הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 103

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017), שעה 11:30

"העסק שלי ברשת" - כלים ופלטפורמות דיגיטליים לקידום עסקים קטנים ובינוניים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

איילת נחמיאס-ורבין

רועי פולקמן

ד"ר ניר בן אהרון - מנהל תחום בכיר מדיניות ומחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

יעל ימין - מנהלת תחום אוריינות דיגיטלית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יעל דקל שפריר - עורכת דין, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

מוטי בן דב - מוביל תכנית דיגיטלית, המשרד לשוויון חברתי

אביגיל לוי - ראש אגף בכיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

איתי בוימן - כלכלן, סגן מנהלת אגף מיסים וכלכלה, איגוד לשכות המסחר

אהרון דרור - ראש מועצת גן יבנה

רוחמה עזר - מחזיקת תיק העסקים, מועצת גן יבנה

ניצן מורג כהן - ממונה, מכון הייצוא הישראלי

שירה פרידה שמש - חברה בוועדה ליחסים בינלאומיים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

מרוה זועבי - מלווה פיננסית, לה"ב, נצרת

גולן טובי - מנכ"ל מט"י-מרכז טיפוח יזמות

דניאל זיו - רכז מט"י דיגיטל, מט"י-מרכז טיפוח יזמות

אברהם בר - מנהל מדיניות ציבורית, חברת גוגל ישראל

אלעד גולדנברג - מנהל הפעילות העסקית בישראל, Ebay

נטלי זיו - דוברת ומנהל תקשורת, Ebay

חיים חלפון - סמנכ"ל פיתוח עסקי, גרופון

קרן קינן - קבוצת זאפ

תומר מיכאלי - מייסד חברת פאנדבוקס

רועי נוימן - סמנכ"ל פאנדבוקס, פלטפורמת מסחר

אלי סתיו - יושב ראש עמותה לארגון עסקים קטנים בענף המזון

אילנה בניש - מורשה נגישות שירות

רונית אנגלנדר - מלווה עסקית

רן גזית - Self Rating

זאב חיות - מנכ"ל, עמותת "ידידי עתידים"

רמי זמיר - יוצר, בעלים, סטודאיקה

יפה זמיר - אמנית יוצר, סטודאיקה

יניב יוסף - בעלים, א.נ. יוסף סחר בע"מ

דייב יקר - מנהל עסק עצמאי במסחר אלקטרוני

אורלי ארז - פעילה, המשמר החברתי

תמר אברמוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את Google, Ebay, בנק הפועלים

אייל לב ארי

ענת לוי

ר.כ., חבר תרגומים

"העסק שלי ברשת" - כלים ופלטפורמות דיגיטליים לקידום עסקים קטנים ובינוניים

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, נאמר בו פעמיים כי טוב, ב' באדר תשע"ז, ה-28 בפברואר 2017.

על סדר היום שלנו, כפי שהכותרת אומרת - "העסק שלי ברשת" - כלים ופלטפורמות דיגיטליים לקידום עסקים קטנים ובינוניים. אנחנו נמצאים היום ביום העסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו רואים גם זכות וגם חובה כוועדת המדע והטכנולוגיה, לדון בהיבטים שונים בנושא של קידום עסקים קטנים ובינוניים.

שנה שעברה, אפילו פחות משנה, אנחנו קיימנו יום בעניין הזה. חבר הכנסת רועי פולקמן, נכנסת בזמן, אתה יוזם את היום הזה ובכלל פעילות בענייני עסקים קטני ובינוניים, ואנחנו רואים בכך חשיבות מאד מאד גדולה. אני תמיד אומר שפרעה חלם חלום ולא היה לו פותר. הרבה אנשים ניסו לפתור את החלום. הוא ראה שיבולים בחלום, הוא ראה פרות בחלום, הוא ראה שהפרות הדקות בולעות את הפרות המלאות והדשנות. הוא ראה את השיבולים הדקים והשדופים בולעים את השיבולים העבים והמלאים.

ניסו לפתור לו את החלום בכל מיני פתרונות וזה לא מצא חן בעיניו, וזה לא מצא חן בעיניו. כשהגיע יוסף, הוא פתר לו את זה בדרך של שנות רעב ושנות שובע, ולמה הוא בחלום –מכיוון שהוא מלך והוא צריך להסתדר בהכל. אחרים ניסו להגיד לו תשמע, הוא חלם על שבע פרות, שבעה שיבולים והיו לך שבע בנות. שום דבר לא מצא חן בעיניו, עד שיוסף הסביר לו מדוע החלום על שבע שנות שובע ושבע שנות רעב. אבל הייתה לו עוד שאלה – למה היה צריך פעמיים – שתי דוגמאות, גם על שיבולים וגם על פרות. תן דוגמא אחת, למה צריך יותר?

אמר לו יוסף תשמע, כי ממהר השם לעשותו. כיוון שזו פעם אחת, זה יכול רק חלום, שיכול להיות תופעה חולפת. אבל כשמביאים לך את זה פעמיים, סימן שהעסק רציני. זה הולך להיות - - -. אז כשאנחנו כבר דנים לא פעם אחת אלא פעם שנייה בעניין הזה, אנחנו מתכוונים ברצינות לעניין. אנחנו באמת רוצים לדון ואנחנו חושבים שאם יש לעסקים הגדולים את הדרך שלהם, העסקים הקטנים והבינוניים, אמנם שזה נתח כבד מאד, אנחנו חושבים שצריך וחשוב לתת להם את כל האפשרויות להתקדם.

דווקא בחברות קטנות ובינוניות לפעמים החלק הטכנולוגי והצורה שהם עובדים בולטת יותר, גם אם זה קיים בחברות גדולות, אבל החלק הטכנולוגי פחות בולט. אנחנו הפעם רוצים לתת מבט על כל המסחר והקנייה בדרך שקוראים לה און ליין, או בדרך האינטרנטית או בדרך המקוונת.

אנחנו חשבנו בהתחלה, בשנה שעברה כשאנחנו דנו, דיברנו איך מכוונים את הגדלת חלקם של עסקים קטנים ובינוניים במסחר המקוון והציגו בפנינו. והנה היום אנחנו כבר נמצאים בסך הכל שנה ומשהו, ומנתונים שהגיעו אלינו עכשיו אנחנו רואים שמדובר על עסק הרבה יותר רחב, הרבה יותר גדול. ב מדינת ישראל אזרחי מדינת ישראל שותפים בכל השינוי הזה, השינוי שנקרא לו בהרגלי הקנייה ובאופן הקנייה. אולי אפילו אנחנו נתונים, באופן יחסי, במקום ראשון.

אנחנו גם מכירים מ - - -, מהפעם שעברה, ראינו סיורים בדואר ישראל וראינו - - -

הגשתי הצעה לסדר על בעיית הטיפול בחבילות.

זה דווקא נושא וגם דואר ישראל, ראינו שהם לא מגיעים, אז הם התנצלו בגלל שהם לא מרגישים טוב.

הנציג חולה.

הנציג חולה כנראה והנציג השני, עד שהוא יגיע בדואר, אז הוא כבר לא יספיק להגיע לוועדה. זו הבעיה.

הוא יגיע בחודש הבא.

אני מכיר נציגים שהם חולים ויש להם ממלא מקום, אבל הקצב הזה לא נתן את האפשרות להתארגן, בגלל שהם היום לוקחים חלק בעניין הזה. זה חלק חשוב בתוך ה - - -, אבל בסופו של דבר התברר לנו יותר ויותר, ואת זה אנחנו רוצים לשמוע מכם על ההיקפים. מה המשמעויות, כשאנחנו מדברים על קנייה אינטרנטית, קנייה מקוונת, אנחנו יודעים שגם הציבור באמת מתחבר לזה וזו גם מעלה גדולה וכנראה שזה דבר טוב, אבל צריך בכל אופן לראות מה המשמעויות שיש לזה.

מה קורה לעסקים האחרים שלא מתחברים. האם נוצרים פערים בעניין הזה ואם נוצרים פערים, אז אולי צריך להראות להם שאנחנו יכולים לגרום. לפעמים שמערכת גדלה וגדלה מהר, מהצד יכולים לפעמים להיות לזה השלכות.

אנחנו נמצאים פה גם כדי לחזק ולראות ולהציף את הנושא הזה מכל ההיבטים שלו, וגם איך אנחנו גורמים לכך שאנחנו הולכים בדרך הזו וההשלכות שנוצרות מכך, אנחנו יודעים להתמודד איתן.

אני מבין גם את החלק התרבותי של העניין הזה. אנחנו יודעים שיש הבדל בין שוק למסחר רגיל. מה ההבדל בין שוק למסחר רגיל? שוק – יש פחות כללים מה מותר לעשות, איך זה יכול לצעוק, זה יכול להתמקח. הסדר והדברים, הכל משתמש בערבוביה אחת גדולה. זה כוחו של שוק. יש בזה ניחוחות של שוק, כוחות של שוק, תרבות של שוק. ויש תרבות אחרת, תרבות קנייה שהיא יכולה להיות מסודרת יותר, אחראית יותר. יש כתובת יותר ברורה. זה לא משהו שהוא מזדמן כזה, זה הרבה יותר משמעותי.

גם הנושא של תרבות, שאין את המיקוח הדו צדדי, אין את הפרונט הזה. מה המשמעויות לגבי האמינות בדברים האלה. האם אדם יודע שהוא עומד מאחורי מישהו - - -, ובזה אני אסיים, משפט אחרון . כשאני הייתי בעיריית ירושלים וקיבלתי את הוועדה למסירת עבודות תכנון, שהיום היא כבר בוטלה. היום כבר אין נבחר ציבור שעומד בראשה, אבל זו ועדה שפוטרת ממכרזים את הגופים הציבוריים. יש דברים שלא. אתה רוצה להביא זמר לחגיגה, אז אתה לא יכול לעשות מכרז בין זמרים. אתה רוצה את האיש הזה, אתה רוצה אדריכל שיתכנן משהו מיוחד, סוג מסוים, אז אתה יודע שיש אדריכלים שהם יודעים. זה דברים יצירתיים. לא על כל הדברים אפשר לעשות בהם מכרז ובכל אופן יש ועדה שפוטרת. אני לא ארחיב בתפקיד של הוועדה הזאת.

אז דיברנו על כך שגם בתוך הדברים שפטורים ממכרז, צריך לעשות איזה סוג של התנהלות נכונה, רוטציה בין הדברים, איך אתה מקבל את ההתמחות. על פי רוב אנחנו נוהגים להגיד אנחנו רוצים להתנהג ביושר בכסף ציבורי, בדבר ציבורי. אתה אומר – איך שאני מתנהג לעצמי. אם אני לעצמי שומר ויודע להתמקח ולא מוכן שהכסף שלי וצורת ההתנהלות שלי תהיה לא טובה לי, ככה צריך לראות גם את המערכת הציבורית. הגענו למסקנה שהמערכת הציבורית צריכה אפילו דרגה יותר גבוהה.

אתה רגיל לשען, חייט, אתה הולך לאותו שען. אם שואלים אותך אתה מכיר שען טוב? היום כבר אין שענים, אבל זו הדוגמא שאז הבאתי.

יש, יש.

כן, אבל הם כמעט פסו מהעולם. היום קונים איפה, ב-Ebay? קונים, מביאים 10 שעונים ב-10 דולרים ומחלקים את זה מתנות, מכל הצבעים ומכל הסוגים. מי היום? אבל אני אומר חייט, חשמלאי, אתה לוקח מישהו שאתה מכיר אותו. אתה לא בודק אותו וחוזר ובודק אותו. אבל בכסף ובדבר ציבורי מתברר שגם להרגלים שאתה רגיל בהם, אתה צריך. אתה רגיל הם, תעשה לעצמך, אבל לא, דבר ציבורי צריך לראות שינוי. אתה צריך לראות אולי יש מישהו אחר, לעשות רוטציה בדברים.

אני רק בא להגיד בעניין הזה שלפעמים גם כשיש דבר כזה, צריך לראות שהמסחר וחופשיות המסחר גם לא נפגמים בעניין הזה, שנותנים את הזכות. אדם יודע, יש לו את כל האפשרות לקבל את שני הצדדים, להיות כתובת, ואת ההרגלים האלה, אנחנו נשאיר אותם כשאדם לא נסחף, אלא אדם גם עומד מול משהו שהוא יכול לעמוד על הדרישות שלו, על הצרכים שלו.

אני אומר את זה בקצרה, אני ארחיב על זה אחר כך, מפני שאני לא רוצה בדברי הפתיחה, אבל אני אומר פן אחד שהוא גם נמצא אצלי כל הזמן.

זהו. כהתחלה, אני חושב שהיא מספקת, במיוחד כשמי שפותח את הדיון באופן מעשי ויזם את היום הזה ועוד דברים, חוקים ודיונים, הוא חבר הכנסת רועי פולקמן. הבמה לרשותך.

תודה אדוני יושב הראש על כינוס הדיון הזה בוועדת המדע. אתה עקבי בתמיכה בנושא הזה ואני חושב שאתה גם מזהה נכון את האתגר. אלף אני שמח על כל המוזמנים. אני אגיד בכמה מילים את האתגרים ואת השאלות שיש לי, כי בסוף אנחנו מנסים לקדם. סיימנו השבוע.

הכותרת של הכנס הייתה העסקים הקטנים והשלטון המקומי. מיפינו הרבה מאד רגולציה בעייתית וחסמים, אבל אני כן אגיד כמה אתגרים שאני רואה ואני חושב וזה נכון לכם, שנמצאים כאן, להתייחס לזה.

תראו, אחד, יצא לי ללוות בשנה האחרונה עבודה מאד קשה כדי לפתוח את החסמים במכון התקנים לייבוא לארץ של מוצרים ולאמץ תקינה בינלאומית. אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בה, מצד אחד יש פה בעיית יוקר מחייה ואז בוודאי שמה שקורה, באים ואומרים לנו אנחנו צריכים לשמור על תקנים ובטיחות, אבל כשאני כהורה לשלושה ילדים קטנים באתי וסיפרתי, זה נחמד שאתם מדברים איתי על כל החסמים, אבל בסוף הציבור הולך לאינטרנט ומזמין שם ואף אחד לא בודק את התקנים והשוק צריך להתחרות. השוק הישראלי צריך להתחרות.

מצד אחד אני רוצה שלצרכן הישראלי תהיינה הזדמנויות. מה לעשות, הילדים שלי מאד אוהבים לגו, הבעיה שלגו בארץ זה מוצר יקר מאד. קשה לי מאד לקנות לגו, לפחות במה שהייתי רוצה לתת לילדים שלי. עשיתי את הטעות כמה פעמים והזמנתי מסין, זה לא יקרה שוב, כיוון שהמוצרים היו כה גרועים, שכבר עדיף לשלם קצת יותר כדי שזה יגיע. אבל אין ספק שהשוק משתנה.

אני חייתי איזו שהיא תקופה בארצות הברית, ושם בשעות האלה של היום, לפחות איפה שאני גרתי, הדבר היחידי שהיית רואה ברחובות זה משאיות של UPS ופדקס, כיוון שכל היום העבירו חבילות. ובאמת, בארצות הברית אתה לא צריך לצאת מהבית. אני דרך אגב באיזה שהוא שלב חשבתי שהשכן שלי, שתי קומות מעלי הוא טרוריסט, כיוון שהוא לא יצא מהבית. כל יום היו בערך 10 חבילות שהגיעו אליו וחיכו בפתח של הבית המשותף, ואני ממש באיזה שהוא שלב חשבתי לפתוח את אחת החבילות, להבין מה הוא מזמין. כי אמרתי הוא בטח מזמין רכיבים. כבר התחלתי לדמיין – יש לי דמיון עשיר ואני התחלתי לדמיין מה הוא עושה. התברר לי שהוא ציפה לילדים ופשוט לא יצא מהבית, אבל הוא הזמין הכל. כל דבר, מחיתולים ועד מוצצים, הזמין כל דבר.

אין ספק שהאתגר הזה לכלכה המקומית הוא עוד יותר גדול, כיוון שאנחנו מדינה שמרוחקת משווקים. אם יש משהו שמעניין אותי בנושא העסקים, וזה ליווה אותנו באסטרטגיה הירושלמית, קראנו לזה לבנות עוד קומה. במקום להביא מפעלים לירושלים, אמרנו עסק שמקומי יהיה ארצי, עסק שהוא ארצי, יהיה בין לאומי. זו הייתה הסיסמה שלנו. אמרנו עזבו, לפני מפעלים. דרך אגב כמה שנים ליוויתי את ראש העיר בנושא עסקי, הגיעו שני מפעלים חדשים לירושלים.

עסקים קטנים, זאת אומרת לצורך העניין ירושלים בשנת 2015 הייתה העיר השנייה או השלישית בארץ בכמות הסטראטפים שנפתחו פרי עבודה, אבל היעד הזה שאמר עסק מקומי, בוא נעזור לו להיות ארצי ועסק ארצי בואו נעזור לו להיות בין לאומי, אתם האנשים כדי שזה יקרה. כלומר בסוף הפלטפורמה, כדי שזה יקרה וזו הייתה דרך אגב הסיסמה לפיתוח העסקי של ירושלים – מקומי – ארצי, ארצי – בין לאומי. אני חושב שזאת צריכה להיות הסיסמה לעסקים קטנים בכל רחבי המדינה. אם יש עסק בבאר שבע, איך הוא יהיה עסק ארצי ולא רק לוקאלי.

דרך אגב, כשעסק יוצא מהלוקאלי, הופך להיות תחרותי, הפריון עולה. וכשעסק הוא לוקאלי, אז העסקים פחות מקצועיים ורמת הפריון בהם נמוכה וכו'. אם אני מתחרה ארצית, אז אני נהיה תחרותי, אני נהיה יעיל, אבל כבר משלם משכורות יותר גבוהות. כלומר כל מעגל הצמיחה הכלכלית תלוי במערכת הזאת של מקומי, ארצי, בין לאומי. הדבר היחידי שיכול לאפשר לזה לקרות באמת, זה הטכנולוגיה.

אני מעלה את השאלה, כי הפלטפורמות והשיווק בעניין הזה הולכים וגדלים ורואים. נדמה לי שיושבים פה גוגל וויקס ואני יודע שהבנקים דיברו על זה ועוד גורמים שעושים את העבודה הזאת. אני מרגיש שהחסם הגדול הוא החסם הלוגיסטי, תקנו אותי אם אני טועה. בזמנו אני שאלתי האם צריך לתמוך בכלים לוגיסטיים. להרגשתי החסם היה שעסק קטן, זה שאתה נותן לו להקים אתר אינטרנט - גם אני הייתי עצמאי תקופה בחיי - זה לא מספיק טוב, כי בסוף העניין הוא ניהול מלאי, ניהול שירות לקוחות. בסוף אם אני חנות קטנה שמייצרת תכשיטים-.

