הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 354

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ט' באדר התשע"ז (07 במרץ 2017), שעה 12:00

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 77), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה

מנהלת מחלקה, משרד המשפטים - נעמה פויכטונגר

ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים - אלון בכר

ממונה משפט וטכנולוגיה, משרד המשפטים - ניר יעקב גרסון

מנהלת מחלקת משפטית ברשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים - גילי בסמן

ממונה בכיר, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איל זנדברג

עו"ד בלשכה המשפטית משרד הפנים, משרד הפנים - שחר פרלמוטר

עוזרת ליועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון פנים - דנה צ'רנובלסקי

קצין תביעות, המשרד לביטחון פנים - אסנת ברוקנטל

יועצת משפטית, משרד הבריאות - מיכל גולדברג

מנהלת מדור, המשרד להגנת הסביבה - זוהר טחורש

עו"ד, המשרד להגנת הסביבה - יוני שמיר

עו"ד, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט - חנית אברהם בכר

עו"ד, הנהלת בתי המשפט - שירי לנג

יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי - מירה סלומון

עוזרת ראשית, רשות האכיפה והגביה - אליז טל דורון

עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל - חן פליישר

נציג איגוד הבנקים - טיבריו רבינוביץ

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), אינו/ה מייצג/ה לקוחות בדיון זה - חניתה חפץ

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), אינו/ה מייצג/ה לקוחות בדיון זה - צח בורוביץ

אפרת חקאק

אסף פרידמן

הילה מליחי

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 77), התשע"ז-2016

ברשותה של רונית, ולפי בקשת יושב-ראש הוועדה, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 77), התשע"ז-2016. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה, משרד המשפטים.

תודה רבה. הצעת החוק הזאת באה לתקן מצב שבו יש כמה הסדרים – כולנו מכירים את ההסדר של עבירות קנס. מי שקיבל אי-פעם דוח תעבורה מכיר את ההסדר של עבירות קנס. הוא מקבל דוח, אם הוא מרגיש שנעשה לו עוול, הוא יכול באופן אקטיבי לבקש להישפט. הוא יכול לבקש גם ביטול. אם הוא לא מבקש ביטול ולא מבקש להישפט, הדוח הולך אוטומטית לגבייה. זה הסדר של ברירות משפט. קיים באופן היסטורי הסדר של ברירות קנס.

את המשפט האחרון לא הבנתי. ברירות משפט?

ברירות משפט. אלו עבירות קנס מסוג ברירות משפט. במקביל, יש, מסיבות היסטוריות, הסדר שברירת המחדל בו הפוכה, זה ההסדר של ברירות קנס. בברירות קנס אדם מקבל הזמנה לדין עם אופציה לשלם בתוך שבועיים קנס בשיעור מסוים. אם הוא לא משלם את הקנס, אוטומטית הדוח הולך לבית המשפט. הסיבה להסדר הזה – זה היה ההסדר הראשון שעשו כדי לייעל את המערכת יחסית למה שהיה אז, שהכול היה הולך לבית המשפט. עם הזמן השתכללה המערכת וקבעה את ההסדר של ברירות משפט, עשו את זה על בסיס של ברירות קנס. כלומר, קודם הפכו עבירה לעבירת קנס שהיא מסוג של ברירת קנס, ואז, או במקביל או מאוחר יותר, הפכו אותה לעבירה מסוג של ברירת משפט. בהסדר הזה אין תועלת רבה, הוא מפוצץ את בתי המשפט. הרבה פעמים אנשים שמקבלים את הדוח לא חושבים שנעשה להם עוול, לא חולקים עליו, פשוט מכל מיני סיבות הם לא משלמים אותו, ואז אוטומטית זה הולך לבתי המשפט. אין בזה שום טעם חוץ מאותה סיבה היסטורית. לכן אנחנו מבקשים לבטל את ההסדר הזה.

עם השנים אנחנו לאט-לאט הפכנו את רוב עבירות הקנס הארציות לעבירות מסוג ברירות משפט. לפי חוק סדר הדין הפלילי, כל עבירות התעבורה, שהן נתח גדול מאוד מעבירות הקנס, הן עבירות מסוג ברירת משפט. וכך גם הרבה מאוד עבירות של הגנת הסביבה. יש הסדר מקביל של עבירות מנהליות שהוא מאוד דומה לברירות המשפט, שמשרדים אחרים משתמשים בו. ההסדר של ברירות קנס נותר בהרבה מאוד רשויות מקומיות. כמה עשרות מהן, אחת אחרי השנייה, אנחנו הפכנו כאן, בוועדה הזאת, לברירות משפט, אבל זה נעשה רשות אחרי רשות, ואין שום טעם בזה. הגענו לפני כמה שנים למסקנה שצריך לבטל את הסדר ברירות הקנס. היה צורך לתאם עם הרשויות, לתאם עם משרד הפנים והגנת הסביבה ולתאם עם משרדים אחרים שזה עלול להשליך עליהם. התיאומים האלה נעשו, וזאת הצעת החוק שמונחת בפני הוועדה הזאת. היא תחסוך גם לוועדה עצמה, שלא נצטרף בכל פעם לבוא עם צו אחר, וגם, כמובן, למערכת בתי המשפט, שלא תצטרך להתעסק עם הזמנות לדין שאין מחלוקת עובדתית לגביהן.

יש חריגים?

כן, יש חריג אחד שביקש המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה ביקש חריג אחד בהקשר של פקודת מניעת זיהום מי הים בשמן. מכיוון שהם נמצאים כאן, אני מציעה שהם ינמקו את הדברים.

יוני שמיר וזוהר טחורש מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. זה מופיע בתזכיר של החוק – יש לנו לא מעט מקרים שהעבירות - - -

זה מופיע, רק רציתי שההסבר יירשם בפרוטוקול.

מחצית מהעבירות שמבוצעות לפי הפקודה הן של נתינים זרים – אניות וכלי שיט שמגיעים לפרק זמן קצוב לארץ. אחרי שמבוצעת העבירה - - -

תנו לי מספרים.

