הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 365

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, י"ט בשבט התשע"ז (15 בפברואר 2017), שעה 16:30

הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מנכ"ל משרד התרבות והספורט - יוסי שרעבי

יועצת משפטית, משרד התרבות והספורט - הדס פרבר

מנהל אגף בכיר תקציבים ותכנון, משרד התרבות והספורט - גיא אטיאס

סגן ראש מנהל הספורט-רשויות, משרד התרבות והספורט - עופר בוסתן

מרכז בכיר תקציבים, משרד התרבות והספורט - חביב קטן

ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים - לימור תוסיה כהן

רפרנט מאקרו תקציב וספורט באג"ת, משרד האוצר - תמיר כהן

עו"ד באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר - מאור לזר

לשכה משפטית, משרד האוצר - אביעד נימקובסקי

מנכ"ל מכון וינגייט, מכללת וינגייט - אמוץ בכר

מזכיר הסתדרות עובדי המדינה במרחב נתניה, ההסתדרות הכללית החדשה - יאיר אברהם אלגאוי

יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה, ההסתדרות הכללית החדשה - משה סמיה

כלכלנית באגף הכלכלה, ההסתדרות הכללית החדשה - אלי גרשנקרוין

יו"ר ועד העובדים, מכון וינגייט - נעם עמיר

מנכל, מכללת וינגייט - שלמה בן גל

נשיא, מכללת וינגייט - רוני לידור

סמנכ"ל מרכז הספורט הלאומי - ירון פוזננסקי

עוזרו של משה בר - דן קדרון

רפרנט חינוך-אגף שכר, משרד האוצר - אברהם פרידמן

איל"ת - אריק קפלן

שדלן/ית (משרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'), מייצג/ת את מכון וינגייט - אמיר שרף

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את מרכז הספורט הלאומי תל אביב יפו בע"מ - צח בורוביץ

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את מרכז הספורט הלאומי תל אביב יפו בע"מ - גילי ברנר

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אתי אפלבוים

הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ו-2016

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר-היום: הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ו-2016.

השארתי אתכם להכין שיעורי בית. מה עשיתם?

בעצם הקראנו את כל החוק. נשארו למעשה שני סעיפים עליהם נתבקשנו לעבוד. סעיף אחד הוא הסעיף של תאגיד הבת והסעיף של הוראות המעבר.

הגעתם להסכמות?

כן.

רגע, אני למוד ניסיון. כל מה שעורכת דין מירב ישראלי אומרת זה על דעתכם?

כן, אדוני.

משרד התרבות?

כן אדוני.

על דעת השרה?

על דעת השרה.

שלא יהיה כמו בדיון הקודם, שמשרד התרבות אמר כן והשרה אמרה לא ולא ידעתי.

על דעת השרה.

אני מקריאה עכשיו את הסעיפים של תאגיד הבת ואת סעיף הוראות המעבר.

אני אומר שזה מתווה שונה ממה שדיברנו עליו בצהריים. אתם תסבירו תוך כדי הקראה.

"תאגיד הבת

48.

א. המכון יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד הבת, אשר יפעיל במקרקעי המכון את בית הבחרות בלבד.

ב. בדירקטוריון חברת הבת יכהנו מנהל המכון, סגן המנהל הכללי לענייני כספים של המכון וחבר מועצה שמונה לפי סעיפים 5(א)(1) עד (4) לפי קביעת המועצה, שזה עובד מדינה.

ב. המכון יהיה רשאי לדרוש מתאגיד הבנק ומכל דירקטור מטעמו בתאגיד הבת מידע ומסמכים בענייני תאגיד הבת.

ד. החלטות תאגיד הבת או המכון בנושאים אלה יהיו טעונות אישור השר ושר האוצר מראש.

1. הקצאת מניות בתאגיד.

2. החלטות שיש בהן כדי להביא לשינוי מהותי ביחסי הכוחות בין בעלי המניות בתאגיד הבת או שינוי מחזיקים באמצעי שליטה או כוח ההצבעה בתאגיד או בזכות למנות דירקטור בתאגיד הבת.

3. כל שינוי בתקנון התאגיד.

4. הנפקת אגרות חוב, בין הניתנות להמרה במניות ובין אם לאו.

5. חידוש ארגונו של תאגיד הבת, פירוקו מרצון, פשרה, סידור או מיזוג."

