הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ג' באדר התשע"ז (01 במרץ 2017), שעה 9:54

החזרת האופציה למבחני רישוי בע"פ לעולים שאינם יודעים קרוא וכתוב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

נורית קורן

חנן אהרון - סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

דוד יאסו - האגף לעולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

איילת השחר גלבוע - מנהלת מחלקה בכירה, ייעוץ משפטי, משרד העלייה והקליטה

איילה רואש-אביר - עוזרת ראשית, ייעוץ משפטי, משרד העלייה והקליטה

מיכל שטרית-רבל - היועצת המשפטית,, משרד העלייה והקליטה

פנטהון סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

מספין אלמיהו - מנהל מוקד העירוני לעולי אתיופיה, עיריית ירושלים

אגינטו רטה - רכז תעסוקה, עירית ראשון לציון

אמיר קאסא ראדה - קב"ס, עירית נס ציונה

מלקמו סמלין - רכז תעסוקה, עירית תל אביב יפו

אבי ביטאו - עו"ד, עולים למען קליטה מוצלחת

אייל לוי - ראש מכינת גל, קרן רש"י

ליאור קינן - המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה

ינון שב ציון - עובד, עמותת "אחריי"

אור עוזיאל - רכזת, עמותת "אחריי"

נתנאל בן דוד - רכז, עמותת "אחריי"

קריסטינה קרבץ - מנחה, עמותת "אחריי"

ליאור אולוס - מנחה בעמותת אחריי

אסתר פרדה - רכזת, "אחריי", קרית גת

יוליה קיסטרב - רכזת, עמותת "אחריי"

סהר מדלסי - רכז, קבוצת "אחריי"

שמואל סנבטו - נציג, אזור הצפון

דן קדרון - ארגוני הנכים, "תנו יד לחירש"

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

החזרת האופציה למבחני רישוי בע"פ לעולים שאינם יודעים קרוא וכתוב

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה. התכנסנו לדיון בנושא החזרת האופציה למבחני רישוי בעל פה לעולים שאינם יודעים קרוא וכתוב. אני מדגיש את זה, כי אנחנו דיברנו בדיוק לפני שנה, בתאריך 16.2.2016, קיימנו דיון בוועדה פה, וקיבלנו ממשרד התחבורה שמשרד התחבורה תרגם בשבע שפות לעולים חדשים שיכולים להבחן בשפת ארץ מוצאם. המשרד טען שהוא הקל, הוא נתן אפשרות שאנשים יכולים לעבור את המבחן אם יהיה בשפתם. אני רוצה לקרוא את ההחלטה שקיבלנו באותו זמן, ולאחר מכן גם ביקשנו ושלחנו מכתב למשרד התחבורה והשר השיב לנו. אני רוצה להתמקד במה שפנינו ומה קיבלנו.

במסגרת החלטותיה ביקשה הוועדה כבר אז: "הוועדה מעריכה את מאמצי אגף הרישוי במשרד התחבורה לבוא לקראת העולים החדשים בתרגום התיאוריה לשבע שפות שונות לטובת העולים החדשים. הוועדה משבחת את משרד התחבורה על מאמציו להכין תיאוריה בשפה האמהרית", זה לפי מה שדווח לנו שם ונתנו לנו גם העתק של תרגום המבחן. "הוועדה מבקשת מהמשרד להשיב לה תוך שבועיים ימים כי הוא מקבל את הפתרון שהועלה בדיון". מה היה הפתרון שביקשנו? לאפשר לעולים דוברי אמהרית שאינם יודעים קרוא וכתוב באמהרית, בשפתם. גם אם תרגמתם את זה באמהרית, יש אוכלוסייה שלא יודעת לקרוא ולכתוב את השפה שלה. זה לא המקרה של עולי צרפת, זה לא המקרה של עולים אחרים. לכן הדגשנו זאת. אז מתקשים גם עם הטכנולוגיה להבחן בעל פה בעברית קלה.

"הוועדה קוראת לגייס בוחנים דוברי אמהרית ולשלב אותם במשרד". גם זו הייתה הבקשה. שר התחבורה ישראל כץ, השיב לי כי "האפשרות להבחן בעל פה לא יכולה להבחן למי שטוען לליקויים הפוגעים בסיכוייו" והוסיף כי "האפשרויות כיום מאפשרות הנגשה כמעט מוחלטת גם לאוכלוסייה המתקשה בשפה העברית".

בדקנו את הדבר הזה, נתון זה הוכח כלא נכון. כלומר, מה שהוא טוען שיש הנגשה כמעט מוחלטת. לגבי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה שאינה יודעת קרוא וכתוב ושיעור גדול מאוד ממנה נכשל בבחינה באמצעות הטכנולוגיה החדשה. גם אם זה תורגם לאמהרית, הם לא יודעים להפעיל את המחשב ואת הטכנולוגיה ולכן זו גם בעיה.

לכן היום כינסנו את הדיון הזה, במטרה להחזיר את הבחינה בעל פה למי שאינם ידועים קרוא וכתוב. זה היה מהלך השתלשלות העניינים. מה שנודע לנו מהשטח, שהרבה אנשים שניגשים למבחנים, נכשלים, למרות שהם עברו את הקורסים, קיבלו הדרכה בשפה שלהם, אמהרית. אני אומר שיש גם בעיה בעניין עולי צרפת ועולים אחרים, בכל זאת גם שם יש בעיה, אבל הבעיה שם היא שונה כי זו לא בעיה של טכנולוגיה ולא בעיה של קרוא וכתוב. אצל יוצאי אתיופיה זו בעיה של קרוא וכתוב בשפתם.

כדי להבהיר את הבעיה מהשטח, לפני שחנן מתייחס לנושא, אני רוצה לתת לאנשים שכתבו והסבירו לי את הנושא מה קורה בשטח, עורך דין אבי ביטאו בבקשה, תציג לנו את הבעיה כפי שאתה רואה אותה מהפעילות בשטח.

בוקר טוב. קודם כל באמת תודה רבה לכל הגורמים שהגעתם היום. כשאנחנו מדברים על תיאוריה, אולי לנו כוותיקים ישראליים זה נשמע לנו משהו קטן, משהו שכל אחד קם ועושה אותו. אבל בשביל עולי אתיופיה, תבינו, לעבור תיאוריה, להוציא רישיון זה כאילו להוציא הייתי אומר, תואר אפילו דוקטורט.

בשנת 2005 כשביקשנו ממשרד הרישוי בחולון, ואחר כך זה גם הגיע לכל הארץ, משרד הרישוי היו טובים מאוד, נתנו לנו, העולים התארגנו, למדו והלכו להבחן, אחוזים עברו, והתקדמו הרבה, במיוחד נשים. משנת 2014, בלי הודעה מוקדמת, לא יודעים למה אפילו, פשוט הדבר הזה נגמר, נאמר שמשרד הרישוי מתרגם את המבחנים באמהרית ותיגשו באמהרית. לקח לנו שנה, ראינו את המבחנים שיצאו, קודם כל רמת התרגום היא מאוד ירודה, כמעט אף אחד לא עבר את המבחן, ניסינו הכל, ולא הצליח. יש כמה דברים כמובן עם עולי אתיופיה, כמו שחבר הכנסת אברהם אמר, עולי אתיופיה, אני לא יודע אם זה 70%, 60%, 80%, לצערנו הרב לא יודעים קרוא וכתוב בשפת האם אמהרית, וגם בעברית יכול להיות שמתקשרים, מדברים, אבל להבין את המושג וללכת להבחן ולעבור אותו, זה פשוט קשה מאוד.

אני חושב, אם באמת משרד התחבורה רוצה לפתור את הבעיה, יש כמה סעיפים, הייתי אומר, תקנות, בהגדרות של משרד הרישוי. מי רשאי לגשת למבחן עיוני בעל פה, מי שלא יודע קרוא וכתוב בשפת האם שלו, ומי שעולה עד שלוש שנים בארץ, ומי שדיסלקטי. דיסלקטי שסיים 12 שנות לימוד, אם הרופא מאשר לו, הוא כן יכול לגשת.

