הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 387

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

פרוטוקול מס' 202

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ג באדר התשע"ז (21 במרץ 2017), שעה 8:00

החלטת הממשלה בנושא הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: דוד אמסלם – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה

אברהם נגוסה – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

אלי אלאלוף

הרב יצחק פרץ - ראש מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

ירון קטן - מנהל מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

צאלה דיוק - מרכזת בכירה, נציבות שירות המדינה

יפעת יהודאי - נציבות שירות המדינה

גלית אפרים - משרד החוץ

סוני זינגר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

פנטהון סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

דוד דנקר - הסוכנות היהודית

הרב שמואל סוטרה - רבני צהר

יצחק מולה - יו"ר מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

שירן עמוסי - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אדלה טגנה - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אלהיין מלסה - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

גלגאי טפרה - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

טאריק רטא - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

דמלש בלאי - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אסרסה ג'מבר - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

מלקה קפלה - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

דנקיטו זוודה - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

יהלן - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אנצ'י - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

טמצ'ו - מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

ליטל סבר - שדלן/ית

יעל שילוני - שדלן/ית

אביבה ברעם - שדלן/ית

לאה קריכלי – מנהלת ועדת הפנים והגנת הסביבה

דנה גורדון – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

אהובה שרון, חבר המתרגמים

החלטת הממשלה בנושא הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר - ישיבת מעקב

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתכבדים לפתוח ישיבה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא יישום החלטת הממשלה 716 ו-1911 בנושא הבאתם לישראל של אחרוני היהודים הממתינים באדיס אבבה ובגונדר, ישיבת מעקב.

ברשותכם, אני רוצה קודם כל להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת אלי אלאלוף שהיה שם לפני כשבועיים והוא יספר לכם מהחוויה שלו. הוא צריך לנהל ישיבה בעוד כמה דקות. אלי, קודם כל, תודה רבה לך על כך שכיבדת אותנו בנוכחותך.

תודה לאברהם ולדודי. כמו שאמר יושב ראש ועדת הפנים, לפני שלושה שבועות הגענו לשם מספר חברים לפי הזמנתו של אברהם. היו אתנו מאיר כהן וחיליק בר. אני חייב להגיד שכמה שחשבתי שאני יודע מה קורה בקהילה היהודית באתיופיה, די הזדעזעתי מהמצב שם.

אנחנו נטשנו אותם. אנחנו לא רואים אותם כקהילה יהודית. אנחנו מדברים אתם על מושגים של חיסול הקהילה והקהילה לא קיימת. כאילו אין שם יהודים. כל אחד מאתנו הפך לשופט של האחר. אין שום הצדקה להתנהגות שלנו, לא הממשלתית ולא האישית של כל אחד מאתנו בתפקידו.

אני חושב שהמצב שם הוא בלתי נסבל. להפסיק את כל השירותים האפשריים, אם אלה השירותים הדתיים, לקחת להם את ספרי התפילה – האשימו אתכם חברים מהסוכנות – לקחת להם את אביזרי התפילה המינימליים, הם מעבירים ביניהם את התפילין כי אין מספיק לכולם. אני חייב להגיד לכם שבחיים לא הייתי בשחרית עם אלפיים ומשהו אנשים שישבו והתפללו בכוונה מדהימה ומרגשת, עם שירה מכל הלב, עם מקהלה שמפרידה בין בנים לבנות, עם אהבת ישראל בלתי רגילה. אנחנו שכחנו אותם באדישותנו.

מערכת בריאות שלא קיימת. אין לאנשים את השקל או הדולר כדי להגיע לטיפול רפואי ולצערנו מה ששמענו מאוד מדכא. המקום היחיד שבו אין מקום, הוא בית הקברות היהודי. אין יותר תמיכה בצעירים. יש שם קבוצת צעירים שאם הייתה להם האפשרות להתפתח כאן בארץ בתכנית נעלה ובכל תכנית אחרת, היו מחר המנהיגים של המדינה שלנו.

אנחנו הרגשנו שאנשים מתחננים להגיע לארץ, שיכירו בהם כיהודים, עם מנהיגות צעירה מרגשת. היושבת ראש בגונדר, היושב ראש באדיס אבבה מסורים בצורה שקשה להאמין שיש עוד אנשים שמוסרים כך את נפשם למען האחרים.

אתמול הייתה לי ישיבה עם שרת הקליטה ובאמת עשינו דיל שנעבוד ביחד למענם. אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. מי שיעלה, אנחנו צריכים לקבל אותו בשמחה ובקצב מהיר. לא יכול להיות שהחלטת ממשלה שידידי דודי ציין מאוגוסט, לא התחילה לפעול עד לפני שבועיים וחצי ובתירוצים שקשה להאמין שיש עוד פקידים שמסוגלים לומר תירוצים מסוג זה. אין מקום. שילך לבניין של הסוכנות, מסודר, מוכן, שיעבוד משם, מגונדר. הוא אומר שאין מקום בשגרירות. השגרירה פתחה לנו את הדירה שהיא מוכנה להעמיד לרשות הפקיד של משרד הפנים ושני האנשים שם אבל הוא אומר שזה לא מתאים, חסר מזגן. איזה מזגן? אנשים מצפים שמישהו ימסור להם שהוא מתייחס אליהם ומתחשב בהם.

אני חושב שכל המערכות שלנו צריכות לעבוד היום, לא מחר. צריך להביא את כל מי שיכול לבוא בצורה הכי מסודרת. יש החלטת ממשלה מאוד מסודרת אבל היא לא האחרונה. צריך להתייחס לכל החלטות הממשלה, גם הקודמות. אין החלטה שמבטלת את הקודמת אלא להפך, היא משלימה את הקודמת. אני עברתי על כל החלטות הממשלה שהיו בנושא הזה. רגישות שלא קיימת. אני הזדעזעתי מההתנהגות של נציג משרד הפנים והעברנו מכתב שלי יחד עם אברהם, מאיר כהן וחיליק בר. אי אפשר לשמוע דברים כפי ששמענו מנציג משרד הפנים.

עוד בקשה אחת לאחים שלנו שעלו מאתיופיה. תפסיקו לתקוף אחד את השני. זה מנוצל לרעה של האחים שלנו באתיופיה. אני חושב שזה פשע להשמיץ אחד את השני. חברים, במשפחה שלי – לצערי יש כבר בני דודים שהם לא יהודים – אימא שלי הייתה אומרת לי: אל תנטוש אותם, תביא אותם אלינו. גם יהודי שחטא, הוא יהודי. אסור לנו לוותר על אף אחד. המדינה שלנו לא הייתה נראית כך לולא העלייה המדהימה שהגיעה מברית המועצות בלי לבדוק בציציות של כל אחד ולא צריך לבדוק.

כאן הרבנות מוכנה. זאת לא יהדות שלא מוכרת. הרבנים הכי גדולים שלנו, הרב עובדיה יוסף, היום הרב שייבדל לחיים ארוכים הרב עמר, כולם אומרים תביאו אותם. הם משלנו והם מחכים לנו. אני לא מדבר על הסביבה הקשה. מולה סיפר לי על הילדים שבשביל עשרים אגורות רצים לשוק לשאת שקיות ענקיות וכשהם מגיעים לארבעה-חמישה שקלים שלנו, חוזרים בריצה הביתה כדי לקנות קצת אוכל לבית. איך אנחנו יכולים להישאר אדישים לדברים האלה?

גם הארגונים האמריקאים, היהודים האמריקאים, הורידו עליהם גרזן. למה? הג'וינט, לפי מה שסיפרו לנו, הוא שולח מנות ואוכל ועזרה ללא יהודים ולמען היהודים שלנו אסור לו לפעול. למה?

כולל הסוכנות. לסוכנות יש פרויקט ללא יהודים.

זה עוד יותר גרוע. אני כאיש סוכנות לשעבר, עוד יותר מתבייש, אם זה נכון.

תנועת בני עקיבא, יש שם צעירים מדהימים, צריך לשמוע אותם. אני חושב שאת הסרטון הדפוק שלי – אני לא יודע לצלם – ראיתי יותר מ-500 פעמים מאז חזרתי. איזו כוונה יש להם אבל מה השאירו שם בני עקיבא? שלושה דגלים. למה הם לא חוזרים אליהם? למה אין קומונר? למה לא שולחים להם דברים? אתם יודעים, החולצות שהם לבשו בדרך כלל הן כחולות אבל היום הן לבנות מרוב כביסות ידניות כמובן.

תנאי המגורים שלהם מזעזעים. אני מודה, אברהם אמר לי שאבוא לראות עוד. קשה לי לראות שיהודים שלנו חיים בתנאים כאלה, שניים עד שלושה מטרים חדר עם שמונה אנשים. אפילו בעמידה איך אפשר לעשות זאת? איך אפשר לחיות ולגדל שישה ילדים וזוג הורים?

חברים, צריך שכולנו – אני מתנצל שאני עושה את זה רק אחרי הנסיעה. אני חשבתי שאני מכיר את הקהילה, ואני לא מסוגל לראות שיהודים יהיו במצבים כאלה בעולם. חברים, הם יהודים. מי שיגדיר את עצמו יהודי, בעיני הוא יהודי. תנו לרבנות להחליט. הרבנות מחליטה טוב יותר מכל אחד מאתנו. אנחנו נהיינו סופר חרדים שבחרדים. אני רוצה להגיד לכם שהחרדים האשכנזים דווקא לא רוצים לשפוט אותם. דיברתי עם חבריי מהסיעות החרדיות, הם לא שפטו אותם. צריך לטפל בהם. הם לא מתבטאים וגם זאת גישה.

חברים, המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל והוא בלתי אפשרי. לגבי 1,300 אפשר לעשות מאמץ ולהביא אותם לקראת פסח שיהיו אתנו, שיהיו אתנו בליל הסדר. אין שום סיבה לא לעשות זאת. איש הסוכנות אמר לי בצורה הכי מובהקת שהוא לא ישאיר אחד שיופנה על ידי משרד הפנים יותר מיומיים-שלושה וכי יש לו את כל הסידורים עם הטיסות ועם ההסעות. יש לו הכול. הוא היחיד שנתן לנו תקווה, אני חייב לומר זאת וכבר אמרתי את זה בכנס.

צריך להזדרז. אני לא יודע מי כאן נציג משרד הפנים. אני רוצה לומר לך מר ארבל, רצינו להיפגש אבל לא הרגשת טוב, תהיה בריא. הנציג שלך, אם הוא לא היה יהודי כמוני, הייתי משתמש במושגים בלתי נסבלים. האיש הזה רע. האיש הזה לא מחפש פתרונות אלא מחפש לסבך את העניין. המנכ"ל שלך אמר לי שלא יכול להיות שהוא יחליט לבד, כנראה קיבל הנחיות אבל אני לא מאמין שנתת לו הנחיות כאלה. האיש יגיד שהוא יתקשר אליהם בטלפון. איזה טלפון יש להם? אם לא, הוא יגיד שהוא יתקשר דרך המשפחה בארץ. תראה את האבסורד. הם כאן מולך. תעשה את זה בדיסקרטיות, מילא, תשתמש ביושבת ראש הקהילה אבל הוא אומר שהוא לא מדבר אתה. מה זה לא מדבר אתה? היית מגיע לפריס לאיזו קהילה יהודית ולא מדבר עם יושב ראש הקהילה? אני כל הזמן השוויתי את הידע שלי שיש לי על יהדות צרפת או מרוקו ומישהו היה אומר לי שמחסלים את הקהילה בפס, היכן שנולדתי, למרות שיש רק מאה יהודים, הייתי מחפש איך לסדר אותו. מה זה לחסל קהילה? איזה מושג זה? שמעתם מושג כזה על קהילה כלשהי בעולם? בדקתם את הציציות של כל יהודי בעולם, בארצות הברית ובעוד מקומות? תראו כמה אנחנו סובלים שלא אוהבים אחד את השני.

