הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 653

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ה בשבט התשע"ז (21 בפברואר 2017), שעה 10:45

הצעה לסדר-היום בנושא: "כמאה משפחות טרם חזרו לבתיהן לאחר השריפות בחיפה"

חברי הוועדה: רועי פולקמן – מ"מ היו"ר

יעקב אשר

קסניה סבטלובה

אמיר דהן - מנהל מחלקת הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

רמי יצקן - מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

דוד רוטנברג - מנהל בכיר מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

פאיז חנא - הממונה על מחוז חיפה, משרד הפנים

גיל סלומון - סמנכ"ל ביטוח אלמנטרי, איגוד חברות הביטוח

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

טמיר כהן

יפעת קדם

"כמאה משפחות טרם חזרו לבתיהן לאחר השריפות בחיפה"

הצעה לסדר בנושא: "כמאה משפחות טרם חזרו לבתיהן לאחר השריפות בחיפה".

אני רוצה לציין לטובה את התגובה המהירה וההתייחסות של המשרדים הנוגעים בדבר בפרוץ האירוע. הייתה פה התארגנות מהירה וטובה, הובילו אותה שר האוצר, רשות המסים וכל הכפופים לו. אפשר לומר שהיה טיפול מהיר ומשמעותי. שם המשחק הוא מעקב כדי לראות שסיימנו את התיק הזה. לסיים את התיק אומר שאחרון האנשים שפונה מביתו יחזור אליו. גם אם לא יחזור אליו פיזית, שתהיה בהירות ברורה על עתידו של האיש, עם לוח זמנים מסודר. ברור שהסכנה הכי מוחשית בשריפות, וברוך השם לא היה לנו שם את זה, זו סכנת נפשות. מה שעוברת משפחה מפונה משבש לה את כל סדר החיים. זה יכול להשפיע הרבה מאוד שנים קדימה על הילדים, על המשפחה. רוב הדברים טופלו, רוב האנשים והתביעות טופלו. יש מחלוקת אם נשארו 100 משפחות שעדיין לא טופלו. נציג האוצר וגם סגן האוצר אמרו ש-100 משפחות עוד לא חזרו לבתיהן. אין לי נתון ודאי ומדויק על העניין הזה. אני לא בא ממקום רע, אני בא ממקום של מעקב, לראות מה החסמים, מה הסיבות, האם אלה דברים פרוצדוראליים שאפשר לחסוך אותם.

אני מצר על כך שראש עיריית חיפה לא מצא לנכון לשלוח נציג אחד מטעמו. אפילו איש מקצוע אחד מטעמו לא הגיע לדיון הזה. אני רואה את זה בחומרה רבה. יש ערים שאני לא יכול לדרוש מהן הרבה מאוד השקעה, הן ערים חלשות יותר. ברור שראש העיר מגיע לשטח, חי עם התושבים, מנסה גם להיות מתווך מול משרדי ממשלה. משרד ממשלתי רחוק מהאזרח. תפקידה של העירייה להיות מגשר בדבר הזה. העירייה בחרה למלא את חיפה בשלטים ענקיים שמחבקים את המפונים, את האנשים שנפגעו בשריפה הזאת. אני לא יודע כמה כסף השקיעו בדבר הזה. בעירייה כמו חיפה יכלו לשים כמה וכמה אנשים שיטפלו באוכלוסייה אל מול משרדי הממשלה, לא רק אדם אחד. זה היה מקל על רשות המסים, על משרדי הממשלה. אין ספק שיש שיתוף פעולה פורה מאוד בין עיריית חיפה למשרד האוצר. אני רוצה לדעת כמה עיריית חיפה משופה על האסון הזה שקרה, כמה כספים הגיעו או יגיעו לה בעתיד שהיא לא יכלה לתת יותר כוח אדם שילווה את האנשים האלה עד לפתרון. היא אפילו לא יכלה לשלוח נציג לוועדת כספים.

אני אפנה לראש העירייה.

אני מצר על כך. אני רוצה לראות איפה אנחנו עוזרים, מה הכשלים, מתי, אם בכלל, אפשר יהיה לסיים את האירוע.