בניסוח עוד נעבוד על כל מה שכתוב כאן. בגדול, זה כל מה שמשנה את המבנה של התאגיד ואת החלוקה של הזכויות.

ואת מבנה הבעלות בו.

מבנה הבעלות בו.

"ה. תאגיד הבנק אינו רשאי להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד אחר.

ו. המכון רשאי לפעול לפירוק של תאגיד הבת, באישור השר ושר האוצר.

הוראת מעבר לעניין תאגיד הבת.

43. העמותה כהגדרתה בסעיף 45 תפעלן לתיקון תקנון תאגיד הבת בהתאם לאמור בחוק זה עד ליום התחילה.

תחילה

44. תחילה".

בעצם הקדמנו את התחילה. אמרנו 1.4 והקדמנו את זה ל-1.3.

"בחוק זה, יום התחילה.

ב. עד חודשיים לפני יום התחילה (גם נתנו עוד חודש – מ.י.) ימונו המועצה ויושב ראש המועצה לפי הוראות סעיף 8".

עכשיו אנחנו מגיעים להוראות המעבר. אני אקריא ואז נסביר מה זה אומר.

"הוראות מעבר

45.

א. בסעיף זה –

"חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980.

"העמותה" – עמותת מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט ע"ר.

"נכסים, חובות וזכויות" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה, חובות והתחייבויות, התקשרויות או עסקאות מכל סוג שהוא.

"רואה החשבון" – רואה החשבון שמונה לפי הוראות סעיף קטן (\).

ב. מיום פרסומו של החוק, תפעל העמותה להעברת הנכסים, החובות והזכויות של החברה לפיתוח מכון וינגייט בע"מ (להלן – החברה הלכלית) לעמותה בהתאם להוראות כל דין; הנכסים, זכויות והתחייבויות כאמור יועברו לא יאוחר מיום התחילה.

ג. ביום התחילה –

1. כל הנכסים, החובות והזכויות של העמותה יועברו למכון ויראו אותם כנסים, חובות וזכויות של המכון; בסעיף זה, "נכסים, חובות וזכויות" – כהגדרתם בסעיף קטן א' וכן אמצעי השליטה בתאגיד הבת ולמעט אמצעי שליטה בחברה הכלכלית. (שאמורים בעצם לעבור קודם לתאגיד הבת – מ.י)

2. כל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב תחילתו של חוק זה של העמותה או נגדה וכן כל עילה לתביעה שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו הם של המכון או נגדו, לפי העניין.

ד. מיום התחילה, תעל העמותה לפירוקה מרצון של החברה הכלכלית ולפירוקה מרצון של העמותה, והכול בהתאם להוראות כל סין.

ה. העמותה תגיש לרשם העמותות את הדין וחשבון ואת אישורו בידי האסיפה הכללית המסיימת של העמותה לפי סעיף 47(ב) לחוק העמותות, לא יאוחר מתשעה חודשים לאחר יום התחילה".

ו. מיום פרסום החוק ועד למינוי רואה החשבון כאמור בסעיף קטן (ז) (זאת הוראה חדשה – מ.י), לא תתקשר העמותה בהתקשרות חדשה בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים לכל התקשרות."

בזה יש יותר שכל מאשר בכלל לא.

"ז. השר ימנה, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, רואה חשבון שילווה את פעילות העמותה ויכהן עד ליום התחילה; כל עוד מכהן רואה החשבון יחולו הוראות אלה.

1. לרואה החשבון יהיו נתונות כל הסמכויות הנתונות כל הסמכויות הנתונות לפי כל דין לחבר הוועדה של העמותה לעניין קבלת מידע על אודות פעילותה. הוא יוזמן לישיבות האסיפה הכללית ולישיבות הוועד של העמותה ויהיה רשאי להשתתף בהן, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה.

2. התחייבות כספית מטעם העמותה לא תחייב אותה, אלא אם כן חתם עליה גם רואה החשבון. התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעמותה רואה חשבון לפי סעיף זה וכי היא תחייב את העמותה רק אם נחתמה על ידו כאמור; לעניין זה, "התחייבות כספי" – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית המשפט או לבית דין על-מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת.

3. לא יהיה אדם לעובד העמותה, אלא אם כן אישור רואה החשבון, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו.

4. סמכויות רואה החשבון כאמור בסעיף קטן זה יחולו על תאגיד הבת ועל החברה הכלכלית, בשינויים המחויבים.