זה כתוב בתקנון משרד הרישוי ובחוק.

בדיוק.

בהוראה.

למשל, אם נלך על קליטת עולי אתיופיה, משרד הקליטה עד לפני שנה-שנתיים היה מגדיר עולים מאתיופיה עד שלושים שנה הם עולים חדשים, היום עד 15 שנים הם עולים חדשים, לצורך עזרה וכל זה.

אני חושב שלא באנו לבקש הכשרה מקצועית או הסבה מקצועית שעולה למדינה הון תועפות. זה פשוט הדבר הזה הוא הנגשת שירותים לאזרח. אדם שלא יודע קרוא וכתוב, לדעתי במדינה נאורה ודמוקרטית, זכותו להבחן בעל פה.

אבל יש לי שאלה. אם אדם לא יודע קרוא וכתוב, לא באמהרית ולא בעברית, איך הוא יקרא את השלטים? איך הוא יקרא את השלטים שצריכים להוביל אותו? על הבחינה אני מבינה, אבל אנחנו צריכים לחשוב גם על השלטים, מה הוא עושה עם כל השלטים. הכוונה.

הוא יודע - - -

אני אסביר איפה הבעיה. הם יודעים לקרוא את השלט, כשאנחנו אומרים לא יודעים קרוא וכתוב, זה לא אומר שבכלל לא יודעים א'-ב', הכוונה פה היא שהוא לא יכול לקרוא ולהבין את המושג.

את המבחן אני מבינה.

זה מה שאנחנו אומרים. אבל יש - - -

אבל צריך להיות איזה שהוא סף.

אם יהיה כתוב "האט", אז את זה הוא יידע.

אבל איך אתם בודקים את זה?

רוב התמרורים - - -

אני לא מדברת על תמרורים. אני מדברת על שלטים שאומרים - - -

אנחנו מדינה של קיבוץ גלויות, ועדיין את רואה, ועכשיו עם כל מה שקורה באירופה ובארצות הברית, אנחנו נמשיך לקלוט וזה לא ייגמר. יש בעיה של לתרגם לכל השפות. ניקח שלט אחד, אז אם צריך לתרגם אותו, את ה"האט" הזה, אז אם זה ערבית, השפה הרשמית - - - מתרגמים אותו לעשרים שפות נגיד - - -

אי אפשר.

לא יהיה גם מצב כזה.

פיזית אי אפשר כי זה מבלבל את האנשים יותר מדי, זה מסוכן. אבל אני רוצה להבין - - -

חברת הכנסת נורית, אני אסביר לך. זו לא הדרישה. אני אגיד לך, האנשים האלה כולם שניגשים למבחן, יודעים עברית בסיסית. הם יודעים לקרוא "תל אביב יפו", את כל הדברים האלה הם יודעים. אבל הבעיה שלהם שההבנה של המושגים וההבנה של הטקסט, ולענות לזה.

אני הבנתי. בסדר, מבחינת המבחן אני מבינה, אני רק רוצה לברר שגם מבחינת השלטים, שבאמת יודעים לקרוא משהו.

זה הם יודעים.

למשל עולים חדשים אתיופים עד שלוש שנים, כמעט אף אחד לא יכול לגשת למבחן עיוני בעל פה, בכתב, כי הוא עסוק במרכזי הקליטה ללמוד עברית, יהדות, או כל מיני. אולי אחרי שש, שבע, שמונה שנים הוא יודע קצת לקרוא עברית, אבל הבעיה שלנו זה הבנת הנקרא. המבחן מנוסח בצורה כזאת, בעברית מאוד קשה. - - - מקריא אותו, וחוץ מזה גם מבחינה טכנולוגית, כשהעולים שמים את האזניות על האוזן, ומתחיל לדבר ולשמוע ולבחור תשובה, פשוט הם הולכים לאיבוד. ממש סבל.

אפשר להוסיף משהו?

רק רגע. לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה לשאול ולהתערב. אחרים מדברים בתורם. אני רוצה שאבי יסכם את דבריו.

מדינת ישראל באמת עושה ועשתה הרבה לקליטת עולי אתיופיה, זה דבר מינימלי שאנחנו מבקשים כאזרחים, ובמטרה לעזור לעולים. חבל באמת, אם הייתם יכולים לראות נשים אתיופיות שמקבלות רישיון, איך הדבר נתפס אצל הילדים, אצל השכונה, כולם ממש, אנשים שפשוט חשבו פעם להגיע למדינת ישראל, מה זה להוציא רישיון, זה בלתי אפשרי. ראו שזה אפשרי, ראו שמוציאים את זה. לבוא ולעצור אותו בלי הכנה זה היה קצת קשה, ובאמת להחזיר אותו, בסך הכל המדינה מנגישה שירותים. זה אחד התפקידים שלה, ולא דרושים לכך תקציבים ענקיים כמו המדענים הדוקטורים, לשלב אותם במקום עבודה. זה הדבר המינימלי.

תודה. הגברת ליאור אולוס.

אני אוסיף לדבריו של אבי, אני בשנתיים האחרונות מתנדבת במוקד קליטה ביפו, ביחד עם קבוצה של עמותת "אחריי", קבוצת צעירים שאנחנו מתנדבים ועוזרים לעולים שבוע אחרי שבוע להתכונן לקורס התיאוריה הזה. אני רואה באמת קשיים בלתי רגילים ואנשים שעוברים מבחן אחרי מבחן ונכשלים, ניגשים למבחן אחרי מבחן ונכשלים.

רציתי להוסיף על הדברים של אבי, ובהקשר לשאלה על קרוא וכתוב, שאני חושבת שאם אני היום הייתי הולכת לנהוג באסיה איפה שהוא, בלי השפה, הייתי מצליחה לנהוג. לא רק זה, אני חושבת שמשרד התחבורה או משרדים ממשלתיים, לא צריכה להיות תקנה כזאת שמחנכת ללמידת עברית דרך הגבלה כזאת.

זו מדינה יהודית, אין מה לעשות. בגלל זה יש שפה רשמית.

העולים שמגיעים ללמוד את קורס התיאוריה ביפו ובראשון, ובכל רחבי הארץ, מגיעים בנוסף לקורס, אחרי עבודה, עבודה קשה וילדים והכל, מגיעים גם לאולפן עברית. זאת אומרת במקביל לזה הם מנסים ללמוד ואנחנו גם מלמדים יחד איתם ומנסים לעבור, וזה נראה לי איזו שהיא הגבלה שהיא פשוט לא הוגנת ובאמת חוסמת לסביב 3,000 איש היום, שלא מצליחים לגשת למבחן, או לא ניגשים מראש, כי הם יודעים שהם לא יעברו. זה מנתונים שאספנו ממוקדי הקליטה.

תודה. רכז התעסוקה בעירית ראשון לציון, בבקשה.

תודה. שלום לכבוד יושב ראש הוועדה. אני אכנס תכלס לקורס עצמו. אצלנו בראשון הפסקנו את התכנית אחרי 11 מחזורים. בכל מחזור היו לנו 160 משתתפים. התלמיד, עד שהוא מגיע לעשות את התיאוריה, המורים ממש לא אומרים להם "אין מבחן בעל פה", נותנים להם ללמוד, מבזבזים את כל מה שיש, מבחינה כלכלית. הם הצליח להוציא רישיון נהיגה, מבחינתי זה הכי קל לשלב אותו בתעסוקה. אני יכו לשלוח אותו לכל מקום שאני רוצה, גם הוא יכול ללכת לעבוד וגם לחזור לבית שלו בזמן, להוציא את הילדים שלו, לעזור לאשתו. גם הבנות אותו דבר. הקושי שלנו היום, יש לי מעל 280 מועמדים, מעל שנתיים יושבים ומחכים ולנו אין פתרון.

