הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 194

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017), שעה 14:10

עולים חדשים בעסקים קטנים - הכשרה וקליטה - לציון יום העסקים הקטנים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

עודד פורר

ניר בן-אהרון - מנהל תחום בכיר, מאקרו, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

ענת אברג'יל - מרכזת יזמות, משרד העלייה והקליטה

בני חזן - מנהל מט"י חולון,

גולן טובי - מנכ"ל, מט"י ירושלים

הלה נויבך - יועצת משפטית ומנהלת רגולציה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אליהו זנו - מנהל תעסוקתי, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

ולאדי שוביק - נציג, התאחדות יוצאי אוקראינה

ליאנה גולדנברג - מהנדסת ייצור

סרגיי גולדנברג - בעל עסק פרטי

יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ

יגור ויזנר - צלם באינטרנט, businesslife TV

רוסלן קוטליאר - סמנכ"ל ערוץ באינטרנט businesslife TV

עמשו יעקב - מוזמן/ת

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לבה-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בבישראל

איציק לב ארי - שדלן/ית (ענבלים כ.ו סחר ומלונאות בע"מ), מייצג/ת את לבה-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

רומן סוקולוב - שדלן/ית

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

עולים חדשים בעסקים קטנים - הכשרה וקליטה - לציון יום העסקים הקטנים

שלום רב לכולם. התכנסנו היום במסגרת ציון הכנסת את יום העסקים הקטנים, ובמסגרתו אנחנו דנים בנושא עולים חדשים בעסקים קטנים, הכשרה וקליטה. הנושא מאוד חשוב, כיוון שאחד התחומים המשמעותיים התורמים להצלחה וקליטת העלייה היא קליטה בתעסוקה ובעסקים קטנים, זהו תחום שעם הכשרה מתאימה ניתן להשתלב ולהצליח בו גם במדינת ישראל. מי שהיה לו ניסיון, והיו לו עסקים, גם פה ניתן להצליח.

זו פעילות ציונית התורמת במקביל גם לעולים עצמם ולתמיכה כלכלית של המדינה. הובא לידיעתי כי בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית ואיגוד המוסכים מתחיל השנה מיזם שנקרא "גשר תעסוקתי", שמטרתו לעודד עלייה תוך הכשרה לתעסוקה עוד בחו"ל, טרם העלייה, עם הבטחה להשמה בארץ. אני מברך על כך, נשמח לקבל פרטים אודות פרויקט זה. במהלך הדיון אבקש לקבל נתונים נוספים בנושא מנציגי משרד העלייה והקליטה, משרד הכלכלה העוסקים בתחום.

נמצאת כאן חברת הכנסת טלי פלוסקוב. אנחנו שמחים גם שנמצאים כאן נציגי משרד העלייה והקליטה וגם משרד הכלכלה, וכמובן גם מנכ"ל איגוד המוסכים. חברת הכנסת את רוצה להתייחס בשלב זה?

אני אגיד כמה מילים. תודה אדוני היושב ראש, אני חושבת שבאמת דיון בוועדת העלייה וקליטה בנושא של עסקים קטנים הוא די חשוב כחלק מהיום שקורה היום בכנסת. הייתי בבוקר בפתיחת השדולה לעסקים קטנים, שהרבה חברי כנסת לקחו בה חלק, שפה אני רואה קצת פחות, בתקווה שעוד יגיעו. אבל זה שהנושא הזה הוא חשוב, בעיני זה בכלל סוג של עתיד מדינת ישראל, כולנו מבינים את זה טוב מאוד, מה גם שאם אנחנו מדברים על כל הנושא הקשור לעסקים קטנים ובינוניים, אני בכלל חושבת שפתרון של אנשים בגילאי חמישים פלוס בעסקים הקטנים הוא הפתרון האידיאלי, ואם אנחנו מסתכלים על אנשים שרוצים למצוא את עצמם כמה שיותר מהר במדינה הזאת ולהפוך ולהרגיש חלק מהמדינה, זה העולים החדשים וזה גם כן חלק מאוד משמעותי בכל מה שקורה בכלכלת מדינת ישראל.

אני רוצה להגיד לכם בכלל שלפני כחודש יזמתי מפגש של בעלי עסקים, או שמי שרוצה לראות עצמו בעל עסק במדינת ישראל בין העולים החדשים. התכנסנו בבית קפה בתל אביב, עשינו את זה לא פורמלי, לא בכנסת, לא בוועדה, אלא בקבוצה לא פורמלית, ששם הרגשנו מספיק נוח לדבר עם מה אנשים מתמודדים. אחד מהם היה רואה חשבון שמלווה עסקים כאלה, ושמענו מצד העולים עם מה הם מתמודדים, ומצד רואה החשבון איך אפשר להתמודד עם כל הסוגיות האלה ואיפה יש דברים שעדיין, בוא נגיד, לא מספיק נגישים על ידי המדינה.

התברר שהנושא הזה של עולים חדשים בעסקים, הוא נושא שזקוק לטיפול נקודתי. גם על ידינו כוועדה, וגם בעיני כעבודה של משרד העלייה והקליטה וגם כעבודה של משרד הכלכלה.

אגב, אני רוצה להגיד לכם שדיברתי עם שר הכלכלה שנכנס לא מזמן לתפקיד, והוא מאוד מאוד קשוב לנושא, ומוכן להירתם לעזרה לעולים חדשים שחושבים לפתוח עסק בארץ.

אחד מהנושאים ששמעתי, ובמיוחד גם היום אחרי השדולה וגם לפני שבוע שישבתי בשדולה של נשים בעסקים, תראו כמה דברים סביב הנושא הזה, סביב העסקים הקטנים במדינת ישראל. הבנו שבכלל לפתוח עסק ולנהל את העסק במדינת ישראל זה לא קל, וכשאנחנו מדברים על עולים חדשים, על אחת כמה וכמה לא קל.

מצד אחד קשיי שפה, ומצד שני דברים שקצת שונים מהמדינה שהם מכירים, אני זוכרת את עצמי אמנם זה היה לפני 25 שנים, אבל הגעתי למדינה חדשה עבורי, הבנתי שיש הרבה דברים שאני לא מכירה בה, ושצריך ללמוד אותם עכשיו כאן. אז בוודאי ובוודאי אשמח לשמוע, ואני מאוד שמחה שיש פה נציגים של משרדי הממשלה שיתנו לנו, ואני באמת מעריכה את העבודה שאתם עושים בנושא הזה, אני קצת מכירה אותם ואני גם יודעת שיש דברים שאני לא מכירה, ואני מאוד שמחה שיש פה, אמנם לא הרבה, אבל יש פה כמה נציגי ציבור שגם מסתובבים ומעבירים את הדעות בנושא הזה, ואולי יצאו לנו כמה בשורות מכאן, ואולי כמה סעיפים מתכנית העבודה שאפשר לבנות כדי בעתיד לעזור לעולים חדשים להשתלב כעצמאים במדינת ישראל. אז אנחנו נשמע עכשיו דברים, אני אשמח ותודה לכל מי שהגיע. אולי לא הרבה, אבל הגיעו. וזה חשוב.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הוועדה. אנחנו רוצים קודם כל לקבל גם נתונים וגם לשמוע על הזכויות של העולים, מי זכאי לתנאים שנותן משרד הקליטה. קודם נתמקד במשרד הקליטה ולאחר מכן נלך למשרד הכלכלה. חשוב מאוד שבמשרד הקליטה תציגו לנו, כי העולים בדרך כלל, אני מסתובב בשטח ואני אומר להם על הזכויות הקיימות בעניין עידוד עסקים ויזמות בקרב עולים חדשים. יש שאומרים לי שהם לא יודעים על זה, אני רוצה לדעת איך אתם פועלים בעניין הנגשת והעברת האינפורמציה על הזכויות שלהם, וכמובן גם החובות. נשמע את נציגת משרד העלייה והקליטה, ענת אברג'יל, מרכזת יזמות במשרד. בבקשה.

שלום לכם. משרד הקליטה מסייע רבות מזה המון שנים לעולים חדשים ותושבים חוזרים לפתוח עסקים ולעסקים קיימים, לבסס אותם ולהרחיב אותם. בשנת 2016 התבשרנו על כ-4,500 יזמים שקיבלו סיוע ממשרד הקליטה. רק ב-2016. מתוכם, נתון מאוד יפה שאת זה רואים דווקא בקרב העולים החדשים, אחוז מאוד גבוה של נשים, 74% נשים פתחו עסקים מקרב העולות החדשות ב-2016, לעומת הגברים, 26%, בסך הכל שזה נתון מאוד יפה. מה גם שרואים שבקרב נשים עולות לעומת הוותיקות, נשים פותחות יותר עסקים בקרב הנשים העולות.

לגבי מה שביקשת לשמוע, איך אנחנו מפיצים את הבשורה שלנו ואיך מגיעים, משרד הקליטה לפני כשלוש שנים יצא ברפורמה חדשה שבה אנחנו מנגישים את השירות עד לבית הלקוח, דהיינו העולה החדש או התושב החוזר, אנחנו מטפלים גם באוכלוסיית תושבים חוזרים, אפשר לפגוש אותם גם בלשכה עצמה, שזה חדש אצלנו, יועץ מטעם משרד הקליטה, יועץ עסקי יושב בלשכות פעם בשבוע ומפנים אליו לשם, הוא מגיע לספקים שאתנו בהתקשרות, מרכזי מעלות, מרכזים עסקיים לעולים ותושבים חוזרים, חלקם זה מט"י, רובם פה מכירים, ועד בית הלקוח, זאת אומרת בית קפה או איפה שנוח לו.