ח. המועצה רשאי לייפות את כוחם של שניים או יותר מחבריה לחתום בשם המכון על מסמכים ולבצע פעולות משפטיות אחרות לשם ביצוע הפעולות הדרושות ליישומו של סעיף זה, והכול בכפוף לכל סייג שבייפוי הכוח".

כאן צריך להסביר שנתנו חודשיים לפני יום התחילה למינוי המועצה, עד חודשיים. בעצם, אם יהיו פעולות שצריכות להיעשות כדי שהמעבר מהעמותה למכון יהיו חלקות, יצטרכו לעשות אותם ובעצם יהיה מי שיעשה את זה.

ט.

1. מי שהיה עובד העמותה ערב יום התחילה, לרבות המנהל הכללי של העמותה (בסעיף קטן זה – המנהל הכללי המכהן), יהיה לעובד המכון מיום התחילה.

2. על אף האמור בכל דין, עובד העמותה שעבר להיות עובד המכון כאמור בפסקה 01) (בסעיף קטן זה – עובד עובר), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.

3. כל הזכויות שהיו לעובד עובר ערב יום התחילה והתקבלו כדין, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו במכון, ובלבד שאושרו לפי הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב".

אני מבינה של זה יגידו עוד מעט משהו לפרוטוקול.

"4. על המנהל הכללי המכהן יחולו ההוראות החלות על המנהל הכללי לפי חוק זה ויראו אותו כאילו החל בכהונתו לפי חוק זה ביום התחילה".

בגלל הבעייתיות של הזמנים ושאולי לא יספיקו למנות הוספנו:

"השר רשאי בצו, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לדחות את מועד התחילה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על חצי שנה."

הוא יצטרך לבוא לוועדה ולהסביר למה.

הוא יצטרך להסביר למה הלחיצו אותנו ובסוף יש עוד שנה.

יש התייחסויות?

נגיד בקווים כלליים שהרעיון הוא שהחברה הכלכלית בעצם תתמזג לתוך העמותה. ואז העמותה, ביום התחילה, כל הנכסים שלה, כולל של החברה הכלכלית, עוברים למכון, לתאגיד והעובדים עוברים גם ביום בתחילה. זה סטטוטורי מכוח החוק.

במקביל, יש פירוק מרצון של עמותה, שבעצם כבר כל נכסיה עברו.

גם של החברה לפיתוח וגם של העמותה, שהם שתיהן יהיו ריקות מתוכן.

נכון.

התאגיד בת בעצם ימשיך להתקיים, כשל הזכויות והחובות שלו יעברו גם.

אם הבנתי טוב, הולכת להיות חברת בת אחת של בית הנבחרות והחברה הכלכלית מתפרקת.

נכון.

זה בגדול המתווה.

עד יום התחילה, גם העמותה צריכה לפעול לתיקון תקנון חברת הבת שעוברת למכון, באופן שיהלום את הוראות החוק. גם זה נאמר.

לפני שנעבור לעניין העובדים, יש התייחסויות?

אני ממשרד האוצר. לאור העובדה שתאגיד הציבורי הזה יהיה תאגיד עם חברת בת תחתיו, מאוד חשוב לנו שלמדינה תהיה שליטה במועצה של הוועד מנהל. אנחנו מבקשים לשנות את הרכב המועצה כדי שיהלום את הדבר הזה.

היה דיון בנושא הזה היה כאן גם נציג האוצר.

היו כאן גם חברי כנסת.

אני אסביר.

זה סעיף 8. יש פה את המבנה של המועצה. אני מזכירה שהיה פה דיון. בכחול שהוגש בעצם היה רוב לעובדי המדינה במועצה. זה אומר שהדירקטוריון באופן מובנה יש רוב למדינה ולממשלה והיא זו שבעצם שולטת. היה דיון פה בוועדה. מכיוון שמדובר בנושא של ספורט ולא בנושא שלטוני, היו פה גם כמה חברי כנסת שהביעו את דעתם בעניין. הוועדה הכריעה שבעצם צריך להיות פה רוב לנציגי הציבור בהפרש של אחד.

היום יש 6 נציגי ציבור וחמישה עובדי מדינה.

ראש מנהל הספורט הוא עובד מדינה. שני עובדי משרד התרבות והספורט בעלי זיקה לתחום הספורט. עובד משרד התרבות והספורט הממונה על קידום ספורט הנשים, עובד אגף תקציבים משרד האוצר. יחד זה חמישה. ארבעה נציגי ציבור שאחד מהם לפחות היה ספורטאי הישגי ואחד מהם לפחות הוא בעל מומחיות פיננסית.

