הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 205

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 11:00

תוכנית המל"ג להגברת שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה ותקצובה לציון בכנסת של יום השוויון למען קהילת יוצאי אתיופיה בכנסת - מעקב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

דב חנין

יפה ליבה - ממונה פיתוח פדגוגי, אגף חינוך על יסודי, משרד החינוך

ד"ר אורנה שץ אופנהיימר - מפקחת באגף א' הכשרה עו"ה, משרד החינוך

ד"ר פוריה קלעי - נציגת משרד החינוך

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תוכניות חברתיות-כלכליות, משרד ראש הממשלה

אייל ניצני - סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

ד"ר סקיי גרוס - מנהלת תחום מדעי החברה והרוח, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יעל סימן טוב - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראש האוניברסיטאות

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

אורית צגאי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

מהרטה ברוך - סגנית ראש עיריית תל אביב - יפו

ענת כגן - מנהלת תחום חינוך, מכון פוירשטיין

דגנית לוי - סוציולוגית, מכון ברוקדייל

ליאת הלבץ - התאחדות הסטודנטים הארצית

מירב סלע - מנהלת קשרי ממשל, אגודת הסטודנטים

עדי יונס - רכז התוכנית לתלמידים יוצאי אתיופיה, מרכז אקדמי לב

רוני מוהר מגדן - מנהלת עמותת חיבורים – חינוך בונה חברה

גלעד מהרט - עו"ד, ארגון למען יהודי אתיופיה

פנטהון אספה- דוויט - מנכ"ל העמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

שגיא שיין - מנהל תחום יזמות ומעורבות חברתית, ג'וינט ישראל

ציפורה רוזנברג - מתנדבת, מעורבות

דוד דסטאו מסאלה - דעה ורוח חדשה

דוד שלמה דנקר - נציג הפדרציה היהודית של צפון אמריקה, מלכ"ר

ערגה שמיר - מתמחה בחטיבת הדוברות, מכללת הדסה

גיא מולדבסקי

אברהם גטו - מוזמן/ת

אורית סבהט - מוזמן/ת

טלי-ירגדו אסממאו - מוזמן/ת

ליהי ביטון - מוזמן/ת

אבנר פרחי - מוזמן/ת

יער פליקסבורדט - מוזמן/ת

אפרת קטש - מוזמן/ת

אברהם חביב - מוזמן/ת

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ועד ראשי האוניברסיטאות) - עדן קנובסקי

גילי ברנר - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

צח בורבוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

דנה גורדון שושני

חבר המתרגמים

תוכנית המל"ג להגברת שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה ותקצובה לציון בכנסת של יום השוויון למען קהילת יוצאי אתיופיה - מעקב

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הזמן שלנו מוגבל, ואני רוצה שנספיק כמה שיותר לשמוע, להשמיע, לדון.

קודם כל, כמובן ברוכים הבאים לכולם. אנחנו נמצאים היום בהרבה דיונים בוועדות שונות בנושאים שונים הנוגעים ליוצאי אתיופיה. אני שמח שהכנסת מקיימת ומציינת את היום הזה. מהבוקר אנחנו מתרוצצים מוועדה לוועדה.

בחרנו לציין ולדון בוועדת העלייה והקליטה ביום הזה בנושא ההשכלה הגבוהה. כמובן שכולנו יודעים שההשכלה הגבוהה מקדמת את השוויון ומצמצת את הפערים בחברה. זה המפתח והוא חשוב לנו. לכן, אנחנו רוצים לשמוע ממל"ג וממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומהארגונים כמובן. אני שמח שיש פה גם נציגות של הסטודנטים. חשוב לנו לשמוע את כל הצדדים ולהגיע להסכמה בכיוון שיכול לקדם את נושא ההשכלה הגבוהה אצל יוצאי אתיופיה שהוא הדיון שלנו היום. כמובן שזהו דיון מעקב שאנו עושים, זהו לא דיון ראשון. בפעם הקודמת קיימנו דיון בנובמבר 2016 בנושא. הובטח לנו שהמל"ג יציג לנו תוכנית פעולה והתקדמות בנושא ואנחנו רוצים לשמוע היום. אני מבקש מכל הדוברים ממשרדי הממשלה ומהארגונים השונים לנסות להעביר לנו את המסר בתמצית. יש לנו שעה ואנחנו צריכים להספיק כמה שיותר לשמוע אנשים.

קודם כל, אתן את רשות הדיבור לנציגת מל"ג. הגברת יעל סימן טוב, בבקשה. תציגי לנו לאן הגעתם בעניין תוכנית החומש. זו פעם ראשונה שהוחלט לשלב גם את יוצאי אתיופיה החומש של מל"ג. נשמח לקבל ולשמוע לאן הגעתם ואיזה כיוונים יש להם.

שלום רב, תודה על רשות הדיבור. אתחיל בכך שוות"ת מינתה ועדת היגוי להנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה שבראשה עומד פרופ' יוסי שיין מאוניברסיטת תל-אביב שהוא חבר ות"ת. חברים בה: עו"ד פנינה תמנו שאטה - נציגת ציבור, פרופ' שפרה שגיא מאוניברסיטת בן-גוריון, הרב ד"ר שרון שלום מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר ווביט וורקו מהמכללה האקדמית דוד ילין, ד"ר חן ליפשיץ מהמכללה האקדמית אשקלון, גברת זיוה מקונן-דגו נציגת ציבור, ומר ג’גאו בימרו- נציג הסטודנטים. כמו כן, מינהל הסטודנטים, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והתאחדות הסטודנטים משקיפים בוועדה.

שלב מאוד חשוב בעבודת הוועדה הוא מיפוי החסמים. הוועדה עושה עבודה מאוד יסודית בנושא של מיפוי החסמים והכנת תוכניות הלימוד. אם אני יכולה לתת קצת נתונים לפני שנדבר על כיווני התוכנית, אשמח. מהנתונים שלנו, שיעור הזכאים לתעודת הבגרות בקרב יוצאי אתיופיה עומד על 54% לעומת כ-75% בכלל האוכלוסייה. שיעור בעלי תעודת הבגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עומד על כ-30% בקרב יוצאי אתיופיה לעומת 65% בכלל האוכלוסייה. הציון הפסיכומטרי בקרב יוצאי אתיופיה נמוך בכ-130 - 140 נקודות ביחס לממוצע הנבחנים בשפה העברית. במערכת ההשכלה הגבוהה לומדים כיום כ-3,000 סטודנטים שמהווים כ-1.1% מכלל הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, בעוד ששיעור האוכלוסייה האתיופית במדינת ישראל הוא 1.7%. חלקם של יוצאי אתיופיה בקבוצת הגיל הרלוונטית להשכלה גבוהה הוא 2.4%.

כ-87% מהסטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים לתואר ראשון, וכ-72% מהסטודנטים הן סטודנטיות – נשים. כשליש מהסטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים באוניברסיטאות, והיתר במכללות. כ-65% מהסטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים תחומים של מדעי החברה, עסקים וניהול וחינוך. כ-11% לומדים מקצועות של הנדסה ואדריכלות. קרוב ל-10% לומדים מקצועות עזר רפואיים, והיתר לומדים את יתר המקצועות. יש כ-360 סטודנטים לתואר שני וכ-20 סטודנטים בלבד לתואר שלישי.