לגבי המבחן, תלמיד הולך, שאלתם את אבי איך הוא יכול לענות, יש הבדל בין לשבת מול מחשב לבין בוחן שיושב ושואל את התלמיד והתלמיד מסביר לו עם הידיים מה זה אומר, הוא יכול לדבר עם השפה שיש לו, הבעיה שהמחשב לא יכול להבחין בדבר הזה ואז התלמידים - - -

כמה אנשים עוברים בעל פה את מבחני התיאוריה?

המספר הוא לא גדול. אלפים בודדים. כשאני אומר אלפים של מבחנים, כי אנשים חוזרים ועוברים מבחן נוסף, אם נתרגם את זה לבני אדם, זה כמעט 350,000, 400,000 מבחני תיאוריה בשנה. מתוך זה - - -

כמה זה באחוזים?

אחוזים קטנים.

במשרד התחבורה יש אגף שבוחן בעל פה, אין שום בעיה?

אני רוצה שאנשים מהשטח יגידו ואז הוא יתייחס ביחד.

נכון, מבחן בעל פה להוציא רישיון ברכב פרטי. אבל תבינו, אחרי שנתיים יש לי את האפשרות להוציא אותו לקורס מלגזה, נהגי משאיות, תחבורה ציבורית, את כל האפשרויות הקיימות בשוק. זה מאוד חשוב שתחזירו את המבחן למה שהיה. צריך לבדוק את המועמדים לפי הקטגוריה שאתם תחליטו. זה רק יכול לעזור לקהילה ולקדם אותה קדימה ולשלב אותה.

280 איש שאתם מלמדים אותם קורסי תיאוריה?

הפסקנו, לא מלמדים אותם כי אין מבחן בעל פה.

יש להם בעיה של קרוא וכתוב, לכל ה-280 האלה?

כן.

בוא נשמע רכז תעסוקתי בעירית תל אביב יפו. מלקמו סמלין.

שלום לכולם. אני לא אחזור על מה שאמרו, מה שכן, עשיתי בגלל הקושי של העברית קורס עברית באולפן, אולי יעזור להם, וגם מחשבים. אחרי שלמדו עברית, אחרי שלמדו תיאוריה של עשרים מפגשים על ידי המורה, גם שילבתי את הלימוד של מחשבים, ועדיין לא מצליחים, קשה להם.

בשונה מאלה שהם חיילים משוחררים. הצעירים יחסית אין להם בעיות. לפעמים באים לעזרה, אבל אני מכוון אותם, שהם יכולים ללמוד באופן עצמאי, למדו באופן עצמאי. הם זקוקים קצת לעזרה אבל עברו, היום יש להם רישיון.

בנוסף למה שאמר אגינטו, כמובן מ-2008 עד 2014 שאני עבדתי, כ-32 צעירים כבר הוציאו רישיון מלגזה, משם גם התקדמו לאוטובוסים, משאיות ושידרגו. גם נשים כמובן יש להם רכב ביתי שיכולים לפזר את הילדים בבוקר ולהגיע בזמן לעבודה. זה חשוב מאוד לאפשר להם לעשות את המבחן בעל פה, כדי שישתלבו בחברה כמו שצריך.

אנחנו מדברים, כמו שחבר הכנסת אמר, אנשים שמתקשים גם בעברית וגם באמהרית הם אנשים שצריכים עזרה, שיהיה להם מבחן בעל פה, שיוכלו להתקדם ולהשתלב, ואנחנו מרוויחים מזה.

נעבור לצפון. היינו במרכז. התופעה היא ארצית. שמואל סנבטו בבקשה.

אני נציג העדה באזור הקריות, אני נמצא בקרית ים. אין לי מה להוסיף לדברים שאמרו לפניי, אני רוצה להצטרף למה שהם אמרו. תיאוריה זה בהתחלה עזר לעולים שלנו, בגלל שבוחן בוחן אותם. זה עם מקל ולוח שמסביר להם. זה היה נותן להם בטחון לעבור את המבחן. עכשיו אומרים שהמבחן הוא בעל פה. זה לא בעל פה.

לא, במחשב.

כן, במחשב, אבל אומרים בעל פה. זה משמיעה. לא יודעים את זה, אף אחד לא יודע את זה. מגישים את האדם למבחן משמע, שמים לו באוזן והוא מקבל ציוץ, הוא מפספס מה שהוא למד, והוא - - - במבחן. לכן בעל פה ושמע צריך להפריד אותו. יש שם הרבה ריכוזים שלמדו, - - - היה מורה ועזר לנו.

אני רוצה להבין מה אמרת, הבנאדם שואל אותו - - -

לא, זה שמע. זה לא אדם שעומד מולך ושואל אותך את השאלות, אלא אתה יושב מול מחשב, המחשב מקריא לו את השאלה, הוא צריך לסמן. באזניות.

זה מבלבל את התלמידים. אני רוצה להגיד, כבוד חבר הכנסת, גם בשנה שעברה הייתי כאן ושמתי את הבקשה לשר התחבורה מר ישראל כץ, וגם לך, וכמו שאמרת עכשיו היה דיון בשנה שעברה, אבל עדיין לא היה פתרון לבעיות שביקשנו. אני מבקש להפריד בין המבחן לשמע והמבחן בעל פה. זה לא מוכר לעדה האתיופית והרבה נכשלו בשנים האחרונות. כמו שאמרו גם בשפה אמהרית, תורגמו, זה יכול להיות מבני העדה 80% לא יודעים קרוא וכתוב. לא נרגיש שפתרנו את הבעיה.

בסדר, זה ברור. תודה שמואל. נעבור למשרד הקליטה. דוד יאסו, האגף לעולי אתיופיה.

תודה על הדיון. עברתי על הפרוטוקול שנשלח מהישיבה שהתקיימה בשנה שעברה. אני חוזר על מה שאמרתי. קודם כל, התיאוריה שמוציאים אותה בעל פה, לא באה ואומרת לכלל יוצאי אתיופיה. יש גם את בני הנוער שאחרי צבא, אלה לא צריכים. מדובר על אותם עלה שבאו בגיל 20-25, נשואים ונשואות, שבעצם למדו את השפה כאן כפי שנאמר, אחרי תקופה רכשו, והיום באמת, כדי שהם יוכלו להתחבר עם החברה הישראלית, כל אחד יכול להוציא את הרישיון שלו ולהסיע את הילדים. אני רואה את זה בשכונות, אני רואה את ההורים כשאני מסתובב, וזה כיף לראות, ופתאום סוף סוף יש לה אפשרות גם לעמוד עם הילדים שלה וגם להגיע לעבודה. אני מדבר על זכר ונקבה אותו דבר.

העניין הזה של קריאה, כפי שאמרת, נכון, יש תמרורים, אני גם לא צריך שיהיה לי ואני אקרא, אוי ואבוי לי אם אני אצטרך לקרוא את מה שכתוב, ואז אני אראה את זה בזמן הנהיגה, יותר - - - לכן אני חושב שהנושא של המבחן כן צריך להיות בעל פה לאותם האוכלוסיות. אם אתם צריכים עזרה לקבוע מי הפילוח של האוכלוסייה הזאת, אין שום בעיה, אפשר לפלח אותה ואפשר להעביר בכל אזור ואזור, עשו את זה במוקדים כפי שכרגע התייחסו, וגם גוף נוסף.

הדבר השני, אמרתי ואחזור עליו, אלא אם חנן תתקן אותי ותגיד לי שכבר יש. חייב להיות לכם דוברי שפה שעובדים בתוך המטה וגם בשטח, פרוסים. אם אין מישהו שדובר שפה שעובד, לאו דווקא שייתן רק ליוצאי אתיופיה, יש מלא אקדמאים שישתלבו, אתם עדיין המשרד, בין המשרדים הבודדים שאין לו עובדי שפה. עובדים דוברי שפה מאוד חשובים, גם כדי להראות לאותה אוכלוסייה שהוא מגיע לעשות את המבחן, הוא יכול להגיד לו "תשמע, אתה ואתה לא תעשו את המבחן בעל פה. אתם כן תעשו את המבחן בכתב". גם למיין. אפשר שאותם אנשים מקצועיים שעובדים במשרד התחבורה, אבל עובדים דוברי השפה שמכירים, יכולים גם לעזור אם יש חששות כלשהן שמא כולם יבואו ויעשו רק בעל פה.

