הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 209

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"א בסיון התשע"ז (05 ביוני 2017), שעה 13:00

פרס בראשית - הצגת פעילות הקרן, פעילותם של חתני הפרס ובחינת שיתופי פעולה

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

שרן השכל

עודד פורר

אלכס קושניר - מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר חנין - מדען ראשי, משרד העלייה והקליטה

יעקב פינקלשטיין - מנהל מח' קהילות יהודיות, משרד החוץ

יעקב ליבנה - מנהל מחלקת אירו אסיה 1, משרד החוץ

נתן שרנסקי - יו"ר ההנהלה, הסוכנות היהודית

עילי וגשל - עוזר ליו"ר ההנהלה, הסוכנות היהודית

דוד שכטר - דובר הסוכנות בשפה הרוסית, הסוכנות היהודית

אהרון אברמוביץ' - סגן יו"ר מועצת המנהלים, קרן פרס בראשית

סאנה בריטבסקי - משנה למנכ"ל קרן פרס בראשית

משה יוסילבסקי-שמרלינג - עוזרת בכירה, קרן פרס בראשית

פבל זילברקנט - קרן פרס בראשית

אריק הלמן - יועץ תקשורת קרן פרס בראשית

נתי שצ'ופק - סמנכ"ל פיתוח תוכן, ארגון הלל ישראל

חיים ויטלי בן יעקב - מנכ"ל, הקונגרס היהודי האירו-אסיאתי

גדעון מרק עמיר - מנכ"ל 'תגלית'

אהובה ינאי - מנכ"לית מתן-משקיעים בקהילה

קרן פישזון - נציגת העמותה מגן משפחה

יעקב ברגיל - חבר הנהלה, מנהל קשרי חוץ, עמותת אדי"ר

אלכס סלסקי - מנכ"ל תנועת ביתנו עולמי

דוד דהאן - דובר הארגונים החברתיים בכנסת

אפרת ברזל - חברה בארגונים החברתיים בכנסת

קלאודיה זילברמן - פעילה חברתית בכנסת

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את הלל, הסוכנות היהודית

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר תרגומים

פרס בראשית - הצגת פעילות הקרן, פעילותם של חתני הפרס ובחינת שיתופי פעולה

שלום לכולם. היום ה-5 ביוני 2017, אני פותחת את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. שלום למנהלת הוועדה ויושב ראש הסוכנות, נתן שרנסקי, וכל האורחים שנמצאים יחד איתנו. אני חושבת שיש לי זכות מאוד גדולה היום למלא את מקומו של יושב ראש הוועדה, הוא היה בנסיעת עבודה בליבריה יחד עם ראש הממשלה וכעת מגיע לארץ, הוא ביקש ממני לנהל את הישיבה ואני רואה את זה כזכות מאוד גדולה. בישיבות הוועדה כאן אנחנו הרבה פעמים מדברים על ההצלחות, אנחנו מדברים הרבה על הדברים שאנחנו כאומה יכולים להיות גאים בהם ואחד מהם זה נושא שהיום אנחנו מדברים, הנושא הוא כמובן הצגת הפעילות של קרן פרס בראשית. הכרתי את הפעילות גם קודם, אבל נחשפתי לפעילות לאחרונה ושמעתי על האנשים שזכו בפרסים והתחושה שלי שיותר ויותר אנשים, כרגע אני מדברת על אזרחי מדינת ישראל, צריכים לדעת על הפעילות שאתם עושים.

הישיבה היום היא בדיוק המטרה, אנחנו רוצים להכיר מה קורה בקרן, מה עושים, לחשוף את הפעילות ובעיניי בסיום הישיבה היום לא רק אני אגיד לכם תודה, אלא עוד הרבה אנשים שישמעו את הדיון, שישתתפו בדיון ואני מקווה מאוד שיהיו עוד חברי כנסת שיצטרפו אלינו. אני אגלה לכם סוד, חברי כנסת לא תמיד נמצאים, אבל הם תמיד רואים טלוויזיה ששם רואים את כל הדיונים שקורים בוועדות ולכן אני רוצה להתחיל ומי ששומע אותי, אתם מוזמנים להגיע לכאן כי אני חושבת שהדיון יהיה מאוד מעניין ומרתק.

אני מתכבדת לתת זכות דיבור ליושב ראש הסוכנות, מר נתן שרנסקי, שיספר לנו פחות או יותר מה קורה כאן. יש לנו פה סדר יום שביקשו ממני לשמור עליו כדי באמת להספיק בזמן שיש לנו שנוכל באמת בסוף הישיבה לדעת ולהכיר לעומק את הנושאים שאנחנו מדברים עליהם. הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

אני רציתי להשתמש דווקא במשימות וחזון שיש לכם באתר, אבל אני רואה שלקחתם את זה גם כעמוד במצגת, לכן אני לא אפתח בזה, אנחנו נשמע את זה כולנו ביחד. אני חושבת שיש פה אמירה מאוד מאוד חזקה, אז בהצלחה לכולם ושתהיה לנו ישיבה מעניינת. אדוני, בבקשה.

תודה רבה, כבוד יושבת הראש או סגנית יושבת הראש.

ממלאת מקום.

אבל ידידה של הסוכנות היהודית וכל הדברים שאתם קשורים בהם. ביקשת שאני אגיד כמה מילים על מה שקורה. מה שקורה היום סביב פרס Genesis, יש לנו מספר אנשים שמנהלים את כל הפרויקט ובטח שהם יכולים לספר אפילו יותר טוב ממני, אני אגיד מה קרה, איך נולד הרעיון. היו כמה שנים של דיונים בין המייסדים של Genesis, מייקל פרידמן ושותפיו, ואני השתתפתי בדיונים האלה. הרעיון היה איך למצוא עוד דרך לחזק את הזהות היהודית, כי אין ספק שאחת הבעיות, אולי הבעיה של העם היהודי היום זה התבוללות ואין מספיק קשר, אין מספיק התעניינות בקשר עם ההיסטוריה, עם הקהילה, עם העם, עם מדינת ישראל.

לפני כבר כמעט 20 שנה אנחנו מצאנו דרך מאוד חזקה לחזק את הזהות היהודית, דרך החוויה בישראל, יושב כאן המנכ"ל של 'תגלית', אז היו דיונים איך אפשר להשתמש בביקור בישראל בשביל לחזק את הקשר וזה עובד ועובד יפה. אבל הבעיה קיימת ומחפשים עוד דרכים לחיזוק והרעיון היה שצריך להראות לדור החדש מספר אנשים שיש להם הישגים מאוד משמעותיים בתחומים שונים שהדור הצעיר מעוניין גם להתקדם בתחומים האלה, שעשו תרומה מאוד משמעותית, אם זה בכלכלה, אם זה בפוליטיקה ואם זה באמנות ואם זה בספורט, שזה מעורר רצון באנשים 'גם אני רוצה להצליח'. אבל זה לא מספיק, יש הרבה פרסים, הכי גדול זה פרס נובל, שנותנים לאנשים שיש להם הישגים מאוד משמעותיים לטובת אנשים, אבל עם זה הוא גם מוכן לדבר על החשיבות של הזהות היהודית, של הקשר שלו עם העם היהודי, עם ההיסטוריה, עם המסורת, עם הערכים, בשביל ההתקדמות המקצועית, עד כמה זה עזר לו להצליח בתחומים שלו. חשבנו שהשיחה הזו יכולה להיות מאוד מעניינת וחשובה דווקא בשביל הדור הצעיר, אלה שפחות חושבים על הקשר ויותר חושבים איך להצליח מקצועית ופתאום אנשים שהם בשבילם דוגמה, או שהם רוצים גם להצליח כמוהם, האנשים האלה מדברים איתם על זהות יהודית, על קשר שהיה או שלא היה ועד כמה זה היה חסר להם, או כמה זה היה טוב להם. ככה נולד הרעיון.

