הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 358

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ט"ז באדר התשע"ז (14 במרץ 2017), שעה 11:30

הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: רויטל סויד – מ"מ היו"ר

יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - רביד דקל

ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים - לילך וגנר

מתמחה, הרשות לאיסור הלבנת הון - שחף סגל

ממונה חקיקה, לשכת עו"ד - פנחס מיכאלי

סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, איגוד חברות הביטוח - גיל סלומון

יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח - ירון אליאס

מוזמן/ת - ערן יעקובוביץ

מוזמן/ת - איה שוורץ

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

יפה קרינצה

הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016, מ/1098

בוקר טוב, אני פותחת את הדיון. אני מצטערת על העיכוב, פשוט יש דיון מאוד סוער בוועדת הכנסת על ההדחה של חבר הכנסת גטאס, אבל חוק איסור הלבנת הון יותר חשוב. אלעזר, תרצה להציג את העניין?

אעיר רק הערות טכניות ואז משרד המשפטים יציג. אני מזכיר שאנחנו נמצאים עכשיו בפיצול. זאת אומרת, אנחנו לא דנים בכל תיקון מס' 19, הוועדה החליטה והמליאה אישרה פיצול של סעיף 8 מתוך הצעת החוק הרחבה יותר. אנחנו דנים כרגע רק באותו חלק שפוצל, אותו סעיף 8, שמדבר על ועדות עיצומים בעניין נותן שירות עסקי – עורכי דין ורואי חשבון.

התיקון האמור נועד לתקן טעות שנפלה בחקיקה של הסדר שגובש אחרי שנים של דיונים בינינו לבין לשכת עורכי הדין, הרשות לאיסור הלבנת הון.

אגב, יש פה נציג של לשכת עורכי הדין?

ההסדר הזה גובש יחד עם יושב-ראש ועדת החוקה המנוח. בסופו דבר גובש הסדר שהיה מקובל על הצדדים לגבי הטלת חובות מכוח חוק איסור הלבנת הון על עורכי דין ורואי חשבון שמבצעים שירותים פיננסיים מסוימים עבור הלקוחות שלהם. החובות, בעיקרן, הן חובות של הכרת הלקוח, של שמירת מסמכים, של זיהוי ושל ביצוע הערכת סיכון ללקוח.

במקביל להסדר הזה, שנמצא בחוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 13), נקבע כלל אתי מכוח כללי לשכת עורכי הדין שאוסר על עורך הדין לבצע עסקה בסיכון להלבנת הון ומימון טרור. זה ההסדר שגובש אחרי מאמצים רבים, הוא כולל תיקון חקיקה, תיקון מס' 13, וצו שנוגע לנותני שירות עסקי.

בעקבות התיקון הוקמה יחידה של הממונה על נותני שירות עסקי. הממונה היא גברת עדי פלד, שנמצאת אתנו כאן. ההסדר היה הסדר נדחה, שאפשר פרק זמן של היערכות, ונכנס לתוקף מלא בספטמבר השנה. דא עקא, כאשר ניסינו להפעיל את ההסדר האמור גילינו שנפלה טעות במסגרת התיקון, שאיש מאתנו לא הבחין בה במועד החקיקה, והיא שלא תיקנו את סעיף 14 לחוק, שמאפשר הטלת עיצום כספי על הפרת החובות. תיקנו סעיפים מקבילים, התייחסנו לנושא העיצומים בהרחבה גם בדיונים וגם בהוראת התחילה ובסעיפים נוספים, אבל את הסעיף הזה שכחנו לתקן.

מאחר שהממונה אמורה לפעול להפעיל את החוק היא גילתה את הפער האמור בעבודתה וביקשה מאתנו לפצל את הסעיף הזה מתוך הצעת החוק הכללית כדי שנוכל לתקן אותו והיא תוכל לפעול בצורה אפקטיבית ולמלא את תפקידה באופן הולם.

אקרא את התיקון שביקשנו לעשות ואבקש מהוועדה לאשר אותו. שוב, מדובר בתיקון טעות ומקובל על כולם שאיש מאתנו לא התכוון לעשות הסדר חסר להסדר על רואי החשבון ועורכי הדין.

זה כבר חל על עורכי הדין ורואי החשבון? ומה הוא תיקון הטעות?