מי זיכרונו לברכה עסק קצת בעסקים והיה מפיץ בכל מיני מקומות. הוא אמר החלום של כל בעל עסק זה להכניס מוצר לאמזון. היה לו חבר שכל מה שהוא עשה בחיים זה להכניס עט לאמזון. זהו. יכול היה לפרוש לפנסיה מאותו רגע. עט באמזון, הם ניהלו לו את המלאי, דרך אגב. הם ניהלו לו את המלאי. זאת אומרת זה היה המחסנים שלהם וכו' וכל מה שהוא היה צריך, הוא החזיק שני עובדים, ייצר עטים מסוג מסוים בסין, הביא אותם לאן שהוא הביא אותם בארצות הברית ומשם הכסף דפק בחשבון הבנק שלו.

למה אני אומר את זה? כי אני אשמח להבין האם צריכים דברים מהרגולטור, האם פה יש דברים שאנחנו יכולים לעשות בכנסת, כדי שהמערכת הזאת, שעסקים ישראלים יוכלו לחשוב ארצי ובין לאומי. זה יקרה. זה לא טכנולוגיה, כי אתרים כבר יש הרבה שנים. להקים אתר אינטרנט, גם אני בחיי עשיתי את זה כמה פעמים. זה לא מרשים אותי. וגם לא סליקה באינטרנט וגם לא מערכת אי-קומרס. עם כל הכבוד, זה העשור הקודם. אולי האלף הקודם. עכשיו זה כבר מערכות אחרת.

אני אשמח לדעת מה יקרה כדי שנראה יותר ויותר עסקים, וזה גם המדד שהייתי שמח שיציגו לוועדת המדע. לא כמה עסקים יש להם אתרי אינטרנט, זה לא מעניין אותי בכלל. זה גם לא מרשים אותי בכלל, אלא כמה עסקים יודעים לפרוץ לשווקים והיקף השיווק נעשה ברמה הזאת, הארצית והבינלאומית.

תודה רבה ואני אשמח ללמוד.

כן חשוב מה שאתה אומר, זה חלק חשוב, האם אנחנו יודעים רק לקנות ממקומות אחרים, או שאנחנו גם יודעים לשווק.

נכון.

זה גם חלק שאנחנו צריכים לתת לו עידוד. בהרבה דברים בנושאים האלה אנחנו היינו חלוצים.

אני אספר לך אנקדוטה, כי אני פוגש הרבה אנשי עסקים. פגשתי איש עסקים גדול בתחום הפרסום בסופרים, לפני כמה שבועות והוא חזק בארץ. כל עסק שאני פוגש אני שואל למה אתה לא מייצא בהיקפים גדולים לחו"ל, כי בסוף זה מה שאנחנו רוצים כמדינה. אז התשובה שלו הייתה יפה ואני לא אתווכח איתה, הוא אמר חיי משפחה. הוא אמר אני כיזם צריך להיות חצי מהחודש בחו"ל ואני לא רוצה, ואני מוכן לעשות ביזנס בארץ ואני לא מוכן לעשות ביזנס בארצות הברית וזה לגיטימי.

אני מכיר אנשים שהקריבו הרבה מאד במשפחה, אבל אולי אתם תהיו הפתרון לזה, שאותו יזם לא יצטרך כל היום לשבת על הקו אירופה, ארצות הברית, מזרח רחוק ואולי. זהו.

זה נכון. אם אנחנו נדע להתרחב ולהתארגן בעניין הזה, אז אנחנו נמצא פתרונות לאנשים שיש להם חסמים שלא מסוגלים לפרוץ את המעגל וזה חשוב.

אנחנו נתחיל עם עורך דין רועי כהן, נשיא לה"ב – לשכת הארגונים העצמאיים. הוא נמצא כאן?

לא, היום זה יום חגו פה. הוא מסתובב פה ברחבי הבניין.

אז הוא לא הגיע. אז נתחיל עם רמי ויפה זמיר. באתם עכשיו?

הגענו בזמן.

הגעתם אחרי הזמן, אבל מי שמגיע אחרון כאן מתחיל ראשון. אם הייתי יודע את זה, אז לא, אבל אני אתן לכם. אני מבין שהיו לכם עיכובים. רציתי להתחיל עם בעלי עסקים קטנים, אתם נקראים עסק קטן?

כן.

תציגו את נקודת המבט שלכם לעניין.

רק ברשותך, רני הוא חלק מפרויקט גדול שלנו, שאני אציג אחרי זה, אבל קודם כל נשמע את רמי.

אוקיי.

לי קוראים רמי זמיר וזאת אשתי. בקצרה, שנינו גמלאים. אני גמלאי של צה"ל והיא גמלאית שפרשה ממשרד החינוך. מתגוררים בערד. לפני כמה שנים הקמנו עסק שנקרא סטודאיקה, שזה סטודיו ליודאיקה. מייצרים מזוזות, חנוכיות, חמסות, על טהרת עבודת יד בלבד מזכוכית, חימר, נחושת ועץ.

קרדיט לגוגל, עתידים וויקס, שהכניסו אותנו לפרויקט שלהם והיינו המייצגים הראשונים של הפרויקט.

הרבה עסקים חוששים מהקטע הדיגיטאלי ומהכניסה לערוץ הזה. בעזרת הפרויקט הזה הסירו לנו את החשש הזה ונכנסנו. פעם, לפני הפרויקט הזה, היינו לוקחים פשוט מאד את המוצרים, דופקים בדלתות, מציגים ועושים עסקים. כמובן בפועל יוצא שאנחנו היינו סוגרים את העסק ומבזבזים הרבה זמן. זה בדיוק כמו שפעם אנשים היו חוששים מהקטע של הקטלוגים, שבאים ומראים. הם רוצים למשש, לגעת, לראות מידות, גודל ולעשות עסקאות.

בעקבות הסיפור הזה, היום אני יושב בעסק ומגיע לכל העולם, ממש בפירוש כך.

אבל עדיין לא ממששים.

לא, לא, ועוד איך ממשים.

לא ממשמשים.

אה, חשבתי משמשים. סליחה.

לא, לא, לא. אבל דרך האינטרנט זה קטלוג.

אבל אנשים התרגלו לקנות דרך האינטרנט.

אז כאן השינוי.

שינו בשנים האחרונות הרגלי קנייה וזה בזכות הכלים שלמדנו. הקמנו עמוד נחיתה מכובד מאד, אתר אינטרנט, שני אתרים, סליחה, שאחד מהם הוא בהקמה. גם עליתי על רעיון דרך האינטרנט. פרסמתי על - - -

סליחה, מה זה עמוד נחיתה?

עמוד נחיתה זה מהפייסבוק. יש לך את הפייסבוק הפרטי ופייסבוק עסקי, שבעמוד נחיתה את - - -

שער הכניסה, חלון הראווה של האתר. כמו חלון ראווה בחנות.

בדיוק, את לא מוכרת, אלא את מספרת על עצמך, שאם את תכנסי לעמוד הזה, אז תדעי מי אני, מה אני ומה אני עושה. ואם את רוצה, את שולחת לי גם בקשה, נכנסת לאתר. בעמוד הזה יש שלושה קישורים שאנחנו עשינו. אחד לווייז, אחד לאתר המכירות שלנו, שהוא גם אתר תדמיתי ושלישית זה גם לדף העסקי בפייסבוק.

וזה פתח לכם את היכולת לייצא?

ברור, ברור. בקיצור, מה שעכשיו קרה, אני היום, בעקבות הכלים האלה, למדנו ביחד – אני ואשתי – שצריך פשוט מאד גם בן אדם שימשש וירטואלית. מה זאת אומרת? שאם אני עכשיו שם מוצר של בית מזוזה, חנוכייה או כל דבר אחר, אני מצלם אותו. אגב, עשיתי קורס צילום במכללת הדסה ועשיתי קורס צילום גם בקטע של פוטושופ, שזה שני כלים שהם מאד הכרחיים בקטע השיווקי, או כמובן לשלם הרבה כסף לאנשים פרטיים.

ואז צילמנו אותו מכל הכיוונים, העלליתי אותו, ובדיוק כמו שהיום, אני חושב, מיליונים בעולם קונים דרך אמזון, עלי אקספרס, Ebay, הם רואים את המוצר וירטואלי. אבל אם מישהו שם אותו בצורה יפה, אז אני קורה לזה מישוש וירטואלי ואז הוא רואה ומזמין. ולראייה, היום אנחנו מוכרים בניו ג'רזי, בברוקלין. יש לי גם הזמנות מגואטמלה, שתלו שם את העבודות שלנו.

עשינו פשוט מאד חתך וראינו שמאז הסיפור, העזרה של גוגל, וויקס ועתידים, נתנו לנו כלים איך - - -

אני יכול לשאול?

כן.

מעניין אותי הצד הטכנולוגי. אני מכיר. בגלל שאין לי זמן לקניות, אפילו החולצה הזאת, אשתי לימדה אותי איך לקנות אותה, אני לא אגיד את שם החברה, היא גם לא בדיוק במידה הנכונה, אבל זה מה יש, אני מסתדר. אני אשאל לגבי המלאי.

צריך לדעת - - -

כי להזמין בגדים דרך האינטרנט זה בלית ברירה, גם את זה אני עושה. איך אתה מתמודד עם עניין שירות הלקוחות, שזה מה שמעניין אותי בדיון הזה. כי אתם נותנים את הפרונט הטכנולוגי, אבל נגיד אני עכשיו בגואטמלה, קיבלתי ממך מזוזה והיה דפקט, או אתה יודע מה, ראיתי – לא רוצה. הרי האתרים הטובים, הגדולה שלהם בשירות זה שקיבלתי חולצה, לא טוב לי, שמתי בחבילה, שלחתי, קיבלתי יום אחר כך זיכוי בחשבון.

איך אתה מנהל את מה שנקרא הצד הלוגיסטי, את הבק-אופיס, זה מה שמעניין אותי.

אז קודם כל אנחנו נתנו באתר הזה גם זמן, ממש שכמו כל חנות.

אפשר להחזיר.

בעלי אקספרס יש לך מדיניות החזרה אחת שאם המוצר נשבר, פגום, הוא מחזיר אותו ואני גם לא מחייב אותו על המשלוח.

אוקיי, זאת אומרת כמו בסטנדרט שקיים בכל מקום.

בדיוק, בדיוק. ולגבי המלאים, יש לנו סטטיסטיקה של השנים האחרונות, של מוצרים שאנחנו מכרנו אותם, אז אנחנו עושים מלאי לפי זה.

אתם מקבלים ליווי מקצועי בנושא ניהול המלאי, איך כדאי לטייב אותו? זה חלק מהשירות שאתם מקבלים?

לא, לא. נתנו לנו כלים.

הם נתנו לנו את ההתחלה.

את הצד הטכנולוגי פרופר. כי אני רק אומר, זה אתגר. נגיד במקרה של יודיאקה, זה יחסית גם אני מניח שיש יוצר מוצרי איכות. אבל אם מחר בבוקר אני צריך לשווק דברים בהיקפים יותר גדולים, אז ניהול המלאי כבר היה אירוע.

אני רק שכחתי להגיד שכל העסק הזה הוא על טהרת עבודת יד. אין לי מכונות.

הבנתי.

אני לא מייצר בכמויות, בגלל זה גם האיכות שלנו.

יש איזה שהוא חסם שאתה מרגיש שאם היו מורידים אותו, זה היה מועיל לך? יש איזה שינויים שאתה חושב שאם היו באמת מעמידים בפניך כלים יותר טובים, היית יכול להתקדם יותר, להתרחב יותר? יש לכם איזה שהוא פורום כזה של בעלי עסקים קטנים, או בתחום שלך, שמתייעצים איתם ומנסים לראות איך פורצים שוק?

לא.

זה דבר שחסר.

זה הדבר שחסר ויש דבר גם שנקרא המשכיות. קיבלתי היום כלים, עשיתי, תתמודד. אין מישהו שימשיך. בסך הכל הם עזרו לנו מאד, אבל אין שום גורם או גוף - - -

שנותן לך להתפתח.

בדיוק. כי בתחום הזה - - -

גדלת, אתה קיים היום כבר, אבל אתה רוצה להמשיך להתרחב כמו כל עסק.

בדיוק, אז אין לי את הקטע של הליווי ההמשכי. אנחנו גם הצטרפנו לפרויקט מעוף של ישראל דיגיטאלית. גם בנינו אחד מהאתרים דרכים וגם בקטע של הקידום, אבל עוד פעם, יש פה מלחמה.

הם עושים רק את האתר וזהו. תסתדרו לבד.

יש פער בין אלה שמתעניינים לבין אלה שמממשים את הקנייה? אתה רואה שהרבה יותר נכנסים אליך מול אלה שבסופו של דבר מבצעים תהליך קנייה? הקהל הישראלי הוא גם צרכן?

בוודאי. קודם כל אני יכול להגיד לך שלפני שבאנו לפה גם בדקנו. יש עלייה במכירות בין 25% ל-35% במכירת המוצרים שלנו וכמובן גם בהכנסות, שזה דבר חשוב. כי עוד פעם אני אומר, הכיוון של רישות דיגיטאלי והמכירות בצורה הזו, נתנו לי קודם כל להגדיל משמעותית את הייצור שלי כי אני בעסק ואני עובד ואני לא מתרוצץ. אני עובד. אנחנו עשינו חלוקה – היא נכנסת למחשב, בודקת וכל הדברים האלה.

בהמשך אני רוצה לתת גם לאחרים. אני עוד רוצה לתת את רשות הדיבור למר דייב יקר, נמצא פה?

כן.

בעל עסק עצמאי בתחום מסחר מקוון. הקמת עסק מאפס למיליון שקלים בחודש.

ב-Ebay, זה מה שהוזכר, כן. קוראים לי דייב יקר, יש לי עסק עצמאי ב-Ebay.

אני רק אומר, אם יש כאלה שרוצים להירשם לרשות דיבור, אז אפשר להעביר למנהלת הוועדה בפתק. על השולחן יש פתקים של בקשת רשות דיבור. דרור, אתה ראש מועצת גן יבנה?

כן.

אתה ביקשת רשות דיבור?

לא, אבל אני אשמח להשלים. רועי דואג לי, זה בסדר.

אוקיי. בבקשה, דייב.

יש לי עסק עצמאי ב-Ebay. בעצם אני מוכר אופנה, תכשיטים, יהלומים. גם דיברו על יודאיקה, אז תכשיטי יהדות.

שמיוצרים איפה?

רובם מיוצרים בישראל.

יצרנים ישראלים.

בדיוק. מציעים היצע ישראלי. זה מצחיק, כי בעצם חבר הכנסת הזכיר את זה. אני התחלתי בארצות הברית, עברתי לישראל ובאמת שרציתי להמשיך בקמעונאות בארצות הברית, שזה מה שעשיתי כתושב חוזר. Ebay הייתה באמת האוטלט בשבילי. זה היה באמת המקום אני יכול לבוא ובאמת לסחור עם השוק האמריקאי, תוך כדי זה שאני כאן עם המשפחה. אז בדיוק הוויתור שדיברת עליו זה מה שאני חוויתי ואיפה שהוא קמתי מזה.

אז התחלתי באמת, כמו שכל אחד מתחיל, ברכישות. בהמשך הדרך לקחתי תחום של משקפיים, משקפי שמש ופשוט העליתי כמה מוצרים וממש בפרק זמן מאד קצר הרגשתי את הוואקום הזה של הביקוש ב-Ebay בשוק הבינלאומי, במוצרים שנמצאים וקיימים פה בישראל. חברתי לרשת קמעונאית אחת משלוש הגדולות בתחום האופטיקה, ששם אני מציע את ההיצע שלה בשוק הבינלאומי.

זאת אומרת רשת ישראלית שאתה מציע אותה בחו"ל.

בדיוק, בדיוק. ומהר מאד ראיתי שהביקוש באמת עולה. בנינו תהליכים שיכולים לתמוך בדבר הזה ותוך חצי שנה הגענו למחזור של חצי מיליון שקלים בחודש וזה בעצם ממשהו שלא היה קיים קודם וזה באמת אפילו ללא תכנית עסקית. זה היה ממש - - -

אני רק צריך להבין. זה אנשים שמייצרים בתחום האופטיקה, או רק משווקים?

מיצרים.

יש שלוש חברות בארץ שמייצרות נניח מסגרות של - - -

פרייבט לייבלים למיניהם, מותגי בית.

יכול להיות שהם מעצבים ומייצרים, בפועל המפעל עובד בסין, אבל זה נקרא ייצור ישראלי.

כן.

כן, זה בסדר, אבל הייצור הישראלי.

כן. ובעצם עם הגדילה, עם המצב הזה שבאמת ראיתי שזה עובד, עובד יפה מאד, יש המון ביקוש למוצרים, התחלתי בעצם לתרגל שווקים שונים. זאת אומרת בהתחלה זה היה השווקים הגדולים ביותר – ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה. אני יכול להגיד שהיום יש אנשים בבחריין ובכווית שחובשים משקפיים שהם קנו ממני.

שכתוב – Mede In Israel?

זה לפעמים לא מגיע לשם, אבל כן, באמת.

לא, לא. כי אני מכיר אנשים שבוחרים את זה דרך - - -

אני רציתי לשאול אותך קודם לגבי אלה שקונים, למה הם קונים, בגלל שזה יוצר בישראל? בגלל הטיב? בגלל היופי? מה מביא אנשים לקנות דווקא כאן? הרי בתחום האופטיקה אני מניח שבכל העולם יש מה להציע. אנחנו לא ייחודיים בעניין הזה. יודאיקה אני יכול להבין, שבכל אופן יש כאן איזה ייחוד למוצר, אבל לא רק למוצר, גם אולי איפה שזה יוצר. גם יכול להיות. ערד. מישהו אמר על ערד שיש בה איזה מקום מיוחד, ייחודי באוויר שלה, זה לא סתם ככה.

קסם באוויר.

קסם באוויר, ככה אמר איזה אדמו"ר אחד שיש איזה משהו. הוא שלח את החסידים שלו לתיישב בערד. הוא אמר שיש שם ניחוח מיוחד, אוויר מיוחד. לכן השאלה היא כאן באמת מה מביא אותם?

אני חושב שיש לזה שני צדדים. כמו שאמרת, באמת יש תחומים שונים. התחומים שהם באמת נוגעים לישראל וליהדות - - -

אנחנו מחדדים את זה כדי שאנשים ששומעים אותנו ומקשיבים, שזה ייתן להם להפיח קצת את החשיבה.

אז בהחלט ליהודים בעולם אנחנו מציעים תכשיטי יהדות ולפעמים טבעות חידוש נישואין שכתוב עליהן אני לדודי ודודי לי, אנחנו מציעים יודאיקה וזה באמת בא לתרגט קהל מסוים, שהוא מאד מחובר גם ל-Ebay - - -

בוא נתמקד בתחום האופטיקה. מעניין אותי באמת מה לוקח חברה קטנה, שלא מייצרת, לקחת חברת אופטיקה, שאין משהו בישראל שנניח אנחנו מובילים בעניין הזה או ידועים כמשהו ויש לנו בזה איזה ייחוד מסוים ומצליחים לקדם את זה. זה נותן רעיונות לאנשים איך זה נעשה.

