הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת ושל ועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצ"ח מימון מפלגות
יום רביעי, ג' באדר התשע"ז (1 במרץ 2017), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 01/03/2017
חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 35), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 34) (גוף פעיל בבחירות), התשע"ז-2017
מוזמנים
¶
ממונה בכיר, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איל זנדברג
עוזר בכיר ליועמ"ש, משרד מבקר המדינה - יצחק בקר
מנהלת ביקורת מימון מפלגות, משרד מבקר המדינה - חנה רותם
היועץ המשפטי, ועדת הבחירות - דין ליבנה
חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה - גיא לוריא
קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה - דורון סלע
יועמ"ש התנועה למשילות ודמוקרטיה, מלכ"ר - דן שמחה רוטמן
נציג ארגון שתי"ל, מייסודה של הקרן החדשה לישראל - חובב ינאי
היו"ר יואב קיש
¶
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אתמול הופץ נוסח לקראת הצבעה בוועדה ושליחת הסתייגויות, וההסתייגויות צריכות להימסר עד יום ראשון בעשר, עדיף מוקדם ככל האפשר. בשבוע הבא, יום רביעי או שני - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אז אני כבר אומר שההצבעה תהיה ביום שני באחת-עשרה. בנוסח, כפי שראיתם, הוטמעו כל ההערות שהיו בישיבות האחרונות. בדיון היום נדבר על מספר נושאים שאנחנו רוצים לעבור עליהם עוד פעם. נושא אחד זה בסעיף 1(2), פעילות בחירות, בנושא הסעת בוחרים – ההתייחסות למקום המגורים. נושא נוסף שביקשו להתייחס אליו הוא בסעיף 4, הנושא של פרסום בכלי התקשורת. שינינו את זה לשנה במקום שלושה חודשים, כדי שלא יהיה מהלך של להתחפש לכלי תקשורת. העניין הזה גם נכנס ואני מבין שגם על זה רוצים לדון. יש עוד נושאים?
היו"ר יואב קיש
¶
אני חושב שלגבי הסכומים הגענו להסכמות. מדובר בסכומים שגם קיבלו את הסכמת הקואליציה, אבל אני שמעתי שאתה הרגשת מאוד לא נוח, אז אמרתי שנדון גם בנושא הסכומים.
היו"ר יואב קיש
¶
אז נתחיל עם הנושא שלך, מכיוון שאני חייב לציין אותך לטובה, שאת מגיעה כל ישיבה ואני מעריך את זה מאוד. חברת הכנסת גרמן, בבקשה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
נכון, ומה שאני מבקשת כרגע זה להעלות את הנושא של "עמדותיהם הפוליטיות". אני מדברת על 1(1) ו-(2). לאורך כל הדרך אתה וכל שאר חברי הוועדה הדגשנו את זה שאנחנו לא רוצים להכליל את החברות האזרחיות כמו למשל שדולת נשים, אדם טבע ודין ואפילו ארגונים שהם בעד או נגד הכיבוש, בעד שתי מדינות או מדינה אחת. אנחנו רוצים שיהיה להם את החופש לפרסם כאוות נפשם והם יהיו מתחת לרדאר בכל סכום שהוא. אם רוצה שדולת הנשים לפרסם שהיא בעד שתהיינה הרבה נשים או אם רוצה "שלום עכשיו" לפרסם שהיא בעד שתי מדינות לשני עמים, או "גוש אמונים" שהוא בעד מדינה אחת דו-לאומית – זכותם.
אבל, אין ספק שזאת עמדה פוליטית. אז אם אנחנו מכניסים עמדה פוליטית אז למעשה ביד אחת אנחנו משחררים בעוד שביד השנייה אנחנו מגבילים. ולכן הצעתי היא להוריד את "עמדה פוליטית".
היו"ר יואב קיש
¶
אם מורידים את זה זה באמת פותח? לתפיסתי זה דווקא משאיר את זה מאוד עמום. אני מסכים עם התחילה של דברייך, אבל לדעתי בסוף זה יצא שנקלקל. כי אם נוריד את הנושא של עמדה פוליטית אז זה כאילו פותח את הכול.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
יכול להיות. החלק הזה מכוסה בתרומה, אבל לא הסעת בוחרים שלא לפי החוק ושלא בתמורה מלאה. חלק מכוסה וחלק לא, וזה יבהיר - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אבל "בשל עמדותיהם הפוליטיות המשוערות לפי מקום מגוריהם" – לדעתי זו בכלל קטסטרופה.
איל זנדברג
¶
חברת הכנסת גרמן, צריך להפריד בין ההערה שלך על להרחיב "עמדות פוליטיות" לבין הסיפה. אני חושב שאלה שתי סוגיות שההכרעה ביניהן היא נפרדת.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
בוא נאמר ששדולת הנשים תרצה להסיע נשים, בשל עמדותיהן הפוליטיות בעד נשים. אז האם אנחנו רוצים - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
כן, משהו כזה. או סתם היא תסיע נשים, בלי אפילו... הרי אנחנו לא רוצים לצמצם את זה. הרי כל דבר זה עמדה פוליטית, למשל, כשאני אומרת שאני רוצה להעלות את מס הכנסה זה פוליטי, וכשאני אומרת שאני רוצה להעלות את מס הבריאות, גם זה פוליטי.
איל זנדברג
¶
נכון. למעשה זה לא צריך להיות "עמדותיהם הפוליטיות", אלא "עמדותיהם המפלגתיות". כי בסוף זה עניין של הצבעה ולא מה הם חושבים באופן אמורפי.
איל זנדברג
¶
המפלגה מסיעה אנשים ואנחנו רוצים שמי שהוא לא מפלגה יעשה את זה רק בהיקפים קטנים. כלומר, לא אנחנו רוצים, הכנסת רוצה.
ארבל אסטרחן
¶
זה צריך להיות בעצם "בשל עמדותיהם בעד רשימת מועמדים מסוימת או נגד רשימת מועמדים מסוימת".
ארבל אסטרחן
¶
למשל, עשינו כנס "רק לא איקס", ועכשיו את האנשים האלה שהיו בכנס, שאנחנו יודעים שהם "רק לא איקס", אותם אנחנו רוצים להסיע.
(היו"ר אורי מקלב, 15:16)
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לא אכפת לי אם זה יהיה גם נגד או רק בעד, אבל שזה יהיה רשימת מועמדים. בואו נניח לחברה האזרחית לעשות את עבודתה.
ארבל אסטרחן
¶
אנחנו בהערות של חברת הכנסת גרמן. יש לה הערות לגבי (1) ו-(2). על (2) דיברנו, וב-(1) פשוט להוריד את "עמדותיהם הפוליטיות".
איל זנדברג
¶
אני מציע "העדפה מפלגתית" במקום "העדפה פוליטית". ההצעה הזאת יכולה לכלול גם בעד רשימות מסוימות וגם - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אמרנו שההבדל בין "פוליטי" ל"מפלגתי" הוא שזה מפלגה אחת לעומת מכלול, ימין שמאל וכולי. זאת אומרת, יכול להיות שרצו להרחיב את זה קצת.
