הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 375
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט' באדר התשע"ז (07 במרץ 2017), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/03/2017
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר-היום
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), התשע"ו–2016.
מוזמנים
¶
ארז קמיניץ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
עמית אופק שמל - פרקליט, משרד המשפטים
אשר זליגר - פרקליט, משרד המשפטים
יוחאי אלבס - מנהל תחום אכיפה מחוז ירושלים, משרד האוצר
אלעד פישר - לשכה משפטית מינהל התכנון, משרד האוצר
אילן טייכמן - מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני, משרד הבינוי והשיכון
סיגלית יאמין - יועמ"ש, מתפ"א, ביטחון פנים
עמיר שקד - עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל
סוהיל דיאב - ראש עיריית טמרה
דבי גילד-חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח
פאחרה הלון - חוקרת אקדמאית, מרכז מוסאוא
אמיר טועמה - ראש תחום פרלמנטרי, מרכז מוסאוא
רוני מלכא - מנהל חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים הלאומיים
ירון מרדכי - מנהל אגף חקירות מודיעין, רשות הטבע והגנים הלאומיים
גל אריאלי - סגן מנהל מחוז צפון, רשות הטבע והגנים הלאומיים
אליעזר גלברט - פקח מרחב ירושלים, רשות הטבע והגנים הלאומיים
נירית אהרון - עו"ד, לשכה משפטית, רשות הטבע והגנים הלאומיים
יהודה אליהו - מנכ"ל "רגבים", מלכ"ר
מאיר דויטש - נציג "רגבים", מלכ"ר
הילי פרייס - חברת ועדת תכנון ובנייה, לשכת עו"ד
מיכה דרורי - יועמ"ש, התנועה הקיבוצית
אשרת מימון - מנהלת פיתוח מדיניות, עמותת עיר עמים
סזאר יהודקין - מתכנן ערים, עמותת במקום
ארז סרי - מנהל מחלקת דיני מקרקעין ותכנון ובנייה, חברת החשמל
דוד דהאן - יו"ר ודובר, הארגונים החברתיים בכנסת
בני שדה - פעיל, המשמר החברתי
רחל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מקורות חברת המים הלאומית
היו"ר אכרם חסון
¶
חברים, צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109). אנחנו נמשיך בקריאה, הגענו לסעיף 222א. אני מבקש מכל אלה שעומדים, בבקשה לשבת ולא להפריע, חברים שם ליד הדלת. בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, רק הערה בקשר לדיון הקודם שהיה כאן. נמצאים כאן נציגי משרד המשפטים, בהפסקה שהייתה הלכתי לברר את נושא האדריכל. במפורש – ביררתי כרגע בעיריית ירושלים – לאדריכל אין שום אחריות על - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אני אומר, בפועל האדריכל היום – מה אתה אומר לי לא? אני אומר לך שזו המציאות היום, אין לו עסק ושום אחריות על הדבר. יותר מזה, העירייה מחתימה את האדם שאחראי על הדבר, שזה הקבלן המבצע בשטח.
עמית אופק שמל
¶
אני אומר שנכון להיום, סעיף 208(א)(8) לחוק כולל את האדריכל גם בין האחראים לביצוע הבנייה או לשימוש אסור.
ארז קמיניץ
¶
העירייה פועלת בצורה מסוימת, צריך לבדוק את הפעילות של העירייה. הוראות החוק מאוד ברורות היום, לא שינינו כלום בתיקון. כלום לא השתנה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אמסלם דיבר על זה שהוא חושב שזה דבר שצריך לתקן אותו. הוא אמר: יבוא הזגג ויתקין מזגן במקום שהוא לא - - -
רוני טיסר
¶
"
222א.
המבצע עבודה אסורה או שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תוכנית, דינו מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. בית המשפט רשאי להטיל קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שנמסרה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שנמסר לנאשם צו לפי פרק זה או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וכן קנס לפי סעיף 223.
קנסות נוספים
223.
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 222 או 222א, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה:
(1) קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי סעיף 244, בנוסף להם;
(2) בעבירה לפי סעיף 222(א), 222(א1), 222א – קנס בגובה כפל השווי שהיה לבנייה ולקרקע שעליה היא בנויה אילו הייתה הבנייה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי סעיף קטן זה רשאי בית המשפט לתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו;
(3) בעבירה לפי סעיף 222(ג), 222(ג1), 222א – קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלות עליהם.
אי-קיום צו
224.
מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי פרק זה, במועד שנקבע לכך לפי החוק או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וקנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.
הפרעה במילוי תפקיד
225.
המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה."
רוני טיסר
¶
"
ביצוע עבירות על ידי תאגיד
226.
נעברה עבירה לפי סעיפים 222, 222א או 224 על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי ארבעה מהקנס הקבוע לעבירה.
אחריות נושא משרה בתאגיד
227.
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו."
מסירת ידיעה כוזבת או מטעה
228.
(א) המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, ביודעו שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; בסעיף זה, "ממלא תפקיד לפי חוק זה" – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח."
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
איך אתה יכול? אתה יודע מה זה חבר ועדה מקומית? אדם יושב, מקבל תיק כזה, בתחילת היום, אין לו אפשרות - - -
ארז קמיניץ
¶
דווקא בגלל שהוא יושב עם תיק כזה, בא אליו מישהו ואומר: תדע לך שזה בניין של ארבע קומות, ומתברר בסוף שזה שתי קומות.
רוני טיסר
¶
"
(ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבגינה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שעליהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו ללא אישור או ללא היתר לפי העניין."
נירית אהרון
¶
הערה לסעיף 225 בעניין הפרעה במילוי תפקיד. כיוון שגם פקחי הרשות מוסמכים לבצע הריסות, אנחנו סבורים שאולי צריך לכתוב כאן שהמפריע למפקח או למי שפועל מטעם רשות אוכפת.
ארז קמיניץ
¶
בסדר, אבל אפשר לדאוג לזה. קודם כול יש את השאלה המהותית ואחר כך את השאלה של הניסוח. מפקחי הרשות הם לא עובדי המדינה. הם עובדי המדינה?
רוני טיסר
¶
רק צריך לבחון. אנחנו חושבים שחל עליכם הדין המשמעתי, אבל צריך לבחון האם כל ההוראות האחרות חלות על עובדי מדינה.
רוני טיסר
¶
סעיף 229 זה סעיף שנמצא כרגע כחלק מסעיפי העונשין, אנחנו נעביר אותו למקום מתאים יותר בהמשך.
לירון אדלר-מינקה
¶
אבל זה סעיף שנמצא גם בחוק הקיים, הוא פשוט עבר.
"
בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון
229.
(א) ניתן היתר או ראו את הבקשה להיתר כהיתר, על פי סעיף 145ב(ב)(7) או (8), על פי בקשה שפרט מהפרטים שנכללו בה או נתון או מידע שנמסרו לצורך אישורה, לא היה נכון, ואילו נמסרו הפרטים, המידע או הנתונים הנכונים לא היה ניתן ההיתר – בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן.
(ב) ראתה רשות הרישוי שמתקיימים לכאורה התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שתיתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
(ג) לעניין פרק זה יראו את העבודה או השימוש שלהם ניתן היתר או שראו זאת כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר."
רוני טיסר
¶
"
(ג) לעניין פרק זה יראו את העבודה או השימוש שלהם ניתן היתר או שראו זאת כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר."
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אתם רואים שיש מקום לזה? סליחה, אנחנו בהמשך, לא נחכה לכול. אתם קוראים הרבה, ולכן אני מציע שנקרא לאט, לאט. אומנם יש עכשיו כאן תגבורת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
בינתיים להשמיט את (ג). הייתה שם בעיה טכנית או משהו בהיתרים. זה מתייחס ל-(א) ול-(ב), ואחר כך אומרים שזה נעשה בלי היתר.
רוני טיסר
¶
הליך של רישוי בדרך מקוצרת הוא הליך מיוחד. זאת אומרת, הזמן שנקצב למתן ההיתר מוגבל, וכל עוד הרשות לא נותנת בזמן שנקצב את ההיתר רואים את ההיתר כאילו ניתן, זה דבר אחד. לכן, האחריות שיש על האדם באותו מקרה היא אחריות מוגברת מבחינת מסרים.
רוני טיסר
¶
אני רוצה לסיים את דברי. הסיבה לכך שאמרנו שהסעיף הזה יוצא מסעיפי העונשין היא לא טכנית, היא מהותית, כי בסופו של דבר אנחנו מסתכלים על התכנון ועל מתן ההיתרים. זאת אומרת, איך אנחנו רוצים לראות את העיר, את הוועדה המקומית, איך הם צריכים להיראות. במקום שלא היה צריך להינתן היתר – כי נתנו את ההיתר על סמך פרטים לא נכונים, ולכן לא היה צריך להינתן היתר – יכול להיות שהמבנה לא צריך להיות קיים שם, ולכן רואים כאילו בוטל ההיתר.
עם זאת, יש איזשהו איזון, כי כבר חמש שנים קיים המבנה, אנחנו לא נבטל את ההיתר, אפילו שמלכתחילה לא צריך היה לתת את ההיתר. עם זאת, אין כאן אחריות פלילית.
ארז קמיניץ
¶
רגע. בסעיף הזה אין התייחסות להליכים פליליים, זה לא נעשה אגב הליך פלילי. יש התייחסות למצב שבו בגלל שאדם נתן פרטים לא נכונים ניתן ההיתר. אני בעצמי נתקלתי בסיטואציה כזאת גם בירושלים, כשישבתי בוועדה מחוזית ירושלים. אדם נתן מידע על כך שבמצב הקיים יש לו ארבע קומות במבנה, והוא קיבל הקלה על תוספת עוד שתי קומות. דא עקא שהמצב בפועל היה שיש לו שתי קומות במבנה.
ארז קמיניץ
¶
ועל סמך המידע שהוא נתן רשות הרישוי נתנה את ההיתר. עכשיו התברר שהמידע הזה כוזב. צריך לאפשר לרשות הרישוי לבטל את ההיתר. ואם זה היתר שניתן לא בבקשה, כמו שאמרה היועצת המשפטית, בגלל שהיתר בהליך מקוצר הוא היתר שניתן אוטומטית אם הרשות לא עונה, אז צריך להתייחס גם למצב הזה, זה כל מה שיש פה. לא כתוב פה הליכים פליליים, זה לא אגב הליכים פליליים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אז כאילו בוטל לו היתר, ומה הלאה? להפסיק עד שיש היתר? אז בוא נסיים את פרק (ג). בסדר, אני מבין, הייתה מרמה, היה כזב, היה משהו, אז בוא לא נשים את זה ככה, חצי בהריון, סליחה על הביטוי. לעניין פרק זה, אז בסדר, בוטל לו היתר. תופסק וזה הכול? איפה יש לי guarantee שאתם לא תכניסו אותי לבית-משפט או לא תעשו לי עבירה פלילית?
ארז קמיניץ
¶
לא התייחסו לזה בהיבט הפלילי, אבל מבינים שנעשה פה מעשה רמייה ועל בסיסו ניתן היתר. ועכשיו כל מה שהסעיף אומר, אתה צריך להסתכל על הסיטואציה, על המבנה, זה יכול להיות גדר, זה לא חייב להיות בית מגורים, זה יכול עסק.