ההסדר בכללותו חל על עורכי דין ורואי חשבון, זאת אומרת שמי שמבצע שירות עסקי, כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, חלות עליו חובות של הכרת הלקוח, של שמירת מסמכים, של ביצוע הערכת סיכון – חובות שונות שמפורטות בצו, והצו הזה אושר על-ידי הוועדה. אבל מה משמעות החובות אם אין סנקציה על ההפרה שלהן? הסנקציה בחוק איסור הלבנת הון היא ועדה לעיצום כספי, שבה יושב עובד של הממונה ונציג משרד המשפטים, שזה בדרך כלל נציג הרשות לאיסור להלבנת הון. הם מטילים עיצום כספי בהתאם להוראות החוק. לשם כך צריך לתקן את סעיף 14, שכרגע מתייחס להפרות לפי סעיפים אחרים שנוגעים לגופים פיננסיים ולסוחרים באבנים יקרות ולא לגבי נותן שירות עסקי. זו הטעות שאנחנו מבקשים לתקן.

זאת אומרת עד עכשיו, על אף הטלת החבות, לא היתה סנקציה מול רואי החשבון ועורכי הדין ועכשיו יש סנקציה. יש נציג לשכת רואי החשבון?

גם לא.

לא עורכי דין ולא לשכת רואי החשבון? אוקיי.

דיברתי עם לשכת עורכי הדין, הם מודעים לזה. זה באמת עניין של משהו שנשמט מאתנו בתיקון שעשינו, כך שלא מדובר בחידוש אלא במשהו שאמור היה להיות מלכתחילה. הנה נציג של לשכת עורכי הדין.

אולי אפשר לחזור על הדברים כדי שהוא יוכל להתייחס? הייתי שמחה לשמוע גם את לשכת רואי החשבון, אם הם פה.

זה מועצת רואי החשבון. לשכת רואי החשבון זה גוף שנכללים בו מרבית רואי החשבון אבל - -

אין לו מעמד סטטוטורי.

כן. כולם היו שותפים, אגב, גם לשכת רואי החשבון וגם לשכת עורכי הדין, לתיקון החקיקה. הם נכחו פה בדיונים וההסדר נעשה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים.

אז אולי רק תוכלי לחזור על הדברים.

אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון – עיצום כספי על הפרת חובות לפי סעיפים 7 עד 8א ולהוסיף לו את סעיף 8ב, שזה החובות שחלות - - -

מה שפוצל.

כן. החובות שחלות על נותני שירות עסקי. הסברתי שמדובר בטעות, מאחר שכשההסדר נדון פה בהרחבה גם במהלך החקיקה של התיקון וגם במהלך חקיקת הצו, שעבר אישור הוועדה, שלחובות יש סנקציה בצדן, והסנקציה היא עיצום כספי.

היינו שותפים בדיונים הקודמים, גם בדיון שהיה על הפיצול. התיקון של סעיף 8, אנחנו לא מתנגדים אליו. בדיונים הבאים שיהיה בצו הרחב יותר עם כל שאר הסעיפים נהיה פה בצורה רחבה ונביע את כל ההסתייגויות מהצד הרחב. סעיף 8 ספציפית, אנחנו לא מתנגדים לקבלתו ולהכנסה שלו לחוק.

אם אנחנו כבר מתכנסים ודנים בנושא, אולי תוכלי לתת לנו קצת נתונים מה קרה מאז חקיקת החוק, כמה דיווחים היו, על מה היו, על איזה סכומים. תני לנו סקירה על הנושא.

אקדים ואומר שאין דיווחים. בהסדר על רואי חשבון ועורכי דין לא נקבעו חובות דיווח. אמנם חובות דיווח קיימות לגבי גופים פיננסיים ולגבי סוחרים באבנים יקרות, אבל לא לגבי עורכי דין ורואי חשבון, ולכן החובות שלהם הן יותר מתחום הכרת הלקוח, זיהויו, מילוי טפסים מסוימים שנמצאים בתוספת לצו ובדיקת הסיכון בפעולה שהוא מבצע. אשמח אם תיתנו לממונה לספר על הביקורות שהיא החלה לערוך ומה הן הולידו.

בבקשה.

כמו שלילך הסבירה, החובות אומרים לעורך הדין או לרואה החשבון: הכר את הלקוח, תבדוק מי עומד מולך, מה העסקה שהוא מבקש ממך לבצע, ואחרי שאתה עושה הליך של זיהוי הלקוח תבדוק את הסיכונים, תעריך האם העסקה שאתה מתבקש לבצע יש בה סיכון להלבנת הון, יש בה אולי סיכון למימון טרור. אם יש סיכון כזה – כללי לשכת עורכי הדין והכללים האתיים שחלים על רואי החשבון אוסרים עליהם לבצע את הפעולה. הם מחויבים לשמור אצלם את הטפסים, ולפי דרישה שלנו הם צריכים למסור לנו את אותם טפסים.

