הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 462
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' באדר התשע"ז (06 במרץ 2017), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 06/03/2017
חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 43), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - זמן תשדירי פרסומת בשידורי רדיו), התשע"ז-2017 (פ/2609/20) של חה"כ מכלוף מיקי זוהר, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ איציק שמולי, חה"כ יואב בן צור, חה"כ שרן השכל, חה"כ נאוה בוקר, חה"כ מרדכי יוגב, חה"כ אברהם נגוסה.
מוזמנים
¶
ראש מטה השר, משרד התקשורת - רן שטרית
לשכה משפטית, משרד התקשורת - חגית ברוק
מתמחה, משרד התקשורת - טל כהן
דובר, משרד התקשורת - יחיאל שבי
עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אלידור בליטנר
מנכ"ל בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - ניר שויקי
עוזרת ראשית ליועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - גילה ורד
יושב-ראש, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות - דוד בן בסט
עוזר היושב-ראש, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות - אלירן אסאייג
עוזר היושב-ראש, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות - יגאל הררי
כלכלן, המועצה לצרכנות - גיל ברגפרוינד
מנכ"ל, האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור
שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את yes - אליס פקר
רישום פרלמנטרי
¶
טלי רם
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - זמן תשדירי פרסומת בשידורי רדיו), התשע"ז-2017 (פ/2609/20), של חה"כ מכלוף מיקי זוהר, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ איציק שמולי, חה"כ יואב בן צור, חה"כ שרן השכל, חה"כ נאוה בוקר, חה"כ מרדכי יוגב, חה"כ אברהם נגוסה
היו"ר איתן כבל
¶
שלום לכולם, צהרים טובים. אני מבקש להתחיל את הישיבה האחרונה של היום, הישיבה כמדומני הרביעית. על סדר-יומנו הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – זמן תשדירי פרסומת בשידורי רדיו), של חברי הכנסת: מכלוף מיקי זוהר, יעקב מרגי, איציק שמולי, יואב בן צור, שרן השכל, נאוה בוקר, מרדכי יוגב, אברהם נגוסה, וזאת הפעם האחרונה שאני מקריא את כל השמות.
היו"ר איתן כבל
¶
גברתי מנהלת הוועדה, יועצת, יועצות, רשמת, דובר. ברשותך, תציג את ההצעה שאנחנו מעלים כאן.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
ראשית, אדוני, אני רוצה לומר משפט אחד, קודם כול ברמה האישית. רוצה לחזק אותך.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
ראיתי מה שאתה עובר. אני יכול להגיד לך – כמובן לא באותם סדרי גודל כי אני גם חוויתי את זה לא מזמן באיזשהו ציטוט שציטטו אותי בשיחה אישית – ואני רוצה להסביר לציבור במדינת ישראל בהזדמנות זו שחברי כנסת הם בני אדם. מותר להם לפעמים לכעוס, מותר להם גם לדבר, לפעמים קצת לא יפה, ובלבד שהם יעשו את זה בחדר סגור ולא בפרהסיה. וקורה שבן אדם, בעידנא דריתחא אומר משפט כזה או אחר שהוא לא היה אומר אותו ציבורית אבל ברמה אישית חברית הוא מרשה לעצמו לומר אותו. אנחנו בני אדם, אנחנו לא רובוטים, וזה קשה לפעמים להיות 24/7 עם אמירות ממלכתיות.
לכן, אני קודם כול רוצה לחזק ידך. יודעים את העשייה האמיתית שאתה עושה פה למען הציבור במדינת ישראל, ובוועדת הכלכלה בפרט.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
זו רוח שתחלוף, סערה שתחלוף בדיוק כמו שחלפה גם מעל גבי ומעל ראשי.
לגבי הצעת החוק הזאת, הצעת החוק הזאת לא כזו מסובכת. היא מאוד פשוטה ושלא יסבכו אותה יותר מדי. המטרה שלה לאפשר לתחנות הרדיו לגמור את החודש כי אנחנו יודעים שתחנות הרדיו קורסות תחת הנטל הכלכלי, הן כפופות לאיזושהי רגולציה לגבי זמני הפרסומת שהם יכולים להעניק לציבור, והם מנסים לנייד את הדקות בצורה מסוימת על מנת שיוכלו באמת להגיע למצב שהם גם מצליחים לייצר הכנסה סבירה.