הרעיון הוא שזה יועצים שבשטח שמנגישים את השירות, אנחנו נותנים סל שירותים מאוד רחב, מה שמוכיח את עצמו עוד המון שנים, זו המעטפת שהם מקבלים, שרידות העסקים בקרב עולים היא מאוד גבוהה בזכות המעטפת שהם מקבלים, זה משלב הרעיון עד שלב המימוש של הרעיון, זאת אומרת הם מקבלים בהתחלה מיפוי עסקי, אחר כך עוברים למודל עסקי ואם ההיתכנות הולכת וגוברת מגיעים לתכנית עסקית. יש הלוואה בקצה של עד 125,000 שקל, אפשר לקבל אותה בשתי פעימות, בתנאים מסוימים שלא ניכנס אליהם כרגע, וכמובן 20 שעות של ליווי מנטור עסקי, שזה מאוד מאוד תומך וחשוב לעסקים.

השנה נתנו כ-15.5 מיליון שקל הלוואות, ב-2016, בסוף בקנה מתוך 4,500, השירותים נחלקים חלק למודלים, תכניות עסקיות, יש כאלה שפותחים עסקים ללא תכנית עסקית וגם ללא הלוואה, וגם על זה אנחנו עושים כרגע איזה שהוא סקר שבימים הקרובים יתפרסם ושם אנחנו גם - - - את פתיחת העסקים, כי לפי הסקר הגענו ל-1,100 עסקים שנפתחו בשלוש שנים בקרב העולים החדשים והתושבים החוזרים.

השנה נתנו ל-217 יזמים הלוואות. הוגשו 418, מתוכם אושר ל-217. למה? כי יש איזו שהיא בירוקרטיה שבכל אופן יש לנו עוד מחליט, שזה הבנק, וכמו שאתם מבינים הבנקים לא ששים לתת לכל עסקי המזון כל כך מהר.

מה סכום ההלוואה?

125,000 שקל.

אז אין מענקים? חשבתי שזה מענק.

רגע, במענקים ניגע אחר כך. כרגע זה הלוואות. המענקים מוגשים לאוכלוסיות מיוחדות. דהיינו, יש לנו מענק של העתקת עסקים, מענק חדש מאוד מכובד ויפה בגובה של 50,000 שקל, אבל זה רק לאוכלוסיות של צרפתים, בלגים ואוקראינים, וזה בתנאי שהם מעתיקים את העסק שלהם מחו"ל אלינו לארץ. ואלה שמוכיחים לנו, יש לנו מספר קריטריונים שמוכיחים שהיה להם עסק, והם מקימים את אותו עסק בארץ, הם מקבלים מענק בסך 50,000 שקל. וכאלה נכנסו לנו השנה, קיבלו 22 יזמים כאלה שהעתיקו את העסקים שלהם AS IS, את אותו עסק כאן לארץ.

כמו כן יש לנו מענק למי שמקים עסק בירושלים. גם מיוחד. גובה המענק הוא עד 43,000 שקלים ואין מניעה לקבל גם וגם. זאת אומרת, את אותו עולה שהגיע מאוקראינה והעתיק את אותו עסק לירושלים, יוכל לקבל גם 43,000 שקלים וגם את ה-50,000 שקלים. זה לגבי מענקים ותמריצים.

מה תנאי ההלוואה של ה-125,000 שקל, מה אחוז הריבית שהם צריכים להחזיר?

אוקיי. ה-125,000 שקלים זה לשש שנים, כאשר שנה ראשונה היא גרייס, משלמים רק את הריבית, הריבית היא 1.75% שזה באמת - - -

לא צמודה, 1.75%?

לא, פריים פלוס 1.75%, עם ערב אחד. זה התנאים של ההלוואה.

מי זכאי? את יכולה להסביר לנו?

כן. בהחלט. עולה חדש זכאי, כל עולה שמגיע ארצה במשך 10 שנים, מגיל 21 עד גיל 62, זה עולה חדש. לגבי תושב חוזר, כל תושב חוזר ששהה בחו"ל לפחות שלוש שנים והגיע ארצה, הוא זכאי לשנתיים של זכאות ביזמות עסקית. אז עולה חדש לעשר שנים, ותושב חוזר אותה זכאות רק לשנתיים, ובתנאי ששהה לפחות שלוש שנים בחו"ל. זה לפי הגדרות של משרד הקליטה.

ויוצאי אתיופיה 15 שנים, זה גם מגיע בכיוון הזה?

אז ככה, יוצאי אתיופיה, בסיכום עם משרד הכלכלה, עד 15 שנה הוא מקבל אצלנו את השירותים. קודם לכן, למעט הלוואה, שזה עד 15 שנה, כל השירותים שציינתי, מודל עסקי, תכנית, ליווי, הכל, הוא היה מקבל ללא הגבלה של זמן, ובתנאי שהוריו עלו ארצה משנת 1989, מהעלייה הראשונה. היום זה שונה, כל השירות שאנחנו נותנים לעולים חדשים ליוצאי בני העדה, הם אך ורק לעד 15 שנים בארץ. היתר עובר למשרד הכלכלה.

יש עוד תכנית מאוד יפה שנקראת BIZ.IL שזה השירות שאנחנו מעניקים בזמן אמת לעולים בתפוצה ולתושבים חוזרים, התכנית נקראת BIZ.IL, באמצעות אתר אינטרנט שיש לנו ונקרא TO BE IN ISRAEL; שבו אנחנו מנגישים את השירות באמצעות יועצים עסקיים בחמש שפות, און ליין בזמן אמת, זאת אומרת ארצות הברית, בהפרשי שעות, בזמן אמת שמקבלים את ההודעה, יועץ עונה לו, הוא מקבל את אותם שירותים, את הליווי והייעוץ, הוא מקבל באמצעות המדיה, איך שנוח לו, טלפונית או אינטרנטית, וזה בתפוצה של כל העולם.

מלבד זאת, אנחנו גם מנגישים להם כנסים בתחום של יזמות עסקית, מגיע לשם מרצה בשיתוף עם הבתים הישראליים של משרד הקליטה בתפוצות, מקיימים שם קורסים להקמה וניהול עסק. יש כנסים שממש משווקים את המרכול שלנו יחד עם הסוכנות היהודית או בנפרד. במהלך 2016 בוצעו 23 כנסים, בוצעו ארבעה קורסים.

הבנתי. כדי שלא נחזור אלייך עוד פעם, האם את יכולה להתייחס לגשר תעסוקתי, האם זה נקרא גשר תעסוקתי או שזה משהו - - -

לא. אני אך ורק לשמחתי, אגף ויזמות עסקית. תעסוקה יש - - -

זה לא קשור אליכם?

לא, זה של איגוד המוסכים.

הבנתי, אבל גשר תעסוקתי שמטרתו לעודד עלייה, אתם כמשרד העלייה, לא שותפים לכך?

אני מניחה שאולי כן, אבל התחום שלי הוא ב- - - יש לי תחושה שזה משהו שקשור לתעסוקה.

הבנתי אותך. אבל יש מישהו ממשרד הקליטה בתעסוקה?

לא, אני הנציגה היחידה.

אוקיי. נשמע את חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה.

קודם כל אני רוצה כמובן לברך אותך ואת יוזמת הדיון חברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב. עברנו מהפיכה אמיתית במדינת ישראל בתחום של עסקים ועסקים קטנים, לעומת כל מה שהיה פה לפני 25 שנים, ויש עכשיו גם יותר מבחינה מספרית גם ותיקים וגם עולים, פותחים הרבה יותר עסקים ותורמים להתפתחות הכלכלה שלנו, וכמובן שאנחנו כמדינת ישראל צריכים לעודד את הדבר הזה. זו הבריאות האמיתית של הכלכלה במדינת ישראל.

אני לא אקח מכם הרבה זמן כי יש פה אמנם לא הרבה, אבל לכל אחד יש מסר חשוב לומר ולהעביר כאן. אני רק אדגיש דבר אחד שמבחינתי גם כעולה, אמנם עכשיו כבר לא חדשה, אבל בשנים הראשונות בהחלט, שהוא חשוב לכל עולה, זה העניין של הנגשה לשונית. מבחינת הנגשה לשונית אני יכולה להגיד שיש עוד דרך ארוכה מאוד שעלינו לעשות כדי באמת להקל על העולים, את כל ההתנהלות מול הגורמים הבירוקרטיים כי זה מאוד מאוד קשה.

אנחנו מדברים על אנשים שאמנם גם הבשילו לכדי מצב שבו הם יכולים לפתוח עסק, אבל ההתנהלות מול הבירוקרטיה היא גם קשה לצברים, לא קשה רק לאנשים שהם עולים בין אם הם חמש שנים או עשר שנים בארץ. מהבחינה הזאת כמובן אני אזכיר שאנחנו הגשנו, יחד אתך חברת הכנסת פלוסקוב, הצעת חוק שעיקרה תרגום של חוזים עסקיים לעולים לשפתם, במקרה שהחברות מפרסמות את התכנים בשפות אלה. גם מכל בחינה אחרת, אני חושבת שמשרדי הממשלה צריכים להתגייס לעניין זה. אנחנו כבר הרבה זמן אחרי העלייה הגדולה, אבל העלייה ממשיכה, היא לא הפסיקה, ואנחנו גם מקווים מאוד שהעלייה תגבר ונקבל כמויות יותר גדולות בכל שנה ושנה, ובשביל זה צריך להיערך.

עכשיו אנחנו בזמן נוח וטוב מאוד, כדי שאנחנו גם נוכל להעניק שירותים גם לכאלה שרוצים לפתוח עסקים וגם לכאלה שפשוט מחפשים עבודה אבל מתקשים בגלל המחסום השפתי. לצערי הרב זו בעיה שמלווה את העולים לא רק בשנתם הראשונה כאשר הם נמצאים באולפן, אלא גם הרבה שנים לאחר מכן ומהבחינה הזאת אנחנו מעודדים את הרב תרבותיות במדינה שלנו. אנחנו אומרים שכל שפה זה נכס, זה לא נטל, לפיכך אני חושבת שגם עם משרד הכלכלה מהבחינה הזאת, אני אשמח להמשיך לעבוד על העניין הזה כדי שנעניק לעולים את השירות הכי טוב בשפתם הם, עד שירכשו את המיומנות של השפה ויצטרפו אלינו לשפה העברית. תודה.

