הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 477

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017), שעה 11:30

בלימת הקטל בדרכים - סיכום שנת 2016 והתכניות לשנת 2017

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

ג'מאל זחאלקה

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

מסעוד גנאים

רויטל סויד

שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ

מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - קרן טרנר אייל

המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - ד"ר שי סופר

יועצת מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - סופיה אילן

מנהל אגף רישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אפי רוזן

ראש אגף תנועה, המשרד לביטחון פנים - ניצב דורון ידיד

ראש אגף התקציבים, המשרד לביטחון פנים - ניצב צביקי טסלר

רפרנט תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר - אליהו מורגנשטרן

סמנכ"ל משרד ראש הממשלה - דן להב

ראש תחום פרויקטים בכיר, משרד ראש הממשלה - כפיר מצוינים

משרד ראש הממשלה - נעמה הולצמן

ממונה ארצי זהירות בדרכים, משרד החינוך - מקס אבירם

משפטן במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור וגשל

עו"ד, הנהלת בתי המשפט - רחלי ברכה

יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - גיורא רום

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - רחל טבת ויזל

מנכ"ל חברת נתיבי ישראל - ניסים פרץ

ישראל ITS מערכות תבוניות בתחבורה כחבר הוועד המנהל של הארגון - ד"ר משה בקר

חבר בהנהלת הארגון, אנשים באדום - ד"ר יעקב אדלר

מנהל תחום מדיניות ציבורית, אור ירוק - עו"ד יניב יעקב

יו"ר עמותת אנשים באדום - נורית גרוסמן

יו"ר מועצת המובילים והמסיעים - גבי בן הרוש

נכים למען נכים - דן קדרון

בני משפחתה נהרגו בתאונת דרכים בנהריה - ריקי רודניק

יועצת, סיעת מר"צ - מרים מיטל להבי

נציגת ארגון בטרם - אביטל אפל פנקס

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את בטרם - אבישג שחם חדד

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר פוליבוי

בלימת הקטל בדרכים - סיכום שנת 2016 והתכניות לשנת 2017

שלום לכולם, עדיין אפשר לומר בוקר טוב. אני מבקש ברשותכם לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, ישיבה שנייה – גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, דובר, חברי כנסת, חברת הכנסת, אורחים, גיורא רום, מנכ"לית משרד התחבורה. ברשותכם, אני מאוד מקווה ששר התחבורה יצטרף אלינו בהמשך. השר היה אמור לפתוח את הדיון, ולצערי הוא בדרך – הוא קצת לא מרגיש טוב, אבל הוא בדרך. חשוב לנו מאוד מאוד לשמוע את דבריו של השר, אבל ברשותכם אני רוצה לומר פתיח קצר. אחר כך אני אאפשר בקצרה גם לחבר הכנסת יעקב אשר, יושב ראש ועדת המשנה, לומר כמה דברים. אני מקווה שהשר עד אז יגיע.

ברשותכם, אני רוצה לומר בפתיח כמה וכמה דברים. ועדת הכלכלה במושב הקודם של הכנסת ביצעה את אחת הפעולות היותר משמעותיות, לפחות מבחינתי, כשהוליכה שימוע של כ-10 דיונים סביב הנושא של הקטל בדרכים. נעשתה עבודה של כל הגופים, כל הגורמים, כל אחד תרם את חלקו – יותר, פחות, אבל בסך הכול בשיתוף פעולה מלא. הוצאנו דוח תחת ידינו, שזמן רב לא נראה. הדוח הזה מונח כדוח לפעולה, לא דוח לברבורים, לא דוח לפטפוטים, לא דוח שייעשה עליו עוד דוח, אלא דוח לפעולה. כל יום שני כמעט פתחתי את דיוני ועדת הכלכלה באמירה, העוסקת בקטל בדרכים, ולצערי המספרים לא משתנים. גם היום אנחנו עומדים על 71 הרוגים, כשבשנה המקבילה 72 הרוגים, המגמה היא אותה מגמה, אין שיפור במגמה. אני מצר על זה שהשר, למרות הנסיבות, לא כאן, כי אני רוצה לומר כמה דברים בעניין הזה. אני מכיר את עמדתו של השר לגבי האחריות שלו ומה היא אחריותו. אין ספק, ואני אומר את זה לא רק כדי להניח את דעתו ואת דעתנו, שאם יש משרד שעושה הכי הרבה בתחום, זה משרד התחבורה. תשתיות הדרכים השתפרו בצורה שלא היה לה אח ורע בישראל. אני לא אפתח, גברתי המנכ"לית, את העניין של התחבורה הציבורית, כי אנחנו עוסקים בזה וזה לא הדיון, למרות שיש לזה השפעה דרמטית על היכולת שלנו לשפר את המאבק בקטל בדרכים, אבל זה לא העניין המרכזי נכון לרגע זה.

אבל מה כן? עדיין השר הוא גם השר, לפחות הכותרת שהממשלה נתנה לו והחוק, האחראי על הבטיחות בדרכים. אז או שהשר ימסור את זה, כי אני מרגיש כל הזמן לא בנוח. אני אומר את זה ברצינות, גם ברמה החברית ביני לבין השר, אבל גם ברמה העניינית. בסוף בסוף הוא השר האחראי על פי דין, כשאני מודע לעובדה – ואני פונה עכשיו למשרד לביטחון פנים ולמשטרת ישראל – נכון, ניצב דורון ידיד שנכנס לא מזמן לתפקיד, כמעט באפס כלים, אני יכול לומר לך שאני מרגיש את זה ואני רואה את זה, אנחנו רואים את זה. ניכר שיש שינוי תפיסה וגישה של המשטרה במאבק בקטל בדרכים, אבל אין לכם סיכוי אפילו לעמוד ביעדים שאדוני הציב, ביעדים שאנחנו חושבים שאתם צריכים לעמוד בהם, כי המשימה המרכזית שלכם היא לפקח, והפיקוח הוא אפסי. אין ספק – ואני חוזר ואומר, כדי שלא תיפול שגגה, שאנחנו מאוד מאוד מעריכים את מה שאתם עושים ואתם מוציאים תחת ידיכם מעל ומעבר אל מול הכלים שעומדים לרשותכם, אם בכוח אדם, אם בתקציב ואם בניידות. והדברים מונחים לפתחו של השר לביטחון פנים, שהתחייב בפני הוועדה – ואני רוצה להזכיר, שמה שנכתב גם גרזן לא יוריד – שבמרץ 2017 תהיה הכפלה של מספר הניידות בכבישים.

אז הוא אמר.

וזו מבחינתנו היתה באמת אולי גולת הכותרת המרכזית של הופעתו בפנינו, כי משרד התחבורה נמצא בתוך תהליך של התמודדות עם כבישים אדומים או מה שאנחנו אוהבים, אם אנחנו מדברים בנדב"ר משותף, בנוהל דיבור משותף, מוקדי סיכון. אז אנחנו רבים ומתווכחים אם כן לקדם כביש כזה או לא לקדם כביש כזה, וכל אירוע בכביש כזה או אחר בוודאי מציף עניינים בקביעת סדר העדיפות, אבל בשורה התחתונה העבודה נעשית. אז עכשיו גם יש לנו את מנכ"ל אור ירוק שכבר נכנס לתפקידו כמנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב שהיה ראש וראשון לנושאי הדגל בעניין המאבק בדרכים, ואני שולח לו מהמקום הזה של העיסוק במאבק בקטל בדרכים ברכה והצלחה בתפקידו החדש. אין לי ספק שהוא יידע לעשות אותו הכי טוב שאפשר, והנה מונחת לפתחו ההתמודדות עם נושא החינוך, שלצערי עד לרגע זה הוא מוזנח. זה לא שלא נעשים דברים, אבל הוא לא בראש סדר העדיפויות. כל אחד מחנך על פי מה שלימדו אותו, ואני מקווה באמת שזו הזדמנות, וגם אני אפנה אליו בעניין הזה וגם אנחנו נקבע אתו ישיבה בעניין הזה.

אנחנו יושבים עכשיו בוועדת הכלכלה ומטפלים בתיקון 112 לחוק. לא פשוט, אבל נאבקים בו ומקדמים אותו ומשפרים אותו, ואין תקנות שמונחות היום על ידיכם, למרות שמשרדי הממשלה מקפידים להביא לנו חקיקה ותקנות ברמה לא גבוהה – מה שמצריך מאתנו להשקיע בזה המון זמן, חריש עמוק. בסוף בסוף לא מספיק להגיד: כן כן זה נכון, ואנחנו יושבים ועמלים גם לא בימי כנסת מן המניין מבוקר עד שעות מאוחרות כדי לתת את התשובות, ובתי המשפט, שגם שם אין עדיין מענה. אז אנחנו מנסים לתת את המענה בחקיקה מתקדמת, אבל עדיין גם שם – יש כאן מישהו מבתי המשפט? תתקרבי גברתי – יש הרבה מאוד מה לעשות, גברתי. בשורה התחתונה, אני יכול לומר לכם שאני מאוכזב מאוד מאוד מההתנהלות בכל הנוגע לקטל בדרכים.

אני אחזור ואומר, ועם זה אני אסיים את מה שאני פותח ופתחתי תמיד, שאם היה בא רמטכ"ל לשר ביטחון ואומר לו שבשנים הקרובות, בכל שנה ייהרגו למעלה מ-300 אזרחי מדינת ישראל, הוא לא היה נשאר בתפקידו יום אחד. ממשלה לא היתה מחזיקה יומיים בתפקידה, בעיקר כשהמספר מתקרב יותר ל-400 מאשר ל-300.

הממשלה לא עושה כלום, מה הכנסת עושה?

לכן אנחנו נמשיך ללוות את העניין הזה. כל שבוע נעלה ונזכיר את זה, ואם יש – גבי, אל תענה לי, מי שמעלה את העניין הזה שבוע שבוע, כולל בכלי התקשורת, זו ועדת הכלכלה. זו ועדת הכלכלה. אז אם אדוני לא היה בשיעורי האזרחות, התפקיד שלנו הוא לפקח, הוא לא לבצע, ואנחנו עושים את המיטב שבמיטב, מעל ומעבר לכל משרד או גורם שפועל בנושא מאוד מסוים.

וזה נכון, אנחנו מאוכזבים. מאוכזבים, ואתה משתתף בכל הדיונים, ואתה יודע את זה. ואני יכול לומר גם לשר ולשרים, שבהתנהלות שלנו – אני מצפה גם מחברי הכנסת – אנחנו נעלה מדרגה. לא ניתן למצב הזה להימשך.

גברתי המנכ"לית, ברשותך, אפשר למדוד את הנתונים כל אחד –OECD , לפי מיליארד קילומטר נסועה, איך שאת רוצה; 377 הרוגים, אי אפשר לשנות את זה לא, לא למיליארד, לא ל-100, לא למטר, לא לסנטימטר. אלה, המשפחות שלהם, אף אחד לא ישנה את המצב שלהם, המדידה לא משנה כאן. בסוף, השורה התחתונה, הצלחנו לשנות את המגמה או לא הצלחנו לשנות את המגמה? נכון לרגע זה, כשלנו כישלון מוחלט. תודה, בבקשה חבר הכנסת יעקב אשר. אנחנו נאפשר כמובן לחברי הכנסת שירצו לומר בקצרה כמה דברים, וברשותכם נעביר את רשות הדיבור אחר כך לגורמי המקצוע, בראש ובראשונה המנכ"לית. אנחנו נעביר בוודאי את רשות הדיבור לניצב דורון ידיד, וכמובן לגיורא – אני עדיין רוצה לדעת מה הערך המוסף שלכם בתהליך הזה, והאם מאפשרים לכם גם לפעול על פי התפיסה, שאדוני כיוון ומכוון אליה. בבקשה, יעקב.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה להודות לך, ואולי בתשובה לשאלה שנשאלה כאן – הרמתם להנחתה, מה עושה הכנסת? גם אם תבדקו היטב בדברי הכנסת, לא תראו התעסקות כל כך רבה של ועדה פרלמנטרית, ועדת הכלכלה, בנושא הזה, אם זה נושא השימוע שהיה בתקופה שגם לא הייתי כאן, שש או שבע ישיבות.

10.

10 ישיבות, עם המון עבודה, כולל עבודת מטה מסודרת עם נייר שיצא. לאחר מכן, הקמת ועדת המשנה. אני מוכרח לומר כאן שיושב ראש הוועדה, ידידי איתן כבל, נתן לוועדה את כל הסמכויות לרוץ קדימה, ולא רק זה – מאתגר אותנו כל הזמן, מה מתקדם ומה לא. אין ישיבה בנושאים כאלה ואחרים, שלא נפתחת בנושא תאונות הדרכים, מהסיבה הפשוטה, שאנחנו לא רואים עדיין לצערנו את הירידה המיוחלת במגיפה הזאת.

אני אגיד בסקירה קטנה את עבודת הוועדה, מה אנחנו עשינו, מה אנחנו גילינו, ולאן זה הולך הלאה, וזה מתחבר לדברים שלך, אדוני היושב ראש. אנחנו ניהלנו שש ישיבות פלוס סיור, גם בבית לוינשטיין, שראינו שם פרויקט מאוד חשוב. שש ישיבות מעקב, כשהבסיס שלנו זה נייר שיצא תחת ידך, אדוני היושב ראש.