קשה לי.

אתה אומר מחצית.

לא, מחצית מהעבירות.

מחצית מהעבירות. זה שתיים מארבע, אחת משתיים, או 30 מ-64?

יש ממוצע של בין 20-15 תיקים של עבירות זיהום ים בשנה.

פעם בחודש מישהו מזהם – לא מישהו מזהם, אתם תופסים מישהו בעבירת זיהום.

השימוש בכלי הזה הוא בערך כחמש עד שש פעמים בממוצע. היתרון של הכלי הזה, כאשר מבוצעת עבירה על-ידי נתין זר או ספינה זרה, אנחנו צריכים לעכב אותם כאן עד סיום החקירה. על מנת לא לעכב אותם כאן, הם מפקידים ערובה על-פי הסדר שיש - - -

מי מפקיד את הערובה?

הבעלים של כלי השיט.

הבעלים, לא רב החובל, לא ההגאי השלישי.

לא, לא, לא, הבעלים של כלי השיט או הסוכנים מטעמם, יש להם פה נציגים של חברת הביטוח שמפקידים. זה בהתאם לדרישה של ראש אגף זיהום מי ים.

מהי ערובה מבחינה כספית?

זה יכול לנוע בין 50,000 עד מיליון שקל, תלוי בהיקף האירוע. זו ערובה על מנת שנוכל לשחרר אותם שאם נקבל פסק-דין או החלטה מוסכמת – יש מקור למימוש העונש.

אתם יודעים לשייך כתם שמן או כתם נפט מסוים לאנייה מסוימת? איפה זה בדרך כלל? זה בנמל?

זה בנמלים. כן בנמלים העיקריים של המדינה.

ואיך אתם יודעים לייחס את זה?

יש אמצעים. נפתחת חקירה פלילית. יש אמצעים לדעת איך לשייך, עושים בדיקות.

בדרך כלל הם מודים בהאשמה? זה דורש הליך משפטי?

זה דורש הליך משפטי. זה דורש הליך משפטי. זה דורש הליך חקירתי לא פשוט לפעמים. מעורבת פה מעבדה שעושה בדיקות, ממש כמו שעושים בדיקת DNA לבדוק את מקור השמן. הנתינים הזרים נמצאים כאן בדרך כלל 24 שעות או 48 שעות ועוזבים. רוב החקירה מבוצעת כשהם לא כאן. גובים הודאה ראשונית מהם ואז כל החקירה מבוצעת כשהם אפילו לא כאן. אחר-כך זה מגיע ללשכה המשפטית לבחינת הראיות ובחינת הנסיבות. אם זה מקרה קל שהם מודים, או שהאירוע מצומצם שאפשר להסתפק בברירת קנס, שזה קנס שקבוע בחוק - - -

כמה?

הקנס המקסימלי הוא 54,400 ש"ח, ובהתאם לסוג האירוע, לכלי השיט, למקור הזיהום, נגזרים האחוזים של העבירה. זה קבוע בתקנות. יש צו שפיכת שמנים לתוך מי הים, עבירות קנס מ-1972, שקובע את האחוזים, ולפי זה יודעים כמה. היתרון של ברירת קנס על ברירת משפט, שברירת משפט, כשהיא מוסרת למבצע העבירה, יש לו חלופות. הוא יכול לבקש להישפט, הוא יכול לבקש לבטל, הוא יכול להתעלם, כמו שקורה לא מעט מהמקרים. אם הוא מתעלם, אין לנו שום דרך לגבות את הקנס. יש לו 90 יום לשלם, אחר-כך זה הופך לחלוט, אין לנו שום דרך לממש את אותה ערבות שהוא הפקיד, כי הערבות ניתנת או להסדר מיוחד של ברירות קנס על-פי החלטה של בית משפט, ואם הוא לא משלם, אין לי החלטה של בית משפט. נכון שהחוק היבש אומר שאם הוא מתעלם, יראו אותו כאילו הוא מודה בעבירה ונגזר דינו, אבל כשאני רוצה לממש, הסחבת והבירוקרטיה שאנחנו נצטרך לעבור מול בתי משפט להוכיח שהוא לא שילם והייתה מסירה כדין וכולי, היא מורכבת ומסורבלת מאוד.

ברירת קנס היא כתב אישום לכל דבר ועניין. מגישים כתב אישום ונותנים לו הזדמנות לשלם. הוא לא שילם, אני מקבל פסק דין בהיעדר ואני יכול לממש את פסק הדין, ולכן זה כלי אפקטיבי מאוד. נאמר פה שזה יוצר עומס על בתי משפט. אנחנו מדברים על כחמישה עד ששה תיקים בשנה. כלומר, היקף העומס הוא קטן מאוד, כשבמרבית המקרים הם בוחרים לשלם את הקנס הקבוע בחוק וזה לא מגיע לבית משפט. זה כן מגיע לבתי משפט במקרים מאוד מיוחדים וחריגים – או שהם מכחישים את ביצוע עבירה, או שהם מבקשים להקטין את הקנס הקבוע בחוק. לבית המשפט יש סמכות לחרוג מקנס הקבוע, או לפרוס לתשלומים.

הזיהום נובע מרשלנות, מתאונה, תקלה? כי חמישה-שישה מקרים בשנה כפול חמש שנים, מספר האניות הוא לא אינסופי. אין הרתעה? אלא אם כן מדובר בתקלות.

מדובר בין חמישה לשישה תיקים של ברירות קנס. אנחנו מגישים כתבי אישום רגילים, שם הסכומים מגיעים למיליונים לפעמים, למאות אלפי שקלים.

אין הרתעה? או שקשה להם למנוע מלכתחילה כי זו תקלה טכנית?

