הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 662

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ג' באדר התשע"ז (1 במרץ 2017), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 29) (פטור מארנונה לבית כנסת בתוך בית מדרש), התשע"ז-2017, של חה"כ יואב בן צור ושל חה"כ אליעזר מוזס

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מנחם אליעזר מוזס

יואב בן צור

אריאל יוצר - רכז ממ"י ותכנון, משרד האוצר

גליה כהן - מנהלת תחום בקרה, תקצוב ופיתוח ברשומ"ק, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - לשכה משפטית, משרד הפנים

רן ישי - מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, משרד ראש הממשלה

שרית גולדשטיין - ראש אגף ירושלים ומורשת, משרד ראש הממשלה

מירב ארגמן - מנהלת לשכת השר, המשרד להגנת הסביבה

הילה זהבי - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

יוחאי דמרי - עוזר ליועמ"ש, עיריית ירושלים

משה לוי - ראש אגף גבייה ושומה, עיריית ירושלים

ציפי גרונשטיין - שדלן/ית

שגית אפיק

טמיר כהן

סמדר לביא, חבר המתרגמים

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 29) (פטור מארנונה לבית כנסת בתוך בית מדרש), התשע"ז-2017

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, אנחנו דנים היום בהצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 29) (פטור מארנונה לבית כנסת בתוך בית מדרש), של חבר הכנסת יואב בן צור וחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. אנחנו סיימנו פחות או יותר את הדיון בעניין הזה, כבר מיצינו אותו מכל כיוון אפשרי. היה מדובר שתהיה נוסחה שאפשר להקריא אותה? יש?

היה מדובר בזה שמשרד הפנים יבחן את הנושא של עדות אחרות, האם יש נתונים שזה מתקיים לגביהם. אני מבינה שבחנתם.

מי ממשרד הפנים?

בוקר טוב. גליה כהן, ממינהל השלטון המקומי, ועורך דין שחר פרלמוטר מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. בחנו את הסוגיה מול האגף לעדות לא יהודיות במשרד וכפי שנמסר לנו, בעדות הלא יהודיות לימודי הדת הם ככלל לוקחים חלק בבתי התפילה, זאת אומרת אין הפרדה. יש מבנים שמשמשים ללימודים וייתכן שמתקיימת שם תפילה, אבל היא לא תפילה קבועה, ולכן אי אפשר להקיש מהמקרה הספציפי הזה גם לעדות לא יהודיות.

אוקיי. אני, כשעשיתי את החוק המקורי, הכנסתי כנסיות ומסגדים, הם חלק מהחוק הזה. למיטב ידיעתי, אני לא משרד הפנים, אז אני לא יודע להגיד במקומך, אבל המושג הזה של לימוד בבית הכנסת הוא לימוד רק בעם היהודי, אני לא מכיר מושג כזה בהיסטוריה.

זה מה שנמסר לנו. אין השלכות.

אז בהיעדר נתונים עובדתיים אין לנו מה להכניס את זה?

אין לנו מה להכניס - - -

אם תוכלו, עיריית ירושלים הגישה חוות דעת שמתייחסת לאפליה בשני מישורים, המישור השני הוא ביחס לאוניברסיטאות ותיכונים, בחנתם את העמדה הזאת?

אנחנו לא מכירים את חוות הדעת, אבל הטענה על פניה, אני כשלעצמי לא רואה בה ממש. הרי אנחנו לא מדברים פה על חדרים שמשמשים כבית תפילה, אנחנו מדברים על חדר שמשמש מראש ללימוד וכן לתפילה.

והתפילה צריכה להתקיים באופן קבוע ובאופן תדיר.

אם אני אקח את הדוגמה של האוניברסיטה, אני לא מכיר שיש שם חדר שמשמש להרצאות וגם לתפילה קבועה. יש שם אמנם שמשמש לבית כנסת, אבל הוא זכאי לבית הכנסת והעירייה גם אמרה את זה.

יש מישהו מעיריית ירושלים?