אם אני יכולה לסכם את החסמים שמיפינו עד כה להשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה, אנחנו מדברים על בחינות הבגרות, על הבחינה הפסיכומטרית, על פערי ידע בשפה העברית והאנגלית, על היעדר מידע, ייעוץ והכוונה להשכלה גבוהה. אנחנו רואים ירידה במספר תלמידי המכינות הקדם האקדמיות מקרב יוצאי אתיופיה, חסם כלכלי, שיעור נמוך מאוד, כמו שאמרתי, בתארים מתקדמים של סטודנטים יוצאי אתיופיה, ושיעור עוד יותר בקרב אנשי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה מקרב יוצאי אתיופיה, וקושי בהשתלבות בתעסוקה גם כבוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה.

שיעור ההשכלה של הסגל ו - - -

שיעור ההעסקה של הסגל – מדובר במספר בודד מאוד של אנשי סגל באקדמיה היום יוצאי אתיופיה, שיעור מזערי. שיעור תעסוקה של אקדמאים – אין לי את הנתון, אבל אנחנו יודעים שככל שרמת המיומנות וההכשרה עולה יותר קשה להם למצוא עבודה הרבה פעמים. לא, תמחקי את זה מהפרוטוקול. זה מתקשר למשהו אחר ושאני לא אטעה.

יעדים ראשוניים שאנחנו רואים לתוכנית החומש ליוצאי אתיופיה: קודם כל, הגדלת מספר ושיעור הסטודנטים גם במכינות הקדם אקדמיות וגם בתואר הראשון, צמצום הנשירה במכינה וצמצום הנשירה בלימודים האקדמיים בתואר הראשון, גיוון תחומי הלימוד של הסטודנטים כך שנוכל לראות אותם יותר במקצועות ששיעור הייצוג שלהם כיום נמוך כמו רפואה, וכמו הנדסה ומדעים מדויקים ומדעים ביולוגיים ומדעים פיזיקאליים וכו', הגדלת מספר ושיעור הסטודנטים בתארים המתקדמים: בתואר שני, שלישי, ובקרב אנשי הסגל. יעד נוסף הוא טיפוח שכבת מצוינות. זה יעד נוסף שהוועדה החליטה עליו.

קודם כל עיקרון אחד, וכבר הבהרנו אותו למוסדות להשכלה גבוהה לגבי המכינות הקדם אקדמאיות, הוא הימנעות מיצירת מסגרות מבדלות במערכת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה. אם עד היום היו גם מסלולי לימוד מבדלים במכינות, החל מתשע"ח זה לא יהיה יותר. אנחנו רוצים להנגיש את המידע על השכלה גבוהה לצעירים. דרך הפעולה - עדיין לא הוסכם לגביה, או שזה יהיה ביישובים או שזה יהיה בתיכונים. אבל ברור לנו שזה מרכיב מאוד מחיוני להנגיש את המידע ולסייע בבחירת תחום לימודים לצעירים יוצאי אתיופיה. מעטפת לתלמידי המכינה - מעטפת לימודית קיימת כבר היום והיא כמובן תישאר. אנחנו רוצים להוסיף מעטפת לתלמידי התואר הראשון, לסטודנטים בתואר הראשון לתת תמיכה לימודית ככל שנדרש כדי לצמצם שיעורי נשירה ולהגדיל את שיעור הבוגרים בתואר הראשון. מלגות לסטודנטים בתואר הראשון ניתנות כיום על-ידי מינהל סטודנטים. יש מערך מלגות, שכר לימוד ודמי קיום לכלל הסטודנטים יוצאי אתיופיה בתואר הראשון עד גיל 28, אם אני לא טועה. ומי שלא יכול לקבל משם, יכול לקבל מקרן הסיוע של הסטודנטים של המל"ג. גם תואר שני מינהל הסטודנטים מעניק מלגות שכר לימוד.

אנחנו רוצים להיכנס עם מרכיב של הכנה לתעסוקה לקראת סיום התואר הראשון עם סדנאות הכנה לתעסוקה לסטודנטים. אנחנו רוצים לוודא שקיים מערך, ואיפה שלא קיים אנחנו נשלים מלגות לתארים מתקדמים בסגל, לתואר שני מחקרי, לתואר שלישי, לפוסט דוקטורט ולהעסקת סגל אקדמי. בנוסף, לצאת עם תוכנית מצטיינים כשמדובר על איתור תלמידי תיכון מצטיינים. התוכנית תלווה אותם דרך שירות צבאי משמעותי, דרך תואר ראשון, ועד לתארים מתקדמים.

אנחנו מדברים כאן על תפיסה הוליסטית שמתחילה מהשלבים הטרום אקדמיים, עוברת דרך התואר הראשון ומתפצלת לשני כיוונים: כיוון אחד הוא הכנה לתעסוקה, והכיוון השני הוא תמרוץ תארים מתקדמים ואנשי סגל במערכת ההשכלה הגבוהה.

תודה לנציגת המל"ג שעדכנה אותנו לגבי היעדים שלהם.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

אני רוצה לשמוע כרגע את נציגת משרד החינוך. הגברת אורנה, בבקשה.

שלום, תודה על השיתוף. המכללות האקדמיות לחינוך הן מכללות שתוכניות הלימוד שלהן מאושרות על-ידי המל"ג, עובדות עם המל"ג. בימים אלה חלק מהמכללות עוברות להיות גם חלק מהוות"ת. קודם כל, לפני שאספר על התוכנית, אנחנו מבקשים להיות שותפים בתוכניות המל"ג. אין לנו שם נציגות שלנו. אנחנו מנהלים תוכנית קרוב לעשר שנים להכשרת מורים לבני הקהילה האתיופית. זו לא תוכנית מבדלת , זו תוכנית משותפת. הסטודנטים לומדים להוראה יחד עם כל המסלולים וההתמחויות. אנחנו נותנים - מה שהמל"ג היום רוצה לעשות, אנחנו עושים את זה כבר הרבה שנים - מעטפת של תמיכה חברתית, תרבות ואקדמית. יש לנו ניסיון רב בתחום הזה היום.

אנחנו גם עוסקים בהשמה. בשלוש השנים האחרונות באמצעות הדרך החדשה אנחנו עוסקים בהשמה של בני הקהילה האתיופית בבתי-ספר ובגנים במדינת ישראל, מתוך מטרה לא רק למצב מחדש את מקומם של בני הקהילה, אלא להיפך – גם לשנות את החברה הישראלית שתקבל את בני הקהילה כחלק אינטגרלי בתוך החברה הישראלית. יש לנו ניסיון בזה. אנחנו עסוקים גם בשאלת הגיוס. אנחנו מנסים לגייס יותר בוגרים שיש להם איכויות ראויות מבחינת מנהיגות ויכולת להיות מורים. לצורך העניין הזה בזכות ד"ר פוריה קלעי פתחנו מכינה עם השירות הלאומי. אנחנו מתקשים לנהל אותה מבחינה תקציבית, אבל בינתיים אנחנו לא מוותרים. אם נוכל ליצור שיתופי פעולה עם המל"ג אנחנו נמצא דרך לבסס את הערוץ הזה שפתחנו לגייס יותר מבני הקהילה: מורים וגננות, כי זה חלק מהחובה הלאומית שלנו שנראה אותם בכל מקום - - -

גברתי, אני לא מבין. למה את מדברת על הבעיה של התקציב? קיבלתם תקציב.