תודה. נשמע את נציג משרד הכלכלה, ניר בן אהרון, מנהל תחום בכיר במקרו כלכלה.

תגיד לנו אתה מה התפקיד שלך, בוא נתחיל בזה.

אני מנהל תחום מחקר מדיניות וקשרים בינלאומיים, בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים עובדים עם יזמים באופן כללי בכל הארץ, ויש לנו גם תכניות נפרדות שבהן אנחנו נותנים סיוע ליזמים למשל הלוואות בערבות מדינה, יש לנו גם מערך שטח שלם שהקמנו שנקרא "מעוף", שבמסגרתו נותנים קורסים, ייעוץ, הדרכות לעסקים.

עכשיו אנחנו מקימים, בהתאם להחלטת ממשלה, קרן להלוואות בערבות מדינה ליוצאי אתיופיה, בלי קשר למועד העלייה שלהם. ואלה הדברים שאנחנו נותנים ליזמים לעסקים קטנים ובינוניים, אנחנו גם נמצאים בקשר פה עם משרדי הממשלה האחרים ועם הכנסת בתחומי רגולציה, כדי לראות שהרגולציה לעסקים קטנים ובינוניים תהיה סבירה ולא תקשה עליהם.

התכנית הממשלתית שאמרת, התקבלה בחודש פברואר 2016, אושרה בוועדת השרים, כלומר לפני שנה. כמה אנשים השתמשו או ניצלו את הקרן לעסקים קטנים מקרב יוצאי אתיופיה?

הקרן עדיין לא קמה, יש קרן מיוחדת ליוצאי אתיופיה. אם אתה מדבר על הקרן הזאת, היא עדיין לא קמה, היא אמורה לקום בסביבות יולי. בקרן הרגילה להלוואות בערבות מדינה אנחנו לא שואלים מי שבא ומבקש הלוואה מהקרן, לא שואלים אותו מה המוצא שלו.

לא, אני מדבר ספציפית על התכנית כי אני יודע, הממשלה אישרה כ-8 מיליוני שקלים, 55 מיליוני שקלים אושרו להכשרה והשמה, אבל מתוך ה-55 מיליון שקלים, כ-8 מיליון שקלים היו - - -

זה ערבות מדינה?

לא ערבות מדינה, זה פשוט לתת לעסקים קטנים. מי שלא זכאי במשרד הקליטה. אני מדגיש את זה, מי שגם אינו עולה חדש, לכן אני רוצה לדעת. עברה שנה, אז כמה קיבלו מהכסף הזה? זה לא קרן, זו החלטת ממשלה, כתוב בתקציב.

כן, אבל מדובר על הקמת קרן שתעשה את זה, אנחנו כרגע נמצאים בתהליכים אחרונים של מכרז במסגרת הקרן, תוך כשלושה חודשים יהיה זוכה ואז ההערכה שלנו שביולי זה יתחיל לפעול. זו ההערכה כרגע.

יודעים מה גובה ההלוואה תהיה?

כרגע אנחנו עוד לא יודעים מה גובה ההלוואה.

הבעיה שלנו שבמשרדי הממשלה כל הזמן מתחלפים אנשים, באים אנשים חדשים. הייתה בחורה שהשתתפה בדיונים הקודמים שקיימנו בנושא העסקים הקטנים. היא אמרה שאין מספיק אנשים שפונים, אפשר להוציא את הפרוטוקול. זה מה שהיא ענתה לשאלה שלי. אז אמרנו בקהילה שהם צריכים לפנות, ואתה עכשיו אומר לי שהקרן עדיין לא הוקמה, אבל זה לא נראה לי להקים את הקרן, זה פשוט מתוך התקציב, לצורך של עידוד עסקים קטנים. אני מדבר על החלטת הממשלה מה-14.2.2016.

כן. אז במסגרת החלטת הממשלה הזאת, כלי שנבנה הוא כלי של קרן להלוואות בערבות מדינה, והכלי הזה עדיין בבנייה וכרגע בתהליכים מכרזיים אחרונים, ואנחנו מעריכים שהוא יתחיל לפעול ביולי. הנציגה, אני מעריך שזו הייתה נעמי, יכול להיות שהיא ענתה לך מהבירורים שלה לגבי הקרן להלוואות בערבות מדינה הרגילה.

לא. זה לא, זה על החלטת הממשלה, כי תכניות אחרות התחילו.

אני לא יודע, אני יודע שמה שאמור להיות מהחלטת ממשלה זאת, זו אותה קרן להלוואות בערבות מדינה ליוצאי אתיופיה, והיא עדיין לא הוקמה, היא בשלבי הקמה אחרונים.

אפשר לשאול שאלה? אני רוצה לשאול אותך כנציג של משרד הכלכלה, ולפי התואר שתיארת לנו, אתה אדם שמבין בכלכלה ומבין מה קורה בעסקים הקטנים. איפה אתה רואה שאנחנו כמדינה יכולים להיות יותר יעילים או יותר קשובים לאזרחים שרוצים לפתוח עסקים במדינת ישראל, ובמיוחד עולים חדשים? מה אנחנו כמחוקקים יכולים לעשות כאן כדי מצד אחד יותר להנגיש, ומהצד השני כדי לתת כלים יותר לאדם לרצות לפתוח עסק במדינת ישראל, ולא רק לפתוח אותו אלא גם להחזיק מעמד?

שאלה פשוטה, תשובה קצת פחות פשוטה.

אני שאלות קלות לא שואלת.

אנחנו עכשיו סיימנו עבודה של שלוש שנים עם ה-OECD בדיוק על השאלה הזאת, מה אפשר לעשות, ובין השאר גם בתחומים של הרגולציה. עבדנו עם שמונה מומחים בינלאומיים על זה, וכרגע יש דו"ח של 300 עמודים בערך, שאומר מה אפשר לעשות עם בסביבות 70 וכמה המלצות בתחומים מאוד מאוד מגוונים, אנחנו בונים סביבם כרגע איזו שהיא תכנית אסטרטגית ליישום ואנחנו מתכננים שזו תהיה התכנית שלנו לחמש השנים האחרונות, יש שם הרבה דברים גם בתחום של רגולציה, הפחתת הנטל הרגולטורי, הנושא של רישיון עסק שהוא כרגע בעייתי, כל הנושא של שלטון מקומי מול שלטון מרכזי בארץ לא עובד מספיק חלק, צריך לשפר אותו. זה הנושא של השלטון המקומי והיכולת שלו לסייע לעסקים שנמצאים בקרבו גם כן צריכים לשפר את המצב, בעיקר ברשויות המקומיות החלשות יותר, שזה בעיקר הרשויות המקומיות. נושאים של פריפריה, גם כן היכולת לעבוד שם.

זאת אומרת לתת העדפה לפריפריה?

זה פחות העדפה ויותר היכולת לתת לפריפריה לפתח אסטרטגיות מקומיות, כי כל מקום, כל פריפריה היא פריפריה מסוג אחר והפתרונות לשם הם אחרים, אם אנחנו כשלטון מרכזי ניתן פתרון אחד לכל סוגי הפריפריה, אנחנו בעצם לא ניתן את הפתרון האופטימלי, צריכים לתת לאזורים עצמם את היכולת לפתח לעצמם את הכלים שלהם גם כן, לסייע להם בזה.

יש נושא של העלאת הפריון, הפריון בישראל מצאנו שבהרבה מקרים הוא לא גבוה בעסקים הקטנים ובינוניים ויש הבדל גדול בין עסקים קטנים ובינוניים לעסקים גדולים, צריכים לסייע לעסקים להגדיל פריון, כך שיש סט מאוד גדול של כלים, קשה כרגע לפרוש אותו בדיון אחד.

יש לנו לפחות עשר הצעות חוק לשיפור המצב הקיים, מהמסמך שדיברת, ה-300 עמודים?

כרגע סיימנו אותו, ועכשיו יש לנו גם שר חדש, אז אני מקווה שביחד איתו אפשר יהיה להגיש הצעות חוק.

אני יכול לתת לך שני נושאים - - -

תציג את עצמך.

אני מנהל מט"י חולון, מנהל מעלות ומרכז שטיין מטעם משרד העלייה והקליטה. אנחנו מטפלים בעולים חדשים בתחום היזמות העסקית להקמת עסקים מזה כבר כמעט 21 שנים. שני דברים שאני יכול לתת לך תשובה מידית שכן הוועדה יכולה לתת את הערך המוסף שלה ולסייע בהם – דבר אחד, הנושא של ההלוואה. קודם כל אני רוצה להסביר ולהפריד כאן, משרד הכלכלה מסייע אך ורק ליזמים ותיקים, לא לעולים. עולים חדשים זה אך ורק משרד העלייה והקליטה.

לגבי הנושא של העולים החדשים, בקרן עצמה יושבים בוועדה ומאשרים את ההלוואות לעולים להקמת עסקים, יושבים נציגי בנק, ולצערי הרב יש רק בנק אחד שזכה במכרז, ולא שני בנקים, וקורים לא מעט מצבים שהבנקים, מטעמי שמרנות, לא מאשרים הלוואות. לא מאשרים לאותם יזמים הלוואות, ומה שאנחנו עושים במקרים כאלה, אנחנו מגישים את אותה בקשה, את אותה תכנית עסקית או לבנק אחר, או לקרנות אחרות, והיו לי לא מעט מקרים שכן אושרו הלוואות במקומות אחרים או בבנק אחר, כך שברגע שיש רק בנק אחד שהוא עם הקרן, אין תחרות.