אני אפנה לראש העיר. אנחנו מדברים הרבה על האיזון בין פיקוח לחקיקה בכנסת. התפקיד של הכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה בדברים האלה, לראות אם היא נעשית טוב. אם היא נעשית טוב, לברך על זה שהיא נעשית טוב. זה צורם שאין נציג של עיריית חיפה.

אני מבקש שיצא מכתב לעיריית חיפה.

אנחנו רואים כדבר מאוד חמור מה שמתרחש בחיפה. ב-24 לנובמבר הפכו חייהם של תושבים רבים בחיפה לגיהינום. השריפה הזאת הוגדרה על ידי רבים בממשלת ישראל כאירוע טרור. אמנם הוא לא הוכח, אבל הוא יצר את הרעש ואת העניין התקשורתי המבוקש. כל תחום הפיצויים נמצא במס רכוש. בפטירת חברות הביטוח מהעיסוק הזה התחילה ויה דולורוזה של אותן משפחות שמצאו את עצמן ננטשות לאחר שאיבדו את בתיהן.

מה שאנחנו רואים זה את תופעת המאכערים שמנסים להשתמש בהזדמנות העסקית, שמנסים לייצג את התושבים בפני מס רכוש. יש שתי קבוצות של תושבים: קבוצה שמיוצגת על ידי אותם גורמים, וקבוצה של תושבים תמימים שחושבים שזה מספיק שהם יבואו וישטחו בעצמם את הבעיות שלהם בפני מס רכוש. עוד נודע כי מס רכוש טרם עדכן את אפשרויות ההתקשרות אליו במייל ובטלפונים. מה שקורה זה שאנשים מתקשרים למוקדים שונים אבל לא נענים. הם מחויבים להתייצב באופן אישי בכל פנייה, כאילו שאין להם עיסוקים בחיים. הם נמצאים ברגע הכי קשה שבו הם משקמים את כל מה שהם איבדו. כיצד ייתכן שבימים אלה, עם הקדמה הטכנולוגית שזמינה לכולנו, אנחנו מחייבים את האנשים בכל דבר, בכל פנייה, בכל מהלך להתייצב עוד פעם ועוד פעם במשרדי מס רכוש? מדובר במשפחות קשות יום, במבוגרים, במשפחות עם ילדים. כיצד יתכן שעוד לא הוקם מוקד חירום ייחודי שיאחד את הגורמים ויטפל בכל הנושא הזה?

מספר נקודות שהועברו אלינו על ידי פניות ציבור בחודשים האחרונים. מס רכוש לא מכיר בחוות הדעת שהוגשה לו. הוא הופך את הנפגעים לחשודים בשימוש במצב כדי לקבל יותר כספים. הפער בין הסכומים הנדרשים לבין מה שמוכנים במס רכוש לשלם מגיע ל-50%. אלה סכומים עצומים. אנשים נאלצים להכניס את ידיהם לכיס. הם נשארו עם חור גדול בגלל הפער שנכפה עליהם. בתחילת התהליך חולקו סכומים זעומים של מאות שקלים. לא מובן כיצד הגיעו לסכומים האלה. הסכומים הוסברו כהוצאות ניכוי. בשטח פועלים אותם מאכערים מקושרים במס רכוש. הם יוצרים תגמול של איפה ואיפה בין מי ששוכרים אותם לבין מי שלא יכולים להשתמש בשירותים שלהם. יש כאן רושם שמדובר באנשים שמחוברים למערכת, שיודעים איך לזהות את ההזדמנות הזאת. 3 חודשים אחרי השריפה אנשים רבים נמצאים במצב של משבר, חוסר ודאות, הם לא יודעים מתי הם יחזרו לביתם. אם הם מקבלים פיצויים, הפיצויים נמוכים מאוד. התחושה היא שהמערכת לא בדיוק ממצה את כל היכולות שישנן על מנת לעזור ולסיים את הסאגה הזאת בצורה מיטבית.

בנושא העסקים יש עדיין פערים גדולים מאוד בהערכת הנזק. בהערכת הנזק נלקח בחשבון נזק פיזי, לא נלקחים בחשבון ימי עבודה, הפסדים.

