הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 218

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ח' באדר התשע"ז (06 במרץ 2017), שעה 9:00

1. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא אלימות משטרתית כנגד בני הקהילה האתיופית - ישיבת מעקב חמישית

2. היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - פגמים מהותיים בניהול תוכנית לאומית - דוח מבקר המדינה 63ג - ישיבת מעקב חמישית

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

מירב בן ארי

איתן ברושי

עמר בר-לב

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא

יובל חיו - מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, משרד מבקר המדינה

יוסי פרוכטר - החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, משרד מבקר המדינה

בני גולדמן - החטיבה לביקורת תחומי רווחה וחברה, משרד מבקר המדינה

משה סמו - משרד מבקר המדינה

אמי פלמור - מנכ"לית משרד המשפטים

אווקה זנה - מתאם המאבק בגזענות, משרד המשפטים

מלכה גרוס - מתמחה, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

רונית ישראל - האגף לביקורת המדינה, משרד ראש הממשלה

טלל דולב - ראש מטה היישום של התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

קסאי דמוזה - התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

סיון הבר - מנהלת תחום רשויות מקומיות, משרד ראש הממשלה

טל בר און - יועצת השר לביטחון פנים

סנ"צ אבי פרנקל - ראש מחלקת משמעת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק שי יאסו - קצין קישור ותיאום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אבי הדי - קצין בילוש נוער ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - ראש תחום תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

נאיף הינו - סמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

צהלה חיים - סגנית מנהלת אגף א', משאבי אנוש, משרד הפנים

יונתן טיקוצקי - מנהל תחום תכנון אסטרטגי ברשומ"ק, משרד הפנים

יעל אבידן - חטיבת התכנון, אגף כוח אדם, צה"ל, משרד הביטחון

עירית בירן - סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אורנה שץ אופנהיימר - אגף הכשרת מורים, משרד החינוך

הדר וינטר גולן - אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

עו"ד נועה נאמן - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

דפני רות מושיוב - מפקחת על קליטת עלייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אורנן פודם - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

בלאל מוסא - נציבות שירות המדינה

פנחס קבלו - קשרי כנסת, המרכז לשלטון מקומי

פנטהון סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

ורד אחיהון - פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

זיוה מקונן

מנכ"לית האגודה הישראלית למען עולי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען עולי אתיופיה

אבי ילאו - מנכ"ל ארגון הל"ה – פורום חשיבה משותף למאבק בגזענות

שושנה בן דור - מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

נועם כהן - רכז שכר וכוח אדם, רשות החברות הממשלתיות

פרנוס סלמסה
בנצ'ימלק סלמסה

–
אמו של יוסף סלמסה ז"ל
אחותו של יוסף סלמסה ז"ל

עו"ד דרור מתתיהו - מייצג את משפחת יוסף סלמסה ז"ל

דנה שול - מייצגת את משפחת יוסף סלמסה ז"ל

עומר אבירם - מתמחה, משרד עוה"ד דרור מתתיהו

אורית אבל דגאי - יו"ר ועדה ארצית ליוצאי אתיופיה, לשכת עורכי הדין

ענבר פלד - הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון, האוניברסיטה העברית

נועה לרינמן - סטודנטית, האוניברסיטה העברית

אורלי ארז - המשמר החברתי

שני אטלי - המשמר החברתי

פנינה פויפר - פעילה חברתית

חנה פריידין

ר.ל., חבר תרגומים

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא אלימות משטרתית כנגד בני הקהילה האתיופית - ישיבת מעקב חמישית

היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - פגמים מהותיים בניהול תוכנית לאומית - דוח מבקר המדינה 63ג - ישיבת מעקב חמישית

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. היום 6 במרץ 2017, ח' באדר תשע"ז. נושא הדיון הבוקר: היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה – פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית – דוח מבקר המדינה 63ג', ישיבת מעקב. ובקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא אלימות משטרתית כנגד בני הקהילה האתיופית, גם זו ישיבת מעקב. תראו, אני מצד אחד מאוד שמחה שאנחנו מתכנסים שוב כדי לבדוק ולעקוב ואני מאוד שמחה שהצטרף אלינו מבקר המדינה, בוקר טוב, אדוני, ומנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור, בוקר טוב, גבירתי.

התחלנו עם דיון ראשון בנושא ביוני 2015. מאז התכנסה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה בנושא הזה. מאז יצא דוח חשוב מאוד תחת הנהגתה של מנכ"לית משרד המשפטים בנוגע למיגור הגזענות ושמחנו על ההצגה של הדברים בדיון הקודם. עדיין, בדיון הקודם, משטרת ישראל אמרה שהיא פחות מקבלת את ההמלצות, ואני מבינה שאחרי הדיון חל שיפור. נרצה לשמוע על הדבר הזה.

תראו, המסר שיוצא מהוועדה בכל אחד מהדיונים הוא שלא יכולה להיות אפליה בשום היבט. לא במשטרה, לא בחינוך לא בבריאות, לא בצבא ולא בשום מקום אחר. הדבר הזה פשוט לא יכול לקרות ואנחנו כאן, כבר בפעם השישית, כדי לראות שדברים מתקדמים. בחלק מהדברים אני יודעת שהתקדמנו, לפחות בתשומת הלב, לפחות בעשייה המשרדית והבין משרדית ואנחנו רוצים לראות את זה גם בשטח, שזה הדבר המשמעותי.

אני רוצה לדבר על שני דברים ספציפיים ואז אני אתן את רשות הדיבור, גם למבקר וגם למנכ"לית. האחד הוא משרד החינוך. שלחנו מכתב למנכ"לית היוצאת של משרד החינוך, כדי לדעת מדוע עדיין קיימים מסלולים שהם ייחודיים לבני הקהילה. הדבר הזה לא סביר, למה צריך ייחוד? הם ישראלים לכל דבר ועניין. אם צריך השלמות ניתן השלמות, אבל לא מסלול ייחודי. אנחנו לא קיבלנו תשובה. המכתב נשלח לפני למעלה מחודש. זה דבר אחד.

הדבר הנוסף גם נוגע לאלימות משטרתית והוא בני משפחת סלמסה, שמחכים עדיין לתשובת היועץ המשפטי לממשלה. קיבלתי אתמול בערב את התשובה של היועמ"ש, שעדיין נדרש זמן. הוא ביקש שלושה חודשים, עברו שמונה.

אני אתייחס לזה.

אני אשמח. אני יודעת שיש ליועץ הרבה על הראש, במיוחד בתקופה הזו, אבל גם הנושא הזה חשוב. ראוי שתינתן תשובה וגם אם אין תשובה כרגע, ראוי שיינתן לוח זמנים שגם יעמדו בו. זה דבר מאוד משמעותי, במיוחד למשפחה שעברה הרבה מאוד גלגולים והרבה מאוד דברים. אני מקווה שיהיה דיון שהוא רווי בתשובות וביציאה לדרך חדשה, גם במקומות שבהם עדיין אין לנו תשובות. בבקשה, אדוני המבקר.

בוקר טוב. גבירתי, יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת קארין אלהרר, גב' אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, בוקר טוב לכולם. אני חושב שאכן, עצם העובדה שמדובר בדיון שישי בסוגיה, מלמדת על חשיבותו ואנחנו לא רק עוקבים אחרי הפעילות שנעשית בעקבות הדוח הראשון שהוצאנו בנושא הזה, אלא אנחנו ממשיכים ובודקים היבטים נוספים. מיד ראש החטיבה יובל חיו יפרט בדיוק את הסטטוס של אותם דוחות, שיצאו, עוד לא פורסמו וחלק שיפורסמו כדי לתת תמונה שלמה על פעילותנו בסוגיה הזו. אז אולי לפני שעוברים אל הגברת פלמור, יפרט מר חיו.

מכובדיי, אני בקצרה אתן את סטטוס העבודה שלנו בקשר לנושאים שיש להם זיקה לדיון שמתקיים היום. הנושא הראשון הוא הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים. כפי שציינתי בדיון שנערך בפברואר 2016, הובא הנושא הזה למבקר המדינה לצורך אישורו את תכנית העבודה, אז הנושא אושר לתכנית העבודה של שנת 2016 ובשבועות האחרונים סוכם דוח הביקורת בנושא הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים. הדוח עוסק בשני מעגלים עיקריים. הטיפול של מח"ש בתחום הזה והטיפול של משטרת ישראל בנושא. הוא מתייחס גם לעבירות פליליות וגם לעבירות משמעתיות והדגש הוא על טענות לגבי אלימות של שוטרים והתנהגות לא נאותה של שוטרים. אנחנו בדקנו את הנושא הזה בהיבט המערכתי, היינו בקשר רצוף עם משרד המשפטים, גם עם מנכ"לית משרד המשפטים. הדוח הזה יפורסם במסגרת פרסום מיוחד של מבקר המדינה בשבועות הקרובים.

הנושא השני שנדרשנו אליו הוא מניעת אפליה באספקת שירותים, מוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים. אנחנו מדברים על אותו חוק שנחקק לפני כ-17 שנה. גם בתחום הזה עסקנו במהלך העבודה של 2016. דוח זה סוכם ונחתם סופית על ידי מבקר המדינה והונח על שולחן ראש הממשלה ב-15 לפברואר האחרון. על פי חוק מבקר המדינה הוא יפורסם במסגרת הדוח השנתי בחודש מאי הקרוב.

שני הדוחות האלה, למעשה, נותנים התייחסות מאוד רחבה, פעם אחת בהיבט של פעולת המערכת המשפטית והמערכת האכיפתית של משטרת ישראל בתחום של פעולת השיטור ונגזרים מתוך זה גם היבטים שקשורים לקהילה האתיופית. ההיבט השני הוא סוגיית השוויון, כפי שאמרתי, בקשר לחוק למניעת אפליה.

תודה רבה. גבירתי, המנכ"לית.