לא למכינה.

לא, לא. להכשרת מורים קיבלתם תקציב.

מכינה היא לא חלק אינטגרלי מתהליכי ההכשרה.

אנחנו פתחנו תוכנית - - - לאקדמיה.

אנחנו לא דנים היום על גן ילדים או על בית-ספר, אלא על השכלה גבוהה. אם המכינה נפלה בין הכיסאות, ולא שמעתי שמישהו העלה את העניין הזה בוועדת השרים, אני מבין שבוועדת השרים היתה דרישה ובקשה של משרד החינוך בתוכנית שהוא הגיש אותה להכשיר 300 מורים תוך ארבע שנים. לזה קיבלתם תקציב.

נכון.

האם אתם כבר מכשירים 300? יש להם 300 מורים עכשיו? אני לוקח את זה כחלק מההשכלה הגבוהה . תעדכנו אותנו האם יש היום 300 מורים בהכשרה כפי שהתחייבתם. בואו נדבר על זה.

אנחנו נעמוד ביעד. יש לנו היום בשעה הזו, בתשע"ז, כ-250 סטודנטים בני הקהילה שהם מיועדים בתוכניות "טספה" שלנו להיות מורים. אנחנו נעמוד ביעד שנקבע ל-600 מורים בסך הכול. כבר היום יש לנו קרוב ל-500. בשנה האחרונה היתה השמה של 84 מורים. אנחנו נעמוד ביעד הזה. לצורך חלק מהתכנון כדי לעמוד ביעד הזה אנחנו מנסים לגייס יותר מורים ויותר איכותיים. לצורך העניין הזה, אנחנו פתחנו מכינה שהיא הכנה לכניסה להוראה לאור הנתונים שנאמרו פה שאנחנו מכירים אותם. אגב, כדאי שנדע, בתחילת חודש מאי יצא פרסום ממכון "מופ"ת" על סקירת מידע מה שקורה בכל הנושא של הכשרה, סקירה מידע שמתבססת על נתונים. חלקם שמענו כאן. חשוב לקרוא את הנתונים האלה. הדבר שאני בעיקר רוצה לעמוד עליו כאן זה שיהיה לנו גיבוי להתחברות עם המל"ג והוות"ת כי הכשרת מורים היום היא אקדמית, היא חלק מהאקדמיה.

מה הבעיה יש להם להתחבר? איזה חסם יש?

הם לא יודעים שאנחנו קיימים.

מה, הם לא יודעים? מל"ג לא יודעים שמשרד החינוך קיים?

הם חושבים שההכשרה ניתנת על-ידי משרד החינוך, אבל לא זה.

אחזור בעניין הזה. איך לא הזמנתם את משרד החינוך?

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה שהיא גם חברת ועדה.

תרשמי לך את זה בסוף. אני רוצה שתתייחסי ביחד כי במהלך הדיון יעלו כמה דברים שאת צריכה להתייחס.

אני ממשרד החינוך, מהאגף לחינוך העל יסודי.

אז מה את רוצה לחדש לנו? אני לא רוצה להיגרר לנושא של החינוך היסודי והעל-יסודי, אנחנו רוצים להתמקד בנושא ההשכלה הגבוהה. אם את לא מדברת על ההשכלה הגבוהה אז בואי נשאיר את זה.

אין בעיה. אני פשוט רציתי להשיב לעניין תעודת בהגרות ותעודת הבגרות האיכותית.

אוקי, אז בואי תעדכני אותנו כי זה קצת מכוון אותנו.

ראשית, יש לנו מספר תוכניות לתעודת בגרות לזכאות רגילה. זאת אומרת, כבר מחטיבת הביניים – תוכנית אל"ה – שמאפשרת לתלמידים אוריינות וקריאה וכתיבה והכנה לכל הבגרויות שצפויות להם בחטיבה העליונה. יש לנו תוכניות אד-הוק לתגבור לבגרויות שזה לב"ם במחצית שלישית. אפשרנו לב"ם לתלמידים בכיתות אתגר מה שבדרך כלל פתחנו רק ב- - -. יש לנו את הפרויקט הלאומי שעובד אתנו ב- - -. אנחנו עובדים איתם ביחד, נכנסים לבתי-הספר ועושים עבודה משותפת. יש את קדם עתידים, נחשון, ופסגות, הכנה לתעודת בגרות איכותית, ואני אומרת ברפרוף. אנחנו עובדים לכוון את התלמידים לחמש יחידות מתמטיקה שזה בעיקר תעודת בגרות איכותית, וארבע אנגלית, על מנת שיוכלו להיכנס למוסדות להשכלה גבוהה. זה ממש ברפרוף.

רק שהנתון הוא שיש בירידה בכמות הבגרויות ואיכות הבגרויות בין הדור הראשון לדור השני למרות התוכניות.

אין לך מחלוקת על הנתון שהיא נתנה לנו בעניין אחוזים של הזכאות לבגרות וגם איכותית וכו'.

אני רואה שיש עלייה מתונה כשאנחנו בשאיפה מאוד גדולה לקדם את אחוז הזכאות, גם תעודת בגרות איכותית וגם תעודת בגרות רגילה לתשע"ח, - - - שנה הבאה. יש לנו עוד תוכניות של עבודה.

תודה. אני חושב שנדון על זה במסגרת הדיון על יישומה של התוכנית הממשלתית. לא נדון על זה היום. נשמח מאוד לראות מה התוכנית שלהם כדי לשנות את המגמה.

חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה.

תודה לך, כבוד היושב-ראש. קודם כל, אפתח ואומר שאני מפללת ליום שבו לא נזדקק ליום מיוחד למען שוויון בין שאר הישראלים לבני הקהילה האתיופית כי פשוט נגיע לשוויון ולא נצטרך ליום הזה, וכל יום יהיה יום שוויון בין כל העדות והקהילות שנמצאות כאן במדינת ישראל. אבל מכיוון שהמצב עדיין לא כך, אנחנו צריכים באמת לפתוח קצת את הראש שלנו ולחשוב בצורה רחבה איך באמת נוכל לגרום לכך שבני כל העדות וכל מי שעשה את הדרך הקשה של העלייה, ואני כעולה בעצמי יודעת, וגם חברתי יוליה תוכל להעיד על כך, שעלייה זה עניין שנמשך כל החיים. זה לא משנה אם העולה הגיע ברגל מסודן או הגיע ממוסקבה, אבל הדרך רק מתחילה אז להשגת היעדים ולהטמעה ולשוויון.

