הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 345

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017), שעה 9:45

הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

אוסאמה סעדי

פנחס שחר - עוזר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

אלינור זילברמן - מתמחה, משרד המשפטים

לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

תמר וולדמן - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

גיל דחוח - פורום הלבנת הון, לשכת עורכי הדין

פנחס מיכאלי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

יפעת קדם

הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016, הכנה לקריאה שנייה ושלישית - פיצול. אדוני היועץ המשפטי, האם תוכל להאיר את עינינו?

הצעת החוק הזאת כוללת מגוון רחב מאוד של נושאים. היא כוללת כל מיני תיקונים אקלקטיים בחוק איסור הלבנת הון. ב-2014 הוועדה עשתה תיקון של החלת חובות על נותן שירות עסקי, כמו עורכי דין ורואי חשבון. היא חייבה אותם בחובות של זיהוי ושמירת מסמכים. במסגרת הזאת עשינו כל מיני תיקוני התאמה בחוק עצמו. נשמט מאיתנו תיקון מסוים. ככל שיש חובות על נותני שירות עסקי, כך יש ועדת עיצומים שתאפשר להטיל עיצומים על נותן שירות עסקי שלא מבצע את החובות. בסעיף שמדבר על הסמכות של ועדת העיצומים להטיל את העיצומים שכחנו להוסיף את הסעיף הרלוונטי. סעיף 8 עושה את התיקון הזה. זאת השמטה שלנו בתיקון ההוא. כדי לא לעכב את הסעיף הזה עד שהוועדה תדון במכלול התיקונים של הצעת החוק, ההצעה היא לפצל את סעיף 8 מהחוק העיקרי כך שיהיו שתי הצעות חוק. הצעת חוק אחת היא רק סעיף 8, והצעת חוק אחרת של כל יתר הסעיפים שמתקנים את חוק איסור הלבנת ההון. זאת הצעת הפיצול שהוועדה מתבקשת להצביע עליה.

הסעיף הזה של הטלת החובה חוקק בכנסת הקודמת, אולי אפילו לפניה.

בכנסת הקודמת.

הבעתי את דעתי באחד הדיונים על כך שבסעיף יש הטלת חובה מוגזמת על אותם אנשים שעליהם היא הוטלה – עורכי דין, רואי חשבון. הוסבר לי שזה הוטל על ידי הקהילה הבינלאומית, על ידי הוועדה הבינלאומית שעוסקת בעניין הלבנת הון. האם משרד המשפטים יוכל להאיר את עינינו על כמות ההפרות של החובה הזאת, או מה הדרך לעקוב אחרי זה?

הוקם גוף ממונה במשרד המשפטים. רק בשנה האחרונה הוא התחיל לפעול. הוא שלח כבר למעלה מ-400 מכתבי דרישה.

הדרישה היא מראש?

היה דיון נרחב בוועדה. היושב-ראש הקודם של הוועדה עמד על זה שאופן הפיקוח על עורכי דין ורואי חשבון יהיה שונה מאופן הפיקוח הרגיל, כדי להימנע ממצב שבו באים מפקחים ונכנסים למשרדים של עורכי דין ורואי חשבון. עצם הכניסה שלהם עלולה לגרום למשרדים האלה נזק, למרות שהם לא עשו שום דבר. נקבע בחוק אופן הפיקוח, איך יתבצע הפיקוח. הפיקוח יהיה בדרך כלל פיקוח מרחוק, זאת אומרת, הממונה פונה למשרד ודורשת ממנו שייתן לה את החומר.

על יסוד מה היא פונה?

יש לה רשימות של עורכי דין ורואי חשבון.

אלה מכתבי דרישה?

מכתבי דרישה של הטפסים שהם היו אמורים למלא. זו בדיקה שהיא טכנית במהותה. אותו סעיף שהושמט ממנו הנושא של נותני שירות עסקי יאפשר לממונה להטיל איזה שהוא עיצום כספי במקרה שבו עורך דין או רואה חשבון לא ממלאים אחר אותן חובות שהוטלו עליהם בצו - לזהות את הלקוחות, למלא את הטפסים, לשמור אותם. בזה מדובר. אני לא יודעת להגיד, לצערי, כמה מתוך אותם מכתבים כבר נבדקו, והאם נמצאו הפרות.

מה נדרש במכתב? האם נדרש לדווח כמה אנשים הגיעו במחצית השנה האחרונה, כמה דוחות הוא הגיש?

אני לא יודעת.

אין לי טענה לרשות להלבנת הון. הפיצול עצמו מאוד הגיוני.

לקחת עורכי דין ורואי חשבון ולהפוך אותם לחלק מכל המלחמה הזאת של הלבנת הון על ידי כך שהם צריכים לזהות לקוח, לתת חוות דעת, לרשום מסמכים, להיות חלק מהמערכת, אני חושב שזה לא נכון בתפישה ובאופן הפרקטי.

יש לי שאלה לגבי העיצומים. האם זה אמור להיות קנס כספי?

כן.

האם יפורסם באיזה שהוא מקום שמשרד פלוני לא נהג כהלכה ולכן הוטל עליו קנס של 1,230 שקלים? האם זה יפורסם? אני אומר את זה, כי הפרסום של העיצום הוא פגיעה במוניטין של המשרד. העבירה לא נראית לי איזו עבירה שיש בה עניין מוסרי. את יכולה להגיד איך ייראה העיצום הזה?

אנחנו נבחן את הנושא. אני יכולה להגיד שוועדות העיצומים על הגופים הפיננסיים מתפרסמות.

איפה?

באתר של הרגולטור. ועדות העיצומים של הבנקים מתפרסמות באתר בנק ישראל.

בנקים יכולים לעמוד בזה. משרדי עורכי דין פרטיים יכולים להיות גדולים, בינוניים וקטנים. צריך לחשוב על זה בזמן הדיון. לא נחה דעתנו. אני ממליץ למשרד המשפטים לצמצם בעניין העיצומים, בפרסומם ובמשמעותם. נניח שבא מישהו מאיזו ארץ קצת מפוקפקת ואותו עורך דין שכח לבדוק את הפרטים. האם הוא יכול, לפני שהוא מגיע לוועדת העיצומים, לשלוח בדיעבד טופס שיפטור אותו מוועדת העיצומים?

יהיה דין ודברים בין הממונה לאותו עורך דין או רואה חשבון. אני מניחה שזה יהיה תלוי במידת ההפרות. ההחלטה אם לכנס ועדת עיצומים היא בשיקול דעתה של הממונה.

אני מציע להותיר את השאלות האלו לדיון. על פי הצעת ועדת החוקה, חוק משפט מחליטה הכנסת, לפי סעיף 84(ב) לתקנות הכנסת, לאשר את החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט לפצל את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016 לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את ההוראה לעניין סמכויות ועדת עיצומים - סעיף 8 - וחלק אחר מההצעה יכלול את כל יתר הסעיפים שבהצעת החוק. מי בעד?

הצבעה

בעד ההצעה – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה בדבר פיצול הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016, אושרה.

ההצעה עברה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.