אז איך אפשר לעשות, איך לפתוח את ה - - -

אם אתם יכולים לגרום לזה שבאותה קרן יהיה יותר מבנק אחד, - - -

זה המכרז? במכרז כמה בנקים היו?

משרד האוצר יצא במכרז אחד, אמנם בשיתוף עם משרד הקליטה, אבל מי שנותן את הטון כמו שאנחנו מבינים ויודעים זה משרד האוצר. והוא כיוון לבנק אחד. בעבר היו שלושה בנקים, ולאט לאט מחוסר כדאיות כנראה, ירדו.

מתי המכרז נגמר? מתי אפשר לשנות את המצב?

הוא התחיל ביוני 2013, מן הסתם זה לחמש שנים, אז בואו נחכה 18', 19'.

לשנות את התנאים צריך לסיים את המכרז הקיים, לפי מה שאתה אומר. אבל אני מסכימה לגמרי שזה - - -

עוד משהו שבאמת, אולי כבר דיברתי עליו בשנה שעברה בדיוק באותה ועדה ולא קרה כלום, יש מחסום, עולה חדש שמגיע לקבל הלוואה, נניח שגובה ההשקעה שלו הוא חצי מיליון, מאתנו הוא יכול לקבל רק 125,000 שקל, והתנאים הרבה יותר טובים במשרד הכלכלה, אז אחד כמו בני חזן, יועץ טוב, יבוא ויגיד לעולה "הבט, מגובה של החצי מיליון, ניקח 125,000 ממשרד הקליטה, ואת היתרה, נלך למשרד הכלכלה", אבל לא, הפלא ופלא, יש חסם. שנתיים צריך להיות צינון. עולה שקיבל ממשרד הקליטה הלוואה, לא יכול לקבל אחר כך מהקרן בערבות המדינה במהלך השנתיים, אז יש דילמה. או קיי, אז בוא ניקח את הכל ונשלח אותו לערבות המדינה. כמה עולים חדשים עוברים את המסננת של הקרן בערבות המדינה, אני לא יודעת, אני מאוד אשמח לשמוע מניר אם יש לו נתונים כמה עולים חדשים קיבלו ב-2016 הלוואות, אבל אני חושבת שזה לא במקום. אם אנחנו רוצים לייעל ולעזור לעולה החדש, למה צריך - - -

דרך אגב, הוא יכול לקבל עד 250,000, הוא יכול לקבל 125,000 ו-125,000.

כן. 250,000 בשתי פעימות. יש תנאים, באמת אם הוא עבר את הארבע שנים והוא עבר כבר את הזכאות, הוא כבר לא שם.

מצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר, שהיה מנכ"ל משרד הקליטה. אני מדגיש זאת כל הזמן כי לו יש את הידע והוא מכיר גם את כולם, וגם את הבעיות. אנחנו מקבלים גם עזרה ממנו בידע במה שקורה במשרד הקליטה. אתה רוצה להתייחס בשלב הזה?

אני אתן כמה מילים כי אנחנו רצים פה בין לבין, היה גם אירוע של נעל"ה באודיטוריום שהיה חשוב שתהיה נוכחות שם. אבל בשבילי זה חשוב פעמיים, זה חשוב פעם אחת כי זה העולים ופעם שניה כי זה עסקים קטנים. אולי אני חוזר על דברים שנאמרו פה - - -

אולי באמת אם אתה מכיר את הפרש הזמן שזה חסם לעולים, שנתיים, האם יש אפשרות לצמצם את זה?

מה זאת אומרת שנתיים?

עולה חדש שקיבל הלוואה ממשרד ה - - - תקופת צינון.

על זה אני רוצה לדבר. רק כמה דברים שכן חשוב להגיד, ראשית, אני חושב שעולים ביזמות, ואני מניח שראיתם פה, ראינו כמה פעמים את הנתונים האלה, הם בדרך כלל מצליחים יותר ושורדים יותר מאזרחים רגילים.

אזרחים ותיקים.

אזרחים ותיקים. תמיד הייתי אומר שעולה בנשמה שלו הוא יזם.

זה קשישים, אזרחים ותיקים. גם לזה לא התכוונת.

גם נכון. צברים.

בני עולים.

אי אפשר להגיד צברים כי חלקם זה תושבים חוזרים שהם גם זכאים.

הסתבכנו.

והתושבים החוזרים הרבה פעמים חווים את אותה חוויה. החוויה היזמית. עולה, צריך לעזוב את המשפחה שלו, את הבית שלו, את החברים שלו, ללכת אל מקום לא נודע, עם הרבה אי וודאות שזה בדיוק כמו לפתוח עסק. אני אומר את זה כמישהו שניהל עסק עצמאי לא מעט זמן, אחד הדברים שאתה מתמודד איתם הכי הרבה זה לחיות באי ודאות. זה שאתה לא יודע מה קורה מחר בבוקר, אתה לא יודע אם ישלמו לך בעוד חודש, ואתה לא יודע אם תראה, ויהיו קליינטים ולא יהיו קליינטים, ואתה לומד לחיות עם אי הוודאות, ואני חושב שעולים מתמודדים עם זה מעצם העלייה שלהם, אז באופן טבעי בבטן הם יזמים. ואולי זו אחת הסיבות שהם גם מצליחים יותר. הם יותר שורדים, הם יותר חזקים, וצריך חוזק בשביל לקיים עסק. אין מה לעשות, צריך עמוד שדרה חזק בשביל זה, והעולים יש להם את זה. לכן רואים באמת הצלחה יותר רחבה שלהם.

יש עוד תופעה מעניינת, ולכן משרד העלייה והקליטה השקיע המון בתחום הזה, עסקים של עולים מעסיקים יותר עולים. זאת אומרת אתה כותב שאתה הצלחת לייצר עסק, שעולה יזם פתח עסק במדינת ישראל, בדרך כלל הוא יעסיק בעסק שלו עולים, והוא ייתן להם את אותה עדיפות שאנחנו כל הזמן מנסים לתת בעידוד תעסוקה, וכך הם מרוויחים כמה פעמים, ומזה נולדה הקרן הזו ליזמות.

אני חייב לומר על הקרן הזו, שאגב, היא יוזמה שעשה אותה קודמי, את אותה קרן, הצליחו לקחת בחשיבה נכונה 10 מיליון שקל שהיו בתקציב ניתנים להלוואות בתוך המשרד, בקושי, ולמנף את זה ל-50 מיליון שקל קרן. זו קרן רצינית, זו קרן משמעותית, היא מחלקת באמת הרבה מאוד הלוואות ומסייעת להמון עסקים, או שיוזמים אותם כיזמים, או כאלה שמצליחים לסייע לעסק קיים. כן אני יכול לומר שלדעתי המפתח הוא באמת דווקא בייעוץ שניתן מסביב בחינם, והעובדה שהעולה מגיע מוכן, בשל, כשהוא יודע באמת את כל התנאים וזה המעטפת שנותן משרד העלייה והקליטה.

הקרן הזו היא עדיפות שניתנת לעולים מתוקף זה שרוצים גם לעודד את העניין הזה, וגם מבינים בחסם שיש הרבה פעמים לעולים במקומות אחרים. הטעות שעושים זו החסימה הזאת בין הקרן הזו לקרנות של משרד הכלכלה, וצריך להפריד, לא לקיים את המחסום הזה.

אני חושב שבעניין הזה צריך למצוא לזה את הפתרון, אני לא יודע אם זה בתקנות של משרד הכלכלה או בתקנות של משרד העלייה והקליטה, אני יכול להבטיח לכם דבר אחד – זה כנראה הנחייה של החשב הכללי, זה לא הגיע מאיזה שהוא מקום. לכן זה מגולגל בהחלט לפתחו של משרד האוצר. אני חושב שדווקא היום משרד העלייה והקליטה בוודאי חפץ בעניין הזה ולא תהיה לו התנגדות, משרד הכלכלה ומשרד האוצר מוחזקים בידי אותה מפלגה, אני לא רואה סיבה שלא נצליח ביחד לקדם את העניין הזה, טלי, נאפשר את זה. יש את החששות של כסף שיזלוג מפה לפה, הרי בסוף, אין עובדות ההלוואות בקרנות מדינה? נותנים חצי מיליון שקל בקרן מדינה, אומרים למי שלוקח "תביא 30% בטחונות". איזה בטחונות הוא מבין? הוא מקבל את החצי מיליון שקל, סוגר 150,000, 170,000 שקל מהם בצד ואומר "זה הביטחון שלי", אז מה שנקרא כולם מסתובבים מסביב לעצמם.

צריך לאפשר לעולה לגשת גם לפה וגם לפה, ליהנות משני העולמות האלה כדי לפתח את העסקים האלה, בסוף המדינה מרוויחה מזה, אני אספר באנקדוטה קטנה על קרן פילנתרופית שקיימת, כדי שתבינו, היא התחילה בכלל באפריקה בעידוד יזמות, קרן נתן קירש, שאומרת "אני אתן הלוואות בלי בטחונות". מה שנקרא, אני סומך עליכם שכשיהיה לכם תחזירו לי, ועושים תכנית עסקית ופורשים עם הלווה את מה שמתאים לו, כדי לעודד אנשים לפתוח עסקים. בלי בטחונות, בלי סיפורים. מה אחוז ההחזרים? למעלה מ-90%.

הקרן הזו מצליחה לבד. זה נכון, אין מה לעשות, 10%, 5%, שווה את ההשקעה. כמה כסף משרדי ממשלה זורקים על פרויקטים אחרים שלא מבינים תוצאות? יש לנו פה תוצאות של למעלה מ-90% הצלחה. אני חושב שאין סיבה לא לקחת ולחבר את זה, ואולי אם אנחנו צריכים להוציא משהו קטן מהיום הזה, בואו נוציא את זה, נפסיק את המגבלה הזאת.

בשנה שעברה אמרתי את אותם הדברים, וזה לא - - -

תרשמו את זה כהמלצת וועדה.