בדיוק, זה בעצם ממש הצד השני. אנחנו מציעים היצע מאד דומה. Ebay מאפשרת לנו להיות שווה בין שווים. זאת אומרת לבוא ולהציג את המוצר שלנו עם רמת שירות, עם הצעה שהיא מאד דומה להצעה האחרת שנמצאת באותה המדינה ולהתחרות כמו כל אחד באותה מדינה.

אני אתן דוגמא. באיזו שלב, עם ההתפתחות ודיברנו בעצם על לוגיסטיקה, אז הגעתי למצב שהצלחתי להציע משקפי שמש לכל מערב אירופה, בעיקר לבריטניה. הלקוח קונה עד 12 בצהריים פה בישראל, עד השעה 10 בבוקר דופקים לו בכל זיפ קוד במערב אירופה, עם המשקפיים מאיתנו. כך שבעם ההצעה היא תחרותית - - -

ואיך זה קורה, אתה מנהל מלאי שם?

לא. המלאי במקרה הזה הוא מלאי שממש יוצא מישראל. פשוט משלוחים אובר נייט שקיימים מכאן וזה עובד יפה מאד. אני יכול להגיד שהרבה יזמים ובעצם הרבה חנויות שמציעות את אותם המוצרים בשווקים האלה, לא מסוגלים להציע את ההצעה הזו. לכן הגעתי ממש למצב שהתחריתי - - -

יש לכם איזה משהו שהוא ייחודי לכם?

זה מאד מעניין מה שאתה אומר כי אתה נוגע באמירה שאפילו ברמת שירות אתה הצעת ערך מוסף איכותי יותר, שזה לכאורה - - -

זה זמינות. אני לא יודע אם לקרוא לזה שירות.

למה? זה גם שירות. אני מזמין משקפיים ומקבל אותם עד הבוקר, זה שירות.

זה שירות יותר מהיר.

הם גובים על זה - - -

זה מעניין, כן. זה לכאורה נתפס כחסם ישראלי.

הייתי חושב שכזה דבר באירופה יותר מהר מאשר להגיע מישראל. בתוך אירופה אני מתכוון.

אז אתה רואה, היזמות הישראלית.

בין מדינות באירופה חשבתי שזה יותר מהר.

אז בעצם כן, יש תחרותיות ברמה כזו. זאת אומרת אנחנו מגיעים לשחקנים משמעותיים בתוך השווקים שלהם, בחצר האחורית שלהם ומתחרים בהם. אם זה בהצעה, במידיות, אם זה באיכות המוצר, אם זה בכל יכולת ההחזרה של המוצר.

איזו אמירה אתה באמת רוצה להגיד? מה אתה חושב? הדברים שציינת הם הדברים שבאמת יכולים לקדם כל מי שייקח בכל תחום, לא שיתחרה איתך, אבל בתחומים אחרים.

תראה, אני אציין עוד כמה דברים. אני גם אלך לכיוון של החסמים שבאמת הייתי רוצה לשוחח עליהם, שהם באמת בעיקר לוגיסטיים רגולטוריים. שילוח הוא כמובן איזה שהוא אתגר בישראל, למרות שנעשתה עבודה מדהימה עם זה. בוא נגיד מהוועדה הקודמת עד זו, באמת יש הרבה יותר פתרונות, דואר ישראל עושה מאמץ, זאת אומרת בייצוא, כל מה שמוכר וידוע על דואר ישראל הוא בדיוק הפוך. זאת אומרת הם נותנים לנו הרבה פתרונות.

Ebay יצרה פתרונות שבאמת מאפשר לך מפורטל אחד להפיק תווית, להפיק לייבל ולשלוח לכל מקום בעולם. אז באמת יש הרבה פתרונות שבאים בתחום הזה. עדיין קיימת מורכבות. זאת אומרת מה מבדל אותי מהיהודי אחר בברוקלין, לצורך העניין שסוחר, זה שהוא מתמקד בתחרותיות שלו, במכר, בשיווק, ובשעה חמש אחר הצהריים, לא משנה מה הגודל שלו, גם אם יש לו משלוח אחד ביומיים, USPS מגיעים ואוספים ממנו משלוח ומעבירים אותו הלאה.

מישראל, לצורך העניין, בפעילות שלי, שהיום היא גם בתחום של יהלומים, אנחנו משתמשים בחמישה משלחים שונים, שבעה פתרונות שונים של שילוח. אגרגציה די מורכבת סביב זה והמערכת שנבנתה סביב זה, היא אולי דבר שלא נגיש לכל עסק קטן, למרות שאני מחשיב את עצמי כעסק קטן שגדל די מהר. ציינת מיליון, אז היום אנחנו כבר שנתיים ו-. קצת לפני שנתיים היינו כבר במיליון שקלים בחודש מסחר יחד עם כל המוצרים.

בתוך הארץ מה?

בתוך הארץ זה תחום שאני פחות נוגע בו. זאת אומרת פני הם החוצה, כי - - -

אני לא רוצה להגיד בציניות, אבל דואר ישראל לא נמצא פה, אז הם צריכים גם לסבול מזה. היתרון שלנו אם כך הוא שלנו אין את דואר ישראל. זאת אומרת לחברות ישראל בחוץ לארץ יש עוד בעיה עד שהן מגיעות, אנחנו אין לנו את זה. היתרון שלך הוא שאין לך את דואר ישראל, יש לך את דואר בריטניה או איזו חברה אחרת.

בדיוק, 24 שעות לבריטניה ולפעמים בישראל זה יחסית אתגר.

דרך אגב, עם איזו חברת משלוחים אתם עובדים? איך אתם עושים את המשלוחים שלכם?

דואר ישראל.

אנחנו צריכים ללחוץ עליהם ולפקח עליהם, אבל בעיני זה מרשים העניין. גם יש פה באמת את עניין הידע שצברת, על איך עושים את הצד הלוגיסטי. אני חושב שהרבה עסקים לא מבינים את הדרך לעשות את זה. הפצה נראית להם בלתי אפשרית לעולם ולכן - - -

ברשותך רועי, אני עוד לא רוצה להגיע ל-Ebay, אלא אני רוצה קודם כל לשמוע את האחרים כדי להבין מזה ואחרי זה להגיע ל-Ebay ואולי גם לעתידים. עוד לפני זה נשמע את רועי נוימן.

תומר מיכאלי.

בסדר, אתם מציגים אותו דבר.

כן.

בסדר. אז אולי נשמע מעוד כיוון ונמשיך.

שלום, אני תומר מיכאלי ואני אחד המייסדים של חברת פנדאבוקס, פנדאבוקס זו חברה טכנולוגית, שבעצם פותרת את מה שאנחנו חושבים שזו הבעיה הכי גדולה של עסקים קטנים. דיברנו והדיון פה הוא על איך לעזור לעסקים קטנים. בואו נדבר קודם על איך עסק קטן שורד. הדבר הראשון שהורג עסקים קטנים זה מוסר התשלומים, תזרים המזומנים.

אני עסק קטן, אני מוכר ללקוח גדול ממני. לא גדול במדינת ישראל, אבל נגיד אם יש לי מפעל פיצות ואני מוכר לשופרסל, שופרסל ישלמו לי בעוד 90 יום. מה אני אעשה בשלושה חודשים האלה? איך אני משלם משכורות? איך אני קונה עוד מלאי כדי למכור? בעצם אני מת.

הייתה כתבה ב-Ynet על זה. 30% מהעסקים הקטנים שמתו בשנת רק 2016, מתו כתוצאה מבעיה בתזרים המזומנים שלהן. לא בדקתי את המספרים, אבל זה לא מפתיע אותי. בעצם פנדאבוקס משתמשת בטכנולוגיה כדי לפתור את הבעיה הזאת. מה שאנחנו עושים זה פתרון שבעצם מאפשר לכל עסק קטן להיכנס און ליין ואחרי תהליך אישור מאד מאד קצר, בעצם לקבל מקדמה כנגד החשבונית. את אומרת במקום לחכות 90 יום לקבל את הכסף עבור חשבונית, התשלום הוא מיידי על ידי פנדאבוקס, וכשהוא מקבל את הכסף מהלקוח שלו, הוא מחזיר בעצם את הכסף לפנדאבוקס, כמובן עם איזו שהיא עמלה.

בעצם זה משהו שהייתם חושבים שאולי הבנקים היו אמורים לפתור אותו באיזו שהיא צורה, אבל באופן אבסורדי - - -

אבל היום אנחנו חוקקים חוקים - - -

להקל על תהליכי האשראי.

בעניין רפורמות לתת לעוד גופים קטנים.

אבל כאן באמת זה הלוואות גישור מאד קצרות, שלכאורה הרווחיות, לפחות לבנקים, היא לא כדאית. יש עכשיו שחקנים אחרים שנכנסים לתחום הזה.

הבעיה היא, עוד פעם, שרוב התהליכים שהבנקים עושים הם תהליכים ידניים ותהליכים מאד מאד לא יעילים. העובדה שאנחנו מצליחים לעשות את זה, זה כי אנחנו עושים את הכל באופן דיגיטאלי, הכל און ליין ואז בעצם העלות שלנו היא הרבה הרבה יותר נמוכה ולכן אנחנו מאפשרים לתת את הפתרון הזה לרוב המוחלט של העסקים הקטנים.

מה הביטחונות שלכם? מה אתם דורשים מהעסק?

אז בעצם היום אנחנו משתמשים בעובדה שיש על עסקים קטנים הרבה מידע און ליין, שמאפשר לנו להעריך מה הוא הסיכון של העסק. זה היתרון התחרותי שלנו, יכולת בעצם - - -

שלא יהיו הרבה דליפות.

להסתכל על העסק ולהגיד אוקיי, הוא בסבירות של 98% יידע להחזיר את המקדמה הזאת. זו הבטוחה הכי טובה שלנו. יש לנו גם בטוחות אחרות, אבל זה ביי-פר הבטוחה הכי טובה.

אתם עובדים על עמלות? על ריביות?

כן.

אתם משלמים את הכל ואחרי זה - - -

בעצם אתם לא אוהבים את זה שחוק מוסר התשלומים יעבור היום. אולי תגיעו לוועדה באחת, לנסות לעצור את זה.

לא, אני חושב שאלף זה מבורך - - -

כי אם יקצרו את מוסר התשלומים זה הבסיס העסקי שלכם, למרות שדרך אגב הם מתעסקים בשוק הפרטי ואנחנו לא נוגעים בו. זאת אומרת בין שופרסל לאיזה ספק, אנחנו לא נוגעים בזה.

אבל יש גם כן - - -

לשוק האמריקאי - - -

לא, ברור לי שישראל זה לא. מי שמקים סטראפ לא - - -

דבר שני, החווק שמדובר עליו הוא חוק שמדבר על תשלומים של הממשלה.

של חברות ציבוריות, ממשלתיות.

כן, ועדיין יש נתח מאד מאד גדול של תשלומים שלא עובר דרך חברות ציבוריות או גופים ציבוריים אלא דרך חברות פרטיות. זאת אומרת אני לא חושב שהחוק הזה יפתור את הבעיה.

יש חסמים רגולטוריים שאתם מרגישים, כדי שדברים כאלה יעבדו כמו שצריך?

כן. כאמור היום אנחנו עובדים בעיקר עם השוק האמריקאי, למרות שאנחנו מקבלים כל הזמן פניות מבעלי עסקים בישראל - - -

יש לכם היום רגולטור? אתם מחויבים היום לאיזה רגולטור במדינה?

בארצות הברית בוודאי, כן, יש רגולטורים.

כאן בארץ? כחברה שעובדת בארץ יש לכם איזה - - -

לא, עוד פעם, מכיוון ש- - -

אם הייתם עובדים גם בארץ. אתם לא עובדים בכלל עם עסקים בארץ?

היום אנחנו לא מסוגלים בגלל המחסומים הרגולטורים, כן. זאת אומרת המחסומים הרגולטורים אלף של נגישות למידע הרבה פעמים. זאת אומרת היום בארצות הברית הנגישות למידע על עסק, למשל על החזרי המס שלו וכל מיני דברים כאלה, זה דברים שקיימים יחסית זמינים. זה דבר ראשון.

דבר שני הוא כאמור כל הצורה הזאת שמימון הוא בעצם סוג של הלוואה, ועל מנת לקבל אישור הלוואה, אתה נדרש לעבור הרבה מאד, כאילו שבעת מדורי גיהינום בשביל להתגבר על העברת כספים.

אז אני אשמח שתפנו אלי בעניין, כי אנחנו גם בחוק הבנקאות דיברנו עם הרבה חברות פינטק מסוגים שונים, כדי להקל רגולציה. יש לנו עבודה מאד אינטנסיבית גם עם אגף שוק ההון וגם עם בנק ישראל, כדי שיהיה יותר קל לחברות פינטק לעבוד. אז בואו נראה איפה זה עומד, איפה יש חסמים.

אם הבנתי אותך נכון, אז בשלב הזה אתם לא יכולים לעזור לעסקים קטנים פה בארץ.

הוא אומר שכרגע לא.

כרגע אנחנו לא יכולים.

אני חושב שאם זה נכון וטוב וזה מועיל לארצות הברית, אז אין ספק שזה גם נכון לכאן. בלי שנבין הרבה בכלכלה ובמסחר, מבינים שהנושא של התזרים הוא נושא קריטי לכל החברות ולכן הן גם עסוקות בזה.

נכון.

מה שאנחנו רוצים לחייב את מוסר התשלומים זה לא בשביל מי שקונה, זה בשביל ספקי השירות, שהם יוכלו לעמוד מול הממשלה ואנחנו גם רואים שיש כאן מסר רעיוני. ברגע שהממשלה מתנהגת אחרת, אז גם - - -

נכון.

זה צריך גם להשפיע על הכל.

אבל אין סיבה שאי אפשר יהיה לתת את זה.

אבל אין ספק שזה חשוב מאד.

אני אהיה קצר בדברי.

תציג את עצמך, או שאני אציג אותך.

דרור אהרון, ראש המועצה האזורית גן יבנה. נמצאת לצדי מחזיקת תיק העסקים הקטנים שלנו בגן יבנה, רוחמה עזר.

לא כל רשות מחזיקה מחזיק תיק כזה.

לכן היה לנו חשוב לבוא לפה היום.

אתם לא פעם ראשונה כאן. גם בנושא הלימודים והכיתות הייתם פה, אם אני לא טועה. יש לכם תכנית מיוחדת גם לבתי הספר.

נכון.

הצגתם את זה כאן בדיון אחר שהיה אצלנו.

נכון.

אתם מובילים בכל הנושא הטכנולוגי.

אני אפרט ממש בקצרה. אנחנו רואים חשיבות רבה לקידום עסקים קטנים. אני עושה הבחנה בין עסקים של אנד-טו-אנד, כפי שתואר פה, שזה בעצם מבחינתי איזה שהוא לתיווך, לבין עסקים כפי שנאמר פה בערד, שהם למעשה העסקים שיותר קשה להם לשרוד, כי יש להם מקום, יש להם מלאי, יש להם בכל זאת איזה שהן אמירות אחרות, בלי חלילה לפגוע, אבל כשאתה עושה אנד-טו-אנד, אז אתם בעצם איזה שהוא מתווך. אתה גוזר שם לתיווך ואתה יוצר איזה שהוא מנגנון אינטרנטי כזה ואחר.

המציאות המשתנה היום, גם בני נוער, גם מבוגרים, של קנייה ברשת, הופכת להיות כלי מאד מרכזי בכלכלה הישראלית. אנחנו רואים את זה היום גם כן בכל דבר ועניין. לכל תחום שתיקח, החל מספורט, כלה באופנה וכל מיני דברים כאלה ואחרים.

אבל מה שאני רוצה לגעת רגע, זה דווקא בעניין של איך אנחנו ברשות מקדמים עסקים קטנים, ופה דווקא הממשלה לא מסייעת לנו.

אנחנו תקצבנו לדוגמא סכום של 100,000 שקלים לעידוד מיזמים תרבותיים בתוך המקומות של מרכזים מסחריים, ואף אחד לא היה מוכן לתת לנו תקצוב מקביל. נכון ש-100,000 שקלים זה לא הרבה, אבל כשאתה לוקח 100,000 שקלים ואתה שם לדוגמא בחמישה עסקים של מרכזי - - - כאלה ואחרים, ואתה מקים שם אירועי תרבות, אתה בעצם מביא את התושבים גם לפגוש את אותם עסקים. וזה נושא לדוגמא שלא קיבלנו מימון ממשרדי ממשלה או מהמעוף או מכל גוף שפנינו אליו. נאמר שאין דבר כזה ותסתדרו. וזה קצת צורם גם בעין וגם בכיס.

הנושא הנוסף מבחינתנו הוא ישראל דיגיטאלית. לא כל הרשויות יכולות להיכנס לישראל דיגיטאלית, אלא רק בפריפריה וכדומה. הנושא הוא מאד מהותי, כי אנחנו כרשות רוצים, אבל בגלל שבא המעוף וחוסם אותנו ובגלל שאנחנו לא במיפוי ולא בפריפריה ולא ולא ולא, אז למעשה אנחנו מבחינתנו צריכים איך שהוא כן לתת איזה שהוא בנפיט, אבל אין לנו יכולת. ופה אנחנו נכנסים לאיזה שהוא פלונטר, שפה זה מונח בפניכם.

אבל אם אתה רוצה היום להצטרף למשל לתכנית של טפסים דיגיטאליים וכל הדברים האלה של ישראל דיגיטאלית - - -

כן, אבל זה חסר משמעות, כי אם אתה לא יוצר איזה שהוא בסיס שהוא ניחן על איזה שהוא כר מאד רחב, אתה לא יכול לקדם אותו. אז עשית איזה שהוא משהו בפינטס פה או שם, אבל זה לא איזה שהוא משהו בראייה כוללת.

תראו, עסקים קטנים נשחקים ביום יום הן מבחינת מוסר התשלומים ופה נעשתה עבודה אל מול רשויות מקומיות וממשלה ואנחנו בהחלט בעד החוק המתוקן שמוגש, אבל גם צריך לחשוב על מוסר התשלומים בכלל שקיים היום במדינת ישראל. גם הוא איפה שהוא ובאיזה שהוא מקום מסוים נשחק בצורה כזו או אחרת.

אתה מדבר במגזר הפרטי.

נכון. ולי אין אפשרות להשפיע עליו.

ברור.

לכם יש אפשרות להשפיע בחקיקה.

זה כבר במידה מסוימת רגולציה עודפת. כאילו אתה יודע, אני לא יכנס לדין החוזים בין שני עסקים פרטיים.