איך נציגי הציבור האלה מתמנים?

השרה בוחרת אותם באישור הוועדה לאישור מינויים.

נציג הוועד האולימפי זה לא שלכם. נציג "אילת".

אם אני זוכר, אנחנו הגדלנו.

היו 9 בהתחלה עם רוב למדינה.

הוספנו את "אילת".

הוספנו את "אילת" והורדנו נציג מדינה, כך שבסופו של דבר הגדלנו את הרוב. היו תשעה והוספנו שניים.

הוספנו נציג ציבור ו"אילת". אתה אומר שאתם רוצים שיהיה רוב לעובדי מדינה.

שנוריד נציג ציבור אחד ונוסיף עובד מדינה.

בגדול, אני לא נבהל מזה. כמי שהיה שר והיה לי יועץ משפטי שלא שמע לי וטוב שכך. הוא עשה עבודה מקצועית ואני לא מבין למה אצלכם במשרד התרבות זה לא עובד. בדיעבד, עשה וטוב שכך. אני לא מבין מה החששות?

בדיון הקודם בפעם שעברה דיברנו על הנושא הזה. לנגד הוועדה לא עמדה העובדה שיהיו לו תאגידי בת. תאגידי בת, כידוע לכולנו, זה די תקדים מה שנוצר בחקיקה הזאת, מהסיבות שצוינו קודם וידועות לכולם.

מצד שני, יש דברים מאוד דומים בתחום הבריאות. אנחנו רואים שיש המון כשלים שנוגעים להתנהלות: מינויים שהם לא מינויים, העברת פעילויות.

זה לא בגלל הדירקטורים, זה בגלל כשל בעבודתם של הרגולטורים והפיקוח והבקרה. מערכות שיודעות לפקח ולבקר את עצמן, זה לא קורה בהן. זאת רק עצלות בפיקוח ובקרה.

אם אתה חושב שבזה ששמת עוד עובד מדינה שריינת את עצמך - - -

אני אמרתי לך לשים נציג עובדים.

אמרתי שלא תתערב בריב לא לך.

זה היה פותר להם את כל הבעיות. היו 13, היה להם רוב, היה להם הכול. הם לא שמעו בקולנו.

יש עוד נימוק, כבוד היושב ראש. בעצם התאגיד הזה הוא לא תאגיד רגיל. תאגיד שבעצם המדינה מאצילה סמכויות שיש לה היום ומעבירה את זה לטובת התאגיד. בעצם זה תאגיד שקובע מדיניות של הספורט ההישגי במדינת ישראל. אנחנו חושבים שבגלל שהתאגיד הזה הוא תאגיד שכל-כך חשוב למדיניות הספורט בישראל, שזה משהו שהוא בליבת העשייה של משרד הספורט, היה נכון שיהיה רוב למדינה, כי בעצם המשרד מעביר את ליבת הפעילות שלו. בעצם תפקיד משרד הספורט זה להיות אחראי על הספורט ההישגי ולקבוע מדיניות של הספורט בישראל. לכן אנחנו סבורים שהיה נכון, גם מהנימוק הזה, שיהיה רוב למדינה.

אנחנו קשובים לבקשה של האוצר. בארבעה נציגי הציבור, שאחד מהם נדרש להבנה פיננסית, אפשר למנות גם עובד משרד התרבות שאחראי על תחום התקציבים, כמו שיש ראש מנהל הספורט. אז אתה מקבל גם מישהו עם הבנה פיננסית.

אני רוצה נימוקים משכנעים. לאורך כל השדרה של החוק יש את התכנית - - -

התכנית לא מאושרת על-ידי השר.

משרד המשפטים, מה נהוג? אפשר לחיות עם זה? לדעתי אין בעיה. אני חושב שתאגיד שמוקם כמכון לאומי והמדינה שמה את הכסף והולכת להעדיף אותו ולתת לו את כל תשומת הלב, ראוי שיהיה. רק שאני לא אוהב לוקשים. כשיש דיון צריך לשאול את השאלות הנכונות ולקבל את התשובות הנכונות.

