הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 650

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ד בשבט התשע"ז (20 בפברואר 2017), שעה 11:15

תקנות ניירות ערך בעניין ביטול דוח אירועים ובעניין אימוץ מוקדם:

1. תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך)(תיקון מס' ), התשע"ו–2016.

2. תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)(תיקון מס' ), התשע"ו – 2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

מיכל בירן

יוליה מלינובסקי

ענת פייער - מנהלת מחלקת שוק ההון, משרד האוצר

שרה קנדלר - יועצת משפטית של הרשות, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר

אורית שרייבר - עו"ד, מחלקת ייעוץ משפטי, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר

עדי טל - סגנית רו"ח, מחלקת תאגידים, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר

אביטל קרופניק - עו"ד במחלקת החקיקה, רשות לניירות ערך, משרד האוצר

סיון חן - ע. תשקיפים, מחלקת תאגידים, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר

צליל סלמון - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גלית ניב - רו"ח, חברת ועד ני"ע, לשכת רואי החשבון בישראל

איריס אלדר - רו"ח, מנהלת לשכה מקצועית, לשכת רואי החשבון בישראל

ענת פילצר סומך - יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות

הראל פרימק - עמותת צדק פיננסי

עודד פריד - דובר, צדק פיננסי

שגית אפיק

אייל לב ארי

ליאת קרפטי

אושרה עצידה

תקנות ניירות ערך בעניין ביטול דוח אירועים ובעניין אימוץ מוקדם: 1. תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך)(תיקון מס' ), התשע"ו–2016. 2. תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)(תיקון מס' ), התשע"ו–2016

אני מחדש את הישיבה. אנחנו בתקנות ניירות ערך בעניין ביטול דוח אירוע ובעניין אימוץ מוקדם.

מי מציג את התקנות?

שרה קנדלר, הרשות לניירות ערך. יש פה שתי הקלות שאנחנו רוצים להעביר היום. התקנות מדברות על דוח הצעת מדף. צריך לעשות תשקיף כדי להציע ניירות ערך, ויש דרך לעשות את זה בצורה יותר פשוטה ומהירה באמצעות תשקיף מדף שאז כדי להוריד מהמדף כל פעם צריך רק להגיש דוח הצעת מדף. אחד הדברים שצריך לצרף החל מ-2014 זה דוח אירועים שכולל את כל האירועים המהותיים שהתרחשו מאז פרסום הדוח הכספי עד מועד הורדה מהמדף. ראינו שזו חובה שמעיקה על החברות. אנחנו רוצים להקל, ולכן אנחנו רוצים לבטל פה את דוח האירועים. במקום זה רואה החשבון יאשר שדוח הכספי יצורף גם לדוח, ואנחנו נסתפק בדיווחים שהחברה ממילא מגישה מתקופת הדוח עד ההורדה מהמדף - זה התיקון הראשון.

התיקון השני הוא כדי לאפשר הנפקה והורדה מהמדף בחודש מרץ. היום התקנות לא מאפשרות כי הדוחות הכספיים יכולים להיות מוגשים תוך 15 חודשים. זאת אומרת, עד סוף מרץ. בדוח הצעת מדף כתוב שצריך להיות דוחות שהוגשו לא יותר מ-14 חודשים לפני כן. לכן, אנחנו מציעים להשוות את הנושא, ושזה יהיה גם 15 חודשים ואפשר יהיה להנפיק דוח מדף גם בחודש מרץ.

אני אקריא?

לא. יש הערות?

לנו יש הערות על הביטול של - - -

זה לא בתקנות האלה. הם רוצים לסט השני של התקנות, יש להם הערות לסט השני. יש שני סטים.

על דוחות כספיים שנתיים?

כן, אבל גם לעניין הזה רק הערה אחת. אני גלית ניב מלשכת רואי חשבון. אני יושבת-ראש הוועדה לתקני ביקורת. החלפתי את יזהר. קודם כל, יזהר לא הגיע לפה כי נבצר ממנו להגיע. יש השבוע כנס רואי החשבון בים המלח, והוא מעביר שם את הכנס בימים אלה.

כן, אני יודע.

הדיון לא דחוף. קודם כל, הוא מתנצל. קודם כל, אנחנו מברכים על הביטול של מכתב ההסכמה. זה באמת הכביד על השוק, זה באמת תיקון שכולנו מברכים עליו.