בנושא של תשתיות, היתה כאן מנכ"לית משרד התחבורה, מה שהתברר לנו ונעשה בפועל היה גידול בתקציב, אבל לא הגידול שדיברה עליו הוועדה – לא 150 מיליון תוספת, אלא 50 מיליון תוספת. יש שיפור ניכר בביצועי חברת נתיבי ישראל, חייבים לומר את זה. מנצלים את זה מהר יותר, אפקטיבי יותר, ולכן אנחנו הלאה עם הדרישה של הגברה, אבל אנחנו חושבים שנעשית באמת עבודה בעניין הזה, גם בנושאים של פניות שמאלה במרחב הכפרי, 600 מיליון שקל לחמש שנים, וגם טיפול בצמתים במגזר הערבי ופניות בכבישים חוצים במגזר הערבי, שם יש הרבה מאוד תאונות. לא מספיק, אבל בהחלט יש עבודה, ואם ניקח את החלק הזה של משרד התחבורה, יש שיתוף פעולה מלא עם המשרד בעניין הזה. אנחנו רוצים להגיע לסכומים היותר גבוהים, אבל אנחנו בכיוון.

בנושא האכיפה, פה אדוני יושב הראש, אנחנו בבעיה. זה נכון שהיה כאן מנכ"ל המשרד ודיבר על הכפלה.

השר עצמו דיבר.

כן, אני מדבר אתך בוועדה אצלי, ואני מבין שבאמת זה הולך לקרות, אבל שנבין שזה הולך להביא אותנו ל-170 ניידות בלבד.

בלבד, זה עוד רחוק מרחק רב.

חוץ מפרויקט כזה עם סטודנטים, שנותן לזה איזושהי תוספת כוח, אבל זה 170 ניידות. כשאין ויכוח, אדוני היושב ראש – ואמר את זה כאן ראש אגף התנועה החדש ואמר את זה גם קודמו – שהמספר שצריך להיות זה כמו שאמרת אדוני, לא פחות מ-400 ניידות בשביל הנראות. לכן אנחנו זועקים על זה בכל ישיבה. היתה גם ישיבה עם האוצר בעניין הזה וגם עם המשרד לביטחון פנים. ההכפלה היא חשובה, היא לא מספיקה. צריך לשבח את ראש אגף התנועה, שבאמת בתקופה קצרה שינה הרבה שיטות, נתן סמכויות לשוטרים באכיפה בעבירות חמורות, יש שינויים.

אני רוצה לומר עוד דבר אדוני. יש כמה חוקים, חלקם כבר עברו בחודש האחרון, חלקם נמצאים ממש בימים אלה, אתמול היתה ישיבה. חוקים תומכים, שמבחינתנו אנחנו משחררים. אנחנו לא אוהבים להגדיל קנסות, אנחנו לא אוהבים להרע לאזרחים, אבל אנחנו עושים את זה בנפש חפצה, כי אנחנו רוצים להציל נפשות. הוועדה משתפת פעולה עם זה ומקדמת את זה בצורה בלתי רגילה.

נושא החינוך, היתה מחלוקת, הוועדה דיברה להכניס את זה לבגרויות. יש התנגדות של משרד החינוך לעניין הזה, ויש גם דעות אחרות. היה דיון ממצה עם מנכ"לית משרד החינוך, אדוני, והגענו למסקנה כאן בוועדה, שצריך לעשות איזשהו רה-ארגון בשעות ובתקנים הקיימים היום, ודווח כאן על פיילוט שעושים בתיכונים, שזאת הכנה למבחנים התיאורטיים. עושים איזשהו פיילוט, שאנחנו אמורים לקבל את הדיווח שלו בחודשים הקרובים, לראות אם זה הצליח. אבל אדוני יושב הראש, אם אתה רוצה לדעת נקודה שצריך לזעזע איתה, זה הנושא הזה של החינוך, ואני בטוח שכמו שאמרת, ששמוליק אבואב בוודאי לא יגיד לנו: דברים שרואים משם, לא רואים מכאן. הוא חי את הנושא הזה, אני בטוח שיהיו בזה הרבה שינויים.

יש שתי נקודות בנושא החינוך, שהן גם נקודתיות – הסברה וחינוך, שם צריך לעשות טיפול שורש במגזר הערבי, וגם גיורא אמור להציג בפנינו, בפני הוועדה, בזמן הקרוב תכנית ממוקדת בציבור הערבי. ישנן גם בעיות במסגרת מוסדות החינוך במגזר החרדי.

נקודה נוספת שעלתה כאן, במסגרת תקציבי התשתיות התברר שהרשויות המקומיות, אדוני יושב הראש, אינן מנצלות באופן מלא ובאופן מהיר ואפקטיבי את הכספים שמגיעים אליהן לצורך בטיחות בדרכים בתוך העירוני, מה שנקרא בסמכות שלהן. התברר שהסכום שקיים בתוך המאגר במשרד האוצר ואמרו לנו שלא נוגעים בו, הוא 400 מיליון שקל שלא נוצלו בחמש השנים האחרונות, אני מדייק נציג האוצר? זה דבר שאנחנו הוצאנו מכתבים גם למרכז השלטון המקומי. היה פה דיון, אנחנו נעשה מעקב אחרי הדברים האלה. הדיון האחרון שהתנהל היה בנושא של כלים טכנולוגיים, מצלמות וכו'.

אדוני היושב ראש, אתה יותר ותיק ממני בכנסת. בשנת 2012 התחילה המדינה פרויקט של הצבת מצלמות. היעד היה 300 מצלמות. כיום יש 100 מצלמות בלבד. כבר כמה שנים שזה עומד פחות או יותר על אותו מספר, לא נוצל התקציב של זה, לא מתקדם העניין הזה. דיברנו על הנושא הזה, התרענו. אני הייתי בשוק, כשהתברר לי שזה המצב. אם יש תכנית של 300, מ-2012 100 מצלמות. מצלמות זה גם נראות.

נושא חשוב מאוד זה הגדרת התפקיד של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אמרת את זה במילים אחרות. היא צריכה לקבל יותר שיניים, היא צריכה להיות גורם – גם מרתיע, גם מכוון, גם מחקרי, גם מקצועי, אבל עם שיניים, ואני מקווה מאוד שזה מה שיקרה.

נושא ועדת המנכ"לים, אתה מכיר אותו היטב. קיימנו גם ישיבה במשרד ראש הממשלה בנושא הזה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

תהיה כאן התייחסות.

תהיה התייחסות לעניין הזה, שהובטח שהולכת להיות הצעת מחליטים, שצריך לדון בה ולראות אותה.

אני יכול להגיד בלב הכי נקי, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. יש רשות מבצעת, שאנחנו מאוד מקווים שההתראות שלנו והמעקב שלנו יביאו לשינוי הזה, והיינו פעם בשינוי הזה, בעבר היינו בשינוי הזה. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה. חבר הכנסת יעקב פרי, בבקשה, ולאחר מכן עבד אל חכים חאג' יחיא, זחאלקה ואיילת אם תרצה גם.

קודם כל, תודה לאדוני היושב ראש על קיום הדיון החשוב הזה שוב. תודה לכל מי שהצטרף אלינו. אני כמובן התכוונתי לדבר באוזניו של שר התחבורה, אבל המנכ"לית וגיורא וראש אגף התנועה ושאר המכובדים בעיני מספקים, אבל זה לא מספק אותנו לאור הנתונים העגומים מאוד של המספרים ב-2016 וכבר ב-2017.

אני בחרתי להקריא לכם קטע קצר ממכתב שקיבלנו מגברת ריקי רודניק.

היא נמצאת כאן.

משפחתה חוותה אסון נורא בכביש 89, סמוך לצומת כברי, בחודש אוקטובר האחרון. אחותה נפצעה קשה מאוד, בעלה – הגיס שלה ואמו נהרגו במקום ובנם הקטן בן השנתיים וחצי ניצל ללא פגע פיסי, ואנחנו מייחלים ומאחלים שהוא לא יישאר מצולק נפשית.

אני מצטט קטע ממכתבה של ריקי: גם אנחנו חשבנו שלנו זה לא יקרה, עד ששורת עבירות של הנהג שמנגד, הובילה להתנגשות חזיתית בעוצמה אדירה, למוות כה מיותר, להרס המשפחה שלנו על לא עוול בכפה; ואנחנו לא הראשונים, ובטח גם לא האחרונים, וכמו שהדברים מתנהלים עכשיו, אין לאף אחד ערבות או שליטה על חייו. אנו מבקשים, מתחננים, זועקים לשינוי, שינוי לחינוך, בחינוך, לתרבות בכלל, לתרבות נהיגה בפרט. ההתנהלות בכבישים מקבילה לאלימות בכל דבר. שינוי בחקיקה, באכיפה ובהרתעה,

הכבדת הסנקציות על עבירות תנועה, הגברת אמצעי האכיפה, ענישה הולמת לעברייני תנועה, הם עבריינים שמסוכנים לציבור, והרכב הוא כלי הנשק בידם. אבל לפני הכול, שינוי בתפיסה של מקבלי ההחלטות. התעוררו, מדובר בחיי אדם. די לזילות, די לגלגול האחריות, די למלחמות ביניכם. שימו את הנושא בראש סדרי העדיפויות והתחילו להילחם בתופעה – סוף ציטוט.

אני קודם כל אמרתי שאני מברך על הדיון. התייחס כבר ידידי חבר הכנסת אשר לנושא ועדת המנכ"לים, שהתחילה כוועדת שרים ואחר כך כוועדת מנכ"לים, שיש לי ספק בכלל אם היא התכנסה.

היא התכנסה פעם אחת.

התכנסה פעם אחת, ברוך השם.

הנושא של הכפלת האמצעים של אגף התנועה, כל הדברים האלה, אנחנו חוזרים, מדברים ואומרים. אני מוכרח לומר לך, שאני שותף לאכזבתך, גם ממילוי הבטחות, וגם מהכסף למילוין.

אני חושב שמעבר לשר התחבורה, שאני מבין שנבצר ממנו להגיע, היו צריכים לשבת בדיון הזה גם שרת המשפטים, גם השר לביטחון פנים וגם שר החינוך. אם אנחנו לא נמשיך בזעקה, תקצר ידינו מלהושיע.

תודה אדוני, אני מסכים עם כל אשר אמרת ומזדהה עם הדברים שגם הגברת כתבה. אולי יותר מאוחר אני אאפשר גם לכם לדבר. חאג', בבקשה.

כבוד יושב הראש, חברים, בכל נושא שאנחנו דנים בו, יש לנו תמיד מגבלה של תקציב, ואנחנו מודעים לזה; אבל כל תקציב שיש לך, אתה יכול לנצל אותו אופטימלית ולהשקיע אותו במקום הנכון, ואז אפשר לקבל תוצאות עדיפות או יותר טובות. אני אתן דוגמה באוכלוסייה הערבית. בחברה הערבית פחות מ-15% מהנהגים הם ערבים, אבל הם מהווים שליש מההרוגים בתאונות, אפילו יותר משליש. זה המספר של ערבים שנהרגים, אבל עד היום עוד לא נבדקה סטטיסטיקה שאומרת, כמה מתים שהם לא ערבים באותן תאונות דרכים שמעורבים בהן ערבים. זה צריך להראות כיוון, איפה צריך להשקיע ומה.

עוד נתון, שבגילאי 17 עד 24 מספר ההרוגים הערבים הוא פי 10 לעומת האוכלוסיות האחרות באותם גילאים. זה אומר שאנחנו צריכים את החינוך במיוחד בגיל הזה, ונתחיל מתיכון. אם לא נעשה יחידת לימוד חובה בבתי הספר, אנחנו לא נוכל לטפל בגילאים האלה. אם לא תהיה הסברה גם בערבית, לא נוכל לפתור את הבעיות האלה. אני אפילו רואה פה את מנכ"ל נתיבי ישראל, שעושים עבודה ומרחיבים תשתיות, אבל כשאני קורא ובודק, אני מוצא שיותר מ-72,000 רכבים חדשים רק בינואר, פברואר עלו לכביש, אני אדע שאתם לא תספיקו להדביק את הגידול הזה בהרחבות שלכם, גם לגבי הפקקים וגם לגבי התאונות. אז צריך תכנית שתדאג לנושא הזה.

אני גם ביקשתי באחת מישיבות הוועדה החמרה בעונשים, גם בנקודות וגם בקנסות. הצעתי למשרד, אולי המנכ"לית תיקח את זה אליה, שתהיה טבלה מסודרת, שאנשים לא יתחילו לחפש פה ושם מה קורה. אלא שתהיה באתר טבלה – עבירה, קנס, נקודות. זאת תהיה גם המתנה שמורה הנהיגה ייתן לתלמיד שלו, ברגע שהוא עושה את הבחינה המעשית. הוא ייקח אותה אליו, אחרי שיקבל גם הסברים. זה לא כל כך קשה, כי מורי הנהיגה נותנים את ה"נהג חדש" עם השם שלהם, כדי שיידעו שזה מורה הנהיגה אצלו למדו. זה נתון כל כך פשוט, שאני חושב שאפילו לא עולה דבר ואפשר שזה יעזור.

נושא האכיפה באוכלוסייה הערבית – אני חוזר על זה כמה פעמים – ביישובים הערביים יש מבצעי אכיפה ולא אכיפה. כשיש מבצע, לכולם יש הודעות להיזהר שמי שיש לו בעיות, שלא ייצא, ואנשים מקבלים את זה לניידים שלהם. אם תהיה אכיפה קבועה, ידאגו לתרבות נהיגה אחרת.

אדוני יושב הראש, נקודת המוצא הפשוטה אבל המשמעותית ביותר בדיון הזה היא שאפשר להוריד, כלומר זה דבר שניתן לעשות. לא רק שניתן לעשות, נעשה בתקופה שקדמה ל-2012, אז היתה סוג של ירידה משמעותית, דרמטית אפילו במספר ההרוגים. ניתן להשוות את התקופה שבה היתה ירידה לעומת התקופה שיש בה עלייה ולראות איפה היו הבעיות, זה דבר פשוט, ולטפל. אני מבין שהעולם משתנה ונכנסו עכשיו יותר פלאפונים ומספר הרכבים גדול יותר, אבל אני נגד התפיסה הפטליסטית שאומרת שיש יותר הרוגים כי יש יותר רכבים. מי שמדבר כך, יהיו לנו עוד יותר רכבים בעתיד, ואז אנחנו צפויים לעוד יותר הרוגים בעתיד. זאת תפיסה פטליסטית שצריך לעצור.

