הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 372

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ו בשבט התשע"ז (22 בפברואר 2017), שעה 9:38

קריסת חוות מזור עקב הפרת התחייבות המדינה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

נורית קורן

איציק שמולי

יעל גרמן

שרן השכל

עמיר פרץ

גל דוידסון - ראש אגף הגנה על בע"ח, המשרד להגנת הסביבה

דלית דרור - יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה

פיאד טמיש - עוזר ראשי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, לשכת מדען ראשי, משרד הבריאות

יתיר שמיר - מנהל אגף, חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים

אור סיון - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות הטבע והגנים

עמוס רון - חל"צ - שמורת הקופים בע"מ

תמר פרדמן - מנהלת עמותת מקלט הקופים,

אנאבל זמיר - דוברת, מאבק הקופים בישראל

נטע יגר - עו"ד, אגודות צער בעלי חיים

יעל גרנבאו - רכזת פעילים

ענת רפואה - שמורת הקופים

סמדר ספקטור - פעילה למען בעלי חיים

ד"ר יוני יהודה - מנהל ביה"ס להתערבות טיפולית בעזרת בע"ח

כוכבית טבוך - מוזמן/ת

יהודית גידלי

עופרה ארגס - חבר תרגומים

קריסת חוות מזור עקב הפרת התחייבות המדינה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, 22 בפברואר 2017, כ"ו בשבט תשע"ז. קריסת חוות מזור עקב הפרת התחייבות המדינה. למה שאני אומר דברי פתיחה שלקוחים מכלי שלישי או רביעי, אני אשמע אותם מהמקור, יוזם הדיון חבר הכנסת איציק שמולי. נמצא איתנו גם השר להגנת הסביבה לשעבר לשעבר, ושר הביטחון לשעבר, - - - לתאר את כל התפקידים שהוא מילה, יכלה הזמן והמה לא יכלו. איציק שמולי בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש חבר הכנסת מרגי, וחברי כמובן השר לשעבר להגנת הסביבה עמיר פרץ. אני ביקשתי את הדיון. קודם כל אדוני היושב ראש אני רוצה להודות לך על קביעת הדיון, גם על זה שנושא בעלי החיים הוא ממש על סדר יומה של הועדה הזאת.

אם היית יודע את הצפיפות של לוח הזמנים שלי היית מבין.

אני מתאר לעצמי. וגם על כך שאתה קבעת באופן מאוד מאוד מהיר את הדיון הנוכחי, לנוכח המשבר הגדול.

- - - תקנות ביצי חופש.

זה לא בידינו. אני ביקשתי את ועדת החינוך להתכנס ולדון בסוגיה הזאת ולעשות את זה בדחיפות לנוכח החומרה של המשבר ודחיפותו. אין שום ספק, תיכף נוכל לשמוע גם מהפעילים, וגם מחברי הכנסת פרץ, את ההשתלשלות של העבר אבל אנחנו צריכים לא פחות להסתכל על העתיד ומה אנחנו עושים עכשיו עם כמה מאות רבות של גופים, שבאמת מדינת ישראל חייבת חייבת לקחת עליהם אחריות.

יש גרסאות סותרות לגבי מה היה סוג ההתחייבות ואיך היא ניתנה, ובסופו של דבר אני חושב שכרגע יש משבר, ואנחנו חייבים לקחת אחריות על ה-1,900 קופים שיש שם?

1,250 קופים.

1,250 קופים.

בסך הכל 1,900.

בסך הכל 1,900, שטוב שניצלו מהעינויים האלה של הניסויים. אבל עכשיו אנחנו מכירים את העובדות, מי שהחזיק אותם עד היום, אותו תורם, אותו נדבן באמצעות העמותה בעצם לא מוכן לעשות את זה יותר, ואתם יודעים מה, במידה מסוימת של צדק. התפקיד של הפילנתרופיה זה לא להחליף את המדינה, התפקיד של הפילנתרופיה זה לזרז את כניסת מעורבותה של המדינה לתחומים מסוימים. אבל אם אחרי כמה שנים המדינה עדיין אומרת, "1,200 או 1,900 קופים להחזיק אותם, להציל אותם זה לא העסק שלי", אני חושב שיש פה בעיה חמורה מאוד שצריכה להיפתר, לנו הפתרון מאוד מאוד ברור. מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות על האחזקה של הקופים האלה ולא אחזקה בתוך כלובים אלא אחזקה בתנאים נאותים, לשם אנחנו מכוונים.

צריך להבין, כל יום שעובר, אדוני היושב ראש, הקופים שם חיים מאיזה שהוא מישהו שזורק ארגז כרוב ועוד איזה פעיל שזורק 50 שקלים. זה לא יכול להחזיק לאורך זמן. מה רוצים, שיביאו את הקופים לפה לכנסת לשחרר אותם פה בתוך המליאה?

1,900.

באמת.

רק שלא יסתבר שהם משתלבים יפה.

איציק שמולי, היית צריך לחשוב על זה.

בתקציב מדינה של 400, 420 מיליארד שקל מישהו יכול להסתכל לפעילים המסורים האלה בעיניים ולהגיד "אין כסף להחזיק את הקופים"? באמת.

כן.

אני חושב שזה לא ראוי.

אני מבקש את רשות הדיבור לבקש בכתב במקום כל פעם לתת הערה שלא שומעים אותה בפרוטוקול.

אני חושב שזה לא צריך להיות כך, עמיר ואני, הצטרפתי אליו, הגשנו הצעת חוק שקובעת את זה שמי שצריך לקחת אחריות תקציבית על הסיפור זה כמובן המדינה ובסופו של דבר את המשבר הזה חייבים לפתור, ולפתור אותו מהר. אין לנו עוד הרבה זמן לחכות.

מהמשרד להגנת הסביבה נמצאים איתנו כאן מישהו?

כן. אני.

מיד. בבקשה.

רק עוד משפט אחד אם אפשר, תראו. אני יודע שגם מכל מיני כיוונים מצד הממשלה נזרקות כבר הצעות כאלה ואחרות של פשרה. אני חושב שצריך ללכת עם הכיוון הזה. אני חושב שצריכים להסתכל על המהלך הזה כמהלך של שני טקטים. בטקט ראשון להוריד את החרב מהצוואר תרתי משמע, גם מהצוואר של הפעילים וגם מהצוואר של הקופים, ואחרי זה כמובן למצוא פתרון לטווח הארוך.

חבר הכנסת עמיר פרץ.

אדוני היושב ראש, אין ספק שפרשת קופי מזור אחת הפרשיות היותר מעניינות בהתפתחות של היחס של מדינת ישראל לבעלי החיים בכלל ולאוכלוסיית הקופים בפרט. אני חושב שבסך הכל קצב ההתייחסות, הן המשפטית והן המוסרית, מדינת ישראל עברה כברת דרך. צריך לומר את האמת. ממצב שבו יש חוות ניסויים מוכרת, ובעצם בכל שנה ייצאה מאות קופים לצרכי מסחר, צריך להבין. אותן 500 קופות שהגיעו מן הטבע, הן הגיעו לצערי הרב, אי אפשר לכנות את זה בדרך אחרת, כגורם ייצוא. הן נלכדו והגיעו לישראל כגורם ייצוא על ידי גורם פרטי. הכל בצורה חוקית, אין שום דבר שנעשה כאן באופן בלתי חוקי.

אבל גם דבר חוקי שהוא לפתע הופך, איך לומר, מתנוססת המראה מול עיניך ומסתבר שזה פוגע בערכים אולי החשובים ביותר של היחס שלנו לבעלי חיים, ועובדה שאנחנו הופכים מדינה שבעצם הופכת המקום ששם מבצעים פעולות קשות מאוד מבחינת ההתייחסות של העולם.

זה לא שאנחנו נזקקנו להם כישראלים. זה לא שחסר כמה קופים במעבדות הישראליות, שגם על זה יש ויכוח, זה לא העניין. זה לא עכשיו מספר הקופים המצומצם שצריך להגיע למכון כזה או אחר. אנחנו הפכנו למרכז השיווק לניסויים של מרכזים ומעבדות, ספק אם מעבדות, חלק מהתחקירים הוכיחו שהמרכזים אליהם הגיעו הקופים האלה ברחבי העולם לא היו בדיוק מעבדות לצורך מחקר רפואי, אלא גם לצרכים אחרים.

לכן התמונה החוקית הלכה והשתנתה. צריך קודם כל לזקוף לזכותו של השר ארדן שקבע בפסיקה הראשונה, שצריך לטפל בעניין, ואכן בעקבות הפסיקה שהוא הנחה והייתה הנחיית מדיניות ראשונה, אני נכנסתי לתפקידי כשר להגנת הסביבה, כאשר יש הנחיית מדיניות לטפל בהם, לא יותר מכך.