ההערה היחידה היא שיש באתר הרשות עמדת סגל משפטי שנוגדת את לשכת רואי חשבון. היה עליו המון מחלוקות. אנחנו מבקשים שעד שזה יפורסם ברשומות שאו העמדה הזו תרד או שתעבירו לנו את העמדה הזאת המתוקנת כי יש שם סעיפים שקשורים לאיך מוציאים מכתב הסכמה ויש לנו מחלוקות לגבי הדברים שרשומים שם בתוך העניין הזה.

נייר העמדה לא קשור לתיקון חקיקה. נעביר את התיקון ואז נראה אם צריך לשנות עמדות.

לא, שניה. את תוכלי להעביר להם את העמדה לפני שזה מתפרסם ברשומות?

צריך לבחון את זה אצלנו.

העמדה המתוקנת.

אני רוצה שעדי תדבר כי היא הגורם המקצועי.

עדי טל, רשות ניירות ערך, מחלקת תאגידים. העמדה שיש לנו היום באתר כוללת מספר מרכיבים שחלקם לא נוגעים באופן ישיר לתיקון הספציפי הזה, אלא נוגעים להיבטים נוספים ואחרים שעניינם דוח אירועים. זה נייר שהתפרסם לפני למעלה משנתיים. אנחנו מודעים לאי-ההסכמות שקיימות מול לשכת רואי החשבון, זה לא משהו חדש. הוא לא נוגע לנייר הספציפי הזה. ההתאמות שאנחנו חושבים שעשויות להיות רלוונטיות לנייר הן רק התאמות שנוגעות לעובדה שאנחנו מבטלים את דוח האירועים הרבעוני. המחלוקת שקיימת עם לשכת רואי חשבון לעניין מודל האישור ועניין ההיבטים של החתימות ומסכת הנהלים שנדרשת לא נוגעת לתיקון הזה. היא ידועה לנו ואנחנו לא חושבים שיש מקום לקשור בין השניים ולחייב אותנו לשנות - - -

לא לקשור בין השניים, אבל לאפשר ללשכת רואי החשבון לראות את העמדה ולקיים איתם דיון על זה?

לשכת רואי החשבון מכירה את העמדה הקיימת.

לא, לנהל איתם דיון ולראות.

נוהלו איתם דיונים רבים לגבי העמדה הקיימת, עשרות דיונים. עדיין הם לא מסכימים עם הגישה שהרשות לניירות ערך הציגה. זה לא נכון לקשור בין אי-ההסכמות שקיימות.

יש פה שלוש שאלות, אבל נשאל רק אחת. הבנתי שזה לא קשור, והכול. האם אחרי שאני מבקש מכם לא תשבו איתם ותשנו קצת את העמדה שלכם? זו השאלה. אני מבין שישבתם עשרות פעמים, אבל לא ביקשתי - - -

ישבנו גם לאחר בקשות קודמות של ועדת הכספים. הצענו תיקון חקיקה נוסף בהמשך לפגישה שנעשו איתם, תיקון שלהבנתנו היה מוסכם גם על הלשכה. לבוא היום דרך הדיון הזה ועוד הפעם לפתוח את ההסכמות - - -

אמרת את זה, הבנתי. בסדר, אנחנו הרבה פעמים גם עושים את זה. דרך זה אנחנו גם מעלים - - -

זה הקלות פה, אנחנו יכולים למשוך את זה ולא להעביר את זה. אם הם לא רוצים את ההקלות אז לא. יש פה הקלות ויש פה משהו שלא קשור. אני לא חושבת שזה הבמה הנכונה.

עדי, בתיקון האחרון שהיה בשבוע שעבר מי חותם על דוח האירועים אז גם יש פה עניין שבתוך הנייר עמדה שלכם כתוב משהו טיפה אחר. לכן, זה גם סותר אפילו את התקנה שעברה בשבוע שעבר. לכן, מה שלשכת רואי חשבון מבקשת, והיא גם העבירה אליכם הצעה איך לדעתנו זה צריך להיות, אתם לא חייבים לקבל אותה, אבל אנחנו בהחלט חושבים שצריך לעשות תיקון שיתאים לתיקון שעבר בוועדת הכספים בשבוע שעבר פה, ולהמשיך להידבר על איך רואים את המשך האישור מכיוון שלשכת רואי החשבון צריכה להוציא תקן של מכתב הסכמה. התקן של מכתב הסכמה המקורי פורסם ביולי 2014, ומאז הוא מתעכב בגלל המחלוקות האלה. זה לא נכון ששוק ההון יעבוד בלי תקן כתב הסכמה.

