הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 198

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י' באדר התשע"ז (08 במרץ 2017), שעה 9:30

קליטת עולי ברזיל כולל במקצועות רפואיים והנגשת מידע בשפתם

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

ורה אופיר - אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אלונה אמיר - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

נעמה נהיר מזור - דוקטור, סגנית מנהל לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

רותי רוטשטיין - מנהלת המחלקה להסמכה, מינהל הסיעוד, משרד הבריאות

אדוה גואל - עו"ד, יועצת משפטית משרד הבריאות

שוש שוהם - האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

ברנרדו ליכטנשטיין - יועץ ניהולי כלכלי, מט"י

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סרחיו גולדשטיין - קשרי קהילה אמל"ט, הסוכנות היהודית

אליהו שאול - מנהל שירותי עליה דוברי ספרדית, הסוכנות היהודית

מאיר לופטינסקי - רכז תעסוקה, הסוכנות היהודית

מרק דובב - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, הסתדרות ציונית עולמית

עודד פויר - המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

עופר דהן - מנהל מחלקת עליה וקליטה, הקרן לידידות

אהרון גולדשטיין - נציג ויועץ ברזיל, הקרן לידידות

טוליו סולודקי - יו"ר ועדת קליטה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

מיכאל עבאדי - יושב ראש, בית ברזיל

גלדיס ברזובסקי - מתנדבת, בית ברזיל

רפאל סרויה - רכז, בית ברזיל

ליליאן בלום - רופאה, בית ברזיל

אושריה פריינוביץ' - עו"ד, בית ברזיל

סידני שפירא - רופא, עולה חדש

טטיאנה ויטל - פיזיותרפיסטית, עולה חדשה

ג'וני גוטרמן - רופא שיניים, עולה מברזיל

שמואל גבי - פיזיותרפיסט

מאיר לב - עולי אמל"ט

דניאל סגל - ישיבת הכותל/מדרשת לינדנבאום/קהילת מודיעין

שושנה מגיד - מתנדבת, מדרשת שערי בינה - ישיבת שערי דעת

פליסיה מועלם - מוזמן/ת

מתן צדיק - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

קליטת עולי ברזיל כולל במקצועות רפואיים והנגשת מידע בשפתם

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה. התכנסנו לדון בנושא קליטת עולי ברזיל כולל במקצועות רפואיים והנגשת המידע בשפתם. זה נושא הדיון שלנו. לפני כשנה קיימנו ישיבה בנושא קליטת עולי ברזיל, ונחשפנו אז לעלייה הדרמטית הצפויה בהיקפה של עליה זו. מנתוני הסוכנות היהודית עולה כי משנת 2015 לשנת 2016, חלה עלייה של כ-40% משיעורי העולים מברזיל. זאת ועוד, בחודשים הראשונים של שנת 2017 כבר עלו מעל 150 עולים מברזיל.

עמדנו אז על הקשיים הייחודיים לעליה זו ולכן אנחנו מתכנסים שוב לבחון את הנגשת המידע בשפתם ואת ההיערכות לאפשר להם להמיר את רישיונם במקצועות רפואיים. ידוע הוא שמדינת ישראל משום מה מתקשה לאשר את המרת הרישיון למי שמגיע מברזיל בפרט, ומדרום אמריקה בכלל. זאת למרות שמדינות כמו ספרד, שאין ספק ברמת הרפואה הגבוהה בה, מקבלת אותם בזרועות פתוחות.

מהסוכנות היהודית למדתי כי ישנה בעיה ייחודית לרופאי שיניים מברזיל, בעיקר מכיוון שהם לומדים ארבע שנים לתואר זה, לעומת חמש שנים בארץ. אין ספק שאם לא יימצא פתרון, יהווה הדבר חסם מאוד משמעותי לעלייה.

אבקש לשמוע נתונים מכל הגורמים, ואני קורא לקיים מאמץ כדי למנוע חסמים מעולים כל כך ציוניים שמבקשים לעלות ארצה, להשתלב במקצועם ולתרום למדינה.

אני רוצה להתמקד בנושאים האלה, הייתה לי גם פגישה עם נציגות של העולים מברזיל במודיעין, הכנס שארגנו העולים ושמעתי שם בעיות קשות, קשה להאמין שמדינת ישראל שקולטת עלייה ועושה מאמצים שהיהודים יעלו למדינת ישראל, ואכן בצדק, אבל אם אנחנו עושים להם חיים קשים פה במדינת ישראל, אז אנחנו גרמנו להם נזק אנושי מאוד מאוד קשה כי אחרי שהם עזבו הכל, הם נוחתים פה ולא כמו שסופר להם, אלא פה מקבלים אותם להיפך, ואז אנשים מתאכזבים, חוזרים ואומרים לאחרים "אל תבואו, אנחנו בצרות", זה מה שגורם לירידה במספר העולים.

אני אומר לכם שמאז שאני נמצא בתפקיד הזה בכנסת, אני נחשף לבעיות של העולים. כל השנים אני פעיל עליה וקליטה אבל התמקדתי רק במגזר אחד, המגזר שאני שייך לו, יוצאי אתיופיה. אני לא אומר שם שאין בעיות, אבל אני רואה שהבעיה שם זה להיפך, לתת להם להיכנס לארץ, ופה עושים הרבה מאמצים להקל על החיים פה. אני פשוט נמצא בקונפליקט כל הזמן, מצד אחד להעלות אותם, כל הארגונים, כל המדינה, משרדי הממשלה מתגייסים להביאם לפה, ואחרי שהם מגיעים לפה מתעלמים מהם. באתיופיה כולם מתעלמים מהעלייה, לא רוצים שהם יעלו, אבל אחרי שהם מגיעים לפה כולם מתגייסים לעזור. כך אני מנתח את המצב לפי ניסיוני.

צריך לעודד ולעזור, לעלות לישראל לא משנה מאיפה, וגם להתגייס לקליטתם ושילובם פה במדינת ישראל. זה מה שאני מציע וזה מה שאנחנו רוצים להגיע אליו, ולהוביל עם משרדי הממשלה. אני מקווה שנציג משרד הבריאות נמצא פה? נציגי משרד הקליטה? אוקיי. אני רואה שנמצא פה גם משרד החינוך, והסוכנות, אני לא רואה את משרד הקליטה.

כן. יש ממשרד הקליטה ותיכף גם ורה תגיע.

אוקיי. בואו נתחיל. אני רוצה שנתחיל מהסוכנות, כיון שהיא גם מטפלת בעלייה משם וגם פה היא מעורבת בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה גם בקליטתם. לכן אני רוצה להתחיל. אנחנו שמחים על גידול במספר העולים, יהודה נשמח שתעדכן אותנו.

תודה אדוני היושב ראש, רק ברשותך אני מבקש לתקן נתון. אין ירידה במספר העולים בשנים האחרונות, להיפך. יש עליה. אפילו שנה שעברה שהגיעו כ-27,000 עולים - - -

26,000 זה הנתון שאתם נתתם. היושב ראש שלך פה נתן, המנכ"ל ישב.

26,572.

אני רוצה להכניס אותך על מה אני מתבסס. ב-2015 עלו 30,000. ב-2016 עלו 26,000.

וב-2014, 2015, 2013, 2012?

בוא לא נלך להיסטוריה.

זה לא היסטוריה, אדוני. כאחד שיש לו יומיים וחצי בנושא של עליה וקליטה, המספר 31, עם המספר הגדול שעלה מצרפת, הוא מספר שעבדך הנאמן התריע ואמר כל הזמן "לא להשתכר" מהמספר הזה, זה מספר לא ריאלי. הוא בגלל מצב נתון נקודתי של מה שקרה בצרפת. הלוואי והמספר הזה יחזור, לא רק מצרפת, מכל מקום בעולם. לעצם העניין, ברזיל - - -

לא, אני רוצה שתהיה ברור, כי אתה שמת שאלה, זה כאילו העלייה גדלה. נכון, על ברזיל, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל עובדה אחת, אנחנו צריכים להשתכנע פה. או שאנחנו קיבלנו מידע לא נכון - - -

יש ירידה מ-31,000 לקרוב - - -

2016, אנחנו קיבלנו - - -

פחות מ-2015.

כן.

אבל זה לא - - -

זה הדיווח שאתם נתתם לנו.

זה נכון, הדיווח נכון, אבל לא מודדים עליה שנה-שנה, מודדים עלייה לאורך תקופה, ואז אתה רואה אם יש גרף עולה, גרף יציב או גרף יורד. אבל לעצם העניין, ברשותך אדוני היושב ראש, נחזור לברזיל. אכן יש עלייה בעלייה מברזיל, עליה משמעותית. הסיבות הן סיבות גם פוליטיות וגם כלכליות. מדינת ישראל, המצב הכלכלי במדינת ישראל הוא טוב יחסית להרבה מקומות אחרים בעולם, הבעיה העיקרית בברזיל במקצועות הרישוי ככלל, ובפרט ברפואת השיניים, יש לנו עשרות, והעברתי לאדוני רשימה שמית של אותם הרופאים, זו בעיה שמשרד הבריאות צריך, דוקטור שנון, חבל שהוא לא נמצא כאן כי הוא בטח יכול לתת תשובה הרבה יותר מקצועית ממה שאני הולך לומר, אני לא מבין ברפואה.

רופא שיניים בברזיל לומד ארבע שנים ובארץ הוא לומד יותר, ואני חושב שצריך לבדוק את רופא השיניים מברזיל אל מול התוצאה, ולא אל מול שנות ההשכלה שלו. למה הכוונה תוצאה? ניסיונו ודברים מוכחים של דברים שהוא אכן עשה. אני אתן לאדוני דוגמה ממדינה אחרת, בכוונה אני הולך כרגע למדינה אחרת, על רופא שיניים מאוסטרליה שעלה לפני חודשיים לארץ, שהעלינו אותו במאבקים וויכוחים עם משרד הבריאות, באוסטרליה הוא היה מנתח פה ולסת עם ותק די גדול ובארץ לקח לנו הרבה זמן שיכירו בניסיון שלו.

בשורה התחתונה, הבעיה האמיתית כרגע בברזיל זה מקצועות הרישוי, אגב, זה לא רק בברזיל, גם במקסיקו אם אני לא טועה, ואני חושב, שוב, אני לא מבין ברפואה, אני לא מתיימר להבין ברפואה, אבל אני חושב שצריכה להיות איזו שהיא פתיחות או בדיקה קצת שונה ולא על סמך מספר שנות לימוד.