צריך להקטין את מספר ההרוגים והפצועים ומספר התאונות באופן משמעותי, למרות הגידול במספר הרכבים. זה מה שצריך לעשות, ואת זה ניתן לעשות – ניתן לעשות על ידי הגדלת התקציב, ולא מדובר בתקציבים ענקיים, אלא בתקציבים סבירים של מאות מיליונים, לא מיליארדים, שיחסכו חיי אדם. מבחינה כלכלית, הרי נעשו חישובים כלכליים.

15 מיליארד שקל בשנה נזק למשק, בוודאי ובוודאי מעבר להרוגים, למשפחות הסובלות.

ההרוגים, הכאב והאסון – אבל גם בגלל נזק כלכלי צריך לעצור את זה.

מה העלות של המאבק?

פחות מ-5% מהעלות, אז בבקשה, אני חושב שוועדת הכלכלה וועדת הכספים, אנחנו חברי הכנסת גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה – אני לא רואה כאן מישהו מהקואליציה.

יעקב אשר.

יעקב אשר, נציג מכובד של הקואליציה.

בודד.

צריך להיעשות גידול משמעותי – להכפיל פי שניים ופי שלוש את התקציבים, להחזיר את התקציבים שנלקחו בענייני חינוך, ניידות, מצלמות. הרי היה אז תקציב יותר גדול, היום הקטינו את התקציבים.

משפט אחד בעניין החברה הערבית. אני חושב שיש לנו כחברה אחריות כבדה מאוד בנושא הזה, ואני חושב שאנחנו צריכים ליזום כל מיני דברים כדי לעצור את הקטל. לא יכול להיות, חבר הכנסת חאג' יחיא אמר שבין הצעירים בגילאי 17 עד 24 יש פי 10 ערבים שנהרגים, ובין התינוקות יש פי 20, מגיל אפס עד ארבע מספר ההרוגים וההרוגות הערביים הוא פי 20, לא יאומנו המספרים האלה. אני חושב שהגיע הזמן לעצור. גם בהקצבת תקציבים, לא יכול להיות ש-17 מיליון למאבק בציבור הערבי מתוך 250, שלושה עובדים ברשות מתוך 60. צריך לעשות שינוי מערכתי בנושא הזה מלמעלה. הציבור צריך לפעול, אבל גם הממשלה צריכה לשנות והרשויות צריכות לשנות מדיניות.

תודה יקירי. איילת נחמיאס, אחריה רויטל סויד ואחרי זה נעבור לגורמי המקצוע.

אנחנו יושבים כאן קצת פחות משנה אחרי שהגשנו את הדוח שלנו, ויושבים באותה רמה של תסכול, באותה רמה של כעס. שלום למנכ"לית היקרה שלנו, אבל אני לא חושבת שאת תשמעי פה דברים קלים היום, כי התחושה היא שבאמת דברים לא קורים – אני גם דיברתי עם השר בשבוע שעבר.

כפי שיודע יושב הראש כבל ומנהלת הוועדה שלנו, אני השקעתי הרבה מאוד אנרגיה בכל מה שקשור להולכי רגל, בכל מה שקשור לבטיחות בדרכים של ילדים, לבטיחות בדרכים של קשישים. הצענו הצעות פרקטיות מאוד איך להפחית את מספר התאונות או את מה שאנחנו קוראים לו כמעט תאונות, בשיתוף עם השלטון המקומי. איתן, אני באמת מוכרחה להגיד לך בסוגריים, שזאת פשוט שערורייה שהדור שלנו לא קיבל אפילו איזשהו פידבק. לכאורה, הקמת הוועדה היתה התגובה, אבל בשום צורה לא קיבלנו פידבק, גם לא ממשרד התחבורה.

למה? שלחנו מכתב. לוקחים את הדוח מאוד מאוד ברצינות.

יש התכתבות, יש חילוקי דעות - - -

זה בסדר, חבר הכנסת אשר, לא צריך לקפוץ, אני לא ראיתי.

לא, רק תיקנו - - -

ככל שאני טעיתי בעניין הזה שאתם הגבתם, אני אשמח לראות תגובות להצעות שאני הצעתי, לזה אני לא ראיתי תגובה.

אני רוצה לייחד את הדברים שלי רגע דווקא לנושא התכנון. לפני חודשיים ישבנו בוועדה לצדק חלוקתי ועסקנו ברמזור בצומת מאוד מאוד מסוכן, שנקרא צומת בת הדר, צומת שאת בטוח מכירה. בצומת בת הדר כל שבוע יש תאונה, לפעמים תאונה עם הרוגים, לפעמים תאונה עם פצועים, שלא נדע, באמת אני אומרת את זה בשיא הרצינות. אבל מה הדהים אותי בסיפור הזה? כמובן הקטסטרופה היא קטסטרופה, אבל מה שהדהים אותי זה לקבל את התשובה בנושא התכנון. כמה זמן לוקח מרגע שבו מזהים שיש איזשהו צומת בעייתי ועד הרגע שמקבלים תשובה, מה הוא הטיפול התכנוני? אני אומרת מראש, כמו שאמרתי שם, אני לא מהנדסת תחבורה ואני לא יודעת מה הפתרונות. הפתרון יכול להיות מעגל תנועה, הפתרון יכול להיות פסי האטה, הפתרון יכול להיות רמזור, אבל לא יכול להיות שייקח כל כך הרבה זמן לקבל מענה לבעיות מהסוג הזה. בין אם אני תושבת האזור ובין אם אני חברת כנסת, אני רוצה לדעת מה הפתרון. מדובר בלוחות זמנים של לפחות שנה כדי לקבל תשובה, חבר הכנסת כבל, מה הפתרון שמתאים למקום.

אני כבר לא מדברת על כביש 66, אני לא יודעת כמה פעמים אנחנו דיברנו פה על כביש 66. תולשים שערות, אנחנו מכירים את הכבישים בעל פה. תאורת לילה בכביש 31, אנחנו באמת תולשים שערות מ תוך דאגה. אני מכירה אותך, אני יודעת שגם ממך הדבר הזה מדיר שינה בלילה.

אחד הדברים שביקשנו למשל מאותו ראש אגף, ותסלחו לי שאני לא זוכרת עכשיו את שמו במשרד התחבורה.

ראיק סאלם.

אחת הטענות שנשמעו שם זה התקציב של בטיחות בדרכים. אחד הדברים שהוא טען שם, נדמה לי שהתקציב שנקוב פר סה בבטיחות בדרכים הוא כמה עשרות מיליוני שקלים, נכון?

לא, מוקדי סיכון זה 200 מיליון.

אבל מה קורה? זה מפוזר, אז אנחנו למשל בכנסת לא יודעים כמה באמת התקציב שמושקע בבטיחות בדרכים, כי אם למשל מטפלים בכביש 66, אתם יכולים להגיד אז, בצדק, זה גם תקציב פיתוח, אבל זה גם בטיחות בדרכים, לפחות בעיני. אותו דבר לגבי בת הדר, תבואו ותגידו לי האם זה בטיחות בדרכים, או שזה בכלל מטפל בבעיות אחרות.

אבל זה בנוסף, רק למוקדי סיכון זה 200 מיליון, ובנוסף יש לנו עוד - - -

אז אנחנו ביקשנו בוועדה לצדק חלוקתי – ואני מבקשת גם כאן – לדעת בדיוק בדיוק בדיוק, על פי פילוח, מה הוא התקציב שמושקע בבטיחות בדרכים, כי אותו חלק שעובר דרך הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הוא חשוב, אבל אני יודעת שהוא לא העיקר. אני רוצה לדעת איך מושקע הכסף ולפי מה מתקבלות החלטות, איזה ניקוד מקבל כל אחד מהמקומות האלה על מנת להחליט מתי מטפלים בו, כי כביש 66, לטעמי, ואני יודעת שגם לטעמו של אדוני, הטיפול בו מתעכב יותר מדי זמן. בשבוע שעבר נסעתי בכביש 232 בדרום, שחוצה את אשכול. נסעתי מאחורי משאית סמיטרילר. תקשיבו טוב, פניתי כמובן מיד למשטרה, עפו עלי דברים. אין לך איך לעקוף שם, זה כביש מטורף. האם זה כביש בעדיפות ראשונה, בעדיפות שנייה? בסופו של דבר, בשורה התחתונה, התכנון מטריד אותי היום מאוד מאוד מאוד, כי אני מבינה שלכם יש תקציבים שלכם ויש לכם תכניות חומש שלכם, אבל בסוף אנחנו מקבלים את הפניות מהאנשים שרואים את התאונות האלה, מפנים ובסוף אנחנו לא מצליחים להבין מה סדרי העדיפויות התכנוניים של משרד התחבורה.

תודה איילת. בבקשה, חברת הכנסת רויטל סויד.

קודם כל, אין ספק שאנחנו לא מדברים פה על תופעה שאי אפשר להתמודד איתה. גם אין ספק שאי אפשר לבוא ולהגיד: אין לנו פה מספיק תקציבים, כי אם אנחנו שומעים שהטיפול בנזקים, בנפגעים, בהרוגים עולה כ-19 מיליארד והטיפול במניעה עולה כ-5% מזה, אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד שאין תקציב.

שלום אדוני השר, אני שמחה שאתה מגיע בדיוק לדברים שאני אומרת. אדוני השר, אני מתחילה מההתחלה, הכול לכבודך. קודם כל, אדוני השר, שלום, אנחנו מברכים אותך, וגם חברי יושב ראש הוועדה, איתן כבל, שלא מרפה מהנושא הזה בשום דרך וצורה שהיא.

אדוני השר, אני מבקשת שיתייחסו לנושא של הקטל בדרכים בדיוק כמו שעכשיו ראש הממשלה רוצה לטפל בכל הנושא של התאגיד, של רשות התקשורת ובנושא של התקשורת, כאילו זה הדבר הכי חשוב היום במדינה. הפכנו, לקחנו את התקשורת, הפכנו אותה לנושא העל. אדוני השר, מכיוון שאני יודעת איפה הלב שלך נמצא, והוא נמצא במקום הנכון, אני מבקשת ממך שנתייחס לנושא הזה של הקטל בדרכים, כאילו זה הנושא הכי חשוב היום על סדר היום.

אם אנחנו יודעים שעולה להתמודד עם כל התופעה של ההרוגים והפצועים והקטל בדרכים כ-19 מיליארד, ומאידך לפני כן התמודדות עם פתרון ועם המאבק הם 5% מזה, אני חושבת שהדבר הזה חייב להיות על סדר היום של השר כמובן ובכלל של הממשלה.

חברתי דיברה פה על נושאים שאנחנו דנו בהם והעלינו אותם לא פעם ולא פעמיים. גם כביש 66, גם כביש 65 וגם כביש 4 בת הדר, ואני רוצה להקריא לכם תגובה שאני קיבלתי. תושבים פונים אלינו. לגבי כביש 66, פונה אלינו ראש המועצה חולבסקי "תעזרו לי". אני רוצה להקריא לכם את התגובה שקיבלתי ממך, המנכ"לית, כשאנחנו באמת מאוד מעריכים את העבודה שלך. פונים אלינו ומתקשרים אלינו כל שבוע, שולחים לנו תמונות של הרוגים. נהרגה שם בחורה צעירה, חודש לפני נישואיה, ביום ההולדת שלה. פונים אלינו האזרחים שם, על הרוגים, על נפגעים, על תאונות. כל פעם אנחנו מקבלים מידע על תאונות קטלניות מאנשים שפונים אלינו ושואלים אותנו מה אפשר לעשות. כשאני פניתי, קיבלתי את התשובה הבאה: מוקדי סיכון ברשת הבין עירונית נבחנים על ידי ועדה בין משרדית, שמורכבת מנציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משטרת ישראל, חברת נתיבי ישראל ומינהל התשתיות במשרד התחבורה. מוקדי הסיכון נבחנים ביחס לקריטריונים אחידים ושוויוניים, ורשימת הפרויקטים לטיפול נעשית בשקלול ארצי. מצרפים מסמך. לאור פנייתך – ואני מדברת על כביש בת הדר – הוועדה בחנה פעם נוספת את הכנסתו של הצומת הנידון לרשימת מוקדי הסיכון לשנת העבודה 2016, ולאחר בדיקות נתוני תאונות הדרכים בשנים 2015-2013, עלה כי לפי נתוני הלמ"ס לא נרשמו תאונות בצומת עצמו בשנים הנ"ל. הוועדה ביצעה בדיקה נוספת, גם באשר לקטע הדרך הכולל את הצומת, שאורכו כשני קילומטרים, ומנתוני הלמ"ס עולה כי בקטע דרך זה היו במהלך השנים 2015-2013 חמש תאונות דרכים, ועל כן גם קטע זה לא עומד בקריטריונים למוקדי סיכון. כאשר יתעדכנו נתוני הלמ"ס לשנת 2016, נבחן פעם נוספת את ההגדרה.

ממתי המכתב?

המכתב הוא מ-13 בפברואר 2017, 13 בפברואר 2017.

תינתן התייחסות.

ואני אומרת לכם שאני מקבלת כל שבוע תמונות מחברינו ברק פלד, ששולח את התמונות על תאונות שקורות שם. אותו דבר עם איציק חולבסקי בכביש 66, ובאמת מה קורה פה? לכן לא מספיק לדבר, צריך לפעול וצריך לעשות וצריך שהדבר הזה יהפוך להיות חשוב בדיוק כמו נושא התקשורת במדינת ישראל.

הרבה דברים ייראו אחרת.

הלוואי והפוליטיזציה תיכנס גם לנושא של תאונות הדרכים, אולי אז אנחנו נמנע אותן.