בשלב הזה הגענו למצב שבו היינו צריכים להיות יותר אפקטיביים. אני מוכרח לומר שהיועץ המשפטי לממשלה וינשטיין היה גורם מאוד משמעותי ומאוד חיובי בתהליך, אף על פי שהלחצים המשפטיים היו לא פשוטים בכלל. אבל ביחד איתו ובאישור של בתי המשפט, נקבע שאותן קופות שהגיעו מן הטבע הן קופות שלמעשה האחריות עליהן במידה מסוימת הייתה אחריות שהמדינה חייבת א. שלא ייצאו אותן, ב. שלא יפגעו בהן, ובשלב מסוים אני, כחלק מהפעולות שלי גם ביקשתי מהחווה בבן שמן של הגברת תמר, העברנו חלק בהסכמה, ומתקציב המשרד. אני עוד הספקתי להעביר סכום, נדמה לי שמיליון שקל שהבאתי כדי שיצליחו להחזיק את הקופות שהגיעו לשם, מתוך כוונה ששלב אחרי שלב נצליח להעביר את - - -

ואז עמדה הסוגייה של אותם קופים, של קרוב ל-1,500 קופים שנולדו באותה חוות מזור, ובעצם החווה דרשה לממש את זכויותיה הכלכליות. היא אמרה "השקענו, יש לנו פריון בתהליך הייצור, אנחנו עכשיו רוצים למכור את התוצרת הזאת". מבחינת החווה הם הסתכלו על זה כרווח שמגיע להם בדין. צריך להגיד, הפסיקה המשפטית עשתה את ההבחנה הזאת. הפסיקה המשפטית לא הרחיקה ואסרה גם על השיווק ולכן נוצרה פה בעיה.

אז הגיעה יוזמה של חברים רבים, בראשם - - - יחד עם קבוצה נוספת שהגיעו אלי וסיפרו לי על תורם שמוכן להתחיל להיכנס לעניין. כמובן זה היה שלב ראשוני, זה היה שלב התחלתי מאוד, הרעיון היה בחיתוליו, לא היה ברור כמה התורם מוכן ללכת, האם הוא רק ירכוש את הקופים מהחווה וימנע את ההוצאה שלהם החוצה או גם ייקח עליהם אחריות נוספת. אני בהחלט ראיתי ברעיון הזה דבר באמת מפתיע ורעיון חיובי שצריך לתת לו את כל הגיבוי. אין לי ספק, מבלי חלילה לפגוע באיש מהשרים שבאו אחריי, בלי שום ספק, לו אני השר להגנת הסביבה, לא הייתי נותן בשום פנים ואופן לתורם הזה להרגיש שהוא נשאר לבד. לא הייתי משאיר בשום פנים ואופן את התורם הזה לבד. אני חושב שההשקעה שהוא השקיע במהלך הרכישה של הקופים היא השקעה בהחלט בסדר גודל מאוד גדול. אני מניח שאם היו נכנסים איתו למשא ומתן על שיתוף פעולה קבוע על איך מחלקים את ההוצאות השוטפות בין המדינה לבינה, אבל התחייבות בסיסית כל שהיא של המדינה הייתה ניתנת, כי אי אפשר לומר שהמדיניות מתורגמת בסוף רק להצהרות, אני לא מכיר את זה. אני, בכל תפקידיי כשקבעתי מדיניות כלשהיא, גם מימשתי אותה הלכה למעשה.

ואני אומר באופן מפורש, לא הושלם המשא ומתן, לא היה הסכם בין התורמים לבין המדינה בתקופתי, לא נוצרה מחויבות - - - רב שנתית, אבל מחויבות מוסרית, מחויבות של מדיניות, מחויבות של הכרה באחריות נוצרה גם נוצרה. ולכן אי אפשר לבוא בוקר אחד ולהגיד שאין רצף מדיניות, שאין רצף אחריות.

הנחתי הצעת חוק יחד עם חברים רבים, גם חברת הכנסת יעל גרמן, גם חברי איציק שמולי, הצעת חוק שפשוט קובעת שב-20, 25 שנים הקרובות תוחלת החיים של אותם קופים שנותרו כאן, המדינה תיקח אחריות על אחזקתם של אותם קופים וכמובן תיקח אחריות על אותן קופות שכבר נמצאות בחווה בבן שמן, אני חושב שזה נכון. אמנם מדובר בסכום קבוע שיכול להגיע לדעתי ל-2 מיליון שקל בשנה, 2.5 מיליון שקל בשנה גג, אולי פחות, כי אם תוך כדי החקיקה נבוא להסדר גם עם העמותה וגם להסדר עם התורם, אין לי ספק שיהיה אפשר לצמצם את זה לסכום יותר קטן מבחינת המחויבות של המדינה, אבל משהו כבסיס חייב להתקיים, חייב להתקיים בצורה חוקית, בהירה, נהירה.

אין לי ספק שהמהלכים שעשינו הם כל כך חשובים, הם מסר חשוב לכל מי שבאמת רואה בעניין של בעלי החיים חלק מהנורמות המוסריות שלנו וגם מסר חשוב לעולם. אבל אין שום סיבה שאחרי מאמץ כל כך גדול בסוף נישאר עם כתם שאני לא יודע איך נצליח להפטר ממנו. תודה.

תודה. חברת הכנסת יעל גרמן.

קודם כל תודה רבה לך אדוני היושב ראש, אתה תמיד נענה לבקשות הומניות. ותודה רבה לחבריי שמובילים את המאבק, לחבר הכנסת עמיר פרץ שמוביל אותו עוד מאז כהונתו כשר, וכמובן איציק שמולי, שכל דבר שקשור לבעלי חיים הוא תמיד נמצא בראש.

גם בני אדם. לזכותו ייאמר.

בני אדם יודעים לדאוג לעצמם, בניגוד לבעלי חיים.

השבוע הוכיחו לנו שלא, לא כולם.

קודם כל אני רוצה כמובן להצטרף אליכם ולדרוש ולבוא ולאמר שאכן, אני חושבת שאנחנו הוכחנו כאן בכל ההתנהלות עם קופי מזור, שקודם כל שמנו איזה שהוא תמרור לפני המדינה, ובאנו ואמרנו שזה לא לגיטימי לערוך ניסוים בבעלי חיים בצורה הזאת. למעשה הצלנו את הקופים. אז לאחר שהצלנו אותם, ולאחר דרך אגב שהם כבר עברו סבל רב, אז מה אנחנו רוצים עכשיו? להרוג אותם שוב מרעב? שזה מה שיקרה. הרי אם לא יהיה להם מה לאכול ולא יטפלו בהם, זה לא רק אוכל. זה גם טיפול.

גם תנאי ההחזקה הבעייתיים.

נכון. אז מה, אנחנו נהרוג אותם? אנחנו נעמוד מנגד ונסתכל איך הם גוועים ברעב, או ממחלות? זה לא יעלה על הדעת. לא מדובר בכסף גדול, מדובר פה בכסף קטן, ואני לא רוצה – אבל אם צריך אנחנו נעשה את זה שלושתנו ונוכיח איך כסף הרבה יותר גדול עובר לצרכים הרבה הרבה פחות חשובים מזה, יום יום, בוועדת הכספים, כל יום יש העברות כספיות. אז אני בטוחה שאפשר למצוא את - - - ואני סומכת עליך אדוני, שאתה תדע להניע את המהלך ולדרוש שמדינת ישראל תעמוד מאחורי מחויבותה כי יש פה גם מחויבות שלטונית.

תודה רבה. אפשר ישר לעבור למשרד להגנת הסביבה ולאוצר, ולשמוע, אבל זה לא יהיה נכון לדיון. אני רוצה לשמוע תיאור מצב. לכן עמוס, בבקשה. תן לנו תיאור.

אני אשמח לתת תיאור מאוד קצר של השתלשלות העניינים עד כאן. הקופים שנמצאים במזור לא יודעים שהם עומדים למות.

הם לא מרגישים?

לא, כי אנחנו ממשיכים לטפל בהם כאילו יש תקציב. ואין תקציב. אז לפני כחודש ערכנו מבצע גיוס מזון, אנשים טובים מכל הארץ הגיעו עם ילדים ומשפחות, והביאו טון וחצי של מזון. אבל אי אפשר לעשות את זה כל יום ואי אפשר להחליף את הפועלים שעובדים בחווה ומטפלים בקופים.

אני רוצה לומר, הפרשה התחילה לפני כשלוש וחצי שנים בעת כהונתו של עמיר פרץ כשר להגנת הסביבה. בעקבות פניות אלי ואל - - - אנחנו נענינו לקריאה של אנשים גם במשרד להגנת הסביבה וגם ברשות הטבע והגנים, למצוא פתרון. גם אני, גם ענת רפואה ועוד מספר חברים, הצלחנו לאתר תורם שהיה מוכן גם לפדות את הקופים, עשינו משא ומתן על הרכישה שלהם, וגם לממן תקופה מסוימת את שהות הקופים במזור, כדי לגשר על הפער בין מועד הרכישה למועד שבו אפשר יהיה לתת להם פתרון קבע.

אנחנו הבנו, מכל השיחות שנעשו עם המשרד להגנת הסביבה ועם רט"ג, שהתכנית שלהם זה לשכן את הקופים במקלט הקופים, באותו מקום מופלא שהקימה תמר פרידמן ושניתן להוסיף שם מכלאות או שטחים, חצרות, שטחים מגודרים שבהם ניתן לגדל את אותם 1,250 קופים שנותרו במזור. ונכון ש-650, בעיקר קופות, הועברו בתקופתו של השר פרץ ממזור למכלאת הקופים בבן שמן ומצבן מצוין. בתנאים טובים, תחת שמיים פתוחים, והלוואי וכל הקופים יכלו ליהנות מהתנאים האלה.

