני חייבת לעזוב את הדיון.

תודה. מצטרף אלינו חבר הכנסת פרופסור מנואל טרכטנברג. תודה שהגעת. אנחנו נשמע עכשיו את מנהל קול ישראל, מר שמעון אלקבץ בבקשה. תתייחס גם על גיאורגיה והבוכרים.

אני אתייחס להכל, אבל אני רק רוצה שתי שורות הקדמה כדי לעשות סדר. רשות השידור בפירוק היא רשות שאמורה ב-30 באפריל, על פי לשון החוק, חוק תאגיד השידור הציבורי הישראלי, להסגר ב-30.4. אנחנו בדקות אלה, בשעות אלה, בימים אלה, נמצאים תחת פירוק בשנתיים וחצי האחרונות, ובשנתיים וחצי האחרונות, על אף שאנחנו נמצאים בפירוק ללא אפשרות לקבלת עובדים חדשים, עם צמצום של תקנים, יכולנו כמפרקים, אני זרוע הארוכה של המפרק, כמי שאחראי על התוכן, גם כעורך ראשי של רשות השידור, לבצע פעולות סגירה מסיביות מהרגע הראשון שהוחל הפירוק.

לא עשינו את זה. שמרנו על קול ישראל מירושלים שמשדר בצורה הנאותה ביותר, למרות הקשיים, למרות הקיצוצים. למרות הקושי הבלתי ייאמן של אנשים שלא יודעים מה הם הולכים לעשות מחר בבוקר. אנשים קמים לעבודה, מעבירים שידורים, מעבירים צילומים, מעבירים כתבות, מעבירים שידור מוזיקה, כל מה שצריך, וזה אגב בא לידי ביטוי ברמת התוצאות, גם בכסף, תחנות קול ישראל הצליחו לייצר 115 מליון שקל בשנה האחרונה, על אף היותנו במשבר – אגב, יותר ממה שהיה בשנים קודמות – וזכינו גם לחשיפה גדולה בכל מה שקשור למרכיב ה-TGI, מבחן החשיפה.

אגב, גם רשת רק"ע, ואמרתי את זה כמה וכמה פעמים, עולה בהכנסות שלה למרות הקושי, למרות התקופה הבלתי תיאמן, והיא מייצרת סדר גודל של כמעט 4 מליון שקלים בשנה עם ידיים קשורות ועיניים סגורות, ולמרות הכל אנחנו עושים את מה שצריך לעשות.

אין לנו אפשרות, גם אם אנחנו נרצה מאוד – ודיברה פה חברת הכנסת טלי על כך שבזמנו הצלחתם לייצר – וזה היה בזכות הפעילות של הוועדה, קיבלנו 30,000 תוספת. 30,000 שקל תוספת, התוספת הזאת הועברה ישירות אך ורק לשפות. תפרט אחר כך מנהלת השפות שנמצאת כאן, אלגרה אמדו, אדוני היושב ראש.

30,000 שקל בחודש?

כן. 30,000 שקל בחודש. אני אחדד. זה לא היה 30,000 שקל בחודש, זה היה עד לסיום התקופה, זה היה איזה 10,000 שקל בחודש. עד סוף אפריל זה היה, אני מדבר על הגלגול הקודם שבו קיבלנו ארכה. סכום שהוא לא הספיק, אבל אמרנו, אנחנו מקבלים בתודה כל מה שאנחנו מקבלים ועם זה אנחנו מסתדרים.

אין פתרונות קסם לתקופה שאנחנו נמצאים בה כרגע- - -

אבל יש פתרונות גישור.

אבל הם לא בידיים שלנו, חברת הכנסת. אני לא - - -

אנחנו פה לדון עליהם.

אז בואו תעזרו.

מה אמרתי? שאנחנו צריכים לדון על פתרונות גישור עד ש- - - כי אתה לא יודע אם אתה תשדר עוד חודש ותכלס אתה לא יודע גם אולי תתחיל לשדר עוד חצי שנה, עד שזה יקרה. אתה יודע, יש כל מיני דברים מפחידים קצת ואנחנו לא יודעים מה יקרה.

נקודת ההנחה שאני מנהל את השידור הציבורי היום במדינת ישראל מבחינת התוכן שלו, זו נקודת ההנחה שבסוף אפריל, ב-30 לאפריל על פי לשון החוק, אנחנו מסיימים לשדר. עד הרגע האחרון אנחנו ממשיכים לשדר. זה ברמת העובדות.

עכשיו אני הולך לנתיב השני של הכביש, שבמקביל לפעולת קול ישראל ורשות השידור בפירוק, מתקיימת התנהלות התאגיד, שאמור לקבל את המקל או לקבל את המפתחות או כל מטאפורה אחרת, שלא תהיה פתיחה- סגירה, אלא שהמאזין לא ירגיש בכלל שקרה משהו. זאת אומרת תהיה התמזגות של השידורים, יהיה רצף שידורי.

תאגיד השידור הישראלי שיש לי הזכות, אני נבחרתי גם בתאגיד השידור לשמש מנהל קול ישראל שם, כסמנכ"ל חטיבת הרדיו, בסוגריים אציין שאני מחויב לעבור ועדת איתור נוספת כך שאני לא אומר את זה בוודאות של 100%, גם אני באופן אישי נמצא במצב לא ברור, למרות שאני מאמין מאוד שאני אנהל את תחנות קול ישראל גם בתאגיד השידור הישראלי, ושם קיבלנו על פי הגדרות מאוד מאוד ברורות, גם את מכסת כח האדם שלנו, וגם את היכולות התקציביות.

ברור שהיכולות התקציביות ומכסת כח האדם שקיבלנו הן לא מספקות. אני לא אומר פה משהו שחלילה אני אומר פה ולא אמרתי במועצה ולא אמרתי בפני מנכ"ל התאגיד, ואני חייב להגיד – יש לנו אזנים קשובות.

אתה מרמז לנו שתהיה פגיעה.

בינתיים אני לא מרמז כלום, אני אומר עובדות.

אשמח אם תיכנס לפרטים היו ככה ויהיו ככה. תיכנס לדברים האלה.

