הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 197

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ט' באדר התשע"ז (07 במרץ 2017), שעה 11:05

התגברות האנטישמיות בארה"ב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל מלכיאלי

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

מיכל בירן

ענת ברקו

תמר זנדברג

דב חנין

עליזה לביא

יעל כהן פארן

רן יעקבי - מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זכר השואה, משרד החוץ

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

יאיר פריימן - מנהל תקשורת אינטראקטיבית, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

יעקב דלאל - ראש תחום בכיר אקדמיה, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

עודד בן-חור - יועץ מדיני לכנסת

מנפרד גרסטנפלד - יו"ר לשעבר, המרכז הירושלמי לענייני הציבור והמדינה

איתן בכר - מנהל מרכז תקשורת, ההסתדרות הציונית העולמית

אבי מאיר - דובר לתקשורת הבינלאומית, הסוכנות היהודית

ריק ג'ייקובס - רב, נשיא התנועה הרפורמית בארצות הברית

נעה סתת - רבה, מנהלת המרכז הרפורמי, התנועה הרפורמית

ניר ברקן - רב, מנהל המחלקה לקשרי תפוצות, התנועה הרפורמית

מרק פלבין - רב, התנועה הרפורמית בארצות הברית

יעל אקשטיין - סגנית בכירה לנשיא, הקרן לידידות

קרול נוריאל - מנכ"לית, הליגה נגד השמצה

עדו דניאל - מנהל, התאחדות הסטודנטים - התוכנית למאבק באנטישמיות ISCA

יפית עובדיה - ראש צוות, התאחדות הסטודנטים - התוכנית למאבק באנטישמיות ISCA

אלון פרידמן - מנכ"ל, ארגון הלל ישראל

חיים פיארברג - ראש מחקר מרכז קנטור, אוניברסיטאות

מיכאל לובוביקוב - יו"ר ליכוד-רוסיה, פורום עולים בליכוד

ברוך ליווייב - יו"ר, ארגון יד ירושלים חילוץ והצלה, יו"ר פורום עולי קווקז בישראל

שאול גולדמן - מנהל תחום מאבק באנטישמיות

דוקטור אפרים זורוף - מנהל, מרכז שמעון ויזנטל

יצחק הילדסהימר - עיתונאי ופעיל חינוך בתפוצות, עיתונאים

דורין אברהם - עוזרת מנכ"ל, הוועד היהודי-אמריקאי

נחליאל דיסון - מנכ"ל בפועל, איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש

אורנית וינר - מנהלת משרד, הקונגרס היהודי העולמי

לורנס ויינבאום - מנכ"ל, הקונגרס היהודי העולמי

אפרת מעיין - אקטיביסטית בכירה

בוריס אפליצ'וק - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

התגברות האנטישמיות בארה"ב

בוקר טוב. בתקופה האחרונה התגברה האנטישמיות בארצות הברית. שנים רבות הייתה ארצות הברית המקום הבטוח ביותר לדתות שונות, ולעדות שונות וכי יש בה סובלנות כלפי כל דת וגזע, אך לצערי הרב בתקופה האחרונה השתנה המצב ב-180 מעלות.

הנתונים שאנחנו למדנו, ואני רוצה להביא לכם שני נתונים משני גורמים: האחד זה מהליגה נגד השמצה, עולה כי בין השנים 2013 עד 2013 הייתה עליה במספר מקרי האלימות האנטישמית בארצות הברית. מ-751 בשנת 2013, ל-941 בשנת 2015.

עוד גורם שהנתון גם מראה עלייה בנושא, זה מה-FBI, עולה כי בשנת 2015 מתוך 1,354 פשעי שנאה על בסיס דת שדווחו על ידי רשויות אכיפת החוק בארצות הברית, 51.3% היו מופנים כנגד יהודים. מתוך 1,402 קורבנות של פשעי שנאה דתיים, 52.1% היו יהודים.

ברצוני להזכיר מספר אירועים אנטישמיים: בתחילת 2017, השנה, התקבלו 122 איומים על הטמנת פצצה ב-96 מוסדות יהודיים, 12 בתי ספר יהודיים ושני משרדים של הליגה נגד השמצה הפרושים ב-36 מדינות בארצות הברית.

ב-2 במרץ נופצו לפחות חמש מצבות בבית העלמין היהודי ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק. ב-26 לפברואר, נופצו יותר מ-100 מצבות בבית העלמין היהודי הר כרמל בפילדלפיה. ב-21 בפברואר חוללו יותר ממאה קברים יהודיים בבית הקברות "חסד של אמת" בעיר סנט לואיס במיזורי. בנוסף, אירעו ברשתות חברתיות התקפות אנטישמיות באופן נרחב. אני רוצה להודות למרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעזר לנו לאסוף את הנתונים האלה.

לפני שנה הייתי, יחד עם חבריי חברי הכנסת, בפולין. ביקרנו במקומות שבהם קרתה הזוועה, במרכז אירופה. כל זמן שהייתי שם שאלתי את עצמי איפה היה העולם. זה קורה במרכז אירופה, אז איפה היה העולם? אסור לנו להיות אדישים, אסור לנו לזלזל במילים האלה שנכתבו ואסור לנו להתעלם מהאירועים האלה. אנחנו צריכים להתגייס, לשלב ידיים, ארגונים לא ממשלתיים וארגונים ממשלתיים.

לכן אני מבקש בדיון הזה מהדוברים להתייחס לכמה שאלות שאני מעלה, שאלה יהיו השאלות המנחות שלנו. אני שואל מה המגמות של האנטישמיות בארצות הברית בשנים האחרונות, במידה וחלו שינויים, מה הסיבות לכך. שתיים – האם רואים שינויים בהיקף כתוצאה מהמצב, בעלייה לישראל וההתעניינות בעלייה מצד יהודים בארצות הברית. שלוש – באילו צעדים נוקטים הגופים השונים כדי להתמודד עם האנטישמיות בארצות הברית. ארבע – האם יש תכניות פעולה להתמודד עם האנטישמיות בקמפוסים. חמש – האם לממשלת ישראל יש תכניות למתן סיוע או לקהילות היהודיות, עם מקרי האנטישמיות בארצות הברית. שש – האם משרדי הממשלה השונים פועלים מול חברות הטכנולוגיה הגדולות באינטרנט לשינוי המדיניות שלהן במקרים של תכנים אנטישמיים ברשת האינטרנט, ובין היתר, האם ממשלת ישראל פועלת בשיתוף עם ממשלות ממדינות המערב, כדי לקדם חקיקה להגבלת תכנים אנטישמיים ברשת האינטרנט.

נמצאים כאן נציגי שגרירות ארצות הברית וכן נמצאים כאן נציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים, משרד התפוצות, משרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, ומשרד החוץ. מבחינת ממשלת ישראל אלה שלושת המשרדים הרלבנטיים. אנחנו נשמע מהם מה ממשלת ישראל מתכוונת או מתכננת לעשות.

נמצאים כאן גם נציגי ארגונים, ראשי הקהילות, ראשי הארגונים הלא ממשלתיים. אנחנו נשמע גם אותם בהתייחס לנקודות שהעליתי. יחד איתי נמצאים כאן חברות הכנסת קסניה סבטלובה וחברת הכנסת יעל כהן פארן.

אני פונה בתחילה למנכ"ל משרד לענייני תפוצות, מר יוגב קרסנטי. הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת תמר זנדברג, ונמצאה איתנו הרב ריצ'רד ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית העולמית.

אני מנהל תחום מאבק באנטישמיות.

כמו כן סגן נשיא הקרן לידידות, ונמצא גם סגן וממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית מר יעקב חגואל. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה. אני רוצה לומר לחבריי חברי הכנסת, אתם צריכים לדבר בקיצור כי אנחנו רוצים לשמוע את הארגונים וראשי הקהילות, לכן היום אני אגביל אתכם.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת, נציגים נכבדים. בשם שר התפוצות ומשרד התפוצות אנחנו קודם כל רוצים לשלוח את תמיכתנו לקהילות היהודיות בארצות הברית ולגנות את המעשים האנטישמיים שאנחנו שומעים עליהם בעת האחרונה בכל לשון של גינוי. הניסיונות האלה לפגוע במרקם החיים היהודי הם בלתי נסבלים, ואסור שהם יקרו. אנחנו בטוחים ואנחנו שומעים גם שרשויות החוק עושות כל שביכולתן כדי להגיע למבצעי הפעולות האלה, הבנו שנעשו גם מעצרים ואנחנו נמתין למיצוי החקירה ולשמוע בעצם מה התחולל שם.

מבחינת נתונים שיש בידינו, אני רוצה להציג לכם נתונים מפרויקט ניטור רשת האינטרנט של משרד התפוצות. אדוני היושב ראש שאל מה אנחנו עושים מול חברות האינטרנט, אז אני כבר אראה נתונים מהשבוע האחרון של חודש פברואר. הפרויקט הזה הוא פרויקט חדש, אין לנו את הנתונים האלה על פני זמן, כך שאנחנו לא יכולים לדבר על מגמות, אבל הנתונים האלה יכולים לגלות משהו על הלכי הרוח ברשת האינטרנט בארצות הברית במהלך החודש האחרון, ומגלים לנו את מספר האזרחים בארצות הברית שנחשפו לתוכן שנאה אנטישמי, אנטי יהודי ברשת הטוויטר והמספרים האלה הם בהחלט מספרים גדולים ומדאיגים.

אנחנו מדברים על כ-33,000 ציוצים אנטישמיים בשבוע האחרון. יוזרים אנטישמיים, בעצם אלה האנשים שמעלים את הציוצים האלה, אנחנו מדברים על כמעט 28,000. ציוצים אנטי ישראליים, אנטישמיות חדשה מה שאנחנו קוראים, מדברים על 80,000, וזה לא רק בארצות הברית, זה ברשת טוויטר באנגלית בשבוע האחרון. יוזרים אנטי ישראליים, אנשים שמעלים תוכן אנטי-ישראלי, כ-52,000, ומספר עוקבים ליוזר בממוצע, זאת אומרת כל אחד כזה שמעלה טוויטים אנטישמיים, יש כ-3,500 איש שעוקבים אחריו, אנחנו לא יכולים להגיד בבירור אם הם קוראים את זה או לא קוראים את זה, אבל בדרך כלל בגלל שהעקיבה ברשת טוויטר דורשת פעולה מהעוקב, זה אומר שהוא מעוניין לשמוע את מה שיש למצייץ הזה להגיד. בממוצע עוקבים ליוזר הוא 3,500, זה די הרבה.

מתוך סדר גודל של 80,000 צייצנים שהם או אנטי ישראליים או אנטי שמיים, אנחנו מדברים על קרוב ל-40,000 בארצות הברית, וכשעושים את המכפלות אנחנו מגיעים לפוטנציאל של כמה עשרות מיליוני אמריקאים שבעצם נחשפו לתכנים אנטישמיים ברשת טוויטר. כמובן שאנחנו פועלים על מנת להציף את הנתונים האלה כמה שיותר. אנחנו מאמינים שחייבים לפעול אל מול חברות האינטרנט, לגרום להן לקחת אחריות על הפלטפורמות שלהן, לגרום להן למלא אחר המדיניות שהן עצמן קבעו, מדיניות ה-COMMUNITY RULES שלהן, המדיניות שלהן ביחס לתכני שנאה ברשת. כשזה מגיע לאנטישמיות התכנים האלה לא נאכפים מספיק.

משרד התפוצות פרסם בשבוע האחרון ביחד עם מרכז קנטור, ספר שמאגד את כל החקיקה למרחב הסייבר שיש במדינות אירופה, והמטרה שלנו עם הפרסום הזה של החקיקה, עם האיסוף של החקיקה הזה שגם אומר מה נחשב לפשע שנאה ברשת, למי צריך לפנות כשיודעים על פשע שנאה ברשת, מה האחריות, תוך כמה זמן צריך להוריד אותו, בעצם המטרה שלנו זה פעם אחת להציף את הנתונים, פעם שניה להציף את הכלים שמאפשרים להתמודד עם הנתונים האלה ולגרום לעזור גם לארגונים, גם לפעילים, גם לחברות האינטרנט, לקחת אחריות על מה שקורה ולצמצם את השנאה ברשת.

מבחינת דוגמאות, אם אתם רוצים לדעת מהם התכנים, אספתי פה מקבץ של ציוצים כאלה שנכנסים לתוך האלגוריתם שלנו ואלה דוגמאות להסתה אנטישמית קלאסית, כן, הרבה הכחשת שואה יש שם. אני חייב לומר שבנוגע להכחשת שואה יש לנו מחלוקת עם חברות האינטרנט, הן חושבות שזה נופל תחת "FREEDOME OF SPEACH" אנחנו חושבים שהכחשת שואה היא מקרה ספציפי של אנטישמיות, הכחשת שואה לא קורית בחלל הריק, יש סיבה להכחשת שואה וזה עוד עניין שצריך לפתור, ואם אתם רוצים לראות דוגמאות לאנטישמיות חדשה, אנטי ישראליות, הן מופיעות כאן בשקף הזה. אני שוב אומר, המספרים בהחלט מדאיגים, צריך לפעול לצמצום שלהם.

משרד התפוצות פועל רק ברשת?

לא, משרד התפוצות לא פועל רק ברשת, זה דוגמה לפרויקט של ניטור הרשת. פשוט רצינו להבין ולקבל תמונת מצב עדכנית עד כמה שאפשר וזה נותן לנו בעצם כמו משאל שהוא משאל מתמשך, נותן לנו תמונת מצב של השבוע האחרון. מה קרה מבחינת - - -

מבחינת מקרים של ונדליזם של בתי קברות, הצדעה במועל יד, כל מיני דברים שהיו, אתם מפרסמים הודעות גינוי, אתם פונים לממשלות?

פעילות דיפלומטית בנושא הזה מרוכזת על ידי משרד החוץ ונמצא כאן עמיתי רן שמואלי, אבל בכל מה שקשור לאיסוף של הנתונים, להוצאת דו"ח, אנחנו מפרסמים פעם בשנה ביום השואה הבינלאומי את דו"ח האנטישמיות, הדו"ח הזה פורסם לאחרונה, יש לי אותו פה ואשמח לתת לכם אותו. בנוסף, אנחנו מנטרים כל הזמן תקריות על בסיס מתמשך, אבל חשוב להבין דבר אחד בנוגע לתקריות, שני דברים אפילו: דבר ראשון, יש שוני בין מדינות שונות - - -

באיזה שפה אתם מפרסמים?