אני חייב להגיד לזכותם של המייסדים, אנשי Genesis, שהם מהתחלה חשבו, 'טוב, יש לנו כסף, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה מוכר כפרס של העם היהודי כולו' ואין אוטוריטה שהעם היהודי יכול לקבל חוץ ממדינת ישראל ולכן הם רצו שזה יהיה פרטנר, עסק משותף, עם מדינת ישראל ואז הם היו במשא ומתן איך לעשות את זה, האם לעשות את זה דרך משרד ראש הממשלה, דרך כנסת ישראל, דרך משרד הנשיא. היו כמה אופציות, היו כמה ויכוחים בין יועצים משפטיים, בסוף הוקם פרס Genesis ואז צריך להבין, לבחור מועמד לפרס זה רק שלב ראשון, מי שמקבל פרס למעשה הוא מתחייב, הוא מסכים במשך שנה שלמה לעבוד לטובת חיזוק הזהות היהודית.

טוב, יספרו בדיוק איך זה קרה עם הראשונים שקיבלו את הפרס, גם כל הכסף הולך אחר כך לפרויקטים של חיזוק הזהות של העם היהודי, אבל גם הזמן האישי שלהם, שהוא כל כך יקר, הם משקיעים אחר כך בשביל הפעילות. זה היה הרעיון של הפרס ואנחנו עכשיו בשנים הראשונות של הביצוע של הרעיון.

תודה רבה, אדוני. אין ספק שהסיפור הזה הוא גם שווה הפצה. אני מבינה שהכינו לנו מצגת, מי יציג אותה? אהרון ביחד עם סאנה. בבקשה, אני רק רוצה לפרוטוקול שתגידו לנו מה התפקיד שלכם בקרן.

אני סגן יושב ראש של קרן פרס בראשית, אני אדבר במידה מסוימת גם על מה שנתן דיבר בקצרה, על החזון והמשימה, וקצת על ההתארגנות שלנו המאוד בסיסית. האתגר המרכזי זה הנושא של זהות היהודית ועמיות יהודית. כולנו מכירים את הסוגיה של הזהות היהודית בתפוצות וה-Jewish peoplehood והסוגיה הזאת של ההתבוללות זו סוגיה שמלווה את העם היהודי כבר הרבה מאוד שנים. מנסים בכל מיני דרכים להתמודד עם הסוגיה של הזהות היהודית ולמצוא קשר בין צעירים יהודים, בין יהודים בתפוצות לבין מדינת ישראל והעם היהודי כאשר ברור שכאשר הדברים האלה מתחברים למדינת ישראל, אז גם הזהות היהודית שלהם הולכת וגוברת, כשהמגמה של התורמים שעומדים מאחורי הרעיון של הפרס בעיקר הייתה לגעת בדור הצעיר, לנסות להגיע לדור הצעיר, כדי לחבר את הדור הצעיר לזהות היהודית שלו ולקשר שלו עם מדינת ישראל.

הרעיון היה, באמצעות מתן פרס, שהוא יהיה למעשה מעין פרס הנובל של העם היהודי, לתת אותו לאדם אחד בשנה, אדם אחד שהוא משלב בעשייה שלו, באישיות שלו, במורשת שלו גם הצלחה בתחום הספציפי שלו, אם זה קולנוע, כפי שיש אנשים, אם זה עסקים, אם זה דברים אחרים, וגם מחובר מאוד לזהות היהודית שלו, כדי להראות ששני הדברים האלה יכולים ללכת יחדיו. כלומר אדם יכול להצליח מאוד בתחום העסקי ובתחום האישי, אבל הוא יכול באותה מידה לקדם גם את הזהות היהודית שלו ואת הקשר שלו עם מדינת ישראל ועם עם ישראל. דרך הדבר הזה והצגת המודל הזה לאנשים צעירים, ככל שהם יכירו את הדמויות האלה והדמויות האלה גם יסתובבו וגם ייצרו קשר עם צעירים יהודים, השיח סביב העם היהודי והקשר עם הזהות היהודית והקשר למדינת ישראל יילך ויגבר בקרב הצעירים ובדרך הזו נחבר אותם לעם היהודי ולמדינת ישראל.

המייסדים של הפרס, כפי שאמר נתן, זה מייקל פרידמן ועוד אנשים שהצטרפו אליו ותרמו, בעיקר פיוטר אוון, ג'רמן חאן ועוד אחרים והם למעשה כבר פעילים בתחום של זהות יהודית הרבה שנים. מאז 2007 הם פעילים באמצעות הקרן הפילנתרופית של Genesis שפעילה גם בארץ ופעילה גם בתפוצות, והיא עוסקת בעיקר בהעצמת הזהות היהודית של יהודים דוברי רוסית, גם בארץ וגם בעולם, ולמעשה הפרס הזה הוא עוד שלב אחר שהוא פונה לא רק לצעירים יהודים וליהודים מברית המועצות לשעבר או דוברי רוסית, אלא גם לעם היהודי בכללותו.

כפי שנתן תיאר אז הייתה התארגנות לקראת הפרס, השותפים שעמדו מאחורי היוזמה הזאת היו שלושה שותפים, קרן פרס בראשית, עם המייסדים שלה, שהם דחפו את העניין הזה, משרד ראש הממשלה, כיוון שהוא מייצג בעניין הזה את מדינת ישראל, והסוכנות היהודית ובעיקר יושב ראש הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, שמקדמים קשר עם התפוצות ועם העם היהודי. על פי ההתחייבות הראשונית הפרס היה אמור להיות 50 מיליון דולר, אבל התורמים הגדילו כבר מעבר לזה והיום ההון של הפרס 160 מיליון דולר, שהוא ישמש גם למתן הפרס, הפרס ניתן אחת לשנה, אבל גם לפעולות של זהות יהודית וקשר של זוכי הפרס וגם פעולות אחרות שקשורות לזה, אנחנו נשמע על דברים שנעשים, כדי לחבר את הזהות היהודית באמצעות הרעיון הזה של פרס בראשית.