בוקר טוב. קודם כל גם אני מצטרפת לברכות על עצם הקיום המתמשך של הבקרה של הוועדה על הפעילות הממשלתית הנרחבת בנושא הזה. גם המשרד הממושמע ביותר מתפקד טוב יותר כשהוא יודע שצריך להידרש לאיזשהו מועד שבו הוא יתייצב וייתן דין וחשבון על פעילותו. אני שמחה קודם כל לעדכן, אכן היינו פה כאשר הדוח רק אומץ ברובו על ידי הממשלה, שלוש המלצות מתוך 53 נותרו בדיון לצורך העמקה ואני שמחה לעדכן שמפכ"ל המשטרה, בישיבה שהתקיימה בוועדת השרים בראשות ראש הממשלה, בדצמבר אם אני לא טועה, הודיע על כך שיש מתווה מוסכם, המשטרה מאמצת את כל ההמלצות. ההמלצה הראשונה, והיא רלבנטית פה גם לסיפור של משפחת סלמסה, אני תיכף אתייחס גם לנושא הזה או לנושא של הבחינה המחודשת של נוהל השימוש בטייזר, יש כבר עכשיו המלצה מאוד ראשונית, קודם כל להגביל את זה בהתחשב בגיל של חשודים, ויש עדיין תהליך ממושך שגם היועץ המשפטי לממשלה עצמו מעורב בו, מודע לו ועוקב אחריו.

מעבר לזה, הדבר המשמעותי ביותר שקרה בהקשר של המפגש בין משטרה לאזרחים, ובהקשר הזה הוא נוגע לא רק לילדי אתיופיה אלא לכלל אזרחי המדינה, המחאה וכל מה שנולד ממנה יכולים לזקוף את ההישג הזה לזכותם, זה הפרויקט של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, של מצלמות הגוף. גם השר ארדן וגם המפכ"ל עדכנו באותה ישיבת ממשלה שרואים ירידה משמעותית בחיכוך בין אזרחים ושוטרים כתוצאה מהפרויקט הזה. הוא התחיל כפיילוט במספר תחנות ואנחנו מקווים שהוא יתפשט לכלל השוטרים, כי הערך המוסף של זה לאזרחים הוא משמעותי וגם לשוטרים עצמם, כי זה מרסן בשני הכיוונים.

הבשורה החשובה מבחינתנו כמשרד זו הקמתה של היחידה לתיאום המאבק בגזענות. נמצא איתנו עורך הדין קובי אווקה זנה, פרקליט במחוז תל אביב עד לאחרונה וראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות, שגם היה שותף לצוות שעסק בדוח. הוא גם יישאר פה אחריי, אני התנצלתי על שאצטרך לצאת, והוא יוכל במידת הצורך להתייחס אולי להערות שיעלו פה. הקמת היחידה בעיניי זה אחד הדברים החשובים ומייצרי השינוי ושינוי תודעה. הצלחנו במהירות יחסית גבוהה ביחס לבירוקרטיה הממשלתית ביציאה למכרזים, מינויים וכן הלאה ואנחנו בחודשים הקרובים נעסוק בהקמה.

היחידה הזאת אמורה לקבל תלונות מהציבור, קודם כל בכל הנושאים של תלונות על גזענות ואפליה במשרדי הממשלה וברשויות הציבוריות. הדבר הזה נוגע לכלל אזרחי המדינה, אבל היחידה הזו תהיה גם אמונה על כל ההמלצות שנוגעות לסוגיה של ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה, שזה היה נושא מרכזי בעבודת הצוות, גם בתחום התעסוקה, גם בתחום התרבות והתקשורת ובעוד נושאים ואנחנו נמשיך לבוא לפה להתייצב, אני בטוחה בזה, כדי לדווח וגם כדי לראות האם הציבור נותן אמון ביחידה הזו, פונה אליה ומפנה אליה את התלונות.

אני מזכירה לכולם, כי זה חשוב והיישום, אני אומרת את זה ליושבת ראש הוועדה, אני בטוחה שאנחנו עדיין נזדקק לעזרה שיש בפיקוח הזה. כל משרד ממשלתי יצטרך למנות אצלו ממונה לקבלת תלונות על אפליה וגזענות ובעצם המתאם יצטרך לעבוד איתם, כאשר יתקבלו תלונות, להפנות אותן לטיפול בתוך המשרדים עצמם. אני יודעת שחלק מהמשרדים כבר פועלים בהקשר הזה גם בלי לוח הזמנים המקורי, משרד הבריאות הוא מוביל בהקשר הזה, ואני חושבת שאנחנו יכולים לראות בזה בדל של אופטימיות.

עכשיו אני אתייחס להערה שלך ביחס לתשובתו של היועץ. אני מניחה שמי שיושב פה ועוקב אחרי הנושא מודע להחלטה, הלא מובנת מאליה, של היועץ הנוכחי, להפוך החלטה של היועץ הקודם בהקשר של דמאס פיקדה. הוא החליט לעיין מחדש בתיק הזה ולערוך שימוע לשוטר שהיה מעורב בתיק הזה, שכבר לא נמצא בין שורות המשטרה מזה זמן רב. אני חושבת שהדבר הזה מעיד כאלף עדים על הפתיחות והנכונות והמחויבות של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לסוגיה הזו, להבנה של הרגישות שלה, להבנה שאפשר להסתכל על דברים גם פעם נוספת ולא לפחד מלהגיע למסקנות אחרות. דיברתי איתו אתמול בהכנה לקראת הדיון הזה ודיברנו גם על התיק של סלמסה. לא בכדי הוא עדכן שנעשים בירורים נוספים מכיוון שהיועץ באופן אמיתי שואל את השאלות מחדש ונכון ופתוח לחשוב מחדש, גם על דברים שכבר נקבעו בתיק הזה. אני יודעת שזה נראה כנצח עבור המשפחה, ובצדק, אבל אני פה דיברתי עם עורך דין דרור מתתיהו, שנמצא פה ומייצג את המשפחה, כדי להבטיח שהזמן הזה מוקדש באופן אמיתי כדי לבחון את השאלות שהתעוררו.

הזכרתי רק את הנושא של הטייזר כדוגמה מכיוון שהוא עלה גם בדוח שלנו. היועץ, אגב תיק סלמסה, מבין את החשיבות בלא להניח לנושא הזה, לא להניח. אני חושבת שהדוח של מבקר המדינה שיעסוק בסוגיות של אלימות שוטרים, יתחבר גם לנושא הזה, כי התעוררו הרבה שאלות סביב האופן שבו מתבררות תלונות על השימוש בטייזר. הביקורת הזו מופנית גם כלפי מח"ש ואנחנו, כמו שאמר יובל חיו, נמצאים בשיתוף פעולה בשיח הזה מול טיוטת דוח המבקר.

אני חושבת ששינוי מתרחש. חשוב לי להגיד את זה. אני חושבת שהמודעות, ההכרה בזה שהדברים נעשו בצורה לא נכונה, שהדברים צריכים להשתנות, זה משהו שמשותף היום לכל הגופים שלקחו חלק בתהליך הזה. זה לא אומר שאנחנו נהיה חפים מטעויות או חפים מתקלות, אבל אני בהחלט מרגישה שיש שינוי בפרקטיקות ויש תשומת לב לדברים שבעבר נתפסו כמובנים מאליהם או כמותרים או כחסרי חשיבות. אנחנו נמשיך קודם כל במלאכה החשובה של הקמת היחידה. אני גם רוצה להגיד, היחידה הזו אמורה לעקוב אחרי היישום של הדוח על כל המלצותיו בהקשרים רחבים ולכן נוכל לבוא בפעם הבאה גם עם עדכון לגבי שאר שלבי היישום. אני אגיד שביחס להחלטת הממשלה שעסקה בדברים שאמורים היו להיות מיושמים בשנים 17'-18', אנחנו מקדימים כבר את לוחות הזמנים, אז לפחות בהקשר הזה אני מרגישה שאנחנו - - -

נקבעו לוחות זמנים לגבי יוסף סלמסה? יושבת הראש ציינה שלושה חודשים שהם שמונה חודשים - - -

זאת הייתה הבטחה שלהם.

אני מברכת אותך דרך אגב על כל שאת עושה, אבל אם אפשר התייחסות ספציפית, כי גם יושבת הראש התייחסה לכך.

אני אגיד, ישבתי עם היועץ אתמול כדי להתכונן לדיון פה ולהבין ממנו איפה דברים עומדים. אני חושבת שאם יש עובד מדינה אחד שכל הציבור יודע מה הוא עושה תמורת כספי המסים שלו, זה היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו יודעים שהוא עובד כל יום מבוקר עד ערב, על מגוון עצום של דברים ושל נושאים. הנושא הזה נמצא על שולחנו. הוא מבין את החשיבות שיש בלסיים אותו בהקדם האפשרי. היה אתמול איזשהו שיח בשאלה האם אפשר להגיד שזה יהיה תוך חודשיים או שזה יהיה תוך חודש וחצי ואנחנו יודעים שבאמצע יש פסח וכן הלאה, הוא לא רצה להצהיר הצהרה שהוא לא יכול לעמוד מאחוריה - - -

אני הייתי מבקשת, גבירתי, בכל מקרה, להיות בקשר עם המשפחה. לעדכן את המשפחה. מה שקרה הוא שהם התכנסו אצלו והוא הבטיח להם בתוך שלושה חודשים. בחלוף השמונה חודשים הם לא שמעו מאף אחד.

אני מקבלת את ההערה. אני יכולה להגיד שאני באופן אישי נמצאת בקשר עם עורך דין מתתיהו, שמתעדכן דרכי מדי פעם גם בערוצים בלתי פורמאליים, אבל אני בהחלט אעביר את המסר ללשכת היועץ, שיש ציפייה שהם עצמם יעדכנו את המשפחה וכך הם יעשו. הדבר היחיד שלי חשוב לחדד פה זה שאני לא סתם נתלית בפרשה של דמאס פיקדה. אני רוצה להגיד שהדבר הזה מלמד אותנו שיש עיסוק, שיש נכונות לבחון דברים, שיש נכונות לשאול שאלות, יש נכונות ללכת בניגוד להחלטות קודמות וצריך להבין שבסוף יש התבוננות של היועץ ואני אוסיף שהוא גם היה מזכיר הממשלה כאשר ראש הממשלה הקים את הוועדה הזאת שבה מתקיים המעקב הזה. הנושא של הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה והשילוב המיטבי שהתברר כלא מיטבי, מאוד קרוב ללבו ולמודעותו. כלומר, זה לא 'עוד נושא על השולחן' אלא שזה נושא שהוא מבין את החשיבות שלו.