יש הרתעה. אנחנו רואים שהיקף העבירות ירד במהלך השנים. צריך לזכור שמדינת ישראל היא צד לאמנה בין-לאומית למניעת זיהומים בשמן, יש לנו גם חובה לאכוף ולכפות, וזה אחד הכלים שאנחנו משתמשים בו. כאשר אנייה כזאת מקבלת קנס של מיליון שקל, פוליסת הביטוח שלה עולה משמעותית, אז הם נמנעים. רוב האירועים זה כתוצאה מרשלנות, תאונות שקורות, יותר מאשר מישהו רוצה לזהם את הים במכוון. בדרך כלל מדובר בטעויות אנוש. משנה לשנה הפיקוח נעשה יותר ויותר הדוק.

בסדר. משרד המשפטים, או אחרים, יש הסכמה על ההחרגה הזאת אני מבין.

כן, הסכמנו.

יש בה היגיון.

גם בגלל ההיגיון וגם בגלל שמדובר בתיקים – כשאני אמרתי שזה מעמיס על בתי המשפט, התכוונתי לרשויות המקומיות ולמסות הגדולות, בוודאי לא למקרה הזה.

שלום, חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט. אנחנו מברכים על קידום הצעת החוק ואנחנו תומכים בקידום שלה. כמו שאמרה יפעת, יש בהצעה הזאת כדי לייעל את הדיון, לתת שירות טוב יותר לציבור המתדיינים, כי ברגע שיש הזמנה לדין, נתפס מועד לדיון, בעל דין אחר לא יכול לבוא יומו בבית המשפט כי מועד הדיון כרגע קבוע לדיון אחר, שיכול להיות שיתבטל בסופו של דבר. לכן אנחנו תומכים.

כמה תיקים נחסוך בשנה לדעתכם? תיקים בבתי משפט? סדרי גודל – מאות, אלפים, אולי יותר?

כן, ברשויות המקומיות. בגלל שזה מוגש ככתב אישום, אז אין לנו אפשרות לפלח את הנתונים האלה.

אני חושבת שמדובר בהמון תיקים. גם אני מהנהלת בתי המשפט, שירי לנג מהלשכה המשפטית. אין לנו נתון מדויק, אבל אני חושבת - - -

סדרי גודל, הרבה מאוד זה גם סדר גודל אולי.

מאות רבות. מאות רבות להערכתי, אפילו אלפים.

מאות לא מרשים אותי מאוד, מתוך רבבות?

מאות רבות – הכוונה לאלפים ויותר.

מתוך רבבות. אצלנו זו אליפות הליטיגציה. כמה תיקים בשנה מוגשים לבתי המשפט?

כלל התיקים? יש המון תיקים – תיקים אזרחיים, פליליים. יש למעלה ממיליון. אבל אם אנחנו מדברים רק על - - -

מאות ממיליון – אני לא בטוח שהמאמץ הוא כדאי. לדעתי זה יכול להיות אלפים ויותר.

אמרתי מאות רבות. מאות רבים זה כבר אלפים. מה שחנית ניסתה להסביר זה שאין לנו יכולת במערכת להבחין בין ברירת משפט לברירת קנס, ולכן אין לנו את הנתון המדויק. אבל אנחנו יכולים להגיד שבהליכים של עניינים מקומיים למשל, יש המון תיקים כאלה של ברירות קנס, ולכן זה בהכרח יביא לייעול של ההתדיינות בהליכים האלה.

הרשויות הגדולות, כמו תל-אביב, כבר עברו להסדר הזה. פה אנחנו מיישרים קו לכלל הרשויות ומשלימים את ה-200 שעדיין לא עשו.

הייעוץ המשפטי. אפרת, בבקשה, הערות.

האם כל הרשויות מעודכנות כבר? הן הכינו את הטפסים החדשים?

אני יידעתי באופן לא פורמלי במיילים כמה פעמים בשלבים השונים – בשלב הצעת החוק, ועכשיו, בימים האחרונים לקראת הדיון כאן. יידעתי את כל אותן רשויות שיש לנו קשר אתן, שיש לי את המיילים שלהן. זה הרבה מאוד מהרשויות, אבל אני לא יודעת אם זה כולן, ואם יש דרך אחרת למשרד הפנים לפרסם את זה, כדאי, כדי שלא ייפלו בין הכיסאות.

היה מוזר לי מה שאמרת עכשיו, יפעת – כל הרשויות שיש לנו כתובות מייל שלהן. אני כאזרח מצפה שבאיזשהו מקום בממשלה יהיו כתובות מייל של כל הרשויות המקומיות.

אתה צודק. אני באופן לא פורמלי מיידעת את הרשויות, אבל משרד הפנים הוא זה שיש לו קשר ישיר עם הרשויות ויכול - - -

אז לשאלה של אפרת יענה משרד הפנים. היו כאן שתי שאלות – אחת, אם הרשויות מיודעות, שתיים, אם הן נערכו לשינוי.

לגבי היידוע, אני רוצה להגיד שמתחילת הדרך, עוד בשלב ההצעה, הבאנו את הדברים למרכז השלטון המקומי, שיושב פה, על מנת לוודא שהדבר נעשה על דעתו. מאחר שזה השטח, רצינו לוודא שמבחינת השטח זה לא יוצר בעיות או דברים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם, ומרכז השלטון המקומי לא התנגד ובירך על המהלך. מעבר לכך, יש בחוק המוצע גם הוראת מעבר שתאפשר את ההיערכות למהלך. מעבר לכך, לעניין הטפסים – להבנתי, מאחר וזה נשאר ברירת משפט – הטפסים מוכנים. יש כבר טפסים, פשוט צריכים לא להשתמש בטפסים הישנים. זה עניין של יידוע, ולכן יש את תקופת המעבר. לכן השלטון המקומי יושב פה. הבאנו את זה גם לידיעת פורום המשפטנים של השלטון המקומי.

איחוד היועצים המשפטיים.

את יכולה להעיר לעניין זה, או לעדכן?