אני מבקשת להגיב. כפי שאמרתי, התיקונים שאנחנו ראינו לנכון שנדרש יהיה לעשות התאמה לנוסח של העמדה זה בהתאם לתיקונים של החקיקה שנעשים. המחלוקת שקיימת מול לשכת רואי החשבון היא מחלוקת שנוגעת לתהליכים עצמם, והלשכה מעוניינת להכניס - - -

הבנתי, זה חוזר על עצמו. אתם מתנגדים לתיקון הזה?

גלית ניב

לא, לא. אנחנו מברכים.

מאה אחוז. אם אתם מברכים זה בסדר. ברכות זה תמיד טוב.

אני אעביר את זה עכשיו, ואבקש שתשבו איתם עוד הפעם. יש להם השגות לגבי העמדה הזו ואני מבקש שתגיעו לאיזושהי הסכמה. אם לא, תגידו לי.

בסדר.

מה הסט השני?

הסט השני מדבר על תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים). זה עניין אחר.

תקריאי קודם את הראשון.

אוקי, כך חשבתי.

"1.

בתקנה 1 לתקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005 (להלן - התקנות העיקריות), ההגדרות "אירועים", "דוח אירועים" ו-"מועד חתימת הדוחות" – יימחקו.

2.

בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(ד) לעניין הכללת דוחות כספיים בדוח הצעת מדף בהתאם לתקנה 60ב לתקנות פרטי תשקיף - בתקנה 56(א) לתקנות האמורות, במקום "לא יותר מארבעה עשר חודשים" יקראו "לא יותר מחמישה עשר חודשים".

3.

"הסכמה להכללת חוות דעת של רואה החשבון

4א.

בדוח הצעת המדף תובא הסכמה של רואה החשבון המבקר להכללת חוות דעת שנתן לדוח הנכלל בהצעת המדף; לעניין זה, "הסכמה" - לרבות הסכמה שניתנה במועד חתימת דוח שהגיש התאגיד מעת שפורסם תשקיף המדף.".

4.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן."

מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך)(תיקון מס' ), התשע"ו - 2016, אושרו.

התקנות אושרו.

כן, בבקשה.

אנחנו מדברים פה על תיקון לתקנות דוחות שנתיים. התאגידים נדרשים לערוך את הדוחות לפי כללי ה-IFRS. לכן, המשמעות שכל פעם שהמוסד לתקינה בין-לאומית מפרסם כלל חשבונאי חדש הוא חל באופן מידי על התאגידים בישראל. מהניסיון שנצבר למדנו שלעיתים תקופת הביניים עד שהתקן נכנס לתוקף, הוא יכול להימשך מצב כמה שנים טובות. המצב הזה שחלק מהתאגידים מאמצים וחלק לא מאמצים וחברה יכולה להחליט שמתאים לה חשבונאית לאמץ תקן חדש ואחרות לא, זה מצב לא טוב. גם גילינו שברוב מדינות העולם אין את האימוץ האוטומטי ברגע שהמוסד הבין-לאומי קובע תקינה חדשה. לכן, אנחנו רוצים לעשות הסמכה לרשות חצי שנה לבחון – שהתקן לא ייכנס לתוקף והרשות תבחן. ואם היא באמת רוצה לדחות את האימוץ הוולונטרי ולהגיד שיהיה רק אימוץ במועד שנקבע על-ידי המוסד הבין-לאומי היא צריכה להתייעץ עם המוסד לתקינה ולקבל החלטה בהתאם. גם אז לרשות תישאר סמכות באופן פרטני לאפשר לגוף מסוים לדווח על-פי התקן החדש.

הערות?

עו"ד ענת פילצר, מייצגת את איגוד החברות הציבוריות. קודם כל, נודה על האמת. מדובר בהכבדה רגולטורית. המצב דהיום הוא שאם המוסד לתקינה חשבונאית בין-לאומית מוציא איזשהו תקן חדש, אז יש איזושהי תקופה שבמהלכה החברות יכולות להחליט וולונטרי אם הן מאמצות אותו, אם לאו. מעבר לתקופת המעבר הזו יש תקופה שהיא מחייבת ברמה החשבונאית משפטית שאז אין בכלל שאלה ואוטומטית התקן נכנס לתוקף. משמע, זה עבר בחינה בין-לאומית של המוסד שהוא המוסד הבין-לאומי לתקינה, ויש חופש שהמוסד מעצמו נותן לתאגידים לאמץ אם הם רוצים להיערך לזה מראש בצורה הדרגתית או לא.