ב-2017 אם לא נתבדה, נראה עליה בעליה מברזיל. זה עדיין מוקדם, אמנם ינואר-פברואר אנחנו רואים שהגיעו, כתוב לך מעל 150, המספר המדויק הוא 154 עולים. אנחנו גם בחודש הזה רואים מגמת עליה אבל זה עדיין מוקדם לומר מה יהיה בדצמבר 2017, נהיה הרבה יותר חכמים באזור יוני אם אני לא טועה.

אנחנו מתמקדים בברזיל, אז זה לגבי ברזיל. לגבי הקליטה, תשמע אדוני היושב ראש, הקליטה, כשאני מדבר על הקליטה אני מצביע עליך ואני אומר במרכאות, אתה אשם. כשאני אומר אתה אשם, האצבעות הן עלינו. קליטה, עם כל הכבוד, זו בעיה של החברה במדינת ישראל. ולא רק של משרד X, משרד Y או משרד Z. קל לי לומר את הדברים האלה כי אנחנו אחראים על העלייה ואנחנו אחראים על הקליטה הראשונית במסגרות שלנו. אז במרכאות קל לי לבקר. אבל אם אנחנו נסכים כמדינה, ואני קורא כאן למשרד החינוך ולכל שאר המשרדים, לעבוד בפן חברתי, שהחברה הישראלית תאהב אמתית את העולים, וזה דווקא העולים מברזיל, זה גם העולים מאתיופיה וגם העולים מצרפת וגם העולים מדרום אפריקה, ותחבק אותם, נהיה במקום אחר. הבעיה העיקרית אגב של הקליטה, לא רק של העולים מברזיל, זה נושא של דיור ונושא של תעסוקה.

תודה. אבל תסכים איתי שאנחנו - - -

יש ירידה בעליה ב-2016 אל מול 2015.

בסדר, זה הסכמנו. אני רוצה ממה שאמרת עכשיו, אתה צודק שהחברה בסופו של דבר צריכה לחבק את העולים, זה בסדר, זה כללי. הדיון בוועדה פה הוא יותר מול משרדי הממשלה, ולא מול החברה. אז אני רוצה להגיד לך, היום הצרות זה לא החברה הישראלית. הצרות לעולים זה הבירוקרטיה של משרדי הממשלה. לכן אנחנו דנים פה איך אנחנו מורידים את החסמים הבירוקרטיים.

אדוני היושב ראש, למזלנו משרד העלייה והקליטה, ואני פה מפרגן להם, יצאו במיזם שנקרא אופק ישראלי, שעוזר לנו לעשות ירידי עליה בכל העולם ככלל ואני רוצה לספר לך על ברזיל. ביריד העליה האחרון בברזיל, שהיו שם אלפי אנשים, בלי בושה, הייתה נציגת משרד הקליטה, בחורה צעירה, ודיברה בלי בושה רבותי "אלה החסמים הבירוקרטיים, לא רק שלכם, של כולנו" וכשאמרו לך עולים שאני לא יודע מתי הם עלו לארץ, אבל אני יכול להבטיח לך ש- - -

אני בדקתי, כשאני אומר לך "עולים" אני מתכוון עולים שנמצאים במסגרת הגדרת העולה במדינת ישראל, זה עשר שנים.

אוקיי.

אלה אנשים שנמצאים, סובלים עכשיו, נמצאים עד 10 שנים במדינת ישראל.

אני יכול להעיד, לפחות בשנתיים האחרונות, מאז שאנחנו עובדים באופק ישראלי עם משרד העליה והקליטה הנושא הבירוקרטי הוא נושא, כמו שיש דיור, כמו שיש תעסוקה, כמו שיש חינוך, יש נושא בירוקרטיה בישראל, שבו מדברים על מה אמור לקרות לך מחר כשתנחת בארץ, כדי לעשות תיאום ציפיות.

יושב ראש הסוכנות היהודית נתן שרנסקי ישב פה, ואני מסכים איתו ב-100%, הוא אמר "הסיבה לירידה מ-30,000 ל-26,000, זו בעיה של תעסוקה ודיור".

נכון.

אז למה הבעיה של התעסוקה שאנחנו רואים בעיקר על בירוקרטיה של להמיר את תעודות העולים החדשים, ושהם תקועים בבירוקרטיה, והדבר השני, ההנגשה בשפה שלהם, הנגשת מידע בשפתם, זה גם עוד מכשול להתקדמות ולהשתלבותם בתחום התעסוקה. לכן זו הנקודה, אני רוצה שנתמקד בדברים האלה בדיונים ולא נלך ברמת המקרו. אני רוצה להיכנס ברמת המיקרו, וזה מה שאנחנו צריכים לטפל בו כדי לתת להם פתרון לבעיות הקיימות. אני רוצה לשמוע את נציגת משרד החינוך, הגברת מאיה שריר בבקשה.

אני בתור מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, אחראית רק על תלמידים עולים, מגיל גן ילדים ועד סוף כיתה יב'. אנחנו לפי הנתונים באמת זיהינו עליה במספר העולים מברזיל, אם ב-2014 היו 68 תלמידים, וב-2015 - 110, אז ב-2016 יש כבר 169 תלמידים שעלו מברזיל ולכן בפניה האחרונה שלנו לקול קורא לרשויות, הוספנו גם מגשרים חינוכיים בין תרבותיים דוברי פורטוגזית, ושתי רשויות נענו לקריאה הזאת, אז יש לנו היום מגשרים דוברי פורטוגזית גם באשדוד וגם בבאר שבע.

מעבר לזה, מבחינתנו תלמידים עולים מקבלים את כל מה שתלמידים עולים זכאים לקבל כתלמידים במערכת החינוך, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה שיושבים פה, עם הסוכנות היהודית, גם עם הקרן לידידות ועם ההסתדרות הציונית העולמית, עם כל הגורמים שעובדים עם העולים, כאשר אנחנו נותנים את התשובה במערכת החינוך.

בתשובה ליהודה דווקא אני רוצה לספר שכבר הראיתי בוועדה משהו שעשינו בכל מערכת החינוך לעבודה על הנושא של העולים, הוקרה לעולים ולעליות במדינת ישראל, ולראשונה באמת התקדם עליה "עליות זה להיות", והוקרה לעולים בכל מערכת החינוך. היו תגובות מאוד טובות, באמת לפתוח את הלב לקראת העולים, להבין שישראל היא מדינה קולטת עליה ויש לתת את המקום, אז אנחנו כן בתחום מערכת החינוך לפחות, אנחנו עושים את העבודה היום גם עם המערכת הקולטת. בלי להתייחס למקצועות רפואיים כי אנחנו רק מכינים אותם לשלבים האלה.

תודה. אני רוצה לשמוע נציגי עולים ולשים את הבעיות בנוסף למה שציינתי, אבל יש בעיה, יש גם ועדות נוספות באותו זמן אז יש בעיה עם נציגי הממשלה כנראה. אני רוצה שתתייחסי למה שיגידו העולים. עכשיו פליסיה תדבר בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה ליושב הראש על - - -מאוד חשובה. אני מאז - - - להתערבב עם העולים ולנסות לעזור להם, אנחנו ישבנו וסיכמנו פחות או יותר, אני אתן סקירה כללית ואחר כך כל אחד ייכנס יותר לנושאים. אז הנגשת מידע שלפני העלייה, מה שקורה שהעולים הברזילאים כשבאים לפתוח תיק או מתקשרים לטלפון, הם לא מקבלים את המידע הנכון, לא מקבלים בכלל מידע קונקרטי, סתם מידע, אם מישהו התחתן בברזיל ככתובה, הוא חושב שהוא מגיע לארץ ישראל ויכירו בחתונה שלו, זה לא נכון, הוא חייב להתחתן גם באופן אזרחי.

את מדברת על הנגשת מידע בברזיל או פה?

בברזיל, עוד לפני העלייה אני מדברת. יש נציגה שהיא גם מתאמת תעסוקה בסאן פאולו, אבל היא לא נותנת את המידע מה צריך לעשות עם הדיפלומה, מה צריך לתרגם, הם מתרגמים מלא מסמכים, מלא כסף עולה שם בברזיל לתרגם, הם מגיעים לפה, דווקא מה שלא צריך מתורגם, ומה שלא צריך מתורגם, ועוד פעם מבזבזים פה כסף לתרגם את מה שלא הצליחו לתרגם. לפעמים צריך להוציא היסטוריה של האוניברסיטה, בקיצור, לא נותנים את המידע הנכון מה צריך להביא, עם מה מגיעים לפה.

עוד דוגמה להורים לילדים, שכאן בית ספר מקבלים לפי אזור, ובברזיל רושמים בכל בית ספר, וכשמגיעים לכאן ולא רוצים את בית הספר ליד הבית, מתחיל קונפליקט שהם לא מבינים למה ככה זה הולך, כי זה חוסר מידע שלא היה להם לפני העלייה.

אחרי העלייה יש בעיות של, שוב, איזה מקצוע אתה יכול לתרגם, איזה מבחנים אתה צריך לעבור, באיזו שפה, מקבלים את זה תוך כדי האולפן ושהם צריכים ללמוד, נגמר האולפן, הם צריכים לעבור מבחנים כמו פיזיותרפיסטים או תזונאים ואין להם את השפה המקצועית, וכשהם מגיעים למבחן הם נכשלים פעם אחרי פעם, כשהמבחן גם נעשה רק פעמיים בשנה, הם יכולים לעשות רק פעמיים בשנה ולא כל כמה חודשים, ואין להם קורס הכנה, שאמרנו שמשרד הקליטה יעשה קורס הכנה גם לפיזיותרפיסטים, עדיין זה לא התחיל, גם תזונאיות, עדיין לא התחיל, ואנחנו נשמח לדעת אם זה יקרה. רופאי שיניים, ייכנסו לנושא הזה הרבה יותר לעומק ממני, יש גם המון פסיכולוגים קליניים שלא מצליחים להמיר את התואר שלהם שגם יש סעיפים שאומרים שצריך להתחשב, גם ייכנסו לנושא הזה יותר לעומק.