אני לא אכנס לרגולציה העודפת, אני אומר שכבר היום - - -

אתם דוגמא אישית, אבל - - -

כבר היום יש רגולציית יתר ונאמר כבר על נושא של מתן רישוי עסקים בקטע של הקלות כאלה ואחרות, כי אם היום אני צריך לדוגמא לבזר את כל האישורים שצריך לחמישה-עשרה גופים ורק אחרי זה הוא מגיע אלי, אז כשהוא מגיע אלי הוא כבר גמור לגמרי ומספיק שלא יתנו לו אישור אחד על מנת שאני לא אוכל לתת לו אישור רישוי עסקים, כי אני לא יכול לעשות אוברולינג להחלטה של כיבוי אש או של משטרת ישראל, או תלוי בסוג העסק.

או בריאות.

נכון. גם לרוחמה שנמצאת פה יש עסק ולא סתם שמנו אותה כמחזיקת תיק רישוי עסקים ואני הייתי מציע שאולי היא תגיד כמה מילים, כי יש לה גם כן מה לומר בעניין הזה, כי היא מחזיקה עסק לא פשוט. היא מתמודת ביום יום, בשוטף, בעניין הזה.

בבקשה.

שלום. תודה על הזכות שניתנה לי להגיע לפה היום ותודה לרועי על האפשרות לשים את הדברים על השולחן ולדבר.

עסקים קטנים מתמודדים היום עם הרבה דברים. אחד, לא פשוט ולא מובן מאליו שזוג – ואני לוקחת את הדוגמא שלכם כי אתם יושבים על השולחן פה – בשנות ה-50-60 לומד לעבוד עם האינטרנט. אנשים מפחדים לעשות את זה היום. קשה להם מאד לעשות את זה היום, הם לאט לאט נחשפים לזה. זה לא מובן מאליו, זה יותר קורה אצל הצעירים, פחות אצל האנשים היותר מבוגרים.

מעוף אמור מבחינתי לתת לנו מענה קצת יותר רחב לדברים האלה, ללוות את העסק מההתחלה ועד הסוף. הם אמורים לתת לנו את הכלים בעצם. כשאני מנסה להיפגש עם מעוף אני מקבלת למשל פגישה אחרי שלושה חודשים, חודשיים פגישה, חודש פגישה, שזה מהווה בעיה. או איזה שהם קורסים נקודתיים שנותנים פתרון נקודתי במקום לעשות ליווי מ-א' עד תו עם אמרה מסוימת - אנחנו כאן כמשרד הכלכלה, כמדינה, ללוות את העסקים.

בנוסף לחוסר הליווי הזה בעסקים, תזרים המזומנים זה בעצם הגורם המאד משמעותי לכך שעסק קם ונופל. חייב לעשות משהו עם איזה שהוא - - -

רגע, את עומדת מול משרד הכלכלה?

אני, כמחזיקת תיק העסקים, מקבלת את האפשרות לעבוד מול מעוף. מעוף זה זרוע ביצועית - - -

את מוכנה רק להסביר מה זה מעוף?

מעוף זה הזרוע הביצועית של משרד הכלכלה, שאמור לתת עידוד לעסקים קטנים.

לעסקים קטנים. מענה ועידוד.

ליווי, הלוואות.

זאת אומרת את מייצגת אותם מול המשרד הממשלתי. זאת אומרת כל בעל עסק יעמוד בנפרד, את מרכזת את הצרכים ואת הדרישות ואת עומדת מולם כאחת שכבר מיומנת, לא האזרח הקטן. את יודעת את התהליכים.

נכון. אני שומעת את העסקים אצלנו ביישוב.

את כן מקבלת פגישה מהר?

אני אמורה לבוא למעוף ולהגיד להם אני צריכה מספר דברים. ישבתי איתם במשך הקדנציה שלי.

הם הוזמנו לפה? הם נמצאים פה?

כן.

ד"ר ניר בן אהרון.

ד"ר ניר בן אהרון נמצא? יופי.

יופי. עשינו מספר כנסים נקודתיים לקורסים מסוימים שעלו מהשטח. התושבים אצלנו, בעלי העסקים אצלנו פחות מרגישים את החיבור. חבל לי על זה. הייתי רוצה שזה יקרה הרבה יותר טוב, עם הרבה יותר ליווי, כי המדינה נותנת לזה משאבים.

שנית, הם מידרו אותנו מישראל דיגיטאלית. חבל לי מאד שאנחנו ככה לא מקבלים את זה, למרות שגם אנחנו היינו קרוב מאד. אשדוד למשל קיבלה, נכון דרור? כשאנחנו, פאתי אשדוד בעצם, לא מקבלים ולאשדוד יש הרבה יותר משאבים ולנו הרבה פחות משאבים.

הם מוכנים לפעול גם בעניין הזה, השאלה אם זה מותחם בקריטריון יבש, או שזה לפי מצב סוציו אקונומי. לפי מה זה נקבע?

מצב סוציו אקונומי, אבל היה את הסיפור של הטילים, אז ניסינו איך שהוא להיכנס דרך המטרייה הזו ואמרו בהתחלה כן ואחרי זה אמרו לא. אנחנו גם היינו יישוב סופג אש, אז נאמר בהתחלה שכן יכניסו, אחרי זה נאמר שלא ואז הלכו על פי סוציו אקונומי.

אוקיי, אנחנו נבדוק גם את זה.

זה נראה לי אבסורד קצת, שעיריית אשדוד ש- - -

כן, כן.

לא ניכנס לזה.

אתם לא פחות. מכיוון שאנחנו הגורם המפקח, ועדת המדע והטכנולוגיה, על ישראל דיגיטאלית, אני חושב שהם גם צריכים לתת לנו איזה דו"ח, בפנינו הם צריכים לדווח. אנחנו בעצם הגורם שמלווה אותם, הגורם הציבורי. אנחנו נרשום את זה בפנינו ונבקש מהם להתייחס לכך.

יותר משאבים, יותר איגוד. התחלופה שם היא מאד גדולה, אז זה קצת מהווה בעיה מבחינתנו. יש לי עסק באשדוד. אני לא רואה את הליווי שאנחנו מקבלים באשדוד לעומת מה שאנחנו נותנים בגן יבנה. כלומר באשדוד אני באה, אני משלמת ארנונה, אני עוברת את כל תהליכי הייסורים כעסק, משלמת את מה שצריך ובזה נגמר הסיפור.

בגן יבנה אנחנו באמת מתחשבים בתושבים, מאגדים אותם, עושים בשבילם. אנחנו לא מקבלים שום תקציבים מהמדינה לגבי זה. חבל לי מאד, כי מצד אחד ישבנו קודם בישיבה, שאמרו לנו תעשו, תאגדו, תתנו, תתחשבו בהם, איך, כמה, למה. צריך לשבת ולדבר על זה כדי שאנחנו כמועצה נוכל לתת את זה.

אני מברכת על היום הזה. אני מברכת על השוטף 30, כי בעצם מבחינתי זה המנוע לתזרים מזומנים גם במגזר הפרטי. זה לא נוגד אחד את השני. כי ברגע שהמדינה משלמת לקבלנים גדולים, שהם לוקחים קבלנים קטנים, שכל המנוע הזה מתחיל לרוץ, אותו תזרים מזומנים גם יוכל לרוץ במגזר הפרטי.

העלית כאן את נושא הארנונה. השאלה אם חסם סמוי, בין אם מדברים על כך ובין אם לא מדברים על כך שהרשויות המקומיות, אם הציבור עובר לקניות אינטרנטיות, מטבע הדברים זה נעשה באזורים אחרים יותר זולים, באזור תעשייה, הארנונה יורדת. יכול להיות שיש לזה גם. נניח שאנחנו ככה נדמיין לעצמנו שרוב הקניות והעסקים יעשו לא דרך מקוונת, בדרך האינטרנט. באיזה שהוא מקום זה יצמצם את הפעילות העסקית הפרונטאלית נקרא לזה.

לא רק שאתה צודק, זו בעיה אמיתית ופה בדיוק מה שהתחלתי לומר בדברי. כי ברגע שמישהו יושב בבית על הפוף שלו ובעצם יוצר איזה שהוא מצב נגד האינטרנט, סוגר את כל העסקאות וכדומה, ובעצם המשלוחים הם דרך ה-UPS וכדומה ומארצות הברית, אז אתה יוצר בעיה לעסק קיים, אם זה בביגוד, אם זה בעוד דברים נוספים.

אני לדוגמא, כשאני צריך משהו, אני רוכב שטח באופניים. אם אני צריך משהו אני לא הולך לחנות אופניים, אלא אני פשוט מחפש את הכי זול באינטרנט או מתקתק כמה דברים, סוגר את העניין, מקבל תוך שבוע ושלום על ישראל. זה אכן יוצר בעייתיות ולדעתי בעניין הזה - - -

רועי הוא גם אחד הפריקים שלנו בנושא רכיבה על אופניים. היום אין כבר - - -

אתה לא יכול לעצור את זה. איך תעצור את זה?

אני לא אמרתי לעצור את זה, אני אמרתי שצריכים להתחשב ולראות איך מעודדים את העסקים הקטנים בצורה הרבה יותר טובה.

זו השלכה.

ופה לדוגמא כן לעשות הכשרות דיגיטאליות, כדי שהם יוכלו להשתמש בכלים האלה. כן לעשות איזה שהם מיזמים של להביא את הציבור למקומות הפיזיים, כי כשאתה יושב במקום שהוא לא פיזי, אלא אתה שוכר מקום וכדומה, אתה משלם ארנונה, הציבור צריך לבוא אליך. צריך להביא אותו, לתמרץ אותו כדי להביא. מאד קל לשבת על הפוף בבית, לעשות כמה טקטוקים, כמו שהבן שלי רץ ואני לא מספיק להבין מה הוא עושה, הוא כגבר גמר את המשחק והכל בסדר. ואתה מקבל את עמדת התיווך שלך והכל בסדר, לא קרה כלום. אתה יושב בבית, אתה לא צריך משרד, אתה לא צריך לשלם ארנונה. אתה לא צריך - - -

על כל 2,000 קונים מספיק חמישה מטרים, ול-2,000 קונים בחנות צריך 2,000 מ"ר. זו המשמעות.

לכן העלית נקודה מאד מהותית ומאד חשובה ודווקא פה, אני חושב שאתה, כוועדת המדע, צריך לעשות איזה שהוא שיתוף פעולה עם ועדת הכלכלה בעניין של איך מתמרצים עסקים קטנים דרך הרשויות המקומיות. לנו אין בעיה להיות קבלן הביצוע שלכם, לקחת תקצוב וליצור שם מופעי תרבות, מופעים כאלה ואחרים, או ליצור איזה שהם ימי שיא ולהביא את התושבים אל המקום.

אתה כראש עיר ודאי יודע את זה, כשהתחילה האוטומציה במפעלים, אמרו מה יקרה עם כל הפועלים אם יצטרכו לפטר אותם. היום מתחילה הרובוטיקה, אז אנשים אומרים מה יהיה עם כל זה, ואנחנו יודעים שעם כל זה יש מחסור וכל הזמן רוצים. אז יש כל מיני דברים שמאזנים את זה בתוך הדברים האלה, רק צריך להיות חכם לראות את התמונה ויש אנשים שרואים את זה באופן מצומצם יותר, ואז הוא אומר איפה החלקה שלי ואז אני יכול להיפגע מזה, אז הוא לא מעודד. יש עוד. הוא לא רואה את התמונה הרחבה, שאחרי דברים כאלה - - -

כן, אבל ברשותך, המציאות משתנה וצריך להבין את זה.

צריך להיות עם המציאות, נכון.

כל ילד בכיתה א' יש לו היום אייפון וכל ילד היום עושה את כל החיים שלו דרך האייפון. אני ראיתי אותך מכניסה את העין לתוך האייפון. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. כולנו היום משתמשים בדבר הזה. אני היום עושה את כל הקניות, אם אני צריך - - -

דרור, אתה עושה את זה ואתה אומר היום ילדות בגיל 8 קונות את דרך - - -

נכון. ולכן המציאות משתנה.

קונות קוקיות דרך לא משנה, אחת החברות. את הקוקיות ואת הסרגל גם בכמה סנטים קונים דרך האינטרנט. זה מעשים של כל יום.

תודה.

אני לא מדבר בהגזמות. זה נכון מה שאני אומר. את המציאות. תודה על הדברים. אנחנו מתכבדים בנוכחות ובהשתתפות של חברת הכנסת ורבין. אני מביא אותך מיד, ברשותך. זו כבר שנה שנייה שאנחנו דנים ביום העסקים הקטנים והבינוניים. בוועדת המדע והטכנולוגיה אנחנו דנים בנושאים האלה, בהיבטים האלה שהיום אנחנו הקדשנו את הדיון לנושא של מכירה דרך האינטרנט, מכירה און ליין, בדרך מקוונת.

לכבוד היום השני יש לנו אורחים חשובים מאד, מר אלעד גולדברג, שהוא מנהל הפעילות העסקית של Ebay בישראל. אני חושב שזו פעם ראשונה שאתם בכנסת בכלל, שאתם מופיעים. אני אגיד לך משהו שתפס אותי ואולי גם היום יודעים את זה ורואים את זה היום. ככל שהחברות גדלות וככל שהאנשים עשירים יותר ובעלי אמצעים, רואים שהכסף זה לא הכל. זאת אומרת רואים אותם, חלק, לא כולם, ורואים שיש עוד דברים חוץ מהכסף. מה אנחנו יכולים לתרום לחברה, לקהילה.

אומר את החפץ החיים. הוא מביא את זה כדוגמא. הוא אומר האופה בעיירה היה נחשב איש לא מפשוטי העם, נקרא לזה. הוא לא היה האיש שיושב בפרונט, הוא היה מגיע לבית הכנסת, היה יושב בפינה, לא מסתכלים עליו באופן אחר. אופה של העיירה. לא עם איזה מקצוע מהותי. הוא אומר אבל לכאורה, אם הייתי צריך לסווג את האנשים ולנפות אנשים, הייתי שם אותו בקדמה. מדוע? הוא אחד מהאנשים הכי מרכזיים. הוא זה שבקיץ עומד מול התנור החם וכשאנחנו הולכים לבתי הספר ולעבודה, הלחם כבר נמצא בפתח הבית באותה תקופה. בחורף הוא בשלג, הראשון שפוסע בשלג לפנות בוקר. כבר בלילה הוא פוסע בשלג העמוק והוא זה שמפעיל ולוקח את העצים ועד שהוא מצליח לחמם אותם כדי שיהיה להם לחם, לקחת לעבודה וללימודים.

אז הוא אומר ככה, יש הבדל קטן. אם היה עושה אותו מעשה ואומר אני עושה את זה למען הציבור. אני למען הציבור, כדי שיוכלו לעבוד, כדי שיוכלו ללמוד, כדי שיהיה להם לחם לאכול ולחמניות, אני קם בבוקר ואופה והכל. בסדר, אבל צריכים גם להרוויח. אז אנחנו גם לוקחים על זה. אם זו הייתה קו החשיבה שלו, האיש הזה היה נשאר בקדמה, אבל הוא בכלל לא חשב על זה. הוא לא חושב, הוא רק חושב איך להתפרנס. זה רק שינוי בתפיסה, שינוי בחשיבה. הפעולה היא אותה פעולה, רק השינוי איך ומה מוביל אותי לפעולה הזאת או מה אני אשלב בפעולה הזאת.

כשאנחנו רואים, אנחנו כאן לא מקום שהוא מדור לפרסום לחברה כזאת, לא מהמקום הזה אנחנו מתכבדים שאתם באים לפה. אנחנו רואים כאן את הפעילות שאתם רואים לעידוד עסקים, לליווי עסקים. לאדם יכולה להיות מחשבה עסקית, זה בסדר גמור, אבל בכמה דברים, במחקרים שאתם עושים בעניין הזה, בשביל זה אנחנו כאן ואני אומר את זה בשקיפות, מדוע אנחנו גם חשבנו שזה נכון. אנחנו גם מתכבדים בזה שאתם מגיעים לפה, קצת ללמד אותנו על התחום הזה. אז אתם ודאי נחשבים מומחים ומקצועיים בעניין הזה.

אני מתנצלת מראש. היה לי פשוט חשוב לבוא לפה בגלל שאתה מוביל את הדיון ואני מתנצלת מראש בפני אלעד, כי אני נדרשת להצבעות, אז אני אהיה פה ממש מספר דקות.

אוקיי.

אני אעשה את זה מהר ותמציתי. אז תודה רבה אדוני יושב הראש על ההקדמה.

את רוצים להגיד דברים לפני זה?

לא, אני אתן לאלעד.

אוקיי, תציג את עצמך, כמה זמן אתה נמצא בתחום.

כן, חמש שנים מאז שהקמנו בעצם את הפעילות העסקית שלי בישראל, וזאת הפעם הראשונה שאנחנו מגיעים לפה לכנסת ובשבילי זה כבוד גדול. גם לי זה מחמם את הלב כי אנחנו עושים פעילות מאד רחבה עם מגוון מאד גדול של עסקים, כמו שאני אציג עוד מעט. שמענו גם פה על עסקים שונים שמספרים על מכירות ברשת. באנו להציג תמונה קצת יותר רחבה, שמתבססת גם על נתונים, גם על מחקרים ואני אכנס מהר לנתונים.

אדוני יושב הראש, פתחת בתחילת המושב עם הקונים דווקא, לפני שנעבור למוכרים. אז באמת מדובר על עולם מאד גדול ומתרחב בישראל. מדובר על זה ש-95% מהישראלים קנו השנה באינטרנט לפחות מוצר אחד. כשאנחנו מסתכלים על זה בהשוואה עולמית, אפשר לראות שמדינות מאד מתפתחות בעולם הזה, שהאי-קומרס, המסחר האלקטרוני התחיל שם עוד קודם, כמו גרמניה וארצות הברית, נמצאות סביב ה-80 אחוז. זאת אומרת שאנחנו רואים בישראל אחוז חדירה מאד מאד גבוה ביחס לכל מדינות העולם ואנחנו מייחסים את - - -

מאיזו תקופה אנחנו מדברים?

בשנה האחרונה. מחקר שנעשה בשנה האחרונה.

כן, אני אומר מאיזו תקופה אתה סופר אותם?

12 חודשים.

כן, הבנתי, אבל כמה זמן אפשר להגיד שהדבר הזה נכנס לשוק הישראלי. חמש, שש שנים? שבע שנים?

אפשר להגיד שמסוף שנות ה-90 תחילת שנות ה-2000 המסחר כבר התחיל לתפוס בישראל. בתחילת שנת 2010, שנת 2009, אני יכול להגיד שאפילו הייתה תפנית משמעותית לכניסה הרבה יותר רחבה, כשבאמת הסיבה הישראלית שישראלים קונים ברשת זה יוקר המחייה ואנחנו רואים את זה באופן ברור. כמו שציינת אפילו בהתחלה, פערי מחירים של 30% עד 80% מהמחירים בארץ על אותו מוצר. לא מדובר אפילו על תחליפים, אלא ישראלים שבודקים את המוצר פה בישראל, מביאים את הדגם, את המידה, את המפרט, את המסחר הקטלוגי, נכנסים לאינטרנט ומחפשים את המוצר אחד לאחד.

זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על הקניות האלה, גם חיברתם את זה לנושא הלוגיסטי, מדברים על כמעט 50 מיליון חבילות שהגיעו לישראל באמצעות האינטרנט בשנת 2016. זה רק מעיד על זה שלמרות שיש קשיים שציינתם אותם קודם, הישראלים לא נמנעים מלקנות. כי אם אנחנו מדברים לדוגמא על פורים שקורה עוד שבועיים, אצלנו ישראלים התחילו לקנות תחפושות לפורים בנובמבר. כי בנובמבר נגמר האלווין בארצות הברית ויש תחפושות זולות במכירות סוף עונה.

נכון.

ואנשים שקונים חודשיים מראש לפני אירוע, אפילו לפני פסח עכשיו, אנחנו מדברים כבר על מתנות הביתה, מסכיני שף וכלי מטבח. אנשים מזמינים אותם חודשיים קודם כי ערך החיסכון הוא ערך מהותי עבור הישראלים והאינטרנט נותן כלי מדהים בשביל להילחם ביוקר המחייה. אני מדבר על אותם מוצרים, העלית גם קודם את עניין האיכות של מוצרים מסוימים וגם חבר הכנסת פולקמן שיצא.

בעניין הזה אני יכול להגיד לכם שהעלינו על המוכרים ועל המשווקים האינטרנטיים, עליהם מונחת חובת ההוכחה לספק מוצרים טובים, וככל שהם יתנו מוצרים טובים - ונמצאים פה מוכרים שציינו את זה - בעצם הלקוחות יחזרו אליהם. זאת אומרת שהפלטפורמה הזאת מושתת הרבה על אמון ואני יכול להגיד לכם שהישראלים, מסקרים שאנחנו עושים, הרבה פעמים מעדיפים ללכת ולקנות באינטרנט מהבית, מאשר ללכת לקניון ולקנות את המוצר. כי כמו שציין פה האדון שמוכר יודאיקה - - -

זמיר.

הוא ישלח לקונה שלו מוצר נוסף, הוא לא יתווכח איתו ויגיד איפה החשבונית, מתי קנית, 14 יום, אלא באינטרנט יש לנו את ההבנה שאנחנו מתעסקים עם שוק גלובאלי. בהיבט הזה איפה הישראלים נמצאים, ואנחנו לא סתם יושבים פה בישראל מטעם Ebay. בישראל אני חושב שיש משהו מאד מיוחד שמשלב גם את הטכנולוגיה – אנחנו מפעילים פה מרכז פיתוח עם 300 עובדים, מפתחים, אנשי דטא, וגם חטיבה עסקית, שאתם יכולים להבין שישראל היא לא אחת המדינות הכי גדולות בעולם מבחינת מחזורי מכירות שאנחנו יכולים לייצר, אבל נוצרים פה דברים שהם מאד ייחודיים ועל זה אני רוצה לספר לכם קצת.

אז קודם כל אנחנו מסתכלים על אותם עסקים שמוכרים, בפלטפורמה שלנו מדובר על בין אדם לשלושה, שבאמת לוקחים מקצה לקצה את כל תחומי האחריות. מיצירת הקטלוג הדיגיטאלי, שירות לקוחות, שיווק, אם זה על פלטפורמות אחרות לא אצלנו. לוגיסטיקה, שירות לקוחות. מוכר ממוצע מישראל מוכר ל-30 מדינות בחודש. תחשבו מה זה מבחינתו להבין לקוחות ב-30 מדינות שונות, שיש להם צרכים שונים ורגישויות שונות לשירות, לשפה, לזמן הגעה.

אלעד, אתה יודע להגיד מה המחזור של עסקים קטנים דרך Ebay?

כן, אני כבר אגיע, אני אספר. יש לנו בעצם שלושה סוגי עסקים ואני ממש אציין גם מספרים. מדובר וחשוב לשים את המספר הזה, על 15 מיליון מוצרים שישראלים מכרו באמצעות Ebay בשנת 2016.

מוצרים חדשים?

מוצרים.

לא, אתה כולל גם יד שנייה?

בערך 80% מהם הם חדשים, לא כל המוצרים מיוצרים בישראל, אני חייב להגיד. הרבה מזה זה גם ייבוא מקביל שמגיע לישראל ויוצא בחזרה. חלק מזה זה שימוש במחסנים לוגיסטיים שיושבים ברחבי העולם כדי להיות קרובים יותר לקהל היעד, גם מבחינת המסירה, אבל גם מבחינת ההחזרה. בואו ניקח בחשבון שלפעמים הלקוח לא מרוצה מהמוצר.

אבל הם המשווקים, הם המתווכים. זה עובר דרכם.

הם ממש מפעילים את הכל, בין אם זה מחסן לוגיסטי שהם משלמים לו על חכירת שטח, הם משלמים לו ומתפעלים את הכל. זה יכול להיות בן אדם אחד כמו דייב שדיבר, או שלושה שעושים את זה.

חוץ מתחום היודאיקה, אתה יכול לספר לנו על דברים שהישראלים - - -

בטח.

הישראלים לקחו משהו בתוך כל העולם הענק הזה, דווקא הישראלים מצאו איזה - --

הם הרבה יותר מגוונים. יודאיקה נשמע מאד סטנדרטי לנו להצליח בו. אז אחד זה תעשיית מוצרי הטיפוח למיניהם. אנחנו ידועים בזה גם בעולם, לא רק ים המלח דרך אגב, הרבה מוצרים טבעיים ואורגאניים. יש תעשייה מאד מעניינת וחדשה, זה התחום הדנטאלי, שתלים דנטאליים ומוצרים דנטאליים. יש פה כמה חברות מדהימות שמייצרות לעולם, והערך שלהן בעצם זה כמו שבכל עולם המסחר יש המון מתווכים בין היצרן לצרכן, במסחר האלקטרוני אנחנו חותכים את כל המתווכים ומאפשרים את אותו מחיר אטרקטיבי שמועבר למשווק ישירות ללקוח קצה ואז בעצם נחסכים הרבה פערים.

תראו, אנחנו מדברים על העסקים הישראלים שבארבע השנים האחרונות היקף הייצוא שלנו גדל ב-300%. אני לא חושב שיש הרבה תעשיות כאלה בכלל בישראל או בעולם, שאפשר לדבר בהן על צמיחה של 300%. מאחורי זה עומדים מספרים מדהימים. אני לא יכול למסור נתונים פיננסיים, אבל לתת לכם הבנה.

בשנת 2013, שזה חצי שנה אחרי שהתחלנו את הפעילות בישראל, כל 50 שניות ישראלי מכר מוצר על גבי הפלטפורמה שלנו. השנה, בסוף שנת 2016, זה כל שתי שניות. זאת אומרת אנחנו מדברים על היקפים של מאות אחוזים יותר, שישראלים מצליחים למכור ולקיים מזה פרנסה.

ואתה רואה את זה מול מדינות אחרות ב-Ebay, אתה רואה שיש פה משהו שהוא באמת מהיר יותר והרבה יותר רחב ממדינות אחרות שהם גם שותפים בתוך הקניות. הם לא מודרים מהעניין הזה.

חד משמעית. יש פה משהו מאד מיוחד. הרבה פעמים אנחנו מדברים, בטח אצלך בוועדה, על הסטרטאפ ניישן והטכנולוגיה. אני רוצה לקרוא לזה אי-קומרס ניישן. זאת אומרת אנחנו אומה של מסחר אלקטרוני של הקונים - דיברנו, זה די ברור. אנחנו מרוחקים, יוקר המחייה. המוכרים – אנשים שהם יזמים. זה לא היזמים שהולכים ומגייסים כסף מקרנות הון סיכון, אבל זה אנשים שהולכים ובין אם יש להם חנות והם הופכים אותה להיות אינטרנטית, הם הופכים להיות לא מלוקאלי לארצי אפילו, אם הופכים להיות מלוקאלי לגלובאלי מיד.

אני עובד עם אנשים. יש לנו סיפור על אדם מדהים בשם קובי מאשדוד, שיש לו חנות למוצרי עור. הייתה לו, אפשר להגיד. הוא היה מייבא מוצרים מסין. הוא למעשה סגר אותה כי הוא הבין שהרווחיות שלו באינטרנט הרבה יותר גבוהה מלשלם שכירות, מלשלם מטר רבוע, מלשלם מחסן, מלשלם על עובדים. או ואשתו מנהלים עסק מהבית. אני לא רוצה שזה יישמע קל, לנהל עסק באינטרנט זה לא להיכנס לאינטרנט, ללחוץ על כמה מקשים והכסף נכנס. יש פה עבודה מאומצת.

יש לזה גם משמעויות.

זה בניית מוניטין, זה לקוחות חוזרים, זה גיוס לקוחות חדשים, זה ניהול מלאי. בעצם זה אדם אחד, לפעמים שניים או שלושה, שצריכים הבנה בהמון תחומים.

עכשיו, חשוב לי להגיד פה שזה לא נחלת המרכז, אלא להיפך, אנחנו רואים את זה קורה בפריפריה גם הרבה יותר. זה חוצה מגזרים. יש לנו אנשים שמוכרים בפלטפורמה מהמגזר הערבי ומהמגזר החרדי, או מין הסתם עולים מברית המועצות לשעבר, שיש להם יתרון אדיר בשפה, למכור מכאן למדינות שהם באו מהן.

אלעד, מתחילים פשוט להציק לי בווטסאפ. תגיד לי עד כמה אתם תופסים את התפקיד שלכם כמחנכים. אני רואה מדי פעם שאתם עושים כנסים כדי ללמד מסחר אלקטרוני, כי יש גם את מה שאנחנו יודעים כפגיעה בעסקים קטנים מקומיים כתוצאה מהעלייה המאד דרמטית ברכישות באינטרנט, שבסך הכל שוב, היא גם מלחמה ביוקר המחייה ובסך הכל ישראל היא מדינה מתקדמת והיא חלק מהעולם הגלובאלי, אז זה לא משהו רע.

השאלה היא איך עושים את זה באמת לגרום לאנשים להנות, אפילו אם בן אדם למשל מחזיק חנות, שיידע להנות גם מהמסחר האלקטרוני במקביל.

שילוב.

כן. כי סיפור כזה כמו של קובי מאשדוד הוא סיפור טוב והוא ספר רע, כי בסוף הוא סיפור גם על עסק שנסגר או שנפתח בצורה אחרת. נשאלת גם השאלה המאד מאד חשובה, באיזה נסיבות הוא כבר סגר את זה. כשהוא נדחק לפינה ונשאר עם חובות, או שהוא הצליח לסגור את זה, To cut his losses short, כלומר לקצץ את ההפסדים שלו ולהצטרף לעולם המתקדם.

זאת אומרת עד כמה אתם גם שואלים את עצמכם את השאלות הערכיות האלה, זה גם חשוב בהקשר של היום הזה.

עשיתם מחקר שזה משפיע גם על העסקים האחרים, הקיימים, או שזה גורם לאנשים להשתלב? מה מידת ההשפעה כשזה מכוון לכיוון הקנייה המקוונת לגבי עסקים קיימים, כפי שאמרה חברת הכנסת נחמיאס ורבין.

אז אני אגיד לכם. ראשית אני רואה את האינטרנט כהזדמנות, לא כאיום. גם עבור העסקים קטנים וגם כשאמר פה ראש המועצה קודם, בעיני זאת הזדמנות מאד גדולה עבור העסקים. אני רוצה לתת לכם דוגמא מארצות הברית. בארצות הברית באמצע השנה שעברה העלה הנשיא האמריקאי והוא חתם על צו, את גובה הפטור מייבוא אישי. בישראל, ידוע לכם, הגובה הוא 75 דולר, הוא הועלה לפני כמה שנים מ-50 דולר. בארצות הברית הפטור עלה מ-200 ל-800 דולר.

תחשבו, זה יותר מפי עשרה מישראל, הפטור העומד על ייבוא אישי. אם היום אנחנו מזמינים חולצה, אוזניות או קוקיות שציינת קודם, שם הם יכולים להזמין כבר מיקסר למטבח ואת האייפון החדש שייצא ואני רוצה להזמין אותו בלי מיסים. האקט הזה, של שינוי הפטור או בעצם הגדלת הפטור, בא במטרה לעודד את הייצוא דווקא. כי אם אנחנו מייצרים עכשיו לאנשים אפשרות לקנות מוצרים - - -

אני חושב שטראמפ לא יודע את זה. אם הוא יידע את זה, יכול להיות שהוא ישנה את זה.

יכול להיות. אני הייתי שמח שאנחנו נלמד כמה דברים טובים מהעולם, כי היום אם אנחנו מסתכלים איפה אנחנו ביחס לפטור, אנחנו יותר קרובים למדינות כמו אירן, גואטמלה ואקוודור, מאשר למדינות כמו אוסטרליה, ארצות הברית והאיחוד האירופאי. זאת אומרת אם אנחנו רוצים להשוות את עצמנו - - -

במה אתם יכולים היום לעזור? אתם עוזרים היום לכל עסק?

איך אתם עוזרים לעסקים?

אדם שיש לו עכשיו רעיון או יוזמה - - -

אני יודע, אני מגיעה מהמגזר העסקי. אתם בעצם פיתחתם טריטוריה חדשה. זה כמו שהולכים לטריטוריה כשהמצב באירופה נהיה גרוע, אז אתה הלכת לחפש את השוק בדרום אמריקה. כל פעם כשיש לך עסק ואני מדברת פה על יצואנים, פה הוא מדבר על עסקים עוד יותר קטנים מזה, אבל בסוף אותה טריטוריה שלא ידועה ועדיין לא חרושה, לפחות מנקודת מבטו של הקמעונאי הקטן או אפילו קמעונאי אינטרנטי.

אז השאלה באמת מה אתם עושים, מעבר נניח לצורך העניין שאנחנו נדחף לזה, נניח שיעלו את גובה תקרת הפטור, בסדר? הרבה יותר מעניין אותי לדעת מה אתם עושים כדי לעודד את זה וכדי שזה לא יהיה על חשבון, שזה יעזור לעסקים קטנים מסוימים ויהיה על חשבון עסקים קטנים אחרים.

אני חושב שכמו כל עסק, הוא צריך למצוא את הייחודיות שלו. זאת אומרת גם עסק קטן, בין אם הוא מוכר מוצר כזה או אחר, הוא צריך להיות מיוחד. הוא צריך להביא ערך ללקוח, בין אם זה במוצרים שהוא מוכר, בשירות שהוא מוכר. אני חושב שגם עסקים שרואים איום באינטרנט, ודרך אגב, זה לא רק הקטנים. אתם גם שומעים את זה גם מהעסקים, מהקמעונאים הגדולים, שנלחמים בייבוא האישי בחו"ל, כי הם טוענים שהם לא יכולים - - -

מה המחזור הכי גדול של עסק ישראלי שמוכר דרככם, אתה יודע להגיד?

מהעסקים הגדולים? יש לנו במיליוני דולרים בחודש, אבל מדובר גם על עסקים שהם יכולים להיות יצרנים ישראלים או קמעונאיים ישראלים שפתחו גם אפיק מכירה גלובאלי.

אני רוצה להגיד לכם שיש לנו 8,000 ישראלים היום שמתפרנסים מהפלטפורמה שלנו. כשאני אומר פרנסה, זאת משכורת מלאה הביתה. כשמסתכלים על ארצות הברית, מיליון וחצי אמריקאים מתפרנסים היום ממכירה ב-Ebay. בצד זה, לשאלתך קודם, מדובר על כמה אלפי ישראלים שמרוויחים בין 500 ל-1,000 דולר בחודש, שזה משנה משמעותית את האופן שהם מתנהלים בבית. הם פתאום יכולים לקנות יותר, הם פתאום יכולים לחסוך יותר ואחרי זה יש לנו למעלה מ-10,000 מוכרים נוספים, שהם מוכרים ארעיים. הם מוכרים פה פריט, שם פריט.

כסף כיס.

כסף כיס. זאת אומרת אני מדבר איתכם על סך הכל כ-30,000 ישראלים שמוכרים בפלטפורמה שלנו. מה אנחנו מציעים להם? אנחנו מציעים בעצם חיבור מישראל ל-170 מיליון לקוחות בעולם. זאת אומרת בעיני, כמו ששאלת, עסק לא חייב לבוא על חשבון. זאת אומרת אם אני עובד עם אישה מקסימה שהיא יצירתית ומייצרת שרשראות בבית, היכולת שלה לעשות מזה עסק בישראל הוא מן הסתם מוגבל. הוא מוגבל בדרך כלל לעיר שבה היא גרה.

אתה מוריד לה חסמים, כן.

ופתאום פה יש לה אפשרות להגיע לקהלים בכל מקום בעולם.

זה גם פותח לה אפיקים חדשים.

כמובן שאנחנו מעניקים גם הדרכות, המון מידע בעברית שתרגמנו, תהליכים, כלים מסוימים, התחברנו. ציינתם את דואר ישראל. דואר ישראל הוא ערוץ הייצוא המרכזי מישראל היום ויש להם מגוון פתרונות שעוזרים לנו להגיע ללקוחות בכל העולם.

אולי אתם תביאו את הדברים מהרחפנים.

ומה עם הייבוא?

את זה תצטרך לשאול את רשות התעופה.

אתה שהיום אמזון יודעת להביא את מה שאתה מזמין עם רחפנים. זה חשוב.

עם רחפנים, בטח. הוועדה הזאת שמעה את הדברים האלה ראשונה. בדברים האלה אנחנו יודעים טוב.

אין כמו ועדת המדע.

תיכף את הספיישלים נעשה. יש כבר עכשיו ניסוי במדינה ערבית דווקא, על חיסכון זמן. כשאנחנו מדברים על שנה, זה כבר שנת אור בדברים האלה. בכל אופן, אתם מרוצים מרמת הביצוע של השינוע כאן בארץ? אני מדבר עכשיו על דברים שמביאים מחוץ לארץ לארץ.

תראה, אני חושב שיש מקום לשיפור. התחיל שיפור מאד משמעותי. מן הסתם אנחנו עובדים עם דואר ישראל בצורה מאד צמודה. מה שמדהים אותי זה שלאור כל הביקורת שאנחנו שומעים על דואר ישראל, זה לא מונע מהישראלים להמשיך לקנות, ואני חושב שאם אנחנו נראה את השיפור, אנחנו נראה כאן שינוי עוד יותר משמעותי בדפוסי ההתנהגות והצריכה של ישראלים, שמונעים בעיקר מחיסכון ומהעובדה שיקר בישראל. הם מחפשים את האלטרנטיבה.

איזה אחוז משתמשים בדואר ואיזה אחוז משתמשים בחבילות עד הבית?

אני הייתי אומר שלמעלה מ-90% משתמשים בשירותי הדואר היום, בעיקר בגלל המחיר. כי שירותי האקספרס מהחברות שציינו, בדרך כלל יעלו הרבה יותר משווי המוצר שהזמנת באינטרנט.