מאז שהוחל החוק, לא מיד התחלנו עם ביקורות. קודם כול, יש לנו אתר פעיל מאוד, פונים אלינו עם הרבה שאלות והנחיות. פורסמו הנחיות שלנו, פורסמו הנחיות של לשכת עורכי הדין. רק כמה חודשים אחרים התחלנו בביצוע ביקורות. הביקורות נעשות מרחוק. זאת אומרת, אנחנו שולחים מכתב לעורך דין או לרואה חשבון ומבקשים ממנו: נא המצא לנו טופסי זיהוי והכרת הלקוח על הפעולות העסקיות, על השירות העסקי שנתת בתקופה מסוימת שאנחנו תוחמים. נכון להיום היו כ-1,000 ביקורות כאלה בכתב.

לפי מה זה נעשה? זה רנדומלי או שיש היגיון בפניה?

בינתיים זה יותר רנדומלי, אין לנו עדיין שום מידע. אנחנו מנסים לאתר עורכי דין או רואי חשבון שעוסקים בתחומים הרלוונטיים כדי שלא נפנה סתם. לא תמיד הצלחנו, נכון לעכשיו אנחנו עוד לא מקבלים מידע. בהתחלה כמובן הרבה פחות הכירו ופנו אלינו ישר בשאלה ובלחץ מה עושים. הסברנו, ערכנו הרבה מאוד כנסים ברחבי הארץ. חרשנו את הארץ עם הסברים, הרצאות והדרכות. גם אליי מתקשרים טלפונית ואני נותנת שיעור בטלפון איך עושים את זה. קיבלנו כ-500 תשובות, זאת אומרת בערך מהמכתבים ששלחנו כבר נענו. מכיוון שזה לא לגמרי מכוון למי שעוסק בתחום ואין לנו דרך לגמרי לכוון, חלקם גם לא נותנים שירות עסקי. רבים מאוד מהם כן צירפו את הטפסים.

500 האחרים שלא נתנו זה בגלל שהם לא רלוונטיים?

לא לא, הם פשוט עוד לא הספיקו לתת. בכל מקרה, אנחנו שולחים תזכורת ואם צריך נפנה אליהם שוב כדי לוודא שהם קיבלו את הפנייה. מכתבי הביקורת נשלחים כל הזמן. אם כל חודש אנחנו שולחים בערך 200 אז אנחנו נותנים להם את הזמן להגיב.

אתם שולחים לעורכי דין או רואי חשבון מסוימים, שאתם יודעים שהם עוסקים בתחום או לכולם?

אנחנו יותר מאתרים כאלה שהצהירו, אפילו בתקשורת או בפרסומים, שהם עוסקים בתחומים הרלוונטיים כדי שלא נשלח סתם ונקבל תשובה: אני לא נותן שירות עסקי. חבל על הזמן של כולם. רבים מאלה שקיבלנו מהם תשובות אכן צירפו את הטפסים. חלקם בסדר, חלקם לא בסדר, חלקם ברור לי שמילאו את הטפסים רק אחרי שהם קיבלו את מכתב הביקורת. בשלב זה אין לי שום דרך לפעול אחרת, אז אני פשוט שולחת להם מכתב הסבר, סוג של מכתב נזיפה: שימו לב לחובות, אתם צריכים לעשות כך וכך, הטופס היה לא בסדר במובן הזה ובמובן הזה, לא הערכתם סיכון וכו'. זה מה שנעשה עד היום.

הטפסים שאמרת שהם לא בסדר, הם לא בסדר כי - - - ?

למשל, הם לא חתומים על-ידי הלקוח, אין שום הערכת סיכון - - -

אתם יכולים להעריך אם זה סוג של חבלי קליטה ראשונים, שהם פשוט עוד לא מבינים, או שזה סוג של מישהו שמנסה - - -?

להערכתי, ברוב המקרים זה חבלי קליטה. אנשים לא מודעים ולא מבינים מה הם צריכים לעשות. לפחות לא היו מודעים לפני המכתב שלי. אני יכולה להצביע על מקרה אחד בודד שלדעתי היתה שם פעולה שהתבצעה למרות שהיה צריך להיות דגל אדום של חשש להלבנת הון. זה רק מקרה אחד מתוך אותם 1,000.

מה עשיתם?

