הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

למאבק בסחר בנשים

ופרוטוקול מס'

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום רביעי, כ"ד באדר התשע"ז (22 במרץ 2017), שעה 10:00

דרכי התמודדות עם סוגיית הזנות בצבא- ישיבת מעקב

חברי הוועדה: עליזה לביא – היו"ר

אמיר אוחנה

רויטל סויד

איציק שמולי

מלי אורגד - מפקחת ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

איילת דהאן - עוזרת ראשית, תיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

שרון ניר - יוהל"ם, משרד הביטחון-צה"ל

קרן זר אביב - רע"ן ת"ש, משרד הביטחון-צה"ל

תמר טבק - מ' מהו"ת, משרד הביטחון-צה"ל

רותם שטל - ע' דוברת אכ"א, משרד הביטחון-צה"ל

גיא קונפורטי - עו"ד, מנכ"ל, עמותת נדן - סיוע משפטי לחיילים בשירות חובה

ג'יין אלטשולר - מזכ"ל ועורכת דין בעמותה, עמותת נדן - סיוע משפטי לחיילים בשירות חובה

אביטל רוזנברגר - עו"ד, מנהלת, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

איילת רזין בית אור - עו"ד, יועמ"שית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

משה זרצקי - "המשמחים של ליאל" - מדבר בתור מ"כ לשעבר וחייל בודד בעבר

דלית אזולאי

מאיה ויקטור, חבר תרגומים

דרכי התמודדות עם סוגיית הזנות בצבא- ישיבת מעקב

אני רוצה להתנצל שלא אוכל להישאר כל הדיון, מי שתנהל את הדיון תהיה חברת הכנסת לביא. מה שהייתי מציע זה לנסות לאמוד או לעמוד על ההיקף ככל שאפשר לדבר, על התופעה, אם היא באמת תופעה או שמדובר במקרים בודדים. לבחון כמובן את דרכי הפעולה שאפשר לפעול כדי לצמצם ולמנוע את התופעה הזאת של זנות בצה"ל, אני רוצה גם להודות לכלי התקשורת שעוקבים אחרי העניין הזה. אני אשמח להתעדכן אחר כך מה היה כאן, תודה לך עליזה על היוזמה.

תודה, אני רק מזכירה לפרוטוקול שזה דיון משותף לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת המשנה בנושא של סחר בנשים וזנות. תודה חבר הכנסת אמיר אוחנה שנכנסת והשתתפת.

תודה.

בוקר טוב, אנחנו כאן בישיבת הוועדה, ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, דרכי התמודדות עם סוגיית הזנות בצבא, אנחנו בישיבת מעקב. קיימנו ישיבה בנושא הזה, היום ה-22.3.2017 כ"ד באדר תשע"ז, הדיון המהיר הזה מתקיים ביוזמה של חברות הכנסת מיכל רוזין, איציק משולי, אורלי לוי אבוקסיס, קארין אלהרר, ומיקי זוהר, מקווה מאד שהם יכנסו לכאן במהלך השעה הקרובה.

כמו שאמרתי, אנחנו קיימנו בנובמבר דיון בנושא בהשתתפות היוהל"ם שמסרה את עמדת הצבא, שאלנו כמה שאלות בדיון הקודם ובינתיים גם התפרסמה כתבה בערוץ 10, כתבת תחקיר שחשפה חיילים וחיילות בישראל שמתקשים להתקיים מהמשכורת הצבאית. רק לפני יומיים קיימתי פה שדולה – אני עומדת ביחד עם חברי כנסת נוספים בראש שדולת חיילים בודדים – הקדשנו הפעם את הדיון שלנו לחיילים בודדים ללא עורף משפחתי. כלומר, חיילים שנולדו פה במדינת ישראל, מוגדרים כחיילים בודדים על מכלול הכשלים של המערכת והקשיים גם האזרחיים וגם האיתור שלהם, גם נושאים שקרובים אליכם – זה לא הדיון, אבל הקב"א והדבר שהם מקבלים בגלל כל מיני סיבות, מסלילים אותם לכיוונים מסוימים והקשיים הכלכליים. אי אפשר להתעלם ולעצום עיניים, לראות עד כמה הם משפיעים גם בסוגיה שלנו כאן.

בתחקיר שפורסם, זה היה בסמוך יחסית לוועדה שקיימנו כאן, לא הרבה אחרי, הגיעו עדויות של חיילים וחיילות שמועסקים בבתי בושת, בזנות ולדברים שלהם, מה שעלה בתחקרי הכתבה, זה מחסור בכסף, מחסור כלכלי. מרבים מהחיילים והחיילות העידו שהם מגיעים ממציאות שהם פרנסו את עצמם שנים רבות, הם התגייסו לצה"ל במסגרת של גיוס החובה והחיילים האלו והחיילות הללו תורמים את מיטב השנים שלהם למדינה, הם כנראה לא מקבלים מספיק סיוע כלכלי כדי לכלכל את עצמם, מדרדרים לזנות ואנחנו צריכים לבוא ולחלץ אותם ולראות איך אנחנו מונעים את זה.

יש פה שתי נקודות, בפעם הקודמת דיברנו על הדוח של המשרד לרווחה והמשרד לביטחון פנים, שמלמד אותנו ואנחנו יודעים שיש עליה בהיקף הזנות של ילדים, נוער, ודיברנו גם על ההשלכות שעתידות להגיע למחזורי הגיוס, משום שזה קשר ישיר, חד משמעית. נקודה שניה שגם עלתה בכתבה וגם אנחנו ערים לה זה כמובן הקשיים הכלכליים. יותר ויותר חיילים והמספרים עולים, אתם יודעים את המספרים, יודעים לקשיים כלכליים. לא שקושי כלכלי מחייב, אבל אין ספק שהוא מקרין על התופעה שהולכת וגדלה.

כאשר נחשף התחקיר התקיים דיון בנושא בוועדת חוץ וביטחון, צה"ל הגיב שכל פניה בנושא מקבלת מענה טיפולי וכלכלי הולם. אז כמו שאמרתי, בנובמבר האחרון קיימנו פה דיון והיוהל"מית ציינה שהתופעה מוכרת לצבא, אבל אמרת שזה מקרים- - -

ציינתי שמוכרים מקרים בודדים.

אוקיי, את אמרת שמדובר במקרים בודדים.

נכון.

כן, אבל את אמרת שאת מכירה את זה.

נכון, מכירה מקרים בודדים, לא מכירה תופעה.

אוקיי, אני שמחה שאת מחדדת, אבל על פי עמותת על"מ 30 אחוז מהעוסקים בזנות הם לקראת גיוס, במהלך השרות או זמן קצר לאחר שחרורם. אני לא אומרת שזה חלילה בעיה של הצבא, אני אומרת שעם בונה צבא, צבא בונה עם וזה אנחנו.

לא, ברור.

צריך להבין שהתופעה גדלה, מן הסתם היא בקשר ישיר גם אל הצבא. אני הבנתי בדיון הקודם שאין לכם נתונים.

לא, יש לנו נתונים, נתונים של מקרים בודדים שאנחנו מכירים, אנחנו גם מפנים אותם, אני אתייחס לזה.

טוב, אני מיד אעביר לך את רשות הדיבור, ונשמח לשמוע גם מה התחדש מאז הבקשות ששאלנו אתכם, המידע שאתם אמרתם שתבדקו. גם ביקשנו שתחדירו פקודה אתית שהנושא יעלה שכמובן אסור בצבא גם לעסוק בזנות וגם לצרוך זנות. אמרת שתחזרי אלינו, דיברנו על הקוד האתי במשטרה, שבמשטרה בקוד האתי לשוטרים חד משמעית אסור ללכת לבתי בושת, לא הכרנו את זה בצבא וביקשנו שתבדקי ואני אשמח מאד עוד מעט לתת לך את רשות הדיבור, גברתי, אבל מה שהבנו בינתיים שהאיסור לצריכת זנות לא עוגן באופן כולל, רשמי, בצבא.

נכון.

גם הנתונים שבידנו, גם התחקיר שכולנו נחשפנו אליו, מלמדים שהתופעה חייבת לקבל מענה ואנחנו נשמח לשמוע גם הבהרות מה למדנו מאז ולקבל את המידע. אז נתחיל איתך, בסדר?

בוקר טוב לכולם - - -

לפרוטוקול, ממשרד הביטחון, צה"ל, שרון ניר, היוהל"ם. בבקשה.

בוקר טוב, בוקר טוב חברת הכנסת עליזה לביא וכל הנוכחים, אני רוצה קודם כל בראשית הדברים באמת לציין ברקע שבועדת משנה הקודמת שהתקיימה ב-23 בנובמבר בראשותך, חברת הכנסת עליזה לביא, אנחנו בחנו בעין ביקורתית את המענה שניתן על ידנו לנושא ואף נדרשנו ושיפרנו את מעגלי הטיפול. זאת אומרת בדקנו את עצמנו, הלכנו ועשינו כמה פעילויות כדי לבדוק אם אכן מדובר במקרים יותר ממה שאנחנו מקרים, כי אנחנו יודעים שמדובר בתופעה שהיא תחת הסתרה ובושה וחשוב לנו באמת לטפל בכל חייל וחיילת בצורה ראויה והולמת, במשמרת שלנו כשהם משרתים בצה"ל.

אז קודם כל, מי שנמצא ליידי זאת ראש ענף ת"ש סגן אלוף קרן זר אביב שמופקדת על הטיפול הת"שי בכל החיילים שסובלים מחוסר עורף משפחתי, חיילים בודדים וחיילים שזקוקים בגדול לסיוע כלכלי, היא תרחיב אחרי זה על ארגז הכלים שניתן לצה"ל שהוא ארגז כלים שהולך וגדל וחשוב לנו גם שתכירו אותו. לא רק שהולך וגדל אלא גם מושטח לרמת מפקדים, כך שמפקדים יודעים ברמת השטיח לסייע לחיילים שנמצאים בקשיים, אנחנו נראה לתת על זה איזה שהוא סוג של זום אין קצר בהמשך.

מימיני יושבת רב סרן תמי פורת, שהיא קב"נית, היא מפקדת מרכז מהו"ת שמסייע בהתמודדות לחיילים שנקלעו לפגיעות על רקע מיני, כולל תופעות כמו תופעת הזנות והיא תספר קצת על הפן הטיפולי. כך שאנחנו באמת, כשמזהים מקרים בודדים ולא תופעה, אני מחדדת, אנחנו יודעים לקחת חיילים וחיילות ולתת להם מעטפת משלבת של מענה כלכלי, מענה טיפולי רגשי ובאמת להסליל אותם למקום הנכון. אנחנו ראים את עצמנו כתובת בעניין הזה מכילה וטיפולית ,אנחנו במשמרת שלנו, כשחייל מתגייס לצה"ל, אנחנו רוצים בהחלט לדאוג שיהיה לו שרות תקין וראוי ויהיה לו את על המעטפות התומכות.