אנחנו קיימנו כאן דיון בתחום של שינוי מדיניות ברשות המיסים לגבי חלק מהחסמים, שבדואר הזמן היה בגלל המכס, שהוא עיכב דברים. היום אני חושב, אני לא יודע, שקצת התייעלו בעניין הזה, אולי על חשבון הכנסות.

אלעד בטח יודע להגיד לך זמן המתנה ממוצע.

אפרופו העלאת התקרה של הפטור, היא גם אמורה לפתור את כל זה, כי היום ממנים חבילות של עד 75 דולר. אני יכול להגיד לכם, בפלטפורמות האינטרנט הגלובאליות שצוינו פה – אמזון, עלי אקספרס, Ebay, מחיר הקנייה הממוצע הוא בין 20 ל-25 דולר. זאת אומרת כ-99% מהפריטים שמגיעים לישראל הם גם ככה מתחת לזה, וחלק גדול מהעיכוב היום נגרם בגלל הפעילות הזאת, שגם אם אתה דוגם אחוז מתוך 50 מיליון חבילות, כבר מדובר על עיכוב אדיר בתהליך, שהוא הרבה פעמים לא בגלל דואר ישראל.

תודה רבה.

תודה.

יש לי עוד שאלה אחת. קודם כל אנחנו באמת רוצים להודות לך על כך שאתם מקדמים את הנושאים, נותנים עידוד לאנשים והדרכה לאנשים, שזה דבר חשוב.

אני רק רוצה לשאול שאלה. האם אנשים מחביאים את זה שהם מישראל, האם יש איזו תופעה של החרמה בגלל שזה מוצרים ישראלים, או בגלל שהחברה פועלת בישראל? האם יש אנשים שמסתירים את הפעילות שלהם שהיא ישראלית, בגלל שהם חוששים, יש אולי ניסיון לפריצות ודברים כאלה? ועדת המדע דנה בדברים. זה אמנם לא בדיוק הנושא של היום, אבל גם זה מעניין.

תראה, זאת שאלה מעניינת שאני באמת מקבל אותה הרבה. הרבה פעמים גם מהאנשים שרוצים למכור. הם שואלים אותי תגיד, מה, יפלו אותי כי אני ישראלי? אני אומר שבהרבה מקומות זה בדיוק ההיפך. כי כשאתה קונה, בין אם זה יהלום ישראלי, שמוכר כיהלום מאד איכותי ועשינו פה פרויקט עם הבורסה ליהלומים, שאתם מכירים, זה העולם אולי הכי אולד-פשן בדרך שהוא מתנהל, והיום הוא מוכר דיגיטאלית מוצרים שאולי הכי קשה גם לקנות אותם, כי ההערכה היא מאד סובייקטיבית.

מאד.

או מוצרי טיפוח שדיברנו עליהם. הרבה פעמים למוכר הישראלי או למוצר הישראלי יש עדיפות. אני לא אגיד שזה במאה אחוז נכון, כי מי שנשאר ורוצה לקבל החלטות כאלה או אחרות על בסיס המדינה שממנה מגיע המוכר, אני אגיד לכם. תראו, באמת בעולם האינטרנט או בעולם הצרכנות בכלל, הפוליטיקה לא קיימת. לקוח בקצה אחד של העולם מחפש מוצר זול ומוצר שיתאים לו, ואני אומר באמת, בשיא הכנות, לא מעניין אותו מאיפה זה יגיע. דייב קודם דיבר קצת - - -

גם הישראלי מתנהג ככה, כן.

סליחה?

גם הישראלי, כשהוא צרכן.

גם הישראלים, חד משמעית. ואנחנו גם שולחים מישראל למדינות שאנחנו פחות ביחסים טובים איתם וזה עובר דרך מדינות אחרות, שבעצם - - -

אלעד, הנושא הטכנולוגי למשל משפר והוא אפילו והיום הוא אחד מהמקדמים את היחסים הבין לאומיים שלנו. יחסי החוץ שלנו, חלקם מושתתים גם כן על הטכנולוגיה. מדינות רבות רוצות באמת את הקשר עם ישראל, שמה שמניע אותם מבחינתם זה הטכנולוגיה, קדמת הטכנולוגיה, ההתחדשות הטכנולוגית והם מציינים. אתה תשמע היום גם את ראש הממשלה כשהוא מבקר, כל הנאומים האלה זה מה שהיום. פחות שלום, לא שלום. על זה כבר פחות מדברים. היום מדברים על פורצי דרך, על קדמת הטכנולוגיה. רוצים את הקשרים הטכנולוגים והפיתוחים אצלנו. זה היום החלק החשוב.

יכול להיות שעוד נרצה לחזור אליך, הדברים באמת הרשימו אותנו מאד.

נשמע כעת את זאב חיות, מנכ"ל עמותת ידידי עתידים.

אמר רועי פולקמן - - -

אני גם רוצה לציין בשקיפות מלאה על כך שהיה מדובר שתהיה כאן מצגת ואולי הדברים היו נראים במצגת יותר, אבל אנחנו דילגנו על המצגות מכל מיני סיבות, אבל זה לא פגם בשום דבר באיכות של הדברים.

בסדר גמור. אמר חבר הכנסת רועי פולקמן, שאתר נחיתה ופייסבוק וכו' זה דבר בסיסי וטבעי ובואו נלך למה שנקרא לכיתה ב'. אז מסתבר שבפריפריה המצב הוא לא כזה.

קודם כל קצת נתונים. יש כ-550,000 עסקים קטנים ובינוניים במדינת ישראל. 35% מהם בפריפריה. כלומר סדר גודל של 200,000. אגב, חלק לא קטן מהם הם משהו שלא שייך לשוק העולמי ועוסק בתיירות. הרבה מאד תיירות פנים בגליל, בנגב. הנוכחות שלהם ברשת, של העסקים בפריפריה, היא ב-40% פחות מאשר הנוכחות במרכז הארץ. זה הניתוח שנעשה.

אני חוזר על הנתון - - -

כן, כן, הבנתי שיש כ-200,000 עסקים קטנים.

200,000 עסקים קטנים ובינוניים בפריפריה והנוכחות שלהם ברשת היא ב-40% פחות מאשר במרכז, וזו הייתה המוטיבציה לפרויקט הזה. מילה על הפרויקט. זה התארגנות של גוגל, ויקס, ישראל דיגיטאלית ועמותת עתידים. עמותת עתידים היא עמותה שמקדמת צעירים ובני נוער להשכלה גבוהה ביישובי הפריפריה ויש לה 6,000 בוגרים. שאלנו איך הבוגרים חוזרים ותורמים ליישובים שמהם הם באו והבנו שהנושא הזה של העסקים הקטנים והבינוניים, לאנשים טכנולוגים – הם רובם מהנדסים – זאת הדרך הכי נכונה.

חברו יחד ארבעת הארגונים האלה. אנחנו מביאים את המתנדבים ומנהלים את הפרויקט. גוגל, ויקס שתורמת את הרישיונות הראשונים. כל עסק - - -

יש משרדים ממשלתיים שאתם עומדים איתם בקשר, או אתם עובדים לבד, עצמאית? איך אתם מגיעים לכל המקומות האלה, דרך הרשויות המקומיות?

אנחנו מגיעים דרך הרשויות. הפרויקט הוא די בתחילתו, אני תיכף אתאר אוו במילה.

זה נשמע אמנם טוב, אבל - - -

דרך הרשויות המקומיות, דרך גופים שעוסקים בעסקים קטנים ובינוניים, התאחדות התעשיינים וכו'. כל מי שיכול לחבר אותנו לדבר הזה. אגב, אנחנו חווים שזה לא כל כך פשוט. אותה חרדה וחשש בכלל להיכנס לנושא הזה עדיין קיימים. העסק מקבל אתר נחיתה, מקבל כניסה לרשתות החברתיות, נוכחות של גוגל, מפות של גוגל ווייז, שזה דבר מאד מאד חשוב, בעיקר בעסקים - - -

ללא תשלום או שזה רק ליווי?

זה ללא תשלום. כל הסיפור הזה הוא ללא תשלום וכל ההדרכה היא על בסיס מתנדבים, שמתנדבים.

אם זה היה בתשלום לא היינו יכולים לעמוד בזה.

עצם ההדרכה.

אז זה הרעיון המרכזי שזה יקל על העסקים שגם ככה - - -

רמי ויפה זמיר, בלי הדברים האלה בעצם לא הייתם יכולים לעלות.

לא.

אז זה רק מציף שבלי זה. והם אחד מיני רבים, אנשים שרוצים בשלב מסוים בחיים, יש להם רעיונות, הם מיצו את החלק או לא מיצו, לא משנה, וזה יכול להיות גם באמצע החיים, גם בתחילת החיים. זה הרי לא משנה, אבל אני חושב שאנשים, דווקא בפריפריה מחפשים את ההזדמנויות האלה, הם מוכנים להשקיע ושאין לכם גם הרבה אלטרנטיבות. האלטרנטיבות שלהם גם מצומצמות בבחינות מסוימות. דווקא זה יכול להיות פרויקט שראוי לציון וצריך מאד להצליח, אבל תלוי גם כמה. אני מבין ששיתוף פעולה יש לכם.

יש שיתוף פעולה מלא. אנחנו מכוונים בשלב הראשון או הפרויקט כרגע הוא ל-10,000 עסקים ביישובי הפריפריה, כמו שאמרתי. אנחנו מפעילים 600 מתנדבים שלנו כדי לבצע את הפרויקט הזה.

אם עסק פונה למשרד הכלכלה – ואני שואל את זה את ד"ר ניר בן אהרון – יידעו להפנות? ד"ר ניר בן אהרון, אני הפניתי שאלה אליך. משרד הכלכלה היום יודע להפנות עסקים שבאים ומטבע הדברים אנשים מכירים דבר ראשון את המשרדים הממשלתיים. אתם יודעים להפנות לעמותה שעושה פעילות כזאת? אתם מכירים את הפעילות שלה?

אני אציג את עצמי.

לא, זו רק שאלה.

התשובה היא כן. יש לנו פרויקט למסחר מקוון, שאנחנו מפעילים ויש לנו קורסים של מסחר מקוון שאנחנו נותנים במסגרת המעוף.

תיכף נשמע אותך. אני רק שואל אם אתם מכוונים רק לדברים שלכם, או שאתם מכוונים גם ל - - -

התשובה היא שאנחנו מכוונים לגבי כל מי שפועל.

עמותת ידידי עתידים נמצאים אצלכם באתר האינטרנט, בתור עמותה שמכוונת? אני רואה את זה כדבר ראשון.

אם באתר האינטרנט שלנו, אני לא יודע. יכול להיות שלא, אבל אתר האינטרנט שלנו עכשיו הוא בבנייה. בוא נגיד ככה, אם זה לא נמצא, אז זה לא מתוך כוונה. שיפנו אלינו ונשמח לשים.

אנחנו נחזור אליך תיכף. אתה סיימת את הדברים? יש עוד מישהו שרוצה לדבר? מגוגל?

כן, אני ארצה להגיד כמה מילים. קודם כל תודה לאדוני יושב הראש. שמי אבי בר מגוגל. רציתי באמת לברך על הדיון הזה, בו באמת שנה שנייה שאנחנו מגיעים לכאן והנושא הוא מאד חשוב.

בשתי מילים אני רוצה להזכיר כמה דברים שעשינו כדי לקדם עסקים קטנים בשנים האחרונות. התחלנו לפני כמה שנים באמת עם נוכחות הכי בסיסית של עסקים קטנים ברשת בפרויקט שנקרא עסקים צומחים ברשת ואני מאד מבין את מה שחבר הכנסת פולקמן אמר. אבל כמו שאמר זאב חיות כרגע, בפריפריה זה פשוט לא נכון. זאת אומרת הם כן נמצאים בשלב של דף נחיתה, עמוד בפייסבוק ודברים כאלה זה מה שיקפיץ אותם למדרגה הבאה ולשם אנחנו מכוונים.

כ-10,000 עסקים ביישובי הפריפריה יעשו את הצעדים הראשונים שלהם באינטרנט ולאחר מכן במסחר אלקטרוני. קודם כל אני רוצה גם לקרוא לכל חברה אחרת, שרוצה לקחת בזה חלק, להצטרף אלינו. וזהו. אם יש שאלות.

חשוב מאד. אנחנו מאד מעריכים את הפעילות הזאת. חיים חלפון. אנחנו נתחיל להתכנס.

אני מגרופון. הרבה מהדברים שנאמרו כאן משתלבים מאד עם הפעילות שלנו, גם בנגיעה בפריפריה וגם בנגיעה בתזרים המזומנים.

תסביר מי אתם. אתם חברה?

גרופון נולדה בשנת 2008 בארצות הברית בעקבות המשבר הכלכלי, עם פלטפורמה ייחודית שבעצם מייצרת אפליית מחירים שגורמת לעסקים להנגיש את עצמם ברשת למול מגוון רחב של צרכנים. לצורך העניין, מסעדה תעשה הנחה של 50% לתקופה מאד מוגבלת, תמשוך אליה המון צרכנים, גם בשביל היכרות עם אותה מסעדה וגם מתוך כוונה שהם גם יחזרו בעתיד. זה התרחב למגוון רחב של עולמות, גם עסקים מקומיים, גם עסקים בתחום התיירות, אפילו ספקים גדולים, גם בתחום המוצרים.

החברה פועלת היום ב-36 מדינות, כאשר כל מדינה היא בעצם גוף עצמאי, בניגוד אולי ל-Ebay, שזה יודע לעבור מלוקאלי לגלובאלי. ההתמקדות היא בתוך מדינה. בבריטניה כל הפעילות של גרופון היא לטובת אותם עסקים וצרכנים מקומיים וכנ"ל בישראל.

יש לנו מעל 2 מיליון משתמשים פעילים היום בארץ, שכנראה גם בחדר הזה האחוז הוא מאד מאד גבוה ויש לנו מעל 10,000 עסקים שעושים איתנו פעילות שוטפת, פעילות רבעונית על פי תכנון שווקי שלהם. כל הרעיון זה בעצם מבחינת בית העסק לגדר את הסיכון ביציאה לקמפיין שיווקי גם ברשת וגם באופן מסורתי, שבעצם רק אם הייתה הצרכה והייתה מכירה, בית העסק ישלם את העמלה ואם - - -

ויש גידול בהיקפים?

משמעותי מאד. אנחנו פועלים בארץ שש שנים.

אני רק שואל לעצמי, אני אומר לכם את זה בגלוי, יכול להיות שבישראל המהירות אומרת שזה בעצם גל וזה יחזור חזרה? להיכרות, השוק הישראלי סקרן כי רוצים לראות, אז את הכל עושים מהר מאד. אנחנו היינו הצרכנים המהירים של הפלאפונים, הרבה יותר מהר מארצות הברית במספר מכשיר לבן אדם, במהירות הכניסה. יש עוד כמה דברים שאנחנו מהירים בעניין הזה. זה הטבע הטוב שיש היום.

השאלה אם זה משהו שרק מתחיל, זה רק הקצה או שאתם רואים את זה כדבר שהוא בתחילת הדרך, או שזה כבר משהו שהגענו לשיא או הגענו לאיזה מקום. - - - בעניין הזה?

אני רוצה להגיד שאלף נסתכל גלובאלית וגם בהשוואה גלובאלית, כי זה לא טרנד. זאת אומרת זה לא משהו שיהיה ויעלם. כבני אדם אנחנו מתנהלים בערך 10,000 שנה בשיטות מסחר של פנים מול פנים – למשש, לגעת, להתמקח. התחלת בזה את הדיון. בסך הכל רק בשנת - - -

בעיני זה לא 10,000 שנה, בעיני זה רק 5,000 שנה, אבל לא משנה. בסדר, לא נתווכח על זה.

צודק, 5,000 פלוס. המסחר האלקטרוני התחיל רק בשנת 1995. זאת אומרת זה רק 22 שנה.

זה עוד לא התחיל.

זה רק בחיתולים. בישראל היום דרך אגב אנחנו מעריכים שאחוז וחצי מהתוצר, מהתמ"ג, בעצם קיים באון ליין. מדינה כמו דרום קוריאה היום, כ-18% מהתמ"ג כבר קורה באון ליין. בבריטניה זה בערך 9%. בארצות הברית זה 8%. אנחנו מדברים על זה שאנחנו כמה שנים אחורה וזה פה יגיע ויתעצם. להיפך זה - - -

כמה אנחנו?

אנחנו אחוז וחצי. מדובר על בערך 12 מיליארד שקלים בשנה.

את רצית להוסיף משהו בעניין הזה?

לעניין אנחנו, בכלל תחום הפינטק בעולם-. שמי שירה פרידה שמש, אני ממונה על תחום הפינטק מטעם לה"ב, לכלל העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.

אתה סיימת את הדברים? את רק רצית להוסיף משהו אז העברתי לך את רשות הדיבור. אתה רצית להוסיף עוד משהו?

לא, אני מתחבר לדברים שאנחנו פה גם במגמה להישאר ולהתפתח כל הזמן. הצרכן הישראלי הוא מאד מאד ער לנושא התחרותי ולחיסכון ופתרונות כאלה, כמו שלנו, מה שנקרא מלווים את זה קדימה.

אוקיי. פרידה בבקשה, ולאחר מכן גולן טובי. הוא נמצא? ממרכז מט"י? בבקשה שירה פרידה שמש.

שירה פרידה שמש, אני ממונה על תחום הפינטק מטעם לה"ב, שזה ארגון של כ-45 ארגונים שפועלים למען העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, שלמעשה היום הזה מופעל מטעם הארגון הזה.

בשיתוף אנחנו קוראים לזה.

בשיתוף עם הארגון הזה. בנושא ששאלת קודם, תחום הפינטק בעולם הוא די בתחילת דרכו. תחום הפינטק, טכנולוגיות פיננסיות, נוגע למעשה בכל תחומי החיים שלנו, בין אם אנחנו בעלי עסקים או צרכן מן השורה.

בנושא של עסקים קטנים ובינוניים, זה רק קצה הקרחון. עדיין אין פיתוח ממשי של טכנולוגיות שעונות על הצרכים של העסקים הקטנים והבינוניים בכלל בעולם והצורך הזה קיים. יש הרבה מאד מדינות, ביניהן אנחנו מתחילים להניע את זה גם בישראל, שמתחילות לחפש את הטכנולוגיות האלה בשביל לסייע לאותם בעלי העסקים. הבעייתיות בתחום הזה זה למעשה הדה ספסיפיקציה של אותם עסקים, כל אחד מתעסק בתחום אחר, והתשתית שכל בעל עסק למעשה פועל בה, היא תשתית שונה.