תודה גברתי. אני מקדם בברכה את השר שהגיע לכאן, כשהוא מצונן. אני מקווה שהצינון יישאר נקודתי ולא יתפזר. יחד עם זאת, אני רוצה לומר לך ממש בקצרה, בשני משפטים. אני אמרתי, כדי שגם ימסרו לך, שלא תיפול שגגה, שאנחנו מודעים לעובדה שמשרד התחבורה עושה עבודה מדהימה בכל הנוגע לפיתוח תשתיות הדרך. אנחנו גם לא עוסקים בתחבורה ציבורית, שזה חלק בלתי נפרד, אבל ברגע זה נשים את זה בצד. אני אומר את זה לא מן הפה ולחוץ, אלא באמת מכל הלב. הלוואי וכל המשרדים האחרים הנוגעים בעניין, היו כך, אלא שמה לעשות, על פי חוק אדוני מופקד על נושא הקטל בדרכים, הבטיחות בדרכים.

לא על פי חוק, על פי חוק כל אחד כפוף - - -

לא, אדוני עכשיו נותן לי את הפרשנות ואת התשובות שלו.

זאת לא פרשנות. אם זה היה על פי חוק, הייתי נותן הוראות לראש אגף התנועה.

יכול להיות שאדוני צודק, אבל בשורה התחתונה, מי שנושא בכותרת על דלתו זה אתה. אני אומר את זה כנתון עובדתי. התייחסתי למקומו של כל אחד מהמשרדים בצורה מאוד מאוד ברורה, ובעיקר למקומו של המשרד לביטחון פנים והעומד בראשו, שגם לא עמד בהתחייבויות המינימליות שהוא התחייב פה בפני הוועדה. אני מבקש מאדוני לתת את התייחסותו וגם ייקח בחשבון שאנחנו צריכים לסיים באיזשהו שלב.

תודה רבה, ואני מתנצל שנבצר ממני להגיע במועד. אני ארצה לשמוע את קרן ואת גיורא, שבטח ישיבו על השאלות וגם יושב ראש הוועדה מאוד בקי והגופים שנמצאים כאן, המשטרה וכל הגופים האחרים, משרד התחבורה. יש כאן אנשים שעוסקים בתחום, מאוד ערכיים. אני מניח שיש גם אנשים שחוו על בשרם את התאונות, נפגעי התאונות והמשפחות של הנפגעים, ההרוגים, הפצועים. אין ספק שהנושא באמת ברומו של עניין, בלי ציניות ובלי לגלוש לפסים פוליטיים אקטואליים כאלה ואחרים.

אני כמעט שמונה שנים בתפקיד, בשבילי זה הדבר הכי חשוב, מבחינה ערכית. אין דבר שניתן לעשות שלא עשיתי ברמת הלימוד, ברמת ההכוונה והביצוע של הדברים. אני חושב שהפעילות שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מבצע באמת יוצאת דופן בהיקפה, בכל הרמות. כל דבר נוגע גם בבטיחות. המספר היבש של 200 מיליון שקל במוקדי סיכון בין עירוניים נבלע בתוך עשרות המיליארדים שמושקעים בכבישים אדומים, שהם כולם מוקד סיכון אחד גדול. כשסוללים כביש לערד, כשנשאר רק הקטע האחרון כרגע בגלל עיכובים בהפקעות, תראו שדווקא בקטע ההוא היתה תאונה לא מכבר. כלומר, תאונות חזית לפחות אפשר למנוע.

כאשר מטפלים בכביש גולני, עמיעד בגליל, בכל המקומות. זה טוב שמונים כאן עוד ועוד כבישים. פעם יהודי מאוד חכם, שבמקרה הוא חבר כנסת, במקרה הוא יושב בוועדה, במקרה הוא נוכח כאן היום, אמר לי באחד הדיונים, יעקב פרי: ככל שתעשה יותר, יבקשו יותר. אגב, אני מצטט את זה בכל מקום, לכן אני גם מרשה לעצמי להגיד את זה כאן, וזה נכון, וזה טבעי אגב. כאשר יש יובש, אף אחד לא מתחרה על המעיין, והגליל והנגב היו מיובשים, אז ראש מועצת – אני לא אגיד מה – שהוא מועצה חזקה, הוא תמיד דאג שלא יעשו משהו דרומה ממנו, שכאילו הוא יישאר על המשאבים, עד שהרגלתי שהתחרות אפילו לא מול המרכז, אלא מול אין עשייה.

יש כאן באמת מהפכה, מהפכת תשתיות בלתי רגילה, שבתוכה גם רפורמות ודברים אחרים. רפורמה אדירה בתחבורה הציבורית. יש לנו עכשיו ממש נקודת מבחן מול שביתה אפשרית של אגד. ישבתי איתם אתמול והפצרתי בהם.

זה התפוצץ, לפני 10 דקות - - -

אני הפצרתי בהם: תלכו אתי, תלכו כמו שבסוף הלכו הנמלים והלכו תעופת השמים הפתוחים והלכה הרכבת, והם מגיעים אל המנוחה והנחלה, גם הציבור מרוויח, גם החברות וגם העובדים בסוף. אל תהיו איזה דינוזאור שלא מסוגל להשתנות ולהתקדם, אתם 40% מהשוק, אני מעריך אתכם, אתם חברה עם היסטוריה, עם יכולת, אני רוצה תחרות ושיפור שירות, ואתם הולכים לתת את זה. אם לא תתנו בטוב, תתנו בדרך אחרת. אמרתי להם: אני לא אתן לאף פוליטיקאי להתערב ולהציל אתכם, ואני אדאם פוליטי, אבל השיקולים שלי ממלכתיים. אתם יודעים את זה בנת"צים, כשבאנו לראשי הערים, ואיך אמר פעם אריה דרעי על הרחקת עובדים לא חוקיים? כופים עליהם, עד שיגידו רוצים אנחנו.

כופה עליהם הר כגיגית.

הר כגיגית זה במעמד סיני, אנחנו מדברים עכשיו על דברים פחות - - -

עד שיאמר: רוצה אני.

כן, עד שיאמר רוצה אני. אנחנו מפתחים את כל המערכת הזאת. יש כאן אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בכל אחד מהמקומות שעושים את הדברים. אני חושב שכל הרוג הוא עולם ומלואו וכל פצוע גם לעצמו וגם למשפחתו זה דבר כואב וכבד. בפרמטרים האובייקטיביים האחרונים שנמצאים – ואין מה לעשות, חייבים להגיד את זה, והמדידה היא על סוף 2014, אלה המדידות הבין לאומיות שקיימות באופן השוואתי, ישראל היא במקומות המובילים. לפני כמה שבועות היה כאן מנהל התחבורה באיחוד האירופי, והוא ביוזמתו, הוא כנראה לא ראה שמסתכלים, הוא לא חשב שזה יגיע אליכם, אמר: אני רוצה לשבח אתכם על המיקום שלכם ועל מצב הבטיחות בדרכים בישראל. זה באופן השוואתי, יש גם נתונים, אנחנו לא יודעים עוד את הנתונים הבאים, אבל לנו זה לא מספיק.

יושב ראש הוועדה, אני אדלג עכשיו על כל הדברים ואעבור לדבר אחד. קיימת כאן דיונים חשובים בכל נושא המלחמה בתאונות הדרכים. אמרתי לך: איתן, אנחנו עושים תשתיות ואנחנו נעשה אותן. איך אמרה קרן באיזה ראיון בכלי תקשורת? הרי כבר אי אפשר יהיה כמעט לפתור בעיה דרך תשתיות, כי אנחנו עושים כמעט הכול.

נכון בפירוש.

האכיפה היא סופר חשובה. זה לא יעזור, ב-2009 כשנכנסתי לתפקידי היתה ירידה של 90 הרוגים מ-450 ל-360. היה אבי בן חמו ראש אגף התנועה, ויחד נרתמנו, שכרתי 100 ניידות מעבר לתקציב, נתנו למשטרה, היא איישה אותם בשוטרים, היתה פעולה והיתה ירידה משמעותית במספר ההרוגים. אחרי זה – זה עלה, ב-2012 ירד. זה עולה, אנחנו מקווים שגם באופן אבסולוטי, ולא רק בנסועה שזה המדד, גם הדברים ירדו, למרות הגידול העצום במספר כלי הרכב והתושבים, ואנחנו מדינה שצומחת, בניגוד למדינות שיש בהן ירידה באוכלוסייה.

אני דיברתי אתך על נושא שובר השוויון, שנקרא מערכות ההתראה מצילות החיים ברכב. אמרתי לך: איתן, תעזור לנו ללחוץ את האוצר, תעזור לנו מכל כיוון, כי המשטרה תעשה ואנחנו עושים, יעשו ונפנה לנהגים לגבי תרבות הנהיגה – וזה לא במקום הממשלה.

עוד פעם צפצפה של מובילאיי כזה?

אדוני השר, אבל השאלה שלי בנושא התכנון רלוונטית. השר לא היה פה כשאני שאלתי.

לא משנה, תני לו לסיים.

נושא התכנון זה לא נושא שהתייחסנו אליו - - -

רק אסיים. ביקרתי בחברת מובילאיי, אבל כשחזרתי ורציתי לקדם והשתכנעתי מסקר אובייקטיבי, לא שלהם, בעולם שיש ירידה של עשרות אחוזים במקומות שבהן המערכות האלה מותקנות.

הם טוענים שאפשר להוריד את זה עד 80%.

נכון, חזרתי למשרד, כשקרן עוד לא היתה מנכ"לית, קראתי ליועצת המשפטית מלי סיטון, שאני מאוד סומך עליה, קראתי למנכ"ל דאז ולסמנכ"ל התנועה, אמרתי: מלי, אני מבקש שתקפידי, שהכול יהיה בתחרות הוגנת ושוויונית. נכון שזו חברה מדהימה ואנחנו צריכים להיות מאושרים שיש לנו חברה כזאת, אבל – כמו שכבר היו דברים בעבר, האפוד הזוהר וכו' – אנחנו רוצים שתהיה תחרות. אגב, זה הגיע עד כדי כך בהנחיות, שלמרות שיש לה שלושה מתקונים, הכניסו חובה רק על שני מתקונים, כדי שגם החברות האחרות יוכלו להתחרות – עד כדי כך רוצים להיות נקיים בדברים האלה. השאר מקבלים תמריצים, אבל לא חובה. עכשיו ראיתם מה קרה עם החברה הזאת.

אדוני השר, אז למה אנחנו לא קיבלנו פיצוי, למרות ההבטחות?

אבל התקנתם?

התקנו מ-2012.

אמרתי לך שאם לא תתקין, תקבל עונש בישיבה הקודמת? התקנת?

אתה מתחיל אתי עכשיו?

יפה מאוד, אז אתה ממושמע.

זאת אומרת ההבטחה הממשלתית לא קיימת.

גבי, זה לא דו-שיח.

מה לא? זה מיליונים, ואנחנו מוציאם את זה. אפשר לשבת פה ולחוקק עד מחרתיים חוקים ופטנטים.

אגב, אני משוכנע – ולא רוצה לפתוח פה לשטן, ומחר חלילה יכולה להיות תאונה עם אוטובוס-משאית - שבפרספקטיבה של שנים, מאחר שהכרחתי כל משאית ואוטובוס מנובמבר שנת 2012 להתקין כתנאי לרישיון, כי שם עוצמת הפגיעה כשקורית תאונה היא אדירה, עוצמת הנזק, אתה זוכר מה קרה עם האוטובוס? בדברים כאלה הפער בין ערך הרכב לבין ערך המערכת – שגם צריך להוזיל אותה – הוא מאוד גדול, ולכן אפשר לאפשר, וזה חברות ומשאיות, אני משוכנע שבטווח של שנים, תראו ירידה במעורבות, כי שלוש השניות האלה יכולות לחפות על טעויות אנוש.

אנחנו הצלחנו לסכם עם משרד האוצר, גם ברכב קיים, משומש, להתחיל להתקין בתמריצים על חשבון אגרת הרכב שהיא גם ככה גבוהה מדי, בטווח של שנתיים, שלוש, זה יכסה את כל האגרה, ההתקנה. אני החלטתי, וזאת תקנה – לא צריך אפילו את אישור הוועדה, ונוכל להביא את זה אחרי זה גם להצגה בפני הוועדה. אני חותם, מכינים לי את הצו, לחייב כל רכב חדש מינואר להתקין מערכות מהסוג הזה. זה יכול להיות באופן תחרותי, חברות מהארץ, חברות מחוץ לארץ, מדוע? כי ההתקנה כבר הגיעה ל-54% והפרו והאפטר מרקטינג כבר מתקינים, ואז אתה יכול לחייב בתקנה, ואני עומד על זה שההטבות במס יינתנו וימשיכו להינתן. איתן, אמרתי לך שזה שובר שוויון, כי זה מעבר לכל הפעילות הרגילה שאנחנו יכולים לעשות. השלב הבא זה הרכב האוטונומי, שהוא גם לא חלום, הוא יכול תוך חמש שנים להתחיל להיכנס להדרגה ולהביא אותנו למציאות של אפס תאונות, או כמעט אפס תאונות. אלה הדברים, אלה המסגרות, ואני אשמח אם קרן וגיורא יתייחסו לנושא.

קרן מנכ"לית משרד התחבורה, בבקשה גברתי.

ריקי, אני כמובן משתתפת מאוד בצערך. את וגם כולם, תדעו שאנחנו פועלים כדי שנוכל להישיר מבט ולהגיד שזה בסדר העדיפויות. אנחנו לא ישנים באמת בלילה בגלל הדברים האלה, זה יותר חשוב לנו מהכול – גם מכבישים וגם מתחבורה ציבורית, עם כל המחלפים היפים שכולם רואים. אנחנו עוסקים בנושא הבטיחות כל הזמן, וזה בסדר העדיפויות שלנו במקום הראשון.

נושא הוועדה זה סקירה ל-2016 ופעילות 2017, וזו המצגת שאני אציג ומאוחר יותר גיורא רום, יושב ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יציג שקפים שנוגעים לתחום הבטיחות שלו.