באה הרשות לניירות ערך ובצורה פטרנליסטית אומרת: לא. אתם לא יכולים לאמץ או כן או לא. אני מחליטה שבחצי שנה הראשונה או כן או לא, ואחר כך בהתייעצות אני מחליטה אם כן או לא. ואני שואלת: למה? אם המוסד לתקינה חשבונאית בין-לאומית שהוא זה שמתקין את התקנים, הוא האינסטנציה העליונה, הוא מאפשר לתאגידים את החופש הזה, למה הרשות לניירות ערך נכנסת במקום שבו ממילא הבורסה גוססת, ממילא יש רגולציה עודפת, ממילא קשה לשרוד, ולהכביד בעולם שברור היום כבר לכולם שכדי שהבורסה תשרוד צריך לייצר הקלות ולא הכבדות?

המרכז לתקינה הוקם על-ידי לשכת רואי החשבון ועל ידי הרשות לניירות ערך. לשכת רואי החשבון בעצם התנתקה מהחשבונאות והסכימה לתת את הקביעה של כללי החשבונאות למוסד התקינה, ובגוף הזה מחזיקים 50-:50. בקשת לשכת רואי החשבון שלא יהיה כתוב היוועצות אלא המלצה. כי אם שני הגופים ראו שהגוף הנכון שמתקין תקינה חשבונאית בישראל הוא המוסד לתקינה, ראוי לא רק להיוועץ אלא לשמוע את המלצתה. נכון שבסוף הדרך הרשות לניירות ערך תוכל לעשות את ההכרעה הסופית. אבל אנחנו חשבנו שראוי שיהיה כתוב: המלצת המוסד לתקינה כי זה הגוף שהיום בישראל - - -

מה כתוב?

התייעצות.

וגם רק אחרי חצי שנה. בחצי השנה הראשונה הרשות לניירות ערך יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

רגע, אני יכול להתבלבל אם אומרים לי שני דברים יחד. מה ההבדל בין התייעצות לבין המלצה? מי יוזם?

היום אם הגוף שנותן היום את דעתו על כללי החשבונאות בישראל, כולל סוגיות שעולות ב-IFRS, זה הגוף שנותן, אז אם הוא ימליץ נגד הרשות לניירות ערך אולי תחשוב אחרת ולא תגיד: אוקי, למרות שהיא חושבת נגד - - -

אבל זה חובת ההתייעצות.

לא, זה לא.

ולכן, אנחנו חושבים שראוי לקבל את המלצתה ולא את ההיוועצות. אם זה נשאר כהיוועצות אז המשולש הזה של לשכת רואי חשבון - - -

מפריע לכם שיהיה כתוב בהמלצה?

כן.

אני חושבת שמשפטית אין כזו בעיה. אני חושבת שבחקיקה מתייחסים תמיד למונח התייעצות.

שרה, לא. בואי נחדד.

רגע, שניה. זה לא שינוי מבנה הבורסה, ולילי אבן חן לא פה – לא, לא בפרוטוקול.

בכל מקרה, הסמכות היא של הרשות. הרשות תיוועץ - - -

שניה, אני לא כל כך בקי בעברית. המלצה והתייעצות – התייעצות את צריכה לקבל את מה שמייעץ לך המוסד הישראלי לתקינה.

לא. גם לא בהמלצה וגם לא בהתייעצות.

בהמלצה, כן.

אני בסוף לא אבין מה שאני אומר. אם יהיה כתוב בהתייעצות כמו שכתוב בפועל אז צריך להתייעץ עם המוסד הישראלי לתקינה ולא חייבים לקבל את מה שהוא מייעץ.

נכון.

אם יהיה כתוב: המלצת המוסד הישראלי לתקינה, המוסד הישראלי לתקינה יכול להמליץ, אתם לא חייבים לקבל את המלצות.

נכון.

אם היה כתוב באישור המוסד הישראלי לתקינה רק אז - - -

נכון, אני מסכימה. אני רק אומרת שהמונח המשפטי הרגיל בחקיקה, לדעתי, זה התייעצות או אישור. אני לא מכירה בהמלצה.