אני גם אוסיף, מי שיודע, אנחנו דלת מול דלת באותו מסדרון והוא יודע כמה הנושא הזה הוא נושא שאני מעורבת בו באופן אישי. חשוב לי לראות אותו מסתיים, חשוב לי שתהיה, קודם כל במשרד המשפטים, מחויבות לטפל בכל הנושאים שלקחנו על עצמנו ולנסות לעשות את זה במהירות האפשרית.

עורך הדין מתתיהו, תרצה להוסיף משהו?

כן, אני לא אכביר במלים כדי לא לחזור על עצמי מדיון לדיון. אני רק רוצה להזכיר לכולנו, לקח שלוש שניות, שלוש שניות, לא יותר, כדי לירות את חיצי הטייזר ביוסף סלמסה ז"ל, חיצים ששינו את חיי המשפחה שלו לעד. לוקח שלוש שנים, שלוש שנים, כדי לבחון האם יש מקום להעמיד את אותם שוטרים לדין אם לאו. זה לא צדק. אחד המרכיבים במתכון לעשיית צדק הוא הזמן. כשהצדק מתקבל לאחר זמן רב, טעמו אינו אותו טעם. לכן, בפשטות, בלי להכביר מלים, אנחנו מבקשים שתצא מכאן קריאה ברורה וחד משמעית, לקבל החלטה. כל החלטה בהקדם, כדי שטעם הצדק יהיה הטעם שצריך להיות.

אל"ף, אני חושבת שטוב עשה היועץ המשפטי שהוא מעיין מחדש, ואני יודעת שלפעמים חדשות טובות באות לאט, אני רוצה לקוות שגם הפעם יהיו חדשות טובות מבחינתה של המשפחה. תראו, אנחנו חוזרים לזה מדיון לדיון, ואני מאמינה לגבירתי שהדבר מאוד חשוב, הוא באמת מאוד מתקשר עם הדוח שגבירתי פרסמה. אני קוראת מכאן לכל המעורבים להזדרז, פשוט כדי לחסוך למשפחה עגמת נפש נוספת, שנגרמת לה בכל יום שעובר בעניין הזה. כמובן להיות בקשר עם המשפחה באופן ישיר, לעדכן אותם, זה פשוט עניין של יחסים שיהיו הגונים בעניין הזה.

ברשותך, אני רוצה להוסיף ולומר שהדוח, טווח ההשלכות שלו לא סיפק אותנו במסקנות שלא להעמיד את אותם שוטרים לדין פלילי. הדוח עדיין קבע שמדובר בשוטרים שמילאו דוחות פעולה כוזבים, דוחות "שאין בהם אמת" כלשון ראש מח"ש. מדובר כאן במשוואה, מבחינתנו, ללא נעלמים. שוטרים שממלאים דוחות פעולה כוזבים שווים לשוטרים שביצעו פעולות בניגוד לחוק ומבקשים לכסות על מעשיהם באותם דוחות.

עורך הדין מתתיהו, אני מתחייבת, הוועדה לא תשקוט עד שאתם לא תקבלו תשובה ואני יודעת, גם מהתחייבותה של המנכ"לית וגם מן המכתב של היועץ המשפטי מאתמול בערב, אני משוכנעת שהתשובה תתקבל בהקדם ואם צריכות להינקט פעולות הן יינקטו והוועדה תהיה ערבה לדבר הזה.

מודה לגבירתי.

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, את צריכה לצאת.

כן, אני צריכה ללכת לוועדת חוץ ובטחון, אבל אני רוצה להודות לך על הפעילות. גם רואים את זה, את המחויבות של המדינה שזה בעיקר במשרד המשפטים וכמובן אותו גוף מייצג, שאני מקווה שגם אותה אוכלוסייה יוצאת אתיופיה, תהיה לה הכתובת להגיש תלונות.

ממש בקצרה, ראשית אני מאוד מקווה שבזמן סביר יגיעו אלינו התוצאות בעניין הזה שאנחנו - - - אני הייתי ברוב הדיונים וחשוב לקבל, הדברים שאתה אומר הם דברים מאוד קשים וזה לא נהיה קל מוועדה לוועדה, זה בטוח. בעניין הזה, יושבת הראש מלווה את העניין, אני רואה פה הרבה גורמים, גם מהחינוך וגם מהרווחה, שבסופו של דבר מנסים לשנות את הקונספט שבו חבר'ה מאתיופיה הם לא עולים אלא הם ותיקים. אנחנו כל הזמן שמים על זה את הדגש כאן, אם זה להפסיק תכניות מיוחדות, ראיתי שבצבא זה גם הפסיק כבר, אז אני מאוד מקווה שמה שאמרתְ בהתחלה, שמשרד החינוך גם. זאת אומרת, מצד אחד לתת כלים שהם אקסטרה יותר, אבל לא לבדל את האוכלוסייה משאר האוכלוסיות בארץ, שזה בעיניי מביא עלינו את אותן תופעות של הגזענות שאת עושה את כל האפשר כדי להילחם בהן.

תודה. חבר הכנסת עמר בר לב.

תודה רבה. אני גם מתנצל, גם אני צריך לצאת לחוץ ובטחון. ראשית, אני מברך את מנכ"לית המשרד, גם על הפעולה וגם על התחושה שלך שהדברים משתפרים, אני עוד לא בתחושה הזאת, אבל נראה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנושא אחר. הממשלה החליטה בשנה הקודמת, ב-2016, על תקציב מיוחד לקידום האוכלוסייה האתיופית. לא מצאנו סימנים לתקציב הזה בתקציב המדינה. אני ביקשתי לעשות דיון מהיר ונערך דיון מהיר בוועדת השקיפות בנושא הזה ובעצם כל הנציגים שבאו הודו שאין שורות תקציב בתקציב המדינה. מה שהם הסבירו הוא שיהיו כל מיני העברות תקציביות כאלו ואחרות. ראשית, אני חושב שזה לא מתקבל על הדעת. אם ממשלת ישראל מחליטה משהו, וזה היה כבר בשנה הקודמת, אז זה צריך להופיע בתקציב המדינה, ודבר שני, אנחנו יודעים שבמקביל לפעולות שנעשות במשרד המשפטים, אם זה לא ילווה ובשלב זה אני לא מרגיש שזה מלווה, אם זה לא ילווה בפעולות של הממשלה דרך המשרדים השונים, שבאות לידי ביטוי בתקציב ובתכניות שמבוצעות, אז לא תספיק הרמה התיאורטית של המלחמה בגזענות, ולכן, יושבת הראש, אני מבקש שגם בוועדה הזאת, בעיקר בוועדה הזאת לביקורת המדינה, נבקר ונעקוב אחרי מחויבות הממשלה למה שהיא אמרה ולראות אך זה בא לידי ביטוי, כי בשלב הנוכחי אני לא רואה את זה בא לידי ביטוי בתקציבי המשרדים השונים.

תודה. אני רוצה להודות למנכ"לית משרד המשפטים ושיימשכו הפעולות המבורכות. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

אני מצטער על הדילוגים. אני קודם כל מברך על הדיון. בי"ת, אני רציתי לשאול, אמי, עכשיו כשאת בדרך החוצה, האם היה פה נתון, כמה נקלטו עובדי מדינה מיוצאי אתיופיה והאם יש העדפה לתקנים? דבר שעשינו בעבר גם עם ערבים, בדואים ודרוזים. האם יש העדפה והאם נקלטו עובדי מדינה?

אני אגיד. קודם כל אני אעיד על עצמנו, על משרד המשפטים, משרד שמעסיק 4,600 עובדים. אני רוצה להגיד שאנחנו משרד שמפרסם עכשיו כל שנה, מאז שאני בתפקיד, דוח שמשקף את המגוון של העובדים שלנו בפרמטרים שונים, נשים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, לפי החלטת ממשלה, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות. מאחר והשיקוף בשנה הקודמת הראה לנו שיש לנו בקושי 0.75% מכלל עובדי המשרד שלנו שהם יוצאי אתיופיה, שמתי את הנושא הזה - - -

את מדברת על משרד המשפטים?

אני מדברת קודם כל על משרד המשפטים - - -

מה עם כלל משרדי הממשלה?

רגע, שנייה. קודם כל אני רק רוצה להגיד שתוך שנה הצלחנו להכפיל את המספר הזה ואני מאוד גאה במהלך הזה מכיוון שזה רק מראה שזו שאלה של מודעות ושל חשיבה. לא כמעשה של חסד או של העדפה מתקנת, אלא מתוך הבנה אמיתית שהמשרד שלנו צריך לשקף את כלל החברה הישראלית, כדי שכל אחד ירגיש שהעשייה שלנו היא עשייה ששייכת גם לו.

נש"מ יעדכנו לגבי כלל הממשלה, אני אגיד שהמספר הוא כמעט כאחוז יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, מספר עובדי המדינה. אבל השאלה שצריך לשאול היא לא רק כמה אלא באיזה תפקידים ואנחנו, בדוח שלנו, מנסים לשקף את התפקידים, כולל לשקף בעלי תפקידים בכירים, כדי שנבין שהמשמעות האמיתית של השתלבות היא לא שמילאנו את רצפת הייצור, למשל, אצלנו מאוד קל לסטודנטים ומתמחים שמתחלפים כל שנה - - -

אני אגיב אחרי שתצאי, אבל את לא נציגת משרד המשפטים פה, אני מבין שאת הנציגה של ועדה בין משרדית שנועדה לטפל בסוגיה.

לא.

רק את משרד המשפטים?

אז אני אשלים ואני אגיד. קודם כל אני מעידה על מה עשיתי במשרד שלי. הוועדה עסקה בין השאר בשאלה של ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה, בין השאר שאלה את השאלה הזאת גם בהקשר של תעסוקה, במובן של האם אנחנו רואים בעלי תפקידים בכירים מקרב יוצאי אתיופיה ובזאת משנים את התודעה של החברה ביחס למעמדם, תפקידם ויכולותיהם וכן הלאה. יש לנו המלצות שנמצאות עכשיו בשלבי יישום, גם בנציבות שירות המדינה, ויהיה עליהן מעקב על ידי המתאם ביחידה לתיאום המאבק בגזענות, אבל אני רוצה להגיד, גם היום יש כבר כמעט שני אחוז מכלל עובדי המדינה שהם יוצאי אתיופיה, כך שהסוגיה היא לא סוגיה של כמות אלא להבין איך יגיעו אקדמאים יוצאי אתיופיה לתפקידים בעלי השפעה.