אני מבקש שתהיה התייחסות לנושא של העסקים. בוא נתחיל עם הנתונים - כמה נפגעו, כמה כבר קיבלו טיפול, מה הפערים. בואו נצלול לעובדות.

אנחנו מדווחים על 100 משפחות שעדיין לא חזרו לבתים שנשרפו. הייתי הכי קרוב לעיר חיפה בפרוץ האירוע – בחמ"ל, בחפ"ק הקדמי. ליוויתי את הרשות. אנחנו, משרד הפנים, מאוד מעריכים את העשייה של עיריית חיפה, את הטיפול שהיא נתנה בשעות הראשונות, בימים הראשונים ובתקופה שאחרי האירוע.

נאמר פה שהמוקד לא מאויש. זה נכון?

המוקד הופעל יומיים אחרי האירוע.

ולא עם אדם אחד.

יכול להיות שהיו בהתחלה כמה אנשים, אבל בסופו של יום, כשנשארו האנשים עם הבעיות האישיות שלהם, היה אדם אחד.

כמה אנשים נפגעו באירוע? כמה עד היום טופלו?

100 המשפחות שנותרו מלוות היום על ידי עובדים סוציאליים של עיריית חיפה. גם השירות הפסיכולוגי בעיריית חיפה זמין במשך 24 שעות לאותן משפחות. בפרוץ האירוע משרד הפנים פרסם נוהל של שיפוי לעירייה, שזה מענק התארגנות. כל האוכלוסייה שנפגע לה הבית ומהנדס העיר יחד עם ועדה מיוחדת קבעו שהיא לא יכולה לחזור לביתה, קיבלה מענק התארגנות בסך של 2,500 שקל פר נפש. סך הכל שילמו ל-1,442 נפשות. אם אתם עושים את המכפלה, זה מגיע ל-3.6 מיליון שקל ששולמו ישירות לתושב. כשהוא הגיע לעירייה, הוא קיבל את השיק. משרד הפנים יחד עם משרד האוצר העביר את השיפוי לרשות המקומית. הרשות המקומית נדרשה להוציא הוצאות מיידיות - כוח אדם, עזרה ראשונה, פינוי נפגעים, טיפול באוכלוסייה. עיריית חיפה הוציאה ב-45 הימים הראשונים, שזה עד סוף דצמבר, כ-21 מיליון שקל מהתקציב שלה עבור פעולות מהסוג הזה. 2.9 מיליון שקל מתוכו עבור הטיפול בתושבים. זה מחולק לשניים: 2 מיליון שקל עלויות לינה ואירוח בבתי מלון לתושבים, שזו החלטה אמיצה של שר הפנים ושר האוצר, ו-900 אלף שקל לעלויות אבטחה של אותם בניינים שהיו ריקים מאוכלוסייה. אני לא מתייחס לכוח אדם של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכל מחלקת התפעול שעבדה יום ולילה בעיר חיפה בשביל להחזיר את המצב לנורמה. מכל הסכום הזה של 21 מיליון שקל, עיריית חיפה קיבלה שיפוי בסכום של 8.7 מיליון שקל ממשרד הפנים. כסגן ממונה על המחוז אני יכול לומר שאני שבע רצון מהטיפול של העיר חיפה, במיוחד הטיפול מול התושב כתושב, כבן אדם. אני מקווה שנציגי משרד האוצר ונציגי מס רכוש עושים הכל על-מנת להחזיר את אותן 100 משפחות חזרה לבתים.

אני התייחסתי למוקד במס רכוש, לא דיברתי על המוקד של עיריית חיפה. אני יודעת שהמוקד הזה הופעל.

אמרת שאנשים קיבלו מאות שקלים בודדים מיד לאחר האירוע. כל משפחה קיבלה דרך העירייה 2,500 שקל פר נפש, אבל היו גם מענקים שהגיעו מפילנתרופיה בשווי של אלפי שקלים נוספים לכל משפחה. כל משפחה קיבלה מספר אלפי שקלים להתארגנות ראשונית - בגדים, משחת שיניים, נעליים.