הכול בסדר. אז אני מפריע לכם שהם מבקשים שיהיה כתוב בהמלצה? עם קשה המשפטנים. למה אי-אפשר ללכת פשוט עם העברית?

אם זה לא משנה אז למה כל כך אכפת להם שיהיה כתוב בהמלצה?

כי מה שקורה – יש גוף שיש לו שלושה צדדים: יש את המוסד לתקינה, יש את הלשכה ויש את הרשות לניירות ערך. ברגע שאת רק מתוועצת איתם, לשכת רואי החשבון נשארת בחוץ. לכן, ההצעה החלופית שלנו, אם לא תתקבל ההצעה שלנו לגבי ההמלצה, אנחנו מבקשים שהיוועצות תהיה עם המוסד לתקינה ועם לשכת רואי חשבון.

לא, לא. הלשכה היא חלק מהמוסד. אין שום סיבה שתהיה חובת היוועצות.

תבקשו אישור.

מה זה "תבקשו אישור"? אולי שהם גם יחוקקו ויתקינו תקנות.

שרה, בכנות, אני לא מבינה למה בארצות-הברית אין דבר כזה.

בארצות-הברית אין אימוץ וולונטרי, אין.

בארצות-הברית הרשות לניירות ערך לא אומרת את דברה על כל תקן IFRS של המוסד לתקינה. למה אנחנו צריכים להיות חריגים?

אני רוצה להגיב לכמה דברים. קודם כל, בארצות-הברית הפלח שתקני ה- IFRS רלוונטיים אליו - - -

איך הגעתם לארצות-הברית?

כי בארצות-הברית הדבר הזה לא קיים.

רגע, אני עוד לא בארצות-הברית. אני בקושי הגעתי עד לחוף הים פה. זה מפריע לכם שיהיה כתוב בהמלצה?

כן.

איפה הבעיה? מה אני לא מבין?

בסופו של דבר, כפי שאני מסתכלת על ההבנה של לשכת רואי החשבון לעניין הזה, ההמלצה מעבירה את הסמכות ואת משקל הכובד למוסד לתקינה. למעשה, זה מאפשר לו ליזום את התהליך הזה של האם כן לאמץ או לא לאמץ באימוץ מוקדם את התקן. הגורם הרלוונטי שאחראי בסופו של יום על הדיווח הכספי של תאגידים מדווחים בישראל ושל כל החברות שנסחרות בבורסה זו הרשות לניירות ערך, זה לא המוסד לתקינה. חשוב להדגיש ולומר שהמוסד לתקינה הוא אומנם מוסד שעוסק בסוגיות חשבונאיות, אבל עניינו של המוסד לתקינה כיום הוא התקנה של תקנים חשבונאיים לתאגידים שאינם כפופים לחוק ניירות ערך אלא לחברות שהן חברות פרטיות. גם העיסוק של המוסד לתקינה בסוגיות חשבונאיות שנוגעות לתקני ה-IFRS הוא עיסוק שבחלקו הוא תיאורטי ולא נוגע באופן עקרוני או ספציפי למקרה פרטני, ובסופו של יום הגורם הפרשני והאחראי לאכיפה זה עדיין הרשות לניירות ערך - - -

עו"ד פילצר סומך שואלת למה אתם מתערבים? מגיעים להסכמות, מה - - - ? נכון?

יש פה הרבה אי-דיוקים.

אחדד ואדגיש. זה לא עניין של: אנחנו מתערבים. צריך לזכור שהתקינה הבין-לאומית אומצה בישראל במקורה אכן כפי שהיא פורסמה. זאת אומרת, כל תקן שמפורסם על-ידי המוסד הבין-לאומי, באופן אוטומטי ללא מקום של שיקול דעת לאף גורם בישראל נכנס לתוך התקינה עצמה. המודל הזה הוא מודל מאוד חריג בעולם באופן רוחבי. ישראל היא מהמדינות הבודדות שזה המודל שקיים אצלה. במרבית המדינות שבהן תקני ה-IFRS הם התקינה הרלוונטית המחייבת עובדות בתהליך שנקרא אנדורסמנט כשיש שם תהליך מוסדר שסופו החלטה האם בכלל תקן ספציפי כן או לא יהיה רלוונטי ותקף באותה מדינה או באיחוד האירופאי ביחס לאיחוד האירופאי.

