הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 454

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, א' באדר התשע"ז (27 בפברואר 2017), שעה 13:30

1. התמודדות הרשויות עם תאונות הדרכים בהן מעורבות קלנועיות, של חה"כ יעל כהן-פארן

2. נהג קלנועית נהרג בכניסה לכפר חב"ד - תאונה שמציפה את מצוקתם של נכים וקשישים בקלנועית, של חה"כ מיכאל מלכיאלי

3. התמודדות הרשויות עם תאונות הדרכים בהן מעורבות קלנועיות, של חה"כ ג'מאל זחאלקה

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

עבד אל חכים חאג' יחיא

אילן גילאון

יעל כהן-פארן

מנהל בכיר אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - משה ויצמן

יועמ"ש הרשות הלאומית, משרד התחבורה ובטיחות בדרכים - עמי רוטמן

מנהלת תחום חקיקה, הרשות הלאומית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - מירב רפאלי

דוברת הרשות הלאומית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - מוריה מלכה

רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר - אליהו מורגנשטרן

ממונה נגישות ארצי, משרד המשפטים - שמואל חיימוביץ

סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, איגוד חברות הביטוח - גיל סלומון

שיווק ישראל, מייצרים קלנועיות, צרעה מערכות אקטיביות - אלונה סגל גמליאל

מנכ"ל, צרעה מערכות אקטיביות - עדי שמר

מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ור"ד, מכון גרטנר - יעקב קובי פלג

יו"ר צב"י - צרכני בריאות ישראל - מידד גיסין

קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי - פנחס קבלו

יו"ר ע. נכים למען נכים, ארגוני נכים - משה בר

מוזמן/ת - שחר קניג

לאה ורון

רויטל יפרח

1. התמודדות הרשויות עם תאונות הדרכים בהן מעורבות קלנועיות, של חה"כ יעל כהן-פארן

2. נהג קלנועית נהרג בכניסה לכפר חב"ד - תאונה שמציפה את מצוקתם של נכים וקשישים בקלנועית, של חה"כ מיכאל מלכיאלי

3. התמודדות הרשויות עם תאונות הדרכים בהןמעורבות קלנועיות, של חה"כ ג'מאל זחאלקה

שלום לכולם. אנחנו התכנסנו כאן לשלוש בקשות לדיון מהיר, שכולן עוסקות באותו נושא. אני רואה שחבר הכנסת זחאלקה כאן: 1. התמודדות הרשויות עם תאונות הדרכים בהן מעורבות קלנועיות, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. 2. נהג קלנועית נהרג בכניסה לכפר חב"ד – תאונה שמציפה את מצוקתם של נכים וקשישים בקלנועית, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. 3. התמודדות הרשויות עם תאונות הדרכים בהן מעורבות קלנועיות, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן.

גברתי, רשמת, דובר, חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

תודה רבה אדוני. אני קורא ומתרשם שיש תנועה קטנה של קלנועיות בארץ אבל בישוב שבו אני גר אני לא מרגיש ככה בכלל. יש מאות קלנועיות בכפר קרע. מאות, לא אחד. אני רואה כל הזמן כשאני מסתובב ברחוב או נוהג, יש הרבה אנשים וזה כלי רכב שעוזר לקשישים ולאנשים עם מוגבלויות ולנשים שצריכות להגיע לקופת חולים, ואני רואה את השימוש ואת העזרה שהכלי הזה עושה לאנשים. הוא גם לא עולה הרבה כסף, התחזוקה שלו, לא מזהם אוויר וגם לא נוסע מהר ככה שהוא לא גורם לתאונות. אז זו צורת תחבורה שצריכים לעודד אותה מכל הסיבות שבעולם, ללכת על דבר כזה. היום רוצים מכוניות חשמליות ומנסים לפתח והנה, יש לנו מכונית חשמלית בזעיר אנפין, מוגבלת בתנועה אבל זה דבר טוב מאד.

והנה בארץ, עד עכשיו, לא שמוכר לי ולא שידוע לי אם נעשים הדברים המסודרים לקלוט את הדבר הזה. זה לא חידוש, זה קיים הרבה שנים והגיע הזמן שהדברים יוסדרו.

אני רוצה לשמוע את המומחים, מה הם מציעים, אם יש מומחים, כדי להקטין את המעורבות שלהן בתאונות. וזה, על פניו, מסלולים מיוחדים, זה דבר שיכול לעזור. ועל פניו, הגבלה של תנועת הקלנועיות ברחובות מסוימים יכולה לעזור. הקלנועית לא יכולה לנוע בכל מקום גם תוך עיר. כידוע לך, בתוך עיר, כבוד היושב ראש, יש רחובות שהם יותר מהירים ויותר סואנים ויש רחובות שהם יותר צדדיים ולכן, צריך להשקיע מחשבה ותכנון. אנחנו הצענו את הדבר הזה קודם כל כדי להקל על המשתמשים בכלי הזה ולדאוג לשלומם, ולדאוג לשלום הציבור. ולכן, אנחנו מחכים שיהיו תקנות מסודרות בעניין הזה. גם חינוך של האנשים שמשתמשים בכלי הזה והדרכה כיצד להשתמש בו בצורה נבונה. הנוהג בכלי כזה הוא משתמש רחוב לכל דבר ועניין. הוא לא פחות מהולך רגל. הרי יש תקנות להולכי רגל ולכן, אני חושב שיש לטפל בנושא הזה.

אנחנו מקווים שביום מן הימים התנועה ברחובות הערים תהיה באופניים ובכלים כאלה, ופחות ופחות בכלים מזהמים ומרעישים.

תודה. אני ברשותכם רוצה להוסיף ולומר שנכון שקלנועיות לא רואים בדיוק בישוב כמו תל-אביב או פתח-תקווה, אני אומר בהכללה אבל קודם כל, זה כן נראה בישובים בסדר גודל של כפר קרע, ישובים כמו ראש העין. בראש העין, אני יכול לומר לכם שזה כלי תחבורה לגיטימי לכל דבר וענין.

50% מהפצועים מהקלנועיות בצפון. זה נכון מה שאמרת.

אני יודע לספר מהמערכת הקרובה אלי. אני מניח שזה גם מתקיים בישובים שהתנועה בהם מתאפשרת למרות שכבר לצערנו יותר ויותר מקומות שהתנועה בהם מתאפשרת, צריך לקחת בחשבון גם שהקלנועיות בחלק מהמקומות עלולות להפריע לתנועה, וחלק לעתים מפריע לתנועה במקום שהנסיעה היא קצת יותר מ-10 או 15 קמ"ש ואיך אומרים? צריך שהדברים האלה גם יאמרו.

מה אני כן רוצה לומר? אני לא יודע אם הנושא הזה מוסדר. תכף נשמע את הנציגים הלגיטימיים של משרדי הממשלה, בוודאי משרד התחבורה אלא שגם אני רוצה להחליף אתך כמה מילים אחרי זה. לא על העניין הזה, עניינים אחרים שם כי ראיתי התכתבות שלך גם. מה שאני מנסה לומר, שהגיעה העת להסדיר את העניין הזה. אני לא רוצה הסדרה שתפריע להם. אני לא חושב שצריך למונע מהם את האפשרות לנוע עם הכלי הזה, שאני חושב שהוא כלי יוצא מן הכלל אבל צריך, איך אומרים? להכניס את זה בתוך איזה סידור וארגון.

אז בואו נתחיל כך – לפני שאני מאפשר לכם לתת את ההתייחסות, בואו נשמע איך כל אחד מהאורחים שלנו רואה את הדברים, ואז יקל עלינו לתת סיכום בעניין הזה.

עדי שמר בבקשה, מנכ"ל צרעה מערכות אקטיביות, יצרן הקלנועיות הגדול בישראל.

שלום רב. אני עדי שמר מקיבוץ צרעה, מנכ"ל צרעה מערכות אקטיביות.

אתה חבר בצרעה?