איל זנדברג
¶
לא, אבל כאן הכוונה היא לתפוס את ההתנהגות המפלגתית הרגילה. המפלגות מסיעות בוחרים ועכשיו מישהו אחר רוצה גם להסיע בוחרים. אז אומרים "אל תעקוף את הפעילות המפלגתית, כלומר, אל תעשה פעילות שהיא כמו מפלגה, עבור המפלגה".
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
התכוונו להוציא ממנה את החברה האזרחית ואת הדעות הפוליטיות הגדולות, כמו למשל בעד אוויר נקי.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
מועמד זה משהו אחר, מועמד זה משהו ספציפי. אבל אם אתה רוצה לעשות תעמולה בעד שתי מדינות לשני עמים או למדינה אחת דו-לאומית, אתה לא רוצה להכניס את הדבר הזה.
איל זנדברג
¶
זה עלול לתפוס אולי יותר מ"מפלגות", אבל זה מחדד לכוונות ההצבעה בבחירות. כלומר, בסוף, בשלב הזה לא חשוב מה הם חושבים, חשוב מה הם מצביעים.
שמחה רוטמן
¶
אם מדברים רק על (1) זה משהו אחד, אבל (2) זה כבר ממש ביום ההצבעה לבחירות, שאז זה לא חסימה של שתי מדינות, של שדולת הנשים או משהו כזה - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לא, שמחה את מאגר הבחירות אנחנו כבר שינינו לא כמאגר. המאגר מתייחס רק לביצוע, המאגר הוא כבר חסר חשיבות אלא לשם ביצוע. בן אדם יכול להחזיק מאגר.
שמחה רוטמן
¶
אני מדבר רק על סעיף (2), אני לא מדבר על סעיף (1) בכלל. בסעיף (2) האמירה היא "הסעת בוחרים שלא לפי חוק בשל עמדותיהם הפוליטיות, לרבות אם עמדותיהם הפוליטיות משוערות לפי מקום מגוריהם". המטרה בסעיף הזה מלכתחילה הייתה להגיד כך: אם אני מסיע אנשים בשביל מפלגה ספציפית, אז אני תרומה אסורה ואני מכוסה לפי המצב הקיים. אבל אם אני מסיע אנשים שהתחייבו לי שהם לא מצביעים למפלגה מסוימת אבל הם יכולים להצביע לכל מפלגה אחרת, אני לא מכוסה בתור תרומה אסורה למפלגה מסוימת אבל אני כן משפיע באמצעות ההסעה על תוצאות הבחירות בצורה מאוד משמעותית.
שמחה רוטמן
¶
אם אני בא ואומר שאני מסיע רק ימנים או רק שמאלנים אני משפיע על תוצאות הבחירות גם בלי שהמילה "מפלגה" מופיעה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני לא יודעת מה זה "כוונת הסעיף". יש פה מחוקק, ויואב אמר במפורש, לאורך כל הדרך, שלא זאת הכוונה שלנו.
איל זנדברג
¶
בכל אופן ב-(2) מדובר על כוונת ההצבעה שלהם, שאתה מסיע אנשים לקלפי כדי שהם יצביעו. היה יכול להיות יותר צר להגיד "כוונת הצבעה למפלגה מסוימת". זה הכי צר. אבל גם אם לא זה, זה עדיין אמור להתייחס לכוונות ההצבעה ולא לעמדות הפוליטיות הכלליות שלהם. מה שכתוב ב-(1), "כוונות ההצבעה שלהם בבחירות", יכול לכלול גם מישהו שאומר שהוא לא יצביע למפלגות מסוג מסוים.
היו"ר אורי מקלב
¶
בסופו של דבר אנחנו מעוניינים לתת אפשרות לגוף מסוים להסיע בוחרים ל... או רק להצביע. זאת אומרת, אם אנחנו מכוונים רק לכך שהוא ישתתף בבחירות, זה דבר אחד. אם יש מישהו שרוצה לדרבן את מימוש זכות הבחירות ואומר שהוא רוצה להעמיד הסעות למי שרוצה להצביע בלי להגיד שום דבר – את זה אנחנו לא רצינו למנוע. אבל מעבר לזה, אם זה כן בגלל עמדה כזאת או אחרת או בגלל שהוא רוצה לקדם אג'נדה כלשהי, אפילו אם זו לא מפלגה – השאלה אם אנחנו רוצים למנוע את זה או לא. אני כרגע בסך הכול ממלא מקום כאן, אני לא עובד כרגע לפי הראש שלי, אבל אני כן זכרתי שדובר על חשש שאם יש למשל שלוש מפלגות שעומדות במטרות שלו ואין לו בעיה אם זו תהיה זאת או זאת או זאת, אבל בסופו של דבר הוא כן רוצה להשפיע - - -
איל זנדברג
¶
נדמה לי שהיושב-ראש עוד לא שיקף מה שהוחלט, אלא עכשיו זה הרגע שדנים בנקודה הזאת. לא דנו בה לפני קריאה ראשונה ועכשיו - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אני אומר שאם הכוונה היא כזאת, אז צריך נוסח אחר, ואם הכוונה היא אחרת, כלומר לא להגביל, אז מה שאתה מציע זה בסדר.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה להבהיר שלאורך כל הדרך אנחנו ביקשנו להימנע מללכוד את החברה האזרחית. זאת אומרת, כאלה שיש להם דעות שהן הרבה יותר גדולות מדעה לגבי מפלגה... ברגע שאתה אומר "דעה פוליטית" אתה לוכד בפנים גם את החברה האזרחית, ואתה לא רוצה ללכוד אותה בפנים. יש לזה פרשנות מאוד נרחבת.
היו"ר אורי מקלב
¶
בסופו של דבר זה שבן אדם מסיע אנשים זה כבר יכול להיות בעיה. אני שואל אם עצם הסעת האנשים - - -
איל זנדברג
¶
אם הוא מסיע אנשים ולא בודק עבור אילו מפלגות הם יצביעו, אז הוא לא ייתפס ברגולציה, וטוב שכך. אם הוא מסיע רק אנשים שהוא חושב שיצביעו לרשימה מסוימת מתוך מספר רשימות - - -
איל זנדברג
¶
נכון, זה לא צריך להיות ברגולציה, כי אין זיהוי ברור איזה מפלגה מאמינה בדבר הזה, כלומר, זה לא חד-חד-ערכי.