כמה זה מפריע לכם?

זה חבל. מאפס עד עשר - - -

היום אני הולך עם הרשות לניירות ערך. זה לא יום טוב - - -

מפריע.

אין היגיון.

אתם יכולים לוותר על זה?

לא.

אין היגיון - המצב הקיים שחברה יכולה להחליט. חברת אחת תאמץ, חברת אחת לא מאמצת. אין סדר, אין - - -

אני רק רוצה לסבר את אוזנו של היו"ר. הדברים האלה מקבלים ביטוי. זאת אומרת, זה לא שחברה אחרת מפרסמת באימוץ מוקדם וחברה שנייה מפרסמת לא באימוץ מוקדם. אם אני מפרסמת באימוץ מוקדם, ממילא התקן מחייב אותי לבצע השוואה. זאת אומרת, שהמשקיע בשום צורה ואופן לא מולך שולל, לא מוטעה.

זה לא מדויק.

אני מבקש להקריא את התקנה.

אפשר לפחות אולי להציע הצעת פשרה, כבוד היו"ר?

אה, בטח. פשרה – אני בעד.

יופי - שחובת ההיוועצות תחול מהרגע הראשון ולא בחלוף חצי שנה. אם הם כבר כופים אז היוועצות מהרגע הראשון.

זה נשמע פשרה.

לא, היא לא מדייקת בבקשה שלה.

לא משנה, אבל פשרה.

שניה. היוועצות ביום הראשון לא יכולה להיות כי איך שהתקן מפורסם - - -

אז ניתן לך גרייס של שבועיים.

רגע, תני לי להבין.

ההיוועצות לוקחת הרבה מאוד זמן כי מדובר בתקנים שחלקם - - -

אני רואה עלייך שאת לא מפא"יניקית. תשכנע אותך שרה שתסכימי.

כי שרה עורכת דין ואני רואת חשבון, ולכן חשוב לי לדייק בהקשרים האלה.

אז פניה של עורכת הדין לפשרות.

אני גם עורכת דין אז - - -

מצוין, לכי על זה.

הסיבה שפרק הזמן שניתן הוא תקופה של שישה חודשים זה המורכבות של חלק מהתקנים שלא מאפשרת היוועצות של תקופה כזו - - -

שישה חודשים את צריכה להיוועץ? אני מחזיקה ממך יותר מזה.

שישה חודשים אני צריכה לעשות תהליך בחינה.

זה המון זמן. אז תני לי פטור מפרסום דוחות בשש החודשים האלה?

לא.

קחו חודש, חודש וחצי. אבל לא יכול להיות ש - - -

את יודעת מה אורך של התקנים האלה.

בואו נתפשר, גם אנחנו ויתרנו.

אנחנו לא יכולים להתפשר בעניינים שלא מאפשרים.

למה? הנה, שרה אומרת לך שזה בסדר.

שרה היא לא רואת חשבון והיא לא מבינה את התהליכים שקשורים בלוחות הזמנים של בדיקה של משמעויות של אימוץ תקן.

חצי שנה את לא צריכה לבחון משמעות של תקן – זה הגזמה.

ה- IFRS-15לקח לנו שנה.

נראה לי שהפשרה מקובלת על שני הצדדים והיא ראויה. כבוד היושב-ראש, הפשרה התקבלה.

קבלו את הפשרה הזו, נו. טוב, אנחנו מקבלים את הפשרה.

אז אפשר לקבוע ארבעה חודשים עם סמכות להאריך במקרים חריגים? יש תקנים מאוד ארוכים ומסובכים.

את צריכה ארבעה חודשים לבחון תקן?

כן, זה לא עמוד אחד.

- - - עד ארבעה חודשים. יש לנו סמכות שלושה חודשים לאפשר לנו - - -

כן, בבקשה. אני מסיים את זה.

אם התקנה נשארת כך בהיוועצות אז לשכת רואי חשבון מבקשת שההתייעצות תהיה גם עם המוסד לתקינה וגם עם לשכת רואי החשבון כי אז המשולש של המוסד לתקינה, הרשות לניירות ערך, ולשכה משאירים אותה בחוץ.

בסדר. אני מבקש, זה לא יהיה בתקנות. אני מבקש כדרכי תתייעצו גם עם לשכת רואי החשבון. זה לא יהיה בתקנות.

בסדר.

אני מקבל את הפשרה הזו של - -

ארבעה חודשים וסמכות להאריך במקרים מיוחדים.

