הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 71

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שלישי, כ"ה בשבט התשע"ז (21 בפברואר 2017), שעה 12:45

התמודדות עם תופעת שימוש בסמים מסוכנים בקהילה הגאה - לציון יום זכויות הקהילה הגאה בכנסת

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

מיכל רוזין

רפ"ק גדעון גבאי - קמ"ד נפגעי עבירה אח"מ, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברצ'יק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

רותי תוינה - מדריכה ארצית ביחידה למניעת שימוש בסמים, משרד החינוך

אושרה לרר - ממונה על שיוויון בין המינים, משרד החינוך

איריס נהרי - סגנית מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

ד"ר אלינה פיפלקס - מחלקת התמכרויות, משרד הבריאות

אסתר כהנא - ראש אגף אכיפה וחקיקה - הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים

אפרת פורת - מרכזת בכירה אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

אתי כהנא - ראש אגף אכיפה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

יואב בן-ארצי - מנהל תחום טיפול בהתמכרויות, דרי רחוב ושיקום האסיר, עיריית תל-אביב

מאיר שרעבי - מתאם רווחה, עיריית תל אביב

גרצן שובייב - מדריך, עיריית תל אביב-יפו

יחזקאל בן זימרה - ס. מנהל הרשות למניעת אלימות, סמים ואלכוהול, עיריית ראשון לציון

אילנה כהן - מנהלת אגף וס. ראש מנהל לשילוב חברתי, עיריית ראשון לציון

ד"ר גל וגנר קולסקו - יו"ר משותף, ישראל אומרת לא לסמים, ההסתדרות הרפואית

ד"ר רות גופן - יו"ר החברה לקידום הבריאות בקהילתה הלהט"ב, ההסתדרות הרפואית

דוד פפו - יו"ר, הסתדרות הרוקחים

רעות אלה - נציגת האגודה לקרימינולוגיה קלינית, האגודה לקימינולגיים קליניים בישראל

יהלי בן עמי ויטנברג - מנכ"לית, חוש"ן

מיכאל זאידל - דובר הארגון, חוש"ן

לינור מאיה ריינשטיין - רכזת דרום, נציגת איגי

עידו כהן - פטפוט, דובר איגי

רן שלהבי - מנהל דיגיטל, האגודה למען הלהט"ב

דרגן שובייב - עמותת מעל הסם

יצחק אליהו - פעיל חברתי בתחום סמים ואלכוהול

אלון צבעוני - נציג הפורום הבי-פאן-פולי

אירינה לוית - מנכ"לית העמותה, אלי"ס - אימהות למען ילדים בסיכון

בת שבע פנחסוב

מאיה ויקטור, חבר התרגמים

התמודדות עם תופעת שימוש בסמים מסוכנים בקהילה הגאה - לציון יום זכויות הקהילה הגאה בכנסת

שלום לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה למלחמה בנגע הסמים. הנושא שלנו היום: התמודדות עם תופעת שימוש בסמים מסוכנים בקהילה הגאה – לציון יום זכויות הקהילה הגאה.

אנחנו נקדיש את הדיון היום לכל הספקטרום של הסמים ואלכוהול, החל מהתמכרות ועד שימוש, שוב, מה שאנחנו מכנים "נורמטיבי", בקהילת הלהט"ב ואני רוצה לברך את כולכם, אני רואה שיש לנו פה המון דוברים שיפתחו ויציגו את הדיון, אז תגידו לי אתם מי אתם/אתן רוצות/רוצים שיתחיל ומה יציג. יש לנו את האגודה למען הלהט"ב, רן זה אתה?

כן.

אוקיי, אז אתה אני מבינה הבאת את הקמפיין. יש לנו איגי, רכזת דרום מהאגודה למען הלהט"ב – רכז מרכז ניר כץ ז"ל למאבק בלהט"בופוביה, גיל? ד"ר גיל?

בטח מחפש את הוועדה.

אוקיי, הוא יצטרף ופורום הבי-פאן-פולי, אלון צבעוני. אוקיי, אז בואו נתחיל לפי סדר הישיבה?

המצגת עדיין לא עובדת.

מצגת, אוקיי. אז נעבור בינתיים הלאה.

בואי נתחיל בנושא השנתי וביסקסואליות.

אין בעיה, נתחיל בנושא השנתי – הביסקסואליות. רגע, זה נושא שנבחר למצעד או לכל השנה או שניהם?

נושא הגאווה.

נושא הגאווה לשנת 2017, ליוני, לחודש הגאווה, לקראת. התחלנו בכל השנה, אחלה, אז בבקשה.

אז תודה רבה, קוראים לי אלון, אני תלמיד לתואר שלישי לפסיכולוגיה מחקרית באוניברסיטת תל אביב, אני גם מתנדב בארגון חוש"ן, חבר גם בפורום הבי-פאן-פולי, אני בעצמי גם ערכתי מחקרים בנושא סטראוטיפים כלפי ביסקסואלים וביסקסואליות. עד לא מזמן, היה נהוג במחקים בתחום הפסיכולוגיה לחקור ביסקסואלים וביסקסואל במקשה אחת עם הומואים ולסביות, מתוך הנחה שאין באמת הבדל בחוויה של הקבוצות האלה. רק לאחרונה התחילו להפריד בין הקבוצות והתוצאות של מחקרים מהעשור האחרון מראות, שביסקסואלים זה בעצם כל האנשים שנמשכים ליותר ממגדר אחד, נמצאים במשבר ומשבר חמור.

אז ביסקסואלים וביסקסואליות מבחינת מצב נפשי נמצאים בסיכון חמור לדכאון, לחרדה, נטיות אובדניות ואפילו ניסיונות אובדנות וכל אלה, בסיכון חמור יותר אפילו מאשר הסיכון שבקרב הומואים ולסביות. באופן לא מפתיע, כל אלה מתרגמים גם לסיכון מאד חמור גם כלפי שימוש באלכוהול, בסיגריות ובסמים ממכרים שהם לא מריחואנה. מחקר אחד, למשל, מצא שלביסקסואלים ולביסקסואליות יש סיכוי של בין 2.5 ל-3 יותר מאשר הטרוסקסואלים והטרוסקסואליות להשתמש בסמים שאינם מריחואנה.

השאלה הגדולה היא למה, מה הופך את החוויה של ביסקסואלים לכל כך קשה, אפילו ביחס להומואים ולסביות. אז המחקרים ברחבי העולם – מדובר ברמה הזאת כבר בעשרות מחקרים – מצביעים על כל מיני גורמים, אבל המרכזיים ביניהם הוא מה שנקרא: מחיקה ביסקסואלית. כלומר, ההתעלמות החברתית הגורפת מביסקסואליות והאופציה של משיכה ליותר ממגדר אחד, בין אם מכוונת או לא מכוונת. למרות שביסקסואלים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר מקרב הקהילה הגאה, הציבור הרחב וגם גופים ממשלתיים וגופים ציבוריים, לא מכירים את הקהילה הזאת, לא מכירים את הייחודיות של הקהילה, לא מכירים את המצוקות הייחודיות לקהילה הזאת וחוסר המודעות הזה הוא לא פחות מאשר קטלני לביסקסואלים ולביסקסואליות.

המחקרים מראים שאנשים שלא מכירים ביסקסואליות סובלניים פחות ואלימים יותר, אנשים שלא מכירים מאמצים תפיסות שליליות ומקובעות לגבי ביסקסואליות ובעצם מערערים על עצם הקיום והלגיטימיות של ביסקסואליות כנטיה מינית. כל זה לא מדלג גם על ציבור הגורמים המטפלים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי רווחה, אשר אמונים על טיפול אינם חפים מההטיות האלה וכל זה גורם ללחץ נפשי מאד גדול בקרב ביסקסואלים וביסקסואליות, שדוחף אותם בעצם גם להתנהגויות מסוכנות, כמו למשל שימוש בסמים. הצד החיובי של העניין הוא שחינוך באמת מביא שינוי וככל שגורמי הטיפול והציבור מודעים יותר לביסקסואליות והמצוקות הייחודיות לביסקסואליות אנחנו מוצאים תוצאות חיוביות יותר ופחות התנהגויות סיכון ופחות שימוש בחומרים ממכרים.

אז ההמלצות שלנו כפורום הבי-פאן-פולי, לחנך ולהכשיר עובדי טיפול ברווחה שעובדים בתחום ההתמכרות לסמים, בנושא זהות מינית וזהות מגדרית בכלל, אבל לגבי ביסקסואליות בפרט והקשר שבין הנטיה המינית לבין הסיכון, להפנות משאבים ליצירה והרחבה של מרחבי תמיכה למשתמשים בסמים מהקהילה הגאה, גם באופן ספציפי כלפי ביסקסואליות, לא להישאר בהגדרה הרחבה של הקהילה הגאה או הקהילה הלהט"בית, כי הרבה פעמים ההגדרות האלה נוטות להתעלם מהאות בי"ת ולנסות להפנות קמפיינים של מודעות ומניעת סמים בתוך הקהילה הגאה, אבל גם להפנות אותן כאן, באופן ספציפי, כלפי אנשים ביסקסואליים ולא להשאיר את זה רק כמושג הקהילה הגאה באופן רחב, כי אנחנו מוצאים שכל פעם שאין את ההתייחסות הזאת, ספציפית לביסקסואליים, אז אנחנו ככה נשכחים מאחור ולא מקבלים את המענה שאנחנו צריכים.

אוקיי, תודה רבה. אולי נעשה הפוך, כי אתם קמפיין אז תסגרו את ההצגה, תתחילי את.

אני לינור, אני רכזת דרום באיגי, ארגון הנוער הגאה. אני אספר קצת את נקודת המבט שלנו, את האופן שבו אנחנו חוות וחווים את צריכה הסמים בקרב הנוער הגאה. קודם כל, חשוב להבין שנוער גאה בעצם חווה חווית התבגרות שהיא שונה, חווית התבגרות שהיא הרבה פעמים לא מדוייקת, שמורכבת מחוסר קבלה מהמשפחה ומהחברה באופן כללי. הנסיבות האלה למעשה גורמות לכמה דברים, הראשון הוא איזה שהוא ניסיון של בריחה, ניסיון התמודדות, הישרדות אפילו במקרים מסוימים, שמורכב לצערנו גם מסמים ואלכוהול. בנוסף, אחד מכרטיסי הכניסה המוכרים ביותר, בעיקר לקהילה ההומוסקסואלית והביסקסואלית של גברים, הלו הן המסיבות. במסיבות אנחנו מכירים את תופעת צריכת הסמים, סמים קשים אפשר לקרוא לזה ולצערנו, כך גם הנוער שלנו נחשף באופן מוגבר לסמים מהסוג הזה. אנחנו יודעות גם לספר שלמעשה, חמישית מהנערים צורכים סמים שהם לא מריחואנה לפני קיום יחסי מין.