ארז קמיניץ
¶
אתה צריך להסתכל כאילו לא ניתן היתר. מפה ואילך תתייחס לזה כמו שמתייחסים לכל מבנה ללא היתר. יש פה מגבלה שצוינה, שלא עושים את זה אם עברו חמש שנים. אז גם אם גיליתי מרמה אחרי חמש שנים אני לא נוגע בדבר הזה יותר.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אז לכתוב: ובוצע לאחר היתר, לאחר בדיקה מחדש. אני לא רוצה שיישאר פתח או חור כאן בסעיף הזה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
כאילו בוצע ללא היתר, כל עוד שלא התברר העניין. כל עוד שלא נבדק העניין.
ארז קמיניץ
¶
אני רוצה להסביר. העניין נבדק, הרשות המינהלית הבינה שהיא קיבלה פרטים במרמה. אם בן-אדם רוצה לתקוף את ההחלטה הזאת, הוא חושב שזה לא נכון, אז שילך לבית-משפט, אין בעיה. אבל הוחלט שזה כבר ניתן במרמה, רואים את זה כאילו לא ניתן היתר, זה כל מה שנאמר. מה הוא יעשה אחר כך? ילך להוציא היתר מחדש. יש כל מיני דברים, אנחנו לא מתייחסים. בחוק תכנון ובנייה יש בניין ללא היתר, אתה יכול ללכת לנסות להכשיר אותו מחדש. תעשה את הכול מחדש.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
בגלל זה אני חושב ש-(ב) מספיק. את (ג) לא צריך. אם אתה מסביר, בסדר, שכנעת אותי, אז לא צריך את (ג), צריך רק את (ב). הנה, יש גם: ובלבד שתיתן לו הזדמנות לטעון.
ארז קמיניץ
¶
עכשיו הוא לא שכנע את הרשות, הוא אמר: לא רימיתי, הרשות לא השתכנעה. הרשות כן חושבת שהוא רימה אותה.
ארז קמיניץ
¶
אין בעיה. בעצם מה שאתה מתייחס אליו, אז עכשיו אני מבין את ההערה. ההערה היא בעצם, וזו הערה על עבודה מינהלית של כל רשויות השלטון במדינת ישראל. בסוף אתה אומר: סליחה, זה עניין לבית-משפט ולא לרשות. בסדר, אז יש לנו מחלוקת מהותית, עכשיו אני לפחות מבין. כי אנחנו חושבים שלרשות כרשות מינהלית אתה בא להוציא היתר, היא מסתכלת על כל המסמכים שאתה נותן, ומחליטה לפי מה שאתה נותן. יש את ההחלטה לתת היתר. היא יכלה לא לתת לך, אבל יש את ההחלטה לתת היתר.
ארז קמיניץ
¶
עכשיו היא ראתה שנעשה מעשה רמייה נגדה, ואז היא אומרת: בדקתי, שמעתי את האדם, שאלתי אותו, הבנתי שהוא לא יכול היה להוציא היתר במקור. אז אני אומרת: אני לא נותנת היתר. זה מה שכתוב פה. למה צריך ללכת לבית-משפט? מי שמוסמך להוציא את ההיתר זו הרשות. הרשות המינהלית הגיעה למסקנה שהעובדות שעל בסיסן ניתן היתר הן לא נכונות, והיא לא רוצה להוציא היתר. זה מה שכתוב פה. היא לא נותנת היתר, היא רק עושה את זה בדיעבד. למה ללכת לבית-משפט?
לירון אדלר-מינקה
¶
העניין פה שרואים את זה כאילו לא ניתן ההיתר. שוב, זה בגלל האחריות המוגברת שהבן-אדם כאן הוא אחראי יותר, בגלל הסיטואציה שיכול להיות בה שבעצם הרשות לא בדקה. יש לה בניין שכאילו יש לו היתר, אבל בעצם - - -
לירון אדלר-מינקה
¶
ועל סמך דברים שהבן-אדם אמר יש לו היתר, למרות שבעצם לא היה צריך לתת לו היתר כי הפרטים - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
כאן זה פתח שהוא ממש משהו חדש, שממש נראה פרוץ לחלוטין, ולכן צריך לנסח את זה בצורה אחרת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
כן, בבקשה. לא רק הסתייגות. אני חושב שאפשר לנסח את זה בצורה – להוסיף על (ג): כאילו בוצע בלי היתר כל עוד שלא הוכח אחרת. לתת אפשרות להוכיח, משפט, 60 יום, 90 יום, שעה. שתהיה אפשרות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מתנצל, לא חשבתי שתגיעו כל כך מהר לסעיפים, אבל אני רוצה לחזור לסעיף 222א, שהוא מבחינתי הסעיף המהותי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
ארז, כשדיברתי, אדוני היושב-ראש, זה היה היושב-ראש הקבוע, וגם ארז היה, בעניין ההגדרה של עבודה אסורה או שימוש אסור, אז אמרתם לי שכשנגיע לפרק של העונשין נדבר על זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
222א, כן. מה שעושים פה, כשמכניסים את העניין הזה של עבודה אסורה או שימוש אסור - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כן. אני קושר את זה להגדרה. מה שעושים כאן, גם עבודה אסורה וגם שימוש אסור, מגדירים שהעונש שלהם זה מאסר של שלוש שנים או קנס. אני חושב שזה הקנס המקסימלי, נכון? 61(א)(4).
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מזכיר לך את מה שהתחלנו בהגדרות, אמרת לי: כשנגיע לעונש. אז הגענו לעונש.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אומרים: גם עבודה אסורה גם שימוש אסור דינו מאסר שלוש שנים, או הקנס המקסימלי. אני חושב שזה היום - - -
לירון אדלר-מינקה
¶
סעיף, לא 222א, 222 זה שבא לפניו, הוא מדבר על העבירה הכללית של עבודה אסורה ושל שימוש אסור.
לירון אדלר-מינקה
¶
222א שבעמוד 10 מדבר על סיטואציה שלבן-אדם יש היתר, אבל ההיתר הוא בניגוד לתוכנית. זאת אומרת, צריך להוכיח פה שביודעין לבן-אדם היה היתר, אבל הוא ידע שבעצם ההיתר הזה הוא לא היתר תקין כי זה היתר שניתן בניגוד לתוכנית, הוא לא תואם תוכנית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יש הבדל בין שהוא הלך וזייף מסמך לבין נגיד שהוא קיבל אישור לבנות שלוש קומות ובנה ארבע קומות.
ארז קמיניץ
¶
יש תופעה שאנחנו רואים אותה, לצערנו, לא מעט, שבהן ועדות נותנות היתר שהוא היתר לא חוקי כי הוא נוגד תוכנית, ואז בונה אדם על-פי ההיתר הזה. הפסיקה היום אפשרה לנו להגיש כתב אישום גם נגד האדם הזה.
עמית אופק שמל
¶
יש גם עבירה, אדוני, של מתן היתר לא חוקי, אבל יש גם עבירה – זאת פסיקה של בית-המשפט העליון שקבע שאם אדם היה שותף בעצם במודע לכך שניתן לו היתר לא חוקי, בסיטואציה הזו גם הוא נושא באחריות פלילית.
ארז קמיניץ
¶
אני אסביר, אדוני, בלי קשר לפסיקה. בעולם הראוי מה ראוי לחוקק. בסופו של דבר אנחנו מדברים על סיטואציות נדירות, אבל הן קיימות, שבהן הוועדה המקומית או רשות הרישוי בעצם הוציאה היתר בניגוד לדין, כשהיא יודעת שהוא בניגוד לדין.
ארז קמיניץ
¶
גם הוועדה המקומית. אבל בהרבה מצבים הוועדה המקומית יודעת והנאשם או הבונה עצמו לא יודע. אבל יש מצבים שהבונה בעצמו לא רק יודע, אלא הוא גם יודע והוא גם שותף למעשה. ובאותם מצבים אני חושב שראוי שהכנסת תוקיע אותם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תעצור שנייה. תראה, יש סיפור פלילי יח"א 433, תפעיל אותם. אם הוא שילם, שכנע, בא, כפה, כמו כל - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
דקה. אמרתי, יש ועדה שבעצם היא מוסד שמדינת ישראל נתנה לו את הסמכות, זה מוסד ציבורי, זה לא משהו פרטי. אם יש בעיה עם הוועדה עצמה והיא פעלה בניגוד לחוק, נא לפנות מול הוועדה.
ארז קמיניץ
¶
אם הוא חלק מהבעיה כי יש לו מחשבה פלילית – בניגוד לכל העבירות האחרות פה צריך מחשבה פלילית, האיש חייב להיות מודע.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוא נסכם. אני רוצה לקיים את הדיון. תרשמי בפנייך, זה דורש עיון אצלנו. מבחינתי זה דורש הבהרה אצלי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, גם כל סוגיות המאסר – אני כבר אמרתי את זה לפני שעה – גם על זה נדבר. ובואו נתקדם, בבקשה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מדבר על השימוש האסור, ואני גם חוזר ל-222, כי זה גם קשור. הקנס המתמשך הזה, מה זה קנס נוסף לכל יום? מה זה? מה זה ההמצאה הזאת?
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה זה, מה ההמצאה? מה הבעיה, אוסאמה? לא הבנתי, אתה לא מבין את העברית או שאתה לא מקבל את האירוע?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מבין. אני לא מבין את ההיגיון. מאיפה יש בחוק העונשין דברים כאלה של קנס עבור כל יום של שימוש?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר למה זה חשוב מאוד, ולמה זה חשוב דווקא בעניין הזה של השימוש. הרי אנחנו מדברים בעיקר על זה שחלק מהשימושים אלו שימושים מסחריים. אתן לך דוגמה, בעל אולם - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אנחנו רוצים סנקציות כלכליות נגד מי שמפיק רווח כלכלי. הרי אנחנו רוצים לקשור את האירוע כאן.
ארז קמיניץ
¶
תראו, חברים, לא אמרנו את זה כפרפרזה בתחילת הדיונים. אנחנו רוצים לעבור מעולם של הריסות בסיוע משטרתי, מעולם של ענישה פלילית בהכרח, לעולם שיש בו מנופים אחרים לצורך קיום החוק. לא רק כדי לקיים את החוק, אלא על מנת שהוא יתמוך בתכנון. הגענו למסקנה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אוסאמה, תקשיב, בדיון זה הולך ככה, אתה שואל את השאלות, אתה מקבל תשובה, בזה נגמר האירוע. אין עוד שאלה. אתה רוצה, אני אסביר. ככה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
חבר הכנסת אמסלם, אני נמצא פה שתי דקות, אין אדם בחדר הזה שמתווכח באופן מקצועי יותר מחבר הכנסת אוסאמה סעדי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה מפסיק אותו על ימין ועל שמאל. אתה רוצה, תאשר את החוק, תעשה לארז "וי", "וי", "וי", תאשר את החוק וגמרנו, חאלס, חלאסנה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עכשיו אני אסביר לך. זה שהכנסת את עצמך זה לא אומר שלא העלבת את עבדאללה. אבל עכשיו לעניין.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עכשיו לעניין. אתה יודע שאת אוסאמה אני אוהב. אנחנו פה, עכשיו באת שלוש דקות, ואתה בא יושב לי כאן עכשיו ומעיר לי את ההערה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תן לי רק שנייה. בחוק הזה יש לנו איזה 70 עמודים, אנחנו צריכים להתחיל לקדם אותו. אנחנו יושבים פה ישיבה שביעית כבר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דקה. תן לי. אנחנו עושים פה דיונים רציניים ביותר, אתה אפילו לא יודע כמה. אבל אני מבין את האירוע, הוא שאל שאלה, קיבל תשובה. הוא רוצה אחרי זה שאלות הבהרה. אחרי זה אני מוכן לשבת אצלי בחדר, יבוא ארז יענה לו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל הוא כל היום מתווכח. דרך אגב, אני כבר הוצאתי אותו פעם. בגלל שאני אוהב אותו הוצאתי אותו. ואני מבקש ממך, קצר. מה השאלה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אמרת לי: אני ריבון, כשאתה יושב שם, ואני שותק. אתה אומר לי: אמסלם, תשתוק. אני שותק. אני לא עונה לך למה. שותק.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
ארז, גם כשיש עבירות של סחר בסמים ומפיקים שם רווחים פי כמה מאשר זה, גם המסחרי שאמר עליו היושב-ראש, אתה בא לא בחוק העונשין. אין שם. נותנים קנס - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לעניין מגורים, אני חושב, אדוני היושב-ראש, אתה גם צריך להיות – גם שימוש אסור, למה? כי גם שוכר ששוכר את הבית הוא כאילו עושה שימוש אסור, והוא שוכר את הבית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לגבי ההגדרה של מיהו בעל מקרקעין, ואז יש לו אחריות פלילית. "בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה למעט" מחכיר לדירות ובבעלות משותפת, כל אחד מהבעלים המשותפים ייחשב כבעלים, רק מי מהבעלים שהוא גם בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה.