אני חבר קיבוץ, מהקיבוצים שנשארו. אני יצרן הקלנועיות הגדול בישראל כי היצרן השני נמצא בבעיות רציניות. א. אני מסכים עם חבר הכנסת זחאלקה, קלנועית היא רכב חשמלי, קלנועית זה מכונית. אנחנו יצרנים של קלנועיות, אנחנו מייצרים יותר מ-4,000 קלנועיות בשנה. אנחנו מוכרים בכל העולם, מניו-זילנד - -

אם כבר - -

כמה בארץ?

בדיוק, זה מה שרציתי לשאול. כמה בארץ - אם אתה יודע לתת לי את הנתונים כמה בארץ, ואני אשמח עוד יותר לשמוע את האפיון של הרוכשים, אם יש לכם דבר כזה.

אז יש לנו. א. בארץ שוק הקלנועיות החדשות לא גדל כ-20 שנה. הוא נע סביב ה-2,000-2,500 יחידות בשנה.

גם מה שנדמה לנו בימים אלה שזה - -

איתן, תן לי לסיים ואני אענה לך. שוק הקלנועיות בעולם לא גדל ב-20 שנה האחרונות. לא שהוא לא גדל, הוא גם קטן כי הסבסוד באירופה - -

רק חשוב שתבין, יש בחוק דבר כזה שנקרא רכב תפעולי, שהוא מציף את הדברים.

רגע, תכף אני אדבר על זה.

יש פה טריק כי לא יכול להיות שבראש העין, היא מוצפת בקלנועיות ואתה אומר לי שהשוק לא גדל. מה, זה ירד במקום אחר?

תכף אני אענה גם על הרכיב התפעולי, שזה עולם אחר לחלוטין. שוק הקלנועיות לא גדל בעולם וגם לא בישראל. מה שכן גדל זה שוק היד השנייה, שהוא שוק מטורף שעליו אין דין ואין דיין, וזה השוק שגדל כל הזמן. כל אחד לוקח, מחליף חלק, בלי תקן, בלי תקנה, קונה חלק חילוף ומתקן לבד ובא נדמה את זה למכונית - -

בחדשות זה אותו דבר.

בחדשות זה לא אותו דבר. אנחנו כולנו, אני גם בתור יצרן, כולנו מעבירים תקנים גם במכון לתקנים בינלאומיים וגם בישראל, מי שמייבא דרך מכון התקנים ודרך הטכניון, הדברים מאושרים לפי תקינה, כל החדש באופן מסודר. אם מישהו עובר על החוק זה משהו אחד אבל התקינה בנושא הזה היא מסודרת. לשים את הדברים על השולחן.

הקלנועיות בישראל, 80% מהן הן קלנועיות גדולות, זוגיות. זה השוק היחידי בעולם כמעט. מדוע? כי "אפיקים" היו מותג ולימדו את השוק לנסוע בקלנועיות זוגיות. בעולם כמעט זה לא קיים. הקלנועיות הגדולות בישראל מאוד מאוד מסוכנות. חבר'ה, זה מוצר שנוסע עד 12 קמ"ש. בדרך כלל נוסעים עליו אנשים מבוגרים, קשישים, אנשים בעלי מוגבלויות, והם נוסעים עליהן בכבישים ואיפה שנוסעים 30,40,70 קמ"ש. אני לא מסכים אתך, כבוד היושב ראש. בראש העין כשנוסעים 60,70 קילומטר, לנסוע עם קלנועית שנוסעת עד 12 קמ"ש – אני אומר "עד" כי זה המקסימום לפי החוק בישראל, זה "וואן וויי טיקט" למעלה. זה תאונה במקרה הטוב וזה מוות במקרה הרע. ואני יצרן קלנועיות, ואני אגיד לכם איפה הבעיה. קלנועיות זוגיות אני מוכר מעט, אני מוכר יותר קטנות ומתקפלות, שמאפשרות עד שישה קילומטר כי בדיוק מפה אני מפחד. אני לא אוהב שאנשים באים אלי, אני אומר להם: חבר'ה, אל תעלו עם זה על הכביש, זה "וואן ויי טיקט" למעלה.

אמר פה ממשרד התחבורה, הרכב התפעולי – יש פה נושא של רכב תפעולי, של "קלאב קאר" בישראל, "איזי גו" וכיו"ב אבל התקינה שם היא מאוד מאוד מסודרת. אסור. מדינת ישראל אמרה: אסור לנסוע עם הרכב הזה בכל מקום מלבד באזור תפעולי מוגדר. המדינה אמרה את זה בוודאות. המדינה חכמה. אני לא רואה פה אף אחד שיש לו בעיה בהיגיון.

אל תגזים בעניין הזה.

אנחנו לא ניכנס פה לדקויות. ואי לכך, אני, ואני יצרן קלנועיות. אני בניגוד לכל המשווקים בישראל אני היצרן. אני גם מיצר, מפתח ומשווק. אני אומר לכם שצריך להוריד את הקלנועיות הזוגיות. אותנו זה שם בבעיה כי כל קלנועית כזאת שעולה על הכביש ואני נותן לבן אדם, אין לו ביטוח, אין חובה לביטוח, אין חובה לצד ג', אין חובה לשום דבר.

אתה בתור אינטרסנט - -

אני אינטרסנט למכור.

אנחנו ראינו הרבה בכנסת...

אבל תן לי לסיים את הדברים שלי. אתם באים ואומרים - -

דבר על מה שאתה עושה.

אתה מייצר קלנועיות זוגיות?

אני מוכר קלנועיות זוגיות מאות בשנה, בסדר? ואני אומר לך שאתם, בסופו של דבר, אותי יתבעו כי אני מוכר את זה. ב-531 עכשיו, הבן אדם שנהרג נסע על קלנועית שלי. איך אתה חושב - -

כביש 531? וואו.

זה העניין, אסור לנסוע על כבישים. זה לא משנה אם זה 531 או זה כביש עירוני בתוך ראש העין או זה כביש עירוני בתוך תל-אביב. זה היינו-הך.

עדי תודה. אני חושב שהבהרת את הדברים שלך בצורה יוצאת מהכלל.

סליחה, נכנסה חברת הכנסת יעל כהן-פארן. הצגתי שאת אחת ממגישי ההצעה. בבקשה יעל, בקצרה.

כן, אני מתנצלת על האיחור, גם היו דיונים אחרים מאוד דחופים. תראו, אני העליתי את ההצעה לדיון כי בישוב שאני גרה בו, בפרדס-חנה, נהרג ממש לפני כחודש גבר בן 62 על קלנועית בכביש שהוא בינעירוני למעשה, כביש 652, ללא שוליים. אני נוסעת בו כל יום, אני יודעת בדיוק את הנקודה - -

זה כביש שעד עכשיו לא הבנתי אותו. אני מכיר את הכביש.

זה כביש שמחבר בין צומת חנה לבנימינה - -

אני למדתי שם, ביליתי שם ארבע שנים מחיי.

ועד היום, אותו כביש, איתן, לא השתנה כלום. בגלל העצים. הם הביאו את חדקונית הדקל לדעתי רק כדי להרוס שם את העצים שיוכלו להרחיב את הכביש. אני מקווה שלא.

בכל מקרה, זה באמת כביש מסוכן וזה מעלה בכלל את השאלה של איפה יכולות ואיפה לא יכולות, איפה מותר ואיפה אסור לנסוע לקלנועיות. האם הכללים ברורים? בעיני הם לא. יכול להיות שיש כללים והם נאמרים אבל ברור שהיום קלנועית היא הכלאה – ברור שהיא לא רכב, היא גם לא אופניים מבחינת רוחב. אי אפשר לדרוש ממנה לנסוע רק בשבילי אופניים לצורך העניין, אם קיימים, כי אי אפשר, אין לה מקום שם. אני רואה שיש יותר ויותר קלנועיות. אני גם רואה פרסומות שלהן. בדיוק ראיתי במוסף של סוף השבוע פרסומות של קלנועיות. מי קהל היעד? בדרך כלל זה מי שאו שאין לו רישיון מכל מיני סיבות או כמובן מבוגרים. אם אנחנו זוכרים, זה התחיל בקיבוצים ובישובים שאין בהם כלי רכב שנוסעים מהר יותר אבל זה חייב להיפתר רגולטורית.

