הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 381

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ח' באדר התשע"ז (06 במרץ 2017), שעה 12:30

מחדל שירותי החירום בעקבות מותו של תלמיד

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

עאידה תומא סלימאן

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

מירי כהן - מנהלת תחום שירותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות

איתמר אברמוביץ' - מנהל אגף הד"ס, מגן דוד אדום

רונן בשארי - מנהל אגף מבצעים, מגן דוד אדום

אחמד זועבי - חברת "מציל חיים"

מטאנס שאער - מייצג בתחום רשלנות רפואית

עומאר חסן - אביו של אדם ז"ל

עומרי וואיל - יו"ר ועד הורים יישובי - נצרת

מחמוד טאטור - ועד הורים יישובי - ריינה

רחלי הכהן - המועצה לשלום הילד

שמואל אברהם - מנהל אגף חירום ובטחון

גבריאל גניש - מת"ל, הכנסת ה-19

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מגן דוד אדום

יהודית גידלי

ר.ל., חבר תרגומים

מחדל שירותי החירום בעקבות מותו של תלמיד

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. 6 במרץ 2017, ח' באדר תשע"ז. הנושא: מחדל שירותי החירום בעקבות מותו של תלמיד. פנו אליי בנושא הזה חברת הכנסת חנין זועבי וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ומצאתי לנכון, למרות שזה לא בא מהנשיאות, לשים את זה לדיון. אני חושב שמקרים כאלה חייבים שיתקיים סביבם בירור. היו מקרים, לא דומים, של התאבדויות במוסדות חינוך ולא ויתרנו עד שקיימנו דיון וביקשנו הסברים. במיוחד כשאומרות לי חברות כנסת שלקח זמן עד ששירותי החירום הגיעו, אני חושב שזה דבר שצריך לעורר ולהדליק נורה אדומה. איך כל הסוגיה הזו של ילד במצוקה בתוך מסגרת חינוך, איך מטופל. צריך לבדוק אם יש נהלים, אם יש דרכי פעולה ואיך זה עובד. כדרכנו, אני אתן קודם כל לחברות הכנסת המציעות ולאחר מכן נפתח את הדיון. בבקשה, חנין.

תודה, אדוני היושב ראש. נמצא איתנו עומאר אבו אדם, אבא של אדם, עורך הדין מטאנס שאער, וחבר ועד ההורים מריינה, מחמוד טאטור ופה יש את אחמד זועבי, מ"מציל חיים".

מי ממשרד החינוך?

עירית ליבנה, המפקחת על הבריאות.

ברוב המקרים שאנחנו מעוררים פה בוועדה מדובר בטענה שהגוף שלגביו אנחנו טוענים הוא ברור, לרוב אנחנו טוענים סביב התחום של אפליה, של גזענות עם כל הכעס שבדבר. הישיבה הזאת היא אולי הראשונה שאני נתקלת בה, שמדובר בילד שאיבדנו. מדובר בתלמיד בן 8 שנים שאיבדנו. טרגדיה, גם אנושית וגם שיש לה השלכות על סכנה שהיא אולי סכנה שמרחפת על כלל התלמידים. אנחנו מדברים על נושא ספציפי, אבל גם על תופעה כללית של היערכות בתי הספר לשעת חירום, שזה נושא מאוד מאוד קריטי.

הבעיה הספציפית, לפני שנעבור לרמה הכללית, היא מה קרה עם אדם, כלומר יש הרבה סימני שאלה. האם אנחנו חסכנו מאודם טיפול נכון בזמן הנכון עם ההיערכות הנכונה של בית הספר, שאם היו בזמן ובמקום הנכונים אדם היה נמצא בינינו? למה איבדנו את אדם, למה? למה איבדנו את אדם במקרה הספציפי הזה? ולמה יש הצדקות לשאלה הזו? כי אנחנו לא יודעים האם בית הספר התקשר למספר הנכון, כי יש גם דיסאינפורמציה. יש מספר לנטלי שהוא מספר שאתה מתקשר אליו כאשר תלמיד נפצע ויש מספר למקרה חירום. האם בית הספר התקשר למספר הנכון בזמן הנכון? האם הטיפול הנמרץ הגיע בזמן? למה אומרים "משעת הרמת הטלפון עד לשעת ההסעה של אדם, עברו 40-45 דקות", למה? למה 45 דקות כאשר מדובר במקרה חירום שצריכים בזמן של דקות לתת לאדם את הטיפול הספציפי? הגיעו, לא רק אמבולנס אחד, לא יודעת אם זה היה אמבולנס או אוטו בלי טיפול נמרץ, הגיעו שלושה, יש אומרים שהגיעו ארבעה, יש אומרים בעיכוב של רבע שעה, יש אומרים בעיכוב של חצי שעה.

מה שאני מבקשת ממך, אדוני היושב ראש, ואני לא אומרת שאני אתן לך את כל האינפורמציה כי אני לא יודעת, אבל בגלל שאנחנו לא יודעים את האינפורמציה המדויקת, לכן אנחנו מגיעים למסקנה שאנחנו צריכים ועדת בדיקה. צריכים לבדוק את המקרה הזה, כי יש חשש, כאשר יש הרבה דיסאינפורמציה, גם אודות המצב הרפואי של אדם. יש חשש שאולי מישהו ירצה להסתיר או שאולי בכל מקרה היינו מאבדים את אדם. בשביל להגיע למסקנה הזו ולתשובה הנחרצת, שאמנם לא תחזיר לנו את אדם, אבל היא תבטיח את העתיד של התלמידים האחרים, אנחנו צריכים ועדת בדיקה. זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות, גם לאדם וגם לשאר התלמידים.

לגבי הרמה הכללית, מדובר בהפקר. אתה מדבר על בתי ספר ובמקרה היה שם מורה להתעמלות, והמנהלים אומרים, "אם אין לי מורה להתעמלות אז אין לי מי שמוכשר לתת טיפול החייאה או עזרה ראשונה". אתה מדבר על בתי ספר, בפריפריה במיוחד, שיכולים לאבד תלמידים בקלי קלות. אין שם שום מחויבות להכשיר את המורים, אין שם שום מחויבות לתת קורסי עזרה ראשונה והחייאה, אין שום מחויבות שהאמבולנס, שיהיה לו איש קשר או הדרכה או תרגול לאמבולנס שיזהה את המיקום של בית הספר, כי יש גם אינפורמציה שהלך לאיבוד האמבולנס או לא הלך לאיבוד האמבולנס. אז אין גם תרגול כדי שהאמבולנס יגיע בזמן, אין תרגול בין תחנות האמבולנס לבין בית הספר, אין מיפוי, איפה יש תחנות אמבולנס ומה המרחק שלהם מבתי הספר.

עשרות שאלות אנחנו יכולים לעורר, אבל אנחנו לא באנו לשפוט מישהו, אנחנו פה בוועדה לא אומרים מי האחראי, אדוני היושב ראש, בגלל שאנחנו לא יודעים מי האחראי, אנחנו יודעים הרבה יותר מזה, אנחנו יודעים שיש קרבן שאיבדנו ואולי היינו יכולים לחסוך את המוות הזה. יש לנו את המקרה הספציפי, יש לנו את המערך הרפואי בתוך בית הספר וההיערכות של בתי ספר למקרי חירום. תודה לך ואני רוצה להודות לך על שאתה קיבלת את הדיון הזה, כאשר ועדת הכנסת לא קיבלה את הדיון.