אני אומר עוד פעם, בתאגיד יש אזנים קשובות גם במועצה וגם אצל מנכ"ל התאגיד אלדד, שהם קשובים לעובדה שאנחנו נמצאים בחטיבת הרדיו. חטיבת הרדיו כוללת היום 86 תקנים. 86 תקנים בחטיבת הרדיו של קול ישראל למעט רשת ב'. משום שרשת ב' בתאגיד היא חלק מחטיבת חדשות אחודה שתהיה ביחד עם הטלוויזיה ועם הדיגיטל. חטיבת קול ישראל, חטיבת הרדיו, שנמצא פה גם ליאור אברבך שעובד לצידי, ואלגרה אמדו שמנהלת את תחום השפות בקול ישראל בפירוק, היא גם נבחרה להיות מנהלת השפות בתאגיד השידור הישראלי, וחזקה עליי הדברים והאמירה המאוד ברורה של חבר המועצה אבי רט שאמר פה בצורה מאוד ברורה שלא תהיה פגיעה בשפות ושהשפות ממשיכות. שמעתם את זה.

אז מבחינתי, ברגע שהדירקטוריון, נציג המועצה או חבר המועצה אומר את הדברים האלה לוועדה בצורה מאוד ברורה, חזקה שלא תהיה פגיעה.

איפה החוזר? לפני 11 חודשים הייתי אצלכם, איפה החוזר? מה? מו?

חברים זה לא כך. הוא נמצא ברשות הדיבור. תסיים את דבריך.

הדרג המקצועי, אני חייב להדגיש, הדרג המקצועי שדיבר עליו אבי רט, שזה אני אומר שחלק מהדרג המקצועי זה עבדכם, אלגרה וליאור, הצגנו למועצה בצורה מאוד ברורה, בצורה מאוד מסודרת, לפני חודשים רבים והתקיימו על כך מספר דיונים, פירוט מאוד מדויק של הרצון שלנו איך ייראו השפות, כמה שפות תהיינה, באיזה היקף, באיזה מתכונת תוך שילוב הדיגיטל. אני אומר את זה כבר כדי להקדים את כל השאלות – כל מה שהצגנו כלל בחשבון אפס פגיעה בשפות. זאת אומרת אני כן חשבתי - - -

בוא תגיד לי, השפה הגיאורגית, סוגרים את תחנת הרדיו או לא?

השפה הגיאורגית והבוכרית, אני רוצה לענות על שתי השפות. אני אענה על כל השפות. השפה הגיאורגית והשפה הבוכרית וגם הלדינו, אומר פה חבר המועצה בצורה מאוד ברורה: אין פגיעה בשפות.

זה לא מדויק. הוא אומר ש- - -

בואו, קיבלנו משני אנשים מוסמכים. גם מהתאגיד החדש, חבר המועצה הציבורית והעובד המקצועי גם מרשות השידור וגם מהתאגיד קיבלנו תשובה שאין פגיעה. אין כוונה כזאת.

אני חייב ללכת להצבעה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב תחליף אותי. הדובר הבא זה פרופסור עמנואל טרכטנברג.

(היו"ר טלי פלוסקוב)

טוב, אני חוזרת ואומרת, אדוני שמעון אלקבץ, האם אתה יכול גם להשיב, אני הבנתי שהרדיו בגיאורגית נשאר, והרדיו בבוכרית נשאר. האם יש צמצום בהיקף שעות רדיו?

אין.

אין. יופי. קיבלתם תשובה. אחר כך נמשיך בשאלות. חבר הכנסת מנואל טרכטנברג בבקשה.

בוקר טוב לכולכם. אני לא חבר בוועדה הזאת אבל היה לי חשוב מאוד לבוא ולחזק את ידיכם בעניין הזה. אני עליתי לארץ לפני הרבה מאוד שנים, כמה עשרות שנים, לא אגיד כמה כדי לא לגלות יותר מדי פרטים, אבל אני זוכר כאילו שהיה אתמול את החשיבות לשמוע ולו במקצת את שפת האם שלך. מה התחושה, התחושה שאתה מתרפק על הבית, על הד ברים המוכרים לך. אין כמו שפה כדי להרגיש בבית. לכן הצורך בשידור של שפות, בקול ישראל, רבותיי, קול ישראל לא בכדי נבחר השם הזה. קול ישראל, זה לא BBC, זה הקול שלנו במדינת ישראל והעובדה שאתה יכול לשמוע בקול ישראל את השפה שבה אתה גדלת, יש לזה ערך עצום. אז הצורך ישנו ובאמת צריך לעשות כל מאמץ כדי לא לפגוע בזה.

הדבר השני שאני רוצה לציין, שכל הדיון הזה מציף ושם על השולחן את החשיבות של השידור הציבורי. רבותיי, השידור בשפות לא כלכלי. הוא לא יכול להיות כלכלי. ולכן יש צורך בשידור ציבורי שזה יהיה אחד הדגלים שלו.

רוב המהגרים, המצב הסוציו אקונומי אצלם נמוך, בגלל זה הוא לא כלכלי.

אדוני אני מבקשת לא להפריע כשחבר הכנסת מדבר.

זה מה שאני אומר, אבל בהחלט, מה אני רוצה ל- - -? שמענו את שמעון אלקבץ, הוא אומר שנתיים וחצי מתעללים בשידור הציבורי במדינת ישראל, עד היום הזה וזה ימשיך, מתעללים. אנחנו יכולים לצעוק עליהם, אבל יש פה התעללות של ממשלה שרוצה לחסל את השידור הציבורי שבין היתר הוא מספק את הצורך האדיר שאתם מבטאים כאן. שנהיה מודעים לזה. ברחוב לא יודעים מה זה תאגיד ומה זה רשות שידור, אבל אנחנו יודעים מה הצורך, מה הצורך האדיר שיתקיים שידור ציבורי נאות שמספק את הצרכים של כל מדינת ישראל על הגוונים השונים שלה.

לכן הקריאה כאן צריכה להיות לא רק העניין של השפות ורדיו רק"ע. אלא כך ששידור ציבורי במדינת ישראל צריך להיות בראש מעייננו ולא יכול להיות שנמשיך להתעלל בו. שיביאו פתרונות אחת ולתמיד. העובדים האלה לא יודעים מה יקרה איתם מחר, ולא ידעו מה קורה איתם לפני שבוע או לפני שנה, לא יכול להיות דבר כזה. איפה אנחנו חיים? אז אני מחזק אתכם, אני מבטיח לכם ממני כל תמיכה כי אני מבין את הצורך והחשיבות של העניין. תודה.

תודה חבר הכנסת מנואל טרכטנברג, אני אבקש עכשיו לשמוע את מנהל רק"ע בכל השפות לשעבר, שמואל בן צבי, איך אתה רואה את זה? מה קורה כאן?