גם עקרות בית. הרבה עקרות בית.

אוקי, יכול להיות. אני רואה בעיקר מבוגרים, ואני חייבת לומר שאני כן רואה יותר צעירים, ויכול להיות שזה בגלל עניין של רישיון. אני חושבת שחייבת להיכנס פה איזו שהיא רגולציה, בלי שתהיה יותר מדי מכבידה. אני לא חושבת שצריך פה רישיון אבל צריך פה אמירה גם אפילו שמי שקונה קלנועית מקבל אישור וגם מוודא שהוא יודע איפה מותר לו ואיפה אסור לו לנהוג. הרי 531 זה בלתי נתפס. זה כאב לב, זה נורא.

זה היה כאילו לקפוץ מהגג. אין הבדל. אני מכיר את 531, אני נוסע בו, זה מטורף לגמרי.

תודה על הדיון בצורה מאוד מהירה. תודה רבה.

תודה יקירה. משה בר מארגוני הנכים ומידד גיסין לאחר מכן, יו"ר צרכני בריאות בישראל. מי עוד רצה? שמואל חיימוביץ ממשרד המשפטים וגיל סלומון, סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח.

אני ממכון גרטנר, וכדאי לכם לשמוע את הנתונים לפני שאתם דנים.

בסדר. אולי אני אאפשר לקובי שייתן לנו את הנתונים. פרופסור קובי פלג, בבקשה. מכון גרטנר.

מ-2012 יש עליה של פי שלוש בכמות הפצועים שמתאשפזים בבתי חולים. לא כאלה שהגיעו למיון ושוחררו, כאלה שאושפזו. פי שלוש.

עכשיו, נתון שקצת יהרוס לכם את התיזה – 60% מהפצועים שאושפזו בתאונות של קלנועיות - תאונות עצמיות. 14% מתוכם עם פגיעות מוחיות קשות, ושליש מהן עם פגיעות ראש כי הם נופלים על הראש כשהם מתהפכים. 50% בצפון, כמו שחבר הכנסת זחאלקה אמר - -

אתה אומר ש60% מהתאונות בכלל, אין להן דבר וחצי דבר עם הסביבה אלא עם המפעיל בינו לבין עצמו.

רק 25%, יש לכם את הנתונים מולכם, שמתי לכם. 25% זה תאונות עם רכבים ממונעים.

יש מספרים גם. פי שלוש זה גם, אתה יודע - -

יש מספר. זה מ-34 ל-97, הנתון הראשון. שלושה אחוז נפטרים לנו לא בשטח אלא בבתי החולים. זה בלי אלה שנפטרו מידית בשטח. לפחות 20% נשארים עם נכויות זמניות או קבועות. זאת אומרת, אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו שולחים אותם לשיקום, זה אומר שהם בוודאות יהיו עם נכון. 20% מהם, כ-100 פצועים היו פצועים קשה ואנוש. אני חושב שבגדול, בנתונים החשובים זהו.

שעות וימים בשבוע – הרוב הגדול הם בימות השבוע שלא בסופי שבוע. ומה שאותי הפתיע זה שחלק גדול מהם נוסעים בשעות החשיכה. חלק גדול מהתאונות. תסתכלו, זה 26% אחרי השעה שש בערב, שיש אפילו חלק שהן בן חצות לחמש בבוקר ועוד ארבעה אחוז בין עשר בלילה לשתיים-עשרה בלילה, שזה דברים פשוט לא הגיוניים. תזכרו שבגשם הם שימים כאלה יריעות, שהם לא רואים - -

ראיתי את זה בשבוע שעבר, בדיוק מה שאדוני מתאר, ואמרתי לעצמי: איך הוא יכול לבצע – עזוב, כבר לא אמרתי להסתכל. הוא רוצה לפנות שמאלה או ימינה, איך הוא בכלל מצליח לראות? טכנית. כמה הרוגים, אם היו?

אנחנו יודעים כמה מגיעים למיון כי הנתונים הם מבתי החולים.

אוקי, תודה. יש לכם פילוח גם לפי גילאים?

אני אתן את הנתונים האלה.

בבקשה.

אני מנכ"ל בפועל של הרשות הלאומית, וכמו שאתה יודע מינו מנכ"לית שעוד מעט תיכנס לתפקידה.

לא, לא ידעתי. מי?

רחל טבת, היתה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים.

שיהיה לה בהצלחה.

כן, היא תיכנס ממש עוד מעט לתפקיד. כמו שציינת, יש לנו גידול באוכלוסיית הקשישים וגם עולה משמעותית השימוש בקלנועיות, אנחנו רואים את זה. אני באתי מטייבה הנה, ואתה רואה שאנשים מגיעים עם הקלנועיות לכנס שעשינו שם. בין השנים 2012-2016 נהרגו תשעה אנשים על גבי קלנועיות. אגב, לפי חלוקה של שישה יהודים ושלושה ערבים. שלושה מתוכם היו במרחב הבינעירוני. אני לא סתם מציין את זה, אני אציין את זה גם בהמשך. אז זה מה שהיה לנו בארבע השנים האחרונות. השנה, הנתונים של השנה ב-2017 – ארבע תאונות על גבי קלנועיות, ונהרגו לנו ארבעה אנשים. שלושה יהודים - -

מה אתה אומר? 31 הרוגים נכון לרגע זה, ארבעה רק מקלנועיות?

כן. שלושה יהודים ואחד ערבי, כולם מעל גיל 60 וכולם היו במרחב הבינעירוני.

הבינעירוני. אלה נתונים חשובים כדי להבין - -

גם כביש פרדס-חנה הוא בינעירוני לכל דבר. שם נוסעים במהירות מטורפת.

בוודאי, זה בינעירוני.

אסור להם להיות שם. במרחב הבינעירוני אסור להם להיות.

איפה כתוב שאסור להם להיות?

תעזוב את זה עכשיו מידד. קודם כל, אתה יודע למה אסור? לא צריך שייכתב בכלל שלקלנועית אסור. יש מהירות מותרת מקסימאלית ויש גם מהירות מותרת מינימאלית בדרך מהירה - -

כן, אבל בבינעירוני בכלל אסור להם להיות שם. גם ב-531 אסור להם להיות שם - - -

אדוני, בדיר חנא, כביש 805, ב-11.1 קשיש בן 102 על קלנועית, בן 102. הגיע לגיל המופלג הזה ולצערינו - -

- - -

מתי זה היה?

11.1

הוספתי שאמרתי שהגיע עד 102 פעמיים.

אדוני היושב ראש, אלה הנתונים.

אני רוצה שתניח את הנתונים בפנינו.

אוקי. אנחנו זיהינו בהערכת מצב – אנחנו, ברשות, עושים כל הזמן הערכות מצב וזיהינו את הבעיה הזאת של השנה, של ארבעה הרוגים, כבר בתחילת החודש. דבר ראשון ממש הגבנו, אני הכנתי איגרת לכל מטות הבטיחות ברשויות, כולל ראש העין, לגבי התאונות לא רק של קלנועיות. גם של קלנועיות בקשישים והנחיות מה לעשות. הרשות העלתה בקביעה של היושב ראש שלנו, העלינו החל מהשבוע, לגעת בהסברה בנושאי קלנועיות וקשישים. יש תשדירים, מי שיפתח את הרדיו עכשיו ברשת ג', ב', קול ישראל, 88FM, ישמע תשדירים שלנו בנושא קשישים וקלנועיות. יש מסרים שאנחנו מעבירים בעניין הזה - -

תעשו פעם מחקר על השפעת התשדירים שאתם עושים על תאונות הדרכים.

לא משנה, עזוב עכשיו, זה דיון אחר.