רציתי להוסיף בקצרה שחוץ מהעניין היבש וכמובן החשוב מאוד של תקציבים ונתונים שאנחנו מתעדכנים בהם פה על כיצד מכינים את המורים, כיצד מכינים את הסגל, כיצד עובדים על זה שיהיה קאדר איכותי של נשים וגברים שהם ישראלים לכל דבר ושהם ישתלבו במערכת האקדמית, יש דבר שאני כעולה בעצמי יכולה להגיד על כך שעד שאנחנו לא טיפלנו בכל העניין - המערכת היא מאוד מאוד בלתי נראית, היא שקופה, אבל היא קיימת שם. זה כמו קיר ברזל שאי-אפשר לעבור אותו. אני מדברת כמובן על כל המערכת של הפרוטקציות שזה עניין שהוא ישנו, הוא יהיה. אנחנו באמת צריכים להפעיל פה לחץ בלתי רגיל כדי לפורר איכשהו את הגדרות הבלתי נראות האלה. כי כאשר מגיעים אנשים שהם אפילו מוכשרים ככל שיהיו, אבל הם נתקלים במערכת שהיא מקבלת רק את אלה שהם משלהם, רק את האנשים שבאים בצורה של חבר מביא חבר, ואנחנו גדלנו ביחד, ואתה למדת אתי בחטיבה ואחרי זה הלכנו לצבא ביחד, ואלה שנפלטים מהמערכת הזו, אלה שלעולם לא היו שם, הם אלה שלא תהיה להם גישה מבחינה זו שהם לא ישמעו.

יש נתון מאוד מעניין שהתעדכנתי בו רק לפני כמה ימים על כך שרוב המשרות בתחום האקדמיה זה לא דברים שמתפרסמים. מדברים מפה לאוזן. זה פורסם בדה-מרקר. המערכת מפה לאוזן עובדת רק בין המקורבים, רק בין אלה שהם כבר בתוך המעגל הזה של המיוחסים, בעוד שכל השאר שאפילו שנולדו כאן, אני לא כבר מדברת על עולים חדשים, הם פשוט נמצאים מחוץ למעגל הזה של המיוחסים. השאלה היא כיצד המערכת מתאימה את עצמה, כיצד היא משתנה, כיצד אנחנו פה בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת גורמים לכך שהאנשים שנמצאים הכי רחוק מהמעגל של המיוחסים האלה נכנסים אליו בצורה שוויונית ומתברגים לא בגלל שנותנים להם איזה העדפה ואומרים: טוב, בסדר - אתה לא אתנו אז אנחנו נותנים לך העדפה, אלא שזה יהיה באופן טבעי שהמערכת הזו תקבל אותם. עד שזה לא נמצא, עם כל הכבוד, אני פשוט רואה שכל הכשרה שתיתנו לא תשיג את מטרתה. ראיתי את זה פעם אחר פעם, ויש את חבר הכנסת האתיופי הראשון שאתה זוכר בוודאי את שמו.

אדיסו מסאלה.

זו היתה כתבה קורעת לב, צפינו בה בערוץ 2 לפני מספר חודשים. היא היתה על כך שבחור מוכשר שכבר עבר את המערכת הזו וכביכול כבר היה שם, היה כבר בכנסת ישראל, נאלץ לחזור לאתיופיה כי לא הצליח לחדור את הגדרות הבלתי נראות האלה.

אני קוראת לכולכם פה לשתף פעולה - וכבוד היושב-ראש, אתה יודע היטב במה מדובר - כדי שנוכל לעשות באמת את הכול על מנת שנוכל למען אותם אנשים שהם כבר לא עולים. אני לא יכולה להשתמש בשם "עולים" כל הזמן כי מדובר בצברים ישראלים לכל דבר שאנחנו צריכים לעזור להם ולפורר את הגדרות האלה.

תודה.

הגברת רוני מוהר מגדן, בבקשה.

שלום, אני מנהלת תוכנית "יואל" שעוסקת בהפצת מידע ליוצאי אתיופיה על השכלה גבוהה וקידום שלהם בהשכלה גבוהה. בהרבה דברים אחזור על דברים שנאמרו כאן לפניי בגלל שהתוכנית הזו מיישמת את אותם רעיונות וכללים. קודם כל, זו תוכנית משלימה בתוך מכינה. אף אחד לא חייב להיות בתוכנית הזו, ולכן זו לא תוכנית מבדלת. תהליך ההפצה, בניגוד לתהליך הנגשת מידע, מגדיל באופן משמעותי את מספר הסטודנטים שמגיעים למכינה. מתוכם 90% מסיימים בהצלחה את המכינה, 70% מגיעים לאקדמיה. זה אחוז שהוא כפול מיוצאי אתיופיה בכלל המכינות. הם מגיעים לאקדמיה בכל המוסדות, בכל החוגים. אנחנו מדברים על שלושה רופאים, תחום של פרא-רפואי, חינוך, משפטים, סיעוד, כל התחומים האלה בכל המוסדות בארץ. זאת אומרת, זו מקפצה ללימודים אקדמיים.

הדבר הכי חשוב שעליו כבר דיברה חברת הכנסת – 80% ממסיימי התואר מגיעים לתעסוקה הולמת. זאת אומרת, בנקודה הזו אם מישהו למד עבודה סוציאלית הוא עוסק בתחומו. לכל אורך הדרך אנחנו מסייעים. בשלב המכינה הסיוע הוא כמו שפירטת, יעל, סיוע לימודי, ליווי אישי, הרבה מאוד סדנאות של מיומנות, ותוספת לתקציב שנותן היום משרד הביטחון, נותנת המדינה, למלגת קיום. אנחנו נותנים עוד מימון לסיוע במגורים, במעונות, כדי שהסטודנט שמגיע מכל מקום בארץ, וגם אם הוא גר קרוב תנאי הלימוד שלו פחות טובים בבית, הוא יוכל ללמוד בצורה מיטבית. זאת אומרת, זו תוכנית מעטפת.

לסיום, אני חושבת שאפשר לשכפל את המודל הזה בעוד מקומות. אני מציעה אותו לשימוש כדרך לפתרון חלק מהבעיה. תודה רבה.

תודה.

פנטהון אספה-דוויט, מנכ"ל "טבקה", בבקשה. אני מבקש לקצר כי הזמן שלנו מוגבל.

אדוני היושב-ראש, תודה על ההזדמנות. אני אקצר. קודם כל, אני מפנה שאלה לעניין של מורים יוצאי אתיופיה. נאמר כאן שיש כרגע כ-500 מורים יוצאי אתיופיה. גם התווסף לפי המספר 200 למספר שהיה קיים – 300 – שדווח עליו לפני שנתיים לערך. זה תוספת נכבדה.

יחד עם זאת, כפי שטענתי גם בעבר על ה-300, יש לי סימן שאלה על ה-500. אני שואל, האם כל המורים מועסקים כמורים מן המניין? אם כן, איפה הם מועסקים?

דיברתם על הכשרה. כמה מהמורים שאתם מכשירים אותם מקבלים הכשרה להיות מורים מן המניין והחינוך הפורמלי ולא לחינוך בלתי פורמלי? אשמח לקבל תשובות בעניין הזה.

לגבי המל"ג - אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שהחששות שלנו לא מתגשמים. זאת אומרת, אני רואה פה עכשיו במעבר, מה שדיברתי גם בעבר, המעבר הזה של סטודנטים יוצאי אתיופיה למל"ג ולהתייחס אליהם כמו סטודנט אחר, פוגע קשות בתנאים של אותם יוצאי אתיופיה שהיו מקבלים אותם עד עכשיו שהיו במשרד הקליטה.

אין מעבר, זה פשוט בנוסף. מינהל הסטודנט נשאר במשרד הקליטה.

כן, אבל זה העניין.

עם אותו תקציב.