באנגלית ובעברית, אנחנו מקווים לפרסם בשפות נוספות בהמשך. תקריות בדרך כלל, יש שוני באופן שבו מדווחים עליהן. זאת אומרת, לא כל התקריות האנטישמיות מדווחות כאנטישמיות, חלק מהן יכולות להיות מדווחות כתקריות אלימות מסוגים אחרים, רבות מהתקריות לא מדווחות, במיוחד אלה שאין בהן אלימות חמורה, לא מדווחות כלל. וגם אחרי שהן מדווחות, לוקח המון זמן עד שהנתונים האלה צפים ומגיעים אלינו.

נכון להיום למשל, הנתונים של ה-FBI לגבי שנת 2016 טרם פורסמו, ולכן גם קשה לנו לערוך השוואות ולהתייחס למגמה בשנת 2016.

יש לי שאלה. מאחר שאתם עושים ניטורי רשת והרי הרשת עובדת כך שאתה יכול לנתח אותה מאוד לעומק, יש לך גם מבחינת תזמונים, האם זה גלים, האם זה כל הזמן באותה רמה או שיש גלים ואתה יכול לנתח גל, בעקבות מה זה הגיע?

לנתח בעקבות מה זה הגיע, זה כבר - - -

בסדר, אבל השאלה היא אם יש גלים אז אפשר לחקור את זה.

אין ספק שיש גלים. תראי, אם בעבר ראינו שסכסוך במזרח התיכון הוא זה שמוליד מתקפות אנטישמיות או מייצר איזה שהוא גל גדול מאוד של מתקפות אנטישמיות, אז אנחנו רואים בשנתיים האחרונות שגם בלי סכסוך במזרח התיכון עדיין נמשכת העלייה, לפחות בביטויים האנטישמיים ברשת, ואנחנו מזהים חדירה הולכת וגדלה של שיח אנטישמי לתוך המערכות הפוליטיות. זה דרך אגב קורה במערב אירופה, מזרח אירופה, קורה בהרבה מאוד מקומות, דברים שפעם נחשבו בשוליים או שפעם המוסדות הפוליטיים הצליחו לדחוק אותם לשוליים, הולכים ונכנסים למיין סטרים, מימין ומשמאל, צריך לציין.

תודה. בגלל שיש דיונים נוספים, אני צריך לחברי הכנסת שממהרים. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

תודה לך אדוני היושב ראש, תודה על קיום הדיון החשוב הזה. היה מוזר אילו לא היינו מתכנסים פה, לאור כל מה שקורה, לאור זה שאנחנו מוצפים באמצעי התקשורת בדיווחים בלתי פוסקים על הזוועות ממש שמתחוללות, על המצבות שמנופצות, על צלבי הקרס שמצוירים, על עיתונאים יהודים שמאוימים, אז טבעי שאנחנו נפגשים פה ודנים בסיבות להתלקחות האנטישמיות החדשה הזאת.

אנטישמיות כעצמה, אנחנו יודעים, זו לא תופעה חדשה, היא רודפת את העם שלנו בעצם כמעט מאז שהוא הרגיש וזיהה את עצמו כעם, ולא ניכנס לעובי הקורה של הסיבות העמוקות, זו תופעה מחרידה שלצערי הרב רחוקה מלעבור מן העולם.

אבל כאשר אנחנו רואים גלים, אנחנו לא יכולים שלא להתייחס לסיבות הברורות שקיימות ולתנאים שמכשירים את התופעה הזאת. אז נכון שחשוב מאוד לעסוק במניעה של גילויי אנטישמיות ברשת וכל המאמצים במישור הזה הם כמובן ראויים לשבח, אבל יחד עם זאת, אם לא נטפל בתנאים ובשורשים אז אנחנו לעולם לא נדע גם לעצור ולהחזיר את החיה הזאת אל תוך הכלוב שלה.

פה אני חושבת שראוי וכדאי להפנות אצבע מאשימה כלפי כל אלה שמוציאים את התופעות שהיו בשוליים של החברה, במקרה הזה של החברה האמריקאית, לאור היום. אותם פוליטיקאים שמצטלמים בשמחה רבה ומעודדים בעצם תנועות כמו KKK, תנועות של ה-ALT RIGHT, וחושבים שיהיה בסדר, וחושבים שלא יהיו השלכות, הם האשמים בין היתר במצב הגרוע שאנחנו נמצאים בו היום.

אם אנחנו מדברים על תופעות שהיו כל הזמן בשוליים ואיך הם פתאום חזרו למרכז, מי אחראי לזה, מי דחף לזה? מי גרם לכך? אז אי אפשר לאפשר שיח בלתי אחראי, אי אפשר לאפשר שיח מסית, אי אפשר לאפשר שיח מתלהם ולצפות שהחברה לא תגיב. החברה תמיד תגיב ותמיד יהיו השלכות חמורות מאוד לכל ההשתלחות הזאת וכל הריסון הזה, וכל הקיצוניות שנושפת גם מהמוסדות הכי גבוהים מבעצם גם המוסדות הכי גבוהים, אנחנו מדברים על הבית הלבן, אנחנו מדברים על אנשים שהיו במהלך שנים רבות קשורים לתופעות הכי אלימות והכי אפלות שהיו קיימות בחברה האמריקאית, עכשיו הם במרכז וכך גם כל אלה שתומכים בתופעות האלה.

אז אם אנחנו מדברים על תכניות שאיך אנחנו ניאבק באנטישמיות החדשה הזאת, החדשה-ישנה יש לומר, ולפני שאנחנו נבזבז שקל אחד על התכניות של איך אנחנו מתמודדים עם התוצאות, אם אנחנו לא ניאבק בשורשים, ובעצם בתנאי הסף שאפשרו לתופעה הזאת להתרחש, אז אנחנו פשוט את הכסף הזה נזרוק אותו לפח האשפה, ואסור לנו לעשות את זה.

היום אני חושבת שהוועדה שלנו צריכה לצאת מפה עם קריאה ברורה, ואנחנו לא נשליך את האחריות הזאת על אף אחד, לא על משרד החוץ, ולא על אף משרד אחר, אם כי אם הם יצטרפו אלינו אנחנו נשמח, אבל אחריות שלנו כחברי הכנסת שנמצאים במשכן הזה, היא לומר בקול ברור, אמנם אנחנו כציונים חושבים שהמקום של היהודים זה בארץ ישראל, אנחנו חיים פה, אנחנו קשרנו את גורלנו, אנחנו שלושה עולים שנמצאים פה בוועדה, אז קשרנו את גורלנו בארץ ישראל, אבל ליהודים יש זכות לחיות את חייהם הטבעיים בלי פחד בכל מקום בעולם, בין אם זה ארצות הברית, בין אם זה רוסיה, ואני מקווה שאנחנו נערוך דיון בקרוב גם על גל אנטישמיות מחריד שמתרחש גם במרחב הפוסט-סובייטי, אסור לעבור לסדר היום ולומר שזה רק בצרפת ובארצות הברית, לא, זה גם בעוד מקומות בעולם.

אנחנו נקרא לאותם אלה שעודדו במהלך כל השנה האחרונה הזאת, במהלך הקמפיין הזה, התעלמו מפגיעות בעיתונאים ומאיומים ומהתפשטות האנטישמיות ברשת, אנחנו נגיד להם "הפסיקו מיד, קחו אחריות על המילים שלכם" לא רק "תתנצלו", להתנצל זה לא מספיק עכשיו, אחרי שהוצאתם את השד הזה מהבקבוק, זה לא מספיק להתנצל. חייבים פעולה אקטיבית כדי לנסות איך שהוא למזער את הנזקים.

אני אעצור כאן ואני רק אגיד שאם אנחנו לא נצליח להשפיע על אותם אלה שהם כרגע אוחזים בכיפה, אנחנו לא נעשה שום דבר לא בתחום של הסייבר ולא בתחום האנטישמיות המסורתית שאנחנו מדברים על ניפוץ מצבות וצלבי קרס. תודה.

תודה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. אנחנו בקיום הדיון כמובן גם אומרים לקהילות יהודיות בארצות הברית ובעולם "כנסת ישראל איתכם ולצדכם, מדינת ישראל עומדת לצדכם" וזה המסר שאנחנו רוצים להעביר.

כעת נשמע מהארגון הלאומי והעושה גם פעילות בנושא אנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית. אני מזמין את סגן וממלא מקום היושב ראש, מר יעקב חגואל בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. אני רוצה לומר לכם משהו, אנחנו בוועדה הזאת דנו בהובלתו של יושב ראש הוועדה, כמה פעמים בשנה האחרונה בכך שהאנטישמיות עולה בשנים האחרונות, כל שנה, ישנם יותר מקרים אנטישמיים מהשנה שקדמה לה. זה נתון.

ומה רמת הגידול?

אני אומר, זה נתון עולמי, שנכון, הבטן הרכה היא בהחלט אירופה, אבל לא רק. גם בארצות הברית בשנים האחרונות ישנם יותר מקרי אנטישמיות, כל שנה מהשנה שקדמה לה. אני אומר מגמות ואני לא אומר מספרים בכוונה. השאלה מה סופרים, איך סופרים, אבל לפי כל המומחים ישנה מגמה של עלייה כל שנה. אני יכול להגיד דבר אחד טוב, שב-2016, בצרפת, דרך אגב, הייתה ירידה לעומת 2015. כי הממשל שם לקח את העניינים ברצינות, גם בחקיקה וגם באכיפה וגם באבטחה של מוסדות יהודיים, ורואים את התוצאות. לצערנו מאוחר מדי, לצערנו אחרי שנרצחו יהודים, אבל אלה העובדות.

צריך להבין שבארצות הברית ישנה עלייה מתמדת באירועים האנטישמיים בשנים האחרונות, לא רק בחודש האחרון. בואו ניקח את הדברים בקונטקסט הנכון.

כמה השחתות בבתי קברות היו בשנים האחרונות?

היו השחתות רבות בשנים האחרונות בבתי קברות בארצות הברית.

שלוש בשבוע זה מספרים - - -

אין ספק ששניים בשבוע, השלישי לא הייתה השחתה, בואו תבדקו דברים וניגע בהם כמו שהם. אין ספק שזה פיק של החודש האחרון, שהוא פיק שאנחנו מודאגים ממנו, אבל זה לא התחיל היום.

אף אחד לא אמר אחרת.

אני אומר שזה לא התחיל היום, לא אמרתי שמישהו אמר אחרת. אני עוד אומר שמה שכן קרה בעשרה הימים האחרונים זה דבר שצריך לחזק אותו, מעטים ממנהיגי העולם מגיבים על אירועים אנטישמיים בגינוי שעות ספורות לאחר האירועים, בטח על אירועים שלא גבו מחיר של בני אדם. וזה דבר שצריך לחזק אותו, צריך לקחת את הדברים כמו שהם. אני אומר לכם, גם בדקתי את הנשיא הקודם של ארצות הברית, ותמצאו ביטויים של הנשיא הקודם של ארצות הברית בנושא אנטישמיות סביב יום השואה הבינלאומי, לא סביב אירועים אנטישמיים. בטח לא סביב אירועים אנטישמיים בארצות הברית, ובהקשר הזה אנחנו צריכים לחזק את הנשיא על התגובה שלו, על התגובות שלו, לא רק אותו, את סגן הנשיא ואת הפקידות הבכירה שם על התגובות באפס סובלנות בהקשר הזה. צריך לחזק, וצריך לשים את הדברים כמו שהם על השולחן.

אני מאוד מודאג מאיך אנחנו כיהודים מגיבים על אירועי אנטישמיות בעשור הזה. אני מאוד מודאג, ואני חשפתי בינואר השנה בוועדה הזאת, נתונים על סקר שערכנו בקרב יהודים ברחבי העולם, ואני רוצה לשתף אתכם בשלושה נתונים: אחד – 74% מהיהודים שנפגעו באלימות אנטישמית לא דיווחו עליהם לשום גורם, גם בארצות הברית. 49% מהיהודים הנשאלים בסקר אמרו שהם חוו אירועים אנטישמיים על עצמם או על מישהו ממשפחתם, לאו דווקא אירועים אלימים, בשנה האחרונה. 85% מהיהודים שנשאלו אמרו שאו הם או מישהו מהסביבה שלהם חוה אירועים אנטישמיים. זה מזעזע, אבל חשוב לי לומר שאנחנו מדברים פה על תופעה עולמית. זה נכון שארצות הברית היא חלק מהעולם, וזה נכון שהציפיה שלנו הייתה על ארצות הברית אחרת, וזה נכון שהריכוז הכי גדול של יהודים חוץ מישראל הוא בארצות הברית, ופה בהקשר הזה אני חושב שאנחנו חייבים בעת הזאת לחזק את הקהילות היהודיות בעולם.

אני חושב, ואני כנציג ההסתדרות הציונית מאמין, שהבית של כל היהודים הוא פה בישראל, אבל כל עוד הם מחליטים בעת הזאת לא לעלות לארץ, אנחנו צריכים לחזק אותם והאחריות על בטחונם היא אחריות של אותן ממשלות ריבוניות ששם הם גרים. תודה רבה.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע גם מהמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש וחברי הכנסת, אני מנהל הזיר האזרחית, ויש פה את יעקב שהוא מנהל הקמפוסים. רצית לשמוע על קמפוסים אז ניתן לו שיאמר מילה. ראשית, חשוב לציין שאנחנו פועלים מתוקף החלטת ממשלה שנתנה לנו לפני שנתיים לפעול נגד הדה לגיטימציה וה-BDS. הנושא של האנטישמיות נמצא במשרד התפוצות אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא גם עם משרד התפוצות וגם עם עמיתינו ממשרד החוץ בשולחנות עגולים, גם להגיד את המסר וגם כשאנחנו עושים פרויקטים, אז לשים את כולם תחת קורת גג אחת.

אנחנו מודעים למצב שנוצר, אנחנו מזדהים כמו שנאמר, עם הקהילות היהודיות, אנחנו פועלים באופן מתמשך, לא רק היום ולא רק בעקבות האירועים אלא לאורך זמן גם בתכנית עבודה ובאסטרטגיה ארוכת טווח, עם כל הארגונים, עם כל הקהילות, אנחנו חושבים קדימה איך להיאבק בעיקר במה שאנחנו הונחינו על ידי הממשלה וזה ה-BDS שיש לו מאפיינים אנטישמיים, יש לו קשר, אבל אנחנו מכוונים רק למשימה הזאת, ובמשימה הזאת אנחנו מובילים כל הזמן פעילות, כל הזמן אנחנו פועלים בתחום הזה, וגם נוחלים הצלחות, חלקן בדיון פתוח מהסוג הזה אפשר לדבר עליהן, דברים שאתה ציינת, אולי כדאי בהמשך לעשות גם דיון שהוא יותר סגור לתקשורת שאפשר לפרט קצת יותר על מה אנחנו עושים, כמובן יחד עם העמיתים שלנו. ושוב, אנחנו עושים את זה בזירות שונות.