כן, אנחנו מעיריית ירושלים. עורך דין יוחאי דמרי ואני משה לוי. חוות הדעת שהעירייה המציאה מדברת גם על זה שהניסוח של הצעת החוק הוא די מעורפל, היא אמורה לגרום לאי הבנות כאלה ואחרות. היא לא רק מדברת על האפליה פה ושם, היא גם מעורפלת, להבנתנו. היא רק תגרום להתכתשויות ואי הבנות משפטיות בין משרדי עורכי דין שייצגו את מי שידרוש את ההנחה הזאת לבין העירייה וריצות לבתי משפט וכן הלאה.

לכן מה אתם מציעים?

אם הרצון של הוועדה פה ושל החברים פה הוא לקבוע שאולם שלומדים בו ומתפללים בו יהיה פתוח, אז צריך לכתוב שאולם בישיבה שמשמש ללימוד - - -

מי דיבר על ישיבה? דווקא דיברתי על אוניברסיטה.

לדעתי זה גם יכול להתקיים, לא יכול להיות - - -

אז למה אתה אומר ישיבה? מה זה נוגע לישיבה?

לא, אני התייחסתי לניסוח החוק. לגבי האוניברסיטה, אני מניח שזה גם יכול להתקיים בנסיבות כאלה ואחרות שיהיו באוניברסיטאות, אולם שלומדים בו והוא גם משמש לתפילה. גם זה יכול להיות.

אני אגיד לך. את רוצה להתייחס לדברים האלה?

תגיד אתה ואני אתייחס אחר כך.

אני מבקש קודם כל להגיד, אני לא מבין את פרטי ההתעקשות של עיריית ירושלים, סתם אני לא מבין. הרי לא מחדשים פה עולם ומלואו, אומרים דבר נורא פשוט, על פי החוק בית כנסת ולהבדיל מסגד, כנסייה, מקום שבני דתות אחרות מתפללים בו, פטורים מארנונה. זו תמונת המצב. מתוך הנחת היסוד הזאת יוצא חבר הכנסת בן צור. עכשיו הוא בא ואומר, אני מניח שזה בגלל עיריית ירושלים, בגלל שאני לא שמעתי על תלונות כאלה - - -

היה גם בתל אביב קצת.

היה בתל אביב, אבל ממש בשוליים. העיקר זה בירושלים, אני לא שמעתי על מקומות אחרים, בן צור אומר שהיה בתל אביב גם אולי. יש מקומות שבהם יש בתי כנסת ושמה לומדים, זה בעיקר בדת היהודית וזה יכול להיות בישיבה וזה יכול להיות באיזה שהיא שכונה באיזה שהוא מקום וזה יכול להיות גם באוניברסיטה. יכול להיות, מאוד רחוק, אבל יכול להיות. החוק אומר שאם הוא בית כנסת קבוע הוא פטור, באה עיריית ירושלים ואומרת 'מצאתי מקומות שבהם לומדים וכיוון שלומדים, מקומות שלומדים שהם בתי מדרש, הם לא פטורים, יש להם הנחה'. בא בן צור ואומר, 'מה זאת אומרת? זה מקום שמתפללים בו קבוע, הוא בית כנסת קבוע, למה הוא לא פטור?' ולכן הוא מבקש את החוק הזה, שהוא חוק שמבהיר את תמונת המצב המשפטית.

לדעתי עיריית ירושלים הייתה צריכה לעמוד מהצד, היא לא הייתה צריכה בכלל להתערב בזה, בגלל שאחת מהשתיים, אם אנחנו היינו מחליטים עכשיו שאנחנו עושים את זה על משהו חדש, לא על בית כנסת קבוע, אלא על בית מדרש, שאין שם בית כנסת, הייתם מתערבים, הייתם אומרים שזה עולה כסף. אבל אם מדובר על מקום שבו בית הכנסת קבוע, והשאלה על האוניברסיטה, אם יש שם בית כנסת קבוע, אז בית הכנסת הקבוע פטור בכל מקרה, גם אם באוניברסיטה. אם מתפללים שם שלוש תפילות ביום. לדעתי בית הכנסת של הכנסת עד לא מזמן לא היה פטור בגלל שלא התפללו בו שלוש תפילות ביום, היום מתפללים שלוש תפילות ביום, היום בית הכנסת של הכנסת פטור מארנונה על פי החוק, אני לא יודע מה הוא עושה בפועל. אבל בית כנסת שהוא קבוע ולומדים בו, אומר חבר הכנסת בן צור, 'אני מבקש שהוא יהיה פטור כמו בית כנסת רגיל'. למה אתם מתערבים בזה? אני לא יודע, אבל בסדר.