אין מניעה משפטית כמובן. יש גם תאגידים ציבוריים שבהם יש למדינה רוב. אני רוצה להגיד שגם לא מדובר פה ברוב מכריע. זה רוב של חבר אחד נוסף מעבר לאחרים. נוכח ההסברים של משרד הספורט על החשיבות ועל ליבת העשייה והממשקים ההדוקים עם המשרד, אני חושבת שאפשר לחיות עם זה.

אתם רוצים להפוך את הארבעה לשלושה?

היועצת המשפטית של משרד התרבות?

אם משרד המשפטים מאשר אין לי התנגדות.

חשובה לי דעתך.

הדס, אני אומר את זה מהניסיון האישי שלי, גם כמחוקק, גם כפרלמנטר וגם כמי שהיה שר ארבע שנים. אני מבין את יחסי העבודה ועבודה לפי נהלים במשרדי הממשלה. כשר וכחבר כנסת התקוממתי על זה כי נוצר צוואר בקבוק. אני חושב שצריך לשנות את השיטה. יועץ משפטי של משרד ממשלתי צריך להיות עובד משרד המשפטים, כמו שחשב משרד הוא עובד של המשרד האוצר. ואז לתת עצמאות מלאה ליועץ המשפטי. כל אחד שואל את השני ואתה רואה שולחנות עם מגדלים של ניירת ותקנות שלוקח להן 4 שנים. שחררו, ימי המנדט עוד מעט חוזרים חזרה. זאת דעתי אבל את לא חייבת. אם פעם תשמעי את הדיון הזה, תגידי ששמעת את זה מחבר הכנסת מרגי.

לא צריך על כל דבר, משרד המשפטים, תנו מנדט.

כעת לסוגיית העובדים. עודד, בעיקרון הם ישבו והגיעו להסכמות על הנוסח, גם על הוראות המעבר וגם על המבנה. יש הסכמה של כל משרדי הממשלה.

עכשיו נשארה הסוגיה של העובדים מול הממונה על השכר באוצר.

היתה לי ידידות עם כמה מהממונים על השכר. אחד מהם אומר לי: שמע, קידמו אותי, שמחתי. נגמרה הקדנציה, חיפשתי עבודה אחרת. לא כולם חיפשו עבודה, חלקם הסתדרו אבל חלקם חיפשו עבודה.

יאיר, בבקשה.

צהריים טובים. אני מציע שבשלב הראשון הנציג של הממונה על השכר יקריא את ההסכמות אליהן הגענו.

נשארה סוגיה אחת שהבאנו אותה לפתחם של היועצים המשפטיים. זה משהו שצריך כנראה לשנות בחוק ולדעתנו אפשר לרוץ קדימה.

נציגו של הממונה על השכר, האמנם כן?

ישבנו עכשיו ועשינו קצת עבודה. הסכמנו על עקרונות שהוא צריך לעגן אותם בהסכם קיבוצי. הסכמנו שאני אקריא אותם לפרוטוקול.

מסגרת ההסכם היא עד ליום 31.12.2020. אין זכאות לתוספות שכר מתוקף הסכמים קיבוציים שייחתמו בגין התקופה האמורה. יהיה מענק 1,000 שקל מקביל למענק שקיבלו במגזר הציבורי. העלות של הסכם המסגרת יהיה 12% מסך עלות השכר. הפעימות של הסכם המסגרת יהיו כמו שאני אקריא:

מ-1.7.2016 – 1%.

מ-1.3.2017 – 1.75%.

מ-1.1.2018 – 1.5%

מ-1.6.2018 – 1.75%

מ-1.12.2018 – 1.5%

מ-1.7.2019 – 1.5%

מ-1.3.2020 – 1.5%

מ-1.10.2020 – 1.5%

סה"כ 12%.

אתם סובלים מקשיי נזילות. כמו שהקראת, 12.5% זה עלול להישמע שהתוספת היא מתוך עלות השכר שלהם. מה שאתה רוצה לומר זה שעל עלות השכר הנוכחית שלהם תהיה תוספת של 12.5%.

כן. כתבתי: עלות הסכם המסגרת זה 12% מסך עלות השכר הנוכחית.

על הנוכחית שמענו רק אחרי ששאלתי אותך.

יש את הפעימות האלה ואת סדר ההקצאה שלהן. מתוך הפעימות ומתוך הקצאת העלות, אז הסכמנו על חלק מההקצאה. על חלק מההקצאה עוד צריך לדבר עליה כמו שאני אפרט.