במסגרת התפקיד שלי, אני מרכזת את מועדון הנוער של איגי בדרום, בבאר שבע, ושם אני יכולה לספר מתוך ההתנסות האישית – כמובן שזה תקף לכל ששת מועדוני הנוער שלנו בארץ - שאנחנו גם נתקלות בבנות ובני נוער שמגיעים אלינו, לאחר שהם צרכו סמים או אלכוהול והם גם משתפים אותנו בחוויות באמת מאד מורכבות, מאד קשות, של התנסויות מהסוג הזה. חשוב לציין גם את האלמנט של ההורים הנוטשים, כלומר למעשה בני נוער נזרקים מהבית באיזה שהוא שלב, לעיתים, מה שגם מוביל אותם לרחוב לצריכת סמים. אנחנו רוצות לבקש פרויקט, פרויקט שיתוקצב, כדי שנוכל לקחת בו חלק, כדי לפעול לקידום - - -

שמה, מה הייתם רוצים שיהיה, מה הנקודות שהייתם שמים עליהן את הדגש מבחינת אופי הפעולה? להגיע לנוער ומה להעביר לו, מה המסר שחשוב שהוא - - -

אני חושבת שיש גם את האלמנט של ההסברה, אבל אני חושבת שמעבר לזה צריך להיות אולי איזה שהוא פתרון של מפגש עם הנוער, גם במקומות שבהם הם נחשפים לסמים. כלומר, יכול להיות שזה צריך להיות במסיבות ויכול להיות שזה צריך להיות איזה שהוא שיווק אינטרנטי, אפליקציות.

כלומר כמניעה, את מדברת על מניעה.

בעיקר למניעה.

בעצם לספק, במרכאות "לענות" על הצורך החברתי, רגשי, פסיכולוגי, שבהעדרו אתם רואים, כמו שהוצג קודם, עליה בשימוש בסמים, חומרים, מה שאנחנו קוראים כאן "סלפ מדיקיישן" או איזו שהיא בריחה או התמודדות עם קושי או דברים מן הסוג הזה. כלומר, אתם שמים דגש על כך שאם באופן כללי אנחנו נפנה לנוער הגאה וניתן מענה לצרכים שלו, אז אנחנו נראה פחות פניה לאמצעים אחרים. אוקיי, בסדר גמור, תודה רבה. ערן או הצטרף אלינו האגודה למען הלהט"ב? ד"ר גיל?

אבל אנחנו הצטרפנו, החברה לקידום הבריאות בקהילת הלהט"ב, ההסתדרות הרפואית.

הסתדרות הרפואית, מאה אחוז, אז הוא יציג את הקמפיין שהם רצו לעשות, אחרי זה נעבור אליכם ואחרי זה נשמע ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, בבקשה.

אוקיי, אני רן מהאגודה למען הלהט"ב, מנהל את הדיגיטל של האגודה ואיתי עידו.

עידו מחברת הפרסום 'פטפוט', ליווינו את האגודה בקמפיין הזה. חשוב לי גם להגיד שאני גם דובר איגי, אני בשני כובעים פה וחשוב לי להגיד בהקשר למה שאמרת – אני חייב לרוץ לוועדה השנייה של זנות אפורה, אבל אני הולך לספר שם איזה שהוא סיפור קטן על המערך הדיגיטלי שלנו, שבו אנחנו נתקלים המון בבני נוער שמשוחחים איתנו במרחבים הדיגיטליים והם מספרים סיפורים על מפגשים – במיוחד עם אנשים מבוגרים – שהמפגש עצמו כולל שימוש בסמים, שוב ההגדרה 'סמים קשים', כדי להיכנס למעגל החברתי. נגיד הם גרים בפריפריה והם מגיעים לתל אביב ובמפגש הזה הם יכולים לישון שם, אצל אנשים מבוגרים ומקיימים איתם יחסי מין, תוך כדי שימוש בסמים, אז היה חשוב לי גם להתייחס לנקודה של איגי בהבט הזה.

שזה מבחינתכם דבר שהוא – איך אתם מתייחסים אליו? כלומר, זו תופעה שאני מבינה קודם כל שהיא ייחודית לקהילה הזו.

לא חושבת, אני לא חושבת. אני יכולה לדמיין גם איך נשים סטרייטיות צעירות מגיעות לתל אביב וגברים סטרייטים מבוגרים מנצלים אותן וחלק מהניצול הוא - - - שימוש בסמים.

אה, לא, זה ברור. רגע, לא, אני בדיוק רוצה לעשות את ההבחנה בין מה שתארת עכשיו שזה מאפיין של קהילה מוחלשת, בין אם זה נשים צעירות, בין אם זה קהילת המיעוט כמו להט"ב. כלומר, זה כמובן מאפיין של זנות או כניסה לזנות, אם אנחנו מדברים על הרצף וכו', מה שאני שואלת זה – האם זה המאפיין של מוחלשות או איזו שהיא שוליות חברתית וקושי כתוצאה מאיזשהו קושי להתמודד או שאתם רואים בקהילה גם שימוש בסמים שהוא רצוי, שהוא משמש לצורך הנאה, כיף שהוא מקמפיין כמו מסיבות או כמו דברים מן הסוג הזה.

אני לא יודעת אם דיברו קודם כי נכנסתי קצת באיחור, בדיונים על שימוש בסמים אני תמיד מתבטאת קצת אחרת בדיונים שהם תוך קהילתיים ובדיונים שהם חוץ קהילתיים, כי דיונים בנושאים של סמים אמורים נורא לעורר הומופוביה ואני מוצאת את עצמי כל הזמן בדיונים האלה – רגע, מסבירה, רגע גם אצל סטרייטים יש את אותו דבר בדיוק חברים.

חד משמעית.

אבל זה תחום כזה שאוהבים בעזרתו קצת להתנגח בנו, אז אנחנו צריכים להיות אמיצים.

לא, המטרה שלנו היא להיפך.

נכון, לא לא, עליך אני סומכת.

לשאול מה הצרכים או מה המאפיינים של הקהילה שאתם - - -

עליך אני סומכת ואני באה לפה, אבל אנחנו צריכים להיות אמיצים ולהגיד שחוץ מהכיפים של המסיבות וחוץ מזה שכן יש צריכת סמים שהיא ככה בסופי שבוע ולפעמים במסיבות וזה אולי נחמד ואנחנו צריכים להיות לא שיפוטיים לזה - - -

אגב, זה גם תופעה שהיא גם סטרייטית, היא אוניברסלית.

נכון, נכון.

אבל אני שואלת, האם אתם מזהים – כי הוזכר כאן הנושא של קיום יחסי מין. האם התופעה הזו של שימוש בסמים ואלכוהול וחומרים משני תודעה ומשככי כאבים לצורך העניין, הם שימוש בסמים ואלכוהול לצורך קיום יחסי מין מהסוג הזה שהוא מעורב בו ניצול, שמעורב בו ניצול של אולי נשים צעירות או גברים צעירים - - -

יש מוטיבים כאלה, בהחלט.

או שהוא חלק – כמו תרבות המסיבות או תרבות המועדונים - - -

לא, תסתכלי על אלון קסטיאל ומה שקרה שם, חלק מהענין היה שהוא נתן סמים לנשים וכך ניצל אותן.

לא לא לא, החדרה כפויה של חומרים זה עבירה חמורה.

יש את זה אצל סטרייטים ויש את זה - - -

אנחנו דרך אגב עובדות כאן בכנסת, כמה חברות כנסת, על שינוי החוק. אני שאלתי על צריכה עצמית.

אני לא מבינה - - -

שאלתי על צריכה עצמית, על צריכה מבחירה של סמים.

אני חושבת שאני יכולה להתייחס לזה בהיבט של איגי, כמו שאמרתי קודם, המסיבות האלה כן מהוות באיזה שהוא מקום כרטיס כניסה לקהילה, בהרבה מאד מבונים. כלומר, בבית ספר אנחנו לא נחשפים לדברים האלה, לא מדברים אתנו על איך להיות חלק מקהילה, מאד קשה להתמצא ולמצוא את - - -

הבנתי.

ובאמת אתרי הכרויות, אפליקציות ובסוף זה גם מגיעים למסיבות האלה ששם פשוט נותנים לך את הסמים ואתה מבין, שזה מה שאתה צריך לעשות כדי להיות חלק עכשיו.

הבנתי.

להתקבל חברתית.

אז מתוך הצורך בשייכות.

זה קו שנורא קשה למתוח אותו - - -

ברור.

מתי את אומרת – רגע, האיש מחרבן לעצמו את החיים ומתי את אומרת – נו, פעם בחודשיים הוא לוקח אקסטה, שיהנה.

עד כאן זה לא דבר שהוא יחודי לאף קהילה, דרך אגב אנחנו פה בוועדה הרבה מאד מתעסקים עם זה והרבה מאד על הקו הזה, בין המכורים לבין סכנת התמכרות ונזק עצמי לבין שימוש שאין לנו עניין – בטח לא להפליל אותו, לצורך העניין.

טוב, אני אציג את הקמפיין שבעצם ביצענו. במהלך סוף שנת 2015 ובמהלך 2016 התרחשו מספר מקרי מוות בקהילה הגאה עקב שימוש מופרז בסמים. החלטנו באגודה למען הלהט"ב ובשיתוף עם הרשות הלאומית - - -

איזה מקרי מוות, אגב, כתוצאה ממה?

שימוש בסמים קשים.

של מה, מנת יתר?

ערבוב.

דוגמה ספציפית שהיה? קטמין, GHB, קוקאין, MDMA, הערבובים הם קשים.

ותרופות של HIV.

אצל חלקם, לא כולם.

כתוצאה מהמקרי מוות, החלטנו באגודה לצאת בקמפיין יחד עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, יחד עם הליינים של המסיבות, מתוך מלחמה בתופעה של סמי המסיבות. קהל יעד שלנו היה בעיקר גייז בגילאים 21-45.

גייז זה אומר גברים?

בעיקר גברים, היה גם קמפיין נשים אבל בעיקר זה היה גברים, כי ראינו את זה בתור קהל היעד שהכי נפגע מהתופעה. חשוב להבין שיש פה שני קהלי יעד מבחינתנו, קהל יעד של אנשים שצורכים סמים וקהל יעד של אנשים שלא צורכים סמים ופנינו לשניהם. המסר שלנו היה "אל תעלם". עשינו שימוש באימג' של שיחת ווטסאפ, אימג' שהוא מוכר מחיי הקהילה הגאה, בעיקר רלוונטי לעולם הדייטים וההיכרויות, תוך שהיא מציגה איזה הפרעה של התעלמות באופן מפתיע, עקב שימוש בסמים. פה אפשר לראות גם את הקריאייטיב עצמו שזה היה שיחת ווטסאפ תחת המסר " בשנה האחרונה מתו חמישה בליינים משימוש בסמים – תשאר אתנו". עשינו את זה לקראת תקופת המסיבות, לקראת תקופת הסילבסטר.

למה הורדתם את זה? זה היה קמפיין מעולה.