מר ארבל, אתה חייב להתערב ומיד. ההתנהגות של השליח שלך לא הולמת. ההתנהגות שלו לא מייצגת את המדינה שלנו ואני בטוח שתבין זאת אחרי שתתרשם. הוא לא יכול להישאר שם ימים ולהגיד שהוא מחכה שיכינו לו. איזה קונטיינר, איזה חדר פעילות הוא צריך? יש כאן משרד של הסוכנות ואם אתה רוצה, יש לי תמונות שלו, סופר מסודר. הם יקבלו אותו אחר הצהרים, הסוכנות תקבל את העולה הפוטנציאלי אחר הצהרים ושהוא יעבוד בבוקר או שיעבדו ביחד.

החבר'ה שתקועים שם מבינים מילה אחת – ישראל. כל מי שבא לשרת אותם, זאת ישראל. אני לא מבקש ממך שתתנצל אבל אני מבקש שתטפל בזה כי ההתנהגות שלו – ואני רק חמישים שנים בשירות הציבורי – בחיים שלי לא פגשתי מישהו שדיבר כפי שהוא דיבר. אמרו לי החברים שאתאפק. אני מכיר את המערכות. עבדתי מספיק זמן בממשלה, בסוכנות היהודית ובסקטור הפרטי הפילנתרופי ולא שמעתי איש שדיבר כל כך בזלזול על הקהילה שממנה הוא יצא, עם הרגשה של אני ואפסי עוד. זה לא יאומן. אני אמרתי לחברים, והם ראו את זה, שהאיש צריך לקבל או רביזיה מחשבתית או תחליפו אותו. ההתנהגות שלו היא פשוט בזויה, בעברית פשוטה.

אני באמת מתנצל חברים על שאני פותח את הבוקר כך אבל אני בא מכאב יהודי ליהודי שלי. עשינו דברים אדירים כאן אבל זה לא מספיק ונמשיך ונעשה עוד יותר. חייבים לעשות יותר, גם כאן, אבל שם? חבר'ה, אתם מסתכלים על אנשים ששוקלים פחות ממשקלו של ילד.

אני חייב לציין כאן את המסירות. באמת, אברהם, אני לא אתן לך מחמאות, לא מגיע לך כי זאת המסירות שלך. אבל אחד כמו הרב ולדמן, איזו נשמה. יש אנשים שרצים ועושים. אין לו שום תפקיד רשמי. הוא עושה את זה בהתלהבות עם השפה המקומית. איזו מסירות נפש יש לאיש הזה.

הוא עובד הסוכנות היהודית.

היום הוא איש הסוכנות אבל כל הזמן הוא אמר שהוא שם על חשבון החופש הפרטי שלי כי הסוכנות לא אמרה לו שהוא מייצג אותה. הוא היה מאוד זהיר.

חבר'ה, בואו נתפוס את עצמנו. כל אחד מאתנו יכול להשפיע ולשנות את זה. אני שוב פונה אליך מר ארבל ממשרד הפנים, אנא, טפל בנושא הזה. אין שום סיבה ששבעה חודשים אחרי קבלת ההחלטה של הממשלה, מחפשים את המזגן שאמור למזג את החדר שלא צריך למזג. תודה רבה ואני מתנצל שאני הולך.

תודה רבה לחבר הכנסת אלי אלאלוף. האמת היא שאתה ריגשת אותי עד דמעות. כשאלי מדבר, אני הייתי שם לפני שנה, התמונות חוזרות אלי. הוא רק ביטא את זה באופן כזה שאני לא יודע לבטא, באופן הרגשי. באמת, יש לי דמעות בעיניים. זה החזיר אותי אחורה.

תודה.

תודה, אלי.

קשה לי להמשיך אחרי המילים שלו אבל אין ברירה אלא לעבור לצדדים הטכניים. עמוס, אני הבנתי שהבעיה היא אצלכם. אני כבר חופר כאן בסיפור הזה די הרבה זמן. באופן מעשי, אתם בעצם האנשים שאמורים להתחיל את השרשרת. עזוב עכשיו את משרד החוץ, כן חדר, לא חדר, כל זה בדיחות שלדעתי לא הייתי מעלה אותן כאן. אני מסכים אתו במיליון אחוזים. עשינו כמה דברים בחיים ואנחנו גם יודעים לעשות דברים ולפתור בעיות בצדדים ולהתקדם. יש משימה. אני גם הבנתי שיש בעיה עם האנשים ששלחתם. כנראה שאלה אנשים שכל התפקיד שלהם הוא לא להביא את האנשים משם. אתה מכיר את המתחים בתוך העדה. אני מסכים עם כל מילה שאלי אמר אבל אני כרגע לא בא לגשר ביניהם. זה לא הזמן ולא המקום.

אני הבנתי שאתה שלחת שלושה אנשים שכל תפקידם הוא לא להביא אותם. במבחן המעשה, זה מה שקורה. אני הייתי משוכנע שלפסח יגיעו לכאן מאתיים אנשים. אין שם סיבה שלא. אם זה היה יהודי מרוסיה, הוא היה כאן. אם אלה היו יהודי מרוקו, הם היו כאן כבר מזמן. לא היה יום אחד שהיו מחכים. אני אומר לך שהיום רוצים להעלות ממרוקו יהודים, הם כאן. איפה יש בעיה? שם.

התקבלה החלטת ממשלה, גם זה היה בדם, יזע ודמעות, החלטה מפורטת מאוד. אני לא מכיר הרבה החלטות מפורטות כאלה. אנחנו לקראת פסח ולא נחת כאן ולו בן אדם אחד. ההוא מחכה, ההוא מחכה, ההוא לא זה, ההוא פה, ההוא שם, הוא מחפש למה להגדיר אותו דווקא לא בר עלייה לפי החלטה. כשאנחנו דיברנו על בן אדם בודד, התכוונו באותה נקודת זמן שהוא בודד, אז מה, הוא יחכה לכם עד שתביאו אותו? הוא כבר יהיה סבא. אז מה, הוא יישאר ערירי? תפתחו את הראש. תתחילו אתם לעשות את ההגדרות של בית הלל. נמצאים שם שלושה אנשים שאני מניח שפתרתם את השעות הנוספות כי אחרת הם לא היו שם וכל מה שהם עושים שם, כך אני מבין מהאנשים, הם בעצם – ושמעת את התיאור של אלי אלאלוף – לא עושים. מבחינתנו הקטע לא מתקדם בגלל שאני מבין שהאנשים לא כאן וכשהם לא כאן, אז משהו לא מתקדם שם.

אני מבין שהבעיה היא אצלכם כי כרגע זאת חלוקת הכרטיסים לעלייה. בוא ספר לנו מה קורה שם.

אדוני היושב ראש, בישיבה הקודמת לפני כשבועיים-שלושה פירטנו את כל מה שהיה מיום החלטת הממשלה.

הישיבה הייתה לפני חודש.

פירטנו את כל הנסיבות מדוע לא יצאנו עד אז. ב-26 בפברואר הוצאנו שלושה עובדים. חבל שההתרשמות מהעובד של חבר הכנסת אלאלוף היא כזו אבל שלושת העובדים שנמצאים שם, הם בין הטובים שיש ברשות האוכלוסין. אני מכיר אותם והם עשו את החלטת הממשלה הקודמת והם לא פועלים על פי גחמות או על פי רצונות אישיים אלא הם פועלים על פי צד מקצועי ועל פי מה שנדרש בהחלטת הממשלה.

אמרתי בדיון הקודם, ואני אמשיך להגיד, שהחלטת הממשלה היא מורכבת, היא מיוחדת, היא שונה מכל ההחלטות הקודמות. לא מדובר כאן בזכאי שבות, לא מדובר כאן ביהודים אלא מדובר כאן בהחלטת ממשלה פרטנית הומניטרית של בני משפחה מקרבה ראשונה.

תתייחס להחלטה. אם הם יהודים או לא יהודים, עזוב את זה בצד כי זאת החלטה אחרת.

לא. זה לא עזוב בצד.

אתה לא הרב הראשי בעניין הזה.

אני לא נכנס כרגע. ההחלטה עצמה היא הבאה של אנשים על פי החלטת ממשלה שהיא לא קשורה ליהדותם ולא קשורה לזכאותם על פי חוק השבות.

אנחנו מכירים את המסלול. אנחנו מכירים שהם באים דרך חוק הכניסה לישראל. סיפור אחר. אנחנו מכירים את הכול. אנחנו לא שם. יש החלטת ממשלה מפורטת.

החלטת הממשלה מדברת על מי ששייך לקהילה.

בוודאי.

אלא לא 102 מיליון אתיופים. תדייק.

אני דייקתי.

יש הגדרה ברורה וקריטריון ברור בנושא של מי שהוא זרע ישראל, מי ששייך. כתוב.

אני מכיר את החלטת הממשלה. תחילת הביצוע שלה מבחינתנו היה מה-26 לפברואר, באותו יום בו טסו שלושת העובדים לגונדר. התחילו לראיין שם אנשים. נכון להיום התראיינו בסביבות 500 אנשי הקהילה שם, שזה משהו כמו 120 בתי אב, על מנת לבדוק את זכאותם כאן בישראל. חלק מהבקשות, יש בעיות של אינטרנט ותקשורת, כבר הגיעו לכאן לישראל ואנחנו עובדים על הבקשות האלה, במקביל. עדיין לא אישרנו. התחלנו כבר לאשר אבל עדיין לא שלחנו לסוכנות את אישורי הזכאות שלהם. אני מניח שמשבוע הבא כבר הסוכנות תתחיל לקבל אישורי זכאות מתוך הקבוצה הזאת של ה-500 אנשים. כרגע העבודה היא בגונדר. ניסינו בתיאום עם הסוכנות להסיט אחד מהעובדים שיעבוד גם באדיס כדי לפצל את העבודה גם באדיס וגם בגונדר אבל יש שם בעיה שיהודה יתייחס אליה מבחינת עלויות, מבחינת אפשרות לעבוד שם במקביל. במידה ולא, החבר'ה האלה יחזרו לקראת ערב פסח ומיד אחרי פסח נוציא עוד אנשים. במידה שיסתדר העניין באדיס, נעבוד גם באדיס וגם בגונדר.

לא הבנתי. למה אתם לא עובדים גם באדיס? זה מתחבר לדיון הקודם? רכב, מזגן, כל הדברים האלה?

אין בעיה של מזגן. לא שמעתי אף פעם על בעיה שלמזגן. הסיפור באדיס הוא מאוד מאוד פשוט. הסברתי אותו ואני אסביר אותו שוב. משרד החוץ לא מאשר לעולים הפוטנציאליים להיכנס לתוך מבנה השגרירות, רק בתוך חצר השגרירות. המשרדים שלי הם בתוך מבנה השגרירות. אנחנו היינו בשטח, אם אני זוכר בנובמבר ואולי לפני כן, ובדקנו איך מקימים "מתחם" שיוכל לשמש את העולים בחצר השגרירות. הובטח לנו, אחרי שבדקנו באלכסונים, שתוך חודש ימים זה יהיה מוכן. אחרי חודש ימים הסתבר שזה לא יהיה מוכן ומה שבחרנו יחד עם אנשי משרד החוץ, צריך לבחור משהו אחר שגם אותו ראינו. גם על זה כאן בישיבה, אם אדוני זוכר, נאמר שתוך חודש ימים זה יהיה מוכן. כאן, בישיבה כאן. זה לא יהיה מוכן תוך חודש ימים. נציג משרד החוץ יצא לשטח, הארכיטקט שלהם, כדי למדוד ולמצוא פתרונות.