בשמחה. מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. כפי שעדכן נציג משרד הפנים, אכן אנחנו נשאלנו בתחילת הדרך של הצעת החוק מה עמדת השלטון המקומי ביחס למעבר בין הברירות. עשינו בדיקה בין כמה רשויות מקומיות. חלקן כבר עברו לשיטה של ברירות משפט, חלקן נשארו עם ברירות קנס. אלה שעברו ציינו התייעלות טובה מאוד, קיצור זמנים, הליכים בירוקרטיים קשים שכבר לא קיימים. אלה שנשארו עם ברירות קנס ציינו רצון – שוב, לא פנינו ל-257 רשויות מקומיות בישראל, פנינו למדגם – לעבור לשיטה של ברירת משפט. מבחינתנו, ברגע שהחוק הזה עובר, אנחנו נוציא הודעת עדכון, הבהרה ותזכורת לרשויות המקומיות וחוזר מנכ"ל מרש"מ. חוזר מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שהוא מופץ לרשויות המקומיות.

הודיע משרד הפנים – חיווית את דעתך שאתה מניח – כך אני זוכר – שהטפסים קיימים. אני אשאל אחרת: הטפסים האלה הם אחידים לכל הרשויות המקומיות, או שכל רשות מדפיסה בצבע אחר?

הטופס עצמו הוא לפי התקנות.

הטופס קיים, הוא לפי התקנות. כל מה שהם צריכים לעשות הוא להדפיס את התקנות ולקחת את הטפסים האלה. התשובה שלי מקודם הייתה במישור הלא פורמלי, אבל במישור הפורמלי גם משרד הפנים וגם השלטון המקומי מעבירים להם, כפי שצריך לעשות. ברגע שהם ידעו את זה, הם ייקחו את הטופס ויעשו את זה.

היידוע הוא רק הפניית תשומת לב לחוק שעבר ולמשמעויות שלו. כל המעטפת המלווה של המעבר בין הברירות כבר קיימת, התשתית קיימת. רק צריך לעדכן – שימו לב, מיום זה עוברים למשטר הזה ולא למשטר הקודם.

מהבדיקה שאתם עשיתם, האם אתם ראיתם שלאזרחים זה משנה אם אנחנו בשיטה של ברירת משפט או ברירת קנס?

אנחנו בררנו מול עיריית תל-אביב, שמרבית העשייה שלה כבר שנים הייתה בברירת משפט. אנחנו עשינו את הבירור הזה בשני היבטים – האחד הוא ההתייעלות של הרשות המקומית פנימה, והשני אם זה הגביר תלונות, קשיים, מחשבות. אנחנו לא שמענו שזה יצר קושי. אבל זו שאלה שבדקנו.

כולם שמחים. עוד הערות? משרדים? אנחנו פנויים להקריא?

נתחיל להקריא. יש עוד כמה תוספות שמשרדי הממשלה ביקשו להוסיף ונדון בהם כשנגיע לסעיפים הרלוונטיים. אני גם אבקש מהוועדה הסמכה שאם אנחנו נמצא עוד תיקונים טכניים, אם הנסחית תמצא עוד אזכורים לסעיף 222 שאנחנו מתקנים, שאנחנו נתקן גם אותם בשלב של נוסח החוק.

בהחלט. כך יהיה. רק אל תחזרו אלינו.

"חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 77)" – אני מניחה שזה יהיה עדיין 77, אבל נראה – "התשע"ז-2017 –

ביטול סעיף 222" – אם אתם רוצים לראות את הנוסח המשולב, במסמך הרקע שהפצתי הנוסח המשולב מתחיל בעמ' 4.

"1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב- 1982 (להלן - החוק העיקרי), סעיף 222 – בטל". זה הסעיף העיקרי. יפעת, את רוצה להגיד משהו על כל סעיף? יש לך משהו להגיד? כי זה הסעיף העיקרי.

חשבתי שהתיישרנו בדיון המוקדם. יש בעיה?

כן. זה הסעיף המרכזי. זה הסעיף שאנחנו מבטלים. זה ההסדר. זה הבסיס להסדר, ואותו אנחנו מעוניינים לבטל. כל היתר הם לוואי שלו.

הדבר היחיד שאני אוסיף פה, שבסעיף הקיים יש לשר הפנים או לשר הממונה הסמכות להסמיך מישהו אחר לתת את הדוח. אז אנחנו מעבירים את הסמכות לסעיף 228. ולכן גם זה מצריך כמה תיקונים טכניים בחוקים אחרים.

"תיקון סעיף 222א –

2. בסעיף 222א לחוק העיקרי, במקום הרישה עד המילים ״תשלום קנס״ יבוא ״נקבע לעבירת קנס, קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להודעת תשלום הקנס לפי סעיף 228"". ואז המשך המשפט הוא "התרעה או לפיה אם לא תתוקן ההפרה" – וכולי – "אם יוטל קנס, קנס". וכולי.

"ביטול סעיפים 223 עד 225 –

3. סעיפים 223 עד 225 לחוק העיקרי – בטלים".

זה ההסדר עצמו, ההזמנה לברירת קנס היא הדוח. שוב, זה ההסדר העיקרי שאנחנו מבטלים.

"תיקון סעיף 225א –

4. בסעיף 225א(א) לחוק העיקרי, במקום "ולא יומצאו בעניינה הזמנה לפי סעיף 222 או

הודעת תשלום קנס" יבוא "ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס"".

זה מסוג התיקונים שאנחנו לוקחים כל הפניה ל-222 והופכים אותה להפניה ל-228 בלבד.

תיקון סעיף 228, שזה הסעיף העיקרי שמטפל בשיטת ברירת משפט, זה הסעיף שמתאר את ברירת המשפט. עכשיו אנחנו קובעים את הסעיף הזה כברירת המחדל לכל עבירות הקנס. לא רק ברירת המחדל, ההסדר הבלעדי בעבירות הקנס.

"5. בסעיף 228 לחוק העיקרי –

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

״(א) עבירת קנס היא עבירה של ברירת משפט ויחולו עליה הוראות סעיף זה וסעיפים 229 עד 230.״;

(2) בסעיף קטן(ב), במקום ״למי שהוסמך כאמור בסעיף 222״ יבוא ״למי שהשר לביטחון הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך; או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך לפי העניין״". על זה דיברנו לפני כן.