הבעיה פה היא לא בפטור שיינתן לבתי כנסת ובתי מדרש, בזה אנחנו לא מתערבים ולא מעוניינים להתערב.

מה השם?

עורך דין יוחאי דמרי, אני מהלשכה המשפטית.

של עיריית ירושלים כמובן.

אמת. הבעיה היא בעמימות שיוצרת לשון החוק במקרה הזה, הבעיה שהעמימות הזאת מובילה אותנו להבדל משמעותי בין 18 מיליון ₪, שזה - - -

לא, אל תדבר איתי בסכומים גדולים, אני - - -

אבל לא הצעתם נוסח חלופי לאורך כל הדרך, לא לפני הקריאה השנייה ועכשיו אנחנו לפני שנייה ושלישית.

הצענו.

איזה נוסח?

אני יודע שעוזר המנכ"ל ביקש ממני וישבנו.

אז תקריא.

אין לי את זה עכשיו, לישיבה הקודמת - - -

זה לא רציני.

אתה יכול להביא את זה בעוד שנה, לא נורא.

אומר משרד הפנים, פרסמנו את זה לקריאה ראשונה, זה נוסח שמקובל על משרד הפנים - - -

לישיבה הקודמת זה נשלח.

נוסח שמקובל פה על חברי הוועדה. אם אתם חושבים שהוא עמום, תציעו לנו משהו אחר שהוא לא עמום, כי אנחנו לא חושבים שהוא עמום.

לישיבה הקודמת עוזר המנכ"ל הביא את הנוסח החלופי. אנחנו רק אומרים שהעמימות הזו יכולה להביא להרבה מקרים שלא מתאימים לרצון המחוקק פה וזה יכול לגרור פטורים נוספים ומיותרים ורחבים.

אוקיי. אריאל יוצר.

בוקר טוב. בקשה, כדי שאוניברסיטאות לא יתחילו להגדיר עכשיו הרבה חדרים - - -

הם לא יכולים להגדיר.

למה?

מכיוון שחדרים לא נחשבים בית הכנסת גם אם מתפללים שם, אלא אם כן מדובר על מקום שהוא אכן בית הכנסת קבוע.

איך יהיה ברור שזה - - -

זה לא העניין, אריאל. אני רוצה לעשות סדר, הטענה של עיריית ירושלים.

יש הרבה נוכלים, אז תתפוס את כולם.

לא, אני חושבת שאנחנו קצת מתבלבלים.

אתה אומר עכשיו משהו היפותטי שלא יודע מה, באמת נו.

כשהחוק הזה - - -

טענת עיריית ירושלים היא אחרת, היא לא טוענת שהחוק בנוסחו העמום, כפי שהיא טוענת, עלול לחול גם על האוניברסיטאות, היא טוענת שנוסחו של החוק מפלה אוניברסיטאות, זו הטענה. הטענה שלה, אם אני מבינה את חוות הדעת, ונוסח לא קיבלתי אבל חוות דעת כן קיבלנו, היועץ המשפטי של הכנסת ואני, ובחנו אותה. חוות הדעת טוענת בשני מישורים, היא טוענת שיש אפליה כנגד דתות אחרות, ענו כאן ממשרד הפנים שאין. היא טוענת שיש אפליה כנגד אוניברסיטאות, ככל הנראה אין גם אפליה כנגד אוניברסיטאות.

בכלל מה זה עניינה של עיריית ירושלים האפליה, לא היא מייצגת את האפליה או - - -

אז אני עונה לטענה החוקתית שהועברה אלינו.

לא, אבל - - -

אז אני מסבירה. הם לא טוענים ואין טענה שהנוסח, ותיכף נקריא אותו, חל על אוניברסיטאות שיש בהן בית כנסת שיש בו גם לימוד תורה וגם משמש כבית כנסת כל היום. אם יש באוניברסיטה בית כנסת שעומד בפני עצמו, הסעיף המקורי, הקיים, בלי התיקון הזה, חל ובית הכנסת פטור. זה המצב.