עוד מעט נשמע את משרד החוץ.

כאשר חברי הכנסת היו בביקור, אמרה להם השגרירה שהיא מוכנה לתת שלושה חדרים בחצר.

היא לא רק אמרה לנו אלא היא פתחה והראתה לנו חמישה חדרים. שני חדרים בטיפול, שלושה חדרים בדירה עומדים ריקים והיה אפשר להתחיל לעבוד כבר מזמן. ראינו גם מקום המתנה, ראינו גם את המשרד של הסוכנות. יהודה, אני לא מסכים עם מה שאתה אומר.

זאת זכותך וזה לגיטימי. זה בסדר גמור.

יש חמישה חדרים. היא אמרה לי. היא הראתה לי.

בגלל כבודם של קולגות שלי ממשרדים אחרים, תרשה לי בבקשה לומר את זה בשיא העדינות. בשיא העדינות. לא כל כך מדויק. הדברים האלה צריכים להיבדק עם האנשים בארץ. אני לא אכניס עולים ל-טוקול. העולים ייכנסו כמו שאני מעלה עולים מארצות הברית.

זה תירוץ. אני לא מקבל.

אתה יכול לא לקבל.

זה תירוץ. אלה מבנים תקינים שהיה אפשר להשתמש בהם. האנשים שנמצאים במצב כזה, אתם נותנים תירוץ בזמן שחמישה חדרים עומדים ריקים ואתם לא רוצים להשתמש בהם.

אתה רוצה את הוויכוח כאן עכשיו? אני הייתי בשטח לפניך. למה לא הראו לי את החדרים כשהייתי בשטח? עם דמעות ביקשתי והתחננתי שייתנו לי מקום להיכנס פנימה, למה לא נתנו לי להיכנס פנימה? אתה יכול להסביר לי?

אני מקווה שהשגרירה לא עשתה הצגה. אני ראיתי את החדרים. היא פתחה והראתה לנו את החדרים.

למה היא לא הראתה לנו? הייתי עם אנשי משרד החוץ בשטח.

לא הציעו לך את החדרים האלה?

לא.

לא הציעו לך?

הציעו לי אחרי כן. כשחזרתי לארץ. חזרתי לארץ, הציעו לי ואמרו לי שאקבל דירת מגורים של שלושה חדרים בשני טוקולים. עם כל הכבוד, אני לא עובד בצורה כזאת.

למה? תסביר את זה. למה? אתה קיבלת שלושה חדרים ושני טוקולים שכל אחד עם שני חדרים. עכשיו הגדלת לשבעה חדרים. למה אתה לא קיבלת לעבוד בחדרים האלה? אני רוצה לשמוע. אלה מבנים טובים, סופר טובים.

אני לא ראיתי את המבנים הטובים האלה שאתה ראית. לי נאמר שלושה חדרים לשני טוקולים. טוקולים הם סוכה.

אלה לא הטוקולים שגדלנו בהם כאן. הם יותר משופרים. זאת יותר וילה. מה רע בזה?

לא נאמר לנו וילה. נאמר לנו טוקולים.

אם אנחנו לא נשבור את התירוצים האלה, לעולם לא יגיעו.

לא תוכל לשבור את התירוץ. עולה מאתיופיה שעולה לארץ חייב לעבור בדיקה רפואית. לא אני קבעתי את זה אלא אתה היית בין אלה שקבעו את זה.

תעשה שלושה חדרים למשרד ושני חדרים לבדיקות רפואיות. מה רע בזה?

צריך שלושה חדשים - צריך חדר רופא, חדר צילום וחדר אחות. זה הסטנדרט שמשרד הבריאות עבד בגונדר, זה הסטנדרט שעבדו גם שם. כשנכנסים עולים, איפה יהיו העולים? איפה תהיה ההמתנה של העולים? תחת הגשם בחוץ?

לא. בפנים יש מקום המתנה.

אין מקום המתנה. אני הייתי בשטח.

אני ראיתי את זה. יש מקום המתנה.

השמש קופחת.

הזמן שלנו קצר ובוודאי לא התכוונתי לבזבז עכשיו את הדיון כאן על האם יש טוקול או אין טוקול. אנחנו לא בני 12. יש לי כבר קרחת רק מהתשובות האלה. יהודה, אתה אולי הבן אדם הטוב באירוע אבל כרגע עזוב. ברמה של חדר, עלייה לא נעצרת בגלל שאין חדר.

יש 3,000 אנשים בגונדר.

רגע. אני אומר שאנחנו לא צריכים ללכת לשם כי הדיון הזה הוא לא אינטליגנטי כי מעולם לא עוצרים אפילו לא טיול שנתי בבית ספר בגלל חדר. זה לא תירוץ. אלה שטויות. כשהייתי בן 18 ויש לי משימה בצבא, הייתי מביא עוד שני חדרים מהבית. בוודאי לא הייתי נותן תירוץ כזה, לא לעלייה של אלפי יהודים שצריכים לבוא לארץ ישראל. עזוב, שים את זה בצד.

הנתונים שקיבלתם הם לא מדויקים. הדברים שאברהם מציג כאן, הם לא מדויקים.

אני רוצה להתקדם.

אתה בעצמך אמרת שלושה חדרים ועוד שני טוקולים. אמרת. זה מה שאני ראיתי.

אני לא רוצה להיתקע שם בגלל שהדיון כפי שאמרתי הוא מעציב אותי ומצחיק ביחד. אנחנו עוצרים עלייה בגלל שני חדרים? איפה נשמע דבר כזה? נראה לי שסבא שלי במרוקו חיכה שיהיו שני חדרים? אם היה מחכה, הוא היה נתקע שם עד היום. עזוב, אני רוצה להתקדם ולכן שים את זה בצד. אתה תתפוס את משרד החוץ ותשבור לו את הראש עד שהוא יביא לך את החדרים שאתה רוצה. אתה יודע, כשאני רוצה משהו, זה מה שקורה. הוא לא ישב בתוך השגרירות עד שאני לא אקבל את החדרים. בכוח. הוא נציג של מדינת ישראל. מה, הוא עושה לנו טובה? כל השגרירות הזאת, מה היא בכלל עושה שם? אני הייתי שם. יש שם מתחם עצום. אין לי מושג מה הם עושים עם המתחם הזה חוץ מלשחק סטנגה. אז מה, להם אין מקום ליהודים? אז מה הם עושים שם? שיסגרו ויבואו לארץ ויעבדו כאן במס הכנסה. אני בכלל מבין את התירוץ הזה. זה מדהים אותי שמדברים ומוציא אותי מדעתי.

תראה איזו שרשרת של פיקוד. אנחנו מדברים, עמוס, עם האנשים שלך שעד היום הם לא מביאים את האנשים. ברמת התוצאה זה לא הגיוני מה שקורה כאן. אני יכול לייצר משבר ממשלתי ולעשות זאת עכשיו, אני יכול ללכת לראש הממשלה ביום ראשון ולהתחיל להתפרע כאן על כל מה שקורה בכנסת. לא יכול להיות שפקידים מתנהגים כך. לא בעולם המושגים שלי. אני אומר לך, עמוס, לא בעולם המושגים שלי ואני אוהב אותך. אם לי היה דבר כזה, אני כשיש לי משימה, ואני כאן בכנסת ואתמול הייתי צריך להעביר חוק, עד שעה 2:00 בלילה ישבנו כאן והנדסנו את הכול כדי להביא אותו והבאנו אותו כי זאת היא המשימה.

אני איש משימתי. כך אני בנוי. אני צריך לעשות משהו, אני ממוקד בזה. מי שמפריע לי, אני מזיז אותו, מרביץ לו, אני אעשה את המשימה. אחרי כן יגידו לי למה ככה ולמה ככה, אבל אני אעשה את המשימה כי זאת המשימה שלי. אני מדבר אתך על משימה בה אני צריך להעמיס שקי תפוחי אדמה לתוך משאית, לא להתעסק עם בני אדם שחולים ומתים. בזה אני לא רואה ממטר. אני לא רואה בעיניים. לא במשמרת שלי קורה דבר כזה. אף ילד לא ימות שם בגללי, בגלל שלא הבאנו אותו לכאן לטיפול רפואי. זה מה שעולה לי בראש כשאני ראיתי את התמונה שאלי דיבר. נשבע לך, נחנקתי. כל התמונה עלתה לי עוד הפעם. הוא דיבר על החדר, אני ראיתי חדר של שלושה מטרים שלא יכולתי להיכנס אליו. אבא עם ילדה בת 16 ועוד ארבעה ילדים. לא האמנתי איך הם חיים. התביישתי לשאול אותו. לא יכולתי. נחנקתי. כל אחד בודק לי אם הוא כן יהודי, לא יהודי, חבר'ה, איפה אתם חיים? אתם גם מעליבים אותם. את האירוע הזה כבר סיימנו מזמן. המשימה של הפקיד לא לבדוק את זה אלא להביא אותם. הוא קיבל הנחיה, שיביא אותם. אז מה, יש שם פקידים שבודקים למה לא להביא?

אני מכיר את המתחים. אני בשוק למה זה קיים אבל זה קיים. הוא עכשיו בודק כל הזמן, נהיה לי סופר רב ראשי כדי לא להביא אותם? אנחנו בדקנו. אנחנו הבאנו את ההחלטה. אני כתבתי אותה. אני ואברהם כתבנו אותה. ישבנו אתם על התנאים, אחד אחד. אנחנו המצאנו את התנאים האלה. כמו שהוא אמר, יהדות ברית המועצות הגיעה לכאן, חלק גדול ממנה לא בהגדרה דתית יהודים. אז מה, לא היינו בעד זה שהם יבואו למדינת ישראל? בוודאי שכן. זאת אחת העליות המדהימות שהגיעה לארץ. לקחה את המדינה מכאן לכאן. אם היינו יכולים להביא את כל יהדות אתיופיה, היינו מתקדמים עוד מטר קדימה. אנחנו צריכים יהודים בארץ ישראל.

הם פה. המשפחות שלהם כאן. הייתי לפני שבועיים במבשרת, יהודה יודע ודיברתי אתו גם לגבי מרכז הקליטה שם שצריך לצבוע אותו. מה הילדים ביקשו ממני? ניגשו אלי כמה ילדים ומדברים אתי על ההורים שלהם. חבר'ה, יש כאן דבר לא הגיוני ולא נורמלי. זה לא יכול לקרות באף מקום אלא רק אצלנו ומדברים אתנו כאן על שני החדרים ועל הטוקול, על כך ששלחנו רק לפני חודש את שלושת העובדים וקודם היו לנו שעות נוספות והם לא רצו לנסוע. עמוס, זה לא בעולם המושגים שלי. כך לא מדברים מנהלים בכירים. אלה לא תירוצים שאני יודע לתת אותם. בחיים שלי לא נתתי אותם גם כשהייתי סמל ראשון. אני מתבייש להגיד את זה.

לכן אני מבקש, רבותיי, אני אומר לכם שאני מסתכל מבחינת תוצאה. אני לא נכנס כרגע לפרטים. זה לא חשוב מה קרה ולמה. התפקיד שלך, עמוס, הוא לאפשר את הכניסות. אם העובדים שלך לא יודעים לעשות את זה, לך אתה ותן להם את זה. מה זה משנה איך? זאת האחריות שלך. לא לבדוק, אתה לא הרב הראשי, איך לא להביא אותם אלא לבדוק, לבוא ולומר לי שלפי החלטת הממשלה הבאנו וצריך להביא לא 3,000 אלא 4,000. בואו תעבדו הלאה כדי להביא עוד תקציבים. זה התפקיד שלנו. אבל לא לספר לי כל היום, לבוא ולהגיד שאתה לא, אתה כן, דרך טלפון. הצחיק אותי כשאמרתם טלפונים. למי הוא מתקשר? אותו אדם עומד לידו. אני לא מצליח להבין מה קורה שם.