גם ברפואה, הנגשת מידע לעולים, שלפעמים הם צריכים לעבור ניתוח, הם צריכים לחתום על הסכמה מאוד חשוב שזה לפני הניתוח, או מישהו שנותן הרדמה, והכל בעברית ואין שום דבר בפורטוגזית. וזה חוק שבמסמכים כאלה חייבים שיהיה תרגום בשפה או הנגשת מידע של אותו מישהו שיתרגם, ואין, הם חותמים כי אין ברירה, הם חייבים להיכנס לניתוח, ניתוח קיסרי או ניתוח דחוף, והם חותמים ונכנסים, וזה ממש עבירה על החוק.

אז זה גם הנגשת מידע בקופות חולים שיש גם מרכז כזה שיש שם שפה של רופא כשרוצה לדבר עם פציינט והוא לא מבין את השפה, הוא מתקשר לאיזה שהוא מספר ויש מישהו בכמה שפות שמחכים לשיחה, ואין בפורטוגזית, שוב, זה גם עבירה על החוק כי החולה חייב לדעת מה מספרים לו, מה אומרים לו ומה בדיוק הולכים לעשות לו בגוף שלו.

עוד כמה דברים, שזה ייעוץ קליטה בערים, אני גרה במודיעין, מרכז הקליטה שם, משרד הקליטה שם, גם היו בעיות קשות מאוד, במיוחד גם עם צעירים ששולחים אותם לבית ספר, שאף אחד לא מכיר את בית הספר, לא יודע מה ההנגשה לילד. היה שם ילד שרצה לשים קץ לחייו כי הוא פשוט לא הצליח להשתלב, ולא היה אף אחד שילווה אותו ויסביר לו וההורים גם לא יודעים עברית, ולא היה, בקושי ספרדית, גם לא מבינים.

אתם חייבים להבין, השפה שלנו היא פורטוגזית, ספרדית זו שפה שיש כאלה שיודעים ויש כאלה שלא יודעים, ולא צריך לקחת כמובן מאליו שאנחנו מבינים ספרדית, והמון ברזילאים לא יודעים אנגלית. גם אנגלית זו לא שפה להנגשה בשבילנו. השפה שלנו היא פורטוגזית, בבקשה תבינו את זה, זה מאוד מאוד חשוב, מאוד חשוב להשתלבות, מאוד חשוב לעליה. יש להם אהבת הארץ, אבל כשהם מגיעים לפה הם לא מרגישים שייכים.

עוד משהו שיש אתו בעיות, הפרוייקטורים, אלה האנשים שמלווים עולים, לוקחים אותם לדואר, מסבירים פחות או יותר, קופת חולים, את החיים בארץ, ואין בפורטוגזית, באף מקום לא נתקלתי בזה. יש רק בספרדית, ושוב, זו לא השפה שלנו. לפעמים יש מילים דומות אבל המשמעויות הן שונות, והם מבינים משהו ולא מבינים אחרת, עד שלא באתי לבית הספר של אותו ילד, כולם היו בטוחים שההורים מבינים גם את החוקים, גם הילד, חושבים שהוא עושה את עצמו, חושבים שלא אכפת להורים, הוא באמת רצה לשים קץ לחייו, משהו מאוד - - -

תודה. בבקשה מיכאל עבאדי.

אני יושב ראש בית ברזיל, אני מטפל בעליה מברזיל, בקליטה בצד האזרחי. קודם כל רציתי להודות מאוד ליושב הראש על כך שאנחנו פה, זו פעם שניה והיסטורית אף פעם מאז שנה שעברה לא היה דיון כזה על העלייה מברזיל. חלק מהסיבות זה כי באמת מתבקש מהמספרים של העלייה. רציתי להודות לכל המשרדים שבאו שבאמת אכפת להם מהעלייה מברזיל, מהעלייה בכלל וגם העלייה מברזיל.

אני מסכים עם כל מה שנאמר פה בינתיים, גם הדברים הקשים ששמענו מפליסיה, אני רוצה גם להוסיף קצת על מה שיהודה אמר, על המספרים. חשוב מאוד לשים לב שזה לא רק הגידול של העלייה, זה נכון, המספרים לא משקרים, אבל חוץ מזה יש שינוי משמעותי וחשוב מאוד למדינה מבחינת האיכות של העלייה. כל השנים, 20 שנים של עליה עד לפני 3-4 שנים, המספרים נעו בין 200 ל- 250 עולים בשנה והיו בדרך כלל המקרים הקשים, אנשים שבאים וזו נאמר האופציה האחרונה בחייהם, לבוא ולנסות עוד פעם את החיים פה.

עכשיו לא רק בגידול המספרי, יש גם שינוי משמעותי באיכות העלייה. גם עולים יותר צעירים, תלמידים, אנשים שמתחילים את הקריירה שלהם כבר פה, כמו שאנחנו רואים, רופאים, פסיכולוגים, אנשים עם מקצועות ממש טובים שאנחנו צריכים אותם פה. אז כל המאמץ שנעשה עד עכשיו, צריכים לחשוב עוד פעם, זו לא אותה אוכלוסייה. נכון שכולם באים מברזיל, אבל זו אוכלוסייה אחרת עם - - - אחרים, באים משפחות עם ילדים יותר ממה שבאו בעבר, זה ממש שונה מאוד.

וגם צריך להבין, עניין השפה, יש המון פתרונות שהמדינה כבר נותנת, קיימים פתרונות לתעסוקה, לדיור, כל זה. אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא שחסרה הנגשה. העולים לא יודעים שזה קיים, זה לא מגיע אליהם, וגם לא בשפה שלהם. יש הרבה תכניות במשרד הקליטה, למשל תעסוקה, מעוף, כל הדברים האלה, פשוט זה לא מגיע לעולה בשפה שלו והוא לא מבין שזה קיים. יש כמה מקרים שאולי נעלה אותם, גם מקצועות טובים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, רופאים, רופאי שיניים, לא מודיעים להם מתי המבחן, מה הקריטריונים, זה לא מגיע, פשוט לא מגיע.

עוד פעם, יש פתרונות, גם בענייני רווחה וכולי, אבל זה פשוט לא מגיע לעולה הברזילאי בשפה שלו, זה לא מגיע לאיפה שהוא נמצא. עד לפני 3-4 שנים אני חושב שהעלייה הייתה מאוד מפוזרת גיאוגרפית בארץ, היום יותר ויותר מתחילים להיות מרכזים, איפה שיש יותר עולים מברזיל, אז כבר יותר קל לדעת איפה לשים עובד או פרוייקטור דובר השפה, כדי להגיע למספר גדול של עולים. זה היה תירוץ הגיוני עד לפני כמה שנים, שכולם מאוד מפוזרים, זה כבר לא קיים.

אני חותם על כל מה שפליסיה דיברה, אני לא אוסיף עוד פרטים ספציפיים, אני רוצה מאוד לשמוע ממי שהבאנו לכאן כדוגמאות לבעיות. השנה שעברה הייתה השנה הראשונה שהתקיים דיון בנושא, אולי הייתה עלייה של מודעות בנושא העלייה מברזיל, אבל בשטח כמעט ולא ראינו שינויים. אני מקווה מאוד שהשנה נראה יותר שינוי, שממש מפה ייצא משהו חיובי וממשי להקל על העולים האלה שבאים על מנת לתת כאן כתף ולעזור למדינה להתקדם. אני מסכים עם יהודה, הסוכנות עושה מאמצים. הכל יהיה יותר טוב אם שיתוף הפעולה בין כל האנשים פה יתהדק ונשים ממש אג'נדה לא לעוד שנה, אלא כבר לעוד שבוע ושבועיים ולשים פרויקט רב תחומי של מה צריך לעשות בכל הבעיות האלה, כמו שאמרתם, הנושא של תעסוקה, רווחה, הדיפלומה, תרגום, אבל צריך משהו כולל ולא כל אחד לחשוב מה הוא עושה במשרד שלו, צריך לקחת פה ולשים כפרויקט רב משרדי ולקדם את זה. זה לא יקר, זה לא מסובך, יש למדינה ולמשרדים פה ניסיון עם עולים ממדינות אחרות, צריך לשים את הכל באותו חדר אחד ולעבוד על זה.

תודה. גם פליסיה וגם אתה הצגתם את הבעיות הקיימות, אני רוצה שיהודה ישלים את הנושא שנוגע לסוכנות היהודית, בעניין הנגשת מידע בארץ המוצא.

טוב, נאמרו כמה דברים. ברשותך, אני אתן למאיר שיתייחס למה שהועלה כאן.

תודה אדוני היושב ראש. קיים שיתוף פעולה מלא והדוק בין משרד הקליטה והסוכנות היהודית, גם בוודאי באמצעות פרויקט אופק, כשהכוונה לקדם ולסייע לעולה בתהליך בתחום התעסוקה. נכון, יש כמו שפליסיה אמרה, יש שם מישהי שעובדת ונותנת לעולים את כל המידע הדרוש.

דבר שלא היה בעבר, מבחינת תעסוקה.

היא מתקשרת לשאול אותנו מה להגיד להם, היא לא יודעת.

חמור מאוד מה שאת אומרת, אם זה נכון זה חמור מאוד.

זה נכון, היא מתקשרת פה לעורך הדין שמטפל ב- - - ושואלת אותנו מה לעשות איתם, מה להגיד להם.

היא פועלת תחת אחריות של משרד הקליטה ושל הסוכנות היהודית, ואנחנו כמשרדים הממונים, אפשר להעביר אלינו, ואנחנו נטפל בזה בהתאם.

הנקודה פה היא שהעובדת ששמתם לא מוכשרת לנושא. ולכן היא מתקשרת לעולים ותיקים פה.

היא חדשה. אני רוצה לומר לך משהו, אני שמח שהיא מתקשרת אליך, אני אפילו אעודד את זה. אם היא לא יודעת משהו, והיא מתקשרת אליך כי את יודעת, מצוין.

היא לא צריכה לבוא מוכשרת? היא צריכה לתת את המידע.

אני מציע שלא נתעסק בגופו של איש, אלא בגופו של עניין.

מבחינה עובדתית יש עובדת, אתם שמתם את העובדת. פה הוויכוח הוא איכות השירות שאנשים מקבלים שם, כי היא לא הגיעה לשם עם תחמושת, של להסביר לעולים. זו הבעיה. אנחנו רוצים תוצאה.

אדוני היושב ראש, יש שני דברים, אתה צריך להבין משהו. כאשר אתה מנסה לעשות משהו ולשפר, אתה לוקח עובד מקומי, היא לא חיה בארץ. לא שולחים שליח - - -

אפשר להכשיר אותה.