אין בעיה, זאת לא השאלה, שגית.

כאן התיקון הזה בא לתקן מצב אחד בלבד, הוא בא לתקן מצב שבו בבית מדרש, שלומדים בו תורה יש חדר שלומדים בו תורה, אבל הוא משמש גם כבית כנסת לאורך כל היום ויש בו תפילה באופן סדיר וקבוע. זה המצב.

שאלה. האם - - -

כיוון שאין את זה במקומות אחרים אין אפליה ולכן - - -

שגית, רק רגע. האם החוק הזה חל גם על אוניברסיטאות?

יש מקום שמתפללים בו, זה לא בית הכנסת.

החוק לא חל על אוניברסיטאות?

אני אגיד לך על מה הוא יחול. אתה יודע על מה הוא יחול? מזה אתה צריך להיות מודאג.

אני אסביר - - -

אני אסביר לך, אני אחסוך לך.

תן לחבר הכנסת בן צור, מה יש לכם אתם?

בטח שאני אתן לו.

אני אגיד לך ממה אתה צריך לחשוש. הגמרא אומרת 'עתידים בתי קרקסאות ובתי תיאטראות שיהפכו לבתי מדרש', מזה תתחיל לחשוש.

לא, אני רוצה לענות לך. החוק הקיים, לא התיקון הזה - - -

אבל רגע, שגית, אני לא מצליח לשאול.

אני הבנתי את השאלה שלך.

מה השאלה?

האם זה חל על אוניברסיטה.

לא, זו לא השאלה. אני מבהיר את השאלה. עזבו רגע אם זה חל על אוניברסיטה או לא אוניברסיטה, אמרתי אוניברסיטה בגלל חבר הכנסת. בוא נדבר רגע על בית מדרש. אם אני מבין נכון את הטענה של עיריית ירושלים, עיריית ירושלים אומרת שהנוסח פרוץ, אני מסכים איתכם שכשמישהו אומר 'פרוץ' חובה עליו להביא נוסח שהוא לא פרוץ, אני לא מתווכח עם זה, אבל היא אומרת שהנוסח כרגע פרוץ ומה שיכול לקרות בשטח הוא שיגדירו הרבה חדרים בבית מדרש שהם בית כנסת ומה שהם רוצים זה לצמצם את הנוסח. זו הבקשה.

כן, לדייק, למקד.

תקריאי, בבקשה, את הנוסח. נראה אם יש חשש.

אם יורשה לי, רק לפני, לגבי האוניברסיטאות. יש תקדים בעניין הזה. בזמנו מעונות, גם של האוניברסיטה וגם של הישיבות, לא היו פטורים והנה התקבלה הנחיה במשרד הפנים שמעונות של ישיבות בתנאים מסוימים - - -

מה זה מעונות של ישיבות?

יש מעונות.

נכון, אני גם אומרת, בית הכנסת שבאוניברסיטה.

סליחה רגע, תרשי לי, אני לא בבית כנסת, דיברתי על האוניברסיטה, איך זה מתפשט. המעונות של הישיבות זכו לקבל הנחה.

ושל האוניברסיטאות.

של האוניברסיטה לא, ואז הם הגישו בג"צ ועכשיו מה החליטו? שהפטור, שני שליש, יחול גם על המעונות של האוניברסיטה כי הוא כבר חל על המעונות של הישיבות הקבועות.

אפשר משהו קטן על הרשות המקומית? בפעם שעברה שנכחתי פה דיברתי על זה שכן צריך לעשות תיקון נוסח, ההצעה מעורפלת ואנחנו מסכימים שאפשר לעשות תיקון נוסח. בדברי ההסבר כתוב שהפטור יינתן לגבי שטח האולם המרכזי שיש בו ארון קודש, אז הצענו לכתוב שהאולם המרכזי לעניין התפילה ייכתב בו שיהיה צריך גם ארון קודש וגם מניין. זו התוספת שביקשנו לתקן. אז אם אמרתם שההצעה מעורפלת, עכשיו היא פחות מעורפלת, בהינתן התיקון.