מה סודי בזה?

לא סודי, אבל יש דברים רגישים שאנחנו לא יכולים לדווח עליהם.

מאיזה תחום, מסקרן, מה רגיש ב- - -

חברת הכנסת, בסך הכל מה שהוא ביקש לא בשידור ישיר.

אני רק באמת שואלת כדי לדעת, שלא תפרט את התוכן, אבל מאיזה תחום, מה רגיש פה?

יש דברים רגישים שאנחנו נשמח לפרט עליהן, וגם היושב ראש ציין, לצורך העניין זה לא משנה, גם באינטרנט וגם בקמפוסים וגם במקומות אחרים. יש כל מיני דברים שאנחנו מעדיפים לא לדבר עליהם, כמובן שאנחנו מדברים על זירות שונות, אנחנו מדברים על אירופה, דרום אמריקה, ארצות הברית, לאו דווקא בארצות הברית, יש זירות שונות. אנחנו פועלים כל הזמן בזירות שונות.

מה, אתם מפעילים סוכנים בקמפוסים?

לא.

מה אתם עושים? מה רגיש בפעילות בקמפוסים? אני באמת שואלת, זה מסקרנות.

לגבי הקמפוסים - - -

זה באמת מסקרן אותי, אני מנסה להבין מה, איפה התחום הרגיש פה.

אני רוצה לדבר על התחום שאני אמון עליו, שזה תחום האקדמיה, תחום הקמפוסים. הפעילות היא לא - - -

אתה מאותו משרד?

אני רוצה להתמקד רק בנושא האנטישמיות בקמפוסים, שהוא לעומת גל האנטישמיות שאנחנו רואים עכשיו, ניזון משני מוקדים. מוקד אחד שהוא ליברלי קיצוני, BDS, דה לגיטימציה לישראל, שגובל בתחום האנטישמיות בהחלט, בהרבה מקרים, ויש גם בקמפוסים אנטישמיות מסורתית שזה מגיע מהימין, מאסכולה אחרת לגמרי.

אני חושב שנכון בדיון לעשות הפרדה בין שני הגורמים האלה. הגל הנוכחי, ניפוץ מצבות, זה לא מגיע מהתחום שאנחנו אמונים עליו, תחום הדה לגיטימציה והתחום האנטי ישראלי החריף שגובל באנטישמיות.

מה שיש לומר בנושא הזה, שחל גידול משמעותי בקמפוסים באירועים שהם אנטי ישראליים חריפים ואירועים אנטישמיים, לפי סט נתונים אחד, 469 ב-2015 לעומת 618 ב-2016 שזה גידול די משמעותי. אנחנו עובדים מול הארגונים היהודיים ברחבי ארצות הברית, והארגונים הפרו-ישראליים והיהודיים בקמפוסים, על מנת לתמוך בפעילות השוטפת שלהם למגר את התופעה, אני גם רוצה לציין יוזמה חקיקתית בתוך ארצות הברית בכמה מדינות וגם ברמה הפדרלית, על מנת לעגן חקיקה נגד אנטישמיות בקמפוס. זה דבר שהוא טוב, כי בתחום הזה של הדה-לגיטימציה, יש נטייה מאוד חזקה להגן על זה בתוקף חופש הדיבור, אבל לפי חוקי אנטישמיות מוסדרים, דבר שעכשיו גם קורה בבריטניה, כאשר יש מקרים בהם ישראל מוצאת מכלל העמים מבחינת הביקורת עליה וכולי, יש משום הדבר הזה גוון אנטישמי.

עצם עיגון הנושא הזה של התבטאות אנטי ישראלית או התבטאות נגד היהודים בתור כאלה שיכולים להיות עם לאום במדינה ריבונית, זה כבר אנטישמיות. וכאן מתמזג נושא הדה לגיטימציה של ישראל והאנטישמיות, וזה התחום שהמשרד באמת מתעסק בו.

תודה. הצטרפו אלינו חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת דב חנין. לא הייתם בהתחלה, אמרתי שחברי הכנסת צריכים לדבר בתמצית, כיון שיש רשימת דוברים מארגונים ונציגי הממשלות, לכן אני מזהיר שאגביל אתכם. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי ביקש לדבר. בבקשה.

טוב. אני אקצר, קודם כל תודה לך אדוני יושב ראש הוועדה על קיום הדיון. הזכיר סגן יושב ראש ההסתדרות הציונית שהבחין בין מדינות שמנהיגי המדינות מגיבים מידית לאירועי אנטישמיות, ואני חושב שזו חלוקה מאוד נכונה, רק הייתי רוצה להעיר באותו מטבע לשון שאני חושב שיש אירועי אנטישמיות שקורים בעולם שאנחנו מגיבים מהר, לבין אירועי אנטישמיות שפשוט המדינה ממלאת פיה מים, ואני לא פונה אליך אלא אל המשרדים הנוגעים בדבר. אני רק אתן דוגמה שגם דיברתי עם היושב ראש על זה, שלפני חודש נכנסו אנשים לקברו של רבי נחמן מברסלב באוקראינה והיכו שם אנשים, התיזו דם של חזיר במקום, לא ראינו שהמדינה ישר פנתה לרשויות לעצור את האנשים. במקומות אחרים המדינה כן מתערבת יותר מהר.

אני חושב, אדוני היושב ראש, אם המדינה גם תיתן תגובה מידית לאירועי אנטישמיות בעולם, לפנות לממשלות השונות, ההתייחסות שלהן בוודאי תהיה אחרת. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לומר שני דברים וגם לעשות כמה הבחנות שלדעתי חשובות לדיון הזה, כדי שנדבר בדיוק על תופעות שאנחנו רוצים לתקוף אותן, כי אנחנו כמובן כולנו נגד האנטישמיות, האנטישמיות היא תופעה עתיקה מאוד, היא חלק או חלק ממנה, זה שנאת מיעוטים באופן כללי שבאמת תמיד אפיין את העם שלנו במשך 2,000 שנה כאשר הוא היה רק מיעוט, ודבר שבין היתר מדינת ישראל הוקמה כבית לאומי לעם היהודי כדי להיות מקום שבו העם היהודי לא יהיה מיעוט נרדף או מיעוט בכלל, אלא יהיה בו רוב ויהיה נמצא בביתו בזכות ולא בחסד, ועם זאת כמו שנאמר כאן, וכמו שכולנו יודעים, האנטישמיות לא מוגרה, היא עדיין קיימת ולובשת כל מיני צורות.

אני לא חושבת שכדאי להתעלם, ואני ממש לא מציעה לנו לטמון את הראש בחול, בקשר לקשר בין האנטישמיות שאנחנו רואים כן בתקופה האחרונה, זה לא רק בחודש האחרון, זה במשך כמה חודשים, וזה תוצאה לא רק של כניסת נשיא ארצות הברית לתפקידו, אלא גם התקופה שקדמה לה שבה הוא ניהל קמפיין שמתבסס על שנאת מיעוטים, על גזענות ועל הרבה HATE SPEECH ועל הסתה, וההסתה הזו והגזענות הזו והאנטישמיות הזו היא נמר שאפשר לרכוב עליו ולא תמיד אפשר לשלוט בו, היא נמר מסוכן שמשתולל ויוצא משליטה. זה אולי אנחנו מתכוונים למשהו אחד כדי לגייס קולות או לא בדיוק יודעים למה, אבל התוצאה שלה יכולה להיות כזו שאולי לא התכוונו אליה, ואנחנו רואים את זה, אנחנו רואים את זה בהשחתת קברים, אנחנו רואים את זה במועל יד, אנחנו רואים את זה בתנועות שבאופן חופשי וגלוי מנהלות טקסים עם תכנים אנטישמיים באופן הכי קלאסי שלהם, שלקוחים מגרמניה הנאצית, עם צלבי קרס, חברות וחברים.

אז אנחנו יכולים לספר לעצמנו, וודאי הרבה מזה נכון שזה לא רק, זה תמיד היה, זה נכון, זה מבוסס על שורשים שהיו, אבל אי אפשר להתעלם מלגיטימציה פוליטית לתופעה הזאת, ואני חייבת להגיד שהתגובה דווקא שהכי הכי מטרידה אותי, או יותר נכון היעדר התגובה, היא זאת של ממשלת ישראל, שהברית הפוליטית שלה עם הממשל הזה, הוא שבשביל הרווח הפוליטי שמנסים להשיג, מוכנים להעלים עין מתופעת האנטישמיות הכי ישנה בספר, והרושם שאצלנו עולה זה שאולי יש מדיניות חדשה, שזה בסדר, אנחנו מוכנים קצת לעצום עין או קצת לסלוח לשנאת יהודים, אם שונאים את המוסלמים או את הערבים יותר, וזו תופעה מאוד מאוד מדאיגה. אנטי-שמיות. זה אנטי כל העמים השמיים. אנחנו צריכים לעמוד נגד, אחת הסיבות שמדינת ישראל קמה כמו שהיא קמה, על מגילת העצמאות - - -

נא לסכם בבקשה.

שניה, על מגילת העצמאות, זה כדי שמדינת ישראל תהיה אור לגויים ותהווה מקום שנלחם נגד כל שנאת מיעוטים וגזענות בכל הצורות שלה ובכל מקום שבו היא מופיעה. זה דבר אחד.

נקודה נוספת שאומר אותה ממש במשפט אחד ובקצרה, הציג כאן הנציג ממשרד התפוצות את אותה תופעה שאתם קוראים לה האנטישמיות החדשה או האנטי ישראליות. חברות וחברים, אתמול עבר כאן חוק בכנסת שמנסה למנוע כניסה לישראל - - -

לא מנסה. קובע.

קובע שלא תהיה כניסה לישראל למי שקורא לחרם על ישראל. כולנו נגד חרם על ישראל, אנחנו ישראלים, אנחנו לא רוצים שיחרימו אותנו ואנחנו מתנגדים לחרם על מדינת ישראל. חברות וחברים, לחוק הזה יש מטרה פוליטית והוא להכחיד ולהכחיש ולבצע צנזורה פוליטית על הוויכוח הפוליטי על ההתנחלויות ועל עתיד השטחים שמחוץ לגבולות מדינת ישראל. בגלל שחוק החרם כורך בכריכה אחת - - -

בבקשה לסכם. אני אמרתי מראש, וגם אל תנסו לנצל את זה לעניין פוליטי. זה לא עניין פוליטי. פה הנושא הוא עניין לא פוליטי. תעזבו את הוויכוח הפוליטי.

אז מה את טוענת, שמדינת ישראל מעודד חוקים שמעודדים אנטישמיות?

בדיוק ככה. אני טוענת שמדינת ישראל חוקקה אתמול חוק שהוא מהווה את הנשק הכי טוב, בדיוק לתנועת ה-BDS וכל אלה שאתם רוצים לפעול נגדם בגלל שהוא כורך בכריכה אחת את מדינת ישראל - - -

נראה לך שאנשים שמחרימים את מדינת ישראל, ראוי אולי שנקבל אותם אולי בשטיח אדום, ונכניס אותם עם ורדים אדומים?

עליזה, את לא מקשיבה לדברים שלי. זה בדיוק מה שאני אומרת. החוק הזה הוא לא נגד חרם על מדינת ישראל, החוק הזה הוא צנזורה פוליטית על מתנגדי הכיבוש וההתנחלויות. בגלל שהוא כורך בכריכה אחת את החרם נגד מדינת ישראל שכולם - - -

תושבי ההתנחלויות משרתים בצבא, משלמים מיסים - - -

אז מה אם הם משרתים בצבא?

עם כל הכבוד - - -

ברשות הדיבור שלך תוכלי לחלק ציונים למה שאני אומרת, לעניין אבל. בינתיים אני רוצה - - -

אני מבקש לסיים.

זה משפט אחרון שלי.

גם קודם אמרת משפט אחרון.

אבל מפריעים לי.

אני רוצה שהארגונים ומשרדי הממשלה ידברו.

אני גם רוצה שהארגונים ידברו, אבל זה חשוב מאוד לא לבלבל - - -

את בורחת מהנושא. זה לא הנושא.

אני רוצה להכניס כאן את הנושא הזה מכיוון שהוא חשוב וקרדינאלי. אני לא רוצה לראות אותנו מבלבלים ומתבלבלים בין אנטישמיות וחרם נגד מדינת ישראל, שכולנו עומדים כחזית אחת נגדו, ובין ביקורת על מדיניות הכיבוש של ממשלת ישראל שיש לה מתנגדים רבים בעולם - - -

תודה. הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת ענת ברקו. נמשיך עם חברי הכנסת שביקשו לדבר. אני אומר לכם חברי הכנסת ואמרתי גם בהתחלה, בואו לא ננצל את העניין. אם אתם רוצים להפוך את זה לעניין פוליטי, יש את המליאה, ובמליאה תתווכחו. אבל פה הזמנו אנשים שפועלים בשטח ורוצים לשמוע אותם איך אנחנו מתמודדים. אל תנצלו את הדבר הזה לאג'נדה הפוליטית שלכם, אני מזהיר אתכם ולא אתן להמשיך בצורה כזאת. חברת הכנסת יעל כהן פארן בבקשה.

לא שאני מנסה להגן על כל דבר שתמר מייצגת, אבל אני חושבת שמה שהיא ניסתה להביא כאן והביקורת על זה שזה לא לעניין, לא במקומה. היא ניסתה להביא כאן אמירה שיש פה קשר, הרי כשהציג נציג משרד התפוצות את הדיווחים, מה קורה בטוויטר, היו ציוצים שהתייחסת אליהם כציוצים אנטישמיים והיו ציוצים נגד ישראל ואנטישמיים שהיו רבים הרבה יותר.

אנטישמיות חדשה.

אנטישמיות חדשה, BDS, חרם על מדינת ישראל. הקשר הוא אפילו מהדברים שהצגת. זאת אומרת, פי שניים יותר ציוצים והתבטאויות שהם אנטישמיות חדשה לעומת האנטישמיות הישנה, ופה הזרקור צריך להיות לא רק על העולם אלא גם מה קורה פה במדינת ישראל, שגורם לכך.