לירון אדלר-מינקה
¶
אבל יש שם טעות. את "כל אחד מהבעלים" הצענו למחוק, ושרק יהיה כתוב: ייחשב כבעלים רק מי מהבעלים שהוא בעל שליטה במקרקעין.
היו"ר דוד אמסלם
¶
את זה דרך אגב כבר כתבנו בדיון הקודם, זה חוזר על עצמו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל רוב המקרקעין – יכול להיות שאני חוזר כי לא הייתי, אז אני מתנצל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
במיוחד במגזר הערבי כשאין את החלוקה ואת הרישום בטאבו, הקרקע שאני היום יושב עליה היא בשם הסבא, אם אתה רוצה היום לדעת של מי הקרקע אז יש מאות יורשים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוא נתקדם. על הדבר הזה כבר דיברנו בישיבה הקודמת. דרך אגב, מי שבעלים במקרקעין - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
223, כבוד היושב-ראש, אני חושב שלא היית כאן כשקראו את הסעיף הזה, קנסות נוספים. אני לא מבין, מטרת החוק להחמיר ולהקפיד ולהכפיל ולהשליש את הענישה. קנס בגובה שיעור האגרה, אתה שומע, חובה שהוטלה עליו, סעיף (1) זה יישאר, שאר הסעיפים יושמטו, (2) ו-(3). נגיע ל-244, אי קיום צו, קנס נוסף כאמור בסעיף 61 לחוק העונשין לכל יום, את זה גם להשמיט. אז להשאיר רק את (1).
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
רק פה בעניין הזה של הכפל שווי הייתי בעיריית ירושלים, אדוני היושב-ראש, וארז יודע את זה, על כפל השווי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
223(2), אתה מדבר על קנס בכפל שווי. אתה יודע, אדוני, לוקחים את השווי של הקרקע, ואת השווי של הבניין ומכפילים את זה, ולפעמים הקנסות האלה זה 400,000 ו-500,000 שקל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כשאתה אומר מאסר שנתיים או שלוש שנים וקנס, הקנס לא יכול להגיע ליותר. כמה זה הקנס המקסימלי היום?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
220,000. אז יש קנס מקסימלי היום שזה בערך 225,000. פה נותנים סמכות לבית-המשפט אפילו להגדיל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
האם זה לא מספיק? שצריך לבוא עכשיו ולהוסיף את הסעיפים גם ב-(3), גם באי קיום צו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני חושב שהקנסות שיש בחוק היום אלו סכומים נכבדים, גם בכפל שווי זה מספיק.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אוסאמה, הבנתי. אנחנו יודעים שאתה עורך-דין, לא צריך להוסיף. אוסאמה מצטרף להסתייגות של עבדאללה. לאיזה סעיף הגענו? בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
תראה, יש בסעיף (ב) ב-229: "תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שתיתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה". איך שחידדו כאן, אז את ההיתר במרמה לא - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
את ההיתר במרמה לא בהכרח הוציא בעל ההיתר, אלא יכול להיות שאנשים מסביב. זה שגר, לא בהכרח הוא הרמאי בסיפור. יכול להיות, בוא נגיד, שאנשים אחרים. היום לא ניגשים לאדריכל, אלא ניגשים למי שגר שם, אז בעצם אומרים לו: ההיתר שלך בטל ויש לך צו הריסה מיידי, ונותנים לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
"ובלבד שתיתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה", זה לא מספיק. כי מה זה לטעון טענותיו? הוא אומר: תראו, לא ידעתי, הייתה פה אי הבנה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אל תבטל לו את ההיתר. כשיש ביטול היתר הוא נמצא שם על עבירת שימוש, וצו הריסה יכול להגיע אליו מיידי, נכון?
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
בסיפור כאן, בסיפור הזה, מה התוצאה? כשמבטלים לו את ההיתר, מה קורה מייד אחרי זה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
- - מדובר על מישהו שהוציא היתר על סמך פרטים לא נכונים, שהוא רימה. בסופו של דבר נתנו לו את ההיתר, הוא בנה, עלו על העניין, אמרו לו: יא, סחבי, תקשיב, ההיתר בטל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא רוצה להיות שם. עזוב. אנחנו יכולים להחליט המון דברים. תראה, בן-אדם שמרמה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל אני מסביר. הרי בסופו של דבר זה יגיע לבית-משפט. הרי הבן-אדם תמיד ירוץ לבית-המשפט ואז יבררו, והוא יגיד: רבותי, קניתי את זה מפלוני אלמוני, הוא לא סיפר לי. אצל כל אחד זה אירוע אחר. יכול להיות שהבן-אדם שבנה זה הוא עצמו, והוא אומר: אני מצפצף עליהם, ומי אתם. לכן אני אומר, עזוב את זה, אנחנו לא יכולים להיכנס לכל סעיף בסיפור דרך, כל אחד איזה מקרה דמיוני.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי. אני חושב שבן-אדם שבטל לו ההיתר, בן-אדם שמוציא היתר במרמה, קודם כול זו עבירה פלילית. הוא קודם כול עשה שתי עבירות: אחד, הוא גם רימה; ושתיים, הוא גרם לזה שייתנו לו היתר, והוא בנה בלי היתר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל, מלכיאלי, אנחנו לא שם. בגלל שאני מתייחס להיתר, אני לא מתייחס לפרוצדורה מה קורה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אחרי זה אסביר לך, בסדר? זה לא קשור. אני מסביר עוד הפעם, אתה עכשיו מתווכח אתי פה, וסתם חבל לי על הזמן. בן-אדם בנה בלי היתר. זה הדין של העסק הזה, אין היתר, יש עבירת בנייה בלי היתר. עכשיו, טפלו בזה רגיל כמו בכל עבירת בנייה, לא יודע. תעבור על החוק, תראה מה קורה. בן-אדם בנה בניין בלי היתר, לא הוציא היתר במרמה, בנה בלי היתר, מה עושים לו?
היו"ר דוד אמסלם
¶
עשית את זה גם כשכבר מכרת את הבניין למישהו אחר. מה קורה עם בן-אדם שקנה בניין בלי היתר ולא הוא בנה אותו, וכבר קנה אותו בן-אדם שלישי כשכולם חשבו שהוא עם היתר? תגיד לי מה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן, כשהוא יגיע לבית-המשפט, הוא יבוא לשופט, ויגיד: רבותי, אני לא ידעתי. ויכול להיות שהוא כן ידע וההוא לא ידע וכן ידע. בשביל זה יש בית-משפט. אבל אתה לוקח אותי לאיזה מקרה פרטי. בעיקרון, ברגע שההיתר פג, אז פג ההיתר. אחד הלך קנה, יש לו רישיון נהיגה שהוא זייף. ברגע שמושכים לו את הרישיון, מדובר שיש לו רישיון מזויף, לוקחים לו, הוא ללא רישיון נהיגה. עכשיו תעשה אתו מה שאתה רוצה. אני לא נכנס לזה. בבקשה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא יודע. אבל אני אגיד לך, אם יגידו לו: לך מפה, הוא ייקח מונית, אם אין לו אוטו, הוא ייסע לבית-המשפט המחוזי או לבית-המשפט הזה ויגיש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מלכיאלי, לא, נקודה. בוא נתקדם. זה לא קשור לעניין. אתה לוקח אותי למקום – דבר אתי אחרי זה על זה. יאללה, בואו נתקדם.
הילי פרייס
¶
בהמשך להסתייגויות שנשמעו, עמדת הלשכה היא שיש מקום להגברת האכיפה, ולא הגברת ההרתעה, בכל הנוגע לשלוש שנים ולקנסות ולעבריינים כאלה ואחרים מסוגים שונים. הלשכה לא תומכת בעבריינות בנייה ולא מקדמת אינטרס של מגזר כזה או אחר. ככלל, יש פה חריגה ממדיניות הענישה כפי שבוטאה על-ידי ועדת דורנר. הפתרון הוא בהגברת האכיפה ותקציב בהסברה, בחינוך ובהתייעלות. לא בהגברת הענישה, ולא בהרתעה. לא רק שזה לא מידתי, זה גם לא חוקתי. תודה.
מיכה דרורי
¶
קרקע חקלאית מוכרזת, אם הכוונה הייתה לשטחים פתוחים, אז ההגדרה הזאת רחבה מדי. מכיוון שיש הכרזה גם על שטחים בנויים, גם על בתים של אנשים, על הרבה מקומות שזה נחשב עדיין קרקע חקלאית מוכרזת. אם היו עושים עבודה ומוציאים את כל המבנים האלה, על הכיפאק. אבל פה - - -
ארז קמיניץ
¶
אני לא מכיר מצבים – תראה, ברור שאם יש מבנה על קרקע חקלאית מוכרזת ושהיא ניתנה לפי תוכנית - - -
ארז קמיניץ
¶
אם זה נבנה לפי תוכנית ולפי היתר, למרות היותה של הקרקע החקלאית מוכרזת, הרי שאין עבירה בכלל. אין עבירה.
ארז קמיניץ
¶
מר דרורי, חשבתי שאתה מתכוון להגיד שיש טעות בחוק בזה שהמגזר החקלאי לא הוצא מהחוק. אז אני מבין שאתה לא אומר את זה, זה בסדר, כבר נרגעתי. אבל אני אומר שוב, מקום שבו נעשו הפעולות לפי תוכנית ולפי היתר, על-אף היותה של הקרקע החקלאית מוכרזת, אין לא נסיבות מחמירות ולא לא נסיבות מחמירות, משום שאין עבירה.
ארז קמיניץ
¶
זה נורא פשוט. חיפשנו הגדרה שהיא הגדרה מאוד מאוד מאוד דיכוטומית, שלא תייצר לנו בעיות בהבנה אחר כך. קרקע חקלאית מוכרזת היא משהו שהוא מאוד ברור, דיכוטומי. יש בה טעויות, אבל ברור שאם יש בנייה כדין על קרקע חקלאית מוכרזת, אז בוודאי שאין שם עבירה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דקה, ארז, מבחינתי אין אידיאולוגיה בעניין, תסגרו אתו אחרי זה את הפינה הזאת, בסדר? יאללה, מתקדמים.