תכף נשמע מהרשות, יש לנו כאן את הרשות למלחמה בסמים ויעדכנו אותנו על אפשרות המשך המימון של הדבר הזה.

שמו פוסטרים ברחבי העיר, חילקנו גלויות במסיבות - - -

זה היה באינטרנט, אני ראיתי את זה בלי לדעת מי יזם את זה וזה היה מעולה.

אז יפה, יש לך פידבק מיידי מקהל היעד.

מהפציינטים, פציינטים באו אלי ושאלו אותי אם אנחנו מעורבים בזה, אפילו לא ידעתי להגיד מי עשה את זה.

מאד מחמיא לשמוע, אז פרסום דיגיטלי באטרף, עמוד הפייסבוק והאינסטגרם של האגודה והקמנו מיני-סייט יעודי שמסביר על ההשלכות של שימוש בסמים. פה אפשר לראות קצת את המודעות שליד פוסטרים של מסיבות, החיבור הזה היה חיבור יחסית מתאים בין מסיבות לבין מלחמה בסמים, גם באטרף במובייל, בדסקטופ, באנרים של הקמפיין תחת המסר "אל תעלם", גם ברשתות החברתיות, יש פה דוגמה של המיני-סייט שבעצם מסביר על ההשלכות באופן יותר מורחב. 500 פוסטרים, 5,000 גלויות, חשיפה של 18 מיליון בדיגיטל, שזה המון, מה שהוביל לכמעט 18 אלף הקלקות למיני-סייט, כלומר 18 אלף הקליקו ונחשפו לתוכן של הקמפיין והגיעו למיני-סייט.

זה היה בעברית?

זה היה בעברית.

איך 18 מיליון?

18 אלף.

18 מיליון חשיפות. יש הבדיל בין חשיפות לבין אנשים שנחשפו. זהו.

אוקיי, אחלה, תודה רבה. יש לכם איזו שהיא מחשבה באמת להמשיך באופן שוטף או סביב פיקים – סילבסטר, פורים, אירועים של מסיבות וכאלה?

גאווה.

גאווה כמובן, נכון.

כרגע זה נושא שאנחנו עדיין חושבים איך אנחנו ממשיכים אתו, קמפיין עלה ממש לאחרונה אז אנחנו עדיין בשלבים של בדיקת האפקטיביות שלו והאם הוא עבד, אנחנו עדיין בתהליך חשיבה.

כלומר, יש לכם תהליך הערכה שאתם תסיימו אותו בזמן הקרוב? אוקיי, אז קודם כל נשמח כוועדה, אחר כך נצטרף את זה גם לפרוטוקול – כאשר תסיימו את הבדיקה והעברה, באופן כללי אני אגיד לך גם יושבים כאן נציגים של הרשות, נושא הקמפיינים – באופן כללי ולא רק לקהילה – זה נושא שאנחנו מאד מתחבטים בו. מה אפקטיבי, מה לא אפקטיבי, איך, למה, אלכוהול, סמים, איזה, מה מו מי – אז אם אתם פה עליתם על איזה שהוא משהו שמפלח את קהל היעד ועושה את זה בצורה אפקטיבית ויש לזה תוצאות, אז אנחנו נשמח גם לדעת, לנושא הזה, אבל גם ללמוד מזה לדברים אחרים. אחלה, ד"ר גל וגנר או מי מכם?

שנינו.

שניכם, אחד אחרי השני ואחרי זה נעבור לרשות, משרד הרווחה, עיריית תל אביב, בבקשה.

אנחנו מהחברה לבריאות הלהט"ב בהסתדרות הרפואית, אני גם פספסתי את ההתחלה אז קצת מבחינת נתונים שעלו, אם זה מעניין אתכם, אז ממחקרים שאנחנו מכירים בחו"ל אנחנו יודעים שלהט"בים משתמשים בשכיחות הרבה יותר גבוהה בסמים ויש מחקרים שאנחנו עשינו בארץ שהראו על שכיחות של כ-25 אחוז יותר בגברים הומואים לעומת סטרייטים, בנשים לסביות וביסקסואליות ראינו שימוש ב-40 אחוז יותר בסמים - - -

סליחה שאני מפסיקה אותך, אפרופו הקמפיין, כאישה, אני אומרת שאמנם סטרייטית אבל אישה, הנתון הזה מראה על כך שנשים לסביות חשופות יותר ועדין כשאתם עושים קמפיין, הוא מיועד כמעט, בעיקר, רק להומואים.

זה לא רק אפליה וזה לא טעות לעשות קמפיין לחוד - - -

אני לא אומרת לחוד, אבל זה - - -

זה משהו אחר לגמרי.

כן, סוג השימוש באופן הרבה פעמים אחר.

הסמים שרצים במסיבות של הבנים ומה שקורה במסיבות של הבנות, זה אחר לגמרי, זה טוב מאד, זה בסדר גמור שיהיה קמפיין לגברים. חבל שאין קמפיין לנשים וכדאי לעשות, זה לא מקרה שבתוך שנתיים מתו מבלים גברים הומואים, אני לא יודעת אפילו אם הם היו ביסקסואלים, לפחות שניים אני הכרתי והם הומואים, הם לא ביסקסואלים, וזה חלק מתרבות המסיבות.

אוקיי, אגב מבחינת - - -

אם אמרנו כבר גברים – נשים, יש איזו שהיא אוכלוסייה שקצת מתפספסת לנו שזה אוכלוסייה טרנסג'נדרית. אנחנו רואים ועל זה אין לנו נתונים מחקריים - - -

מה עם הביסית? אתם יודעים?

הביסקסואלים, ביסים באופן כללי, שימוש בסמים עוד יותר גבוה מההומואים והלסביות. אני רק אגיד על הטרנסקסואלים, על נשים טרנסג'נדריות בעיקר, שרובן חיות בזנות ברחוב – חלק גדול, סליחה, לא הרוב – אבל חיות בזנות רחוב, שימוש בסמים מאד שכיח כדי להקהות, זו אוכלוסייה שגם צריך לזכור אותה ולתת לה מענה. זה הכל, גם רותי קודם אמרה, שבאמת אנחנו כאילו אומרים – אוקיי, אז ההומואים כולם משתמשים בסמים, תזכרו מאיפה זה בא, זה הכל תוצר בסופו של דבר של חיים בדיכוי מגיל ילדות וזה התבטאות מאוחרות של החיים האלה בדיכוי. למה ביסים אנחנו רואים במחקרים האחרים יותר? כי ביסים מדוכאים יותר, חיי הארון של הביסים יותר קשים כנראה מאשר להט"בים אחרים, לסביות והומואים בעיקר. אז אנחנו רואים - - -

יש לכם גם ידע מבחינת – הזכרת באיזה מילה – מה אופי השימוש וסוג הסמים? סתם לדוגמה, אני אגיד לכם מעיסוקים אחרים שלנו, שלנשים מכורות לעומת גברים יש הרבה הבדלים באיזה חומרים הן משתמשות ולמה הן מתמכרות, אלכוהול ותרופות מרשם יחסית - - -

- - - ובמסיבת הומואים, סתם אני פשוט - - -

לא, אני לא שואלת רק על מסיבות, אני שואלת באופן כללי.

חלק מתרבות המסיבות וזה בא מברלין ומניו יורק וזה עכשיו בתל אביב, מסיבות שחלק מהבילוי הוא הרבה סמים והרבה סקס. במסיבות לסביות יש פחות סקס, לצערי, אבל זה ככה. זה חלק מתרבות הבילוי ההומואים - - -

אני שואלת אם יש הבדל בסוגי הסמים ואופי השימוש, בבית לעומת במועדונים?

במחקרים בדרך כלל - - -

כן, הסמים של הבנים זה סמים של הדיס-אינהיביציה, הסמים של G וקטמין, זה סמים שעושים אותך יותר - - -

משחררי עכבות.

יותר חרמן ועם פחות עכבות ולכן גם אפשר לתת לך עוד קצת יותר וגם תאבד לגמרי את ההכרה ולא תוכל להתנגד, במקרים של אונס, כי G זה סם מאד שכיח אצל הבנים ורגילים לשמוע על G – G זה GHB, זה סם האונס. אז במינון כזה הוא עושה אותך בהיי וככה בלי עכבות ויותר חרמן ובמינון עוד קצת יותר גבוה הוא גם יגרום לזה שאתה תהיה מעורפל הכרה ולא תוכל להתנגד ויש גם אמנזיה רטרוגרדית, אתה תשכח אחר כך, זה מוחק את הזיכרון ככה שאפשר גם לאנוס אישה והיא בכלל לא תזכור את זה וכל הראיות וכל הסיפור יתברר בדיעבד על סמך בדיקה של רופאה משפטית. שוב, סמים זה נושא נורא מורכב.

יש את המושג אגב, שגם לא נכנסנו לזה וזה בגברים וזה הקם-סקס, אני לא יודע אם אתן מכירות את זה אבל זה מה שגולש כרגע מאירופה/ארצות הברית לתוך ישראל, זה מסיבות סקס-סמים, זה מסיבות שנעשות בבתים פרטיים, לא מסיבות גדולות, שימוש של הרבה סוגי סמים שרותי הזכירה תוך קיום יחסי מין, זה אחד הקשיים המשמעותיים כרגע וזה בתוך קהילת ההומואים בעיקר, שוב, אנחנו רואים כי יש לנו אנשים שמגיעים יותר ויותר וזה איזה שהוא נושא שאנחנו יודעים לפחות שבלונדון יש עליו דגש מאד גדול בתחום המניעה וההתעסקות אתו ואנחנו, אגב, במאי הולכים לעשות כנס בריאות של החברה שלנו ובתוך הכנס הזה שמיועד לקהל הרחב הולך להגיע אורח מלונדון שמתעסק בתחום ואנחנו הולכים לתת דגש על העניין הזה של קם-סקס ויהיו הדרכות גם לרופאים, גם לעובדים סוציאליים וגם מפגשים עם הקהילה, זה תחומים שאנחנו מנסים איך שהוא לעצור אותם לפני שהם סוחפים את המדינה שלנו גם.

כלומר ההבדל כרגע, לצורך העניין, בין גברים לנשים קודם כל הוא בכמות לטובת או לרעת הנשים, שזה אתם מסבירים בנושא השוליות והדיכוי, כי נשים זה דיכוי כפול אז קצת יותר, אבל מבחינת אופי וסוג הסמים וכו', פחות או יותר דבר, נשים אולי - - -

לא, זה סדרי גודל אחרים לגמרי וסמי מסיבות יש דברים מאפיינים, אגב, אנחנו כולנו נשב פה ונדבר וננהל שיחה כזאת ובעוד כמה שנים צפוי לנו הבום הגדול וזה כשהקריסטל מת', הטינה, יגיע לארץ. זה סם איום ונורא, מאד ממכר מהפעמים הראשונות בטיפול בו ואנחנו לשמחתנו רואים אותו ממש מעט ברחובות תל אביב, אבל הוא מאד פופולרי במסיבות בלונדון ובברלין ולכן, אנחנו גם צופים לראות אותו פה.