לנתק את הקשר ולהגיד "הכול זה רק העולם ולנו אין שום קשר לדבר" זה פשוט לא נכון וזו תפיסה שמעקרת את היכולת שלנו בכלל להתמודד עם הבעיה ואין מה לעשות, יש כאן סיטואציה מסוימת, פוליטית, שמה לעשות, הגל הכי גדול של האנטישמיות היה בשנים האחרונות, בטח אחרי צוק איתן. חרם על ישראל ואנטישמיות חדשה. אין מה לעשות.

אם אנחנו לא נתמודד עם השאלה הזאת, זה יבוא אלינו מבחוץ וזה מה שקורה, וחלק מההתמודדות שלנו, לא כולה, חלק מההתמודדות שלנו צריכה להיות בפנים, כאן, להביא לפתרון ולכך שישראל תתמודד באמת עם הקונפליקט שהיא נמצאת בו ולא רק תגיד "כל העולם אשם".

הצד השני, ופה אני רוצה להפנות את השאלה למשרד החוץ גם - - -

אז זה רק תלוי בישראל?

לא רק, אמרתי, יש פה שני צדדים. אמרתי, כי לצעוק על תמר זנדברג שהיא מביאה לפה פוליטיקה וזה לא הדיון, זה בפירוש יש קשר. והחלק שלנו פה בזה שאנחנו, מה לעשות, לא מאדירים את שם ישראל בתפוצות, וכשחברי הכנסת מתראיינים ברשתות זרות ואומרים שאנחנו הולכים לקראת מדינה שחלק מאזרחיה לא יוכלו להצביע, איזה נזק זה עושה למדינת ישראל? זה מה ששאלתי אגב, אם היה איזה שהוא גל של טוויטים בעקבות אותו ראיון לפני יומיים. לא שביקשתי תשובה, אבל אני בטוחה שאם תבדקו את זה לעומק, אולי תמצאו.

בסופו של דבר, יש כאן מעשים שאנחנו עושים כאן, בתוכנו, פוליטיים, שמה לעשות, מעכירים את הגל הזה נגד מדינת ישראל שהוא כורך בתוכו אנטישמיות. זה לא שאני אומרת שזה בסדר, שום דבר לא בסדר. אני אומרת שאנחנו לא יכולים להתעלם מזה. אנחנו צריכים להתמודד אחרת.

עוד לא דיבר דובר משרד החוץ, אבל אני רוצה להבין מה התכנית של משרד החוץ ומשרד התפוצות לטפל בדבר הזה, ולבוא בלי שום תכנית ורק מענה אד-הוק לאיזה שהוא - - - זה לא לעניין. צריך תכנית ארוכת טווח.

חבריי חברי הכנסת, הייתם מחכים שהמשרדים ידווחו, אבל כולכם רוצים לדבר. אז מה?

יש עכשיו חוק ה-109 בוועדת החוץ, אני חייבת לצאת, אבל תודה רבה.

אנחנו הזמנו אנשים שיעדכנו אותנו, אבל אתם רוצים לדבר, זו הבעיה. אם אתם מוכנים אני אתן למשרד החוץ.

אני לא מוכן.

טוב, בכל זאת אני המחליט. לכן אני רוצה לתת לנציג משרד החוץ, שיעדכן אותנו ואחר כך אתן לך לדבר, חבר הכנסת דב חנן.

אני מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זכר השואה במשרד החוץ, ונמצא איתי גם חברי אהרון שגיא, מנהל מחלקת צפון אמריקה במשרד החוץ. כדי לא לחזור ולמחזר מה שאמרו עמיתיי ממשרדי הממשלה האחרים, מכיוון שאנחנו יושבים, כמו שהוזכר בשולחנות משותפים ופורומים משותפים ועובדים בתיאום, אנחנו מוטרדים במשרד החוץ בדיוק כמו הקהילות היהודיות מההתגברות של תופעת האנטישמיות בארצות הברית, כמו גם במקומות אחרים.

אנחנו עדים יותר ויותר ברמות השונות לגינויים של הממשל האמריקאי, אנחנו עדים לחקירות, לפעילות אקטיבית כנגד התופעות האלה, אני לא חושב שעדיין מיצו את החקירות כך שקשה מאוד להתייחס לגורמים. אנחנו יודעים גם בעקבות שיחות שלנו, של השגריר, של הקונסולים שלנו, שייעשה כל מה שנדרש כדי לטפל בתופעות האלה, ולהעמיד לדין את מפרי החוק.

סגן הנשיא האמריקאי, כפי שאני מניח שראיתם, הצטרף ובמחווה פומבית עזר לשקם בית קברות יהודי שמצבות בו נהרסו, מושל מדינת ניו יורק ביקר ביד ושם לפני שלושה ימים ויצא בהתבטאות נחרצת על אפס סובלנות. אנחנו פועלים יחד עם משרד התפוצות והמשרד לעניינים אסטרטגיים גם בנושא של האנטישמיות המקוונת ברשת, אבל לא לזה התכנסנו ולכן אולי לא נרחיב בנושא הזה.

נושא חשוב מאוד הוא הרצון שלנו להנחיל הגדרה אחת לאנטישמיות. כשאנחנו מדברים פה על אנטישמיות, לכל אחד יש בראש סוג אחר של אנטישמיות או של ביטוי או של דבר שהוא אנטישמיות, לכן קידמנו בשנה שעברה בברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, IHRA, שמרכזה בברלין, ברומניה, עד השבוע היא יושבת הראש שלה, מהשבוע הבא תהיה שווייץ, הגדרת עבודה שהיא לא מחייבת משפטית ל-מה היא אנטישמיות, זה אומץ על ידי 31 מדינות במסגרת הארגון, ולאחרונה מלבד ממשלת ישראל גם ממשלת גרמניה אימצה את ההגדרה הזאת שהפכה להגדרה שעל פיה עובדים באותה מדינה, כך שכל העוסקים בתחום מדברים על אותו דבר כשהם אומרים "אנטישמיות". אנחנו נעבוד בשנה הקרובה להרחיב את השימוש בהגדרה הזאת, כדי שלכולם יהיה את אותו סרגל למדוד את התופעה.

רק עוד משפט, הנתונים שהצגתי הם בהתאם להגדרה של IHRA. זאת אומרת, אנחנו לא קובעים מהי אנטישמיות חדשה. יש הגדרות לאנטישמיות חדשה, הגדרה שהתקבלה על ידי 31 מדינות והיא מגדירה בעצם אנטישמיות חדשה כמשהו שעושה דה-לגיטימציה למדינת ישראל, סטנדרטים כפולים, ודמוניזציה. רק אם יש את הדברים האלה, אנחנו מכניסים את זה בסייבר מוניטורינג לאנטישמיות חדשה.

תודה. חבר הכנסת דב חנין בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, המצב של האנטישמיות הוא מצב מאוד מאוד מדאיג, אנחנו כולנו ראינו את הכתבה הרחבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות על מה שקורה בארצות הברית, המפה היא מפה מאוד קשה, אבל במרכז החדר הזה נמצא הפיל, וצריך להתייחס לפיל הזה, והפיל הוא נשיא ארצות הברית והצוות שעומד סביבו.

נשיא ארצות הברית טראמפ אומר בכנס הפרקליטים השבוע שלא מדובר באנטישמיות, אולי מדובר באירועים שהיהודים עצמם מארגנים כדי להכפיש את הממשל שלו. הוא גם אומר דברים כאלה לפני שבועיים. היועץ הבכיר שלו, סטיב בנון, היועץ האסטרטגי הבכיר של נשיא ארצות הברית אומר שהוא לא ישלח את הילדים שלו לבית ספר של יהודים כי היהודים הם בכיינים. זה אותו בנון שדיבר על כוח האופל, על דיק צ'ייני, דארת' וויידר, השטן, זה הכוח שאנחנו צריכים להתחבר אליו, ואותו סטיב בנון שדיבר בראיון שהוא נותן על המהפכה שאנחנו נעשה בארצות הברית עכשיו, שהיא מהפכה מרגשת ממש כמו בשנות ה-30.

אני אומר לכם, אני לא זוכר ממשל אמריקאי, ואנשים בכירים בממשל אמריקאי שדיברו בסגנון הזה ובנוסח הזה, ואני חושב שאלה דברים מאוד מאוד מדאיגים ומסוכנים. התופעה המסוכנת הזאת של ימין תוקפני, אגרסיבי, אנטישמי ומתרפק על הפשיזם בגעגועים לא מתרחשת רק בארצות הברית. מרין לה-פן בצרפת היא דוגמה בולטת של הדבר הזה, שטראכה, מנהיג מפלגת החירות באוסטריה, דוגמה חזקה. מפלגות כאלה נמצאות באסטוניה, ליטא, לטביה, הונגריה, חסידי הורתי וסלשי שמתרפקים על הפשיזם ההונגרי של שנות הארבעים.

אבל אני רוצה לומר לכם, כיון שאנחנו מתכנסים פה בכנסת, שמה שאותי מטריד זה לא רק מה שקורה שם, אלא מה התגובה שלנו כאן. כשראש הממשלה נתניהו אומר שטראמפ הוא הידיד הכי גדול שקם לעם היהודי בתור נשיא ארצות הברית, זה מאפשר לטראמפ לענות ליהודי ששואל אותו שאלה מאוד עניינית, אגב, יהודי חרדי, ששואל אותו במסיבת עיתונאים שאלה מאוד עניינית על אנטישמיות בארצות הברית, להגיד לו "מה אתה מקשקש במוח, יש לי פה תעודת יושר מראש ממשלת ישראל" וכל מיני מנהיגים של ימין סופר קיצוני ממפלגתו של שטראכה- - -

אני לא מבין אותך. מה תעודת יושר?

זה מה שאמר טראמפ, זה לא מה שאני אמרתי.

הוא אשם באנטישמיות?

טראמפ אשם באנטישמיות. בהחלט.

או, מצאנו.

לא אמרתי שהוא היחיד. חס וחלילה. יש עוד רבים.

ולפני שהיה טראמפ, מי היה אשם, אובמה?

לא, אובמה לא היה אנטישמי.

הוא היה אוהב ישראל גדול.

לא על חשבון הזמן שלי. שיירשם בפרוטוקול, חבר הכנסת מלכיאלי טוען שאובמה היה אנטישמי, אני טוען שטראמפ אנטישמי. אנחנו לא בעידן של פייק ניוז.

זה לא מה שאמרתי.

אני אומר לכם, יש עובדות, יש ציטוטים, יש התבטאויות, מדברים בעד עצמם. אני רוצה לעזוב רגע את טראמפ למשפט סיכום. מה שמטריד אותי זה מה שקורה אצלנו. כאשר מנהיגים של מפלגות אנטישמיות מאירופה, כולל מאוסטריה, כולל מצרפת, מגיעים לארץ ומתקבלים כאן כאורחים מכובדים על ידי מפלגת השלטון, זה אומר שמשהו התקלקל אצלנו. אגב, אלה מפלגות שמשרד החוץ מחרים אותן, ובצדק. אבל אנחנו לא יכולים להתנהל - - -

ראש הממשלה ביטל פגישה עם ראש ממשלת אוקראינה אתם תקפתם אותו.

אנחנו לא יכולים להתנהל בדאבל סטנדרט וחבל שאתה מגן, זורק את עצמך לזירה להגן על נתניהו בדברים שאפילו המפלגה - - -

אני לא מגן על נתניהו.

אתה מגן על נתניהו בחירוף נפש. לכן, אדוני היושב ראש, אני מציע שוועדת הקליטה של הכנסת תסכם את הדיון שלה בקריאה לכל הגורמים והגופים הפוליטיים בישראל, לא לשתף פעולה עם גורמים אנטישמיים מוצהרים בעולם. לא לשתף פעולה, לא להזמין אותם, לא לנהל איתם דיאלוג אלא ליצור עמדה מאוד ברורה וחזקה כנגד האנטישמיות, האנטישמיות הזו בסופו של דבר עלולה לפגוע בבני אדם, עלולה לפגוע בחיים, היא מסוכנת. אלה לא רק דיבורים, חשוב להבין את זה. לנו יש כאן אחריות גדולה בעניין.

זה - - -

תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג, אני מבקש, בואו נעשה סדר.

תגנו את זה, ותגידו ש- - - יושב על הגדר - - -

חברת הכנסת תמר זנדברג, אני קורא אותך לסדר. חבריי חברי הכנסת, זו ועדת העלייה הקליטה והתפוצות ואני רוצה גם לומר כיושב ראש אגודת הידידות בין ישראל ואמריקה, אני מתנער מהמילים שחבר הכנסת דב חנין אמר עכשיו על נשיא ארצות הברית שנבחר על ידי האמריקאים, אתה לא בחרת אותו כי אין לך את הזכות, אבל הם בחרו אותו. לכן אני מגנה מה שאמרת והדברים האלה לא מייצגים את ועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אני מבקש ממך לחזור מהמילים שאמרת.

אני לא אחזור. אני עומד מאחורי המילים שאמרתי.

אני מגנה את מה שאמרת. חברת הכנסת עליזה לביא בבקשה.

שלום לכולם. תודה אדוני היושב ראש על הדיון המאוד חשוב הזה בעת הזאת, ואני יודעת שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו נשב. אני רוצה לצטט את אלי ויזל שאמר "האנטישמיות לא תיעלם. בגלל שבארצות שונות אין כל בושה להיות אנטישמי, צריך לזכור שבלי אנטישמיות לא הייתה אושוויץ" ואת זה אמר אלי ויזל. האנטישמיות לא תיעלם.

מה שקורה עכשיו זה השילוב הקטלני בין אנטישמיות חדשה לבין אנטישמיות ישנה. השילוב הזה דורש מענה. השילוב הזה מחייב מענה. השילוב הזה מחייב אותנו כמדינת ישראל לתת סיוע, חשיבה, ולא לחכות בלי לעשות כלום.

תראו, יש פה קולות שקוראים ומאשימים את נשיא ארצות הברית, אבל בואו רגע בכנות אחת נבין מה קורה היום בארצות הברית. נבחר נשיא, אנחנו מכבדים את הנשיא הנבחר כי זו המעצמה שהיא החברה שלנו, אבל קולות בארצות הברית שקוראים נגד הנשיא ,הרבה מהקולות הללו מובלים על ידי יהודים. בואו לא נשכח את זה. וההובלה הזאת שמובלת באקדמיה, בהוליווד, ובכל מיני ארגונים, יש בה כדי לתרום תרומה רבה לעלייה באנטישמיות. אז בואו נבין ולא - - -

את משווה את ההתנגדות - - -

אני מפרשת עכשיו את מה שקורה בארצות הברית, להבנתי. ויש תרומה מכרעת, ומי שהיה רוצה אולי לא להבין את התמונה הזאת - - -

- -

באותה מידה של הוקעה של נשיא נבחר נעשית על ידי ארגונים יהודיים ו/או יהודים בודדים במקומות שונים, יש בה כדי לתרום לעליה באנטישמיות, ומי שחושב ש- - -

האמירות שלך כל כך מזעזעות שפשוט אי אפשר להמשיך הלאה. את נותנת הכשר לאנטישמיות.