מיכה דרורי
¶
עכשיו נעבור קצת לקואופרציה. יש פה בסעיף 226 פי ארבעה. אני בינתיים עובר חוקים אחרי חוקים, המקובל על תאגיד גם בסרסרות לזנות, גם בחוק העונשין, בסעיפים אחרים, גם בזיהום אוויר, מה שהצלחתי לסרוק עד עכשיו, זה כפל קנס. לנו יש בעיה, כי אצלנו הכול זה בתאגיד, אין אצלנו בן-אדם פרטי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אומרת לי לירון שעם הממשלה סוכם פי שלושה. כל מספר זוכה פה מבחינתי, זה לא חשוב. מתקדמים.
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים
¶
(1) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון;"
רוני טיסר
¶
"
(2) עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל-פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או שניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם;
(3) בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה."
עמית אופק שמל
¶
בגלל שיש בעיה מול רשות הרישוי. הסיפור הוא כזה, לפעמים יש מצב שהוועדה מחליטה לתת אישור, ואז בא מהנדס הוועדה וחותם על ההיתר. המהנדס אומר: ההיתר לא חוקי, אבל מה אני אעשה? הוועדה החליטה. לכן כתבנו גם את "בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר" שהם בניגוד להוראות לפי חוק זה. זאת אומרת, להגיד, החתימה על ההיתר הוא לא דבר טכני, אלא הוא מהותי. צריך לבדוק שההיתר שניתן באמת תואם את התוכנית.
לירון אדלר-מינקה
¶
זה רק עניין של נוסח. חוק העונשין קובע שאם לא קבעת משהו אחר אז בכל עבירה פלילית אתה צריך להוכיח שמישהו ידע שהוא עושה את העבירה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אתם חושבים שעד עכשיו היו מקרים כאלה? פשוט מאוד אנחנו לא מתייחסים לזה בגלל שזה - - -
רוני טיסר
¶
"
הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו
231.
מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי פרק ה'3 בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 158יד(א), או בעל רישיון לפי הפרק האמור שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הייתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנמסרה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה."
ארז קמיניץ
¶
החקיקה נגמרה, רק מכוני הבקרה עוד לא התחילו לפעול כי יש עוד הארכה בצו של שר האוצר, אבל החקיקה גמורה. הכול מוכן, רק צריך שאנשים יבואו לרצות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני עדיין, כמדומני, מנהל פה עם מינהל התכנון את הנושא הזה. יכול להיות שזה על הרישוי? זה מכוני הבקרה. התקנות של מכוני הבקרה.
ארז קמיניץ
¶
קודם כול, אין לי בעיה שסעיף 231 יכנס לתוקפו כאשר מכון הבקרה - - - . תחליף את זה לכניסה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אין מאסר? אתה אומר ככה, אחד שעשה עבירת בנייה נכניס אותו שלוש שנים; אחד שמפעיל מכון ועושה כסף ואין לו רישיון - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הבנת. בסוף, תראה, כשאתה לוקח בפאזל מפה קצת, מפה קצת, מפה קצת, צריך לצאת הפרצוף, אז אם לא יוצא לך אף במקום אתה בודק למה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
במשפט אחד. אנחנו כרגע מקדמים גם את התקנות של הסיפור הזה. המדינה רוצה בעצם להוציא מכוני בקרה החוצה, כשאזרח רוצה לבוא, במקום שהוא יבוא לעירייה עכשיו ויעבור את כל המדורים בתוך העירייה וכו', יהיה מכון פרטי שיעביר אותו שם, שייתן לו את החותמת. ואז הוא יבוא לעירייה, היא תבדוק את הניירת ותריץ את זה. זה בעיקר ברפורמה של קידום הדברים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עבדאללה, זה לא קשור לעניין כרגע. הוא שאל שאלה, אני עניתי מה זה החוק הזה. עדיין אנחנו בתקנות שלו בחוק אחר לגמרי, לא קשור לזה. אמרתי להם: רבותי, קחו את הסעיף הזה, תשפצרו אותו בנושא של הענישה. בואו נתקדם.
רוני טיסר
¶
"
תשלום קנסות
232.
קנס שהוטל בפסק דין לפי פרק זה, ישולם כדלקמן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו:
(1) לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
(2) לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
(3) לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעם המדינה.
נירית אהרון
¶
תודה, אדוני. לעניין הסעיף הזה התובעים של רשות הטבע והגנים אומנם כיום לא מוסמכים לפי חוק התכנון והבנייה, אבל יכול להיות שבעתיד הם כן יוסמכו, והם יוכלו להגיש כתבי אישום מטעם המדינה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כשהם יוסמכו אז אנחנו נתקן את הסעיף. הרי זה יבוא. אם הם יבואו, באותה חקיקה אני מניח שכבר יתייחסו גם לזה.
נירית אהרון
¶
אני רק אומרת, ההסמכה לא טעונה תיקון בחוק. היועץ המשפטי בעיקרון יכול להסמיך אותם גם היום, השאלה אם אפשר שבמקרה כזה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אין בעיה. תדברי אתם אחר כך. אני גם אדיש לעניין הזה, בבקשה, יכול להיות שתעשו כאן איזושהי פרוצדורה קצרה בהיבט הזה אם תחליטו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שהיא אומרת בגדול, אם אתם רוצים להכניס כאן סעיף סל שמאפשר לכם גמישות להכניס, אז תגידו לנו.
לירון אדלר-מינקה
¶
סימן ה', אמצעי אכיפה נוספים – בעצם, הסימן הזה מדבר על אמצעים נוספים שבית-המשפט יכול להטיל בנוסף לקנסות שדוברו כאן קודם, צווים נוספים שאפשר להטיל.
רוני טיסר
¶
"סימן ה': אמצעי אכיפה נוספים
צווים במסגרת גזר דין
233.
(א) גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי סימן ד', יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים נימוקים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן:
(1) לעניין עבודה אסורה –
פירוק או סילוק כלולים בהגדרה המוצעת ל-"הריסה"
(א) על הפסקת ביצוע הבנייה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש;
(ב) על הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור ובטיחותו;
(2) לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה, לפי העניין.
(ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו למניעת פעולות ולסגירת בניין, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו.
(ג) בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי סימן ד' ולא הרשיעו בה."
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא אשאל אתכם מה זה סימן ד', אבל תתקדמו. דרך אגב, זה גזור הדבק או ששינתם פה משהו?
רוני טיסר
¶
"
ביצוע צו
234.
צו שנתן בית משפט לפי סעיף 233 יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה (בפרק זה – המורשע), ואם היה יותר מאחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע.
מועד ביצוע צו
235.
(א) צו שנתן בית המשפט לפי סעיף 233, יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי הבנייה שעליה חל הצו אינה מסכנת את שלום הציבור ובטיחותו, לדחות את מועד הביצוע מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנים עשר חודשים מיום שניתן.
(ב) בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור:
(1) תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה;
(2) תשלום ההוצאות שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו;
(3) תשלום האגרות ותשלומי חובה אחרים לפי סעיף 244."
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו מתחילים מהסעיף הראשון. אנחנו מדברים פה על פסקי-דין של בית-משפט.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו מדברים על אמצעים נוספים שהם מעבר לקנס ולקנס המתמשך ולכפל אגרה ולכפל שווי ולכל השורה הארוכה שכבר בעונשים. אז יש פה גם את העניין הזה של ההפסקה או אפילו הריסה בסעיף קטן (ב), וגם לעניין שימוש איסור, גם על הפסקת השימוש האסור. אז פה אני מבקש גם עוד פעם להבחין בין בנייה שהיא למטרות רווח בעסקים לבין מגורים. זה דבר ראשון.
דבר שני, כאשר אנחנו מדברים על התקופה שבית-המשפט יכול להאריך, זה היה חצי שנה, הארכתם את זה עד ל-12 חודש, זה בסדר. אבל אני מבקש שגם תינתן האפשרות, במיוחד במגורים, בעסקים - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כן, שאם כבר מתקדמים, נגיד שבית-המשפט אמר: אני נותן צו הריסה, אבל אני מעכב את ביצועו למשך 12 חודש, ויש התקדמות תכנונית, יש תב"ע, כבר יש תוכנית מתאר, יש כל מיני, אז שתהיה אפשרות של בית-המשפט – מהנוסח הזה ברור כאילו רק בית-משפט יכול - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אין לי בעיה עד שנה, אבל אם יש אפשרות שבית-המשפט יוכל להאריך את הצו אם יש היתכנות תכנונית או יש אפשרות להכשיר את הבנייה. בכל זאת, הליכי התכנון הם לא רק אפשר בשנה, ארז. אם הוא יבוא לבית-משפט ויראה שיש כבר תוכנית מתאר מוצעת, היא הופקדה, יש כבר דיבורים, מכוחה אפשר להכשיר את הבנייה הזאת, אז שתהיה לבית-המשפט האפשרות להאריך את הצו הזה לעוד תקופות.
עמית אופק שמל
¶
הוא אומר שאתה יכול לתת לו 12 חודשים. אחרי 12 החודשים האלה מגיע הסימן של עיכוב ביצוע שעוד לא הגענו אליו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, יש גם עוד שלב של עיכוב ביצוע, אבל אני אגיד לך מה מטריד אותי בשאלה שלך. בדיון הקודם שעשינו על דהמש, החבר'ה שם אמרו למה בבתי-המשפט בעצם הסיפור הזה מתגלגל 15 שנה. ביקשתי מנציג ראש הממשלה לקיים דיון, לדעתי, דיון בממשלה ולהביא את כל הגורמים. לא יכול להיות שאירועים כאלה מתגלגלים בבתי-משפט 15 שנה, שיבדקו גם למה. זה חלק מהסיבות שאתה עכשיו, תחליט – דרך אגב, טענתם, למה זה לוקח 15 שנה? למה לא ביום הראשון? ואני אמרתי שזה נכון. חלק מהבנייה, וגם בבוקר ראינו כאן, וסיפרתי שראש עיריית - - - היה כאן, ואמר: רבותי, אני מעדיף שתבואו בהתחלה, לא כשהבניין כבר עומד. ואני מסכים אתו עם כל מילה שהוא אמר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
פה כבר מדברים על בנייה כבר בשלב שיש גזר-דין, שבית-משפט כבר נתן לו קנס. אנחנו מדברים על אמצעים נוספים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן אמרנו, 12 חודש זה הרבה זמן, הבן-אדם יכול לבוא בדיאלוג עם הרשות המקומית, לנסות להסדיר. אם בסופו של דבר גם הם יצרו לו אופק, אז הוא יגיד להם: רבותי, הנה, יש לי אופק, יש לי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל זה הדיון שהיה. הרי איך הגענו בסוף – אומרת כאן מנהלת המחוז: לכולם יש צווי הריסה. אני שואל אותם: אז למה לא הרסתם? כמה זמן האירוע? 20 שנה. 20 שנה צווים שיפוטיים ולא הרסתם?