קודם כל, מבחינת נתונים אבסולוטיים, וכן אנחנו דבר ראשון מסתכלים על הנתונים האבסולוטיים – זה לא שאנחנו רואים מדד אחר ומתעלמים, כל מספר של כל הרוג כאן, אנחנו מדי יום כמובן מקבלים את הדיווח ועוקבים אחר הדברים. אלה הם הנתונים. מבחינת הרוגים למיליארד קילומטר נסועה, ההשוואה הבין לאומית האחרונה היא מאוקטובר 2016, מתייחסת לנתוני 2014. זה המקום של מדינת ישראל. צריך להגיד שגם בדוח הוועדה, חבר הכנסת כבל, כתבתם שזה המדד החשוב ביותר, אז דווקא שמנו את המדד הזה בפרונט וקצת נתקפנו.

לא לזה כיוונתי. אולי יום אחד תהיי פוליטיקאית.

בינתיים אני קוראת את הדוחות שלכם.

בסדר גמור, כל הכבוד, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל, אין ויכוח, ואת באמת עושה נאמנה את עבודתך ויוצא מן הכלל. יחד עם זה, כיוונתי לומר שאפשר כל הזמן להתעסק עם הנתונים האלה, שהם בסוף חשובים, אבל בסוף זאת פירוטכניקה. כי בסוף בסוף בסוף בסוף, אפשר להראות כמעט בכל דבר שזה לא עלה, אלא ירד כי...

השר בעצמו הביא דוגמה.

זה תלוי מה תקופת המדידה.

בוודאי.

חברים, המגמות לא משתנות, גם במדידה השונה רואים את העלייה. המגמות לא משתנות, וגם אנחנו תמיד מראים את שלושת המדדים. אבל זאת השוואה בין לאומית, וזה שמצבנו בסדר, זה לא אומר שזה פחות מפריע לנו. כמו שפתחתי ואמרתי, זה בראש סדרי העדיפויות. כל אחד מ-377 ההרוגים כאן, היינו רוצים למנוע זאת. גם המיקום הוא לשם סקירת מצב 2016, סקירת מצב מדינת ישראל. אנחנו עובדים מאוד קשה וגם אם היינו מורידים עוד והיינו במצב יותר טוב, עדיין היינו ממשיכים להיאבק בעניין הזה.

כשאנחנו מנתחים את הגורמים לתאונות הדרכים כדי להבין איך אנחנו צריכים לפעול, כי בסוף אתה יכול לתת פתרונות שיש לך באמתחתך, אבל אם זה לא הגורמים לתאונות, זה לאו דווקא הפתרון המתאים. אנחנו רואים שבדרכים עירוניות הרבה מאוד אי-מתן זכות קדימה להולך רגל במהירות מופרזת. אנחנו רואים שבדרכים בין-עירוניות זה בעיקר מהירות מופרזת, אי שמירת מרחק.

קרן, אין פה בכלל תרבות של עצירה במעברי חציה, פשוט אין תרבות כזאת, אף אחד לא מבצע את חובת הזהירות הכללית הבסיסית שלו.

אנחנו נציג במהלך המצגת מה אנחנו כן עושים. אנחנו מבינים שיש עניין של תרבות נהיגה, אנחנו מבינים שיש יותר ויותר עבריינות תנועה, חוסר תשומת לב והיסח דעת עם חדירת הסמרטפונים ליותר ויותר רכבים ופחות אנשים מצייתים לחוקים, והרבה מהתאונות הן בגלל הגורם הזה. אין אף תאונה ב-2016 שלדעת המשטרה התשתית גרמה לה. זה לא אומר שאנחנו נפסיק להשקיע בתשתיות. המשימה שלנו בתשתיות זה לייצר תשתיות סלחניות לטעויות נהג. גם בדרך כלל בתאונה של שני רכבים, יש אחד שטעה ואחד שיכול להיות נסע לגמרי כחוק. כמובן שגם אם הגורם הוא גורם אנושי, אנחנו פועלים בצורה מאוד מאומצת כדי להקים תשתית סלחנית. אנחנו משקיעים מיליארדים, וכאן אני פורסת בפניכם את ההשקעות שלנו. ב-2016, כמו שציינתם בוועדה, קצב הביצוע של חברת נתיבי ישראל – יושב פה המנכ"ל ניסים פרץ – הם לקחו את הנושא של מוקדי סיכון בראש סדרי העדיפויות והחלו לבצע, והמצב היום הרבה יותר טוב. נכון, לוקח זמן לתכנן, אבל אנחנו מנסים למזער למינימום וגם החברה נערכת עם קבלני מסגרת ומתכנני מסגרת כדי למזער למינימום, ועדיין זה אתגר לראות איך אנחנו עושים את זה בתקופה הכי קצרה. נכון, זה תשתית, זה לא מהיום למחר. אנחנו גם הרבה פעמים תלויים בגורמים אחרים, אם זה מקורות, אם זה חשמל, אם זה הפקעות.

כמו כל ענייני התכנון בישראל, לצערי.

אבל חברת נתיבי ישראל כן שמה את המנגנונים כדי לקצר לוחות זמנים.

בתכנית החומש הקרובה, יש לנו מיליארד ו-150 מיליוני שקלים לטיפול במוקדי סיכון. השאיפה היא שכל מוקד סיכון שמוכן, יוצא, מוכן – יוצא, מוכן – יוצא, להקדים את תזרים המזומנים. זאת גם עלייה ביחס לחומש הקודם.

איך נראים מוקדי הסיכון הנקודתיים שלנו? קצת תמונות של לפני ואחרי. אנחנו מגיעים לצומת לא מוסדר ומסדירים או רמזור או כיכר. אם זה קטע דרך, המון פעמים זה מעקה בטיחות, מפרדה קשיחה, ולזה יש 200 מיליון שקל למוקדי סיכון, רק מוקדי סיכון, רק פרויקטים מהסוג הזה.

בבין-עירוני או בעירוני?

בבין-עירוני.

כמה זמן לוקח מרגע שאתם מזהים מוקד סיכון ועד שנניח מותקן מעקה בטיחות?

זה תלוי, אנחנו לא רוצים שמי שצועק יקבל.

נכון.

התהליך הוא מאוד שוויוני וסדור. אנחנו בחברת נתיבי ישראל ובוועדה המשותפת לוקחים את כל תאונות הדרכים שהיו בשנים מסוימות, מציפים כלפי מעלה, רואים באיזה מקום יש יותר מדי תאונות דרכים – או ביחס לסטטיסטיקה המצופה מאותו כביש או מספר אבסולוטי של תאונות דרכים – ואז מתחילים לעבור מקום, מקום. איפה שאפשר בפעילות תחזוקתית פשוטה, זה עניין יחסית מידי – אם זה צביעה, אם זה מעקות, עניינים כאלה. איפה שיוצא פרויקט לביצוע עוד רגע, כבר אין יותר מדי מה לעשות, ואיפה שצריך מוקד סיכון, הולכים לשטח ורואים מה נדרש לעשות. זה מאוד תלוי בפתרון, ולכן זה לא מהיום למחר.

לא, שנה זו היתה התשובה שנתן לנו ראש האגף שלך. זה היה שנה עד הרגע שאולי יידעו אם ואיזה פתרון יש, אז אנחנו מדברים על טווחים של לפעמים שנה וחצי ושנתיים על מה שנגיד מקבל כבר את ההגדרה של מוקד סיכון.

בדרך כלל די ברור - - -

כיוון שניסים עוסק בזה ביום יום, ורוב התלונות מופנות בדרך כלל אליו, את סולחת לי גברתי?

בוודאי.

אדוני יושב הראש, חברת הכנסת, גם אני שותף לכך, אני שנה וחודשיים עוסק בזה. זה מדיר שינה מעיני, אני עוסק בזה בכל ליבי, ומעל לכל גם בהיבט התפיסתי והמקצועי. אין לי ספק שאחד המספרים כאן רק מציין את השיפור. יש עדיין מה לשפר, עדיין מה לעשות. אנחנו מתכוונים השנה יחד עם משרד התחבורה לצמצם את לוחות הזמנים באופן מובהק, כך שבנינו פעם ראשונה מאגרים למתכננים רק למוקדי סיכון, קבלנים רק למוקדי סיכון. זאת שנה ראשונה שהכנסנו מנגנונים של קנס ופרס לקבלני הביצוע, כלומר בהאצה של הדבר הזה יקבלו אינסנטיב של כסף, כל זה על מנת לייעל. אבל עדיין חברת הכנסת, אינני יודע מאיפה התשובות האלה, אין שום שנה וחצי בנתיבי ישראל, אפילו לא שנה.

זה ראש האגף של משרד התחבורה הציג לנו את ההליך.

כפי שהציגה המנכ"לית, מרגע ההחלטה מגוף הביצוע, רגע ההחלטה הוועדה הבין-משרדית שמורכבת כפי שנאמר ממשטרת התנועה, משרד האוצר, משרד התחבורה ואנוכי, אם זה פתרון אחזקתי, כפי שלקחת את זה אולי לציניות או לא, מעקה, תוך שבוע, אני עונה לך. מעקה אצלי זה תוך שבוע. אבל אם יש לי מוקד סיכון בהיקף של 80 מיליון שקל, שיש שם סטטוטוריקה, הפקעות, אני בא להפקיע שטח והיישוב מתנגד שאני אקח לו את השטח כי הוא רוצה יותר כסף, אז אלה תהליכים שלוקחים חצי שנה.

בקשר למעקות, היה דיון שיהיו יותר גמישים, לא קשיחים, כי חלק גם בעייתיים.

הכנסנו את החדש השנה.

רציתי גם לשמוע על זה, כי מעקה קשיח שמעתי מהמנכ"לית צריך לצאת מהאופנה, כי הוא גם גורם סיכון.

תודה.

מלבד מוקדי סיכון 200 מיליון בבין-עירוני וסכום דומה בעירוני למוקדי סיכון נקודתיים, אנחנו משקיעים הרבה מאוד מיליארדים בשדרוג כבישים, הפיכתם לדו-מסלוליים. התחלנו מתכנית נתיבי ישראל והחומש הקודם וגם בתכנית הזאת הרבה מאוד כבישים בפריפריה, לא רק באזור תל אביב, לא רק מה שעם כדאיות כלכלית מקסימלית, וזה אומר הרבה מאוד בטיחות, אם זה כביש 65 גולני עד דברת, שמצטרף לגולני, עמוד, עמיעד מהחומש הקודם מתוכנית נתיבי ישראל, אם זה כביש 71, 31 כמו שציין השר. אנחנו ניגע בהרבה מאוד כבישים, ב-85, 89, 77. הרבה מאוד כבישים, זה מיליארדים בכבישים, שהיום יש בהם הרבה יותר סיכון. בכבישים עם המון תאונות דרכים כבר טיפלנו, זה היה 31, 90.

אנחנו מטפלים יותר ויותר בפרויקטים, אבל כמו שאמרנו, נכון שעדיין יש עבודה - - -

רק הערה ודוגמה אחת, כביש עפולה, דברת, גולני מעל מיליארד שקל. מה, זה לא כביש אדום? כביש בית שאן לכיוון עפולה, 700 מיליון שקל לא כביש אדום?

גם כביש 66.

כביש 89 מצומת כברי עד נהריה זה לא כביש אדום? כביש 856 על יד רגבה שיפנה מזרחה וימנע תנועה לנהריה ויחבר לכיוון מעלות, כפר ורדים, זה לא כביש אדום?

אני רק נותן לכם מקצה של מיליארדים, אחרי שכבר עשינו בכביש 79 שהוא בשלבי ביצוע ופרויקטים בין הערים ודברים אחרים. משקיעים כאן, אם נלך דרומה, נלך לירושלים, נלך לכל המקומות, ועוד באים בתלונות שהפרויקט חודשיים לפני סיום בירושלים, שיש פקקים בדרך לעבודה.

קודם כל, אדוני השר, זכותנו להתלונן כאזרחים.

אבל העיקר שהכביש הזה יהיה בטוח יותר לירושלים עם פחות תאונות.

נכון, אבל השר, אני אנצל את זה שגם אתה וגם ניסים פרץ נמצאים פה וגם המנכ"לית, ובכל זאת, אם אתם יכולים לתת לנו תשובה על כביש 66, שאני יודעת שהוא תחת ידיך כל הזמן, מתי אתם חושבים שיהיה פתרון?

אנחנו בכביש 66 ביצענו הרבה מאוד מוקדי סיכון. מבחינתנו, זה לא כביש אדום כרגע. קטעים שהיו עם תאונות טופלו. מאז בכל מקטע - - -

אתם רק העברתם את מוקד התאונות מקטע אחד לקטע אחר, זה כל מה שעשיתם.

תודה.

אנחנו לא מתכוונים לפעול רק איפה שצועקים, אלא לפי נתונים.

דרך אגב, אני רק אומר לגבי כביש 66. היתה ישיבה.

היתה ישיבה, ואנחנו באמת מנסים לקדם את זה מה יותר מהר.

הישיבה כבר היתה מזמן ומאז ההנחיה קיימת והיא לא תשתנה, והיא כבר יעד לניסים לטפל בכל הכביש הזה. אנחנו לא הולכים אוטוסטרדה של שישה נתיבים.

ברור.

לא, כמו שראש המועצה רוצה. שוקלים מאיפה המשאיות בנמל חיפה יעברו או לא, אבל זה הולך להיות כביש בטוח לחלוטין בצמתים, וקטע אחד שגם בונים חליפים, בכל הפניות, בכל הכניסות, בהתאם לכל הקריטריונים. כל הכביש הזה הולך להיות מטופל מהמקום שדובר עליו עד למקום שהוא צריך להגיע.

כמה זמן?

אני מסתכל האם מבצעים את ההנחיה, והתשובה היא כן, ועושים את זה במהירות הגדולה ביותר. אתם רואים שכל המדינה נבנית, אז כנראה שגם קורים דברים בעקבות ההנחיות האלה.