זה בדיוק מה שאנחנו מנסים עכשיו לעשות, לעצור את זה, איך שהוא להשתלט על זה לפני. אולי להבהיר את עניין המספרים, ההשוואה היתה של גברים הומואים לעומת סטרייטים ונשים לסביות לעומת סטרייטיות, אז זה שהמספר נראה כאילו בנשים יותר, זה לא אומר שכמותית הן משתמשות יותר, אלא יחסית לנסים סטרייטיות הן משתמשות יותר. השכיחות בנשים לסביות לעומת סטרייטיות היא גבוהה יותר לעומת גברים הומואים וסטרייטים, זה לא אומר שהן משתמשות יותר.

שלא נמחק פה את הביסקסואלים, אז נגיד כל הזמן גברים להט"בים כי לשבת פה ולא להזכיר את הגברים הביסקסואלים זה נראה לי לא בסדר.

רגע, אז רק שתהיה לנו נקודת השוואה, גברים הושוו מול גברים סטרייטים – נשים השוו לנשים סטרייטיות וכאשר בתוך כל אחת משתי הקבוצות האלה יש גם ביסקסואלים שהם יחסית - - -

לגמרי.

לצורך העניין, ההבחנה בין ביסקסואל להומו או לסבית הוא האם הוא גבר או אישה ואז הוא משווה יחסית לגברים או לנשים הסטרייטים.

בדיוק. אני רק רוצה - - -

ובתוך הקהילה עצמה יש הבדל בין הומואים ולסביות? לסביות פחות או יותר מהומואים?

שכיחות כמותית? לסביות לעומת הומואים אז הלסביות פחות.

הבנתי. אוקיי.

חשוב להגיד גם מבחינת הקמפיין, היתה פניה גם לנשים, נשים להט"ביות באופן כללי. היה פה באמת יותר התרכזות בקהילת הגברים הלהט"בים אבל גם היתה פניה לנשים בפרינט וגם ברשתות החברתיות.

אוקיי.

חגבי הקו הזה – שאיך אפשר למתוח אותו, אני רק רוצה להקריא לכם סמס שקיבלתי ממש בדרך לפה וקראתי אותו בפקקים, כשהאוטו עצר – לא תוך כדי נהיגה. הפניתי מטופל שלי שפוטר מהעבודה שלו ואני יודעת שהוא ככה מידי פעם עושה סמים במסיבות. הוא פוטר בזמן האחרונה מהעבודה שלו ובא אלי בשוק והפניתי אותו לעובדת סוציאלית שכתבה לי את הסמס בדרך לפה – אני מעדכנת שפגשתי את – שמו של הבחור – להבנתי יש דם בעיה של סמים, הוא מספר שהתחיל ללכת ל A.N כי יש לנו N.A בגן מאיר והוא לא מוצא כרגע צורך בהמשך ליווי אצלנו. כלומר, הנה בדיוק הקו, בחור הומו, נורמטיבי, החזיק עבודה יפה, מידי פעם בסופי שבוע וזה הלך וגלש. אז כל פעם אני שואלת אותו – אז כמה G? והוא אומר זה, עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת והוא פוטר מהעבודה ואני בתמימותי חשבתי – טוב, הוא עכשיו בשוק מהעבודה ואני אפנה אותו לעובדת הסוציאלית שתעזור ובעצם מה שיצא שם זה שהסמים, בדיוק זה, הוא בעצם איבד את העבודה שלו כי הסמים בעצם השתלטו שם על הכל והוא פוטר מהעבודה שהוא מחזיק שנים ארוכות, זה לעניין הקו וזה שהומואים הם כן יותר בסיכון, צריך לקבל את זה שזה חלק מתרבות הבילוי וזה בסדר ולא להיות שיפוטיים כלפי זה, גם כדי לקבל מידע ממטופלים אבל כן, כנראה, לפחות בחלק מהסמים סכנת ההתמכרות האי גדולה והאפשרות שהאיש יתחיל לאט לאט להתקדם לכיוונים הרסניים ולא רק רקריאשנל דראג (תרגום חופשי: סם לשעות הפנאי) לא רק משהו של סופי שבוע מסיבות, קיים סיכון כזה. שוב, זה תמיד נורא קשה איך לא לצאת - - -

ברור.

כאלה שמרניים שלא – אוי ואבוי, הילד שותה חשיש, אבל אנחנו כן ניצבים בפני כנראה איזו שהיא בעיה וכן נכנסים סמים שהם סמים שהולכים ונהיים יותר ויותר מסוכנים וצריך להתעסק עם הבעיה הזאת. אנחנו, האיגוד הרפואי, אנחנו כבר שנינו שנים עובדים בקהילה במסגרת מרפאת גן מאיר והשנה הקמנו איגוד של רופאים במטרה שיצטרפו אלינו עוד רופאים ואנחנו נשמח לרכז את הנושא של הטיפול בסמים בתוך הקהילה, זה נושא שחייבים להתעסק אתו, למרות שהוא לפעמים מעורר הומופוביה כשמביאים את הנתונים החוצה. אנחנו נשמח לרכז את זה גם בתוך הקהילה, כי אנחנו צריכים איתנו גם את הארגונים השונים, את חוש"ן ואת האגודה ואת המארגנים של הליינים של המסיבות, לפעמים אנחנו יודעים שיש מסיבות שהחבר'ה שמוכרים סמים נכנסים פנימה בלי הרבה מגבלות ואנחנו גם נשמח להיות גורם שמגשר בין הגורמים המטפלים של הרווחה כדי שאני אדע למי להפנות בחורצ'יק כזה ושאני לא אפנה אותו בטעות לגורם לא מתאים, זה נורא חשוב, אנחנו ממש מתנדבים לרכז את הנושא הזה ולטפל בו.

רק אם תוכלו לומר מילה על איזה סוג של שרות אתם מעניקים כרגע במרכז הגאה? זה שעות מרפאה או איך אתם - - -

שנינו הקמנו מרפאה וזו מרפאת גן מאיר , של הכללית, שכבר קיימת 7 שנים. אני הקמתי עכשיו מרפאה גם במכבי לקהילה, אז גם יש פתרון למכבי לקהילה, לאנשים שלא מוצאים את עצמם במרפאות הרגילות. אבל מה שעשינו השנה זה הקמנו איגוד רפואי, כי על הכתפיים של שנינו כבר כבד לנסוע ולעשות הרצאות ולקדם את כל הדברים שצריך לקדם והקמנו איגוד, של רופאים, בתוך ההסתדרות הרפואית, תדמיינו את לאוניד אידלמן עומד פה מאחורינו, זה הגב שלנו.

מה שיפה באמת זה לראות שההסתדרות הרפואית בישראל הבינה שהקהילה הלהט"בית יש לה פערים בבריאות ושחייבים לגשר וההסתדרות הרפואית החליטה לתמוך בפעילות כזאת כדי לקדם בריאות להט"בים.

וחברים רופאים שבמסגרת החברות באגודה הם עוברים איזו שהיא הכשרה, הרצאות, העשרה?

טקס ההקמה תהיה במאי.

כן, אבל שבועיים אחרי שפתחנו ויצאנו בקריאה הצטרפו אלינו 50 רופאים, כמובן שהגרעין הקשה זה חלקם רופאים להט"בים אבל לא רק וזה מאד שימח אותנו. הרופאים שיש להם באמת בין המטופלים שלה מקהילת הלהט"ב ומבינים שהעניין חשוב והצטרפו אלינו ושוב, אנחנו נתחיל לעבוד, באמת חלק מהענין זה - - -

כשחלק מהמטרות שלכם זה לספק ידע, הכשרות לרופאים - - -

גם הכשרות לרופאים וגם קידום הבריאות בתוך הקהילה.

יופי, אחלה, תודה רבה. נעבור אליכם, משרדי הממשלה, אולי בעצם נתחיל איתי אתי, עם הרשות, נצא רגע מהקמפיין ואיך אתם רואים את סה. אחר כך אני רואה את יואב, איריס ממשרד הרווחה, נרצה לשמוע ממך ויש פה עוד משרדי ממשלה כמו בריאות? מאה אחוז וחינוך? את ממשרד החינוך? אוקיי.

אני אתחיל ואומר שאת שיתוף הפעולה שלנו עם הקהילה התחלנו בשנת 2014, בשיתוף של משרד הבריאות והקהילה הגאה נערך קמפיין בקרב הקהילה, תחת הכותבת, בעיריית תל אביב, "אתה לא לבד" שזו פעילות שלוותה בחלוקה של חומרי הסברה בשטח ובאנרים באינטרנט, שקראו לחברי הקהילה להשתמש בשירותים שהגופים מספקים, בין היתר בדיקות והחלפת מזרקים ואפשרויות של גמילה וכו'.

הקמפיין האחרון, זה שהוצג כאן ושמומן כולו על ידי הרשות, היה באמת בעקבות חיבור עם האגודה שזה חלק בעצם ממערך ההסברה בנושא הסכנות שטמונות בסמי מסיבות והטריגר המשמעותי היה גם אותם מקרי מוות שפורסמו והיה ברור שצריך לעשות פה איזה משהו שיעלה את המודעות לכל הנושא הזה ויתן חומר רקע והסברים על הנושא של הסכנות שקיימות. אני לא אכנס לזה כי כבר ראיתם את המצגת, אני מחזיקה גם אצלי מה זה כלל שזה כלל גם - - -

כמה כסף הקציתם לקמפיין הזה? כמה הוא עלה?

אני מודה שאת זה לא טרחתי לברר, את יודעת שזה לא התחום שלי אבל אני יכולה תכף לנסות לקבל את זה.

כן, אם תוכלי לברר את הנתון הזה וגם, אם את כבר מבררת, א' כמה כסף ו-ב' לאור מה ששמענו שזה קמפיין שהניה מוצלח, לפחות זו הערכה ראשונית אבל זה עוד בעיבודים על האפקטיביות, אם אתם בוחנים ובאיזה אופן להפוך את זה לאיזה שהוא מהלך קבוע.

אז אני רוצה להסביר את זה, זה דבר שנעשה בעקבות פניה אלינו, בעקבות הצגה של רעיון שהתחברנו אליו וראינו לנכון. זה לא עניין של הפעלה מתמשכת, זה היה משהו שהיה נקודתי - - -

לא, אני מבינה.

גם הקבוצה שאמרו שזה גברים וכו', זה גם היה משום המיקוד שהופנה אלינו על ידי הקהילה עצמה, שכרגע זה הנושא הובער יותר גם מפני שהוא נפוץ יותר.

אין בעיה, את זה קיבלנו, אני רק שואלת לאור – ברור לנו שזה היה נקודתי ושזנה היה אפרופו גם פרק זמן מסוים וכו', אבל אני כן שואלת לאור ההצלחה המשוערת שמן הסתם תתברר יותר בשבועות הקרובים, אנחנו לפני יוני שזה חודש מאד פסטיב בקהילה ובתל אביב באופן כללי, יש פיקים כמו באוכלוסייה הכללית שזה סילבסטר, פורים, יום העצמאות ולא יודעת מה, שזה מאד רלוונטי. אתם הצגתם כל מיני דברים, נייר לקמוס וכל מיני דברים שמיועדים לסמי אונס, גם זאת קהילה שיש לה פיקים של מסיבות שאפשר להרוויח מקמפיין כזה.