היו"ר דוד אמסלם
¶
למה? עורך-הדין שלהם, שאתם עושים לו ככה בראש גם, למה באתם היום? הייתם באים בהתחלה. יש פה איזה חד-גדיא. אתה מבין? תחליט איפה אתה אוחז. אתה רוצה לאחוז אותו מפה? בוא נלך אתו עד הסוף מפה. אתה רוצה מפה? אבל לא יכול להיות שאתה אוחז אותו איפה שנוח לך תמיד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא כל סעיף. בהתחלה אמרת להוריד את החוק, רשמנו, אבל כנראה שאין הסתייגות כזאת. אתה יכול להצביע נגדו. אבל מהרגע הזה, בבקשה, תגיד לנו איזה סעיף.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
העמדה שלנו בינתיים על החוק להוריד את כולו. זה שאנחנו משתתפים זה גם טוב. אבל העמדה היא עקרונית ביותר. (א), על הפסקת ביצוע הבנייה, להוריד על ההריסה. אנחנו עדיין גם במצב שהוא משפט ודרכי משפט – עוד פעם אני אומר, ארז לא שמע, ארז בא עם תגבורת, הדרקוניות הזאת, האכזריות הזאת, צריך לרוקן את החוק ממנה. זה מה שצריך. על הפסקת ביצוע הבנייה, זהו, על הריסת הבניין – את זה להשמיט, בסדר? זה מה שצריך, להוריד את המילה הריסה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
כן. בסוף (ב) בעמוד 16: "בית-המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים", וכתוב כאן: "אלא אם כן קיימים" טיעונים מיוחדים, מה זה טיעונים מיוחדים? טיעונים מיוחדים שהם מתחשבים. לכתוב, להוסיף: טיעונים מיוחדים שמתחשבים בנסיבות תכנוניות כלליות שהביאו את הבנייה לבנייה בלא היתר.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
בהתחשב בנסיבות התכנוניות שקיימות. בסדר? אם בית-המשפט ישקול ויראה, שיתחשב בנסיבות.
רוני טיסר
¶
"
ביצוע צו בידי הרשות האוכפת
236.
(א) לא קיים המורשע צו שעליו לבצע לפי סעיף 233, רשאית הרשות האוכפת, לאחר שחלף המועד לביצוע הצו לפי סעיף 235, לבצע את הצו במקומו, ובלבד שהתובע הודיע למורשע בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על הכוונה לעשות כן."
רוני טיסר
¶
"
(ב) על אף הוראות סעיפים 234 ו-235 וסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, בכל עת, לבקשת התובע, להטיל את ביצוע הצו שניתן לפי סעיף 233 על הרשות האוכפת, אף אם לא חלף המועד לביצוע הצו בידי המורשע כאמור בסעיף 235.
(ג) ביצוע צו לפי סעיף זה יהיה בהתאם לקבוע בסעיף 238."
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להבין את (ב), ברשותכם. מה שקורה כאן, אני מבין ב-(ב) זה שנניח המורשע קיבל איזשהו צו הריסה, והיה לו את המועד שלו על-פי החוק. נניח שיש לו את – כמה אז נתנו לו?
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה הזמן שלו. עכשיו אתה אומר, תוך כדי הזמן שלו בית-המשפט רשאי לתת לבקשת התובע לאחת מהרשויות האוכפות להיכנס ולבצע את הצו?
עמית אופק שמל
¶
הרעיון היה פה במקרה הזה, שזה יהיה רק במקום שבו יש איזשהם טעמים מיוחדים שהרשות מבקשת מבית-המשפט לבצע את הצו בזמן המיידי, באופן מיידי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לגבי כל חוק במדינת ישראל, אם יש טעמים מיוחדים תמיד אפשר לבוא לבית-המשפט לטעון אותם, אתה לא כותב את זה באופן פוזיטיבי. תראה, זה מגחיך את החוק. אם אתה נותן לבן-אדם 30 יום - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה מפריע לי, עבדאללה, אני רוצה להתרכז, הרי גם ככה אני כאן משבע, כבר כואב לי הראש רק מהפרטים. תבינו, אתה נותן לבן-אדם 30 יום, מה יכול להיות, זה קשור גם להערה הקודמת שנתתי לך, אז תבינו, זה אזרח, הוא מסודר. אמרת לו 30 יום, הוא רוצה להרוס ביום האחרון, בא לו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה לא הקטע. אתה אומר לבית-משפט שהוא רשאי, אתה נותן איזה טולרנס שהוא לא הגיוני. אמרתי לך, 30 יום זה 30 יום, לא פעל, בית-המשפט יחליט מה עושים. הלאה, ממשיכים.
רוני טיסר
¶
"
תשלום הוצאות ביצוע צו
237.
(א) בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור בסעיף 236, ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת.
(ב) שר האוצר יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על המורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס צו ההריסה, בהיקף העבודה ובמורכבות ההריסה."
עמית אופק שמל
¶
זה מה שאנחנו רוצים לעשות, ששר האוצר יקבע בעצם איזשהם תקנות. לפי סוג העבודה הוא יקבע תקנות של מהו הסכום, שלא כל פעם זה אומר ככה וזה אומר ככה, ואתה מביא קבלות של הטרקטוריסט ושל - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
תקשיב טוב, בגלל שכל עוד זה לא אושר, העניין הזה יהיה ריק מתוכן. דרך אגב, אנחנו עושים אתם כרגע את הנושא, אני מספר לך, כרגע אנחנו מקדמים חקיקה בנושא של האגרות וההיטלים, לא חשוב, משהו ארצי, משהו כולל, זה לא פר עבודה. אז לדעתי תסתנכרנו עם הדברים האלה ותביאו איזשהם מספרים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בבקשה. זאת אומרת, קחו את זה קטגוריה, הררית, מישור, וכו', קטגוריות כאלה, ותיתנו איזשהו מספר ממוצע ונלך על זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עזוב, זה כמו שעשינו בזה, נעשה ממוצע, הרי בסופו של דבר לא נעשה חשבון על כל עבודה, נגיד לו: טוב, הזמין באגר, עכשיו הייתה פה עלייה אז התעכב הבאגר, ונעשה – בסדר, ניתן איזשהו סכום. אני מניח שזה יהיה סכום שקשור גם למטרז', וכו', ובסופו של דבר מביאים איזשהו ממוצע, וגומרים את העניין הזה. בבקשה, הלאה.
רוני טיסר
¶
"
סמכויות ביצוע צו
238.
(א) הוטל צו לפי פרק זה, רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור בסעיף 257ג(א). "
היו"ר דוד אמסלם
¶
למה יש לי תחושה שכל הזמן הסעיפים האלה חוזרים? כוח סביר, דרך אגב, דיברנו רק לגבי המקרקעין ולא לגבי הבן-אדם, אתם זוכרים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אין בעיה. אני רק אומר, צריך להיות איזשהו היגיון. זאת אומרת, אם אתה מושך את הקו – שם דיברנו שזה יהיה בלי, הרי הסברת להם שאתה לא מדבר. הרי הם שאלו אותך, הרי הוא לא שוטר, מה פיזי, אמרת חס ושלום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כאן כתוב: שימוש בכוח סביר. עוד פעם תשאל אותי מה זה סביר. היינו כבר לפני שלוש שעות שם, אל תחזיר אותי לנקודה הזאת.
רוני טיסר
¶
"
(ב)
(1) נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א), מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת למשך תקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שקודם לכן ניתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – ימכרום מיד."
רוני טיסר
¶
"
(2) הוצאות השמירה והמכירה יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי סעיף 237.
תחולת הוראות לעניין הוצאות ביצוע צווים אחרים
239.
הוראות סעיפים 236 עד 238 לעניין הוצאות ביצוע צווים, הפקדת ערובה, הוצאות השמירה והמכירה של מיטלטלין, תשלום אגרות ותשלומי חובה לפי סעיף 244, והוצאות בשל דחיית מועד ביצוע צו, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי פרק זה, ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה. "
עמית אופק שמל
¶
או לא, אפילו אם יש שם דברים – כל דבר, אנחנו צריכים לשמור עליהם, הרי אנחנו לא הורסים את זה על התכולה.
עמית אופק שמל
¶
לוקחים אותם, שומרים עליהם. הבן-אדם צריך לקחת אותם, הוא לא יכול להשאיר אותם אצל המדינה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני חושב שהוצאות השמירה והמכירה יחולו על המורשע – אני חושב שצריך לנסח משהו אחר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שאתה אומר זה כזה דבר: נגיד לו להוציא את המיטלטלין, לא יוציא, נהרוס לו את הבית על המיטלטלין?
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני רואה שזה כאן הוצאות השמירה והמכירה, זה לא נראה לי כאן הגון.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
בבית שלו. אתם מוציאים ומשאירים את זה בצד, זה הכול. זה מה שעושים היום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מדובר בבן-אדם שאני מעריך שלרוב הוא נמצא בסערת רגשות, הוא בטוח, הוא משוכנע, אולי הוא מקווה שלא יהיה כלום. רוצים להרוס לו, הוא כבר נמצא באטרף עם עצמו שם, לא בראש שלו לדאוג למקרר ולתמונות של החתונה של הבן שלו. אז באה המדינה, ואומרת לו: שמע, אנחנו נשמור את זה בצד. קודם כול צריך לשמור לו על הציוד.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
עשיתם מעשה אנושי, אז תעשו מעשה אנושי עד הסוף. בבקשה. זה מה שאני אומר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יש חוליה חסרה ב-238, שהוא כבר הודיע לו והוא לא ביצע, ורשאי המפקח, ואז הוא נכנס והוא יכול להרחיק. כמובן את השימוש הסביר בכוח אמרנו, זה גם חוזר. אבל ב-(ב) הוא ישמור את זה. אז קודם כול צריך לחייב אותו להוציא את המיטלטלין, ואין את זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
ב-(ב)(1) כתוב: נמצאו, ואז תשמור אותם. אבל קודם כול הוא חייב להיכנס, ואז לפנות את כל הציוד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
קודם כול הוא נכנס. לא מצא, אין כלום, אז הוא לא מפנה. אבל אם הוא מצא אז הוא מפנה. זה הניסוח שאני שומע בעברית.
רוני טיסר
¶
" סימן ו': רישום בפנקסי המקרקעין
רישום הערה בדבר כתב אישום
240.
הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי סימן ד', שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור בסעיף 233, ירשום רשם המקרקעין, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת, הערה בדבר הגשת כתב האישום בפנקסי המקרקעין
רישום הערה בדבר צו
241.
(א) נתן בית המשפט צו לפי סעיפים 233 או 245, יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין.
(ב) ניתן צו הריסה מינהלי, ירשום רשם המקרקעין, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת, הערה בדבר מתן הצו בפנקסי המקרקעין."
רוני טיסר
¶
"
צירוף ההערה לתיק הבניין
241א.
נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבגינו נרשמה לתיק הבניין.
מחיקת הערה
242.
(א) חלפה העילה לרישום הערה לפי סעיף 240, בין אם זוכה הנאשם, בוטל כתב האישום או מסיבה אחרת, תמחק הרשות האוכפת את ההערה.
(ב) הערה שנרשמה לפי סעיף 241(א), תימחק על פי צו של בית משפט.
(ג) חלפה העילה לרישום הערה לפי סעיף 241(ב), בין אם בוטל הצו, בוצע הצו או מסיבה אחרת, תמחק הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו את ההערה.
טפסים לעניין רישום ומחיקה של הערות
243.
בקשה לרישום ולמחיקה של הערות לפי סימן זה, למעט סעיפים 241(א) ו-242(ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים."
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מסביר. זאת הערה, זה דבר חיובי, שלא יהיה בן-אדם שיכשל פה כתוצאה מהסיפור, שההוא ירצה למכור לו. הלאה.
רוני טיסר
¶
" סימן ז': חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים
חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים
244.
(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 222, 222א או 224, רשאי בית המשפט לצוות עליו לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או התקיים השימוש האסור; בסעיף זה, "הורשע" אדם – לרבות אם בית המשפט קבע שהוא ביצע את העבירה."