מה עשינו מהרגע שיצאנו מכאן? אז לקחנו את מערך הקב"נים שנמצא בשטח, ברמת יחידות הקצה, והנחנו אותם לנטר מקרים בהם חיילים וחיילות עוסקים בזנות ולהעביר דיווח למהו"ת, כדי להדק את המעטפת הטיפולית וכדומה ועדיין אני אומרת ומדגישה, מדובר במקרים בודדים של בין 3 ל-6 לשנה, לא יותר, זה מה שאנחנו מכירים, חשוב לשים את זה על השולחן. הכתבה דיברה על - - - שבהחלט לא מוכרות לנו וצריך להגיד את זה, אנחנו בהחלט חושבים שאנחנו עושים עבודה מאד מקיפה, כולכם מכירים את צה"ל ואת האינטנסיביות של השרות בצה"ל ואת האינטימיות שנוצרת בין מפקד לחייל וסביר להניח - - - כזה אז היכולת שלנו לנטר אותו היא יכולת לא רעה בכלל, אפילו טובה ואפילו יש לנו דוגמה – תמי תפרט אותה בהמשך – איך נקלענו לסיטואציה שמפקד מזהה אירוע כזה ותוך פחות מ-24 שעות חיילת מטופלת גם בהבט הכלכלי, גם בדיור וסיוע כלכלי וכדומה וגם בהבט הנפשי, זאת אומרת אנחנו יודעים להגיד לעצמנו שאנחנו עושים עבודה טובה בתחום הזה.

הבאנו את הגב' עידית הראל שמש לכנס ממונות יוהל"ם, זה מערך נוסף שיש לנו, מערך שבעצם פרוש בכל יחידות צה"ל, 500 ממונות יוהל"ם ופתחנו להן צוהר לסוגיה הזו, ממש הסברנו מה זו התופעה הזו, דיברנו על זה, דיברנו שבגיל הזה יש נוער שעוסק בזנות וחשוב להיות חשופים לעניין הזה בהיבט של הממשק של התופעה החברתית הזו וההשפעות שלה על צה"ל ולימדנו בעצם את ממונות היוהל"ם איך לטפל באירוע כזה, אם אירוע כזה נקרא לשולחנן או שהן מזהות משהו בהקשר של מצוקות ברמת היחידה.

סגל מהו"ת שהוא סגל טיפולי, נסע ליום עיון בחיפה במסגרת תכנית אופ"ק נשי ולמדנו לעומק, כולל עדויות ששמענו בהקשר הזה, מנשים שעסקו בעבר בזנות וממש עשינו זום אין בהיבט הטיפולי לראות איך אנחנו משפרים גם את המענה שלנו. כמובן שגם קודם, אבל גם עכשיו הועמק הקשר עם מרכזי הסיוע למיניהם והעברת המידע הדו צדדי בין צה"ל לגופי הסיוע בטיפול בחיילים לפני שחרור, אחרי שחרור, וזה בעצם היקף הפעילות שעשינו מאז הוועדה הקודמת. כלומר, נתנו את הדעת- - -

כלומר כל מה שכרגע תארת זה היה מאז הדיון?

מאז נובמבר. כל מה שתארתי עכשיו זה מאז נובמבר, כי הבנו שאנחנו צריכים לנסות לעשות עוד הידוק של מעטפת כדי לבדוק את עצמנו בהקשר הזה וחשוב לי להגיד את זה.

אז קודם כל ברכות, אני חושבת שזה דיווח מרשים מאד מאז נובמבר שקידמתם ועשיתם אז יפה מאד.

אני אגיד מעבר לכך שצה"ל כמובן – אמרתי אז זה גם פעם קודמת, אבל חשוב לי להגיד את זה לפרוטוקול – שצה"ל הוא צבא העם וכזה וככזה הוא פועל גם להרחבת שרות נשים, שילובן בשרות משמעותי ורוצה להוות מקום בטוח לחיילים וחיילות שמשרתים בתוכו. כמובן שיובהר כי צה"ל חרת על דגלו את ערך כבוד האדם ופועל בכל עת וללא לאות דרך מדיניות ברורה, הכוללת אכיפה והסברה, למיגור תופעות מכוערות הפוגעות בגופם, ברווחתם ובבטחונם של המשרתים בו, כל לדוגמה במסגרת הציונות צה"ל מספק תשתית ערכית הכוללת שיעורים העוסקים בכבוד האדם, ערבות הדדית ואיתור מצוקות אצל חיילים. מעבר לכך, ואני אדגיש, שצה"ל מהווה כתובת טיפולית עבור חיילים וחיילות שנקלעו למעגל הזנות, לרבות סיוע רגשי, נפשי, כלכלי וכיוצא בזה. הטיפול מתבצע בסוף במרכז מטכ"לי, מרכז רפואי שהוא מרכז מהו"ת.

מרכז מהו"ת הוקם בשנת 2012, למרכז יש צוות מיומן מאד שמספק סיוע לחיילים שנפגעו על רקע מיני וגם במקרים של חיילים שנקרו למעגל הזנות. המרכז נגיש ומוכר ודרכי יצירת הקשר והגעה אליו מונגשים גם בשערי הכניסה לצה"ל, בהקשר הזה גם בדקנו את עצמנו. ביחידת מיט"ב, בכלל צה"ל, בלוחות מודעות, בחדרי שירותים – אני מסתובבת המון ביחידות צה"ל ודבר ראשון שאני עושה כשאני מגיעה ליחידה זה להיכנס לשירותים ולראות שיש פרוט ומדבקה שאפשר לפנות באופן ישיר וללא דיווח למפקד למרכז מהו"ת ולקבל טיפול.

שגרת יחידה בכל יחידה, בדרך שבשגרה, עוסקים מפקדים וגורמי ת"ש וממונות יוהל"ם במתן סיוע, הושטת יד לחיילים וחיילות שנפגעו על רקע מיני וכחלק מהבנה כי תופעת הזנות נמצאת לרוב תחת הסתרה ובושה, אנחנו צריכים יותר לנטר את זה ולא בהכרח יבואו לדווח לנו את זה, אז באמת שיפרנו את מעגלי ההסברה לגורמים שנמצאים אצלנו, לגורמים הטיפוליים: ת"ש, בהר"ן והידקנו את שיתופי הפעולה עם הגורמים המטפלים בקהילה, כמו שנאמר: אופ"ק נשי, מרכזי סיוע, מיתוס, בית עמיתי, בתי חולים, גורמי רווחה בקהילה וכיוצ"ב. אני אתן להם לדבר ואחרי זה אני אדבר על התופעה של צריכת זנות, כי גם לזה נדרשתי לזה

כן.

אני רוצה שנדבר קודם כל על התופעה של הסיוע, אז קרן זר אביב.

כן, אז רק ברשותך קרן, בוקר טוב חבר הכנסת איציק שמולי, בין היוזמים של הדיון המהיר הזה, מבחינתנו זה דיון מעקב משום שקיימנו בנובמבר דיון בנושא מול הצבא. היוהל"מית שרון ניר כרגע דיווחה מה הם עשו מאז נובמבר, עשיה מרשימה מאד, כולל תדרוכים, ביקורים, שיחות וכמובן הורדה לצבא וכרגע נמצאת אתנו קצינת ת"ש קרן זר אביב, רע"ן ת"ש.

בוקר טוב, אני רע"ן ת"ש, אני אחראית על מערך הת"ש בצה"ל בשלוש השנים האחרונות ואני רוצה ככה לתת בריף קצר על מערך הטיפול בחיילים נזקקים בצבא, וזאת במה חשובה.

רק לפני שאת מתחילה, אני רוצה לשאול אותך כאשת מקצוע וכמי שרוצה לסקור סקירה של שלוש שנים, את יודעת, מרגישה, חשה, מקבלת נתונים על תופעה שגדלה גם בצבא?

בנזקקות של חיילים? בוודאי שכן.

לא, בתופעת הזנות.

לא. לא. כשיש אירועים בודדים, למשל האירוע שתמי תספר עליו בעוד רגע, הוא אירוע שמטופל בקוים קצרים מול הגוף המטכ"לי ובאמת ככה בפתרונות מיידיים אבל אני לא יכולה להגיד שאני ברמה היום יומית מכירה מקרים שמגיעים לפתחנו שתופעת הזנות נמצאת שם, שוב, שהיא מוצגת או מוכרת לנו.

זו גם היתה התגובה של הצבא לתחקיר שאתם לא מכירים.

אני הדגשתי את זה קודם, חבר הכנסת שמולי, אני אוסיף וארחיב ואני רוצה להדגיש את זה, אנחנו מכירים מקרים בודדים, בין שלושה לשישה בשנה, אנחנו מטפלים בהם מהר, מפקדים יודעים לנטר אירוע כזה, להגיע למרכז מהו"ת שיודע לדבר עם גורמי הת"ש ולתת מענה שהוא מקיף – גם סיוע כלכלי, גם סיוע רגשי וגם סיוע נפשי לחיילים וחיילות שנמצאים במעגל הזנות, ממש מדובר במקרים- - -

אבל זה לא מתחבר עם המציאות, יש הרבה מאד חיילים בזנות, זה רק אומר שאתם לא עושים את הדברים הנכונים כדי להגיע אליהם.

רגע רגע, אביטל, לצערי בסקירה שניתנה על ידי היוהל"מית שניכם לא נכחתם בחדר, אז אני מציעה שנשמע עכשיו את קצינת הת"ש הראשית ואחרי זה ליוהל"מית יש עוד דברים לומר ותוכלו גם לשאול, בסדר? בבקשה.

אוקיי, אז אני אתחיל ממערך הת"ש בצה"ל שמונה כ-1,000 מש"קיות ת"ש ו-250 קצינות שפרושות בכל היחידות, זה חשוב ואני מציינת את זה כי בכל יחידה, בכל נקודה שבה יש חיילים, יש מש"קיות וקצינות ת"ש וכשחייל נקלט ליחידה, בכל נקודת זמן שהוא עובר יחידה במהלך השרות ובתחילתו, הוא עובר ראיון אצל מש"קית ת"ש ואצל מפקד, ראיון מובנה שהמטרה שלו היא להבין ולאתר מצוקות וקשיים ולטפל.

בשלב טרום הגיוס, סגל הת"ש בלשכות הגיוס פועל בשיתוף פעולה מול פנימיות רווחה, מול גופים באזרחות כדי לאתר את החיילים הנזקקים, בין אם זה חיילים לקראת הכרה כבודד ובין אם זה חיילים ממצוקות כלכליות כדי להביא אותם ליום הגיוס מטופלים ומוכרים ואנחנו עושים את זה בצורה מאד אינטנסיבית בשנים האחרונות כדי לחתור למגע עוד לפני שהם מתגייסים. יש לנו מערך שלם של מש"קיות וקצינות ת"ש בלשכות הגיוס שעושות את זה בשיתוף פעולה עם גופים באזרחות.