תודה, כבוד היושב ראש, אני גם מצטרפת לתודות על קיום הדיון הזה. אני חושבת שהקשבת טוב לבקשה הזו וראית את החשיבות בקיום דיון כזה.

אני רוצה להגיד שאף פעם אני לא אוכל לתאר את המצב בפרטי פרטים ואת המקרה לפרטי פרטים, אני אסמוך יותר על האב השכול שיכול לספר מה היה, כי הוא תוך כמה דקות היה כבר בבית הספר ואיתנו הוא נמצא היום, עומאר, הוא יכול להגיד, אבל עדיין מהדהד בראש שלי הקול שלו כשהוא התקשר אליי והוא ביקש שאני אגיע לראות, והוא היה קצת, האמת, גם כעוס, כי אנחנו לא הגענו ישר אחרי המקרה ואני לא הבנתי. כלומר, אני שמעתי שיש ילד ואפילו בתקשורת אמרו, "ילד התמוטט בבית הספר ואחר כך נפטר". לא סיפרו על הדקויות ועל המקרה. כשהגעתי אליו הוא אמר לי, מעבר לכאב של כל משפחה שמאבדת ילד, אחד מתוך שני ילדים, הוא אמר לי משפט אחד, " את אדם אף אחד לא יחזיר לי, את אדם אני כבר איבדתי, אבל אני רוצה למנוע עוד מקרים כאלה ואני רוצה למנוע את הכאב הזה ממשפחות אחרות".

אני חייבת להגיד שעומאר גילה גם אחריות חברתית כלפי כלל החברה וגם גילה הבנה לדקויות של איך בדיוק הטיפול והשירותים האלה אמורים להיות. כאשר הוא הסביר לי מה שקרה, אני בטוחה שהיושב ראש ייתן לו גם כן להשמיע את זעקתו, אני לפחות עמדתי על כמה דברים, שגם חברת הכנסת חנין זועבי דיברה עליהם. אני הלכתי ודקדקתי בחוזרים של מנכ"ל משרד החינוך וראיתי שיש איזשהו חוזר על מד"א וההוראות אומרות שצריך ישר לפנות למד"א ולהתקשר ולבקש עזרה, אבל כנראה מד"א לא פרוסה על כל המקומות הגיאוגרפיים וכנראה יש להם התקשרויות עם עוד חברות אחרות שמספקות את השירות הזה, כי אני לפחות הבנתי, שבמקרה הספציפי הגיעה חברה שנקראת "מציל חיים". כך אני הבנתי, תקנו אותי אם יש לכם מה לתקן אחר כך.

הדבר השני שכנראה לא עומדים על ההיערכות למקרים כאלה. הבנתי גם שהאמבולנס הראשון שהגיע הגיע רק עם נהג, בלי חובש, בלי רופא, בלי כלום. השאלה היא מה דווח למד"א במקרה הזה, האם דווח למד"א שיש מקרה שהוא מסוכן מאוד או דווח משהו אחר? אני ארצה גם לשמוע ממשרד החינוך האם עקבו ובדקו מה קרה שם.

הנושא השלישי, גם התייחסו אליו והוא בעניין ההכשרות של המורים, אבל יש עוד משהו, כולנו יודעים שברוב הכפרים הערביים והערים, לצערנו, אין שמות של רחובות ואז הטיפול נמרץ יכול להגיע 50 דקות אחרי ולטעון: "הלכתי לאיבוד". אני, מהניסיון שלי, כל פעם שאני מוזמנת למקום, אם אני שמה שם של בית ספר על הווייז אני מגיעה, אז אין שום סיבה לטעון שהלך לאיבוד 50 דקות בכפר כמו ריינה וזה מה שנאמר באותו מקרה. אם אכן ואתם יודעים שזה המצב ואתם יודעים שקשה לכם להגיע, לפחות על המוסדות שאתם חתומים על הגשת שירותים להם, תלכו ותעשו מיפוי מהתחלה. תבדקו איפה בית הספר הזה כדי שכולם, כשיוקפצו למקום, יגיעו במהירות האפשרית כדי להציל חיים.

אני חושבת שבטח אם נשמע את האבא, נשמע עוד דברים ועוד פרטים, אבל אני מצטרפת גם לבקשה ואני חושבת שצריך לקיים לעומק ועדה שתחקור את המצב הזה, לא רק המקרה הספציפי, אלא מה לומדים ומה ההשלכות ואולי גם שינויים בהוראות הקיימות.

עירית, חוץ ממך, מהמחוז, נמצאים כאן? בית הספר?

לא.

אז העדות תהיה מהאב ומ"מציל חיים".

כל מה שאמרו חברותיי חנין ועאידה, אני מצטרף. אני רק רוצה, בשם כולם, להשתתף בצערו של האבא. אין ספק שזה מקרה טרגי, לא קל. אני מצטרף אליהן בעניין שתחילה אנחנו רוצים לסדר את העניינים ואחר כך לדעת מה קרה בדיוק ומה צריך לעשות.

אם לא נדע מה קרה לא נדע מה לסדר.

נכון. אין ספק שבמערכת החינוך, תחילה, חיי בני אדם הם בראש. חיי התלמידים והבריאות שלהם, לפני כל דבר אחר. לכן, אני מצטרף לכל מה שאמרו חנין ועאידה ואני רוצה לשמוע את האב וגם את משרד החינוך ומשרד הבריאות.

בבקשה, יוסף.

אז אכן אנחנו מצטרפים לאבו אדם על האובדן של אולי הכי היקר שיש לו. אני רוצה, בנוסף למה שאמרו קודמיי, להוסיף שתי נקודות. הנקודה הראשונה, כל מי ששמע את הסיפור של המשפחה מתחיל לדאוג לגבי הילדים שלו בבתי הספר, כי ההרגשה היא שזה יכול לקרות בכל מקום והמערכת כנראה לא מוכנה, לא ערוכה להתמודד עם מקרים כאלה. אני מכיר מקרוב את המערכת הערבית, אבל זה יכול להיות בכל מערכת החינוך. מאוד מאוד מדאיג מה שקרה, זה הדבר הראשון. גם האב השכול אמר לי את זה במילותיו, ש"את הבן שלי אני כבר איבדתי, אבל מה יקרה לעתיד של שאר הילדים שמחר, אם יהיה מקרה דומה, אין שום ביטחון שהסיפור הכואב הזה לא יחזור על עצמו". לכן, האחריות שלנו, במיוחד בוועדה הזו, היא לראות איך מתוך הכאב הזה אפשר אולי להציל אנשים בעתיד.

הנקודה השנייה היא נקודה שלא הצלחתי להבין עד היום, איך זה שמשרד החינוך אחרי מקרה טרגי כזה מחליט שהוא לא מקים ועדה, אפילו לבירור של מה שקרה. האב, פגשתי אותו רק לפני כמה ימים, אין לו תשובות למה שקרה. הוא לא יודע, הוא לא יודע מתי בדיוק נפטר הבן שלו, הוא לא יודע מה הקריאה הייתה, הוא לא יודע מה בדיוק הנהלים בתוך מערכת בתי הספר, לא ייתכן להשאיר אב ומשפחה כזו במצב כזה. לא רק הוא אלא כולנו, כולנו דואגים לגבי מה שקורה, לכן אני מאוד מתקומם. אני אמנם מדבר בשקט, אבל זה באמת מקומם, לראות את היחס המזלזל של משרד החינוך, שפשוט לא נותנים תשובות.