מכיוון שזה היה ממש בין הראשונים, בינתיים רק התרענו. פנינו אליו והוא שלח מכתב הסבר שזה לא נכון. הוא אמר: זה כן עורר אצלי חשש ובדקתי מעבר. אגב, לפי ההסדר החוקי, אם הוא בודק מעבר ועושה לעצמו רישומים, את הרישומים האלה הוא לא אמור להעביר אלי, הוא לא צריך להעביר אלי. בהמשך, אם נעלה מקרה כזה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, שם הוא יחליט אם הוא רוצה לחשוף את זה או לא. אבל כלפיי זה חסוי, הוא לא צריך להעלות את זה. זה היה ממש בין הראשונים, שלחנו לו מכתב הבהרה.

איך הבנתם שיש בעיה?

כי מדובר על לקוח מחו"ל שאין לו, לכאורה, שום קשר לארץ והוא קונה פה דירה. שאלו אותו על מקור הכספים, מטרת הפעולה, והכול הוא כתב "לא רלוונטי" ולא פירט. לא היתה שום דרך לדעת באמצעות הטופס מה יש לאותו אדם, שהוא אזרח זר, שאין לו לכאורה שום קשר לארץ, לקנות פה דירה ולהשקיע פה כסף. לטענת עורך הדין הוא עשה בירור מעבר לזה. הוא מכיר את הלקוח, הלקוח הוא לקוח ותיק שלו, הוא עובד אתו הרבה שנים ולכן לדעתו אין שום חשש. זה גם קצת הפיג את החשש אצלנו. יכול להיות שאם הוא היה אומר שזה מישהו שהוא ראה פעם ראשונה הייתי חושבת להעלות אותו לוועדת האתיקה. פה זה מישהו שהוא אומר שהוא עושה אתו עסקים במשך שנים.

ותיקון החוק היום היה מאפשר לכם לפעול?

כמובן, נעשה את הדברים האלה מאוד בזהירות. זה לא שאדם שפעם אחת שולח טופס ושכח לחתום פה או שם יעלה לוועדת האתיקה. אבל כאשר מדובר בעורך דין שברור לחלוטין שמתעלם מהחובות, ובמיוחד עורכי דין שזה תחום עיסוקם – עורך דין שתחום העיסוק העיקרי שלו, למשל, זה מקרקעין והוא כל היום עוסק בעסקאות מקרקעין, יש לו לפחות 40 או 50 עסקאות שהוא ערך ובאף אחד מהמקרים הוא לא עשה הליך של זיהוי והכרת הלקוח ולא העריך את הסיכון – פה יש בעיה. אלו המקרים שלדעתי כן צריכים לעלות לוועדת האתיקה.

זה לא ברגע זה, אבל זה דבר שצריך לקחת בחשבון: הפרק של העיצומים בחוק איסור הלבנת הון הוא ישן. מאז נחקקו כמה וכמה הסדרים של עיצומים כספיים ברחבי החקיקה ואפילו יצא תזכיר של משרד המשפטים באוגוסט האחרון על איזשהו הסדר גג בעניין הזה. יש היבטים מסוימים שכדאי לחשוב עליהם גם בהקשר שלנו.

למשל, אני חושב על ההיבט של הפרסום; באותו תזכיר יש הוראה שמבחינה בין תאגיד לבין יחיד. גם בהקשר הזה יש פה מקום לשקול את זה כי פרסום על עורך דין שעלה לוועדת עיצומים יכול להיות משהו טכני יחסית אבל אם היום יקישו ב"גוגל" ימצאו את השם שלו וזה ישר מכתים אותו. זה קצת שונה כשמדובר על תאגידים, כמו באבחנה שנעשתה בתזכיר של משרד המשפטים. הכתם שדבק קצת יותר משמעותי.

זה לא המקום לדחוף את זה פה על בסיס התיקון שאנחנו עושים, אבל אני חושב שכדאי, אולי בתוך משרד המשפטים, גם אם זה לא בחקיקה ראשית, לגבש מדיניות – בטח הממונה – סביב הנושא של פרסום וגם היבטים נוספים שכדאי לחשוב עליהם בהתאמה לתזכיר שפרסמתם.

אזכיר שיש תקנות שמתייחסות לנושא של עיצומים כספיים. נכון, ההסדר הוא הסדר ישן יחסית.

גם התקנות הן ישנות.