ונעביר את זה גם לשרת העלייה והקליטה, וגם לשר הכלכלה וגם לשר האוצר.

ברשותך, אני רוצה להוסיף רק לדברים שלו שקשור עדיין בקרן בערבות המדינה, שממש לאחרונה הוציאו, כנראה מהאוצר, הנחיה שהבנקים בקרן בערבות המדינה יוכלו לשלוח את האנשים שמגיעים אליהם אך ורק לנציגים של משרד הכלכלה, וכאן יש פגיעה נוספת בעולים, כי אם עולה מגיע לבנק ורוצה הלוואה, במקום לשלוח אותו לנציגים של משרד ה- - -

מי יכול להוציא הנחיה כזאת?

או משרד הכלכלה או השר.

נפנה ביחד, שרת העלייה והקליטה, הכלכלה, והשר, שיעשו סדר ביניהם בעניין הזה.

בסדר גמור. אנחנו נפעל בתחום. אני רוצה שנשמע את נציגי הארגונים. בבקשה ולאד שוביק.

קודם כל תודה על ה - - - בשנים הראשונות, וגם מי ש- - - 15 שנים הוא עדיין בסיכוי שיום אחד באים אליו, באים בטענות ש - - -

זה שייך לא רק לעולים חדשים, זה בעצם לכל העסקים במדינת ישראל, של כלל האזרחים.

- - -

נכון. הם יותר מסתבכים מהסיבה הזאת.

- - - בתום לב, ואנשים שבאמת רוצים - - -

אני רק אגיד בהקשר הזה, אדוני, שאם אנחנו גם עוסקים בעצמאים, אדוני היושב ראש, חשוב לציין ששר הביטחון הזה הוסיף עכשיו תוספת של 25% לתגמולים שמקבלים עצמאים שיוצאים למילואים. אני אומר את זה גם כעצמאי שעשה מילואים, אתה כעצמאי שעושה מילואים אתה מפסיד פעמיים. אתה לא יכול להפסיק לתת שירות בעסק שלך, אני הייתי יושב לפעמים בלילות עם הלפ-טופ, כי אין דבר כזה שלא תענה ללקוחות שלך או שלא תהיה להם זמין, אותם לא מעניין שאתה במילואים. גם בהקשר הזה, אני חושב שזה ראוי לציון ואני מסכים לחלוטין עם הבקשה לתת עדיפות לחיילי מילואים.

לא אכפת לי להוסיף את זה, אגב, בפניה שלנו לשר האוצר שר הכלכלה ושרת העלייה והקליטה, שגם בקרנות האלה, בכל הקרנות, אגב, קרנות של משרד הכלכלה שניתנות לכולם, יינתן שם ניקוד עדיפות למי ששירות שירות צבאי לאומי או אזרחי, ועוד ניקוד עדיפות למי שגם משרת במילואים.

- - - סבא שלי ז"ל השתתף רק במלחמה אחת, מלחמה גדולה.

הנקודה ברורה.

אדוני היושב ראש אני מתנצלת, אני צריכה להיות בחמש בחיפה ואתה יודע מה זה הכבישים. אני רוצה באמת להודות על הדיון ואני פונה כאן לנציגים שלנו, של המשרדים. אתם נפגשים עם האנשים, אתם נפגשים עם הקשיים. אנחנו כאן כדי לחוקק. אז גם אם יש משהו שאתם מרגישים שצריך לתקן אותו, בשביל זה אנחנו כאן, אפילו כאן בוועדה, גם במייל אישי, תזרקו לנו, אנחנו באמת יכולים ורוצים מאוד לעזור לעולים חדשים בעסקים. תודה רבה.

תודה. מנכ"ל איגוד המוסכים בבקשה.

תודה. רק תיקון קטן, הפרויקט שלנו הוא לא עם משרד הכלכלה, הוא עם משרד העבודה והרווחה, האגף להכשרה מקצועית שעבר לא מזמן ממשרד הכלכלה למשרד העבודה, יחד עם הסוכנות היהודית ויחד עם משרד הקליטה. במסגרת התכנית, זה לסייע לעסקים קטנים, יותר נכון סיוע בגיוס כח אדם, מה שחסר היום בצורה די משמעותית בעיקר בכל העסקים שהם עסקים שנבנים על כח עבודה עמלני, ששם זה חסר, ומשם גם נולד הצורך, לגייס כח אדם.

הפרויקט הזה הוא כרגע בשלבים ראשוניים שלו. הוא התחיל בשלהי 2016, הוא משולב עם שאר המשרדים, כאשר יש לו ארבעה שלבים עיקריים: יש לו שלב של תהליך האיתור והמיון והגיוס של העולים בחו"ל. ותיכף אני אגיד איפה זה מתבצע היום. תהליך איתור הגיוס של העולים בחו"ל. השלב השני זה העלייה והקליטה של השפה באותם מרכזי עולים שלשם הם מיועדים, ואנחנו כבר יודעים לאן אותם עולים מיועדים. השלב השלישי יהיה השלב של ההכשרה המקצועית הרלבנטית, כשבסוף השלב הזה אותם בוגרים יקבלו תעודה מקצועית, אני מדבר כרגע על ענף הרכב שאותו אני מייצג, הם יקבלו תעודה מקצועית מטעם משרד העבודה על ההכשרה המקצועית שהם עוברים, ולאחר שהם יגמרו את השלב הזה, הם ישולבו בעבודה בתוך המוסכים.

הפרויקט הזה אמור להיות כרגע לאזור הצפון, הוא אמור לסייע לעסקים, בעיקר מוסכים, באזור הצפון שסובלים ממחסור של כח אדם. הוא פרויקט שמשלב בתוכו גם ציונות, גם הכשרה, גם השמה, וגם חיזוק פריפריה. עד היום עשו שלושה סבבים מינואר, שלושה סבבים של סיורים וגיוס כח אדם במדינות חבר העמים לשעבר, אחד זה ברוסיה, אחד בבלארוס והשלישי באוקראינה. אני יכול להגיד לכם שעד היום יש עשרות מתעניינים, כאשר תאריך היעד לעלייתם ארצה יהיה בסביבות חודש מאי-יוני, שאז הם יופנו למרכזי קליטה בקרית ים שבאזור הצפון, ולאחר שלב לימוד השפה, הם יתחילו את ההכשרה המקצועית שלהם.

הפרויקט הזה הוא פרויקט או יוזמה של גם פקידות חרוצה, לפחות באזור הצפון, של משרד העבודה, שאני חייב לציין אותה לחיוב ולטובה, השם של מי שעומד בראש המחוז שם זה איסר דובדבני, שלנו, כאיגוד מוסכים, כמי שצמאים לכח אדם ולקידום התחום הזה, הוא יכול לעזור גם לעולים בצורה, זה לא יזמות לפתוח עסק, אבל זה בעצם נותן להם את הגשר כשהם באים למקום שהקליטה היא קשה, ואז יש להם בית, יש להם מסגרת מהשלב הראשון, גם בשפה, גם בהכשרה המקצועית וגם אחר כך כמובן בהשמה בעבודה.

אני חושב שהמודל הזה יכול להיות מודל שיכול להיות טוב לכל המגזרים, אנחנו כמובן נרצה לפתח אותו גם במקומות אחרים בארץ. הדגש הראשון היה סיוע לפריפריה גם כן, כי המקומות באזור הדרום ובאזור הצפון יש להם מצוקות יותר קשות מאשר באזור המרכז וירושלים. זה הפרויקט, ואני גאה להיות חלק ממנו.

רק להוסיף שאני כמובן נציג איגוד המוסכים אבל אני גם נציג לה"ב, כי אנחנו כאיגוד המוסכים חברים בלה"ב, וזה המקום שממנו באנו גם כן.

תודה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לנציג הארגון ולאחר מכן ארצה שתתייחסי. בבקשה.

(מדבר באמהרית)

הוא אומר שהוא הקים עסק, יש לו עסק והוא פנה לקבל הלוואה כעולה חדש, ואז הפנו אותו לנתניה למט"י, ושם היו עוד שני חברים שלו, שלושתם פנו למט"י, ביקשו מהם למלא טפסים, הם מילאו את הטפסים ולאחר מכן מתקשרים ומנסים ואף אחד לא עוזר להם. אמרו להם לשלם אגרה של 250 שקל, הם שילמו. זה היה ב-2013. הם שילמו ומילאו את הטפסים, יש העתק של הטפסים שהם מילאו, אמרו להם תשלמו אגרה של 250 שקל ואחר כך לא היה קשר. גם המקרה שלך.

אנחנו מעכו, אבל זה מצב מאוד מוכר.

יש לו עסק, הוא רצה לקבל הלוואה, שלחו אותו למט"י נתניה ומט"י אמר תמלאו טופס, תשלמו אגרה 250 שקל, זו הקבלה.

לא הגישו אותו עם תכנית עסקית? זה סכום לתכנית עסקית.

עשו לך תכנית עסקית?

(מדבר באמהרית)

(מדבר באמהרית)

הוא הגיש תכנית עסקית דרך רואה חשבון, יש לו רואה חשבון, והבטיחו לו, אמרו לו "אנחנו ניתן לך" ואחר כך הם נעלמו.

(מדבר באמהרית)

הם באו וביקרו בחנות. זה בחולון, נכון?

לא, ביפו תל אביב.

בעקרון כמו שאתם מבינים, הבנק הוא זה שבסוף נותן את האור הירוק. אנחנו מלווים את העולה, הצמידו לו יועץ, הכינו לו תכנית עסקית אחרי שליוו אותו וראו היתכנות כלכלית, הכינו לו תכנית עסקית, הוא שילם, הדבר היחיד שניתן לשלם זה רק התכנית העסקית, יתר השירותים שלנו הם בחינם, 250 שקלים. את התכנית העסקית מעבירים לוועדה, לפני הוועדה באים רואים את העסק, המליצו כנראה לוועדה, הוועדה בבנק מצאה לנכון לא לתת לו הלוואה. זה כנראה מה שקרה. כנראה שהבנק החליט שהם לא מוכנים לתת לו את ההלוואה, אבל מה שמסקרן אותי, לא הודיעו לו את זה? אף אחד לא יצר איתו קשר?