עמית אופק שמל
¶
הרעיון של הדבר הזה זה בעצם לא לתת לאדם שביצע עבירת בנייה להיות במצב יותר טוב ממי שפעל על-פי חוק. אז זה שפעל על-פי חוק שילם אגרות, שילם היטל השבחה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר. היום החובה של היטל ההשבחה היא בפוטנציאל ההשבחה, לא בביצוע בפועל, לא במימוש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, תקשיב. על-פי חוק בעצם העיריות יכולות לגבות מאנשים השבחה גם אם הבן-אדם בכלל לא רוצה לממש את ההשבחה. אני מספר לך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר לך, אגיד לך איך זה עובד. אולי לא הבנת מה אמרתי. יש בניין משותף היום שיש בו השבחה, העירייה החליטה שאפשר לבנות עוד חדר. ויש שם אישה מבוגרת למטה שלא רוצה לבנות את החדר, אז היא חייבת השבחה. אם העירייה רוצה היא יכולה לגבות ממנה עכשיו את ההשבחה. לא במימוש.
עמית אופק שמל
¶
לגבי שימוש זה יותר קל כי השימוש כבר נעשה. הוא עשה שימוש. הוא לא ישלם היטל השבחה על התקופה שהוא עשה בה שימוש?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה לא אתי. קודם כול, זה תמיד ככה בשלב הזמני. מי שלא משלם מס הכנסה בשלב הזמני אז הוא במצב יותר טוב מאשר מישהו ששילם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי. אבל אני שואל שאלה אחרת. היטל ההשבחה זאת בעיה של הרשות. הרשות, זה בעצם מטה לחמה, היא מתפרנסת מזה כמעט ברמה יומית. ההשבחה זה הפוטנציאל, אני מספר לך איך זה עובד מבחינת החוק. היום יש הרבה אנשים שמתלוננים על זה שאתה גובה מהם את ההשבחה עוד לפני בכלל שהם בנו. דרך אגב, אני הולך לספר לך סיפור. אתה גר בירושלים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
- - במבנה משותף, ופתאום העירייה החליטה – בגלל שאחד השכנים שלך יזם, או לא יזם, לא חשוב מה האירוע – היא החליטה שמותר לכל הבניין תוספת בנייה של x , וזה מתחלק לכל הדירות. אתה לא רוצה, מספיק לך שלושה חדרים, אתה לא רוצה עוד חדר. מבחינת החוק אתה חייב בהשבחה עכשיו. אתה אומר להם: חבר'ה, אני לא רוצה לבנות בכלל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אומרים לך: תשלם עכשיו. למה? בגלל שכמו שאמר, בעצם השבחתי את הנכס שלך. זה לא משנה אם בנית או לא בנית, עצם ההשבחה היא הפוטנציאל, היא לא דירת ארבעה חדרים. היא פוטנציאל של דירת ארבעה חדרים, היא הפוטנציאל של התוספת. אחרי זה תבנה את התוספת, יעלה לך בסטנדרט שאתה רוצה לבנות אותה, תבנה אותה. לכן, ההשבחה היא הפוטנציאל, וברגע שממומשת התוכנית ויש לך את הפוטנציאל, באותה נקודת זמן אתה חייב בהשבחה. רק שתבין מה החוק.
רוני טיסר
¶
כמו שהסברת, באמת יש לנו את אירוע ההשבחה ויש לנו את העילות שבגינן ממומשת ההשבחה. אחת העילות, לדוגמה, היא קבלת היתר. יכולה להישאל השאלה: אדם לא קיבל היתר, הוא לא מימש, וניתן צו הריסה. זאת אומרת, גם בפועל הוא בעצם לא מימש את זכותו, לא נוצרה השבחה.
רוני טיסר
¶
אבל עדיין הייתה לו תקופה מסוימת. הרי אם אני מקבלת היתר, אז אני צריכה לשלם מכאן והלאה כי אני מקבלת אותו לזמן בלתי מוגבל. ברגע שהרסו לי יכולה להישאל השאלה: האם אני מחויבת בהיטל השבחה או לא מחויבת בהיטל השבחה. לכן, צריך לכתוב במפורש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אני מסביר עוד הפעם. אני עושה הבחנה, על הדרך, גם אם הוא לא שילם ארנונה לא מכניסים עכשיו גם לגבות ממנו ארנונה ומע"מ, זה לא הסיפור. השבחה זה אירוע של השבחה, זה אירוע עירוני.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבן-אדם הזה, אני מניח, אתה יודע מה, אגיד לך, על העבירה הוא גם לא שילם ארנונה, סביר להניח. אנחנו לא מכניסים לו ארנונה בחוק.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה מפריע לי, אל תעשה שקשוקה. אני מציע לך שתתמקד בחוק ברמה הלאומית, אל תהיה עכשיו מוציא לפועל של העירייה בנושא של ההשבחה, היא תתמודד אתו, יש לה את האמצעים שלה.
עמית אופק שמל
¶
גם לוועדה יש, זה לא רק המדינה. כשהוועדה מגישה כתב אישום היא גם רשאית לגבות, זה לא רק על המדינה.
עמית אופק שמל
¶
יש פה דיוק שעשה הייעוץ המשפטי, שאנחנו מסכימים לו, לגבי הנושא של ההתחשבות בהריסה או בתקופת השימוש, אבל הסעיף זה קיים גם היום.
רוני טיסר
¶
"
(ב) הגיש אדם בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם תשלום כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמו שוב לגבי ההיתר נשוא הבקשה שהגיש.
(ג) בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי סעיף 202ג, שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף 202יג, בשינויים המחויבים.
(ד) לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הוועדה המקומית או המדינה את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הוועדה המקומית או המדינה כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה.
(ה) סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה, ייגבה בדרך שגובים קנס שהטיל בית המשפט.
(ו) שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לשם ביצוע הוראות סעיף זה."
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
כן. אני לא חושב שיש כאן case לשמאי בכלל. אם אתם רוצים להשאיר את השמאי תשאירו, אבל להחריג את המגורים. השמאות זה דבר דרקוני. עוד פעם, תבינו, זה דרקוני מאוד.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
בית-המשפט רשאי לבקש מיושב-ראש המועצה שמאי מקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי סעיף 202ג, ואת חוות דעתו ואת התשלומים. תעשו – אבל להחריג את המגורים. במידה שמדובר על מגורים לא צריך שמאי. בית-המשפט יחליט לפי החוק שקיים. אם יש למישהו עסק, יש דברים אחרים, לול, אולם חתונות, בסדר, שתהיה אחריות, שיעשו משהו, חוות - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
סוגי מגורים, אני מתכוון למגורים, קורת בית, מי שרוצה להיכנס לבית, שלא יהיה לו קור ושלא יהיה לו חם בחוץ, מה שאמר דודו לפני שבוע. זה מה שאנחנו, למגורים, לא להכניס שמאות למגורים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל מדובר על השבחה. עבדאללה, תקשיב, היום בבית שלך הרשות מאפשרת לך לבנות עוד קומה, הכול בסדר, יש לך השבחה, אתה משלם לה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מדברים על ההשבחה. הרי חוות הדעת השמאית, למה היא נדרשת? כדי להרוס בית אתה לא צריך עכשיו לקחת חוות דעת. על ההשבחה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
מישהו יסביר מה המטרה של השמאות כאן. הנה, יש כאן עורכי-דין, מה המטרה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מסביר. הרי במסגרת הזאת מתחשבנים אתו על החובות, זה חוק התכנון והבנייה שקיים היום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הם אומרים: תשמע, גם היטל השבחה באירוע. איך גובים השבחה? באמצעות זה שיש שמאי שאומד לך את ההשבחה. מה, כל אחד יגיד?
לירון אדלר-מינקה
¶
סימן ח' שהיה פה, הריסה ללא הרשעה, בעצם עבר לצווים השיפוטיים, דיברנו על זה. עכשיו סימן ט' זה סימן שבעצם מדבר על היחסים בין היחידה הארצית לאכיפה לבין הוועדות המקומיות. מדובר פה על כמה הסדרים: יש הסדר אחד לגבי טיפול בהליך אכיפה מסוים שיכול להיות שהוא מצוי בתחום של הוועדה המקומית. אבל ליחידה הארצית לאכיפה יש עניין באותו הליך, כי היא עושה עכשיו איזושהי אכיפה רוחבית של משהו, כי מדובר על משהו בתוך הוועדה המקומית שהוא משהו שיש לו עניין ציבורי יותר גדול או משהו כזה. אז יש פה סעיף שמאפשר שהיחידה הארצית תטפל במקום הוועדה המקומית בעניין הספציפי. יש פה כמה סעיפים שמדברים על הסדר חדש של רשות מקומית שהיא בתוך ועדה מרחבית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תסבירו לי איפה אתם רוצים לעשות את ההתערבות. באיזה מקרים אתם רוצים לעשות את ההתערבות?
עמית אופק שמל
¶
אז יש שני סוגים של התערבות, כפי שאמרה היועצת המשפטית. יש התערבות במקרה ספציפי, מקרה קונקרטי. זאת אומרת שיש לנו איזשהו מבנה או איזשהו מתחם של מבנים שבהם אנחנו רוצים ליטול את הסמכות ולקחת - - -
עמית אופק שמל
¶
אני אומר מתי אנחנו מפעילים את זה. למשל, הרשות המקומית נמצאת בניגוד עניינים; למשל, הרשות המקומית לא מסוגלת לעשות את זה; למשל, הרשות המקומית חדלה מלעשות את זה.
עמית אופק שמל
¶
על-פי פסיקה של בית-המשפט אנחנו נוטלים סמכות, כפי שאמרתי לאדוני, את הנחיית היועץ שמגדירה מתי אנחנו נוטלים סמכות, ואז אנחנו מפעילים את הסמכות. זה לא שולל את סמכותה של הרשות המקומית להמשיך ולפעול גם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עמית, לא שאלתי את זה. היום המצב הוא כזה בלי קשר למה שאתה אומר, תמיד יש היררכיה בסמכויות, בוא נגיד בכל הוועדות. יש לך ועדה מקומית, יש לך ועדה מחוזית, יש לך את הסמכות שלכם, ולכן יש מדרג. בוודאי שהמדרג תמיד מאפשר לאינסטנציה עליונה להתערב באינסטנציה התחתונה כשהיא לא עושה את תפקידה.
עמית אופק שמל
¶
זה לא כך, כי הרשות המקומית היא הגוף המאשים במקרה הזה, זאת אומרת, היא בעלת סמכות האכיפה הראשונית. לכן, כאשר אנחנו רוצים להתערב אנחנו צריכים בעצם להצדיק את נטילת הסמכות, עדיין אנחנו לא שוללים ממנה את האפשרות גם לפעול.
היו"ר דוד אמסלם
¶
נכון, אבל אתה לא אתי. תמיד יש להם את הסמכות לפעול. אני שואל שאלה אחרת. ההיגיון שלי מכתיב שאם למשל לעירייה יש פקחים שלה שלא פועלים, באים הפקחים של המחוז, אומרים: רק שנייה, אתה לא פועל, אין בעיה, אני אשלח את הפקח שלי. נניח שגם המחוז משותק, באה האכיפה הארצית ואומרת: רק שנייה, אני אחרי זה אטפל בכם בקטע של למה לא עשיתם את העבודה, אבל אני מתערבת בקטע הנקודתי. זה נשמע לי מאוד הגיוני. אבל למה אתה צריך עכשיו את הסמכות הספציפית הזאת כאן?