לגבי עובדים שהועסקו ערב חתימת הסכם זה בחוזים אישיים, הם יקבלו 2% החל מיום 1.1.2017.

עובדים שערב חתימה על הסכם זה הועסקו בהסכם קיבוצי, יקבלו את הפעימה של 1% החל מ-1.7.2016.

אלי, זה לא רשום אבל זאת פעימה שקלית ואני מציין את זה.

את הפעימה של 1.75% החל ממרץ 2017, חצי מהפעימה שקלית וחצי אחוזית.

אני מציין, ביחד שתי הפעימות, חצי שקלי חצי אחוזי. מקובל?

יעשה תחשיב בין הצדדים לגבי חלוקת עלות של יתרת הפעימות הקודמות ביחס לנתונים הקבועים בהסכם. זאת אומרת, מה שלא ניתן הוא חלק מההסכם הקיבוצי.

מתוך הפעימות יופרשו לקרן השתלמות לעובדים שלא מופרש בגינם לקרן השתלמות האחוזים הבאים בתאריכים הבאים:

ינואר 2017 - 2.5%

ינואר 2018 - 5%

ינואר 2019 - 7.5% כמו לכל עובדי המדינה

אלי, לא רשום פה, אבל הפרשת עובד יתחילו מינואר 2017.

כן.

יש הסכמה שסך התוספות השכר לעובדים שהועסקו ערב חתימת הסכם זה בהסכם הקיבוצי, לא יפחת מסך תוספות השכר שהיו משתלמות להם אילו היו משולמות להם הפעימות בהתאם להסכם המסגרת 2016 בנוסחו המקורי. זאת אומרת, עובדים שהיו בהסכם הקיבוצי, לא יקבלו פחות ממה שהיה מגיע להם אם הם היו ממשיכים בהסכם הזה.

יחושב ערך של חצי דרגה של עובדים בתוך המתח והערך הכספי של החישוב, אנחנו נקצה אותו לצורך תוספת שכר שקלית לכלל העובדים.

מה שנשאר מיתרת העלות הזאת, אנחנו נקצה את זה לצורך מודל שכר שאמור להפוך את כל מודל השכר במכון להסכם שכר מודרני כמו שמקובל בגופים אחרים, שיאפשר העסקה של עובדים בצורה מיטבית.

מעבר לעלות יש תקציב קידום במודל השכר לעובדים בחוזים האישיים. התקציב יתחיל להצטבר החל מ-1.1.2017 והוא יתחיל להשתלם רק החל מה-1.1.2018 לעובדים בחוזים האישיים.

בהסכם הקיבוצי, כל עוד הוא רץ, יש להם את הכללים הקיימים, את הזחילה הטבעית שלהם. יש שמירת שכר במעבר, בכפוף לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב. זאת אומרת, ככל שהתנאים אושרו כדין הם יישמרו.

ככל שלא יגיעו להסכמה לעניין מודל השכר, אז חצי מהפעימה של ינואר 2018 וחצי מהפעימה של דצמבר 2018, זאת אומרת 0.75% מכל פעימה יוקצו לתוספת שכר שקלית לכלל העובדים.

אם עדיין אין הסכמה בעניין מודל השכר עד לתאריך מוסכם, אז אנחנו מעלים את הדיונים במודל השכר לפורום יותר בכיר.

אלה ההסכמות שהגענו אליהן במהלך השעות האחרונות. תקנו אותי אם היה משהו.

מקובל עליכם?

מקובל עלינו.

יחד עם זאת, יש בעיה עקרונית שנבהיר אותה. אנחנו אמורים לחתום על ההסכם הקיבוצי בהקדם האפשרי. סביר להניח שההסכם הקיבוצי שייחתם, לכשייחתם, ייחתם עם אורגן, עם עמותה שמתפרקת. בהוראות המעבר נקבע, שכל הזכויות שיש לעובדים ערב המערב עוברים לתאגיד. אבל יש פה זכויות שהם באוויר כי הם עדיין לא הוקנו לעובדים, הם בהסכם קיבוצי. אנחנו ביקשנו התחייבות בהוראות המעבר, שגם הזכויות הקיבוציות, העמותה תתחייב להעביר אותן. את זה אין.

לכן היה פה דיון.

הן עוד לא נולדו. צריך לוודא שרוח הדברים שנאמר כאן, יהיו מחייבים גם לאחר חדלותה של העמותה לפעול.