כן. אני רוצה להבהיר פה. מינהל הסטודנט נשאר כמו שהיה, יפעל כמו שהיה. למיטב ידיעתי, אין שום קיצוצים. לא שמעתי אחרת. אין שינוי. מה שהוסף - יוצאי אתיופיה לא היו נכללים לתוכנית החומש של מל"ג, היו עד עכשיו לאוכלוסיות אחרות, והפעם הראשונה שמל"ג עכשיו משלב גם את יוצאי אתיופיה בנוסף, לא במקום.

אז אני רוצה לשאול את השאלה איך זה שהמכינות נופלות בין הכיסאות ולא ממומנות כפי שצוין פה כרגע.

הן ממומנות.

אבל נאמר כאן שהמכינות לא ממומנות.

הן בהחלטת ממומנות בהכשרה. משרד החינוך מתקצב מעטפת ליוצאי אתיופיה במכללות לחינוך.

המכינה של מורים לא ממומנת.

נכון.

לא, לא. פנטהון, כמו שיש פוליטיקה בכנסת יש גם פוליטיקה בין משרדי הממשלה. זה רק ביניהם בעניין של בחינות בעניין של המכינה בעניין הכשרת מורים. לזה היא התייחסה. אבל גם זה לא נראה לי קשור למל"ג. אני לא רוצה להיכנס לזה. נדון בנושא הזה, יש לזה פתרון. אבל זה לא פוגע במכינות שמינהל הסטודנט מממן.

אז אני שמח על ההבטחה הזו. אני מאוד מאוד מקווה שזה אכן נכון. אני לוקח את המילים שלך. בגדול, אני חושב שאנחנו רואים גידול של יוצאי אתיופיה שהולכים לאקדמיה. יש הרבה מאוד הצלחות, וגם התחומים הולכים ומתרחבים. לדעתי, יש כאן עניין של לעודד את אותם הסטודנטים ללכת ולהשתלב במקצועות יוקרה. לדעתי, גם המל"ג צריך להשתדל בעניין הזה ולהוביל מהלך של עידוד יוצאי אתיופיה להשתלב במגמות היוקרתיות ביותר. תודה רבה.

תודה רבה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת דב חנין שיזם את ציון היום הזה בכנסת וגם סגנית ראש העיר של תל אביב-יפו. אני רוצה להדגיש שוב שהזמן שלנו מוגבל כך שכל דובר ידבר בקצרה.

רשות הדיבור לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמעתי פה עכשיו משהו שאנחנו שומעים אותו מדי פעם בישיבות ועדות כאלו ואחרות בכנסת. כל ארגון וכל גוף עושה כמיטבו, אבל אין שילוב בינכם. אין שיתוף פעולה. כל אחד עושה מה שהוא חושב לנכון מבלי להתחשב ומבלי לקחת בחשבון שיש עוד גופים שמתעסקים באותו דבר. זה מצער כי המטרה היא ראויה. אימא שלי תמיד אמרה לי כשהייתי ילדה: קודם תלמדי ואחר כך תעבדי. אין חוכמה, זה הפתרון להצלחה בחיים. זה לא שעבודה אחרת היא לא ראויה, אבל אם אנחנו רוצים שאנשים יתקדמו, זה הפתרון. או שאתה גאון באופן טבעי או שאתה צריך ללמוד. אין פה חוכמות, אין קיצורי דרך. ברור שלכל אוכלוסייה, גם ליוצאי אתיופיה, וגם לחבר העמים וגם לצברים, חינוך זה המפתח למשהו אחר בחיים. מה שמצער אותי פה לשמוע כשהקשבתי לכל הדיון, וכל אחד מכם באמת רוצה ורוצה לעשות, אבל אין שיתוף פעולה. זה מאוד חבל.

אני מציעה ליושב-ראש שבמסקנות הוועדה תהיה שורה שקוראת לכל המשרדים והגופים הרלוונטיים שיהיה להם איזשהו גוף מאחד שכל התוכניות הטובות, כולל משרד הקליטה, כולל מל"ג, חינוך, המכללות, ויש מכללות פרטיות וכאלו ואחרות. שמעתי פה על תוכנית יוצאת מהכלל, ואולי גם משרד הביטחון גם כן חלק כי יש להם תוכניות יחודיות ליוצאי אתיופיה. אני לא אוהבת את המילה "אתיופים", אלא יוצאי אתיופיה, עולים חדשים מאתיופיה כמו מרוסיה או מכל מקום אחר. תשתפו פעולה. לדעתי, זו הקריאה שצריכה לצאת מפה כי מאוד חבל שהם לא מכירים בך ואת לא מכירה בהם. הגיע הזמן שאחרי כל כך הרבה שנים שתכירו. תודה רבה.

תודה.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה על קיום הדיון הזה. אדוני היושב-ראש, לא צריך לומר שאתה מחויב לנושא הזה לאורך כל השנה, לא רק ביום הזה. אני מביע תודה לך על המחויבות שלך באמת לנושא ולמאבק הזה.

את היום הזה של מאבק למען שוויון יוצאי אתיופיה בישראל אנחנו מציינים במלאת שנתיים למחאה הגדולה והמרשימה של צעירים יוצאי אתיופיה, הפגנה המונית, אדירה, עצומה, שהיתה ברחובות תל אביב, שהיתה ביטוי דמוקרטי של הרבה כעס, הרבה תסכול, על אפליה מאוד מקוממת ומאוד רבת פנים שהם סובלים ממנה בחברה הישראלית. היום אנחנו מציינים אותו בכנסת בדיונים שמתקיימים במקביל ב-11 ועדות וגם בכנס גדול שיתקיים בשעה 14:00 באולם שפרינצק, ובמליאת הכנסת אחר-הצהריים. כולכם כמובן מוזמנים להשתתף בכל הדברים האלה.

הדיון שאנחנו עוסקים בו היום כאן בוועדה הזו הוא מאוד חשוב כי איך אנחנו מתנהלים במערכת ההשכלה הגבוהה ומה הם המנגנונים שמאפשרים ליוצאי אתיופיה באמת למצות את עצמם ואת יכולותיהם במערכת ההשכלה גבוהה, זה דיון בעל חשיבות מאוד מאוד גדולה. זה נכון שההתחלה האמיתית של הדיון הזה היא לא במערכת ההשכלה הגבוהה, ההתחלה האמיתית של הדיון הזה היא הרבה לפני זה. בגילוי נאות אומר לכם ששני הבנים הגדולים שלי עשו שנות שירות: האחד בירושלים, האחד בלוד, ועבדו עם צעירים, עם נערים ונערות יוצאי אתיופיה. פגשו שם נערים מדהימים, מוכשרים, אינטליגנטים, מבריקים, והם בקשר איתם עד היום. אם אתם תשאלו כמה מאותם נערים אינטליגנטיים, מבריקים, מחוננים, שהם ראו ואהבו כל כך, כמה מהם הגיעו לאוניברסיטאות, התשובה האמיתית היא אפס. הם לא הגיעו, יש רבים שבכלל לא מגיעים.

אבל בואו נדבר על אלה שכן מגיעים. גם פה אנחנו רואים שהמערכת עדיין איננה נותנת תשובות מיטביות. מבחינה זו היתה לנו עבודה עם התאחדות הסטודנטים, ואני גם מקווה שמשתתפים פה בדיון, כדי לחשוב באופן יותר ממוקד וקונקרטי איך אנחנו מתגברים על כשלים ועל מכשלות שקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה בתחום הזה. התשובה איננה בכל מיני מערכות מבדלות. מערכות מבדלות הן לא התשובה. התשובה היא באינטגרציה, אבל אינטגרציה תוך כדי כלים נוספים כאשר הם נדרשים וכאשר הם באמת מסוגלים לסייע.