הנקודה השלישית והאחרונה. התשובות שנדרשות הן לא רק למשפחה, דרוש כאן לתת תשובות אבל גם מסקנות לעתיד, מה צריך לעשות במערכת החינוך כדי שהסיפור הזה לא יחזור על עצמו, שיהיו מסקנות עתידיות. אנחנו לא יודעים אם בתי ספר ערוכים, אם יש להם מספר טלפון להתקשר אליו, אם מספר הטלפון פועל, מה המרחק מגורמי ההצלה וכד', האם יש הנחיות, מתי בפעם האחרונה זה רוענן, האם יש הנחיות בשפה הערבית בבתי הספר. כל השאלות הללו נשארו פתוחות ולכן זה הרבה מעבר למקרה הספציפי. אני רואה גם את עורך דין מטאנס שאער, שהוא עורך דין מאוד מוכר בתחומים הללו, אני מקווה שתהיה לו גם הזדמנות להביע גם את דעותיו בנושא הספציפי והכללי.

עומאר, אתה רוצה לדבר?

כן.

בבקשה.

קודם כל שלום לכם, קוראים לי עומאר חסן, הבן שלי ז"ל קראו לו אדם חסן, בן 8 שנים, בריא, שאני הייתי בטוח שאם אני שולח אותו לבית הספר, הייתי מאוד בטוח שהוא בתוך מסגרת ואני סומך על המסגרת הזו. היום אני כבר לא סומך כדי לשלוח את הילד השני שלי לבית הספר. אני פה בשביל למנוע את הקרבן הבא. זה מה שאני רוצה. זה דבר ראשון. דבר שני, זה כואב מאוד, אני יודע שאתם כולכם מרגישים את הכאב הזה, אבל במיוחד אנחנו - - -

זה לא דומה.

כואב לנו מאוד. הבן שלי לא נפטר, הוא נהרג. הבן שלי נהרג בשל הרשלנות שהייתה, בשל שרשרת הרשלנות שהייתה.

מה סיפרו לך, איך זה קרה?

התקשרו אלי, חמש דקות מנפילתו, "התעלף בבית הספר". התקשרו אליי, תוך שלוש דקות הגעתי לבית הספר. הגעתי, ראיתי אותו מתמוטט בפרוזדור של בית הספר, עדיין המורה מנסה, הוא חושב שהוא נחנק, מנסה להוציא לו משהו מהפה. אבל הוא לא נחנק ולא היה כלום. הגיע לשם אמבולנס, סליחה, זה לא אמבולנס, זו מונית. נהג, אין לו מכשור אין לו כלום, קוראים לו "מציל חיים". הנהג עומד, מסתכל, אני לקחתי את הילד שלי בידיים ורצתי לאמבולנס. אני אומר לו, "פתח את הדלת, פתח, ניקח אותו לבית החולים". אומר לי, "לא, אני לא יכול לקחת אותו. אין לי מכשור, אני לבד, אני לא יכול לקחת אותו". אמרתי לו, "אני אקח אותו", "לא, אסור לך לקחת אותו". אחרי זה הגיע עוד אמבולנס של "מציל חיים" שהוא גם מונית. כאילו, אתה יודע, בשביל לרשום ש"הגעתי", לקבל תקציב. לא יודע מה קרה שם, למי התקשרו. מנהל בית הספר אומר לי, "חכה, אל תעשה כלום, אנחנו הזמנו טיפול נמרץ". הגיע עוד אמבולנס, שלושה אמבולנסים - - -

רגע, כשאתה אומר לי אמבולנס "מציל חיים", זה לא של מד"א.

לא של מד"א. מד"א עוד לא הגיע.

בשביל זה הוא רק נהג.

שלושה נהגים הגיעו, אתה מבין?

בלי ציוד.

כן, מנהל בית הספר אומר לי, "התקשרתי למד"א בהתחלה", הגיע "מציל חיים", לא יודע אם הוא התקשר ל"מציל חיים", "מוקד נטלי", מד"א, אני לא יודע. מגיע טיפול נמרץ, אחרי 40 דקות מהמקרה, פינו את הילד מהאמבולנס, מהמונית של "מציל חיים", פינו אותו משם, לקחו אותו למד"א ואני כבן אדם פשוט, אני יודע וכולנו יודעים, אני שמח מאוד שכולנו יודעים, שיש שבע או שמונה דקות שאפשר להציל חיים של בן אדם. לא אחרי 40 דקות, ילד שאיבד הכרה, היה אפשר להציל את החיים שלו, מגיע טיפול נמרץ - - -

תוך כמה זמן מהאירוע הגיעו?

הגיע ב-10:40 - - -

כמה זמן עבר מאז שזה קרה?

אני הגעתי בערך ב-10:13 דקות לבית הספר, עד 10:40 הגיע טיפול נמרץ. הממונה על בית הספר אומר לי, "התקשרתי בהתחלה", יש מספר שמתקשרים אליו, מוקד מד"א לילדים והם מדווחים על המקרה ושולחים אמבולנס שמתאים למקרה, לפי הדיווח.

איפה זה ריינה? תמקם אותי.

ליד נצרת.

מה המרחק מנצרת? בנצרת יש תחנת מד"א.

יש תחנת מד"א גם בנצרת עלית, שזה שבע דקות בנסיעה רגילה. בלי להיות מד"א ובלי כלום, שבע דקות בנסיעה רגילה אתה תגיע לשם. הגיע טיפול נמרץ, מפנים את הילד לניידת של הטיפול נמרץ, אחרי שתי דקות הוא יוצא, אני שואל אותו מה המצב, הוא אומר לי, "המצב קשה אבל אנחנו מנסים". אחרי זה, הילד, לקח לו לפנות אותו משם, מבית הספר, 50 דקות.

אחרי שהם הגיעו או בכלל?

לא, בכלל. אחרי 50 דקות פינו אותו לבית החולים, שם החליטו וקבעו שהבן שלי נפטר.

בבית הספר?

בבית החולים. התחילו להוציא שמועות שהבן שלי היה חולה ושהבן שלי, לא יודע מה, סבל מאפילפסיה.

שמועות לא מעניינות אותנו.

אני התקשרתי, בכוחות עצמי התקשרתי לרדיו שם, דיברתי איתם, אמרתי להם שהבן שלי בריא מאה אחוז, אתם יכולים לבדוק, יש כתובת של קופת החולים, של הרופאה שמטפלת בו, חוץ מזה - - -

עומאר, אני רוצה להתמקד. מאז שזה קרה, לצערנו הרב, נודע שאדם נפטר, נהרג, כמו שאתה אומר, האם מישהו מבית הספר, ממשרד החינוך, פנה אליך?

בהתחלה, אתה יודע, אנחנו יושבים שישה ימים, באה אלי אורנה שמחון ביום הראשון, "משתתפת בצערך" וזה, אז אני אומר לה, "אנחנו צריכים לשבת לדבר על המקרה הזה", היא אומרת לי, "טוב, אחרי שאני אחזור מארצות הברית". פנו אליי ועד ההורים מנצרת, מכפר ריינה, "שלחנו לה מכתב", לגברת אורנה שמחון, מבקשים לדעת מה קרה, ועדת חקירה. שלחה לנו שלש שורות, "לפי הייעוץ המשפטי אין מקום לוועדת חקירה". האם זו תשובה שתספק אותי? האם זו תשובה שאני יכול להשתכנע ממנה?

לא, אני קובע שלא.

זה מה שפנו אליי.

בואו נעשה, תנוח בינתיים, קח אויר, אתה רוצה להוסיף משהו או בסיבוב הבא?

בסבב הבא.