אני חושב שצריך לקחת את הדבר הזה לתשומת לב וחשיבה נכונה, כי הרכב הוא אמצעי היום. היום אדם בלי רכב לא יכול להשתלב בחברה. אם אנחנו אומרים בואו נשתלב בחברה הישראלית, נהיה בעבודה, ואני רוצה לעבוד, אני גר בבאר שבע, אני לא מגיע באוטובוס, אני מגיע ברכב. אם לא היה לי רכב, לא הייתי עומד במה שהמשרד או התקנון מחייב אותי. כי הרכב הוא בלתי ניתן להפרדה היום. כמו שיש מכונת כביסה.

תודה. פנטהון סיום, הסוכנות היהודית.

דבר ראשון אני רוצה לברך את היוזמים למפגש הזה, אני חושב שזה אחד המפגשים הטובים והחשובים בו אני משתתף בוועדה לעליה וקליטה. אני חושב שפלח האוכלוסיה הזאת שאנחנו מדברים עליה, עם המבחן שמע, מבחן השמע הוא חשוב מאוד לאוכלוסייה מסוימת, הוא לא מתאים לאוכלוסייה הבוגרת שאנחנו מדברים עליה, שהפעם הראשונה שהם נתקלים במסך מחשב זה כשהם באים למבחן שמע, ששמים להם את האוזניות האלה כמו של הטייסים. רק שמים את זה על הראש שלהם, אפשר לחטוף בלאק אאוט.

אני אומר, לצורך השוואה, אם אתה לוקח מרצה קרוב מאוניברסיטה העברית, לאתיופיה, מביא אותו לשדה, אומר לו "תחרוש" גם הוא יחטוף בלאק אאוט, בדיוק מאותן סיבות. יש פה הבדלי תרבויות גדולים מאוד. אז אני לא מבין, אם המבחן בעל פה הוכיח את עצמו והייתה הצלחה גדולה עד 2014, אז כשמשהו מצליח מבטלים אותו, וללא התראה מראש? אני לא מבין את זה. מה היה - - -

ביטלו את המבחן?

כן. ביטלו. בעל פה. ביטלו.

אה, זה כן.

אז אני לא מבין, אם זה הצליח, למה ביטלו את זה? אני מנסה להבין, מתאר לעצמי שאם יש - - - בשפה העברית, נעשה את המבחן שמע, ואין אדם שם, שהנבחן יוכל להתמודד. הוא לא יוכל להתמודד. לדעתי כל הדיון הזה, אני חושב שכולנו, כל מי שנמצא כאן, חוץ מהנציג של משרד התחבורה שתיכף נשמע את דעתו, חושבים שצריך להחזיר עטרה ליושנה מהבחינה הזאת שצריך לעשות להם את המבחן בעל פה.

רישיון נהיגה לעולים חדשים מעבר לזה, זה גם מעמד וגם סטטוס, זה מעלה את הביטחון העצמי שלהם, אני לא מבין למי זה מפריע, זה רק עושה טוב לכולם. תודה.

יש מישהו שיכול לתת לי נתונים על העולים החדשים התימנים? אין. נעלמו.

זה סודי.

לא, זה מכעיס אותי, למה? כי פונים אליי אנשים, ואני רוצה לומר לכם שהעולים החדשים התימנים, כשאני מדברת על 10 השנים האחרונות, אני לא מדברת על האחרונים האחרונים, הם לא יודעים את הזכויות שלהם, וחבל מאוד גם כן שמרכזי הסיוע הם רק לאתיופים. גם הם צריכים.

חברת הכנסת נורית, אנחנו קיימנו דיון בנושא העולים מתימן. היו פה, והחלטנו, הוועדה החליטה להשוות את כל התנאים לאלה שמקבלים העולים יוצאי אתיופיה, גם התימנים וגם בני מנשה, או העלייה מהודו. לכן לא הזנחנו. בסך הכל ההבדל הוא 15 דקות בתנור, לא?

לא, ההבדל, אני אגיד לך, ההבדל הוא כזה. אם אנחנו רואים את העלייה האתיופית איך עלתה, חברים, מי שלא יודע, העלייה התימנית עלתה בדיוק אותו דבר. הם הרוב באו ב-1948, 1949. הרוב. הספיחים הקטנים שנשארו זה לא הרבה אנשים, ולצערי הרב גם עכשיו יש ממש מעט אנשים.

השווינו את ה-15 שנים, התנאים של המשכנתאות וכל הדברים האלה. ויש החלטה.

צריך רק להעביר חוק שגם באוניברסיטאות הם גם צריכים לקבל. וגם, באתיופים יהיה סלש (/) תימנים, שייכנסו לאותן קרנות כי הם לא מקבלים כלום באוניברסיטאות.

בואי נפעל ביחד לקדם את הדברים האלה.

מילה אחת ששכחתי. יש נתון, ואני כעורך דין חשוף אליו, עשרות עולים שקיבלו רישיון לפני 5-10 שנים, באיזו שהיא נקודה מקבלים עבירה, ושוללים להם את הרישיון.

קיבלו רישיון בארץ?

כן. בארץ. אומרים לו "תעשה מבחן תיאוריה בעל פה". הוא בא ועושה תצהיר, הולך למחשב, הוא לא עובר.

לא הבנתי. אם יש רישיון נהיגה ישראלי, למה הוא צריך לעשות - - - אה, אם הוא עבר עבירה. הבנתי. אז הוא צריך גם לעבור את זה חזרה.

מישהו שעבר מבחן בעל פה לפני שהיה את המבחן בעל פה, היום צריך לעשות ריענון נהיגה, חידוש, נותנים לו לעשות מבחן שמע והוא לא עובר.

טוב, תקשיבו, זה גם ישראלי אחרי הרבה שנים שהוא צריך לעשות תיאוריה שוב, הוא גם נכשל. תאמינו לי שזה גם קורה, כי יש הרבה אנשים בהוצאה לפועל. זה לא בדיוק. צריך להבין בדיוק מה הבעיה. אלה שבאמת לא היה להם והם עדיין נקראים עולים חדשים, זה אני מבינה.

אני רוצה לתת לדן קדרון, מארגוני הנכים בבקשה.

בוקר טוב ליושב ראש הועדה, מנהלת הוועדה וחברת הכנסת, וכולכם. תודה רבה על דיון קודש, כבוד היושב ראש, הייתי בדיון הקודם של החיילים הבודדים. תודה רבה על זכות הדיבור. יש לי כמה דברים שאני רוצה להעלותם ואני חושב שזה חשוב.

פנו אליי הרבה חיילים בודדים לאחר השירות שלא הספיקו לעשות רישיון, הם פנו אליי אמרו לי "תשמע, לשרת אני יודע, להילחם אני יודע, אבל יש לי בעיה של כתיבה וקריאה". זה בוודאי גם האוכלוסיה האתיופית, ואנשים מארצות שונות, אומרים "טוב, להילחם אני טוב, ביקשתי בעל פה, אמרו לי לא". לאוכלוסייה שמתקשה במבחן רגיל, לא אחזור על זה, חבל על זמננו.

יש אוכלוסייה שמתקשה מאוד לכתוב, אני מכיר הרבה מאוד אנשים כאלה, אוכלוסייה עם דיסלקציה, קצת הפרעת קשב. יכול להיות שהוא מצוין, כשהוא בא למבחן עולמו נחרב. תגידו לו לעשות כל מה שאתם רוצים, כבוד היושב ראש, מנהלת הוועדה וחברי הכנסת, הוא יכול להיות לא יודע מה, עבודה הכי מסובכת, הייטקיסט והכל, אבל כשהוא בא לכתוב במבחן, הוא מקבל כמו שיתוק, הוא פשוט לא יודע איפה הוא נמצא. גם את זה צריך, לא רק לאוכלוסייה האתיופית, לכולנו, כי תפארת מדינת ישראל זה לעזור לכולם, בשביל זה אנחנו נמצאים פה.