(מדבר באמהרית)

(מדבר באמהרית)

הוא אומר שהם לא העבירו את זה לבנק, אחרי שהם שילמו ובאו וראו את החנות, ולא אמרו להם אם מגיע או לא מגיע לנו, או שיפנו אותם לבנק או לא, הם פשוט ניתקו את הטלפון ונעלמו, ומאז הם לא יכולים להשיג אותם.

אז כך, מה שאני רואה פה בדו"חות, לא נעים, אבל הדו"חות מראים פה על הפסדים. אז מכינים תכנית עסקית, הוא מצמיד את כל הניירת הרלבנטית, וכפי שזה נראה, הבנק לא ייתן לו הלוואה.

אבל לא אמרו לו. למה לא מסבירים?

אבל איך יכולים להגיד לו? מתחילים להכין את התכנית העסקית ולאט לאט מגיעים לעובי הקורה ושם רואים את ההכנסות, רווח, הפסדים, מבקשים ממנו כל מיני אובליגו של הבנק, ורק אז רואים את זה. אבל בהחלט היה אפשר אולי לראות כבר קודם לכן, לפני התכנית העסקית, לשמוע ממנו, אם הוא היה יודע שבאמת הוא בהפסדים ואז אולי להגיד לו "הבנק הזה לא ייתן לך, בוא נלך לקרן פילנתרופית או מישהו שאולי כן יסייע לך". אני את זה צריכה לבדוק לעומק, אבל אין דבר כזה שלא ענו לו. מט"י שריר וקיים עד היום, בדרך כלל הוא מגיע לפה בימים כאלה.

כן, בפעם הקודמת היו פה בדיון.

נכון. הם בדרך כלל מגיעים גם לפה. הוא מחולון, גולן מירושלים ומנתניה בדרך כלל הוא מגיע, היום הוא לא הגיע במקרה, אבל צריך לבדוק את זה.

(מדבר באמהרית)

הוא אמר שהיה לו עסק גם באתיופיה הוא פשוט העתיק אותו, גם לא זכה במענק הזה וגם לא זכה בהלוואה, והוא לא מכיר יוצאי אתיופיה שזוכים בתנאים האלה, והוא אומר שאם היו באים ואומרים לו, קודם כל הוא יודע שהניהול שלו בסדר, אבל אם היו מסבירים לו, הם היו עושים את עבודתם, הוא אומר "זו בעיה שלי. אבל לא הסבירו לנו. שילמנו את הכסף והם נעלמו".

אני אבדוק את זה, אני מצלמת את הטפסים ואני אבדוק את זה ונחזור אליו.

בסדר. בבקשה גברת.

אני היועצת המשפטית של לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים. אנחנו בין היוזמים של היום הזה, יום העסקים הקטנים בכנסת, ונתון שעולה בכל הדיונים שאנחנו משתתפים בהם היום, זה שבשנת 2016 למעלה מ-43,000 עסקים נסגרו. הנתון הזה הוא נתון כואב כי אנחנו יודעים שהעסקים הקטנים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק, ואני חושבת שהמודל שאריה הציג פה מקודם הוא משהו שצריך אולי לקחת ולנסות להעתיק לתחומים נוספים, כי השילוב הזה של עסקים קטנים שיש להם קשיים ויש להם מחסור ומצוקות, ויש לנו פה עולים שמתמודדים עם חסמים וקשיים להשתלב בשוק, הוצג פה מודל מאוד ייחודי ומעניין שצריך לנסות למצוא את הענפים הנוספים ומשרדי הממשלה הנוספים, שיוכלו לחבור ולהעתיק את זה לעוד מקומות, זה יהיה WIN-WIN לכולם, גם לעולים, גם לעסקים, גם לכלכלה ולכולנו. אני חושבת שצריך לנסות למצוא את המקומות הנוספים לאמץ את זה.

זה רעיון טוב, אבל לצערי הרב היום אין כאן נציג ממשרד הקליטה מהתחום הזה, לא פה, נציג הסוכנות לא פה, משרד הכלכלה זה לא כל כך שייך לפי מה שהבנתי מאריה. השותפים שלכם זה הסוכנות ומשרד הקליטה, והנציגה שנמצאת היא בתחום היזמות ולא בתחום שלכם.

לכן אנחנו בדיון הבא נתמקד בהצעתך. כרגע חוץ מלהזדהות עם הרעיון שלך, אין לי מה לומר בנושא.

זה גם משהו.

תודה. בבקשה.

עליתי לפני שלוש שנים ואני גרה עכשיו בעכו, יש לי עסק.

אני רוצה שנציגת משרד הקליטה תקשיב לך, ענת בבקשה.

עליתי לפני שלוש שנים, אני עובדת בתור מהנדסת ויש לי עסק קטן, פרטי. יש לי ארבע שאלות. קודם כל אני מודה לירושלים ולקליטה ולמשרד החינוך בלימוד השפה, והמדינה עשתה הרבה בשבילנו, לעולים החדשים, אבל אני רוצה להגיד משהו, יש בעיות, לפחות מה שאני מרגישה בעכו. קודם כל זו בעיה, מה שאני מכירה, עם הקורסים שנותנים לנו 70% סובסידיה ממשרד התעשייה, ומשרד הקליטה. אני ניסיתי לקבל את הסובסידיה ובשביל זה מצאתי קורסים שמתאימים לי.

את הקורסים נותנת החברה "אקדמון" בקרית אתא. בתל אביב הקורסים עולים 15,000 שקל, ובקרית אתא נתנו לי הנחה ועשו 11,000 שקל. בשביל לקבל אישור לסובסידיה, הייתי צריכה לשלם את כל הקורס, מחיר של כל הקורס, 11,000. שילמתי. קיבלתי קבלה ששילמתי. הבאתי למשרד התעשייה, והפקידה לקחה, ביקשו למלא טפסים, מילאנו והכל בסדר, אמרו שנקבל תשובה תוך שבועיים, קיבלנו תשובה שיש הרשאה לקבל את הסובסידיה. ואני מחכה מתי הקורסים מתחילים. הם צריכים להתחיל לדוגמה, למשל ב-1.7. לא התחילו ב-1.7, וגם ב-1.8 לא מתחילים בגלל שלא הצליחו לאסוף קבוצה. בסוף אוגוסט מתקשרים אלי ממשרד התעשייה ואמרו "זהו, את לא יכולה לקבל סובסידיה", אבל אני כבר שילמתי 11,000 שקל. ומה לעשות? זו דרך לא נכונה. אני לא יודעת מה לעשות.

את צודקת, אני רוצה לדעת. את השתתפת בקורס?

לא, הקורס ככה - - -

גם לא השתתפת בקורס וגם לא קיבלת את הכסף שלך. מה ששילמת החזירו לך?

בעוד חצי שנה. זו הייתה בעיה מאוד גדולה.

רגע, זה לא יכול להיות. אני רוצה להבין בדיוק. אמרו לך שיש קורס בקריות, ואמרו לך שהקורס עולה 11,000 שקל, עכשיו אמרו לך שבגלל שאת עולה חדשה את מקבלת סבסוד אבל כדי לקבל את הסבסוד את צריכה לשלם 11,000 שקל בבת אחת ולהביא את הקבלה ואז על פי הקבלה יתנו לך מה שמגיע לך. עד כאן אני צודק?

כן. צודק.

אמרו לך במקום הלימודים "אין לנו קבוצה, לא הצלחנו לגבש קבוצה, לכן תחכי עוד חודש, עוד חודש" ואז בסוף אמרו "אין קורס"?

לא, הם לא אמרו שאין קורס. "את יכולה לחכות, תחכי". זהו.

עד מתי את צריכה לחכות?

לא אומרים. מתי שתהיה קבוצה.

"מתי שתהיה קבוצה נזמן אותך". לפני כמה זמן זה קרה?

לפני שנה וחצי. אני כבר שנה וחצי עובדת.

לפני שנה וחצי, ואת עד עכשיו מאמינה שיהיה קורס? את מאמינה שיזמינו אותך לקורס? עדיין את מחכה לזה?

לא, לא מחכה. אני ביטלתי את ההרשמה.

החזירו לך את הכסף?

החזירו, כן. אבל זה היה בעיה עם הזמן שהם החזירו.

אוקיי, עכשיו קיבלת את הכסף בחזרה?

כן. לא עכשיו, אבל לפני.

אבל 11,000 שקל קיבלת בחזרה?

כן.

טוב, לפחות הכסף שלך חזר. מה משרד התעשייה - - -

משרד התעשייה עכשיו מרוצה בגלל שמצאתי עבודה.

אבל למה אמרו שלא מגיע לך?

אפילו יש בעיה, עוד - - -

בגלל שהקורס לא מתקיים? יכול להיות?

לא, אני כבר לא הייתי במשרד התעשייה, בגלל שאין עם מי לדבר.

ענת, את מכירה את ה- - -

את הסיפור הזה?

לא, אם את מכירה בסדר, אני לא שואל ספציפית. אבל התכנית הזאת של משרד העבודה.

קודם כל למשרד הקליטה יש ואוצ'רים לעולים חדשים, אני לא יודעת מה הזכאות שלהם מבחינת השנים, אבל הם נותנים 80% מהקורס, ובאמת צריך לשלם קודם כל ואז המשרד מחזיר, זה משרד הקליטה. אבל היא דיברה לא על משרד הקליטה, אז למה סתם? בואו נשמע את משרד הכלכלה.