האם עירית חיפה הוציאה מתקציבה בעניין הזה, או שהכל כוסה על ידי משרד הפנים?

21 מיליון שקל שופה ב-8.7 מיליון שקל. מדובר על הוצאות ישירות של האירוע.

ב-21 מיליון אתה כולל את העובדים, הפסיכולוגים.

גם הקמפיין?

לא קשור. כל הרכוש הציבורי שנפגע מטופל במס רכוש. אני מדבר על הוצאות ישירות באירוע – תיקון מדרכה, ניקוי שטח, פינוי גזם.

המרחב הציבורי ברור. אתה אומר שאותם מענקים לאנשים היו אמורים להגיע. יש לכם ביקורת על כך שזה התקבל אצל כולם?

חד משמעית. משרד הפנים אחראי על המענק של 2,500 שקל פר נפש. כשהתושב הגיע לעירייה, הוא קיבל. אנחנו משפים על פי טבלה.

כ-2,700 תביעות הוגשו לנו מכל רחבי הארץ בעקבות ההצתות. אם נתמקד בעיר חיפה, זה 2,250 תביעות. נכון להיום, שזה 3 חודשים אחרי האירוע, כ-1900 תביעות טופלו, שולם הפיצוי. ב-85% מהתיקים הסתיים הטיפול לחלוטין. אם מסתכלים על הממוצע של הטיפול בכל הארץ, אנחנו ב-81%. שילמנו עד היום קרוב ל-120 מיליון שקל. זו רק תחילת הדרך.

אני אעבור לתהליך העבודה שנוצר כאן. כבר בשלב הראשון של ההצתות, ואני מתמקד בעיר חיפה, פונו אזרחים על ידי עיריית חיפה לבתי מלון. חלקם התפנו עצמאית מאזורים שהמשטרה אמרה שאי אפשר להיות בהם. הפינוי שנעשה על ידי עיריית חיפה לבתי מלון ממומן על ידי קרן הפיצויים. היום, לאחר שבדקנו את החשבונות, אנחנו מעבירים להם את הפיצוי עבור הדברים האלה. זה היה ביום השריפה. זה היה ביום חמישי. ביום ראשון התקבלה החלטה, לפני שהכרנו באירוע הזה כנזק איבה, שאנחנו יוצאים לכל הבתים האלה, מנסים לתת מענה ראשוני בהערכת נזקים. בשבוע הראשון של ההצתות ביקרנו בכל 2,700 הבתים ביקור ראשוני. באותו שבוע שילמנו מקדמות לאזרחים האלה. מי שהבית שלו נשרף כליל קיבל בין 50 ל-150 אלף שקל כבר בשבוע הראשון. בנוסף, היה את ה-2,500 שקלים ששולמו על ידי משרד הפנים, במימון משרד האוצר. אני 15 שנה מטפל בנזקי איבה. זו פעם ראשונה שנעשה דבר כזה. זה לא קוזז מהפיצוי. בכל האירועים בדרום זה לא היה. המענק הזה לא היה מעולם. צריך להוריד את הכובע בנושא הזה. בשבוע הראשון יצרנו קשר עם קצת יותר מ-100 משפחות שהבית שלהן ניזוק נזק מהותי.

מתוך ה-2,250 בחיפה, 100 זה בתים בנזק מהותי?

קצת יותר מ-100.

השאר זה נזקים ברי שיקום?

קלים יותר. ב-1,900 הסתיים הטיפול. כבר ביום ראשון פתחנו 4 מוקדים בכל הארץ – חיפה, ירושלים, תל אביב וטבריה. היו טלפונים, פקסים, מיילים. עד היום זה מפורסם באתר רשות המיסים. עד היום אנשים עונים לטלפונים.

עד היום האנשים נתקלים במצבים שלא עונים להם.

קסניה, זה שאומרים משהו עדיין לא עושה אותו נכון.

אנחנו מדברים על 100 משפחות.

לאותן 100 יש בעיה.

אנחנו מדברים על אלה שקופחו, על אלה שלא עונים להם.