ביקורי בית מפקדים – זה דבר שבשנים האחרונות הולך ומתגבר, ברמת המדיניות של צה"ל, זאת אומרת מפקדים נדרשים להגיע לביקור בית גם אם חייל לא דיווח שיש לו בעיית ת"ש. חייל מתגייס, בתוך החודשים הראשונים של חייל בטירונות קרבית – הכללים הם מעט שונים לחיילים עורפיים – אבל הרעיון המסדר אומר שכשחייל מגיע ליחידה המפקד נכנס לביתו ורואה מאיפה הוא מגיע וגם אם החייל לא העלה מצוקה – וחיילים לפעמים מסתירים ולא רוצים לספר כי הם חושבים שזה הסללה, כי הם חושבים שזה יפגע בהם במהלך השרות – ביקור הבית מטרתו לראות מאיפה החייל מגיע, לשוחח עם ההורים, לראות איפה הוא גר אם הוא בודד ולוודא שאין פערים שזקוקים ונדרשים לטיפול.

קצת דריל דאון לגבי מה הכלים שלנו לטפל בחיילים ואני רוצה לפתוח ולומר לנו שלוש לבנות מרכזיות: הלבנה המרכזית והחשובה נקראת בצבא "ארגז הכלים לסיוע כלכלי". בתוך ארגז הכלים הזה – כמו שאמרה היוהל"ם - הוא מבוזר. כשאני הייתי מש"קית ת"ש, כדי שחייל יוכל לקבל מענק כי הוא נקלע למצוקה אקוטית, מיידית, הבקשה היתה עולה לפיקוד והייתה מטיילת והייתה המון בירוקרטיה. מאז שנת 2006, והמגמה הזו הושלמה, הכלים הם בשטח. כלומר, הסמכות לאשר מענק לחייל או כסף לקנות מזון, מהיום למחר, ברמה המיידית, נמצאת בשטחי. כלומר סמכות האישור היא של מפקד היחידה או קצינת הת"ש היחידתית בקוים קצרים. הם מכירים את החיילים, הם רואים את המצוקה בעיניים, זה לא עולה לשום גוף מעל היחידה. ארגז הכלים הזה מכיל מענקים ומכיל תוים לרכש מזון, מש"קית ת"ש מזינה ולמחרת החייל מגיע לסופר בהעברות מידע והוא כבר רוכש ואנחנו יודעים לאשר עד 600 שקלים בנקודת זמן אחת, כשיש מצוקה אקוטית.

חשוב גם לציין את המספרים הכספיים, כי בארגז הכלים הזה יש 64 מיליון שקלים שמתוכם, 20 מיליון הם לרכש מזון והכסף הזה יוצא, הוא לא נשמר בשום הזמנה, בשום מקום שוא שוכב בה, 64 מיליון שקלים שמיועד למענה מיידי לחיילים שמעלים מצוקות אקוטיות. שוב, בדמות מענקים כספיים מיידיים, יש מענק בזק שמוזרם מיד לחשבון, אנחנו מעדיפים תמיד לתת מענה שהוא מותאם לצורך, כלומר מזון ומוצרים בסיסיים, הרבה פעמים כשיש מינוס אז כשאני מזרימה מענק זה נכנס למינוס, אז לכן יש לנו גם מענה שהוא ישיר למזון והוא שליש מארגז הכלים והוא מבוזר והוא ממומש בצורה מאד משמעותית. חשוב גם להגיד שבשנת 2016 וגם השנה היתה קפיצה מאד משמעותית בארגז הכלים גם מבחינת התקציב, הוא גם מ-40 מיליון ל-64 מיליון, הוספנו כלים חדשים, תקצבנו אותם, פתחנו- - -

בניגוד להתייעלות בכל המשאבים ובכל התקציבים האחרים.

וזה נובע ממה? מגידול בחיילים שיש להם צורך?

כן, מצורך.

מה הגידול?

אנחנו רואים עליה בפניות של חיילים. עליה בפניות של חיילים יכולה לנבוע משני מקורות, מקום אחד זה באמת עליה אובייקטיבית שנובעת מהמצב הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל, בסופו של דבר פני הצבא כפני החברה. היא גם נובעת מעליה במודעות ובמחסום של הבושה, היום הוא לא קיים, היום חיילים מבקשים, באים, הם מציפים את המצוקות ודורשים את הסיוע וזה בסדר, זה טוב מאד שזה קורה. אבל זה משהו שהשתנה, יש יותר מודעות, יש יותר צורך, זה חובר ביחד למשהו מאד חזק שעולה מהשטח ויש לנו את הכלים.

וצריך להגיד שזה תיעדוף מטכ"לי, סיוע כלכלי בהקשר הזה כשאת אמרת עם בונה צבא וצבא בונה עם, זה בדיוק העניין, זה תעדוף מטכ"לי לסייע לחייל שנקלע לקשיים כלכליים.

התקציב שאני מנהלת לת"ש- - -

וזה גם לקרבי וגם לעורף?

כן, לכולם ואני יכולה להגיד שיש כלים שבעבר היו רק ליחידות קדמיות, רק לגדודים, למשל התווים לרכישת מזון עד 2016 היו רק ליחידות קדמיות ובשנת 2016 הרחבנו את זה לכל צה"ל.

לי למשל, במשפחה שלי בבית, אימצנו חיילת שקיבלה אישור לעבוד. בסדר? אז היא יכולה לעבוד, אבל מה עושה חייל קרבי שלא יכול?

יש דיפרנציאליות במענה.

יש?

וודאי, חיילים קדמיים מקבלים יותר. החל מדמי קיום, לא לדיון הזה, אבל זה שם וכלה במענקים, כל הכלים שלנו הם דיפרנציאליים, המערך הלוחם מקבל יותר, גם חיילים בודדים לוחמים מקבלים עוד תוספת שהיא לא ניתנת לעורפיים, כלומר יש ממש דיפרנציאליות בכל הכלים. אני יכולה להגיד עוד אמירה שהיה עליה איזה שהוא שיח, אבל הוא מהר מאד ירד מהשולחן, שדמי הקיום עלו ב-3 השנים האחרונות ב-50 אחוז ולמרות שהוא עלה התכנית עבודה שלי, שאני מנהלת לת"ש חובה, להיפך גם עלתה. זאת אומרת, יכלו לבוא ולהגיד: רגע, אנחנו נותנים לחיילים יותר כסף בדמי הקיום אז כמו כלים שלובים, זה לא קרה. זאת אומרת תכנית העבודה שלי הולכת וגדלה משנה לשנה, הכסף שצה"ל משקיע בטיפול בפרט, בחיילי חובה, הולך וגדל משנה לשנה וגם הכלים שאנחנו מאפשרים למפקדים כדי לתת את המענה, אנחנו כל הזמן משדרגים אותם, גם בהנגשה שלהם. בעבר חילקנו תווי מזון בנייר ואז אם חייל נמצא בפלוגה בקצה השני זו בעיה. אז היום הכל טכנולוגי, מזינים ולמחרת בבוקר זה בסופר, החייל רוכש.

אנחנו מנסים כל הזמן לשפר את המענה ואני יודעת שהיום אנחנו בנקודת רוויה. הגעתי שבוע שעבר לביקור בגדוד 13 והמג"ד אומר לי, וזה עולה מהמפקדים, יש לי מספיק כלים לטפל בחיילים וכשאני רוצה לתת לחייל עכשיו מענק אני יכול – אז אני יודעת שהגענו לנקודת איזון טובה מבחינת הכלים.

עוד דבר אחד שחשוב לי להגיד וזה גם עלה בוועדה, נושא של העברות מידע ורצף טיפול. אנחנו, בשנת 2015-16 עשינו תהליך עם משרד הרווחה ועם הביטוח הלאומי, מקודם הזכרתי את התהליך שאנחנו עושים מול מלש"בים – מועמדים לשירות ביטחון – אנחנו חותרים למגע ומנסים למשוך אותם אלינו לפני כדי לאתר את המצוקות ולהביא אותו ליום הגיוס מטופל. התהליך שניסינו לקדם על ידי טופס א' וטופס ב' הוא העברת מידע, כלומר, בואו משרד הרווחה – אל תספרו לי את הסיפור, צנעת הפרט ברורה, אבל תנו לי אינדיקציה. תגידו לי לאיזה חייל, לאיזה מלש"ב לקרוא, וחייל שההורים שלו מתפרנסים מקצבאות הוא בהכרח זכאי תשמ"ש – תשלומי משפחה, אז תנו לי את המידע.

עשינו תהליך שהיה נראה מאד אופטימי, כי בדיונים שקיימנו עם משרד הרווחה ועם ביטוח לאומי, עם כל גוף בנפרד, היה קשב, אבל כשהגענו לוועדה בגופים הללו, זאת אומרת ראש אכ"א אישר טופס א', טופס להעברות מידע וההחלטה היתה של ביטוח לאומי ושל משרד הרווחה, באפריל 2016, שלא לאפשר את זה. עכשיו אפשר לדבר על הסללה, הרי נושא ההסללה הוא לא באמת נכון, אפשר להציג את הנתונים בגולני, בסדר? יש שם למעלה מ-300 חיילים בודדים, יש שם הרבה מאד חיילים שמגיעים ממצוקות כלכליות קשות, שוב, מביקור בשבוע שעבר ואני גם רואה את הנתונים ביום יום. החיילים מגיעים לכל המקומות, לסיירות, יש לנו טייסים בחובה שהם מטופלים, יש לנו הכל מהכל, טיפול הת"ש הוא לא חסם ואין הסללה בצה"ל.

חבר הכנסת שמולי, שאני מיד מעבירה לו את רשות הדיבור ואני קיימנו, כמו שאמרתי, את השדולה ושם שמענו על מצוקה מאד גדולה של חיילים שנמצאים בסיטואציה הזו, שהקב"א והדפ"ר שלהם מתחילת הדרך נמוכים והם מוסללים על ידיכם. קיבלנו תלונות מעמותות שמטפלות - - -

חברת הכנסת לביא, אפשר להזמין לכאן את מפקד - - - ואת גורמי המקצוע, את ראש ממ"דא שיסבירו בצורה מסודרת את מרכיבי הקב"א והדפ"ר. אין שם דבר וחצי דבר שנוגעל מצב - - -

אנחנו עכשיו בבדיקה של זה, אבל קיבלנו- - -

אפשר להראות את זה ואנחנו בפירוש, זה דבר שהוא לא נכון, הוא לא מדויק, מספרים אותו וזה עובר מפה לאוזן והוא לא נכון. יש שם מרכיבים מאד ברורים, אפשר להציג את זה ואנחנו כל פעם שומעים את זה וחבל.

את יודעת מה? אולי אני אתן לך את שני המקרים כדי שתבדקו כקייס סטדי.

בסדר, המידע הזה שאנחנו רוצים לקבל ממשרד הרווחה ומביטוח לאומי יכול רק לעזור לנו כדי לאתר תופעות מהסוג הזה.