גם התקנות ישנות. אבל, כמובן, הממונה תפעל בהתאם לאמור בתקנות וגם נתקן אותן כדי שיחולו על האוכלוסייה הרלוונטית אלינו ונבדוק את ההתאמות הנדרשות. אבל בינתיים היא תפעל על פי התקנות, יש שם אמות מידה וקריטריונים להטלת העיצומים – כמה נותנים על הפרה ראשונה, חצי או רבע, בהתאם - - -

לכן אמרתי שזה לא פה, אבל אני חושב שכדאי – אולי סביב התקנות - שתעשו חשיבה סביב הדברים שאתם פרסמתם, שיכול להיות שיש מקום להתאמות כאלה ואחרות.

במקור סעיף הפרסום נסמך על החקיקה של בית-המשפט העליון בבג"ץ דרוקר, שביקש לפרסם את שמות הנישומים שהוטל עליהם כופר על-ידי רשות המסים. רשות המסים לא פרסמה בזמנו את השמות. אנחנו מדברים פה על יחידים. נכון להיום, לפי הנחייה של בית-המשפט העליון, יש פרסום של שמות היחידים שהוטל עליהם כופר. כופר, בתפיסה שלנו, זן גרסה מאוד מוקדמת של עיצום כספי, זו סנקציה שמוטלת על-ידי הרשות המנהלית והיא חליפית להליך פלילי.

ההסדר בחוק איסור הלבנת הון מאוד שונה מההסדרים שאנחנו מדברים עליהם. שם יש גם אפשרות להטיל על יחידים שהם לא ציבור מורשה – אלה שעוברים במעברי גבול ונושאים אתם סכום כסף שהוא מעבר למה שהחוק מאפשר. בחוקים שאנחנו מקווים שההסדר הזה יחול עליהם, 70 החוקים שיש בהם הסדרים של עיצומים כספיים, אנחנו מאוד משתדלים שלא יהיה מצב כזה. במצב שבו מדובר בבעלי רישיונות, על אף שהם יחידים אנחנו חושבים שנכון יהיה – לא בגלל ה-shaming, בגלל הצורך בשקיפות של פעולת הרשות המנהלית - לפרסם את העיצומים הכספיים ומה שהוטל עליהם, לפחות לתת בהם סימנים, כדי שמישהו יוכל לדעת שמדובר ביחיד. זה למעט פרסום השם שלו. זה לא אומר שלחלוטין - - -

זה מה שרציתי לומר. אפשר לפרסם את זה בלי השם שלו, כדי לא להכתים אותו מצד אחד וכדי לקבל את השקיפות מצד שני.

אז צריך לתת סימנים כדי שמישהו כמוהו יוכל לראות מה העיצום הכספי שנכון היה להטיל עליו בנסיבות מאוד דומות. זה מאפשר איזושהי שקיפות של פעילות הרשות המנהלית.

נכון, אבל מצד שני את השם - - -

בהקשר הזה נכון יהיה להגיד שצריך לאפשר את ההשוואה הזאת, למעט חשיפת השם. נכון להיום הרשות מפרסמת שמות, לדעתי.

הרשות היא לא הרגולטור.

החלטות של הוועדות.

מפרסמים.

אני פשוט מסב את תשומת ליבכם. פרסום זו סוגיה אחת, אבל בכלל כדאי לבחון כי אלה באמת הסדרים יותר ישנים של עיצום כספי, גם בחוק וגם בתקנות. אולי יש מקום לבחון אם יש מקום להתאמות.

היו ביקורות או מקרים שהפניתם לחקירת משטרה?

בעיקרון אסור לי. אני יכולה להעביר מידע אך ורק ללשכת עורכי הדין או למועצת רואי החשבון לשם העמדה לדין אתי.

באחד התיקונים הנוספים בחוק איסור הלבנת הון, שהתיקון הזה פוצל ממנו, מוצע לאפשר העברת מידע כשיש חשד לעבירה פלילית.

אז למה האדון הנכבד יושב פה? באיזו מסגרת?

כל הנושא של העיצומים הכספיים רלוונטי מבחינת חוק איסור הלבנת הון; ספציפית במקרה הזה – לא.

צופה פני עתיד. יש עוד מישהו שרוצה לומר כמה מילים? לא.

"בחוק איסור הלבנת הון – 1. בכותרת במקום '8א' יבוא '8ב'. 2 בסעיף קטן (א), במקום '7א' או '8א' יבוא '7א', '8א' או '8ב'."

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

התיקון נתקבל.

תודה, התיקון עבר. תודה רבה, הישיבה ננעלת.

הישיבה ננעלה בשעה 12:06.