הדיון הזה מאוד מאוד חשוב כי אם אנחנו רוצים באמת לפתח את הדור הצעיר של יוצאי אתיופיה עם יכולות ועם היכולת שלהם לתרום לחברה הישראלית, וכמובן למצות את עצמם כאזרחים בחברה שלנו, אז איך נראית ההשכלה הגבוהה זו שאלה מאוד מאוד קריטית וחיונית בהקשר הזה.

אני מתנצל שלא אוכל להישאר בדיון עד תומו בגלל הדיונים שיש במקביל בכל הוועדות. אבל אני מאחל לדיון הזה הרבה הצלחה, ואני מקווה שהוא יהיה מעשי. תודה רבה.

תודה על היוזמה.

תודה רבה.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

תודה. כבוד היושב-ראש, אני שמח על הדיון הזה היום. לא הייתי מתחילת הדיון ואני לא מכיר את המספרים. עכשיו ראיתי כמה סך הכול יוצאי אתיופיה נמצאים בהשכלה האקדמאית, נמצאים במערכת הזו, והאם אנחנו יכולים לראות שכל שנה יש מגמת עלייה, אם זה משתפר, לא משתפר? אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס לנתונים. גם כאן אנחנו בוועדה לא פעם דיברנו. צריכה להיות גם קורלציה בין האנשים שמסיימים בסוף השכלה אקדמאית לבין זה שהם מתקבלים אחרי זה לעבודות. לא פעם שמענו חוק ייצוג הולם, העדפה מתקנת, שבסוף גם כשמשרדי הממשלה לא לוקחים אותם לעבודות המתאימות אז אנחנו מאבדים. אז מההתחלה הסטודנטים, לפני שהם סטודנטים, אומרים: למה אנחנו נלך ללמוד אם בסוף לא יקבלו אותנו? אנחנו באמת כאן בוועדה לא פעם, וגם אני בקדנציה הקודמת, קיימנו כמה דיונים, ועכשיו חבר הכנסת ממשיך את הדיונים האלה. אנחנו פשוט לוחצים את המשרדים וכל הזמן עם היד על הדופק בודקים עד כמה הם מקבלים.

אני חושב שצריכה להיות כאן שבירת תקרת זכוכית. חשוב מאוד להסתכל על הנתונים. אין לי פה את כל הנתונים. אני לא יודע אם יש פה למישהו נתונים האם ביחס לשנה שעברה, לפני שנתיים, לפחות חמש שנים אחרונות.

יש גידול ב - - -

יש גידול, ועד כמה הגידול הוא טבעי או שזה - - -? כי יש המון תוכניות, יש תוכנית החומש, ו - - -

אטי.

אבל זה עדיין חצי ממה שצריך להיות. יש גידול קטן וזה חצי ממה שצריך להיות.

אז יכול להיות שאנחנו עושים משהו לא נכון בכל התוכניות. בסופו של דבר, יש פוטנציאל. כמובן כמו שאמרנו, יש בעיות אחרי זה בסוף בקליטה בעבודות הנכונות. זה התפקיד שלנו כאן בוועדה, וכמובן שנקבל את כל הנתונים. תודה.

תודה.

מהרטה ברוך, בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת . זה יום באמת חשוב. אנחנו מדברים פה על יום השוויון, אבל שוויון לא יכול להתקיים אם אין שוויון בהזדמנויות. הנושא של השכלה גבוהה הוא בהחלט אחד הכלים שלי באופן אישי עזר להשתלב.

אנחנו יכולים לדבר פה על קשיים ועל מחסומים, אבל אני חושבת שכל אחד מסוגל, יכול לרכוש השכלה, יכול להגיע לאקדמיה. אני התחלתי ללמוד בגיל עשר, לקרוא ולכתוב בשפה כלשהי, ועשר שנים אחרי זה הייתי באוניברסיטה. אני אומרת את זה מתוך ניסיון אישי והבנה שהאוניברסיטה היה מושג מאוד בלתי מושג בפנימיות שאני למדתי. העובדה שהגעתי לאוניברסיטה, והאוניברסיטה היא זו שעשתה בשבילי את השינוי הגדול, את ההבנה ביכולת שלי, את ההבנה בחשיבות של השכלה ולהיות חלק מהמגרש של מקבלי ההחלטות.

אם יש כל כך הרבה תוכניות, איך זה שאין גידול ממש משמעותי שאנחנו יכולים להצביע עליו? יש ניסיון של הרבה שנים, יש הרבה מאוד משאבים שמושקעים, איך אנחנו לא רואים את התוצאות של זה? העובדה שגם עכשיו המל"ג נכנס לתמונה, ואני ופנטהון בכלל היינו מבולבלים לגבי העובדה אם מינהל הסטודנטים נשאר או לא נשאר, מעידה על כך שיש פה איזה בליל תוכניות. לא באמת עוקבים אחריהן, לא באמת להרבה מהתוכניות יש סעיפים תקציביים ייעודיים שאנחנו יודעים לעקוב אחריהם ולהגיד: זה יצא לפועל, זה לא יצא לפועל.

בואו נדבר פחות ונעשה יותר. במבחן התוצאה אין שיפור כמו שאנחנו מצפים שיקרה בעקבות התוכניות הרבות שמתבצעות בשטח. תודה רבה.

תודה רבה.

ד"ר סקיי גרוס, מנהלת תחום מדעי החברה והרוח, בבקשה בקיצור.

היי, אני ממשרד המדע. מתחברים לעשות ולא לדבר. אנחנו השנה במסגרת המלגות שאנחנו מעניקים, אנחנו מעניקים מלגות שהן מלגות ייעודיות לתחומים שבהם יש מחסור בכוח-אדם מדעי. אנחנו גם מעניקים מלגות לאוכלוסיות ייחודיות שאנחנו יודעים שיש צורך לחזק אותן. אנחנו מעניקים מלגות לנשים, אנחנו מעניקים מלגות לאוכלוסיות המיעוטים, והשנה אנחנו פתחנו שתי תוכניות מלגות לאוכלוסייה האתיופית שזה אומר מי שאחד מהוריו הוא יוצא אתיופיה לפחות. הקדשנו מיליון שקל לכל מלגה. המלגה הראשונה היא עבור תואר ראשון, המלגה השנייה היא עבור תארים מתקדמים. כבר קיבלנו די הרבה בקשות ואנחנו נשפוט אותן על בסיס מצוינות מדעית. המלגות הן בסכומים גבוהים. כלומר, המטרה היא לעודד באמת מצוינות ולא לזרוק שקלים לצורך מחיה. אנחנו באמת רואים את האוכלוסייה האתיופית כאחת האוכלוסיות שאותה אפשר למשוך למעלה במסגרת מלגות ההצטיינות שלנו, ובאמת להסתכל עליהם לא רק כאוכלוסייה שצריכה תמיכה אלא גם באמת לקחת את המצוינות ולהביא אותם הלאה.