את רוצה ללכת, אני לא אעכב אותך, אבל נמשיך - - -

לא רוצה, לצערי צריכה להגיע לח'ורה.

תודה רבה.

מכיר אותך ומכבד אותך. אני בכל זאת רוצה להוסיף מילה. האמירה שהאחוז הוא דומה לחלקה של העלייה באוכלוסייה הוא לא נתון שמייצג את הבעיה ואני לא מציע לקבל אותו ולהסתפק בו, זה לא אומר שום דבר. בטח לא בשלב הזה, שכל כך הרבה שנים עברו וכל כך מעט נעשה. צריך לשפוט לא רק כמה התקדמנו בתקופה האחרונה אלא מה עשינו לאורך כל הזמן. הממשלות האלו לא כל כך התחלפו ולכן לא הייתי מתפעל מההישגים האלה כפי שנאמרו, אבל אני לא מכיר את התמונה בשלמותה. אני רק יכול לומר, כמי שגם היה מנכ"ל משרד ממשלתי וכמי שכיהן בתפקידים אחרים, צריכים להיות תקנים ייעודיים לעלייה האתיופית כתוספת על תקנים. לא להעמיד את זה כמבחן, ברור שלא לכל החיים, אלא למספר שנים ואז אתה אומר למשרד ממשלתי: אם אתה רוצה לקבל עוד תקן, אם אתה רוצה להגדיל, אבל אין לך מקום אז בתנאי שזה ליוצא העדה האתיופית. צריך להטיל את זה על כל משרדי הממשלה וגם על גורמים כמו משרד החינוך ומורים, כמו גם משטרה וגורמים נוספים. כלומר, אנחנו ניקח מנתח תקציב איזשהו נתח, נגיד שיש פה איקס תקנים, אני לא רוצה לזרוק מספרים, אבל הם לא קשורים למכרזים הרגילים, ששם כל אחד ניגש אלא שאתה אומר: אם אתה צריך חוקר, אם אתה צריך מדען, אם אתה צריך יועץ משפטי או כל דבר אחר, אז כך.

אני, דרך אגב, גם לא מקבל כל כך את ההבחנה בין דרגים, כל עבודה מכבדת את בעליה. אני בא ממקום שבו אנחנו לא רואים דבר חשוב יותר או עבודה חשובה יותר, הכול חשוב וחוץ מזה, מי שרוצה להגיע למעלה מתחיל למטה - - -

חבר הכנסת, אנחנו נקיים את זה מול הנציבות.

הם לא פה?

הם פה.

שישמעו אותי. בשביל זה באתי לכאן. אני אומר ואני אומר גם לך שצריכה להיות פה מדיניות יותר אקטיבית ושהעניין של תפקיד בכיר או לא הוא חשוב, אבל הוא לא הבסיס לדיון הזה. צריכה להיות מערכת של קליטה של יוצאי העדה בכל המקומות שאפשר מעבר לתקנים ולהעדפות. להגיד פה אחרי כל כך הרבה שנים שהאחוז שלהם בין עובדי המדינה הוא כמו האחוז שלהם באוכלוסייה זו תשובה לא טובה ולא הייתי מקבל אותה. צריך לעשות תכנית הרבה יותר אגרסיבית.

תודה. משטרת ישראל, בוקר טוב. בדיון הקודם הכרזתם שאתם לא מקבלים את כל ההמלצות ואני רק רוצה לעשות סדר, עכשיו כן? שם ותפקיד, אדוני.

אבי פרנקל, יושב ראש מחלקת משמעת. היו שלושה נושאים שבהם היו אי הסכמות עם הוועדה וכמו שאמרה הגברת פלמור המפכ"ל הגיע לוועדת שרים והדברים הסתדרו. יש נושא אחד שבו היועץ המשפטי לממשלה יצטרך להכריע, לגבי חקירה של תיקי שימוש בכוח, תיקים של מח"ש. מח"ש סוגרת אותם במישור הפלילי והאם הם ייחקרו במשטרה או ייחקרו במח"ש, זו החלטה של היועץ המשפטי לממשלה. השאלה האם המשטרה חוקרת את עצמה, לא חוקרת את עצמה, נתונה על שולחנו על היועץ המשפטי לממשלה. שאר הדברים, כמו שהמפכ"ל הסביר, כמו שאמרה הגברת פלמור, ההמלצות התקבלו.

אוקיי. בדיון הקודם דובר על כך שלמחרת היום, למחרת הדיון הקודם, יחל פיילוט שיימשך שלושה חודשים, בפיילוט שוטרים עובדים עם מצלמות גוף. דיברתם על פיילוט בבאר שבע.

דיברנו על חמש יחידות שעשו את הפיילוט. הפיילוט הזה די הצליח.

איפה הוא עבד?

אין לי את הפרטים המדויקים לגבי איפה הוא עבד ואילו יחידות, כבר אני אתן לך. המשטרה יוצאת עכשיו במכרז בחודש מרץ למצלמות גוף לכל הסיירים וכל אנשי התנועה. הפיילוט הזה מגלה שבכל מקום שבו יש מצלמת גוף יש הרבה פחות חיכוך עד אפס, מצד שני הצדדים. אנחנו מתכוונים להרחיב את זה לאוכלוסיות הרבה יותר נרחבות.

אני רוצה להיות ממוקדת. אמרתם שהפיילוט יעבוד בבאר שבע. בוקר טוב אדוני, שם ותפקיד.

שלום גבירתי, שלום לכולם. שי יאסו, קצין קישור ותיאום. אני אענה על השאלה. הפיילוט עבד בשש תחנות: בירושלים, באר שבע, פתח תקוה, חולון ובת ים. הפיילוט הצליח. כפי שנאמר, אירועי האלימות ירדו כמעט לאפס אחוז, כך שהפיילוט נגמר והמטרה היא עכשיו לצאת למכרז, כדי שנוכל להחיל את זה על אלפי שוטרים.

ההרחבה היא לכל הארץ?

כן, גבירתי.

תשובה שלא קיבלתי במדויק. קיבלתם גם את ההמלצות בנוגע לטייזר?

כל ההמלצות התקבלו, גבירתי.

אתם אומרים שלגבי צוות החשיבה היועץ המשפטי אמור להחליט. בדיון הקודם אמרתם שיש לכם תכנית משל עצמכם למיגור הגזענות והגברת האמון. לא קיבלנו אותה.

יש לנו תכנית, גבירתי, שעובדת החל ממאי 2015, תכנית למניעה ולחיזוק האמון.

בסדר, אבל אמרתם שתשלחו לנו.

את התכנית עצמה?

כן.

אני אשמח לשלוח בהקדם, בשמחה רבה.

קיבלתם אותה במצגת של כל המשרדים, התכנית כולה מפורטת במצגת שקיבלתם.

מה זה המצגת של כל המשרדים?

שלום, אני טלל דולב, אני ראש מטה היישום של התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה. אנחנו העברנו לכם לקראת הדיון בשם כלל משרדי הממשלה, כולל המשרד לבטחון פנים, את התכניות - - -

מתי העברת?

אתמול בערב.

וציפית שאני אעבור על זה?

לא, ציפיתי שתראו שזה קיים.

זה רק כדי לסמן וי.

לא, זה ממש לא רק כדי לסמן וי.

מה הייתה הציפייה?

הציפייה הייתה שתקבלו דיווח עדכני.

אבל גבירתי מבינה שאני לא יודעת לקרוא לילה לפני דברים שאני אמורה להתעמק בהם.

כן, אני מבינה ואני מתנצלת, אנחנו בפעם הבאה נעביר את זה לפני כן.

טוב. מנהלת הרפורמה, אדוני, האם תוכל לתת לנו סקירה קצרה לגבי העשייה שלכם עד כה? שם ותפקיד.

שמי עורך דין אווקה זנה.

קודם כל, ברכות על התפקיד והרבה הצלחה.

תודה רבה. אני נכנסתי לתפקיד שלי, אלה הימים הראשונים שלי, גם בדיוק - - - הכול ככה מתערבב. גם כמי שהיה חלק מהוועדה הבין משרדית, גם כמי שמכיר, המשימה שלנו כרגע היא לנסות להקים את היחידה ולהנגיש אותה לציבור ולנסות לשפר את הממשקים בין היחידות השונות ולהביא למצב שבו החברה הישראלית בכלל, אמי גם אמרה זאת, אנחנו, יוצאי אתיופיה, בזכות המאבק שלהם לשוויוןף בצדק רב, יצרו מציאות שבה כלל משרדי הממשלה מובילים מהלכים של תודעת שרות.

בשירות הציבורי, הייתי פרקליט צבאי וקצין בפרקליטות הצבאית, לאחר מכן בפרקליטות המדינה. כל בוקר, כשהייתי פרקליט בפרקליטות המדינה, קמתי ואמרתי, אני משרת הציבור. אין כאן יריבויות בין משרדי הממשלה וכך צריך להיות, אנחנו צריכים להוביל מהלכים בשיתוף פעולה, גם עם חבריי למשטרה ושאר משרדי הממשלה. אני, גם בסיוע המאוד חשוב של אֶמי ושאר הגורמים הרלבנטיים, אנחנו בשיתוף פעולה עם טלל, שגם היא יחסית חדשה, אנחנו מתכוונים קודם כל לשים את היחידה כמקום שבו כל אזרח יוכל להגיש תלונה ולקבל מענה ראוי והולם, ביחס לכלל משרדי הממשלה. שלא ייווצר מצב שהצדק, כפי שעורך הדין אמר כאן, ייקח לו זמן לקבל מענה ואני, ככל שזה תלוי בי, אנחנו מתכוונים להיות יעילים, ממוקדים ביותר ובעיקר מונגשים, כי האמון הציבורי, גבירתי, צריך גם להיראות ולהיות נוכח, מונגש. זו המשימה שלנו, של כולנו, לא רק שלי. אני מאמין שאנחנו נצליח בעניין הזה.