איל זנדברג
¶
אין כאן בהכרח הצבעה למפלגה מסוימת, כלומר, הוא לא בהכרח עוקף את דרכי מימון המפלגות הרגילות, שלשמן החוק הזה נועד. החוק הזה נועד לאכוף את מי שעושה פעילות שמפלגות אמורות לעשות, ועושה את זה בכסף גדול ומשפיע על השוויון וההזדמנויות. אבל אם אתה לוקח איזשהו רעיון כללי שאי אפשר לשייך אותו למפלגה מסוימת - - -
חנה רותם
¶
קחו את המקרה של הסעת נשים בדואיות. השאלה היא אם זה בגדר הרחב או המצומצם יותר, האם יש פה באמת יכולת לנבא את ההצבעה שלהן - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אצל נכים וקשישים אתה מבין שההסעות הן גם כי יש להם איזה חסם, איזו בעיה, ואתה רוצה להקל עליהם. אבל כשאתה עושה הסעה, למה אתה עושה אותה? אתה נותן איזו פריבילגיה, איזה משהו נוסף. חברת הכנסת גרמן, בבקשה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני רוצה להעלות דברים שאנחנו דיברנו עליהם. אחת הדאגות מהחוק הזה היא שהוא יצנן את הנושא של חופש הביטוי. ורוצים למנוע את זה. ומה זה חופש הביטוי? מותר לבן אדם להביע את דעתו שהוא בעד מדינה דו-לאומית. אבל אם אתה מכניס "דעות פוליטיות", אז אסור לו. כל אדם שיביע את זה או יתמוך בזה, ייכנס לגדר החוק. ואנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים להשאיר מחוץ לחוק את הדעות הגדולות שלנו, כולל הנושא שהוא הכי מהותי והכי קרוב לפוליטיקה: מדינה דו-לאומית או שתי מדינות לשני עמים. אנחנו לא רוצים להכניס את הנושא הזה לתוך החוק הזה, אנחנו רוצים שהוא כן יהיה בחוץ, כדי כן לאפשר את חופש הביטוי.
היו"ר אורי מקלב
¶
השאלה האם מתן הסעות זה התערבות בחופש הביטוי. כשאתה אומר שאתה נותן תמריץ, נותן משהו – הרי הסעה זה מתן תמורה - - -
איל זנדברג
¶
אין ערך כספי לדבר הזה מעבר ל... זאת פעולה שהיא חלק מהפעילות הפוליטית בשביל לגרום לבוחרים להגיע ולהצביע. ואם הם מצביעים למפלגה מסוימת - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אין ספק שאם מישהו נותן למפלגה הסעה זה נקרא תרומה, אין על זה ויכוח בכלל. גם אם אתה מעמיד את המכוניות של החברה שלך לטובת מפלגה אז זאת תרומה לאותה מפלגה. עכשיו אנחנו מדברים לא על מפלגה אחת אלא על דברים שמזוהים עם מפלגה, על איזו דעה שמזוהה רק עם מפלגה אחת, דעה שרק במצע שלה זה כתוב – האם זה נקרא שהוא נתן?
איל זנדברג
¶
אבל - - - שמדבר על "עמדות פוליטיות", שתופס הרבה מאוד התרחשויות ואירועים שאתה לא רוצה לתפוס, מדבר על המפלגות, על כוונת ההצבעה. ואם הרעיון הוא מזוהה ברמה כזאת או אחרת, כך ייקבע, אז אתה תופס - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
כשבן אדם מעמיד ממלא מקום צריך לקחת בחשבון למה שהוא נוטה. אני לא יכול להיכנס לראש של היושב-ראש, ואני נוטה לא לתת פרשנות מצמצמת - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
כרגע יש בוועדה שניים והיושב-ראש מוליך ומוביל את הסיכום של הדברים. אז סיכום הדברים הוא שאנחנו לא מצמצמים את זה אלא לוקחים בצורה רחבה, ולכן לא לצמצם את ההסעות.
ארבל אסטרחן
¶
ב-(1) ירד "עמדותיהן הפוליטיות" ויישאר רק "כוונות הצבעה", וגם ב-(2) בעצם ירד "העמדות הפוליטיות" ויישאר "כוונות הצבעה".
דין ליבנה
¶
אבל אני רוצה להבהיר שמדובר בכוונות הצעבה פרטיקולריות. כלומר, לא רק אם ברצוני להצביע או לא, אלא לאיזו מפלגה מסוימת אני רוצה להצביע.
איל זנדברג
¶
זה לא רק עצם זה שהוא רוצה להשתתף בהליך ההצעה, אלא שהוא הולך למפלגה מסוימת או לכמה מפלגות.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
למפלגה מסוימת, עזוב את "כמה". מפלגה מסוימת – זו הרי הכוונה של החוק. שהכסף הגדול לא ישפיע על הבחירות. הכוונה היא למפלגה.
ארבל אסטרחן
¶
בכל מקרה כרגע אני אכתוב את זה כהסתייגות או כהצעה של חברת הכנסת גרמן ועוד לא אכניס את זה לנוסח, זה יעמוד להצבעה בישיבה הבאה.
איל זנדברג
¶
נכון. הנה, אנחנו אומרים פה לפרוטוקול ש"כוונות ההצבעה" זה למי הם הולכים להצביע. הצעתה של חברת הכנסת גרמן, אם אני מבין נכון, היא לכתוב "למפלגה מסוימת". אבל הנוסח שבוועדה זה "כוונות ההצבעה". יש נוסח שהוא ממש... ויש נוסח שנראה לי שיש סיכוי שיהיה מקובל.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
בסעיף קטן (2) יש סעיף שכל הזמן עלה ואני חושבת שהוא בלתי מתקבל על הדעת. בסיפה אנחנו מדברים על "הסעת בוחרים ביום הבחירות שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה... לרבות אם עמדותיהן הפוליטיות משוערות לפי מקום מגוריהם". זאת אומרת שבבני ברק אסור להסיע, כי אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהם מצביעים לאגודת ישראל, וביהודה ושומרון אסור להסיע, כי אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהם מצביעים לבית היהודי, ובקלנסווה אסור להסיע, מפני שאנחנו יוצאים מתוך הנחה שהם בעד הרשימה המשותפת, וכן הלאה וכן הלאה. אני חושבת שזה אבסורד וצריך להוריד את זה.
ארבל אסטרחן
¶
בדיוק מה שהיא אמרה. הרעיון היה שמי שרוצה לעשות הסעות לא חייב לקבל התחייבות בכתב מהאנשים למי הם הולכים להצביע, אלא שאם מישהו מסיע בבני ברק הוא מניח שהם מצביעים למפלגה מסוימת. או למשל יישוב קטן שהוא יותר הומוגני.
איל זנדברג
¶
הבאנו דוגמאות קשות, כמו למשל מי שרוצה לעודד הצבעתן של נשים בדואיות מתוך תפיסה שצריך להעצים את הקבוצה הזאת באוכלוסייה. הוא יפנה רק לכפרים בדואיים, ואפשר אולי לנחש שיש מספר מסוים של מפלגות שהנשים יצביעו להן, בגלל חתכים כאלה ואחרים שאפשר להעריך. אבל המטרה של מי שמסיע היא לא כדי שהם יצביעו למפלגה כזאת או כזאת, אלא עצם התפיסה שנשים בדואיות צריכות להצביע.
היו"ר אורי מקלב
¶
או שהפוך, שהוא רוצה שיצביעו בעד מפלגה מסוימת, הוא רוצה לתרום למפלגה, אבל הוא יודע שהחוק לא מאפשר לו, ולכן הוא יגיד שהוא רוצה לקחת נשים בדואיות להצביע. מה המחשבות שלו אנחנו לא יודעים.