השאלה לגמרי מובנת, תוך כדי שאת שאלת כבר אני שאלתי, כמו שאמרתי את יודע שזה לא התחום שלי, אני לא פוסלת, זאת אומרת אני, אנחנו, הרשות לא פוסלים, זה כמובן תלוי תקציבים - - -

בסדר, תקציבים זה גם עניין של סדר עדיפויות.

וזה לא משהו שנמצא כרגע בתקציב אצלנו כמו שזה שכבר הוכנס, אבל לא פוסלת שתהיה פניה וידונו ויבחנו וגם יראו אם מצליחים לשבץ את זה בתקציב הקיים, זאת אומרת התשובה היא לא – כרגע אני לא יכולה להתחייב על משהו, אבל זה תלוי כמובן בפניה וביכולות כפי שיתבררו לנו בהמשך.

אין בעיה, אז אני רק אומרת וגם אני אגיד את זה בסיכום שאנחנו כוועדה, אנחנו מבקשים מכם לעמוד בקשר רצוף שזה לא יהיה פר פניה ואז מגרדים, אלא כן להיות מיינדד לקהילה הזאת שהיא חלק – לאור מה שעולה כאן, גם יש בה שימוש מוגבר בסמים ואלכוהול מכל מיני סיבות וגם רגישות וסכנה מוגברת לגלישה להתמכרות, לסכנות של שימוש חד פעמי במסיבות וכל הדברים האלה ולכן, אני בהחלט חושבת לאור השיתוף פעולה שהתחיל כחד פעמי ומוצלח, אתם צריכים לעמוד בקשר רצוף, לאורך כל השנה. בטח ובטח שיוני, זה תאריך יעד שהוא א' קרוב מאד ו-ב' מאד בפוטנציאל.

במצעד הגאווה, קמפיין נגד שימוש בסמים.

כן, זה מה שאני אומרת, יוני זה חודש הגאווה, עיריית תל אביב, שתכף נעבור אליה, מפרסמת בכל העולם לבוא, התיירות הגאה בעיריית תל אביב זה משהו שהעירייה מאד מתגאה בו ויש לה גם פנים שהם בסיכון וצריך לתת עליהם את הדעת בצורה אחראית ונכונה.

כמו שאמרתי, כרגע אין תקציב, אבל יבררו, יבדקו ואם יהיה – אז ברור שעל הקונספט אנחנו כבר הראינו את החשיבות שלו.

אם זה יהיה חלק מהתוצאות של הדיון הזה, אנחנו נשמח. מאה אחוז, תודה.

אני רק רוצה להגיד משהו על העניין הזה עם הקמפיין שאני חושבת שעשיתם את זה נורא נכון שנתתם לגורם מהקהילה לעשות את זה, כי אם בחודש יוני בגאווה אתם תצאו בקמפיין נגד שימוש בסמים, אז כולם ישתמשו בעוד יותר סמים. צריך לתת לגורמים מהקהילה, זה מצוין, ככה, לא לשים את זה בידיים שלא מכירים את הסוגיות הספציפיות לקהילה, זה נורא חשוב.

האמת שזה תמיד נעשה באופן הזה, בהקשר הזה.

זה מצוין שזה ככה נעשה כי אז מצליחים לחדור את ההתנגדות.

אני אומרת עוד פעם שזה גם לקח לנו ובגלל זה מאד חשוב לנו לראות את הנתונים של הקמפיין, כי אנחנו עסקנו כאן כמה פעמים בקמפיינים למניעת שימוש לנוער, לאוכלוסייה הכללית ומי אחראי על ניסוח הקמפיין, המסרים, הקריאייטיב, זה נורא משנה איך זה ישפיע. בקהילה הזאת זה מאד ברור כי יש גורמים מתוך הקהילה, לא יודעת אם אפשר בדיוק ליישם את זה בקהילות אחרות כמו נוער או נשים וכו', אבל כן חשוב ללמוד איך כשמדברים לאנשים בשפה שהיא לקוחה מעולם התוכן שלהם, אז המסר נופל על אוזניים יותר קשובות. איריס נהרי, משרד הרווחה.

אנחנו נותנים מענה ביחידות שלנו, אמנם אחוז מאד קטן, ככה אני שומעת היום ואני שומעת את הקריאה כאן ואת מה שאתה אמרת ואני מאד אשמח לחבור ולראות איך אנחנו ממשיכים למנף את התחום הזה. אני חושבת שרוב המענים של משרד הרווחה, גם בנוער צעירים וצעירות זה באמת בתל אביב, אני אתן ליואב לדבר על - - -

אבל רגע, רק אצלכם ביחידות, גם שירות ההתמכרויות וגם יחידות, זה אולי נוגע ליחידות הרווחה באופן כללי, הנושא הזה של חינוך והכשרה של אנשי הטיפול, של עובדות סוציאליות, לאוכלוסייה הזאת, זה נושא שקיים? היה מתי שהוא בשנים האחרונות איזה שהוא יום עיון?

זה מה שאני אומרת, הוא לוקה בחסר. אני יודעת להגיד, בשירות שלי, שיש בשירות נוער וצעירים גם הוסטל וגם מענים שקרוב לוודאי שהם יותר מכוונים, אצלנו בשירות אני מאד אשמח לקיים יום כזה, אני חושבת שזה מאד חשוב.

כלומר עד עכשיו לא היתה שום הכשרה בנושא להט"ב בשירות ההתמכרויות.

יש קבוצה בגן מאיר, חברים.

לא, אני שואלת משהו אחר, לעובדות סוציאליות ביחידות?

A.N זה לא משרד הרווחה?

לא, זה משהו עצמאי, זה קבוצה עצמאית נטו, ללא עובדים סוציאליים, ללא פסיכולוגים, הם מקיימים את עצמם לבד. כל הקבוצות תמיכות שנשענות על 12 הצעדים, קבוצת תמיכה שהמוטו שלהם עזרת מכור למכור. אין להם שום קשר לרווחה, לאף אחד, אין עובדים סוציאליים.

יש שם אמרה – חיבוקים כן, סמים לא. גם פה צריך להעתיק, חיבורים כן וסמים לא.

לא, תראו, A.N זה שיש קבוצה במרכז הגאה זה באמת מאד חשוב וגם באופן כללי הקבוצות האלה של A.M ו-A.N הן לא מספיק, זו אחת הדרכים החשובות, אבל יש במשרד הרווחה שירות התמכרויות, הוא מספק שירותים להמון יחידות רווחה של הרשויות המקומיות בכל הארץ ונזרקה כאן כפפה, אפרופו גם מה שאמרו איגי, שאחד הדברים שהם מזהים זה הצורך בחינוך והכשרה של אנשי הטיפול, שזה הדבר שיכול לעזור הכי הרבה גם למניעה וגם לזיהוי בשלבים הראשונים ואנחנו תכף נעשה את החיבור בין הארגונים לבין האגודה לבין אנשי הרווחה והבריאות.

אני בכלל חושבת שיום כזה, יום הכשרה, יום הסברה לאנשי הטיפול – מה זה, איך נראה נער או נערה שמתמודד עם שאלות של זהות מינית, ביסקסואלית, הומואית, לסבית, טרנסית, מה הן הרגישויות, לאן כדאי להפנות, אפילו שאתם קיימים ושאפשר להפנות אליכם לצורך בריאות אחרת, שוטפת ולא רק בתחום הסמים, זה דבר שאני לא בטוחה שכל אנשי הטיפול בכל היחידות יודעים אותו ואת זה אני אומרת בלשון המעטה, אז אני חושבת שיש כאן הרבה מאד מודעות שאפשר להעלות באמצעות החיבור הזה. יואב.

טוב, קודם כל אני רוצה לציין שלפני משהו כמו חמש שנים, כתבתי נייר עמדה לגבי הנושא של שימוש בקרב קהילת הלהט"ב, אני חי בעיר תל אביב, אני נמצא בקהילה – אני לא מבלה במועדונים, אבל אני חי ושייך לקהילה. אפיינתי את השימוש, הייתי מאד זהיר בעובדות כי לא היו לי עובדות מוצקות, הסתמכתי על נתונים מחו"ל, פחות מהארץ, כי לא היה בארץ, אבל הבנו שהלך הרוח של השימוש בסמים הוא הופך להיות באמת תרבות בילוי. נכון שהוא מתחיל ממקום של מצוקה, יציאה מהארון או הישארות בארון ואחרי זה הוא הופך להיות – אני לגמרי מקבל את מה שאת אומרת – חלק מכרטיס כניסה לתוך החברה הלהט"בית.

בפעם הראשונה שהפצתי את הנייר בקרב המשרדים, נפנפו אותי. פעם שניה, זימנתי דיון עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים והוחלט שהרשות מסייעת. 2014 זה לא רק היה קמפיין אלא זה גם היה נקודה שהקמנו – הבנו שלשירותים שלנו, טיפול בנפגעי התמכרויות – סדין אדום, לא מגיעים. יש לנו יחידה ברוטשילד שהיום יש בה יותר מטופלים להט"בים, הרבה יותר מכל תקופה אחרת והרבה יותר מכל יחידה אחרת, היא כבר הופכת להיות מתמחה עם איזו שהיא רגישות לאוכלוסייה שהעובדות, בעיקר עובדות, מגיבות נכון לקודים התרבותיים שקשורים בכל זאת בהוואי של האוכלוסייה הזאת, האוכלוסייה הלהט"בית.

לצד זאת, הקמנו נקודה במרכז הגאה, נקודה טיפולית, סברנו שבכל זאת, היות והמקום הוא מקום מוכר, סוג של בית, כן יגיעו לטיפול. אני חייב לציין שגם בקמפיין היה אתר נחיתה ומי שהגיע לאתר הנחיתה יכל גם להתכתב באופן אנונימי כדי לזכות באיזה שהוא מענה יעוצי. קיבלנו מעט מאד תגובות, הפעלנו את הפרויקט הזה – עיריית תל אביב, האגודה, משרד הבריאות והרשות הלאומית למלחמה בסמים. אני לא אלאה בפרטים וגם לא אכנס לתוך משהו טרחני, אבל משהו בנושא הכספי לא בדיוק עבד עם האגודה ועם הזה, הפרויקט הזה בעצם די באיבו נקטע.

אני יכול לומר - - -

רגע, זה ההתייעצות האינטרנט אבל - - -

לא לא לא, זה מעבר לזה - - -

כל היחידה?

לקחנו איש מקצוע.

אה, אז היום בעצם אין שירות, אין מענה התמכרותי במרכז הגאה?