לבסוף, אם זה לא בשפה שלהם, יש שפה בינלאומית, אנגלית או צרפתית או שבזה נוכל לעזור לכולם, ואני אומר לכם כבוד היושב ראש ומנהלת הוועדה, באמת אתם עושים דיון קודש, זו ועדה שתמיד דואגת לאנשים, ויש לי את הכבוד הגדול להיות בוועדה הזאת, ואני מקווה שבעזרת כולנו כאן, הפורום המכובד הזה שיושב כאן, בדיון הבא נוכל לבשר שהכל בוצע. תודה רבה יושב ראש הוועדה ולכולכם על הדיון.

תודה. לפני שנפנה לנציג משרד התחבורה, יש עוד מישהו שרוצה להעלות עוד משהו?

אני רוצה לומר עוד שתי נקודות קצרות. אני מהמשמרת הצעירה של מפלגת העבודה. אנחנו סיימנו עם הקבוצה של "אחריי" להגיש שאילתה דרך חבר הכנסת עמר בר לב לשר התחבורה על העניין הזה בשבוע שעבר.

רציתי לומר שני דברים קצרים, לגבי השאלה של חברת הכנסת קורן, אני חושב שהרבה אנשים יוכלו לנהוג גם בלי לקרוא 100% בתוך אשדוד למשל, או בתוך גוש דן, או ברוטינה קבועה של עבודה מסוימת. במידה שהם יצטרכו לקרוא בכל הארץ, המשפחה תוכל לעזור, האנשים הצעירים יותר שיש להם ווייז בטלפון למשל, זה בהתייחסות לשאלתך.

לגבי העניין עצמו, אני חושב שלא הייתה מדיניות מוסדרת, וזה דווקא איפשר לאנשים לעשות את המבחן התיאורטי בצורה שתואמת את היכולות שלהם ואז לקבל את ההישג הזה שזה רישיון הנהיגה. עכשיו יש מדיניות שהיא שלילית והיא פשוט מונעת מאנשים, אחרי תקופה מסוימת בארץ, לעשות מבחן בעל פה.

אני חושב שצריכה להיות מדיניות חיובית. מבינים שיש את העניין הזה שנוגע למאות ואולי אלפי אנשים, צריכים לגבש מדיניות חיובית ששמה סייגים ברורים אבל שגם באה לקראתם, כי זו אוכלוסייה שצריכה את זה.

תודה. אנחנו פונים למר חנן אהרון, סגן מנהל אגף הרישוי. נשמח אם תיתן לנו את המענה לדברים שנאמרו כאן. חשוב מאוד שנצא מהדיון הזה עם בשורות טובות לאנשים שממתינים. תודה.

המבחן בעל פה זה לא בעיה של מישהו - - - באיזה שהוא מקום לעליה האתיופית, זה לכל העליות. אני עובד במשרד התחבורה כמעט 28 שנים. התחלתי כבוחן, ובגלל שידעתי ערבית ואנגלית וכן הלאה, בחנתי בהרבה שפות. כך הייתי בוחן כמעט בעל פה מדי שבוע. כמובן באותן שנים, גם העולים ממרוקו ומעירק ומאיפה שלא תרצו, שהם, אוכלוסייה שהגיעה לארץ בזמנו והוצאת רכב זה לא היה משהו שבשגרה. צריך לזכור שזה לא רק היום, באותן תקופות מה מספר כלי הרכב אז וכמה אנחנו היום, והיכולות של האנשים.

הבעיה הייתה בעיה ידועה ותמיד, והגיעו אנשים מבוגרים והאוכלוסייה המבוגרת הייתה הרבה יותר גדולה אז, והם באו להוציא רישיון ונתנו להם מענה שיהיה מבחן בעל פה. צריך לזכור שיש את כל הסוגים, כל השפות. אנחנו לא יכולים להעסיק, הייתי שמח להעסיק בוחנים שיהיו דוברי כל השפות, אני אשמח אם יהיו כאלה שיסיימו קורס בוחנים וילכו ללמוד ויבואו אלינו, ניתן להם עדיפות ראשונה. אני אומר, עדיפות ראשונה לאלה שהם דוברי שפות, נקבל אותם.

יש לכם קורס כזה?

יש קורס בוחנים.

צריך להיפתח עכשיו?

יש כל הזמן.

יש מוטיבציה לעודד בקרב העולים שייכנסו לקורס הזה?

תשמע, הקורסים האלה פתוחים. אנחנו לפני כמה שנים החלטנו שכדי להיות בוחן, צריך להיות מורה לנהיגה במשך שנתיים. אז זה - - - חסם. החלטנו להוריד את זה. היום כל אחד שעונה להגדרות של - - -

מה תנאי הסף?

מעל גיל 25, ושמונה שנות רישיון נהיגה. 12 שנות לימוד, הוא יכול לבוא לקורס בוחנים. הוא עושה מבחנים במכון אדם מילוא, ואם הוא מתאים מבחינה אישיותית, הוא עושה את הקורס.

יש קורס עכשיו שנפתח מאיגוד המוסכים, בוחני רישוי נהיגה. עכשיו יחד עם האיגוד - - -

איגוד המוסכים פותח, אבל השאלה אם זה קביל.

זה רכב, זה לא אותו דבר.

רגע, אני רוצה לדעת ממשרד הקליטה, האם אתם יודעים על מה שהוא אמר, שיש אזרחים שממלאים אחר הקריטריונים שהוא ציין, ויכולים להשתלב בקורסים, והאם משרד הקליטה מעודד את העולים דוברי אותה שפה שישתלבו בקורס הזה?

אני רוצה לעזור לך במה שאמרת עכשיו. ישבנו והקמנו את התקנה ביחד עם משרד הכלכלה, אגף - - - רצו לשלב חרדים בתוך המשק. ועלתה גם בקשה לכאלה שרוצים להיות מורי נהיגה, בוחנים. ואין אף חרדי כזה. המחסום היה 12 שנות לימוד. הם לומדים בישיבה כפי שאתה יודע, וזה לא מוכר כ-12 שנות לימוד. אתה יכול ללמוד גם 20 שנים בישיבה.

למיטב ידיעתי בקרב עולי אתיופיה זה לא יכול להוות מחסום כי יש הרבה שמעבר ל-12 שנות לימוד.

אדרבה. משרד הכלכלה - - -

לכן אני שואל למה עד עכשיו זה לא קרה?

רגע, בואו נשמע אותו עד הסוף.

באנו למשרד הכלכלה, אמרנו תשמעו, לגבי 12 שנות לימוד תיקנו את התקנה שאם הוא עובר השתלמות, הכשרה של משרד הכלכלה, שהם בנו אותה לאוכלוסייה הזאת, אנחנו נכיר בזה כ-12 שנות לימוד, גם עשו להם הכנה לקורס של מורים לנהיגה. הביאו קבוצה של חרדים שבאו לעשות את המבחנים באדם-מילוא, חלקם עברו, להשתלב.

אני חושב שאפשר לעשות את אותו דבר. אני חושב שמשרד הקליטה אולי יעשה את זה יחד, אני מוכן להיות גם חלק מהעניין עם משרד הכלכלה והאגף להכשרה מקצועית, כדי לראות איך אנחנו עושים את זה.

עכשיו זה עבר למשרד הרווחה.

לא, האגף להכשרה מקצועית נשאר במשרד הכלכלה. אפשר לשלב את יוצאי העדה האתיופית, הם יכולים להשתלב, יש היום אנשים ברמה הגבוהה. גם לא רק עם 12 שנות לימוד, יש יותר. ברור, יש OVER QUALIFIED, הם יכולים לבוא ואפשר לעשות להם איזו שהיא הכנה מסוימת, וזה אפשרי. ואז נוכל לקבל בוחנים שידעו את השפה. אנחנו נשמח מאוד, זה לא שאנחנו לא רוצים.