אפרת, אני רק רוצה להסב את תשומת הלב לכך שבעוד שבנוסח המקורי ב-222 הסמכות ניתנה, בין היתר, לשר הפנים או לשר שהסמיך לכך, כאן, בנוסח המועבר זה לא שר הפנים, אלא השר - - -

לביטחון הפנים.

נכון. וזה לאור כך שכבר ב-1984, כשהוקם משרד המשטרה, הסמכות הזו של שר הפנים הועברה לשר לבט"פ בהודעה שאושרה על-ידי הכנסת. זה רק עיגון של הדבר הזה.

אבל יש פה השר הממונה, אז מי - - -

נכון.

בנושאים מסוימים.

זה שר ממונה על חיקוק מסוים, שזה מה שקיים גם היום. במקום שר הפנים, השר לביטחון פנים.

"(3) בסעיף קטן(ד), במקום ״קביעת עברת קנס כעבירה של ברירת משפט״ יבוא: ״קביעת עבירה כעבירת קנס״". שוב, כי אין עכשיו סוגים שונים של עבירות קנס.

"תיקון חוק ההתגוננות האזרחית" – תיקון הכותרת של הסעיף.

"6. בחוק ההתגוננות האזרחית, בסעיף 24א, בכותרת השוליים, במקום ״ברירת קנס״ יבוא ״עבירת קנס״". כי, שוב, אין כזה דבר ברירת קנס.

"תיקון פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן" – זה החוק החריג, ואנחנו משאירים את ברירת הקנס בחוק שלכם, אבל עדיין אנחנו צריכים לעשות התאמה טכנית בסעיף 27.

"7. בפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], בסעיף 27(א), במקום ״סימן ד' וסימן ה' של פרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, יבוא ״סימן ה' וסימן ו' של פרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]״".

"תיקון חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)" – אולי פה תסבירו מה התיקון כי הוא לא תיקון טכני והוא לא בהכרח קשור לתיקון הכללי שלנו.

זה חוק משנת 1961 שמסמיך את שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון, להטיל על הרשות המקומית צו שמירה, שהמשמעות היא שזה צו שמחייב אותה להסדיר את השמירה בפועל על-ידי התושבים שלה. זה דבר שנעשה בעבר בכמה עשרות רשויות. כשניתן צו שמירה, היא חייבת להסדיר את השמירה בחוק עזר. בחוק העזר הזה היא צריכה לקבוע על איזה גילאים זה יחול, מי יקבע את לוח התורנות וכיוצא בזה. הרשויות המקומיות עשו את זה, זה חוק שמופעל כיום לפי שיקול הדעת של הרשויות. נניח עירייה כמו חולון, סביר להניח שלא תפעיל אותו בשוטף, אבל אם הרשות היא מועצה אזורית למשל, שיש לה שטח עצום וזה בספר, סביר להניח שכן, ואנחנו מכירים את זה מרשויות ששומרות על ההסדר הזה. זה הרקע. חוק העזר הזה כפוף בכללי להסדרים הכלליים על חוקי עזר בדבר אופן האישור שלו וכיוצא בזה. הדבר החריג בכך, שהוא סעיף 16, אומר שחוק העזר הזה – הרשות המקומית צריכה לקבוע בהוראה מה עונשו של מי שלא מקיים את חוק העזר, והיא צריכה לקבוע את זה בהתאם לסעיף 16.

לא מקיים במובן שהבריז בשמירה.

כן. כן. מי שלא שומר.

הפרט שהיה אמור לשמור. האזרח. התושב.

סעיף העונשין, למיטב ידיעתי, מקורו בשנות ה-60'. אגב, הדבר הזה בזמנו היה לגבי כל חוק עזר, הרשות המקומית הייתה צריכה לקבוע בכל חוק עזר סעיף עונשין. הדבר הזה כבר לא קיים היום לגבי כל חוקי עזר. חוץ מזה, חל סעיף עונשין אחד – או בפקודת העיריות או בפקודת המועצות המקומיות. הבקשה שלנו היא בסך הכול להכפיף גם את החוקים האלה להוראה הכללית בהיעדר הצדקה - - -

את ממשיכה לקרוא?

"8. בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) –

(1) בסעיף 3, המילים ״הכול בכפוף להוראות סעיף 16״ – יימחקו;

(2) סעיף 16 – בטל".

סעיף 9 הוא תיקון טכני, ואני גם אוסיף עוד תיקון, אבל אני אקריא קודם מה שכתוב.

"9. בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), בסעיף 5, במקום ״הזמנה לפי סעיף 222״ יבוא ״הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב)״. העירו לי אתמול - - -

אני הערתי. זה לא בפני, אבל הערתי שצריך לבדוק אולי ב-8.

בסעיף 8 יש גם הפניה לסעיף 222. התיקון לא הכרחי. אני אקריא לכם את הסעיף. "הרשות המקומית תודיע לעובד מוסמך הנוגע בדבר על חקירה של עבירה" – וכולי – "לא יאוחר מ-14 יום". אבל: "לעניין סעיף זה, כתב אישום למעט מסירת הזמנה לפי סעיף 222, או הודעת תשלום קנס לפי 228". אנחנו יכולים לתקן את החוק, זה לא הכרחי כי אנחנו אומרים שכתב האישום לא כולל את 222 בכל מקרה. אני חושבת שלמען האסתטיקה את צודקת.

אסתטיקה, שיהיה מתוקן, נאה.

אם אתה מסכים.

כדאי.

נוסיף תיקון לסעיף 8(ב). במקום "למעט מסירת הזמנה לפי סעיף 222 לחוק סדר הדין הפלילי או הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228ב לחוק האמור, יבוא למעט הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228ב לחוק סדר הדין הפלילי".

"10. בחוק רישוי עסקים, בסעיף 14א1(ג), במקום "בסעיף 222" יבוא "בסעיף 228(ב)"". זה תיקון טכני לחלוטין.