אני מבין את מה שאתם אומרים, אני מעורב בנושא הזה באופן אישי, איילת מעורבת בזה באופן אישי, ממש, כאילו אין כבישים בישראל. אני מטפל בכביש הזה בכל הכוח. ניתנה הנחיה על ידי השר לשני מעגלי התייחסות: מעגל הטיפול המידי, כי הנושא הזה – ואני לא רוצה את כל הדיון לקיים על כביש 66, למרות שהגעתם לכאן ואני מכבד את זה – יש גם תכנון. לוקח זמן כדי להגיע לסטנדרט, שאנחנו מצפים מצד אחד שהכביש הזה ישודרג, ומצד שני שהוא לא ייהפך לכביש מרכזי. הרי זאת איננה הכוונה להפוך את כביש 66 שכל הירידה מחיפה תהיה דרך כביש 66.

בחזון שלנו נוכל להעביר את זה דרך הרכבת.

לכן אני אומר שהזעקה נשמעת, שלך, שלכם, של ראש המועצה. אני צריך לבוא בדברים גם לא עכשיו, לא במקום הזה, על דחיפה נוספת כדי שהדברים יקודמו, כל הטיפול הנקודתי, אבל בפירוש יש מחויבות של השר לתת את המענה המלא לכביש 66.

כבוד היושב ראש, דיברנו על הקמת מאגר של מתכננים, כך שלא כל מתכנן ייקח כמות גדולה של כבישים ואז זה ייתקע.

הוא אמר את זה.

השקענו כבר ב-2015 ו-2016 100 מיליון שקל בשנה לכבישים חוצי יישובים בחברה הערבית. אנחנו ממשיכים עם העניין הזה, אנחנו נשקיע 80 מיליון בשנה וגם את כביש 444 חוצה טייבה, שמצבו הרבה הרבה הרבה יותר קשה מכביש 66.

מתי מתחילים?

אנחנו עוד מעט ניתן את הנתון. אנחנו הולכים להשקיע 600 מיליון שקלים בנושא פניות שמאלה במרחב הכפרי. במסגרת הזו גם נטפל בציר 66 עם כל הצמתים. כמו שאמרתי, יש עוד 200 מיליון לתחום העירוני.

מבחינת הולכי רגל, אנחנו עובדים הרבה על תכנון, אולי סימון אחר, כי אכן כמו שנאמר כאן על ידי חברי הכנסת, אין מספיק מתן זכות קדימה להולכי רגל. אנחנו גם החמרנו יחד עם המשטרה את הענישה לגבי העניין הזה. הגדלת הקנסות והנקודות, חלק כבר אושר וחלק בתהליך. אנחנו שיפרנו את בטיחות הרכב, דיבר על זה גם השר. הרכבים אצלנו בתקינה אירופית מחמירה במלואה. זה מתסכל לפעמים אנשים שרוצים להביא רכב שלא בתקינה, אנחנו עומדים על זה שהרכבים כאן יהיו בטיחותיים. אנחנו נותנים תמריצים במס למערכות בטיחות ברכב חדש. 180 מיליון שקל יוקצו בשבועות הקרובים לתמרוץ מערכות בטיחות ברכב משומש.

תסבירי איך מבחינת אגרת הרכב.

אנחנו מתכוונים בנוהל לאפשר לחברות להתקין לאזרחים את המערכת, ובעצם כל מי שתותקן אצלו המערכת שעומדת בתקינה הישראלית, יהיה זכאי בשלוש שנים להפחתת אגרת הרישוי, 700 שקלים בשנה הראשונה, 700 שקלים בשנה השנייה ו-100 שקלים בשנה השלישית, שזה בגדול עלות המערכת הצפויה, ואנחנו יוצאים עם העניין הזה עוד מעט. זה לא איזה מכרז מורכב, זה פשוט נוהל ולכן זה קצר יותר. חייבנו במערכות בטיחות רכב כבד, אוטובוסים, משאיות, שהמעורבות שלהם בתאונות קטלניות גבוה וגם כל רכב פרטי. גם פרסום דרגת הבטיחות בעת פרסום נתוני הרכב גם סייע לעניין הזה, יש יותר שקיפות ואזרחים בוחרים יותר בטיחות. עשינו צעדים שונים להכשרת הנהג, אם זה רישיון נהיגה מדורג, ואם זה שינוי התכנים של נהגים מקצועיים.

בנושא ריתום המטענים שעלה הרבה מאוד פעמים גם בוועדה כאן וגם בכלל כאיזשהו פער, אנחנו פועלים הרבה מאוד בעניין הזה.

מה לגבי המימון?

האמת שהגבנו לך במכתב ממש עכשיו.

כי תהיה תקנה אבל לא יהיה מימון.

יש כבר תקנה.

מבחינת הטכוגרף הדיגיטלי, אנחנו פועלים בעניין הזה לחייב את כל הרכבים. זה דורש מאתנו התאמת החקיקה כדי לאמץ את האמנה הבין לאומית.

יש תאריך יעד לנושא, גברתי? כי הטכוגרף כבר 10 שנים, גם חבר הכנסת פרי עסק בזה. יש איזה יעד לנושא?

יש לנו ישיבה בשבוע הבא עם משרד המשפטים. אני מקווה שאין הרבה פערים. בסך הכול תיקון חקיקה, שגם הרבה תלוי בכנסת.

כנסת שעומדת ביעדים שלה בינתיים מעל ומעבר.

אפשר לתת תשובות לשאלות לגבי כבישים מסוימים?

מבחינת בדיקות שנתיות לרכב כבד, אנחנו עובדים על תיקון חקיקה להוסיף עוד בדיקה מבחינת ריתום מטענים. אנחנו רוצים שזה יהיה תנאי לרישוי, שיש אמצעי ריתום במשאית, אבל גם את חובת השתלמויות לנהגי משאית וריתום, זה נושא שעלה הרבה מאוד, שהמדינה לא היתה מספיק ברורה איך נכון לרתום מטענים, ואז במקרה של תאונה, כמובן הנזק פי כמה. צו התעבורה (עבירות קנס) עבר בוועדת הכלכלה, וזה המקום להודות למנהל הוועדה וגם כמובן לך, חבר הכנסת כבל, על הסיוע בעניין הזה. אנחנו גם נמצאים אצלכם בקרוב לגבי התוספת השישית. אנחנו בתיאום מלא עם המשטרה מחמירים ענישה רק במקום שבו אנחנו רואים שזה ישנה התנהגות של נהג, יטפל בתרבות הנהיגה, בהרתעה.

גם אחת המטרות היתה להעביר חלק מהדברים לקנסות כדי לא למלא את בתי המשפט, זה היה חלק מהחקיקה שעברה.

מנהלי, זה חלק מהחקיקה שעוברת.

מטפלים?

כן, מטפלים.

רגע לפני שאני מעבירה את השרביט לגיורא, יושב ראש הרשות הלאומית לבטיחות, אנחנו עוסקים הרבה בבטיחות. אנחנו פועלים הרבה מול משרדים אחרים. בסוף, מדינות שהפחיתו את מספר ההרוגים אלה מדינות שפעלו בצורה מערכתית, הרבה מאוד משרדים נרתמים וזאת פעולה משולבת. כל משרד לבד לא יכול לעשות את השינוי, אלא יחד כל המשרדים. אנחנו מקבלים כמובן שיתוף פעולה, משתפים פעולה, לכולם זה חשוב. בסוף אין איזושהי המצאה, צריך לטפל בבטיחות הרכב, שאנחנו פועלים בזה הרבה מאוד, בתשתית סלחנית שפועלים בזה הרבה מאוד, ומבחינת חינוך, הסברה, ענישה, אכיפה, והרתעה – אנחנו פועלים יחד עם המשרדים, אבל זאת לא אחריות ישירה שלנו, למרות תיקון פקודת התעבורה.

כבוד השר, דיברת בהתחלה על זה – ואנחנו גם מציינים את זה כאן כל הזמן – שזה מתחלק לכמה וכמה משרדים. הבעיה היא בהובלה של כל התזמורת הזאת, וכאן ההזדמנות לדבר על הנושא שדיברנו עליו, וזה מעמדה של הרשות הלאומית, שהיא תהפוך מגורם שפעם היה גורם מתקצב, וזה היה מיותר לחלוטין – זה עשה דברים טובים, אבל זה לא יכול להיות במקום משרדי ממשלה – הגורם המקצועי המוביל, וצריך למצוא לזה שיניים.

מתכלל.

צריך למצוא שיניים לדבר הזה, כי אחד הדברים שנחשפנו כאן אליו – ודיברנו על זה – זה נושא המצלמות. היתה החלטה להתקין 300 מצלמות. יש תקציב בין-משרדי.

יש פה אחריות של המשרד לביטחון פנים.

יש פה נציג האוצר. זה תקציב בין-משרדי, אני לא מפיל את זה עליך.

אל תפיל עליו מה שלא שלו.

הפוך, אני רק אומר ש-100 מצלמות הותקנו, השאר לא. התקציב הוא תקציב גם שלכם, גם של משרד האוצר, אבל מי שהיה צריך לדחוף את זה, לא דחף. זה התפקיד של הרשות הלאומית.

שלא תהיה טעות, חד-משמעית אין שום קשר בין משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, למצלמות המהירות, לא בתקציב, לא בהתקנה, לא בהפעלה ולא בפענוח.

בתקציב יש. הפוך, צריך גורם מוביל, והגורם הזה הוא תחת ידו.

אני תיכף אתייחס, ואחרי זה אקריא מה תפקידו של השר הממונה על העניין זה, אבל לפני כן אני רוצה לאפשר לגיורא לדבר. גיורא, אני תולה בך תקוות גדולות לשינוי כל הגישה וכל התפיסה מה תפקידה של הרשות הלאומית. אני אשמח אם תאמר מה נעשה עד עכשיו, ואיך זה גם מתכתב עם החוק החדש שצריך להיות מונח בפנינו, בבקשה.

את הגרף הזה ראינו בצורה אחרת, אצל קרן הכחול זה מספר ההרוגים, האדום זה שיעור ההרוגים למיליארד קילומטר נסועה. אלה ההרוגים בשנת 2016 לפי סוגי רכבים, אבל זה יוצר טעות, כי צריך לעשות איזה נרמול. את הנרמול אנחנו עושים למיליארד קילומטר. אנחנו רואים שהרכבים הכבדים מייצרים הרוגים, למרות שהחלק היחסי שלהם ברכבים הוא קטן.

אתם שואלים לפי מה בניתי את ההצגה, אז אתם תיכף תראו וגם תבינו מהעיגולים האדומים לאן זה מוביל. אלה הרכבים הכבדים, שכאשר הם מעורבים בתאונות, יש מספר יחסית רב של הרוגים.

החברה הערבית, אני חושב שדיברנו על זה בישיבות מספר פעמים כהנה וכהנה ויש לנו שם עוד אליפסה אדומה, אני אחזור לזה.

זה עניין הולכי הרגל, סידרנו את הולכי הרגל לפי קבוצות של 10 שנים, ואפשר לראות שעד גיל 55 לחמש שנים הטבלה הזאת – יש כשמונה הרוגים בכל עשירון, ומגיל 55 זה מתחיל לעלות למעלה. ככל שהגיל עולה, הפגיעות עולה וגדלה מהמעלה השנייה והשלישית. המספר 103 זה ממוצע חמש שנתי של 103 הרוגים בשנה.

אני רוצה להגיד מילה על ילדים, למרות שהמספר הוא לא מספר ענק, עדיין יש בו רגישות. הכחול זה המספר המוחלט. לא רואים את זה טוב, אבל בקצה יש 29 ו-30. באדום יש שיעור הילדים, ובירוק זו התופעה המאוד מאוד מיוחדת, שנקראת דריסות חצר, שהיא מיוחדת לפזורה הבדואית.

אם אני מנקה את דריסות החצר, אנחנו רואים שבממוצע נהרגים כל שנה בישראל כ-25 ילדים. השיעור אגב הולך וקטן, כי מספר הילדים כמובן הולך וגדל, ילדים זה מאפס עד 14.

הדבר המעניין הוא – וזה עבור חברי הכנסת בחברה הערבית, אתם לא יכולים לראות, אז אני אומר לכם - שמתוך 25 ילדים, שמונה הם ילדים מהחברה היהודית, וכל היתר, שזה 17, זה מהחברה הערבית, שזה ערביי ישראל ופלסטינים. זאת אומרת, יש בזה מסר באשר למשהו שהוא באופן בסיסי לא מספיק טוב בחברה הערבית, בהקשר של שמירה על חיי ילדים. זה לא מנורמל, אבל שתדעו שיש בישראל בין גיל אפס ל-14, 2.4 מיליון ילדים, וזה מתחלק ל-75% יהודים ו-25% ילדים לא יהודים, מה שמחמיר עשרת מונים את העניין הזה ששני שליש מהילדים שאיבדו את חייהם הם לא יהודים.

אפשר ללמוד משהו על נושא האכיפה, אבל נדמה לי שאנחנו רואים בשנה האחרונה שינוי מאוד משמעותי במה שנקרא בצבא הפעלת הכוח, או הדרך שבה אגף התנועה מתרגם את כל סוגיית האכיפה של הציות לחוקי התנועה. אני לא רוצה להיות פזיז עם עיסוק בנתונים, אבל מי שמתעסק בזה, לא נכון להתעסק בזה, כי עברו רק שלושה חודשים. אפשר לראות שמספר ההרוגים במרחב הבין-עירוני קטן, נדמה לי בשמונה או בתשעה, ומספר ההרוגים דווקא בערים, שזה הולכי רגל, גדל באיזה תשעה או 10. יש שינוי, אבל אני אשאיר את זה לראש אגף תנועה לדבר עליו.