הכשרה זה דבר שלוקח זמן. בין שאר הדברים נאמר לה "אל תתביישי, אם יש בעל מקצוע שאת מכירה, משהו דומה לזה, או מאיר או למישהו אחר". אני שמח שהיא פנתה למישהו שעובד יחד עם מריו מההתאחדות, שהוא חי בארץ, כדי לתת עזרה למשה או ליפה שנמצאת שם, העולה, ושואל אותה, "תגידי לי בבקשה ישירות, לא בכתב. הבעיה היא 1, 2, 3, 4, מה דעתך". אתה יודע מה? צריך לברך ולא לקלל.

טוב, יהודה, בואו נעשה כך, אני ואתה עכשיו, כולם שיושבים פה, שמענו ואומרים שהעולים לא מקבלים את המידע הראוי. וזה שהעובדת שנמצאת שם במקום היא לא מסוגלת לתת את המידע, אולי היא לא יודעת את המידע שהיא צריכה להעביר, זו הנקודה. עכשיו אנחנו לא מתווכחים על זה. איך משפרים את המצב? זה מה שאנחנו רוצים לדעת.

לקחנו את זה לתשומת ליבנו ואנחנו נטפל בנקודה הזאת, אבל עכשיו לעצם העניין לגבי הנקודות האחרות: קודם כל הנגשת המידע, זה נכון, אני חושב שזו הנקודה הקריטית, החשובה. צריכים גם לפרסם, זה עניין של תקציב, משרד הקליטה ומשרדי ממשלה אחרים צריכים לדאוג גם לפרסם את אתרי האינטרנט איפה שמפורסם המידע.

מה זה תקציב? למה אתה מתכוון?

צריכים להפנות תקציבים לזה, זה עולה כסף.

אם אין לכם תקציב, תגידו שאין לכם תקציב. מה משרד הקליטה והסוכנות עושים אם אין להם תקציב.

לא אל תתפוס כל ניואנס שאומר לך - - -

אני לא תופס, אני רוצה פתרון. אם הוא מביא לי את התירוץ של התקציב, אני רוצה לדעת אם זו הסיבה האמיתית.

צריכים לפרסם את המידע שקיים בכמה שפות, לתרגם את זה גם לשפה הפורטוגזית.

יש לך תקציב לזה?

אני הסוכנות היהודית, אני לא משרד הקליטה.

אוקיי, אז מי עושה את זה? משרד הקליטה? אני רוצה לדעת מי עושה את זה. אנחנו מדברים על הנגשת מידע בברזיל, לא בישראל.

ורה פה, נציגת המשרד.

בסדר גמור.

אם תרשה לי, אני רוצה להמשיך עם הנקודות. קודם כל דיברנו לעצם העניין, רפואת שיניים. אנחנו העברנו את זה לדוקטור שנון והוא התייחס לנקודה, מדובר בארבע שנות לימודים בברזיל ושש שנות לימודים בארץ, כאשר בארץ בנוסף לשש השנים יש גם סטאג'. מה שצריך לעשות, זה להשוות תכנים בין שתי תכניות הלימודים, להשוות, לקבוע מה חסר. והיה וחסר – לקבוע שצריכים להשלים, ולא לתת תשובה "אין" כי זו תשובה לא כל כך טובה.

אגב, אני לא מאשים את משרד הבריאות, להיפך. אני מבין שפה מה שדואגים זה לטובת הציבור, לטובת הבריאות בישראל, וזה נכון. אבל מה שצריך לעשות זה לבדוק, להשוות בין שני התכנים ולקבוע מה חסר.

דבר נוסף, נקודה שהעלו, נכון, יש כמה פיזיותרפיסטים ותזונאיות מברזיל שנכשלו כמה פעמים. הבעיה זה לא השפה כי היה תרגום צמוד אליהם, היה מישהו שתרגם להם. זה לא רק השפה.

לא נכון. זה ספרדית. ספרדית זה לא שפה שאני - - -

הנקודה ברורה. פה נאמר, אל תגידו לנו, תרגמנו בספרדית. הספרדית היא לא שפתנו, יש לנו שפה והיא פורטוגזית. האם יש חומר שתורגם לשפה הפורטוגזית?

לא אמרתי את זה. אמרתי שהיה תרגום צמוד, היה מישהו שעמד ותרגם לפורטוגזית.

לא, זה לא נכון.

למה אנחנו צריכים להתווכח?

יש פה פיזיותרפיסט, שהוא ידבר.

לא, אני מדבר על רפואת שיניים.

האם יש מסמך שתורגם לפורטוגזית שאתם יכולים להציג לנו? כי דיברנו בישיבה הקודמת, דרשנו את זה.

- - -

אתה לא משרד הבריאות, שמשרד הבריאות יענה.

הדבר האחרון, כל מידע שיש, אנחנו מוכנים לעשות את כל המאמצים כדי לתת לעולה ולסייע. יש שיתוף פעולה גם עם בית ברזיל, וגם עם כל ההתאחדויות, ואנחנו מסייעים להם. אז להגיד שאין ליווי, צר לי, אני חושב שזה רחוק מאוד מהמציאות.

בסדר, שיתוף פעולה קיים, זה בסדר, הבנתי מהעולים גם, זה בסדר. אבל שיתוף הפעולה כפי שהעולים רואים אותו, לא מביא תוצאה בעניין. אם עד עכשיו אין מסמך שתורגם לשפה הפורטוגזית, למרות הדרישה של הוועדה בדיון הקודם לפני כשנה. אני רוצה לדעת אם יש התקדמות. כמובן שנשמע את משרד הקליטה ומשרד הבריאות, אבל זהו שיתוף פעולה אמתי כפי שאני רואה אותו, ושבאים "הכל בסדר", נותנים לו טפיחה על הכתף, זה לא פתרון לעולה, וזה מה שצריך, יש לו בעיה, לעזור לו לפתור את הבעיה, והבעיות האלה שציינו פה שני האנשים, אבל אני לא מתמקד בסוכנות כי אלה דברים שמתרחשים לפני העלייה. הבנו את זה, ואני מקווה שתפעלו לשפר את המצב, לתת לעובדת שם את המידע הנכון כדי שהיא תוכל להעביר לעולים הפוטנציאליים.

לעניין מה שקורה פה, אני עובר למשרדי הממשלה שבראשם המשרד המתכלל הוא משרד הקליטה. בבקשה הגברת ורה אופיר.

אני מטפלת בהכשרה ורישום במשרד העלייה והקליטה, זאת אומרת אני אחראית על כל נושא הרישום. אני רוצה להתייחס מכמה היבטים. אני מדברת בכלל על הרישוי עכשיו, ולאחר מכן אתייחס לשפה.

קודם כל מידע, הנושא הראשון מאוד מאוד מורכב. רק במשרד הבריאות יש 19 מקצועות דורשי רישוי. אני פה מדברת על ההתמחויות והכל. זה נושא כל כך רחב, אני פשוט לא יודעת, אדם שיכול פשוט לדעת את כל המידע, אני מדברת רק על רפואה, יש גם מקצועות עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים גם צריך לדעת איזה מקצועות - - - זה המון מידע. אז מטבע הדברים שכל נציגה בכל מדינה יש לסוכנות, גם בצרפת, אנחנו מדריכים אותם וגם מזמינים אותי שאדריך אותם דרך ועידת וידיאו והכל, וכמובן שאנחנו נותנים רק מידע כללי ויותר נכון, אנחנו נותנים את הכלים שהאדם יוכל להתמודד עם כל המידע הרחב שקיים. אני כבר אומרת שאי אפשר לדעת את הכל. וזה טוב מאוד, אני מסכימה עם יהודה שרף, שאמר שטוב מאוד שהיא מתקשרת, זה אומר על האכפתיות של הבחורה שעובדת שם, כי גם פה בארץ כל יועצת תעסוקה שעובדת מול העולה תבדוק 10 פעמים, תתקשר ותבדוק, לפני שהיא נותנת מידע. כי אם היא בודקת, זה אומר שהיא רוצה לתת את המידע האמתי והנכון לאותו אדם. למה? כי שם הם חושבים, אם אדם הוא פיזיותרפיסט, אז כאילו מעניין אותו, מה שאנחנו חושבים, שמה שמעניין אותו זה רק נושא הרישוי. אבל מסביב יש עוד מיליון דברים שיכול להיות שמעניינים אותו, מאספקטים אחרים, כפי שהגברת אמרה, שהיא שמה באותה צלחת גם את נושא רישוי המקצועות וגם דבר שלא קשור לרישוי, שאנשים לא מבינים את המסמכים שהם צריכים לחתום עליהם לניתוח, וזה כבר לא קשור למשרד הקליטה, או לרישוי.

לא, לזה יש את נציג משרד הבריאות. אני רוצה שתתמקדי במה שנוגע למשרד הקליטה.

אמרתי את זה כדוגמה, למה? כי אפילו אם זה פיזיותרפיסט יכול להיות שיש לו שאלות מכל מיני דברים, לא רק מה שאנחנו חושבים שזה א', ב', ג', אז יכול להיות שיש לו שאלות, ואי אפשר לדעת את הכל.

לעניין הנגשת המידע – אנחנו באמת, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, מה שקשור למקצועות הרישוי ובכלל לאגף תעסוקה, בגלל שנושא הרישוי כל כך מורכב, אנחנו עשינו ומשפרים כל הזמן, אתר של משרד הקליטה שיש לו גם קישורים למשרדים היעודים כמו משרד הבריאות, משרד החינוך במה שקשור להכרת תארים, משרד הכלכלה.

זה אתר מאוד מקצועי.

אני רוצה לשאול אותך שאלה, לגבי הנקודה הזאת, הנגשת המידע בשפתם. דיברנו גם בדיון הקודם, כל הזמן אנחנו מדברים על לעשות באמהרית, ברוסית, באנגלית. עולה חדש נוחת, האם משרד הקליטה הכין מידע כללי איפה הם צריכים להמיר את התעודות שלהם, לתת להם מידע כללי בשפה שלהם, שהעולה שמגיע "ברוך הבא, עולה נכבד, נא קרא את זכויותיך וחובותיך", האם יש בשפה הפורטוגזית שאתם מחלקים לעולים?

אני אענה. משרד העלייה והקליטה, בכלל, לא רק אגף תעסוקה, אני מדברת על המשרד, ואנחנו - - -

בפורטוגזית. אל תלכי לרוסית או אמהרית. השאלה היא על פורטוגזית.

אין.