מה שקרה בינתיים, זה שקרוב למועד, עדי גיל, שחי בארצות הברית ונתן עד עכשיו למעלה מ-3.5 מיליון דולר לטובת המיזם הזה, מאותה עת, תקופה קצרה אחרי כן השר פרץ פרש מהממשלה מסיבותיו הוא, ומצאנו את עצמנו אחרי הבחירות עם שר חדש, אבי גבאי, שללא שימוע, ללא מחשבה, ללא התייעצות ולדעתי גם ללא הרבה תבונה, בוודאי ללא רגישות, החליט שהוא לא עומד במדיניות שנקבעה - - -

אתה מקפיד לומר "מדיניות", לא "התחייבות".

מחויבות.

רגע, אנחנו רוצים בסוף להביא סיכום שהוא קולע. לכן אני שואל שאלה מנחה.

אני אענה לך בדרכי הישרה והגלויה. אם התחייבות זה מכתב מסודר עם חותמת של המשרד, עם אישור של החשב הכללי, של אגף התקציבים, ושאומר לך "מחר אתה מקבל כסף", נייר כזה לא היה. אם התחייבות זה כמו שאני מבין התחייבות, שאתה יושב עם השר, ועם המנכ"ל, ועם העובדים הבכירים של המשרד, ועם העובדים הבכירים של הרגולטור, וכולם אומרים לך "זה מה שאנחנו רוצים לעשות", אני מבחינתי זה כמו התחייבות. כך אני פעלתי כשהייתי מנכ"ל משרד האנרגיה, וכשהייתי מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות, היה יושב איתי אדם ואומר "אני צריך ככה" וסוגרים. נרשם פרוטוקול או לא נרשם, זו התחייבות לכל דבר.

הסברת לי. תמשיך.

עכשיו אני ממשיך. הייתי בפרשת אבי גבאי. פרשה אומללה בתולדות המשרד להגנת הסביבה במאמר מוסגר, שר נורא ואיום מבחינת הבנת התהליכים - - -

זה הבנו בהקדמה הקודמת, תחסוך לנו.

אז אנחנו עוברים עכשיו למצב היום. המצב דהיום זה שב-31.12.2016 נסתיימה הקרן שהעמיד לרשותנו עדי גיל לצורך מימון הקופים. שנתיים שולם הכל מכיסו, הוא עמד בכל התשלומים, אדם יוצא מן הכלל, והודיע מראש שהקרן הזו מוגבלת. יש לו עוד דברים לעשות עם הכסף, אני לא נכנס למה. אני הוצאתי מכתב, אני ואחרים, היועץ המשפטי של החל"צ, הוצאנו מכתבים בערך אחת לשבועיים, לכולם. לשר להגנת הסביבה, למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, לראשי רשות הטבע והגנים הלאומיים שאחראים על הנושא, וראה פלא, תופעה חדשה במדיניות הציבורית במדינת ישראל – אתה שולח מכתב, ולא מקבל תשובה. אתה שולח עוד מכתב – ולא מקבל תשובה.

אני חושב שיש בטח חוק או נוהל שאומר שצריך לתת תשובה גם אם התשובה היא "בדקנו את העניין ומצאנו שאתה מדבר שטויות", "גרסנו את מכתבך כי מצאנו ש- - -". כלום. פשוט שום תשובה. זה לא להאמין. משרד ממשלתי שלם, כל הפקידים, אף אחד לא נותן לך תשובה, "דנו בעניין ומצאנו שאתה הוזה. לא רוצים לטפל בזה". משהו. שום דבר.

הפעם הראשונה שגילינו על הפליק פלאק הנורא הזה במדיניות של המשרד זה כאן בבניין הזה, בחדר ועדת הכספים של הכנסת שקיימה לפני כשנה, ב-15 למרץ 2016 דיון בסוגיית גורלם של קופי מזור ומה יהיה ההמשך, גילינו במהלך הדיון שהמשרד להגנת הסביבה לא עומד יותר מאחורי הסיכומים שלו, ושאנחנו צריכים ללכת ולחפש בעצמנו תקציב כדי לקיים את הקופים עוד 25 שנה. זה היה קו פרשת המים.

כל הדירקטורים באותה חברה לתועלת הציבור הבינו שהולכים למשבר מאוד גדול ושצפויות גם להיות תביעות אישיות נגדנו כמי שאחראים לקופים האלה, במסגרת היתרים שקיבלנו להחזקתם, וכתוצאה מזה אני, עבדכם הנאמן, נשארתי לבד באותה חברה לתועלת הציבור.

כלומר כרגע יש מצב, מדינת ישראל, אני לא זוכר את המספר אבל זה הרבה מיליארדים, נגד עמוס רון שמחזיק לבדו את הקופים, שבמקרה הוא כבר גמלאי שחי מקצבת נכות, ואני צריך עכשיו להתחייב למדינת ישראל שבמשך 25 או 28 השנים הבאות, שזו תוחלת החיים - - -

זה סימן לאריכות חיים, התחייבות כזאת, אתה יודע - - -

כל מה שאני רוצה זה שחברת ביטוח תיתן לי עכשיו פוליסה ש-28 שנה אני עוד אוכל לדאוג לקופים. אני מודיע לכם, כנראה, או לפי הרופאים שלי, כנראה הפרוגנוזה שלי לא כל כך טובה, שאני לבד יכול, על פי עמדת המדינה בבג"צ לשאת בעלויות ההחזקה של הקופים האלה שזה בערך 2 מיליון שקל בחלקה שלנו, במזור, ועוד בערך סכום דומה במקלט הקופים בבן שמן. אני את ה-2 מיליון שקלים האלה לא יודע להביא מהבית. מה לעשות. וגם אם אני אצטרך לאסוף תרומות, אני לא יודע לבד לאסוף 2 מיליון שקל תרומות בשנה. אני יכול להביא 50,000 שקלים, אני יכול לפתוח את האתר לביקור של בתי ספר ולגבות כמה שקלים מכל ילד שיבוא לראות את הקופים.

סליחה שאני עוצר אותך, אני חייב להגיד לך שהמסירות שלך נוגעת ללב ברמות אחרות. פשוט מדהים.

איציק, אני אספר לך מה אני עושה עבור הנכים, אז אתה תראה שאני לא עוסק רק בקופים. כי אנשים אומרים "מה, חיות, יש גם בני אדם שצריך לטפל בהם". אני מטפל באנשים שהמדינה לא יודעת לטפל בהם או לא רוצה לטפל בהם. מה לעשות, יש לי מחלה כזאת. אז עכשיו אנחנו עוסקים בנושא הקופים.

עמוס, אפילו אל תביע ספק ש- - - אני אומר לכולם, בבית שלי גרים ארבעה נכדים אבל גרים איתם חמישה כלבים וארבעה חתולים, ותאמין לי, המחנכים הכי טובים של הילדים שלי זה הכלבים והחתולים. הפכו אותם לאנשים הכי הומניים שאפשר.

עמיר, היות ודף הפייסבוק שלך זה אחד מאתרי המדיה האהובים עלי, אני עוקב, מכיר את הכלבים, ורואה איך אתה נהנה לטפל בהם.

אני חוזר חזרה לעניין הרציני שלנו. המדינה נתנה אתמול תשובה לבג"צ בעתירה שלא אנחנו הגשנו, הגישו 16 עמותות שפועלות למען בעלי חיים במדינת ישראל, כל העמותות החשובות. S.O.S חיות, תנו לחיות לחיות, אנונימוס - - -

כולן. הקרדיט של כולן.

ממש כולן. והתשובה, עומדת המדינה ואומרת "זה לא ענייננו. אנחנו לא התחייבנו, לא רק שלא התחייבנו, אנחנו גם לא מתכוונים לעשות שום דבר, כל האחריות היא על המשיב 4", שזה אני, "והוא צריך לדאוג להכל, אנחנו נעשה טובה וניתן פתרון ביניים לשנתיים", נכון, השמועות ששמעת, יש כזה, "אבל אחרי כן אנחנו לא רוצים לשמוע יותר שום דבר על הקופים. בעוד שנתיים אני לא יכול לתת אחריות שאני אהיה פה לטפל בהם.

עמוס, אני שואל שאלה כמי שנכנס לנושא בעקבות הדיון הזה בלבד. עלתה האפשרות הזאת שכל הקופים יעברו לשמורת טבע?

בן שמן.

כולם, או דווקא 650?

כולם.

אמן כן יהי רצון. זה כל מה שאני יכול להגיד.

הרציונל זה זה.

בשביל להעביר אותם אליה, אתה צריך - - -

נשמע את תמר.

אני רק אגיד את המשפט. כיון שאני הייתי שותף איתה במבצע של ההעברה הראשונה, זה אומר להכין את המתקנים המתאימים לפני שהם עוברים, כי ביער יש מקום. אבל צריך להכין תשתית ראויה.

אישורים והיתרים, נשמע את רשות הטבע והגנים. תמר בבקשה. תציגי את עצמך.

אני מנהלת מקלט הקופים, אנחנו עמותה בבן שמן, עמותה שפועלת כבר 20 שנה לשקם קופים, אם זה הקוף הראשון שמצאנו שישב במספרה כדי למשוך קליינטים ועד ה-650 קופות שהגיעו ממזור בעזרת המשרד להגנת הסביבה ב-2013 כבר התחילו.

ודפי המשוב שלהן מאז שהן עברו אליכם?