כבר בשבוע הראשון יצרנו צוות במוקד הזה. הוא ריכז אצלו את כל 120 המשפחות שלבית שלהן היה נזק יותר מהותי. יצרו איתן קשר כמעט כל יום. אנחנו יזמנו איתן את הקשר. בתור מנהל הקרן לקחתי על עצמי 10 מקרים. אני בקשר עם האנשים יום יום.

אנחנו נעביר לך רשימה של אנשים שמרגישים שהם לא מבינים מה קורה, שהשיטה לגביהם לא קיימת.

אם יש מקרה נקודתי שמרגיש מקופח, זה עוד לא עושה את כל האירוע.

אנחנו לא באים לדבר על הצלחות, אנחנו באים לדבר על הבעיות שקיימות. אנחנו באים בשם אלה שמרגישים מבולבלים.

זה 1, 5, 3?

מדובר בעשרות משפחות.

הייתה בעיה כזאת שעלתה ממשפחות שהבית שלהן ניזוק נזק מהותי. חוץ ממה שהוסבר להם בטלפון, יצרנו כנס עם אותם אזרחים. הגיעו לכנס הזה כמעט 300 אנשים. דיברתי בכנס הזה במשך שעתיים. הסברנו להם את כל הכללים. חילקנו להם דף נייר עם הסבר התהליך – איך, מה הזכויות שלהם, מה מגיע להם, אפשרויות השיקום. צריך לזכור שהנזקים באירועי ההצתות האלה מורכבים. אני חושב שהמדינה לא התמודדה עם כמות נזקים כל כך מורכבת וגדולה. ההצתות גרמו לנזקים בשלד של המבנים. החום היה גבוה. אנחנו לא יודעים מה מצב השלד של המבנים. ל-100 משפחות נתנו פתרון של דיור חלופי שמומן על ידי רשות המסים. כולם גרים בבתים שכורים. הם קיבלו את השכירות מאיתנו שנה מראש. מישהי רשמה לי עכשיו שאצלה הכסף יושב בפק"מ. אנחנו לא התווכחנו, שילמנו שנה מראש. גם אם השכירות הייתה יותר גבוהה כי אנשים טפסו טרמפ על המקרה והעלו את השכירות, קיבלנו ושילמנו, כולל תשלומי תיווך, עורכי דין. כולם קיבלו את הפיצוי. אין משפחה אחת שלא גרה בבתים. הפינוי היה לבית מלון למשך 3,4 שבועות במימון מלא של קרן הפיצויים. עיריית חיפה שמה על כל 10 אזרחים עובד סוציאלי על-מנת שיתקשר אליהם יום יום. התלונות היו מגיעות מעיריית חיפה. הייתה סינרגיה מלאה בין עיריית חיפה לרשות המסים. כשהתלונות היו מגיעות, היינו מטפלים בהן.

בתחילת התהליך.

אני יודע שזה נמשך גם היום. מכיוון שהאירוע הזה היה מורכב, החלטנו שלכ-100 בתים צריך לעשות בדיקות מבניות. רצינו לראות אם התקרה הולכת להתמוטט, אם צריך להחליף עמוד שיש בו סדקים. אנחנו לא רוצים שבעתיד איזו תקרה תקרוס. יש 3 חברות שעושות את הבדיקות המבניות האלו. העסקנו את 3 החברות האלו. שילמנו להן תשלום מעבר לתשלום שהן גובות על-מנת שהן יעשו את זה יותר מהר. זו קבוצה סגורה. אפילו כשהן עבדו מהר, זה התעכב בשבוע או שבועיים. כשהתקבלו הבדיקות, החלטנו מה צריך לעשות. היום אנחנו יושבים עם אותן 100 משפחות בישיבות, מציגים להן את הבדיקות, ממליצים את מה שהמהנדס אומר, את אפשרויות השיקום. אנחנו מציעים להן שיקום על ידי חברה של רשות המיסים, שאז כל המימון הוא עלינו, כולל חברה שמפקחת, או שיקום עצמאי של מהנדס מטעמם, כמובן במימון שלנו. אם צריך להחליף תקרה, זה מותנה בכך שהמהנדס מטעמם חתם על כך שהתקרה הוחלפה.