וזה נעצר במשרד הרווחה?

כן ואת נתת על זה את הדעת בפעם הקודמת ולא קרה עם זה דבר.

ב-4.4.2016 היו ועדות במשרד הרווחה ובביטוח לאומי וזה נשלח.

אנחנו נפגש עם המנכ"ל בעניין הזה, בסדר גמור. חבר הכנסת איציק שמולי בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש ואני שמח באמת על הדיון הזה וגם מודה עליו, זה דיון מעקב והנושא הזה לא יורד מסדר יומה של הוועדה ובאמת כל הכבוד. התחקיר הזה שפורסם הוא תחקיר מזעזע, הוא תחקיר שקורע את הלב, זה שיש עוני בקרב חיילים זה לא חדש, אנחנו יודעים את הנתונים, אחד מכל חמישה חיילים, אני חושב שאלו הנתונים, הוא מגיע מרקע כלכלי קשה. אז העוני אמנם לא נולד בתוך צבא הגנה לישראל, אנשים באים אתו לתוך הצבא, אבל מתוקף זה שהצבא הוא צבא העם, אז ברור שיש אחריות יתרה על הגוף הזה, לצה"ל, לטפל גם בבעיות הללו מהטעם הפשוט שחייל שמסתער ותוך כדי צריך לחשוב מה יש לו או מה אין לו במקרר, האם הוא כן יורד לזנות או לא יורד לזנות בסוף שבוע באילת כדי לשרוד את השבוע הבא – זו מחשבה שהופכת בן אדם להיות חייל פחות טוב ובמציאות הזאת, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים.

אני חושב שהתמונות שהובאו בתחקיר הן מדברות בעד עצמן, אבל לפני שאני אומר את הביקורת צריך להגיד גם מילה טובה לצה"ל. בשנים האחרונות נעשים צעדים משמעותיים כדי לטפל בבעיה של עוני בקרב החיילים. את דיברת, גברתי, על הרחבת ארגז כלים של היחידה בקצה שזה דבר נהדר, וגם על תוספת תקציבית משמעותית. הצורך כמובן הוא עדיין קיים, אם אני בשבוע שעבר, לא סיפורים, בשכונת המגורים של ההורים שלי ברמת גן, שני חיילים בודדים מתוך יאוש יוצאים מהבית, כותבים - - - בדף: אנחנו רעבים, אין לנו מה לאכול, בבקשה תעבירו לנו אוכל הביתה ותולים את זה על עמודי חשמל ולוחות מודעות בשכונה, אז אתם יודעים, כמה יאוש צריך להיות לבן אדם כדי לעשות מעשה כזה ואני נפגש איתם ואת יודעת מה הוא אומר לי? הוא אומר לי תקשיב, זו כזאת רמה של רעב שאתה מרגיש שיש לך חור בבטן. חיילים שמגיעים לכאלו מצבים – וואלה - - -

הם לא מקבלים את הכלים שכרגע שמענו את הפרישה שלהם?

במקרה שלהם מקבלים סיוע בשכר דירה של 1,000 שקל והיתר לעבוד. בסוף, את אותה דירה ברמת גן עולה להם 3,000 שקל אחרי שבעלת הבית באה לקראתם, איפה חשמל, איפה מזון, איפה חומרי ניקוי? אין, הם לא מצליחים להחזיק את הראש מעל המים. אז הצבא עושה ואני לא רוצה להטיל דופי בצבא, אני חושב שאתם אנשים מסורים וטובים שבמסגרת הכלים שניתנים לכם ובתקציב, אתם עושים כל מה שאפשר, אבל אני חושב שיש שתי נקודות שבהן אנחנו צריכים להשתפר: א', זה נזרק פה כאמירת אגב, אבל אני חושב שזו נקודה נכונה. אם בצד אחד של המשוואה יש אנשים מחויבים ומסורים שנכונים לעזור, אבל שהם לא יודעים על קיומם של המקרים ובצד שני של המשווה, לפחות לפי מה שפורסם בתחקיר, יש לא מקרה אחד, לא שלושה ולא שישה, יש הרבה יותר - - -

אנחנו ביקשנו את הנתונים האלה מהתחקיר ולא קיבלנו.

יש בסקר הלאומי, לא צריך ללכת רחוק.

אנחנו צריכים- - -

נשמח שתעבירי לנו.

28 אחוז- - -

סליחה, גברתי- - -

סליחה, אני מתנצלת, אבל חבל שלא למדו את החומר.

אני גם מתנצל, אבל עזבי את התחקיר, אני חושב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמערכת מה אנחנו צריכים לעשות אחרת באנגייג'מנט מול החיילים כדי לגרום להם לדבר. אני מאמין לך בכל ליבי שאם את תדעי על תופעה של בן אדם, חייל או חיילת בצה"ל שהדרדרו לזנות – את תעשי כל מה שאפשר כדי לעזור לו, אני מאמין לך. השאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לגרום לך לדעת, זה ברור שהדבר הראשון שהחייל או החיילת יעשו זה לא ללכת למפקד, אני לא הייתי הולך ישר למפקד. מבושה, מזה שיעיפו אותי מהצבא, שלא ישימו עלי סטיגמה ביחידה, 1001 סיבות, מה אנחנו עושים אחרת כדי ליצור את האנגייג'מנט הזה, כדי ליצור להם איזו שהיא כתובת, לא יודע, גברתי יושבת הראש אולי חיצונית, מחוץ ליחידה, לא יודע, שאפשר לפנות אליה.

זה אחד, שתיים כמובן, אנחנו חייבים לעשות מאמץ גדול מאד להגדיל את מערך הסיוע. יושבת הראש, חברת הכנסת לביא ואני, כפי שהיא ציינה, עומדים ברשות השדולה למען חיילים בודדים, אני אומר לכם שאתם מכירים את הסיפורים, יש סיפורים קורעי לב ואנחנו צריכים באמת לעשות השתדלות גדולה מאד במקום הזה, לבוא ולעזור להרים לחבר'ה האלה את הראש מעל המים, כי מבחינה כלכלית הם פשוט, לדעתי, טובעים. ואתם יודעים מה? דווקא החיילים הבודדים, חסרי העורף המשפחתי, שם מקננת בקרבם איזו שהיא תחושה שמן הסתם ההילה הולכת למקום אחר, אז המצוקה שם אני חושב הרבה יותר גדולה וצריך לתת שם הרבה יותר תשומת לב וגם משאבים.

תודה, חבר הכנסת שמולי ו- - - חברת הכנסת רויטל סויד, אני אתן לך מיד את רשות הדיבור, אבל אני רק רוצה להבין, איך יכולה להיות, כי לזה עדיין לא קיבלתי תשובה משתיכן, מציאות שערוץ 10 כן מצליח בתחקיר שלו להגיע למקרים ומה שאני שומעת כדפוס חוזר, גם בדיון הקודם בנובמבר וגם כעת, זה שאתם – את אמרת לי וגם חזרת כשאני דיברתי בדברי הפתיחה, אנחנו מתעקשים שזו לא תופעה ואנחנו מכירים מקרים בודדים. אז הפער הזה- - -

אני לא יודעת מי ערך את התחקיר ואני מכבדת כל תחקיר עיתונאי שנערך, אני יכולה להגיד שאנחנו פנינו וביקשנו, כדי לעזור לחיילים שדיברו עם התחקירנים של ערוץ 10 שיתנו לנו את השמות, לא קיבלנו את זה אז אני אשמח עדיין אם יעברו אלינו הנתונים של מה שערוץ 10 מכיר ויודע, אנחנו מחכים לזה, באמת מחכים.

יש חיילים שלא רוצים להחשף.

אבל זה לא להחשף, זה לקבל טיפול. אם המטרה היא לעשות כתבה – זה בסדר- - -

יש מאות.

אם המטרה של כולנו הוא אינטרס משותף – לסייע לחיילים, אני לא מקבלת את זה שיש מאות, אבל אם המטרה היא באמת לסייע לחיילים שיש להם בעיה, אנחנו נשמח לקבל את הנתונים שלהם, אני מתחייבת, ברמה האישית, לראות שהם מקבלים את המעטפת הזו של סיוע רגשי, נפשי, כלכלי, אני מבקשת את הנתונים.

לא, תראי, דיברנו גם בפעם הקודמת על הסקר, שממש פורסם- - -

בואי נעשה אתו סדר, אני למדתי את הסקר, למרות שנקראה לעברי קריאה שלא למדנו את הסקר. למדתי אותו והבנתי שיש גם ילדים, זאת אומרת נוער בני 18-21 סדר גודל של 1,200 אנשים. חברים, צריך ללמוד- - -

לא, יש נתון ספציפי שנוגע לצבא, 28 אחוז- - -

אז הנתון הזה הוא נתון- - -

שאני המצאתי? זה משרד הרווחה, המשרד לביטחון פנים, אני רוצה להקריא כדי שיהיה על השולחן- - -

משרד הרווחה ומשרד הביטחון, הרי לא בכדי קיימנו את הדיון, אנחנו לא היינו צריכים את ערוץ 10 כדי לקיים את הדיון בנובמבר, קיימנו את זה לפני התחקיר.

חברת הכנסת עליזה לביא, הנתון בסקר, בואו לא נתווכח לפחות על עובדות, מדבר על הגילאים האלה ולא מדבר על המגוייסים לצה"ל.

לא נכון, 28 אחוז מהאנשים דיווחו כי היו בשירות צבאי או לאומי, חלקי או מלא, 28 אחוז מתוך 12,500 גברים ונשים ואנשים בזנות בישראל.

צבאי לאומי חלקי מלא- - -

אביטל, אני אתן לך רשות דיבור, אבל תראי, אחת המצוקות הגדולות שלנו וזה גם עלה בשדולה, זה שחלק ניכר, כלומר רק 12 אחוז מהחיילים ללא עורף משפחתי מתגייסים לצבא, בואו נבין את הנתונים. מה-12 אחוז האלה, את יודעת כמה נושרים בשנה הראשונה?

אני מתארת לעצמי, שוב, אמרתי שירות מלא או חלקי, אבל צריך להבין שהזנות היא תופעה. אני יודעת שזה נשמע מתריס כי אני עומדת ובאה ואורמת שלא למדת את הנתונים, ואני גם יודעת ומכירה מספיק כדי לדעת שאנחנו באותו צד ורוצים לקדם את אותו הדבר. עם זאת, צריך לומר בכנות, שיש איזה שהוא פער, חיילים – לא רק בצבא, אנשים, נשים בזנות, לעולם לא יבואו ויצאו החוצה ויאמרו – אנחנו בזנות, כי אם חבר הכנסת תאר מצב שבו שני חיילים במצוקה והולכים ותולים בקשה שיתנו להם אוכל – לא תמצאי מישהי לעולם שתתלה ותשים שלט שאומר – אני בזנות, תעזרו לי. זה מספיק קלון גם ככה ולכן צריך להיות יצירתיים במציאת כלים, כדיל התמודד עם התופעה וגם לומר – זה מצד אחד ואני מאמינה שאתם עושים מאמץ, אבל האיתור במקום הזה הוא חסר ואני חושבת שכן נכון להעזר בגורמים חיצוניים, ומצד שני, צריך שתהיה אמירה נורמטיבית, ערכית של צבא ההגנה לישראל שהוא לא חושב שהזנות היא- - -

שניה, אנחנו עוד לא הגענו לשלב הזה.