צהריים טובים לכולם, אני עורך דין מטאנס שאער - - -

אנחנו לא בבית משפט. רק תשלים. לא אדוני, לא כבודו. דבר.

תודה. אני רוצה רק להודות לכבודו, על הישיבה של היום. אולי יש משהו סימבולי בשם של הילד שנפטר, אדם, מדברים על אדם באשר הוא. אני גר בפריפריה - - -

גם אני, אל תדאג.

לא, זה חשוב, אני גר בפריפריה בכפר פסוטה. הבעיה של הפריפריה ושירותי הרפואה ידועה ולאחרונה מפרסמים שהמצב שהוא קטסטרופלי, יש את מדינת תל אביב ויש את כל השאר. המקרה הזה הוא מקרה קשה. ועדת בדיקה זה הדבר המינימלי הנדרש במדרג של אפשרויות החקירה. זו לא ועדת חקירה, זה בירור עובדתי פשוט. הבירור הוא ישים ופשוט. כולנו יודעים שבמוקד מד"א ובמוקדים בכלל של שירותי חירום, כל הקריאות מוקלטות. הקריאות מוקלטות, אז זה מאוד פשוט לברר מה נתבקש בהתחלה ומה נעשה בהמשך. עד כמה שאני מבין, "מציל חיים" וחברות אחרות של חירום, הן פועלות כקבלן משנה במירכאות, בלי לפגוע באף אחד, של מד"א.

זה הבירור שאני אעשה אחר כך.

זה לא נכון.

אתה לא חייב להגיב.

זה מה שקורה בפועל, בסופו של יום. זה במסגרת בדיקה, אני לא בודק, אף אחד מאיתנו לא בודק.

אלה ארגוני מתנדבים בלבד.

הדברים ניתנים לבדיקה ולמדידה ויש ראיות חפציות בעניין הזה, כגון הקלטות. אנחנו חיים בעניין הזה מפי החוק, חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים. בחוק הזה לא נכלל בית ספר יסודי, אבל התברכנו לאחרונה בהצעת חוק של כבודו, הצעת חוק של לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר וכו' והצבת מכשירי החייאה, התשע"ז – 2017, תבורכו על ההצעה הזו. בקשתי היא, כמו של כולם, לזרז את ההצעה הזו שתהפוך לחוק ואז זה באמת יעזור לכולם. המטרה של כולנו היא שהמקרה הזה לא ישונה לכל אדם באשר הוא.

העניין של ההתנהגות של משרד החינוך זה דבר שצריך לבדוק אותו. אני לא חי מפיו ולא מפי אף אחד, אבל ועדת בדיקה יכולה לעזור לכולנו כדי שהמצב לא ישונה. אני לא רוצה להרבות במלל, אני רוצה להודות שוב. מקווה שהדברים יסתדרו בהמשך וייחסכו חיי אנשים אחרים. תודה רבה.

תודה. משרד הבריאות נמצא איתנו? "מציל חיים" זה כמו "איחוד הצלה"?

צהריים טובים, מירי כהן, מנהלת שירותי הצלה ועזרה ראשונה. "מציל חיים" היא חברת אמבולנסים שפועלת ברישיון של משרד הבריאות, עומדת בתנאים שלו - - -

זו חברת אמבולנסים.

חברת אמבולנסים. "איחוד הצלה" יש לה גם - - -

זה לא ארגון מתנדבים?

אולי יש לה גם מתנדבים, אבל היא חברת אמבולנסים מורשית, פועלת, יש לה רישיון בפועל - - -

איך הוא ידע שיש אירוע בבית הספר?

לגבי האירוע עצמו, אני רוצה לומר, ואני לא רוצה לומר דברים מטעים, פרטי האירוע, אני לא מכירה אותם לאשורם כי אני לא קיבלתי את הדיווח וכו'. אני כבר אומרת לכם שאני מצטרפת לקריאה שנאמרה פה, אני גם דיברתי עם עירית ליבנה ממשרד החינוך לפני הישיבה, אני חושבת שנכון להקים ועדת בדיקה לבדוק את האירוע הזה. באירועים מהסוג הזה, נכון, אני גם אמליץ את זה למשרד החינוך, באירועים כאלה טראומתיים וכאלה טרגיים, בכל אירוע כזה יש מקום להקים ועדת בדיקה שתבדוק את כל שרשרת הטיפול.

לכן אני מתפלא - - -

אני חושבת שזה נכון לעשות וגם אמרתי לך עוד לפני הישיבה ואנחנו נעשה את זה.

בואי נבדוק. אנחנו בסיכום נתייחס גם לזה.

אני מודה, אני לא מכירה את הפרטים של האירוע הזה, לכן אני אומרת שוב, כדי לא לטעות ולא להטעות, כי חשוב לנו - - -

חשוב לי לדעת, מדוע "מציל חיים" הגיעו לבית הספר?

זו שאלה טובה, זו אחת השאלות שצריכות להיבדק, למה הצוות של בית הספר הזמין את "מציל חיים" ומד"א. זו אחת השאלות שצריכה להישאל, מה היה באירוע הזה, כולל לוחות הזמנים, כולל המרחקים, כולל כל החומרים, הכול צריך להיבדק לפרטי פרטיו ולתת כאן תשובה. אני אומרת שוב, דיברתי עם מד"א, קיבלתי את הדיווח שמד"א עשו בתוך מד"א, דיברתי עם החברה, עם "מציל חיים", אני אומרת שוב, כדי לעשות את הבדיקה באופן יסודי, אני מציעה למנות צוות שיבדוק את זה, יבדוק את כל ההקלטות, כל לוחות זמנים, ידבר עם צוות בית הספר, מה עשה וכו', ובאמת יבדוק את האירוע לפרטי פרטיו.

את עשית בדיקה משל עצמך?

לא, אני אומרת שוב, אני קיבלתי את הדיווחים. מכיוון שזה משרד החינוך, זה לא מקרה - - - שוב, יש שאלות שצריכות להישאל. למשל, כפטירה חריגה, אפילו בית חולים - - -

רגע, השאלות אחר כך. מה אני צריך לשאול אותך ואת מד"א אני אשאל אחר כך, עכשיו אני עדיין בשלב הזה. תודה.

אני רוצה - - -

תעצרי. אני אתן לך. "מציל חיים", מה השם?

זועבי אחמד.

אתם קיבלתם קריאה, ממי? איך זה מתבצע?

אנחנו קיבלנו קריאה מבית הספר שמדובר בילד, ואני שוב חוזר על אותם דברים שאמרתי בעבר, שמדובר בילד מפרכס, עם דופק ונשימה.

כשאתם הגעתם זה היה?

סימנים כאלה, לפי הקריאה ולפי הדיווח שאנחנו קיבלנו - - -

איך קיבלת את זה, בעל פה או כתוב? איך אתה מקבל את זה?

טלפונית. אנחנו מקבלים טלפונים. קיבלנו שמדובר בילד בן 8 שהוא מפרכס, בחיים, עם דופק ונשימה, ולפי זה אני פעלתי והוצאתי אמבולנס שהוא כונן. זה לא אמבולנס מונית, זה אמבולנס לכל דבר, שהוא מאושר על ידי משרד הבריאות, אמבולנס שבתוכו יש נהג שהוא גם חובש, שהוא מוכשר ויש לו גם רישיון של משרד הבריאות. הגיע לבית הספר, הוא בדק שם והתברר שמדובר בילד ללא חיים, ללא דופק, ללא נשימה - - -

כשאתה הגעת כבר היה ללא - - -

אני עוד לא הגעתי. אני מדבר על האמבולנס שלי שהגיע - - -

האמבולנס הראשון.