תיקון פקודת בריאות העם –

11. בפקודת בריאות העם, בסעיף 61א(2), במקום ״סעיף 222״ יבוא ״סעיף 228(ב)״. תיקון טכני גם.

12. בחוק שמירת הניקיון, בסעיף 15א(ה), המילים ״במסירת הזמנה לפי סעיף 222 לחוק סדר הדין הפלילי או״ – יימחקו, ובמקום ״לחוק האמור״ יבוא ״לחוק סדר הדין הפלילי"".

עכשיו יש כמה תיקונים שלא הופיעו בהצעה הכחולה. תיקון חוק השיפוט הצבאי – האם קיבלתם אישור ממי - - -

לא, אבל גם לא קיבלנו התנגדות, וזה דבר שהוא טכני. הם קיבלו זימון, אני מניחה, לדיון הזה. מבחינתנו, אין מניעה לתקן.

"13. בחוק השיפוט הצבאי, בסעיף 192ה1(ב), במקום "הזמנה לפי סעיף 222" יבוא "הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב)".

תיקון פקודת התעבורה" – זה גם תיקון טכני.

"14. בפקודת התעבורה, בסעיף 27א1(ב), במקום "בסעיף 222" יבוא "לפי סעיף 228(ב)"".

התיקון העקיף האחרון הוא בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון. אני אגיע לשאלה של הבניין, אבל אני אקרא קודם כל את הסיפה.

במקום "הזמנה שבה יואשם האדם באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם את הקנס במקום להישפט על העבירה האמורה" יבוא "הודעת תשלום קנס". זה התיקון הטכני. ממשרד הבריאות ביקשו לתקן את הסעיף עצמו. מיכל, את יכולה להציג?

כן, בשמחה. ביקשנו באותו סעיף שאנחנו מדברים עליו, 8א(ה), זה הסעיף שמאפשר לסדרן הממונה – החוק עצמו קובע בתוספת באילו מקומות אסור לעשן. כעיקרון, מי שאוכפים את החוק הם פקחי הרשויות המקומיות שיש להם סמכות לתת הודעת קנס בכל מקום שבו העישון אסור, כמובן, כשנעברה עבירה לנגד עיניו של אותו פקח מהרשות המקומית. ספציפית לגבי בתי חולים – בתיקון של החוק משנת 2005 נוסף סעיף 8א, שמאפשר לשר הבריאות להסמיך עובד ציבור, ובחוק יש הגדרה מיהו עובד ציבור, להיות סדרן ממונה בבית חולים, שגם לו יש סמכות לתת קנסות על עבירה של הפרת החוק בבית החולים. כשנוסף הסעיף הזה ב-2005, בסעיף נרשם – זה עניין של נוסח – "היה לסדרן הממונה יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה לפי סעיף 1 לנגד עיניו בתחום בניין בית החולים, רשאי הוא למסור לו" וכולי. כשהסעיף נוסף בשנת 2005 לחוק, איסור העישון היה בבניין בית החולים, ואחרי זה בצו של שר הבריאות, ב-2012, איסור העישון הורחב גם מחוץ לבניין בית החולים בטווח של 10 מטרים מהכניסה או היציאה לבית החולים. כדי שאנשים לא יעמדו סמוך לכניסה ויעשנו, כמו שהרבה פעמים קורה – כשהעישון אסור בתוך הבניין, אנשים עומדים מחוץ לדלת ומעשנים שם, וכמובן שזה מפריע ופוגע בכל מי שנכנס לבית החולים.

מה הם עושים, מסכנים, בגשם? לאן ילכו? אנחנו מסכימים. אלה שפעם עישנו, או הפסיקו לעשן, כשהם באים לבקר בבית החולים בן משפחה, חבר, יש להם סיבות טובות לעליית המתח. יש אנשים שזה עלול לדחוף אותם לעישון מסיבות שאנחנו לא אוהבים אותן. ניתן אולי להבין את זה. בדרך כלל יש מקום שמוקצה לעישון, אפילו מחוץ לבניין. מה שאתם אומרים, תתרחק 10 מטר וירשו לך.

כן, אל תעמוד ליד הדלת. אני חושבת שזה הגיוני. מה שאנחנו מבקשים זה להבהיר שאותה הסמכות שיש לאותו סדרן ממונה לתת קנסות היא בכל מקום שבו אסור לעשן לפי התוספת.

טוב.

אני אגיד שבדבר שבשגרה אנחנו לא אוהבים לתקן חוקים שהם לא בסמכות הוועדה ולא בטיפול של הוועדה. אני גם חושבת שהאופן שבו הסעיף מנוסח – זו הייתה טעות מלכתחילה של המחוקק לכתוב במפורש שממונה יכול להטיל דוח, כי אז זה יצר מעין סתירה – אני חושבת שאפשר גם לפרש את זה אחרת – בין האיסור הפלילי ובין מה שהפקח, או הסדרן במקרה הזה, יכול לתת עליו דוח. זה לשיקול דעת הוועדה, אם אתם רוצים לתקן ולעשות סדר בחוק שהוא לא שלנו. התייעצנו עם הצוות של - - -

מה דעתכם? מסיבות אסתטיות.

אנחנו רואים את זה כעניין של נוסח חוק. רצוי לעשות את זה כדי למנוע מקרה של - - -

רצוי לעשות. בנוסח תעשו. אני מקווה שחברי אלי אלאלוף, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לא יתרעם עלינו שאנחנו מחוקקים במקומו. פשוט כדאי, זאת הזדמנות לעשות סדר.

יש למישהו משהו להגיד? אנחנו מוסיפים שהמילה בניין תימחק.

"תחילה ותחולה –

13. תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 8 שבו" – אני אזכיר, סעיף 8 הוא התיקון שלא היה טכני, תיקון חוק הרשויות המקומיות, הסדרת השמירה. התיקון ההוא ייכנס לתוקף מיום הפרסום, אבל כל השאר – "90 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על הודעת תשלום קנס שנמסרה לפי סעיף 228(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ביום התחילה ואילך".