במרכז הגאה יש אנשי מקצוע שמטפלים, זה הפך להיות סוג של עבודה משולבת. הם גם נותנים מענה פסיכו-סוציאלי שגם קשור בנושא של התמכרויות אבל לא פרופר התמכרויות, אוקיי?

אבל יש להם ידע בנושא להתמודד? נניח אם יבוא נער/נערה, צעיר/צעירה, גבר/אישה, לא משנה ועם - - -

יש להם ידע בנושא, אני התרחקתי, אני בעבר הדרכתי שם והיות ויצאנו מהשותפות הזאת אז אני לא יודע להגיד ומי שניהל את השירות הפסיכו-סוציאלי שאיתו עבדתי, גם הוא סיים לעבוד שם, אז אני לא יודע.

השירות שמה מצוין, אבל להגיד שהם מתמחים בנושאי הסמים זה ממש לא.

כששלומי היה - - -

איזה שירות, רווחה?

השירות בגן מאיר.

איזה שירות? רווחה, עובדת סוציאלית?

שלומי עבר לנחמני.

הוא מדבר על האגודה וזה פשוט עבר לנחמני.

מהאגודה הם בכלל ירדו מהקטע של סמים, לדעתי.

דקה, כששלומי היה, היה איש מקצוע שגם הוא עזב, שכן התמחה בנושא הזה בתוך האגודה. שלומי עזב וגם, איך קראו לו – לא זוכר את השם שלו, גם הוא עזב. בקיצור, היום אני לא יכול להגיד שיש בוודאות, אני יכול להגיד היום שיש אלינו יותר ויותר פניות למרכז הטיפולי. אבל, יחד עם זאת אני רוצה לציין משהו נוסף, הבנו כמה הפעילות שהייתה עכשיו, האחרונה – שהיה בעיני קמפיין מצוין – שחייבים ללוות את זה בהמשך פעילות הסברתית, גם לבעלי הליינים, כי הם בעצם סוג של סרבר, הם מתווך ביננו לבין האוכלוסייה שצורכת את הסמים. אני אגיד לך משהו? אני סקפטי עד כמה הם יגיעו לטיפול, אבל אין לי ספק שפעילויות הסברה, יעוץ והכוונה הן מאד, בעיני, מדוייקות לאוכלוסייה ולאופן השימוש או לאופי השימוש שלה, נכון להיום, כמו שאני רואה אותו. את הטיפול אלינו, ליחידות.

הם מגיעים לטיפול כשאין להם ברירה, כשמאבדים את מקום העבודה.

אז אני אומר, אני לא רוצה להגיע למקום הזה שהם יגיעו אלינו לטיפול כשאין להם ברירה, אני רוצה לנסות ללכוד אותם בשלב שלפני, אוקיי? לכן אני חושב שפעילויות הסברה, יעוץ והכוונה ולא טיפול שהוא מרתיע במידה מסוימת, יכול – א', לעצור בזמן המתאים ולהביא לאינו לטיפול ולא להגיע למקום של אובדן מקום עבודה או אובדניים אחרים, שחס וחלילה גם יכולים להגמר במוות. איך עושים את זה? עד כמה אנחנו יכולים לדייק את המענים האלו – שאלה גדולה. אני יכול להגיד שאנחנו היום בעיריית תל אביב מבינים שבכלל אוכלוסיית המשתמשים לרעה בסמים היא רחבה יותר, כבר לא מדברים על התמכרות, אלא מדברים על העדר שליטה. זאת אומרת הבנו שבעצם הלקוחות שלנו הם הרבה יותר רחבים ממה שאנחנו בעצם רואים אותם בפועל ואנחנו עובדים על מיתוג מחודש של היחידות, כדי שהן תקראנה ליותר ויותר אנשים להגיע, לפחות לרמה של יעוץ והכוונה ואחרי זה, בתקווה, גם לטיפול.

כלומר, מה זאת אומרת? היחידות שלכם בתל אביב?

כן.

אני אגיד לך למה אני שואלת, כי עולים כאן הרבה דברים שאנחנו גם מתעסקים בהם בוועדה באופן כללי, כל הנושא הזה של מענה להתמכרות על הרצף, לפני שאתה שותה מתדון או זקוק להחלפת מזרקים או לכפר גמילה של שנה במלכישוע, אלא בשלב הזה בתחילת ההידרדרות, שבו המשפחה מסביב שמה לב שיש איזו שהיא בעיה, אתה מאבד עבודה או בדרך לאבד עבודה, התפקוד יורד וכל מיני דברים כאלה. אחד הדברים שאנחנו כל הזמן רואים כאן בוועדה זה שאין מספיק מענים בשלב הזה, אין מרפאה, אין מקום שאתה יכול לבוא, לדבר עם פסיכיאטר, לדבר אולי עם עובדת סוציאלית בתחום היעוצי - - -

יש וזה בתחום הפרטי. זה הרבה פעמים אנשים נורמטיביים שלא רוצים שזה יהיה כתוב להם בשום מקום, יש לא מעט מענים והם בתחום הפרטי.

מאה אחוז, בסדר, אנחנו מדברים - - -

צריך לדבר גם על העניין הזה שאני מפנה.

אגב, גם בתחום הפרטי, לאן את מפנה?

שאולי לב רן.

אם יש לך 800 שקל לשעה.

אז זה לא שיש לא מעט מענים, זה שיש מענה.

- - - נורמטיבי, שמחזיק דירה משלך ועבודה טובה, אז יש לך כסף לשאולי לב רן.

לא, השאלה היא, תראי את ד"ר שאולי לב רן אירחנו כאן, לפחות פעמים שלוש בוועדה, הוא הציג לנו גם את התפיסה שלו לגבי התמכרויות, תפיסה מאד מעניינת וחשובה, גם את המרפאה שלו שהוא בינתיים סגר ועברה. אבל אני כן אומרת ש-א' זה אחד וזה פרטי, באמת אחד. ב' אני חושבת, נכון שיש סטיגמה כמו להרבה דברים גם לטיפול נפשי יש סטיגמה, בכל זאת הרבה אנשים פונים בין אם זה פרטי ובין אם זה לא, בתחום הזה אנחנו עוד הרבה לפני הסטיגמה. יש הרבה אנשים שפשוט אין להם לאן לפנות או שהם לא יודעים או שלאנשים שהם כן מגיעים אליהם, כמו רופא משפחה או פסיכיאטר או פסיכולוג או עובדת סוציאלית עבור משהו אחר, לא ידעו להפנות. לא ידעו להגיד לו – תשמע אדוני - - -

אני גם אין לי ממש לאן להפנות, אם לא היה מישהו אין לי את האוטומט שאני יודע שאני יכול לשלוח אותו לפה, אין לי את זה, אני צריך לחפור, אני צריך לחפש.

נכון נכון, חד משמעית.

אגב, נושא של הארם רידקשן, זה משהו שאתם גם מתעסקים בו?

נכון, לכן אני שואלת, יואב, אני מבינה שמה שאתם רוצים וזה דבר שהוא מאד רלוונטי לעיר תל אביב, גם בהיותה מרכזית וגדולה ועיר שרואה הרבה דברים, עיר שיש בה המון התרחשויות, המון קהילות, המון קבוצו, המון מיעוטים. כשאתה אומר שאנחנו ממתגים מחדש, מה זה אומר? בכל מרכז בריאות בין אם של קופת חולים, בין אם עירוני, לא יודעת, טיפת חלב, תראה אחות, אמא, שהיא מזהה איזה משהו והיא חושבת שהיא זקוקה ליעוץ בתחום הזה או משהו כזה, יהיה לאן להפנות אותם? יהיה מרכזים?

כשאני אומר מיתוג מחודש, הוא לא רק שם הוא גם מהות, אוקיי?

אז זה מה שאני שואלת, מה יהיה המהות?

המהות, זה שהסברתי קודם, קריאה לאוכלוסיות שלא מגיעות אלינו אפילו לרמה של יעוץ והכוונה טלפוניים, שנשמע אותם, שיהיה קשר איתם ברמה הזו ואחרי זה הם יגיעו אלינו לטיפול.

עם עובדת סוציאלית?

ברור. זה השירות, השירות שלנו זה עובדים סוציאליים, יש לנו חמש יחידות בעיר תל אביב - - -

אני אומרת שהיום אגף - - - נכנס בכל הנושא של הקהילה לתוך שירותי הרווחה, ובתוך שירותי הרווחה ישבו עובדים סוציאליים שיקבלו את האוכלוסייה ויפנו אותה לתחומי המומחיות שלהם.

לא, בסדר, אנחנו מדברים פה על שירותי התמכרויות. אני שואלת, אם אדם מיוזמתו או כתוצאה מהפניה של רופא משפחה או עובד סוציאלי יהיה לו מקום שאליו הוא יוכל לפנות, לצורך יעוץ, טלפוני, פרטני.

אז אני אומר, זה בדיוק העניין, שהיום קיימים המקומות, הם פחות ידועים כמקומות שמייעצים, מכוונים, וגם מטפלים, אוקיי? המקומות האלה קיים, הרעיון הוא לשווק אותם מחדש עם השילוב של ייעוץ והסברה ומן הסתם, ברגע שזה יאושר, אני מניח שגם תראי את זה בשלטי חוצות בעיר ונראה את זה בכל מקום, כל פלטפורמה שהיא יכולה לשרת אותנו.

אוקיי, אז אנחנו נבקש מכם, ברגע שבאמת תצאו עם זה ליידע אותנו כוועדה כדי שאנחנו נוכל – אנחנו פה רואים את כל הגורמים הממשלתיים, הטיפוליים, שגם אנחנו נדע ונהיה מרושתים ונדע שאפשר להפנות או כל הדבר הזה.

במקביל לזה אנחנו צריכים להבין שיש לנו בעצם שתי אוכלוסיות מול העיניים, אוכלוסיות של בעלי הליינים, שבעיני הם אקוטיים ואיתם צריכים לעשות גם פעילויות הסברה וגם כאן הרשות נרתמת בעזרת אורית, אנחנו נקיים פעילות הסברתית לבעלי הליינים, אנחנו קובעים את זה יחד עם מנכ"ל האגודה, אוהד וזה יקרה בקרוב.

אוקיי. תודה, משרד הבריאות?

אין הרבה מה להוסיף, חוץ מזה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאד הדוק עם כל הגורמים האחרים ובנוסף לזה משרד הבריאות גם מתעסק הרבה בטיפול בחולי או נשאי איידס כמובן וגם כן, בכל הפעילות נגד סמים, משתתפים גם בפעילות של הרשות ואנחנו מוכנים להגביר את הפעילות.