אני רוצה לדבר על התכניות של הרשות, כי אני נשאלתי על הרשות. הרשות שינתה לחלוטין את דפוס פעולתה, היא כבר לא מעבירה כספים, היא מזהה איפה יש הרוגים בשיעור שהוא שיעור לא סביר, וזה מחזיר אותי לעיגולים האדומים שהיו לי במורד הדרך במהלך התצוגה, ואתם רואים שיש שלושה תחומים שבהם הרשות מובילה תכניות ספציפיות – אחד, הקטנת היפגעות בחברה הערבית; שניים, הקטנת היפגעות הולכי רגל; שלוש, הקטנת מעורבות כלי רכב כבדים בתאונות, בגלל התוצאות שיש לכזאת תאונה.

העקרונות שמנחים אותנו בביצוע התכניות מתחילות מהצבת יעדים. הגישה שלנו היא לא גישה שהרשות עושה משהו מלמעלה למטה. אנחנו לכל רשות בונים קואליציה מאוד רחבה של גופים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים, ואם אני אפרוס בפניכם את מי שמעורב בתכניות שלנו, אתם פשוט תהיו בהלם. אין גוף שאנחנו פונים אליו, שלא מוכנים לבוא לרשות, להשתתף בדיונים. מיטל להבי שיושבת פה היתה לפני שבוע בדיון, שעסק בנושא הולכי הרגל. היו שם 40 אנשים בחדר, ישבו ארבע שעות וסרקנו את נושא הולכי הרגל. תיכף אחזור לזה, אז אנחנו בונים קואליציה, כי התפיסה שלהם, תראו שכתוב שם bottom-up. זה לא שהממשלה מודיעה לאזרחים מה יהיה מעכשיו והלאה, הממשלה והאזרחים דרך הארגונים השונים, הפוליטיים, הממשלתיים, ההתנדבותיים, האזרחיים, בונה יחד את התכנית. כתוב שם תכניות נושמות. התכניות הן לא תכניות כמו flight plan, שטסים נניח מפה ל-JFK, אלא הן תכניות שכל הזמן בוחנות את המציאות ומתאימות את עצמן. יש לנו חטיבת מחקר שבוחנת את היעדים, ולפי זה נתאים את התכניות.

יש פה סדרה של תמונות, הצגה של תכנית שהצגנו לחברי הכנסת הערבים בכנסת, וזה לא רק הרשימה המאוחדת, אפילו אפשר לראות שבצד שמאל יושב זוהיר בהלול, כל חברי הכנסת הערבים.

כל חברי הכנסת הערבים מכל מקומות היישוב שלהם, אם זה במחנה הציוני, במרצ ואחרים.

זה כנס של אנשי דת. פגשנו בחמישה כנסים את כל אנשי הדת הערבים בשיתוף פעולה עם אגף העדות במשרד הפנים, כדי להכניס למסגדים את העיסוק בהתנהגות בדרכים כחלק מהדרך של אנשי הדת. אלה אנשי דת דרוזיים בכפר יאסיף, אלה אנשי דת מוסלמים באעבלין. פגשנו 21 מנהיגויות – יש לנו עוד ארבעה לפגוש בשבוע הבא בכפר קאסם. זאת המנהיגות של באקה אל גרביה. אנחנו פוגשים ישוב, ישוב ב-25 יישובים שבהם שיעור התאונות לגיל צעיר הוא השיעור הכי גבוה, ואנחנו מגייסים את המנהיגות. אתם לא תאמינו באיזה עוצמה המנהיגות מוכנה להתגייס לפעולה הזאת. זאת הדרכה של נשים במזרח ירושלים בנושא אחריות הורית, כי אנחנו זיהינו שכל מה שקשור בסמכות ההורית, בסמכות הדתית ובסמכות של מערכות החינוך מאוד נחלש בחברה הערבית. אגב, יכול להיות שגם בחברה היהודית, ביהודים זה סיפור אחר. זאת הדרכה של נשים במזרח ירושלים בנושא אחריות הורית. אגב, אני דילגתי על הערה שהיה חשוב לי מאוד לומר אותה. כשדיברנו על דריסות החצר, הרשות יחד עם ארגון בטרם משקיעה הרבה מאוד מאמץ בחברה הבדואית בניסיון לחסל את התופעה הזאת של דריסות חצר.

אנחנו הרבה מאוד בתקשורת הערבית, מה שלא היינו פעם. הגבר הנאה הזה שאתם רואים אותו, שמו אכרם סרור, הוא איש הרשות, זה ראיון שלו בא-סנארה. אני מתראיין מאוד מבוקש ברדיו אל-שמס. אני בטוח שחלק גדול מהיושבים פה לא מקשיב לרדיו אל-שאמס, וחבל, אבל אנחנו נמצאים הרבה מאוד בתקשורת ואנחנו אומרים מה שאנחנו חושבים. כשאנחנו אומרים מה שאנחנו חושבים, זה לא תמיד נשמע טוב, אבל לפחות זה נשמע אמיתי.

זה סרטון הדרכה לקשישים, דיברתי קודם על הקשישים. אנחנו נתחיל להקרין אותו בבתי הקולנוע ובמקומות אחרים. עשינו את זה יחד עם המשרד לאזרחים ותיקים. אני מזכיר לכם את הגרף של האזרחים הקשישים, ששיעור ההיפגעות שלהם גדל והולך.

זאת הסמכת מרצים לביצוע הדרכות לנהגי משאיות. דיברתי על זה שאחת משלוש התכניות עוסקת במעורבות הבעייתית של רכבים כבדים.

נושאים נוספים שהרשות מקדמת בשנת 2017: אל"ף, חוק הרשות שכולם מכירים שצריך לכתוב. ביום חמישי הרשות הניחה את הטיוטה על שולחנה של המנכ"לית, ואני בטוח שמפה ואילך המנכ"לית תיקח ותוביל את זה ביד רמה, כדי שנהיה מסוגלים לעמוד בלוח הזמנים.

אנחנו עוסקים בתחומי תחבורה נוספים ברכב הדו-גלגלי, שזאת מילת קוד לאופנועים. היו לנו 45 הרוגים בשנה שעברה. אם מחלקים את האופנועים לפי נפח מנוע, זה שלוש קבוצות, זה 15 בכל נפח. יש קבוצה מאוד בעייתית, שאין בה הרבה הרוגים, אבל האזרחים די סובלים ממנה, זה כל הרכבים הממונעים שהם לא "מרושיינים", שזה האופניים, הקורקינט, הקלנועים, כל מיני שהם ממונעים לא "מרושיינים" והמשתמשים בהם באמת באמת לא יודעים את החוק שהם צריכים לציית לו. זאת בעיה במרחב העירוני.

גיורא, תסיים בבקשה, כי אני בלחץ זמן מאוד גדול.

אני אדלג, אני לא אדבר על הטכנולוגיה, השר דיבר. הסמרטפון מקובל על כולם - -

הוא אויב גדול.

- - שהוא הפך להיות אחד משלושת הגורמים המכריעים בתאונות קטלניות. אני הקמתי, כבוד יושב הראש, צוות בראשותו של האלוף במילואים נמרוד שפר, שהיה עד לאחרונה ראש אג"ת ולפני זה ראש מטה חיל האוויר, שיטפל ויניח לי על שולחן הרשות מסמך עב כרס, שיטפל בכל נושא הסמרטפון. הוא יטפל בזה בשלושה היבטים: בהיבט הטכנולוגי שיש לנו מישהו שמטפל בזה, אני לא אכנס לשאלה מי זה; יש היבט אכיפתי, ראש אגף התנועה המליץ לי מי יכול להיות חבר בצוות הזה לתחום האכיפה, ובטח הרגולציה שתהיה קשורה בזה, אני לא יכול לומר מי זה כי הוא לא בארץ וזה טיפה מורכב; ומי שעוד לא מצאתי זאת גברת, ואני מתעקש שזאת תהיה גברת, שתוביל את המהלך של הטיפול החברתי, להפוך את השימוש בסמרטפונים לדבר שהוא no-no, כשאתה עושה את זה, אתה עושה דבר לא סוציאלי והוא לא קביל בנושא הרכב. אני חושב שכוח המשימה הזה בנושא הסמרטפון הוא כוח משימה מאוד רציני. כל זה בכפוף למה שנקרא safe system, שזה נושא שכתבתי עליו מאמר שהולך להתפרסם בעיתון שנקרא "רכב ותחבורה", שמתאר את התפיסה השלמה שיש היום לרשות לגבי כל הנושא.

דבר אחרון זה נושא שיעור ההרוגים בתאונות הדרכים. אני ברשות סימנתי לנו את השאיפה, שהיא די יומרנית – ב-2017 להגיע לשישה הרוגים למיליארד קילומטר. כבוד יושב הראש, אני יודע שיש לך עברית מאוד ססגונית, אז אני רוצה להשתמש בזה, אנחנו הולכים להתאבד על זה ברשות, אבל אני הייתי רוצה, שכל מי ששייך, כל מי ששותף, כל מי שבאמת מוכן לעשות את המאמץ, שילך להתאבד יחד אתנו על השאיפה להוביל את מדינת ישראל לשישה הרוגים למיליארד קילומטר נסועה ב-2017.

תודה לך אדוני, תודה גם על העמידה בלוח הזמנים.

חברים, האולם צריך להתפנות לדיון נוסף שהוא משודר, אז בבקשה ניצב דורון ידיד.

אפשר דקה?

ברשותך, נתתי לכל חברי הכנסת.

אבל אני מחברי הכנסת.

בבקשה, תן לו לפחות קודם כל להציג את הדברים שלו, רק אם יוותר זמן.

כפי ששמת לב, רוב הנטל מונח לפתחה של המשטרה. גם לחש לי השר באוזן, שרואים את השינוי בעבודה שלכם, וגם אמרנו פה מילים מאוד חשובות עבורכם, אבל בסוף בסוף זה עדיין מונח לפתחכם והפערים הם גדולים מאוד, ואולי הפער הכי גדול נמצא אצלכם. בבקשה.

יש עבודת מטה שמתבצעת, כפי שהשר הבטיח, להכפלת מספר הניידות. העבודה בעיצומה, נמצא כאן גם ניצב צביקי, ראש אג"ת במשטרה, לעניין ההתעצמות וזה בתהליך.

ברשותך, יש לוחות זמנים?

התחלנו לקבל תקנים במהלך 2017. אני מניח שהתחייבות של השר תצא לפועל, ובכל אופן הנושא על סדר היום, גם של השר וגם של המפכ"ל.

אני מבקש שייצא מכתב עד מחר לשר לביטחון פנים בהמשך לדיון הזה, שיש התחייבות של השר לעמידה ביעד מאוד ברור של מספר ניידות ושוטרים, ואנחנו עדיין לא קרובים אפילו ליעד הזה, ולא רואים לפחות את האור. עם כל הדברים לדברים שאומר ראש אגף התנועה, אני עדיין לא רואה את התמונה, וכפי שאמרתי, זה הפך להיות העניין המרכזי. בבקשה.

אנחנו שינינו את שיטת העבודה שלנו. כפי שאתם רואים, רואים יותר ניידות, אנחנו ממוקדים בצירים מסוימים. אנחנו פועלים שם באמצעים גלויים וסמויים. אנחנו מפעילים מגוון רחב של אמצעים, אמצעים שהמשטרה מפעילה גם בתחום הפלילי וגם בתחום הביטחוני, מגויסים לטובת הלחימה בתאונות הדרכים.

למעשה אנחנו מתייחסים בצירים האלה אל העבירות. אנחנו סופרים את העבירות, אנחנו נלחמים בעבירות, בעבירות מסכנות חיים ובריונות בכביש. לצורך העניין הזה, הקשחנו את כל מה שקשור למדיניות דוחות אזהרה, שינינו את ספי האכיפה במצלמות א-3. מתחילת השנה אנחנו בעלייה של 40% באכיפה של המצלמות א-3. אנחנו בעלייה של 58% בסך הדוחות שנרשמים על ידי שוטרים. אנחנו גם בעלייה של 83% בדוחות מהירות ידניים, ובטלפונים סלולריים למיניהם אנחנו בעלייה של 96%.

לגבי עבירות המהירות וכל מה שציין פה מר גיורא רום, אנחנו מבינים שהטלפון הוא גורם תאונות דרכים מספר אחד. אנחנו נלחמים בעניין הזה. אנחנו אוכפים בשיטות ובאמצעים שלא יועדו לעבירות תנועה, זה דרך אגב בתחום הפלילי והביטחוני.

מה עם הגדלת מספר המצלמות?

על מספר המצלמות דיברנו בוועדת המשנה, כרגע מתוך 300 חסרות עוד 200 להשלמת הפרויקט, תקציב שהוא בין המשרדים.

הוא עבר אליכם.

אין לי נתון לגבי התקציב כרגע.

יעקב, אני מציע שתביא את זה לוועדה שלך.

בסך הכול הפעילות שלנו ממוקדת, עם מה שיש לנו, אנחנו עושים הרבה הרבה יותר בצורות אכיפה שונות. יש פה בהחלט מקום, ככל שאנחנו יכולים להחמיא ליושב ראש הוועדה, לצו עבירות הקנס ששונה, על הדיונים האינטנסיביים בתיקון 112, וכל התיקונים האלה מקילים בעומס בבית המשפט, מאפשרים אכיפה ממוקדת והרתעה. בסופו של דבר, אנחנו סופרים הרוגים. בשבוע שעבר היינו בשלושה הרוגים פחות מתקופה מקבילה אשתקד. ברגע נתון, ב-10 דקות, שלושה הרוגים. ב-10 דקות, אנחנו סופרים פה תמיד, הרוג, הרוג, תאונה, תאונה, היינו בשלושה פחות בתקופה מקבילה, ב-10 דקות שלושה הרוגים ובמקומות אחרים במדינה, ואתם מכירים את הנתונים. בסך הכול לעניין הנפגעים כרגע אליו גיורא התייחס, בתחום העירוני אנחנו בשמונה יותר מתקופה מקבילה אשתקד, ויש פה שינוי מגמה מתחילת השנה, כי בתחום הבין-עירוני אנחנו עם שבעה הרוגים פחות. זה אומר שהמיקוד שלנו – וככל שיהיו באמת יותר שוטרים בפעילות הממוקדת שלנו – נשפיע יותר על עבירות תנועה - - -

בלי שנפריז, אני לא מחפש את המצוין, להערכתך כמה החוסר בשוטרים?