תודה רבה. גברתי, את רוצה לתת סקירה?

אני רוצה להציג את מטה היישום ולהציג את התכנית בהתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן. לקראת אמצע 2015 ראש הממשלה כינס ועדת שרים והממשלה החליטה על תכנית מאוד מקיפה, שכוללת עשרה משרדי ממשלה. התכנית נבנתה תוך התייחסות לדוח מבקר המדינה, שהדיון הזה נעשה בעבורו, על מנת להתמודד עם אותם הכשלים שעליהם דובר בדוח. התכנית מבוססת על תהליך היוועצות ארוך מאוד שקיים משרד העלייה והקליטה עם יוצאי אתיופיה. משרד ראש הממשלה וראש הממשלה בעצמו לקח אחריות על הובלת התכנית מטעם כלל משרדי הממשלה. אנחנו במטה היישום קצת יותר ותיקים מאווקה פה, אנחנו עובדים כבר ארבעה חודשים עם כלל משרדי הממשלה, כשהתכנית הזו, בתוכה, ביחד איתכם, בכל ועדות הכנסת גם יש אמצעי בקרה שמיועדים להבטיח שני דברים. האחד זה פעילות ממשלתית מתואמת, רחבת היקף, שתהיה נוכחות לממשלה גם בנושא של מניעת אפליה וגזענות מצד אחד, גם בנושא של סיוע בכל תחומי החיים ליוצאי אתיופיה, שיהיו גם מעקב ובקרה באמת אפקטיביים אחרי התכנית הזו.

אני מצטערת שזה היה אתמול בלילה, אבל אנחנו כן העברנו לוועדה, ואפשר לדון בה גם בזמן אחר, מצגת מאוד מפורטת שמפרטת את כלל פעולות המשרדים, שמפרטת את ההצעה התקציבית. אנחנו איתרנו את ההקצאות התקציביות בכל אחת מהתקנות התקציביות, אנחנו עוקבים אחריהן באמצעות סימון מיוחד בתוך תקציב המדינה - - -

האם זה כסף שהוא תוספתי או כסף מתוך המערכת?

זה כסף שהוא תוספתי. חלקו - - - אנחנו מדברים על סדר גודל של כמעט קרוב ל-200 מיליון שקלים בשנה, כולל התכנית החדשה של משרד החינוך שבוודאי שמעתם עליה בתקשורת. אנחנו מדברים על מגוון של כ-70 פעולות בתחומי חינוך, רווחה, בריאות, שיקום ותעסוקה, השכלה גבוהה וגם יחידות שונות כמו נש"מ שאם תרצי הם ידווחו יותר בהרחבה, כשהמטרה היא לסייע להשתלבות מיטבית של יוצאי אתיופיה, תוך כדי צמצום פערים, עם מגוון מאוד גדול של מענים, להכיר בחזקים ולחזק אותם, לצמצם פערים של אותן אוכלוסיות חלשות. בעצם אנחנו רואים את זה כאיזושהי פעולה משולבת שמצד אחד ההשתלבות בחברה ובחיי היומיום במוסדות תשתפר ומצד שני, אנשי הקהילה יקבלו את הכלים גם להצטיין וגם להתמודד כשווים מול שווים עם כלל אזרחי מדינת ישראל.

תודה. משרד החינוך. בוקר טוב, גבירתי. שם ותפקיד.

עירית בירן, סגנית מנהל המינהל הפדגוגי. אני מבקשת להתנצל על שהמכתב עדיין לא הגיע אלייך. מנכ"לית המשרד בחופשה, ממלאה את מקומה המשנה למנכ"לית והיא הייתה בחופשת מחלה בימים האחרונים ולא היה מי שיחתום. היא הגיעה היום לעבודה ואני קיבלתי הודעה שתישלח היום התשובה.

אבל יש לך תשובה לתת לנו?

יש לי תשובה לתת לכם. קודם כל בנושא של המסלול המבדל להכשרת מורים, הוא לא מסלול להכשרת מורים, המורים לומדים יחד עם כל הסטודנטים האחרים במסלולים שונים. התכנית היא תכנית תוספתית או מעטפת כדי לחזק מנהיגות. הרעיון הוא לעזור להם להשתלב יותר בקלות כשהם מגיעים לבית הספר ולהיות בפוטנציה לקראת הכשרה אחר כך לניהול בתי ספר וכן הלאה.

למה אי אפשר לעשות את זה מתוך תכנית קיימת?

כי אין תכניות קיימות שלוקחות את כלל הסטודנטים. יש תכנית לעולים חדשים שמגיעים מצרפת, או לקבוצות שונות ייחודיות, אבל אין תכנית אחת שאומרת: אני אוספת סטודנטים שלומדים בשוטף עם כל הסטודנטים האחרים ונותנת להם תכנית תוספתית. היו בשנים עברו, אבל היום יש מעט - - -

למה יוצאי אתיופיה שונים מעולים מצרפת?

כי העולים מצרפת צריכים תרגום, עבודה על שונות תרבותית אחרת.

בסדר, אז הם מקבלים את השונות שלהם. יבואו בני הקהילה, יקבלו את השונות שלהם אבל בתוך תכנית קיימת.

זה עובד באותה שיטה. תראי, אפשר לחבר צרפתים לבני הקהילה ולהחליט שכל אחד עובד בחדר בקבוצה נפרדת, אבל זה אותו רעיון.

צריך לחבר את כולם לישראלים וישראליות - - -

הם לומדים עם כולם.

גם יוצאי אתיופיה, גם עולים, גם כל אחד, לתת לו את הסל שלו. למה כל השונות הזאת? למי זה תורם?

קודם כל, כולם לומדים עם כולם. בכיתה הם לומדים עם כולם ואין שונות וכן הלאה. יש אופציה לקבל תוספת יותר מותאמת - - -

אני אשאל את זה כך. מכיוון ששמעתי מהשטח דברים אחרים, האם היום, בן קהילה או בת קהילה, שרוצים ללמוד במסלול הרגיל, זה יתאפשר להם?

בהחלט. הם לומדים במסלול הרגיל.

זיוה, את רוצה לדבר? בבקשה.

אני רוצה לומר שתי מלים.

רק רגע, שנייה, מבקר המדינה.

אני רק רוצה לציין שהטיפול בדוחות לא מונע ממשרד מבקר המדינה והעומד בראשו ומנהלת לשכתי רחל טבאי שיושבת כאן, לעזור לבני הקהילה, לא רק במגזר הציבורי, ששם יש קשיים, מכרזים ותנאי קבלה קשים כאלה ואחרים, אלא שאנחנו מפנים גם חברים שמגיעים מהקהילה למקומות עבודה במגזר הפרטי. ככל שתלוי בי, ואני מכיר משרדי עורכי דין, אני מפנה את עורכי הדין להתקבל למשרדים. אנחנו נמשיך ונסייע לקהילה הנהדרת הזו להשתלב בצורה מלאה בחברה הישראלית. תודה.

תודה רבה. כן, בבקשה, גבירתי.

תודה. אני ד"ר אורנה שץ אופנהיימר, עוסקת בהכשרת מורים, גם במשרד החינוך וגם במערכות האקדמיה. אנחנו מנהלים קרוב לעשר שנים תכנית שנקראת תכנית תספ"ה, "תכנית סטודנטים פרחי הוראה" לבני הקהילה האתיופית, כאשר הסטודנטים לומדים מה שהם רוצים, במסלולים הרגילים. זה יכול להיות על יסודי, זה יכול להיות גן ילדים, זה יכול להיות מקרא, זה יכול להיות מתמטיקה, מה שהם רוצים. אנחנו מעמידים לרשותם מערכת של מעטפת אקדמית, חונכויות וגם מלגות. לאחרונה קיבלנו באופן מיוחד מלגות עבור הסטודנטים האלה. הסטודנטים האלה יכולים ללמוד איפה שהם רוצים ומה שהם רוצים ואנחנו עומדים לרשותם. יש לנו בתכניות שלנו ויש לנו גם מרכז לתכניות האלו, קרוב ל-250 סטודנטים. זה לגבי שלב ההכשרה. לגבי שלב ההשמה - - -

מה עם מלגות?

הם מקבלים. כל סטודנט עד גיל 28 יכול לקבל כמו כל מי שנקרא בלשון הישראלית עולים, יכול לקבל ממינהל הסטודנטים שכר לימוד, עד גיל 28. מגיל 28 הוא לא יכול לקבל ואנחנו מסייעים. זה עונה?

בשלב הזה נסתפק.

תודה. לגבי ענין ההשמה, אנחנו בשלוש השנים האחרונות עושים מאמץ כביר לסייע בהשמה, כמובן למי שרוצה. יש לנו מעטפת של שעות תוספתיות בדומה למורים העולים, בדומה, בגיל ההוראה ביסודי ובגן הילדים, מסייעת בשמונה שעות, בעל יסודי ובחטיבת הביניים שש שעות תוספתיות. כל בוגר הכשרת מורים יכול ללכת עם השעות האלו לבית הספר.

איזה גן ואיזה בית ספר שהם בוחרים?

כן. איפה שהם מתקבלים, לא בוחרים, מתקבלים. אנחנו מסייעים בהשמה במובן הזה שאנחנו פונים בעצמנו למנהלים ולמפקחים. יש חשיבות לסיוע הזה, זה לא תמיד הולך בקלות.

אני אשאל זאת כך, מאז החלטת הממשלה, האם נסגרו תכניות מבדלות?

בכל המערכת נסגרו הרבה מאוד תכניות מבדלות והוחלפו בתכניות שהן תכניות במיינסטרים, בעיקר אנחנו מדברים גם, מרבית התכניות היום בבתי ספר - - -

במשרד החינוך, אני שואלת.

לגבי משרד החינוך אני מעדיפה שתעני אֲת, אבל נסגרו תכניות מבדלות, נסגרו מרכזי נוער מבדלים, הוחלפו בפעילות בלתי פורמאלית אחר הצהרים בתוך המסגרות הרגילות של תכניות מנהיגות ותכניות הכנה לצבא. בסך הכול התפיסה של התכנית היא לא לתת שירות ליוצאי אתיופיה בצורה מבדלת אלא בתוך בתי הספר, בתוך הכיתות, ונסגרו מרבית התכניות המבדלות.