אני לא הייתי שם אבל אני מניח שאם הייתי שם, הייתי עושה הרבה יותר מהומה עם אותו פקיד. יכול להיות שהייתי מביא אותם אתי לארץ, את שלושת הפקידים. זה לא הגיוני. במבחן התוצאה זה לא הגיוני. מה בודקים כל היום שם? מה בודקים? מה צריך לבדוק ארבע שנים? מה יש כאן לבדוק? יש החלטת ממשלה, יש תקציב ויש הכול, תביאו אותם. אני לא מבין למה זה צריך להתנהל כך. אני הייתי משוכנע שבפסח נוחתים כאן כמה מטוסים, עושים יציאת מצרים.

אני אומר לך שאני אעשה עוד דיון בעוד שבועיים, לפני פסח, כדי לראות מה יקרה. עוד פעם טוקול, והבאנו שלושים רק כדי לצאת ידי חובה, זה לא הולך כך. זה לא עובד כך. זה לא יכול לעבוד כך. אם אתם לא יודעים, לא רוצים, תגידו לי. חבל לי על הזמן שלי. תגידו לי שאתם לא מתחברים למשימה. תגיד לי שלא מתאים לכם. אין בעיה, אז אני אדע מה לעשות. תאמינו לי שאני אדע מה לעשות.

כרגע מושכים זמן. אני הייתי שם בבית הקברות. אני אומר לכם ששם מתים אנשים כמעט בקצב שבועי ולא בגלל זקנה. כשאתם תראו את התנאים, תבינו לבד.

באדיס אבבה בית הקברות מלא. אין להם היכן לקבור.

כן. אני מבקש קצת רחמים, קצת מצפון. אני מזדעזע מזה. המשימה הזאת, הדבר הזה טורד שינה מעיני. זה הורג אותי. אני לא בן העדה, אני לא מכיר אותם, אני הכרתי אותם רק כאן בארץ. איך הוא אמר? אברהם הוא בן העדה, זה התפקיד שלו והוא מתאבד עליו, אבל באמת, הרב ולדמן הוא דבר ייחודי. אני לא מאמין, כל פעם כשאני רואה אותו, אני מחבק אותו ומנשק אותו, בשבילי הוא כמעט אליהו הנביא. רבותיי, תחשבו כל אחד שזה הבן שלו, האבא שלו, ואני מבטיח לכם שהיה טוקול ושבעה חדרים. אני מבטיח לך שהיית תופס את אותו עובד שלך והיית מוציא לו את האוזן, אם אח שלך לא היה מגיע לכאן בגלל תירוץ כזה או אחר. עמוס, דחילקום, קחו אותם משם. זאת לא עבודה, זאת שליחות. זאת לא עבודה מ-8 עד 4 אלא זאת שליחות, זאת כמעט משימת חיים, להביא את היהודים האלה לארץ ישראל, גם אם אתה חושב שהם לא יהודים. להביא את בני האדם. בסדר? שהמשפחות שלהם כאן בארץ ישראל.

עזוב אותך למה הם נכנסים, חוק השבות או לא חוק השבות, חוק הכניסה לישראל או לא חוק הכניסה לישראל, עזוב, זה פרק בפני עצמו שצריך פעם לדון עליו אבל אנחנו לא שם.

אני מבקש מכם, באמת, אני לא רוצה יותר מדי לחפור ולהתחיל לשאול את משרד החוץ למה הם לא נתנו לכם את החדרים שהוא אמר. עזוב, כל הבדיחה גם של משרד החוץ לא מעניינת אותי.

בסופו של דבר, עמוס, המשימה שלך היא להביא להם את האישורים והמשימה שלך, יהודה, היא להביא אותם לישראל עם משרד החוץ ובלי משרד החוץ. אחרי כן, תאמינו לי, אחרי שנגמור את כל הפיאסקו הזה, אני אייצר משבר מול משרד החוץ, מול השגרירה שם. תאמינו לי, אני אף פעם לא מוותר. אבל אני יודע מתי לעשות את העסק ועכשיו זה לא הזמן. המשימה כרגע היא להביא אותם ואחרי כן נתעסק למה השגרירות עשתה מה שעשתה.

הבעיה לא מהשגרירה אלא הבעיה היא מהקונסוליה, משהו כאן במשרד החוץ. הנציג היה כאן ואני אומר לכם שמה הוא אמר לנו כאגף הקונסולרי לא היה מצופה לשמוע מפקיד ממשלתי. הוא הוליך אותנו שולל. הוא אמר עוד חודש וחצי המבנה יהיה מוכן. אין שום הכנה לבנייה או לשים קונטיינר או משהו. במקום זה הוא הראה לנו חמישה חדרים.

לא רוצים להביא אותם. יש כאן שלושה משרדים שחברו יחד כדי לא להביא את האנשים, כדי לא ליישם את החלטת הממשלה. אני רוצה להגיד שמשרד הפנים מקשה בכוונה, בניגוד להחלטת הממשלה. הוא מקשה כדי לא לאשר את עלייתם. אני אומר את זה במלוא האחריות ויש לי הוכחות לכך. 500 עברו לוועדה. אנחנו יודעים את המציאות שם. האנשים שהוזמנו, יש בלגן. מצד אחד זה לא מתאים לקריטריון של הממשלה ומצד שני כאשר יש אנשים שמתאימים, דווקא נותנים להם כל מיני תירוצים כמו תביאו תעודה וכולי. צורת העבודה לא שקופה. מזמינים בטלפון. ממתי? ממתי מזמינים בטלפון וכשאין להם שם טלפון, מתקשרים לארץ לקרובים ואומרים שרוצים את הקרובים שלהם והקרובים האלה צריכים לקנות כרטיס כדי להתקשר לקרובים. יש בית כנסת שאלפים עלו דרכו, שפקיד הסוכנות או משרד הפנים הולך וקורא את השמות של המוזמנים לראיון. מה הבעיה שלכם? למה אתם לא עובדים בצורה שקופה? האם זה יותר נוח כדי לבלבל את המצב בעניין הקריטריונים? אולי אם יקראו את שם המועמדים האלה, כי אז הקהילה תדע אם הם שייכים לה או לא. מה קורה כאן? למה כאן לא מיישמים את החלטת הממשלה בצורה שקופה? זה לא עסק פרטי של אדם כלשהו. כך זה מתנהל שם.

אני לא יודע אם לא לקרוא את שמות המועמדים בבית הכנסת, האם זאת הוראה שלך או החלטה של הפקיד במקום.

אני חושב שכאן צריך לבדוק את הדברים האלה ואנחנו נבדוק ונביא את התוצאות לכנסת ישראל. לא נעזוב את הדבר הזה.

הדבר השני, אדוני היושב ראש. בהחלטת הממשלה כתוב להביא גם את ההורים עם הילדים הנוספים שלהם. כתוב. אנחנו הבנו וראינו, וגם נאמר לנו שם, שההורים יכולים לעלות בלי הילדים שלהם, וזה בניגוד להוראות של הממשלה.

אלה דברים שאנשים האלה שבאו מהכפרים כדי לעלות לישראל, הם לא תושבים שם, תושבי קבע בעיר שם ואומרים להם שיביאו תעודת זהות שמראה שהם תושבי קבע בגונדר. יש בעיה רצינית שם. הם הפכו להיות עובדים לא חוקיים בלשון המעטה. כולם מבינים למה אני מתכוון. זאת לא עבודה נקייה ולא תקינה. לפי מה שאני הבנתי, 500, הלוואי, אבל בסך הכול לא 1,300 עד סוף נובמבר יעלו במצב הזה שמשרד הפנים מקשה. אני אשמח לראות ש-500 יאושרו אבל זה לא יקרה כי אתם בכוונה מקשים על כך.

אם למשרד החוץ יש הוראה מלמעלה, תגידו לנו את האמת. אתם עושים את זה בכוונה, גם משקרים לנו כאן בוועדה כאילו המבנה יהיה מוכן בעוד חודש וחצי כשאין שום התחלה ואפילו אין מדידה. היינו שם. אני אומר שאחרי הוועדה כשראיתם ששיקרתם לנו, רצתם ואמרתם לסוכנות שיש לכם שלושה חדרים, חמישה חדרים, קחו אותם. הסוכנות בתורה מקשה גם היא ואומרת שאלה לא מתאימים לה לעלייה. אלה למרפאה טובים אבל לא לעלייה. במצב הזה של שלושה משרדים ביחד שעושים יחד כדי לטרפד את העלייה, לא 500 יעלו וגם לא 300. זאת המטרה שלכם.

אני אומר שאנחנו יכולים לעשות כל הזמן דיונים והם יכולים לבוא ולשקר לנו כל הזמן וכלום לא יצא.

גלית, כמה מלים. למה אתם לא נותנים להם לעבוד מהשגרירות? גם מהמשרד של השגרירה. זה יותר חשוב. שתפנה את המשרד שלה ותיתן להם לעבוד משם.

אני רוצה לדבר מהצד שלנו.

אני מבטיח לך שאם הייתי צריך לתת את המשרד שלי בכנסת, הייתי נותן אותו.

השגרירה באדיס, קצין המינהלה והקב"ט מחויבים מאוד לכל הנושא הזה.

עזבי את המשפטים האלה.

ב-5 בפברואר נחתם הסכם עם קבלן מקומי כדי לבנות חמישה מבנים יבילים. הקבלן דרש תכנית שתיעשה על ידי ארכיטקט בארץ ותימסר לו.

זה הקבלן שם.

נכון.

הוא ביקש ארכיטקט בארץ.

נכון.

הם לא בונים שם חוץ מארכיטקטים בישראל.

הם בונים. הוא ביקש תכנית של בנייה. המדידות הסתיימו.

המדידות של מה?

של השטח, היכן להציב את המבנים. נעשו לאורך כל השבועות האחרונים מדידות. היה שם ארכיטקט של משרד החוץ. כרגע התכנית בשלבי סיום. ברגע שהיא תימסר לו, הוא התחייב שתוך חודש ימים יקומו שם כל המבנים.

תעצרי.

עוד רגע אחד, בבקשה ממך. בעקבות הישיבה הקודמת, מכיוון שהתהליך של הבנייה מתעכב, הוחלט, ישב שם הנציג שלנו, במשרד החוץ לפנות את אחת הדירות במתחם הנציגות באופן מיידי כדי להעמיד אותה לרשות נציגים שנמצאים שם כדי שיוכלו לעבוד באדיס. כרגע זה עומד על זה. הדירה פנויה, עומדת.

אני אגיד לך משהו. ככל שהתקדמת בדיווח, אני הבנתי כמה הבעיה שלנו יותר קשה. אני בא מתחום התשתיות. אני הצבתי המון מבנים בחיים שלי. את אומרת לי שהקבלן באדיס מבקש ארכיטקט מישראל. האמת היא שכשהייתי שם, את צודקת, הם לא בנו שם שום דבר בלי שבאו ארכיטקטים מהארץ. המודד גם צריך להיות מישראל. אחרי כן יכול להיות שגם האינסטלטור צריך להיות רק מישראל. עזבי. אני לא רוצה להעליב אותך אחרי התשובה הזאת. את לא הכתובת, את השליח כאן. עזבי. תגידו שאתם לא יודעים לעבוד וזהו. זה נשמע לי יותר סביר. אני מצפה במשימה מהסוג הזה, אם זו משימה שלי - - -

הם לא רוצים.