הבעייתיות הכי גדולה לדעתי שבעלי עסקים קטנים ובינוניים מתמודדים איתה וגם בין אם זה בחנות פיזית או חנות אינטרנטית בדוגמא הזאת, זה למעשה הניהול של העסק. אם זה התשתית, אם זה הלוגיסטיקה והטכנולוגיה יכולה לסייע ולהקל מבחינת האופן הניהולי, אבל היא לא מפחיתה את הצורך בפיתוח מיומנויות הניהול של אותו בעל עסק. כי אם בעל העסק לא יידע לנהל את תזרים המזומנים שלו, זה לא יעבוד לו. אם הוא לא יידע לשווק, אז אם הוא משווק לחנות פיזית או חנות אינטרנטית, בשורה התחתונה זה אותו דבר.

מה שאנחנו היום עושים בלה"ב ובזה אני אסכם, למעשה תחום הפינטק מסייע לעסקים בהרבה מאד תחומים. אחד התחומים זה מימון. אפשרות לקבל מימון באמצעות גורמים שהם חוץ בנקאיים, כמו הבידיבנק או בלנדר. כמובן הקרנות, אבל לבעלי עסקים שלא הולכים לכל ההליך שלוקח הרבה זמן של הקרנות, או לא יכולים או לא מעוניינים לקבל אשראי מתוך הבנק, יכולים לקבל את זה באמצעות גורמים חוץ בנקאיים. העברות כספים בין אנשים או בין עסקים או מלקוח לעסק, זה גם תחום שהוא יחסית מאד מאד מפותח בנושא של הפינטק בכלל בעולם וגם בישראל.

מסחר מקוון שזה חוצה גבולות גיאוגרפיים בין הפריפריה בתוך ישראל וישראל כפריפריה בעולם. בואו נודה, אנחנו לא המדינה הכי גדולה. אנחנו עושים יחסית רעש, אבל לא המדינה הכי גדולה. והיתרון של המסחר המקוון, זה או להציג את עצמנו כעסק בתוך מדינת ישראל ולהגיע לכל מקום חוצה גבולות כמובן, או לטשטש באמת הזהות וכן להגדיל את המחזור שלנו, גם למדינות שאין לנו הסכם סחר איתן.

מה שלה"ב עושים אחד, אני אסגור בזה, אנחנו עושים כנס באוקטובר שמביא גורמים מכל העולם לישראל, עם מיזמים חדשים. זה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת MIT במסצ'וסטס. אנחנו חלק מגוף בינלאומי בנושא הזה. הנושא של הכנס זה עבור עסקים קטנים ובינוניים בישראל, להנגיש אליהם את הטכנולוגיה מצד אחד ומצד שני לקרוא ליזמים לפתח טכנולוגיות ולהשיק אותן בישראל ולא רק במקומות אחרים בעולם.

קודם כל תודה רבה. אם אנחנו נשקף את דברייך, אז אתם כארגון מייצג של העסקים הקטנים והבינוניים, רואים בחיוב את המסחר המקוון. אתם רואים את זה כחלק מכם, אתם לא רואים שזה בא על חשבון עסקים קיימים.

זה עוד ערוץ שיווק.

אוקיי. ממבט אחר, אילנה בניש, להחזיר אותנו קצת לעוד דברים, שיש עוד אוכלוסיות, שגם רוצות להיות שותפים בעניין הזה. בוודאי יש לך מה להוסיף, נכון, אילנה?

אני מקווה. שלום לכולם. שמי אילנה בניש, אני מורשית נגישות. אני עם לקות ראייה, בעלת תעודת עיוור ואני באה מתחום הנגישות, נגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע. הקשבתי ברוב קשב לדברים שנאמרו, אז אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לכמה דברים.

אחד זה שבמדינת ישראל יש מעל ל-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות כלשהי, שמונעת מהם, בהעדר נגישות כמובן, השתלבות בחברה גם ברמה הפיזית וגם ברמה הטכנולוגית. אני אתייחס כרגע לרמה הטכנולוגית, שמחייבת שבמדינת ישראל בעצם אתרי האינטרנט ומידע דיגיטאלי יהיה מונגש, כל עוד הוא מידע שמיועד במהותו לציבור הרחב, שהוא שירות ציבורי או חלק משירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי וזה כולל גם שירותי מסחר.

דיברו כאן מ-Ebay ישראל, גוגל ישראל, גרופון. אני משערת שיש פה אנשים גם מוויקס, פייסבוק וכו'. דווקא הפנייה שלי היא יותר לכיוון שלכם, והיא שאתם תוודאו, עד כמה שאתם יכולים, שהפלטפורמות שלכם, שמאפשרות בעצם לבצע שירותי מסחר, תהיינה מותאמות לאנשים עם מוגבלות. אני משערת שחלק מותאמים יותר, חלק מותאמים פחות, ובכל מקרה זאת נקודה שהיא מאד מאד קריטית, כי בהעדר נגישות לשירותי מסחר מקוונים, זאת באמת אפליה, כי בואו נשים את הדברים על השולחן. אדם עם עיוורון מוחלט, לראות אותו יוצא לרכוש מוצר בחנות במרחב הפיזי, זאת משימה מאד מאד מאד קשה.

במובן הזה, רשת האינטרנט באמת הפכה את עולמנו לעולם הרבה יותר טוב ונגיש ומהיר וזמין. אני חושבת שאנחנו צריכים לשמור על המגמה הזאת, גם קצת להעביר את האינפורמציה לבעלי העסקים הקטנים, שכשאתם בונים אתרי אינטרנט, היה והחלטתם לבנות אתר אינטרנט עצמאי, אני באמת רוצה לבוא ולומר שיש היום פלטפורמות שמספקות נגישות ראויה בכמעט כלום כסף. אני גם בדקתי כמה אתרים של וויקס, הם נגישים ברמה סבירה.

תמיד יש מקום לשיפורים, אבל באמת, האמירה שלי בעצם באה לומר – יש פתרונות שבעלי עסקים קטנים ובינוניים יכולים לעמוד בהם מבחינה כלכלית, שהם באמת מסתכמים בכמה עשרות או מאות שקלים בעניין הזה של הנגשת העסק הדיגיטאלי שלהם, מה שנקרא, לאנשים עם מוגבלות.

אילנה, אני ראיתי אותם, את האנשים, כשאת דיברת. הסתכלתי על שפת הגוף שלהם שדיברה שבאמת הם כן רואים בזה חשיבות. אני רואה שגוגל רוצים להגיד, שאתם עושים את כל המאמצים.

רק דבר אחד. קודם כל תודה על הדברים האלה, זה מאד מאד חשוב. רק לידיעה, אנחנו בקמפוס של גוגל עושים סדנה לבעלי אפליקציות.

אני יודעת, אני השתתפתי.

אז את חלק מזה וזה יהיה גם השנה וזה בחינם לבעלי אפליקציות ישראליות, כדי להנגיש באמת את השירותים שלהם.

בסופו של דבר זה גם חוק שייכנס לתוקף או לא ייכנס לתוקף - - -

הוא כבר נכנס לתוקף, הוא בתוקף לעניין אתר חדש שעולה לאוויר, הוא צריך להיות מונגש. מסמכים שאתם מפיקים, טפסים, כאלה דברים צריך. חלק מהחוק כבר נכנס.

וישנים?

אתרים קיימים צריכים להיות מונגשים באוקטובר 2017 וזהו בעצם.

בשפה התלמודית זה נקרא חציו להשם חציו לכם. אני אומר מבחינת השפה שאנחנו מדברים עליה, קודם כל מה שאילנה אמרה זה חשוב מבחינה ערכית. אנחנו מחויבים כחברה. ודבר שני מה שנקרא חציו לכם, אני חושב שגם מבחינה מסחרית, אולי לא מכירים את השוק הזה שהוא שוק שלכל בעל עסק כדאי גם להנגיש, גם מבחינת התמורה לזה. יש לנו גם את הנושא של נגישות לבעלי מוגבלות בשילוב בתעסוקה. אם אנחנו ניצור פערים ובעל מוגבלות שהיום יכול להיות משולב בעבודה וזה היום ביצירת מקומות העבודה וזה היום מה שהולך להיות, אז אנחנו צריכים לתת להם באותה חברה, לא משנה מספר העובדים שלה, גם יוכלו להשתלב. הם כולם עובדים מסורים ועובדים יעילים, עם מוסר עבודה מאד גבוה.

אנחנו מקפידים בדיונים כאלה תמיד לבקש גם שהחלק הערכי יבוא לידי ביטוי. כעת הזמן מתחיל להיות קצר. קרן קינן, קבוצת זאפ, בבקשה.

אני קצת צרודה, אני מתנצלת. אז תודה על ההזדמנות להיות פה. קצת בקצרה על קבוצת זאפ. אנחנו מחזיקים עשרות פלטפורמות שמופיעים בהן כמה מאות אלפים של עסקים ומנסים להביא להם כמה שיותר טרפיק ולהגדיל להם מכירות. אנחנו בעצם רואים את עצמנו כשותפים שלהם. צריך להבין שמדובר בהיקפים די גדולים של גולשים. אנחנו מצליחים להביא לפלטפורמות האלה כ-18 מיליון גולשים שמגיעים לאתרים האלה מדי חודש.

לכן אנחנו מכירים מקרוב את החסמים שעסקים קטנים ובינוניים מתמודדים איתם מדי יום. דיברו פה, זרקו פה באוויר הרבה מספרים, אז לא להלאות אבל לסבר את האוזן – 50,000 עסקים נפתחו השנה ו-40,000 נסגרו, מתוכם 3,000 מסעדות. אז אנחנו באמת מנסים לתת פתרונות דיגיטאליים וכלים לעסקים להתמודד איתם.

דובר פה על קורסים, אז אנחנו נותנים כהטבות קורסים לשיווק דיגיטאלי בשיתוף עם כל מיני מכללות. אנחנו בעצם מאפשרים ניהול של תקציבי שיווק אצלנו, בשביל שעסקים קטנים ובינוניים לא יצטרכו להחזיק פונקציה ייעודית של שיווק דיגיטאלי אצלם בתוך הבית, כשחברות הקואופרט יכולות להרשות לעצמן את זה.

בנוסף אנחנו מאפשרים כלים שיסייעו ויפחיתו סגירות עסק ובעיות תזרימיות. בעצם לאפשר איזו שהיא קהילה של עסקים ולייתר האוט-אוף-פוקט-מאני. כלומר שעסקים יכולים לנצל את הטרנזקציות ביניהם בצורה יותר חכמה ופחות תזרימית.

דבר נוסף שהוא יותר מהצד של הגולשים, אבל הוא בהחלט תורם להגדלת המכירות בקרב עסקים שמופיעים אצלנו. אנחנו מקפידים כל הזמן על אכיפה ובקרה. בגלל שאנשים חוששים מדי פעם ועוד יותר חוששים באינטרנט לקנות אצל עסקים קטנים, אנחנו בעצם יוצרים מנגנונים שיגבירו את האמינות, בין אם זה חוות דעת - - -

רוב העסקים אצלכם הם עסקים פיזיים? כלומר זה לא עסקי אינטרנט, שגם משתלבים בתוך האינטרנט, אבל אתם גם עסקים שכל כולם, כל העסקים שלהם הם רק שיווק מקוון?

אצלנו מופיעים עסקים לצורך העניין שיש להם עסק שהוא רק אוף ליין, למשל אינסטלאטור. מופיע אצלנו גם עסק שיש לו חנות ועושה משלוחים. גם וגם.

אבל אחד שהוא רק עסק מקוון? שהוא רק צינור משווק, זאת אומרת לצורך השוואת המחיר, הוא לא נכנס אליכם. הוא לא צריך אתכם.

זה לא רק זאפ השוואת מחירים, זה D דפי זהב ההיסטורית, זה מתחתנים, זה סטיילריבר, אתרי קומברס של אופנה. יש לנו את ראסט ומשלוחים, שזה אתרי הזמנה במסעדות ולכן אנחנו מתפרשים על ספקטור רחב ונותנים ערך לכולם. גם אוף-ליין, גם און-ליין וגם - - -

בעיני אתם הייתם הראשונים, אבל יכול להיות שהיום זה הלך לכיוון אחר. כשאני נחשפתי לקנייה האינטרנטית אז נחשפתי דרך זאפ. היום זה כבר. אני מכיר אתכם ראשונים. נראה לי שאתם הייתם הראשונים בעניין הזה. היום זה הולך לכיוון אחר. אני טועה? אני נחשפתי לדבר הראשון, בכל אופן אצלי זה היה זאפ. אחרי זה היום נחשפנו כבר לעוד דברים, אבל ההיכרות שלי בכל אופן הייתה דרך זאפ. ניכנס לזאפ, נשווה, נראה, נזמין. זה היה בהתחלה. היום אני כבר קצת פחות.

חבל.

לא, בסדר, אני רק שואל אם זו לא מגמה. אני מבין שהלכתם גם על אפיקים - - -

כן, מתרחבים.

קודם כל באמת תודה רבה, זה באמת חשוב מאד. אתלם חלק מתוך כל העניין.

מר יניב יוסף, בבקשה.

כמו שאמרת שמי יניב. אני בדומה לדייב מוכר על גבי רשת האינטרנט לחו"ל בלבד, גם ב-Ebay וגם בפלטפורמות נוספות – אמזון וכו'.

את האמת, אני הייטקיסט שפרש מהייטק ומממש את האהבה האמיתית שלו, שזה יזמות. בשונה מהרבה מוכרים ברשת היום, אני מחזיק את המלאים שלי בעצמי. יש לי מחסן לוגיסטי עם ארבעה עובדים ברעננה, קרוב לבית ואנחנו מוציאים את המשלוחים פחות או יותר 50-50 – 50% ישירות עד לבית הלקוח, 50% למחסנים קדמיים כמו שאלעד הסביר ומשם הם מופצים ישירות ללקוחות.

דיברו פה המון ואני רק רוצה לגעת ב - - -

מה הייחוד שלך?

אה סליחה, לא דיברתי על זה. אנחנו בעיקר מתעסקים בקטגוריית יופי, שזה הרבה בישום. אגב, אני לא מביא בשורה מבחינת כחול לבן, אני מתנצל. אני בעיקר קונה מייבוא מקביל ומוציא חזרה החוצה. אז בעיקר קטגוריית יופי, שזה בישום. כמו שאלעד אמר, יש הרבה קוסמטיקה שהיא כן מהארץ, אבל זאת נישה די יחסית קטנה אצלי.

אז איך אתה מצליח? מה הייחוד שלך שהצלחת לעשות את זה? מחירים? איך אתה באמת הצלחת?

אז בתחום שלי, אני פשוט זיהיתי שיחסית למדינות אירופה, הסחורות פה הן זולות. זאת אומרת אותו בושם ממותג שיעלה באירופה 40 יורו, יכול לעלות פה בעלות שלי 50 שקלים ואני מצליח לעשות. זאת אומרת האתגר הוא באמת לזהות את המקומות הספציפיים האלה, שבהם אנחנו כן יכולים לקנות במחירים אטרקטיביים ולהוציא את זה החוצה במחיר שהוא - - -

זאת אומרת כישורים אישיים שלך - - -

זה לא רק שלך, כי היום אני כבר עם צוות של עובדים.

אני יודע, אבל כישורים של החברה ושל צוות העובדים שיודעים לזהות.

כן. ככה זה התחיל ובאמת היום זה - - -

זה נקרא ראש מסחרי, שהאפיק הוא דרך ה - - -

העיראקים הם ירקנים או רואי חשבון, אז אני באמצע איפה שהוא.

כן, בסדר. אלה שני הדברים.

עוד מילה קטנה. שאלת על אתגרים וחסמים ונגעתם טיפה בארנונה. אז אני רוצה לומר שלפני שבוע אני הייתי בוועדת ערר של עיריית הרצלייה, ששם ישב המחסן שלי לפני כן והמדינה היום, זאת אומרת הרשויות המקומיות לא מכירות בעסקים האלה בצורה שונה.

אתה שילמת למחסן כמו חנות במרכז הרצלייה.

יותר מזה. אני שילמתי כמו חנות שממוקמת באזור הכי פרימיום בהרצלייה בעיר. זאת אומרת אין כאן שום הקלות.

במרינה. כאילו היית מחסן.

כן. סך הכל מחסן והטענה של העירייה הייתה שזה אמנם מסחר מקוון, אבל זה מסחר לכל דבר.

מה זה משנה, אבל אתה מחסן. בסופו של דבר אתה לא יכול - - -

זה מה שאני אמרתי, אבל ידי לא יצאה על העליונה.

אני באמת חושב. היו לי ויכוחים כשעוד הייתי במסגרת הקודמת שלי. הייתי בעיריית ירושלים והובלנו שם איזה מהלך ואמרתי שזה לא יכול להיות. העירייה יכולה לעשות הכל. היא יכולה להחליט שצריך לשלם ככה וככה, אבל צריך להיות היגיון בתוך המיסוי. צריך איזה שהוא היגיון סביר גם בנראות שלו.

איך יכול להיות בקניון במלחה אותו מחיר למטר משלם מי שמחזיק ברחוב יפו או במרכזים מסחריים כמו שאתה אומר לבין בעל מחסן. ונניח שאין לו, גם אם יש לו, נניח שיש לו עסק, אבל אין שום פער ואין שום הבדלים בין החלק שלו שהוא מסחר, שהוא מוכר, לבין המחסנים שלו. אם זה בית מלאכה אז זה אחרת, אבל אם זה מחסנים, זה הרי לא יכול להיות. הרי מטבע הדברים המחסנים דורשים הרבה יותר שטח ואין הכנסות מול אותו שטח ולא מסתכלים על זה ככה.

אני חושב שזה גם יהיה חלק מהמסקנות שלנו, שוב פעם קריאה לממשלה, למשרד הפנים, שהיום יש פתיחות לשר. יש איזה ועדות שמתכנסות, שמנסות לעשות רפורמה. הן לא מצליחות לצאת לאור. יש כבר את ועדת ברזילאי, למי שמכיר את הנושא של הארנונה ומי שמתמצה בזה, שכבר שנים נמצאת ומנסה לבדוק ולעשות את כל סוגי התחשיבים ולעשות דיפרנציאציה בין ההבדל בין המקומות ולא מצליחים.

היום כשזה נפתח, הסוג הזה של שיווק דרך מחסנים, צריך לראות ובאמת לתת את האפשרות. בסופו של דבר מי שמרוויח מזה זה הלקוח וזה האזרח. אם אנחנו מדברים על זה שחלק מיוקר המחייה הוא זה שגרם לזה, שאולי הישראלים בגלל יוקר המחייה מפעילים את היכולת שלהם להשוות מחירים, להתחדש כדי להשתלב בתוך הטכנולוגיה לטובת עצמם, כדי שיוכלו להוזיל לעצמם את המחייה, גם זה חלק, אם אנחנו לא מורידים, אז להוריד את זה. אז נוצר משהו שאנחנו עדיין משלמים יקר על דברים שהם לכאורה היו צריכים להיות יותר בזול. אנחנו ניקח גם את זה בחשבון.

אגב, מה שעשה את ההבדל זה המחשב שהיה שם. אמרו יש פה מחשב, אז זה לא מחסן.