או לחילופין חלל אחד, שזה גם - - -

מה זה חלל אחד? לא, לא, לא. לא, סליחה, ואם הישיבה גדולה, שיש בה 3,000 ולא נכנסים באולם?

אז זה לא ישיבה, יש מקום שיש שלושה בתי כנסת.

לא הבנתי. יש להם ארבעה בתי כנסת, לא כולם נכנסים בבית כנסת אחד, מה לעשות?

מה הנוסח?

'בפקודת מסי הממשלה ומסי העירייה (פטורין), 1938, בסעיף 5ג(ה)(1א)', זה הסעיף שקובע את הפטור לגבי בית כנסת, 'במקום הסיפא החל במילים "התורה ושאין בו"', היום החוק קובע שאלה פטורים, 'בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה והשימושים הנוספים בו ככל שישנם הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה', ועכשיו התווסף 'במבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה והוא משמש ללימוד תורה יראו כבית כנסת רק את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר נוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, והכול בלבד שאין בהם פעילות עסקית', כש'הבלבד שאין בהם פעילות עסקית' יחול גם על התיקון הזה וגם על החוק הקיים, שזה בית הכנסת.

שגית, אפשר להבין איך חדר שינה, לצורך העניין, פטור מההגדרה הזו?

חדר שינה משמש ללימוד תורה באופן קבוע?

מה, תגיד לי, אתה עושה את עצמך?

חדר שינה יכול להיות חלק מבית מדרש, אני לא מומחה גדול, ואפשר לקיים בו שלוש תפילות ביום וזה עולה תחת ההגדרה של החוק.

התשובה לא.

למה?

מכיוון שבית הכנסת זה בית כנסת שיש שם ארון קודש - - -

אסור לישון. אסור לישון בבית הכנסת.

קודם כל גם אסור לישון. הבעיה שבמשרד האוצר חדר השינה שלכם הוא לפעמים רחב.

אבל אפשר לנמנם.

גם אסור.

זה לא חל על חדר שינה. אני הייתי מציע, אריאל, שלא תשאל שאלות כאלה בחוגים אחרים. פה אני ויואב בן צור סלחנים, אז אנחנו מקבלים את זה בהומור, אבל אם תשאל את זה בחוגים אחרים היו מעיפים אותך מהחדר.

לא בהומור.

אריאל, מה, אתה לא יודע לקרוא? היא קראה.

לא, מה זה לא יודע - - -

מדובר על בית הכנסת, בית הכנסת הזה, יש בו ארון קודש, יש בו מניין, כפי שאמרה הגברת, לא מתפלל שם אדם יחיד, הוא בית כנסת ממש, במלוא מובן המילה. על זה מדבר חבר הכנסת בן צור, הוא לא מדבר על שום דבר אחר וזה הנוסח.

גפני, אני מעולם לא הייתי מודד שטחים של העירייה, אבל ממה שאומרת העירייה, עוד פעם, ממה שאומרת ה - - -

אבל מקודם אמרת שאתה לא אומר מה שהעירייה אומרת, מה החבירה הזאת עכשיו פתאום?

אין שום חבירה, הרי אתה מבין מה - - -

העירייה אומרת שיכול להיות שאנחנו מפלים לרעה את האוניברסיטאות והוא גם הסביר את זה עכשיו.

האם זה מה שאומרת - - -

זה יורחב. אתה רק שמעת שהם חוששים שאולי זה יורחב, אז אמרת 'אני לא איתם'.

בוודאי, נכון, זה באמת מה ש - - -

לא יורחב לשום מקום. מדובר על דבר מוגדר. כמו שהחוק על בית הכנסת עצמו לא הורחב לחדר שינה, לא הורחב, החוק ההוא כבר נעשה בכנסת ה-18.

יכולת להגיד את זה גם על בית כנסת, נכון?

לא, ממש לא.

למה לא?

מה שהוא רק בית כנסת - - -

בית הכנסת, על זה אנחנו מדברים.

הרי מאוד ברור כשבית כנסת, כשהוא רק בית כנסת, הוא בית כנסת.

מה זה בית כנסת? בכל בית כנסת גם לומדים.