מי שחושב שזה מעיב על הציבור באופן הזה, אני חייב לומר, די טועה, מהסיבה הפשוטה. הציבור יודע לבחור למה הוא רוצה להאזין, וגם אם יש שעת פרסומות כזו או אחרת והוא פתאום רוצה להחליף תחנה זה לא כזאת בעיה לעשות את זה.
ולכן, לא צריך לחשוב שהציבור נפגע מזה. הציבור לא נפגע מזה. מי שבסופו של דבר ירוויח מזה, בסופו של דבר, זה תחנות הרדיו. נכון, כדי שהן יוכלו לקיים תוכניות ברמה טובה. כשאנחנו נאפשר לתוכניות הרדיו את היכולת הכלכלית שלהן שתהיה גבוהה יותר, הן יוכלו גם לייצר תכנים הרבה יותר איכותיים והרבה יותר טובים לציבור, שבסופו של דבר צריך להאזין אליהם. תודה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה לך. תודה לחבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. בבקשה, מי מחברי הכנסת שרוצה להתייחס. בבקשה, מיקי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
קודם כול, אני מתנגד לחוק הזה ובאופן גורף, משלושה טעמים. אישית, אני רוצה שתחנות הרדיו ירוויחו. חשוב לי שכל כלי תקשורת ירוויחו כי כלי תקשורת חזקים כלכלית הם גם חזקים עיתונאית, וזה משמעותי וזה חשוב. השאלה היא כמובן עניין של משקל ומידה. מדובר קודם כול במשאב ציבורי, זה לא כלי תקשורת פרטיים, חשוב לזכור את זה.
התוצאה של החוק עשויה להיות, או תהיה בפועל, שבשעות האזנת השיא יהיו הרבה מאוד פרסומות כי זה המחיר, שם יש מחיר יקר, והרגולציה היום מגבילה את מספר הפרסומות לדקות ספורות – לא נכנס עכשיו למנגנון החישוב, היה פעם תשע דקות בשעה, אחר כך אחרת, זה לא משנה כרגע. המשמעות היא שאפשר יהיה לתקוע בשעת שידור אינספור פרסומות וכו' וכו'.
מי שהתווכחתי אתו אומר לי – אז אין בעיה, אנשים יכולים לעבור תחנה, מה הבעיה. אז שיעברו לגלי צה"ל, לקול ישראל אם יהיו הרבה פרסומות.
אז ראשית, זה לא כל כך פשוט. שנית, גם כשיש שפע של פרסומות אנשים ברדיו לא מתלוננים, הם מתלוננים בטלוויזיה. אני בדקתי ברשות השנייה, יש תלונות רבות על ריבוי פרסומות בטלוויזיה. ברדיו אנשים לא נוטים להתלונן אבל זה לא אומר שזה לא מפריע.
היצירה של שעות שלמות שהן שעות ג'אנק, שמלאות פרסומות ויש בהן מעט מאוד תוכן מערכתי, זה פשוט משאב, אנחנו פוגעים בשידור הזה, אנחנו פוגעים גם בתחנות הרדיו עצמן בסופו של דבר.
אני חושב שגם התקופה שבה מתבקשת ה"הנחה" – במירכאות – לרבעון, לעשות חישוב לפי רבעון, היא מרחיקת לכת. אם כבר, אני חושב שצריך ללכת לפיילוט.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני חושב שגם חודש זה מוגזם, ואני רוצה להגיד עוד משהו. ראשית, יש פה פגיעה בציבור ובשידורים. שנית, וזה עניין משמעותי מאוד, אני יודע שעל החוק הזה חתומים גם לא חברי ליכוד, אבל אני חושב שהם עשו את זה בתום לב.
בעלי תחנות הרדיו, חלק ניכר מהם היו חברים במרכז הליכוד והיו חברים בליכוד, והם מפעילים לחץ בלתי סביר על חברי ליכוד – אני לא מקנא בהם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני ציינתי את זה בעצמי, וזה לא יעזור לך, אני אגיד את זה, אתה לא תצליח לסתום לי את הפה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני הייתי פעם גם עיתונאי ועשיתי מספר כתבות על נושא הרדיו האזורי, איך הדברים עברו פה בכנסת, וחברי כנסת הודו באוזני בפה מלא אל מול המצלמה, ואני מוכן להביא את זה לישיבה הבאה של הוועדה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני אמרתי שזה אתה? אמרתי שחברי כנסת מהליכוד הצטלמו ואמרו: תראו, לא נעים לי, חברים ממרכז הליכוד לחצו עלי וכו' וכו'.
