הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 224

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, ט"ז באדר התשע"ז (14 במרץ 2017), שעה 11:00

פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה - דוח המבקר 66ג - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

איל בן ראובן

בני גולדמן - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

רועי אסף - ראש אגף לפיתוח חברתי ברשות לפיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

הדר וינטר גולן - מרכז בכיר ארגון ופיתוח, משרד הכלכלה

אלה בר דוד - מנהלת המטה לתעסוקת חברה ערבית דרוזית וצ'רקסית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

לינדה דגן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נדב בן יוסף - מנהל תחום כלכלת אשפוז, משרד הבריאות

ישראל עוזר - סגן מנהל אגף משאבי אנוש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אוהד מויאל - רפרנט שכר וכוח אדם, משרד האוצר

ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה, משרד האוצר

מג'יד מסאלחה - ראש אגף פיתוח כלכלי, מנהלת הדרוזים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

רייצ'ל ברנר שלם - כלכלנית ומנהל תחום בכיר מחקר ומדיניות, שירות התעסוקה

עודד שפירר - עורך דין, מזכ"ל הרשות לניירות ערך

בלאל מוסא - נציבות שירות המדינה

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

ד"ר יאסר חוג'יראת - מנכ"ל חברת אלפנאר

מרים זלקינד - עורכת דין, שדולת הנשים בישראל

ענבל אדמון-גולדשטיין - מנהלת קשרי ממשל, עמותת תפוח

אבנר עורקבי - יו"ר תנועת אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.כ., חבר תרגומים

פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה - דוח המבקר 66ג - ישיבת מעקב

אני מתכבדת לפתוח דיון נוסף של הוועדה. היום 14 במרס 2017, ט"ז באדר התשע"ז. נושא הדיון – פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה – דו"ח המבקר 66ג.

בוקר טוב מר גולדמן מצוות מחקר המדינה, למבוקרים, חברי חבר הכנסת איל בן ראובן.

זה דיון שני של הוועדה בנושא. כאמור האוכלוסייה הערבית שיעורה כחמישית מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה ואולם חסמים רבים ומורכבים, שיעור התעסוקה, איכות התעסוקה וההכנסה ממנה, נמוכים מאלה של האוכלוסייה היהודית. שיעור העוני בקרבה גדולים בהרבה.

אנחנו מדברים על מספרים מאד מאד קשים. אם שיעור התעסוקה באוכלוסייה היהודית עומד על כמעט 80%, בערבית הוא עומד על 50.5% בלבד. בשנת 2013 ההכנסה הממוצע של אדם מהמגזר הערבי, שכיר כמובן, הייתה 60% מההכנסה הממוצעת של אדם מהמגזר היהודי. בחברות ממשלתיות גדולות אחוז ההעסקה נמוך מאד.

בנמל אשדוד 0.2 ובחברות רבות לא מעסיקים בכלל. ברשות ניירות ערך 1.5. רשות שדות התעופה 1.1. בנק ישראל 1. בקיצור, תמונת מצב לא משהו.

לא אכביר במילים. ערך השוויון לא כמס שפתיים אלא באמת כצורך, בטח למדינה שרוצה להיות כזאת מקדמת ונאורה.

מר גולדמן, תרצה להוסיף משהו?

כן, אני רק אציין עוד פעם, הדו"ח התייחס לשתי תכניות חומש שלמעשה פג תוקפן ובסיום הדו"ח הייתה החלטת ממשלה על תכנית - - -

המפורסמת.

922. אני חושב שחשוב לשמוע. בדיון הקודם היא הייתה בתחילתה. עברה שנה. איפה היא התקדמה ומה נעשה מאז?

שאלה מעניינת. חבר הכנסת בן ראובן, תרצה עכשיו?

בוקר טוב. אני יושב פה כי קודם כל באמת אני רוצה לשמוע. אני מודה שאני לא כל כך צריך לשמוע, כי אני רואה. אני גר בסביבה, בגוש משגב, במרחב שבו התמונה כפי שהיא מצוירת בנתונים, היא התמונה והתמונה היא קשה. התמונה היא שאנחנו לא מצליחים להתרומם בצורה משמעותית ואין ספק שדרושה פה תכנית אסטרטגית אמיתית, שלמה, שמתכוונים אליה ומתכוונים לממש אותה באמת, על מנת שהחברה הערבית באמת תמריא ותהפוך להיות חלק מהחברה הישראלית ברמה של תרומה חברתית, כלכלית, כל המספרים ידועים. אז תודה.

תודה. מרים, שדולת הנשים.

כן, זאת אני. שלום. אני רוצה להפנות רגע זרקור לנשים באוכלוסייה הערבית. בקרוב שדולת הנשים תפתח קו ייעודי לנשים ערביות, שיוכלו לפנות בנושא של דיני עבודה ואני מגיעה גם מעמותת ידיד, כך שיש לי איזו שהיא פרספקטיבה רחבה יותר על מה שקורה.

אני רואה באמת בדו"ח המבקר פערים מאד מאד קשים בנושא הזה. הנשים הערביות הן 24% של ותק תעסוקתי לעומת נשים יהודיות עם 64%. נשים רבות במשרה חלקית. 44% מקרב נשים ערביות לעומת 32% בלבד מקרב הנשים היהודיות.

בוועדות אחרות אנחנו גם רואות בעיות אכיפה מאד מאד קשות. היה לא מזמן דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, שדובר בו על זה שכמעט ואין אכיפה על מעסיקים במגזר הערבי כלפי נשים ערביות. פיטורים בהיריון. אי תשלום שכר מינימום. יש תמיד נשים זמינות שיוכלו להחליף את הנשים אם הן תתפטרנה בגלל שמפרים את הזכויות שלהן ואני מרגישה שיש צורך עז שיהיה קשר בין כל הגופים הממשלתיים, כדי שגם האכיפה, כי בלי אכיפה לא באמת נראה שינוי.

ברור. תודה. משרד הכלכלה. שלום גברתי, שם ותפקיד.

הדר וינטר גולן ממשרד הכלכלה. באיזה נושאים תרצו לשמוע?

קודם כל נרצה לשמוע מה קרה מאז ההצהרות המפורסמות על הקצאה של כמה זה היה? 15 מיליארד שקלים?

אני חושבת.

מי שמנהל את ההחלטה זה המשרד לשוויון חברתי. את רוצה שאני אענה או שמשרד הכלכלה?

בוא, בבקשה.

שמי רועי אסף, אני ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים במשרד לשוויון חברתי. למעשה אנחנו ריכזנו את ההחלטה עם הממונה על התעסוקה, 4193, שהייתה תחת דו"ח 66ג, שהחברים מהמבקר בדקו וגם עשינו את תכלול המדיניות של החלטה 922 עם משרד האוצר על שינוי מנגנוני ההקצאה והיא כרגע מנוהלת במשרד שלנו.

ההחלטה עברה ב-30 דצמבר 2015 וכעת היא נמצאת בביצוע. משרדי הממשלה עובדים, כל אחד לפני הנהלים שלו ובהתאם ליכולות שלו. ובעצם השוני המשמעותי בהחלטה 922 היה - - -

מה זאת אומרת? לא הבנתי את האמירה.

כל אחד יש לו כלים שונה. לא שווה מעונות יום לחינוך טכנולוגי, לא שווה חינוך טכנולוגי למשרד תרבות וכן הלאה, או לנציבות.

אז ברמת העיקרון, ההחלטה הזאת הייתה החלטה שונה במהותה. 4193 הייתה החלטה שכל התקציב מתוכה היה תקציב תוספתי שהוקצה על ידי משרד האוצר בשנת 2012. החלטת 922 הייתה החלטה יחסית חדשה באופן שבו היא מתבצעת, כשבעצם יש שם גם תקציבים תוספתיים, אבל גם בשיתוף עם אמיר לוי בעיקר וראש אגף תקציבים, הקצו לכל משרד ממשלתי אחוז מסוים בתקנת הבסיס שלו, שהולך למיעוטים.

זאת אומרת זה לא תוספתי.

זאת אומרת שיש חלק תוספתי, אבל לצורך העניין, אם ניקח את התחבורה, שזה לא קשור לדיון הזה, רק בשביל ההשוואה, אז X אחוזים, 40% מתקציב של תחבורה ציבורית מתוך התקנה, הולך לחברה הערבית מכל שקל שנכנס.