איל זנדברג
¶
אבל בדוגמה שהבאתי יש דוגמה לגיטימית: אם שדולת הנשים עושה את זה, שזה גוף שמקדם לאורך הרבה שנים את זכות הנשים, אז כנראה שהיא לא עושה את זה כדי להביא להצלחתן של מפלגות מסוימות בהכרח. אני חושב שהכנסת, המדינה, לא רוצה למנוע פעילות חברתית ראויה. זה שבצד השני יכולים להיות רמאים זה לא אומר שצריך להשבית את כל הפעילות החברתית - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
הכול נכון, אבל בחוק הבחירות זה לא בדיוק ככה. אנחנו תיקנו הרבה חוקים בגלל שיש כאלה שרוצים להשפיע. אם לא היינו חוששים, במיוחד בעת בחירות, מכאלה שרוצים להשפיע... אנחנו מונעים דברים גם אם אנחנו חושבים שהם בסדר, בגלל שיש כאלה שינסו בדרך הזו להשפיע בצורה לא כשרה. ולכן בבחירות אנחנו מחמירים יותר.
איל זנדברג
¶
לא, אמרנו את זה מהתחלה. החשש הוא שהכנסת צריכה להתמודד פה עם תופעה – שאגב, מבחינתי לא הוכחה פה בשום שלב בדיון – של ניצול לרעה וכדומה. אלא שכל כלל שהיא תקבע עלול לפגוע בחופש הפעילות הפוליטית, חופש הביטוי וחופש ההתארגנות, וכל אותן זכויות שהן כל כך חיוניות לדמוקרטיה, ולכן אנחנו צריכים להיות זהירים והכנסת צריכה לבדוק אילו חלופות יש בפניה כדי להשיג את התוצאה המקווה. ואם יש דרך שפחות פוגעת ויכולה להשיג את התוצאה, היא צריכה לבחור בה. זה מה שהמשפט החוקתי אומר. היא לא יכולה לקפוץ למסלול שהוא פוגע יותר, כדי להיות באכיפה הגבוהה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל בוא לא ניתמם. כשמישהו מעמיד הסעה בסכומים גדולים, הוא לא עושה את זה בשביל... עד היום לא הייתה תופעה של לעשות את זה רק כדי לקדם אג'נדה. אני עוד לא ראיתי אנשים שהשקיעו עד כדי כך כסף, סכומים אדירים, רק בשביל לקדם הצבעות של מגזר מסוים. מי שיכול להעמיד הסעה זה מישהו שיותר מכוון לקידום של מפלגה ולא רק עמדה פוליטית כזאת או אחרת.
איל זנדברג
¶
אבל האם יש תופעה הפוכה ידועה? שמישהו משקיע הרבה כסף להסיע הרבה בוחרים מיישוב שהוא לא יודע למה הם יצביעו והוא לוקח סיכון שהם יצביעו לאחת משלוש מפלגות?
היו"ר אורי מקלב
¶
אני לא יודע,לא. בבני ברק אין תופעה כזאת. אני לא יודע מה קורה במקומות אחרים, אבל - - -
איל זנדברג
¶
אז אם הוועדה לא יודעת, אז איך אפשר לאמץ כלל שיכול לפגוע בחופש הביטוי בלי שיש בכלל תופעה שאנחנו מנסים לעצור? מה התכלית שאנחנו מנסים להשיג פה? אם אין תופעה כזאת אז מה אנחנו באים למנוע?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להראות לך את האבסורד. אם אנחנו משאירים את הסיפה, המשמעות היא שאי אפשר להסיע בוחרים בכלל – לא ביהודה ושומרון, לא בכל הרשויות החרדיות, לא בכל הרשויות הערביות ולא בבדואיות, וגם לא בקיבוצים. ותשמע, עם כל הכבוד, גם בבני ברק יש כאלה שמצביעים - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
נכון. אני רק אמרתי שגם עד היום אף אחד לא העמיד הסעות בחינם. יכול להיות שכן העמידו, יכול להיות שבתקופות מסוימות עמותה שהייתה למען ברק או דברים כאלה, בזמנו, כשהיה הרבה כסף, עשו גם דברים כאלה, העמידו הסעות וכל מיני דברים, בלי שזה עבר דרך המפלגה אלא דרך עמותות מסוימות. החוק היום עצר את זה, ועכשיו אנחנו רוצים - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אבל אם יש אנשים שרוצים לגרום לכך שכמה שיותר אזרחים יצאו לבחירות, יבואו להצביע, אנשים שדואגים מזה שאין מספיק בוחרים, אנשים שהם גם מהימין וגם מהשמאל, חרדים וחילונים, אנשים שרק רוצים לעודד כמה שיותר אנשים להצביע – אי אפשר שאנחנו נמנע מהם את זה. והחוק הזה מונע על פי מקום מגורים. שלא לדבר על זה שזה גם לא נכון; אני למשל מכירה אנשים מבני ברק שלא הצביעו ליהדות התורה אלא הצביעו אולי לליכוד ואולי אפילו ליש עתיד.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני אפילו לא הערתי על זה, את אמרת את זה ולא התווכחתי, בסדר. זה שלא הגבתי זה לא אומר שהסכמתי איתך שבבני ברק... אף אחד לא יעמיד בבני ברק הסעות רק בגלל שהוא יהיה בטוח שהוא יצביע למפלגה.
ארבל אסטרחן
¶
גם בשכונות וערים אחרות; הרי יודעים לפלח את ההצבעה לפי שכונות ויש מובהקות במקומות מסוימים.
היו"ר אורי מקלב
¶
הסעיף הזה הוא בעייתי, ודאי שיש היום רשימה... זה הרבה יותר היום רק לדחות רשימה ערבית, זה מה שדיברו וזה מה שנוצר. מדוע? לא היו עושים את זה אם היו כמה רשימות, אבל כשיש רשימה אחת אז אתה אומר - -
היו"ר אורי מקלב
¶
- - אתה יודע שהיום כמעט שאין עיר חוץ מהמקומות הערביים שבה מעל 90% מצביעים עבור מפלגה אחת. חוץ מזה לא קיים ואני לא מכיר - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
יכול להיות. אם יש ערים חרדיות אז כנראה יש ערים ערביות. אבל האמת שהסעיף הזה הוא גם בעיה ב... מה זה "המשוערות"? מה זה משוער? 60%? 70%? 80%? מה זה משוער?
היו"ר אורי מקלב
¶
עזבי בני ברק, אני לא... אני כבר אמרתי בתחילת דבריי שכל החוק הזה... מה לעשות שתורמים חרדים תורמים למען מוסדות חינוך, למען מוסדות רווחה, למען דברים שיש להם ערך מיוחד, כאשר הצבעה לא נמצאת אצלם בערך גבוה. אין מערכת תרומות במפלגות החרדיות באופן כללי. אז אם כל הזמן מדאיג אותך הציבור החרדי, חברת הכנסת גרמן, הוא לא נמצא בעניין הזה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לא, לא, מדאיגה אותי הדמוקרטיה במדינת ישראל והחשש שכסף גדול ישפיעו לנו פה על הבחירות ושלא נדע מי נתן, כמה נתן ולמה נתן, ואחרי זה לא נדע מה החזירו לו בתמורה. זה מה שמדאיג אותי. כל השאר לא חשוב בעיניי.