זה היה נכון כשדנו בטווח של שידור תחנות הרדיו האזוריות, זה קרה אותו דבר, קרה בדיוק אותו דבר, ובלחץ שהפעילו חברי כנסת מהליכוד הצליחו להעביר את החוק הזה שפגע בציבור. זה היה אותו דבר בנושא פיצול התחנות וזה גם עכשיו לטעמי אותו דבר בדיוק.
אין שום סיבה בעולם. קודם כול, האם ביקשת אי פעם דוח מהרשות השנייה כמה תחנות רדיו מפסידות יש וכמה מרוויחות? אולי תבקש, תדע כמה הן מרוויחות.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אני אמרתי במפורש שעצם זה שהן ירוויחו יותר יגרום להן לעשות תכנים יותר איכותיים לציבור.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא, כי אתה אמרת שהן מפסידות אז אני אומר שהן לא מפסידות. אז אני אומר לך שהן לא מפסידות, אתה רוצה שירוויחו יותר.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
וכדי לשפר אותו אנחנו צריכים לעזור להם להכניס כסף. אבל אתה יודע מה העניין. מה אני הרי עושה? לא באתי ואמרתי – תיקחו את רצועת השידור המרכזית ביותר ותהפכו אותה לזמן פרסומות. ממש לא.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
בדקות מתות, בדקות שאין להם מה לעשות בהן, להכניס שם פרסומת, מה כזה אסון גדול בסיפור הזה, ובלבד שיהיו לי תכנים יותר איכותיים אחר כך לציבור.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה לא מה שהחוק הזה אומר. אני נורא מצטער, חבר הכנסת זוהר, זה לא מה שהחוק הזה אומר. החוק הזה אומר שהחישוב יהיה רבעוני. יכולים לתקוע את זה בשעות הפריים, והם יתקעו את זה בשעות הפריים. ברור לך שהם לא ישדרו את הפרסומות העודפות שלהם באחת בלילה כשאף אחד לא מאזין.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
קודם כול, אני מחזק גם את ידיך, ואיך קראת לזה – טהרנות, זה כנראה לא הדבר שאנשים באמת סובלים ממנו במינון יתר כאן.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני חושב שכדאי שגם נפסיק עם זה, אז ככה זה גם ירד מסדר-היום. לגבי הנושא הזה, תראו, אני חסיד גדול מאוד בדברים מסוימים – ואני אומר את זה גם מתפקידי הקודמים – שלפעמים עודף רגולציה, אומרים לך, תנהל משהו, תנהל אותו טוב, תנהל אותו באיכות, תשקיע בו, אבל אנחנו נגיד לך איך ומה.
והראיה, אתה יודע, ראש עיר לפעמים - עד חקיקה מסוימת שקרתה בשנים האחרונות – אתה יכולת לנהל את העיר אבל באה רגולציה כזו ואחרת ואתה לא יכול לעשות דברים כדי להפיק יותר מהמשאב שלך, לא רק להפיק רווחים כרווחים אלא להפיק רווחים כדי - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה יכול להתפשר על בינוניות ולהגיד, חבר'ה, תמשיכו הלאה. אני חושב שגם החשש שלך הוא לא נכון. במידה וזה יהיה גם מה שמדובר חודשים או משהו כזה ולא על רבעוני, החשש הוא לא נכון כי בסוף יש תחרות ובסוף אנשים רוצים את הרייטינג. אנשים רוצים את ההצלחה של הרייטינג, יש תחרות בין הרשתות, אחרת ישימו כל השעה פרסומות, אף אחד לא ישמע אותן בחיים.
תהיה פה תחרות מסוימת, יהיו גבולות מסוימים, יהיה פה היגיון מסוים ואם זה דבר שהוא יכול לשפר ולתת להם אפשרות לשפר גם את רמת התוכניות ורמת ההשקעה שהם עושים בשביל התוכניות והמלל שיצא באותן תוכניות, אני לא רואה בזה בעיה כל עוד זה בתחום הסביר והנורמלי, והשוק יעשה את שלו. מקום שיגזים וייקח יותר מדי, יפסיקו לשמוע אותו, זה הכול. פה אתה לא לקוח שבוי, אל תשכח.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני חושבת שאני לא חתומה על החוק. צריך לאפשר לתחנות הרדיו באמת חופש אבל צריך גם כן באמת לשלוט בזה בצורה כזאת שזה לא יהיה מאוס כי אם זה יהיה מאוס, יעברו בכלל לתחנה אחרת.
אבל אני חושבת שלאור התחרות בשוק, אולי ככה גם יקל עליהם לפתוח את הכול כדי שיהיה יותר קל. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. בסוף הציבור הוא שיקבע לאיזה תחנה הוא יאזין. תחנה שהגזימה, ילכו למקום אחר.