תראו, אני רוצה להגיד לכם, עשרים שנה הייתי מנהל של השידורים בחו"ל ולעולים, שזה כולל גם רק"ע. כל שפה היא בשבילי הייתה כמו הילדים שלי. לא היה לי נניח שרוסית יותר חשובה מבוכרית או גרוזינית או אמהרית. זה היה אותו דבר. לצורך העניין כמובן, אם יש עלייה גדולה, שיש צורך ביותר זמן שידור, או פחות. מה שכואב לי שאנשים שעבדו עשרות שנים והגיעו לשנות 50, 55, כבר קיבלו תשובה שהם לא יעבדו בתאגיד. ולא חשוב באיזו שפה. זה לא שלפעמים עיתונאי שיכול לצאת מעיתון אחד לאחר, משידור אחד לאחר בשפה העברית. פה אין לו לאן לפנות, אין לו לאן ללכת. אבל הוא גם איש מקצועי. על סמך מה, ופה נאמר משפט, הטיפול באנשים האלה לא מקצועי.

ואני רוצה להגיד עוד דבר אחד, השידור הציבורי הוא השידור שדורש גם או שיש לך את זה או שאין לך את זה. איש עסקים מהשוק הפרטי שמעביר את המנטליות הפרטית והכל, מעביר את זה לשידור הציבורי, זה אסון. לכן הקריאה הייתה צריכה להיות כנראה לא רק לא לפגוע בשידורים, אלא גם לא לפגוע באנשים שעשרות שנים עובדים.

אני אישית כבר בפנסיה אבל אני משדר מפעם לפעם, ואני רואה מה אנשים מרגישים, אלה שקיבלו תשובה שלילית אחרי עשרות שנים של עבודה. אני חולם את זה. ואני רוצה לסיים בדבר אחד – ב-BBC היה ראיון גדול שלשום או אתמול. אדם שנתן את הריאיון הזה הביא את הדעה, הוא איש מאוד ידוע, - - נובגורצקי, מאוד ידוע כעיתונאי, האנגלית שלו מצוינת. הריאיון היה ארוך והוא הופץ באנגלית וברוסית בכל רחבי אנגליה ובשבילנו הרבה שנים BBC הייתה דוגמה.

ומה הוא כותב? אני מצטט, תרגמתי את זה לעברית: "אם תחנות רדיו שונות משדרות שטויות, אני עובר לרק"ע שמשדר לא רק על ישראל ועל הסביבה, העוינת כמובן, אלא גם על תרבות, מוזיקה וכדומה" ואני חושב שזאת הנוסחה. שוב, אני לא מדבר רק על שפה אחת, ולא חשוב איזו, אלא זה הנכס שהוא עכשיו קיים ובעצם את סיפור ההצלחה להפוך לפירוק, כמו רשת ב', אגב, זה מבחינתי פשע ואני מרגיש שמפעל החיים שלי קורס. תודה רבה על זה שאתם כל כך מתלהבים כמונו ואתם תומכים ועושים הכל כדי שזה ימשיך.

תודה רבה. אני אנסה לתת לעוד נציגי שפות שמודאגים. פרופסור שמואל רפאל, ראש המרכז לחקר הלדינו.

אני רוצה לומר שהמנדט שלי כאן הוא קודם כל כחבר הועד המנהל של הרשות הלאומית לתרבות הלדינו שהוקמה מכח חוק שהבית הזה חוקק. אבל אני אנסה לייצר איזו שהיא פלטפורמה שבאיזה שהוא אופן תכניס את כל החברים המודאגים שנמצאים כאן לתוך איזה שהוא סל אחד. אני רוצה קודם כל לומר למר אבי רט, שהאזנתי טוב מאוד לדברים שלך, ואני מצאתי בהם איזו שהיא כפילות, משום שבצד אחד אמרת שהדברים יישארו ובצד השני אמרת שהדברים ייבדקו. ואם הם ייבדקו אז אנחנו בעצם ביטלנו את ההבטחה או את ההצהרה שהדברים יישארו.

אבל אני רוצה לומר כאן משהו, יש עניין אחד שחייבים להדגיש אותו במערכת של השפות האלה. השפות האלה הן בראש ובראשונה שפות יהודיות. הן מייצגות קבוצה יהודית, הן מייצגות קבוצות אתניות רבות שהגיעו לכאן ולכן השפות האלה הן בראש ובראשונה נשמת אפה של האומה הזאת. לא מדובר כאן במשהו שאמור לייצר רק גשר תרבותי תקשורתי להבנה, אלא מדובר כאן במשהו שהוא אמור לשמר, קודם כל את הזהות של הקבוצות היהודיות.

כל אחת מהשפות האלה, וגם הלדינו לצורך העניין, מר רט ומר אלקבץ, אני רוצה לומר כאן משהו, הלדינו לצורך העניין תהיה במיעוט משום שאין לנו כמעט עולים שמגיעים מארצות לדינו, אבל ללדינו יש כוח עצום. הלדינו הזאת שלכאורה כמעט אין מי שידבר אותה, נמצאת בעשרים השנים האחרונות בפריחה בלתי רגילה בחברה הישראלית. הלדינו הזאת הצליחה לייצר גשר במשך 40 שנה ויותר אל העולם ההיספני, וספרד שכל כך פותחת את זרועותיה ומבקשת לחבק את הקבוצה היהודית הספרדית, נשענה בראש ובראשונה, וזה מנוסח בלשון החוק שלה, בזיקה של היהודים הספרדים ללדינו ולעובדה שהקבוצה הזאת מדברת את השפה הזאת ומתגעגעת אליה.

החברים כאן מתגעגעים לבוכרית והחברים מתגעגעים לגיאורגית והחברים האחרים מתגעגעים לרוסית ואנחנו מתגעגעים לאידיש והחברים האחרים התגעגעו אל הלדינו, אנחנו מתגעגעים למשהו שהמקור היחיד שאנחנו יכולים לקבל אותו, ההזנה היחידה שאנחנו יכולים לקבל אותה, היא מתוך השידור הזה.

עניין אחרון שאני רוצה לסכם בהקשר הזה, זה שאני מציע שאנחנו נתנתק מהסטטיסטיקות. זה לא מה שיבנה כאן את התמונה המדויקת. עצם העובדה שיהיה מאזין אחד, או שניים, או שלושה, בקצה השני של הגלובוס שיתחבר דרך האינטרנט, וימצא עניין בחומרים האלה והוא ידע שיש לו עוגן שהוא יכול להתחבר אליו, והעוגן הזה יפרנס אותו תרבותית, זה כבר עניין שאסור לבטל אותו בשום פנים ואופן, ולכן ההיצמדות אל הסטטיסטיקה לא תתן לנו כאן את הפתרון המשמעותי.