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל חלק מההשפעה, חלק מהזרמת כספים גדולים כדי להשפיע, יכול להיות דרך הסעות. וזה לא ייחשב כתרומה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל אם את אומרת ש... זה בדיוק החלק הזה. אני מודה שהסעיף הזה והפסקה הזאת לא מוגדרים טוב. מה זה "משוער"? איך אתה יודע מה משוער?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני רק רוצה לסיים את החלק הזה. כאן נשאלת השאלה מה זה "משוער". ההגדרה היא לא ברורה. מה זה "משוער"? מה זה "סבירות"? משוער זה סבירות. מה הסבירות אומרת? רוב? 80%? 90%? 100%?
דבר שני, שאלנו האם הסעיף הזה כשלעצמו לא פוגע באנשים שרוצים לקדם אג'נדה, לקדם משהו, למשל מי שרוצה לתרום שקשישים או נכים יבואו להצביע. אבל אם מישהו רוצה להסיע מישהו שתומך ברעיון של שתי מדינות לשני לאומים, או במדינה דו-לאומית – האם אתה רוצה למנוע את זה? וגם, בעיר הזאת או בשכונה הזאת מצביעים ככה וככה – האם אתה רוצה למנוע גם ממנו?
היו"ר יואב קיש
¶
אני אגיד לך לשם מה הסעיף הזה. אי אפשר להתעלם מכך שגם זהות פוליטית, עד כדי זהות מפלגתית אפילו, באה לידי ביטוי במקום מגורים. ברור שאי אפשר להגיד במאה אחוז, הרי קיימות סטיות, אבל - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אבל זה הופך את זה לסקטוריאלי. אולי לא מפלגתי, אבל מאוד סקטוריאלי. ערבי יש באמת רק מפלגה אחת.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
נכון, חברת הכנסת גרמן דיברה גם על יהודה ושומרון. ואז זה נקרא תרומה ישירה למפלגה.
היו"ר יואב קיש
¶
הרבה דברים דיברנו על תרומה ישירה, ואת זה אסור לעשות, בלי קשר. דיברנו באופן מאריך על כך שאנחנו לא רוצים שיקום גוף שבמסגרת הפעילות הזו יפעל נגד מפלגה מסוימת או בעד מפלגה מסוימת, דבר שהוא אסור גם לפי החוק הקיים. ועכשיו השאלה שעולה היא האם התייחסות למקום מגורים מובילה למקום הזה. אני חושב שהתייחסות למקום מגורים היא בהחלט מאוד משמעותית בהקשרים האלה ואני חושב שזה חלק מהמטרה של החוק. עכשיו, אם מישהו ידבר בהכללה, ללא התייחסות ספציפית למקום שיש לו זהות מסוימת, אז הוא באמת לא פוגע במטרת החוק. למשל, כמו שאמרת, שכל מי שיש לו בעיה להגיע לבחירות, אני נותן לו שירות הסעות – מצוין, אין לי עם זה שום בעיה. אבל, ברגע שהוא ידבר על כל מי שיש לו קושי להגיע להצביע משכונה כלשהי בבני ברק – זה כבר נראה קצת אחרת. ולכן אנחנו העלינו את הסעיף הזה ולכן היה דיון סביב העניין הזה, וזה ההיגיון שעומד מאחורי העניין הזה.
אבל תן לי רקע מה היה פה קודם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בתגובה להערה אני אמרתי שאני לא ראיתי אנשים שנתנו הסעות. אולי לפרסם משהו, אבל לתת הסעות זה כבר משהו שעד היום לא היה - - -
ארבל אסטרחן
¶
חברת הכנסת הציעה בפסקאות (1) ו-(2) להוריד את הנושא של עמדות פוליטית ולהגיד שמאגר המידע יכלול רק כוונות הצבעה בבחירות, ושגם ההסעות ייאסרו בשל כוונות הצבעה בבחירות.
היו"ר יואב קיש
¶
אז אני מציע שתגישי את זה כהסתייגויות, כי אנחנו לא נספיק להחליט. אני רוצה לעבור לנושאים הבאים - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
תראו, כל החוק הזה הוא סוג של ניסוי חברתי מאוד מסוכן, וככל שמתעמקים בחוק הזה יותר מבינים שהוא קודם כול לא בשל ולא אפוי, וכל האמירות האלה הן גם לא... אני מנסה להבין כמה זה מדאיג, למשל, העניין הזה של עמדות פוליטיות. מה זה הדבר הזה "עמדות פוליטיות"? איך אתה תמדוד עמדות פוליטיות? איך תעשה בדיקה של עמדות פוליטיות? אם העמדנו הסעה ובמקרה באו אנשים שאם יבדקו אחר כך יגלו שהוא בעד כך או אחרת – מה יעשו? איך אתה מזהה את הדבר הזה? אני גם מנסה להבין - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני יכול להגיד לך שהייתה פה הצעה – אני לא זוכר של איזה חבר כנסת, מקלב לדעתי – שאמרה שהסעות לקלפי ייעשו רק על ידי מפלגות.
היו"ר יואב קיש
¶
אמרו שזאת פעילות פוליטית-מפלגתית טהורה. הייתה פה התנגדות מאוד גדולה של משרד המשפטים. אמרו "אנחנו נעשה את זה רק מפלגות". אז אתה מציג עמדה אחת, יש עמדה אחרת, ואנחנו מנסים למצוא - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
לא, אני לא קיצון בכלל. הרי מה העניין? אני זוכר כילד פוליטי שהנושא של להסיע אנשים לקלפי זאת מחויבות שהיא גם מחויבות דמוקרטית, היא לא רק פוליטית. אנחנו, כשלקחנו אנשים באוטו להצביע, לא שאלנו אותם. קיווינו שהם מהליכוד, אבל לא באמת בדקנו מה הם הצביעו בקלפי, אין לנו מושג.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אתה מנטרל אותה, ואני שואל איך המפלגות יעמדו בזה. הרי זה ידרוש מהמפלגות עכשיו להקים - - -
היו"ר יואב קיש
¶
יואל, עניתי לך.