אה, זה?

מחסן לא צריך מחשב, מסתבר. ככה זה נגמר.

באמת יצירתיים מאד. גם שם הם מאד יצירתיים.

כן.

איתי בוימן, בבקשה.

כן, אני מאיגוד לשכות המסחר. אנחנו מייצגים עסקים קטנים ובינוניים. ראיתי שיש את המסלול הזה של הסוכנות לעסקים קטנים, של תמיכה בעסקים לקידום באינטרנט. ראיתי שזה פתוח רק לעסקים באזורי העדיפות הלאומית. אולי אפשר לפתוח את זה גם לכל הארץ. אולי בצורה מדורגת כזאת, אני חושב שגם באינטרנט זה פחות משנה איפה אתה נמצא.

אני לא יודע, אולי אפשר ליזום איזה משהו. יש פה בארץ הרבה סטראטפים, הרבה יזמים בנשוא הזה של השיווק באינטרנט וקידום באינטרנט. אולי אפשר לעשות איזה מיזם שאנשים יציעו את עצמם ונוכל לעשות שיתוף פעולה כזה, לקדם עסקים באינטרנט.

אתם ניסיתם ליצור איזה מיזם כזה? לפרסם? אני לא יודע מה הפלטפורמה שיכולה לעזור פה, אבל אתם צריכים אולי לפרסם את זה.

אצלנו יש קורסים, יש לנו מכללה שזה קורסים בתשלום.

אולי משרד הכלכלה יתייחס לזה בדברים שלו, תיכף נגיע לזה. תודה על הדברים. אלי סתיו, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה לעדכן אתכם במיזם של משרד הכלכלה, של הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה, לאפשר לעסקים קטנים לשפר את כושר התחרות שלהם וההישרדות העסקית שלהם. לאחרונה אני קיבלתי כיושב ראש עמותה שמארגנת את כלל העסקים הקטנים בענף המזון – מכולות ומינימרקטים. קיבלתי מהסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה את האפשרות להקים לתועלת העסקים הקטנים, לתועלת ארגון העסקים הקטנים. קודם כל קיבלנו גם מהממונה את האפשרות להתארגן, שזה גם כן דבר לא פשוט ואנחנו נפעיל בקרוב מרלוג שיהיו בו קרוב ל-2,000 פריטים שנמצאים במכולות ובמינימרקטים, בהוזלה של קרוב ל-20% בממוצע. שבעל המינימרקט והמכולת יוכל לקבל את המוצרים לחנות שלו ב-20% בממוצע יותר זול ממה שהוא קונה היום.

הפתרון הטכנולוגי הוא המעניין פה בדיון. אנחנו מקימים מערכת מידע, שיודעת קודם כל להציג בפני הקמעונאי את כל 2,000 הפריטים בטלפון שלו. הוא יכול בסוף יום לערוך הזמנה בטלפון ולקבל את זה למחרת אליו לחנות בהוזלה ניכרת ובתנאים מצוינים.

בנוסף לכך, אנחנו מקימים במערכת המידע לכל אחד מהחברים בעמותה, שהם בעל עסק קטן – מכולת, מינימרקט – גם דף נחיתה, גם דף פייסבוק עסקי, גם אפשרות להעביר מסרים שיווקיים לקהל שאותו הוא משרת. אני מדבר על השכונה או על הטריטוריה שבה המכולת או המינימרקט פועל. והדבר הכי הכי משמעותי לפי דעתי, חנות וירטואלית. חנות שבה בעל החנות הקטנה מקבל את הכלים של הגדולים ולמעשה מסוגל לקבל הזמנה דרך החנות הוירטואלית שהוא מציג בפני הקהל שלו ולערוך משלוח נגיש, זמין.

כאשר אני עכשיו מצייר איזו תמונה שאולי נשמעת לכם קצת בדיונית, אבל לקוח של מינימרקט שכונתי, שהוא מגיע למטוס בחוץ לארץ והוא מתכוון לנחות תוך שעות ספורות, הוא יידע דרך האינטרנט להריץ הזמנה, כמובן עם מעט פריטים יחסית, אבל פריטים שהוא צריך אותם בדחיפות – חלב ולחם וכל מיני דברים כאלה, ובעל המכולת השכונתי יקלוט את ההזמנה שלו, ישים לו את זה על יד הדלת ואני חושב שזו מהפכה גדולה.

אני אומר מעבר לזה, ההצלחה של המודל בסקטור ענף המזון, בהחלט יכולה להיות מודל שניתן לשכפל אותו במהירות וביעילות לשאר הסקטורים והעסקים הקטנים שמתעסקים בקמעונאות, כמו חנויות צעצועים למעשה, מכשירי כתיבה, טמבוריות וכדומה. כאשר העיקרון הוא מרלוג שמספק את התשומות במחירים שהפער הבידולי שקיים היום לקמעונאים הגדולים מול הקטנים, יצטמצם עד למינימום, פער עלות התשומות; וכלים של הגדולים. זה שיווק דיגיטאלי, זה מסרים דיגיטאליים, זה SMS לקהל מטרה. זו אפשרות לקבל הזמנה דרך חנות וירטואלית ולבצע אותה בצורה יעילה, נגישה.

כמה הצטרפו לזה כבר?

יש כבר 1,000 קמעונאים שכבר הצטרפו לעמותה הזאת.

מתוך כמה קמעונאים קיימים?

יש 5,000 סך הכל בענף. אנחנו מתחילים עם הפיילוט.

אתם עובדים מטעם משרד הכלכלה? הוא מרכז את זה?

משרד הכלכלה, כמובן, ייאמר לזכותו שהוא שנתן את החסות למיזם הזה. הסוכנות לעסקים קטנים מלווה אותנו במיזם הזה. דרך אגב, דרך העמותה אנחנו גם ננגיש לחברים בעמותה את כל שירותי המעוף שהיום הסוכנות לעסקים קטנים יודעת לתת. אנחנו למעשה נהפוך להיות הפלטפורמה שבה העסקים הקטנים בתחום שאנחנו נעסוק בו, יקבלו את הכלים האידיאליים לצורך הצלחה עסקית; ואני אפילו מתיימר להגיד כמחוללי תחרות בענף שבו הם נמצאים.

גם תחרות, אבל גם - - -

כי כידוע, עסק קטן זה הוצאות קטנות. ברגע שהתשומות יהיו במחיר תחרותי, הציבור יוכל לקבל שירות נגיש, זמין ובמחירים תחרותיים ואני חושב שהחזון פה הוא ברור. אנחנו נשמח מאד לשכפל אותו הלאה בשאר ענפי המסחר במשק. תודה רבה.

זה חשוב מאד במיוחד במדינה. אני לא יודע אם זה קיים במדינות אחרות, אבל במדינה הזאת ודאי, כשיש פער גדול מאד בין רשות השיווק לבין העסקים הקמעונאיים, מה שבעצם נותן קודם כל אפשרות לקמעונאיים לשרוד, להוריד את המחירים.

אני הכרתי בעל מכולת אצלי בשכונה שבסוף היום היה נוסע עם הרכב שלו - - -

קונה ורוכש מרשתות.

שם את זה ברכב. אני לא יודע איך זה נשמר עד הבוקר, עד שהוא היה מגיע ובבוקר הוא היה מביא את זה. הוא אמר שהוא לא יכול היה לקנות את זה במחיר הרבה יותר זול וזה מה שנתן לו לשרוד.

אנחנו רוצים להחזיר לארץ ישראל היפה את המכולת היפה של פעם.

ברור. זה גם נוסטלגיה וגם מורשת, נכון, וגם הקמעונאים צריכים להיות כאלה שיחזירו את הדור הצעיר לענף הזה.

בוודאי. כמה שאתה אומר, יש פה פלטפורמה מאד מאד קלה ונוחה לחיילים משוחררים, לאנשים צעירים, לציבור צעיר שיוכל להיכנס בצורה הנוחה והנגישה ביותר לעסק שנותן לו אופק כלכלי, וזה מה שחסר היום לרוב העסקים הקטנים במדינת ישראל.

יפה. אנחנו נחזור לד"ר ניר בן אהרון, אחרון הדוברים. משרדים ממשלתיים תמיד אצלנו בסוף, ככה הם עונים כנגד הדברים. מה שדיברו, דיברו. עכשיו מה שאתה יכול לחדש.

כן, כן. רק הקדמה. אני עובד בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה. אנחנו מפעילים את מערך המעוף. יש כ-40 מרכזי מעוף, סניפי מעוף פזורים בכל ברחבי הארץ ועובדים – בשנה שעברה עם 20,000 עסקים, השנה עם 25,000 עסקים. עושים איתם פעילויות כמו קורסים, ייעוץ. יש לנו קורסים למסחר מקוון למשל וזה ניתן לכל העסקים בכל הארץ.

יש לנו גם פרויקט של מסחר מקוון שנעשה בשיתוף עם ישראל דיגיטאלית, שהם גם נותנים את המימון אבל גם נותנים לנו ייעוץ ומלווים אותנו. יושב פה לידי מוטי בן דב מישראל דיגיטאלית ואנחנו משתפים איתם פעולה בזה. פרויקט מאד יפה וחשוב והוא לא ניתן בכל הארץ. אני שמעתי פה קודם את גן יבנה, שמענו את לשכות המסחר. נכון, זה פרויקט יקר. יש בו את המשאבים, אנחנו מפזרים כרגע מוגדר יותר לאזורי פיתוח, לאזורי עדיפות א'. נכון שזה היה מוגדר גם בעוטף עזה ולכן יכול להיות שחלק קיבלו וחלק לא קיבלו.

אני שמחתי לשמוע את התלונות האלה, כי זה אומר שלפחות רוצים את השירותים האלה ובאים ואומרים לנו למה אתם לא נותנים אותם גם לנו. כרגע יש מגבלת תקציב, אז אנחנו לא נותנים, אבל לפחות אני שמח לשמוע שרוצים ומשתמשים בשירותים האלה. אז אני אפרט טיפה מה זה אומר.

זה אומר לסייע לעסקים קטנים ובינוניים לפתוח חנות דיגיטאלית, שזה לא רק דף נחיתה ולא רק אתר, זה להכניס אותם בכלל להבנה איך עובדים כחנות דיגיטאלית. זה גם הלוגיסטיקה, גם ניהול המלאי ותפעול, גם שיווק וקידום מכירות. זה הכל ביחד. זה הרבה פעמים לשנות את הקונספט בראש של בעל עסק זעיר או מנהל של עסק קטן ולהבהיר לו שבכלל אפשר לעבוד אחרת לגמרי וככה צריך לעבוד אחרת לגמרי בעולם המקוון; כאשר הסיוע ניתן גם להקמה של החנות וגם אחר כך הוא ניתן לתפעול של החנות במשך פרק זמן.

באיזה היקפים אתם מדברים?

אז אוקיי, מבחינה כספית מדובר על כ-10,000 שקלים – 5,000 שקלים להקמה ו-5,000 שקלים ליווי. זה מה שאנחנו נותנים. כמובן מדובר על פרויקט שהוא יותר מכפול בדרך כלל מבחינת העסק, אבל חלק מהפעילות הזאת העסק עושה ומממן בעצמו.

הפרויקט עובד קצת יותר משנה. עד היום נכנסו אליו מעל 2,000 - 2,014 עסקים. כיום עדיין 1,650 בתהליך ואנחנו מתכננים שעד סוף השנה יהיו כ-2,600 בתהליך. מתוכם היום יש כ-630 שכבר פתחו חנויות מקוונות. אנחנו מתכננים שבסביבות 1,200 יסיימו ויקימו חנות מקוונת עד סוף השנה.

ניר, אני שואל אם אתם יכולים, זה היקפים, אולי בשביל ההתחלה, אבל לא נראה לי שבתקציבים, משרד הכלכלה יוכל להגיע להיקפים מאד מאד גדולים. זה חשוב. כל 1,000 חשוב. כל 2,000. השאלה אם גם חשוב לקחת מיזמים משותפים, דווקא עם החברות הגדולות. להציע להן. אני חושב שיכול להיות שתהיה היענות למיזמים משותפים ואז אתה ממנף את זה להיקפים הרבה יותר גדולים. כשבא משרד הכלכלה ומציע מיזם משותף ל-Ebay, מציע לחברה אחרת מיזמים משותפים ואז אפשר לשתף גם את איגוד לשכות המסחר. משהו בראייה קצת יותר גדולה, מתקדמת. ואז אנחנו נדבר על משהו אחר. נוכל להרים את העסק.

הבעיה שגם הרבה לא מודעים לדברים.

לכן אני מדבר על זה. אם משרד הכלכלה נמצא כאן, הוא צריך לבוא אליכם. הוא הדוחף. הוא יודע שיש - - -

אגב, סליחה, אני מזאפ. נפגשתי גם עם מעוף מספר פעמים. אנחנו חושבים שיש לנו את היכולת להגיע להרבה עסקים ומהר ולעשות משהו הרבה יותר גדול ביחד. בסוף זה בדרך כלל מסתכם בזה שכשאנחנו מתבקשים לתת הטבה כלשהי – זה לא עובד. כלומר זה יכול להיות הרבה יותר גדול.

אתם יכולים לתת לאו דווקא כסף. אתם יכולים לתת דברים אחרים והשיתוף הזה חוסך גם לכם.

אני מסכימה.

אתם מקבלים פלטפורמות שאתם צריכים הרבה יותר. אתם לוקחים מהם ואתם נותנים את הגורם המתכלל. נראה לי שכאן שזה - - -

אנחנו גם נשמח כמובן לדבר ולראות איך לשתף פעולה.

ניר, אני - - -

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תשמח לשתף פעולה. אנחנו כמובן כפופים - - -

לא, צריך יוזמה, אני לא אומר לשתף פעולה. את זה אני אומר - - -

אנחנו כמובן כפופים ואנחנו לא יכולים לבחור אנשים - - -

זה הם צריכים להגיד אנחנו נשמח לשתף פעולה. אנחנו צריכים להגיד שאנחנו ניזום, ניר. עם כל הכבוד, הם צריכים להגיד אנחנו שמחים לשתף פעולה. אנחנו רואים אתכם ככאלה שצריכים ליזום את הדבר. אתם לא "נשמח", אתם מבקשים שיתוף פעולה, אתם צריכים ליזום שיתוף פעולה.

יש לנו כמה סוגים של שיתופי פעולה. יש לנו איזו שהיא פלטפורמה שבה אנחנו נותנים באמת לעסקים גדולים בעיקר, שיש להם כל מיני הטבות לעסקים קטנים, אז הם יכולים להיכנס לתיבות האלה ולהציע אותם.

אבל אתם מעלים בסדר גודל יותר קטן מעמותת ידידי עתידים.

אנחנו משתדלים לשתף פעולה.

עמותות כבר יותר גדולות מכם.

אנחנו משתדלים לשתף פעולה ברגע שזה אפשרי. גם אנחנו כפופים למגבלות שונות שלא יבואו מחר ויגידו למה עסק זה כן ולמה עסק זה לא. אנחנו משתדלים ומנסים ועסקים פתוחים לבוא.

תודה. ניר, יש לנו היכרות לא כל כך ארוכה עם שר הכלכלה של היום, הוא היה איתנו עד לא מזמן. אנחנו מכירים בעבודה משותפת, יש לו פתיחות. אני חושב שדווקא הוא רואה עין בעין את כיוון המבט שלי. אנחנו נפנה אליו כוועדה גם כן ליזום שיתופי פעולה. אני חושב שזה יכול להרחיב ולתת מענה.

יש משהו ביתרון של משרד ממשלתי, רגולטור. הוא נמצא בכותרות. הוא נותן לזה אמינות בעניין הזה, יחד עם החברות שיש להן את הכלים, את היכולות, את הרצון. ככה זה יכול לעבוד לאט ומיושן. זה צריך לעבוד בקצב האינטרנטי, בקצב אחר לגמרי ובהיקפים אחרים לגמרי.

מאד היה מרתק לשמוע ויכולנו לשמוע עוד, אבל הזמן וכבר התעייפנו. ישבנו למעלה משעתיים.

אז קודם כל אני מודה לכל המשתתפים. השכלנו, התרשמנו מאד. אנחנו גם מעודדים אתכם, גם מודים לכם, מוקירים אתכם. אני חושב שצריך להגביר. אין ספק, אנחנו נשב כאן אם ירצה השם בשנה הבאה בעוד היקפים. אני מאחל לעצמנו שנדבר כבר על מספרים עוד יותר גדולים ועל דברים חדשים שנעשו בהרחבה של כל הפעילות המבורכת שלכם.

אנחנו לא צריכים לשכוח שחוץ מזה שמדובר על עסקים, אנחנו גם מהצד השני של המטבע תרתי משמע, יש את האזרחים שהפלטפורמות האלה והפעילות הזאת גורמת להם באמת להתמודד עם יוקר המחייה שמכביד על אוכלוסיות מאד מאד גדולות במדינה שלנו. יש לנו פערים מאד גדולים ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים לצמצם את הפערים האלה, אבל גם פערים טכנולוגיים. אני אומר, אסור לשכוח ושלא ניצור מצב שהרבה אנשים יתקדמו, חלק ניכר יתקדמו, אבל עדיין נשאיר חלק מבוגר או אוכלוסיות שונות שלא תהיינה שם.

צריך לתת גם לזה את הדעת. לשלב גם את מי שקשה לו קצת במבט ראשון. גם כאן הממשלה צריכה לתת את הדעת ואולי משרדים אחרים, לשלב עוד אוכלוסיות, שבסופו של דבר כל האוכלוסיות תהיה להן את הגישה לזה. מי שירצה, ירצה, אבל לא להשאיר אוכלוסיות שלמות או קבוצות שונות וסקטורים אחרים מודרים מהעניין הזה.

כמובן לגבי מה שאמרה אילנה, קובעת, דורשת ומצלצלת, צריך לדאוג שתהיה נגישות לבעלי מוגבלות יחד עם כל הדברים האלה.

עם כל שאר האוכלוסיות המודרות או המוחלשות.

נכון. יש כאלה שהן לא מוחלשות ולא מוגבלות, אלא אנשים מבוגרים למשל. אז יכול להיות שהוא לא מוגבל, אבל הוא מוגבל בנגישות לעניין הזה. זאת אומרת הוא כבר לא שם וזה לא בשמיים. אפשר.

נכון.

אנחנו ראינו בפרויקטים שעשינו את זה ואנחנו יודעים שאצל אנשים אין כמעט גבול לגיל. יש כאלה וזה אולי ספציפית, אנשים שמעל גיל 80 נכנסו לעניין הזה חזק מאד והם בתוך כל העולם הזה. רק צריך לתת להם דחיפה ראשונה, לפתוח להם את הדברים האלה, לתת להם את האפשרויות ואנחנו מחויבים לזה כחברה ומחויבים באופן אמיתי ואנחנו צריכים לתת מענה לכולם.

שיהיה לכם יום טוב, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.