יש דבר שאנחנו כבר יותר משנה מובילים. בכלל, אוכלוסיית הקשישים היא אוכלוסייה בסיכון, כמו שאתה מכיר מהדיונים. יש פעילות מאד יפה שאנחנו עושים שנקראת "מדור לדור", שבה הסבים והסבתות עם הילדים לשלוש שעות פעילות בנושא מאפייני - - - קשישים, בתוך זה גם נושא הקלנועיות ובכלל, בהסברות שלנו במתנ"סים, בבתי אבות, כמעט כל עיר שתזרוק לי פה, אני אגיד לך שהעברנו שם הסברות. יש שם מערך שיעור שלנו בנושא קלנועיות. לי באופן אישי יש תחביב לבוא לבתי אבות ובתי קשישים, לדבר איתם גם על העניין הזה. זו פעילות שהרשות הלאומית מובילה, ובעניין הזה היא בהחלט זיהתה והגיבה, זה יופי של פעילות.

יש לכם שנה לפעול.

תודה. בואו נמשיך עם החברים. משה, בבקשה. לאחריו מידד, לאחריו חיימוביץ. בבקשה.

אני מודה ליושב ראש. אני יושב ראש עמותה תנו יד לחרש, נכים למען נכים. אני רוצה להעלות דבר שכבר מספר פעמים העלינו את זה: קודם כל, למה לא עושים ביטוחים לכל אלה שעל כלי הרכב האלה, החשמליים?

מי ייתן להם?

יתנו. אם תהיה החלטה, יתנו כי זה עוד הכנסה לחברות הביטוח.

אני כבר עונה לך. אתה יודע, ביטוחים זה לא בדיוק - -

אני יכול לענות לו.

אני יודע, אני תכף אאפשר לך ונראה אם יש בינינו התאמות. אתה יודע, זה גם הגיל - -

אני שם קסדה קודם.

- - גם הגיל, גם סוג רכב.

לא.

למה לא?

קודם כל בדקנו את הנושא כי זומנו לדיון – אני סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח.

בואו נשמע אותו.

הוא עונה על העניין של הביטוחים.

היסטורית היה דיון ציבורי שהתנהל הרבה שנים האם לחייב ביטוח חובה, כן או לא, את הכלי הזה. מכל מיני סיבות שלא קשורות בנו כמובן, אין חובת ביטוח על הכלי הזה אבל בשוק היום, בשוק הביטוח, ישנן פוליסות מכל הסוגים. גם חובה, יש חברות שנותנות כיסוי ביטוחי למי שרוצה.

כמה זה עולה?

יש ביטוח לחברות בכנסת?

אגב, יש גם הבדלים בנושאים האלה. אני אביא לך את - אני אענה לך רק בשורה.

גיל, אפשר לענות לך בשתי שורות, אתה המומחה. לא סתם אני אמרתי את הדברים שלי.

כמה זה עולה?

אתה יודע, זה כמו הביטוח – אני נתתי לבת שלי אוטו, אמרתי אולי אני אצבע אותו. הצביעה יותר מהמחיר של האוטו או לחילופין, לבטח אותו. הביטוח, יש מכוניות, אתה מכיר את זה? אותו דבר פה. בסוף, איך הוא מבטח אותו? הוא לא מגיע ואומר לו: סבבה, בא תיכנס, תקבל ממני ביטוח. הוא עושה את השקלא וטריא שלו. סוג הרכב, איפה הוא נוסע, בן כמה. הרי מה זה ביטוח? אתה קובע את הפוליסה בלי הסכנה.

- - - מקיף או צד ג'.

עכשיו, עוד בעיה שיש זה לא תמיד זה שנוסע. מה קורה כשהוא פוגע באנשים אחרים? מי מכסה להם את הפגיעה? עכשיו, לא כמו שאתם אומרים, הם לא נוסעים 12 קמ"ש. הרבה מביאים ונוסעים הרבה יותר מהר מזה. עושים להם את זה ליותר מהר. זה בדיוק כמו עם האופניים, שאומרים שהם 12 קמ"ש ונוסעים על 40 וגם על 60. יש פה סכנה מאוד גדולה. בהרבה ישובים חונים על המדרכות רכבים ואז הם צריכים לנסוע על הכבישים. יש לנו פה בעיות מכל הכיוונים.

גם נכים, אני חושב, וכל אחד צריך לעבור הדרכה מיוחדת לפני שהוא עולה על כלי כזה. זה בדיוק ללא רכב אבל ללא דלק. מחר יהיו הרכבים החשמליים אז גם להם לא צריך טסט, לא צריך ביטוח, תנו להם לנסוע בלי כלום.

תודה משה. אני רוצה לקדם בברכה את חברי אילן גילאון, אח שלי. אני לא עושה ברכה לכל אחד אבל - -

יש לי קלנועית.

מידד בבקשה.

אני מצב"י – צרכני בריאות ישראל. לצערי, יש לי בעיות בהליכה ואני קניתי קלנועית במיוחד בשביל הכנסת כי אני כל שבוע פה, בישיבות. לתומי, פניתי לחברת הביטוח שמבטחת את העסק שלי, יש לי עסק גדול, וביקשתי לעשות ביטוח לקלנועית בתוך האוטו נגד גניבה. התברר שאין אף חברת ביטוח שמוכנה לעשות. ואם הסמנכ"ל של חברות הביטוח מכיר חברה, אני אשמח לקבל את השם שלה. יש לי קשרים בחברות הביטוח וסוכני ביטוח. אני אולי "סדין אדום" בשביל חברות הביטוח בנושא של הביטוח הסיעודי הקבוצתי אבל אני לא חושב שזאת הסיבה.

לא יכול להיות, בארץ מסתובבות אלפי קלנועיות ושמענו פה. אלפים. יותר גדולות, יותר קטנות, אני קניתי את הקטנה ביותר. יש פרסום על יצרן ישראלי, שזה אתה או לא?

אני יצרן ישראלי, כן.

לא משנה, יש פרסום עצום לאחרונה, והם נוסעים לא רק בראש העין אלא גם בראשון וברמלה, איפה שאני מסתובב, ולא יכול להיות שחברות הביטוח – יכול להיות שזה עניין של משרד התחבורה קודם כל לקבוע את הכללים אבל לדעתי צריך לחייב את חברות הביטוח לעשות ביטוח לאנשים גם נגד גניבות וגם צד שלישי. לא יכול להיות. אני לא מבין למה היו צריכים לחכות עד שיהיו חמישה הרוגים במשך חודש כדי שיהיה דיון פה. תודה.

ארבעה כמדומני. תודה. שמואל חיימוביץ, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

אני ממשרד המשפטים. האנשים שמשתמשים בקלנועיות, פעמים רבות הרקע לזה זה מגבלות כזו או אחרת, שמאפשרת להם חופש תנועה. זו טכנולוגיה המסייעת ל - - - להשתלב בחברה ו - - - חשוב לנו להגיד את זה. מצד שני, חשוב גם להגן על חייהם ולקבוע את הכללים המתאימים ולאפשר להם את חופש התנועה. לא יתכן שעדין ב-2017, כשבשנת 1988 נחקק במסגרת חוק הרשויות המקומיות תיקון מס' 15, שם נקבע שתוך חמש שנים יונמכו המדרכות באופן שתתאפשר עליה נוחה לכיסא גלגלים למדרכות. אגב, זה יאפשר גם לקלנועית, ותתאפשר תנועה לאורך המדרכות.

כל עוד זה המצב, הרבה אנשים נוסעים בין המכוניות, מסכנים את עצמם, בין השאר כי אם הם ייסעו לאורך המדרכה ובסופה של הדרך ימצאו שאין להם איך לרדת ולהמשיך הלאה, אז מראש לא ייקחו סיכון וייסעו בין המכוניות.