משרד החינוך?

חד משמעית נסגרו. לא רק זה אלא שהוצאנו הוראה גם בקבוצות תגבור שבתוך בתי ספר לא להוציא בצורה מבדלת. יש מקומות שאנחנו מקבלים מדי פעם תלונות שמורה הוציאה לשעת תגבור או לשעה פרטנית שלושה ילדים שהם רק בני הקהילה, חזרנו אל המנהלים להסביר - - -

גם בחינוך הבלתי פורמאלי?

גם בבלתי פורמאלי, אנחנו מבקשים לא לקיים - - -

יצא חוזר מנכ"ל?

יצא חוזר מנכ"ל מאוד ברור וחד משמעי בנושא כבר לפני שנה.

אפשר להעביר לי העתק?

בשמחה רבה.

תודה. זיוה, בבקשה.

תודה, גבירתי, אני לא יודעת מה קורה פה. אני הייתי מאוד שמחה לשמוע מנציגת משרד החינוך איזה תכניות מבדלות באמת נסגרו מאז החלטת הממשלה ולנקוב בשמות, מה הם הפרויקטים הייחודיים שהיו עד כה ונסגרו. אם הכוונה היא להשאיר את אותן המסגרות ולערבב ולהגיד 80-20 אז זה כבר משהו אחר. זאת השאלה שאני באמת מבקשת לשמוע תשובה עליה.

גם אני. שמות של תכניות שנסגרו.

הייתה לנו תכנית למצוינות שנסגרה, שנקראת "אתגרים", לא יודעת אם הכרת אותה, היו בה בסביבות 200 ילדים שעבדו בקבוצות מובדלות, היא פוזרה וחיברנו את הילדים האלה לקבוצות אחרות. לצערי הרב, חלק מהילדים נשרו ולא רצו להצטרף, אבל אנחנו עומדים על זה שכל קבוצות המצוינות היום הן מעורבות. אני אשמח להזמין אותך, זיוה, לראות.

גם הפרויקט הלאומי, שאני יודעת שעליו את מדברת, אנחנו החלטנו להמשיך איתו, אבל הוא עבר ממשרד הקליטה בנובמבר להובלה של משרד החינוך וכרגע אנחנו במאמצים, בסביבות 500 ילדים שאינם בני הקהילה צורפו לקבוצות התגבור, יש לנו עוד תהליך, אבל אנחנו הולכים ומצרפים. החלטנו לא לוותר על השותפות בגלל התוצאות. יכול להיות שבבני הקהילה לא כל כך אהבו את זה, אבל אנחנו הסתכלנו על התוצאות של הפרויקט הלאומי וראינו שתוצאות הבגרות יפות. יש סגירת פערים. אנחנו בדקנו - - -

לא הבנתי. אז סגרתם או לא סגרתם?

אנחנו לא סגרנו אלא צירפנו ילדים שאינם - - - זו תכנית, אני יודעת על מה היא מדברת, היא מדברת על הפרויקט הלאומי, צירפנו ילדים שאינם בני הקהילה לתוך קבוצות שהיו בני הקהילה.

מה שבעצם גבירתי אומרת שיש החלטת ממשלה ויש את משרד החינוך שעושה מה שהוא רוצה.

למה? הסכימו במשרד ראש הממשלה, יחד איתנו, במשרד ראש הממשלה, שאנחנו נצרף ילדים שאינם בני הקהילה לתכנית שהייתה של בני הקהילה. זה היה בהסכמה של הממשלה.

השארתם את השם של התכנית?

אנחנו מחפשים שם, עדיין לא מצאנו שם חלופי. אנחנו נחליף לתכנית את השם.

מטה היישום הסכים לזה?

צריך תמיד לאזן בין ערכים שונים. מטה היישום מחויב להשתלבות מיטבית, כמו כל משרדי הממשלה ויחד עם זה, אנחנו צריכים לדעת שאנחנו גם נותנים את המענים הטובים ביותר כדי לקדם את הילדים לתוצאות.

אי אפשר לקדם את הילדים במעורבות כלל ישראלית?

לגבי ההסכמה של מטה היישום כרגע עם משרד החינוך ועם נציגי הפרויקט יש לנו איתם שתי הסכמות עיקריות. האחת, שמוסיפים ילדים עם אותם קשיים לקבוצות על מנת שהן לא יהיו קבוצות מבדלות לחלוטין. אנחנו יודעים שהפתרון אינו מספק לגמרי, אבל אנחנו חושבים - - -

כמה אחוז אתיופים?

80. ההסכמה השנייה שיש לנו עם משרד החינוך ועם מפעילי הפרויקט היא שאנחנו מתאימים את המענה הזה לילדים בבתי הספר לפי צרכיהם. השנה הזאת אנחנו עושים בקרה. אנחנו עושים בקרה מאוד מדויקת, גם על העירוב בקבוצות, גם על המידה שבה ניתן מענה לצרכים של הילדים. אנחנו סיכמנו עם מפעילי הפרויקט שאנחנו לקראת סוף השנה נראה באיזו מידה נעשה שילוב, באיזו מידה הילדים מקבלים מענה לצרכים, באיזה מידה הפריסה מאפשרת לנו לתת את המענה שצריך. אנחנו נעשה בדיקה בנושא ביחד עם הגורם שנותן שירות ונציג.

למה לא 50-50, לפחות?

עוד פעם, אני רוצה להבהיר. מרבית התכניות, גם במשרד החינוך, ועירית, אני מצטערת שאני מדברת בשמך, ניתנות בתוך בתי הספר לכלל התלמידים. יש התערבות בתוך בתי הספר בשעות תוספתיות. זוהי תכנית אחת. זאת אחת התכניות, שגם אם אנחנו מדברים על דוחות המבקר הקודמים, מבחינת התוצאות שהיא נותנת היא נתפסה כתכנית שמביאה את התוצאות.

אני מבקשת, נציג משרד המבקר נמצא פה, המבקר לא בדק את התוצאות של התכנית. את התוצאות של התכנית, גבירתי, אנחנו העברנו את מה שברוקדייל, אותו גוף שממומן על ידי הפרויקט, מראה, שתלמידים יוצאי אתיופיה שקיבלו את התכנית לא בהכרח מראים הישגים יותר טובים. להיפך, התלמידים שלא קיבלו את התכנית תמיד יש אצלם עלייה. נא לדייק.

עוד נקודה, גבירתי, אני רוצה לצטט את דוח מבקר המדינה, למרות מה שאומר מבקר המדינה משרד החינוך החליט להשאיר את התכנית הזו כתכנית העל של המשרד. יותר מזה, הוא הכפיל אותה. התקציב היה 9 מיליון, הכפיל אותה ל-19 מיליון. התכנית הזו טיפלה ב-4,000 תלמידים יוצאי אתיופיה והיום היא מטפלת ב-8,000. מבקשים מהם, נותנים להם מכרז. יותר מזה, משרד החינוך התחייב וחתם לארבע שנים לפרויקט הזה על 120 מיליון שקל. זו שערורייה שאין כמותה. ומשרד מבקר המדינה אמר "זאת צנרת סופגת לאותם הגופים האלה, כי הגוף הזה לא מפעיל ישירות, הוא רק צינור".

אם זו לא תכנית מבדלת, אני לא יודעת מה כן.

ברשותך, גבירתי, אני רוצה לקרוא את מה שמבקר המדינה אמר על שתי תכניות גדולות לתגבור לימודי, והוא אומר: "צבר הממצאים שפורט לעיל מעלה ספקות בדבר דיוקם של הדיווחים שמסרו הגופים המרכזים והגופים המפעילים למשרדי הממשלה", עמוד 43 בדוח המבקר המדינה. הוא אומר אפילו שיש בעיה באמינות של הגופים האלה. משרד החינוך החליט להרחיב אותן.

תודה, זיוה.

עוד נקודה, גבירתי, בעניין של המורים יוצאי אתיופיה, שדובר פה. המורים האלה בחרו, בחלקם הגדול הם ילידי הארץ, הם בחרו להגיע למכללות וללמוד הוראה כדי להיות מורים מן המניין. הם בחרו. משרד החינוך בתכנית הזו מבקש לאסוף אותם, לא משנה אם הם ילידי הארץ או לא ילידי הארץ, לא משנה כמה שנים הם בארץ, או האם צריכים לעסוק בזהות שלהם או לא צריכים לעסוק בזהות שלהם, הוא החליט לאסוף אותם ולתת להם תכנית תוספתית. החבר'ה האלה לא מבקשים את זה. יותר מזה, משרד החינוך מבקש מכל המכללות לא רק לבנות להם תכנית ייחודית וכו' אלא השתלמויות נפרדות. מה יותר גזעני מזה, מלחפש עשרה סטודנטים אתיופים במכללה, לפי הצבע שלהם ולתת להם תכנית ייחודית?

תודה. כן, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לנושא של הפרויקט הלאומי כי זו סוגיה שמעוררת שאלות. הממשלה קיבלה את ההחלטה הזאת ובין היתר הסיבה שהפרויקט גדל היא כתגובה לביקורת של דוח מבקר המדינה. מה שהוחלט לעשות, במקום לפצל את הטיפול בתלמידים יוצאי אתיופיה, עולים ולא עולים, בין משרדי החינוך למשרד העלייה והקליטה ובין שתי תכניות שמופעלות על ידי גורמים שונים, הוחלט לרכז את כל הטיפול של התגבור הלימודי בידי משרד החינוך. זוהי אחת התכניות שמשרד החינוך מפעיל לצורך העניין. הוחלט גם כתוצאה מהביקורת שהקריאה זיוה, שמערך המעקב והבקרה יהיה מבחינה פדגוגית במשרד החינוך ובליווי שלנו. אנחנו מקיימים ביחד עם משרד החינוך, זאת אומרת, משרד החינוך מקיים בהשתתפותנו בקרה על כל אחד ואחד מהתלמידים בכלים של משרד החינוך.