אתה לא רוצה שייקחו את הפיצוי ולא יתקנו.

בדיוק, לכן חייבנו את זה בשלבים. הצענו לאזרחים שאנחנו נשפץ את החלק הקונסטרוקטיבי, כאשר לגבי החלק הנותר הם יכולים לקחת כל קבלן שהם רוצים. לנו היה חשוב שהחלק הקונסטרוקטיבי בוצע בצורה מלאה, שאנחנו יכולים להיות שקטים שלא תקרוס תקרה בהמשך.

אני בקרן הזאת מ-2003. טיפלתי בנזקים בגוש קטיף, במלחמת לבנון. פה מדובר בנזקים מורכבים. זה לא בום, וסיימנו. אני מזמין אותך לראות את הבתים שניזוקו בחיפה.

לא אמרתי שצריך למהר, או שצריך לסכן את הביטחון של אותם אנשים. אם צריך לעשות בדיקות, צריך למצות את התהליך הזה עד תום. אנחנו מודאגים מזה שאנשים מרגישים מבולבלים, שאנשים מרגישים שהם לא מקבלים מספיק טיפול. בהתחלה היה המון תשומת לב, עכשיו זה מתפוגג, האנשים נשארים עם הבעיות שלהם.

דבר שני, יש את סוגיית המאכערים.

אני לא מציע שתתייחס לתחושות, זה עניין סובייקטיבי. אני מבקש שתתייחס לסוגיית העסקים הקטנים ולסוגיית המאכערים.

אובדן בית זה גם עניין רגשי.

יכול להיות. אני שומע פה טיפול לעילא ולעילא. אם יש אדם שעשו לו כנס, דיברו איתו, ישבו איתו - -

אתה שומע את מה שאתה רוצה לשמוע.

גם אני מקבל פניות ציבור. חלק מהתפקיד שלנו הוא לדעת להבחין בין אירוע נקודתי של אדם שקיבל תשובה, לא הבין אותה, לבין דיון מערכתי.

אתה טועה, לא מדובר באחד או שניים.

אני חושב שאת טועה. אם היה אירוע כמו שאת מתארת, וגם אני מקבל פניות, אז היו מגיעים לפה אנשים מהקבוצה הזאת.

זה כל כך קל להגיע מחיפה לכנסת?

כן. אני חושב שהדברים הם לא כצעקתה. יכול להיות שיש אנשים שלא מבינים את התהליך. כל מקרה וכל אדם זה עולם ומלואו, אבל הדיון בוועדה הוא על הטיפול המערכתי של המדינה. אם יש בעיה של מר כהן בחיפה, תעשי את החיבור ותעזרי לו. זה התפקיד שלנו כחברי כנסת.

הטיפול המערכתי הוא גם לאייש את המוקד באנשים בשר ודם.

לא שמעתי שיש בעיה כזאת. לא הבאת שום הוכחה שהדבר הזה קיים.

כמה אנשים נמצאים בחוסר ודאות?

100 אנשים לא חזרו לבתים.

100 אנשים נמצאים היום בדירות שכורות. אם נשארה להם תכולה בבית, אנחנו נוביל אותה על חשבון קרן הפיצויים. אין היום 100 אנשים בחוסר ודאות, יש 30. עם כ-70 אנשים התחלנו לשבת על הבדיקות המבניות שקיבלנו. אנחנו מתחילים עכשיו להיכנס לתהליך של שיקום. נכון, תהיה להם תקופה של חצי שנה, אבל אין לנו פתרון יותר מהיר מזה. יש 30 שאני מניח שב-3 השבועות הקרובים ישבו איתם.

מה לגבי המאכערים?

פעם ראשונה שאני שומע את זה.

האם מאכערים אלה אנשים שבאים לתושב ואומרים לו שהם יסדרו אותו מול מס רכוש?

כן.

אתה מכיר את האירוע הזה?

אותם שמות חוזרים על עצמם.