אז זה לא תוספתי.

זה לא תוספתי. אבל נגיד התווסף כסף. זאת אומרת בתקנה היה 200 מיליון שקלים או 220 מיליון שקלים בתחילת השנה, בסוף השנה התקנה הגיעה ל-300 מיליון שקלים, אז 40% מה-300 מיליון שקלים. זאת אומרת גם אם - - -

הבנתי.

זאת אומרת גם אם יתווסף תקציב בנוסף למה שהיה בבסיס, נגזר מתוכו X אחוזים שהולכים לחברה הערבית. בהתאם כמובן לפרמטרים ולכל הכללים המשפטיים שחלים בכל מכרז וכן הלאה.

אנחנו מנהלים את החלטה 922. לדיון שלנו, רכיבים מתוך החלטה 4193 ו-1539 שהיו בתקופת הביקורת ועליה ענינו במפורט ליושבת הראש שנה שעברה, כשישבנו פה על כל ההערות, ובעצם בזמן הזה עברו תחומי תקצוב מהחלטה 4193 להחלטה 922. לצורך העניין, מרכזי הכוון תעסוקתי מתוקצבים עכשיו מהחלטה 922. מעונות יום מתוקצב מהחלטה 922 ומשפחתונים ועוד כלים רבים נוספים, שפחות קשורים לתחום התעסוקה.

במשרד הכלכלה, אם תרצו אחרי זה יפרטו – אזורי תעשייה עבר מהחלטה 4193 להחלטה 922.

אני אומר, פחות מעניין אותי הפרוצדורה. אני יותר רוצה להתעסק במהות. זה לא כל כך משנה לי, וסליחה, אני יודעת שזו עבודה נורא קשה, אבל לצורך הדיון כאן אני פשוט רוצה לוודא האם גדל שיעור העובדים מקרב האוכלוסייה הערבית. לדוגמא, האם פיתחנו אזורי הייטק שהם משתתפים בהם. דברים מעשיים.

אז אני אענה בקצרה והמשרדים ישלימו, ברשותך. בפירוש בשנים האחרונות, מאז שהחלטה 4193 נוצרה ויושמה וגם בכלים ממשלתיים אחרים, כמו השכלה גבוהה וכן הלאה, יש שינוי משמעותי בשיעורי תעסוקת נשים ערביות. בשנים האחרונות חל גידול בערך של אחוז לשנה, מלבד בשנתיים האחרונות, של תעסוקת נשים ערביות. אנחנו כרגע עומדים על 32.6% בשנת 2016, כאשר לפני עשור עמדנו על 26% או 27%.

זאת אומרת יש לנו פה שינוי מאד מאד משמעותי. המצב הזה מועיל כמובן לכלל המשק וגם להעצמה של האוכלוסייה הנשית ערבית, להערה של חברנו מהמגזר השלישי. ברמת העיקרון יש לנו פה שינוי אמיתי שקורה בשטח, שאת רואה אותו בקו מגמה ברור בעשור האחרון ובעיקר בשבע השנים האחרונות, שבו יש התייחסות ממשלתית ספציפית לנשים.

ממשלת ישראל נתנה הנחיה מאד ברורה לכל משרדי הממשלה שתעסוקת נשים ערביות זה בראש סדרי העדיפויות של כל התחומים החברתיים-כלכליים בישראל.

אני מציע שאולי עכשיו המשרדים שנמצאים פה – נמצאים פה גם מנציבות שירות המדינה, גם ממשרד הרווחה, גם ממשרד הכלכלה, גם משרד האוצר, גם משרד העבודה, גם משרד הבריאות, שיתוף פעולה אזורי וגם שירות התעסוקה. נמצאים פה גם מנכ"ל רשת אלפנאר, שאחראי ספציפית על תעסוקת ערבים. הוא זכיין של משרד העבודה. הם יכולים לענות על כל שאלה שיושבת הראש תציג להם. בבקשה.

תודה. משרד הכלכלה.

אוקיי, אז אולי אני אתייחס באמת לשאלתך, את רוצה לדעת מה קורה היום בשטח, אז אני באמת אתייחס אולי יותר לגופה של החלטה 922 החדשה. בעצם למעשה מאז שהיא התקבלה המשרדים פוצלו, אז אני חושבת שלתחום תעסוקה אלה תתייחס. אני אתייחס לכלים שנשארו במשרד הכלכלה.

הכלי הראשון שלנו הוא של מרכז ההשקעות. זה בעצם תמרוץ מעסיקים להעסיק אוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך, שזה נקרא מסלול 417. מתוקף החלטה 922 אנחנו צריכים להקצות 50% עבור המיעוטים.

אני אתייחס וזו גם באמת דוגמא יפה למה שרועי הציג, שבבסיס היינו אמורים להקצות 25 מיליון שקלים ובעקבות השריפות שהיו, היינו צריכים להקצות אחרי התוספות שהתקבלו בתקנה – 35 מיליון שקלים. בפועל הקצנו מעל 50%, זה יצא 45 מיליון שקלים וזו בעצם תוספת של 900 מועסקים בסבסוד שכר במקומות תעסוקה נבחרים. זה הכלי הזה שהוא עובד טוב והשנה זה בעצם נתן תוספת של 900 מועסקים.

כלי נוסף שאנחנו מפעילים זה דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שזה בעצם סניפי המעוף. יש לנו שם גם את סניפי המעוף שפרושים בכל רחבי הארץ וגם עשרה סניפים ייעודיים למגזר הערבי, על אף שכל בן אדם מכל האוכלוסייה יכול להיכנס לכל סניף. גם שם אנחנו בביצוע מלא. אני מיד אתן לך את הנתונים המדויקים.

פעלנו בשנת 2016 ב-2,500 יזמים שקיבלו סיוע.

איזה סוג של סיוע?

זה מתחיל בסיוע בסיסי של מיפוי כללי של מה המצב, איזה כלים אותו יזם או עסק נדרש לקבל וממשיך בעזרה בהכנה של תכנית עסקית, בקורסים ספציפיים, במסחר מקוון, כלים רחבים שמסייעים לכל עסק קטן ובינוני בהתאם לצורך שלו. אבל המספר שנתתי, 2,500, זה הסיוע הראשוני של איזה שהוא אפיון של מה הם זקוקים לקבל, מתוכם היו 1,000 נשים.

בנוסף לזה יש לנו גם את מרכזי העסקים, שפועלים בשלושה מקומות שגם שם הם מקבלים באמת סיוע של 360 בכל מה שהם צריכים, כולל שטח שהם יושבים בתוכו ובעצם מקיימים שם את העסק שלהם.

מעבר לזה יש לנו כלי של מינהל סחר חוץ אצלנו, שנקרא כסף חכם, שמטרתו לעודד חברות לייצא לחו"ל. גם שם היינו בביצוע ממש טוב. זה משהו גם די חדש. השנה אישרנו 11 בקשות כאלה. זה בהתחלה קצת דשדש ולקראת סוף השנה מלאנו את כל התקציב שקיבלנו.

11 חברות ערביות שמה?

שקיבלו סיוע וייעוץ איך לייצא לחו"ל.

מתוך כמה?

מתוך כמה בקשות? אני מיד אראה אם רשום לי. לא, לא רשום לי מתוך כמה בקשות. אני יכולה לברר את זה, אבל בגדול לא היו הרבה בקשות.

לא היו הרבה בקשות?

והכלי האחרון זה בעצם של מינהל אזורי תעשייה. אנחנו נדרשים, ובעצם גם שם זו הקצאה חוזית. היינו אמורים בשנת 2016 להקצות 32.5% מהתקציב ויצא קצת יותר, כאילו יצא הרבה יותר, גם בגלל ספיחים של ההחלטות הקודמות שאנחנו דנים בהן עכשיו, שהיו בהן תקציבים. זה מתחלק לפי יישובים. שם יש מקומות שהביצוע הוא 100% ויש מקומות שהביצוע הוא יותר נמוך בגלל כל מיני חסמים.

מה זה המושג 100%, אם את יכולה לתאר מה קורה בשטח.