תודה אדוני אני חייבת לסכם. תודה רבה לפרופסור שמואל רפאל, אני רוצה לתת אפשרות לדבר לאלכסנדר מדבין, שהוא נציג קול ישראל ורדיו רק"ע בשפה הרוסית.

תודה. אני בעסק הזה כבר 26 שנים כעורך ומגיש וב-15 השנים האחרונות אני מנהל שידורים בשפה הרוסית. אז אני אדבר על שידורים בשפה הרוסית, לא על השפות האחרות. רבותי, שמענו היום אין ספור פעמים את המילה "מקצועיות", שיקולים מקצועיים. תגידו לי אתם, מי יותר מקצועי ממני, משמואל בן צבי, מדורית גולנדר, ממיכאל גלבוע שניהל בתחנה הזאת לפניי, מי יותר מקצועי? עכשיו תגידו לי, מישהו התייעץ אתנו? מישהו שאל אותנו כמה אנשים צריכים לעבוד בשידורים בשפה הרוסית? התשובה היא שלילית, אף אחד לא התייעץ. אז על אילו שיקולים מקצועיים אנחנו מדברים?

לגבי שיקולים מקצועיים, מה שאני יודע – בשידורים בשפה הרוסית בתאגיד החדש, יהיו 10 תקנים. היום יש לנו 16 תקנים. אז לא תהיה פגיעה בשפה הרוסית? זה נשמע הזוי.

זה 16 מ שרות מלאות? עכשיו יהיו 10 משרות?

16 משרות מלאות היום ל-12 שעות שידור. ויהיו 10 משרות. תתקנו אותי אם אני טועה, 10 תקנים ל-16 שעות שידור. יותר שעות שידור. אז לא תהיה פגיעה? כן תהיה פגיעה. אז אני אומר לכם באופן מקצועי כאיש מקצוע, כאיש שעובד בעסק הזה 26 שנה ומנהל שידורים בשפה הרוסית, לקיים רדיו נורמלי, תקין, מלא תוכן עם עשרה תקנים, בלתי אפשרי. חד וחלק.

כמה אפשרי?

או, עכשיו ככה, מישהו שאל אותי כמה צריך? מישהו שאל את שמואל? מישהו שאל את דורית? אף אחד. אבל אני כן יכול לענות לשאלה הזאת כי אני עשיתי את החשבון, את החשבון המקצועי על סמך נסיון של 26 שנים. אז אני אומר לכם, 45 תקנים. אפשר להתפשר? אפשר להתפשר. תמיד. אנחנו חיים במציאות, אנחנו לא חיים על ענן. אפשר להתפשר. אבל שוב, אני מחזק את דברייך, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, אפשר להתפשר, אבל שאנחנו נדע שכל פשרה היא על חשבון האיכות, כל פשרה היא על חשבון המאזינים. כל פשרה היא על חשבון המוניטין שלנו ועל חשבון המאזינים בחו"ל, לא רק כאן.

על מנת לסבר את האוזן, 10 תקנים אתם אומרים. אני אוסיף קצת צבע. הרי אפשר לפי הגיון זה להגיע למצב אבסורדי לגמרי. אפשר לקיים רדיו ללא עובדים, כן אפשר. צריך מחשב עם אוסף שירים וצריך משדר. לשדר שירים מהבוקר עד הערב, לקרוא לזה שידורים בשפה הרוסית, ובזה נגמר העניין. ואם אנחנו רוצים קצת עריכה, קצת שמישהו יגיד כמה מילים בין השירים, שמישהו יבנה את השידור, אז אנחנו צריכים שני אנשים כל יום, לפחות. פלוס עוד אדם אחד כי אי אפשר להכריח אנשים לעבוד שבעה ימים בשבוע. פלוס עוד אחד אם מישהו חולה או יצא לחופשה. אז כבר ארבעה אנשים. ואם אנחנו רוצים לשדר חדשות אנחנו צריכים עוד שלושה אנשים פלוס עוד אחד פלוס עוד אחד, אותם שיקולים, והגענו כבר לתשעה. פלוס מנהל תחנה, כבר עשרה אנשים. רבותי, עשרה אנשים ועוד לא התחלנו לשדר תוכן. אנחנו משדרים רק מוזיקה, רק שירים, וחדשות. כבר הגענו לעשרה אנשים. אין תוכן.

הבנו. תודה.

(היו"ר אברהם נגוסה)

אנחנו נשמע את הצד שלכם, כי מצד אחד שמענו שלא תהיה פגיעה כל כך משמעותית, ומצד שני אנחנו שומעים עכשיו שמ-16 יורדים ל-10. זו פגיעה רצינית, קרוב ל-50%. איך אתם מסבירים את זה? איך אפשר לקיים את השידור?

אדוני היושב ראש, אמרתי בתחילת הדברים שלי שמספר התקנים שהוקצו לחטיבת הרדיו בתאגיד הישראלי החדש, 86 תקנים אחרי שני גלים של קיצוצים, ואני חוזר ואומר, התפקיד שלי כסמנכ"ל חטיבת הרדיו שם, כמנהל קול ישראל הוא להתריע. זה מה שאנחנו עושים כל הזמן, גם בפני המועצה, גם בפני הנהלת התאגיד ואני אומר עוד פעם, הדברים שאנחנו משמיעים כמעט בכל ישיבת מועצה, כמעט בכל ישיבת הנהלה, בכל תכנית עבודה, הדברים האלה נכתבו, נאמרו, ואנחנו נופלים על אזנים קשובות. יש מצוקה של תקנים, הבטיחו לי שהדבר נמצא על השולחן ומטפלים בזה. להגיד לך שמישהו נתן לי תשובה חיובית שמכסת התקנים של חטיבת הרדיו תעלה, לא קיבלתי עדיין תשובה חיובית כזאת, אני מאמין שאני אקבל תשובה חיובית כזאת, בשים לב גם למה שקורה - - -

איך אתה יודע שתקבל - - -

אם לא הייתי אדם אופטימי אדוני היושב ראש - - -

אין לך ויכוח במישור העובדתי. מבחינה מספרית, מספר העובדים, האם הוא צודק? האם צומצם מ-16 ל-10?

מספר התקנים כרגע בשידורים בשפה הרוסית היה במקור שמונה תקנים ועוד הוספנו מחטיבה אחרת, מהדיגיטל, עוד שני תקנים כדי לעלות. אנחנו כרגע על 10 תקנים בשידורים בשפה הרוסית.

עכשיו או מה שיהיה?