אין. אוקיי. השאלה הבאה למה לא עשיתם. קיימנו את הדיון הקודם לפני שנה, נציג משרד הקליטה היה, נציגי משרדי ממשלה, הייתה הסכמה וקריאה מהוועדה וגם אתם הסכמתם שתעשו את זה. למה שנה שלמה זה לא נעשה?

סליחה, אני מרכזת הכשרה ורישוי, אני מצטערת. אני לא - - - לענות לך.

הנה שוב אנחנו - - -

המסמך שמשרד הקליטה מתרגם לארבע שפות.

רק בארבע שפות. אין בפורטוגזית שום דבר, לא שום דבר. אוקיי.

אני רוצה להגיד לך, אני הרבה משתמשת באתר של משרד הקליטה, וכשאני רוצה מידע מהימן אני הולכת לעברית, וזו השפה שלי. אני כבר מתנדבת עם עולים חדשים בשטח 12 שנים. אני רוצה להגיד לך, שהאתר של משרד הקליטה בספרדית, ואני דוברת גם ספרדית, אני דוברת את שתי השפות. האתר של משרד הקליטה בספרדית הוא מתחת לכל ביקורת כשאני מסתכלת עליו בהשוואה למה שקורה בעברית. הצרפתית הוא הרבה יותר טוב, אני לא מבינה צרפתית, אבל אפשר לדעת לפי כמויות המידע.

בפורטוגזית – אפס. אין כלום. בשום נושא. אפילו הנושא של הטבלה של סל קליטה, אין.

אין מחלוקת. היא גם אמרה שאין.

ואני רוצה להגיד שאם יש בספרדית, כי מספר העולים דוברי פורטוגזית היום הוא הגדול יותר. הדבר האחרון, מאיר דיבר על כסף. אני רוצה להגיד שמברזיל קרן היסוד שהיא אחד המממנים של הסוכנות היהודית מברזיל יוצאים מיליוני דולרים, הקהילה בברזיל מממנת את קרן היסוד, אז לא יכול להיות שיבואו ויגידו אין כסף.

אני אחראי על מאיר. הבעיה היא לא שאין תקציב, הבעיה היא שלא עשינו את זה, ואנחנו צריכים לעשות את זה.

טוב, לפחות אני מעריך על האישור שהם מודים בכישלונות שלהם, גם הסוכנות וגם משרד הקליטה. אז בואו נתקדם. דוקטור ליליאן בלום בבקשה.

תודה רבה. לפני שנה הייתי פה, אנחנו כבר נפגשנו כמה פעמים. אני מומחית ברפואת משפחה, מנהלת רפואית של מכבי באזור הקריות, עולה ותיקה, 30 שנים, ובעצם הגעתי, אני מתנדבת בארגון "בית ברזיל" והגעתי לזה כי תמיד נפגשתי עם עולים מברזיל, והתמודדתי במרפאה שלי עם הקשיים שלהם, קודם התמודדתי עם הקשיים שלי כעולה, ובכלל לא דיברו על ברזילאים ואני חייבת להגיד שהחוויה לעלות ליד עולים מברית המועצות הייתה חוויה קשה מאוד, כי עליתי בתקופה שהם הגיעו, וממש הרגשתי סוג ב', והתקבלתי לבית הספר לרפואה, התקדמתי פה והצלחתי, למרות זה שלא ממש ספרו אותי. זה היה ככה.

לעצם העניין, הגעתי מזה שהייתי צריכה עזרה, אנשים באים, לא מבינים את השפה, מגיעים למשרד שלי, אני רופאה, סוף סוף קרן אור, מישהו שמבין במערכת הבריאות את השפה הפורטוגזית, ואז מתחיל הקושי. אין הנגשה, אין מידע, יש מערכת נפלאה של משרד הבריאות, "קו לרופא", באמת, אני גם מנהלת רפואית ואני יודעת שמשרד הבריאות בודק את הקופות, האם משתמשים בזה, האם יש חומר מונגש בשפות. בפורטוגזית לא קיים. והתשובה שאני מקבלת מהצוותים "אין מספיק", "למה הם לא לומדים עברית", המון אנשים אומרים "אנשים צריכים לדעת עברית, בשביל מה צריכים לתת להם הנגשה", זה לצד שמביאים בהרבה מקומות מלא מזכירות שדוברות רוסית, ואיך אומרים, לעולים אחרים כן דואגים.

החוק קובע שזכותו של אדם לקבל שירות רפואי מותאם תרבותית. זה זכות בסיסית. כבר בשנת 2011 משרד הבריאות הוציא חוזר מנכ"ל על זכותו של אדם לקבל שירות מונגש. חלק מהתשובות זה "תלוי בכמות, אנחנו לא יכולים לתת לכולם" זה לא תירוץ, כי החוק קובע שצריך לתת.

עכשיו אפשר להגיש שהברזילאים בעצם הם עכשיו הקבוצה הגדולה של עולים שאין להם הנגשה. אני חושבת שהגיע הזמן, גם בקו הבריאות להוסיף. אני כרופאה, ותיכף גם ידברו, יש פה מלווה במדרשה, מעל 100 בנות דוברות פורטוגזית, היא אומרת שזה סיוט, כל פעם שהיא צריכה להגיע לרופא צריך מישהו ללוות, לא מבינים, וזה דבר שמגיע, מגיע לבנות האלה, שדרך אגב, הן לא חייבות גם - - -

הנקודה ברורה, הזמן שלנו מוגבל. בבקשה בקיצור. אנחנו צריכים לשמוע גם את משרד הבריאות.

אני עורכת דין בעלת רישיון בברזיל ובישראל. אני גם עולה חדשה. לפני שנשמע את משרד הבריאות צריכים לשמוע את הקשיים, בעיקר של רופאי השיניים ובשביל זה אני פה. במסגרת התמחותי בשנים האחרונות, לאור העלייה הגדולה מברזיל, אני מייצגת עולים חדשים ברזילאים, בכל ההליך של רישוי המקצועות, בעיקר במקצועות רפואיים, ובעיקר בעיקר במקצוע רפואת השיניים. בעצם אני בתפקידי כנוטריון גם מתרגמת להם את המסמכים ועושה להם את האישורים הנוטריוניים ומסייעת להם להגיש את המסמכים למשרד הבריאות לצורך קבלת הרישוי. ולכן אני מכירה היטב את הקשיים של רופאי השיניים בעיקר, ויש עוד שני תחומים – פיזיותרפיסטים ופסיכולוגיים, שהייתי רוצה לגעת, אבל רופאי השיניים זו הבעיה העיקרית.

זה לא נכון להגיד שרופאי השיניים לא מקבלים הכרה בארץ, הם כן מקבלים, העניין הוא שיש חוסר ודאות. ידוע לכל שהלימודים שם הם של ארבע שנים, בממוצע הם לומדים 4,900 שעות. הדרישה בארץ, אמנם דרישה שלא קיימת באתר, ולא קיימת בחוק, היא דרישה, קריטריונים פנימיים של משרד הבריאות, זה של חמש שנים ו-5,500 שעות.

אז קודם כל נפתח ונאמר שאם ב-4 שינם לומדים 4,900 שעות, זה אומר שבעצם יש פה דחיסה של שעות בתוך 4 שנים שאם נפרק אותם לגורמים נוכל לקבל לפחות עוד חצי שנה. אם נעשה את החישוב של 5,500 שעות לחלק ל-5 שנים זה 1,100 שעות לשנה בערך, 4,900 שעות לחלק ל-4 שנים, בעצם יש לנו פה עוד 500 שעות נוספות שאפשר אולי בקצת מעוף ובמחשבה ובכניסה למהות, לקבל עוד 500 שעות. חשוב מאוד לציין שמי שלומד רפואת שיניים בברזיל עושה סטאג' במהלך הלימודים, לרוב במסגרת בתי חולים אוניברסיטאיים. הם מקבלים אוכלוסייה נזקקת, אוכלוסיית מצוקה, אנחנו מדברים על אוכלוסייה של הפאבלות, של הסלאמס, הם אנשים עם בעיות מאוד מורכבות בפה ובלסת, כמובן שמזניחים את הבריאות, שלא לדבר על בריאות הפה, ולכן הסטאז'רים האלה נחשפים למקרים שאני לא בטוחה שסטודנטים בארץ נחשפים אליהם.

אני חושבת שגם את מערך הסטאג' בברזיל צריך לבדוק. בעצם מה שאני אומרת פה זה שצריך להתמקד לא רק בשנות ובשנים, צריך לבחון באופן מעמיק את אופן לימודי רפואת השיניים בברזיל באוניברסיטאות, זה דבר שאפשר לעשות, יש לנו את כל המידע מהאוניברסיטאות והיום גם ניתן לקבל את זה באנגלית.

לטענתי, ניתן לקבוע כי לימודי השיניים הינם שווי ערך ללימודים בארץ. אני חייבת לציין שבדרך כלל רופאי השיניים הברזילאיים ממשיכים את הלימודים גם ללימודי התמחויות, השתלמויות וקורסים נוספים, לטענתי ניתן לקבל את השעות האלה כשעות נוספות לצורך ההכרה בתואר. העניין הוא שכיום יש חוסר ודאות, רופא שיניים שעולה לארץ לא יודע אם בסופו של דבר הוא יקבל רישיון או לא, לאור הקריטריונים.

האם הצעת למשרד הבריאות?

בהחלט.

מה הייתה התגובה?

התגובה היא קודם כל שהקריטריונים הם כאלה, חמש שנים ו-5,500 שעות. ניתן אולי להתחשב בשעות נוספות. בעצם, אנחנו לא יודעים היום להגיד לרופא השיניים - - -

מה הדרישה של משרד הבריאות?

חמש שנים ו-5,500 שעות.

הבנתי. בברזיל אדם למד ויש לו תואר של רופא שיניים. עכשיו הוא הגיע לישראל, הוא רוצה להמיר את התעודה, מה הדרישה של משרד הבריאות? הם לא יגידו לו ללכת ללמוד מחדש. מה הדרישה של משרד הבריאות כדי להשלים את ההפרש של השנה?

אין דרישה בעצם. העולים הם אלה שמנסים להוסיף כל מיני מסמכים נוספים של קורסים והשתלמויות, והתמחויות שנעשו, כדי לקבל. חלק מקבלים, וחלק לא.

אני רוצה לדעת בדיוק את הבעיה. הבנו שיש הפרש של שנה, אז משרד הבריאות אומר "אני לא רוצה להכיר בו כי הוא לא למד חמש שנים".