אז בעצם יש כמה שלבים בפיתוח של אזור תעשייה, החל מכתיבת תב"ע. אחר כך בעבודות פיתוח ראשוניות של השטח, שיווק של הקרקעות, פינוי מטרדים, עבודות פיתוח יותר מתקדמות, יצירת כבישים שמובילים אל אזור התעסוקה והפיתוח. זה דורש שיתוף פעולה גם של הרשות המקומית, גם שיזמים ועסקים יבואו ויבנו שם; ועוד מראש כל הנושא של הטיפול בקרקעות. אז באמת אחד החסמים זה שהאזורים שנקבעו עבור אזורי התעשייה הם של קרקעות פרטיות, ולפעמים לא מצליחים. לוקח זמן עד שמגיעים להסדרים של האם מפנים את השטח הזה, האם בעצם מתכננים אזור אחר, כי לא מגיעים להסדר של פינוי השטח.

אבל זה מיוחד למגזר הערבי?

בעיקר שם יש את הבעיות אלה.

אוקיי, אז כמה אזורי תעשייה? מישהו יכול להגיד כמה אזורי תעשייה בשנה האחרונה יצאו לדרך במגזר הערבי?

"יצאו לדרך" זו הגדרה טיפה בעייתית. כלומר כל אחד בשלב אחר, אבל מבחינת אזורי תעשייה לדוגמא מתוקף החלטה 4193, יש 12 אזורי תעשייה שנמצאים, חלקם הפיתוח שלהם הסתיים והשיווק והכל וחלקם עוד בשלבים ראשונים בגלל כל מיני בעיות. חלקם לקראת הסוף, חלקם באמצע, אבל 12 אזורי תעשייה שהם ממש בדגש גדול. זהו בגדול. אני חושבת.

זה אגב כולל ערבים – את כוללת – איפה הדרוזים, איפה הצ'רקסים?

מיעוטים באופן כללי.

מיעוטים באופן כללי, הכל?

נציבות. אני אמורה להיעלב?

סליחה על האיחור.

לא, לא בגלל האיחור.

אז?

בדיון שהיה ביוני 2016, התבקשתם על ידי הוועדה להעביר בתוך חודש נתונים מעודכנים על מספן העובדים מקרב האוכלוסייה הערבית במשרדי הממשלה בשנים 2013-2015, בנוסף לפירוט התפקידים, רמת הבכירות והשכר הממוצע בו מועסקים עובדים מקרב האוכלוסייה הערבית במשרדי ממשלה, לצד נתונים על מספר העובדים הכולל והשכר הממוצע של כלל העובדים בכל גוף.

בנוסף, התבקשתם להעביר לנו תאריך יעד להנגשת אתר האינטרנט של הנציבות לשפה הערבית. עכשיו אני לא יודעת, אולי לא בא לכם טוב, הוועדה לביקורת המדינה, או שסתם, אתם חושבים שאנחנו מבזבזים את זמננו, או לא יודעת. תגיד לי אתה. איך קרה שנה אחרי כמעט, לא קיבלנו שום דבר.

קודם כל אני מתנצל. אני לא חושב שאנחנו לא מייחסים חשיבות לוועדה, אנחנו כן מייחסים חשיבות לוועדה. אני מקווה שזה לא היה במכוון ובסך הכל אנחנו עושים פעולות על מנת לשלב את האוכלוסייה בשירות המדינה.

לגבי העברת המידע, אני אבדוק את זה ואם צריך להעביר את זה עוד פעם אני אעביר את זה. בכל מקרה, אני יכול - - -

צריך להעביר את המידע. השאלה מתי אני אקבל אותו.

בהקדם האפשרי. זה אומר שבוע לכל המאוחר.

זה היה אמור להיות מוכן כבר, לא?

לצערי אני לא יודע לתת לך את התשובה, כי זה לא היה בתחום טיפולי.

אתה לא יודע, טוב.

אבל אני אוכל להציג פחות או יותר את הנתונים.

בבקשה.

לגבי אחוז האוכלוסייה בשירות המדינה כיום, זה עומד על כ-10%. זה אומר שאנחנו עומדים ביעד שנקבע. אנחנו בתור נציבות שירות המדינה לא מסתפקים ב-10%, שזה אחוז המועסקים בכלל הממשלה, אנחנו מסתכלים גם ברמת משרד. כיום יש 18% מתוך המשרדים שעומדים ביעד של ה-10% ומעל ה-10%.

איזה משרדים?

אני יכול להעביר את הפירוט. אין לי כרגע את הפירוט, יש לי רק סך הכל.

אני מניחה שקראת את סיכום הדיון הקודם לפני הדיון הזה.

את האמת, האיחור נבע מזה שלא ידעתי שיתקיים זה, רק - - -

כן?

לגבי חלוקה לרמות, אנחנו רואים ש-3.2% מבני המיעוטים נמצאים בסגל הבכיר. 5.3% נמצאים בסגל התיכון וכל השאר הם ברמות יותר נמוכות. בנציבות שירות המדינה אנחנו גם עובדים על הנושא הזה. חשוב לנו גם לא רק לעמוד ביעד של ה-10%, אלא לראות בכלל הדרגים בשירות המדינה שיש לנו 10% מהאוכלוסייה. זה אומר גם בסגל בכיר אנחנו שואפים שיהיו לנו 10%, גם בעתודות הניהוליות שיהיו לנו 10% מהאוכלוסייה בשירות המדינה.

תגיד לי, המודל של ה-10% - אתה יכול להגיד למה 10% ולא 20% כנתח האוכלוסייה?

אז זה מה שנקבע בהחלטת הממשלה, שהיעד יהיה 10%. אני מסכים איתך ש-20% מהאוכלוסייה, הייצוג שלהם בשירות המדינה צריך להיות יותר ואנחנו גם עושים חשיבה בעניין.

יש פילוח לפי נשים וגברים?

לדעתי כן. אני אבדוק את זה. אם לא מקסימום זה גם נתון שאני אוכל להעביר.

אמרת 18 משרדים - - -

לא 18 משרדים, 18% מהמשרדים.

ב-18% מהמשרדים יש בהם 10%?

ויותר.

זאת אומרת שאם אני מבין נכון, 72% לא.

נכון.

זה אומר שהמשימה לא - - -

זה לא אומר שאין בהם כלום, זה אומר שהם לא עמדו ביעד של 10%.

שלא עמדו ביעד. זה אומר שרוב המשרדים לא עומדים ביעד.

נכון.

רגע, גם ה-10% זה כולל את כל בני המיעוטים. זה רק האוכלוסייה הערבית?

בני המיעוטים, האוכלוסייה הערבית, הצ'רקסית, דרוזית.

בסדר, זה כאילו יש כאלה שעשו את כל התהליך, שרתו בצבא ו-20% זה רק האוכלוסייה הערבית. אתה לא חושב שהנתונים הם מעוותים?

מאיזו בחינה מעוותים?

18% מהמשרדים מעסיקים. זה כאילו יש מלא בני מיעוטים שמועסקים בדרגים הכי נמוכים וגם רק ב-18% מהמשרדים.

כן. 18% מהמשרדים שעומדים ביעד, זה לא דובר על 10%. יש בתי חולים בצפון שיש בהם רופאים, מנהלי מחלקות שהם מעבר ל-10%. הם מגיעים ל-20% - 28%. זה לאו דווקא בדרגים הכי נמוכים.

אוקיי.

זה כולל את משרד החינוך, מה שיש לך בנתונים?

לא כוח אדם הוראה.

איזה משרדים זה 10%?

אין לי כרגע את הנתון.

אז מה אני אעשה עם הדיון הזה? רשות שדות התעופה?

סליחה, אני סגן מנהל אגף משאבי אנוש במשרד התחבורה. רשות שדות התעופה היא לא תחת האחריות שלנו, אבל ביקשת דוגמא של משרד של 10%, אז במשרד התחבורה אנחנו עומדים ביעד שהציבו לנו. אנחנו כן מעסיקים 10% בני מיעוטים כרגע והשאיפה שלנו להמשיך עם זה. כלומר להרחיב את הכמות.

אני אתן כמה נתונים. זה מתחלק – 19 נשים, 63 גברים. אנחנו בסך הכל מעסיקים 82 עובדים בני מיעוטים נכון לעכשיו?

כמה כולל המשרד?