לכן, אני קורא קודם כל למשרד התחבורה לעשות פעולה נרחבת בהקצאה של משאבים לעזור לרשויות המקומיות לבצע את החוק הזה יחד עם משרד הפנים כדי שאנשים עם קלנועית יוכלו לנסוע על המדרכות.

דבר שני, אני קורא במסגרת התקנות שנכתבות עכשיו, תקנות הנגישות, יקבעו רוחב מינימלי למדרכות כדי לאפשר להחנות אחד מול השני מול קלנועיות. מדובר על מינימום רוחב אפקטיבי של 1.60-1.80 לאפשר את הדבר הזה. הקלנועיות, במידה רבה הן כלי מקביל לאופניים חשמליים, לאופניים בכלל, וכל עוד חושבים לאפשר גם לאופניים וגם לאופניים חשמליים חופש תנועה, אז צריכים לאפשר כמובן לכולם.

יש חקיקה מתאימה. החקיקה היום מדברת על זה שאסור לנסוע בכביש כל עוד אפשר לנסוע על המדרכה. אנחנו דאגנו בזמנו שלא יהיה איסור גורף. כלומר, אם אתה לא יכול לנסוע על המדרכה, לא יסגרו בפני אנשים עם מוגבלות את הדרך, והם ייסעו על הכביש. לכן, חשובה הפעולה המשלימה הזאת, היא חשובה ביותר.

אנחנו חושבים שצריך לאכוף את התקנות, ואנחנו חושבים שהתקנות מתאימות וטובות, ולאסור על קלנועיות לנסוע במקומות שאין בהם – אני מדבר על כבישים בינעירוניים, ששם מהירות הנסיעה, אפילו אם רוצים להימנע מתאונה, לפעמים נוצר מצב שאין זמן תגובה וזה מאוד מסוכן.

ברור.

יש מקום גם להדריך כל מי שרוכש קלנועית איך להפעיל אותה בבטחה ולדעת מינימום של כללי תנועה. מכאן ועד לחשיבה אולי לצמצם את - - - הדרך ארוכה.

תודה לך. גיל בבקשה.

להשלים את הנושא של הביטוח כי נאמרים פה כל מיני דברים: קודם כל, לגבי ביטוח חובה, אין היום דרישה חוקית. זה עניין של המחוקק. אין דרישה חוקית לביטוח חובה.

אז אין חובה.

היום יש בשוק, ובדקנו את זה לפני הדיון, מספר חברות שמעניקות ביטוח לעניין של נזקי גוף כתוצאה מפגיעה של קלנועית לצד ג' ונפגע - -

לנוהג וגם - -

יש כל מיני סוגים של פוליסות שקיימות בשוק. כמובן שזה עניין עסקי של חברות שמציעות את זה. זה לא דבר פופולרי. זה יותר פופולרי בקיבוצים ומושבים. יש כאלה שעושים כי יש הרבה קלנועיות בתוך הישובים הקטנים - -

600 שקל לצד ג'.

אז בתוך הישובים והמושבים, דווקא שם זה יותר שכיח שרוכשים ביטוחים לנושא הזה אבל לנושא של ביטוח חובה אין דרישה חוקית.

עזוב,לא דיברנו על חובה.

זה עלה בעבר, הרבה פעמים היו הרבה דיונים ציבוריים. מסיבות שונות שלא קשורות אלינו, לא קשורות לחברות הביטוח, זה לא קיים בחוק.

תודה אדוני. חאג' בבקשה, ואילן יסכם את החלק הזה. אני אאפשר כמובן לנציגי הממשלה, למשה ולאחרים אם ירצו להוסיף עוד דברים.

אני מצטרף לכל מילה ששמואל דיבר עליה, בדיוק זה הנקודות שרציתי אבל אני רוצה לחדד נקודה מסוימת, לפחות העניין של חוק ההנגשה וחובת ההנגשה ברשויות המקומיות. מזמן תקופת הביניים - -

אתה מייצג פה את הרשויות המקומיות פיני?

אני מהשלטון המקומי אבל יש לנו פה נציגים מעיריית תל-אביב, לא?

איפה?

אולי הוא קצת נתקע בדרך.

אז אתה מייצג את הרשויות המקומיות?

היה חשוב לשמוע את נציגי המרכז לשלטון מקומי.

לנו אין עמדה מגובשת, התחלנו לדבר על זה - -

אוקי, בסדר. תכף אני אאפשר.

אני התחלתי לדבר על חוק ההנגשה. יש מקומות שממש הנגישו את מעברי החצייה כי קודם היה הבדל של כמה סנטימטר מהכביש. היום זה צריך להיות אפס, וחלק מהרשויות הנגישו אבל הרוב לא. השאלה מי אוכף או האם צריך כדי לאכוף את זה לתת עוד תקופה, שאני לא מסכים לה אבל לפחות תקציבים למי שלא יכול, אז להוסיף את התקציבים האלה כדי שתהיה אפשרות כי גם החלק מהתאונות העצמיות, זה קשור גם לגובה של המדרכה, שפתאום הוא מאט ולא מרגיש בה ויש לו בעיה שם.

העניין של ההדרכה – אני חושב שכשדיברנו על התקנות החדשות בכלל והעבירות והקנסות ומספר נקודות של הנהגים הרגילים, אני ביקשתי בזמנו ואני חוזר על זה גם פה, שגם התקנות וגם עם הנקודות וקנסות, לתלמידים שלומדים, שלפני הטסט יקבל את הרשימה, שהמורה ייתן לו אותה, ופה מי שקונה קלנועית, שיקבל הדרכה ויקבל גם את התקנות, שידע שאסור לו לנסוע בכביש בינעירוני, מה המהירות. את הדברים האלה לא כולם הולכים לחפש בספר החוקים כדי לדעת אם מותר לו לנסוע בכביש בינעירוני או לא, או שהוא אומר שהמרחק כזה קצר אז אני אעבור גם לכביש הזה. שאנשים ידעו, שמי שמוכר אותם ייתן להם את ההדרכה הפשוטה איך להפעיל. בנוסף גם מה התקנות, מה מותר ומה אסור?

יכול להיות שצריך שתהיה חובה של - -

לפחות אלה שמוכרים אותם. שידריך אותם.

אתה יודע, כל אותם כללי נסיעה בסיסיים של איפה מותר ואיפה אסור. הוא לא יכול להכריח אותו לקרוא אותם אבל לפחות - -

אתה יודע מה? לתת לו איזה 10 דקות הדרכה כוללת כזו, לדבר אתו ולתת לו - -

זה ניתן. יש חוקים.

לכן, זה מה שהייתי חושב שצריך להוסיף.

אוקי. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה.

תודה רבה אדוני. כמי שמשתמש, הייתי אומר משתמש כבד, אני מוכרח לקבוע שקלנועית זה המצאה נגישותית שאין כדוגמתה. אם התחבורה הציבורית צריכה להיות תחליף למכוניות, הקלנועית היא תחליף לרגליים, וכך אני רוצה להגדיר את זה ולא אחרת. לא לטעות, קלנועית היא לא תחליף לרכב. איפה שמותר לנסוע עם הרגלים, מותר לנסוע עם הרכב. המקומות היחידים שמותר לנסוע על פי דעתי, וכאן אנחנו צריכים להגדיר את הדברים בחוק לכלי שהוא ללא מספר רישוי ואיננו מוגדר, זה במקומות שזה לא כביש. במקומות שמותר ללכת ברגל, אנחנו מדברים על קיבוצים, קהילות פנימיות, חצרות. קלנועית, אסור לה שתהיה על כביש בשום צורה כזאת או אחרת. זה לא ניתן הדבר הזה במהירות שמתפתחת. כך או כך כבר יש לנו בעיה עם מכוניות מאד קטנות שנוסעות, ועוד נוסעות בכבישים בינעירוניים שהם סכנת נפשות אבל קל וחומר במקרה הזה. זה צד אחד של העניין. ולכן כך הדברים מוגדרים בחוק, לדעתי כך גם צריכים להיות מגודרים בחוק. רכב שאין לו מספר רישוי איננו יכול לנסוע על כביש.