איך הדבר מתבצע? אז יש ועדות פרס שקמו, ועדות הפרס מורכבות מנציגים גם של משרד ראש הממשלה, יהדות התפוצות, בית המשפט העליון וקרן פרס בראשית. למעשה המנגנונים של הפרס נועדו כדי באמת לבחור בדרך טובה, שקופה וראויה את הזוכים בפרס כדי שיהיו אנשים שמשקפים את האידיאלים ואת הרעיון שמאחורי הפרס, כאשר האידיאלים, קצת דיברת עליהם, זה מצוינות והוקרה בינלאומית בגין תרומתם בתחום המקצועי שלהם ותרומתם גם להתקדמות האנושית והיכולת שלהם גם להיות מודל וחיקוי לצעירים וגם הם מתחייבים, ברגע שהם מוכנים לקבל את הפרס ומקבלים את הפרס, לפעילות. כל אחד מזוכי הפרס, ברגע שמסכמים איתו שהוא מקבל את הפרס הוא גם מתחייב לשנה של פעילות בתחום הזה של זהות יהודית וקשר עם מדינת ישראל.

איך זה נעשה? יש איסוף מועמדויות על ידי ועדת הבחירה ממאות מוסדות בעולם. למעשה כיום כ-800 גופים מעבירים אלינו שמות, אבל הרשימה הזאת לא סגורה, כל גורם שיפנה יתקבל. ועדת הבחירה מצמצמת את הפרס ומעבירה המלצת שמות לוועדת הפרס. ותיכף אני אומר מה זה ועדת הפרס ומה זה ועדת הבחירה, ואז בעקבות זה נבחר פרס בראשית. ועדת הבחירה ב-2016, כפי שאמרתי, קיבלנו בערך 850 הצעות שכללו כ-200 שמות של אנשים שונים.

הרכב ועדת הבחירה, כפי שאתם רואים, הוא לפניכם. נתן שרנסקי, מוכר לכולנו, יושב ראש הוועדה, יש נציגות של משרד ראש הממשלה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, יש נציגים של קרן פרס בראשית, שזה פיוטר אוון, ונמצאת פה אולי גם פיאמה נירנשטיין? צריכה להגיע, ג'ק רוזן, אנדרס ספויקוני ודוד חתואל, שהם חברי ועדת הבחירה, שהיא למעשה מקבלת את הרשימה הגדולה של מעל 200 שמות והיא מקטינה את הרשימה בערך ל-20 שמות. ואז זה עובר לוועדת הפרס, שיושב ראש ועדת הפרס זה יושב ראש הכנסת, שזה יולי אדלשטיין, שני שופטי בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר וטובה שטרסברג כהן, אלי ויזל היה נציג של ראש הממשלה, הוא נפטר, יצטרכו לבחור מישהו אחר במקומו, וג'יל סמית', שהיא הנשיאה של Jewish Foundation for Education of Women, שהיא מייצגת את התורמים. כתוצאה מכך נבחרו אנשים שזכו בפרס. סאנה, את תמשיכי הלאה.

לפני שסאנה ממשיכה, הצטרפו אלינו עוד חברי כנסת ואני רוצה לציין את זה, חברת הכנסת שרן השכל מהליכוד, חבר הכנסת עודד פורר מ'ישראל ביתנו', חבר הכנסת יואל רזבוזוב מ'יש עתיד'. יש פה באמת פריסה, מה שנקרא, מכל הקשת הפוליטית. בבקשה.

אני סמנכ"לית של קרן פרס בראשית ומנכ"לית של קרן פרס בראשית בישראל. שמי סאנה בריטבסקי. קודם כל אני רוצה להודות לוועדה על ההזמנה הזאת, אנחנו מרגישים שזה לא רק כבוד גדול להיות מוזמנים על ידי הוועדה אלא גם אנחנו מאוד שמחים כולנו מההרכב הכול כך מכובד של האנשים שהגיעו. אז תודה רבה לכם שבאתם כולכם.

אני אדבר על חתני פרס בראשית, יש לנו בינתיים חתנים של פרס בראשית. אנחנו בתקווה מאוד גדולה להגיע לכלות של קרן פרס בראשית, אבל אנחנו נגיע. נתחיל ממייקל בלומברג, בוודאי שכולם מכירים אותו, אני לא צריכה לדבר עליו יותר מדי, אני רק יכולה להגיד שבאותו חודש שהוא קיבל את פרס Genesis הוא הגיע שוב פעם לישראל במבצע 'צוק איתן'. כאשר היה איסור של הממשל האמריקני על טיסות לישראל, הוא עלה על טיסה של אל-על והגיע לישראל. הם אסרו את האיסור הזה, הוא אמר שכן אפשר ורצוי וראוי להגיע לישראל. מה שאני רוצה להגיד, כעיקרון, שכל אחד ואחד מאלה שאנחנו בחרנו אותם, הוועדות בחרו אותם, מאלה שהגיעו לישראל, הם לא סיימו את הדרך היהודית שלהם, זה לא רגע של קבלת הפרס ומנוחה, זה באמת התחלת העבודה למצ'ינג של כל השנה.

מייקל בלומברג כמובן תרם את כל הכספים של הפרס, הוא לא רק תרם את הכספים שהגיעו ביחד עם הפרס, שזה מיליון דולר, הוא גם הוסיף לשם עוד כ-9 מיליון דולר שלו ועד היום יש לנו פרויקטים בכל העולם שפועלים כדי לשנות את החיים של בני האדם במקומות שאי אפשר לשנות אותם אחרת מאשר להביא לשם טכנולוגיה עם כסף. וזה נורא מעניין, כי בעצם אנחנו ביחד איתו עשינו פרויקטים Genesis generation challenge, אחר כך, בעוד כמה דקות, אנחנו נראה את הסרטון ואתם תראו גם מי זכה בכספים האלה, אבל אנחנו התחלנו מזה שבחרנו קבוצה של 100 אנשי מדע שבחרו פרויקטים עולמיים שכן יכולים לשנות את החיים של בני אדם, אחר כך חיברנו אותם בעוד כמה ועדות עד שהגענו ל-9 ארגונים שקיבלו כל אחד 100,000 דולר מהכסף של הפרס ועוד הבטחה מבלומברג, וזה נורא מעניין, לתת אפילו אם ה-100,000 דולר לא יהיה מספיק, אם הם לא יוכלו להקים את הפרויקט, הוא יהיה איתם, הוא ו- Bloomberg philanthropies יהיו איתם עד הרגע של ההשקה של הפרויקט.

אנחנו מכירים את הפרויקטים האלה, אנחנו גם ממשיכים לעבוד איתם ורואים מה שהם עושים וחלק מהם באמת גם פרצו דרך בענייני רפואה וחלק מהפרויקטים, היום למשל, נכנסו אפילו לסל הבריאות בישראל ויש חלק מהפרויקטים שנכנסו לסל הבריאות האמריקני. זה מה שעשו בכסף של בלומברג. מה שמעניין, כמעט בכל דבר שאפשר אפשר להזמין אותו, כי הוא איש שיש לו המון עיסוקים משלו, אבל בכל זאת הוא תמיד נענה לפרויקטים שקשורים לקהילה היהודית והקהילה היהודית האמריקנית. הוא גם אמר בעצמו ש'כשאני קיבלתי את פרס Genesis אני תמיד הרגשתי יהודי, אני נולדתי כיהודי, אני חונכתי כיהודי, אבל אני מרגיש גם יהודי גאה'. זאת אומרת הפרס הזה גם משנה משהו גם אצל האנשים שמקבלים אותו, אבל הכי הרבה, בעיניי, זה קרה לחתן הפרס הבא, מייקל דגלאס.