גיל ברגפרוינד
¶
שלום וברכה. תודה, היושב-ראש. המציאות היא שעצם הטלת מגבלת הפרסום היא זאת שבעצם אמורה לאזן בין צורכי המפרסמים לבין זכות הציבור לקלוט מסרים פרסומיים ככל שהוא לא רוצה אותם אבל הוא חייב לשמוע אותם.
אז הצעת החוק הזאת היא בעייתית מבחינתנו כי היא עלולה פשוט, כמו שחבר הכנסת מיקי רוזנטל סובר, גם אנחנו סוברים שבעצם בפרקטיקה מה שיקרה זה שהעומס ייווצר דווקא בשעות הפריים-טיים, ובעצם הציבור, לא תהיה לו אפשרות אלא רק לצרוך פרסומות באיזה סדר שלא יהיה באותן שעות כל הזמן.
גם היום יש רגולטור וככל שלא ניתן לעשות את הדבר הזה, צריך מה שנקרא לאפשר – מכיוון שהחישוב הרבעוני יגרום להפצצה, אם היום תחנה צריכה לעשות איזושהי פעולה, יוכל לפעול הרגולטור ולקבל את הפתרון לדבר הזה.
אנחנו מתנגדים להצעת החוק.
זיו מאור
¶
אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק, חושבים שהמהלך הנכון באמת הוא ביטול מוחלט של הסעיף שמגביל את היקף הפרסומות שהמשדרים משדרים. מאחר שמהלך כזה לא באמת עומד על הפרק - - -
זיו מאור
¶
לא, אנחנו בעד המשדרים בהקשר המסוים הזה ונגד פיקוח רגולטורי. נעיר שאנחנו תומכים בפריסה רבעונית על פני חודשית ב-15% על פני 10% אבל הכי חשוב, אנחנו מתנגדים לרכיב בהצעת הממשלה לתת לחוק תוקף של חצי שנה בלבד ולבחון אותו אחר כך, ואני אסביר מדוע.
פרסומת היא המחיר שמאזינים משלמים עבור האזנה בתחנת הרדיו, פיקוח על זמן הפרסומות הוא שווה-ערך לפיקוח על מחירים.
זיו מאור
¶
אם כך, אני מתנצל. אני רק אעיר, במנותק מהרכיב הזה שמסתבר שהוא לא קיים, רק לגבי מה שלהבנתנו צפוי לקרות בעקבות יישום הצעת החוק. שלא יהיה ספק שהתוצאה המיידית של הצעת החוק היא ניקוז של הפרסומת לשעות הפריים-טיים. בחודשים הראשונים של יישום הצעת החוק ההאזנה לרדיו האזורי בפריים-טיים תהיה בלתי נסבלת. ייקח כמה חודשים עד שהתחרות תחלחל ובעלי התחנות יצליחו לכנס את המפרסמים שלהם לשלם יותר על כל חשיפה בפריים-טיים. ייקח כמה חודשים עד שכמות הפרסומת תרד.
אחת התוצאות הבלתי נמנעות של פיקוח על מחירים וקביעת מחירי מקסימום היא שכל הספקים בשוק נצמדים למחיר המקסימום, ותחרות ככל שישנה עוברת למאפיינים אחרים של המוצר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אתה יודע שיש אזורים שאין בהם יותר מרדיו אזורי אחד ואנשים רוצים להאזין לרדיו האזורי. זה מוצר טוב, אבל אין תחרות. בכל אזור הדרום לדעתי יש רק רדיו אחד, והם רוצים, הם אוהבים את הלוקליות, הם אוהבים את השיחה על הנושאים שקרובים אליהם, אבל אין תחרות.
זיו מאור
¶
אני מסכים אתך, אדוני, אני תומך בכך שהרשות השנייה תפתח יותר אפשרות לתחנות רדיו אזוריות ושתהיה תחרות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אז אתה אומר, אם אני מבין נכון, איפה שיש תחרות תאפשרו את זה אבל איפה שאין תחרות, מה?
זיו מאור
¶
תאפשרו תחרות. כלומר, תאפשרו פתיחה של יותר תחנות רדיו. הסיבה שאין תחנות רדיו מקומיות היא משום שהרגולטור מגביל את היכולת לפתוח תחנות רדיו. תודה רבה, אדוני.