כמה זמן אורך הקורס?

תשמע, זה קורס הכשרה, צריך לבנות אותו לאותה אוכלוסייה. אני מניח שעל זה ישבו על התכנית וידונו, אם תרצו להשתלב בעניין הזה - - -

השאלה אם בעקבות ההפרטה יקלטו בוחנים. כי אנחנו יכולים לעשות קורס, אנחנו יכולים להכין הכל, אבל לא יקלטו את העובדים.

שאלת שאלה טובה.

זו בעיה, אתה מבין? בגלל ההפרטה.

לא, זה אני חושב שזה יכול דווקא לקדם.

אנחנו נפנה לשר.

השאלות צריכות להיות מופנות לגורמים המתאימים במשרד. זה אחד. לגבי ההתייחסות, לגבי שאנחנו רוצים בוחנים שידעו את השפה. יש כמובן גם מורים לנהיגה שהם יוצאי העדה האתיופית, אתה מכיר, בארץ.

כמה יש?

שניים. זה קורס חופשי, אני לא יכול לשלוח - - -

לא, חס וחלילה. משרד התחבורה לא אשם בזה. סתם שאלתי.

אדוני היושב ראש, לשאלתך, קודם כל אנחנו במשרד העלייה והקליטה פתחנו לכלל האוכלוסיה עם חשיפה, כל מי שרוצה, שיבוא וילמד. כפי שגם דיברו רכזי התעסוקה, ואז כל נהגי האוטובוסים שאתם רואים אותם, נהגי משאיות מעל 15 טון, פתחנו לנהגי מוניות בנתניה, ויתקן אותי אגנטו אם זה גם אצלכם, פשוט לא עברו את המבחנים של נהגי מוניות. פתחנו קורס למורי נהיגה, לא הצלחנו, שנתיים וחצי החזקנו תקציבים ברשויות במוקדים, לא עברו את המבחנים. הייתה נכונות בכל זאת.

לא עברו את הקורס?

לא עברו את הקורס למורי נהיגה.

לא, בואו נתמקד בעניין שתהיה החלטה שהעולים יכולים להבחן בעל פה. בואו נגיע לזה ולאחר מכן איך עושים את זה, זה השלב הבא.

נגיע לשם. תראו, המבחנים בעל פה תמיד היו קיימים ואנחנו עשינו את כל המאמצים כדי להתאים את עצמנו לכל האוכלוסיות, ואני מדבר על כך שפעם, בזמנו, אני אומר שהתחלתי, הייתה שפה עברית וערבית, בקושי אנגלית קצת, ואז הייתה עליה מרוסיה בזמנו, עליה גדולה, ואחר כך היו גם דוברי ספרדית שרצו, באו מדרום אמריקה, וצרפתים, אנחנו התאמנו את עצמנו בהתאם לרוח התקופה ולאזורים מהם באו העולים, כדי שלכולם יהיה מענה.

גם לעולים מאתיופיה, אנחנו תרגמנו את כל ה - - - אני לא רוצה לחזור לזה, היה פה אהרון שכבר יצא לגמלאות בינתיים, שעבד על כל הנושא הזה, ואולי נגייס אותו עכשיו, דיברתי עם הסמנכ"ל, נמשיך עם זה.

אני לא נכנס לזה, נתתם לי בדיון הקודם את העתק התרגום. הוא קטסטרופלי. זה לא אמהרית. זה בסדר, אני לא שם. אני עכשיו ברמת המדיניות.

דיברנו על זה גם לפני שנה, שיש בשפה האתיופית כמה ניבים. אתה יודע מה, מצידי כל מי שרוצה לתרגם, אולי - - - אם יש לכם איזו מחלקה.

אנחנו נכתוב מכתב לשר ואם צריך לעשות הצעת חוק נעשה הצעת חוק.

זו לא בעיה, נפתור את זה, זה מעשי. בואו למדיניות.

לגבי הבעל פה, אני מניח שהאוכלוסיה הזאת הולכת ומצטמצמת, צריך לשים את זה על השולחן ולהגיד שבסופו של דבר החבר'ה הצעירים שכבר נולדו פה וגדלו פה והולכים לצבא ומשתלבים בכל המערכות, האמן לי שהם לא הבעיה. נשארה הקבוצה, אני לא יודע להגדיר אותה, אבל היא קיימת עדיין. אני מניח שהיא הולכת וקטנה, אבל היא קיימת ואני מסכים - - -

- - ותיקים.

ה - - - של הוותיקים האלה זה לא - - -.

אלה דברים מעשיים שבשלב הבא. אני רוצה קודם כל מדיניות. ברגע שיש לנו את המדיניות, אנחנו נתאים את זה. יש הרבה דוברי אמהרית בשפה יותר מקובלת על כולם. לכן זאת לא הבעיה.

תרגמנו את השאלות, הוציאו את זה עכשיו, כל הנושא של התיאוריה בעל פה הוסיפו את זה לפעילות של הזכיינים, אלה שעשו את המבחנים בכתב, באמצעות מחשב, נתנו להם עכשיו גם את הבעל פה. מה זה בעל פה? בשמע. שמקריאים להם את השאלות והוא צריך לסמן את התשובה הנכונה.

אבל - - -

שמואל, אני אמרתי מהתחלה, רק לחברי כנסת יש את הזכות. אתם דיברתם, הוא נתן לכם לדבר. עכשיו זה תורו. אני לא מאשר להפריע באמצע. אני וחברת הכנסת נורית שואלים את השאלות. בואו תחכו, אם אתם רוצים להגיב בסוף אני אתן לכם.

תראה, אם אתה לא עושה את הדברים, אתה לא יודע להבין מה קורה. ברגע שהוצאנו את התיאוריה בשמע, רצינו להקל. אתם צריכים להבין גם שבוחן עמד, בזמנו שעמדנו ושאלנו את השאלות, הקראנו לו. אגב, זה אותו דבר, מה זה מבחן בעל פה שעשינו אז? זה בוחן שהחזיק את הטופס של המבחן והקריא לנבחן את השאלות בצורה קלה. עשינו את זה אותו דבר בשמע. זאת אומרת שמישהו מקריא לו והוא מסמן.

למה הפסקתם את זה?

לא, יש את זה.

היום הוצאנו, בעברית, בערבית בשמע, זה נעשה היום באמצעות הזכיין, את ההולך לשם, יש אזניות, המבחן הוא כמעט שעה. זה לא 40 דקות כמו היום. הארכנו את הזמן.

אני מבין פה, זה הקושי שעולה, שגם בשמע יש לחלק מהאוכלוסייה הזאת יש בעיה. עכשיו אנחנו מבינים שיש בעיה בשמע, זאת אומרת זה לא מתאים להם, עדיין. וצריך לעשות משהו מתאים ייחודי להם. זה אני מסכים.

לכן אני חושב, ודיברתי גם עם הסמנכ"ל השבוע. צריך להבין, היינו עסוקים בלתרגם את הכל ולהעביר את הכל לזכיינים, זו אופרציה. צריך להקים עמדות שמע ושהתרגומים יהיו נכונים, לכן זה לקח זמן. אני אומר עכשיו, אחרי שזה כבר עובד שם, אנחנו מבינים שיש חלק מהנבחנים שעדיין הפתרון הזה הוא לא מושלם בשבילם ולא מתאים, לכן אני חושב שצריך לעשות את זה, צריך לקבל אצלנו את ההחלטה הזאת, מנהל האגף פשוט - - - בחופש, אני באתי. אני אומר שצריך לאפשר בחינה בעל פה כפי שהייתה במתכונת של פעם.