מי שחושב שזו פעם ראשונה שזה קורה, טועה. מי שחושב שזה קורה בהיסטוריה היהודית, טועה. ואנחנו כאן במדינת ישראל תפקידנו לא לפרשן את השיח, אנחנו לא באקדמיה. באקדמיה יכולים לכתוב תילי תילים של ספרים על מה שקורה היום בארצות הברית, התפקיד שלנו זה לתת מענה. זה שנבוא ונגיד שהנשיא אנטישמי, או שאני אגיד ואפרשן את כל ההרחבות, אנחנו כאן במדינת ישראל, מדינה שהיא ריבונית, אפשר עד מחר לדבר על החוקים שחוקקו פה אתמול, אבל יש פה תוצרת ויש פה גם ממשלה שלא עם הכל אני מסכימה לה, ואתם יודעים את זה, אבל פה אני קוראת קואליציה, אופוזיציה, לבוא ולראות איך יחד אנחנו שמים כלים כדי להתמודד עם האנטישמיות.

אלישבע שני שהייתה כאן בקיץ, מתנדבת מארצות הברית, ושיתפה אתכם בכך שהיא גרה במעונות בפילדלפיה, וכשהיא שמה מזוזה, אז לקחו לה אותה, ואתם זוכרים את העדות שלה כאן, אז היא זו שיחד עם החברים שלה הלכה השבוע לבית הקברות הר כרמל בפילדלפיה, כדי לנקות והמציאות הזאת, אדוני, מחייבת מענה, ולא תגרע.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל בירן.

שנורא רוצה להגיב. התאפקתי לא לקטוע את עליזה ממש באמצע, הדברים שלה היו כל כך מקוממים.

אבל אנחנו אמרנו שזה בקיצור.

עליזה, הדברים שלך היו מקוממים ברמות שלא ייאמנו. דבר ראשון זה היה נשמע כאילו את מצדיקה את זה שאם היהודים עומדים בפני טראמפ, זה מצדיק את העלייה באנטישמיות. אמרת לא לפרשן, ופירשנת.

דבר שני, שמקומם אותי ברמה הכי עמוקה, להיות יהודי מבחינתי זה לעמוד נגד מגמות פשיסטיות, לעמוד נגד עוול, לעמוד נגד אי צדק. אני גאה בכל הארגונים שלא מרכינים את הראש, שלא מקווים שאולי הוא ייטפל למיעוט אחר. גם כך אנחנו נמצאים במצב שבו יש לנו חברים מזעזעים מרחבי העולם שבאים מתנועות שבמקור הן אנטישמיות, שבאופן מסורתי הן אנטישמיות, והסיבה היחידה שהם אוהבים אותנו עכשיו זה כי הם שונאים מוסלמים יותר.

אני גאה בכם, תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים ומי שלא מבין את הקשר בין העלייה של טראמפ והשיח שהוא מביא לעלייה באנטישמיות, חי בסרט. תודה.

תודה. חברת הכנסת ענת ברקו בבקשה.

- - - מוועדת חוץ ובטחון לפה, כנראה שהכל קשור אחד בשני.

לפחות יש הפנמה שהכל קשור.

כן, הפנמה, אבל אני לא רוצה לחשוב שיש גם אנטישמים אצלנו בבית המחוקקים, בכל מיני התבטאויות. אז בואו נגיד ככה, זו ההפנמה הכי גדולה שלי. אנחנו לא נותנים את התחמושת לאויבים שלנו. אני רוצה דווקא, אדוני היושב ראש, להגיד לך משהו בקצרה, מאחר שאתה יודע שאני חוקרת בתחום הטרור. פעם מחבל הגדיר את המצב, אני חושבת שהוא לא יכול היה להגדיר אנטישמיות באופן יותר טוב, הוא אומר לי "תשמעי דוקטורה ענת, המזל שלנו, הפלשתינים, שהיהודים זה האויב שלנו. אחרת מי היה יודע מי אנחנו בכלל?" ואני חושבת שזה ממצה את הכל. האנטישמיות לא התחילה ב-1967, ולא ב-1948, יש לה שורשים היסטוריים ובטח הם נסקרו כאן על ידי מומחים וגדולים ממני ולכן זה לא הסיפור. הסיפור הוא שכל הפוליטיקלי קורקט של העידן החדש לא עובד על יהודים. זה הסיפור. אם היה כתוב במקום השם "יהודי" בהרבה מאוד דברים "מוסלמי", או "נוצרי" גם נוצרים היו כבר נשטפים בזרם, כי הם מוכנים ללכת עם הסיפור של הפוליטיקלי קורקט. אבל להגיד על יהודים, על מדינה יהודית שימחקו אותה מעל פני האדמה, זה אפילו לגיטימי, אני לא רואה את האו"ם אומר מילה אחת בעניין הזה. שום דבר. זה גם סוג של אנטישמיות. לעשות כנס של מכחישי שואה או תחרות של קריקטורות, זו לא אנטישמיות?

לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לדעת שגם ה-BDS, ואני כאחת מיושבי ראש השדולה ואנחנו הקמנו את זה באמת בתחילת המושב, כמרצה בחו"ל שחוותה את זה על עצמה, אין חופש אקדמי היום, בארצות הברית וגם לא באירופה. ברגע שמגיע מרצה או מרצה מישראל, יהודים, אז מה אומרים? "נפוצץ את ההרצאה" זה כמו לפוצץ כל דבר אחר, זה אותו דבר. אפילו, דרך אגב, כאלה שהגיעו מהשמאל הרדיקלי, שהם אנטישמים בעצמם, לא נתנו להם לדבר רק בגלל שהם יהודים.

האמירה הזאת ממש לא לעניין, גברת ברקו, חברת הכנסת ברקו, זה לא לעניין - - -

גבירתי היקרה, גם האמירות שאת שמת את האנטישמיות - - - בעיני JVP, זה ארגון שמשרת אנטישמיות.

את עברת כל גבול.

משרת אנטישמיות, נותן צידוק מוסרי לאנטישמיות, וכל הסיפור של "אני יהודי", אבל אני מכירה אותם מקרוב. יושבים יהודים בקמפוסים, אדוני היושב ראש, בארצות הברית, ושרים "from the river to the sea Palestine will be free" וכולם מוחאים להם כפיים ויש להם כמה אידיוטים יהודיים שימושיים שם כדי להגיד "אני יהודי, אבל", כשהם קוראים בעצם להשמדה של מדינת ישראל, לא לגבולות 67' ולא בטיח. אז באמת, צריך לשים את הדברים על השולחן.

אדוני היושב ראש, אני מקווה שארצות הברית לא הולכת באמת בעקבותיה של אירופה, זו קריאת ההשכמה של העולם, כי אנחנו הקנרית שבמכרה. שום דבר לא נגמר ביהודים. תודה רבה, ותסלחו לי, הדיון הזה מאוד חשוב לי אבל אני צריכה ללכת לוועדת החוץ והביטחון.

תודה רבה. השגריר עודד בן חור, היועץ המדיני לכנסת בבקשה.

תודה. אני אדבר בקצרה ואני מתנצל אם חלק מהדברים יהיו לכם קשים לעיכול. אתם מדברים פה על התופעות ועל הביטויים של אנטישמיות, תולים את זה בתנועה כזאת או אחרת, בשנים כאלה ואחרות, או באיש כזה או אחר, אני חושב שאתם לא יודעים כנראה, מחמיצים את הבסיס שהוא השורש, ואין מה לעשות, השורש הוא דתי.

כמי שהיה שגריר הוותיקן אולי אני מבין טוב יותר מהרבה אחרים בארץ איפה זה התחיל ולמה זה התחיל, וזה לא עוזב אותנו, זה כבר בן 2,000 שנה ויותר. ומי שחושב שזה היה משהו שפעם דיברו עליו בכנסיות ופעם דיברו עליו במפגשים האלה, טועה משום שמדברים על הנושאים האלה כל שנה, במקומות רבים בעולם, כולל במקומות שאין בהם יהודים.

אני לא אזכיר את שם המדינה, אבל יש מדינה אחת לא רחוקה מאתנו, באירופה, שבכל שנה, מאות אלפים אנשים עומדים בתור עם הילדים הקטנים על הידיים כדי להגיע ולחזות במחזה של שיחזור המשפט והצליבה של ישו. משם יוצאים אנשים עם תחמושת לעתיד, וזה כאילו קורה היום, בוודאי עבור הילדים הקטנים שלא יודעים שזה היה לפני 2,000 שנה. הם שומעים את זה מאבא, ומהכומר ומהאנשים האלה.

חשוב להבין דבר אחד, המחלה, הבעיה, הפיל הזה, לא צפוי להיעלם מהנוף שלנו בתקופה הקרובה כך שטעות לדעתי להגיד "יש פה גל של אנטישמיות" או "יש תופעות בסדר גודל עולה", זה תמיד ימשיך להיות ותמיד יהיו גלים, זה לא הולך להיעלם מחיינו.

שקשורים ללגיטימציה.

שקשור להכל, אני מדבר על אנטישמיות.

אתה צודק, השורש תמיד נמצא, אבל זה בא לידי יותר ביטוי כשיש לגיטימציה.

יש לי הצעה מה עושים, אני לא רק מאבחן, אני לא רופא, אני מנסה להבין הלאה קדימה מה עושים עם זה, ואנחנו גם מנסים ליישם את זה, אבל אני יודע שמהשלוש דקות שלי נשארה לי אחת ואני לא יודע איך אני מכניס את מה שרציתי לומר.

2,000 שנה אחורה, אני לוקח אתכם לשניה אחת, אחרי צליבת ישו, כמה שנים אחרי זה נולדות שתי תופעות: תיאורית ההחלפה שאומרת שבגלל שלא ראינו את המשיח, את ישו שלהם, הם הישראל האמיתי, ונוס ישראל בלטינית, תורת ההחלפה המפורסמת. אנחנו כבר לא העם הנבחר, זה הם, הם, הנוצרים. תורה שניה שבאה אחרי זה, וחשוב להבין, נקראת תורת הבוז, והיא קשורה לתורת ההחלפה, בגלל שלא קיבלנו את המשיח והבאנו לרציחתו, שיתפנו פעולה ברציחתו, אנחנו לא זכאים להימנות על משפחת העמים. אנחנו נזרקים לתחתית הבור, בור האשפה של האדם עם צבעונים ועם נכים ועם כל מי שאתם רוצים. יותר מזה, העם היהודי גלה מארצו כעונש אלוהי, כמו שהם ראו, שלא על מנת לחזור, עם קרן בראשו כמו קין, לא רק שלא על מנת לחזור, אלא כל המוצאו רשאי להורגו. זה הלך בכל הכנסיות, בכל השנים האלה, וזה ממשיך באותה מדינה ובמדינות אחרות, וזה קורה גם בארצות הברית רבותי.

למרות שישנה הפרדה בכמה מדינות בין הדת למדינה, זה משאיר עדיין מסות אדירות של אנשים שמחיות את זה וגורמות לזה לקרות בכל יום, בוודאי בכל יום ראשון.

אני אגיע לפתרון. לא לפתרון, לאחת הדרכים שאני חושב שחשוב לנקוט בהן, כדי לנסות לפחות, להגיד לעצמנו שניסינו. מה שברור לי זה שאנחנו, הקורבן, לא צריכים להיות המובילים, ודאי לא בפרונט, אולי מאחורי הקלעים, של המאבק נגד האנטישמיות. הקורבן מוביל למאבק באנטישמיות, זה דבר שהוא מופסד מראש לדעתי. הגישה של אלה שנקראים לפעול למען האנטישמיות, מסתכלת עלינו כך, ואנחנו תמיד צריכים למצוא את האנשים האחרים מבין אלה שהם המסה של האנטישמים.

אנחנו לפני שנתיים הצענו משהו פשוט, יושב ראש הכנסת קיבל את זה, אני מדבר על פתרון מוצע לכנסת, על ידי הכנסת. ניסינו לקחת את זה לרמה הבין פרלמנטרית, ולקראת מפגש של מאבק באנטישמיות שהיה ביום השואה הבינלאומי ב-2015 בצ'כיה בפראג, ובטרייזין לאחר מכן, היו כל יושבי הראש של הפרלמנטים האירופים, ואנחנו לכבוד זה הכנו הצהרה קטנה משותפת, שעליה אמורים לחתום כל יושבי ראש הפרלמנטים של אירופה, ואני אגב מציע, בשמחה גדולה, בעצב גדול, שגם ארצות הברית תצטרף ושגם ראשי הקונגרס והסנאט יחתמו גם הם. חשבנו עד לפני כמה שנים שאפשר בלי ארצות הברית, מסתבר שאי אפשר. לכן השלב הבא הוא מאוד פשוט, ההצהרה הזאת מדברת ממש בצורה לאקונית, מגדירה בשלוש שורות כיצד באים לידי ביטוי אנטישמיות ו-BDS וכל הדברים שאנחנו מכירים, בכלי התקשורת, בתקשורת החברתית וכולי, ועד כמה חברה שנגועה באנטישמיות, קראנו לזה גם פשעי שנאה, חברה שנגועה בפשע הזה מביאה צרות על עצמה, מביאה מחלה על עצמה. הפתרון שההצהרה קוראת לו, מתבצע בשלוש דרכים עיקריות: 1. חקיקה, על פי הגדרה של מה זו אנטישמיות, הגדרה מקובלת. 2. לא פחות חשוב מחקיקה, אכיפה. כי חקיקה ללא אכיפה הן סתם מילים שכתובות בספר. 3. שהוא חשוב יותר מהכל, זה חינוך, וכיצד מדינות באמצעות פרלמנטים, באמצעות פרלמנטים, באמצעות חקיקה, יכולות ליישם את נושא החינוך, לרתום את דור העתיד, את דור ההיום שמחר יקבל החלטות, למען קידום הנושא הזה.