עוד לא הגענו לשלב הזה, אני רוצה רגע להזכיר דוגמה אחת של הוועדה הקודמת שאמר אותה חבר הכנסת גליק, מקרה שהוא הכיר של חייל שעסק לפני הגיוס בזנות, התגייס לצה"ל וזה היה הרגע שבו בעצם מישהו טיפל בו ועטף אותו, דווקא הצבא מהמקום הזה של הכלים הכלכליים ובתקופה הזו הרגיש שהוא מוגן, הוא יצא ממעגל הזנות והוא השתחרר והוא, אפרופו גם עלם נכנסים לסקר. אז אני דווקא באה להגיד, בהקשר הזה, כשאנחנו מסתכלים על יריעה רחבה יותר שהיא גם החברה, גם הגיוס לצה"ל, שצה"ל הוא מקום מגן בהקשר הזה. דווקא בגלל המקום הזה של מפקדים ומערך ת"ש ומערך ברה"ן וכל מה שיש, יש אפשר לבן אדם לקבל את הסיוע וצריך רק - - -, אז כל הנתונים של הסקר, גם אותו בן אדם בטח דיווח שהוא עסק בזנות, אבל בתקופה שהוא היה בשרות צבאי הוא יצא ממעגל הזנות, כי היה מפקד שטיפל בו, הוא קיבל סיוע מהברה"ן וכד' אז חשוב לי להדגיש לכולנו, כדוגמה.

תודה. חברת הכנסת רויטל סויד?

קודם כל עצם הדיון על זנות של חיילים היא דבר שהוא מזעזע, וזה לא נתפס בכלל שיכולה להיות סיטואציה כזו שחיילים וחיילות, בלשון רבים, יצטרכו להגיע למצב הזה. בואו ניקח לדוגמה חייל או חיילת שנאנסים באיזשהו אופן, הצבא לא היה מאפשר את זה, לא היה מאפשר לדבר כזה לקרות וכשדבר כזה קורה אני בטוחה שצה"ל נערך בכל דרך אפשרית ללוות, להגן, לטפל ולסייע. אני לא רואה הבדל, אני לא רואה הבדל בין חייל או חיילת שנאלצים להדרדר לזנות, בין אם הם הגיעו כשהם כבר במצב הזה ובין אם זה קורה להם בשירות הצבאי לבין סיטואציה שבה יש לנו חייל או חיילת שעוברים פגיעה מינית או תקיפה מינית, נאנסים או נפגעים או לא משנה באיזו רמה משפטית. אוקיי? אנחנו הרבה פעמים רואים את זה כפערים, אבל בסוף זו רמה משפטית שונה, הפגיעה היא פגיעה וצריך להתייחס לזה באותה מידת חומרה ובאותה מידה של צורך לאתר מראש ולמנוע. קודם כל למנוע ואם קרה אז לאתר ולפעול. עכשיו, אני מבינה שהנתונים שעלו פה, את מדברת על 28 מקרים?

זו לא אני, זה תחקיר של משרד הרווחה.

משרד הרווחה, 28 מקרים ואתם- - -

לא 28 מקרים, 28 אחוז מכלל הנשים בזנות בישראל דיווחו שהיו בשירות צבאי, לאומי, חלקי או מלא.

אותו סקר מדבר על זה שמתחילים לעסוק בזנות גם בגיל 35.

סליחה, 28 אחוז האלה זה בזמן שהם היו בעבר בשרות או תוך כדי השרות?

לא, הסקר צילם תמונת מצב ושאל נשים בזנות, שאל אותן שאלות כדי ללמוד את התופעה. 28 אחוז מהן דיווחו שהיו בשירות צבאי, שירות לאומי, חלקי או מלא.

בעבר.

28 אחוז כשהמספר המלא הוא 12,500.

כן, אבל אי אפשר להקיש מהסקר שהם היו בזנות בשלב הזה, כלומר הם היו חיילים אבל אולי היום הם התחילו בגיל 30. את מבינה? בואו נדייק.

הסקר מדבר שממוצע העיסוק בזנות הוא בגיל 35, ממוצע הגילאים שמתחילים, אז גם זה- - -

לא, הסקר שאל בגירים, כי היו לו ממצאים- - -

נכון, אבל גם אנחנו- - -

לא מדובר במקרים בודדים.

חברים, הדיון חייב להסתיים ב-11 ואני רוצה לעבור לשלב הבא.

אוקיי, אני רוצה לסיים. אז מאד חשוב, קודם כל הנתון שאת אומרת הוא מזעזע לכשעצמו, אבל כיוון שאנחנו מדברים עכשיו באמת בעיסוק מול צה"ל, אז מאד מעניין אם 28 האחוז הללו שהיו בעבר בשירות צבאי – האם התחילו בשירות צבאי- - -

את זה אנחנו לא יודעים.

או עסקו בזנות גם תוך כדי השירות הצבאי, זה מאד חשוב.

עסקו בזנות כן, אבל הזנות היא רצף.

אוקיי, למה זה חשוב? זה חשוב לדיון היום, זה חשוב ככלל כי זה נתון מזעזע אבל כשאנחנו יושבים היום מול הצבא אז אנחנו רוצים לראות מה הצבא עושה בנושא ולכן כן חשוב לדעת בדיוק מה הנתונים, אבל גם אם זה 6 מקרים בשנה, תחשבו שיש להם שישה מקרי אונס לא מטופלים לא או למטופלים מספיק או מטופלים באיחור.

לא, המקרים שאנחנו מכירים מטופלים, חברת הכנסת סויד, רק כדי לדייק את הדברים שאת אומרת כי את אומרת דברים נכונים, אני לגמרי מסכימה איתך. יש לנו מרכז התמודדות ותמיכה משנת 2012, מרכז הזה עוסק בטיפול באנשים שנפגעו על רקע אלימות במשפחה, אירועים של פגיעה על רקע מיני, בכל המנעד מאונס, עובר דרך הטרדה מינית קלה ובסוף גם במקרים של זנות, אז השישה האלה שאנחנו כן מכירים, מטופלים במרכז מהו"ת ומקבלים סיוע רגשי.

כן, שרון, אז אולי ניתן לתמר, מפקדת מרכז מהו"ת בצבא, בבקשה תמר.

רב סרן תמי טבק, קצינת בריאות נפש ומזה 4 שנים מפקדת מרכז מהות – מרכז התמודדות ותמיכה הוא היום הכתובת הטיפולית המרכזית בצבא, לטיפול באוכלוסיות שהזכירה היוהל"ם, בעיקר נפגעי תקיפה על רקע מיני, גברים ונשים ללא הבדל, אלימות במשפחה או בקשר זוגי וחיילות שנכנסות להריון לא מתוכן. המרכז פועל בגישה הוליסטית, גישה מאד מאד רחבה ומציע סעדים בכל התחומים האפשריים, הן בהיבט של בריאות הנפש – ההיבט של הטיפול הנפשי, יעוץ משפטי – יש אצלנו עורכות דין מספטמבר האחרון, זה דבר שיש לו תרומה מאד מאד משמעותית במתן מידע ויעוץ לנפגעי עבירה באשר לזכויות שלהם כנפגעי עבירה. ליווי בהליך הפלילי – יש אצלנו קצינות שמלוות כל חיילת ומציעות לכל חיילת ליווי פיזי למצ"ח או למשטרת ישראל על מנת להגיש את התלונה, יש אצלנו סדנאות להגנה עצמית, קבוצות תמיכה, באמת מכלול ומגוון – מעטפת מאד רחבה של סעדים.

אני מוכרחה להגיד שאנחנו עובדים בממשק מאד צמוד עם כל גורמי הסיוע וכל גורמי הטיפול בקהילה ואני חייבת להגיד שהרבה פעמים גורמי הסיוע מביעים פליאה ביחס לזמינות שלנו לנגישות שלנו. המרכז פעיל 24/7 ומשך ההמתנה אצלנו לטיפול הוא בין שעות, ימים וימים בודדים כאשר במרכזי הטיפול מדובר בהמתנה של שנה ויותר. אז אני חושבת שיש פה משהו שהוא באמת באמת מיוחד ונותן מענה באמת מיידי ואין דומה לו.

זה בהיבט הכללי, הצוות הוא צוות מקצועי שעובר הרבה מאד הכשרות, פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות, קצינות שעוברות הרבה מאד הכשרות ובאמת צוות מאד מאד מיומן. אנחנו עובדים מול בתי חולים, מול חדרים יעודיים לנפגעות אונס, מול אופ"ק נשי ומול כל המרכזים- - -

קודם כל זה מבורך וזה חשוב ובואי תתמקדי רגע בנושא.

אני עכשיו אדבר על הזנות.

אז רק ברשותכן, תראו, מה שקרה זה שאת הסקירה אתם לא שמעתם של היוהל"מית וגם לא את ההתקדמות בטיפול מאז הדיון האחרון בנובמבר ונעשה הרבה והיא סקרה פה מה שביקשנו מהצבא ואני אשמח מאד גם שנקיים סיור, גם לחברי הכנסת שלא מכירים ולא נחשפו. אנחנו כאן מארחים, תמי לא פעם ראשונה בדיונים כאן ואנחנו שמענו וזה דיון מהיר, אז אני לא יכולה לתת לך לדבר על מרכז מהו"ת, אני כן יכולה לתת לך על נושא הזנות.

אני רוצה לעבור לנושא הבא שלנו וזה הנושא של הבקשה שלנו, של הצבא, להכניס את זה לנוהל וגם לבוא חד משמעית ולומר שמפקדים וחיילים אין להם מה לחפש בבתי בושת, כמו דיברנו על מה שקורה במשטרה, בקוד האתי של המשטרה ולא קיבלנו תשובה לנושא הזה מהצבא. גם לגבי צריכת זנות, אני יודעת שאין חוק במדינת ישראל, עדיין, אבל ביקשנו גם את ההתייחסות שלכם בצבא כי כרגע, לפי פקודות הצבא, אין התייחסות לנושא הזה. אז תמי, אני אתן לך לדבר על הנושא, לא פרישה כי שמענו כמה פעמים על מרכז מהו"ת, על הנושא של הזנות.

על מקרים שטיפלנו בהם והמענה שאנחנו מציעים, חשוב לי להגיד כי באמת, בהמשך לעיסוק של הוועדה כאן שאנחנו באמת מברכים עליה כי גם אותנו, זה פתח והרחיב את ההתבוננות שלנו על הנושא, אנחנו פעלנו באמת מול מערך בהר"ן שכולל מאות של קציני בריאות נפש ביחידות צה"ל והכרזנו על זה שאנחנו מהיום נטפל ונרכז את הטיפול בכל מקרי הזנות.