על זה מדובר.

אני מבין שאתה רוצה לפטור בתי מדרש או אוניברסיטאות.

שגית, אני מבקש עוד פעם, אם אפשר להקריא, אני רוצה להצביע.

כן. בעצם מה שאנחנו אומרים זה שסעיף (1א) נשאר על כנו, שזה 'בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה והשימושים הנוספים בו ככל שישנם הם ללימוד תורה'.

מה את קוראת?

את הקיים. 'הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה או מלימוד התורה, ושאין בו פעילות עסקית'. אנחנו מוסיפים על זה, וזה יהיה בנוסף על הפטור הזה, אומר שחר ממשרד הפנים שאולי יש משהו בנוסח שלכאורה מחריג את בית הכנסת הזה כשאנחנו מדברים על מבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה, אז אני מבהירה שזה בנוסף על זה, 'בנוסף על זה במבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה והוא משמש ללימוד תורה יראו כבית כנסת, רק את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר, נוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, והכול בלבד שאין בו פעילות עסקית'.

למעשה הוא לא משנה את החוק הקיים, כל החששות להרחבות, דווקא חדר השינה מצא חן בעיניי - - -

אתה רואה? לפני רגע רצית להעיף אותי מפה.

לא, אחרים יעיפו אותך, אני לא.

האמת שאני התאפקתי בגלל גפני, אבל בסדר.

מזל שהוא כאן.

אבל כל החששות האלה, גם על האוניברסיטאות וגם על חדר שינה וגם כל החששות שעולים, הם היו צריכים להיאמר בחוק המקורי. בית הכנסת פטור מארנונה, מה זה בית הכנסת? חדר שינה זה בית כנסת?

לא.

יוצר, לפני שאתה מדבר היית צריך שבוע להתפלל.

אם חדר שינה הוא לא בית כנסת זאת התשובה לחוק הזה. אוניברסיטה שיש בה בית כנסת, אבל לא מתפללים בה קבוע, לפי דעתי זה קיים, נכנסים סטונטים ועושים שם מניין בצהריים, זה לא בית כנסת, הוא לא פטור מארנונה, הוא לא כלול, לא בחוק המקורי ולא בחוק הזה. אם יש אוניברסיטה, לפי דעתי אין, אבל אם יש אוניברסיטה שבה יש בית כנסת קבוע, כמו כאן בכנסת, שבאים המרצים והסטודנטים וההנהלה, באים בבוקר, יש ארון קודש, יש בימה לקריאת התורה והם באים בבוקר והם מתפללים שם - - -

בוודאי שיש.

אם יש, אז הם פטורים מארנונה.

אבל מהחוק המקורי.

כן, לא מפה.

לא מהתיקון הזה.

לא מהחוק הזה.

ומגיע להם פטור, אין ויכוח.

לא, אני לא בטוח, אני לא יודע.

כן, זה בית כנסת.

השאלה אם יש בו שלוש תפילות ביום.

מה שאני מנסה להגיד, עם הצרידות שלי, זה שכל השאלות שנשאלות כאן היו צריכות להישאל בחוק המקורי, בהגדרה של בית הכנסת. חבר הכנסת בן צור מוסיף דבר אחד, שאם יש בית כנסת, בהגדרתו של בית הכנסת, אבל הוא גם משמש ללימוד תורה הוא גם נכלל בהגדרה של בית הכנסת, בגלל שהוא כזה. זה הכול. עוד משהו, אריאל? חוץ מחדר שינה?

מטבח, חצר.

גם שירותים, נו.

לא, זה אני לא אמרתי.

מי אמר שבאוניברסיטה יש דבר כזה?

כבוגר אוניברסיטה, כשאני למדתי בה היה בית כנסת.

כן, אבל אז הוא זכאי מכוח החוק המקורי.

לא, הוא לא זכאי.

מה לא? הוא לא זכאי, אם יש בית כנסת באוניברסיטה? בטח שהוא פטור.

אז יש בית כנסת ממש.

אם יש בית כנסת ממש, אז הוא פטור, אין ויכוח, וככה זה בפועל.

אתם נותנים פטור?