הלאה. השלושה חודשים עלה לתקופה של שנה. אני רוצה לשמוע אם אנשים רוצים לא לקבל את השינוי הזה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
על פסקה (4). וגם היה הנושא של הפרסום, שאני רוצה לשמוע התייחסות גם לזה. חברת הכנסת גרמן, בבקשה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לאורך כל הדיונים שלנו אני אומרת שלדעתי כל הסיפה "למעט פרסום כאמור בכלי תקשורת" צריכה לרדת כולה. אסור לנו בשום פנים ואופן לבוא ולומר שפרסום במהלך תקופת הבחירות שמטרתו להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימה מסוימת אסור, אבל באותה נשימה לבוא ולומר שכן מותר פרסום. כי למעשה אנחנו אומרים פה שמותר פרסום במהלך תקופת בחירות שמטרתו להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים, בתנאי שזה בכלי תקשורת. זה לא יכול להיות.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, זה חשוב, זה מהות העניין. אני אומר את זה עוד פעם, גם לפרוטוקול: אין כוונת החוק הזה להשפיע על שוק התקשורת הישראלי. מי שחושב שזה בשביל לסגור את "ישראל היום" טועה - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
לא, אתה רוצה לסגור את כולם חוץ מ"ישראל היום". את כולם אתה סוגר, חוץ מ"ישראל היום".
היו"ר יואב קיש
¶
אתה יכול לנסות להגיש עוד פעם את חוק "ישראל היום", אבל אני אומר בצורה הכי ברורה: החוק הזה, אין תפקידו להתערב בשוק התקשורת הישראלי.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אפשר להודות שטעית, אפשר להודות שהחוק שרצית זה לא החוק שיוצא. אז בכל מחיר לחוקק חוק?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אין שום סיבה שבעולם, אלא אם מישהו רוצה פה להגן על "ישראל היום". ולא סתם להגן, אלא לתת לו חסינות. אם מישהו רוצה לתת חסינות ל"ישראל היום" ולאפשר לו לפרסם בזמן בחירות מודעות... הרי אדלסון - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אבל זה מה שכתוב פה עכשיו. פה כתוב שמותר לפרס מודעות... לאדם פרטי אסור לתרום, לעמותה אסור לתרום, אבל עיתון... עכשיו "ידיעות אחרונות" יכול לתרום עשרה עמודים חינם לבוז'י הרצוג.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אבל פה כתוב עכשיו מודעות. כתוב שלאף אחד אסור מודעות, אבל לעיתון כן מותר לממן מודעות בחינם.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
סליחה, לא כתוב פה "ישראל היום", כתוב פה "הארץ" למרצ ונוני מוזס ליש עתיד. הרי ברור שאם יהיה מותר בחוק, נוני מוזס ייתן עשרה לימודים ליאיר לפיד.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אפשר לקבל רשות דיבור? הרי גם המצב הקיים היום, שעיתונים לא מוגבלים לפני תקופת בחירות... בן כספית לא מפסיק לכתוב את הטורים הפובליציסטיים שלו - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
וגם לא חגי סגל. זה לא משנה בכלל. גם יאיר לפיד, לפני שהוא נכנס לכנסת, הוא לא הפסיק לכתוב בעיתון שלושה חודשים לפני בחירות.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
ואין לנו עניין להגביל לא כתבות ולא מאמרי דעה. אני רק לא בטוח שזה צריך להיות כתוב, כי זה כבר המצב הקיים היום. מה שאנחנו אוסרים בחוק הזה זה לפרסם במהלך תקופת הבחירות פרסום שמטרתו להשפיע. מדובר על מודעה, על עצומה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא, ברגע שאני אומר שזה בכסף אז היחידים שאני מאבד זה את בעלי העיתון, ואת זה צריך - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
יואב, תקשיב, עלוני השבת לא יוכלו לפרסם מודעות בחינם לבית היהודי, לא בכסף ולא שלא בכסף. הדבר היחיד שצריך להבהיר כאן הוא שאנחנו לא פוגעים בחופש העיתונאי של עיתונאים להמשיך לעשות את עבודתם כעיתונאים. עכשיו, עיתונאי ממילא – בהנחה שהוא כפוף לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות – אמור להיות, עד כמה שהוא רק יכול, "אובייקטיבי".
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו נשתמש – אני אומר את זה לארבל – במילה "תוכן עיתונאי", במקום המילה "פרסום". טוב, אנחנו - - -
איל זנדברג
¶
ברור שלא. הסעיף הזה הוא סעיף מורכב ואני לא הצעתי לתמוך בו. אני מנסה לחלץ פה, בתוך המחלוקת, שיהיה ברור שלפחות מודעות פרסומת לא כלולות.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
יואב, אם אנחנו לא מדברים על פרסום אלא על תוכן עיתונאי, אז למה להגביל את זה בשנה? ואם העיתון הזה קם אתמול בבוקר? מה זה משנה?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני מציעה שלא יהיה כתוב "למעט". שיהיה "אין בכוונת סעיף זה כדי לפגוע בחופש העיתונאי וב - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
"אין בכוונת סעיף זה לפגוע בחופש העיתונות", זהו, זה מה שהייתי עושה. אם יש פה ניקיון כפיים אז זה מה שצריך להיות.
איל זנדברג
¶
צריך לשים לב שבמציאות משרד מבקר המדינה מתמודד עם מצבים שנחזים להיות כתבה עיתונאית. נניח אני מדווח על אירוע שהתקיים אתמול בערב. אני יכול לדווח ש-10,000 איש באו להצביע למפלגה מסוימת, ואני יכול להגיד שהם באו להצביע למפלגה ולתאר בצורה מאוד סובייקטיבית - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני אעשה לך יישור קו, כי אתה לא היית בפתיחה של דבריי ואחרי זה אני הלכתי ואני לא יודע מה נאמר פה.
הוגש אתמול נוסח לטובת הסתייגויות של חברי הכנסת. למעשה זה הנוסח שמולנו. בנוסף, אנחנו נקיים את ההצבעה ביום שני באחת-עשרה, כאשר ההסתייגות הן עד יום ראשון בעשר בבוקר, ואחרי זה לא יתקבלו הסתייגויות.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
יופי, שינית. זאת אומרת, אתה לא סופר את הוועדה. אנחנו עבדנו בתכנית מסוימת, אבל אתה, בלי להודיע לנו, משנה את לוח הזמנים.
היו"ר יואב קיש
¶
חס וחלילה. יש לך את שישי, את חמישי, את מוצאי שבת, את היום. עד יום ראשון בעשר בבוקר. וההצבעות יהיו ביום שני באחת-עשרה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני לא הייתי בדיון הקודם. אנחנו נעבור על זה, יואב, ואם יהיו הערות נדבר עליהן.
היו"ר יואב קיש
¶
בבקשה. וגם תגישו הסתייגויות וגם יכול להיות שנקבל. אני לא פוסל כל הסתייגות, גם של האופוזיציה, דרך אגב. אני לא פוסל שום דבר. זה הנוסח, תגישו הסתייגויות, נדון בהן ונחליט ביום שני מה מקבלים ומה לא.
היו"ר יואב קיש
¶
חברים, זה הלו"ז. אנחנו עשינו שינוי אחד ב-(4): "תוכן עיתונאי" במקום "פרסום". עכשיו אנחנו מקשיבים לארבל להערתה בנושא אכיפה.