אני אלך אחרי נתן ואני אספר לכם משהו מאחורי הקלעים. כשאנחנו הגענו למייקל דאלגס כשהוא נבחר, הבן של קירק דאגלס, משפחה יהודית ידועה מאוד, מישהו שבאמת היה אייקון של קולנוע אמריקני והבן שלו נהיה אייקון של הקולנוע האמריקני, אנחנו באנו אליו, התיישבנו בבית שלו בניו יורק, אמרנו לו שאנחנו מבשרים לו שהוא נבחר להיות החתן של פרס Genesis, הוא הסתכל עלינו ואמר לנו 'טעיתם'. למה טעינו? 'אתם טעיתם', 'למה?', 'כי אני הרבה פעמים ניסיתי להיכנס לקהילות יהודיות ואמרו לי שאני לא שייך. אני רוצה להיות שייך, אבל אני לא שייך'. אז אמרנו לו, 'אתה יודע מה? זה נורא חשוב שאתה רוצה להיות שייך כי גם איתך ביחד אנחנו מביאים עוד נושא אחד מאוד חשוב, בני אדם שבאו ממשפחות מעורבות וכן רוצים להיות חלק מה-tribe', הוא קרא לזה, 'אני חלק מהשבט'. הוא גם קרא לזה בירושלים, כשהוא עמד על הבמה הוא אמר, 'אני חלק מה- 'tribeוזה נורא חשוב לתת לזה גם משמעות, 'אני גם מאוד רוצה להשתתף בפעילות'.

והפעילות שלו, אני יכולה להגיד שיש לה שלוש רגליים כרגע. אחת, הוא נלחם נגד אנטישמיות, גם באירופה וגם בכל העולם. הוא כותב על זה, יש לו בלוג על זה, הוא מדבר גם בהוליווד, הוא מדבר גם במקומות אחרים על אנטישמיות, גם גלויה וגם סמויה. דבר שני, הוא, ביחד עם נתן שרנסקי, ופה אני חייבת להגיד שוב פעם, לפנות אליך, נסעו לשלוש אוניברסיטאות אמריקאיות שיש שם די הרבה פריצות אנטישמיות ואנטי ישראליות והוא לא פחד לעמוד על הבמה ולהגיד שהוא לא רק יהודי גאה, אלא גם אוהב ישראל. ובנוסף לכך, כל הכסף שלו ביחד עם עוד תורם אחד שהגיע לעזור לו ועוד בן אדם נוסף, אמריקאי שתרם גם את הכסף, הגענו בסוף לכמעט 3.2 מיליון דולר. הם תרמו את הכסף כדי לאפשר לקבוצות של משפחות מעורבות כן להשתתף בחיים היהודיים.

יש לנו פרויקטים, ופה אני יכולה להגיד לכם, למשל אחד הפרויקטים הגדולים ביותר בקייב בשנה שעברה היה בר מצווה המונית לילדים ממשפחות יהודיות. עשו את זה מעין טקס בר מצווה, לתת להם תחושה שיש להם גם חלק בעם היהודי, והפרויקט הזה מומן על ידי מייקל דאגלס. יש לו פרויקטים כמעט בכל העולם, בצפון, יש פרויקט בקנדה, יש בגרמניה, בהרבה מאוד מקומות, הוא מחפש קבוצות של אנשים וארגונים שכן רוצים ומדברים ופונים לארגונים יהודיים וישראלים, רוצים להיות חלק מאיתנו וכיום יש להם אפשרות וזכות.

הבן אדם השלישי, שפה אני יכולה להגיד שהוא היה הכי אהוב, היו כאלה שהיו הכי נוצצים והיו כאלה שהיו הכי אהובים, חתן הפרס הישראלי היחיד עד עכשיו, יצחק פרלמן. אצל יצחק פרלמן הסיפור היה קצת אחר. אנחנו הגענו אליו לדבר איתו על זה, הוא שאל אותנו מי אנחנו, אנחנו התחלנו לדבר איתו אנגלית כמובן ואז הוא אמר משהו שאף אחד חוץ ממני בחדר לא הבין, כי הוא אמר בעברית, הוא אמר, 'אני? אני יכול?', אז אמרנו לו, 'כן, אתה, אתה יכול להגיע לישראל' והוא מגיע כל שנה, 'לא רק ככנר ומורה וכל מה שאתה עושה, אלא גם כחתן פרס בראשית'. אני במיוחד לא רוצה לדבר עליו יותר מדי כי לידי יושבת גם הקולגה שלי וחברתי הרבה מאוד שנים, מנהלת קרן מתן-משקיעים בקהילה, שכן הייתה הזרוע המבצעת של פרויקטים של יצחק פרלמן וכמובן היא תדבר ותספר איזה הרכב מיוחד מאוד יצא כאשר מצד אחד בן אדם נורא אוהב מוזיקה קלאסית ואמנות קלאסית ומצד שני מאוד דואג לאלה שיש להם צרכים מיוחדים. ומה אתה עושה כשיש בך את שתי האהבות האלה? מצד אחד אתה מרגיש, והוא תמיד אמר את זה, 'אני מרגיש שיש אנשים שרוצים לנגוע בתרבות גבוהה ולא יכולים ומצד שני אני מרגיש שהתרבות הגבוהה כל כך רוצה להגיע אליהם, שאנחנו צריכים לפתוח את הדרך'. הרעיון מה לעשות ואיך לעשות היה של אהובה, לכן אני אתן לה לדבר על זה.

האחרון כרגע, אנחנו כרגע מדברים על פסל ואדריכל בריטי ואנגלי, יהודי, שנולד בבומביי, אבל אמא שלו הגיעה מעירק לבומביי, אניש קאפור. הוא הזוכה האחרון. האיש נורא דואג לעניינים הומניטריים בעולם. אחד הרעיונות הגדולים שלו במהלך של שנת עבודה איתו היה הטרגדיה של אלה שאיבדו את ביתם, איבדו את החיים, איבדו את הכול ונאלצו לברוח מסוריה ולמצוא מקום בעולם. במיוחד הוא דואג לדור הבא לרפואה, לחינוך, הילדים שעזבו את מדינתם והוא ביקש מאיתנו שהכסף, שהיה מיועד גם לטקס וגם הכסף שמגיע לו, ביחד עם פרס Genesis, אנחנו ביחד איתו נעשה איזה תחרות ואנחנו חושבים כרגע מה תהיה התחרות וארגונים הומניטריים העולמים, שעוזרים לאנשים במחנות הפליטים, ייעזרו בכסף שלו.