לפני כחודשיים הגיע אלינו מפקד עם חיילת יד ביד, עם מקרה שהוא היה מזועזע ממנו, היא חשפה בפניו שהיא עוסקת בזנות בעקבות הסתבכות עם שוק אפור. התגייסות מרגשת, באמת, של המפקד - - -

קצין בכיר.

קצין בכיר בדרגה בכירה שמכיסו גם נתן לה כסף וניסה לעזור לה בכל דרך, אבל הבין שהיא צריכה איזה שהוא מענה יותר רחב והביא אותה אלינו. אני מלווה אותה באופן אישי קודם כל בטיפול רגשי-תמיכתי, זו בחורה שנזרקה מהבית בגיל 17 ומאד חשוב לה, יש לה מוטיבציה לשרת בצבא, אבל בעקבות ההסתבכות שלה עם השוק האפור היא החלה לעסוק בזנות, על מנת להחזיר את החוב. ביום שהיא הגיעה אלינו מיד יצרנו קשר עם ענף ת"ש שמייד הזרימו לה, באותו יום, מענק של 2,000 שקלים. קיבלה מאתנו, כיוון שאנחנו מתעסקים באוכלוסיות מאד רגישות, קיבלה ביד עוד 500 שקלים בתווי מג"ד וכולל עבודה עם המפקד שהציע לה המון אפשרויות כמו לעבור לכתובת מגורים אחרת, כמובן על חשבון הצבא על מנת שהיא תתרחק מהפוגעים שמנצלים אותה, כולל התאמה של שעות הפעילות כדי לאפשר לה לצאת מוקדם – זו חיילת שעובדת וחשוב לה לעבוד ולפרנס את עצמה, לקצר לה את שעות הפעילות, באמת התאמות בשיא הרגישות.

אני חושבת שזו דוגמה לאפשרות של הצבא, של המשאבים, של גורמי הסיוע, של המפקדים וכל הגורמים שנרתמים לעזור לחיילת הזו, החיילת הזו עדיין מלווה ולשמחתנו היא טוענת שהיא לא ממשיכה בזנות, אנחנו כל הזמן מלווים אותה בעניין הזה. חיילת נוספת שאני מלווה והשתחררה ממש לפני שבוע, זו חיילת שעקב גילוי עריות התגלגלה לעסוק בחשפנות ותוך כדי העבודה הטיפולית היא חדלה מלעסוק בחשפנות, כמובן שזה מדובר, כמובן שיש שם פיתוי ואגב לא מסיבות כלכליות, מסיבות רגשיות ואנחנו מכירים את זה. הרי יש המון אנשים שסובלים ממצוקות כלכליות וממצוקות אחרות במדינת ישראל, לא כולם נכנסים למעגל הזנות. אנחנו יודעים שבדרך כלל יש תמונה מורכבת- - -

של הטרדות מיניות בילדות.

של הזנחה ושל דחיה של משפחה ולפעמים בעיות רגשיות, שתיהן אגב עם ניצול מיני מגיל מאד מאד צעיר, אז אנחנו חושבים שהחיזוק והעצמה הרגשית הם המנוף לצאת ממעגל הזנות ולוודא דווקא הנושא הכלכלי, אבל הנושא הכלכלי מטופל באמת בלי בירוקרטיה, במינימום של תהליך ואני חייבת להגיד משפט אחד קצר ואחרון, אני שומעת את התגובות מול הצבא ויש לי ככה מן תחושה כזאת כאילו אנחנו מדברים על שני צידי המתרס, אני חושבת שיש לנו אינטרס משותף לחלוטין, אני חושבת שכולנו צריכים להתגייס לנושא הזה. אנחנו באמת ולא בשביל הציטוט לכתבה בתקשורת מחר או היום, אנחנו באמת רוצים לעזור לחיילים, אנחנו מטפלים בהם בחרדת קודש, אנא מכם – תעזרו לנו, אל תטיחו בנו שאיך התקשורת מגיעה והסקרים והכל, כי אני התראיינתי ברקע של הכתבה הזו בערוץ 10 וביקשתי מהם להפנות את החיילים. עזבו רגע את הכתבה, אתם רוצים תעשו כתבה תעשו הכל, אבל מה שיותר חשוב – בואו תנו לנו לעזור להם. אמרו לי שהם שמחים לשמוע שיש אפשרויות לסייע, זה חדש לנו שיש מרכז מהו"ת, זה חדש שאתם יכולים לסייע ואני באמת מבקשת מהפורום הזה ומבקשת שתצא גם קריאה מהוועדה, לכל הגורמים בקהילה – אנא הפנו למרכז מהו"ת, אנחנו יודעים לסייע להם, הצבא יודע לעזור.

אנחנו נוציא את הקריאה הזאת, אנחנו שמחים גם לראות את ההתנהלות של הצבא מאז נובמבר והבקשות שלנו, אבל בקשה שלא קיבלנו עליה עדיין- - -

כן, אני אתייחס.

תודה תמי, אני רוצה לשמוע התייחסות שלכם לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לכמה אנשים שביקשו. אני רוצה להבין, מה קורה עם הנוהל בצבא, בצבא כרגע אין איסור לצורך זנות, אין גם איסור לעסוק בזנות.

נכון, אני גם אגיד מעבר לכך, מה שאמרתי פעם קודמת תקף ובאמת מהווה את המדיניות שבה אנחנו מתייחסים לדברים האלה. צה"ל סבור שצריכת זנות אינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל וערך כבוד האדם שמתנוסס בקוד האתי של צה"ל שמדבר על כבוד האדם ובטח שסחר בזנות נכנס תחת הכותרת הזו. יחד עם זאת, אין פקודה שאוסרת על כך ואנחנו עשינו על זה איזו שהיא התיעצות עם גורמי המשפט אצלנו, מצאנו שאין מקום לקבוע איסור פלילי או משמעתי כל עוד לא קיים איסור כזה בחוק. אנחנו כמובן, ברגע שיהיה איסור כזה בחוק אנחנו נתרגם אותו לפקודה, אבל אנחנו- - -

למה שצה"ל לא יהיה הראשון שיבוא ויאמר – אנחנו לא מרשים, אסור לצרוך זנות בצבא ואסור לעסוק בזנות בצבא, למה לא תגידו את זה חד משמעית?

אנחנו חד משמעית אומרים שעיסוק וצריכת זנות אינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל ואנחנו נוציא גם איגרת שמדברת על התנהגות במרחב הציבורי ונגיד שמצופה מחיילי ומפקדי צה"ל לא להיות באזורים כאלה של אזורי משחק, אזורים של בתי בושת וכל הדברים האל, נגיד את זה בצורה ברורה כשאנחנו מדברים לחיילי צה"ל, אבל לא נטיל איסור פלילי על זה, כמו שאין איסור בחוק, זו עמדתנו.

עדיין אין איסור בחוק, אנחנו מקוים מאד- - -

- - - איסור בחוק שאנחנו נעגן גם פקודה כזו.

כן, אבל למה שהצבא לא יהיה הראשון ויוביל את החברה האזרחית.

אז אני אומרת, אנחנו לא קובעים איסור פלילי שהוא לא בקונטקסט לתפקוד בצה"ל, הוא נוגע לסופי שבוע, שישי-שבת- - -

זה לאו דווקא.

אין חיילים שבזמן הפעילות שלהם הולכים לצרוך זנות.

יש, בתוך הבסיסים.

מה?

בתוך הבסיסים.

רגע, אני אתן לך רשות דיבור, רק תציג את עצמך.

אני דוחה מכל וכל את מה שהוא אומר.

אוקיי, בואי נשמע. מה השם?

שמי משה זרצקי, שרתתי כמ"כ בגבעתי, השתחררתי שנה שעברה. אני מכיר מקרים, אישית, אם את רוצה אני יכול לבדוק אפילו שמות אם אפשר להעביר אותם, לדוגמה מקרה ספציפי שאני עכשיו אדבר עליו, על מד"גית ששרתה בגבעתי, בתקופתי, היא הגיעה למש"קית התש, אני עזרתי לה להגיע לקצינת הת"ש, במטרה לבוא ולראות איך היא מקבלת אפשרות ליציאות אחרות מהצבא וזאת מכיוון שאבא שלה מהמר וכל הכסף בבית הולך למקומות מסוימים והיא צריכה לעזור בשכירות, כי כל חודש מגיע בעל הבית ואומר – צריך שכירות אם לא תהיו ברחוב. הבחורה הזאת באה ואמרה: אני צריכה מענה. לא נתנו לה מענה במשך חודשים, הבחורה הזאת התחילה לעבור בין חיילים, מד"גית בצה"ל, אני לא צריך להגיד לך איך זה נראה עם הטיץ וזה, עברה בין חיילים ולקחה שכר, לקחה סכום, זה התחיל מ-70 שקל והגיע עד ל-400 שקלים. זנות בצה"ל, בתוך בסיסים, במשרד ת"ש.

ואתה היית מ"כ באותה יחידה ולא מצאת לנכון לדווח על זה למפקדים שלך?

לא הייתי מ"כ באותה יחידה - - -

היית מ"כ ותוך כדי- - -

תני לו לדבר, שניה.

אני הייתי מ"כ, זה לא חכמה לבוא ולהאשים. תני שניה, אחרי זה תגיבי, אוקיי? אני יושב פה כל הדיון ומחזיק את עצמי ועליזה ושמולי קצת יודעים את כל המורכבות, אני החלטתי לבוא ולהראות לכם איפה צה"ל - כי להיות תת אלוף בצבא, את לא רואה את השטח, סליחה שאני אומר לך. את לא רואה את השטח, קצינת הת"ש שהיא סג"מ רואה את השטח וגם זה לפעמים לא, אז אני בא ואומר לך שיש מקרים כאלה. אותה חיילת היתה כל כך צריכה את הכסף והייתה צריכה להגיע ל-8,000 שקל בחודש, איך היא מקבלת מ-800 שקל בחודש? איך היא מגיעה ל-8,000 שקל בחודש, היא בת יחידה, כדי שלא יוציאו אותה משכירות מהדירה. היא היתה מבקשת העברות להר קרן, להוריד אותם לאיפה שהגדודים נמצאים כי חיילים שהיו אצלה עברו מהטירונות להכשרות בהר קרן, כדי שהיא תמשיך לספק להם את הצרכים, כדי שהיא תמשיך לקבל כסף לחיות, כדי שהיא תוכל לבוא לאמא שלה ולהגיד לה: אמא את מביאה 6,000 שקל? אני משלימה לך את ה-8,000 שקל, יש לנו מאיפה להוציא לחלב, יש לנו מאיפה להוציא ללחם, יש לנו מאיפה לדאוג לשכירות, יש לנו איך לחיות, יש לנו איך להחזיק בית במדינת ישראל.