אני גם מצטרפת לקריאה, אנחנו נשמח להיות שותפים גם לעבודה שלכם במל"ג. אני גם מצטרפת לקריאה בכלל לשתף ולעשות. אני שמחה שגם באמצעות קסאיי למדנו והתחברנו לתוכניות הרחבות יותר. זה חשוב ש - - -

תודה רבה. תעבירו את המידע לגבי המלגה במשרד המדע. השר קידם את זה. הוצאנו כמה שיותר פרסומים כדי שכמה שיותר סטודנטים יקבלו את המידע ויגישו את הבקשה.

הזמן שלנו קצר. בשעה 12:00 יש לנו עוד דיון ואני לא רוצה לעכב אנשים אחרים. אני יודע שיש אנשים שרוצים לדבר.

ענת כגן, מכון פוירשטיין, בבקשה בקיצור.

ממש בקצרה. קודם כל, בשבע השנים האחרונות מכון פוירשטיין משלב סטודנטים יוצאי אתיופיה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן בכל המחלקות באותם מקצועות שהם לא יכולים להתקבל בכוחות עצמם על-פי אבחון שונה.

המל"ג העלה פה שלושה חסמים שאני לא שמעתי איך הולכים להתמודד איתם: האחד זה המחסום של הבחינה הפסיכומטרית, השני זה אחוז יוצאי אתיופיה שלומדים היום באקדמיה בכלל, ומתוכם כמה לומדים באוניברסיטאות, ואיך מגדילים את זה וכמה מגדילים. הבנו שבשבוע שעבר הוצג שעד שנת 2022 הולכים להגדיל את זה ל-2%. המחסום השלישי זה באמת איך מגדילים את מספר הסטודנטים שמתקבלים למקצועות שאינם החינוך ומדעי החברה וכו', אלא מקצועות אחרים שאליהם אנחנו משבצים, ואחוז הסטודנטים יוצאי אתיופיה הוא מאוד קטן. אלה שלושת המחסומים הבעייתיים, ולא שמענו - - -

גם בחינוך יש בעיה.

כן, בהחלט. אבל לא שמענו שום דבר בנוגע לזה.

תודה.

עדי יונס ממרכז האקדמי לב, בבקשה בקיצור.

תודה רבה. רק לשאול שאלה את המל"ג. מבחינת התוכנית עצמה, תכל'ס מה יתנו בעזרה באקדמיה? אצלנו יש תוכנית שהיא קרוב לעשרים שנה שהיא פועלת, ופועלת בתחום ההנדסה. יש לנו בוגרי שעובדים בכל התחומים, ברוך השם. השאלה - תכל'ס כרגע העזרה תהיה במעונות, בשיעורי עזר? כי השנה היה אמור לפעול, כך הובטח לנו. בסמסטר ב' היה אמור לפעול וזה נדחה לשנה הבאה.

תודה. היא תענה ביחד.

לפני המל"ג אני רוצה לתת כמה מילים לנציגת משרד ראש הממשלה קסאיי שמרכזת את צוות הפיקוח, יישום החלטת ועדת השרים – כל התוכניות.

אני אדייק. אני מנהלת תחום תוכניות במטה היישום כשטלל היא מנהלת המטה. רציתי להגיד רק כמה דברים קצרים בהקשר למה שהיה פה. קודם כל, נושא הנגשת ההשכלה הגבוהה באמצעות המל"ג עדיין לא קיבל מעמד של החלטת ממשלה, אבל אנחנו נערכים לקראת זה. אני חברה שותפה בוועדה שמתקיימת. נעשית עבודה מאוד אינטנסיבית ויסודית. יכול להיות שאנחנו לא רואים כרגע את הפירות כרגע, אבל באמת הכוונה היא שהתוצאות שלנו יתממשו עד סוף התוכנית שזה עוד ארבע שנים.

מבחינת התיאום הבין-משרדי - אנחנו במטה היישום, שזה אני בעצם, לקחתי את זה כמשימה אישית שלי ליצור איזושהי תיאום. לאור השדה שהוא יחסית רחב בנושא של השכלה גבוהה בהקשר ספציפי ליוצאי אתיופיה שזה תיאום בין משרדים שתומכים בעמותות וארגונים שנותנים מאוד דגש, כמובן עבודה מאוד טובה, אנחנו יוצרים איזשהו שיתוף פעולה ועבודת מעקב ותיאום כדי שאנחנו נגיע בסופו של יום לעבודה בהקשר של השכלה גבוהה שהיא מתואמת. אם יש איזושהי כפל ביצוע או איזשהו כפל סיוע כמו שנעשה בהקשר של משרד המדע, נניח, אז כבר הבאנו את זה. יצרנו איזושהי ישיבה כדי שכולם יהיו מודעים לזה ונוכל לעשות הפנייה של המשאבים בהתאם לצורך ובהתאם גם לביקוש שנעשה גם בשטח.

אני כן רוצה לציין שמבחינת תעסוקה, לא דיברנו על זה, אבל כן כבר התחלנו להיערך. יש לנו צוות שיש נציגים של משרד התעסוקה. לא מיסדנו את הפורום הזה, אבל הוא קיים. זה בעצם יציאה מהאקדמיה לתעסוקה הולמת, כישורים. זה נעשה, ואני מאוד מקווה שבוועדה הבאה כבר נוכל להציג איזשהם נתונים שקשורים ליציאה מהשכלה גבוהה ותיאום לתעסוקה הולמת.

כן, בוועדה הבאה. תודה רבה.

נציגת מל"ג, סיכום שלך לשאלות שעלו בקיצור.

אדוני היושב-ראש, אני אשמח אם תהיה גם התייחסות, אם אפשר, לשאלה שלי לגבי המורים.

כמו שאמרתי בתחילת דבריי, ועדת ההיגוי שפועלת בנושא הזה מבצעת עבודה באמת מאוד מאוד יסודית. אני יודעת שיש רצון לשמוע החלטות סופיות ולקבל תוכניות מוגדרות עד הפרט האחרון. אנחנו עוד לא שם. אני חושבת שזה לטובה כי הכוונה היא לדייק את התוכניות כמה שאפשר לפני שמוציאים אותן, ולא העיקר למהר ולהוציא ולהגיד: הנה, עשינו, אלא באמת לנסות לדייק תוכניות עד כמה שניתן בהתאמה לחסמים שנמצאים ושעדיין אנחנו ממשיכים גם כן לבחון אותם.

האם את יכולה לתת לנו לוח זמנים מתי אתם תתחילו? באמת כבר שנה דיברנו.

אנחנו נערכים לכך שלקראת שנת הלימודים תשע"ח אנחנו נצא עם קול קורא למוסדות להשכלה גבוהה שבתקצוב ות"ת עם מספר עקרונות כבר של התוכנית.

זאת אומרת, שזה לא למימוש ל - - -

זאת אומרת, התוכנית תתחיל בתשע"ח במוסדות להשכלה גבוהה – כן.

לגבי כל מיני נושאים שעלו כאן – כמובן נשמח מאוד לשיתוף פעולה עם משרד החינוך. יש פרויקטים משותפים שבהחלט נרצה לקדם יחד וצריך לבחון כל נושא לגופו. אל תברחי לי, אשמח שנדבר.

לגבי מכינות במכללות לחינוך שבתקצוב משרד החינוך – גם הם מקבלים מעטפת ליוצאי אתיופיה. האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך מתקצב את זה וכבר הפניתי אותה לגברת מגי קורן מהאגף לחינוך מבוגרים.