הכל עם V. יש להם אדמה לשחק איתה, אבנים לשחק איתם, שזה מה שמאפיין קופי מקוק, יש להם משחקים, לכל קבוצה יש את המשחק שלה. יש להם חיים שראויים לחיות. וזה בדיוק העניין, החבר'ה הנהדרים האלה, כל הפעילים הנהדרים שהצליחו להציל את הקופים הצילו אותם, אבל עכשיו הקופים חיים בצורה שלא ראויה לחיות. כשאנחנו מדברים כיום על רווחת בעלי חיים, אנחנו מדברים על LIFE WORTH LIVING, אחרת לא שווה לחיות. הם חיים שם בצפיפות נוראית.

אנחנו גיבשנו תכנית ביחד עם אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, איך להעביר אותם אלינו לשטחים שלנו ולתת להם חיים אמיתיים שהם ראויים להם. זה אמנם דורש תקציב של הכנת השטח, כמו שחבר הכנסת פרץ אמר שזה לוקח תקציב, ואחר כך תקציב - - -

תמחרתם את התכנית הזאת?

תמחרנו, הגשנו תכנית מסודרת.

תני לנו קצת תמונת מצב.

אנחנו מדברים על בסביבות 7 מיליון שקל לבנות את כל המתחמים ואחר כך החזקה שלהם בסביבות 3 מיליון שקל לכולם ביחד, כולל הקופים שיגיעו ממזור, כולל הקופים שלנו. יש לנו כבר את התשתית הלוגיסטית לכל הסיפור, את התשתית הניהולית לכל הסיפור. כך שזה הפתרון בסופו של דבר, היותר זול מכל פתרון אחר שאפשר לחשוב עליו. זה דורש עכשיו מהמדינה לקחת אחריות עד הסוף.

מסכנה, היא לא יכולה. זה כל כך כבד עליה. רשות הטבע והגנים, ספר לנו קצת מה חלקכם.

אני מנהל אגף בחטיבת האכיפה ברשות הטבע והגנים, אני עוסק בתחום. לגבי המצב היום, אנחנו בפיקוח גם אצל תמר במקלט באופן כללי וגם ספציפית על הקופים שנמצאים שם כבר מחוות מזור. אנחנו נמצאים גם בפיקוח על הקופים שעדיין נמצאים בחוות מזור ועורכים שם בדיקות שגרתיות, לראות שבאמת המינימום ההכרחי ניתן. ברור לגמרי שבראייה ארוכת טווח זה לא יכול להמשיך בסיטואציה הנוכחית. אני חושב שהשאלה פה, כפי שנאמר, אני לא מחדש כלום, היא מימונית. הנושא הזה נדון בלשכת השכר ואני אתן למשרד להגנת הסביבה לעדכן בנושא הזה. זה למעשה מה שמחכים אליו היום.

אין לכם משהו משלכם?

אני יכול להגיד את העמדה המקצועית שלנו, העמדה המקצועית שלנו היא כזאת שבאמת צריך ללכת למקלט הקופים, זה הכיוון הנכון, לשם זה צריך ללכת.

מה רט"ג מוכנים לתרום לזה?

מה אתם עושים למען זה?

לא, עושים כבר עושים. מה עם לתרום, האם היה דיון ברט"ג על זה שאולי תהיה הקצאה כלשהיא - -

עמיר יותר דיפלומט, הוא מרסן אותי. מה אתם עושים ליישום המדיניות הזאת? אתם לא גוף משקיף. אני רוצה לחדד את הדברים. אתם קמתם מכח חוק, יש לכם אמירה בסוגיות האלה. מי שמכיר אותי, אני נראה חסר סבלנות לגופי שלטון שבאים לפה ומתבטאים כמשקיף. אני לא אוהב את זה. יש פה בעיה שהתגלגלה לפתחה של מדינת ישראל והיטיב לתאר אותה השר לשעבר חבר הכנסת עמיר פרץ. אנחנו כולנו כריבון חייבים להתגייס למצוא פתרון למצב הנוכחי. ואם המדינה לא רוצה לעשות וגוררת רגליים, שתהיה אמיצה ותבוא להגיד שצריך להמית אותם. אני לא בעד. שתהיה אמיצה לפחות שתגיד שהיא רוצה לעשות את האיום ונורא מכל. אבל אי אפשר להחזיק אותם בתנאים כאלה.

אז חוות הדעת המקצועית אמרתי לפני דקה, באשר למימון, אמרתי, זה נדון בלשכת השר. אנחנו גוף מתוקצב בסוף, אנחנו לא מייצרים לעצמנו ולכן הבאנו את זה לפתחה של לשכת השר והנושא הזה צריך לקבל מענה. זה אגב נדון ברמות יותר גבוהות כמו שאתם יודעים.

אם היה נדון היה נגמר כבר. סמדר ספקטור בבקשה.

אני פעילה למען בעלי חיים מילדות ובמאבק נגד חוות מזור מתחילתו כבר 25 שנים. הנושא הכאוב בנפשי כפצע בפנים, והדרך בה הוא לא מטופל על ידי המשרד הממשלתי האמור להגן על הסביבה ובעלי החיים בכללם שערורייתי ומביש. לא ברור איך בכלל ניתנו האישורים לחוות מזור, וכעת כשכל מה שנותר לעשות זה לטפל בקופים שניצלו משיווק לניסויים אכזריים, גם כאן המשרד נחשף במלוא אזלת ידו. אני לא מתמצאת בפרלמנטריה ולא מבינה מדוע בכלל קיים המשרד להגנת הסביבה, אם לא כשמו כן הוא, להגן ולפעול למען מי שהוא אחראי עליו בתוקף תפקידו. במקרה זה לא מספיק שאינו פועל, אלא מתחמק מאחריות. בשביל מה הוא קיים? וחמור יותר, למה אזרחים ועמותות צריכים למחות ולפנות לערכאות כדי לאלצו ולמלא את תפקידו?

לאורך כל השנים חוות מזור הייתה כתם שחור על המדינה שלי, מדינה עבורה שילמה המשפחה שלי בדמים מחיר כבד מאוד. כעת למרבה הבושה גם בחו"ל יודעים על הדרך בה מתנער הגורם האחראי, משרד ממשלתי בישראל מטיפול בנושא. ואני מתביישת כבר 25 שנה, וכעת באופן מיוחד.

אני מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה לא את המקסימום, אלא את המינימום. לקחת אחריות ולהגיע לפתרון לקופים ניצולי חוות מזור ומהר. לכל ימי חייהם, ל-25 השנים הבאות. גדולתה המוסרית של אומה נבחנת ביחסה לבעלי חיים. אז בבקשה, אל תפקירו אותם לגורלם לרעה, עזרו לי ולנו להפסיק ולהתבייש, ותוכיחו לי שאני חיה במדינה שחוסנה המוסרי גורם לי לגאווה. תפקיד הארגונים ופעילי ומתנדבי בעלי חיים זה לא להחליף את המדינה. תודה.

תודה. אתם מכירים את מילות השיר וודאי, יש אנשים עם לב של אבן ואבנים עם לב אדם. אני רוצה לקחת דוגמה איך המדינה יודעת לטפל באבנים. אתם מכירים את הקרן לשיקום מחצבות? עזבו שזה קופים ואלה מחצבות, מה הרציונל? המדינה איפשרה את הפגיעה, היא צריכה לטפל. נכון, אין כאן התחייבות שלטונית כפי שהיטבת לבטא, חשב ומנכ"ל, אבל יש כאן התחייבות של המדינה. יש חובה מוסרית של המדינה. היא גרמה, היא אפשרה את הקלקול, היא צריכה לתקן.

אדוני היושב ראש, יש עקרון שאומר "המזהם – משלם", זה העקרון.

אנאבל בבקשה.

אני ממאבק הקופים בישראל. אתה מחייך, אני שמחה שאנחנו כאן מחייכים. אנחנו מה שנחשב הטראבל-מייקרים מהשטח, שפועלים למען הקופים כבר שנים. קודם כל חשוב לי בתור מי שמשמיעה את קולם של הקופים, לדייק כמה עובדות.

בפועל ניפדו לא 1,250 קופים, בפועל ניפדו על פי הרשומות 1,224 קופים ובגלל שמבחינתנו כל קוף הוא נשמה, חשוב לי לדייק זאת. דבר נוסף, אני שמחה שעמוס רון דייק, לגבי העניין של אין התחייבות, מאחר שגם יש הכרעת בג"צ בעניין הזה, לכן אין טעם בכל להתדיין ולנסות לקרוא על זה תיגר. מה שכן אנחנו אומרים, שמתוקף סמכותו של השר להגנת הסביבה, מתוקף תפקידו, מה לעשות – מוגדר שהוא אחראי על הגנת חיית הבר. זו התחייבות יותר ברורה ומחייבת מכל בג"צ שהוא.

הבג"צ לא הנחה אותו מה לעשות?

הבג"צ, בגלל שהעתירה הייתה על סמך התחייבות לכאורה מדינית שלטונית, נאלץ לדחות. אבל אנחנו כמובן מגבים את העניין שההתחייבות הזאת קיימת, ולא בכדי השר להגנת הסביבה חתום על שינויי תקנות שעוזרים לנו כאן לעשות מעשה. אנחנו מצפים, וגם אני אומרת את זה כאן, מנצלת את המיקרופון שהשר להגנת הסביבה לא עושה לנו טובה, הוא מחויב לכך, וככל שנצטרך להמשיך לזעוק גם אנחנו יודעים להיאבק יותר חזק מאשר בדיונים בכנסת. זה אחד.