אני אומר את זה ואת רואה, הלב שלי פה, כי זה כואב, כי זה לא מטופל ואני מאד מכבד את מרכז מהו"ת, אני חייב לציין, מאד מכבד את מרכז מהו"ת. אני רואה בשטח שיש מענה, לפעמים לוקח יותר זמן ואולי צריך להקצות לכם יותר משאבים, זה לא התחום שלי לבוא ולייעץ לכם איך ומה, אבל גם מבחינת זמן מענה- - -

משה, אתה פנית אלינו לקראת השדולה ולצערי לא השתתפת בשדולה והנושא של חיילים בודדים, אבל אני רוצה לשאול האם- - -

היא לא חיילת בודדה.

מי, החיילת הזאתי?

היא לא חיילת בודדה.

היא לא הוגדרה כחיילת בודדה?

לא, היא גרה בבית, היא רוצה לחיות בבית שלה, היא אוהבת את ההורים שלה.

על איזו שנה אתה מדבר? מתי זה קרה האירוע הזה? מתי היית חייל בגבעתי?

אני השתחררתי בנובמבר שנה שעברה, אני מדבר איתך על סביבות יולי-אוגוסט, של 2015?

אוקיי.

היא ניסתה לפנות לאיזה שהוא גורם? היא שיתפה מישהו?

רק את קצינת הת"ש שהסבירה לה שהיא צריכה, יש לה- - -

ומה קצינת הת"ש עשתה?

שום דבר. היא אמרה שהיא תעביר את זה לקצינת הת"ש, לקצינת הת"ש הפיקודית של פיקוד דרום- - -

אתה היית איתה בקשר?

עם מי?

היא אמרה לך שהיא פנתה ולא קיבלה סיוע?

עם החיילת?

כן.

היא אמרה לי שהיא פנתה למש"קית ת"ש, אני אמרתי לה שיש לי קשר, כי אני הייתי קשור דרך משרד החינוך- - -

זו חיילת שעדין משרתת?

אני לא יודע, לא יודע מה הפז"מ שלה. אבל אני יודע להגיד לך שכמד"גית מאד קל להגיע לזנות בצבא, שזה בכלל עניין אחר, מאד קל להגיע למקום הזה.

מה זאת אומרת, אני לא מבינה את המשפט הזה.

כמד"גית בצה"ל את הולכת עם טיץ ואני לא צריך להגיד בוועדה- - -

אני מבקשת, מה זאת אומרת? אני לא מבינה. תודה רבה, יש לנו את גיא קונפורטי, בבקשה.

תודה רבה, אני קודם כל רוצה להודות לוועדה שהזמינה את העמותה שלנו להשתתף בדיון. אני אציג בקצרה את העמותה כי אני יודע שהזמן קצר, העמותה נקראת עמותת נדן, עמותה לסיוע משפטי לחיילים בשרות חובה. חשוב לי להדגיש שאנחנו נותנים סיוע משפטי לכל החיילים והחיילות, זאת אומרת לא קשור אם הם בודדים או לא, בדיוק מפני מה שאמר פה החבר, שיש לפעמים חיילים שלא מסווגים כבודדים ולכן לפעמים הם לא מקבלים סיוע.

בכל אופן, לא נתקלנו אישית במקרים של חיילים או חיילות שנקלעו למעגל הזנות, אבל אני כן רוצה לנצל את הבמה ולהוציא כאן פניה – מי שיש לו בעיות כלכליות, חובות, דברים כאלה, אנחנו עוזרים עם כל התחומים של המשפט האזרחי. כלומר, סכסוכים כלכליים, סכסוכים עם בנקים, עם חברות סלולר, עם חברות ביטוח, בעיות משפטיות שונות בעלי אופי שונה, אנחנו עוזרים במסירות ובהתנדבות. חלק מהראיון שאנחנו מעבירים את החיילים והחיילות שמגיעים אלינו, בין היתר אנחנו מנסים לתת להם, כמו שאמרו פה, טיפול הוליסטי וגם לשאול אותם שאלות כמו: האם נתקלת באיזו שהיא בעיה שלא טיפלו בך, האם אתם רוצים שנעביר את הדברים הלאה למקום אחר וניתן סיוע.

אני אשמח לשתף בקצת נתונים שאספנו בשנים האחרונות, בשנתיים האחרונות שעבדנו, 18 אחוז מהחיילים שמגיעים אלינו מגיעים עם חובות של מעל 20 אלף שקל וזה מגיע גם עד למאות אלפי שקלים ומקרים של חיילים שנקלעים גם לפשיטת רגל. מעל 53 אחוז מהחיילים שפונים אלינו הם עם חובות שבין 10,000 ל-20 אלף שקל. האנשים האלה צריכים טיפול שהוא לטווח ארוך. זאת אומרת, אני חושב שהצבא עושה מה שהוא יכול, בדברים שהוא הותן, אבל לפעמים צריך להגיע למשא ומתן עם נושה, צריך לפתור ולהגיע להסדרים, צריך לעשות כל מיני פעולות וכמו שאמרתי, אנחנו חבורה של קצינים לשעבר מהפרקליטות הצבאית, אנחנו היינו תובעים צבאיים וסניגורים צבאיים ואנחנו הקמנו את העמותה הזאת בדיוק כדי לתת מענה לדברים האלה.

יותר מזה, אני אגיד וזה עוד נושא שלקח בחשבון, חלק מהסיבה שגם אנחנו עושים את זה היא מפני שחיילים שפונים אלינו יכולים גם לקבל דיסקרטיות כי אנחנו מחויבים לחיסיון עורך דין-לקוח. זאת אומרת, זה לא לפנות למפקד, זה לא לפנות למש"קית ת"ש, זה לפנות למישהו שגם אם הם מתביישים וגם אם הם רוצים חיסיון הם יכולים לדבר אתנו ובסופו של דבר רק מה שהם ירצו שיעבור הלאה – יעבור הלאה. דרכנו גם אולי נוכל לעשות את החיבורים האלה לחיילים ולחיילות שרוצים למערכי הסיוע שיש בצבא ואולי גם לנסות לקשר ולנסות לייעל את הטיפול, כי הרבה פעמים דברים נופלים על זה שחייל נניח נמצא בתחילת השרות הצבאי והוא עובר מטירונות לכל מיני מקומות והוא עובר ידיים ולפעמים זה נופל בין הכסאות. לפעמים זה למשל חייל שצריך להביא מסמכים והוא פשוט לא יודע איזה מסמכים להביא או לא יודעת איזה מסמכים להביא- - -

איך להביא.

בדיוק, או איך להביא ואנחנו גם עוזרים עם הדברים האלה. אז אני- - -

גיא, איך יודעים עליכם? איך חיילים מכירים? קודם כל ברכות, העמותה מרגשת אתם מכירים?

אנחנו משתפים פעולה עם העמותה וכל סגלי הת"ש קיבלו את המידע ואת הטלפונים.

אז קודם כל- - -

איך החיילים עצמם שלא רוצים להגיע דרך המערכת? דרך קצינת הת"ש?

יש לנו אתר אינטרנט ויש לנו דף פייסבוק וחיילים מגיעים אלינו מכל מיני ערוצים, גם מפה לאוזן, גם דרך הפייסבוק וגם בעיקר אגב דרך מערך הת"ש, אבל מה שאני אומר הוא שאנחנו עוד כרגע בתחילת הדרך, אנחנו כולנו עושים את העבודה בהתנדבות מוחלטת ובאמת כדי לצמוח- - -

איך העמותה נקראת?

נדן, זה לא ראשי תיבות אגב, הרבה טועים ואומרים שזה ראשי תיבות, נדן זה בעצם מה ששומר על החרב וזה בעצם המקור של השם.

יש משהו שאנחנו יכולים? איזה כלי פרלמנטרי שלנו לעשות או כמחוקקים לסייע לכם?

קודם כל אנחנו נשמח, יש המון דברים שאנחנו עכשיו למדנו כבר בשנתיים האחרונות ושנתיים שעוד נלמד בוודאי, שאלה הפערים שיכול להיות שאפשר לגשר עליהם באמצעות חקיקה. אני יכול לספר אגב באמת בשמחה שלמשל היתה לנו פגישה עם מנכ"ל רשות ההוצאה לפועל ובעקבות הפגישה הזאת הוא הוציא איזה שהוא נוהל חדש שאפשר לנו וגם אגב לעמותות אחרות – בגלל שהוא ראה איזה שהוא פער – לסייע הרבה יותר ובקלות יתרה למי שנותן סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אז אני רוצה לקוות שאנחנו נוכל גם בעתיד לשתף גם את ועדות הכנסת השונות ולנסות לקדם חקיקה.

יש דברים למשל, שכבר אני יכול להגיד שיכולים לעזור, לדוגמה כל הנושא של חיילים מול ההוצאה לפועל. הרבה פעמים ההוצאה לפועל לא יודע בכלל מי חייל ומי אינו חייל, כך שרשם בהוצאה לפועל שמטיל עיקול, לדוגמה, על חייל אין לו את האינפורמציה הדרושה. יכול מאד להיות שאם הוא היה יודע שמדובר בחייל או חיילת בשירות חובה אז הוא היה אומר: אוקיי, אני אגביל את היציאה מהארץ כי היא לא בורחת לשום מקום כשהיא בצבא, אבל נגיד לעכל את חשבון הבנק והרבה פעמים זה מוביל לסחרור ומפולת כלכלית, זה נגיד אני אדחה עד שנצליח לטפל בזה.

הרבה פעמים חיילים שפונים אלינו אגב, פונים למשל הרבה אחרי שההליך המשפטי כבר בשלבים מתקדמים. כלומר, אחרי שכבר התקבלו פסקי דין בלא נוכחותם בגלל שהם לא ידעו על המקרים, נניח, בגלל שהם לא קיבלו דואר, בגלל שהם לא מעדכנים כתובות, בגלל שהם חיילים שחיים אצל חברים או חיים בבתי החייל או משהו כזה ולא מצליחים לקבל דואר כמו שצריך- - -

כן, תודה.

אז תודה על ההזמנה ואנחנו נשמח לבוא בעתיד.

תודה, שמחנו באמת להכיר וללמוד ונשמח לסייע ככל שנוכל, בטח כאן בבית. עורכת הדין איילת רזין בית אור מאיגוד מרכזי הסיוע בבקשה.

קודם כל תודה, אני לא - - - אבל הנושא הזה חשוב וטוב שיש בו עיסוק כביר ומוגבר. אני רוצה להתחבר למה שאמר חברי ומה שאמרה חברת הכנסת סויד, מילה על פסיכולוגיה של זנות. אנשים לא מגיעים לזנות כי הם צריכים כסף, ממש לא, הפרה-דיספוזיציה של הדבר הזה זה שהגוף שלך מותר, שאתה חשוף לאילמות או שהיית בעבר חשוף לאילמות ולכן כאשר אדם חושב איך אני אשיג כסף – אחת האופציות שעולות לו זה שאני פשוט אמשיך במה שאני מכיר ואני אפנה לזנות. אנשים שלא נחשפו לפגיעה מינית בעבר או פגיעה אלימה בעבר – לא פונים לאופציה הזאת. את הדבר הזה חשוב להבין כשבאים לטפל ולפרק את הנושא הזה.