מאידך, הנגשה במדרכות, וכאן אנחנו באים. אני בא עם הוועדה שלי, עם שמוליק, אנחנו מבחינתנו, מבחינת התקנות, הנגשנו כל מקום כדי שקלנועית תוכל להגיע למחוז חפצה מכובדת ועצמאית בלי שום בעיה. התאונות הן בעיקר תאונות עצמיות ולכן, הדבר של הביטוח מחויב לא כביטוח צד שלישי נניח או כביטוח תאונות עצמיות. אפשר להסדיר את העניין הזה אבל איננו עולה הדבר על כל ביטוח של אדם שנעזר בכיסא גלגלים. ולכן, כאן צריך לעשות את ההגבלה ברגע שאנחנו מנסים להגדיר קלנועית ככלי רכב, אנחנו נכנסים פה לפלונטר שלא נוכל לפתור אותו.

לכן, הקלנועיות גם שייכות לשלוש רמות: יש קלנועית A,B,C. בכל מקרה קלנועית, גם בצורה הגדולה ביותר, אין לה שום סיבה להיות בכביש. מתי היא עולה על הכביש? במצב שהנהג לא מבין את המשמעות של מהי קלנועית או במצב שאין לו רצף של נסיעה מן המקום שבו הוא יוצא, למקום שאליו הוא צריך להגיע. וכאן מה אומר לכם? הרי בתוך עמנו אנחנו חיים, אנחנו מכירים. לפעמים רשויות מקומיות מעמידות פחי אשפה שיוצאות החוצה עם כל מיני מבנים כדי למחזר, יוצאות החוצה ולא מאפשרות מעבר רציף ואז הקלנועית יורדת על הכביש. ברגע שהיא יורדת על הכביש, הא-סימטריה שנוצרת וקיימת, הסכנה לתאונה היא ברורה. קל וחומר לגבי נושא של מעברי חציה, כשאנחנו צריכים לרדת אליהם.

אתם יודעים, כשהתחלתי להיות יושב ראש ועדת הנגישות לקחתי לי את הקלנועית. היה לי גם יותר קל באותה תקופה, אני קורא לה נגישונית ואני בודק אתה כל מקום. ופתאום הבנתי מהו חישוב המסלול של אדם כזה, שנוסע עם קלנוע. זאת אומרת, איך הוא מוטרד כל הזמן מה יהיה המרווח בין מעבר חציה לבין המדרכה, ואיך הוא עוקף כל מיני מקומות כאלה כדי שלא יתהפך וכולי.

ולכן, אני אומר אדוני, שהנחתי שני חוקים – האחד שנוגע לכך שאפשר להעמיד כיסא גלגלים, מה שמשרד הבריאות מעניק אותו, להמיר אותו לקלנועית, שיעלה הרבה פחות למדינה ותהיה הרבה יותר נכונות של האדם שמשתמש כי היא תתאים לצרכים שלו להשתמש בה. זה חוק אחד. והחוק השני, להוריד את המס והבלו מהדבר הזה, שהוא תחליף לרגלים ולא משהו אחר.

אבל אני פה קובע – קלנועית היא תחליף לרגלים ולא תחליף למכונית. עם קלנועית לא נוסעים על כבישים ובוודאי ובוודאי – לא על כבישים בכלל, למה לי להגיד לא על כבישים בינעירוניים. אפשר לנסוע בתוך חצרות, בתוך קהילה ועל מדרכות. בכל מקום שמותר ללכת לאדם ברגל, בדיוק באותו מקום מותר לעבור לקלנועית, שהיא תחליף לרגלים של אנשים שאין להם או שעייפו רגליהם או שקשה להם או שהם מתקשים. הנגישות, מה יפה בה? שאנחנו לא נכנסים לסיבות של האדם. ברגע שהוא רוצה להשתמש, הוא כבר מוגדר כצריך להשתמש. ולכן בכל מקרה, נדמה לי שמבחינת חקיקה צריך להבהיר את הנקודה הזאת: קלנועיות לא נוסעות על כבישים, אין סיבה, אחרת ימותו הרבה אנשים ואני מבטיח לכם שבהתנגשות בין קלנועית למשאית, בדרך כלל מי שיפגע זה נהג הקלנועית.

תודה אילן.

בינתיים זה לא מאפשר לעלות על המדרכות.

לא, אני לא מקבל את זה שעד שזה לא יתמלא, שקלנועיות ייסעו על כבישים. זה לא מקובל בכלל. אני אומר שזו יכולה להיות סיבה, כאן לרשויות המקומיות יש תפקיד מרכזי. לנו יש תפקיד אבל זה עדין לא אומר שבן אדם צריך להתאבד.

פיני, בבקשה.

הקלנועית, אין ספק שהוא כלי והוא אחד הפיתוחים היפים של הקיבוץ השכן לעירי, ואני לא אנסה פה חלילה לפגוע באותו מפעל אבל - -

יש גם בצרעה.

בעוד קיבוץ? זה באפיקים אצלנו. אני חושב שגם זה אחד הכלים שנע בשבת, שאצלנו חלק מהרבנים אפילו היתרו להגיע אתו לבית הכנסת.

- - -

גוי סוחב אותו.

אני חייב להעיר הערה: לפיקוד שבת אין תקן וזה אחד הדברים החמורים שקרו בישראל. זה לא בטיחותי.

רגע פיני.

הפיקוד שבת נעשה על ידי אלון שבות. אין לזה תקן, זה לא עבר תקינה, זה משהו שהומצא פה, בישראל - -

וזה לא תואם אתכם.

לא רק שזה לא תואם, זה לא בטיחותי. זה משהה את הפעולה של העצירה בשמונה שניות, וזה לא בטיחותי. זה לא עבר תקינה של אף מכון.

מה זה אומר? תסביר.

זה אומר שזה הכל מלמעלה.

עדי, תסביר לי. אנחנו לא – מה הבעיה?

מה להסביר?

מה הבעיה?

פיקוד שבת - מה שקורה, בשבת אסור לך לכבוד ולהדליק את המפתח. הם מוסיפים, הם פיתחו כרטיס, צומת, שבאופן ארעי מוסיפים אותו לקלנועית, ועל ידי הזזת כפתור, בגלל שאתה עוזב את מצערת הגז כעבור שמונה שניות זה עוצר. זאת אומרת, במקום נורמלי זה עוצר ישר, ושם זה עוצר אחרי שמונה שניות. זה לא עבר שום מכון תקנים וזה לא מאושר.

אבל את היודע מה קורה, הם צריכים להתאמן ולעצור שמונה שניות לפני הסוף.

נכון, והם עושים את זה. יש לי שכן בבית כנסת שמגיע עם קלנועית והוא בורר מהירויות. יש מקומות מסוימים שהוא שם את זה על מהירות הכי נמוכה, והוא יודע להגיע למצב שהוא כמעט נוגע במשהו, והוא למד את זה. עכשיו, כמה תאונות היו בגלל - -

אני לא סטטיסטיקה על המוות. אנחנו מייצרים, ואני חוזר על מה שאילן אמר - -

עדי, אמרת את הדברים שלך, הבנו את הדברים שלך. פיני בבקשה.

הכלי הזה באמת נועד לאותם אנשים שנהגו פעם והגיעו למצב שהם נאלצים לקנות את הקלנועית על מנת לנוע בתוך העיר אבל בשנים האחרונות, אני זוכר עוד בתקופתי כראש עיר, אפילו שלחנו את עובדי העירייה על מנת לעשות נגישות, שאותם טרקטורונים יחנו קרוב לבית, שלא יגנבו להם כי הם גרים קומה למעלה. בכל אופן, הכלי הזה בשנים האחרונות הפך להיות כלי של מיעוטי יכולת, שכל אחד קונה אותו. אתה רואה עקרות בית, אתה רואה חבר'ה צעירים, והדבר הזה מאד מכביד, וכולם נוסעים על הכבישים. אתה רואה במקומות קטנים שזה פקקים שנוצרים - -

כמו ראש העין.