האמבולנס הראשון שהגיע.

כשהגיע האמבולנס הראשון הוא כבר היה ללא חיים וללא דופק?

הילד לא היה עם סימני חיים - - -

כמה זמן לקח לכם להגיע לבית הספר?

זה היה בערך 10 דקות, בערך 10 דקות עד שהוא הגיע למקרה. זו בעיה כי בבית הספר עצמו יש כמה כניסות ויחסית הוא קצת מסובך, עד שהגענו מלמטה ועד שחיכו לנו עם רכב ונכנס הרכב הראשון. הנוהל שלנו, אנחנו עובדים עם נוהל של משרד הבריאות, הוא שאפשר להקפיץ אמבולנס כונן שזה נהג חובש שהוא נמצא בבית, במקרה הבית שלו היה בריינה, שיצא ישר לשם. חיברו מוניטור. האמבולנס השני שלנו שהגיע, שזה אמבולנס רגיל שעבד בשגרה, שהוא גם שמע בקשר והאזין וידע שיש קריאה ואז הכונן, בדרך כלל הוא לא מפנה כי הוא נהג לבד וצריך גם מלווה, אז האמבולנס שלנו, גם על דעת עצמו ולפי שיקול דעת שלו, הוא גם דיווח לי בקשר שהוא נוסע למקרה שם.

הגיעו שני אמבולנסים, התחילו החייאה, חיברו מוניטור, ללא הצלחה. אני אישית הגעתי, כי אני אישית קיבלתי את הקריאה, זה לא היה אמבולנס שלישי, זה אני עם הרכב הפרטי שלי וזה היה טנדר עם כל הציוד. אני גם ירדתי והצטרפתי להחייאה. איך שידענו שמדובר בילד עם החייאה מיד דיווחנו למד"א. מד"א גם יצאו לכיוון, הגיע אמבולנס רגיל בהתחלה והגיע אחרי זה אמבולנס נט"ן. בסך הכול ארבעה אמבולנסים ובנוסף, אני עם הרכב שלי, שאני גם פרמדיק במקצוע, כולנו עשינו את כל המאמצים. הכונן שהגיע ראשון מדווח לנו לאחור ש"מדובר בילד בלי דופק ובלי נשימה ואנחנו מבצעים החייאה".

לפי הדיווח של הנהג וגם הנהג השני, היה מדובר בילד שהוא גם קר למגע, שזה אומר שעבר זמן שהוא יותר מ-10 דקות. אנחנו לא יודעים מתי התחיל, אנחנו לא יודעים מה היה המצב עצמו, אנחנו לא טוענים שהוא חולה אפילפסיה או משהו חלילה, אנחנו הלכנו לפי הקריאה. הנוהל שלנו וזה גם שיקול דעת של המוקדן עצמו, ברגע שאנחנו מקבלים קריאה אנחנו מוציאים אמבולנס בהתאם ואנחנו הוצאנו אמבולנס בהתאם. האמבולנס הגיע, התחיל החייאה. במקרה הזה היה זמן שאנחנו לא יודעים עליו, שזה מתי התחיל. הצוות שלנו תפקד כמו שצריך, עשה החייאה, היה דיווח מלא למד"א והייתה גם שיחת ועידה עם הנהג של מד"א, עד שהגיע לבית החולים - - -

תודה.

למה לא מפנים אותו מיד לבית חולים?

רגע, חנין.

לא מפנים אדם שעושים עליו החייאה, כי אי אפשר לעשות החייאה תוך כדי נסיעה.

אם אפשר להציל אותו - - - עזבי את המקרה של אדם ז"ל, כי אם ניתן היה להציל אותו אז מצילים.

אם היה מגיע רופא, הנהג הראשון ורופא, היו מפנים אותו לבית חולים והיו יכולים להציל את החיים שלו.

עומאר, תאמין לי - - -

במקום לשלוח לו עוד אמבולנס היה יכול להתקשר למד"א ישירות ולהביא את מד"א ישירות.

אתה צודק, לא רק זה.

זה לא - - -

עומאר, עומאר, אני אגיד לך עוד משהו לפני כן, עוד משהו שצריך לברר עוד לפני כן. עומאר, יש משהו שצריך לברר עוד לפני כן. קודם כל, יכול להיות שעבר זמן יותר רב, ואני לא גאון גדול בתחומי הצלת חיים, עד שהרימו טלפון לאבא. זה מחייב בדיקה בלי שום קשר.

חשוב לי לשמוע את מד"א. אתם מכירים את המקרה? באתם עם הנתונים של המקרה? אתה יודע לומר לי מרגע שקיבלתם את ההודעה, אל"ף, באיזו שעה קיבלתם את ההודעה הראשונה?

אנחנו קיבלנו את הקריאה הראשונה ב-10:32. אצלנו הכול מתועד וממוחשב.

ממי?

גם מאחמד זועבי וגם מנהג האמבולנס שהגיע.

עומאר, מתי קיבלת את ההודעה?

ב-10:10 דקות.

אתם מבינים? אתה רק ב-10:32 קיבלת.

קיבלנו את הקריאה ב-10:32.

מתי הגעתם?

10:42.

יש לי שאלה, יש אופציה אחרת למנהל בית הספר חוץ מלהתקשר ל"מציל חיים", להתקשר לטיפול נמרץ להגיד, "במקרה הזה אני רוצה טיפול נמרץ כי זה מקרה חירום"? המנהל היה יכול לעשות את זה?

לדעתי הדבר המתבקש היה לחייג 101.

קודם כל 101, ודאי.

במקרה הזה המנהל לא התקשר ל-101.

לא. הוא אומר לך שהוא קיבל הודעה מ"מציל חיים". עירית, עירית, רגע.

אחמד, מתי האמבולנס הראשון הגיע?

האמבולנס הראשון הגיע אחרי 10 דקות, 12 דקות. אני לא זוכר את ה - - -

הכוונה שלי, האמבולנס הראשון לא התקשר למד"א? זה מה שלא הבנתי.

הוא התקשר.

הוא התקשר ב-10:32.

ב-10:32, במד"א, מתועד להם כניסה ראשונה.

אצלנו התקבלו שתי שיחות, חמש או עשר שניות, האחת מאחמד ואחת מנהג האמבולנס.

אחרי שהגיע האמבולנס הראשון שקבע שהבן שלי אין לו דופק, ב-10:10 היה צריך להתקשר אליו, אתה מבין? אתה מבין מה קורה פה? הוא הרג את הבן שלי.

עומאר, לא, לא נכון. לא נכון. עומאר, אל תסיק מסקנות מהר. אני אגיד לך משהו יותר מזה, אני איד לך עוד משהו, עומאר, אני אגיד לך משהו. אנחנו נצטרך לבדוק מרגע שהיה אירוע בבית הספר, לי חשוב, עד שאתה קיבלת את ההודעה, כמה זמן עבר ויש לי חשש שעבר זמן יותר ממושך. לכן, עירית, אני רוצה לשאול ואני אתן לכם, לוועד ההורים, חשוב לי לדעת אם יש נהלים ברורים, כתובים, למנהל בית הספר, לצוות חינוכי, איך לפעול?

מתי 101 ומתי לא 101?

אין "לא 101". אל תיכנסו לזה.

למה התקשרו ל"מציל חיים"?

הוא, שלא בטובתו, אחמד זועבי, שלא בטובתו, נקלע. ברגע שקיבל קריאה הוא לא יכול להתעלם, הוא לא היה צריך לקבל קריאה בכלל, מי שהיה צריך לקבל זה 101 ברגע הראשון שזה קרה.