חגית ברוק
¶
חגית ברוק, משרד התקשורת. אנחנו הגשנו נוסח שמבטא את העניין העיקרי המהותי מבחינתנו, שבסיס החישוב יהיה חודשי ולא רבעוני. זה גם היה התנאי לתמיכת הממשלה בהצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה.
יתר התיקונים שעשינו הם ענייני נוסח בלבד רק בשביל שהסעיף יהיה קוהרנטי ויהיה ברור ובהיר יותר, אז זה מה שיש לי להתייחס.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להגיד לכם שמניסיוני וממחקרים שעולים, מכל כלי התקשורת הרדיו האזורי הוא הרווחי ביותר – מהפרינט - הכי רווחי, אין מה לעשות.
היו"ר איתן כבל
¶
זה מה שאנחנו מנסים לעשות בין הרשות לתאגיד, בין היתר, שלא יהיו עשרה צלמים וכו'. זה כל העניין. כשזה עולה לך מכיסך אז אתה צריך לפעול גם כן בהתאם. בבקשה.
ניר שויקי
¶
ניר שויקי, מנכ"ל בפועל של הרשות השנייה. ועדת הרדיו של מועצת הרשות השנייה קיימה דיון בנושא הזה ולאחר שהיא בחנה את הנושא היא החליטה שהיא תומכת במעבר לחישוב חודשי. ויתרה מזו, היא גם אמרה שלאחר חצי שנה נבחן את הנושא וככל שנגלה שאין פגיעה באינטרס הציבורי, יהיה מקום לשקול גם לעבור לחישוב רבעוני אבל זה רק לאחר בדיקה.
ניר שויקי
¶
אני אומר שכרגע מועצת הרשות השנייה, ועדת הרדיו של המועצה, תומכת בחישוב חודשי. בנוסף אמרתי, שאחרי חצי שנה נעשה בדיקה וככל שלאחר הבדיקה הזאת יתגלה שאין פגיעה באינטרס הציבורי ותתקבל החלטה שאנחנו חושבים שזה נכון יהיה לעבור לרבעוני, אז נפעל בהתאם.
חגית ברוק
¶
"הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – זמן תשדירי פרסומת בשידורי רדיו), התשע"ז-2017
תיקון סעיף 85
1. בסעיף 85 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 –
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי להקצות הקצאה שונה של זמן
תשדירי פרסומת, ובלבד שמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת שישדר בעל הזיכיון לשידורי
רדיו, לא יעלה על החישוב החודשי הכולל של זמן תשדירי הפרסומת המותרים לו לשידור לפי סעיף קטן (א)(2)."
זה בעצם מהות הדבר. סעיף (א) מדבר על זמני ההקצאה המותרים בכל שעה.
חגית ברוק
¶
זמני שידור פרסומות המרביים שמותר לבעל זיכיון לשידורי רדיו לשדר, וזה מתייחס להקצאה שעתית. הסעיף הזה בעצם אומר שעל אף המגבלה השעתית, יש אפשרות להקצות את זמני שידור הפרסומות בצורה שונה, ובלבד שזה לא יעלה על הסכם החודשי.
חגית ברוק
¶
"(2) בסעיף קטן (ב), במקום "להתיר למורשה לשידורים" יבוא "להתיר לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ולבעל רישיון לשידורי טלוויזיה" "- פה אני עושה שינוי קטן בנוסח. במקום "של מורשה לשידורים" יבוא "של בעל הרישיון או של בעל הזיכיון", ואחרי "לתשדירי פרסומת על" יבוא "עשרה אחוזים", ופסקאות (1) ו-(2) יימחקו."
כל סעיף קטן (ב) שמדבר על הקצאה שונה שמתייחסת לאחוז מתוך זמן השידור, יתייחס מעתה רק לבעל זיכיון או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה מאחר שהמגבלה לעניין בעלי זיכיונות לשידורי רדיו השתנתה.
חגית ברוק
¶
רצינו למחוק את המלים "של מורשה לשידורים", אבל זה פשוט יצא משפט קצת סתום. במקום "של מורשה לשידורים" זה "של בעל הרישיון או של בעל הזיכיון". זה ממש נוסח.
לאה ורון
¶
אתה מצביע במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין; חבר הכנסת איציק שמולי יצביע במקום יוסי יונה.
קריאה
¶
חבר הכנסת ביטן צריך לצאת.
הצבעה
בעד – 4
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – זמן תשדירי פרסומת בשידורי רדיו), התשעז,-2017, נתקבלה.
לאה ורון
¶
הצעת החוק אושרה לקריאה הראשונה. הנציג של אגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, מוסר שההצעה אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.