רגע, אבל למה משרד העבודה נכנס, היא שלוש שנים, עוד לא עשר שנים, למה משרד הקליטה לא טיפל?

לא ברור לי.

יש לך מה להגיד לנו, אתה מכיר את זה?

כל התחום הזה כרגע הוא במשרד העבודה והרווחה, לא אצלנו, ואני לא מכיר אותו.

הבנתי שאם עולה חדש מעבר ל-10 שנים, זה אוטומטית עובר למשרד העבודה, למשרד הכלכלה. אבל היא אמרה שהיא שלוש שנים. מדובר פה בעולה חדשה, שפחות מ-10 שנים. למה הלכת לשם, למה לא למשרד הקליטה?

הייתה תקופה שמשרד העבודה נתן במסגרת לשכות תעסוקה למובטלים קורסים, והוא גם סבסד את זה. גם אם הם עולים והוא ניגש כמובטל ללשכת תעסוקה, היו שם נותנים ואוצ'רים. אז אולי היא ניגשה, את היית מובטלת?

היית מובטלת באותו זמן? לא הייתה לך עבודה?

לא. מתי קיבלתי אישור לסובסידיה, לא.

לא הייתה לך עבודה. הבנתי.

לא, אני הייתי לא מובטלת. הייתי אחרי אולפן.

היא לא עבדה, היא הייתה מובטלת. זו הסיבה. היא לא פנתה למשרד הקליטה, היא הלכה לשירות התעסוקה לחתום אולי אבטלה, מגיע לה אחרי אולפן, ושם הציעו לה ואוצ'ר דרך משרד - - -, לא משרד הקליטה.

באותה תקופה הם היו במשרד התעשייה והמסחר, עכשיו הם כבר לא במשרד הכלכלה.

נכון, הם נפרדו.

אני יודע, אבל גם באותו זמן, אני חושב שעניין הקורס היה במשרד הקליטה, לא?

כן, אבל אם היא הגיעה לשירות התעסוקה כאילו היא לא עולה חדשה. כי שירות התעסוקה לא יודע את התנאים של העולים החדשים. הוא יודע לקבל לקוח. ואם היא אומרת שהיא מובטלת - - -

זה מראה שההנגשה של משרד הקליטה כלפי העולים החדשים, לא ברורה ולא מספיקה.

אבל שוב, אני לא רוצה לדבר כי אני לא תעסוקה. אז אולי מה שאני אומרת זה - - -

סליחה, יש עוד - - -. על מט"י כבר אמרו, הייתה בעיה, זו לא שאלה אחת, זה שתיים ביחד.

לגבי מט"י?

כן. אחרי האולפן עשיתי משהו בשביל לימוד השפה העברית, זה מאוד טוב, בגלל שאני עכשיו מוכרת ואנשים מזמינים ומורות מזמינות. וזה מוצא חן בעיניהם גם. אני רוצה להראות לכם את זה אחר כך. אני מתחילה את העסק הזה בעצמי, בלי עזרה מאף אחד. אבל יש בעיה, אני עושה את זה במדפסת בבית בגלל שבית דפוס מאוד יקר בישראל. מאוד יקר. זה מחברת, אולי עולה לפחות 24 שקל מבית דפוס, ואני גם רוצה קצת להרוויח, וזה מאוד יקר. וזה בבית דפוס הכי זול. אבל המורים מאוד רוצים להזמין את זה, אני לא יכולה לעשות 1,000 מחברות ואין לי מקום אפילו לשמור. אני יכולה לעשות 10, 20 ולא יותר, ואני גם לא יודעת כמה אולפנים יש בישראל.

ביקשתי עזרה מהיועץ במט"י. הוא במקום להסביר לי איך יותר טוב לעשות, לעזור לי לעשות תכנית עסקית, אמרה "אוי, זה קשה, לא כדאי, לא צריך, את צריכה לעשות סלון בשביל תסרוקות", אני קצת מגזימה, אבל זו המשמעות של הדברים. היא לא צריכה להגיד לי שזה קשה. אני לא שואלת. כל עסק זה קשה, כל התחלה היא קשה. היא צריכה להגיד לי איך לעשות את זה בישראל, זהו. היא צריכה להסביר לי לאן אני צריכה לפנות, לאיזה בנאדם אני צריכה לגשת. היא לא צריכה להגיד לי שזה קשה.

ושאלה שלישית, פתחתי עסק ואני עושה תמונות, וזה משהו ראשוני בישראל, והצלחתי בזה. אבל אין מקומות איפה שאני יכולה למכור. עכשיו אני מוכרת תמונות ביפו, אבל זה מאוד רחוק מעכו, כל יום שישי, וכל יום שני אני צריכה לנסוע לתל אביב ולמכור שם וזה קשה בשבילי. אני רציתי להצטרף ליריד, יש הרבה ירידים בישראל, אבל המחיר של המקום זה בשמיים. המחיר הכי זול הוא 300 שקל על דוכן. כשיש פסטיבלים, זה אפילו 600 שקל ליום, בצפת, פסטיבלים שהמחיר הוא 600 שקלים, וגם בעכו, זה מאוד יקר. אני צריכה למכור הרבה תמונות כדי שיהיה לי רווח.

אני חושבת שאני לא היחידה, יש אמנים רבים וגם אין מקומות. בקניון אין מקום בכלל לשכירות, ולשכירות זה לא כל כך טוב בגלל שתמונות זה לא בשביל קניונים. צריך להיות מקום לאנשים, כמו נחלת בנימין, אבל בנחלת בנימין אין מקומות בכלל. אולי אפשר לעשות עוד מקום כזה.

ניסית במקרה למכור את המוצרים שלך דרך הדיגיטל, דרך הרשת? כמו ב-ETSI למשל?

באינטרנט יש לי פלטפורמה אף אחד לא פונה. אנשים רוצים לראות.

לא, בפלטפורמה כמו ETSI למשל? את מוכרת שם, יש לך שם חנות?

יש. שנה וחצי לא מכרתי כלום. אנשים מסתכלים.

היא אומרת שאנשים רוצים לראות ולגעת בזה.

ניסית בצפון, יש הרבה - - -

300 שקל הכי זול.

רגע, ניסית לשים בצימרים תמונות עם טלפון ומי שקונה, מתקשרים אליך ולוקחים את זה? זה מאוד מקובל.

אולי צריך יועץ לזה.

נכון. אז בעכו יש יועצים טובים בתחום של תיירות. תבדקי עם מט"י עכו.

יש פה אחת שאמרה שבמקום לעודד אותם מפחידים אותם. זה לא בדיוק היא אמרה, אבל אני אומר את זה. היא אמרה ש"זה קשה, זה לא כדאי לך" ודברים מעין אלה. זה אחד. השני הוא עניין המקום כדי לעודד אותם ולעזור להם לעמוד על הרגליים. אני שואל את משרד הקליטה, במה אתם יכולים לעזור עם הדברים האלה? האם האנשים ממט"י, האם אתם מכשירים את העובדים כיצד צריך להיות היחס כלפי העולים, ואיך צריך להדריך ולעזור כדי לעודד את העולים? אני רוצה לשמוע מכם מה עושים במקרים כאלה, זה מקרה קלאסי שאנחנו רואים פה, עולה חדשה שעושה את המקסימום, עושה מאמצים כדי לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית, היא רוצה עזרה. מה אתם עושים?

אני אגיד, קודם כל, כולנו יודעים שלהקים עסק פה בישראל לא קל, וקשה שבעתיים לעולה חדש להקים עסק. המטרה שלנו היא קודם כל, וכאן הסל של משרד הקליטה מעמיד לרשותה, ואני לא יודע אם אותה גברת גם השתמשה, וחבל שלא השתמשה, אנחנו מאפשרים למשל באמצעות משרד הקליטה להגיע לסדנאות שבהן משתתפים בין 4-10 עולים חדשים בחמש שפות, בעברית, אנגלית, רוסית, אמהרית, צרפתית. לפעמים עושים את זה גם בספרדית את הנושא הזה, אז זה אפילו שש שפות, כאשר זה בכל רחבי הארץ. עולה יכול לבחור איזה סדנה שהוא רוצה בתחום היזמות.

אז בוא נשאל אותה, האם ידעת על הקורסים האלה?

לא ידעת על זה, שאת יכולה להשתתף בלי כסף?

אני כן רוצה, אני תמיד רוצה - - -

אבל היא לא ידעה. פה יש כישלון של הנגשה, הסברה.

הסדנאות האלה, מטרת הסדנאות האלה שאותם עולים קודם כל יראו מה זה להקים עסק. המטרה היא לא להפחיד, המטרה היא להראות ולתת כלים לאנשים, איך מקימים בישראל עסק ובגלל זה שהעולה מבין טוב יותר ברגע שזה בשפת האם שלו, בגלל זה אנחנו מעבירים את זה בשפות שונות, כאשר על פי הנחיה של משרד הקליטה, לא גובים שקל מהעולה בסדנאות האלה, והוא יכול להשתתף בכמה סדנאות שהוא רוצה. גם בתחום של השיווק, וגם בתחום של הקמת העסק, וגם בתחום של עבודה מול רשויות המס, מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, וגם איך לשווק את העסק באמצעות האינטרנט ורשתות חברתיות, כל הדברים האלה את יכולה להשתתף ואני חושב שיש את זה גם בעכו, אני חושב שהיא יודעת היטב, יש את זה בעכו ובקריות, זה ללא תשלום, משרד הקליטה הוא זה שמשלם על זה.

זה דבר ראשון. אחרי שהעולה מקבל את זה, המטרה שלנו באמת היא שהעולה יפתח עסק שיש לו פוטנציאל ויש סיכוי שהוא גם יוכל להתפרנס. בדרך כלל אנחנו לא אומרים לעולה "תשמע, העסק הזה, אל תפתח, אתה תיכשל" אנחנו מנסים באמצעות סיוע וליווי וייעוץ ללכת איתו יד ביד, כדי להסביר לו מה המשמעות של לפתוח את אותו עסק שהוא רוצה, והמטרה היא שהעולה יבחן בעצמו ויראה אם הוא מתאים ויכול לפתוח את העסק הזה, ויש סיכוי שהוא יתפרנס ממנו, או לא.