צריך לומר את זה, הרי בזמנו כולם רצו למבחן בעל פה. למה רצו בעל פה? כי שוב, יותר נוח לעמוד מול בוחן שיודע לחזור על זה כמה פעמים, והאפשרויות להסביר לך. אנחנו יודעים לעשות את הכל, גם בשנים האחרונות, זה עוד התחיל בתקופה של - - - שבחנו חירשים-אילמים בעל פה. אנחנו יודעים להתאים את עצמנו לאוכלוסיות. חירשים אילמים לבחון, אתם יודעים שזה לא פשוט, אז הצלחנו גם את זה לעשות. אז אפשר גם את זה לפתור.

כדי שיהיה סינון נכון, אנחנו צריכים לקבוע, כפי שפה אמרו אנשים דרך אגב, באמת אנשים, זה לא שיותר נוח, למה? אני אגיד למה, כי אז זה יוצר צוואר בקבוק. צריך גם לאפשר לבוחנים, אתם יודעים, מצב המבחנים המעשיים במשרד התחבורה, הטסטים, הוא לא בכי טוב, לכן היינו צריכים להוציא בוחנים מהמבחנים המעשיים כדי שהם יעשו את המבחנים בעל פה. לכן זה פגע במבחנים המעשיים ובהקצאה ובמכסה, כי הייתה כמות אדירה. ועכשיו אנחנו צריכים לצמצם. זו כמות שאנחנו יודעים למיין אותה, לאמוד אותה, למין אותה, לסנן אותה נכון, לקבוע בדיוק מי בא, כי אחר כך זה גם פוגע בהם, הרי אדם שבא להבחן בעל פה ולא עובר מבחן, אני רוצה דוגמה לתת לך, שפעם החלטנו שנעשה ניסיון נותנים לכולם בעל פה. מה זה לכולם? הוא מביא הצהרה שהוא לא יודע קרוא וכתוב, או שהוא מביא הצהרה מעורך דין, ואז הוא בא ועושה. אתה לא יכול לבדוק את זה, אז אמרנו פעם בזמנו, לפני הרבה שנים, אמרנו "לך תעשה מבחן בכתב" אני רוצה לראות מה היכולות שלך. דיברו פה על עניין שתבחנו את זה עם ועדה שתבדוק, אמרנו בצדק "בואו נעשה סינון מוקדם" אז אמרתי להם "לכו תעשו בכתב". הם הלכו לעשות בכתב, חלקם, עברו את המבחן במבחן ראשון. והוא לא יודע קרוא וכתוב. הוא הביא לנו הצהרה שהוא לא יודע קרוא וכתוב. איך הוא עבר את המבחן? וזה עוד היה במחשב, לקרוא.

לכן אני אומר שאנחנו צריכים לעשות סינון כדי שבאמת האוכלוסיה הזאת, אם אנחנו נגיע למצב שיחכו חצי שנה למבחן כי אין לנו, אתה יודע, יבואו הרבה. אני אומר עוד פעם, עם סינון נכון, שנחליט באמת איך לסנן, מה האישורים הנכונים למי, שאותו אדם באמת יש לו בעיה וזו לא מנוחות, כדי שבאמת אלה נוכל לעשות להם את המבחנים ולתת להם את השירות, ואז אני חושב שיעמוד בוחן. עדיין צריך את זה, אתה יודע, אנחנו בעידן הטכנולוגיה, עוד מעט יש גם רכב ללא נהג.

עוד חזון למועד. אני רק רוצה לדעת אם תהיה עוזרת בית. זה יותר חשוב.

אני חסיד של הישן. אמר הרב קוק גם, "הישן יתחדש והחדש יתקדש". לא זורקים את ה- - - כי אנחנו מדינה עדיין שקולטת עליה. הבוקר רק ראינו מה קורה ב- - - שעוד יבואו לפה, צריכים לדאוג להם לשיכון, לכל הדברים, וגם לנהיגה.

אני מקבל את זה, אני אפעיל את יכולות השכנוע שלי עם סגן מנהל אגף נגישות, שהוא איש המקצוע בתחום הזה, לאפשר. אם צריך תקציבים, אם צריך להביא בוחנים, באיזה שהיא צורה לעשות את זה, ולתת מענה עדיין לאוכלוסייה שזקוקה למבחנים האלה בעל פה בעזרת בוחן שיודע לחזור על השאלה, שיודע להסביר לך שאם הוא אומר לך למשל "רכס" או איזה שהוא משהו שאתה לא מבין את ההגדרה, המחשב הוא גולם. צריך לדעת, - - - בנאדם כדי לאפשר להם להוציא את הרישיון הזה. כשנגיע לימים שלא נצטרך את זה, אז לא נצטרך. כרגע אני מסכים.

אז מתי אתה אומר לנו לוועדה בכתב? את ההחלטה?

לי יש הצעה, לפני שהוא ייתן תשובה. אני יושבת ראש השדולה לעידוד וקידום זכויות של עולים דוברי צרפתית, ומפה צריך להקיש על שאר העלייה. אני קודם כל מציעה, האנשים שיושבים פה הם יודעים את המספר של האנשים, אז בואו קודם כל ניקח נתונים ממה שיש להם. דבר ראשון, הנתונים כדי שנבין בדיוק בכמה אנשים מדובר, וגם נבין שהאנשים האלה באמת צריכים אמהרית, או צרפתית, יכול להיות שגם משרד העלייה והקליטה יוכל לתת לנו גם פרטים על אנשים, כדי שנדע לאמוד בדיוק את התופעה ומה שצריך.

לא, זה לא משמעותי מבחינת ה - - -

אני אסביר לך גם למה, כי מה שצריך עכשיו משרד התחבורה וחנן בתפקיד שלו, בגלל שזה יצא להפרטה, צריך עכשיו להחזיר אליו את המקרים הקשים, אז צריך לדעת בכמה מדובר. צריך לדעת גם באיזה שפות בדיוק. חוץ מאמהרית, צריך גם לתת לעוד עולים. אז אמהרית, הם יודעים, כי הם באו לפה, הם יודעים את המספר של האנשים. אתם כעמותות שמטפלות יודעים בכמה אנשים מדובר, אנחנו רוצים לדעת קודם את ההיקף של התופעה, אז אתם תעבירו רשימות של האנשים, כדי שחנן יידע מה הוא צריך. מי שיודע, על כמה אנשים שהם יודעים. ברור שברגע שנפרסם יהיו עוד אנשים. אז צריך קודם כל לעשות את זה. אחר כך, כשהוא יידע כמה אנשים יש לו, הוא יוכל גם לנסות להתאים את הדברים. הוא גם צריך להכשיר, השאלה אם יש במשרד התחבורה באמהרית מישהו שיכול להסביר.

זה בעברית קלה.

שיהיה רשום בפרוטוקול שאנחנו נטפל במשרד, ואולי יהיו הצעות אחרות, אולי כן יקבלו, אולי לא יקבלו. אני אומר שאני אעלה במשרד את הבעיה ואמליץ את המלצתי מה אני חושב, ואני מקווה מאוד שהדבר הזה יתקבל על ידי הגורמים במשרד.

אני מבקש לקבל בכתב תוך שבועיים.

הוועדה גם תוציא מכתב שהיא מבקשת לדעת, כדי שיהיה משהו רשמי של הוועדה, והחשוב ביותר זה שבאמת הם ימסרו פרטים כדי שנדע בדיוק את ההיקף של התופעה. אני מאמינה, עוד דבר שצריך - - -

אני אתן לך שלושה שבועות.

לתת תשובות נכונות ושיבחנו את ה- - -

אני מדבר על מדיניות. אתה חוזר ומדבר עם מנהל האגף, ואם צריך גם עם השר.

אדוני היושב ראש, זה לא פשוט.

אז שלושה שבועות, הנה, הוספתי עוד שבוע. טוב. אנחנו מתקדמים, לפני שנסכם את הדיון אם יש מישהו שלא דיבר ורוצה לדבר? בבקשה.