הסוף הוא, ופה השורה האחרונה שלי ברשותכם, ותודה על הסבלנות. התחלנו להחתים, מבין ה-28 כבר הגענו ל-15, ואז קרה המפגש בטרייזין, בפראג, הבאנו את זה לשם כדי להחתים את שאר יושבי ראש הפרלמנטים. אז מרטין שולץ היה נשיא הפרלמנט האירופי, הוא התנדב להוביל את קבוצת העבודה, הוא דיבר כנראה משני - - - ולא קרה שום דבר מאז וביקשנו וניסינו. התחלף נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טיאני היום הוא הנשיא. אנחנו מתכוונים להשלים את החתמת יושבי ראש הפרלמנטים האחרים, להניח את זה על שולחן הפרלמנט האירופי כדי שבתוך שנה יקיים תכנית עבודה שכוללת נקודות ציון, כדי לדעת איך אנחנו מתקדמים, וכאשר יגיע שלב היישום אנחנו נדע אם הצלחנו במשהו ואם קידמנו בדלתא את איפה שנהיה עוד שנתיים או שלוש מול מה שאנחנו היום. תודה לכם.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע גם מהליגה נגד השמצה, גברת קרול נוריאל בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, על הדיון החשוב הזה. אני רוצה רק לפרוטוקול לתקן נתונים שנתת בתחילת הדיון כי חלקם לא היו מדויקים, אני רוצה לדייק. ב-2015 נרשמו 941 אירועים אנטישמיים, לא כולם אירועים אנטישמיים אלימים, חשוב לדייק בעניין הזה, וגם ב-2013, 751 האירועים לא היו אירועים אלימים. ב-2015 מתוך 941 האירועים האנטישמיים נרשמו 56 אירועי הטרדות שהם בעצם הקטגוריה האלימה ביותר של האירועים האנטישמיים, זה מהווה בעצם עליה של 50% ממה שראינו בשנה שלפני. המסר של הנתון הזה הוא שבעצם האנטישמיות הופכת להיות יותר אלימה ויותר מסוכנת, ובמובן הזה, כשיש סכנה לחיי אדם כמובן שאנחנו דואגים יותר.

אני לא רוצה להאריך בדברים, אבל כמה נתונים גם לסבר את האוזן וגם להתייחס לשאלות שהעלית בהתחלה כי אני חושבת שהם חשובים. נכון שכרגע אין נתונים מדויקים, פרט לאירועים שבאמת נקבת, אירועי האיום על מוסדות יהודיים וכמובן בכללם גם משני משרדים של הליגה נגד השמצה, אחד מהם בסן פרנסיסקו פונה מיושביו. וחייבים להבין איזה אפקט יש לאירוע כזה על הקהילה, גם אם אנחנו לא תמיד יודעים מה המניעים, מה המקורות ב-100%. אי אפשר להתעלם ממה שכן רואים.

כן, גם בתי הקברות עדיין לא מוצתה החקירה, זה באמת נכון. אבל שוב, לדברים האלה יש אפקט על הקהילה ולדברים האלה צריכים להתייחס. אנחנו בליגה נגד השמצה מתייחסים באמת לאפקט שיש לזה גם על הקהילה וגם מסביב. אז קודם כל, העבודה שלנו עם גורמי אכיפת חוק היא אני חושבת קריטית בעניין הזה, קודם כל גם ההכשרה שלהם איך להבין את עניין האנטישמיות, איך להתייחס לניואנסים, איך להתייחס לאדם שבא ומתלונן על אירוע אנטישמי, להבין מה בדיוק הוא אמר, זה דבר נורא משמעותי. אנחנו עובדים ברמות הכי גבוהות עם אנשי ה-FBI, ובהחלט משלבים ידיים כדי להגיע למיצוי החקירה הזאת.

ברמה של הקהילות שנמצאות כרגע בסוג של שאילת שאלות, גם לגבי הביטחון האישי שלהם, נמצאים שם ילדים. אנחנו שמענו שילד אמר לסבתא שלו, ילד שפונה מגן, "סבתא, פינו אותנו מהגן בגלל שיש מישהו רע שבא להרוג את כל היהודים", תחשבו רגע על מה שהוא שומע בתת המודע שלו, על הסכנה שאורבת לו כיהודי, וזה דבר נורא נורא מזעזע.

אני חושבת שנורא חשוב באמת להתייחס גם למה שקורה בקמפוסים. גם בקמפוסים אנחנו רואים, אתמול הוצאנו דו"ח על זה שיש נוכחות רבה יותר של גורמי ימין קיצוני גם בקמפוסים. אז אנחנו רגילים הרבה פעמים לחשוב על הקמפוסים בהיבט של אנטישמיות משמאל, ואתם יודעים, לאף אחד אין מונופול אידיאולוגי על האנטישמיות, זה בא מכל הכיוונים ובעניין הזה אנחנו צריכים להתייחס לתופעה עצמה ולטפל בה משני הכיוונים.

מה שאנחנו עושים באופן ספציפי עם סטודנטים מזה כבר כמה שנים, מפעילים תכנית לסטודנטים יהודים שנקראת "WORDS TO ACTION", ממילים למעשים, שנותנת להם בעצם סוג של ארגז כלים לזיהוי והתמודדות עם תופעות אנטישמיות. תודה.

תודה. אנחנו נשמע מנשיא איגוד היהדות הרפורמית, הרב ריק ג'ייקובס.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להגיד כמה מילים, ואם אפשר באנגלית.

בבקשה.

מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי של דבריו: אני מנהיג של התנועה היהודית הגדולה ביותר בצפון אמריקה, אנחנו גדולים מתנועות האורתודוכסים, הקונסרבטיבים, ו- - - ביחד. אנחנו רשת של קהילות בכל ארצות הברית וקנדה, יש לנו מחנות קיץ, תנועות נוער, מוסדות לימוד יהדות. אני מעריך את האפשרות שניתנה לנו היום לדבר עם כל הקולגות שלנו כאן על דבר שמאוד מטריד ומאוד רציני.

זהו השבוע שבו כל העולם היהודי קורא את הפרק המיוחד של שבת, "שבת זכור". אנחנו זוכרים, "זכור את אשר עשה לך עמלק" אנחנו אמורים לזכור שאנטישמיות ושנאה הולכים אחורה ליסודות של הניסיון היהודי בהיסטוריה. אנחנו ערים לזה, באופן כואב, במיוחד כאן במדינת ישראל. אני רוצה לומר שזה מאוד בעייתי לשים יחדיו את כל האנטישמיות מהעבר במקום אחד. אני חושב שעלינו להיות מאוד זהירים ומאוד ברורים ברגע מיוחד זה. אנחנו יודעים שהיו מאות איומים על פצצות שהוטמנו ב-JCC, במוסדות יהודיים, אנחנו יודעים על בתי הקברות, אני הייתי בבתי קברות אלה, וזה רגע מאוד מאוד כואב ליהודים באמריקה, במיוחד לאלה שמרגישים שם כל כך בבית, בארץ שמחבקת אותם.

אבל אנחנו צריכים להיות ברורים ולומר שהייתה התגברות של שנאה וגזענות בחודשים שעברו בארצות הברית, וזה שיחרר כוחות שלמעשה טרם נראו ברמות שאנחנו רואים אותם כיום. אנחנו יודעים ששנאה הורגת, ואנחנו לא יכולים, כקהילה יהודית, רק להגיב ברגע שצץ ראשה המכוער של האנטישמיות.

אני מעודד כל הזמן את אלה שבוחרים לעשות עליה, זה דבר אצילי ומאוד קריטי במשמעות של להיות יהודי. אבל אם יהודים לא יכולים לחיות בחופשיות ובביטחון בארצות הברית במאה ה-21, אני יכול לומר לכם שזה מדבר רעות על הסיכויים שלנו כעולם, להיות מסוגל ליצור עולם של צדק.

ברור שהקהילות שלנו מאוד נזהרות לגבי הביטחון, אני יודע בוודאות שזה כבר המקרה בכל העולם, וכאן בישראל, אבל באמריקה אנחנו עומדים יותר על המשמר. אני חייב לומר שאנחנו מאוד מאוכזבים שהממשל האמריקאי מאוד איטי לגבי הכרתו בהתגברות האנטישמיות שגוברת בד בבד עם צורות אחרות של גזענות ושנאה. וכן, היינו מאוד מעודדים בשבוע שעבר, כשהנשיא טראמפ החל בפנייתו לכנס את הקונגרס בקריאה לגינוי האנטישמיות שפשתה בארצנו. אבל זה לא קרה במקרה. זה לא רק כוחות שאנחנו לא יכולים לשלוט עליהם, כוחות שהותר רסנם בקמפיין ובחודשים האחרונים, מאפשרים שנאה מכל הצורות, וכולל ובמיוחד אנטישמיות. אני לא מאמין שהנשיא טראמפ וסגן הנשיא פנס מחזיקים בדעות אנטישמיות. למרות זאת, יש כאלה שבאים לתמוך בהם שכן מחזיקים בדעות כאלה ואלה הן דעות מאוד מסוכנות.

ניצב בפנינו אתגר חדש כאשר בארצות הברית מצוין יום השואה הבינלאומי מצוין, ומתעלמים מהממד היהודי בשואה. לכן אני רוצה לספר לכם מקרים שלא באים לידיעתכם, וזה כשהחלו הפעולות האנטישמיות - - - להופיע, הקהילה היהודית לא הייתה לבד לאף רגע. ביום שני האחרון הייתי בפילדלפיה, דיברתי בפני קבוצה של מנהיגים מוסלמים, יהודים, קתולים ומכל הזרמים של היהדות, זה היה ביום שאחרי ההתקפה על בית הקברות הר כרמל בפילדלפיה. הקריאות הראשונות שקיבלנו מתוך סולידריות היו "מה אנחנו יכולים לעשות", "מה אנחנו יכולים לתרום", "איך אנחנו יכולים לעזור לתקן את הנזק, הנפשי, הפיזי נזק של בית הקברות". הפניות האלה באו מהקהילה המוסלמית, והפניות אחריהן הגיעו מהקהילה הנוצרית וחיממו את הלב באופן שלא ייאמן. עמדנו ביחד, מנהיגים דתיים מכל הקהילות, עמדנו ביחד נגד השנאה, נגד גזענות ונגד אנטישמיות.

אני משער שאף אחד כאן לא ביקר בבומר שבטקסס. זהו מקום שכוח אל בטקסס, ביום הכרזת הנשיא החדש, כשהתפללו וערכו קבלת שם שבת בבית הכנסת, אבנים נזרקו ושברו את החלונות שם. כאלה התקפות הן לא דבר חדש שם. אנשים תהו מה לעשות, ונציגי הקהילה המתודיסטית ששוכנת בסמוך, אמרו שהם לא רק שישלמו על התיקון, אלא גם הם רוצים לבוא ולעמוד ביחד לצד אחיהם ואחיותיהם היהודיים.

בוויקטוריה טקסס, אנשי בית הכנסת הרפורמי ראו שמסגד מקומי נשרף עד היסוד, ומנהיג בית הכנסת הרפורמי הלך למנהיג הקהילה האיסלמית ואמר "הנה המפתחות של בית הכנסת שלנו, יש לכם מעתה מקום להתפלל, אתם תתפללו בבית שלנו". אני אומר לכם את זה בגלל שאנחנו ברגע שבו אנחנו רואים קהילה מאוחדת נגד שנאה וגזענות, ואנחנו רואים עוד שנאה ועוד גזענות שממשיכים להיות מלובים בארצנו.

יש לנו אחריות ואנחנו אסירי תודה על כך שהכנסת עוסקת ברצינות בנושאים האלה, זה מרגיש נפלא לדעת שאנחנו ניצבים ביחד כיהודים מכל העולם, לא משנה מאיזה זרם של יהדות אנחנו, לא משנה מה הפירוש המסורתי או הפחות מסורתי שלנו ליהדות - אנחנו עומדים ביחד.

אני רוצה לסיים באומרי שהקהילות היהודיות ימשיכו לעמוד איתן, ואלה שבוחרים לעשות עליה, אנחנו נברך אותם, אבל הרוב, הקהילה שלנו מונה בין 1.5 ל- 2 מיליון איש, אנחנו צריכים להבטיח שהם יהיו מסוגלים להמשיך לחיות בחופשיות ובביטחון בארץ שהיא מקור החופש הסובלנות והקבלה, ואנחנו ניצבים יחד עם כל הקהילות, וכמו כן אנחנו ניצבים לצד האנשים כאן שמוכנים לעמוד נגד גזענות, שנאה, זינופוביה, וכן, גם אנטישמיות. אנחנו לא עומדים לבד, אנחנו מרגישים את הכוח שלכם, תרגישו גם אתם את כוחנו. תודה רבה.

תודה רבה. עידו דניאל מהתאחדות הסטודנטים. בקיצור בבקשה.

יש לנו מצגת, אבל אני רואה שזה לא עובד. אני אתאר לכם מה היה שם, אני לא יודע אם זה ירגיע את הדיון, אבל מדובר בציוצים מהטוויטר כדי להראות ולהמחיש איך נראית אנטישמיות, במקרה הזה אנטישמיות מימין, של אנשים, מה לעשות, לצערנו אנשים שהם תומכים של הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ שהשתמשו בתמונות של עיתונאים יהודים, של חברי סנאט וכולי, גם של ישראלים אגב, שמו את הראש שלהם, אני מתאר מה שרואים בתמונות, שמו את הראש שלהם בתוך תאי גזים ודונלד טראמפ עצמו לוחץ על הכפתור. זה התיאור שמופיע שם.

זה למשל ציוץ גם שמקורו בארצות הברית, מאוד היה פופולארי ביום שאלי ויזל ז"ל נפטר, והרפרנס פה הוא כמובן רשימת שינדלר, שהייתה שם ילדה שצעקה "GOODBYE JEWS" זה בדיוק הנושא הזה.

אדוני היושב ראש, אתה דיברת בהתחלה, ביקשת לדעת על המדיניות של חברות הניו מדיה בנושא. הציוץ הזה היה שם כמעט חודש, וזה אחרי מיילים ושיחות טלפון ועוד הרבה מאוד דברים שעשינו, עם הפרטנרים שלנו ברחבי העולם בנוגע לדבר הזה, ודברים אחרים נוספים שקיימים.

אני רק אגיד, לא הצגתי את הארגון, אז אני אגיד כמה מילים עלינו. התאחדות הסטודנטים בישראל מפעילה את פרויקט IICA, התכנית למאבק באנטישמיות ברשת, כיום הפרויקט המוביל בעולם בתחום המאבק באנטישמיות ברשת והכחשת השואה, פעילים ב-16 שפות, בתחומים שונים, גם של תוכן, גם של מדיה, אנחנו גם עושים את הניטור ברשתות החברתיות וגם מורידים תכנים, יש מעל ל-37,000 מקרים שבהם נתקלנו ב-4 הרשתות החברתיות הגדולות בשנה שעברה, יו-טיוב, פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, לצערי מתוכם 39% רק הורדו וכל השאר נשארו ברשת.