שמעת אותה, היא אמרה "אני אוהבת את העסק, אני רוצה לעשות את העסק הזה" והיא אומרת שהיא גם מצליחה.

יש בעיה באולפן הראשון, אין חומר לימוד אצל המורים. אנשים מבוגרים כבר ולא זוכרים. הם כותבים כולם את מה שיש בשיעור, כותבים פה, פה, ואין שיטה. ואחר כך לא זוכרים איפה כתבו את זה ואיפה כתבו את זה, ולא יכולים ללמוד. אני עשיתי את המחברת הזאת באולפן והצלחתי בשפה. כן, עכשיו אני קצת מתרגשת ולכן אולי אני לא מדברת כל כך טוב, אבל אני עשיתי לפי המילים של המורה, מה שמורה נתנה לנו, עשיתי, והצלחתי רק אני במבחן באולפן, ולא שאני - - - אלא בגלל שהמחברת הזאת עזרה לי.

חשבתי אם אנשים לא יכולים לעשות, אז אני צריכה לעשות. עשיתי את זה והראיתי למורה שלי, היא מאוד מרוצה שעשיתי את זה, ועזרה לי לבדוק שלא היו שגיאות, אבל אני לא יכולה לייצר את זה בישראל, זה מאוד יקר. אולי משרד הקליטה, אתם עושים מתנות לעולים חדשים, ספרים, אני לא זוכרת את השם של המחבר, אבל זה לא יקר. אני יודעת שיש בדפוס שלכם, אולי אתם יכולים לעשות בדפוס שלכם.

אגב, הדברים האלה מאוד חשובים אבל לפעמים זה לא כלכלי מבחינת בעל העסק.

הבנתי, אבל היא רואה בזה - - -

לפעמים אנחנו נאלצים להגיד לבנאדם, כאילו להוביל אותו למצב, שאולי גם לא כדאי לפתוח את זה, וקורים מצבים כאלה. הרבה אנשים משתתפים בסדנאות, רואים, יושבים עם היועץ ואומרים "שמעתי, הבנתי, ראיתי, אולי לא כדאי בשלב הזה שאני אפתח עסק", וזה גם בסדר.

תודה. רצית לדבר קודם.

בני כבר אמר את רוב מה שהיה לי לומר, אבל אולי אני אוסיף. יש מאגר של יועצים עסקיים טובים בכל הארץ בשפות, במבחר שפות. וגם אם אותה יועצת שליוותה אותה לא חשבה שיש פוטנציאל עסקי ושהרעיון הזה יכול להחזיק מים, בסך הכל היא בטח רצתה, אנחנו מנסים גם להוריד יזמים מרעיונות שאין להם סיכוי, כי אם יזם, עולה חדש שמקים עסק וחלילה מסתבך, הוא יסתבך על פני שנים רבות וזה משפיע עליו ברמה הכלכלית, האישית, המשפחתית ואפילו הנפשית.

וגם על המדינה.

כן. ואנחנו לא רוצים את זה, ולפעמים אנחנו גם יודעים להגיד ליזמים שבאים עם רעיונות שאנחנו רואים שהסיכוי לא גבוה, להגיד "תחשבו טוב, לא בטוח שזה כדאי", אין לי את הנתונים שעל סמכם קיבלה היועצת איזה שהוא מידע או החלטה להגיד לה שאולי לא כדאי, אבל גם אם זה לא נראה לך ולא מקובל, אפשר לחזור למט"י ולבקש יעוץ נוסף, בסך הכל מגיע לה סל של ייעוץ וליווי בהיקפים יפים ובחינם, אז לא יקרה שום דבר אם היא תקבל חוות דעת שניה של מומחה נוסף. יכול להיות שחוות הדעת תהיה אותו דבר כמו זו של היועצת הראשונה, יכול להיות שזה יהיה משהו אחר לגמרי. אבל אני ממליץ לה לחזור ולקבל ייעוץ מקצועי.

הזמן שלנו אוזל. אני מבקש בקיצור.

אז חלק מהדברים והכלים שאנחנו נותנים להם זה גם איך לדעת איך לבדוק את רואה החשבון ואיך לעשות כל שלושה חודשים בקרה על הנתונים שנותן רואה החשבון ולא להגיד "אוקיי, יש לי רואה חשבון, הוא ייקח את האחריות", לא, זה לא נכון.

רגע, לא הבנתי, באיזה נושא? איך להתמודד עם פשיטת רגל?

מיסוי. זה הכי חשוב. מול הרשויות, מול מס הכנסה מול מע"מ, וביטוח לאומי.

בכל קורס כזה אנחנו נוגעים בנושא הזה, בנושא של מיסוי. נוגעים. כי אתה יודע, זה עולם מאוד רחב, הנושא של מיסוי. אפשר לעשות תואר ראשון, שלוש שנים ללמוד את כל הנושא של המיסוי, מע"מ, מס הכנסה, יש אספקטים רחבים, במיוחד לעולים חדשים שיש להם כל מיני הטבות מיוחדות שכדאי. אבל בקורס שאנחנו נותנים, אנחנו נותנים טעימה, דברים בסיסיים בלבד, כי אנחנו לא יכולים בתכנית הדרכה של כך וכך שעות לתת את כל היריעה וללמד איך עובד מס הכנסה ואת כל הדברים האלה. לשם כך, דרך אגב, יש לנו אפשרות לתת לכל יזם יועץ, רואה חשבון, שנותן כמה שעות ליווי עסקי, יושב אתך נניח על העסק שלך, ונותן לך המלצות האם להירשם בצורה כזאת או אחרת.

עד חמש שעות.

כן. חמש שעות ליווי חינם עם רואה חשבון. אני מסכים אתך, בקורסים יש פה נגיעה, ולא בטוח שנוכל להרחיב את היריעה בקורסים כי כמו שאמרתי, יש עוד הרבה אספקטים של עסק, שיווק, מכירות, תמחיר, הרבה. ואם כל אחד מהם נתעמק לעומק, אז אנחנו צריכים לעשות פה תואר ראשון ליזמים.

כולם דיברו פה איך לפתוח את העסק, - - - איך לסגור אותו ולצאת - - -

אנחנו צריכים ללמד גם איך לסגור נכון את העסק.

אגב, אנחנו כן מלווים אנשים שלפני סגירה, כן אנחנו רואים אותם, אם הם לא מחזירים את ההלוואה בזמן, שולחים יועץ ומה קורה, ואז מבינים שהוא בקשיים, מסייעים לו לסגור נכון, שהנחיתה תהיה רכה ושהם לא ייכנסו ל - - -

ביטוח לאומי יכול לדרוש מכל אחד שקיבל קצבה, אין חוק התיישנות כמו - - - ביטוח לאומי. בעלי עסקים - - -

אנחנו אופטימיים ומלמדים יזמים איך להקים עסקים ולהרחיב, אבל מה שאתה אומר פה, "תלמדו גם יזמים, בעלי עסקים שנקלעו לקשיים איך סוגרים נכון את העסק", זה נעשה לא מספיק, אבל אנחנו אופטימיים, אנחנו רוצים לעזור, רואים איך אנחנו יכולים לעזור ליותר הקמה והרחבת עסקים.

תודה. מישהו רוצה להתייחס? אוקיי. אני אסכם את הדיון. אני אבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את ההחלטה שלנו בעקבות הדיון הזה. אני רוצה להודות לכל אחד ואחד שהגעתם ושיתפתם אותנו, גם נציגי העולים וגם משרדי הממשלה.

לצערי משרדי הממשלה שהיו צריכים להגיע לא הגיעו, ואנחנו נמשיך ונקיים עוד דיון בנושא הזה בפורום יותר רחב ונדרוש שהמשרדים שלא הגיעו היום יגיעו, כי ההצעה של איגוד המוסכים וגם ארגון לה"ב נראית הצעה טובה שאפשר לשלב ידיים כדי לעודד ולעזור לעולים חדשים. אנחנו נעשה זאת בפעם הבאה. כעת אבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את החלטות הוועדה. בבקשה.

הוועדה קוראת לשרי האוצר, הקליטה והכלכלה, להפסיק לאלתר את החסם בפני עולים שקיבלו הלוואה לעסקים קטנים ממשרד הקליטה, וחייבים להמתין שנתיים טרם זכאותם לפנות אל משרד הכלכלה כדי לקבל הלוואה מקרנות אחרות.

דהיינו שאנחנו רוצים לצמצם את תקופת הצינון. להפסיק אותה.

שלא תהיה תקופת צינון.

שלא תהיה. לבטל אותה.

שלא יהיה חסם כזה.

כן, עולה חדש שקיבל הלוואה במשרד הקליטה יוכל באותו זמן - - -

אז גם חוסכים עלויות של תכנית עסקית והכל, כי כבר מכינים תכנית אחת, ואפשר להשתמש בה. משרד הקליטה משלם עבורה.

בנוסף, נבקש מאותם שרים להקצות גם בקרנות של משרד הקליטה ומשרד הכלכלה ניקוד ועדיפות לעוסק בעסקים קטנים שמשרת או שירת במילואים.

הוועדה קוראת למשרד העלייה והקליטה להנגיש את המידע לעולים בדבר זכויות בתחום התעסוקה בכלל, והיזמות העסקית בעסקים קטנים בפרט.

לקיים דיון נוסף, כפי שיושב ראש הוועדה אמר.

אלה ההחלטות שעל בסיסן נפנה למשרדי הממשלה, לשרים הרלבנטיים, ונקיים במושב הבא עוד דיון בנושא הזה. תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.