הוא פשוט לא מכיר בו.

אוקיי, אבל האם משרד הבריאות בא ואומר "תשלים שנה, תשלים שנתיים"?

לא ידוע לי. התשובה היא שלילית פשוט.

הוא דוחה אותם לגמרי?

כן. התשובה היחידה, או שמקבלים או שדוחים, אין ודאות. יש אנשים שמתקבלים עם פחות שעות, ויש אנשים עם עוד מסמכים שמקבלים. אני רוצה גם להפנות את אדוני להחלטת ממשלה מספר 2225 משנת 2014 שם בעצם נקבע, ואני יכולה גם להפנות לסעיף 4.ג "הוטל על שרת הבריאות להקל בתהליך הרישוי הנדרש מרופאי שיניים עולים אשר מוגדרים כמומחים במדינת המוצא, וכן למי ששימש רופא שיניים בחו"ל 14 שנים לפחות טרם עלייתו".

יש גם תיקון חוק.

יש תיקון לחוק שזה עניין אחר, אני מדברת על החלטת ממשלה. יש תיקון חוק, ונכון שיש גם פטור ממבחן, אבל העניין הוא שכאשר לא מכירים בלימודים, הוא גם לא יקבל פטור ממבחן.

תודה. אני רוצה שתישארי לשמוע את תגובת משרד הבריאות ואם יש בעיה, תהיי המקור שלנו בעניין החוקים והתקנונים הקיימים. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר ועדה. נשמע עוד אחד ואז נעבור למשרד הבריאות. דוקטור סידני שפירא, אם כבר נאמרו הדברים, אל תחזור עליהם. עדיף שניתן את הזמן למשרד הבריאות. אם יש לך נקודה חדשה להוסיף, אני יודע שהבעיה היא גם אצל פיזיותרפיסטים, זה ידוע. אני אשמח אם יש לך מה להוסיף ולחדש.

אני עולה חדש.

כמה זמן?

שנה. אני רופא אורתופד. מה שאני מרגיש עכשיו, יש את הניסיון של שנה, אני לא מדבר עברית טוב, אבל אני מדבר עברית. אני חושב שבברזיל יש את - - - של השפה וגם - - - אבל כולם בברזיל לא יודעים מה יקרה באמת בארץ. אני יודע שאפשר לעשות את כל התרגומים לפני העלייה, אני יודע גם שההסתדרות הרפואית עושה הכל ואת המיטב, כמה זמן אתה צריך לעשות בסטאג' או בהסתכלות, למקבל הרישיון הקבוע. יש לי עכשיו רישיון זמני.

אתה שנה בארץ ובאת כרופא עם התעודה שלך, הגעת למשרד הבריאות, משרד הבריאות נתן לך אישור זמני לעבוד. הכל בסדר, קיבלו את התואר שלך והכל בסדר.

כן. אבל בברזיל יש הרבה רופאים, שרוצים לעשות עלייה, אבל יש להם פחד.

אתה יכול להגיד להם, "הנה, אני הגעתי וקיבלו אותי".

כן, אבל הייתי ארבעה חודשים בלי עבודה, בלי שום דבר, מאיר עזר לי מאוד. יש בתי חולים שמקבלים, ויש בתי חולים שלא מקבלים. אני חושב שבזמן שיש את האולפן, צריך את זה.

יש עוד דבר, יש אולפן רפואי, האולפן הרפואי זה בבוקר. אני חושב שכל הרופאים הפיזיותרפיסטים בעבודה אחרי האולפן, אבל אם האולפן הרפואי הוא בבוקר אין לנו איך לעשות את זה.

אתה כבר התחלת לעבוד, אבל הלימודים מתקיימים בבוקר, בזמן שאתה עובד ולכן אתה מבקש שהלימודים יהיו אחר הצהריים.

כן.

בסדר. תיכף נשמע את נציגת משרד החינוך בעניין האולפן לרופאים. נשמע אם היא תוכל לסדר לנו את העניין הזה. את יכולה לענות לנו בקיצור? שמעת, הוא אומר שיש אולפן לרופאים, אבל האולפן פועל בשעות הבוקר, ובשעות הבוקר עובדים בבית החולים או במרפאה, לכן הם לא יכולים להימצא בשני המקומות בו זמנית. את יכולה להסביר לנו האם ניתן להתאים את זה לאחר הצהריים?

בהחלט. אני מהאגף לחינוך מבוגרים, אולפנים. אני עובדת עם ורה אופיר הרבה על כיתות תעסוקתיות וכיתות רפואיות, מקצועות שונים, גם לפסיכולוגים. חשוב לי להגיד את זה שלא יחשבו שאין, בהתאם לדרישה. כששלושה אנשים רוצים אולפן בערב ו-20 בבוקר, אנחנו נפתח בבוקר. כשזה הפוך, בהחלט אפשר לפתוח גם אחר הצהריים. בכיתות למקצועות רפואיים יש לנו בעיקר אחיות, פחות רופאים. ובדרך כלל רופאים יכולים ישר להתחיל לעבוד, והאחיות לא. הן נדרשות ממשרד הבריאות למבחן, ולכן הן באות, או באים, ולומדים בבוקר בצורה אינטנסיבית ויעילה, זה הרבה יותר יעיל.

בסדר, אבל האם ניתן לעשות לאלה שעובדים, אחר הצהריים?

בהחלט. בהתאם למספר האנשים, קיימים אולפני אחר צהריים וערב.

אז תעדכנו אותנו בכתב שאתם התחלתם, שיניתם את הדבר הזה.

זה בהתאם לדרישה. אם לא תהיה דרישה של מספר - - -

אז בואו תבדקו. אתם צריכים לעשות משאל בין הרופאים "מה אתה מעדיף, בבוקר או אחר הצהריים", ולפי זה לפגוע, כדי שלא לפגוע בעבודתם. תודה. בבקשה בקיצור, בעניין הפיזיותרפיסטים טטיאנה ויטל בבקשה.

אני אתרגם אותה.

(מדברת בפורטוגזית)

היא עולה חדשה, ארבעה חודשים בארץ. היא מבקשת שיהיו פיזיותרפיסטים שהם במקצוע מעל חמש שנים או עד עשר שנים, שלא יצטרכו לעשות את המבחן, אלא שילכו לאיזה שהוא סטאג' ששם יראו איך הם עובדים ומתפקדים, כך שיוכלו לקבל את הרישיון בלי המבחן. היא אומרת שמי שהוא פחות מחמש שנים וחייב לעשות את המבחן, כרגע כולם חייבים לעשות את המבחן, ואם גם לא נותנים להם צ'אנס להיות במקצוע, אז הם שוכחים, לא נמצאים ממש במאגר העבודה, וזה מקשה ומרחיק מהיעד. לכן היא מבקשת שלא יהיה מבחן למי שהוא כבר עובד במקצוע חמש עד עשר שנים.

היא מוסיפה ואומרת שמי שכרגע בא עם התעודה, אז לפחות שיהיה סטאג' שהוא יוכל להמשיך לעבוד במקצוע, שוב, שלא ישכח. דבר נוסף, קורס ההכנה למבחנים, כבר דיברנו בוועדה על המקצועות הפרה רפואיים, ושם הייתה החלטה של הועדה שכן צריך לעשות את הקורסים האלה וכמה שיותר מהר וקרוב לאולפן, וכרגע זה לא קיים בשטח. זה דבר מאוד מאוד חשוב, שיש לעולים אחרים, ובנוסף אם יש אפשרות שהמבחן יהיה בפורטוגזית, או עם הכנה.

היא רוצה לומר משהו אישי, לא קשור לעניין הפיזיותרפיסטים. היא לא עובדת כפיזיותרפיסטית בארץ, היא עוברת השפלה מאוד גדולה, היא עובדת בניקיון בחברת מתן שהיא חברת בת של אינטל והמנהלת שלה דורשת ממנה לקשור לה את הנעליים שלה כל יום. היא צריכה לרדת לרצפה ולנעול את נעליה.

אני רוצה לקבל את הפרטים שלה אחר כך.

(מדברת בפורטוגזית)

והיא בעלת תואר ועבדה מעל חמש שנים.

תשאלי אותה בוודאות, קשירת נעליים זה מה שמבקשים ממנה?

כן.

(מדברת בפורטוגזית)

היא שש שנים במקצוע שלה. היא הייתה מלמדת את המקצוע ועובדת גם עם אלצהיימר ואנשים שיש להם בעיות בלב ובריאות, והיא הייתה עושה להם פיזיותרפיה.

איפה את עובדת עכשיו?

היא עובדת בחברת מתן בחיפה, חברת בת של אינטל.

(מדברת בפורטוגזית)

היא אומרת שזו השפלה גדולה שהיא בעלת תואר, שש שנים עבדה בברזיל והייתה שם מורה, היא הייתה מלמדת את המקצוע, ולהגיע לכאן עם החלום של לבוא ולתת גם הזדמנות יותר טובה לילדים ולחלום הציוני להגיע לארץ, ופתאום לעבור השפלה כזאת גדולה ולא לעבוד במקצוע שהיא כל כך אוהבת ולמדה, ורוצה, ויש את כל הבירוקרטיה שבסופו של דבר היא לא מצליחה להוציא רישיון ולעבוד במקצוע, והיא צריכה לעבור כאלה השפלות.

אני מבקשת את סליחתכם.

זה בסדר גמור, מה פתאום. אנחנו מבקשים ממך סליחה.

אני מבקש סליחה בשם המדינה והמנהלת הזאת, אם זה אכן נכון, תפוטר, אנחנו נפנה למנכ"ל אינטל שיבדוק את הסוגיה הזאת, לא יכול להיות דבר כזה.

אנחנו רוצים לקבל פרטים ואנחנו נפעל. אנחנו מבקשים סליחה בשם כנסת ישראל, לא את צריכה לבקש, אנחנו מבקשים סליחה.

הם מבקשים באמת שיקלו על העולים והבירוקרטיה, שיוכלו באמת לעבוד במקצוע שלהם, באהבה. זה לא משנה מה יש בברזיל ומה המצב, הם באו מאהבה לארץ לעבוד בה ולתרום את מה שהם יכולים.