אני שמעתי מכמה אזרחים שאמרו לעובדים שלי: אנחנו נתקשר לאמיר. אמיר הוא לא מאכער, אמיר הוא מנהל קרן הפיצויים. אנחנו חילקנו את זה במחלקה כדי להגיע לאנשים למטה. שמעתי פעם על מאכערים בנזק עקיף, לא בנזק ישיר. אני לא יודע על דבר כזה בנזק ישיר. אני אשמח לקבל את הרשימה של האנשים.

אנחנו נגיד לך שמות של אנשים שטוענים שיש להם קשרים עמוקים והם עבדו פעם במס רכוש.

אני אשמח לקבל את הרשימה של האזרחים.

מה לגבי עסקים קטנים?

חוק מס רכוש הוא חוק טריטוריאלי לגבי הנזק הישיר. כל אזרח במדינת ישראל, וגם לא אזרח, שחווה אירוע איבה במדינת ישראל, זכאי לפיצוי. לגבי נזקים עקיפים לעסקים קטנים, זה רק תקנות שמותקנות מעת לעת על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים, כמו שנעשה באירועים הקודמים בדרום. באירוע הזה לא הותקנו תקנות. מהידע שלנו אין הרבה עסקים קטנים שנפגעו. זו רשימה מאוד קטנה של עסקים. אולי למי שיש עסק בבית הפגיעה יותר גדולה.

אני חושב שהשאלה הייתה על עסק שנפגע בשריפה.

עסק שנפגע, או שהוא נמצא בסביבה שנפגעה.

המלאי העסקי מפוצה מקרן פיצויים.

כמה תביעות של עסקים יש לכם?

יש לנו קרוב ל-40 תביעות של עסקים. על הציוד והמלאי הם מפוצים מאיתנו.

אם אתה מפצה על ציוד ומלאי, אז הוא נפגע ישירות. אם הוא נפגע ישירות, הוא נפגע גם בימי עבודה לפני ואחרי. לפעמים יש ערך למכונת קירור של גלידה שנפגעה. אם צריך, נתקין איזה שהן תקנות. ממה שאני יודע, השריפה לא הייתה במקומות עתירי מסחר, היא הייתה יותר באזורי מגורים מיוערים.

האם נדרשות תקנות כדי לפצות אותם?

על הנזק הישיר של הציוד והמלאי לא נדרשות תקנות, זה קיים בחוק.

התיקים האלה טופלו?

חלקם מטופלים, חלקם הסתיימו. בחלקם יש חילוקי דעות. אי אפשר לטעון למלאי ששווה מאות אלפי שקלים כאשר למס הכנסה אתה מדווח סכום הרבה יותר קטן.

איפה הפער בכל מה שקשור לתקנות?

בכל מה שקשור בנזק העקיף, שזה אובדן הכנסות בגלל שלקוחות לא הגיעו. זה יכול להיות עורך דין שמתנהל מהבית, זה יכול להיות מישהי שמטפלת בילדים. החוק בנושא הזה אומר שרק מי שגר בישוב ספר זכאי לפיצוי.

אתם אומרים שרוב האנשים מתוך ה-100 קיבלו מענה, הם יודעים את לוחות הזמנים. יש כ- 30 תיקים שעדיים לא טופלו. תוך כמה זמן אתה מעריך את ה-30 תיקים? משם מגיעה אי הוודאות שדיברה עליה חברת הכנסת סבטלובה.

בשבועיים הקרובים נגיע לכל ה-30.

אנחנו מבקשים שתעבירו לוועדה דיווח על כך שהטיפול באנשים האלה הסתיים. יש מציאות מורכבת, צריך סבלנות. זה עדיין לא אומר שאת כל התשובות יכול מס רכוש לתת.

אנחנו נשמח לקבל את השמות.

אני מברך את המציעים על הדיון. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב לבצע פיקוח על עבודת הממשלה. אני עושה הבחנה בין דיון מערכתי - אני התרשמתי שנעשה כאן טיפול מקצועי, מהיר ותקדימי בהיקף המענים שניתנו לאנשים - לבין זה שבתוך אותן 2,700 משפחות שנפגעו באירוע בחיפה יש כרגע 30 שלא קיבלו מענה מלא.

30 מתוך ה-100 שאנחנו מדברים עליהן.

מאה אחוז. זה היקף קטן מאוד.