התקן זה 780 עובדים. אני אציין את החלוקה, זה מתחלק ככה: יש לנו שלושה מנהלי אגפים, שבעה מנהלי תחומים. זה אומר לכם? ברמה של ממונה יש לנו 18, ברמה של מרכזים – 4 ו-39 ראשי ענפים. רכזים בכירים, רכזות לשכה זה שלושה ומתוכם יש גם עוד 8 סטודנטים.

תודה. אין נציג מרשות שדות התעופה? רשות החברות הממשלתיות?

כן, אהלן, בוקר טוב. שמי אוהד, אני מרשות החברות. אני משתייך ליחידת השכר בכוח אדם, שהיא מתעסקת בכל הנושא של ייצוג הולם בחברות הממשלתיות.

אני אציג כאן את הנתונים שלנו משנת 2014 עד שנת 2015 ולגבי שנת 2016 זה דו"ח שכר שאנחנו עובדים עליו בימים האלה והנתון יתפרסם בחודש הקרוב. לגבי שנת 2014, אחוז המועסקים עמד על 1.24 ובשנת 2015 על 1.35. זאת אומרת ניכרת עלייה. צריך גם לזכור - - -

באיזה משרות? איזו עלייה, וואו, אני אתעלף.

אני אומר, גם צריך לזכור שזה תהליך שהוא תהליך ארוך, שהוא לוקח זמן. בנוסף, חלק מהפעולות שלנו בשנת 2015, מנהל רשות החברות, מר אורי יוגב הוציא מכתב לכל החברות הממשלתיות.

אתם אמורים להיות ביעד של 10%?

רשות החברות לא מחויבת על פי חוק, בחוק שיצא לשילוב בני המגזר הערבי. למרות זאת - - -

בקצב הגידול המאד מרשים שלכם, בעוד 25 שנה בערך תגיעו ליעד הבסיסי. זאת אומרת מה זה הפיתוח הזה של 0 נקודה משהו?

אני אומר שוב - - -

זה לא קרה כלום.

זה תהליך שלוקח זמן.

אתה אומר משנת 2014 - - -

משנת 2014 ל-2015 ובשנת 2016 אנחנו נוציא את הנתונים בחודש הקרוב ואנחנו גם מצפים לראות איזו שהיא עלייה.

מאיזה דרגים?

אנחנו מדברים בעיקר על הדרגים הזוטרים, בעיקר בחברות כמו נמל חיפה, חברה למתנ"סים וחברות כאלה, יש לי פה את הנתונים פר כל חברה. שוב אני מזכיר, רשות החברות אינה מחויבת על פי חוק להגיע ליעד של 10% ולמרות זאת מר אורי יוגב הוציא בשנת 2015 מכתב לכל החברות הממשלתיות, שבו הוא קורא להן להעלות את הנושא בדירקטוריונים ולהציג לנו תכנית פעולה ארוכת טווח, שבה הם מתבקשים להגיע ל-10% מועסקים בני המגזר הערבי.

נו, אז קיבלתם?

בחלק מהחברות קיבלנו. אנחנו פועלים לקבל בשאר החברות. אני אישית מרכז את הנושא הזה ביחידה שלנו ואני יכול להגיד לכם שאנחנו פועלים. באוגוסט 2016 אנחנו עשינו כנס לכל החברות הממשלתיות לגבי ייצוג הולם, לאו דווקא של בני המגזר הערבי, גם נשים, אנשים עם מוגבלויות. אצלנו הפילוח הוא גם דרוזים ובני המגזר הערבי. אנחנו לא מחברים אותם ביחד, מכיוון שאנחנו רואים שצריך להיות איזה שהוא הבדל בין המגזר הערבי לאוכלוסייה הדרוזית ואנחנו פועלים.

בנוסף אנחנו עכשיו בשיתוף פעולה עם גברת מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות במשרד ראש הממשלה, לעשות תכנית ארוכת טווח, שבה אנחנו ניקח ארבע חברות ממשלתיות גדולות ואנחנו נייצר איזה שהוא תהליך ארוך, שאנחנו נלווה את החברות על ידי מנטורים וקואצ'ינג כדי לפעול להגשמת היעד וכדי באמת להגיע ל-10% בשנת 2020.

מה היעד שלכם לשנת 2017?

כמובן יש לנו יעד ארוך טווח כמו שאמרתי בשנת 2020 להגיע ל-10%, אבל - - -

לא, אבל משהו קצר יותר.

משהו קצר יותר, כמו שאמרתי, כרגע משהו קצר יותר זו תכנית הפעולה שלנו לשנת 2017 – שיתוף פעולה עם נציבת שוויון הזדמנויות, לקחת ארבע חברות ממשלתיות גדולות, שבהן יש מאסה עיקרית של עובדים ולהפוך אותם לחלק ניכר ומשמעותי בחברות הממשלתיות, גם בדרגים הבכירים וכמו שנאמר פה, לגבי נשים ספציפית.

כמה מתוך ה-1.35% - - -

אין לי את הנתונים לגבי פילוח של נשים גברים, אבל אני יכול להגיד לך שהרוב הם גברים, מכיוון שמדובר בחברות שבעיקרן הן חברות תפעוליות, שנדרשת עבודה שהיא לפעמים פיזית, כמו נמל - - -

וואו.

אין שום בעיה עם נשים ועבודה פיזית, אבל בסדר.

לא, אני אומר, כמובן שאין בעיה, אבל הרבה פעמים החברות האלה-. זה גם משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו מול החברות, אבל הרבה פעמים המשרות, זה גם לשנות איזו שהיא תפיסה אצל החברות עצמן וזה לוקח זמן. זה בעיקר הטענות שאנחנו מקבלים מהחברות, שבעיקר מדובר בעבודה פיזית. אנחנו גם מקבלים את זה שזה לא נכון ואנחנו גם מסכימים עם זה שנשים יכולות לבצע היום כל תפקיד ואנחנו פועלים גם מול החברות להגיע למצב כזה. אבל עדיין הפילוח הוא לטובת הגברים.

תודה. משרד האוצר.

שלום. שמי ביאן ותד מאגף תקציבים במשרד האוצר. חשוב לציין שבכל הנושא של התקציב של החלטות הממשלה הקודמות, נקבע תקציב על פי שנים ולפי המנגנון - - -

ביאן, אתם הייתם אמורים להעביר גם עד ה-6 ביולי, נתונים אודות היקף התקציב המופנה לפיתוח המגזר הערבי, בחלוקה לתקציב רגיל, תקציב תוספתי ונתונים על היקף התקציב שלא נוצלו מתכניות קודמות ומה היה השימוש החלופי בתקציב הלא מנוצל.

אני אבדוק למה זה לא הועבר, אבל יש לי את הטבלה. אנחנו עוקבים - - -

נראה לי שאני אתחיל לבדוק מה קורה במשרדים הממשלתיים. לא באמת, זה לא הגיוני מה שקורה כאן. אם הדיון לא חשוב, אז תודיעו מראש. אם אתם לא מתכוונים לשלוח נתונים, תודיעו מראש. אני בטוחה שיש לכם משהו חשוב יותר לעשות מאשר לשבת בדיון שלא מתקדם לשום מקום, כי אין נתונים על כלום.

חשוב לציין שאנחנו מבצעים את המעקב אחת לרבעון. אני מול טבלה, אני צריכה להעביר לך את זה - - -

ביאן את עושה את העבודה שלך. אני גם רוצה לעשות את העבודה שלי.

ברור, אני מסכימה איתך ואני אעביר לך את הנתונים.

האזרחים מצפים ממני. אחרי זה הם יגידו חברי הכנסת לא עושים שום דבר.

אז אני אעביר לך את הנתונים. זה מולי עכשיו. חשוב לציין שבכל הנושא של התקציבים התוספתים, אנחנו הבנו שהוא עלה גם בדו"ח ואנחנו מתחברים לנקודה הזאת שכנראה שצריך לשנות את כל מנגנוני התקציב לחברה הערבית. זאת אומרת שבמקום להגיד יש לי תכנית נקודתית, שאני עכשיו אשים כסף ועד שזה יתחיל ויש עודפים וצריך להשיג תקציבים, הבנו שצריך להכניס את זה לבסיס התקציב.