זה לא יאומן. תודה רבה ששיתפת אותנו. נעבור למשרד הבריאות. אני רוצה שתתמקדו בהנגשה, שמעתם שבניגוד לחוק, העולים לא מקבלים הסברה בזמן הטיפול הרפואי. הדבר השני, הבעיה בהמרת תעודות רופאי שיניים במיוחד, והדבר השלישי, מה שהגברת אמרה, שהם באים עם תואר וניסיון ולא נותנים או לא מקבלים את התעודות שלהם ולכן הם מושפלים. אני לא צריך לחזור, שמעתם את מה שהיא אמרה.

בנוסף היא אמרה שאין הכנה לפני המבחן. אני אשמח אם תתייחסי לשאלות האלה, יכול להיות שיעלו עוד שאלות, אבל הזמן שלנו מוגבל, לכן אני מבקש שתתמקדי לפחות בשאלות אלה.

אני אתחיל מהסוף כי אני חושבת שכולנו קצת בהלם מהסיפור ששמענו כרגע. לגבי פטור ממבחן, זה דורש תיקון חקיקה, אין לי בעיה שיתבצע תיקון חקיקה כזה, אבל הבחינה במקצועות האלה, כל המקצועות הפרה רפואיים או מקצועות הבריאות היא לפי חוק הסדרת מקצועות הבריאות, ואין לנו אפשרות לפטור אנשים מבחינה, אלא במקרים מאוד ספציפיים שלא אכנס אליהם כרגע, זה לא המקרה שאפשר לפטור מבחינה.

יחד עם זאת, היא כן יכולה לעבוד במקצוע, היא לא יכולה להציג את עצמה אם אין לה רישיון, היא לא רשאית להציג את עצמה כפיזיותרפיסטית, אבל היא יכולה לבצע את כל הפעולות שפיזיותרפיסטים מבצעים, ולהציג את עצמה כעולה חדשה, כעוזרת, לצורך העניין אם היא רוצה, יש הרבה עולים חדשים שלפני שהם מקבלים את הרישיון, מציגים את עצמם כעוזרים לצורך העניין לפיזיותרפיסטים, זה לגמרי חוקי.

היא יכולה ללכת לעבוד בקופת חולים?

אני לא יכולה להגיד עכשיו אם בקופת חולים או במקום אחר, כי אני לא יודעת אם יקבלו אותה. אבל בהרבה מקומות זה קיים.

האם אפשר לעשות את המבחן בפורטוגזית?

כפי שנאמר קודם, אין תרגום לפורטוגזית באופן כללי.

בכלל.

בכלל. אני רק רוצה להדגיש שזה לא סתם שיבוא מישהו שיודע פורטוגזית, כדוגמת הגברת שיושבת כאן, ויתרגם. זה חייב להיות מישהו שיודע על בוריה עברית ופורטוגזית והוא בעל מקצוע בריאות.

יש לנו, יש לנו מלא.

אני יודעת על פיזיותרפיסטים שיש.

יש לנו בכל המקצועות.

בסדר גמור.

אני שואל, מבחינת החוק אפשר לעשות את המבחן בשפת העולה?

אין שום מניעה מבחינה חוקית.

אוקיי. אני לא הולך אחורה. עד עכשיו לא נעשה. האם משרד הבריאות מוכן לעשות את המבחנים לכל המקצועות בשפה הפורטוגזית בתנאי שיביאו לכם אנשים מקצועיים ומתאימים לנושא? האם אתם מסכימים?

אין מניעה מצדנו, אבל צריך לקחת בחשבון שיש הרבה פניות אלינו להרבה מאוד שפות. יש הרבה מאוד שפות בעולם, כבר קיבלנו למשל פניה לבצע את הבחינה גם בגרמנית, והתשובה שלנו הייתה שהיום ניתן להבחן, זה משהו שנעשה יחד עם משרד הקליטה והעלייה בזמנו, ניתן להבחן בשש שפות. מי שלא יכול להבחן באף אחת משש השפות האלה, בדרך כלל יש תגבור של אולפן, כדי שילמד את העברית וינסה כן לגשת, או בכל שפה אחרת. אני יודעת שעד עכשיו עולים מברזיל - - -

הבנתי את העניין, אבל כרגע יש לנו עליה גם מבחינה מספרית, עליה מברזיל. האם תהיו מוכנים להוסיף שפה שביעית, שתהיה הפורטוגזית?

אין מניעה. אם יהיו - - -

אוקיי. נתקדם לעניין הבעייתיות בתעודה הרפואית של רופאי השיניים.

לגבי רופאי השיניים, אני לא רוצה לדבר ספציפית על רופאי שיניים, ברור שיש כאן פער, יש עוד מקצועות ולאו דווקא עם העולים מהמדינה הספציפית הזאת. באופן כללי אנחנו מקבלים הרבה מאוד תכניות לימודים מהרבה מדינות, וכשאנחנו רואים שיש פער, אנחנו כותבים לאדם "בבקשה, עליך להשלים את הקורסים האלה והאלה". בחודש שעבר הייתה לנו ישיבה מאוד טובה עם הגברת ורה אופיר פה, שנראה לי שהיא מרימה חצי מהנושא, לפחות באופן כללי, ונקבע שמשרד הקליטה והעליה יממן את אותן השתלמויות. העולה צריך להגיע עם המכתב שלנו לגבי אילו קורסים הוא צריך להשלים, ומשרד העלייה יממן, הוא יעשה את ההשלמה והוא יכול לגשת - - -

הרופא למד ארבע שנים, יש לו תעודה וגם ניסיון. אני מדבר על רופאי שיניים, שכרגע שם הבעייתיות. הוא הגיע לפה, ביקש להמיר את התעודה שלו ולקבל אישור לעבוד פה בישראל כרופא שיניים.

הוא יכול להבחן. פחות מחמש שנות ניסיון הוא צריך להבחן. או /או.

אוקיי, אז התנאי הוא שהוא צריך להבחן. או שיש תקופה שאתם מבקשים שהוא ישלים.

זה לא תקופה, זה קורסים מסוימים. כלומר, חסר חומר, שוב, רופאי שיניים זה אותו דבר כמו מקצועות אחרים, זה יכול להיות גם בתזונה וזה יכול להיות גם עולה מצרפת שאנחנו יודעים שיש לנו בדיוק את אותם קשיים עם עולים מצרפת, ואנחנו אומרים "תשלימו, תחזרו אלינו, ואנחנו נגיש אתכם למבחן".

יש להם אפשרות להשלים.

בוודאי.

יש קורסים שלמרות שהוא למד ארבע שנים, הוא יכול ללכת להשלים ולחזור להבחן ולקבל את התעודה.

ומשרד הקליטה עוזר בזה, מכיוון שזה לא כל כך פשוט, צריך לדבר עם האוניברסיטאות, צריך שהאוניברסיטאות תסכמנה שאדם יבוא וישלים קורסים מסוימים ספציפיים, אבל כולנו עובדים כדי שזה יקרה. ברור שכולנו רוצים לקלוט עליה.

אבל שמענו מקודם שאין.

אני רוצה לדבר על שני דברים, קודם כל, לפחות עולים חדשים מברזיל שקיבלו פשוט הודעה שלילית, הם לא קיבלו שום הצעה לאיך לשפר את המצב או פתרון של איך להשלים לימודים. זה דבר אחד, אני לא ראיתי מכתבים כאלה מעולם, ואני מטפלת כבר כמה שנים בעולים חדשים, בתיקים של רופאי שיניים. דבר שני, מה קורה עם עולים שכן יש להם השתלמויות וקורסים מברזיל, באופן שמספרית, וגם בתוכן משלימים בעצם את השעות הנדרשות? מה קורה עם אלה? לא ניתן לבנות קריטריון ברור שמי שיש לו השתלמות של שנה נוספת, או התמחות של שנה נוספת בתחום מסוים של רפואת שיניים, שהוא כן יקבל רישיון כרופא שיניים, אני לא מדברת כרגע על ההתמחות עצמה.

אנחנו ראינו דוגמה כאן, כולכם. היא פיזיותרפיסטית, יש לה תעודה, היא עבדה שם, פה לא קיבלו אותה, היא הלכה לעבוד במפעל כמנקה והמנהלת מתעללת בה. אני רוצה לדעת, יש רופא שיניים שלמד ארבע שנים ועבד שם, והגיע לארץ ואמרו לו "אתה לא שווה, בגלל שלא למדת חמש שנים"?

כן.

את יכולה להביא לי דוגמה אחת?

אני יכולה להביא דוגמה, אני צריכה רשות. אחד מהם נמצא כאן באולם.

בבקשה, בוא, אני מוכן להאריך בנושא. אני רוצה לדעת את הדבר הזה. תסביר לנו, כי היא אומרת שניתן להשלים, אז תתאר לנו בדיוק מה קרה לך.

אני רופא שיניים, יש לי ניסיון של שש שנים וחצי בברזיל, אני גם מומחה לשתלים ואורתודנטיה. הגעתי לפני חודשיים וחצי, ושלחתי את כל הדברים שלי שנה לפני שעשיתי את העלייה.

איזו עברית יפה, כל הכבוד.

תודה רבה. שלחתי את הכל, והתשובה שנתנו לי "אתה לא רופא שיניים". נקודה.

אין פתרונות, אדוני. פשוט "אתה לא רופא שיניים".

אני לא יכול גם לעבוד כמו סייעת, בגלל שאני הלכתי לצפת, למכבי דנט, נתתי את כל קורות החיים שלי והתעודות שלי, והם אמרו שאני יודע יותר מהרופאים שם, שאני מומחה של שתלים ושל אורתודנטיה, ואני לא יכול לעבוד כמו סייעת.

סליחה שאני קוטעת אותך, המשמעות שיש לו התמחויות, זה שיש לו בעצם יותר שעות מהנדרש. קרי, הוא למד ארבע שנים, אבל עם ההתמחויות יש לו עוד שנתיים.

לא משנה. אני מדבר עובדתית. עובדתית הוא נזרק, הוא נפסל. לא רצו לקבל אותו. אני רוצה שתשלים את מה שאתה אומר, כרגע אתה לא עוסק כרופא שיניים?

אני מחפש עבודה במפעל. רופא שיניים של שש שנים וחצי, הייתה לי מרפאה גדולה בברזיל.

במשרד הבריאות שאתה הגשת, לא אמרו לך שבגלל שלמדת ארבע שנים בברזיל, למרות שיש לך ניסיון של שש וחצי שנים, לא אמרו לך "בוא תשלים את זה ותעשה את המבחן"?