אדוני שמע? כתוב "נטלי" בבית הספר.

נתחיל איתכם. דבר. מי אתה?

אני עומאר ואיל, ראש ועד הורים מקומי בנצרת, התאחדות ועדי הורים. אני נקראתי על ידי, שמעתי את האבא ברדיו שם וביקשתי ממנו לבוא לבדוק את העניין. הלכנו לתנחומים ולבדיקה. הוא ביקש ממני לבדוק את העניין מול בית הספר, מול משרד הבריאות ומול משרד החינוך. ניגשתי לבית הספר ושאלתי את המנהל: למה התקשרת ל"מציל חיים"? אמר: יש חברה שנקראת נטלי, שמו לי את המספר שלה כאן, הנה המספר, אני התקשרתי אליה. שאלתי אותו: מי זו נטלי? אמר: היא חברה של משרד הבריאות, התקשר איתה בעבר כדי לתת טיפול ושירות לתלמידים. כתוב שם נטלי. מספר של אחמד כתוב עליו נטלי. בגלל זה הוא התקשר, כך טען. כתוב מספר אחר, 1-700 משהו, שהוא גם מד"א לבתי ספר. הוא לא מד"א רגיל, הוא מד"א לבתי ספר. גם התקשר אליו המנהל. הם טוענים שבכלל לא התקשרו מבית הספר, זה חמור מאוד, שבית הספר לא התקשר.

דבר אחר, בדקתי בעניין הנהלים, המנהל אמר לי: "מזל שבאותו יום היה לי מורה לספורט, היחיד שיודע לעשות החייאה. היום", יום רביעי שהייתי אצלו, "אין לי אף מורה שיודע לעשות החייאה". אמרתי לו: "לא מחייבים אתכם לעשות קורס עזרה ראשונה?" אמר שרק בלימודים עושים את זה ואין אף נוהל שמחייב רענון או תרגול או הסמכה לצוות בריאות בבית הספר. אין לו צוות בריאות אפילו.

זה לא נכון.

אני בדקתי, זה מה שאני בדקתי.

זה במציאות. בתיאוריה זה משהו אחר, זו המציאות.

פעם אחרונה שאת מתפרצת. את רוצה זכות דיבור? תרימי אצבע.

רענון עושה רק מורה לספורט, שהוא חייב לפי הנוהל של מורי ספורט. דבר אחר, בעניין מד"א, שאלתי את בית הספר אם בכלל ביקר אצלם מד"א או טיפול נמרץ, האם הוא מכיר את המקום, את הכניסות, את היציאות, האם עשו תרגול משותף, אמר: אף פעם לא נכנסו אלינו ולא עשינו אף תרגול. אנחנו עושים תרגול רק למקרי רעידת אדמה. למקרי חירום של איבוד הכרה של ילד לא עושים. אני, במקצוע שלי אני אח טיפול נמרץ, אני יודע שאם ילד מאבד הכרה, נמצא ללא נשימה, ללא דופק, אז מי שעושה החייאה צריך לקרוא לטיפול נמרץ, לא לאמבולנס רגיל. צריך לקרוא לטיפול נמרץ. גם המורה של הספורט היה צריך לקרוא לטיפול נמרץ.

דבר אחר, בעניין הדפיברילטור, אני מבקש, אני שמחתי מאוד כששמעתי שיש הצעת חוק, בכל בית ספר. אנחנו, יש לנו מוסד לילדים מפגרים, זה עוזר מאוד להצלת חיים, כי המכשיר הזה נוח, לא צריך תחכום גדול כדי להפעיל אותו והוא מציל חיים, הוא עושה שוק עצמאי, בלי להתאמץ.

אם זה היה אפוד זוהר שעולה שקל ולא מביא שום תועלת, עליו מיד עשו חוק.

אני מבקש, אנחנו שלחנו שאילתה לגברת ד"ר אורנה שמחון - - -

אתה רוצה להחליף אותי? עזוב, אני יודע מה לשאול.

שתגיד לי אם אין מקום לוועדת חקירה.

ועד הורים ריינה, רוצה להוסיף משהו?

כן, אני רוצה. קודם כל אנחנו מהיום הראשון ראינו את מה שקרה לאבא. יש - - - לציבור ההורים לדרוש בתוקף הקמת ועדת חקירה, כי אנחנו לא חכמים כל כך כדי לדעת מה בדיוק קרה. אנחנו רוצים הקמת ועדת חקירה, לבדוק את מקרה המוות של אדם. מה שקרה באותו היום, אנחנו לא רוצים שיחזור עם עוד ילד אחר. אנחנו עברנו בין בתי הספר, דיברנו עם מנהלי בתי הספר, ראינו שהמצב הזוי. בחוזרי המנכ"ל, מה שיש לנו במערכת, הוא מאוד לא טוב. המנהל עצמו, אין לו שום קשר לרפואה והוא לוקח על עצמו אחריות כבדה, כאשר מכוונים אותו למספר הטלפון להתקשר אליו להזעיק עזרה, לפי הערכתו את חומרת המצב. עד שהוא עושה את ההערכה שלו, הבן שלו כבר היה בלי רוח חיים.

שנית, הכשרת המורים להגשת עזרה ראשונה. זה מאוד פשוט, עם הוספת המכשיר הזה של ההחייאה זה מאוד פשוט. עוד משהו, אני לא רוצה להוסיף עוד פעם את מה - - -

מה שאמרו אמרו. תן להתקדם, אנחנו רוצים להגיע לסיכום.

בסיכום, מה שאני מבקש, כולנו יש לנו ילדים, אתה יש לך ילדים, מה שקרה עם אדם אנחנו לא רוצים שיקרה עם ילד אחר.

בוא, עם כל הכבוד שאנחנו לא רוצים, אנחנו צריכים קודם כל לבדוק מה קרה בסיפור של אדם, לא יעזור כלום. זה נושא שצריך להיבדק. כמו שזה נשמע זה נשמע גרוע.

עוד משהו, אני מדבר על ריינה, בבתי הספר אין אחיות. באים אולי פעם בחודשיים רק לתת זריקות.

בסדר, זה סיפור של כל - - -

זה סיפור של כולנו.

עירית תודֶה לך אם נצליח לשנות את זה ולהחזיר את האחיות.

האחיות באות רק לתת זריקות.

בקופת החולים יש מספיק אחיות אצלך?

אין לנו.

גם שם, נכון?

אין לנו. קופת החולים, אני מדבר על בתי ספר.

הוא אומר לך שחסר בכל מקום.

אין ספק שהלוואי ונחזור לימים האלה שיש אחיות בבתי הספר. עירית, תני לנו קצת רקע. אני רואה פה את החוזר מנכ"ל. מתוך שלושה עמודים עמוד שלם זה איך מחזירים כסף כשמזמינים אמבולנס. זה מעניין את הסבתא. אני רואה את זה על רגל אחת, אבל הוא מאוד שטחי.