סימן ט'
¶
רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכות מועדה מקומית
הגדרות
247.
בסימן זה –
;
"ועדה מרחבית" – ועדה מקומית כאמור בסעיף 19.
העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים
247א.
(א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, רשאי להורות לגבי עניין מסוים כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי פרק זה על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה המוסמך לנהל את אותו הליך לפי חוק זה.
(ב) מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר."
היו"ר דוד אמסלם
¶
אין לי בעיה עם הסעיף הזה, רק אני רוצה שתדגישו בסעיף שאותה אינסטנציה לא עושה את עבודתה, שלא עושה את תפקידה. הרי תאר לך שהוא אפילו לא – אני אתן סתם דוגמה – אתה רואה לפי הסעיף הזה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז תנסחו. תראה, אני בא למקרה הקיצון. סתם קם איזה מישהו ומתערב, לא אומר לראש המועצה כלום, לראש העירייה כלום, נכנס יום אחד לעיר, פועל, אף אחד לא יודע מה הוא עושה, בלי סיבה. ואני אומר, בעצם יש את הסמכויות העירוניות שזה התפקיד הבסיסי שלהם. אם הם לא עושים או מנסים לסכל בעשייה, גם פוזיטיבית גם במובן זה שהם לא פועלים, אז אתה אומר: רבותי, אני עכשיו אתערב כסמכות על בגלל שאני רוצה להביא את התוצאה. זה מובן לי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הרי גם קודם רצית בסעיפים שבית-המשפט יתערב, נתת סעיף לפי אם יעמוד (1), (2), (3), (4). זאת אומרת, כאן אני חושב שאתם צריכים להביא איזושהי מעטפת.
עמית אופק שמל
¶
אני אתן לאדוני דוגמה. מבנה שנמצא בתחילת דרכו, שהדרך הנכונה להתעסק אתו היא צו הריסה מינהלי לכל הדעות, עכשיו באה הרשות המקומית ומגישה כתב אישום. ברגע שהיא הגישה כתב אישום זה לא שולל עדיין את סמכות ההוצאה של הצו המינהלי, אבל היא יכולה להגיע אתו להסדר תוך מעט מאוד זמן מרגע הגשת כתב אישום, כולל עיכוב ביצוע.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. אז אני רק מבקש שאולי תוסיפו כאן שמנהל היחידה הארצית או מנהל המחלקה יודיעו לרשות בכתב וינמקו לה גם למה.
מיכה דרורי
¶
אבל מה היא עושה? איפה הרשות יכולה להתנגד לזה? זה כאילו מין סמכות נורא יוצאת דופן, חדה, ברורה, בלי שום סייגים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
גם כאן אני מקבל את ההערה, שגם אם הרשות מרגישה שנעשה לה עוול גם בקטע המינהלי כרגע - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
ודאי. הרי אתה חייב לסגור את כל המעגל. אתה מתערב מבחינתם באופן בוטה. אני מבין למה אתה מושך, עמית, וזה גם נכון במקרים מסוימים, אבל אז אתה סוגר לו את המעגל. אתה אומר לו: אני אכתוב לך מכתב, אודיע לך, כמו שאמרת בבית-המשפט: יכתוב וינמק מדוע וכו', ואתה מנמק לו מה הסיבה. אתה כותב לו מה הסיבה שאתה מתערב.
ודבר שני, אתה אומר לו
¶
אדוני, אם יש לך השגה על החלטתי, הרי זו החלטה מינהלית, אתה רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, או ליועץ המשפטי שתחליטו, ולהשיג בפניו על ההחלטה תוך 48 שעות. אז אתה סוגר את הלופ ההגיוני. בסדר? הלאה, ממשיכים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
זה מקובל, אבל להוסיף שם: בלי הצבת תנאים לרשות המקומית. לפעמים אומרים: היא לא רוצה לבצע, לא ניתן לך תקציב, למשל.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לידי גורם אחר. מה זה להעביר את הסמכות לידי גורם אחר? מי זה גורם אחר? ב-247א(א) בסוף.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
בסדר, אבל כתוב גורם אחר. ולא כתוב אם זאת הרשות שעליו יורה המוסמך – מי זה? לא ברור כאן אם זאת רשות האכיפה.
עמית אופק שמל
¶
חסר פה פסיק. אני חושב שזאת הבעיה. שעליו יורה – פסיק – המוסמך לנהל את אותו הליך לפי חוק זה.
לירון אדלר-מינקה
¶
בהעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה – פסיק – המוסמך לנהל את אותו הליך לפי חוק זה. יש בחוק כמה גורמים שמוסמכים לבצע אכיפה, אז יעבירו לפי העניין. אם זו ועדה מקומית - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
וגם אחר. יכול להיות שבעוד שלוש שנים תהיה חברה פרטית, סליחה על הביטוי.
לירון אדלר-מינקה
¶
זאת הכוונה. עכשיו זה עניין אחר. בעצם, מדברים על רשות שהיא חברה בוועדה מרחבית, שרוצים לתת לה עצמאות בנושא של האכיפה. אלו הסעיפים הבאים.
רוני טיסר
¶
"
הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה
248.
(א) שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות בעלת סמכויות אכיפה לפי פרק זה; הוסמכה רשות מרחבית כאמור –
(1) יראו אותה, לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, כוועדה מקומית לעניין הוראות פרק זה, ויראו את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה לעניין הוראות פרק זה;
(2) יהיו נתונים לה כל התפקידים והסמכויות לפי פרק זה של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, וזאת לגבי מרחב התכנון המקומי שלה.
(ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי פרק זה שהוחל בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה.
תנאים להסמכה לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה
249.
לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה, ניתנה הזדמנות להעלות את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי סעיף 31א(ז);
(2) שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; בסעיף זה, "הוועדה המייעצת" - ועדה המורכבת, מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון."
רוני טיסר
¶
"
(3) שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
תוקפו של צו להסמכת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה
250.
צו כאמור בסעיף 248 יינתן לתקופה שלא תעלה על חמש שנים וניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיפים 248 ו-249, ואולם צו כאמור שניתן לראשונה לגבי רשות מרחבית יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
ביטול הסמכה לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה
251.
(א) שר האוצר רשאי לבטל, בצו, הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת;"
עמית אופק שמל
¶
אם היא מבקשת לבטל כי היא לא מצליחה לעמוד במשימה של לאכוף. אדוני, זאת רשות מקומית שהיא חלק מרשות מרחבית. היא רוצה להוכיח את עצמה לעניין האכיפה כדי שהיא אולי בעתיד גם תהפוך להיות ועדה מקומית, להיפרד מהוועדה המרחבית.
רוני טיסר
¶
"
(2) הוא מצא שהרשות האמורה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף 248, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות להעלות את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי סעיף 31א(ז).
(א1) לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום הוועדה המרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי סעיף 31א(ז).
(ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי שר האוצר לקבוע הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה.
251א.
הודעה על הסמכה של רשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר."
לירון אדלר-מינקה
¶
רגע. עכשיו הסעיף הזה זה סעיף קצת אחר. זה לא רשות מוסמכת לאכיפה, זה סעיף של ועדה מקומית שבאמת לא מתפקדת באופן קבוע, שאפשר לקחת לה את הסמכויות לתקופה.
לירון אדלר-מינקה
¶
לא מקרה נקודתי, אלא מקרה שהוא בפרק זמן מסוים. הוועדה הזאת לא עושה את הסמכויות שלה בתחום מסוים ברשות או משהו כזה, ואפשר ליטול ממנה את הסמכויות באותו אזור באופן כללי.
רוני טיסר
¶
"
נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית
257ה.
(א) מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי פרק י', בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהודעה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
(ב) לא קיימה הוועדה המקומית הוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי פרק י', כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או בחלק ממנו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית.
(ג) לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שהיא בחנה האם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל לפני הגשת המלצתה; בסעיף זה, "הוועדה המייעצת" – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית;
(2) ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות להעלות את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי סעיף 31א(ז);
(3) היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת.
(ד) ניטלה סמכות לפי סעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
(1) הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה;"
היו"ר דוד אמסלם
¶
ברור לי. "אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה", זאת אומרת, אתם רוצים לפצל את זה?
עמית אופק שמל
¶
אני אגיד לך למה. כי יש אפשרות – בהליך משפטי זה צריך ללכת לגוף המשפטי, ובהליך חקירתי זה צריך ללכת לגוף החוקר.
רוני טיסר
¶
"
(1א) היחידה הארצית לאכיפה והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי סימן זה, במקום הוועדה המקומית ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי סעיף זה יראו כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית.
(2) מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ומי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורים, יהיו רשאים לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם –
(א) מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה;
(ב) מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי;
(ג) מגורם אחר שהם נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) לדרוש אותם ממנו;
(3) מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (2), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
(4) למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, "מאגר מידע" – מאגר מידע הנדרש לצורך ביצוע הוראות חוק זה.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין."
היו"ר דוד אמסלם
¶
רק שנייה, אני רוצה להבין, אתם מתכוונים שבעצם כל מאגרי המידע של הרשויות יתחברו ישירות לזה?
עמית אופק שמל
¶
לא, רק של הוועדה, לא הרשות. כי בדיוק הנושא הזה עלה, נושא הרווחה, אין לנו שום עניין בזה. וגם לוועדה אין הרי גישה למאגר מידע הזה.
עמית אופק שמל
¶
אולי הערה כללית. זו פעם ראשונה שהמדינה לוקחת בעצם אחריות אמיתית על אי ביצוע חוק התכנון והבנייה במרחבי התכנון המקומיים ולא משהו נקודתי.
עמית אופק שמל
¶
באופן מעשי הרעיון של איך שזה ייראה, ברגע שאנחנו רואים שוועדה לא מתפקדת, בין אם זה באופן כללי ובין אם זה באזור מסוים, אנחנו דורשים ממנה לבצע את תפקידה. היא לא ביצעה את זה, אז לפי כל התנאים שמנויים פה מחליטים על נטילת הסמכות. באותו רגע שיש את נטילת הסמכות יש בעצם כוח-אדם של היחידה הארצית, שהתווסף בהחלטת הממשלה, שהם יבצעו את העבודה לתקופה מוגבלת. הם יבואו ויעשו את פעולות האכיפה שנדרשות באותו מתחם בתקופה שנקבעה בנטילת הסמכות.
עמית אופק שמל
¶
אין אכיפה של ועדה מחוזית. זה היה פעם, זה לא נכון היום. היחידה הארצית היא בעצם זאת שאוכפת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אז אתם רוצים עכשיו ליטול את הסמכות של הוועדות המקומיות. זה מה שמובן ככה בקיצור.
לירון אדלר-מינקה
¶
הכול מדובר במקרה שבו יש ועדה מקומית שלא פועלת, מבקשים ממנה לפעול, ועדיין היא לא פועלת, ואז אפשר ליטול ממנה את הסמכות, וגם זה צריך להיות באישור.
לירון אדלר-מינקה
¶
במקרה שנוטלים את הסמכות, היחידה הארצית לאכיפה, היא מפעילה את הסמכות במקום הוועדה המקומית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
איך עושים את זה. היא נכנסת לנעליים. בגדול, הרעיון מאוד פשוט, ברגע שוועדה מקומית לא מתפקדת אז גם כל מערכת האכיפה לא מתפקדת, הרי היא מפעילה אותה. ובסופו של דבר האכיפה הארצית שואבת את הסמכויות, מטפלת בזה בזמן המוגבל. דרך אגב, אתם מגבילים את זה בזמן?