אנחנו מדברים על התאגיד, כן?

שאלת אותי על התאגיד. השידורים בשפה הרוסית היום בפירוק, אנחנו נמצאים על 16. זה לא מספיק, אנחנו נמצאים במצוקה אמיתית. אמר פה אלכס, 45 תקנים, זה מה שהוא רוצה. רוצה לומר לנו בתאגיד יש 86 תקנים על כל חטיבת הרדיו, 8 תחנות רדיו.

הוא אמר מצב דיגיטלי. אבל מ-45 עד 10, יש פה פער ענק.

אבל אתם באים אלינו בטענות כאיל אנחנו - - -

אף אחד לא בא בטענות. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה ולהיות בטוחים שאנחנו יוצאים לדרך חדשה נכון ומתוקן, יותר טוב מהמצב שהיינו.

אז הנה - - -

אני מבין אותך. אתה אומר "הגשתי ואני מקווה שאקבל". כך אתה אומר. אתה מודה במצוקה הקיימת. אני רוצה לדעת מנציגי המועצה הציבורית, האם אתם יכולים לתת לנו תקווה שהמצב לא ישתנה לפחות מ-16 לא יגיע ל-10.

האם בכלל אתם מכירים את המצב כמו שאתה רואה אותו היום?

בסופו של דבר הם אלה שמחליטים. למי הגשת? למועצה?

ראש המועצה, עובר דרך מנכ"ל, עובר דרך חברי ועדת התוכן, חברי ועדת הכספים, חברי ועדת כח אדם. כולם יודעים על ה- - - זה מופיע בתכניות העבודה. כולם פה שותפים לבקשות שלנו של תחנת הרדיו, המצוקה קיימת אגב בכל התאגיד כי מספר התקנים יותר קטן ממספר התקנים ברשות, והמסר שאני מקבל הוא מסר אופטימי. להגיד שקיבלתי תשובה ברורה "הנה, מספר התקנים שלך עלה", לא קיבלתי, אבל המסר אופטימי.

יש לי שאלה אחת. כמה עובדים יש היום בקול ישראל?

ברשתות קול ישראל, אבל אני מבקש להדגיש את העובדה שמדובר גם ברשת ב' שאני גם אחראי עליה, סדר גודל של 350 עובדים.

350 עובדים וברדיו רק"ע לשפה הרוסית יש 16, כן?

כמה יש לשפה הגיאורגית?

1.

כמה בלדינו?

עובדת אחת ושתי עובדות שמקבלות - - -

בואו נלך אחד-אחד. בבקשה.

אני מקונגרס יהודי בוכרה. נגיד יעלה, זה לא יהיה כמו מים במדינת ישראל? המים היה עולה בלי מע"מ. ברגע שהגיחון עלה לשלטון הוסיפו מע"מ וכל הזמן מעלים.

טוב, עכשיו כבר מורידים.

התאגיד החדש לא יעלה את השידור, תקציב עוד פעם לתשלום לאזרחים?

אתה רוצה לדעת לגבי האגרה. האגרה כבר בוטלה.

כן. בוטל, אבל ברגע שיעלה חדש יגידו "תשמע - - -"

אתה מעורר דובים משנתם. מה אתה מזכיר להם. בואו נדבר על מה שקיים עכשיו. עורך דין דוד פפיא. בבקשה

אני קודם כל באתי לפה לדבר לא רק בשמי כמי שעלה בשנות השבעים, אלא גם בשם הרבה מאוד אנשים שבאו אחריי וגם לפניי. למען הצדק ההסטורי צריכים לספר שלמעשה העליה הרוסית שנהנית היום ממגוון די רחב של שירותים בשפה שלהם, אם זה בכתובה ואם זה במדיה וכולי, אנחנו בני העדה הגיאורגית לא מקבלים את זה בשום צורה. לא במדיה ולא באתונות ולא בשום דבר אחר. הדבר היחיד שיש לנו זה כבשת הרש הזאת, שאנחנו מדברים עליה עכשיו. בדיוק על זה אני מדבר. וזה דורות של אנשים שגדלים על השפה הזאת פה בארץ, היא אמצעי שלנו גם לשמוע וגם להשמיע. לא רק לשמוע, גם להשמיע. בתכניות הרדיו האלה למעשה ניתנת ההזדמנות לאנשים לדבר על מצוקותיהם, להביע את הדעות שלהם, לשמוע תרבות שלהם, זה האמצעי היחידי שנותר לנו, אין לנו משהו אחר. ואני רוצה להזכיר לכולם שלנו, בכל אופן לבני העדה הגיאורגית, יש בכל זאת איזו שהיא זכות היסטורית, שבזכותנו, בזכות אותן 18 משפחות שפתחו את שערי העליה הגדולה של שנות השבעים, אני חושב לפחות, בגלל העניין הזה, אנחנו צריכים לקבל איזו שהיא הכרה מינימלית שתתבטא בנושא הזה של שידורים ציבוריים שיינתנו כשירות לקהילה שלנו ולא אותה חצי שעה שמפרקים אותה לרבע שעה צהריים ורבע שעה באמצע הלילה, אלא לתת אפשרות לאנשים ליהנות מהשפה, לשמוע את התרבות שלהם, להשמיע את הדברים שלהם, ולא יכול להיות ששירות ציבורי יבוא ויביא לי פה נתונים שמדברים פה כביכול על רייטינג. הרי הרייטינג זה הדבר האחרון שהשידור - - -

אני מבקש שתסיים.

אז אני מבקש קודם כל מבחינת תקנים שמדברים פה, אני מבקש להגדיל את התקנים לשידור בשפה הגיאורגית. זה מה שאני מבקש, זה מה שצריך לעשות.

אוקיי. אנחנו בוודאות יודעים עכשיו שלא מתכוונים לסגור את תחנת הרדיו בשפה גיאורגית והבוכרית. לא סוגרים את זה. אני רוצה שיהיה ברור, כי אתם פניתם אלי שהולכים לסגור את זה. עכשיו ברור שלא הולכים לסגור.

אתה מבקש להגדיל את העניין. בואו נעשה סדר. כרגע המצב הקיים זה נמצא, ברור, אין מה לדאוג.

כמה תקנים יש לכל קהילה.

הוא אמר לנו שיש אחד.

על סמך מה אתם מבססים את זה, על סמך - - -?

תן לי. הם צריכים להתייחס לזה. אני רוצה שגם הנקודות יהיו ברורות כדי שנגיע לסיכום. יש דרישה של הגדלה בגיאורגית.