דבר נוסף, אני יודעת שאולי הגישה הזאת לא תהיה כל כך פופולארית כאן בדיון, אבל חשוב שהיא תיאמר. יש מצב כזה שלנו הפעילים בשטח יש תחושה שהמיליונים שמרחפים מעל ראשם של הקופים, בסופו של דבר המלחמה היא לא בהכרח תמיד, לנו נדמה כי אנחנו מבינים מה קורה בשטח, נטו נטו על טובתם ורווחתם של הקופים, אלא גם ואולי בעיקר, על התחושה הזאת שמי שיזכה בקופים יקבל את הכסף. אז אנחנו רוצים להביע פה עמדה נחרצת, אנחנו דורשים מהשר להגנת הסביבה במסגרת השיקולים שלו על התקציב, ללא דיחוי להעביר את החזקה ואת האחריות על הקופים ועל הבטחת שלומם למקלט הקופים בבן שמן בטיפולה של תמר פרידמן. היא גורם שמהימן עלינו לאורך שנים, לא הייתה פה איזו קפיצה לרווחת הקופים, רק לצורך זה של להציל ולעשות כתבות בעיתונות ולספר סיפורים שבסוף אנחנו מוצאים את עצמנו, עם כל הערכה עמוס ויש לי הערכה, הדברים לא נסגרו עד הסוף. להגיד "דיברנו בדיונים", יש פה מדינה, אנחנו יודעים מה זה הסכם, אנחנו יודעים מה זה חתימה שלטונית וזה באמת לא היה וצר לנו על כך.

הדבר האחרון שנעשה זה להאשים אתכם בתמימותכם.

בדיוק, לא מאשימים בתמימותם, אבל לנו יש סיבות, שמולי - - -

בואו נשמור אנחנו על הנאיביות שלנו בעולם הזה.

אז זהו, אני ממזמן לא נאיבית לנושא מאבק הקופים ולא סתם הבאתי סימוכין, ואני לא רוצה להשתמש בהם. אנחנו מעדיפים שהאחריות הכלכלית, הנושא של כספים, לאן הולך כסף ולאן הוא מנותב, זו דרישה חד משמעית, תעבור מראש וללא דיחוי למקלט הקופים בבן שמן. תודה.

אבל אני מוכרח לומר לך דבר אחד, ללא היוזמה של עמוס והחברים האחרים, יכול להיות שהיינו במצב שכבר חלק מהקופים היו מוצאים באותם - - - לכל מיני חוות ניסוי. דווקא הכניסה של התורם גרמה לכך שלפחות נעצר העניין, ועכשיו תקענו יתד לפתרון הנדרש, כפי שאת מתארת. אני מצטער שאני לא שם, הייתי שמח להיות חתום על המשך המדיניות, אבל היוזמה שלהם היא יוזמה, נכון, את יכולה להגיד "אבל היוזמה שיחררה את המדינה", אני מבין מה שאת אומרת. אלא שהמדינה באותה עת על פי בג"צ, על פי היועץ המשפטי לממשלה, איפשרה לחוות מזור להוציא את הקופים, עשתה את ההבחנה. אם הם היו עושים את הפעולה הזאת, זה היה מאחורינו.

זה מנע בג"צ שהיה אמור להיות מוגש לפני שנתיים. אבל בסדר.

בואו נעשה שיתוף פעולה עכשיו במקום - - -

עו"ד נטע יגר.

אני מ"תנו לחיות לחיות". השאלה היום שבעצם עלינו להתמקד בה היא לא מי אחראי משפטית או מי אשם, יש מצב שנוצר בשטח ויש אך ורק גורם אחד שיכול לפתור אותו וזה המדינה, זה נאמר פה. אני רוצה להתמקד בשני דברים.

יש לנו ב"תנו לחיות לחיות" הערכה עצומה לעבודה של גל דוידסון מהמשרד להגנת הסביבה, היא ראש אגף להגנת בעלי חיים, גם לעבודה של בנדה, שהוא סמנכ"ל אכיפה במשרד להגנת הסביבה באופן כללי, גם במקרה הספציפי הזה של הקופים. כל הנושא של סגירת חוות מזור לא היה קורה בלעדיהם, בלי העמדות שהם הציגו במשרד להגנת הסביבה לאורך כל השנים מול כל השרים שהיו במשרד.

אנחנו כבר אחרי זה. אנחנו עכשיו בבעיה החדשה, היא חדשה ישנה.

זה היה חייב להיאמר. ועכשיו לפתרון. פתרון בסדר גודל של תקציבים כאלה זה לא בידיים של גלי ובנדה, זה צריך להסגר ברמה של מנכ"ל ושר הגנת הסביבה ושר האוצר, מצער מאוד שהם לא הגיעו היום לדיון, אנחנו מצפים לתשובות מהם בעבור פתרון קבע. לא שנתיים, כפי שהציגו בבג"צ, אנחנו צריכים פתרון ש הוא מקלט, לא חוות מזור. משהו בבן שמן, זה מקובל, גם תחזוקה, כל הנושא הזה. זה לא יכול להיות ארעי לשנתיים, פשוט מאוד נגיע לאותו מקום עוד שנתיים, נתכנס שוב ושוב נדון, למדינה יש חובה מוסרית לטפל בזה ואנחנו מצפים לתשובות.

אני רוצה לשמוע את המשרד להגנת הסביבה ואת האוצר.

רק עוד הערה קטנה. אני מקבל את מה שאת אומרת, נטע, צריכים למצוא פתרון ארוך טווח, אבל צריכים קודם כל לשים את הרגל בדלת. זה השיעור הראשון שמלמדים אותנו במפא"י. נותנים לך משהו לפתור את העניין, קודם כל בואו נביא כסף, גם אם זה לשנתיים הקרובות לתמיכה בטפול ובהחזקה של הקופים. זה לא פותר את הבעיה, - - -

המדינה - - -

לא, אני לא מנהל דו שיח.

אם אני אומר שאנחנו עכשיו נתנה כל הסכמה מראש בזה שיהיה פתרון ארוך טווח, אנחנו עלולים לדעתי לזרוק את התינוק עם המים ואני מצטרף כמובן להערתך לגבי גלי, נציגת המשרד לאיכות הסביבה, עשו לנו מעשה שלא ייעשה. שלחו לנו את אחת הלוחמות הכי גדולות למען בעלי החיים לוועדה. יש לי תחושה, ואת לא חייבת להגיב על זה, שאולי בחדר סגור היא הייתה אומרת לי שעמדתה כעמדתי. אז אני מבקש לא ליפול על השליח, כי אחת מנקודות האור בממשלה בכל מה שקשור לטיפול בבעלי החיים, זו גלי דוידסון.

תודה. המשרד להגנת הסביבה. מבחינתי כשנשלח איש מקצוע מהמשרד, מבחינתי - - - אני לא ממעט, לא משנה את תוקפו של הסיכום, לא משנה את הניסוח, לכן אני לא מוחה על זה שהשרים לא כאן. תארי לך שכל השרים היו מסתובבים רק בוועדות, מה היינו - - - גם הפתרון שהיה אז לא היה מתקיים.

אני - - -

לא, את לא חייבת לענות לי, זה הרהורים מהלב. בבקשה, המשרד להגנת הסביבה.

אני אתן ליועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.

לא, הסוגיה לא משפטית. דברי, תני לנו את הרקע ולאחר מכן - - -

את הרקע, אני חושבת ששרי לשעבר עמיר פרץ נתן. זה נאמר. ההשתלשלות של האירועים שבעצם במהלך שנים על גבי שנים פעלה חוות מזור כעסק כלכלי לכל דבר ועניין, בצורה חוקית עם היתרים מרשות הטבע והגנים, הופסק בעקבות עבודה מאוד מאומצת של המשרד להגנת הסביבה עם רוח גבית של הארגונים למען בעלי חיים. הצלחנו לעגן בתקנות את האיסור על ייצוא של קופים למטרות ניסויים.

במסגרת הזאת, בהתאם להנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, ניתנו - - - שנתיים הוראת מעבר שאיפשרו בעצם לחוות מזור לסגור את החווה, לייצא את הקופים ולהתארגן על סגירת החווה.

ומאז?

ומאז, מה שקרה זה שבמהלך אותה תקופה, אותה הוראת מעבר תמה ב-15.1.2015. במהלך אותה תקופה הקופות ילידות הטבע היו בלתי סחירות ובהתאם לזה המשרד להגנת הסביבה והמדינה דאגה ומטעמים מוסריים הכשירה שטחים עבורם במקלט הקופים, שזה המקום היחידי בארץ עם הרמה המקצועית והיכולת לתת לקופים את מה שהם יכולים. נרתמה לזה בצורה ראויה להערצה דוקטור תמר פרידמן, הקצתה לזה שטחים על חשבון הרבה דברים אחרים, במסגרת השטחים שהיו בתוך המקלט, והכשירה את השטחים בעבור הקופים, שבאמת שוב, היא הגורם המקצועי היחידי שיודע לטפל בקופים במדינת ישראל ברמה הזאת.

זה מה שעשה המשרד להגנת הסביבה בלי לצעוק ולתקשר, אבל זה מה שהוא עשה.

זה המקרה היחיד שהשר בא עם המחאה כדי שהיא לא - - - ולא תחשוב שזה משהו - - - פחדתי שיצלמו, יגידו קיבלתי אולי ממישהו משהו, הבאתי לה את הצ'ק ביד.