עמית אופק שמל
¶
לפני זה, בסעיף קטן (2): ניתנה ליושב-ראש המקומית הזדמנות להעלות את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת בדרך שהורה שר האוצר.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
נגיע לזה. איזה מידע? שיעשו מיפוי? יעשו סקירה של מה שיש שם בוועדות המקומיות? כל כמה זמן? "מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ומי שהם" – (2) בעמוד 7 – "יהיו רשאים לדרוש כל מידע ומסמך".
עמית אופק שמל
¶
אני אתן לך דוגמה. אם הם נכנסים לנעלי הוועדה המקומית הם בעצם רוצים לקבל את תיק הבניין, למשל, הם צריכים לקבל את תיק הבניין אחרת הם לא יכולים לבצע אכיפה, הם לא יודעים אם יש היתר או אין היתר.
לירון אדלר-מינקה
¶
"
סמכות דרישת מידע ומסמכים
257ו.
לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור בסעיף 31ג(ג)."
זה בעצם סעיף כללי. הוא לא קשור לנטילת סמכות ולא לשום דבר, פשוט כדי שהם יוכלו לבדוק איך מתנהלות הוועדות המקומיות, יכולים לבקש מידע.
לירון אדלר-מינקה
¶
"סימן י': סדרי דין
ניהול הליכים בידי תובע
252.
רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי פרק זה בידי תובע.
סדרי דין
253.
כל עוד לא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפי סעיף 268, סדרי דין להליכים לפי פרק זה, יידונו ההליכים לפי פרק זה בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים, בשינויים המחויבים."
היו פה עוד כל הסעיפים של סמכויות מפקחים, בעצם הם עברו להתחלה. המשך החוק זה עוד כמה תיקונים קטנים.
לירון אדלר-מינקה
¶
כל הנושא של תיקונים עקיפים לחוקים אחרים, יש את הסימן של עיכובי הביצוע שעוד לא קראנו, ואת האכיפה במערכת הביטחון.
עמית אופק שמל
¶
אני יכול לענות על 2018 והלאה. הסיפור מורכב, ניהלנו לפני תחילת הדיון הזה שיחה עם מערכת הביטחון.
עמית אופק שמל
¶
על סמך הוולמ"ב. ולכן בגלל שיש שם את הרישוי מהסוג הזה, בעצם נטענה הטענה שגם האכיפה במערכת הביטחון צריכה להיות אכיפה שונה במקצת. נצטרך להעביר את הנוסח עוד היום. אנחנו נעביר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר לכם באופן חד-משמעי, תקשיבו, אני מבקש לשמוע פה גם בדיון את משרד הביטחון. אני רק אתן לכם איזשהו קצה מחשבה כדי שתבינו. בסוף כל סיפור הבינוי לא מסתיים באותה הריסה או באותה פרגולה. עשיתי כאן אתמול דיון עם מערכת הביטחון לגבי כל חיבורי הביוב שלהם בכל הבסיסים. קטסטרופה, חבל על הזמן, הם מפקירים ועושים מה שהם רוצים, הם מזהמים את מי התהום במדינת ישראל בחלק גדול מאוד מן המקומות, והם פועלים כמעט כפי ראות עיניהם, בגלל מה שאתה אומר.
לכן, אני ארצה לקשור את האירועים האלה. אני באופן בסיסי לא אאפשר להם להתנהל ככה יותר. אז תודיעו למשרד הביטחון שזה המצב, ואנחנו נרצה שהם יתחילו לכוון את הקנים בנושאים האזרחיים כמו כל יחידה אחרת. בסדר?
אני אחלק את זה כדי שנבין. כשמדובר במבנים או ביחידות פר-אקסלנס צבאיות, סיווגים אין בעיה, זה לא הסיפור. הסיפור שלנו שעל הדרך הם מעמיסים את כל העולם ואשתו, והם בסופו של דבר, בחלק מן המקרים, אני אומר לכם, הם עוברים על החוק באופן הכי גס כמעט. אז אני אתן לך עוד דוגמה קלה. עשינו כאן חקיקה – למרות שמשרד הביטחון עמד על הרגליים האחוריות שלו, כשאני אומר לך משרד הביטחון זה שר הביטחון עצמו, זה הגיע עד ראש הממשלה בנושא של האכיפה של המדבירים – ששם הם לא הסכימו ושם פרצנו את זה, ויש אכיפה של המשרד בתוך הבסיסים.
אז אני רוצה להגיד לך, גם מהדיונים שעשיתי, אני רק מספר לכם איך זה עובד, הצבא לא תמיד שומר על החיילים הקטנים, שלא תתבלבלו. הצבא, אני מדבר על הגנרלים הגדולים. אז יש שם אסבסט, וראיתי מפגעים של ביוב בתוך בסיסים, אז שלא תחשבו שהצבא דואג. ברגע שיהיה פיקוח על הצבא הוא יתנהג קצת יותר שונה בסוגיות האלה. לסוגיות צבאיות אני לא נכנס, אם הוא רוצה לבנות איזשהו האנגר לאיזשהו מטוס כזה או אחר זה פחות מעניין אותי. אז תשבו אתם ותסבירו להם לאן אנחנו הולכים, כדי שלא יבוא לכאן ויתווכחו אתי. בסדר? מה עוד נשאר לנו?
לירון אדלר-מינקה
¶
נשארו עוד כמה סעיפים שלא הקראנו, שהם תיקונים עקיפים לחוקים אחרים. יש פה עוד סעיף שמדבר על להפוך את העבירות – שכל העבירות מינהליות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כל מה שאתם יכולים עכשיו להביא לנו תביאו לנו כי רק אני ועבדאללה פה, אז בואו, נגמור את זה תיק-תק. אתם יודעים מה קרה לנו. מחר בבוקר זה יום חדש, יש פה איזה 20-15 - - -
לירון אדלר-מינקה
¶
אין לנו בעצם נוסח שפרסמנו לסעיפים האחרונים, אבל זה לא עוד הרבה סעיפים. אבל יש שם את הסעיף של התחולה ושל הוראות מעבר שצריך לחשוב עליו.
עמית אופק שמל
¶
מה שנשאר, להערכתי, תראה, אדוני, סעיף התחולה הוא הסעיף הכבד ביותר פה, נשים דברים על השולחן, זה הסעיף הכבד ביותר. אני לא יודע כמה זמן דיון יהיה לגביו, אבל לגבי שאר הסעיפים, בקצב שמתקדמים אז בממוצע אני חושב שלא יותר משעתיים-שלוש, ואנחנו בעצם מסיימים את כל מה שהיה, את כל מה שנשאר. את סעיף התחולה אני שם רגע בצד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
שמעתי אותו, הוא טעה. אנחנו נגמור את זה, אל תדאג. לא חשוב כמה שעות. הוא העריך ארבע - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
עבדאללה אוהב את החוק הזה, הוא לא רוצה שנגמור אותו. כמה זמן אנחנו צריכים? עכשיו אנחנו צריכים לתכנן את הזמן קדימה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אז ב-22 בחודש, כבוד היושב-ראש. אז אני מציע ב-23 בחודש, ביום חמישי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דקה, עבדאללה, עכשיו אני רציני. באופן בסיסי אני רוצה שני דברים בהמשך: א', אני רוצה לקצר טווחים. זאת אומרת, מבחינתי מחר תוכננה ישיבה, אז אם צריכים להיות פרסומים עוד היום, אז תדאגו שזה יקרה היום, כדי שמחר נוכל להמשיך בדיון. אני רוצה לסיים את הסאגה הזו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תגיע. תבוא תישן אצלי בבית. דבר שני, לפני שאנחנו מביאים להצבעה, כל ההערות שלנו, שלי שביקשתם, אני מבקש לקבוע אצלי דיון כדי לסגור את הפינות בכל ההיבטים האלה, ורק אחרי זה נתגבש ונביא את החוק קומפלט.
לפני שאני מביא את החוק, תקשיבו, תקדישו דיון אחד אחרי שאנחנו סוגרים את הסיפור המשפטי לגבי האמצעים. לאה, תרשמי לך בפרוטוקול, לפני שאני מצביע על החוק אני ארצה כאן את משטרת ישראל, אני ארצה את האכיפה הארצית, לוודא שהאמצעים נמצאים אצלם. אני אומר לכם מראש, במשטרה כנראה חסר להם קצת שוטרים לעניין הזה, כי יש להם הרבה יועצים, ומשרד הפנים, נקרא לו לפה גם כדי לוודא שיש לו את הפקחים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אחרי זה נדבר על מדיניות האכיפה כפי שסיכמתי אתם את המדיניות, בגלל שאמרתי מתחילת החוק: המדיניות מבחינתי היא חלק אינטגרלי בסיפור של החוק, הוא יבוא כנספח של הוועדה לחוק. ארצה לשמוע כאן גם את מנהל - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
דברים כאלה אני לא רוצה שזה לא כתוב, כתוב, הם יבואו לכאן, יציגו את זה, יש פה פרוטוקול של הוועדה, הכול יירשם, הכול מוקלט. אבל בגדול, המדיניות של האכיפה היא גם דבר שמשתנה על ציר הזמן. סיכמתי אתם את המתווה, ולשם נלך.
זאת אומרת, אלה החלקים שחסרים לי. רק בסוף נביא את זה להצבעה, בסדר?
היו"ר דוד אמסלם
¶
תזכרו שאין לנו הרבה זמן. אנחנו צריכים בשבוע הבא, בשבוע הבא אני רוצה לסגור את האירוע. שבוע הבא יש לנו את שלישי וחמישי, יש לנו את פורים, שבוע אחרי זה זה כמעט שבוע אחרון.
היו"ר דוד אמסלם
¶
צריכים לתכנן את הזמנים. תראה, שבוע הבא יש לנו את שלישי וחמישי, אין לנו עוד ימים. שבוע אחרי זה אנחנו יכולים רק להצביע, וגם זה אחרי שאני מבקש בעצם פטור מחובת הנחה כבר, כולל ההסתייגויות. יש פה מאות הסתייגויות שלדעתי יוגשו לחוק הזה, זמן מליאה בהצבעה. קחו את הכול בחשבון, כדי שבסוף לא ניתקע בגלל קטע טכני שלא חשבתם עליו בקצה. לכן, מבחינתי שבוע הבא, ביום חמישי אנחנו חייבים לסגור את האירוע מבחינתכם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז יש לנו הרבה עבודה עד אז. תזכרו את כל המעגלים שאני מדבר עליהם, אז תנו לנו תשובה, תנו למנהלת הוועדה, תוך בוא נגיד החצי שעה הקרובה בהתייעצות עם לירון ועם רוני. מחר מתוכננת לנו ועדה ב-08:30 בבוקר, אז מה אנחנו עושים אתה. אני רוצה לקיים אותה בגלל שאמרתי שאין לנו זמנים. תסמכו עלי שבסוף נגיע לקצה ונינעל, ולא נוכל להתקדם בגלל דברים טכניים, בגלל פרוצדורה טכנית פנים כנסת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ובשבוע הראשון חוץ מהחוק הזה, תזכרו מה קורה למערכת, יש עשרות חוקים שיושבים בכל הוועדות. בסדר?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז תשבו כאן חצי שעה, תסכמו לנו את הנושא. תודה רבה. אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:39.