זה אומר שיש דחייה של התחילה ב-90 יום. זוהר ציינה – ואני חושבת שבצדק – שהרבה מאוד מכתבי ההסמכה לפקחים היום שואבים את הסמכות מסעיף 222. לדעתי לא חייבים לעשות הוראת מעבר כי מחוק הפרשנות אפשר להבין שהחוק בוטל, אבל משהו אחר בא במקומו, אז אפשר להשאיר בחיים את כתבי ההסמכה. אבל בגלל שציינת את זה - - -

אני הרגשתי שהניסוח גבולי, ושכדאי להבהיר, אם אפשר בחוק, בהוראת מעבר, שגם צווים שנכתבו וגם כתבי הסמכה יישארו בתוקף.

יש צווים שהם לא כתבי הסמכה?

הצווים עצמם, צווי ברירות המשפט ועבירות הקנס עצמם, שקובעים את עבירות הקנס. אלו ברירות הקנס.

הצווים עצמם גם מתייחסים?

הצווים עצמם – לפחות אנחנו ניסחנו אותם – לנו יש תשעה כאלה. זה קרה ב-20 השנים האחרונות. ניסחנו אותם בהתחלה כצווי עבירות קנס. קבענו את עבירות הקנס ומנינו את הפריטים – השלכת סיגריה, השלכת פסולת בניין ממשאית וכולי – ובמקביל התקנו צו נוסף שמיד הפך אותם לעבירות של ברירת משפט. כך עשינו.

גם אצלנו.

גם אצלה. אני מאמינה שבהרבה גופים יש כל מיני מנגנונים. אני מציעה בהוראת המעבר להגיד, ליתר ביטחון, כיוון שכל כך הרבה גופים משתמשים, כתבו בצורות שונות – להבהיר את זה, זו ההצעה.

אם זה מקובל עליך, נבהיר שגם צווים וגם כתבי הסמכה שהוצאו בהתאם לסעיף 222 לחוק העיקרי ערב פרסומו של חוק זה, יראו אותם כאילו הוצאו – נמצא את הניסוח.

תוכלו להדפיס מחדש.

לא רק זה, בבית המשפט, כאשר אדם יבקש להישפט ויקיים דיון, אחת הטענות שלו – על אף שהיא לא תעמוד לו בסופו של דבר – זה לא בתוקף, יידרש עוד פעם בית המשפט לשאול את השאלה. אני חושבת שאם זה יהיה כתוב בהוראת המעבר, מיד נוכל - - -

מקובל עלינו, אם נוכל למנוע סתם התדיינויות.

אנחנו נגזול פרנסה מכמה עורכי דין חריפים ומפולפלים.

שחר, משרד הפנים. אני מסכים עם העיקרון. לגבי כתבי ההסמכה, מקובל עלי שכתב הסמכה שניתן לפי סעיף 222 יראו אותו כאילו ניתן מכוח 228. לגבי הצווים עצמם, לא בטוח שהמוקד הוא הצווים. זה לא הצו, אלא העבירה. עבירת קנס שהייתה עד כה עבירת קנס, יראו אותה כאילו היא ברירת משפט. זו הכוונה, לא? צו ששר המשפטים הוציא כבר ובתוקף – אני לא מבין למה העיסוק הוא בצו ולא בעבירה עצמה. אפרת, את מבינה למה אני חותר? אם לא, אז תגידי.

האמת היא שלא ראיתי את הרישה של הצווים.

העיקרון שלך הוא עיקרון ברור. מה שאני מעלה מתוך הניסיון לאורך השנים – בדך כלל אתה עובר את מחלקת נוסח במשרד המשפטים והם מאשרים את נוסח הצווים, אגב, גם את כתבי ההסמכה. בכל זאת, לאורך השנים, לפעמים הדברים נראים אחרת ומנוסחים אחרת. בטח לגבי כתבי הסמכה זה ברור מאוד כי רשויות מקומיות שונות ורבות מנסחות אחרת, ובכל זאת, במחלקת נוסח לא תמיד מצליחים לתקן כל כתב וכתב הסמכה. וזה עלול לקרות גם בצווים. בסך הכול ההצעה שלי היא כדי למנוע דיונים בעתיד, אם אין פה איזו סתירה משפטית או איזושהי בעיה, אני אומרת בהוראת המעבר, במשפט ברור מאוד, אפשר להגיד את הדברים. ולא להתחיל עכשיו - - -

אז מה יהיה כתוב לגבי הצווים?

אולי אנחנו נדבר עם הנסחית של חקיקת משנה. על כתב הסמכה קל לי מאוד – אפילו הכנסתי. אם מישהו הוסמך לפי מה שאמרת, ב-222, יראו אותו כאילו הוסמך לפי 228. לגבי הצווים, אנחנו נתייעץ, אבל העיקרון פה ברור, שאנחנו הופכים את העבירה לברירת משפט, ואם יש בעיה בסמכות, אנחנו רוצים להבהיר - - -

שלא נצטרך עוד דיון. בדיוק, זה הרעיון, שלא נצטרך עוד דיון.

אם אפשר, רק להפנות את תשומת הלב שבצו שלנו, לפי החוק למניעת עישון, צו ברירת משפט כתוב ברישה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 228א לחוק סדר הדין הפלילי. וכעת אנחנו מבטלים את סעיף 228א בחוק סדר הדין הפלילי.

אנחנו מבטלים את 222.

מחליפים את 228א.

מחליפים, לא מבטלים. אולי רק לוודא - - -

אפרת, האם משעה שהחוק קובע – בעוד 90 יום החוק יקבע שכל עבירת קנס היא ברירת משפט, ויחולו עליה הוראות סעיף זה. האם אני צריך הוראת מעבר שאומרת שעבירות קנס שנקבעו עד כה יראו אותן כברירת משפט? האם זו לא המשמעות של מה שכבר אמרנו?

אני לא בטוחה.