כרגע יש לנו ארבעה חתנים של פרס וכל אחד מהם, כמובן שאמרנו את זה, אבל בכל זאת, אנחנו נותנים פרס של מיליון דולר, אף אחד לא מבקש מהם או אף אחד לא דורש מהחתן לתת את הכסף חזרה, אבל כל אחד מהם עד היום רצה לתרום את הכסף וגם את זמנו לעבודה במהלך כל השנה. זה נורא מעניין כי אתה בעצם לוקח מישהו שהגיע לגדולה מקצועית, וגם בהרבה מאוד מקרים כיהודי, ואתה נותן לו תמריץ חדש להיות עוד פעם רול מודל לאנשים אחרים שיילכו אחריו ושירצו גם להיות יהודים.

חוץ מהחתנים יש לנו משהו שאנחנו עושים כל שנה והרבה מהיושבים כאן היו בטקס הנוצץ והיפה במיוחד שאנחנו עושים כל שנה בירושלים והאירוע המרכזי הזה ידוע כאירוע מאוד יפה ואלגנטי, זה קונצרט מעולה, אבל מי שמגיע להנחות אותו זה גם חלק מהעניין, כי חשוב לנו מאוד להראות את ישראל באותו רגע כמדינה גם פתוחה, שכל המבטים באים אליה. ואז מי שהגיע אלינו, קודם זה היה מנחה הטלוויזיה האגדי, ג'יי לנו. הוא הגיע פעמיים. התברר שהוא מאוד פרו ישראלי, התברר שכשהוא הגיע לישראל הוא דיבר בכל מקום עד כמה שהוא תומך בישראל, עד כמה שהאנשים שנמצאים סביבו תומכים בישראל, כשבדרך כלל דווקא לא המדיה היהודית או פרו ישראלית כתבה על זה, כתבו על זה במדיה האמריקנית, שיש מישהו עם שם גדול שהגיע ומספר על ישראל. הוא הגיע פעמיים. בשנה השלישית הזמנו לכאן וקיבלנו כאן את השחקנית הבריטית, המיוחדת מאוד, הלן מירן, שהיא הגיעה להנחות את הפרס והיא הגיעה כי, היא אמרה לנו בהתחלה שהיא גם מגיעה לישראל, היא גם רוצה לראות את ישראל, היא מאוד פלסטית כזאת והיא אמרה 'אני רוצה לנגוע בישראל' ואז ביחד עם ניר ברקת אנחנו עשינו לה סיור מיוחד לעיר העתיקה, שהיא יצאה ממנו עם הרגשה שהיא באמת נגעה בעולם היהודי העתיק, מה שהיא כל כך רצתה לעשות.

אני מצטמצמת ואומרת שבמהלך של שלוש שנים אנחנו עשינו כ-20 אירועים. יושב פה ידידנו גידי מרק, אנחנו עשינו אירועים ביחד עם 'תגלית', יושבים פה נציגים של 'מסע', אנחנו מאוד גאים שעשינו אירועים ביחד עם 'מסע', כי מאוד רצינו שהאנשים האלה ידברו עם צעירים, יספרו את החוויה היהודית שלהם לאנשים צעירים. זו המטרה הגדולה שלנו. אנחנו גם עשינו כמובן המון פרויקטים עם עיריית ירושלים וראש העיר ירושלים, היה לנו קשר מיוחד עם שמעון פרס שנתן לנו כמה פעמים את ביתו לעשות שם אירועים עם אנשים צעירים. אחד האירועים הגדולים שלנו היה כאן בכנסת, בהזמנה של יושב ראש הכנסת. אנחנו חושבים שלא רק האירוע המרכזי, אלא גם אירועים נוספים שבאמת מגיעים לאנשים שלא יכולים להגיע לאירוע הגדול, הם עושים את ההבדל ואז הפרס נהיה חלק מהלוח השנה הישראלי, לוח שנה יהודי ולוח השנה של ירושלים.

על עקרונות כספי הפרס כבר דיברתי, פה אנחנו מגיעים קצת למספרים כדי שתדעו שלפי ההסכם שלנו עם ממשלת ישראל הכסף שמגיע לעולם הפילנתרופי, צריכים להיות מנוהלים על ידי גופים מקצועניים, the Jewish funders network ו- Bloomberg philanthropies ומתן השקעות בקהילה, הם הפרטנרים, הם עושים את העניין ועושים את זה בצורה מאוד מקצועית. אנחנו עשינו עד היום, ואני עדיין לא מדברת על הפרויקטים של יצחק פרלמן, כ-60 פרויקטים, עשינו פרויקטים בעשר מדינות חוץ מישראל, וגם כמובן המון בישראל, בסך הכול עד היום הושקעו בעולם היהודי הארגוני כ-10 מיליון דולר.

המטרות של הטקס בירושלים, שזה נורא חשוב. אנחנו רוצים השקעות יותר גדולות לחברה ולכלכלה הישראלית ואנחנו עובדים רק עם חברות ישראליות, אנחנו מאוד רוצים לחבר את ישראל לתפוצות לכן לאירוע שלנו מגיעים כ-50% ישראלים ו-50% יהודי התפוצות. אנחנו מאוד רוצים לחזק את העיר ירושלים ולכן אנחנו עושים טקס בירושלים, והאחרון, אנחנו רוצים לתרום לתדמית הישראלית ובדרך כלל בשבוע של הטקס אין מדיה שהיא ידועה שהיא לא כותבת על זה ולא כותבת טוב על ישראל, כמובן. זהו, אני צמצמתי, עד כמה שיכולתי.

קודם כל תודה, תודה תודה, זה מאוד מרשים. אני חייבת להגיד, אני שמעתי את כל הסיפור הזה כהרפתקה מאוד גדולה. אהובה, את תיתני לנו סקירה ואז נעבור לסרטון?

קודם הסרטון.

כדי שתדעו, הסרטון הזה מדבר על העשייה של בלומברג ודאגלס ואהובה תדבר על העשייה של יצחק פרלמן.

אוקיי, אני רק אבקש מכולם, אנחנו מוגבלים בזמן, אז קצת לקצר.

(הקרנת סרטון).

תודה רבה, באמת מחמם את הלב לראות, כל פעם אני רואה עוד משהו. אהובה, אני מבינה שאת פותחת לנו מסלול נוסף.

אז אני אחבר. קודם כל, גברתי ממלאת מקום היושב ראש, תודה רבה על ההזדמנות - - -

אני אמסור את כל התודות האלה ליושב ראש הוועדה, הוא היה צריך להיות פה.

לחברי הכנסת שבאו, כמובן לחבריי מקרן פרס בראשית ולכל מי שבא ונמצא איתנו. אני רוצה דווקא להתחבר לסיום, למה שאמר המאסטרו יצחק פרלמן, מה היה הייחוד השנה. קודם כל מאסטרו יצחק פרלמן הוא ישראלי, אני אקצר כדי שתוכלו לראות אותו דקה מדבר בעברית, כי ראינו אותו מדבר באנגלית. אני חושבת שקודם כל הוא בעצמו מייצג איזה שהוא מסר שאי אפשר להתעלם ממנו והוא אחד ממטרות הפרס, 'כן, אני יכול'.