יש כאן משהו אד-הוק. אין לי מושג למה צריך לבנות מבנים. הרי מדובר על משימה של כמה חודשים. אם הייתי השגריר שם, הייתי אומר, רבותיי, עזבו, זה יותר חשוב מהכול, קחו את כל השגרירות, קחו את כל החדרים, טפלו כאן חצי שנה, אני אשב בחוץ אבל תעבדו. בין כה וכה אין להם שם הרבה מה לעשות. מה היא עושה כל היום מהבוקר עד הערב? יש כאן משימה קצת יותר חשובה. זאת ההחלטה שאני הייתי מקבל אבל אין נשמה באירוע. אני עובר תחנה תחנה ואני מבין שכל אחד מספר למה הוא לא יכול, למה הוא צריך לעכב, למה הוא בכלל לא מאמין במשימה. זה ברמת התוצאה. אומרים שאנחנו מחויבים, אנחנו בדרגים הכי גבוהים עושים דיונים, הכול מצוין אלא שבסוף הצ'ופצ'יק של הקומקום לא עובד.

לכן, באמת, אני לא מצפה לתשובה כזאת.

אני רוצה לסכם.

אולי שאלה אחת למשרד החוץ לפני כן. אנחנו ראינו את המשרד של הסוכנות היהודית. מה הבעיה שלהם לתת להם להיכנס לשם להתראיין בתוך משרד הסוכנות היהודית?

אני אסביר לך. חשבתי שאתה מכיר. המשרדים הם שלנו. כדי להיכנס למשרדים צריך אישור של ביטחון.

כן. לכן אני שואל.

ביטחון משרד החוץ לא מאשר לעבוד בתוך השגרירות אלא רק בחצר.

לכן אני שואל למה. לא שאלתי אותך אלא אותה, את משרד החוץ.

היא הפנתה את זה אלינו.

אברהם, אתה נכנס לפרטים לא חשובים. היא תגיד לך שזה לא היא אלא זה הביטחון. עזוב.

משרד החוץ לא נותן להיכנס.

עזוב, זה לא חשוב. כל הבדיחות וכל הסיפורים, הם סיפורי עלי בבא. אני אומר לכם שאם אני הייתי המנהל שלכם, כנראה שאתם לא הייתם מחר בבוקר בעבודה. אף פעם בחיים שלי לא פיטרתי עובד כלשהו, אבל תשובות כאלה בחיים שלי לא קיבלתי. מי שיודע, אתם יכולים לברר עלי. אני ניהלתי אלפי עובדים, מעולם לא קיבלתי תשובות כאלה מעובדים זוטרים כי אנשים ידעו שאני לא יכול לקבל תשובות כאלה. מי שהכיר אותי, מהר מאוד הבין זאת. יש כאן משימה. הסברתי זאת. אני איש משימתי וכשאני צריך לעשות משהו, אני עושה. סיכמנו שעושים את זה – זה מה שאני עושה. אמרתי שמי שמפריע לי, אני אוכל לו את הראש אבל אני עושה בגלל שזה אני וזה לא מישהו אחר. זה אני. אם הוא לא יעשה, אני אעשה את זה ואחרי כן אני אתעסק אתו ואם גם הוא לא יעשה, אני אעשה ואחרי כן אני אתעסק אתו. אבל אני קודם כל צריך לסיים את המשימה. אחרי שאני מסיים אותה, אני עושה פוסט מורטם ועכשיו מתחיל להתחשבן עם כל מה שהיה בעבר, למה אתה לא עשית וכולי, אבל אני קודם כל חותר למשימה, לסיים אותה.

אני רואה שאתם כאן משחקים לרוחב. אתם מכדררים לרוחב ואף אחד לא מתכוון לכיוון השער. זה מוסר לזה, ההוא מוסר לזה, ההוא מוסר אחורה, ואף אחד לא מתכוון לכיוון השער. אני אקליט את הדיון הזה ואני אראה לכם איך יהיה בדיון הבא. זה מה שהיה בדיון הקודם. משרד החוץ, אנחנו נשלח, שעות נוספות, כל פעם איזה תירוץ טיפשי אחר. סנדביצ'ים. עוד מעט הם ירצו נקניק ואין לנו נקניק אלא רק טונה ולכן הם לא יכולים לעבוד מהר עם טונה. בדרגים הכי בכירים במדינת ישראל שמנהלים את העסק, תראו מה התשובות.

אני לא רוצה להיכנס לזה. אתם מבינים את זה לבד. אתם אנשים בוגרים. אנחנו נעשה מיד אחרי פסח עוד דיון, בפגרה. בדיון הבא, אם לא יזוז משהו, אני עושה משבר בתוך הממשלה. אני אעצור את משרד הפנים בכל החקיקה. אני אתחיל להוביל מהלכים שיכאבו למשרדים שלכם כדי שכל אחד יטפל בכם. עד עכשיו אנחנו רק מדברים יפה ואני אוהב את כולם וכולם חברים שלי אבל בסוף יש משימה. אם זה לא יתקדם לכיוון ההוא, אני אעצור דברים אחרים כדי שיתחילו לשאול אתכם המנהלים שלכם למה אתם לא עושים. כנראה זה גם לא מעניין אותם אבל אני אדאג לזה שזה יעניין אותם.

אני מבקש מכם, אני רציני מאוד. מאוד מאוד. מי שלא מכיר אותי, אולי הוא לוקח את זה כך על הדרך אבל אני מאוד מאוד נחוש בעסק הזה. הם יבואו לכאן אתכם או בלעדיכם. הם יבואו לכאן. אני מציע לכם, בואו תתחברו, תעשו דיון עכשיו ומחר ומחרתיים ותביאו את ההם משם אם הם מפריעים, ותשלח עוד ארבעה אנשים לשם, כי בסוף המשימה הוא 1,300 אנשים השנה וכמה שיותר מהר יותר טוב. לא צריך לחכות עד נובמבר או דצמבר. אני הייתי משוכנע, נשבע לך עמוס, שבפסח הזה חמישים אחוזים מהם יהיו כאן. מה קרה? מה אנחנו מביאים לכאן? מה הסיפור? מה ביקשנו? כולה להעלות משם כמה אנשים למטוס ולהביא אותם לכאן. לא מסובך. לא בונים בניינים שכנראה היה לוקח לכם עשרים שנים. תעלו אותם. תבדקו ותעלו אותם ותביאו אותם.

אני מבטיח לך שאם זאת הייתה מדינה אחרת, הם היו כאן כבר מזמן. אף אחד לא בודק בציציות של אף אחד במדינות אחרות ואת זה אני אומר לך. אני לא רוצה להיכנס לשם. כבר הייתי שם. כבר עברנו את התחנות האלה. יש לנו החלטות, אנחנו מסתכלים קדימה. אז עמוס, בואו, קחו את הדברים. אני כרגע רואה אצלך את המעצור המרכזי בקנה. עזוב חדר, לא חדר, זה מצחיק אותי. זאת בדיחה שאני אפילו לא רוצה להיכנס אליה. יעמדו בגשם או לא יעמדו בגשם, אנשים מתים שם. מה זה משנה אם יעמדו בגשם או לא יעמדו בגשם?

קצת רחמים. קצת רגש. טיפה. עזבו שעות. באמת, עזבו את הבירוקרטיה. אני אומר לכם שאם אתם תקבלו החלטה, עמוס, אם אתה מקבל החלטה שהם כאן תוך חודשיים, כולם כאן תוך חודשיים. כך אני הייתי מקבל את ההחלטות וזה מה שהייתי תמיד עושה. בעולם המושגים שלי, זה מה שקורה, כשאני רוצה. אם אני לא רוצה, זה עובד כך. לכן אני מבקש אתכם, באמת, רבותיי, בואו תעשו את ריכוז המאמץ.

יכול להיות שאני פגעתי במישהו במובן זה שהוא הרגיש שאני מעליב אותו ברמה האישית, אבל זאת לא הכוונה שלי. הכוונה שלי היא שהאנשים האלה יבואו לארץ ישראל וזה יותר חשוב לדעתי מהכול. זאת משימה ציונית ממדרגה ראשונה. כך הביאו את ההורים שלנו, ואיך אמרתי באחד הדיונים? כנראה שאם אבא שלי זכרונו לברכה לא היה עולה ממרוקו, כנראה היו משאירים אותו שם עד היום. מספרים סיפורים. עלייה לא איכותית. עזבו. אנחנו שותפים להיסטוריה של המדינה הזאת, כל אחד בתחומו. קחו את זה כמצווה, תראו את זה כשליחות קודש. כך אני רואה את זה. בואו תתחברו לעניין. באמת. תתחברו רגשית, לא טכנית, ואתם תראו שנסיים את זה. תאמינו לי, בסוף אנחנו נבוא, נראה אותם, נקבל אותם, נחבק אותם, תאמינו, דמעות בעיניים יעמדו לנו. לפני חודשיים-שלושה, יהודה, אתה היית שם, ראיתי אותם. אני נחנקתי. אני רואה את החיילת באה ומחבקת את סבתא שלה. בכיתי. אני לא יכול לעמוד בזה.

אני אומר לכם, כפי שאמר חבר הכנסת אלאלוף, אלה יכולים להיות המנהיגים מחר. יכול להיות שאנחנו משאירים שם את המנהיג הבא של מדינת ישראל או את הרמטכ"ל. אני ראיתי את הילדים הקטנים שם, אני משוכנע שאם אנחנו מביאים אותם משנה שעברה, הילד עוד עשר שנים, 15 שנים, יכול להיות כאן אחד הקצינים הבכירים בצה"ל. גם אין שום סיבה שלא. אבל בואו נביא אותם. ככל שהוא יותר קטן, הוא ישתלב יותר מהר. הוא הופך להיות ישראלי.

בואו תראו את זה כך. אני רואה את זה במונחים האלה. אני רואה שם את הילד הקטן, חילקנו להם סוכריות בבית הכנסת, אני מסתכל קדימה איך הוא ייראה כאן בעוד 15-20 שנים. אני רואה אותו בעיני רוחי, אני רואה את הדמות שלו. לכן, בואו תתחברו, עמוס. בוא תתחבר אתה. תתחבר רגשית לאירוע. תאמינו לי, אם תגיד לי כל בעיה שיש, תאמין לי שאני לא אתן לאף אחד מנוחה. תגיד לי שיש לך בעיה, תתקשר אלי כל יום, שעות נוספות, לא שעות, לא מספיקים לך האנשים – אני אלך לשר שלך כל יום. אם יש בעיה בסוכנות, אני אלך ליושב ראש הסוכנות כל יום. רק אתמול העברנו חוק בנוגע אליכם. ישבתי כאן עד 1:00 בלילה רק בגללכם, הסוכנות. שאל את ג'וש. גם במשרד החוץ אני יודע לעשות חור בראש למי שצריך. אבל תגידו לי. לא שניפגש בפגישה הבאה ועוד פעם יאמרו שהמודד אמר שמנהל החשבונות לא אישר לו את החשבון ולכן לא שילמו לו ולכן הוא לא הוציא. זה לא מתאים לנו. בגיל שלנו ובתפקידים שלנו לא נותנים תשובות כאלה. גם אם זה נכון, לא מוציאים את זה מהפה. נשמע לא טוב.

לכן, רבותי, אני חייב לסיים עכשיו. אני אלך כי יש לי דיון על שדה דב שאם לא נקדם אותו עכשיו, הוא ייסגר. אני מבקש מכם, מתחנן. אני אוהב אתכם, באמת, אם פגעתי בכם, אני מתנצל, אבל לפעמים הייתי חייב להגיד לכם איך אני מרגיש בלב. קחו, תתחברו לזה ובואו ניקח את זה כמשימה משותפת ובעזרת השם עד אוגוסט נגמור את כל הסיפור של כל ה-1,300 ואחרי כן נתעסק עם השאר.

אני מודה לכם. מודה לכולכם. בהזדמנות הזאת אני גם רוצה לאחל לכולנו פסח כשר ושמח. אני חייב לצאת ואני מתנצל על כך.