אנחנו 350,000 איש עלינו במשך 130 שנים. הראשונים שבאו, אבותינו, זה משכונת הבוכרים. הראשונים שבאו. עדיין לא היו הרבה אנשים פה. יחד איתנו גם הם. תגידו בבקשה איך זה יכול להיות 350,000 איש, בסך הכל תקן אחד, אדם אחד, שדרן אחד. רבע שעה בסך הכל. זה לא בושה וחרפה? לא מספיק ששרפו אותנו ברוסיה? שרפו אותנו בשנת 1938 סגרו בתי ספר, סגרו תיאטרונים, סגרו עיתונים, סגרו הכל, שלחו את האבות שלנו לסיביר, הרגו אותם שם. אבא שלי בעצמו חמש שנים נלחם בגרמניה הוא בא חצי אדם. תראה, בוכרים באו יחד עם הישראלים, נתנו את הנשמה, מליוני שקלים בחודש משלמים מסים, מפני שרוב רובם סוחרים. איפה כל הכסף הזה? למה לנו לא בא? רק לחלק מהאוכלוסייה. איפה כל הכסף הזה? למה הם מחליטים במקומנו? בגלל שאנחנו לא יוצאים לשביתות, להפגנות. תגידו. אנחנו הכי שקטה, כמו גרוזינים.

לפני שאני אתן לתאגיד ולרשות השידור שיענו לשאלות האלה, אני מבקש מיעקב אופיר, בבקשה כמה מילים ואני רוצה אחר כך לקבל את התגובה שלכם למה שעלה פה.

תודה לך אדוני היושב ראש שנתת את הזמן והמקום כדי לדון בזה. אני כאן יושב בזכות שאני בזמנו הייתי ראש נציגות הסוכנות היהודית בקווקז, ובארבע וחצי ה שנים שהייתי שם רוב העולים עלו, ועד היום אני בקשר איתם.

אני מסכים עם חשיבות הדברים שדיברו כאן, אבל אני רוצה לדעת בפן אחר לגמרי ביחסים של המדינות. היום אני לא בטוח שאתם יודעים מהדבר ה זה שבין גיאורגיה וישראל, המתיחות די גדולה. המתיחות נוצרה מפני שבאים הרבה אנשים כאן בארץ, לא משנה אם כן רוצים או לא רוצים לעבוד, ובנתב"ג מחזירים אותם. אלה האנשים שחוזרים שם מדברים כאלה דברים שם על היחס שהם מקבלים כאן, שממש ממש היחסים עד כמה שאני יודע, ואני מעורב בזה הרבה, זה די הרבה מידרדר. הערוץ הזה שרק"ע משדר, עושה הרבה דברים כדי להשקיט את הלהבות האלה. זה לא רק שמישהו רוצה לשמוע בשפה אחרת, או גרוזינית או בוכרית, לא משנה, כאן אנחנו צריכים לחשוב גם על הפן הזה שהוא ממש מקשר גם בין המדינות.

עוד דבר שאני רוצה לומר, לא רק אנשים כאן בארץ שומעים את השידורים האלה. בתפוצות, בארצות הברית ואירופה נמצאים רבים מהעדה. הערוץ היחידי שהם יודעים על הארץ, זה השפה. כאן אנחנו עכשיו דיברנו על השמירה וכל הדברים האלה ומתי שהחבר כאן רוצה את זה להגדלה, מישהו כאן חייך. תאמינו שזה לא נכון. צריך גם לחשוב לכיוון הזה ואני מקווה שכשיהיה תאגיד או שיישמר כמו שהיום, יחשבו גם על זה. תודה.

תודה. יש עוד דיון ולכן אני צריך לסכם.

אני אקצר. אני עורך ומגיש את התכניות בשפה הבוכרית בקול ישראל. היום הופתעתי שלאחר כמעט שנה שמושכים אותנו, אתה בהמתנה, אתה בהמתנה, אנחנו בודקים. אי אפשר לבדוק שנה את המועמדות שלי. אני אומר אולי זה טוב מצד אחד, אולי בחנו מישהו אחר, אז בואו נמתין עם זה. אבל אני שומע שאין כלום. הם אמרו שבינואר הם עולי, התאגיד מוכן. אז הם מוכנים בלי בוכרית? באוגוסט הם מוכנים בלי בוכרית או בלי גיאורגית? או בלי שפה אחרת? כל פעם שהם הצהירו שהם מוכנים לא היו את השפות האלה בפנים.

היום הופתעתי לשמוע שהם בודקים את זה ולא יהיה שום נתק בין רשות השידור לתאגיד. 15 דקות שהם נותנים לנו, שמעתי פעם שהם אומרים בשביל 15 דקות לא צריך להחזיק אדם במשרה מלאה. אני או מישהו אחר לא ילך לעבוד חצי משרה איפה שהוא וחצי יום הוא יסתובב. צריך לפרנס משפחה. אני רוצה שהתאגיד יתחייבו, אפילו שזה 15 דקות שידור, צריך להחזיק אדם במשרה מלאה. האדם הזה לא ילך לחפש.

אני רוצה לשמוע גם מתי החוזים יגיעו. אני כמעט שנה מחכה לחוזה, או למישהו אחר, העיקר שיהיה בוכרית. לא לחפש אותנו בקטנות.

כולכם חוזרים על אותם דברים. אני רוצה להפנות את השאלות לתאגיד ולרשות השידור. אנחנו נסכם את השאלות. יש פה דרישה של הגדלת תקנים בשפה הרוסית ובשפה הגיאורגית והבוכרית.

וגם הלדינו. זה בקושי רבע שעה. צריך לציין את זה בפירוש.

בכל השפות. אני רק אמרתי את מה שהעלו פה. האם אתם יכולים לעמוד בדברים האלה, מה ההתייחסות שלכם לשאלות שעלו כאן?

הדיון היום היה חשוב מאוד מבחינתי, אני חושב שהוא היה חשוב ציבורית וחשוב כי למדנו הרבה, שמענו הרבה, וזה היה חשוב המפגש הזה. זה בפני עצמו. אני רוצה להזכיר אבל את העיתוי של המפגש, הוא לא מתקיים בימים רגילים שיש מצב נורמלי. המצב שלא אנחנו, לא התאגיד ולא רשות השידור בחרנו בו, שיש כרגע כפי שהיושב ראש אמר, בוקה ומבולקה, אף אחד לא יודע מה יהיה מחר.

בסדר זה ייגמר. אנחנו ממשיכים. לא נקרא לכם שוב פעם לכאן.