- - ראיתי גם אנשים שנוסעים לבית העלמין, שזה מחוץ לעיר, ונוסעים לאזור התעשייה מחוץ לעיר, ששם הסכנה הרבה יותר גדולה, זה כבישים בינעירוניים. לכן, בעניין הזה צריך לתת את הכלי הזה למי שצריך ולעשות איזה שהוא טסט קטן לאותם אנשים, שיהיה להם איזה שהוא רישיון ולא כל אחד יכול לעלות על כזה רכב כי זה יוצר פקקים בעיר, ומי שאין לו מגבלה רפואית, שילך ברגל או שירכב על אופניים.

למה? מי שקשה לו ללכת גם יכול. הוא לא צריך מגבלה רפואית, זה בדיוק מה שאני אומר כאן. נגישות זה אומר שאתה לא צריך להוכיח כלום. אדוני היושב ראש, אני תמיד אוהב לראות איך קשיש וקשישה יורדים על הרמפה של הכיסא גלגלים. למה הם עושים את זה? הרי זה לא נועד להם. זה נועד לקלנועית, זה נועד לעגלה. למה יורדים ברגל על הדבר הזה? כי זה פחות תלול להם מהמדרגות. אז אני בכלל אל רוצה להיכנס לסיבות. מי שרוצה להשתמש בקלנועית, זכותו להשתמש בקלנועית. להיפך, ואני מעודד.

מגיל 16 או מגיל 14?

אבל הם נוסעים על הכבישים אבל.

אין הגבלת גיל.

כשאתה נמצא במציאות שילדים בני ארבע, אבא שלהם מסיע אותם עם שלט ככה, על מה אנחנו מדברים פה?

- - -

הוא אומר שיש הגבלה. אני אאפשר לך.

בקלנועית? לא יודע, אני נוהג מגיל שש.

אני אומר ככה – לפחות התשובה שניתנה על ידי משרד התחבורה: גיל הנהיגה המינימלי הוא 16 שנים, ואם הנהג נכה הוא 14. תקנה 39א.

תקנה 39י.

39י(א). דרך אגב, אלה כללים שגם אנחנו קבענו אותם לאחרונה, אם אתם זוכרים, לא עם האופניים החשמליים, זה דיון אחר. - -

על הכלי הזה ששמוליק יושב בו כאן, גם יש רישיון?

לא.

אז מה ההבדל בין קלנועית A נניח, לבין הדבר הזה?

אני, אם אינני טועה - -

אתה מדבר על כיסא גלגלים שחיברנו לו מנוע עזר.

שנוסע 25 קמ"ש. הקלנועית שלי נוסעת 6.5 קמ"ש ועוד אני מתאמץ...

חברים, בואו נעשה סדר: תציגו, משה ועמי, כדי שנצא מפה עם...

אני היועץ המשפטי של הרשות לבטיחות בדרכים. לגבי מה שחבר הכנסת גילאון אמר: ברירת המחדל, הם צריכים להיות על המדרכות. זאת אומרת, זה לא שמותר להם להיות על הכביש. הם צריכים להיות על המדרכות לפי התקנות אבל במקרה שאי אפשר לעלות או לרדת מהמדרכה או שהיא לא מספיק רחבה או שאין מדרכה, הם יכולים להיות על הכביש. פה זה עניין כבר של אכיפה. התקנות, איך שאמרת, הן מסדירות את העניין הזה. הסיפור באמת אכיפה במקרה שהמדרכות מתאימות לנוסע.

תודה. בבקשה משה.

אני מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה. אני אפתח ואסגור סוגריים רק לעניין אחד: אופתע מאד אם כל התאונות שאנחנו מדברים עליהם זה קלנועית בהגדרה שלה כקלנועית, כי מה שאנחנו רואים כתופעה שהולכת ומחמירה ואגב, היא נמצא בעיקר בצפון. זה רכבים תפעוליים שאסור להם לנסוע במדרכות ולא בכבישים ולא בכפרים ולא בקיבוצים, הופכים אותם כאילו לקלנועית, והם פשוט מציפים. אני די בטוח שחלק מהתאונות, אנחנו מדברים על זה ולא על קלנועית. אגב, זה נראה כמו קלנועית רק קלנועית זה עם כידון ורכב גולף, שהוא נראה כמו קלנועית אבל הוא רכב שחייב להיות באזור תפעולי בלבד. לכן, הגלישה הזאת - -

אלה שמגיעים למשל בצפון לאגמון החולה, זה רכב תפעולי?

זה רכב תפעולי.

נכון, כי זה עם הגה.

הרכב התפעולי מציף את הכפרים, הישובים. זה הפך להיות כלי שאלו שאין להם רישיון משתמשים בזה לצורך נהיגה שוטפת. וחלק מהתאונות שאנחנו חווים ומדברים עליהן זה רכב תפעולי. בעיני זה דיון אחר לגמרי.

תכף נדבר על זה.

אחת מהתאונות בצפון היתה עם הגולפית הזאת, עם הרכב התפעולי.

זה לא קלנועית. אין להם שום אישור. אסור להם לנסוע בכבישי הארץ, לא בכפרים, אני מדגיש, לא בעירוני ולא בינעירוני. צריך להפריד. שוב, אין לי את הנתונים - -

ראיתי אינסטלטורים עם דברים כאלה.

תכף נסכם את העניין. היתה אי פעם אכיפה בנושא הזה?

אני לא שמעתי אף פעם - -

המשטרה, אנחנו בדין ודברים עם המשטרה. כן, יש מבצעים בצפון - -

הרשות הלאומית יזמה מבצעי אכיפה ביבנאל למשל בצפון ובעוד מקומות עם המשטרה.

זה אותו דבר כמו טרקטורון, נכון?

זה דומה לטרקטורון, זה דומה לקלנועית, זה דומה לגולפית. זה דומה להרבה מאד כלים ואין לזה הגדרה מדויקת אבל זה כלי שחייב להיות באזור תפעולי בלבד. ולמה אזור תפעולי? כי אנחנו לא דורשים לכלי הזה איזה שהן דרישות תקינה, דרישות על העמידה בבלימה מיוחדת או משהו כזה. אנחנו מתחמים את זה לאזורים לצורך עבודה באזור שהוא מוגדר. הגלישה היא באמת רחבה, וצריך לעשות מעבר לכמה מבצעים שעשינו, צריך הרבה יותר מזה. זה שווה דיון רק כשלעצמו. רכב תפעולי.

לעניין הקלנועית, ועכשיו אני מדבר רק על קלנועית, אני אומר מה הדרישות והחוקים רק לקלנועית: קודם כל לעניין היבוא והיצור – זה חייב לעמוד בתקנים מאוד ברורים. מי שבודק את זה, זה שלוש מעבדות בישראל, מעבדות רכב, ורק דרכן אפשר לייצר ולייבא, והחוקים לעניין הזה מאוד ברורים. חלקם כמובן נסמכים על דרישות באירופה. אי אפשר סתם שקלנועית תיוולד. עמידה בחוקים מאוד ברורים.

רוחב הקלנועית לא יעלה על מטר. היגוי באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד. זה מוריד את רוב הרכבים התפעוליים שהם בדרך כלל באים עם הגה, ואפשר להבחין בצורה ברורה בין קלנועית לרכב שהוא תפעולי. מהירות נסיעה מרבית שמתוכנתת על ידי היצרן אינה עולה על 12 קמ"ש, וזה חשוב להגיד את זה. ויש פה את כל הדרישות שצריך לעמוד בהן לעניין בלימה וכל השאר.

התקנות של נסיעה בכבישים והתאונות שאנחנו מדברים עליהן, זה אנשים שנהרגו במקום שאסור להם להיות, וזה נאמר בצורה ברורה.

זה ברור.

מותר לנסוע במושב, קיבוץ או כפר. לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו 16 שנים או שהוא נכה או שמלאו לו 14 שנים.