זה מה שעשתה החלטה 922 וזה גם מה שרועי דיבר עליו קודם, שיש את בסיס התקציב. כל תקציב תוספתי בתחום מסוים, החברה הערבית מקבלת את האחוז היחסי שלה באותו תקציב. זאת ההתייחסות שלנו.

לגבי הנתונים, אני אעביר אלייך.

טוב. בנק ישראל? לא הגיע. שירות התעסוקה. שלום גברתי, שם ותפקיד.

שמי רייצ'ל ברנר שלם, מנהלת תחום בכירה בשירות התעסוקה ו - - -

קודם כל יישר כוח על הנתונים שעברו. בזמנו ביקשנו לדעת לגבי הנגשת השירותים לאוכלוסייה בדרכים שונות. דיברתם על מוקד טלפוני, פייסבוק עם 20,000 עוקבים. מספר העוקבים גדל? זאת אומרת יש התעניינות גוברת והולכת? מה קורה עם זה?

אז אני אתחיל לתת את התמונה המלאה. חשוב לנו להיות שקופים לציבור. הוועדה לביקורת המדינה בעצם דרשה ארבעה שינויים ששירות התעסוקה צריך לעשות כדי להנגיש את עצמו יותר טוב לחברה הערבית. קודם כל הם הצביעו על בעיית העומסים שקיימים בלשכות ערביות יותר מלשכות אחרות, מה שכמובן פוגע בשירות לאזרח.

אנחנו מדברים על הנגשה שפתית לא מספקת בלשכות הערביות. אנחנו מדברים מיעוט תקציבים לכלי תמיכה בהשמה לחברה הערבית. הייתה איזו אמירה חשובה על ממשק עם משרד הרווחה, שהמטרה שלו בעצם לתת שירות יותר הוליסטי לאוכלוסיות שזקוקות לו יותר. אז אני אעבור על הדברים.

מבחינת העומסים בלשכות, כמובן שהפתרון המתבקש לבעיית העומסים היא להוסיף תקנים בלשכות האלה. היו דיונים סביב זה בתקציב 2017, עד עכשיו אני לא יכולה להגיד שהצלחנו להוסיף כמות משמעותית של תקנים. מלבד הדבר הזה, כל מה שביכולתנו לעשות ברמה הפנים ארגונית, אז נעשה מאמץ גדול. ירדה הנחיה קודם כל למקד את הגיוס לעובדים חדשים באוכלוסייה הערבית. היו מספר גיוסים כאלה, כמובן במסגרת התקנים הקיימים.

אמרתם 44 רכזים, שאמורים להיקלט עד שנת 2016. זה אצלכם?

אכן.

נקלטו?

כן. מלבד זה יחסית ללפני 10 שנים היו שינויים אדירים במצבת. יש מנהלי לשכות ערביים בלשכות ערביות. זאת אומרת המצב הרבה יותר נכון.

הייתה עוד הנחיה של העברת כוח אדם מלשכות מסוימות ללשכות ערביות גם אם הם לא ערבים. כמובן שיש פה את מגבלת השפה, אז זה פתרון מוגבל, אבל גם שם נעשו צעדים.

מבחינת עניין ההנגשה השפתית, אז כמו שציינת הפסייבוק של שירות התעסוקה ואתר האינטרנט הונגש בשנה האחרונה במלואו לשפה הערבית. יש כמו שאמרתי גם שינוי מבחינת המתאמים העובדים בשטח, הערבים. אנחנו מתקדמים שם. בעצם כל חומר חדש שיוצא, יוצא גם בשפה הערבית.

מבחינת מיעוט תקציב כלי תמיכה בהשמה, אז בעקבות הדו"ח, באמת ניתנה תשומת לב מיוחדת לנושא הזה. הייתה הרחבה משמעותית של תקציב של תכנית שנקראת מעגלי תעסוקה, שנועדה לתת טיפול עמוק ומשמעותי לכל אוכלוסיית הבטחת הכנסה בארץ, שאחוז מאד מאד גדול מהם הם מהאוכלוסייה הערבית ובעקבות הגדלת התקציב הזאת בעצם אנחנו מדברים על סדר גודל של 50% מהתקציב שמיועד לחברה הערבית, שזה יותר מהאחוז באוכלוסייה כרגע. אחוז האוכלוסייה הערבית באוכלוסיית דורשי העבודה. אז כאן אנחנו גם יכולים לסמן וי לשמחתי.

מבחינת ממשק עם משרד הרווחה – אז התחלנו להפעיל תכנית ביחד עם משרד הרווחה שנקראת תנופה. התכנית נועדה לתת בדיוק מענה הוליסטי לצרכים הקיימים, בשימוש של מה שנקרא תכנית שיקום של משרד הרווחה. תכנית מאד יפה. ממש בימים אלה אנחנו בהרחבה שלה, בהסכמות אחרונות של ההרחבה של התכנית, שכוללת גם הגעה ממש של עובדים סוציאליים ללשכות שירות התעסוקה ועבודה, בעצם חיבור של היכולות של משרד הרווחה ליכולות של שירות התעסוקה.

אנחנו שמחים שזה מתקדם. אנחנו נשמח לדווח לוועדה כשיהיה וי סופי גם על הנושא הזה.

תודה. ממונה על תעסוקה, משרד הרווחה.

בוקר טוב.

בוקר טוב. בואי תספרי לנו איך אתם בסנכרון.

כן. אז שמי אלה. הדו"ח בעצם התייחס למספר אלמנטים מבחינתנו, הראשון היה הרחבת השירות של מרכזי ההכוון התעסוקתי ריאן לאזורים שהם בלתי משורתים ויצירת איזו שהיא סטנדרטיזציה בין ארבע תכניות שונות. אנחנו היום כבר בחמישית.

הדבר השני היה חיזוק הממשקים גם עם משרד הרווחה, גם עם שירות התעסוקה, בהקשר של טיפול באוכלוסיית הבלתי משתתפים.

בהקשר של מרכזי ריאן – אנחנו גם הרחבנו את השירות. אנחנו כיום בהקמה של המרכז ה-22. הוא הולך להיפתח באפריל במזרח העיר. מרכז גדול שייתן שירותים רחבים לכל האוכלוסייה של מזרח ירושלים.

בנוסף אנחנו סיימנו תהליך. היה רשום בהחלטה 922 שבשנת 2017 יידונו בפתיחה של שני מרכזים חדשים. אז אנחנו בעצם סיימנו את התהליך המקצועי של בחינה של חמישה אזורים בלתי משורתים כיום באוכלוסייה. גם עם הרשות לפיתוח כלכלי ועם האוצר הוסכם על תקצוב. אנחנו עדיין לא תוקצבנו בפועל, אבל הוחלט על שני המרכזים והמיקום שלהם. בעצם על פי קריטריונים של מספר הבלתי משתתפים באזור, של נגישות למקורות תעסוקה, או אי נגישות יותר נכון; וכמובן ריחוק או קירבה למרכז ריאן - - -

אז באמת הוחלט על פתיחה של שני מרכזים נוספים. בעצם בסוף התהליך שאמור לקרות - - -

המרכזים אמורים לתת מענים לתעסוקה באזור הקרוב לבתי מגוריהם, או גם המרוחק יותר.

קודם כל יש כלל אצלנו במרכזי ההכוון. גם יושב פה מנכ"ל אלפנאר, הוא מפעיל ארבע מתוך חמש התכניות. כל מי שמגיע מהאוכלוסייה הערבית – ולא משנה מהיכן הוא מגיע למרכזים – יכול לקבל שירות. ולראייה, מרכז טירה שירת נשים שהגיעו מרמלה-לוד, שאין לנו מרכז שם. אנחנו גם מרחיבים שם פעילות דרך טבת, אבל בלי קשר. וכו' וכו'. זה כלל. אבל באופן טבעי מי שמגיע למרכזים, זה האוכלוסייה הקרובה. הריצ'ינג האוט האקטיבי מתבצע לאוכלוסייה הקרובה, אז את תראי יותר מהאוכלוסייה ביישובים המשורתים – אנחנו קוראים לזה, אבל בהחלט. כל מי שמגיע למרכזי ריאן והוא מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, יקבל שירות.