אבל זה לא הכשרה.

אני מדברת על מכינות קדם אקדמיות.

שיתוף פעולה בין המשרדים – אמרתי, ואומר שוב, שותפים לוועדת ההיגוי שלנו נציגי משרד ראש הממשלה, נציגי מינהל הסטודנטים ממשרד הקליטה, נציגי משרד האוצר, התאחדות הסטודנטים. אנחנו כמובן לא יכולים לפתוח את ועדת ההיגוי לכל משרדי הממשלה האפשריים כי אנחנו רוצים שהיא תהיה אפקטיבית ותפעל ולא תהיה גדולה מדי ולא תצליח להתקדם. אבל אנחנו כמובן - - -

שר החינוך לא כועס ש - - -, בכל זאת הוא - - -

לא, לא. עם משרד החינוך אנחנו בפירוש, בפירוש, נפעל לפגישה בהקדם האפשרי כי חשוב לנו לשתף פעולה. גם יש לנו תוכניות שמיועדות לשיתוף פעולה עם משרד החינוך. כמובן גם עם משרד המדע נשמח להיות בקשר. לצערנו, אתם הצגתם תוכנית בלי לעדכן אותנו.

לא, כבר קיים קשר.

לשמחתנו, יש את קסאיי שיצרה את הסנכרון.

תודה.

מטה היישום מקיים ועדה בין-משרדית כשאנחנו דנים בכל התוכניות. נציגי המל"ג יושבים בוועדה, וכך אפשר גם - - -

מצוין.

בבקשה, בקיצור. יש לך דקה, אפילו פחות.

שלום לנכבדים. שמי דוד דסטאו מסאלה ואני מביע דעה משלי. אני לא קשור לאף אחד מהיושבים פה. כל מה שאני אגיד בחמישים שניות נוגד כל מה שנאמר פה. אני כבר שנים רבות פה מנסה להשתלב בשוק העבודה באקדמיה. עשיתי מאמצים רבים כדי להשתלב ולהצליח בלימודים. ברוך השם, הצלחתי. אבל כאשר אני מגיע להתקבל במשרד החינוך, אפשר לראות שהמייל שלי מלא מלא במיילים אבל שום מענה לשום כניסה. לא נותנים לי להיכנס לשוק העבודה כמורה.

מה למדת?

למדתי חינוך וסיימתי בהצטיינות אפילו את הלימודים. פניתי לכל הבכירים של משרד החינוך: כן, כן, נחזור אליך. מזמנים אותי לריאיון, אבל תכל'ס, בשורה התחתונה, אני בחוץ.

דבר שני, לפני כשנה זרקו אותי מאוניברסיטת אריאל כי אני הפגנתי - - -

אתה רוצה להיות מורה?

אני רוצה להיות מורה, אבל - - -

בוא נקצר את העניין. הנה הגברת הזו מחפשת 50.

הייתי אצלך לפני שנה וחצי במשרד החינוך. החלפנו מיילים, שלחתי מיילים עם קורות חיים - נחזור - - -

היית אצלה?

כן. נפגשנו במשרד החינוך, אבל תכל'ס אין כלום.

אני בטוח שהיום זה יהיה בסדר.

אתה אופטימי מדי.

בוא, תיפגש איתה.

מה המקצוע שלמדת?

למדתי יסודי. יש לי תעודת הוראה וגם תואר ראשון.

הוא לא היחיד.

תודה. אני מבקש שתיפגשו אחרי הדיון ותעדכן אותנו.

כבוד היושב-ראש, ברשותך אפשר להגיד מילה?

בסדר, אני אותן לך חצי דקה.

אני רוצה לחזק את הבחור הזה, אני ברמת השטח. קוראים לי גלעד מהרט ואני עוסק בעריכת דין. ברוך השם שנתנו לנו כמה שערים, ובהחלט שזה מגיע לכל המכללות ולכל האוניברסיטאות. אין שום ספק שהשכלה גבוהה זה המפתח להשכלה. אבל מעבר להצלחה להשכלה גבוהה אנחנו מדברים על אחוז ההשתלבות של הקהילה בתחום ההשכלה הגבוהה וזה מוריד את המוטיבציה של אלה שבאים ורואים את הבוגרים שלא משתלבים ולא מצליחים להשתלב בשוק העבודה. אני יודע ברמת השטח שגננות עם תעודת פלוס הוראה שהולכות ומתחננות במשרד החינוך ומטרטרות אותם, ואפילו לא שואלים, אפילו מנתקים להם את הטלפון. איך זה משתלב פה עם ההצהרות שאנחנו באים ואומרים שרוצים ל- - -? זה חומר למחשבה.

מצוין. אנחנו נקיים דיון בנושא הזה של העברה מאקדמיה לתעסוקה.

אני רוצה שתעני לו בקיצור. לאחר מכן נסכם את הדיון.

אוקי, אענה בקיצור. ברמה כללית יש בעיה של איסוף נתונים כי אנחנו לא יכולים לזהות. אין לנו זיהוי של בני הקהילה האתיופית מסיבות טובות - כי אנחנו לא רוצים לעשות משהו מבדל, איזה הבדלה. יחד עם זה, יש לנו כן איזשהן נתונים לא לגמרי מוגדרים שמה שאמרת זה נושא שדורש הרבה עבודה, וזה נכון. אנחנו נתפנה לזה ונעבוד גם על זה. חשוב שבני הקהילה יהיו במיין-סטרים ולא מורה באולפן, ולא בחינוך הבלתי פורמלי בלבד.

מה לגבי הכשרה? מה האחוזים של בלתי פורמלי לעומת פורמלי? זה כרגע סטודנטים שנמצאים עכשיו בהכשרה.

אין לי נתונים מדויקים. גם חשוב לדבר על זה גם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית כמו שיעל עשתה פה. אבל גם באוכלוסייה הכללית אנחנו יודעים ש-70% מהמסיימים נכנסים לתעסוקה, לא כולם.

תודה.

אדוני, אם מותר לי רק במילה, הנתונים והטענות שאני מעלה לא באים סתם מהאוויר. יש לך שתי דוגמאות שאני מדבר עליהן פה בחדר הזה. מה שמדווח לא תואם את המציאות.

אוקי. אנחנו הולכים לקיים את הדיון ואני בטוח שבדיון הבא אנחנו נקצה גם יותר זמן. כמו שאמרתי, היום הוא היום שמציינים את זה והזמן שקבענו לכל דיון לכל שעה. יש עוד קבוצה שמחכה בחוץ ואני צריך להתחשב גם בקבוצה הזו.

אני רוצה לסכם. כל האנשים שפנו וציינו מקרים פרטיים, אני אשמח מאוד אם באמת תפנו אלינו. אנחנו גם נעקוב אחרי העניין שלהם.

לסיכום, אני מקווה שהמל"ג יוכל להציג בפנינו בישיבה הבאה צעדים יותר מעשיים בנושא. כרגע קיבלנו כיוון, תוכנית תיאורטית, אבל אנחנו רוצים לקבל מכם באמת לוח זמנים, כמה, מתי – יותר צעדים.

דבר שני, הוועדה קוראת לכל המשרדים והגופים לפעול בשיתוף פעולה בהובלה או בתכלול של משרד ראש הממשלה, כדי לשפר את השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה.

תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:09