זה כשל בטיפול.

זה בוודאי לא עונה על ההגדרה "כשל". זה תהליך טבעי של נושא מורכב שמטפלים בו.

העוזרת שלי מתקשרת כבר 20 דקות למוקד, היא עדיין לא קיבלה מענה אנושי.

מה שאת אומרת הוא אנקדוטלי.

אנחנו מקבלים זעקה אנושית מהמקומות האלה.

קסניה, אני רוצה להפריד בדיונים בכנסת בין פניות אישיות שמגיעות לכל אחד מאיתנו, לבין משהו שמותר להגיד אותו לא בלב קל על המושג "כשל". הוצג לך כאן ש- 85% מהתיקים הסתיימו בתוך שלושה חודשים. זה לא כשל.

אנחנו מדברים על 100 משפחות, לא על 2,700.

לא הוצג כאן כשל באף אחד. את אותם מקרים בודדים, שלהערכתי הם פחות מ-10, את מוזמנת להעביר למס רכוש.

תגן בלהט על האזרחים כמו שאתה מגן על - -

אם תרצי, תוכלי להעביר גם לוועדה. אנחנו נראה אם יש בעיות מהותיות סביב ה-10 האלה. נשמח שקסניה תעביר לכם את השמות. הוועדה, אם צריך, תעקוב אחרי זה.

אני מבקשת שתבדקו את השם אבי סנדובסקי, הוא איש ידוע מאוד בחיפה. הוא מתיימר לייצג את התושבים. הוא אומר להם: אתם לבד לא תסתדרו, אתם זקוקים לשירותים שלי.

הוא שמאי. זה התחום שלו.

הוא אומר לאנשים שבאים אליו: אני לוקח כסף בשביל לייצג אתכם בפני מס רכוש.

הוא שמאי, זה התפקיד שלו.

שמאי זה אדם שמעריך, הוא לא מייצג.

כרגע אני לא רואה שלגבי 40 העסקים האלה צריך לייצר תקנות. לא בטוח שנדרש כאן את אותו נזק עקיף. אם כן, שיפנו אלינו.

אפשר לסמוך על היושרה של אנשי המקצוע שאם יש פערים גדולים בעניין הזה, הם יפנו ונפעל בעניין הזה.

אין שום ספק.

אני לא אמרתי שעיריית חיפה לא טיפלה בזה בהתחלה. עד שאותן משפחות לא יחזרו לבתיהן חייהן עדיין לא חיים. גם כשהם בדירה שכורה, יש בעיות של בית ספר וכו'. השאלה אם עדיין, ואני חושב שלא, עיריית חיפה, לאחר כל הכספים הגדולים שהיא קיבלה, מאיישת מוקד ראוי לבעיות קטנות. אני יודע על פקיד אחד.

מוקד זה מיידי. היום יש עובד סוציאלי לכל משפחה מהמשפחות האלו. יש כבר מישהו מטעם העירייה שמלווה אותה. זה כבר לא מוקד, זה כבר לא להרים טלפון למוקד. מכירים אותך בשם.

אני לא בטוח שלכל משפחה כזאת נפתח תיק סוציאלי.

לא תיק סוציאלי. יש גורם עירוני שמלווה אותה.

לכל עובד סוציאלי יש 70 משפחות.

אני יודע מה זה פתיחת תיק. זה לא דבר פשוט. אני מבקש לבדוק את הדבר הזה, לראות. עיריית חיפה, על כל התהליך הגדול שהיא עשתה, שופתה שקל על שקל. לא הייתה פה שום הוצאה נרחבת שמחייבת קמפיין על העניין הזה. אני מבקש לראות שאותם כספים ייעודיים אכן הגיעו לאנשים בצורה ישירה. אין ספק שהטיפול של משרד האוצר בתחילת האירוע היה חסר תקדים מבחינת מה שקרה בעבר, צריך רק לשמר את זה עד סוף האירוע, עד אחרון המפונים שחוזר לביתו שמח וטוב לב.

אנא עדכנו אותנו בסיום הטיפול. חברת הכנסת סבטלובה תעביר לכם את השמות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.