אמרתי, שברגע שייחתם ההסכם הקיבוצי, זה אומר שיש התחייבות על המסגרת. אנחנו רואים בזה כמו התחייבות ולכן ההתחייבות תעבור כמו שהיא.

אני יכול לשאול שאלה?

למה ההסכמים שלהם לא יכולים לחול מייד? יש מניעה משפטית? אני לא יודע להגדיר את זה מבחינת אחריות.

אני רוצה, ברשותכם, להתייחס.

קודם כל, הסכם קיבוצי זאת התחייבות כמו כל התחייבות אחרת. הנכסים וההתחייבויות שנחתמות מול העמותה, העמותה פועלת, כמו שאנחנו רואים בסעיפים האלה, להעביר אותם כפי שהם - - -

אומר לך יאיר שנכון, ההסכם הקיבוצי עדיין לא נחתם. הוא עומד כרגע מול העמותה. הוא חושש שבמעבר הזה – אתה מדבר על יישום או על חתימה?

אני מדבר גם וגם. נניח שחתמתי על הסכם קיבוצי והוא לקח עליו ואז יש מעבר. אבל בהנחה שלא תהיה חתימה על הסכם קיבוצי ואני עכשיו, מה שנקרא, בהוראות מעבר.

למשל, תקציב הקידומים, לצורך העניין, הוא באוויר. יש התחייבות אבל היא לא שייכת לעובדים עדיין.

יש תשובה?

כן, יש תשובה. אני חושב שיש תשובה שהיא נכונה לא רק ביחס לעובדים אלא ביחס לכל הממשקים של המכון. הוראת המעבר אומרת במפורש, כפי שהצענו, שיש נקודת חתך, שכל הזכויות וכל החובות וכל ההתחייבויות, כל התביעות וכל עילות התביעה, נגד המכון והן של המכון, הכול עובר ביום המעבר לתאגיד החדש.

לכן, אם יש איזה משהו שלא התגבש עדיין כתוב במפורש שזה עובר.

זה מניח את הדעת?

זה לא מניח את הדעת כי כתוב בסעיף 43ו(2): "התחייבות כספית מטעם העמותה לא תחייב אותה אלא אם כן חתם עליה גם רואה החשבון. פה אף אחד לא חתם עליה. זאת התחייבות כספית. אין לי בעיה, שיביאו הסכם.

אגב, אם נייר העקרונות של נציג הממונה על השכר היה חתום בידי הממונה על שכר או בידי נציג משרד האוצר, זה היה מניח את דעתי. זה עדיין בפרוטוקול. אני חושב שצריך לתת ביטוי בהוראות המעבר גם להסכמות הקיבוציות.

יאיר, אנחנו אומרים את זה לפרוטוקול. אמר את זה הממונה, אומר את זה המשרד, שמבחינתנו, באמירה לפרוטוקול, ההתחייבות הזאת תעבור כמו כל התחייבות אחרת.

אם זה נאמר לפרוטוקול זה בסדר. אני שמח שהגעתם להבנות ולהסכמות. אני מבין שגם אתם התפשרתם קצת וגם אתם קצת השתחררתם.

רבותיי, אני רוצה לברך אתכם.

אנחנו מצביעים על מה שהקראנו הבוקר עם כל התיקונים.

לגבי המועצה, מה החלטת? מה אתה מוריד?

במקום 4 נציגי ציבור, 3 נציגי ציבור ושני עובדי משרד תרבות. סליחה, 3 עובדי משרד התרבות, שזה קידום נשים.

אנחנו מצביעים לגבי כל מה שתוקן קודם והתיקון הזה.

עוד דבר שעלה בישיבה. זה עניין של ניסוח אבל אני מבהירה לפרוטוקול. לגבי העניין של הנוהל של שר האוצר על הוצאות הנהלה וכלליות, בסעיף קטן ה' זה מופיע לפי הנוהל של שר האוצר. אנחנו נעשה את זה גם ב-ד', לפי הנוהל של שר האוצר.

אני מביא להצבעה מה שהקראנו היום לאחר כל התיקונים וכן התוספות שמדברות על התאגיד שדנו והקראנו היום, כולל כל מה שהזכירה היועצת המשפטית, כל הוראות המעבר ותיקון הנוסח בהתאם להוראות שר האוצר.

מי בעד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים – אין

הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט(, התשע"ו-2016, נתקבל.

באין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית ותעלה למליאה אחרי שיואילו בטובם המשפטנים לגמור את הכול.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:20.