תודה.

שאלה אחת לעמוס ארבל. יש בעיה של מענה טלפוני במשרד הפנים. אין מענה טלפוני. יש סיבה לכך? אני מדבר על מענה טלפוני בישראל. משפחות לא מקבלות מענה בטלפון.

כמות הטלפונים שמתקשרים אלינו למטה היא בלתי סבירה ובלתי אפשרית לתת מענה, בטח לא בשלב הזה שאין לנו מענה לאנשים כי רק התחלנו לבדוק לפני כשלושה שבועות, כפי שאמרתי קודם. בהתאם לכך אנחנו אפשרנו לשלוח פקסים ומיילים, גם במודעות שכתבנו ופיזרנו בלשכות ובאתר האינטרנט. יש מענה טלפוני שהוא מענה אוטומטי. הוא לא מענה אנושי והוא אומר שבמידה ויש לך בעיה כזו או אחרת, מה צריך לעשות וכך השיחה מסתיימת. פשוט פינה טכנית שאם אנחנו נושיב אנשים שיענו לאנשים בטלפון, אלה שני אנשים שלא יעבדו אלא כל היום יענו רק לטלפון. כוח האדם הוא מצומצם כפי שאתה יודע.

אפשר לקבוע לפחות פעם בשבוע, פעמיים בשבוע?

זה לא ייתן מענה.

שעות מסוימות.

זה לא ייתן מענה. אנשים רוצים לדעת מה קורה, מה ההחלטה או מה קורה עם בני המשפחה שלהם, מדוע הם לא עלו, מדוע הם לא הגיעו, מה קורה אתם וכן הלאה. אלה שאלות שדי חוזרות על עצמן ובטח בשלב הזה אין מה לתת תשובות לאנשים. אנחנו רק בשלב ההתחלתי של הבדיקה. זה לא שזה בזבוז זמן, אבל אנשים רוצים לדעת וזה בסדר שהם רוצים לדעת, אבל התשובה היא די לקונית לכולם והיא אומרת שאנחנו בודקים, אנחנו מטפלים ואין מענה פרטני לגבי בן אדם כזה או אחר.

בכל זאת האזרחים מודאגים כי הם לא מקבלים שירות שמגיע להם כאזרחים. זה משרד ממשלתי.

יש את הלשכות שלנו בישראל ובן אדם יכול לגשת לשם ולשאול.

כולם מפנים אותם לירושלים. הם אומרים שהם מטפלים בדברים אחרים ולא בתחום העלייה. אף סניף לא מטפל בתחום העלייה והם מפנים את כולם לירושלים.

יכול להיות שעם הזמן אנחנו נפתח את השירות הטלפוני לשעה-שעתיים ביום ויהיה אפשר לתת לאנשים תשובות.

כן. לדעתי לפרסם את השעות ובזמן הזה הם יוכלו להתקשר ולקבל במענה.

בסדר.

תודה.

יושב ראש מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה. הארגון הוקם לפני ארבע שנים ופועל להעלאתם. שמעתי את הדברים שאתם אומרים. זה מדהים. צברנו ניסיון. אנחנו מגיעים לדיונים וזה מדהים איך התשובות חוזרות על עצמן. הן לא חוזרות על עצמן רק לגבי העלייה הזאת אלא אלה אותן תשובות שהשתמשו נגד העלייה שלי, מ-1984 עד 1991. זאת אותה שיטה. זאת אותה שיטה של לסכל בתירוצים מאוד מאוד מעליבים. אני גם הייתי ב-2011 במשלחת בגונדר. אני יודע איך הדברים עובדים, איך הדברים נראים, איך המשרדים נראים, איך קראו לאנשים ואיך זימנו אותם.

הניצוץ היחיד במשלחת שאתם שלחתם, גם של משרד הפנים וגם של הסוכנות, יש שם בן אדם של הסוכנות שהוא איכשהו ניצוץ. האנשים שאתה שלחת, באמת אחד, טדי, אני בשוק שיש בן אדם כזה. הוא בן אדם שתכנתו אותו לסכל את העלייה. אולי ייפו כאן את הדברים אבל הוא שם כדי לסכל את העלייה. זה מחריד אותי. אני חזרתי לפני שלושה ימים מאתיופיה. איך אפשר לתרץ כל פעם כשיש כאן משפחות, כשיש פה אנשים שהקרובים שלהם מתים? גם משרד החוץ, זה חסר תקדים כל מה שקורה שם. זה חסר תקדים כל מה שקורה במשרד החוץ.

אני אגיד לך אדוני היושב ראש מה לפי דעתי קורה שם. אני אשאל שאלה. מתי יש תחלופה של השגרירה והצוות?

אלה מינויים של המשרד. זה לא משהו שמתוכנן כרגע.

זה לא קשור.

זה כן כי ביולי יש תחלופה.

בוא תתמקד. זה לא קשור לנושא. זה לא ענייננו. תתמקד כי הזמן רץ.

הביקורת המרכזית היא באמת על משרד הפנים. זה מדהים איך שאנשים פשוט לא עושים כלום. יותר מזה, לא עושים זה עוד בסדר במצב הקיים אלא שהם פשוט פועלים לסכל את העלייה. לא יכול להיות שטדי נמצא שם עוד שבוע, לא יכול להיות שהוא בכלל נציג של הממשלה, לא יכול להיות שהוא נציג של משרד ממשלתי.

למה לא יכול להיות? אתה אחראי ואתה קובע מי יהיה הנציג ומי לא יהיה הנציג?

לא. אני אגיד לך מה. יש כאן משפחות שסובלות ולא יכול להיות שאתם שולחים בן אדם שממרר להן את החיים. אתה בטח היית שם ואתה יודע.

אני הייתי שם. אני לא אכנס אתך כרגע לעימות. הוא עובד מדינה. הוא עושה את תפקידו על פי ההנחיות כפי שאני אומר לו על פי החלטת הממשלה והוא לא ממציא שם שום דבר מיוזמתו האישית. הוא לא מסכל עלייה ולא תפקידו להכניס מקלות היכן שלא צריך. הוא עושה בדיוק על פי מה שמתחייב בתפקידו, על פי החלטת הממשלה ובזה נגמר העניין.

אם יש משהו פרטני שאתה יודע ואני לא יודע, אני מוכן לשמוע וכשיחזור לישראל לטפל בו ברמה הפרטנית על מקרה כזה או מקרה אחר. מעבר לזה, הוא עושה את עבודתו נאמנה ואני מכיר את טדי קצת יותר טוב ממך.

מולה, תסכם כי יש עוד דוברים.

חלק מהדברים הם הכשלים והמחדלים כאשר מאז החלטת הממשלה הראשונה עברו כבר שנתיים. מאז ההחלטה החדשה עברו כבר שמונה חודשים. במבחן התוצאה יש כאן כשל ומחדל כשלא הבאתם ולו בן אדם אחד תחת שתי ההחלטות האלה. יש כאן כישלון נחרץ.

כשל מערכתי.

כשל מערכתי כשזה נופל בהדרגה. איך בכלל אפשר לתרץ? הרי לא הבאתם ולו בן אדם אחד. צריך לפנות למבקר המדינה וזה מה שנעשה כי אז אפשר באמת לבקר אותם ולראות את הכשלים ואיך אפשר לייעל דברים.

הכול נעשה. כמו ששמעת קודם מדודי אמסלם. אנחנו נשמע את מלסה.

תודה רבה אדוני. מה שהולך בישראל, כל אחד יודע מה עברנו באתיופיה במשך שמונה שנים ועכשיו יותר מ-15 שנים. כל דבר מתייקר שם. חיים שם במטרים ספורים. עד עכשיו יותר משמונה חודשים, אמרו שקיבלו אישור, הממשלה אישרה אבל עדיין שום דבר לא זז.

השאלה שלי למשרד הפנים. קודם כל, למה צריך תעודת זהות של אתיופיה? למה צריך להביא? אם אתה רוצה לקבל את תעודת הזהות, אתה צריך לשלם אלפיים שקלים. אני רוצה תשובה.

זאת לא בדיוק תעודת זהות. אישור של תושבות קבע בגונדר.

כן. שחיים שם.

של העירייה.

כן. אמרו שלא משנה האם הוא יהודי או אימא שלו או אבא שלו. מי שיש לו שם אנשים וחלק מהמשפחה שלו כאן, לא מתעקשים עליו. אין לך שם משפחה – בוא. כך צריך להיות? לא. נותנים כל מיני סיבות. אומרים שלך יש שם משפחה, תהיה שם. אם אין לו משפחה, הוא יכול לבוא. גם זה לא התקיים עד עכשיו וכלום לא קורה. לא ראינו את 1,300 האנשים. איפה הם? שום דבר לא זז.

המסר ברור.

אני רוצה לדעת מי קבע שצריך להביא תעודת זהות ולאן הולך הכסף. את זה אני רוצה לשמוע.

תודה רבה. אני לא יכול לדבר בעברית אלא באמהרית.

תנסה בעברית. זה יותר טוב כי הם ישמעו אותך.

אנחנו יודעים מה עברנו באתיופיה. גם אתם הלכתם לשם וראיתם. שני ילדים שלי, בגיל 9 ו-11, נשארו שם לבד בלי ההורים. עד עכשיו כבר שש שנים.

בני כמה הם עכשיו?

הגדול בן 24 והבת בת 23. עדיין לא קיבלו אישור.

רק הם נשארו?

רק הם נשארו. אני מבקש כל הזמן ואומר שהגיע הזמן שלהם, הגיע הגיל שלהם ואומרים לי שאלה לא הילדים שלי. לפני כן לא אמרו לי אבל עכשיו אומרים לי שאלה לא הילדים שלי. נתתי דם לבדיקה ועשיתי הכול וקיבלתי אישור שאכן זה נכון, אלה הילדים שלי. הם אומרים שהיום יבואו, מחר יבואו וכבר שנתיים.

מאז הוכחת על ידי בדיקת דם שאלה הילדים שלך שנתיים אתה מחכה.

כן.

כמה שנים עברו מאז נפרדת מהם?

16 שנים.

אני רוצה לשמוע תשובה נכונה ממשרד הפנים. תודה רבה.

תודה רבה. דנקיטו זוודה.

אני רוצה לשאול את משרד הפנים. יש לי אחות שממתינה 19 שנים בגונדר. היא בסכנה. היא חולה. יש לה במשפחה שבע נפשות. הגשתי הרבה פעמים בקשה, שלחתי למשרד הפנים כמה פעמים, רציתי לשאול מה קורה. הלכתי ביום שלישי שעבר לקבל. אף אחד לא נותן שירות. שאלתי. נתנו לי שלושה מספרים. רציתי לדעת מי מופיע. יכול להיות שהיא מופיעה ברשימות או לא. אני לא יודעת מה צריך לעשות. זאת חובתכם. תנו לנו בבקשה את השירות. תודה.

תודה. גלגאי טפרה.

תודה רבה. אני גר במבשרת. תודה רבה ליושב ראש הוועדה. דיברתם אבל מה שהכי קשה לי זה לשמוע מאתיופיה. באתיופיה סיפר חבר שביקשו ממנו תעודה ואמרו לו שהם לא ישראלים אלא נוצרים. באתיופיה לא הייתה להם תעודה. ביקשתם טלפונים אבל עד עכשיו אין להם טלפון. למה אתם מבקשים טלפון?

דבר שני. מה קשור לפוליטיקה אתיופיה לעובדים של משרד שלך? העובדים של משרד הפנים. היום אני דיברתי והם שולחים להם ואומרים להם שבגלל שאני דיברתי בקשר לזה וזה, הם לא הולכים. קרוב משפחה שלי, החזירו אותו. קראו לו לראיון והחזירו אותו. מה זה קשור?