את מבינה שגם כשזה ייגמר - - - הרי כשאתה חבר בדירקטוריון בגוף מסוים ויש לו יציבות ויש לו תקציב ויש לו מבנה, אתה יודע לקבל החלטות לשנתיים ושלוש וארבע. מכיוון שאף אחד לא יודע היום מה יהיה מחר, קשה לקבל החלטות ולזרוק באוויר עוד תקן, פחות תקן, כשאף אחד מחברי המועצה לא יודע אם מחר הוא יהיה חבר מועצה והמנכ"ל לא יודע אם מחר הוא יהיה מנכ"ל, והיושב ראש לא יודע אם מחר הוא יהיה היושב ראש. בואו נשים את הדברים על השולחן. במצב של חוסר ודאות שאף אחד לא יודע, לכן התשובה תהיה תשובה לא אחראית לזרוק משפטים באוויר.

מה שכן, כל הטענות נכונות אבל הטענות צריכות להיות מופנות לכיוון הנכון. זאת אומרת, ברגע שהמדינה, המחוקק קבע שיהיה תאגיד, הוא קבע לו גם מה התקציב השנתי וקבע לו גם כמה תקנים. הרי אם רשות השידור הייתה - - - הממשלה החליטה לקצץ בתקנים ובתקציב. אז לתאגיד החדש היא אמרה "התקציב שלכם יהיה X, ומספר התקנים יהיה Y".

לפי מה מחליטים?

אז החלטתם שהשפות יהיו הקורבן?

רגע, אתם לא מעלים שאלות נכונות לאדם הנכון. מה שאני רוצה כן להפנות לתשומת לבך, מי שמחלק את התקציב זה אתם. אז אתם צריכים לראות את כל מה שיש פה ולא לשים את כל הכסף בסל אחד אלא לפזר את זה בצורה נכונה, ועל זה אנחנו מדברים כאן.

לכל קהילה יש גם נציג. אפשר להזמין אותם. לנו לדוגמה יש את קונגרס יהודי בוכרה. להם יש קונגרס.

אני חושב שגם הם שמעו את הקולות. ניתן לו להשלים.

עוד משפט אחרון. הדברים נכונים אבל גם אתם מבינים כפי שאני מנסה להבין, זה לא עימות, זה לא נגד. זה בעד. שהרי תיאורטית במצב הכי אופטימלי היה אפשר שכל שפה תקבל 24 שעות, אבל אתה תמיד נמצא במצב של תמרון בין שפות, או בין ציבורים, והמדינה מקציבה X, בכל דבר. מה שאני אומר, ואני רוצה שתדעו, אמרתם מקודם, אנחנו בחוסר ודאות הזה, במצב של חוסר ודאות היום, ההחלטה האחרונה של המועצה הייתה שמשמרים, כפי ששמעון אמר, את המצב הקיים, משמרים אותו עד שתהיה ודאות א. מבחינת הקיום של התאגיד, מבחינת הידיעה שהולכים על פרופורמה חדשה ואז ברגע שתהיה ודאות בנושא הזה, יהיה אפשר גם לשבת בשיקול דעת ובבטחון ולבדוק את הדברים, אמרתם נכון שהדברים - - -

למעשה מה שאתה אומר, אתה בעצם סותר את כל מה שדיברנו. כי אם הודאות תהיה ב-30.4 - - - שהשידורים האלה לא קיימים.

אני חושב שאנחנו חוזרים על אותן שאלות.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו. החוסר ודאות שקיים היום זה חוסר ודאות פוליטית.

אדוני, זה לא עובד ככה כאן. קצת כבוד ליושב ראש.

אין מחלוקת במישור העובדתי. הם גם מסכימים למה שאתם מתארים. יש מצוקה וצריך להגיע לפתרון. מה שהוא מסביר לנו, שזה לא תלוי בהם, אבל אנחנו רוצים להקשות עליהם כדי שימצאו פתרון. אז אם אתם נכנסים לכל משפט לא נגיע לפתרון. הם כבר שמעו. אין מחלוקת. אם הם היו מתנגדים, היה ויכוח, אבל אין כאן מחלוקת. בבקשה אדוני.

הוא אמר ש- - - קיים, נכון? אז איפה החוזים? מדוע לא נחתמו עם העובדים הקיימים חוזים?

אני רוצה להזכיר, התאגיד קיים על פי חוק. את החוק קובעים בבניין הזה, לא חברי המועצה. חברי המועצה מקבלים חוק מוכן ותקציב מוכן. לכן הטענה על תקציב ותקנים לא מופנית למועצה שמקבלת מצב נתון. אם אני אומר לך שהמשכורת שלך X, זה מה שיש לך, אתה - - - למעסיק. המחוקק קבע כמה תקנים, ואגב, אתמול הודיע חבר כנסת מהבית הזה, יושב ראש הקואליציה, שהוא רוצה לקצץ את התקנים ב-50%. מ-800 עובדים ל-400 עובדים. אז אני רק אומר שנדע שאנחנו - - -במצב נתון. אם אני יושב בתאגיד ואני שומע את הדרישות הצודקות שלכם, ובאוזן השניה אני שומע את יושב ראש הקואליציה אומר שמחר רוצים לקצץ ב-50% מהתקנים, אז מה התשובה שאני יכול לתת לך, הרצינית?

אתה שמעת מה הוא אמר עכשיו? - - -

רגע. הוא מתאר מה שקיים, מה שיש היום. והוא בקיצור אומר לך, "אני לא בא עכשיו להתחייב ולהגיד לך כי יש מצב שהכנסת חוקקה וגם אפילו את זה, הייתי אומר שאפילו זה בגדר איום, כי זה לא בא להצבעה לכנסת לכן לא הייתי לוקח את העניין הזה. אז הוא אומר לך "קשה לי להתחייב עכשיו בגלל שהחוק מחייב אותי לעשות א, ב, ג". בואו נשמע עוד אנשים.

לא חתמו חוזים לא גרוזינית ולא בוכרית. מה הסיבה?

אני רוצה לדבר לגבי הלדינו.

אנחנו נשמע את מר ליאור אברבך. תתייחס למה ששואלים.

הרוסית זה משהו אחר, אבל אני כן יכול להגיד.

למה זה משהו אחר?

אל תפריעו רבותיי. יש לנו ועדה שעומדת בחוץ להכנס לכאן.

אני מסביר. אני מנהל השידורים ברוסית, אני לא מנהל השידורים בשפות ולכן אני לא יכול להתייחס לשידורים בשפות, אני כן יכול להגיד שמאחר ואנחנו חולקים יחד את רדיו רק"ע, זה מאוד חשוב לי ומעניין אותי שאנשים יקבלו חוזים, אנחנו נדע במהירות ולא ברגע האחרון.