מקרה כמו שקרה לאדם יכול לקרות בכל דקה וכל רגע וקורה. יש כאלה שהם ברי מזל ויש את האדם הנכון לידם. זה קורה, שלא יספרו לי, זה קורה. זה קורה בכל המקומות, כל שכן בבתי הספר ואנחנו יודעים שזה קורה. יש כאלה ברי מזל שמיד לידם היה האדם הנכון שידע איך להציל חיים. יש פה מקרה ואני אומר לכם, אני אומר הכול בהסתייגות, אם הזמנים שניתנו לנו פה על ידי האבא, מתי הוא קיבל, ואני לוקח את ההערכה הכי מהירה, שעד שהוא קיבל עברו 10 דקות, מאז שהוא קיבל אני רואה את השעות, צריך לבדוק, כשמד"א אומר שקיבל ואמבולנסים "מציל חיים" הגיעו, תדעו לכם שהיה פה מחדל עצום, לפני שאני מגיע לשירותי הצלה. לפני שאני מגיע לשירותי הצלה זה נראה שהיה פה מחדל חמור של צוות בית הספר. אם צוות בית הספר כשל או שהוא גילה חוסר אחריות או שהוא לא הוכן למקרים כאלה או שאין לו את הכלים, לא ידע, או שהטעו אותו. לא יתכן דבר כזה, פער הזמנים כשילד, ילד מתעלף מזמינים 101. ילד מאבד הכרה, עילפון זה איבוד הכרה, ילד מאבד הכרה – קודם כל 101. זה מקרה חריג. כואבת לו הבטן, תיתן לו שנייה, כן, זה לא כאב ראש או כאב בטן, ילד מתעלף – זה מקרה ל-101 נטו. עירית, בבקשה.

קודם כל אני משתתפת בצער המשפחה. אני המפקחת על הבריאות. בדרך כלל הנוהל, על פי הלשכה המשפטית שלנו, זה אומר שיש מקרה שבו הבדיקה של משרד החינוך היא בדיקה של התנהלות של הצוות, לא ועדת חקירה. בואו נדייק - - -

עזבי את זה, כשהם אמרו - - - רגע, עירית, כולם פה כשאמרו ועדת חקירה כולם מתכוונים לוועדת בדיקה, אבל אם יתברר אחר כך שיש מה לעשות, קודם כל בואו נבדוק. לא ייתכן שמנהלת מחוז תסתפק בשלוש שורות - - -

כל השאלות שכבוד יושב הראש שאל ושאנחנו שאלנו ושהאב שאל, כל השאלות הללו, לא היה נדרש במשרד החינוך לחשוב שצריך לתת תשובות?

אני מתפלא, אני מתפלא.

אני מתנצלת. הוועדה תוקם, תבדוק את ההתנהלות של המוסד החינוכי.

את מודיעה?

אני מודיעה. של המוסד החינוכי. אחת. לגבי חוזר המנכ"ל שאתה ציינת, יש לנו הסדר עם מד"א לגבי פציעות שגרתיות. כתוב בו שבכל מקרה של סכנת חיים יש לפנות ל-101. אני לא יודעת למה - - -

זה מפורש, אני לא יכול לבוא בטענה. בסעיף 3.2 כתוב במפורש "במקרה של פגיעה לא שגרתית יש לפנות ישירות למוקד 101".

מתי רעננתם את בתי הספר עם החוזר הזה בפעם האחרונה?

הנושא של שירותי היפגעות של מד"א, זה חוזר מנכ"ל, בתי הספר יודעים שיש. הוא אמר: יש 1-700. הם יודעים. אני לא יודעת למה היה כתוב שם מספר אחר, לא יודעת. אני אומרת - - - אנחנו קיבלנו, הגיע לידיי מסמך ממנהל בית הספר, שב-10:05 במהלך הארוחה, התלמיד נפל בחיק מורה מסוימת, המזכירה התקשרה לאותו מספר, זה לפי בית הספר אני אומרת, למספר 04, שזה כנראה - - -

מי הכניס להם שם את המספר הזה?

אני לא יודעת. אני אומרת, כבוד היושב ראש - - -

באות החברות, משווקות את עצמן וזהו. זה מה שקורה.

מתי בפעם האחרונה הייתה הנחיה?

החוזר מנכ"ל תוקפו מהיום שהוא מפורסם אלא אם אחרת. אני אומרת שוב, ואני רוצה רגע לצטט. המזכירה שהתקשרה הסבירה בבירור, זה מסמך שהגיע אליי, למנהלת המחוז ואליי, ש"יש לנו ילד שאיבד הכרה, נא לשלוח ניידת טיפול נמרץ".

למי היא התקשרה?

ל-04.

למה? טיפול נמרץ זה 04? אני לא מבין.

כבוד היושב ראש, אני מבינה. אמרנו שנבדוק. אחרי 10 דקות הגיע אמבולנס רגיל וכו'. בינתיים, כשאמרו, היה צריך קודם כל להזעיק עזרה – אתה צודק. קודם כל, כתוב, יש להזעיק עזרה ואחר כך ליידע את ההורים. הנושא של ההשוואה של הזמן, לאבא זה חשוב, אבל קודם כל העזרה. זה לפי דברי בית הספר, זה מה שנעשה, ואז התחיל התהליך כולו.

אתם מבינים שיש פה כשל?

אני יודעת. ברור - - -

כל מה שאת אומרת עכשיו סותר את הקביעה של מנהלת המחוז.

מנהלת המחוז זה סיפור בפני עצמו.

רגע, לא, לא. רגע, סליחה. המסמך שהגיע אלינו, מה בית הספר, איך שהוא התנהל, במסמך הבסיסי, ולכן החלטנו, לכן אמרנו שאם ההתנהלות, שמיד פנו לעזרה, הגישו, המורה לחינוך גופני והמנהל, זה הנוהל שמבקשים מבית הספר לעשות - - -

זה לא נכון - - -

רגע, חנין, לטובת העניין חכי. עירית, עירית, בואי, שנייה. אין ספק שאם האירוע קרה ב-10:05 ומיד הוזעק מד"א והיה מגיע תוך 10 דקות היינו במצב אחר. כשד"ר אורנה שמחון הגיבה כפי שהגיבה לאבא, השאלה אם הממצאים האלה היו לנגד עיניה.

המסמך מופנה לד"ר אורנה שמחון, אבל - - -

מתי הופנה לאורנה שמחון?

המסמך שבידיי, ב-1 לפברואר 2014.

יום אחרי, נכון? מה, אורנה שמחון לא ראתה שזה 04? היא מנהלת מחוז, היא יודעת מה הנוהל, מה חוזר מנכ"ל אומר.

אני שוב אומרת, קחו את זה, אנחנו נעשה את הבדיקה.

מה הבעיה שתגידו 'טעינו'? מה הבעיה? אני לא מבין.

אני אומרת - - -

לא, טעינו שלא הקמנו את הוועדה.

היא אומרת, היא אומרת.

אנחנו נקים ועדה מיידית מחר, למרות שאורנה בחו"ל, יש לה ממלא מקום, אנחנו נעשה את זה. אני רק רוצה להבהיר רגע, כי אנחנו שנינו, אתה, כבוד היושב ראש, מתלבטים כל הזמן כי עלה פה הנושא של מורים, כן הכשרות לא הכשרות. עם האלרגיות מחר אתה תשמע את אותו הדבר. יש את הנושא של מה תפקיד הצוות החינוכי בלתת את האפיפן, להגיש עזרה ראשונה - - -

רגע, עירית, אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה.

לא, אני רוצה שאנחנו נזכור את זה - - -

לטובת האיזון אני אומַר את זה, לא את. אני אומַר. לטובת האיזון יש לנו מצוקה קשה עם ההסתדרות וארגון המורים, שהם, על כל דבר קטן, סכסוך עבודה ובסוגיה הזו של הגשת עזרה הם צריכים כיסוי, אחריות, הם לא רוצים מחר למצוא את עצמם כשאתה תקרא לו, בצדק או שלא בצדק, למורה, "רצחת את הבן שלי", הוא רוצה כיסוי. איך אמרת? "הוא עשה לו כך והוא בכלל חשב שהוא נחנק". לך תדע אם לא חנק אותו עוד יותר. אני לא יודע, צריך לבדוק. יש לנו באמת סוגיה קשה עם המורים בקטע הזה, הם לא מקלים עלינו את החיים, אנחנו מנסים להסדיר את הסוגיה הזו אבל זה לא קשור.