אני לא רוצה לגעת בזה, הנושא עלה עם השר ביטחון פנים, דיברו פה על הכפלה, אנחנו מעריכים שתהיה הכפלה בסופו של דבר.

הבנתי, אני לא אכניס אותך לנתיב הזה. תודה אדוני.

לגבי פרויקט שאתם מתחילים שהשר אמר לי, קרן כמה מילים.

בכל פרויקט תשתית, חברת נתיבי ישראל תממן שוטרים בשכר במהלך כל תקופת חיי הפרויקט. זה יאפשר לנו להגדיל את העוגה של האכיפה. זה מצטרף למאמצים שלנו להגדלת הרתעה ואכיפה, אם זה תחומי חקיקה נדרשים במשטרה, ואם זה שוטרים בשכר. איפה שאפשר, אנחנו מנסים לסייע, כי אנחנו חושבים ששם הפער המרכזי – אכיפה אל מול תרבות ועבריינות בנהיגה.

עצם הביצוע שלנו בכבישים, לאו דווקא בתוואי שטח חדש, וכפי שמכירים בכביש 1, אנחנו עובדים בכביש חי. זו מורכבות אדירה שיש בה היבטים סיכוניים לעצם העובדה של הביצוע. סיכמנו ראש אגף התנועה ואנוכי, שעל כל העבודות המבוצעות על ידינו תהיה אכיפה מוגברת. נתיבי ישראל בעבודה משותפת עם אגף התנועה כבר תתחיל לממש את זה. אנחנו מממנים, וסיכמתי עם ראש אגף התנועה שזה יעלה כמה עשרות מיליוני שקלים - - -

אני אשמח שתציגו את זה בוועדת המשנה.

תחילה, אני משבח את כל הישיבות שהיו פה, משום שאנחנו כפוליטיקאים גם צריכים לעסוק – וזה בעדיפות הראשונה – בהצלת חיי אדם. אני גם רוצה לומר מילה טובה למשרד התחבורה, לנתיבי ישראל, לרשות בטח וכולנו נרתמים איתם למשימה הקדושה כדי להפחית את מספר ההרוגים והקורבנות של תאונות הדרכים.

מאחר ויש לי דקה, רציתי להתייחס לכמה כבישים. היינו בכמה ישיבות עם ניסים, שהאמת היו ישיבות פוריות, מועילות מאוד בקשר לכבישים 79, 754 ו-77. רציתי לשמוע האם יש התפתחויות בקשר לעבודה בכביש 79.

79, אחד הכבישים האדומים ביותר בחלק הראשוני שלו, 1.8 קילומטר מתוך השמונה, הקבלן כבר בשטח. יותר מזה, בהיקף של 450 מיליוני שקלים, התחלנו את קידום הזמינות. אדוני יושב הראש, מה שכן עשיתי, לקחתי את ה-1.8 מתוך הפרויקט ונתתי אותו לקבלן כאבן דרך ראשונה, שיסיים את מוקד הסיום ויעשה הכול, כולל אינסנטיב לקידום הדבר. אנחנו כבר רואים עבודות שם בשטח בחודש הקרוב, יש כבר עבודות ב-79.

משפט אחד לגיורא רום בבקשה, אנא שלבו את הילדים בקמפיין הלאומי נגד הסמרטפונים, אנחנו המבוגרים כבר מכורים לזה, אנחנו כנראה חסרי תקנה. אם יש תקווה, זה הילדים שיצילו אותנו.

אתה מטיף למאמין.

לדעתי, נקודת המפתח היא מה יהיה מעמד הרשות ואיזה כוח יינתן לה בחקיקה, כדי להפעיל את כל המערכת, את כל משרדי הממשלה, מפני שאת כל הפעילות החיובית גם של השר – אני אומר הרבה פעילות חיובית וגם הדברים שראינו מהרשות, פ עילות חיובית, אבל לדעתי אם הרשות לא - - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה, אתה מציע שגיורא יכול לתת הנחיות לידיד?

כן, אני חושב שצריך להיות מצב - - -

אתה רואה מציאות כזאת במדינת ישראל?

אני מחזיר את כבודו לחוק המאבק הלאומי - - -

אבל כשהקימו את הרשות - - -

חברים, זה מצריך - - -

ואני אומר את זה כאן 30 ו-40 שנה.

נכון, אני יודע.

ולאה יודעת בדיוק איזה דיון התקיים אצל ארדן, כאשר ישב ביבי מצד אחד וליברמן מצד שני, ועל בסיס הדיון שהיה אז, היום השר יכול להשקיע את מה שהוא משקיע בשיפורי התשתיות ולפתח.

התהליך של כנסת זה תהליך דיאלקטי, שבו לא רק אלה שנמצאים בתוך הסיר מתבשלים בתוך עצמם, אלא גם לקבל ביקורת, ביקורת בונה כדי לקדם דברים. נקודת המפתח היא איזה מעמד יהיה לרשות, איזה תקציבים יהיו לה ואיך היא תוכל להשפיע בתוך המשרד ומחוצה לו.

לא מתווכח אתך כמעט על אף מילה שאמרת. בשביל זה אנחנו עוסקים בזה, כפי שמעולם לא עסקו בזה.

יניב יעקב מאור ירוק, משפט וחצי.

אני רק רוצה להתייחס לעובדה, שלמרות שהוצג שמצבנו בעולם טוב, ישראל לא מובילה בעולם. אנחנו בשנה חמישית בהרוגים, אנחנו בשנים 2015-2014 - - -

אתה דמגוג. אני מביא נתונים סטטיסטיים, אתם הפכתם לגוף פוליטי. הפכתם לגוף פוליטי.

די ישראל. אדוני השר ישראל, די. זה כשאתה לא מרגיש טוב..

תציג לפחות - - -

די, מספיק. די ישראל, אני לא מסכים לזה. ברשותך, די. אדוני השר, עם כל החברות בינינו, תסלח לי.

הוא יגיד ואני אומר, הוא יאמר ואני אגיד.

לא, אחרי, "כה תאמר לבית יעקב ותגיד" – בבקשה.

אדוני השר, אני אשמח להתמודד אתך על כל טיעון פה ולהעביר לכם את המסמכים, שאתם מכירים היטב. השורה התחתונה היא יש עלייה בהרוגים ולא נעשה מספיק, ואנחנו חושבים שאתה יכול לעשות.

תודה. מה לעשות, יש גם ביקורת. קיבלתם מחמאות, אין מקום בתקרה כבר. מיטל, בבקשה.

אני גם רוצה להצטרף לכל המחמאות שנאמרו, ואני מרגישה קצת מעודדת מהכניסה של גיורא רום לרשות הלאומית. תשתיות, אכיפה, טכנולוגיה – אני רוצה לדבר על שני נושאים. מידע, אני חושבת שמאגר מידע, שמבוסס רק על נפגעים בנפש הוא לא מאגר מידע מספיק טוב. חייב להיות מאגר פח לפח.

דבר שני, בנושא של תרבות ושינוי התנהגות, לא רק לילדים ולהולכי הרגל, אלא גם בצורה שאנחנו מתכננים. אנחנו לא מתכננים מספיק טוב לבני אדם. אנחנו שוכחים שבני אדם זו חיה הולכת, וכשאנשים מתפרצים לכביש, זה מפני שכנראה בשני הדפנות צריך להיות קשר, והם מתפרצים לכביש, כי אין שם מעבר חציה. מי שחושב שבהיעדר מעבר חציה הוא יגרום לאנשים להיות יותר זהירים, התכנון לא נכון. אני חושבת שצריך להפוך את המשוואה, שבמרכזי הערים התכנון צריך להיות יותר מוטה הולכי רגל וגם המשטרה צריכה - - -

תתכנני - - -

קרן, זה מדבק? זה מדבק היכולת הזו להתפרץ?

יש כאן דבר מעניין, היא אומרת שכבישים עירוניים באחריות העירייה.

מעברי חציה במקומות - - -

מיטל, זה לא משחק פינג-פונג. תודה. הוא אמר, את אומרת, היא אמרה, הוא אמר.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כי זאת חבורה שכבר נפגשת באופן די תדיר. אני רוצה להציג בפני כולם את הגברת רחל טבת ויזל שיושבת פה מולי, שרחוקה ממש כפסע, היא צריכה לקבל מכתב חתום, והיא מתמנה למנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בהצלחה.

אני לא אפרוס פה את עברה.

אנחנו נעסוק בעתיד, יותר חשוב.

כולנו מקווים שהיא תוביל את הרשות ביד רמה, ואנחנו מברכים אותה.

תודה, באמת שיהיה לך בהצלחה.

גברתי, הדיון הראשון שיהיה לנו בפתיחת מושב הקיץ יהיה סביב הקטל בדרכים, דיון המשך בהשתתפות השר לביטחון פנים והמפכ"ל. זאת הבקשה שלנו, זאת הדרישה שלנו, אני יותר לא מוכן לשחק עם העניין הזה.

דרך אגב, הציטוט מראה שאתה אחראי בפועל על כל הדברים, אדוני השר, מתוך התקנות ומתוך כל הכללים. אני אקרא: בפקודת התעבורה השר ממונה על ביצוע הפקודה, הכוללת הוראות שונות המתייחסות לבטיחות בדרכים, ובכלל זה הסמכה להתקין תקנות בכל הנוגע לבטיחות התנועה. בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נקבע כי הרשות מוקמת כדי לפעול להגברת הבטיחות בדרכים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים הוא הממונה על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והרשות תפעל במסגרת מדיניות הממשלה ובכפוף להחלטת השר.

עד כאן בדיוק מה שנאמר.

ב-5 בינואר מחליטה הממשלה, בין היתר, להוסיף את שמו של שר התחבורה את הבטיחות בדרכים.

אין שום הסמכה - - -

אתה צודק.

לא למשרד הבריאות ולא למשרד המשפטים.

אתה צודק, אני לא חלוק עליך כהוא זה, ותפסיק כל הזמן להדוף את העניין הזה, כי אין בינינו ויכוח בעניין הזה. אין ויכוח, אבל כל עוד על הדלת שלך רשום גם אחראי על הבטיחות בדרכים, החובה שלך עם כל הכבוד היא גם לבוא לשר לביטחון פנים ולתבוע את הדברים גם בתוך הממשלה, זו הכוונה שלי, זו הבקשה שלי. אם היו עושים 50% ממה שאתה עושה בעבודה שלך, בתוקף תפקידך בתפקוד הישיר שלך, הכול היה נראה אחרת, לפחות חושב אני שהיינו יכולים להיות במקום אחר מבלי להמעיט מעבודתכם.

אני משוחח מעת לעת עם השר לביטחון פנים על הדברים, אבל אין אחריות ללא סמכות. מה שהקראת כאן במדויק בדיוק מגדיר את גבולות הגזרה. נתנו תואר, זה בסדר גמור, אבל השר אחראי על הרשות לבטיחות בדרכים, זה נכון, וגם כשהיא הוקמה ולמשרד אין שום סמכות כלפי המשרד לביטחון פנים והמשטרה, שום סמכות כלפי משרד החינוך. אין אחריות וסמכות כלפי משרד המשפטים ובתי משפט לתעבורה ואין אחריות כלפי משרד הבריאות וגופי ההצלה.

הרשות היא גוף, שאני בהחלט חושב שגם בתנאים הנוכחים יכולה להפוך לגוף איכותי, וגיורא מנסה למצוא את השיטות, ואולי הוא גם יציע תיקונים לחוק. אני לא מניח שהמדינה תאשר לגיורא להיות המפקד העליון של משטרת ישראל ולתת הוראות ישירות לאגף התנועה. אני לא מניח שזה יקרה, אבל בהחלט ניתן שיקרו דברים אחרים.

לגבי הנתונים, אי אפשר בנושא כל כך רגיש לעוות נתונים באופן פוליטי.

אדוני, אני מוחה, אנחנו לא גוף פוליטי.

מדובר בגוף פוליטי, שבצורה צינית פועל.

אדוני, אנחנו לא גוף פוליטי, אני לא חבר מרכז ליכוד - - -

יניב, הגנתי עליך, נשכבתי על הגדר?

הוא מכוון את המסרים שלו באופן פוליטי, תוך עיוות המציאות. גוף מתרה זה בסדר גמור, יש כאן כאלה, אבל צריך להתרות על דברים שתהיה בהם תועלת.

אני צריך לסיים.

מה, הבאת אותנו בתור להקת מעודדות?

אתה נותן לאורח בוועדה להפריע לי לדבר? עם כל הכבוד. ישראל, אם לא ראיתי את זה, עוד הייתי מאמין לך.

הנתונים הסטטיסטיים הבין לאומיים ההשוואתיים האחרונים הם מסוף שנת 2014, ואלה הנתונים שניתן להקריא מהם, ולא לקחת חלק מזה ולהגיד שאנחנו נמצאים במקום טוב, אבל באופן יחסי אחרים התקדמו יותר, כי הם היו הרבה יותר גרועים. לקחת את השקר של הסטטיסטיקה – אני אומר שאנחנו צריכים להיות במקום הרבה יותר טוב, אנחנו צריכים להיות באפס הרוגים ובמינימום שבמינימום של נפגעים, אבל לא להציג את הדברים בצורה לא נכונה.

תודה אדוני, תודה לך, אני מעריך ומכבד את אשר אמרת ואשר אתה עושה. תודה לכם ורפואה שלמה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.