אני כן רוצה להגיד עוד משהו, בהערה למה שנאמר כאן על ידי חברת הכנסת זנדברג, אני חייב להגיד כי זה כל כך מפריע לי. נאמר כאן, היה ויכוח עם חברת הכנסת לביא, חבל שהיא לא כאן. היא שאלה אותה " האנטישמיות זה בגלל מדינת ישראל?", "בוודאי". אני חושב שזו בושה שדבר כזה נאמר פה בוועדה, שנאמר פה על ידי חברה במפלגה ציונית, אם חברת הכנסת זנדברג הייתה יודעת ממי אני שמעתי את הטיעון הזה שמדינת ישראל מייצרת אנטישמיות, היא הייתה מתביישת בעצמה בדברים שהיא אמרה, ומעבר לכך היא גם שגתה ברמה הכי בסיסית של המושג "אנטישמיות", אנטישמי הוא כנגד עמים שמיים? הרי ההבחנה של עמים שמיים היא גזענית בעצמה, שהעמים השמיים זה בכלל לא עמים והחשיבו אותם כגזע, כביכול הערבים והיהודים, אבל זה לא כך, זה בכלל הופנה כלפי לשונות כמו העברית והערבית, זה לשונות שמיות ולא עמים.

הנאצים כשהשמידו את היהודים, הנאצים היו אנטישמיים, הם רצחו יהודים הם לא עשו את זה גם נגד הערבים. להיפך, השלטון הערבי שיתף איתם פעולה. לכן אני חושב שצריך להגיד את הנושא הזה.

השקופית הבאה, ועם זה אני אסיים, וכשאני מדבר על הקשר שבין ההסתה ברשת, מה שקורה ברשת, בסמארטפונים, כלפי חוץ, זו דוגמה של עלונים שהופצו על רקע פריצתו לחיינו של המשחק פוקימון גו, זו מציאות רבודה מה שנקרא. יש מקומות במפה שאתה יכול לגשת והם קיימים גם במשחק וגם במציאות. אז תנועות ניאו נאציות, אני לא אזכיר את השם של מי שעשה את זה, אחר כך הם אומרים שעידו דניאל הזכיר את השם שלהם בפרלמנט של היהודים, וחוגגים על זה, אז אני לא אגיד שמות, אני אף פעם לא אומר שמות של ארגונים בעניין הזה, אבל הפיצו את זה במקומות כדי למשוך בני נוער, ואפשר באמת לקרוא, מי שיכול לקרוא, אפשר לצטט גם כמה דברים, זה נגד יהודים בעיקר, "היהודים שמשתלטים על ארצות הברית ויאנסו את אמא שלכם" וכולי, זה מכוון לבני נוער שיצטרפו לתנועות ניאו נאציות, בני נוער לבנים, כי מי שהפיץ את זה, הוא, מה שנקרא, מאמין בעליונות הגזע הלבן, וגם יוצא כמובן נגד השחורים, האפרו-אמריקניים, כי אי אפשר הרי להפריד בין הדברים, אומר "הם ישסו בכם את ה-", אני אומר "שחורים", המילה שהם משתמשים שם היא מילה לא יפה, ה-N WORD, מה שנקרא, "הם ישסו בכם את השחורים ויאנסו את ההורים שלכם ויקחו לכם את הכסף, כמו שהיהודים", והיהודים תמיד מוזכרים שם כיהודים עם אף גדול. כל הדברים הללו נמצאים שם, וזה הופץ ברחבי ארצות הברית, וגם הוכן להדפסה כדי שעוד אנשים יעשו את זה. אנחנו רואים את הקשר שבין האינטרנט, הרשתות החברתיות ופשעי שנאה בשטח. תודה.

תודה. דוקטור מנפרד גרסטנפלד, מהמרכז הירושלמי לענייני הציבור והמדינה. בבקשה.

אדוני היושב ראש, יש צעד אחד שממשלת ישראל צריכה לעשות אותו, אם היא לא תעשה אותו אין שום סיכוי למאבק יעיל נגד האנטי ישראליות והאנטישמיות הקלאסית. כמה מילים לפני זה על סטטיסטיקות ועל טראמפ ועל הממשל הקודם.

יש בארצות הברית יותר אנטישמים מבוגרים משיש יהודים מבוגרים בעולם. 24 מיליון אנטישמים בארצות הברית, לפי ההגדרות של הליגה נגד השמצה, ויש 11,000 יהודים מבוגרים בעולם. יש 80 מיליון אמריקאים שחושבים שהיהודים האמריקאים יותר לויאליים לישראל מלארצות הברית. יש 60 מיליון אמריקאים שחושבים שאתה, ואני והגברת דנה על ידך, הרגנו את ישו, או לפחות הסבים והסבתות שלנו. אני יכול לצטט עוד מספרים, אבל זה נותן את התמונה.

הדבר השני, הנשיא טראמפ מול הממשל הקודם, והנשיא טראמפ מול הממשלים האירופאים. אצל הנשיא הקודם עלו שלוש תופעות אנטישמיות חזקות מאוד, הן לא קיבלו את תשומת הלב. הראשונה היא הקמפוסים, המצב כשברק אובמה הגיע לשלטון וכשהוא עזב את השלטון, מאוד החמיר. הדבר השני הוא ה-BDS, תבדקו איפה היה ה-BDS כשברק אובמה הגיע, תבדקו איפה שה-BDS היה כשברק אובמה עזב. הדבר השלישי, התופעה של תנועה גזענית קיצונית, BLACK LIFES METTER.

עכשיו טראמפ מול אירופה. תבדקו כמה שנים לקח לנשיא צרפת, שיראק, אחרי ההתפרצות של האנטישמיות ב-2000, כדי להגיד שיש אנטישמיות בצרפת, שהוא הכחיש גם מול המנהיגים של מרכז ויזנטל כמה חודשים לפני זה, לקח לו שלוש שנים. תשוו את זה עם טראמפ. פה דובר על הימין שאני לא אוהב אותו, תבדוק את הימין הצרפתי מול הסוציאליסטים הצרפתים.

מה הצעד שצריך לעשות, ובלעדיו אין שום סיכוי שאנחנו נתמודד עם האנטישמיות, שרק תלך ותגבר, מפני שאנטישמיות ואנטי ישראליות הם פונקציה של אי שקט והקיטוב בעולם הולך וגדל, ובקיטוב הגדל האנטישמיות לא תיעלם, היא תהיה יותר חזקה.

אנחנו ראינו את זה בארצות הברית, מערכת הבחירות, סנדרס-טראמפ-הילארי, המאבק הזה הוא הכניס את הפולריזציה שהייתה מתחת לשטח ועם הפולריזציה באה האנטישמיות והאנטי ישראליות.

עכשיו בואו נראה, ועם זה אני אסכם. מדינת ישראל נתקפת על ידי צבאות, אז מה אתה עושה? אתה מקים צבא בעצמך, בראשו עומד רמטכ"ל שרואה עם הצוות שלו את כל השטח, כל שדה הקרב. מדינת ישראל מותקפת על ידי ארגוני מודיעין, מה אתה עושה? אתה מקים שלושה ארגוני מודיעין, שהם די טובים, ומי שעומד בראש הארגונים האלה רואה את כל שטח הקרב. אנחנו מותקפים על ידי סייבר, מה אנחנו עושים? אנחנו משקיעים בהגנה נגד סייבר, בעוד שנה, שנתיים, נהיה מובילים בעולם.

אנחנו מותקפים בצורה קיצונית על ידי תעמולה, מה אנחנו עושים? אנחנו מקימים גוף נגד התעמולה, הממשלה לא רוצה. כל זמן שאין לך גוף שבראשו עומד אדם עם צוות שרואים את שדה הקרב, אתה אף פעם לא תוכל לנהל מאבק יעיל נגד האנטישמיות והאנטי ישראליות.

אני כתבתי ספר על ה נושא הזה לפני שנתיים, ספר יחידי שמקיף את האנטי ישראליות, מאיפה היא באה, מה המוטיבים שלה, מי משתמש בה ואיך היא נכנסה לחברה ואיך נאבקים בה, ובספר הזה יש משפט אחד שאומר, "אם ממשלת ישראל הייתה עושה את עבודתה לא היה שום מקום לספרי". תודה.

תודה. נשמע עכשיו את מר לובוביקוב מיכאל. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני יושב ראש ליכוד רוסיה, נציג שדולת העלייה בליכוד, ארגון הגג שמייצג עולים חברי ליכוד מכל התפוצות. חבריי נמצאים פה איתי, אנחנו מנהלים מעקב של ביטויי אנטישמיות בעולם, בקהילות שמשם הגענו. אנחנו נמצאים בקשר קבוע עם התפוצות. אנחנו ספציפית בליכוד רוסיה, מנהלים מעקב אחרי מקרים ברוסיה ובכל המרחב הפוסט-סובייטי. חבל שחברת הכנסת קסניה סבטלובה עזבה, אני חולק עליה.

אנחנו עתידים לקיים דיון בנושא במה שקורה ברוסיה.

יש ביטויי אנטישמיות ברוסיה, אבל זו דווקא דוגמה חריגה למה שקורה בשאר המקומות בעולם. יש בהחלט שליטה על מצב האנטישמיות ברוסיה, וגם בזכות קשר ישיר שמתקיים בין ראש הממשלה שלנו, בין חברי כנסת ונציגים אחרים של מדינת ישראל, לבין צמרת המשטר ברוסיה, וזה מביא לתוצאות חיוביות, והמצב ברוסיה שונה משאר המקומות בעולם.

אבל אם אנחנו מדברים על מצב האנטישמיות בעולם, חשוב שמהדיון היום ייצא מסר ברור בשם המוסדות הממשלתיים ובשם נבחרי הציבור, חברי הכנסת לקהילות בעולם, מסר של גיבוי וחיזוק של הקהילות כי זה מה שכרגע הם מחפשים. הם מאוימים, מדובר כאן בפחד, 70% לא מדווחים על מקרי אנטישמיות, יהודים מפחדים לדבר על זה ואנחנו כמדינת ישראל, כמדינה שהוקמה כמענה לאנטישמיות לפני 100 שנה, כל הפוגרומים שהיו ברחבי אירופה הביאו לעלייה של הציונות, ולהקמה של מדינת ישראל. אנחנו חייבים לא לשתוק, חייבים להגיב על זה, וחייבים להעביר מסר ברור לתפוצות ולמנהיגות שלהם שהמצב לא מתקבל על הדעת. אנחנו חייבים גם לגבות את הקהילות וגם למחות בפני המדינות.

נושא נוסף, אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מסוגלים לקלוט את העלייה שתגיע. אנחנו צריכים לוודא שמוסדות ומערכות בישראל מסוגלות לקבל את כל העלייה בצורה ראויה ונאותה, שלא יהיו מקרים שאנחנו לצערי רואים עכשיו בעלייה הצרפתית, שבאה כתוצאה מהאנטישמיות לישראל וכעבור שנה- שנתיים הם נאלצים לעזוב למקומות אחרים בעולם כי הם לא נקלטים היטב במדינת ישראל, אנחנו חייבים למנוע את זה ולוודא שזה לא קורה. תודה.

תודה. אנחנו נשמע מנציג הסוכנות. אבי מאיר בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אנחנו כמובן מודאגים עמוקות מתופעות האנטישמיות שאנחנו רואים בארצות הברית, ואנחנו סמוכים ובטוחים שהרשויות יפעלו למיגורן. אתה שאלת בהתחלה לגבי עלייה, אם יש גידול בעלייה בעקבות האירועים של החודשים האחרונים, אני יכול להגיד באופן חד משמעי שאין גידול במספר התיקים שנפתחו אצל שליחי הסוכנות היהודית. היה גידול קטן בנובמבר אבל הדבר הזה לא המשיך, ואנחנו לא רואים שיש דבר כזה שמתפתח.

אני חייב גם להגיד שעצם הדיבור על האם הגיע הזמן שיהדות ארצות הברית תנוס על נפשה, משהו שאנחנו ראינו בימים האחרונים, במאמר שהתפרסם באתר של ארגון כלשהוא, מדובר בדברים לא אחראיים בעליל, הם דברים שרק נותנים גיבוי לטענה המופרכת כאילו מדינת ישראל וארגונים שעוסקים בעלייה מנצלים לרעה את האנטישמיות ברחבי העולם כדי לעודד עלייה. אנחנו חייבים להתרחק מהדברים האלה כמו מאש, ולגנות אותם בכל תוקף. תודה.

תודה. מר אלן פרידמן, ארגון הלל ישראל.

תודה אדוני היושב ראש, אני רוצה דווקא לפתוח ולציין אם לא בפני חברי הכנסת שלצערי כבר אינם, אז לפחות לפרוטוקול.

כולם יקראו את הפרוטוקול.

אני מכיר היטב כבר את תשובתך בנוגע לקריאת הפרוטוקול בדיעבד, בגלל זה אני טורח ונשאר לומר את הדברים, ואני רוצה דווקא לפתוח ולברך גם את נציגי משרד החוץ וגם את נציגי משרד התפוצות וגם את נציגי המשרד לעניינים אסטרטגיים על הנכונות והיכולת שלהם למפות את המצב בשטח, שבו אנחנו נמצאים, הארגונים שפועלים בשטח, ולמצוא את הדרכים באופן יצירתי וגם להקצות משאבים, כל אחד בתחום התמחותו ובתקציב שהוא יכול לעמוד בו, כדי לסייע לפעילות שלנו בשטח ושיתוף הפעולה עם כל המשרדים האלה שמיוצגים פה היום הוא פורה ועוזר.

הבשורה החברתית והאקלים הפוליטי של ארצות הברית קיים בקמפוסים, הוא נובע מהקמפוסים ולכן גם חשיבותה של הזירה הזאת של הקמפוסים, רבים מהחברים שדיברו כאן לפניי הזכירו את הנושא של הקמפוסים ואני שמח, דווקא בכובע שלי כראש המשרד הישראלי של ארגון הלל העולמי, אני שמח להתייחס דווקא למה שקורה בקרב הסטודנטים היהודיים, ולהתייחס לנושא הדיון שלנו היום שזה האנטישמיות בארצות הברית, בדגש על הקמפוסים.