לא. ולא התקשרתי רק פעם אחת. התקשרתי כמה פעמים, וכל פעם שאני מתקשר, הם אומרים את אותו דבר "אתה לא רופא שיניים". זהו.

אני מאוד מודה לך. אני חושב שאנחנו פה נכשלנו בגדול. אין לי מילה אחרת. המערכת הקולטת נכשלת בגדול. לא יאומן. אנשים עם ניסיון, עם תעודות, מגיעים לפה, מקסימום אפשר לדרוש מהם לעשות קורס, להשלים, לעבור מבחן. ופשוט באופן אוטומטי, ש"בגלל שלמדת ארבע שנים אתה לא שווה".

אדוני, סליחה שאני קוטע אותך. היהודי הזה שהוא מריו, הנושא שלו נבדק, ולפני שהוא עלה לארץ הוא קיבל תשובה שלילית, וכל הכבוד לו, למרות זאת הוא עלה לארץ והוא נלחם. אני חושב שאדוני היושב ראש צריך ללחוץ על משרד הבריאות, כי אנחנו מכירים את מה שהוא עשה שם. אני גם וידאתי עכשיו שמה שאני אומר זה נכון, שיבדקו לעומק ושיתנו לך תשובה אדוני היושב ראש, מנומקת, למה בעל קליניקה שעשה הרבה כסף, ואני רוצה להגיד לך משהו, והוא יודע את זה, מחר הוא בספרד פותח קליניקה ומרוויח פי שניים מאשר הוא יכול להרוויח בארץ. מחר בספרד מקבלים אותו.

אני אמרתי בהתחלה, למדתי את הנושא, אבל עד כדי כך עם שני המקרים האלה שאנחנו פה ראינו, אני לא חשבתי שעד כדי כך יש התעללות בעולים חדשים. אין לי מילה אחרת, זו התעללות באנשים. נציגת משרד הבריאות, אני רוצה לדעת כמה רופאי שיניים מברזיל קיבלתם? כמה עברו מבחנים?

אין לי את הסטטיסטיקות לגבי כל השנים.

כי כולם נדחים.

לא כולם נדחים.

הנה, עובדה. אז תגידי לי לפחות כמה קיבלו - - -

יש כאן עורכת דין, אני מבינה שמי שמגיע אלייך זה מן הסתם מי שנדחה.

לא, לא תמיד. הרבה פעמים אני מתחילה מהתחלה עם רופאי השיניים, לא כולם נדחים.

לרוב מסאו פאולו לא נדחים.

לא, לא מסאו פאולו, מאוניברסיטה אחת מסאו פאולו.

טוב, הזמן שלנו עובר. המסר ברור. מה אתה רוצה להגיד?

רק להגיד שהחברים שלי מברזיל מפחדים לבוא. רק את זה.

נכון. אין להם ודאות. הם חיים בחוסר ודאות.

אני יכול להבין אותם.

אני יכולה ל - - - עולים ממקומות אחרים? אנחנו באים לירידי עולים, לא מזמן היינו בניו יורק והיה יריד גדול, אנחנו יושבים שם - - -

רגע, אין לי זמן ללכת לכל המדינות. אני מתמקד היום בברזיל ונקודתית בברזיל, נכשלתם בגדול. כל המערכת. לא רק אתם, אני רואה כישלון גם במשרד הקליטה, אני רואה כישלון גם בסוכנות היהודית. נציג התעסוקה בסוכנות היהודית לא יכול לקדם את המקרים האלה?

נאמר לו שלא.

בואו, אי אפשר לסדר אותי.

אנחנו נשמח לבחון שוב את המקרים, במיוחד המקרה של הפיזיותרפיסטית כי אני יודעת שאין בעיה עם תכניות הלימודים של הפיזיותרפיסטים בברזיל וההיקף והתוכן דומה מאוד לארץ, ואנחנו מקבלים.

טוב, אני לא פותח מחדש את העניין. לנו יש רשימה של 30 רופאים מברזיל שרוצים לעלות לישראל, בגלל מקרים כאלה, מהפחד לא רוצים לעלות. 30 רופאים.

לכן צריך לבדוק את החומרים מלכתחילה. אנחנו מאפשרים לגשת לבחינות עוד לפני שלאדם יש אפילו ויזה של עולה. צריך לעשות את כל הדברים מלכתחילה ולפני.

אבל שמעת, הוא שלח את כל החומר לפני.

הוא ידע, כל פעם שיש בעיה.

היועצת המשפטית של משרד הבריאות, מה את יכולה להגיד לי?

אני יכולה להגיד ככה, קודם כל משרד הבריאות והאגף לרישוי מקצועות רפואיים באמת מנסה לסייע לעולים, אנחנו יושבים עם כל ארגוני העולים - - -

אם אתם מסייעים, למה היא מושפלת, למה הוא מושפל?

רגע, אדוני. המקרה הספציפי הזה, אנחנו נבדוק אותו, ונוודא למה בדיוק הוא לא יכול. אני לא יודעת מה הסיבה שבגללה אמרו לו שהוא לא רופא שיניים, ואנחנו נבדוק את זה בצורה יסודית. אני רוצה לומר שפונים אלינו אנשים שמקבלים לא תשובה לשביעות רצונם, בכל הדרכים, אם זה המשנה למנכ"ל, אם זה למנכ"ל, אם זה למחלקה המשפטית, והם מקבלים מענה יסודי אחרי בדיקה מדוקדקת, לעתים אנחנו אפילו מזמנים לוועדה מייעצת על מנת שתבחן מקצועית את תכנית הלימודים שנלמדה, אנחנו באמת מנסים לעשות את המקסימום, ככל שזה ביכולתנו. ככל שזה לא ביכולתנו, אנחנו מנסים איפה שאפשר, באמת.

לגבי הפיזיותרפיסטית, ממה שהבנתי פה, גם את המקרה הספציפי הזה אני לא מכירה, אבל כן הלימודים שלה הוכרו, אני רק מבינה שיש לה קושי בלעבור את הבחינה.

לא, הלימודים שלה עוד לא הוכרו.

היא הגישה בקשה, ואיפה זה עומד? את בטוחה? אני אשמח לקבל את השם שלה, כי אין לנו הרבה פיזיותרפיסטים מברזיל. כשאני ביררתי את הנתונים, אמרו לי שהייתה בקשה אחת שאושרה. מברזיל, של פיזיותרפיסט מברזיל.

אני מבקש, בואו נעשה כך, אנחנו נטפל מול המנכ"לים, מול השרים הרלבנטיים. אבל אני מבקש מכם, תיקחו את שני המקרים האלה ותבדקו אותם, תפתרו להם את הבעיות. אנחנו רוצים לדעת מה תוצאת הבדיקה לשני האנשים האלה, בכתב.

אנחנו ביקשנו אישור להאריך ונאמר לנו שאין אישור. לכן אנחנו צריכים לסיים ב-11:00. אבל אני רוצה מילה, למרות שעבר הזמן. בקיצור.

למשרד הקליטה, תרגמתם את הכותרות בספרדית. כאשר נכנסים, נכנסים לאנגלית ולא בספרדית, זה לא שווה כלום. כל שבוע אני מוציא ניוזלטר לאלפים של מועמדי עליה ועולים, ואני לא מוצא חומר בספרדית, הכל באנגלית או בעברית, וזה סתם כדי לצאת ידי חובה.

אנחנו פחות או יותר חמש שנים מעלים את הנושא כאן בוועדה. אני לא מבין, במשרד הבריאות, 120 חברי כנסת, אין אחד שירים את הנושא כדי לגמור עם התשובה הזאת, צריכים לשנות את החוק. שישנו את החוק, שחבר כנסת ייקח את הנושא, תוך שלושה חודשים, ייתן הוראה למשרד הבריאות שמשנים את החוק, והם לא - - - ועושים מה שהם רוצים. החוסר רגישות שיש במשרד הבריאות הוא נוראי, למה לא טיפלתם קודם, למה עכשיו צריך לטפל בזה? למה לא נתתם תשובות קודם?

תודה. משרד הקליטה, יש לך מילה או שנסיים?

הנושא הזה לא מוכר לי, אני לא יודעת מה קורה בנושא התרגום, אני יודעת שיש מחלקה שמתרגמת את זה, - - - אני מוכנה לטפל בזה - - -

דבר שני, ההערה של הגברת הייתה ממש לא במקום, שלפיזיותרפיסטים בברזיל אין - - - זה לא נכון. - - -

בסדר. עכשיו אני לא פותח מחדש את הוויכוח. אני רוצה לסכם את הדיון. סליחה עופר, שלא אפשרתי לך לדבר. אנחנו חייבים לסכם.

קודם כל אני מאוד מודה לכל מי שהגיע להשתתף בדיון, נציגי משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית, ארגוני עולים, העולים החדשים בעצמם, שייצגו את העולים האחרים. אני רוצה להודות לכולם.

המצב קשה. מה שאנחנו נחשפנו אליו פה הוא כישלון גדול של המערכת הממשלתית. אין לי מילה אחרת, זה פשוט התעללות בעולים חדשים. העולים שבאו לבנות את ביתם במדינת ישראל כמדינה יהודית, והם מוצאים את עצמם עם התעללות מצד משרדי הממשלה. לא ייתכן שאנחנו מכריזים על קליטת עלייה, אנחנו רוצים את העלייה, ולא אוהבים את העולים.

הוועדה קוראת לשר הבריאות, לשרת הקליטה, לשר החינוך ולסוכנות היהודית, להתעשת ולבדוק את עצמם. אנחנו לא נראים טוב. אנחנו לא עובדים כמו שצריך. יש הרבה בושות בתוך משרדי הממשלה. אנחנו צריכים לנקות את כל הדברים המביישים האלה.

אני אשלח מכתב לכל השרים האלה ואנחנו נקיים דיון בקרוב, ונזמין אליו את המנכ"לים. אני לא רוצה שיבואו פקידים שאומרים שהם לא מטפלים בתחום הזה אלא רק בתחום אחר. אני רוצה אינפורמציה הוליסטית שצריכים לקבל תמונה כללית. אל תשלחו לנו, משרדי הממשלה, כל הזמן פקידים חדשים. זה תירוץ טוב להגיד "לא שמעתי, לא הייתי בפגישה הקודמת ולא ידעתי על זה, זה תחום שאני לא מטפל", די. מספיק. זו התעללות בעולים חדשים. אנחנו נקיים בקרוב דיון המשך בנושא הזה. תודה לכל המשתתפים. אני נועל את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 11:22.