רגע, אתם קיבלתם או לא קיבלתם חוזים?

אני יכול להגיד לך שאנחנו כצוות המקצועי, אני לא מדבר עכשיו על החוזים בפועל. אני מדבר על לדעת את התמונה. להבין את התמונה בהקדם האפשרי.

אף אחד לא נותן תשובה. חתמו חוזה או לא.

רגע. תנו לו לסיים.

בסוגיית החוזים יענה שמעון.

אני רוצה משפט אחד לגבי סוגיית החוזים. עם כל הכבוד שיש לי, ויש לי המון כבוד לכל מי שדיבר כאן, על כל אחת ואחת מהחשיבות של השפות, אני האחרון שצריך לשכנע אותו, את אותם הדברים שאמרתם, שלושת האנשים שיושבים פה אמרו את אותם דברים במועצה.

אז למי אנחנו - - -

סליחה, אני לא אוהב להוציא אנשים, אל תכריחו אותי.

אני לא מתכוון לנהל עם אף אחד מכם משא ומתן על חוזה כזה או אחר. אמר פה חבר המועצה שהשפות לא תיפגענה ויהיה שימור של המצב הקיים. הנגזרת של מה שחבר המועצה אמר, זה שיבוא לידי ביטוי גם בחוזים. לא אכנס איתך עכשיו לפרטים מי הולך לקבל את החוזים, באיזה היקפים.

אנחנו לא שם בכלל. לא שאלנו לא מה יהיה השכר - - -

סליחה. אתם רוצים להשאר? אני לא יכול לקבל את ההתנהגות הזאת. שאלתם שאלה הוא מסביר, אתם לא נותנים לו להשלים משפט. איזו מן התנהגות זו?

אני אומר שכל הנושא הפרקטי, הביצועי, אחרי ההצהרה והאמירה המאוד ברורה של חבר המועצה שאין פגיעה בשפות, אנחנו אנשי המקצוע יודעים לתרגם לעבודה.

הבנתי. תודה. היינו צריכים לסיים ב-11:00 והארכנו בחצי שעה.

אתה מבין את האפלייה פה? עם ה - - - הם חתמו, עם - - - לא חתמו.

כסף שאנחנו מכניסים הולך לקבוצה אחת ולנו שום דבר לא מגיע.

אני רוצה לסכם את הדיון. יש לנו התחייבות שאין שום פגיעה בשפות שונות.

וגם בשעות.

גם בשעות. כן.

אפשר להמשיך להתווכח עד הלילה אבל זה לא פתרון. בואו נלך לכיוון שיהיה פתרון. אנחנו יודעים כרגע, עצם הנושא שהתכנסנו, שהייתה טענה שאומרת שיש פגיעה בשפות שונות, במיוחד, אני מדגיש את זה, כי פנו אלי לגבי השפה הגיאורגית ולדינו.

גם אני שלחתי לך.

לא משנה. כל השפות. ברור לנו שאין פגיעה בזה. עכשיו עלו שאלות, השאלה לגבי התקן הקיים שלא מספיק ויש להגדילו, ודבר שני שיש טענה שלחלק חתמו חוזה ולחלק לא חתמו חוזה, שיש איפה ואיפה. אלה השאלות ששאלו.

הבנתי מהאנשים שמייצגים את התאגיד החדש או את רשות השידור שאומרים "אנחנו קיבלנו הנחיה, יש לנו חוק שהכנסת נתנה, אנחנו הולכים לפי החוק ואיך אנחנו מנהלים ברמה המקצועית, תנו לנו לחלק את זה, ולנהל את העניין. אבל אנחנו אומרים שלא תהיה פגיעה בשום שפה". כך הבנתי את הדברים. עד הבחינה של העניין.

אני מסכם את הדיון, יש גם עוד נקודה לדעתי שהולכים להקים ועדה שיכולה לצרף את נציגי משרד הקליטה, והלמ"ס.

צריך לצרף גם את הנציגים של השפות הללו. אנחנו חייבים להיות חלק מזה כדי שהלמ"ס לא יציג עוד פעם נתונים מגוחכים שלא קשורים למציאות.

השאלה האם אתם מוכנים שיצורף גם נציג מכל השפות לוועדה הזאת?

אני לא יכול לתת לך תשובה מוחלטת, זה תלוי בהחלטת מועצה. אין לי סמכות לתת תשובה לשאלה הזאת.

אבל אתה מבטיח לנו להביא את זה למועצה?

מתי הבחינה תהיה?

אמרתי שכבר עכשיו יושבים צוותים עם משרד הקליטה ועם הלמ"ס. כבודו אמר בעצמו מקודם שהנתונים שהגיעו לא מעודכנים. אז בהמשך לדבריך, כדי שהנתונים יהיו מעודכנים אנחנו צריכים לעשות שיעורי בית רציניים.

אז תשבו איתנו גם. אנחנו נציג לכם את הנתונים.

מצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב. אנחנו צריכים לסכם את הדיון. אני מסכם את הדיון. יש לנו הבטחה שאין פגיעה בשפות השונות. יש לנו הבטחה לבדוק את האפשרות של הגדלת המצב הקיים, מבחינת השעות ומבחינת התקנים. יש לנו הבטחה שהם הולכים להקים ועדה שתכלול גם את נציג משרד הקליטה וגם את הלמ"ס, וגם נציגים מכל השפות, הוא הולך לבדוק את זה ולקבל אישור מהמועצה.

הלמ"ס עם המספרים שהוא הציג לא רלבנטי.

אני אגיד לך, זה רלבנטי כי הוא עוקב במציאות מבחינת השימושים. בסדר. זה לא מזיק לנו שיהיו שם.

אבל הוא מציג נתונים נכונים שגורמים לנו נזק.

אתה תתווכח כשנציגי השפה שיהיו שם, הם יתווכחו.

הלוואי ויקרה. הלוואי וזה יקרה כשאנחנו שם ולא כשאנחנו רק מגלים את זה בדיעבד חודשים אחרי.

בסדר .אז אנחנו הולכים לתהליך בכיוון הזה ולכן אנחנו נסכם בצורה כזאת שנביא את הנושא הזה לדיון במושב הבא ונקבל את הדברים האלה. אם יהיה תאגיד או לא יהיה תאגיד, בכל זאת המועצה תפרסם את הדברים, את ההחלטות שלה ואנחנו נקיים דיון המשך במושב הבא. תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:31.