אנחנו נוכל להביא דיווח על מאפייני התלמידים, על גודל הקבוצות, על המידה שהם מעורבים ועל מה שקורה איתם, ההישגים שלהם ועם התוצאות האלו אני חושבת שאפשר יהיה לקבל החלטה יותר מושכלת, כדי לראות אם אנחנו מצליחים לנהל את זה כמערכת אחת. זאת השאיפה.

יכול להיות שצריך לקרוא להן ישיבות, אולי אם נקרא להן ישיבות זה יהיה יותר טוב ויותר מהר. אתם לא יוצאים מגדרכם בעניין הזה.

לא יוצאים מגדרנו באיזה עניין?

בנושא שמדובר בו פה.

תראו, מה שמאוד ברור כאן הוא שיש תכניות מבדלות. תקראו לזה איך שאתם רוצים. אתם יכולים לטמון ראשכם ולהגיד שזה לא מבדל, אבל כל הסממנים מדברים על בידול משמעותי, 80-20.

זו תכנית אחת.

אבל היא משמעותית.

יש לנו עוד תכנית גדולה של - - - שיש בה גם כמה אלפי ילדים - - -

יש אלפי תכניות של משרד החינוך לכולם ואיך - - -

זיוה, תודה. גבירתי, אני לא מכירה משהו שהוא יותר מבדל, אני חייבת לומר. לא השם, לא התקצוב שגדל, לא מספר הילדים מבני הקהילה שנמצאים שם, לא שום דבר. ובנוסף לכל, הממצאים מטעמכם, משרד החינוך, לא מלמדים על איזה פאר היצירה שקורה שם.

אנחנו בדקנו את נתוני הבגרות של בוגרי התכנית בשנה שעברה, שלא הייתה בפיקוחנו אלא בפיקוח משרד הקליטה וציוני הבגרות שלהם מאוד יפים - - -

מה זה קשור למשרד הקליטה?

הם ניהלו את התכנית עד שנה שעברה.

בסדר, אבל הוצאנו את זה ממשרד הקליטה.

אני רוצה להגיד שאי אפשר לפסול תכנית אם כשבודקים ילד ילד והנתונים - - -

אפשר גם אפשר. ועוד איך אפשר.

פדגוגית זה אתם, אבל משרד החינוך - - -

אדוני, לא להפריע לי באמצע. אם הייתה החלטה ממשלתית שאומרת לא לבדל אז תפסיקו לבדל ובטח שאל תכפילו תקציבית. אני מבקשת לקבל התייחסות של משרד החינוך, אבל שגם מספרת לי מה לא מבדל בתכנית הזו ולמה הגדלתם את התקציב. אני לא מצליחה לקבל את זה.

התקציב לא גדל, התקציב אוגם ביחד עם התקציבים של משרד הקליטה.

אז למה? אין לכם משהו אחר לשים בו את הכסף?

אני רוצה לענות, בבקשה, אם אפשר.

לא, תודה. מל"ג, הנציג מתעכב. נציבות שירות המדינה. הדיון נגמר בעוד עשר דקות והנציג, כדאי לו להגיע עד אז. נציבות שירות המדינה.

בוקר טוב גבירתי.

בוקר טוב, אדוני. שם ותפקיד.

בלל מוסא, ממונה מטה תכנון בנציבות שרות המדינה.

אחוז בני הקהילה האתיופית שעובדים בשירות המדינה?

נכון לסוף 2016, 1.87%.

כמה מהם במשרות בכירות?

במשרות בכירות אין. יש רק בסגל התיכון משהו כמו שלוש ארבע משרות.

אין?

אנחנו עובדים על זה. אנחנו עשינו פילוח של כלל המשרות שנמצאים בהן בני הקהילה ומצאנו שבאמת רוב המשרות שהם נמצאים בהן הן משרות זוטרות ואנחנו עובדים על זה. אנחנו עושים כל מיני פעולות על מנת להעלות את אחוז בני הקהילה במדרגים הגבוהים. חלק מזה זה לקלוט אקדמאים לשירות המדינה. ב-2016 קלטנו 80 אקדמאיים מתוכם 24 סטודנטים ו-56 אקדמאיים. לפני שבוע שבועיים, בשיתוף עם טלל, חילקנו למשרדי הממשלה השונים 20 תקנים תוספתיים של סטודנטים המיועדים לקליטת סטודנטים יוצאי אתיופיה.

נציבות שירות המדינה, בהתייחסות לשאלה שנשאלה קודם, אכן מסמנת משרות ומייעדת אותן לבני הקהילה האתיופית. יש בנציבות ועדה שבודקת את כלל המשרדים - - -

כמה מהם נכנסו לקורס צוערים?

אין לי את המידע הזה.

אין לך את המידע.

יש ועדה מיוחדת שהוקמה על מנת לבדוק עמידה ביעדי ייצוג הולם, בין היתר גם יעד ייצוג הולם של בני הקהילה. אנחנו בודקים משרד משרד. משרד שאינו עומד באחוז שנקבע שהוא 1.7% אנחנו מבקשים ממנו שיציג לנו תכנית אופרטיבית ויגיד לנו איך הוא מתכוון להגיע ליעד.

תודה רבה. משרד הביטחון.

אני נציגת צה"ל.

שם ותפקיד.

יעל אבידן, אני נציגת חטיבת התכנון של אגף כוח אדם בצה"ל.

שלום גבירתי, האם את מסכימה שיש תת גיוס של בני הקהילה ליחידות טכנולוגיות?

אני רוצה להגיד שבשנתיים האחרונות צה"ל עושה עבודה משמעותית סביב המיסוד של תכנית "הדרך החדשה", צה"ל ומשרד הביטחון כמובן בכלל, תוך שאנחנו רואים לנגד העיניים את אבני היסוד שגובשו בתכנית וכמובן שגם דוח מבקר המדינה נמצא לנגד עינינו בכל המהלך הזה.

התכנית היא תכנית שהובלה כמובן על ידי משרד ראש הממשלה והיא מפורטת ברמת היעדים, המדדים ואנחנו מוצאים את עצמנו מבצעים בקרות איטיות תכופות מאוד ותדירות, על מנת לוודא שאנחנו עומדים ביעדים, בכיוונים ובמטרות שהצבנו לעצמנו.

במהלך השנה וחצי האחרונות צה"ל סגר את כל המסגרות המבדלות. לא רק כי זו אבן היסוד בתכנית אלא מתוך הבנה שאנחנו רוצים לאורך הדרך לראות את האוכלוסייה משתלבת, מתנהלת בתוך השירות הצבאי ולקראת השירות הצבאי כמו כל חיילי צה"ל ללא הבחנה וללא איזשהו שוני במידה והוא לא נדרש. המסגרת האחרונה המבדלת, למעשה קורס אמי"ר, גייסנו את הגיוס האחרון של קורס אמי"ר בשבוע שעבר ובכך נסגר פרק בגיוס האחרון של שנתון הגיוס הנוכחי. אנחנו שמנו את הדבר הזה מאחורינו. ממש מהלך היסטורי בצה"ל, אפשר להגיד. זה היה הדבר האחרון. תהליך שביקשנו לו ארכה בתחילת התכנית על מנת להיערך כמו שצריך, תוך שאנחנו מסתכלים על בנייה של מסלול אחר, שאינו מיועד לשום אוכלוסייה ספציפית אלא מנסה להבחין מי באמת נדרש להתאמות ומי לא נדרש להתאמות, ללא הכנסה של אוכלוסיות לפי מוצא או לפי מאפיין אחר כלשהו, שלא בהכרח זקוקות לזה. אנחנו נמצאים במקום אחר מהבחינה הזו.

גם מבחינת תוצאות, מדדים, יעדים, אנחנו מתחילים כבר לראות סנוניות ראשונות של תהליכים שהתחלנו להטמיע. הנשר לדוגמה, נמצא בירידה משמעותית בשנתיים האחרונות. זה נתון שעלה באופן מאוד מאוד חזק בדוח המבקר. נראה שאנחנו בכיוון הנכון בעניין הזה. אנחנו מאוד מאוד שמחים על התוצאות. גם ירידה בקרב הגברים, גם ירידה בקרב הנשים בשיעורי הנשר, נשר הוא כמובן סיום שירות צבאי בטרם עת, עד כדי כך שאנחנו נמצאים כיום בממוצע הכלל צה"לי, שגם הוא ללא קשר צריך לרדת וגם שם נעשים הרבה מאוד מאמצים. במובנים האלה יש שביעות רצון. כנ"ל גם בעולם האיתור.

דיברת על המקצועות הטכנולוגיים אז אנחנו שמנו לעצמנו לנגד העיניים את המיצוי למערכים משמעותיים בצה"ל ובתוכם איתור לתפקידים שהאיתור אליהם נעשה על ידי מיונים קדם צבאיים, מערכים איכותיים, איתור לקצונה, אנחנו מסתכלים על כל הפריסה של כל המקומות. גם שם אנחנו במגמת שיפור. אנחנו פועלים למען הדבר הזה בפעולות יצירתיות, כאלו שלא מייצרות בידול בין אוכלוסייה לבין אוכלוסיות אחרות. יש עוד עבודה ואנחנו שם. בדרך לשם.

תודה. בנצ'י, בבקשה. אני רק אומר שבתחילת הדיון הייתה כאן מנכ"לית משרד המשפטים, שהבטיחה שהתשובה תתקבל בזמן הקרוב וגם הבטיחה שהיא תדבר עם היועץ המשפטי לממשלה שיהיה איתכם בקשר, גם אם עדיין לא מתקבלת החלטה, קשר ישיר. בבקשה, גבירתי.

תראי, כבר כמה זמן אני מגיעה לפה, אני אמרתי להם, "הבן שלי, מצאתי אותו בעיניים שלי, זרוק". שלוש שנים, נהרסו החיים שלי ושל המשפחה שלי. השוטרים האלה, יש להם חיים, עובדים, מפרנסים אבל המשפחה שלי? זו מדינת ישראל קודם כל? אף אחד לא שומע אותנו. יצאתי בגשם, הלכתי לנשיא המדינה, למי לא בכיתי? למי לא בכיתי? העור שלי, אני לא יכולה לקלף אותו, אבל בגלל העור שלי הבן שלי יושב בגן, מכולם, יוסף הקטן, אשם, גנב? אם היה יוסף אשם, הרי אף שוטר לא הלך איתו כמלווה. הבן שלי, אני צועקת לשמים, זרוק הבן שלי, ראיתי אותו בעיניים, אבל אני לא מאחלת להם את הכאב שלי, הוא יחכה, הוא ישלם להם. שלוש שנים.