היה הסכם, היה טקס והיה שר שהיה מאוד בעניין ובאמת רצה לבוא ולראות את כל הדבר הזה ברמה האישית. במהלך התקופה הזאת של בעצם סגירת חוות מזור קמה חל"צ שמורת הקופים ששמה לה למטרה לקנות את הקופים ולטפל בהם עד אחרית ימי חייהם, מטרה שכמובן היא מטרה שברמה המוסרית מקסימה וראויה ויפה, שאני לא מכירה אדם שלא יסכים עם העשייה הזאת.

איפה שיפה וטוב - בסדר, אז נשאר לנו איפה שהלא יפה והלא טוב. מה איתו? המשרד להגנת הסביבה אני מדבר.

אני מגיעה למשרד. החל"צ ברגע הממש אחרון לקראת כניסת האיסור לתוקפו רכשה את הקופים האלה, כאשר לא הייתה התחייבות מהמשרד להגנת הסביבה, ויותר מזה, המשרד להגנת הסביבה לאורך כל הדרך, גם בסיכומים שיצאו, אמר שהוא תומך ברמה המוסרית בכל המהלך הזה, ברמה התקציבית הוא לא יכול להתחייב על העברת כספים לצורך המטרה.

הדבר הזה עלה גם בבג"צ, ובג"צ הכריע שלא הייתה הבטחה שלטונית ושהאחריות על הקופים נמצאת על חל"צ שמורת הקופים.

אני יכול לשאול שאלה?

אני יכולה רק לסיים - - -

אתן לך. קחי אויר בינתיים. יש לכם מבחני תמיכה במשרד להגנת הסביבה? אתם תומכים בעמותות, נכון?

כן. ברור שאנחנו תומכים.

מה התקציב של מבחני התמיכה בסך הכל?

באזור ה-3 מיליון שקל לשנה.

למה אתם עושים את זה בכלל?

סליחה?

למה אתם מחלקים תמיכות?

כי אנחנו רואים בעמותות - - -

אתם רואים בעמותות. אני לא בית משפט ולא טריבונל ואני שואל אותך שאלה. יש עכשיו לחוות מזור משבר הומני. כתם במצחנו. עוד מילים? אות קלון בפנינו. זה לא נושא שהמשרד להגנת הסביבה חושב לתמוך בו? בלי בית משפט? בלי התחייבות? בלי מספר תקנה תקציבית?

המשרד להגנת הסביבה כן, אני עוד מעט אעדכן בנוגע לתמיכה הזאת של המשרד, אבל אני רוצה כן להגיב למה שאמרת לגבי התמיכה בעמותות. התמיכה בעמותות, ה-3 מיליון שקלים האלה שמוקצים לתמיכה בעמותות - - -

זה מעט מבחינתי. זה כלום.

זה מעט, זה מסייע, יש עמותות שחיות על הכסף הזה. זה מטרה שאני נזהרת מכל משמר להגן עליה, ובשום פנים ואופן לא רוצה שייווצר מצב שייפגעו העמותות, כ-35 עמותות שנתמכות וחיות על הכספים האלה, - - -

גבירתי הנכבדה, את מבינה למה הפסקתי אותך ולא התאפקתי ושאלתי את השאלה? עכשיו קודם כל 3 מיליון ₪ זה לעג לרש, במדינתנו שבאמת אנחנו רוצים באמת לתת לחיות לחיות. אבל יש פה משבר, ומישהו חייב לקחת אחריות. אמרה ובצדק, זה שבית המשפט קבע מה שקבע, זה בגלל שבית המשפט העליון, לפי העתירה. העתירה הייתה האם המדינה התחייבה או לא התחייבה. אבל זה לא מנקה את המדינה.

אני אומר לך, מפה את תצאי לבוס שלך, לשר שלך, תאמרי לו בצורה חד משמעית, ואם הוא רוצה סיוע אני אשב איתו על הסעיפים והתקנות והעודפים, והתת ביצוע, מאיפה לקחת את זה. חייבים להסיר את החרפה הזאת מעצמנו, אין ברירה. אין ברירה, חייבים. זה דיון שחייב להיות עם תוצאות ולא יעזור כלום. משרד האוצר בבקשה.

אני רק רוצה להשלים.

הבטחתי לך. חשבתי שאסיח את דעתך, לא הצלחתי.

אם נותנים לי לדבר אני לא נותנת שייקחו לי את זה כל כך בקלות. בכל זאת, אחרי הדיון שהיה בבג"צ האוצר והמשרד להגנת הסביבה ישבו וחיפשו מתווה כיצד כן ניתן לסייע לפתרון לקופים. יש עכשיו בג"צ נוסף, בג"צ של כ-20 ארגונים. המשרד להגנת הסביבה ביחד עם האוצר הגיע לאיזה שהוא מתווה להעברת הכספים לטובת סיוע לקופים לשנתיים ומבלי לקחת - - -

לשנתיים ממתי?

לשנתיים, לא יודעת באופן מיידי, מעכשיו. ביצוע מיידי.

למה זה לא קרה עד עכשיו?

אני יכולה להגיד מה עכשיו קיים.

מתי התקבלה ההחלטה?

הנושא הזה נמצא כתגובה לבג"צ - - -

לא על חשבון ה-3 מיליון שקל. זה בנוסף.

לא על חשבון ה-3.

שום דבר לא יגע ב-3 מיליון של העמותות. המשרד ביחד עם האוצר מצאו מתווה שהאוצר שותף לו, של העברת כספים, ייעוד כספים לשנתיים, עבור הקופים, מבלי לקחת - - -

אני רוצה לשמוע על הפרוצדורות, מתי הכסף יוצא? בבקשה.

דלית, תתייחסי האם העובדה שזה שנתיים, כי יש תקציב דו שנתי ויכול להיות שבתקציב הדו שנתי הבא יהיה לזה המשכיות.

השר לא הצליח לקבל מהאוצר התחייבות ליותר משנתיים. זה לא אומר מה יהיה בעוד שנתיים. הגיעו להסכמה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, שהמדינה תעביר תמיכה לקיומם של הקופים בסך 2.207 מיליון שקל לכל שנה מהשנתיים הקרובות.

באיזו צורה?

המדינה, כשהיא נותנת כספים, יש לה פרוצדורות שמחייבות אותה, - - - לציבור. ולכן צריך מבחן תמיכה. מבחן התמיכה כבר מוכן וזה לא על חשבון כספי קרן צב"ח במשרד, ה-3 מיליון שנאמרו לארגונים, על זה ניהלנו מאבק קשה בתוך המדינה, זה לא על חשבון, וזה לא מעכב את הכספים האחרים שבקול הקורא שכבר יצא.

מבחן התמיכה יהיה להחזקת הקופים בחוות מזור בלבד או לגם החזקה בשמורה?

הנקודה היא לא איפה הם נמצאים. זה מבחן תמיכה לגבי ה-1,250 או 1,200 ומשהו שנמצאים, הללו.

ילידי השבי. האוכלוסייה של ילידי השבי.

רצית להוסיף?

לגבי איפה הם נמצאים, גם גורמי המקצוע במשרד תמימי דעים עם כל מה שנאמר פה, שמקלט הקופים הוא המקום הטוב ביותר והמתאים ביותר. זה לא מותנה בזה שזה יהיה בחוות מזור.

אלה בדיוק השאלות שאני שואל כדי לחדד. ואני ראיתי את התנועתיות פה כשדיברת. לו יצוייר שבמבחן התמיכה שכתבתם אותו וניסחתם, והבאתם לקו הידיעה שזה בשמורת הקופים, בסדר? היא לא יכולה היום לקלוט את כל הקופים.

לא כתבנו במבחן התמיכה שזה בשמורת הקופים. במקלט הקופים, אצל תמר. זה מיועד לקופים שכרגע נמצאים בחוות מזור, ה-1,250 שנמצאים בחוות מזור. עד לזה.

מה שמאוד מדאיג אותי שבשנתיים האלה שקיבלנו, זה פשוט ירדים את כולם עוד פעם. זה מה שקרה כש- - -

לא, אני לפני ההרדמה. אני אתן לך לדבר על העתיד. רבותיי, דוקטור תמר תקשיבי, אני שומע מהיועצת המשפטית, שכנראה שאתם תזכו בתמיכה הזאת.

לא, זה לא מה שאמרתי.

אם את אומרת שמורת הקופים - - -

לא, יש את מקלט הקופים - - -

מי הדוברת?

אני מחברה לתועלת הציבור שנקראת שמורת הקופים. אנחנו אלה שפדינו את הקופים, אנחנו אלה שמחזיקים אותם בחוות מזור.

אה, אתם מחזיקים אותם בחוות מזור. הבנתי.

ההודעה של המשרד להגנת הסביבה אתמול לבג"צ, אתמול אחר הצהריים, היא שהם יכולים לממן שנתיים את החזקת הקופים בחוות מזור, הם מוכנים, דרכנו, דרך הצינור שלנו, כלומר הם יעזרו לנו, וזהו. והם יותר לא רוצים לשמוע על זה.

עכשיו נדבר על העתיד.

מה שאני אומרת, אנחנו מברכים על ההחלטה הזאת, זה בהחלט מציל אותנו כי אנחנו כבר סופרים את הבננות האחרונות, אנחנו זקוקים לכסף הזה - - -

אני רק מצר על כך שאם לא היו עתירות, המדינה, הנה, אני אומר לך כמי שהיה שר בממשלה, אם לא הייתה עתירה לא הייתה תשובה ולא היה תקצוב לשנתיים האלה.