ארבל אסטרחן
¶
יש שני תפקידים שהוטלו פה על רשות האכיפה. אחד, כאשר מבקר המדינה מחליט שגוף פעיל בבחירות ביצע כל מיני פעולות שלא לפי החוק וקנס אותו, אז נקבע שמבקר המדינה יודיע על כך לרשות האכיפה והיא תגבה את הכספים. תפקיד נוסף שהוטל עליה זה במצב שבו גוף כזה מקבל תרומה אסורה, למשל בסכום מעל המותר או תרומה מתורם שזהותו לא ידועה. אם אותו גוף מחזיר את התרומה האסורה או את החלק האסור, זה לא ייחשב לתרומה אסורה. הוא צריך להחזיר את זה למי שנתן את הכסף, ואם הגורם הזה לא ידוע אז זה יינתן לרשות האכיפה.
רשות האכיפה העירו שהם לא יכולים לקבל כספים שאין לגביהם איזושהי חובה - - -
ארבל אסטרחן
¶
רק לגבי הקטע הזה. בנוסח שלפניכם כתבתי שאותו גורם יודיע למבקר המדינה ומבקר המדינה יודיע לרשות האכיפה. במחשבה שנייה אולי זה קצת מסורבל, ושאלתי את חשב הכנסת האם הוא יכול לקבל כספים מאוצר המדינה והוא אמר לי שהוא יכול, שיש לו אפשרות כזאת. אנחנו גם נמצאים בתוך חוק מימון מפלגות, שזה חוק שיו"ר הכנסת אחראי עליו. אז צריך להחליט - - -
ארבל אסטרחן
¶
או חשב הכנסת, או שגורם שרוצה להחזיר תרומה אסורה יודיע למבקר המדינה ומבקר המדינה יודיע לרשות האכיפה ואז - - -
ארבל אסטרחן
¶
עוד הערה. העיר לי נציג משרד מבקר המדינה, בהגדרת "פעילות בחירות" בפסקה (1), בעניין יצירת מאגר המידע: בישיבה הקודמת הוצע כאן למחוק את המילים "שלא לשם מכירתו למפלגה", והוא חושב שכן צריך להשאיר אותן, כי - - -
ארבל אסטרחן
¶
הוספנו כאן בישיבה הקודמת "לשם ביצוע הפעולות האמורות", ואתה אומר להוסיף "על ידי אותו גוף". אבל אם הוא רוצה לתת את זה לגוף אחר, זה בעייתי.
היו"ר יואב קיש
¶
בסדר, מקובל. מישהו רוצה להעיר על זה?
טוב, אנחנו עוברים לדיון האחרון, שבשבילו חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ הגיע, שזה הנושא של הסכומים.
היו"ר יואב קיש
¶
אני דיברתי איתה, עם מינה צמח. ברגע שאמרתי לה שהוספנו את "לשם ביצוע" היא אמרה שאין שום בעיה והכול בסדר.
אני רוצה להתייחס לסכומים. אני מזכיר שהחוק הזה התחיל עם מגבלה של 100,000 שקלים ושמענו פה חוות דעת שונות והייתה כוונה להעלות את זה, והוא אכן עלה משמעותית. א', אנחנו לא מגבילים לגמרי, אנחנו רק מגבילים את אופן קבלת התרומות וגובהן, אבל אנחנו לא מגבילים את הפעילות הזאת. כלומר, אין כאן ביטול פעילות אלא יש כאן הטלת מגבלות על פעילות, שנכון, יש להן אפקט מצנן. אנחנו החלטנו את זה כי ראינו מה קורה כשהדבר הזה לא קיים.
המספרים שאנחנו מדברים עליהם היום הם שעד 100,000 שקלים אף פעילות לא נכנסת למסגרת החוק, מה שנקרא "מתחת לרדאר". אגב, אני לא אוהב את הביטוי הזה, כי זה לא כאילו שמישהו מתחמק - - -
היו"ר יואב קיש
¶
הנה, חברת הכנסת גרמן חושבת הפוך ממך, איל, וטוענת שגם בסכומים יותר נמוכים ראוי שלפחות תהיה שקיפות. אבל אנחנו החלטנו לא להחיל את החוק על המדרגה הראשונה הזאת. המדרגה השנייה היא מ-100,000 שקלים עד 400,000 שקלים. ההבדל העיקרי בינה לבין יותר מ-400,000 הוא שניים. אחד, היא לא מחייבת עדיין התאגדות. זאת אומרת, אתה יכול לעשות את זה כאדם פרטי, אתה לא חייב להתאגד. היא כן מחייבת רישום והצהרה על הפעילויות שלך, כלומר, להיכנס לסיטואציה שבה כבר רואים את הפעילות שלך, כי זה כבר סכום שהוא יותר משמעותי. והמגבלה על התרומות היא כפולה: במקום תרומה מרבית של 11,000, תרומה של 22,000 שקלים. זו המדרגה השנייה. המדרגה השלישית - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
לא הבנתי. מה שייך 22,000 שקלים? אני אדם פרטי שרוצה להשקיע עכשיו 400,000 - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אסרו את זה. בין המדרגה של 100,000 ל-400,000 קורים שני דברים. אחד, מי שעושה פעילות מעל 400,000 שקלים, חלה עליו חובת התאגדות, בין אם כעמותה או חל"ץ. בנוסף, המגבלה על תרומה מרבית שלך מעל 400,000 שקלים היא על תרומה של 11,000.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
מה שדובר בקואליציה כשדובר על ה-300 או ה-400 – שאגב, זה גם נמוך ואנחנו נעלה את זה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
בעצם לא עשית כלום עכשיו. ברגע שמ-100,000 שקל הכנסת אותי תחת החוק, לא עשית כלום. הרי מי ייכנס היום ויתחיל עם מבקר המדינה, יתחיל להעביר אליהם את הדוחות - - -
איל זנדברג
¶
ההבדל בין ה-100 ל-400 זה ההתאגדות וסכום התרומה מיחיד, שיורד מ-22,000 ל-11,000. אלה שני ההבדלים שנשארו.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני רוצה רגע לא לדבר על הפוליטיקה, אלא על המהות. אמרתי את זה במליאה ואני רוצה להגיד את זה גם פה. זה נכון שאנחנו רוצים למנוע בחוק הזה את האפשרות לקנות את מדינת ישראל, שלא יבוא בן אדם, ישקיע פה עשרות מיליוני דולרים ויקנה את המדינה בכסף.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
רגע, עכשיו זו זכות הדיבור שלי.