גבירתי, אני מבטיחה לך - - -

על מה? גם על מה החתימו אותנו, שלושה ימים יוסף נעדר, תיתן לי לדבר, בבקשה, שלושה ימים נעדר יוסף, 30 שוטרים נכנסו לבית, על מה החתימו אותנו? ביקשנו לראות את הגופה לפני שירימו, לא נתנו. אמרו לנו ביום ראשון אתם תראו את הגופה, הלכנו. לא נתנו לנו לראות. יוסף חי? מת? מה? איפה מדינת ישראל, איפה? איפה הממשלה? איפה נשיא המדינה? איפה - - - בעיניים שלו, הנה הוא נמצא, מול העיניים, מול המשפחה הוא אמר, "אני מבטיח לכם, חודשיים וחצי אני אתן תשובה". איפה? שמונה חודשים, איפה התשובה שלי? בשביל הילדים שלי? בשביל החיים שלי?

את צודקת במאה אחוז. אני התחייבתי כאן בוועדה. הבטחתי גם לעורך הדין מתתיהו, שהיה כאן מתחילת הישיבה, אני לא אעזוב אותם עד שאת תקבלי תשובה. אני מאוד מקווה שבחודש וחצי, מקסימום חודשיים הקרובים, את מקבלת תשובה. אני ערבה, אני ערבה שאת מקבלת תשובה.

את יודעת, גם הוא אמר ככה, מול העיניים שלי.

את צודקת. אני לא מגנה, אני לא מגנה על אף אחד. אני רק אומרת שאת צודקת במאה אחוז ואני והוועדה ערבים שאתם תקבלו תשובה בהקדם האפשרי.

בשביל זה הגעתי? סבלתי כל כך. - - - את הבת שלי - - - את המשפחה, אם המדינה לא נותנת תשובה, מה? מי, מי נותן לי את התשובה על הבן שלי? השוטרים, על מה שעשו לו, איך? אני לא יודעת.

יש פה שני שוטרים שצריך להעמיד אותם, חייבים להעמיד אותם לדין. לא ייתכן ששלוש שנים ושום חקירה, שום דבר, לא מבחינת המוסדות ולא מבחינת האלימות המשטרתית, אותם שוטרים. לא ייתכן ששלוש שנים סחור סחור וימרחו את כל העניין הזה. שלוש שנים זה הגיוני רק כי זה הצבע שחור. זה פשוט כך. שנת 2017 והצבע השחור עדיין מדבר. שני שוטרים שפשעו והתעללו בילד, בנער חף מפשע, על לא עוול בכפו ושני השוטרים האלה עדיין - - - אחד מהם עזב ביוזמתו כשבועיים לאחר שנמצאה גופתו של יוסף סלמסה ואחד מהם עדיין נמצא.

השוטר שהשתמש בטייזר.

לנו אין מה להסתיר. אנחנו, אין לנו מה להסתיר. זה שהמשטרה עכשיו טוענת כי "כך וכך העבר של יוסף, אז אנחנו יכולים לחשוף את זה", אבל הוא לא עבריין, הוא לא רצח, הוא לא גנב, זה ילד שישב על ספסל ובגלל צבע העור שלו התנכלו לו. לנו אין מה להסתיר. אם יש למי להסתיר זה למשטרת ישראל. כל הראיות שאיבדו, כל הטלפונים, כל השיחות, כל העניין זה שלא מזהים גופה, להם יש מה להסתיר והם צריכים לעמוד לדין. זה לא יתכן.

אתם צודקים במאה אחוז. את יודעת שכשאני מבטיחה משהו אני מקיימת.

זה לא רק את. אם מפכ"ל המשטרה לא בא ואומר, "שני השוטרים האלה צריכים לעמוד לדין" אז אתה נותן לגיטימציה להתעלל בנו ולהכות בנו שוב ושוב. זה משהו שהוא גם מושרש מלמעלה. זה מפכ"ל המשטרה שנותן יד קשה לכל אלה שסובלים ובפרט לקהילה האתיופית. יש פה בעיה מושרשת. אם הוא לא יכול לעשות את העבודה שיעוף משם, שיתפטר.

כנ"ל לגבי מנדלבליט, שמושך אותנו כבר מעל שמונה חודשים. האמון במשטרה אין כבר, זה אבד, אין דבר כזה. אנחנו לא מאמינים במשטרה. מנדלבליט, המשפט והממשלה - - -

אז אני אומרת, תנו לי - - -

למה אנחנו מחכים? אנחנו מחכים בסבלנות. יש משפט שאומר - - - אנחנו מוכנים לעשות הכול בשביל הצדק הזה ואם זה להילחם ולצאת לרחובות - - - אנחנו מחכים בסבלנות, סבלנות, יש פה דור שלא מוכן, יש פה דור שלא מוכן לשבת בשקט - - -

אני לא מגנה עליהם.

יש פה דור - - -

אני לא מגנה עליהם.

אני לא בא - - - אני מאוד מעריך את מה שאת עושה, אני מאמין שאת מכבדת אותנו - - -

אני גם רוצה תוצאה.

יש פה אנשים, זה לא רק את, כולם פה חיים מהדבר הזה, כולם שותקים. אם מנדלבליט לא מוכן לקחת את החוק ולעשות פה את הצדק, אנחנו נצא ואנחנו - - - שיקרה.

תנו לי צ'אנס לסדר את זה. אורנן, המל"ג.

שלום. אורנן מהמועצה להשכלה גבוהה. אני ממש ממש ממש מתנצל על העיכוב.

בסדר גמור. הנתונים שהעברתם זה תשע"ה, אין נתונים עדכניים יותר?

עכשיו מגיעים הנתונים של ע"ו, רק עכשיו, כשהסתיימה שנה. אני יכול רק להגיד שבשבוע שעבר היה דיון של ועדת ההיגוי שלנו. מאז הדיון הקודם הקמנו ועדת היגוי לנושא הזה עם אנשים מהקהילה, עם אנשים מהאקדמיה, נציגי מוסדות, נציג סטודנטים. בשבוע שעבר אני שמח להגיד שהוועדה אישרה יציאה לתכנית לתואר ראשון עם מעטפת אקדמית, תכנית לתארים מתקדמים, תואר שני ותואר שלישי, תכנית במכינה הקדם אקדמית.

מה, מבדל כזה?

לא, ממש לא. כל העיקרון של התכנית שלנו זה רק לא לבדל, הכול יהיה תכניות משותפות, דרך מרכזי - - - אנחנו ניתן להם גם וואוצ'רים לפסיכומטרי, זו ההחלטה. לדעתי זו פעם ראשונה שיש דבר כזה, נותנים להם ואוצ'רים לקורסי פסיכומטרי. קורסים כלליים, לא קורסים ייחודיים. יהיו ואוצ'רים. יש לנו מגוון תכניות בקנה וזה בינתיים מה שהוועדה אישרה.

תודה. אני מסכמת את הדיון. מחכים לנו לדיון הבא. קודם כל תודה לכל המשתתפים, כמובן למבקר המדינה, למנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור. זה נושא שמבחינתי לא תם ולא נשלם, כי עובדה שרואים שהמשפחה טרם קיבלה תשובה, רואים שמשרד החינוך עדיין מבדל, אני רואה מנתוני המל"ג ירידה באחוז בני הקהילה ככל שעולים גבוה יותר בתארים, מצב שהוא לא תקין עדיין. נציבות שירות המדינה סיפקה נתונים די קשים ומבחינתי יש עוד הרבה מה לעשות. אני מרגישה שאנחנו כל פעם לוקחים צעד קדימה ועד לדיון הבא יש שניים אחורה. צריך שתהיה התקדמות, רק קדימה. תראו, אני שמחה שקמה ועדת השרים בראשות ראש הממשלה, גם הוועדה של אמי פלמור, אבל אני רוצה יישום, זה הדבר המשמעותי. זה עדיין לא קורה בכל. אנחנו מתקדמים, אבל לא בכל. אנחנו נמשיך ונעקוב אחרי העניין הזה.

אני שוב חוזרת על דרישתי, היועץ המשפטי לממשלה צריך לקבל החלטה בעניין של יוסף סלמסה ז"ל, צריך להביא מזור למשפחה הזאת, החלטה. עבר יותר מדי זמן. אני שמחה שהיועץ המשפטי לממשלה פותח מחדש ושואל את השאלות הנכונות, אבל צריך לקבל החלטה. אי אפשר שיעבור כל כך הרבה זמן. כמובן לקיים את ההבטחה להתקשר למשפחה. לא בדרכים עקיפות, להתקשר למשפחה ולדבר איתה.

לעניין התכניות המבדלות, משרד החינוך, הכול מתחיל ונגמר בחינוך. זה לא מקובל עליי, תכנית שאומרת 20-80 – מה עשינו? לא עשינו שום דבר. אני מאוד מקווה שבקרוב נברך על סגירה, כמו שקרה עם קורס אמי"ר. גם בצה"ל אני בטוחה שהיה קשה, אבל קשה אינו אומר לא לעשות. אני מבקשת לקבל, משרד החינוך, בתוך שבועיים, את הפרטים וההתייחסות לגבי התכנית להכשרת מורים, התייחסות לגבי התכנית המבדלת, החלפת השם, מתי מתכוונים לסגור, מדוע מתוקצבת כפול.

מהנציבות, נתונים לגבי מספר עובדים בכל יחידה בממשלה, שהם בני הקהילה. כמה יש באופן כללי, כמה מכרזים מיועדים יש, כמה בתפקידים בכירים. אני רוצה לראות את הפילוח.

צה"ל, מה נעשה כדי להגדיל את הגיוס של בני הקהילה ליחידות טכנולוגיות ואת היעדים של תכנית "הדרך החדשה", נתונים גם על הנשר של בני הקהילה מול כלל האוכלוסייה בשנים 2014 עד 2016 ומהם היעדים מבחינתכם לשנת 2017.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:39.