בוא נהיה מעשיים. מה שאנחנו בשמורת הקופים מצפים שיקרה מצד המשרד להגנת הסביבה זה שני דברים. מעבר למימון של השנתיים האלה שבמהלך השנתיים האלה המשרד יממן וידאג להקמת חצרות ל-1,250 הקופים שאנחנו - - -

תקופת המעבר הזו, התקופה שהם מסייעים בידכם תהיה תקופת מעבר להכשרה.

בדיוק. ואז, החל מעוד שנתיים, תוך שנתיים, וזה אפשרי, הקופים יעברו כולם מחוות מזור למקלט הקופים והמדינה, המשרד להגנת הסביבה, יתקצב שם את כל הקופים, את כל ה-1,900 – ה-650 שכבר שם וה-1,250 שיעברו לשם, עד סוף ימיהם, זה אומר עוד כ-25-30 שנה.

תודה. משרד האוצר.

אנחנו לא הצלחנו לקבל סכום נוסף ממשרד האוצר, רק את ה-2.2 האלה.

את רואה שפניתי ישר לשם. אני לא בא אליכם בטענות. אנחנו מכירים את הפרקטיקות. למה הערת הביניים? משרד האוצר, מה עשיתם כבר אמרה לנו. אני פונה אליך זה על דברים נוספים. המציאות היא כזאת, שבאיחור של שנתיים, אנחנו לוקחים עכשיו אויר, חמצן לשנתיים. בשנתיים האלה לא הייתי רוצה להגיע למצב שבשנה הבאה נעשה דיון נוסף או תהיה איזו עתירה, לא יודע מה יהיו תוצאות העתירה, ואני מקווה שהעתירה תעמיד את המדינה במקום הנכון, תבהיר לה מה תפקידה של מדינה ומה מחויבותה המוסרית, ואיך נושאים באחריות, גם לפשעי מדינה או לחטאי מדינה או לטעויות של מדינה. ואנחנו יודעים לעשות את זה כשיש לנו אסון טבע, יודעים לעשות כשזה חברה גדולה עסקית כלכלית שפשטה את הרגל ואזרחים רבים הולכים לשלם ממיטב כספם, המדינה קופצת ויודעת לסייע, להתערב, המדינה שלנו אחת המדינות הטובות בעולם בפתרון משברים ובעבודה בשעת חירום. בעבודה בשעת חירום אנחנו אלופים, יודעים לעבוד יותר טוב מכל מדינה אחרת בעולם.

שיטת הסופרטנקר.

ברגיעה כנראה אנחנו יותר מדי רגועים. האוצר, אני פונה אליכם. עשיתם מעשה נכון לתת את החמצן לשנתיים האלה. אני אומר לך שאני אדרוש בסיכומים, ואני אעשה ישיבת מעקב בעוד שישה חודשים כאן.

למה שישה?

שלושה? שלושה חודשים.

חודשיים.

רבע מהתקופה של המשבר - - - זה המון זמן? כמה זמן המשבר הזה?

יש לי בקשה ממך אדוני היושב ראש, בוא נשמע קודם את האוצר.

טוב, לא משנה. אני אדרוש בתקופה, להביא לממונים עליך למצוא את המענה, לא יעזור כלום, כל עוד הקופים האלה חיים מישהו יצטרך להחזיק אותם. בשלב ראשון צריך להכשיר, הפתרון האידיאלי היה שהשנתיים האבודות היו תקופת ההכשרה וההקמה וההתאמה, ובשנתיים האלה כבר היינו יוצאים לדרך המלך שהתקצוב השוטף, התמיכה השוטפת הזאת, הולכת. אני אומר לך מראש מה אני הולך לשים בסיכום.

אדוני היושב ראש אפשר הערה?

כן.

הרי למה דומה הפתרון הזה? למישהו שמחליט לממן מורים בבית ספר מבלי לבנות כיתות. אז מה, המורים מלמדים באויר? מה זה הדבר הזה? אם לא יימצא פתרון פה ל-7 מיליון שאיתם צריך להקים את אותם - - - אם זה יהיה אצל תמר, אם זה יהיה במקום אחר, אבל הערכת המחיר שדרושים 7.2 מיליון כדי להקים את התשתית. זה חד פעמי. אין ספק בכלל, זה בדרך כלל כסף, כמו שאמרת, אם יחפשו בעודפים, בחוסר מימוש, ימצאו מספיק כספים לעניין הזה. ואני לא רוצה להיות יותר מדי בוטה. אבל יש הרבה מאוד דברים מוסריים שאנחנו נפתור בעזרת השם כשנחליף את השלטון הזה, וזה יהיה אחד מהם.

לו יהי. אבל אל תתפטר. עד שישבתי איתך בממשלה, התפטרת.

בסדר. עכשיו אני אומר, אנחנו מבקשים שהאוצר יסביר לנו מה עושים עם בניית התשתית, כי דלית אמרה במפורש, לא יהיו חריגות, הם לא יתנו את הכסף לצורך בניית כלובים, רק לצורך מימון ההחזקה, כי זה מה שנקבע שם. אלה יהיו התקנות, ויהיה פה דבר מוזר מאוד. מה, ייקחו אותם כדי להנציח את הסבל בחוות מזור ששם קוף ליד קוף, שני קופים מחבקים אחד את השני כל היום? זה מוגזם, ממש מוגזם להיות שותפים למהלך העינויים עוד שנתיים, לא יכול להיות. חייב להיות באופק שגם המסע עינויים הזה מסתיים, וזאת השאלה.

משרד האוצר בבקשה.

באמת הייתה עבודה מאוד יפה של המשרד להגנת הסביבה מולנו ולכן גם באמת אנחנו מדברים על הקצאה של תקציב שכפי שנאמר כאן, שנים לא הוקצה תקציב תוספתי לנושא.

אנחנו כאוצר ממש לא מתנים את התקציב הזה באיזו שהיא דרך פעולה מסוימת. מבחינתנו, הדרך הכי מקצועית שהמשרד להגנת הסביבה רואה לנכון להפנות את התקציב, לשם הוא יקצה אותו. זאת אומרת התקציב יגיע על פי תחשיב שנעשה כמה מומש - - -

זה לא נכון. זה תקציב להחזקה. זה לא תקציב לתשתית.

היא צודקת, הדרישה צריכה לבוא מפה.

עזוב, אל תגיד לי "היא צודקת".

היא צודקת. אם המשרד להגנת הסביבה לא יציג בתכנית העבודה שלו את ההכשרה ואת ההקמה, היא לא תתקצב אותו. היא צודקת.

הבעיה היא לא של תכנית העבודה. הבעיה היא המשאבים לביצוע.

גבירתי היועצת המשפטית המלומדת, אם שמעת את הניואנס במה שאני אמרתי, משרד האוצר לא מתנדב ולא קופץ לתקצב פרויקטים שלא נדרשו. אם משרד הגנת הסביבה חושב שזה מחובתו לטפל במשבר הזה שנוצר, היה חייב להגיש זאת בתכנית העבודה לתקציב 2017-2018. לא נתחבא אחרי מילים יפות. אבל אי אפשר.

לא בגלל שהייתי השר שלהם, אבל אני אומר לך, אתה מדבר פה עם - - -

למה שלחו אותך, אם היה יושב פה מישהו אחר, סליחה על הביטוי, היו קורעים לו את הצורה.

אני מצטערת שבאתי.

מישהו צריך להזיז אתכם.

לא להתפרץ.

אדוני היושב ראש, אני באמת אומר לך שהנציגים כאן של משרד הגנת הסביבה, בוודאי היועצת המשפטית של המשרד, הלוואי והיו בכל מקום יועצים כאלה. לא הייתה בעיה שהצוות לא פתר לי. כשאני אמרתי שזאת המדיניות, פתרו. זאת לא הייתה המדיניות, אתה צריך להבין את זה. המדיניות השתנתה.

אני מדבר לשר, לא אליה. היא תיקח את הדברים לשר. הסיכום שלי ייצא לשר, לא אליה. כשאני פונה אליה, אני לא פונה אליה אישית.

אוקיי, בוא נראה איך פותרים את הבעיה של התשתית.

בוא, אני רוצה לסכם את הדיון. מישהו רוצה להוסיף?

ממשרד האוצר לא דיברה.

היא אמרה. אני חושב שהיא אמרה הכל.

לי יש שאלה לתמר. אני רוצה לדעת מי מממן היום את מקלט הקופים ובאיזה סכום, על מה אתם חיים?

מקלט הקופים, יש לנו מימון מכמה מקומות. חלק קטן מהמקלט פתוח לקהל, ויש כניסת מבקרים, שזה בעצם מה שמממן את עיקר הפעילות שלנו. את קופות מזור, את 650 הקופות, הגיע תקציב מעבודה קשה של גלי ב-2013, שמממן אותם לשארית חייהן, גם על זה אנחנו צריכים להיאבק כל שנה לקבל אישור מחדש ומה שמדאיג אותי, שוב, שהשר להגנת הסביבה לא ייתן את זה.

מה הסכומים תמר?

80 שקל לקוף לחודש. פלוס משכורת.

לא, מה הסכום.

בסביבות המיליון. יש חוץ מזה עוד 120 קופים בשלבי שיקום שונים - - -

מה סך כל התקציב שלכם?

מהמשרד?

לא. שלכם.

אנחנו - - - על 3 מיליון שקל. אבל יש עוד קופים - - -

אתם מאוזנים?

אנחנו חייבים להיות מאוזנים כי אנחנו עמותה אבל אנחנו חיים קשה מאוד מאוד.