זה לא רטרואקטיבי. כך אני מבין.

אנחנו מקבלים את העיקרון של הוראת המעבר, פשוט צריך לבדוק את הנוסח, אם מדובר בצווים או - - -

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אנחנו מבקשים שתחילת החוק יהיה בתוך 180 ימים מיום פרסומי. כמו שהודענו כאן בוועדה - - -

הודעתם שהכול מוכן.

אכן הכול מוכן, אבל צריך להודיע לרשויות המקומיות, צריך להזכיר להן כדי שהן יערכו בהתאם למה שמוחל כרגע.

כמה זמן לוקח למייל לעבור מקריית שמונה ועד אילת וחזרה?

זו לא השאלה של מיילים, זו השאלה של בירוקרטיה פנימית של רשויות מקומיות, שלפעמים לוקח לה זמן להיות מותנעת, ואנחנו לא רוצים שהרשויות המקומיות שלא עודכנו, שלא הוסבר להן, שלא נערכו לזה כמו שצריך, שלא שינו את זה אצלן, בסופו של דבר יפעלו שלא על-פי החוק. אנחנו לא רוצים להגיע לסיטואציה הזו, ולכן אנחנו מבקשים עוד זמן.

אבל יש להן עניין בזה. אני הבנתי שיותר נוח לרשויות המקומיות.

יש להן עניין, ואנחנו צופים היענות טובה מאוד. ובכל זאת, מנגנונים בירוקרטיים, יש להם טבע לקחת זמן.

אבל זה בדיוק העניין. 90 יום זה מספר טוב?

90 ימים נראה לנו קצת קצר.

זה שלושה חודשים תמימים, ועוד בימי עבודה, לא טוב? יפעת, לא נראה לך?

רובם כבר יודעים. אצלי מחכות בערך עשר בקשות של רשויות שאני כבר התחלתי לטפל בהן כי אני לא ידעתי מתי זה יידון פה בוועדה. רשויות שרוצות להתחיל כבר להפעיל. חצי שנה זה המון. חצי שנה נגיד להם – כי אנחנו לא נבוא לוועדה עם - - -

ואם נכתוב לא יאוחר מ-? אז זה בתוך 90 יום.

השאלה אם זה יאפשר להם להתחיל להפעיל את זה. זה לא מאפשר להם.

מי שירצה להפעיל, יפעיל, לא?

זה לא מאפשר להם.

לא, אנחנו צריכים תאריך.

עד עכשיו הבנו שהכול ערוך ומוכן לחוק הזה.

יש יכולת היערכות טובה מאוד. אני שוב אומרת, לבירוקרטיה יש נטייה לארוך זמן.

גברת סלומון, אנחנו בדרך זו מעודדים את הבירוקרטיה למשוך זמן, כי בעוד ארבעה חודשים הוא ישכח שזו מטלה שהייתה לו על השולחן, יהיו לו שישה צווים אחרים.

אני יידעתי את מרבית הרשויות. אני אמרתי בזהירות, כי יכול להיות שיש כאלה שנפלו בין הכיסאות. יכול להיות שיש כמה רשויות שעדיין לא יודעת מזה. אבל חצי שנה זה המון זמן.

חצי שנה זה – לא שמעתי על - - -

שלושה-ארבעה חודשים לכל היותר.

אמרתי, 90 יום. מה אתה מציע?

פלוס הזמן שייקח להצבעות.

אני מציע 120 יום.

למה? למה 120 יום?

120 ימים שהם ארבעה חודשים ולא שלושה.

חברים, הכלל הפשוט, האנושי – לא לדחות למחר מה שניתן לדחות למחרתיים. ככה אנשים עובדים. סתם חבל. אנחנו מעודדים, לדעתי, בדרך זו, אם נלך בה - - -

- - - להעביר את זה בקריאה, צריך לפרסם את זה.

אנחנו מעודדים גרירת רגליים.

לדעתי ייקח לפחות חודש עד הפרסום בכל מקרה.

בינתיים יעודכנו, יתכוננו. 90 יום קנית? קנית 90 יום?

יש לי ברירה, אדוני? אתם המחוקקים.

תרשמי בתוך מחאה.

מירה, למעשה זה יהיה בערך ארבעה חודשים.

חברים, אני מוכרח להפגין שליטה, זאת אומרת, להכריע, כדן יחיד. אז הכרעתי. 90 יום זה לא מעט זמן. זה לא כולל חגים ומועדים, זה יביא אותנו - - -

90 ימים כוללים.

כולל? כשאומרים 90 יום – 90 ימי עבודה, לא?

זה לא כולל חגים ומועדים? אני חושבת שזה כולל.

זה כולל.

לא אדוני, זה 90 ימים.

אנחנו עומדים בפני פסח.

זה כולל פסח. אדוני לא הבין את הקושי שלי.

בסדר. אם כך, אז טעיתי. 120, להוריד פסח ומימונה ויום העצמאות. מה עוד יש לנו? גם פסחא ברשויות.

120.

120. אתם רואים שהפגנתי נכונות להשתכנע. בבת אחת גם החלטתי וגם השתכנעתי. עוד הערות? כי אנחנו מתקרבים לחתונה קתולית – מי שיש לו הערה, שיעיר עכשיו, ולא, יידום לעד.

אנחנו מבררים עם חקירת משנה, ואז זה בכפוף לניסוח שיהיה בנושא של מה שהוער פה? כדי שלא תהיה תקלה. הוראת מעבר לעניין הצווים הקיימים שמכוח 228.

תסגרו ביניכם, אני לא מבין בזה בלאו הכי. תודה רבה למשתתפים, אני מתכבד להביא להצבעה את תיקון – עדיין 77?

אנחנו לא יודעים. רק בנוסח החוק נדע.

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' – יוסף) (ביטול ברירת קנס). מי בעד?

הצבעה

בעד אישור תיקון החוק – פה אחד

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 78), התשע"ז-2016, אושרה.

אחד בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. תודה רבה לכם. 120 יום, חברים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.