כן. גם אם יש בבית מלון בית כנסת, שהוא בית כנסת, לא משתמשים בו גם לחדר אוכל, אלא הוא בית כנסת ממש, אז הוא פטור, על זה אין ויכוח בכלל. הבעיה איך מה שאתם מבקשים לא יתפשט לדברים אחרים.

למה, משה? למה?

לא יתפשט.

אני אתן לך דוגמה. אני אומר לך שאחרי שהחוק הזה יעבור תוך שנה-שנתיים האוניברסיטאות יגישו בג"צ, למה? כי הם יגידו למה מי שלומד תורה ומתפלל, יש לו פטור מלא, ומי שלומד מקרא באוניברסיטה, על הפקולטה שלומדים בה הוא לא פטור, מה ההבדל?

שיעשה שם בית כנסת.

מה ההבדל?

שיש בית כנסת.

אז הוא יגיד, הנה, באולם לומדים מקרא והחבר'ה של החוג למקרא, שלומדים תואר ראשון ותואר שני מתפללים שלוש תפילות.

שלוש תפילות ביום, יש ארון קודש וספר תורה?

צריך ארון קודש.

ארון קודש, ספר תורה, שלוש תפילות ביום. נו באמת.

אז יהיה ארון קדוש.

ממש לא, לא יהיה. אם יהיה הם פטורים בכל מקרה מהחוק המקורי.

שחר, אתה רוצה להקריא את הנוסח?

לא, אולי את תקריאי.

אני אקריא, בסדר. אז אנחנו עושים שני תיקונים כדי לנסות שזה יהיה יותר ברור. ואז זה יהיה 'בפקודת מסי העירייה - - - במקום הסיפא, 'מבלי לגרוע מהאמור', אני מוסיפה את 'מבלי לגרוע מהאמור', 'במבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה והוא משמש ללימוד תורה יראו כבית כנסת את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר נוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה והכול בלבד שאין בהם פעילות עסקית'. בסדר, שחר?

כן.

אז זה התיקון.

מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית?

את התחילה אתה רוצה? שזה יתחיל כשזה ייכנס לתוקף?

מיידית, שייכנס לתוקף - - -

כן, לתוקף מיד.

אז 1 במרץ?

כן.

כן. מי בעד אישור הצעת החוק? ירים את ידו. מי נגד?

ה-1 במרץ עשוי להיות אפילו רטרו.

ה-1 במרץ זה כבר היום.

זה לא מיום הפרסום בעצם.

אתם רוצים את יום הפרסום? לא לקבוע תחילה ושזה יהיה יום הפרסום?

אני לא מחווה דעה, אני רק אומר שלכאורה עשויות להיות לזה משמעויות רטרו מבחינת החקיקה.

שמה אתה אומר? אני לא הבנתי.

אולי עדיף מיום הפרסום ולא ה-1 במרץ ולא יהיה רטרו?

אז מיום הפרסום. תחילה מיום הפרסום ברשומות.

אני לא יודע, אני שואל אותך.

אין בעיה.

אבל למה צריך לכתוב את זה? לאיזה צורך?

אם לא כותבים אז זה יהיה מיום הפרסום.

לא לכתוב.

שלום, אדוני.

הרב מוזס, אני כבר כמעט הצבעתי בלעדיך. אני הייתי באמצע ההצבעה. אתה רוצה להגיד משהו? משפט?

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), כפי שהוקרא על ידי היועצת המשפטית של הממשלה, מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין, הצעת החוק אושרה. תודה רבה.

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 29) (פטור מארנונה לבית כנסת בתוך בית מדרש), התשע"ז-2017, אושרה.

אני נותן לך להגיד משפט על העניין.

אני נותן משפט על העניין הזה, שצריכים להרחיב גם את הנושא, כשבונים מרכזים עולמיים לתורה, שזה יהיה להם אותו דין כמו להבדיל כשבונים לנוצרים מנזרים שמקבלים הקלות מס, מקבלים בחזרה את כל המיסוי במיליונים.

זה לא קשור לזה.

אני אומר, אני מבין ואני מכין הצעת חוק לידיעת האוצר, ואם חלילה זה לא יעבור - - -

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.