דיבר מר שרנסקי על המודל, על האפשרות לשאת עיניים, אני חושבת שמאסטרו יצחק פרלמן הוא אחד האנשים שכל חיינו אנחנו פה בארץ נשאנו אליו עיניים ובטח המפגש איתו היה כזה והוא בעצמו מראה לכל אחד בכל גיל שאין תירוץ, 'אני יכול'. זה מה שהוא עשה מיוחד השנה, קודם כל הוא השאיר את הכסף בישראל ורק בישראל והנושא הנוסף, הוא דווקא נשא עיניו למגזר החברתי בישראל ונשא עיניו למגזר החברתי דווקא בגלל שבשיח איתו, וגם קצת הזכרתי את זה בטקס, יש תפקידים של הממשלה ושל הכנסת, למשל כשמדברים על נכויות התפקיד של הממשלה, התפקיד של הכנסת זה לדאוג לקיום הוגן לכל אדם נכה בישראל, אבל הוא הלך למגזר החברתי ואמר 'זה נכון, אבל יש ערבות הדדית ואני פניי לערבות ההדדית'. וכשהוא פנה לערבות ההדדית אז הפתרונות שנותנת הממשלה הם אוניברסליים והם נותנים לכולם פתרונות על פי כללים וקריטריונים מסוימים, כמו שצריך, והעולם הוא העולם שנקבע בחוקי הכנסת וברגולציה, אבל 'אני רוצה ללכת על הערבות ההדדית, אל הארגונים החברתיים, לבוא לאנשים עצמם'.

מה שזה היה זה 'אני רוצה לראות פנים מחייכות, ללכת אל האנשים עצמם. ללכת אל האנשים עצמם אישית, להרחיב את העולם של האנשים, לחבר עולמות'. הוא לא הסתכל על בעלי המוגבלויות כחוליות חלשות אלא כחלק מהחוליה המרחיבה והקיימת בחברה הישראלית ובא ואמר, 'אליהם אני רוצה להביא את החלק השני שלי', כמו ששמעתם, את האמנות הקלאסית, האמנות שקשה יותר להיחשף אליה, אל האמנות שקשה יותר להגיע אליה כאשר מדובר בבעלי מוגבלויות.

זה לא היה פשוט לחשוב איך אנחנו רוצים לגשת אל החזון המופלא הזה של האיש המופלא הזה ואז ביחד עם קרן פרס בראשית ועם מאסטרו יצחק פרלמן החלטנו להניע תחרות שתהיה פתוחה בפני הכול והיא תהיה די פתוחה במובן שהיא תגדיר חיבור בין עולמות האמנות הקלאסית לבעלי מוגבלויות. לא הגבלנו, לא אזור גיאוגרפי, לא מוצא, לא גיל, שום דבר, לא הגבלנו ופתחנו את הדלת הכי רחב שאפשר ובדלת הזו נכנסו למעלה מ-60 ארגונים ולמעלה מ-65 פרויקטים שאני יכולה לומר לכם, עם יד על הלב כמי שעומדת בראש ארגון חברתי ועוסקת במאות פרויקטים חברתיים, כל אחד מהם היה ראוי. ואז נהייתה בעיה קשה יותר, איך אנחנו בוחרים עם הכסף שעומד לרשותנו, עם ההחלטה שכל פרויקט שייבחר יקבל שנתיים את הכסף כדי לאפשר גם לפרויקטים חדשים לעלות וגם לאפשר לנו לנסות ולהביא את השנה השלישית לפרויקטים ולחלק כבר הצלחנו.

זה לא היה קל, אני לא אלאה אתכם, אבל אספר לכם שבסוף נבחרו 14 פרויקטים ובנוסף אליהם שלושה פרויקטים שנבחרו מלכתחילה כי שם הוא ראה את עצמו תורם במיוחד. כולם, כל הפרויקטים הם פרויקטים של מצוינות, פרויקטים שלא מוותרים, מצוינות בתיאטרון ומצוינות במוסיקה ומצוינות בשירה ומצוינות לכל בעלי המוגבלויות, גם בספרות, פרויקטים חדשים כמו למשל שיתוף פעולה שנוצר בין בית ספר למוזיקה רימון, שהוא מוקד של בית ספר למוזיק, עם פרויקטים לילדים ובני נוער אוטיסטים, פרויקט חדש לגמרי בעלה נגב, באמת בעלי מוגבלויות, שמי שמכם מכיר היו אומרים אולי בקצה הרצף, אבל אנחנו ראינו את היכולת, את החוסן, בדיוק כמו שקרן פרס בראשית ביקשה מאיתנו והחזון של מאסטרו יצחק פרלמן, והם גם יצאו החוצה וגם הגיעו אליהם אמנויות באמת מהשורה הראשונה של האמנות הקלאסית.

כך בעצם ענינו גם לחזון וגם ניסינו לענות לנושאים אחרים של פרס בראשית שאנחנו מכירים ומלווים מראשית הדרך, כמו תרומה לתדמית. היות שמתן, אנחנו חלק מ- charity number one בארצות הברית, שיש לה למעלה מ-400 סניפים בארצות הברית ובעוד 41 מדינות, אז ערכנו ממש פעילות תדמית למדינת ישראל דרך הפרויקט הזה של קרן פרס בראשית ומאסטרו יצחק פרלמן. בגלל שהם מכירים את יצחק פרלמן והם שמעו על קרן פרס בראשית, זה עלה אפילו בכנס השנתי שהיה עכשיו באורלנדו, 2,500, מתוכם להערכתי אולי 2% יהודים, 2,500 איש שמעו על הפרויקט הזה.

ואנחנו כל הזמן חוזרים אל הבסיס, אל מה ששמעתם בתחילת הדרך, על הרצון והחזון של הפרס שמתחבר לרצון והחזון של מאסטרו יצחק פרלמן והזכות שלנו הייתה להביא הרבה קשב, הרבה פתיחות, מקצועיות, והייתה אמונה מאוד גדולה בערך המוסף שניתן לייצר בשותפות המופלאה שאנחנו נקראנו להתחבר אליה השנה. אני מזמינה אתכם לשמוע דקה אחת בעברית את מאסטרו יצחק פרלמן מזמין לתחרות, אני חושבת שזה אומר את המהות - - -

לזה אני לא אוכל לסרב.

(הקרנת סרטון).

תודה.

באמת תודה. מרשים בהחלט. אתם יודעים למה אתם מצליחים? מר שרנסקי, אתה יודע למה יש פה הרבה הצלחה? כל האנשים פה עושים הכול מהלב, מרגישים את זה בכל מילה והלהט של הדברים שאתם גאים בהם. זה לא סתם וזה לא משהו שאפשר לשחק אותו, זה מהלב וזה המפתח להצלחה בעיניי.