שיתוף הפעולה של מרכזי הסיוע, מרכז מהו"ת, הוא מוטמע, הוא עמוק, הוא צריך להעמיק ואני חושבת ואני רוצה לעבור אולי ממילת הסיום, אבל לנושא הפרקטי. הנתונים לא חשובים, גם אם יש אחת שעוסקת בזנות אנחנו צריכים לדעת לטפל בה בתוך הצבא ואני חושבת ואני אמנה את זה בכותרות ואני מקווה שנצליח לפרק את זה להמשך שיתוף פעולה מול הצבא.

נושא ראשון זה הכשרות למפקדים – ראשית זיהוי, שנית מניעה, המניעה של אותה פגיעה מינית שעליה יושבת הזנות ואסור לשכוח את זה והדבר הזה לא נאמר פה. שנית, הנגשה של המידע – לא בטוח שיש מי שבצבא שמבין שמרכז מהו"ת יודע לטפל גם בדבר הזה, אני קצינה בשירות מילואים פעיל ואני מכירה את הפוסטרים בשירותים, אני מסכימה עם היוהל"ם, אין תא שירותים שאין בו- - -

בדקנו גם בבקו"ם.

אבל אם אני זוכרת נכון, מה שכתוב הוא שאם נכנסת להריון אם הוטרדת מינית, עברת פגיעה מינית, אני בטוחה שיש מי שעוסקת בזנות שלא חווה את עצמה כמי שנפגעת מינית ויכול להיות שאפילו הקישור הזה, החיבור הזה שמרכז מהו"ת עושה גם בנושאים האלה – הוא כבר יביא להעלאה של הנושא למודעות ויתר דיווח. הדבר השלישי זה באמת העמקת הטיפול של מהו"ת והתמקצעות בנושא הזנות – זו גם פגיעה מינית וגם זנות, זה בעצם קורבנות חוזרת, זו בעצם זנות. שוב, אנחנו עובדים ביחד עם הצבא בנושא הזה.

תודה, תודה רבה. אביטל?

אני רק אומר משפט קצר, אני חושבת – אני לרגע לא מבקשת להפחית מתוך העבודה הטובה שאתם עושים בעניין הטרדות מיניות ואונס ואני בטוחה שיש מענה לכל מי שפונה, וזנות, בואו נשים גם את זה על השולחן, זה אונס. זה אונס בתשלום. ההבדל הוא שהיום יודעת כל בת בישראל שאם היא עברה הטרדה מינית או אם אנסו אותה חלילה – היא לא אשמה. היא הקורבן של הדבר הזה, זה ברור ומוטמע חברתית, בכל מה שנוגע לגבי זנות זה לא המצב.

כאן, בדיוק, נכנסת החשיבות של אמירה ערכית ברורה של צה"ל וצה"ל לא יהיה הראשון, המשטרה עשו את זה לפניהם וזה מאד מקובל בעולם גם כשאין איסור פלילי. זה לא חייב להיות איסור פלילי, יש הרבה דברים שהם אסורים בצבא והם מאד מותרים באזרחות, אבל הצבא כנושא הדגל המוסרי, כהזדמנות, כמי שבא במגע עם טובי בנינו והצעירים בשלב שעוד אפשר לעצב אותם, צריך להגיד אמירה ברורה – כן כחלק מההוראות הרשמיות שלו והפקודות שלו כדי להגדיל את הדיווח של נשים, כי היום אני לא רואה אישה בזנות שתבוא, והמקרים שסיפרו לנו פה זה בדיוק הנקודות שבהם נופל הסקר. הנה, נערה שלא תחשב כמי שבאה מבית ללא תמיכה או משהו כזה ועדיין תמצא את עצמה בזנות, היא כנראה תבוא עם הפסיכולוגיה המתאימה מבית, אבל הדרך שלה לפתור את המצוקה תהיה זנות והיא לא תגיע למרכז מהו"ת וחבל.

אבל אם תגיע בגלל הפגיעה המינית הנושא הזה - - -

אבל היא לא תגיע.

לא, מה שכרגע עולה גם מהשטח ובאמת אנחנו חייבים לסיים, זה שמרכז מהו"ת ושמענו גם בהקשרים אחרים וגם בדיונים הקודמים ולא רק בנושא הזנות, השאלה אם באמת יש הבנה בשטח גם של המפקדים, גם של הקצינות, גם של החיילות עצמן שמרכז מהו"ת נותן מענה גם בסוגיה שלשמה התכנסנו.

אנחנו בדיוק הכנסנו את זה לתוך ה- - -

זה בדיוק הפעילות של חמשת החודשים האחרונים, מהועדה שלך ועד עכשיו, זו בדיוק הפעילות האינטנסיבית שעשינו. הבאנו הרצאה שלמה על זה ואמרנו להם שזה חלק מהפעילות שלהם לכל דבר וענין.

ביקשנו שישאלו לגבי זה, שיבררו, שישימו לב לנורות האדומות.

ואנחנו נוסיף את החידוד הזה כפי שנאמר פה מקודם, על ידך וזה נכון, אבל אני רוצה לגבי חצי מילה לגבי מה שאמרתם לי על איסור צריכת זנות כי אני רוצה להיות ברורה כי אנחנו מדברות באותה שפה. שוב, אפרופו אינטרס משותף כדי שנבין שכולנו מדברות באותה שפה, אנחנו נוציא איגרת על התנהגות במרחב הציבורי ונרשום שם בצורה מפורשת- - -

איגרת למי?

אגרת לכל מפקדי וחיילי צה"ל שמדברת על התנהגות במרחב הציבורי והאגרת הזו תיתן את הדעת, לא יהיה איסור פלילי, לא יהיה איסור בפקודה, אבל תהיה אמירה מפורשת שמדברת על אי צריכת זנות. בסדר?

תוך כמה זמן להערכתך אגרת כזאת יוצאת?

בוועדת המעקב הבאה, מאי-יוני, אנחנו כבר נוכל להראות. תהיה אמירה ברורה בהקשר הזה.

אוקיי, אני מזכירה שזה היה אמור להיות קצר יותר, דיון מהיר, ואני פה גם בדיון מעקב מאז נובמבר, אנחנו לקראת מאי-יוני נשמח לראות את הנוהל שלכם.

נשמח גם לבקר במרכז מהו"ת, באמת.

נכון, את מוזמנת. הוועדה מודה ליוהל"ם, רע"ן ת"ש ומפקדת מהו"ת על ההשתתפות בדיון הזה, אני רוצה לחזור ולהודות לכן על העבודה ועל הפרישה שכרגע פרשתן בפנינו מאז נובמבר, שיתוף פעולה עם ארגוני השטח, עם הידע, כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא, זה לא שאנחנו בשני צידי המתרס, ממש לא.

אני לוקחת על עצמי להיפגש עם מנכ"ל משרד הרווחה בהמשך לדברים שנאמרו כאן, על הנושא של שיתוף הפעולה בין משרד הרווחה לגורמי הרווחה בצבא שלא התקדם ונעצר ואני אדבר עם המנכ"ל בעניין הזה כדי שנוכל לסגור את העברת המידע באופן ממוקד, לא לפגוע בצנעת הפרט, אבל כן להעביר מידע ממוקד נוכח מצבם הסוציו-אקונומי של מלש"בים.

הוועדה ממליצה בפני הצבא ללמוד את התחקיר של ערוץ 10 ולבחון דרכי טיפול שונות, אני מבינה שביקשתם וגם תוך כדי העבודה על התחקיר, גם אנחנו, אני לוקחת על עצמי שוב לפנות. ביקשנו גם לקראת הדיון, הזמנו את ערוץ 10 לכאן והם לא הגיעו, אבל אנחנו שוב נוציא פניה אליהם אם הם יכולים לסייע בידנו לאתר את אותם חיילים שנתנו עדויות, כדי לבוא ולקבל את המענה בתקופה הזאת שהם בצבא.

הוועדה תקיים סיור במרכז מהו"ת, את מוזמנת חברת הכנסת רויטל סויד, אני אעדכן ואני מבקשת לפרוטוקול להזמין את חברת הכנסת סויד, כי היא לא חברת ועדה ואני רוצה להודות לך שהשתתפת בדיון.

הוועדה ממליצה לצבא להיות פורץ דרך ולהיות הראשון לומר שצריכת זנות ועיסוק בזנות אסורים. אנחנו עוסקים פה קשה מאד כדי להוביל את חוק ההפללה, רק בשבוע שעבר אירחתי פה את שרת המשפטים ואת מנכ"ל משרד המשפטים וקיבלנו דיווח על העבודה הבין משרדית שעובדת לקראת קידום הצעת החוק בנושא של הפללה. זנות היא לא בחירה, נערים ונערות, חיילים וחיילות לא בוחרים להיות בזנות, זה כורח. שמענו פה עדות קשה, אנחנו מכירים את זה, אנחנו גם מנהלים הרבה מאד שיחות עם נשים בזנות וגם בביקורים שאני עושה בחוץ וגם כאן בוועדה. בשבוע שעבר ארחנו כאן עדות של אישה צעירה, שאמרה לנו: כשהייתי שם לא ידעתי שאני בזנות, לא חשבתי שאני נמצאת בזנות ולא מעט פעמים, רק אחרי שמבוגר אחראי נותן איזו שהיא תמיכה, חיבוק, הן מתחילות להבין איפה הן נמצאות ואיך אפשר למעשה לצאת.

הצבא, בהרבה מובנים ולא רק בהקשר הזה של זנות, זה אולי הצומת האחרון שכחברה אפשר לבוא, לסייע, לתת מענק ובאמת לתת את הכלים לעתיד טוב יותר. אז אני רוצה לחזור ולהודות לכם על העשייה הרבה, אבל עדיין חייבים להמשיך וכן, המספרים גדלים, את רואה את זה מהנתונים שלך, אני מברכת את הצבא על הגידול בהשקעה ובמנעד של האפשרויות היצירתיות כדי לתת את המענים, אבל זנות במדינת ישראל על הגילאים השונים, לצערי הרב, הולכת וגדלה. זה נובע גם מהעובדה שהתמודדנו עם הסחר בנשים וסחר בנשים ירד במדינת ישראל והזנות, זנות ילדים, זנות נוער וזנות נשים – עולים במדינת ישראל וחלק באמת מהטיפול שלנו כאן זה גם כמובן מול הצבא.

אז אני רוצה להודות לכם על העבודה ועל זאת שעוד תעשה בוודאי, תודה רבה לכל המשתתפים, המשך יום נעים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.