השאלה אם יודעים. למה אני מכוונת – אחת התלונות שמגיעות שהתחבורה הציבורית לא מספיק טובה באזורים הללו. לכן גם כשרוצים בשירות התעסוקה להציע עבודה למקום שהוא טיפה יותר מרוחק, אז אוקיי, איך עושים את זה? איך מגיעים? השאלה אם זה משהו שגם מתייחסים אליו?

בכל הקמה של מרכז הכוון אנחנו דורשים שהוא יהיה על הציר הנגיש ביותר בהקמה שלו. זאת אומרת אם יש צבר של יישובים משורתים, הוא יישב תמיד על הציר המרכזי, עם הנגישות התחבורתית הטובה ביותר.

אני חושבת שבהחלטה 922 – רועי יתקן אותי אם אני טועה – משרד התחבורה מתגבר מאד מאד את השירותים, את הקווים. אני כן אגיד שבהחלטת ממשלה 4193 אנחנו העברנו מתקציבנו כ-50 מיליון שקלים למשרד התחבורה לטובת תגבור קווים לעניין תעסוקה. נפתחו 9 קווים חדשים ו-23 קווים חזקו. זאת אומרת אם היה צריך עוד תחנה ביישוב מיעוטים כלשהו על הדרך עם כניסה נוספת לאזור תעשייה. זאת אומרת זה מאד במעייננו, כל השירותים תומכי תעסוקה, גם מעונות יום וכו'.

מבחינת עניין של סטנדרטיזציה ככל הניתן בשירותים, כמובן תוך מתן השירות המותאם לאוכלוסייה, ביצענו תהליך מקיף, אני חייבת להגיד שהוא התחיל עוד לפני הדו"ח, אבל אין ספק שהדו"ח סייע לנו להגביר אותו.

לעניין המידול של השירותים, גם התהליכים שהפרט עובר, מתן תקציבים לשוברים וכו' וכו', אנחנו גוף מפנה בעצם, מרכזי ההכוון, ואנחנו ממש בסיומו. בעצם זה יבוא לביטוי מה שנקרא במכרז הגדול הבא. אנחנו עובדים עכשיו על מכרז גדול להפעלה של מרכזי ההכוון התעסוקתי בשנים 2018 עד 2020. הם תוקצבו בהחלטה 922.

כן חשוב לי לומר שלמרות ההרחבה הגדולה, שאנחנו בעצם בעיצומה, כי אנחנו מרחיבים במזרח ירושלים ואת שני המרכזים, אנחנו עדיין סבורים שהיא לא מספקת בשביל לעמוד ביעדי התעסוקה שמדינת ישראל קבעה לנשים ערביות לשנת 2020.

ברור.

אנחנו גם התרענו על כך בפני השותפים שלנו, אבל בתקציב שיש לנו אנחנו נעבוד ונעשה את העבודה הטובה ביותר.

תודה.

לעניין חיזוק הממשקים, אז בעצם כתבנו נוהל ביחד – אנחנו עכשיו באותו משרד, כי עברנו בעצם – אנחנו העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – אבל בעצם כל תכניות התעסוקה שמופעלות בצד הרווחה, הרווחתי, וגם לינדה יושבת פה, מפעילה את תכנית אשת חיל. נכתב נוהל מסודר ומפורט על הטיפול בפרט, האם המאפיינים האישיותיים שלו הם יותר תעסוקתיים, האם הם יותר רווחתיים ועל פי זה לאן הוא מנותב ומי מטפל פה. מול כל התכניות, גם מול מרכזי עוצמה, אשת חיל ומה שנקרא הנוהל הזה עבר גם הטמעה לתוך השטח.

בעצם כל מרכז ריאן מקומי יצר איזו שהיא תמונת מצב של כל תכניות הרווחה. נוצר מפגש של מה שאנחנו קוראים לזה מטה מול מטה בין לשכת הרווחה באום אל פאחם לבין מרכז ריאן אום אל פאחם, שהם ביחד מסנכרנים ויש עבודה בשוטף. אנחנו כרגע מפעילים גם בקרה לראות שאף אחד לא נופל בין הכיסאות.

אני כן חייבת להגיד שהקושי שעולה הוא דווקא במקומות שאין מרכזי ריאן, וסתם אני אתן דוגמא, טורעאן למשל. יש אשת חיל, אבל אין מרכז ריאן ואז כל המעטפת שמרכז ריאן נותן – הן צריכות להגיע יותר רחוק. הן צריכות להגיע לנצרת בשביל לקבל, למרות שאנחנו מנסים להנגיש. אנחנו מנסים להכווין.

ברור. תודה. איל, אתה רוצה עוד משהו, כי הדיון הזה מחפיר.

משפט סיכום. תראו, אני רוצה קודם לשאול עוד שאלה. אני מבין שהמשרד של גילה הוא המשרד שקיבל כאילו את הכיפה לדבר הזה. שמענו פה נתונים שברובם לא מתקרבים בכלל ליעדים שהמדינה הציבה. אני שואל איזה בקרה, חוץ מביקורת מבקר המדינה, האם יש איזו שהיא ביקורת של המשרד שלכם, שמנהל איזה שהוא תהליך של מה שנקרא כמו לכל משימה, של בקרה, מי עומד, מי לא עומד, מי לא עומד – נא לבוא להסביר, נא לתחקר, נא ללמוד, נא להבין. אחרת ממה שאני מרגיש פה, לא קורה כלום.

זאת אומרת אז יש משרד אחד שעושה קצת יותר, אבל בפועל אנחנו לא רואים איזה שהוא משהו שהיה אמור לקרות, כאשר ממשלה אומרת לפני שנתיים יש יעד לאומי, רציני ואנחנו רוצים לראות בתוך חמש שנים התקדמות. כמו שנראה פה, אנחנו נשב פה בעוד שלוש שנים – מי שיישב פה בעוד שלוש שנים יעשה ככה עם הראש. למה? כי אין איזה מוביל שיושב עם בקרה ודוחף בעניין הזה. כל אחד עושה את שלו.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים קודם כל לדרוש את הנתונים ולשלוח מכתב לראש הממשלה, נייר לראש הממשלה, להסביר. רבותי, משימה לאומית שאתה הטוות, לצורך העניין כרגע לא חשוב אם הוא מסכים, לא מתקיימת. לא מתקדמת. בקצב הזה לא יקרה שום דבר. זאת התמונה שאני רואה כרגע. ואני כבר לא מדבר למשל על כל משרד שהייתי מצפה כל שנה לעשות איזה שהוא תחקור. להגיד למה לא עמדנו במשימה הזאת. מה זה ההתקדמויות האלה של אפס נקודה אפס אפס, כשברור שזה לא יעמוד בשום קנה מידה ביעד.

אם זה יעד לאומי – ונדמה לי שכולנו מסכימים פה שזה יעד לאומי והשאלה היא על 10%. אני עוד לא מקבל את הנתון הזה של 10% כיעד לאומי. היה צריך להיות 20%, אם אנחנו רוצים שהחברה הזאת תביא לנו בסופו של דבר את מה שהיא צריכה לתת לחברה הישראלית, כדי שהיא תהיה חלק מהחברה הישראלית ועוד הרבה מאד דברים שיכולים לקרות כתוצאה מזה שהחברה הזאת תהפוך להיות לחברה תורמת ולא חברה שבונה את בתינו בעניין הזה, שזה הרוב.

לכן אני יוצא מפה מודאג מאד מהתכנית. יש פה דו"ח מבקר. אני לא רואה שקורה משהו ואנחנו צריכים לטפל בזה בצורה הרבה יותר נוקבת וחזקה, כי אחרת לא נתקדם לשום מקום.

אפשר לענות?

כן.

קודם כל אני חולק באופן מוחלט על מה שחבר הכנסת אמר. הרשות לפיתוח כלכלי ברשות לשוויון חברתי, תחת השרה גילה גמליאל, עושה פיקוח מאד מאד מדוקדק על כל אחד ואחד ממשרדי הממשלה השונים. יש לנו ועדת היגוי שמתכנסת פעם ברבעון. אני מדבר על החלטה 922 - - -

איפה הנתונים?

תציג אותם. אם אתה כל כך - - -

תקשיב, לא רק שאנחנו נציג את הנתונים, אנחנו נציג אותם גם לכלל הציבור באתר האינטרנט שכבר קיים.