רגע, מה זאת אומרת? אתם כמשרד בריאות יש לכם את האשפוזיות והדברים האלה ויש לכם עוד דבר, שהוא מאד רלוונטי לדיון הזה, זה מרפאות בריאות הנפש בקהילה, הממשלתיות וכולל כל מה שהעברתם לקופת חולים. חלק מהאנשים האלה שדובר כאן ואני אומרת את זה גם מדיונים קודמים, זה רלוונטי גם לכאן, יגיעו בהתחלה עם איזו שהיא מצוקה נפשית. הם יגיעו למרפאת בריאות הנפש, יחפשו שירות מהסוג הזה, השאלה אם שם יהיה להם מענה שגם מזהה פוטנציאל התמכרות או תחילתה של התמכרות ובהקשר של הדיון הספציפי הזה, האם אתם ערוכים עם הכשרות לאנשים האלה, לפסיכיאטרים, למטפלים, במרפאות בריאות הנפש לראות מצוקה שנובעת על רקע זהות מגדרית, דיכוי מוחלשות כקהילת להט"ב, יש לכם או אי פעם עשיתם הכשרה לפסיכיאטרים במרפאות הממשלתיות, איזה שהוא עיסוק או נגיעה בתחום הזה?

כל הזמן פותחים קורסים חדשים לטיפול בהתמכרויות, כמעט כל שנה יש פתיחת או המשך קורסים.

השאלה אם יש דגש על להט"בים, זה שיש התמכרויות אנחנו יודעים אבל הנושא הוא להט"בים.

לא.

גם להט"בים אין ממספיק וגם להט"בים ובטח לא התמכרות להט"בים, כלומר זה לא זה ולא זה ושלילה כפולה.

אני רוצה להגיד לזכותם שמטופלות טרנסיות נקלטות באשפוזיות כנשים.

כולם מודרכים וכולם יודעים איך להתמודד.

יש לי כמה מטופלות שנקלטו. לא רק ביקורת, צריך גם להגיד דברים טובים.

אני לא בביקורת, אני רק שואלת האם אי פעם היתה נגיעה.

מישהי ככה, התקבלה כאישה, אף אחד לא הרים גבה בכלל, חזרה ואחר כך עוד פעם שלחתי אותה.

לאשפוזית רגילה? גמילה מסמים?

כן כן, גמילה, איפה שהוא בדרום.

יש גם חדר מיוחד ובכל האשפוזיות יודעים איך לקלוט טרנסג'נדרים ברצון רב והכל. זה ברור, אבל בקשר - - -

לא, זה לא ברור, צריך להתעכב על זה ולומר כל הכבוד לכם. באמת.

להם זה ברור ואנחנו משבחות ומשבחים אתכם.

אנחנו במשרד הבריאות מקבלים את זה כברור, כמובן שאף אחד לא צריך להרגיש לא בנוח במסגרת שלנו, זה ברור לחלוטין. בקשר להכשרה אז כל הזמן אנחנו פותחים כבר שנים רבות, קורסים להכשרה בעניין התמכרויות ורוב הסטודנטים שלנו הם פסיכיאטרים מומחים, אז בהרצאות תמיד נותנים דגש גם על עבודה עם טרנסג'נדרים, עבודה עם הקהילה הגאה, כמובן. אצלנו זה כבר רוטינה.

כן, הם בסדר.

דן כרמלי מעביר את זה.

אוקיי, תודה. קודם כל הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל רוזין, גם חברתי האישית וגם חברתי לסיעה אז זה כבוד פעמים בשבילי, שהיא אחת מהיוזמות של היום הזה בכנסת במסגרת השדולה הגאה, שזו הזדמנות באמת להודות לכם. התורים שהיו היום בכניסה והאיחורים בכל הועדות, באמת רק מראים על ההד המשמעותי מאד שהיה בדיון הזה. את רוצה להגיד מילה או שתשמעי? אז נעבור אליך מהמשטרה, רק תציג את עצמך שם ותפקיד?

גדעון, נציג חטיבת החקירות.

מאיפה? ארצית? מרחב כל שהוא?

נפגעי עבירה.

אוקיי.

אחד, אני רוצה להגיד שהמשטרה פועלת בנחישות וברגישות בטיפול בכל העבירות, בלי הבחנה בין המגזרים, זה דבר ראשון. דבר שני, אני רוצה להגיד שלמשטרה יש קשר רציף עם הקהילה הגאה, יש לנו נציג שלנו שהוא יוצר את הקשר, אנחנו מעבירים הנחיות ונהלים לשטח לגבי נושא הטיפול בלהט"בים ודבר נוסף, אנחנו מעבירים גם הכשרות לשוטרים בבתי הספר הארצי, כיצד להתנהג עם האוכלוסייה הזו.

מי מעביר את ההכשרות האלו?

ספציפית, יש לנו מי שאחראי אצלנו לנושא והוא עושה את זה.

חוש"ן גם.

אה חוש"ן?

באים למשטרה, חוש"ן.

אתה יכול לאפיין לנו איפה אתם רואים את קהילת הלהט"ב, באיזה עבירות אתם רואים אותם בנפגעי עבירה בעיקר, על מה מדובר, איפה אתם פוגשים את הקהילה הזו בעבודת המשטרה?

אנחנו לא עובדים לפי מגזרים, אנחנו - - -

לא, אף אחד מאתנו לא עובד לפי מגזרים, אבל כן יש קהילות של מאפיינים ייחודיים שללמוד אותן זה לא אומר שאנחנו עושים הבחנה או אפליה מסוג כל שהוא, זה אומר שאנחנו לומדים את האוכלוסייה ואת הצרכים שלה.

אם אנחנו מדברים על הצרכים של האוכלוסייה אז כמו שאמרנו אנחנו מנחים את האוכלוסייה לגבי פניה, האופן שבו אנחנו צריכים לפנות לכל אחד מהלהט"בים בשטח, איך מבצעים עליהם חיפוש, כל הדברים האלה ואפילו נכנסים לדקויות קטנות לנהלים - - - בשטח.

וההכשרה הזו שדיברת עליה, היא הכשרה רוטינית? כל שוטר עובר אותה? היא חלק מהכשרה בסיסית?

כן.

בבית ספר לשוטרים?

בבית ספר לשוטרים, מסלול של עבירות מין, בגדול.

אוקיי, מה לגבי הנגיעה לסמים? סמים, אלכוהול ועבירות מהסוג הזה?

אמרתי, אנחנו לא מטפלים במיוחד במגזר, אלא בכלל, בכל תופעת הסמים בלי להתייחס למגזר כזה או אחר.

בסדר, שוב, ברור שאנחנו כולנו באים, אבל עדיין, סתם לדוגמה – היו לכם בשנה האחרונה, כמה שנים אחרונות, מודיעין, חקירות, נפגעי עבירה מתוך מועדונים, מועדוני קהילת להט"ב, היו לכם נפגעי עבירה מעבירות סמים - - -

לא מוכר לנו הנושא הזה של מוות בתחום מועדונים או משהו - - -

תיזהרי, הפעיל משטרה שתתחיל לסגור מסיבות בעיר, זה וואחד, משהו שצריך לעשות בשכל ולא – יאללה, לכו תסגרו את המסיבות אם יש בהם סמים, צריך נורא להזהר.

בדיוק מהסיבה הזו - - -

סליחה שאני - - -

לא לא לא, אני שואלת, בדיוק מהסיבה הזו.

את מתפרצת לדלת פתוחה.

אני שואלת, אם למשל יש סגירה של מסיבות בלי להבין, אני שואלת קודם כל האם זה קיים כן או לא.

אנחנו לא רוצים שהם ילכו לשם, אנחנו רוצים לפעול אחרת.

אנחנו בדקנו ולא מצאנו איזו שהיא תופעה של סמים, לא מצאנו איזה שהם מקרי מוות במועדונים.

רגע, אתה אומר לי שלקראת הישיבה הזו עשיתם עבודת בדיקה האם יש משהו מהזמן האחרון, בעבודה שלכם, שהוא ייחודי לקהילת הלהט"ב ולא מצאתם כזה.

כן.

אוקיי, מישהו מהגורמים מהחברה האזרחית, אתם מזהים איזה שהוא צורך או איזה שהוא מאפיין מיוחד בעבודה עם המשטרה שצריך להעיר עליהם? כי אם אין בעיה אז כמו שאומרים, אם זה לא שבור, אין מה לתקן. אבל אם יש איזה שהוא צורך אז נשמח לשמוע. מישהו?

לא, אני חושבת שהם עובדים נורא יפה עם חוש"ן.

השיתוף עם האגודה טובה, אנחנו לא מכירים את זה.

המשטרה עובדת יפה עם חוש"ן, ממה שאנחנו יודעים, תמיד אנחנו שמחים אם מזמינים את חוש"ן שלוש פעמים בשנה, אבל יאמר לזכות משטרת ישראל שחוש"ן נותנת שם הכשרות. אני לא יודעת בדיוק סדרי גודל וזה, אבל הם פתוחים.

לא, הוא אומר שזה בהכשרה הבסיסית לבית ספר לשוטרים, אז - - -, אם אין בעיה אז לא. חזי, אחרי זה מיכל ואחרי זה נסכם אלא אם כן יש עוד מישהו שרוצה או רוצה להשתתף.

אפשר להגיד כבר צהרים טובים. אני חזי, אני סגן מנהל הרשות למניעת אלימות, סמים ואלכוהול בעיריית ראשון משמש גם בראש תחום התמכרויות. אני אקדים ואומר משהו לגבי הוועדה שלנו, אנחנו בשנתיים האחרונות, בוועדת הסמים שאני חלק מהוועדה הזאת, קידמנו את רעיון האי ההפללה ותודה לאל זה באמת הולך וקורם עור וגידים וזה יוצא לפועל. אבל, נראה לי שיש איזה שהוא קצר בתקשורת, אני בכל אופן באופן אישי לא מעודד שימוש בסמים מכל סוג שהוא, כל סוג שהוא. אני נגד סמים ואלכוהול באופן אבסולוטי וכיוון שנפגשתי עם אנשים שבאים אלי, בעיסוק שלי והם הבינו כאילו שאנחנו מתירים לאנשים ללכת ולהשתמש בסמים וזה לא נכון. יש פה איזה קצר בתקשורת, אנחנו פה בוועדת סמים מתנגדים לסמים, אנחנו נגד בעד אי הפללה ומעבר לזה, אני באופן אישי גם בעד לגליזציה כוללת, אבל אני נגד אנשים שישתמשו בסמים ונגד שימוש בסמים מכל סוג שהוא.

לגבי הנושא של הקהילה הלהט"בית, התייחסתי מאד לנוער. אנחנו בעיריית ראשון לציון, אני באופן אישי, כמט 14 שנים בתפקיד שלי ונתקלתי אולי בשלושה מקרים או שני מקרים שבאו אלי לבקש עזרה. אנשים מאד מתביישים, לא נחשפים, יש קושי עם זה ואני חושב שמה שעלה פה, בכלל, גם לצעירים וגם בכלל לכל הקהילה זה מענה מאד ייחודי לתת להם. אנשים שבאמת מכירים את הקהילה ושיוכלו לבוא אליהם בביטחון ולדבר איתם. אנחנו צריכים לתת להם את ההרגשה של החיבוק, של אהבה, שבאמת אכפת לנו מהם כי הם מפחדים, קשה להם להחשף ואני מבין את זה כי אני בשיחות עם שניים או שלושה מטופלים שהיו לי – אני גם לא מטפל, דרך אגב, אני לא גורם מטפל אלא גורם מפנה, אבל אותם שניים שלושה שדיברו איתי וסיפרו לי את סיפור החיים שלהם, היה להם קשה מאד לבוא ולהחשף.