מצד שני, אסור לנו בשום פנים ואופן לייצר דה-לגיטימציה למעורבות אזרחית דמוקרטית גם בפוליטיקה. אנחנו כפוליטיקאים משלמים מחיר כבד על דה-לגיטימציה, שלא לומר דמוניזציה, של המערכת הפוליטית, שהופכים אותנו לאיזשהו משהו מוקצה, מגעיל, מלוכלך, מטונף. לעמותות וכולי יש לגיטימציה לעסוק בפעולות ציבוריות אידיאולוגיות, אבל אסור לגעת בפוליטיקה. בעיניי זה דבר נורא ואיום, זה אסון לדמוקרטיה, כי בסוף המערכת הפוליטית היא זאת שמנהלת את הדמוקרטיה במדינת ישראל, היא מנהלת את המדינה. לכן אני רוצה לעודד - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אתה לוקח עמותה שכל החיים שלה עסוקה באידיאולוגיה ואתה אומר לה "שלא תעזי לגעת ב... אני לא מדבר עכשיו על תקציב מדינה, שזה ודאי אסור פוליטיקה, אלא אני מדבר עכשיו על גוף פרטי או אדם פרטי או מושב או יישוב או על קיבוץ או על תנועת חברים או על אני לא יודע מה, על חוג חזון שמחלק אוכל לנזקקים כל השנה ועכשיו גם רוצה לקדם לפני הבחירות מפלגה חברתית, כחלון לצורך העניין, שהתחפש יפה לחברתי... אסור לנו לייצר מצב שאנחנו עושים דה-לגיטימציה למעורבות אזרחית פעילה במערכת בחירות. וזה מה שאתה עושה בסוף.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אבל אני בעד שיתמכו. אני בעד שגופים ציבוריים, שעמותות, שארגוני חברה אזרחית - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אסור. אבל יש את הכללים של חוק העמותות, הניהול התקין, נוהל תמיכות של משרדי ממשלה – זה כבר קיים.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני לא רוצה רמאים, אני כן רוצה לעודד מעורבות אזרחית פעילה גם במערכות בחירות. ולכן ההבדל צריך להיות בסכום. אף אחד לא קונה בחירות במיליון שקל, זה סיפורי סבתא. אני רוצה שכמה שיותר אנשים במדינת ישראל יתערבו גם במערכת בחירות, ואני לא רוצה לחייב אותם עכשיו לדווח למבקר המדינה, לא רוצה לייצר להם אפקטים מצננים, לא רוצה לעשות להם דה-לגיטימציה ולהגיד שבעצם זה לא טוב ולא נכון. אני רוצה לעודד, אני רוצה לקרוא להם מעל הבמה הזאת: אזרחי מדינת ישראל, תהיו מעורבים בפוליטיקה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
סכום, זה הכול. אני לא מפחד ממיליון שקל, במיליון שקל לא קונים בחירות. אני רוצה למנוע מי שישים פה עשרה או חמישה מיליון דולר. אלה סכומים משפיעים. מי שישקיע מיליון שקל כי הוא יחליט שהוא הולך להסיע קשישים להצביע – זה נהדר. זו מעורבות פעילה ואנחנו רוצים לעודד אותה. כי יואב, עוד מעט אחוזי ההצבעה יחצו את ה-50 מלמטה וייקחו את הלגיטימציה של המערכות הנבחרות.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
בצלאל, חבל שלא היית בכל הדיונים, כי באמת יש פה הרבה דברים שיוצרים את המכשול ליוזמה האזרחית הזאת.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני חושב שהסכום הוא העיקר. אני נוטה להחריג סכום של עד מיליון שקל מכל החוק הזה בכלל.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
הסכום ודברים אחרים. מה אמרנו פה בוועדה, מה הצענו ליושב-ראש? אין בעיה, אני גם לא רוצה פה התערבות של עשרה, 20, או 40 מיליון דולר או שקל. בוודאי שלא. אז א', דיברנו על שקיפות. ב', דיברנו על הגבלת סכום. על הגבלת הסכום כולל, לא הגבלה של תרומות, לא על הגבלה של תרומות מחו"ל, שגם זה, אגב, צביעות שאין כדוגמתה. זו צביעות שאין כדוגמתה שהכנסת, הפוליטיקאים, אומרים "אין בעיה, אני יכול לגייס כסף מחו"ל, אבל אתם האזרחים, המעורבות האזרחית – אתם לא תגייסו כסף מחו"ל". זאת צביעות, פשוט צביעות.
לכן אני חושב שהדבר הנכון הוא להגביל את סכום ההוצאה, ובנוסף, להגביר כלים של שקיפות – מי תרם, מה עושים, מי עשה, מי מנהל, מי מארגן - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
קודם כול, אם בן אדם רוצה להקים ארגון ולהשפיע אבל לא מוכן להודות בזה ולא מוכן לספר מי הוא ואת מי הוא לוקח – אני לא רוצה שהוא יהיה מעורב בבחירות שלנו. לא רוצה. מי שמעורב בבחירות שלנו, אנחנו צריכים לדעת מי הוא, מה הוא רוצה, מה האינטרסים שלו, למה הוא מכוון, מי האנשים שמביאים לו את הכסף. שקיפות במאה אחוז.
בצלאל, אני חושב שזאת הנוסחה שאפשר להסכים עליה ובאמת להעביר חוק טוב. נוסחה שמדברת על הגבלה של סכום ההוצאה, בלי להתייחס לכמות התורמים ומאיפה הם מגיעים, אבל שקיפות של מי התורמים; ועל שקיפות מלאה.
איל זנדברג
¶
יש פה גם הגבלות שהן לא רק לתקופת בחירות, ומתוך הבנה שאנחנו לא נמצאים כרגע בתקופת בחירות, צריך אולי להסדיר על פעילויות שנעשו כבר.
היו"ר יואב קיש
¶
מצד שני אי אפשר שמישהו עכשיו, היום, מהר-מהר לפני שהחוק נכנס לתוקף, יגייס את כל הכסף ויעשה מה שהוא רוצה.
איל זנדברג
¶
אנחנו לא רוצים לתפוס את ההכנסות, רק את הפעילויות. אם עכשיו מישהו ידע שהחוק הולך לעבור והוא יאסוף שני מיליון שקלים לכיסו – אז מה? הרי כשהוא ירצה להוציא את זה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא, תהיה לו בעיה, כי גם אם הוא גייס שני מיליון שקלים שלא במגבלות, עדיין בתקופת הבחירות הוא יהיה מוגבל להוציא רק 100,000 שקלים, כאשר את שאר ה-1.9 מיליון הוא לא יוכל להוציא.
איל זנדברג
¶
אם בעודנו מדברים מישהו כבר עשה פעילות כזאת, אני לא חושב שזה אפילו אפשרי מבחינה משפטית - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא, אבל אם הוא גייס את הכסף הוא לא יוכל להוציא אותו בתקופת הבחירות, זה מה שאני אומר. אחרת, אם מישהו גייס היום עשרה מיליון דולר, אז היום בבחירות הוא יוכל לשפוך אותם בלי הגבלה.
איל זנדברג
¶
החוק יכול להיכנס לתוקף עוד חצי שנה. לא חשבתי על הנקודה הזאת, אבל אפשר להטיל את המגבלה לגבי כסף שנאסף אחרי שהחוק חוקק, גם אם הוא לא נכנס לתוקף מסיבות של אכיפה. כלומר, הנורמה יכולה לחול - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא צריך להירשם, הרי כל זה זה רק עוד חצי שנה. אבל תהליך הוצאת הכספים בתקופת הבחירות העתידית שתהיה, חייב להיות תחת מגבלת החוק, נקודה.
איל זנדברג
¶
אולי לארבל יש רעיון איך תופרים את זה, אבל זה הקונספט. שזה לא יחול אחורה בזמן על מי שכבר אסף כסף.