אני לא אוסיף בעניין של מה שדיברו. גם אני באמת מעורב בזה, ועכשיו מה שאמרתם בוחנים בעברית, אמהרית, בעברית – אם יקבלו את התיאוריה בעל פה כמו שהיה קודם, אין בעיה. באמת, אני שנים מלמד. עם ציון מזרחי שיתפנו, הרבה דברים עשינו. היינו באים לאגף, מדברים עם השרים, אני חושב באמת מאז ששמו את המחשבים, זה לפי דעתי כן אפשר ל- - -

יש הסכמה, זה מאחורינו. בוא נתקדם.

חנן, תיתן לנו את זה, אנחנו יודעים את הנתונים מה האוכלוסיה ומה הצורך, תנו הזדמנות שישתלבו כמו כולם. אני מעורב בזה, במרכז הארץ - - - בכל מקום, בתחום הזה אני מתמצא. תעזרו לנו.

מישהו הזכיר פה עניין של שלוש שנים. אנחנו לא מגבילים. לעניין המרת רישיון נהיגה, מי שבא עם רישיון זר מחו"ל, אנחנו נותנים לו כעולה חדש עד שלוש שנים להמיר אותו לישראלי, הוא לא צריך מבחן תיאוריה. מישהו פה אמר שלוש שנים, אנחנו לא מגבילים מבחינת הוצאת רישיון, אין הגבלה. רק לגבי המרת רישיון, מי שבא עם רישיון מחו"ל, יש לו עד שלוש שנים כעולה חדש להמיר לרישיון ישראלי ללא מבחן תיאוריה.

יש אפשרות להאריך את זה לחמש שנים? כי זה מאוד קשה. אני אכתוב.

מאוד חשוב להבהיר את הנושא הזה לעולים החדשים שהם מגיעים לארץ. משרד הקליטה, הסוכנות, ארגוני העולים צריכים לעשות את זה ולהגיד להם, מי שיש לו רישיון נהיגה מארץ המוצא, יש להם שלוש שנים להמיר את זה לרישיון ישראלי ללא תיאוריה.

רק מבחן מעשי. עם חלק מהמדינות שאנחנו עכשיו עושים הסכמים של הכרה הדדית, אנחנו לא דורשים גם מבחן מעשי.

בסדר. תקצרו בבקשה.

מה שחנן אמר, אם אני עולה מאתיופיה, הגעתי לארץ, עד שלוש שנים באתי עם רישיון, אני מתרגם אותו לעברית, הולך למשרד הרישוי. משרד הרישוי אומר לי "תעשה מבחן עיוני".

עברו שלוש שנים.

לא, לפני שלוש שנים. הולך לעשות מבחן עיוני, לעבור - - -

יכול להיות שה- - - אבל אני לא מאמין שזה קיים - - -

זה לא קיים. היום לא קיים. אם יש, תביא עובדות.

יש מדינות שלא הייתה הכרה ברישיון בזמנו, כי מדינות שאין לנו איתן יחסים דיפלומטיים, אנחנו לא מכירים מאיפה, לכן היה צריך לבדוק את הרישיון באמצעות קצין הביטחון שהיה עושה בדיקות כאלה ואחרות, והעניין הזה אנחנו לא עושים אותו יותר. אבל אתיופיה יש לנו איתה יחסים דיפלומטיים.

יש הכרה לאתיופיה?

אין הכרה הדדית, אבל אנחנו מכירים ברישיון.

בבקשה קדרון.

יש גם הרבה נכים שגם קשה להם, ובגלל המוגבלות שלהם מביאים אותם שיעשו את המבחן. אני נתקלתי בזה.

הוא אמר שיש פתרון לזה.

גם לנכים, כי יש נכים שזה מפריע להם מאוד.

לא רק האתיופים. כל אוכלוסייה. יש קריטריונים ברורים לכל העולים ולכל השפות.

בסדר, רק הזכרתי את הנכים.

הוא אמר. לכולם, לא רק לעולים. שמואל בבקשה.

תודה. אני רוצה להוסיף למה שנאמר. בעבר באמת עוזי מזרחי שהוא באמת דיברתי איתו אישית, והוא באמת - - -

שמואל, אני מצטער, חשבתי שרצית לשאול שאלה. אין לנו זמן. רק אם יש לכם שאלות.

שאלה. מהעובדה שאני רכז תעסוקה, הרבה אלה שעשו בעל פה חוזרים ועושים נהיגה מונעת, באים אלי שהם רוצים לעשות נהיגה מונעת בכתב. עוד פעם יש סיפור על זה, שיעשו גם בעל פה. פשוט לשים לב, חברת הכנסת אמרה.

קורסים של ריענון נהיגה מונעת, אני לא מנהל הפרויקט הזה כבר שש שנים. אנחנו נתנו שם הנחייה ברורה, וכך זה נעשה כל השנים, יש מבחנים בעל פה. אותם קריטריונים שאצלנו פה, העברתי אליהם. מי שרוצה לעשות בעל פה בקורסים האלה הוא זכאי, בלי שמע, בלי מחשבים. יושב מורה מרצה ובוחן אותו, ואין לי שום בעיה עם זה.

תודה. שאלה אחרונה בבקשה.

ההחלטה עכשיו מה שהוחלט, גם תופס לאנשים שיש להם רישיון ב' ואם רוצים לעשות רישיון על תחבורה ציבורית?

זה להכל.

שלא יהיה מצב שאני אומר דברים לא נכונים. לגבי תחבורה ציבורית, תקנה 182, 190 בתוספת אומרת שחייב לדעת קרוא וכתוב. זאת אומרת מי שהולך לתחבורה ציבורית, אחד הקריטריונים זה לדעת קרוא וכתוב, כי אם הוא מסיע ציבור, הוא כמובן צריך לדעת לתקשר. לכן שם אין בעל פה. אני מדבר איתך על משאית וכל המבחנים האחרים בעל פה, שלא צריך לדעת קרוא וכתוב בתקנה, זה חל על כולם. מי שצריך מבחן בעל פה ולא יידע לעשות אותו, אנחנו נבחן אותו. זו המטרה. לא משנה אם זה נהג שרוצה לחדש רישיון והוא לא יודע קרוא וכתוב.

משהו קצר. בתור צעירה להורים ותיקים וחברים שהם גם יוצאי העדה האתיופית, אנחנו - - - הרבה פעמים בשביל לעזור לאוכלוסייה האתיופית. אם זה בנהיגה, לי יש רישיון, הוצאתי מזמן רישיון ואני צריכה לבטל את עצמי אם זה להסיע את הילדים שלי לבית הספר, יש לי מלא חברים שעושים את אותו דבר, בגלל שאין להורים רישיון. לאבא שלי ספציפית יש, אבל אני צריכה לעשות מלא דברים ולבטל את עצמי מלא פעמים בשביל האוכלוסיה, בשביל העדה. אני עושה את זה באמת בכיף ואהבה, אבל יש אנשים שכן צריכים את העזרה הזאת.

בסדר, אבל הוא בא לקראת העדה.

אני אומרת בכללי.

אני רוצה לסכם. יש כל מיני בעיות שיכולים להעלות כל הזמן, אבל בואו נתמקד בנושא שקבענו את הדיון, שיהיו מבחנים בעל פה. אני שמח שיש הסכמה מנציג התחבורה שהוא חוזר והוא יושב עם הצוות שלו במשרד, ומקבלים החלטה, הוא רואה את זה כדבר חיוני וצריך לעשותו, הוא מאמין בזה והולך לקבל החלטה במשרד שלו, והם יודיעו לנו בכתב בתוך שלושה שבועות.

אני מאוד שמח על ההסכמה ומודה לכולם שבאתם להשתתף בדיון ומודה לחברת הכנסת נורית קורן שהגיעה לדיון ונשארה עד הסוף, כיון שהנושא חשוב לה, כפי שהיא דחפה שיהיו לנו שתי שופטות בבית המשפט, כך גם היא דוחפת בעניין הזה.

תודה רבה. תדעו לכם שאברהם דואג לעדה ועושה הרבה דברים. כל הכבוד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:03.