בגלל שאתה דיברת בכנסת?

אני דיברתי בכנסת. אמרו לו שאם אתה חבר שלך, הולך עם אברהם. מה קשור לפוליטיקה? תעלה אותם לפי החלטית הממשלה. להגיש מכתב למשרד הפנים לבד או תגיד לנו כתובת שקובעת ולא הממשלה.

אם כך, כל מי שהגיע היום לוועדה, הקרובים שלו לא יגיעו.

באמת אין לי תקווה. אני אומר באמת. אין לי תקווה. הקרובים שלי בוכים באתיופיה.

אתמול החזירו אותם?

לפני שבוע. התקשרתי לשם. החזירו אותו. מה עשיתי? ימין ושמאל, מה זה קשור לאתיופיה? אנחנו ביקשנו שתעלו אותם. אבא ואימא סובלים עשרים שנים בארץ, הילדים נשארו שם, לא רק האחים שלי אלא כולם.

תודה.

(דבריה מתורגמים מאמהרית לעברית על ידי היושב ראש).

אחי באתיופיה, באדיס אבבה, קיבל כבר אישור ועבר את כל ההכנות לעלייה. הוא היה צריך לטוס לארץ ביום רביעי הקודם וביום שני הזמינו אותו ואמרו לו שהוא לא עולה. עכשיו הוא תקוע באדיס אבבה.

אם יש לו אישור, הסוכנות, אתם צריכים להעלות אותו.

אני שומע את זה עכשיו פעם ראשונה.

דמלש בלאי, בבקשה, בקיצור.

תודה רבה על ההזדמנות שניתנה לי לדבר כאן. זה מרגש אותי. אני רוצה לדבר באופן כללי. אני עליתי ארצה ב-2006. מה שמרגש, לפני עשר שנים עת פניתי באתיופיה, אני מבין מה קורה שם. יכול להיות שמי שלא היה שם, לא מבין. אני מדבר באופן כללי. היו שם אנשים סובלים. הדבר הזה עד עכשיו לא נפתר. עכשיו אנחנו רואים את קרן השמש אבל מביאים לנו מגוון תירוצים על מנת לסכל על העלייה.

אני מבקש, תפנימו את הקשיים שלנו, את הבעיות שלנו, האנשים שם אין להם מה לאכול, מה לתת ומה להלביש את הילדים שלהם.

אני שומע כל מיני דברים כאן. אנחנו מבקשים להביא אותם ולשלב את המשפחות שלנו, את האחיות שלנו ואת האחים שלנו. באופן ספציפי אני מדבר על האחיות שלי. כשאני הייתי באדיס, לא ראיתי אותן שנים. כל פעם אנחנו מתחילים לראות דבר טוב אבל הוא לא מתקיים.

אנחנו מבקשים, כמו שהממשלה החליטה, שההחלטה תתקיים כלשונה. המשפחות שלנו שם סובלות. כל מי שיש לו אחריות, בבקשה להביא אותם כדי שישתלבו במשפחות שלהם. תודה רבה.

תודה. אדלה טגניה.

(דבריו מתורגמים מאמהרית לעברית על ידי היושב ראש).

אנחנו נמצאים כאן כנציגים של אלה שההורים שלהם שם, הבנים והבנות שלהם שם, האחים והאחיות שלהם שם. אנחנו מחכים ליישום החלטת הממשלה. כאשר שמענו שיש החלטה, שמחנו אבל מאז ההחלטה אנחנו לא רואים את המשפחות שלנו כאן. אין להם בית לגור, אין להן אפילו מקום להיקבר. בית הקברות מלא. לכן אנחנו מבקשים שתבצעו את החלטת הממשלה ותביאו את המשפחות שלנו.

יש שם אישה שקיבלה אישור ועברה את כל החיסונים והבדיקות, אבל היא תקועה שם, בגונדר. השם שלה חנה.

למה לא נותנים לנו לפחות שעתיים ביום להתקשר ושתתנו לנו הסבר לשאלות שעולות גם משם וגם מכאן? אני מבקש שיהיה מענה טלפוני לפחות שעתיים ביום.

הנושא הזה של המענה הטלפוני שוב חוזר.

(דבריו מתורגמים מאמהרית לעברית על ידי היושב ראש).

עלו שאלות שאני לא רוצה לחזור עליהן אבל יש לי שאלה עקרונית שעד עכשיו אני לא מבין אותה. אנחנו עלינו לכאן אחרי שבדקו אותנו שאכן אנחנו שייכים לעם הזה, למדינה הזאת. משאירים חלק מהמשפחה שלנו ולא נפגשים עשרים שנים ולא מצליחים להיפגש ובסוף הם מתים או אנחנו מתים כאן ולא נפגשים. למה הגזרה הזאת חלה רק על יהודי אתיופיה? אנחנו יודעים שבמדינות אחרות, רק שיסכימו לעלות, שרק יסכימו לבוא. מביאים אותם לכאן ללא דיונים, ללא הפגנות, ללא בג"צים. למה רק ליהודי אתיופיה זה קורה?

הדבר השני. אחרי כל המאמץ שאנחנו עשינו אותו, בסוף הממשלה מחליטה אבל האנשים למטה, הפקידים שצריכים לבצע את החלטות הממשלה, הם נותנים לנו לסבול והם לא מבצעים את ההחלטות. לפחות לאלה שלאחר החלטת הממשלה שלא מבצעים אותה, החוק לא יכול לשאול אותם? אין חוק שיכול להביא אותם לפעול בצורה תקינה ליישם את החלטות הממשלה?

זאת השאלה שלו.

עמוס, בבקשה תתייחס לשאלות שעלו. נשמע גם את הסוכנות וגם את משרד החוץ, אם יש להם מה לומר לגבי הדברים שנאמרו.

אני רוצה להגיד כמה דברים. זה חשוב.

בסדר. הדובר האחרון.

שלום לכולם. כבוד יושב ראש הוועדה דוקטור אברהם נגוסה. אני מאוד מודה לך שאתה מייצג אותנו בכל הבעיות שיש לנו.

יש לי שאלה. החלטת הממשלה להביא את כל יהודי אתיופיה, לא משנה אם מצד אבא או מצד אימא. אנחנו קיבלנו טלפון. יש לנו שם משפחות וקיבלנו טלפון מעובדת שהתקשרה ואמרה שחלק מהמשפחות יוזמנו לראיון אבל את חלקן לא. שאלתי אותה למה. לזה אימא שלו שם והאחים שלו שם, ויכול להיות שהוא יתחיל למשוך את המשפחות שלו כבר בעתיד כך שהסיכוי שלו יותר נמוך. אם אתה זוכר, בחנוכה ישבנו ודיברת אתנו ים שעות והסברת לנו את הכול. אמרת שלא משנה מה, אם אבא שלו כאן, מעל גיל 18, יכול לעלות לישראל ואין לו שום בעיה.

אם הוא יהודי מצד אביו.

כן, אם אבא שלו יהודי. הוא גר בגונדר כבר 23 שנים, הוא בן 23. הוא נמצא שם מאז הוא נולד. הוא שם ואבא שלו כאן ואחותו כאן. יש לו אחות יחידה שהיא כאן. הם שלושה אבל שניים גרים עם אימא שלהם בכפר. דיברה אתנו ושאלה מה קורה עם האחים שלו. גם הם מעל גיל 18. היא אמרה, לא, הסיכוי שלו יותר נמוך. אבל הסיכויים של אחרים שאין להם שם משפחה, בודדים יכולים לעלות.

אתה אומר שבגלל שיש לו אחים.

כן. זה מה שהיא אמרה לי במשרד הפנים העובדת שהתקשרה. היא אמרה לנו כך בפנים. כך היא דיברה אתנו. אני רוצה לדעת אם יש משהו שאנחנו לא יודעים בהחלטת הממשלה, משהו שונה, אנחנו רוצים להבין. אנחנו רוצים לדעת אם יש החלטה אחרת. אם כבר החלטתם, הממשלה החליטה שאפשר להביא את כל יהודי אתיופיה, שהם יהודים ולא משנה מצד אבא או מצד אימא והם מעל גיל 18 והם זכאים לעלות, אני רוצה לדעת אם זה נכון או לא. אם אמרתם שאתם מעלים אותם, מעלים את כולם. אבל אנחנו מקבלים טלפון ממשרד הפנים ואומרים לנו שחלק יכולים לבוא וחלק לא יכולים לבוא. מה הסיבה לכך? יש החלטה אחרת במשרד הפנים? אני רוצה לדעת על כך.

תודה שאתה עושה לנו דוקטור אברהם נגוסה ושאתה מייצג אותנו ועושה הכול יום ולילה אבל לבד אתה לא יכול לעשות הכול.

המפתח לא בידי. תודה. הם יענו על כך.

אדוני היושב ראש, ראשית, אי אפשר כמובן להתייחס כאן למקרים פרטניים שעלו כאן. מן הסתם אין לי את הפרטים ואין לי את המקרים. אפשר להתייחס רק ברמה כללית לסוגיות שעלו כאן על לידי מספר אנשים.

אנחנו לא קובעי מדיניות. אנחנו מבצעים של מדיניות. עובדי רשות האוכלוסין, עובדי משרד הפנים, מיישמים ומבצעים את החלטות הממשלה ואת החקיקה בכנסת ואנחנו עושים את עבודתנו נאמנה עד כמה שניתן. תמיד יהיו תקלות ותמיד יהיו בעיות. אנחנו מנסים לצמצם את זה עד כמה שאפשר ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום וכל מה שאתם רוצים. זה נכון לישראל וזה נכון לגבי כל הפעילות שלנו בחוץ לארץ דרך הקונסוליות הישראליות שם.

כדי לא להתבלבל וגם אם זה לא נחמד עכשיו להגיד את זה, אנחנו לא מדברים על קבוצה שהיא זכאית על פי חוק השבות. אם הייתה זכאות על פי חוק השבות, לא היה כאן דיון. לא היינו יושבים כאן היום. אפשר לדבר על זה מאה פעמים, אפשר לדבר על זה 7,000 פעמים, אין קבוצה בעולם שהיא זכאית על פי חוק השבות לבוא למדינת ישראל כעולים חדשים והיא לא מטופלת. גם באתיופיה. פה פספסו אחד, שם פספסו אחד, אבל בגדול גם באתיופיה כל אדם שתוכח זכאותו על פי חוק השבות עולה לישראל כעולה חדש ולא צריך אותי, לא את אברהם ולא אף אחד אחר כדי שיעשה לו טובה, לא צריך דיונים ולא צריך החלטות ממשלה. הוא עולה לכאן על פי חוק השבות והוא מקבל את זכויות העולה שלו על פי חוק השבות, הוא והמשפחה שלו עד דור שלישי, על פי אותה חקיקה.

כאן מדובר בהחלטת ממשלה שהיא ייחודית, שהיא משלימה החלטות ממשלה קודמות. אני לא מספיק בהיסטוריה אבל לפחות כעשרים שנים יש החלטות ממשלה שקשורות לעולי אתיופיה, לבני העדה האתיופית באתיופיה.

מי שמכיר ומי שיודע, החלטת הממשלה ב-2010, הבאנו לכאן בסביבות 7,000 אנשים מאתיופיה. העבודה שם התבצעה על פי החלטת הממשלה. אנשים נתנו את הנשמה שלהם, ישבו שם עד 12 בלילה, גם אני ביקרתי שם, וישבו כאן בישראל והיה כאן קצב מטורף כדי לבצע את החלטת הממשלה עד אחרון האנשים שהיה זכאי על פי אותה החלטת ממשלה. זרע ישראל מצד אימותיהם. סיימנו את כל הפוטנציאל שהיה על פי אותה החלטת ממשלה.