כן, זה מה שהקראתי.

ומותר לנסוע במושב, קיבוץ או כפר בלבד ואסור בדרך עירונית ובינעירונית.

אני רוצה לסכם את זה: קודם כל, צריך לומר תודה ליוזמי הדיון המהיר. חבר הכנסת זחאלקה יצא לישיבת הסיעה שלו ואני בכל זאת ארצה לסכם את הדיון כדי בלפחות שנצא עם שכר לעמלנו. תראו, אחד הדברים שחשוב לי הוא לנתח כל אחת מהתאונות, בוודאי אלה שהיו בהם הרוגים, איזה סוג – שני דברים - -

אם תרצה, יש לי פה.

אני ארצה. שניה, אני כבר אומר לכם. קודם כל, שנבין מפה איך צריך להתמודד עם השאלה הזאת.

קודם כל, האם זה קלנועית או זה רכב תפעולי. אני הייתי מבקש לא רק את הארבעה הרוגים האחרונים של 2017 אלא גם את הקבוצה של ההרוגים מ-2012. כמדומני, אמרתם מ-2012-2016 תשעה הרוגים. אם תוכלו לתת לנו את הניתוח על פי איזה כלי הם בדיוק רכבו. פעם שניה, מה המקום, האם זה היה בתוך העיר, בתוך הישוב. אני אפילו אשמח אם תוכלו לתת לי את שם הישוב. יש לזה משמעויות, לא סתם אני אומר את זה כי אני כמעט לא ראיתי בתל-אביב, תקנו אותי אם אני טועה.

ראיתי אינסטלטור שנוסע עם דבר כזה.

לא אמרתי שאין.

זה בדיוק מה שהוא מגדיר רכב תפעולי, ואינסטלטור שנוסע עם - -

אמרתי, לא אמרתי שאין. לא יצא לי לראות. בראש העין אני יוצא מהבית ונתקל בהם.

אבל ישראל זה לא רק ראש העין.

ברור.

זה בעיקר ראש העין.

אני אגיד לך את הדבר הבא, עדי: התופעה היא בישובים אבל יכול להיות שזה תופס לו כבר בכל פינה ופינה.

אני אומר את זה כך: אני חושב, ברשותך משה, אני לא אתערב למשרד התחבורה כיצד לפעול אבל אני חושב שהרשות צריכה לקחת את העניין הזה ולהגדיר, לעשות נייר עבודה שבה היא מגדירה מחוט ועד שרוך נעל את הנושא של הקלנועית. אני מתכוון לזה מאיזה קלנועיות מותר להן, אם בכלל, לפעול - -

יש שלושה סוגים, נכון?

זה הוגדר כבר.

עזוב, חברים, לא צריך להפריע לי כי מה שהוגדר, הוגדר. אני צריך את זה בדף אחד, שיהיה לנו את ההגדרה איזה רכבים מותר להם, איפה מותר להם נכון להיום לנוע. מה הגודל של כל אחד, ה-A,B,C הזה שכל אחד מהן, ולתת לנו מה החוק היום כבר יודע לתת את המענה, איפה מותר ומה מותר וכל הדברים האלה. אין לי ספק שבכביש 531 אסור.

בכביש שש, אם אתה משלם אגרה...

אדוני היושב ראש, בארבעת התאונות של ההרוגים השנה, היה אסור להם להיות במקומות האלה, גם ב-44 גם ב-531 גם ב-98.

למה אני אומר את זה? אז אני רוצה עמוד אחד מסודר עם כל הדברים האלה, ואני אומר לכם, צריך לתת א. קמפיין. ב. המשטרה חייבת, אין פה משחק. אם רואים קלנועית כזאת ואני מתקשר למשטרה, יכולים לבוא ולעצור אותו. אני אומר את זה בצורה ברורה כי גם אלה שנוסעים בקלנועיות זה לא בדיוק אנשים צעירים שזמן התגובה שלהם והיכולת שלהם - -

חוץ מאלה שעושים שודים בקיבוצים.

חשוב לנו שאיפה שנדרשת השלמת חקיקה או תיקון בחקיקה, אם בכלל. יכול להיות שלא צריך, אני לא יודע. יכול להיות שלא צריך.

עשינו שני תיקונים בשנים האחרונות של החקיקה.

אדוני היועץ המשפטי, יכול להיות שאתה צודק. אני לא מאלה שאומרים: בוא נעשה כי... אבל ברור שיש כאן תופעה שצריך להתמודד אתה וצריך למגר אותה וצריך לטפל בה, ואני אומר ברגישות כי גם מה שאילן אומר ומה ששמואל חיימוביץ אומר, זה רגלים. זה אחלה כלי בסך הכל. אנחנו לא רוצים עכשיו להגיד לאנשים תעשו טסטים, תעשו זה, תעשו פה, תעשו שם.

איתן, אתה יודע לאיזה פופולאריות זוכה סבא שיש לו כלי כזה?

אדוני היושב ראש, רק נקודה אחת - -

מה עם הביטוח?

תכף אגע בזה.

- - יצאנו השבוע בהסברה ברדיו, והוא מכוון לא רק לקשישים אלא גם למשפחות, להורים, לבנים, כדי שהם יגלו אחריות וישפיעו על קשיש.

שתי נקודות אחרונות: נושא אחד שאני רוצה להתייחס אליו זה עניין הביטוח. אני רוצה שתבחנו לי את הסיפור הזה, שהביטוח לא יעלה יותר מהכלי רק. זה מה שהתכוונתי, גיל, מה שניסית להבליע. בסוף בסוף זה - -

זה עניין עסקי.

כשאמרת לי זה לא העניין, אז החזרתי שזה העניין.

ביטוח חובה זה כמובן משהו שלא קשור.

אני לא מתעסק עם ביטוח חובה.

- - -

אני רוצה שתגיד לי מה המחירים המתקיימים היום. זה חשוב.

אני יכול לתת לך נתונים עסקיים - -

חברים, הבנת אותי? אני צריך כדי לקבל תמונה שלמה של כל המערכת הזאת. פעם שניה – מה זו הדרכה? אני צריך שתסביר לי איך עושים להם הדרכה. בא מישהו לקנות, אומרים לו: כאן אתה לוחץ, כאן הבלם, כמו שאתה מגיע עכשיו לאגמון החולה. אתה מגיע לאגמון החולה, הוא אומר לך: זה המפתח, זה הבלם, ככה אתה משחרר את הבלם, ככה אתה עושה רוורס, עלה וסע.

יש לך בעיה אחת: רוב השוק הוא שוק יד שניה. איך אתה עושה הדרכה?

זה בדיוק מה שאמרתי בתחילת הדיון. כבוד היושב ראש, השוק של היד השנייה יותר גדול מהשוק של החדשות. זה מה שאמרתי בפתיחת הדיון.

קודם כל, ההנחיות צריכות להיות באינטרנט, שהמשפחה תוכל להוריד את זה ולהדריך את הבן אדם. למה לא?

בוא נגיד את זה כך: - -

אני רק מבקש שאם תהיה חקיקה שהכיוון שלה זה להגביל, שזה יהיה בהתייעצות אתנו כי - -

לא, זה ברור, אין ספק. אני עדין לא שם. אני גם מאלה שלא ששים להגביל. אני רואה בזה אחלה כלי. אני אומר שזה כלי, כמו שאילן אמר, שמשנה את חייהם של אנשים מבוגרים מחד, ומצד שני אנשים שמוגבלים מבחינת היכולת שלהם לנוע ממקום למקום, ולא חייב שיהיה נכה. הוא יכול להיות אחד שיש לו בעיות בברכיים.

סוג של מוגבלות.

נכון. התכוונתי שלא צריך להיות רק מישהו עם כיסא - -

הוא לא צריך להיות נכה עם תעודה.

בדיוק, שתראה תעודה שאתה נכה. תעבירו לי את זה בהקדם, ונחליט אחר כך אם צריך לעשות עם זה משהו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:38.