אני יכול לשאול שאלה? תמר, אבל בכנות, מאז הפתרון שמצא השר עמיר פרץ, היה לך הידברות עם השרים שהחליפו אותו?

עם השר אנחנו לא מצליחים לדבר, אנחנו הולכים - - -

גם הנוכחי וגם זה שקדם לו?

כן. אי אפשר לדבר. אנחנו כן עובדים מול גלי שנותנת את הנשמה לנסות לתת פתרון, ויש לנו כבר תכנית שהכנו, הגשנו לאוצר, לאוצר יש את כל התכנית לכל החיים של הקופים, בפרטי פירוט. עכשיו מה שכן חשוב, שזה לא רק לתקצב. צריכה להיות פה לדעתי גם לקיחת אחריות על החיים של הקופים האלה. אם מחר שוב יהיה שר אחר - - -

ברור תמר. הבנו ואנחנו נתייחס לזה.

אני מציע לך אדוני היושב ראש, סיור בחווה. אני הייתי שם כמה פעמים זה אחלה דבר.

אין לי זמן. הרי אחד התפקידים, ועכשיו קצת חיוך, כי זה באמת נושא שלקח מאיתנו את החיוך. אחד התפקידים שגזל ממני את הסיורים, ואפילו בתור שר הייתי יוצא לסייר. התפקיד הזה מרוב בעיות בחינוך, בתרבות, בספורט, הוסיפו לו חוק צער בעלי חיים במנדט שלה וחוק ארכיאולוגיה, אין לי את הזמן אפילו להיות אבא ובעל ואח ובן. בואו, אני מקבל את ההזמנה, אני רק בא ואומר, פעם היה לנו שר אוצר שהוא שוחט ונשיא שהוא קצב. אני אומר את זה בהומור, אני אומר לכם תקשיבו, אני פה שנתיים, יושב-ראש ועדת חינוך תרבות וספורט שגם אמון על חוק צער בעלי חיים, ואני לא דרמטי – מי שמכיר אותי, לא תמצאו יציאות פופוליסטיות. לא נכנסתי לתודעה של הציבור, לא אחרי חודשיים בכנסת ואני 15 שנים בכנסת. ואני לא פופוליסט.

אתם חושבים שנושא חוק צער בעלי חיים מעניין מישהו בממשלה הזאת? כלום. לא מעניין. יש אצלי בשולחן הועדה את התקנות של ביצי החופש, מכירים את הסיפור הזה? כתבו אותם כי הביאו תקציב לעט ונייר, יש. כתבו אותם. עד עכשיו אף אחד לא מעניין אותו. את יודעת כמה דיוני תקציב היו על כל מיני זוטות וכל מיני סעיפים קואליציוניים והחליפו מזוודות? אף אחד לא מתקצב את העלות של ההסבה. לא מעניין צער בעלי חיים את אף אחד. תקציב תמיכות של 3 מיליון שקלים זה לעג לרש, אם הייתי יודע שעמותות יכולות להתקיים בלעדיו הייתי אומר תזרקו, תטיחו את זה בפרצופיהם של השרים, אל תקחו את התמיכות האלה". אני הייתי שר, אני יודע מה זה כששר רוצה לקבוע את מדיניותו או לממש את השקפת עולמו בתקציב תמיכות. אני יודע מה זה. שלא יספרו סיפורים. אני אומר לכם, אני אמחה, ואני אקבע ישיבת מעקב ואני לא ארפה מהנושא הזה עד שהנושא הזה יבוא לידי ביטוי. אני רוצה להגיע לסיכום.

אם אפשר רק לדעת מי מנהל את חוות מזור היום?

גבירתי אנאבל, תקשיבי, אם את חושבת שלא הבנתי את המסר בדברים הראשונים שלך, ולא הבנתי את הקושי ואת התסכול שלך, בחרתי לא להתייחס לזה בדיון היום. תודה. אז אל תנסי עוד פעם. אנחנו באנו לנושא ממוקד.

אנחנו באמת - - -

את רוצה לתקן את עולם מלכות שדי כרגע בדיון הזה, על הכתפיים של הקופים האלה שנמקים שם? גבירתי, אל תפריעי לי. הבנתי אותך כבר בסבב הראשון. אני לא שם. אני באתי לתת כרגע למצב המשברי שנוצר. אחר כך כשנסיים, תזמי דיון, בשמחה אני אתן לך. אם יש עוולה אחרת נטפל בה, אבל זה לא הדיון. הכי קל ללכת לאיבוד בדיון כזה, לטפל עכשיו בכל הנושאים שקשורים.

אדוני היושב ראש אם אפשר לומר לפני הסיכום דבר שאולי לא כל כך ברור בדיון הזה. אנחנו החל"צ שמורת הקופים שמחזיק את הקופים היום, תומכים תמיכה מלאה בלא הסתייגות בתכנית שעמיר פרץ בזמנו התווה.

הבנו בהתחלה. והבנו את זה.

לא, תשובה שלה.

זה תשובה גם לשאלה - - - אין לנו שום הסתייגות שהקופים יעברו לחזקת המדינה כפי שמופיע בהצעת החוק, או יועברו בתקצוב מלא של המדינה והכנה - - -

אתה לא רוצה אותם ב- - -

לבית שמן זה מקום יותר טוב מ - - -

תודה. הדברים היו ברורים.

מה שעמוס לא מתכוון, שהוא לא מתכוון להשאיר את זה ירושה לילדים שלו. אם מישהו רומז שהוא מתכוון.

אני הבנתי שזה תקוע לו פה כבר מהתחלה.

סליחה אדוני, הנושא הזה - - -

אני מזהיר אותך, אם לא תפקוד את הוועדה הזאת בתדירות גבוהה אני לא יודע מה אני אעשה לך.

אני רוצה שתדע, ואני רוצה שגם אתם תדעו. כשאני התחלתי לטפל בעניין, הנושא הזה היה עולה כל יום שישי על שולחן השבת שלנו, אחרי שהיינו גומרים קידוש, עושים ברכת המוציא, ועושים את כל הארוחה כהלכתה, וכל הילדים שלי רגישים לנושא בעלי החיים. אחד הילדים שלי אמר לי "תגיד לי אבא, למה לא תחלקו את הקופים, וכל משפחה שרוצה לתת תנאים מתאימים לקוף, שיהיו לו את התנאים ויוכיח שיש לו כלוב נכון ומתאים" אני ביקשתי לבדוק את זה. והווטרינרים אמרו לי שיש סכנה שיש רגעים שהקוף לא שולט במזגו ויכול חלילה להזיק אפילו לילד. אבל תדע לך שהעניין הזה היה כל כך רגיש שאפילו רעיונות מהסוג הזה עלו על שולחני, לא כשר אלא כאבא.

ובנימה אישית, נהניתי מישיבתו של עמיר פרץ לשמאלי. לא רק דברי הטעם, אלא גם המנהג הזה להחזיק ביד, תוך כדי שמדברים. נורית משפט לפני הסיכום.

אני מתנצלת שלא הייתי כל הדיון, הייתי בוועדה לבחירת שופטים, כולם מצלצלים, לא מפסיקים. אני רוצה לומר שאני בזמנו הייתי שותפה, עבדתי בדיוק עם השר גלעד ארדן וניהלתי את המשרד באותה תקופה כשהוא התחיל עם חוות מזור, להוציא את הקופים שעשו עליהם כל הזמן ניסיונות. מצער שצריך לדון במחיה שלהם, אבל אני חושבת שהפתרון שבאמת הם יעברו לחיות בטבע פחות או יותר, ביער בן שמן, זה הדבר הנכון ביותר, אני תומכת במה שאתה עושה, אדוני היושב ראש. כל הכבוד למי שהעלה את זה כהצעה לסדר.

הועדה מודה לחבר הכנסת איציק שמולי שיזם את הדיון, לחבר הכנסת השר לשעבר עמיר פרץ שבא ותרם רבות לדיון, לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון, הועדה מודה לכל הפעילים והעוסקים במלאכה.

הועדה רואה בחומרה את הפרת ההתחייבות שניתנה מצד המשרד להגנת הסביבה לתמיכה כלכלית וטיפול בקופי מזור - - - ניסיון המדינה להתנער מאחריותה המוסרית והחוקית לחיי הקופים, זה תפקידו ואחריותו - - - של המשרד להגנה על הסביבה.

הועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה ולמשרד האוצר להחיש את הפתרון התקציבי לתמיכה בקופי מזור. הדעת אינה סובלת כי האחריות לשלומם - - - של הקופים תיפול על כתפי פעילים, מתנדבים מסורים ככל שיהיו.

בטווח הארוך הוועדה תומכת במעבר הקופים למקלט הקופים בבן שמן, דבר שיצריך הכשרה והתאמה של תנאי השטח במקום - - -משרדי האוצר והגנת הסביבה תקציב חד פעמי להקמה והכשרת שטח ייעודי.

הוועדה מבקשת להימנע מפתרון של חקיקה בשלב הראשון, אך לא תירתע מלעשות כן במידה ולא יימצא פתרון למשבר. הועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה להכין תכנית ביצוע והתמודדות לקראת פתרון מלא של המעבר של כל הקופים למקלט הקופים. הועדה מבקשת ממשרד הגנת הסביבה לקבל את התכנית הזאת על מסמך כתוב תוך 45 ימים לוועדה. הוועדה תקיים דיון חוזר בטווח של בין 60 ל- 90 יום. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:52.