סליחה?

כן.

סליחה, אתה באת לישיבת הוועדה לביקורת המדינה, שנואשת לנתונים ואף אחד לא יודע לתת.

לא, אבל יש הבדל בין הנתונים שאת מבקשת. הוא מבקש של החלטת הממשלה 922. בהחלטת ממשלה 922 יש את הנתונים, יש אתר אינטרנט שנקרא - - -

תראו, אל תעברו אותנו עם החלטה 922 והחלטה 346 ו-895. זה לא מעניין אותי. אני רוצה לראות שטח. כשאני שואלת שאלה פשוטה – כמה אנשים נמצאים במשרדים ממשלתיים, אני מקבלת תשובה שהיא בגדר עולב.

התשובה היחידה שלך אלי זה להגיד אוקיי, הנה הנתונים. צר לי, אני יושב פה שעה וחצי, לא שמעתי כלום. אתה רק מסביר שאני טועה.

תקשיב, אני אומר לך, אני עונה לכם.

אתה לא עונה לי.

אז אני עונה.

תענה לי בנתונים. תראה לי את הנתונים.

אז אני עונה לך כן. אלף יש לך שיעורי תעסוקה. שיעורי תעסוקת מיעוטים עולים. זה נתון למ"ס מפורסם לכלל הציבור. שיעורי תעסוקת מיעוטים עולים. נציבות שירות המדינה, אני בטוח ש - - -

בכמה זה עלה?

יש לך את הגרף. את זה יש לכם, שלחנו את זה. נשלח דו"ח על ידי משרד העבודה והרווחה לגברתי יושבת ראש הכנסת. שלושה חודשים לאחר הדיון האחרון, עם כל המידע וכל הנתונים, גם על שיעורי תעסוקה, גם מידע על הכשרות, גם על מספרי תקציבים. הכל נשלח לוועדה. הכל נשלח לוועדה בפירוט.

אבל אני שואלת. אתה לא יכול לתת לי נתון?

נתון על מה? יש לך. זה 32.6%. זה כרגע הנתון של שיעורי ה - - -

מה היה שיעור העלייה בשנה האחרונה?

יש לך. תקשיבי, גם שלחנו את זה בכתב ובעל פה - - -

אז אתה יודע לתת לי את התשובה?

כן, אבל יש לך את זה פה.

לא, אבל תענה לי בעל פה.

כן.

מה היה שיעור העלייה בשנה האחרונה?

בשנה וחצי האחרונות אין שיעור עלייה משמעותי.

תודה.

בשמונה השנים האחרונות יש שיעור עלייה משמעותי של - - -

לא, מקום המדינה, בטוח גם היה.

לא.

נו, באמת. אתה מגחיך את הדיון.

אני אומר עוד פעם, בנציבות שירות המדינה היה אחוז. גם אם זה לקח הרבה מאד שנים, היה אחוז נמוך יותר והוא עלה. הוא עלה לאט, הוא עלה אחרי היעדים. משרד האוצר יכול לצטט לך בדיוק - - -

תגיד, זה רציני? לא, אני שואלת אם זה רציני, אם רשות החברות הממשלתיות, אחרי מאמצים ומכתב לכל החברות, כמה עליתם מאפס נקודה כמה?

0.09.

בתחומים שאני אחראי עליהם אני יכול לענות. על רשום החברות הממשלתיות אני לא יכול לענות.

אני אחראית על כל הגופים המבוקרים.

בשנת 2010 הנתון היה 27.1% - זה נשלח לגברתי יושבת הראש - והשנה זה 32.4%, זה גידול בשש שנים של בערך 5%. נתון אמת, מדויק, נשלח לוועדה.

בשש שנים?

אני רוצה להגיד עוד משהו, שהגברים הערבים, דווקא הם השיגו את היעד שלהם, היעד לשנת 2020 כמובן. הם השיגו את היעד, הם עומדים על 78.1. אבל כן חשוב לי להוסיף - - -

באיזה סוג של משרות?

זהו, אז זה מה שבאתי בדיוק להשיב לחבר הכנסת. בין שאר התכניות שלנו וכמובן חשוב לי לציין את מנכ"ל אלפנאר, הוא יכול גם לפרט, התכניות שלנו הן לא רק הכנסה למעגל העבודה. כמובן אחת קידום. ברור לכולנו הרי שככל שהמשרה, יהיה לה מה שנקרא פריון יותר גבוה והם ישתלבו במשרות יותר גבוהות, כך שיעורי העוני יקטנו.

יש לנו שתי תכניות. האמת היא שלוש, אם אני מוסיפה את ההנדסאים. התכנית הראשונה היא תכנית לשילוב בהייטק ובתעשייה עתירת ידע. אנחנו בעצם הוצאנו מכרז בשנת 2014 מתוקף החלטת הממשלה. יש לנו שני זכיינים – צופן ואיט-וורקס.

מבחינת נתונים, המטרה שלנו בעצם הייתה תוך שלוש שנים להכניס 1,000 אנשים – גברים ונשים – לתוך תעשייה עתירת ידע, בעיקר בדגש על הייטק. אנחנו אחרי שנתיים עבודה נמצאים על 684 השמות והשנה לא רק בגלל ההצלחה בשנתיים האחרונות, קיבלנו עוד תוספת ל-3.4 מיליון שקלים. קיבלנו עוד 1.5 מיליון שקלים ובעצם אנחנו אמורים השנה לעשות כמעט 500 השמות נוספות. אז אנחנו בהחלט מתקדמים בפן של ההשמה.

כן כדאי להגיד ואולי לציין שיצא מקצה של סבסוד שכר למעסיקים על ידי משרד הכלכלה, מרכז ההשקעות, שמיועד ספציפית לגברים ונשים ערבים, שמשתלבים בהייטק, כדי לסבסד שכר למעסיקים שלהם.

זה 40% סבסוד של - - -

40% סבסוד.

כמה זה נוצל?

עכשיו, זה עכשיו יצא, בינואר 2017 והמקצה נסגר, אמור להיסגר עד אפריל. אנחנו, כגופי תמך, והנה, גם מנכ"ל אלפאנר, בדיוק תיאמנו את זה, ביום ראשון מקיימים לכל חברות ההייטק, בעצם בשיתוף פעולה בין משרדי עם משרד הכלכלה, מקיימים כנס גדול לחברות ההייטק, שיבואו וישמעו על המסלול הזה וינצלו אותו, כי זה פחת של כניסה לשוק העבודה במשרות גבוהות ובשכר גבוה.

בנוסף אנחנו מפעילים את תכנית אינתיהז. היא גם יושבת על התשתית של מרכזי ריאן. התכנית הזאת מיועדת, אוכלוסיית היעד שלה היא כמובן האקדמאים. היא עסקה המון בהכוון תעסוקתי למקצועות נדרשים במשק, כשיש הרי פער מאד גדול בין המקצועות שבני ובנות החברה הערבית לומדים, לא רק המקצועות. אני אפילו אכביר ואגיד שהרבה מהם גם הלכו ללמוד בחו"ל, בירדן, ברשות הפלסטינית, ואז התארים שלהם, עד שהם מצליחים מה שנקרא להביא אותם למימוש בשוק העבודה, תהליך מאד קשה.

אז היה המון דגש על הכוון למוסדות ולמקצועות נדרשים במשק. ועכשיו בעצם הטיפול באקדמאים שיוצאים בסוף התהליך וההשמה שלהם, במה שנקרא מקצוע ההולם את ההשכלה. כי גם, שוב, כשהם יוצאים, הם פתאום, את יודעת, באים אלינו אקדמאים למרכזי ריאן שעובדים בתחנות דלק ולא מממשים את ההשכלה שהם רכשו. זה שני דגשים מאד משמעותיים של תכנית אינתיהז.

אז בתכנית הזאת השתלבו יותר מ-1,000 איש. אני כבר אגיד לך. יש לי כאן את הנתונים המפורטים. אם אני לא טועה זה 1,354 אנשים בשלוש השנים האחרונות.

בנוסף, תכנית נוספת שאנחנו מפעילים מתוקף החלטת הממשלה והיא נכנסת לשנה החמישית שלה, זו תכנית אשבל. אשבל בערבית, שיבל זה כפיר, אריה צעיר. זו תכנית להנדסאים. בעצם המשרד שלנו, משרד העבודה, ההשכלה הכי גבוהה שהוא יכול לתת, שהיא לא השכלה גבוהה של המל"ג – פרט קצת על התכנית?