כן. בבקשה, תקריאי.

"

בתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010 (להלן – התקנות העיקריות), בפתיח, במקום "לפי סעיפים 17 ו - 36" יבוא "לפי סעיפים 17, 20, 36 ו - 36א".

בתקנה 1 לתקנות העיקריות -

(1) אחרי "בתקנות אלה – " יבוא:

""אימוץ מוקדם" – יישום בידי תאגיד של תקן דיווח כספי בין-לאומי שפורסם טרם מועד תחילתו המחייב, לפי תקנה 3א;".

(2) אחרי הגדרת "דוחות כספיים או "דוחות" יבוא:

""המוסד לתקינה" - המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות;".

בתקנה 3(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ולפי תקנות אלה".

"אימוץ מוקדם

3א.

הרשות רשאית לאסור ביצוע אימוץ מוקדם בארבעת החודשים הראשונים שמיום פרסום תקן דיווח כספי בין לאומי כמשמעותו בסעיף 20(ג) לחוק (בתקנה זו – התקן);..."

אייל, נוסיף בנוסח סמכות הארכה בטעמים מיוחדים.

של כמה זמן ההארכה?

של עוד ארבעה חודשים.

ענת פילצר סומך

אז את חוצה את השמונה, לא. אז את מטיבה את מצבך באופן יחסי. לא, לא. עוד חודשיים לחצי שנה. את לא יכולה להטיב את מצבך. זה פשרה, זה לא הרעת תנאים.

אבל השגרה תהיה ארבעה חודשים.

ענת פילצר סומך

בסדר גמור, ועוד חודשיים לחצי שנה.

ואז עוד ארבעה חודשים.

ענת פילצר סומך

לא, לא - כבוד היו"ר. הפשרה הופכת להיות הרעת תנאים.

טוב, חודשיים נוספים. בסדר, ניסיתי.

"...

במהלך ששת החודשים כאמור, הרשות בהתייעצות עם המוסד הישראלי לתקינה, תחליט האם לאסור ביצוע אימוץ מוקדם גם לאחר ששת החודשים שמיום פרסום התקן, ובלבד שפרסמה על כך הודעה באתר הרשות. .."

ענת פילצר סומך

גם פה ארבעה, שרה.

בסדר.

כן, יבוא ארבע.

לא. צריך להגיד במקום ארבעה, במהלך תקופת - - -

כן, בדיוק. במהלך תקופת ה - - -

ואז או ארבעה או ארבע פלוס שתיים.

נכון.

"

הרשות רשאית להתיר לתאגיד מסוים ביצוע אימוץ מוקדם גם אם אסרה זאת לפי תקנת משנה (א) או (ב), לאחר ששוכנעה כי אין בכך בכדי לפגוע בעניינם של ציבור המשקיעים.".

תחילתן של תקנות אלה, שלושים ימים מיום פרסומן.

כבוד היו"ר, רק דבר אחד. אם יש התייעצות עם הלשכה זה חייב לבוא בתקנה, אחרת איך יהיה סמכות? לא כתוב את זה בשום מקום.

הוא ביקש מאתנו, אבל לא בתקנות.

אנחנו מבקשים שההתייעצות עם לשכת רואי חשבון תהיה בתוך התקנה. היום אנחנו יושבים פה, מחר אנשים אחרים יושבים פה. אם זה לא יהיה כתוב, לא תהיה התייעצות.

כן, אבל אין בתקנות התייעצות עם רואי החשבון. אני הייתי מעוניין בזה. אתם צריכים להתייעץ איתם.

צריך לזכור שיש להם משקל מאוד משמעותי במוסד לתקינה ויושבים שם מספר רב של נציגים - - -

לא משנה. יש לי גישה מיוחדת ללשכות, ובמיוחד ללשכת רואי חשבון, ובמיוחד שמזמינים אותי לוועידה שלהם - לא, סתם. אבל צריך את ההתייעצות בגלל שעם כל הכבוד אתם יושבים ברשות לניירות ערך, הם נמצאים בשטח והם עומדים מול האנשים. אני מבקש את ההתייעצות איתם.

סיימת את ההקראה?

כן.

מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - מיעוט

נמנעים - אין

תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) (תיקון מס' ), התשע"ו–2016, אושרו.

התקנות אושרו.

אנחנו עוברים לתקנות הבאות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.