הפעילים היהודים בקמפוסים תמיד הובילו את המאבק לטובת הנזקקים, לטובת הנדכאים, לטובת המיעוטים, אנחנו זוכרים את זה מלפני עשרות שנים, את התמונה המפורסמת של השל צועד שלוב זרוע עם מרטין לותר קינג, מאז היוצרות לצערנו התהפכו, והיום כמעט כל קבוצת מיעוט מוצאת את עצמה מגנה את היהודים, קושרת אותם הרבה פעמים לישראליות, ואותם יהודים שבאופן טבעי, בגלל שכאלה אנחנו, היו צועדים לצד מיעוטים ונאבקים על זכויות אזרח, זכויות אדם, איכות סביבה, הגנת סביבה וכדומה, היום מוצאים את עצמם מוקעים, תוך כדי פעילותם לטובת המיעוטים האלה, הוזכר כאן ארגון BLACK LIFES METTER, אנחנו רואים היום כמעט בכל מניפסט של ארגון שפועל למען מיעוטים, כאשר היהודים באים להצטרף לטובת אותם מיעוטים, מהר מאוד היוצרות מתהפכות והיהודים מוצאים את עצמם מוקעים, הפגנה לטובת זכויות שחורים ונגד אלימות משטרתית כלפי שחורים ברחובות ניו יורק, הופכת מהר מאוד להפגנה שבה נשמעות קריאות של "get the Zionist pigs out of the city university of new York", אם אנחנו מדברים על החודשים האחרונים, ממש בשבוע האחרון, הפגנות לטובת זכויות אינדיאנים דווקא, בדקוטה, כולם מכירים את הסיפור של דקוטה, רוצים להלאים שם שטחים של אוכלוסיות של ילידים אמריקאים, לטובת העברת צינור נפט, היהודים שהדברים האלה חשובים להם, מוצאים את עצמם באים ונאבקים לצד אותם מיעוטים ומהר מאוד מרגישים בעצמם מאוד לא בנוח, בגלל שהיום כל ארגון כזה מכניס לתוך המניפסט שלו את הקריאות שיש לעזור למיעוטים, יש לסייע, כמובן הפלסטינים מככבים שם כמובן, לסייע לפלסטינים, ובאותה הזדמנות גם מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד, גם במדינת ישראל מוצאים אזרחים להורג ללא משפט, גם מדינת ישראל היא מדינה מפלה וכדומה.

האסטרטגיה בקמפוסים לטובת הסיפור הזה, שמתבצעת באמצעות כל הכלים שיש לרשות הלל ולרשות הארגונים האחרים שעומדים לצידנו היא דווקא באמת להמשיך ולהדגיש את הצדדים האקטיביסטיים כלפי דו שיח, כלפי הבנה, כלפי INCLUSION, ואנחנו רואים היום גם נקודות חיוביות בסיפור הזה.

הסנאט האמריקאי אימץ לפני זמן לא רב את הקריאה שהתחילה דווקא מה - - - של המוסדות בקליפורניה, להכיר באנטי ישראליות כאנטישמיות, ולהפריד לחלוטין, גם התייחסו לזה בקצרה כאן קודם, להפריד לחלוטין בין קריאות נגד מדיניות ממשלה מסוימת בישראל, שהן כמובן קריאות לגיטימיות, לבין פגיעה בעצם קיומה של מדינת ישראל, בעצם זכותה הלגיטימית להתקיים שהיא כבר, מה שנקרא, פגיעה בציפור הנפש, שהיא חלק מזהות יהודית, מדינת ישראל היא חלק מזהות יהודית, הסנאט מכיר בזה, בבריטניה ראינו לראשונה, שהשר לענייני השכלה גבוהה קורא לראשי האוניברסיטאות בבריטניה – והתייחס לזה יעקב בחצי משפט – קורא לראשי האוניברסיטאות בבריטניה לשקול את החוקתיות בקיום שבוע האפרטהייד, שהיה חלק בלתי נפרד מהאקלים הפוליטי בקמפוסים בבריטניה, ולראשונה קורא שר לראשי האוניברסיטאות, "תבדקו אם זה חוקי, אני מציע לכם אולי להימנע מזה, מאחר והנה ממשלת בריטניה גם מכירה באנטי ישראליות כאנטישמיות".

אני אסיים ואומר שמחר ומחרתיים, ב-8.3, וב-9.3 באופן סמלי מאוד אוניברסיטת אילינוי ואולפן - - - לפני 95 שנה הוקם התא הראשון של ארגון הלל בשנות העשרים של המאה הקודמת, הולכת לעלות לסדר היום הצבעת BDS נוספת, אנחנו כמובן עושים ניטור לעניין הזה, אם תרצו לעקוב תמצאו את זה בשתי הקלקות בגוגל, ואנחנו מקווים שגם שם ההצבעה תיפסל.

אני אגיד שהרבה פעמים פחות חשובות תוצאות ההצבעה, עצם החשיבות היא של קיומה, הקלות הבלתי נסבלת של הגשתה, ואנחנו ממשיכים להיאבק גם בזה.

תודה. הדוברים הבאים, נסו לסכם. גברת יעל אקשטיין, סגנית בכירה לנשיא הקרן לידידות. תודה.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס לנושא אחר, מי הם החברים שלנו ואיך מחזקים אותם. קצת היסטוריה, זה קרה לפני 35 שנים, קבוצת ניאו נאצים הכריזה על כוונתה לצעוד ב- - - שבשיקגו. שם התגוררו יהודים רבים ניצולי שואה. רב צעיר שסיים את לימודיו בישיבה יוניברסיטי ובקולומביה יוניברסיטי, ארז את חפציו בניו יורק, מיד עבר להתגורר בשיקגו. מטרתו הייתה לעצור את מצעד השנאה הזה. הוא יצר קשר עם הקהילות השונות שה - - - שיקגו באותו זמן, וחיפש בני ברית שיעמדו לצידו כנגד האירוע המחריד הזה. מה שהוא גילה שינה את מהלך ההיסטוריה. הוא גילה קהילה נוצרית שהראתה נכונות ליצור קשרים עם הקהילה היהודית ופנתה אליה בכל לשון של בקשה כדי להציע תמיכה וחברות. בזכות זה לא הסתכמה ביציאה נגד מצעד הניאו נאצים. היא הציעה תמיכה בישראל במאבק של היהודים בברית המועצות לשעבר, מתוך מחויבות ודבקות כפי שהיא הצטיירה בעיניה, זאת אומרת עמידה מאוחדת לצד אחיהם ואחיותיהם היהודים כדי לתת מענה לכל בעיה מבלי לצפות לתמורה.

אותו איש צעיר שקיבל פניות רבות מכובדות להיות מעורב בעשייה באוניברסיטת קולומביה ניו יורק, ובמקום זה בחר לעבור לשיקגו הוא הרב יחיאל אקשטיין. הוא עסק בהגנה על הקהילה היהודית המקומית ועל קהילות אחרות ברחבי העולם באמצעות הקמת הקרן לידידות. לפני 35 שנה כשהניאו נאצים רצו לצעוד ב- - - יהודים ולא יהודים לא השמיעו קול מאוחד וחזק נגד - - - מסוג זה, אך כיום הם עושים זאת. כיום ישנם אנשים בקרב הקהילה האוונגלית הנוצרית המונה מעל 300 מיליון איש ברחבי העולם, שהם חברי אמת העומדים לצד ישראל והעם היהודי.

הקרן לידידות היא הגוף הפילנתרופי הגדול ביותר בישראל התורם מעל 65 מיליון דולר מדי שנה הודות לאותם חברים תומכים נוצרים. הם מפגינים בוושינגטון נגד ההסכם עם איראן, מצביעים בדרך כלל על מה שעדיף לישראל, יוצאים ב- - - להגנה על ישראל ועל העם היהודי באמצעי התקשורת ובעולם הפוליטי.

בינואר 2017 ב- - - מפקד תחנת כיבוי שאינו יהודי קבע מזוזה בכניסה לתחנה, אות לסולידריות עם העם היהודי. יש לנו 15,000 חתומים על הסכם כתוב שהעולם הנוצרי האוונגלי עומד לצד מדינת ישראל.

אז עכשיו בכנסת ישראל, אני חייבת להגיד שאם אנחנו רוצים לחזק את החברים שלנו נגד האנטישמיות באמריקה, חייבים לשים לב לכל הקהילה האוונגלית, לחזק את הקול שלהם כי זה לא מובן מאליו ואם אנחנו לא נותנים יד וחברות להם זה לא מובן מאליו, זה לא יהיה, והדור הצעיר לא יהיה שם בשבילנו.

תודה. אני שוב מבקש שתדברו בקצרה כי אין לנו זמן. ברוך ליווייב.

תודה. אני אדבר קצר, הבנתי שלא נשאר הרבה זמן. אני יושב ראש ארגון יד ירושלים חילוץ והצלה, ויושב ראש פורום עולי קווקז בישראל. חשוב לי להפנות את תשומת לבכם דווקא לנושא שאף אחד לא דיבר עליו פה, ולאנטישמיות שאף אחד לא דיבר עליה. אני מכוון אתכם יותר לכיוון מדינות האסלאם, מדינות מוסלמיות ואוכלוסייה עם רוב מוסלמי, ששם לדעתי לא נעשית פעילות מספקת בכלל, הייתי אומרת לא נעשית בכלל שום פעילות, ואני לא אתבייש לומר שהיחידים אולי, מי שעוסק בפעילות במדינות האסלאם, זה אנחנו. כל הנוכחים כאן חשוב שישמעו את הדברים האלה ומכאן נפיק את המסקנות.

אנחנו נקיים דיון נפרד על הנושא הזה. תודה. מר שאול גולדמן בבקשה.

תודה רבה, זו פעם ראשונה שלי פה, מאוד נהניתי להיות בדיון הזה. היה מעניין מאוד, אבל אני שואל אם יש הבדל בין דיון ונאום, מפני שאני שמעתי הרבה נאומים, אבל אני באמת לא שמעתי דו שיח. לא שמעתי דיון, זאת אומרת, אני אחרי שעתיים פה, אין לי מושג מה זה אנטישמיות. אני יוצא, אבל אף אחד כאן לא דיבר על מה המהות של האנטישמיות.

לא שמעת פה את כל המלחמות בין חברי הכנסת?

כן, אני מודה לך, נהניתי מאוד, אבל מזה לא שמעתי. שמעתי גם שאנשים מבלבלים בין הסימן והמהות, התופעה. זאת אומרת, אנחנו רואים את האלימות ומה קורה ברשת, וכל הדברים האלה, אלה לדעתי סימנים של האנטישמיות, אבל מה זה האנטישמיות. גרתי בארצות הברית כל חיי, ולא שמעתי מאף ארגון שלוקח על עצמו את החובה להגן על יהודים ולהילחם, להיאבק נגד האנטישמיות, מה זה.

אני רוצה שתהיה לך תשובה. יש כאן בחורה שהיא חוותה בעצמה אנטישמיות. לכן אולי תשמע מה זו אנטישמיות.

אני חייתי בלוס אנג'לס 14 שנה, בחקר שאמרו ש-75% לא מדווחים, גם אני לא דיווחתי. הוציאו לי מזוזה מהבית, וזה עוד בלוס אנג'לס שזו עיר ידידותית מאוד ליהודים, ויש המון יהודים שם. הוציאו לי את המזוזה ומצאתי למטה בבניין את צלב הקרס, וגם שמעתי מכל מיני אנשים שבכלל לא ידעו שאני יהודייה ישראלית, שהאשימו את כל עוולות העולם ביהודים, אם זה אנחנו נחשים ולטאות וכל סוג אפשרי של כל מיני דברים.

אני כן רואה שלנו יש חלק במה שכן אפשר לעשות, כי אלה שהם אנטישמים, השאלה למה נוצרה אנטישמיות זו שאלה עמוקה שמי שימצא לה את התשובה מאיפה זה מגיע, זה יהיה נפלא. אבל אלה שהם אנטישמיים מיום שנולדו, אין לך מה לעשות, אבל יש המון אנשים שזו לא אשמת ישראל, ולא אשמת הפוליטיקה, אבל אני כן חושבת שהמדינה יכולה לעשות הרבה יותר בהסברה. ההסברה צריכה להיות הרבה יותר חזקה, הגורמים האנטי ישראליים, אנטי יהודים מככבים שם. כל פעם שהסתכלתי ברשתות, כל העשור האחרון, לא כל כך רואים תגובה. רואים "אתה חייזר, הגעת מ-," לא יודעת מה, ולא רואים את התגובה היהודית, גם להגן על כל תגובה כזאת, שאני שמחה שיש את הארגון של הסטודנטים שעושה משהו, אבל צריך עוד הרבה, וגם כל מיני מסרים חיוביים על המדינה שלא יקבלו את המסרים שזה אפרטהייד וכולי, יש כל מיני דברים נפלאים להסברה.

תודה. בוריס בבקשה.

ממש הערה קטנה למה שקרה פה היום בדיון. הדיון מאוד חשוב, מטרתו בעצם להיאבק באנטישמיות, ומה שחווינו פה זה ליבוי אנטישמיות על ידי הדברים הבזויים של חבר הכנסת דב חנין. ברגע שחבר כנסת ישראל בתוך ועדה של כנסת בפומבי קורא לנשיא נבחר "אנטישמי", זה ליבוי אנטישמיות בצורה הכי מובהקת שיכולה להיות. אנחנו צריכים כולנו לגנות את זה, כי זה פוגע גם ביהודים שגרים בארצות הברית, וזה באמת גם אחת הסיבות שהגורמים הקיצוניים בארצות הברית, כולל הגורמים היהודים הפרוגרסיביים, הליברלים, שקוראים בשמות גנאי לנשיא ארצות הברית, וזה חלק מ - - - וחבל מאוד שזה קורה בכנסת ישראל.

תודה. אני מתנצל בפני אלה שלא זכו לדבר, אין לנו זמן. אנשים כבר ממתינים לישיבה הבאה. לכן אני רוצה לסכם בקיצור את דיון הוועדה.

הוועדה סבורה שיש לאפשר ליהודים להיות בכל מקום בעולם ללא פחד. לאור התגברות האנטישמיות:

הוועדה קוראת לממשל ארצות הברית, כמו גם למדינות אירופה, לנקוט בענישה מרתיע כלפי יוזמי אנטישמיות ופשעי שנאה, כדי להפחיד ולמגר את התופעה.

הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לשתף פעולה עם ארגונים חוץ ממשלתיים בהובלת משרד החוץ, כדי למגר את התופעה.

הוועדה עומדת לצד כל הקהילות היהודיות בעולם ומזדהה איתם וקוראת לאפשר לכל יהודי לחיות בביטחון.

תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.