יש החלטת ממשלה חדשה עכשיו שהיא מאוגוסט האחרון והיא לא התבצעה או הייתה התמהמהות בביצוע שלה מכל מיני סיבות שחלקן קשורות בנו וחלקן קשורות באתיופיה. התחלנו לממש אותה בחודש האחרון דרך הראיונות באתיופיה. אנחנו נבצע את החלטת הממשלה כלשונה. אנחנו פקידים בשירות הציבורי. טדי, משה, יהודה, זה לא חשוב בכלל. זה התפקיד שלנו, לבצע את החלטת הממשלה. היכן שנעשה טעויות – נתקן. אנחנו לא צריכים לא בג"ץ ולא כנסת כדי להכיר בטעויות ולתקן אותן.

אנחנו מבצעים את החלטת הממשלה ללא קשר למפלגה, ללא קשר לימין או לשמאל, איזה דובר אתה ואיזה חבר כנסת אתה. זה מאוד לא מעניין. זה מאוד לא רלוונטי וכך אנחנו פועלים. אני אומר לכם שגם שלושת העובדים שנמצאים באתיופיה, הם היו שותפים להחלטת ממשלה קודמת ב-2010 והם עשו את עבודתם נאמנה עד אחרון האנשים שטיפלנו בהם. גם החלטת הממשלה הזאת תבוצע עד אחרון האנשים. יהיו חלק שלא יעלו כי הם לא זכאים. מי שיהיה זכאי, נעשה את הכול כדי שזה יקרה ויקרה מהר.

לגבי המסמכים שאנחנו דורשים שם. אין שינוי בין החלטות הממשלה הקודמות לבין החלטת הממשלה הזו מבחינת המסמכים. צריך מסמכים בסיסיים כדי להוכיח את הזכאות או להוכיח את הזהות של הבן אדם. בן אדם שאומר שאלה הילדים שלו, צריך להראות תעודות לידה. יש כבר תעודות לידה באתיופיה בשנים האחרונות. זה לא מה שהיה לפני ארבעים וחמישים שנים. אותו כנ"ל לגבי תעודת נישואין ואותו כנ"ל עד כמה שיש אותה תעודה קטנה שמביאים מהמתחם בגונדר כדי שיראה את התושבות שלו, ממתי הוא נמצא שם.

הבעיה היא שלא נותנים להם. אם היו נותנים להם, אין ויכוח. אבל הם לא נותנים להם.

מי זה לא נותנים?

העירייה. השכונה, האזור. הם לא נותנים להם מכיוון שהם באו מהכפרים. לכן הם לא נותנים להם. כמו שאמרו כאן, יש בעיה. אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני שומע את זה עכשיו פעם ראשונה.

הם חשופים לזה. אם היו נותנים להם, אין לנו התנגדות. אבל הם לא נותנים להם. בעבר השימוש היה התעודה של הקהילה, שהם שייכים לקהילה או מכתב מהקהילה. הקהילה שם מוכרת ברמה פדרלית. ממשלת אתיופיה מכירה בה ברמה פדרלית, מכירה בארגון של הקהילה כקהילה יהודית. לכן איך אתם לא רוצים להכיר בבית הכנסת שלהם? לא מזמינים אותם בתוך בית הכנסת כדי לא להכיר בבית הכנסת.

אנחנו לא עוסקים להכיר בבית כנסת או לא.

תסביר לי את הלוגיסטיקה. תסביר לי את הסיבה למה הם צריכים להתקשר למשפחה שלהם כאן ולמה לא מזמינים אותם שם בבית הכנסת ומקריאים את השמות שלהם כפי שנעשה בעבר.

הטלפונים ימשיכו להיעשות גם כאן בישראל וגם שם כדי לעשות בירורים.

זה כן.

אני לא ארחיב כאן כרגע ואפרט את העבודה המקצועית של השליחים שלנו שם. העובדים האלה היו גם בהחלטת הממשלה הקודמת והם מבצעים את עבודתם נאמנה, במקצועיות, ביסודיות והם לא באו להכשיל את העלייה מאתיופיה.

מילה אחת שכחת. שקיפות.

גם שקיפות.

אין שקיפות.

גם שקיפות. שקיפות, אפשר לקבל נתונים ממני. לא צריך לשבת על העובד שם באתיופיה.

אתה כאן.

אני כאן ולכן אני אתן את כל מה שהוועדה צריכה. העובד באתיופיה לא אמור לספק לשלושה חברי כנסת שנוחתים עליו ולענות על כל מיני שאלות.

תזמינו את המועמדים בבית הכנסת ואחר כך תעשו בירורים כפי שאתם רוצים.

עושים גם מתוך בית הכנסת. לגבי התיעוד, אני שומע על כך פעם ראשונה. אני אעשה בירור מול השליחים שם על מנת להשתמש בתיעוד הקיים. אם התעודה של התושבות כפי שהיא נקראת שם, של הקהילה שניתנת, היא תעודה מספיק חזקה, אין צורך להביא תעודה נוספת ולא צריך לבקש דבר חדש שלא היה קודם. יש לנו מספיק תעודות אחרות וקשרי המשפחה וכל התחקיר וכל הדברים שמסביב, כדי לספק את המידע מי הם בני המשפחה.

לגבי כאלה שקיבלו אישור זכאות. אני לא יודע על אחד אפילו שקיבל אישור ונמצא באתיופיה. זאת שאלה שאולי הסוכנות תוכל לענות עליה יותר טוב.

לגבי המענה הטלפוני שהגברת כאן העלתה. אמרתי את זה עוד קודם בהתייחסות שלך שאנחנו נשקול אפשרות של שעתיים ביום, שלוש שעות ביום, מענה טלפוני כדי שאנשים יוכלו לדבר עם העובדים שלנו ויוכלו לקבל תשובות לשאלות שיעלו.

אני מבין את התחושות שלכם, אני מבין את ההרגשה הלא טובה והלא נעימה, כל אחד שיחפש את המילה כדי לקרוא לה. אין שום דבר, בטח לבני העדה, לעשות משהו שהוא נגד החלטת הממשלה. אנחנו לא רלוונטיים בכלל. אנחנו פקידים. אנחנו עובדי מדינה שאמורים לממש וליישם את החלטת הממשלה בדיוק כלשונה. יכולים להיות חמישה אחוזים טעות ימינה, חמישה אחוזים שמאלה, בסדר, זה כמו בכל מקום שבני אדם עובדים אבל בגדול החלטת הממשלה הזו תבוצע והיא תבוצע כלשונה עד אחרון האנשים שיהיה זכאי על פי החלטת הממשלה להגיע למדינת ישראל. אני עומד מאחורי זה. הייתי בהחלטת הממשלה ב-2010, בסביבות 7,000 אנשים הגיעו לכאן מאתיופיה על פי אותה החלטת ממשלה וכך תתבצע גם ההחלטה הזו.

תודה. אנחנו צריכים לסיים את הדיון בשעה 10:00. אני לא יכול לאפשר לאחרים לדבר. הוא אמר שהוא לא יכנס לפרטים, למקרים של אנשים פרטיים. בסדר. נעביר אליו את השמות של אלה שתקועים והוא יבדוק אותם.

יהודה, אתה רוצה להתייחס?

לא.

אם עמוס יתקשר לעובדים במשרד הפנים, כי משלמים שם אלפיים שקלים עבור הכרטיס הזה.

כן, בעניין התעודה. עדיף שתעשה את זה מהר. הוא יעשה את זה. בסדר. אם ליהודה אין התייחסות, מה עם נציגת משרד החוץ? יש לך מה להגיד?

אני חושבת שהתמונה שהוצגה כאן היא תמונה שגויה. משרד החוץ מאוד מחויב. תהליך בינוי לוקח זמן. אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לזרז אותו. גם השגרירה מאוד מחויבת לתהליך וגם קצין המינהלה שם שנרתם לזה במלוא הכוח. אני מאוד מקווה שעד אחרי פסח ייגמר תהליך הבנייה. בינתיים העמדנו דירה אחת, פינינו אותה לטובת הצרכים.

אבל הם לא מקבלים את הדירה.

הדירה עומדת לרשותם.

אתה באמת חושב שצריך את כל הפורום הזה?

לא. אני מדבר מבחינה עובדתית.

יש אילוצים נוספים.

עובדה שאתה לא קיבלת את הדירה כי אמרת שלא מתאים לך. זו האמת. לכן אני שואל. גיליתי משהו חדש? אני אומר שנציגת משרד החוץ לא תגיד לי שהכול הוצג לא נכון. אנחנו עשינו את זה אפילו בעדינות. הנציג שאת החלפת אותו היום, מי שהיה כאן לפני חודש, הוא אמר לנו שהתהליך בתהליך בנייה ובעוד חודש וחצי יהיה מוכן. אנחנו היינו שם וראינו את זה, אין תהליך בנייה, אין אפילו מדידה. חיפשתי, אולי חפרו היכן שהולכים להעמיד את המבנה, אבל אין שריטה. את חושבת שזה נוהל תקין לבוא לוועדת הכנסת ולספר דברים כאלה? את חושבת שזה נכון? זה לא נכון. השגרירה פתחה לנו ואמרה. אני מבין שאתם הצעתם לסוכנות לקחת את המבנה של שלושת החדרים ועוד שניים ואז הסוכנות מטעמה אמרה שלא מתאים לה. אתם נתתם, נכון, אבל אל תגידי כאילו אנחנו אומרים שאתם צדיקים. מי שטרפד את העניין הזה באדיס, אני אומר באדיס, זה משרד החוץ. בואו לא נטעה. יש שותפות של שלושת המשרדים האלה ואף אחד לא יכול לשכנע אותי אחרת. זה כל העניין.

אני מוחה.

אתה יכול להתנגד אבל זאת העובדה.

אני לא מתנגד. אני מוחה על זה. אני מקבל עכשיו ציטוט מהתקשורת שנאמר כאן בוועדה שמשרד החוץ, משרד הפנים והסוכנות היהודית מסכלת את העלייה מאתיופיה.

נכון. אני עומד על זה.

זכותך. אבל מותר לי למחות.

אני עומד על זה. אתם חברתם יחד כדי לא לבצע את החלטת הממשלה. אני יודע שזה לא קשור לנציגי משרדים אחרים.

הרב פרץ, אני לא פונה אליך כי אין לך עולים. אם היו עולים, הייתי פונה אליך. אני מבין שאתם מחכים שהם יגיעו כדי לקבל אותם כאן.

בשמחה רבה.

אם יש לך במה לשתף אותנו, בבקשה, אנחנו נשמח. אם אתם רוצים להגיד משהו, נשמח. אין לי שאלות להפנות אליכם כי העולים עוד לא כאן, לצערי הרב.

אני מסכם את הדיון כפי שסיכם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת דוד אמסלם. אנחנו מקיימים דיון משותף במהלך הפגרה, מיד אחרי פסח.

האנשים עליהם דיברו קודם, אלה שקיבלו אישור, עברו את כל התהליכים והם תקועים באדיס ובגונדר, לפחות ציינתם שמות של שלושה אנשים, תעבירו לנו את המקרים האלה כדי שנוכל להעביר למשרד הפנים ולסוכנות היהודית. תעבירו את שמות האנשים האלה לוועדה, אלה שיש להם אישור והם תקועים שם. אם יש עוד, תעבירו אל מנהלת הוועדה דנה גורדון את השמות.

אני מאוד מודה לכל המשתתפים. אנחנו מסיימים כי חרגנו מהזמן שלנו. אני מודה לנציגי המשרדים ולנציגי הקהילה. כאמור, אנחנו נקיים את הדיון המשותף יחד עם ועדת הפנים והגנת הסביבה מיד אחרי פסח, במהלך הפגרה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.