רבותיי, אני אתן להתייחס, אני מבינה שמנכ"ל 'תגלית' כאן קצת ממהר והוא בכל אופן רוצה להגיד משהו, אז בבקשה, גידי מרק.

שמי גידי מרק, אני מנכ"ל פרויקט 'תגלית'. אנחנו הסטארט אפ הכי גדול בעולם היהודי היום וכסטארט אפ לסטארט אפ אני רוצה להגיד באמת יישר כוח לקרן פרס בראשית. קודם כל הרעיון שהוא יוצא מן הכלל והבחירות עוד יותר כי מה שקורה היום, ולמרות שהתחלנו ב-10,000 ואנחנו מתקרבים כבר ל-50,000, נעשה יותר ויותר קשה להביא השראה לצעירים יהודים ולשכנע אותם לבוא לארץ והבחירה באנשים כל כך בולטים שהם גם מצליחים בתחום שלהם והם גם גאים בקשר שלהם לעם היהודי ולמדינת ישראל עושה לנו את העבודה הרבה יותר קלה ותודה רבה לכם.

תודה רבה, חשוב מאוד. בבקשה, גברתי.

אז באמת מאוד מרגש וזו קרן מדהימה, פרסים מדהימים. אני נכדה של חתן פרס ישראל, פרס קצת שונה, אבל אני מסתכלת על סיפור מייקל דאגלס, כי חייתי בארצות הברית 14 שנים, אני אזרחית גם אמריקאית וגם ישראלית, ורואים באמת המון יהודים שלגמרי הלכו לאיבוד, הילדים לא יודעים להגיד 'מזל טוב', אז זו באמת יוזמה מדהימה ומאוד מרגשת.

מה שאני ראיתי שם, שחייתי המון שנים, שנורא רציתי שיהיה בו שינוי ואני לא יודעת אם זה קשור לקרן שלכם, אבל זה יכול להיות מדהים, כי אני עבדתי בהוליווד, אני מכירה את מייקל דאגלס, עבדתי בקהילה שם, מה שראיתי זה שהמון יהודים, כשמלמדים אותם עברית לא מלמדים אותם את השפה, מלמדים אותם כמו תוכי. מה שקורה שנוצר נתק טוטאלי בין היהודים בגלל הדבר הזה, הם לא מבינים כלום בבית הספר והם מרגישים נורא נורא מתוסכלים. ראיתי את זה פעם אחרי פעם, ישבתי עם חברה שהבת שלה חזרה לא מזמן, היא חייתה בארץ אז היא הבינה, אבל כל הילדים בכיתה שלה, כל הילדים בבית הספר, אף אחד לא מבין כלום שם, הם חוזרים על הכול כמו תוכי ואז נוצר נתק, פשוט נתק מהארץ, מהיהדות, מהמסורת. אני לא יודעת אם זה קשור לקרן שלכם, אבל מכיוון שזה איכשהו קשור לתחום - - -

זה באמת לא קשור לקרן, אבל זה כן קשור לתחום. אני לגמרי מסכימה איתך, אנחנו רואים בהרבה מאוד מקומות שדרך לימוד העברית, באמת עברית כשפה חיה, אתה מקרב את הילדים גם למדינת ישראל, גם לישראלים, גם ליהדות. אחד הדברים שאני יכולה להגיד על פעילותנו, אחד המפגשים הגדולים שאנחנו עשינו עם יצחק פרלמן בניו יורק היה גם בשפה העברית. זה היה נורא מיוחד כי אנשים הגיעו לשמוע עברית. משך אותם לא רק לשמוע את המאסטרו אלא גם את השפה.

נגד התבוללות יש, כמו שאת מבינה, הרבה מאוד כלים להתמודד, אנחנו מתמודדים עם כלי קצת אחר, אבל לגמרי לימוד עברית הוא אחד הכלים הגדולים שאפשר להשתמש בו יותר ממה שמשתמשים היום. אני מסכימה איתך.

תודה על הזכות לדבר ולשבת סביב לשולחן מלא באנשים נפלאים.

תודה, בהחלט, אני מצטרפת.

דרך אגב, את, בתור ישראלית, גרת הרבה שנים באמריקה?

גרתי בלוס אנג'לס 14 שנה, כן.

מה שאני רוצה להגיד, הבעיה היא לא רק ברמה המאוד נמוכה של לימוד עברית בבתי הספר היהודיים, זה אחת מהבעיות, אבל יש באמריקה היום כמה מאות אלפי ישראלים והילדים שלהם בהרבה מקרים כבר לא מדברים עברית. אז הבעיה מתחילה מהמשפחה, כמובן זה חלק, או אחד מהסימנים של התבוללות זה גם ההתרחקות מהשפה העברית ובהחלט נעשה בזה מאמץ מיוחד, של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית וכל הפרויקטים האלה.

אני כבר מוביל פה שנתיים-שלוש את הנושא הזה של הבעיה שלא מלמדים עברית בכלל בחו"ל. אני העליתי כאן את הנושא הזה בכל הרמות של משרדי הממשלה, מדרגות השרים ועד לכול, פשוט לא ישבו על זה בצורה כמו שצריך, התעלמו מזה, אמרו שאין צורך בזה בכלל. יש בעיה מאוד קשה בזה, צריך לשים את זה כדבר מרכזי. אני פוגש את החבר'ה האלה של 'תגלית', שמגיעים לכאן בהמוניהם כאן בארץ, אני פוגש אותם ואני תמיד מספר, יש לי סיפור שפעם הייתי שחקן כדורגל בביירן מינכן ונפצעתי והייתי בבית חולים ובנדיקטוס האפיפיור האחרון, הגרמני, היה בחדר לידי, הוא שיחק שחמט, זה היה באוקטובר 85'. באתי לידו, המחשבים היו באותה תקופה חדשים לגמרי, אף אחד לא ידע לנצח את המחשב, הוא ניסה, אמרתי לו 'תעשה ארבעה-חמישה מהלכים ואתה מנצח את המחשב', הוא אמר לי 'לא', והוא ניצח בסוף את המחשב, זה היה כמו נס בשבילו, מה הוא עשה? 'שמע ישראל', תפילה שלנו, של היהודים, 'שמע ישראל', בעברית, הכול מילה במילה, ומזמורים בתהלים. שאלתי אותו 'איך זה יכול להיות?', מאז אני אומר שאפילו הנוצרים יושבים ללמוד עברית וללמוד את התנ"ך שלנו.

והוא לא מועמד לקבל פרס Genesis.

יהודים שלא לומדים עברית פשוט יישארו בבעיה מאחור. חייבים לשים את זה כדבר מרכזי, להכניס את כל התקציבים ואת כל הכוחות כאן, לתת ליהודים ללמוד עברית.

תודה, אדוני. אנחנו נעלה את זה גם בעוד ישיבות שאולי יהיו קצת יותר קשורות לנושא, כי פה אנחנו קצת בכיוון אחר.