כן.

זה בעצם לימודי הנדסאים. כיום היא מיועדת לאוכלוסייה הבדואית בנגב. בעצם כל מי שנכנס לתכנית הזאת מקבל איזו שהיא מעטפת של דמי קיום במהלך, של שכר הלימוד ושל נסיעות וליווי אינטנסיבי של ריאן בדואים דרום, כדי שהוא לא ינשור במהלך התהליך וכו'. השנה אנחנו הכנסנו 100 תלמידים חדשים. זאת אומרת היה גידול מ-59 בשנה הראשונה.

השנה, בשנת הלימודים האחרונה, באוקטובר, נכנסו 100 תלמידים. המחזור הראשון שנכנס יצא לשוק העבודה והשתלב בו, באמת במשרות שהן ראויות ויפות והן בעצם מוציאות אנשים מעוני.

אז היה לי חשוב לענות לחבר הכנסת, להגיד לו שאנחנו לא רק במשרות כניסה. ברור, כן, ברור שאישה ערבייה, שאף פעם לא עבדה, הרבה פעמים משרת הכניסה הראשונה שלה, ברור שהיא תהיה משרה בשכר מינימום, אבל המטרה שלנו במרכזים היא קידום, קידום, קידום.

אני גם מציע שאולי משרד הרווחה ידבר על תכנית אשת חיל, שזה כן היה בשאלות שלך בשנה שעברה, יושבת הראש.

בבקשה.

לינדה דגן ממשרד הרווחה. החלק של העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. חלק מהדו"ח דיבר כמה פעמים על החסמים המורכבים של אוכלוסיית הרווחה והצורך להנגיש את התכנית אליהם. אז אני קצת רוצה לחזק את העניין הזה ולהגיד שנכון, האוכלוסייה שלנו צריכה מעטפת יותר רחבה, ראייה יותר רווחתית, הוליסטית. אנחנו מלווים נשים בתכניות שלי, אבל גם גברים ונוער בתכניות האחרות שיש לו, עם ראייה גם אישית, גם קבוצתית, גם קהילתית. אנחנו מנסים לתת מענה.

כמו שאלה אמרה, לא תמיד אנחנו מסתכלים רק על ההשמה. אנחנו מסתכלים גם על הקידום, אבל בכלל גם על העצמה ועל עצם זה שנגיד בתכנית אשת חיל – אישה בכלל יוצאת לעבודה זה בשבילנו נקודת התחלה טובה.

יש לנו במשרד כמה תכניות מסלול, ביניהן אשת חיל, שזו תכנית שאני אחראית עליה, שכוללת ונותנת מענה ל-2,500 ערבים. התכנית שלי היא תכנית לנשים, אז 70% מהתכנית, שמתוקצבת בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, הם לאוכלוסייה הערבית, נשים ערביות.

אני רוצה להגיד שהתכנית הזאת, אשת חיל, לוקחת נשים מהפריפריה. היום יש לנו 49 רשויות, מחלקות לשירותים חברתיים, שמפעילים את התכנית עם כמעט 1,700 נשים ערביות, עם שיעורי השמה של 64% בשלוש השנים האחרונות. התכנית מסתיימת בעוד שנה וחצי לפי החלטת הממשלה. היה משהו בדו"ח שאמר שלא ניצלנו את הכסף והסברנו שהתחלנו באיחור ואנחנו קיבלנו אישור מוועדת טרכטנברג להרחיב את התכנית, להאריך אותה עד אוגוסט 2018.

כרגע לא דובר על זה שיהיה המשך. אנחנו מאד מקווים שיהיה המשך לתכנית. נצטרך בשביל זה כמובן תקציב.

בנוסף לתכניות המסלול שיש לנו במשרד, אנחנו פיתחנו בתכנית נושמים לרווחה מרכזי עוצמה. זו תכנית הדגל של המשרד, שמטפלת באוכלוסייה שחיה בעוני והדרה. יש 94 מרכזי עוצמה ב-94 רשויות וחצי מהם, בערך 50 מתוכם הם ברשויות הערביות. היום אנחנו נמצאים בתהליך של הכשרת - - -

כשאת אומרת ערביות זה מיעוטים או שזה רק ערביות?

מיעוטים.

מיעוטים, ועכשיו אנחנו גם מקבלים תוספת לתשעה יישובים דרוזיים, גם לאוכלוסייה הדרוזית, אבל כרגע אנחנו ב-94 בסך הכל במדינה. בכל מרכז עוצמה יהיה רכז תעסוקה, זאת אומרת שכיום אנחנו מכשירים, עוד לא הגענו לפול-ווליום, מה שאני קוראת לזה, אבל יהיו 50 רכזי תעסוקה במחלקות לשירותים חברתיים שיטפלו באוכלוסייה הערבית. אז אנחנו באמת מנסים לתת לזה דגש ופוש בעניין.

תודה. בני, אתה רוצה לומר משהו?

רגע, אני רוצה להגיד שאני רוצה להצטרף גם לשירות התעסוקה וגם למשרד העבודה. אנחנו באמת עבדנו על הממשקים ועל שיתופי הפעולה וזה עובד בשטח.

יפה. בני.

טוב, אז אני חושב שאני לא יכול לשפוט את ההתקדמות, אבל מסקנות מהדו"ח שהתייחס לתכניות קודמות, זה לא שאין כוונות ואין רצון, יש דשדוש. לפי הדיון הזה יש התקדמות, אבל זאת לא קפיצת המדרגה שהדו"ח ציין את זה במפורש שצריכה להיות.

ובהחלט יש פה איים של עשייה.

יש כוונות.

זה ברור, אבל זה איים.

איים.

כן, זה איים.

טוב, אני רוצה לסכם את הדיון. תראו, הוקצה לא מעט כסף. היו כותרות פומפוזיות בעיתונים, שכאילו מעתה השינוי מובטח, אבל כסף לא מספיק. דרושה גם הרבה מאד עבודה קשה.

אני אומר שבעיני העובדה שהגענו לאיזה מצב שאני צריכה לברך משרד או גוף מבוקר, שהעביר לי נתונים, כי הוא החריג, כלל לא העבירו, הוא מאד לא תקין בעיני. הוא מעיד על זלזול בכנסת, בטח כששולחים אותי לבדוק נתונים באתר האינטרנט.

אני מבקשת מהנציבות תוך שבוע את הנתונים, כפי שהתבקשתם בדיון הקודם ותאריך יעד להנגשת אתר האינטרנט לערבית. אני אקדים ואומר בדקתי, יש רק הנגשה לאנגלית.

משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה – נתונים אודות היקף התקציב המופנה לפיתוח המגזר הערבי, בחלוקה כפי שהתבקשתם בדיון הקודם.

רשות החברות הממשלתיות - - -

המשרד לשוויון חברתי, אגב. אנחנו כבר לא - - -

אוקיי, המשרד לשוויון חברתי, צודק. רשות החברות הממשלתיות – תוך חודש נתונים כפי שהתבקשתם בדיון הקודם. חלוקה לגברים ונשים. כל דרג בכיר, תחתון, תיכון.

אני חייב לציין שהנתונים האלה מפורסמים בדו"ח שכר שאנחנו פרסמנו לציבור וגם נשלח אליכם - - -

לא הקשבת לסוף, אה?

סליחה.

אל תפנו אותי לדברים שמפורסמים לקהל. אני מכבדת אתכם, אני מזמינה אתכם לדיונים, אני מנהלת אתכם דיאלוג, תעביר לי. תעביר לי גם את החוברת, אבל תעביר לי.

למיטב הבנתי זה נשלח אליכם. ל-2016 עדיין לא יצא דו"ח שכר. זה ייצא בחודש הבא.

רשות שדות התעופה, שנרשמו ולא הגיעו, נתונים כפי שהתבקשו בדיון הקודם.

בנק ישראל, הם נרשמו? לא נרשמו. נתונים כפי שהתבקשו בדיון הקודם.

תראו, צריך להחליט, אם זה באמת חשוב, צריך להראות, לא רק בכאילו שורה תחתונה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.