זה קשור - - -

עירית, זה קשור בכלל לתמונה הכללית.

נכון, כי אנחנו רוצים ללמוד מזה.

אבל מנהל בית ספר, את יודעת שמנהל בית ספר, לפני שהוא מתמנה, הוא צריך לעבור את זה, גם את הקטע של עזרה ראשונה וכל מה שקשור בהצלת חיים, הוא חייב לעבור את זה. עזבי את המורה, חייבת להיות כאן פונקציה. אנחנו שואפים, בלי שום קשר למקרה, אנחנו שואפים לעבור לשיטה של נאמני בריאות. שלושה ארבעה חמישה מורים מהצוות יעברו הכשרה כמו שצריך, יתוגמלו לפי זה, כך שאם זה בחופש או השני לא נמצא תמיד יהיה בבית הספר, 24/7, כל עוד בית הספר פתוח, יהיה שם מישהו שעבר הכשרה מיוחדת. זה רק מוכיח כמה זה צריך, אבל מוכיח לי עוד יותר, מוכיח עוד יותר שכנראה יש שטחים אפורים בסוגיה הזו. אם המספר הזה 04 הגיע לשטח בית הספר, צריך גם לחקור למה ואיך ואם מישהו צריך לתת את הדין. ועדת הבדיקה הזו צריכה לבדוק גם למה יש שם 04, למה מנהל בית הספר, ברירת המחדל שלו פה, במצב כזה כשרואים, רואה מצוקת חיים, מחייג 04 ולא למד"א.

אנחנו נבדוק את הכול. אני אומרת שאני מוציאה עכשיו, כשנחזור, מייל, לבקש להקים ועדת בדיקה. אנחנו נבדוק. אני אומרת שוב, את כל מה ש - - -

אני רוצה לדעת תוך כמה זמן ועדת הבדיקה קמה. אני אכתוב לך את זה בסיכום.

בוועדה יהיו גורמים שיבדקו. אני אומרת שוב, הכול - - -

לקח לכם יום בשביל להגיע למסמך הזה. לקח לכם יום, אז אפשר לבדוק.

הגיע המסמך והחליטו שלא בודקים.

לא, מבחינת - - -

החליטו שלא כיוון שההתנהלות על פי הדיווח היה לפי הנוהל של משרד החינוך.

לא נכון.

04, זה כתוב אצלך, הם לא פעלו לפי החוזר. זה היה צריך להדליק מנורה אדומה.

סליחה, עאידה. עירית, את בעצמך מפנה אותנו לחוזר. ב-3.2 במפורש כתוב. ברגע שכתוב 04 קודם כל צריך לבדוק למה 04. אם הוא טעה והוא חשב שיש לו קצת חום, אם כבר טעות בשיקול דעת אז הייתי אומר 1-700, שזה תקלה קטנה, אבל פה זו סכנת חיים, רק מד"א, אין ברירת מחדל אחרת .

רק לעדכן משהו, שב-1 למרץ הגיע מסמך, כשאני דרשתי. כשאני דרשתי פה היה פירוט על ה-04, פה - - -

אצל אורנה זה לא היה?

לא, לא.

אני מבקש את שני המסמכים.

אבל היא לא הייתה צריכה לבדוק לאן התקשרו ומה עשו?

תוקם ועדת בדיקה פנימית.

אתם גם תוכלו להעיר למנהלת המחוז?

יש בדיקה ומהבדיקה משליכים.

עירית, אני רוצה לסכם. עומאר, אתה רוצה להוסיף משהו לפני שאני מסכם?

לא, רק להסיק מסקנות בשביל למנוע את הקרבן הבא. הבן שלי הלך, לאלוהים, הוא ברא אותו והוא לקח אותו. להיות בטוחים שאנחנו שולחים את הילדים שלנו לבית הספר ושיחזרו לנו בשלום. זה מה שאני רוצה.

תודה. קודם כל הוועדה משתתפת בצער המשפחה, אין ספק שזה אובדן קשה ועוד יותר קשה כשיש אי ודאות ואתה צריך להרגיע את נפשך. אנחנו צריכים לעזור לך להרגיע את נפשך, שלפחות תדע מה קרה. זה חשוב, בלי שום קשר לדברים אחרים שתוכל לעשות. מה שתבחר לעשות, זכותך עומדת לך.

קודם כל הוועדה מודה לחברות הכנסת המציעות, חברת הכנסת חנין זועבי וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תדעו לכם, זה לא מובן מאליו, אנחנו לקראת סוף מושב, לוח הזמנים עמוס, יש לי עשרות נושאים שלא יזכו להיכנס, לא שאני מחפש קרדיט, אני רוצה להודות לחברות הכנסת המציעות, כי יכולתי להיתלות, "תגישו את זה לנשיאות וזה מה שיהיה, אני לא יכול", ואת יודעת, כיו"ר ועדה, כמה עומסים יש בתקופה הזו, אבל לא יכולתי, ואני מודה לקב"ה, כיהודי מאמין, שנתן לי את הבינה. יכולתי להגיד לך, "חנין, עזבי אותי, תעשי לי טובה, אני גם ככה בלחץ", אבל הכנסנו את זה ואני שמח שהכנסנו את זה. אל"ף, באמת, כפי שאמרתי, להרגיע אותך בקטע הזה שלפחות תדע מה קרה, ובי"ת, שזה לא יקרה בעתיד. ואני אומר לָך, אם זה קרה בריינה, זה יכול לקרות בכל מקום, זה יכול לקרות בכל מקום.

אנחנו נעשה את כל מה שנדרש.

אז הוועדה מודה לחברות הכנסת. הוועדה שמעה בצער את התיאור של האב וכבר מהתיאור של המקרה על ידי האבא הבַנו שיש כאן כשל שצריך לבדוק אותו. הוועדה שמחה לשמוע שמשרד החינוך קיבל על עצמו להקים ועדת בדיקה. הוועדה קוראת למשרד החינוך להקים אותה לאלתר, כבר בימים הקרובים, עוד השבוע, כמה זמן ממוצע לבדיקה כזו?

אני אבדוק. תגיד אתה.

בפעמים האחרונות משכתם הרבה זמן. אני רוצה לתת לכם גג 45 יום. קלנדריים, לא ימי עבודה. הוועדה מבקשת לקבל - - -

אחרי שהדוח יועבר למנכ"ל.

ודאי, תעבדו לפי הנהלים, אנחנו מבקשים לקבל את זה.

ואם אפשר המלצות ומסקנות.

ברור. בכל ועדת בדיקה, לבדוק אחורה ולתת המלצות כלל מערכתיות.

אתה רוצה להוסיף משהו לסיכום?

רק דבר אחד. צריך לשתף את משרד הבריאות, יש פה גם עניין רפואי, זה לא רק משרד החינוך.

ברור.

שיהיה נציג של משרד הבריאות בוועדה.

ברור.

אין ספק, עולה פה תמונת מצב מאוד בעייתית שמחייבת הסדרה כלשהי. אני מאוד מודה לכם, הישיבה נעולה. אני מקווה שלא יהיו עוד מקרים כאלה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.