אני נתי שצ'ופק, אני סמנכ"לית הלל ישראל, רק רציתי לתת הד לדברים, סאנה, שאמרת, בעיקר על הפעילות של מייקל דאגלס בקמפוסים בצפון אמריקה. זה באמת היה משהו מאוד מאוד משמעותי לפעילות של הלל שם, בגלל שזה אחד מהדברים שאנחנו באמת מאוד במאבק איתו, של איך גורמים לאנשים כמו מייקל, סטודנטים, להרגיש שייכים למרות שהם אולי באים מרקע של משפחה מעורבת. אני חושבת שזה בדיוק מה שאמרת, לקחת מישהו שהוא כל כך מוכר וכל כך נערץ, כמו מייקל דאגלס, ולהראות לצעירים את הבחירות שלו בצורה נוצצת ומעניינת. אני חושבת שזו הייתה בחירה מבריקה ואני חושבת שאת האימפקט של זה אנחנו נראה עוד הרבה זמן. אז להודות לכם.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אז אני אסכם את הדיון. אני חייבת להגיד לכם ששמעתי בפגישה אצלי במשרד והיום אני עוד יותר התרשמתי, התרשמתי גם מהתוכן, אבל גם מדרך הצגת התוכן. זה באמת מצד אחד מאוד מקצועי, אמרתי פה ליושב ראש ככה בשקט, מצד שני זה מהלב ובעיניי זה מסכם את הכול.

אבל אני רוצה באמת לברך את קרן פרס בראשית על פעילותה המרשימה, את המייסדים ואת כל הפועלים במסגרתה. אני מאמינה שחשוב לפעול לחיזוק הזהות היהודית, לחיזוק הקשר לעם היהודי ולמדינת ישראל ואלה עיקרי מטרותיה של קרן פרס בראשית.

השותפים ליוזמה החשובה הם קרן פרס בראשית, משרד ראש הממשלה, כמו ששמענו פה, מר ויזל תרם את תרומתו הענקית בהרבה תחומים, גם כאן, אבל אני מאמינה שימצאו מישהו שימלא את מקומו, וכמובן הסוכנות היהודית, שהיא כאן שחקן מאוד מאוד חשוב בשלישייה הזאת.

כל הזוכים בפרס, אנשים מצטיינים וראינו אותם, כל אחד בתחום שלו, אבל מה שיפה, שכל אחד בעצם מתנדב להחזיר את הכסף למטרות מסוימות וכמו ששמענו, שבמקום לקבל מיליון הוא החזיר 9 מיליון ועוד יותר. זה רק אומר שאנשים מצד מאוד גאים בקבלת הפרס, מצד שני באמת הם נותנים דוגמה לאנשים יהודים מצליחים.

שלום. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה. אנחנו היום בריצות, אני יודעת, גם אני הייתי איפה שאת היית. אני כרגע מסכמת ובכל אופן אני אתן לך להגיד כמה מילים.

אני רוצה לציין שחשובה תרומתכם במיוחד לשיפור תדמיתה של מדינת ישראל. ציינתי פה כמה נקודות שאנחנו כל הזמן מדברים ורואים, שזה הנושא שלצערי הרב אנחנו בפיגור מאוד מאוד גדול כאשר מדינות אחרות עושות ומצליחות לעשות הרבה יותר מאיתנו. לכן תרומתכם בנושא הזה בעיניי היא מאוד מאוד חשובה וכמובן זה המקום להודות גם ליושב ראש ועדת הפרס, שהיום לצערי הוא לא הצליח להגיע לכאן, אבל אני יודעת שהייתה לו כוונה להגיע לכאן ולהודות לכם על העבודה. אני מדברת כמובן על יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ושאר חברי ועדת הפרס.

זו עבודה קשה, אני מתארת לעצמי, לבחור בין הטובים לטובים ביותר, זה לא קל, אבל אתם עושים את זה, בעיניי, בצורה מאוד איכותית, נכונה, מדויקת וראינו את הדוגמאות. אני כמובן, פה אני אומרת, מאוד אשמח אם המצטיין הבא תהיה מצטיינת, כי אנחנו חייבים למצוא גם נשים, ויש, כדי שיהיו כלות פרס בראשית.

לסיכום באמת אני רוצה להגיד לכם תודה. תודה גם ממני אישית, תודה גם מהעם היהודי וגם תודה ענקית ממדינת ישראל. זה מאוד מאוד חשוב, מה שאתם עושים.

זה מה שרציתי להגיד לסיכום ואני אתן לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, שהגיעה לכאן, להגיד כמה מילים. בטח את גם רוצה להודות ואנחנו נסיים את הדיון. בבקשה, גברתי.

שלום לכולם. תודה רבה לך, טלי. את מבינה בדיוק מה עובר עלינו בימי שני, אבל היה לי מאוד חשוב להגיע לכאן גם לפגוש חברים יקרים, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה, סאנה, אריק, נתן, תמיד טוב לפגוש אתכם.

באמת רק ברכות והמשך עשייה פורייה בתחום של גם התפתחות של התרבות היהודית העולמית, שזה משהו שאחרי שאנחנו חווינו כעם פירוק מוחלט, שואה מחרידה ואובדן של מרכזים תרבותיים, שהיוו מוקדים חשובים במהלך ההיסטוריה, עכשיו כאשר אתם יוצרים מחדש, ממש מתווים את ההיסטוריה של העם היהודי שיושב בציון, וכזה שגם לא יושב בציון, אבל בעצם לזה בא האיחוד הזה, האיחוד בין כל היהודים וכאשר אנחנו מדברים על העניין הזה שלפעמים אנחנו פה יש לנו קצת זכות להיות אגוצנטריים, אנחנו מתרכזים בנו, בישראלים, בבעיות היומיומיות שלנו, אבל אנחנו כמובן כמובן לא שוכחים לרגע שישראל היא גם מדינתו של כל העם היהודי ולכן חשוב כל כך מה שאתם עושים. אמנם לא כולנו נמצאים כאן, חלקנו נמצאים במקומות רבים ומפוזרים על פני תבל, אבל הקשר הרוחני הזה, הקשר התרבותי הוא זה ששמר עלינו בגולה, כאשר עוד לא הייתה מדינה, והוא גם זה שממשיך לשמור על העם שלנו גם עכשיו.

אז הייתה לי הזכות וגם העונג להיות באחד מהטקסים המרגשים ביותר, לפני שנתיים, בשנה שעברה לא יכולתי, גם מבחינת הממדים, מבחינת התעצומות שהיו שם, הנאומים שנקראו על ידי אנשים שהם אנשים כל כך דומיננטיים בעולם היהודי וגם מבחינת הדוגמה האישית שהאנשים האלה מהווים וההוקרה של פעולתם ופועלם במהלך הרבה שנים. אז תצליחו, הצלחתכם היא הצלחנו ואנחנו תמיד נשמח להיות פה בכל מה שאנחנו נידרש. אני חושבת שזה באמת מייצג את העמדה הרווחת של כל חברי הכנסת שנמצאים פה. תודה.

תודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. שוב, תודה רבה לכם, יישר כוח והרבה הרבה הצלחה בהמשך דרככם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.