אז אני חושב שאנחנו צריכים באמת לחשוב עליהם באופן אחר, איך לתת להם מענים. עכשיו כשהיינו פה בוועדה ואני שמח מאד, יושבת ליידי מנהלת אגף הרווחה בעיריית ראשון, פה היום היא השיגה חצי משרה לטיפול בקהילתה הלהט"בית, באופן כללי, לאו דווקא בשימוש בסמים. עובדת סוציאלית שתטפל באופן אישי ואני חושב שעובדת סוציאלית צריכה להיות גם כשירה ומוכשרת, שעברה הכשרה לגבי סוג האוכלוסייה הזאת כי זו אוכלוסייה באמת שקשה, היא גם לא מאפשרת לחדור אליה וצריך להגיד את זה. ואני לא רוצה חס וחלילה שישמע פה כאילו איזה משהו, הרבה פעמים כשאתה בא ואתה רוצה, אתה כאילו – יש איזה שהוא מחסום. יוצרים לנו מחסום כדי להיכנס פנימה ואנחנו באים ממקום טוב, ממקום באמת שרוצה לעזור.

אנחנו שמחים על התקן, חושבים שזה מאד חשוב ומה שעולה מהדברים שלך בהחלט זה שאתם, ככל שתשתפו פעולה עם הארגונים עם האגודה, עם איגי, עם חוש"ן, עם ההסתדרות של הרפואה הלהט"בית בהסתדרות הרפואית, אז אתם תגלו שיש דלת פתוחה והכל עובד כמו שצריך.

אנחנו נשמח לעזור.

שניה, חברת הכנסת מיכל רוזין.

יש פה מי שכבר רואה אותי בהופעות חוזרות אז אני אנסה לחדש. קרקס נודד פה, מ-9:00 בבוקר, ועדה אחרי ועדה עם נושאים מאד חשובים, שחלקם – וזה אחד מהם – מעיד על בגרות גם של הקהילה, לא רק פונים החוצה ומסתכלים כלפי הרשויות אלא גם פנימה לתוך הקהילה, לתוך בעיות שיש לקהילה, אני באה עכשיו מזנות אפורה ועכשיו הנושא של סמים ואלכוהול והתמכרויות ואין ספק שזה נושא שכן יש לו ייחודיות, אמרת – אני לא עושה הבחנה – אני חושבת שכשלא עושים הבחנה אז עושים השטחה, כשעושים השטחה עושים השתקה. כשאתה אומר – אני לא רואה הבדלים, כולם אותו דבר, יש בזה לכאורה משהו שאומר – אני מקבל את כולם אותו דבר, אבל אז אני לא רואה איפה הבעיות ומי ייחודי ואני צריך לתת לו יחס אחר.

חזי, צר לי לומר לך בדיון בוועדת שקיפות, על רשויות מקומיות ומה הן עושות לטובת הקהילה, ראשון לציון סרבו להגיע. למה אני אומרת את זה? אני אומרת לך, אני הייתי בדיון והם סרבו להגיע.

למי פניתם?

עזוב, אחר כך נברר. זו ועדת שקיפות והודיעה עיריית ראשון לציון - - -

למי פניתם?

חזי, כנס להקשבה.

עיריית ראשון לציון הודיעו שהם לא מגיעים לוועדת שקיפות, חבל שלא באתם ואמרתם שהנה יש עוד תקן נוסף, זה היה עוזר מאד בדיון. למה אני אומרת את זה? כי אחד הדברים ששמענו מהקהילה בראשון וזה רק דוגמה, אני לא בהתקפה אישית, אני נותנת את זה כדוגמה. אתם רוצים שיבואו אליכם, אתם רוצים שיתלוננו, אתם רוצים שיפנו אליכם לעזרה? הצעד הראשון הוא הריצ'ינג אאוט, הוא להכיר בקהילה, הוא לתת משאבים לקהילה, יש לכם בית פתוח פה, העירייה הזאת מכירה בכם, נותנת לכם משאבים, מעודדת את מנהלי בתי הספר והמנהלות להביא את חוש"ן, מעודדת את ארגון איגי לפעול פה, מעודדת לתת בית לקהילה ועוד ועוד ועוד דוגמאות או אפילו דוכן בפסטיבל שהיה ועיריית ראשון לא הסכימה לתת. אני אומרת, בסופו של דבר, אתה רוצה שיגיעו אליך גם עם הבעיות, גם עם הקשיים, זה לא התקפה על עיריית ראשון ובמקרה לקחתי אותך כדוגמה, כי אתה פה, יש הרבה עיריות שלא פועלות כך. לקחתי אותך כדוגמה כי חבל, הייתי אומרת את זה שהנה, יש תקן לעוד חצי עובדת סוציאלית ואולי זו התחלת הדרך.

כשעיריה עושה את הריצ'ינג אאוט, כשהיא מכירה בקהילה, כשהיא נותנת משאבים בסופו של דבר הקהילה תראה בה כתובת. כתובת לפנות בכל הבעיות, אים ספק שהנושא של סמים ואלכוהול, גם בקרב הקהילה, הוא נושא שצריך לדבר עליו. אובדנות באמצעות שתיה ואלכוהול, הטרדות או פגיעות מיניות בחסות סמים ואלכוהול, הדברים האלה היו מושתקים הרבה מאד זמן, גם פנימה בתוך הקהילה וגם החוצה, ראוי לדבר על זה, נכון לדבר על זה, לא נפתח דיון על סם אונס כי אנחנו יודעים שגם זה דבר - - -

הזכרנו את זה.

שקיים והוא צריך לקבל טיפול הרבה יותר כוללני, כי בכלל הוא רק בתחילת הדרך אבל הנושא הזה הוא באמת – יש פה הרבה עבודה של לעשות לטובת הקהילה על מנת שהקהילה תרגיש בטוחה לפתוח גם את הקשיים והאת הבעיות ולבקש עזרה. תודה.

תודה רבה מיכל.

באנו להעלות לגורמים שמתעסקים, אני הזכרתי קודם את העניין של הארם-רידקשן, כי אנחנו דיברנו על האנשים שמתו בשנים האחרונות, הסיבות זה ערבובים של כל מיני סמים. לפני שנה עשינו בכנס בריאות שלנו הרצאה על ערבובים, זאת אומרת ללמד אנשים מה לא לעשות, זן היתה ההרצאה הכי פופולרית ש-200 איש הגיעו, אז אני חושב שלקמפיינים הבאים כדאי אולי לשים דגש על, אם אתה כבר לוקח איך תעשה את זה נכון.

תודה רבה. טוב, תראו, קודם כל באמת תודה לכל היוזמים של היום הזה, באמת הימים האלה מאירים אצלנו בוועדה המון זויות ואני חושבת שזה מאד חשוב ומבורך. אני רוצה לסכם בשני דברים ממש קונקרטיים ואפילו לתת לכם, לכל הגורמים כאן, גם משרדי ממשלה וגם הגורמים האזרחיים משימות. המשימה הראשונה היא בתחום הקמפיין וההסברה, אנחנו ראינו בברכה את הקמפיין הנקודתי שהיה, שמענו אפילו כאן מהתגובות הספורדיות שהיו, שהוא כן היה אפקטיבי וראו אותו והא דיבר בשפה הנכונה והיה חשוב. אנחנו נשמח לשמוע מכם את התוצאות היותר כמותיות שלו, מבחינת ההערכה של האפקטיביות של איך הוא עבד ואנחנו נבקש מכם כאגודה ומהרשות למלחמה בסמים, להתכונן בקמפיין נוסף לקראת חודש יוני, לקראת חודש הוועדה הקרוב - - -

זה צריך לבוא עם צ'ק אבל, תמר.

בסדר, הצ'ק אצלכם. יש אצלכם כסף שתמיד אפשר לגרד למטרות הנכונות וזאת אחת מהן. אני באמת חושבת, זה קמפיין אינטרנט ולא מדובר כאן על סכומים גבוהים ואפקטיביות היא מאד חשובה, אז אנחנו כן נבקש ממנהלת הוועדה בסיכום שנאמר, אני חושבת עוד חודשיים מהיום, משהו כזה, באפריל.

אנחנו נבקש עדכון גם מכם לגבי אפקטיביות הקמפיין וגם הערכות לקמפיין נוסף ליוני, אני חושבת שזה לוח זמנים ריאלי. נבקש עדכון על זה ונראה אם זה יהיה במסגרת ועדה או שנוכל להסתפק בהתכתבויות בינינו, אבל אנחנו נשים את אבן הדרך הזאת של חודש אפריל כדי לראות שאנחנו ערוכים לזה בזמן והכל קורה ואין איזה שהן בעיות, לרבות ובזה אני סומכת עליהם כגורמים מקצועיים, יש לכם בטח אנשי קריאייטיב ותוכן וכו', מה התוכן הראוי לקמפיין הזה. האם הוא הימנעות, האם הוא הארם רידקשן, האם הוא לעשות באחריות, האם הוא אל תעלם" – לא יודעת, זה עולם התוכן שלכם.

זה דבר אחד, הדבר השני שאני רוצה לבקש מאגודה לרפואת להט"ב?

אנחנו חייבים שם.

חברה לבריאות להט"ב.

חברה לבריאות להט"ב בהסתדרות הרפואית או רפואת להט"ב, אם יש צורך ביחד עם הארגונים האחרים, אני לא יודעת איך אתם עובדים כאגודה או משה כזה, אבל אתם הגורים המקצועי אז מבחינתי אתם החשובים כאן, ביחד עם הנציגים של משרד הרווחה והבריאות שקיימים כאן, לתכנן ביחד. שירות ההתמכרויות במשרד הרווחה, שירות ההתמכרויות במשרד הבריאות ואתם איזה שהוא יום עיון או הסברה בנושאי בריאות להט"ב בהקשר של התמכרות ושימוש בסמים.

יש, רק שיצטרפו.

בכנס שלכם אתם הולכים - - -

בקרוב, ב-18.5 אנחנו הולכים לתת סשן ארוך שיתעסק בסמים בקהילה, עם אורחים מחו"ל שמומחים בטיפול בנושא הזה.

אז יפה, אז אם כך הוועדה מבקשת ממשרדי הרווחה והבריאות להתרשת על הכנס ועל המושב הזה, אולי שווה שתשבו לפני זה ותתכננו אולי כדאי לתת ביטוי לרווחה ולבריאות לשמוע מהם מה הם עושים ובעיקר שהם ישמעו. תחשבו ביחד מי מהשירות שלכם צריכים לבוא ולשמוע לדעתם, מי כדאי שיהיה ונשמח אם אחרי שהדבר הזה קורה תדווחו לנו חזרה שזה קרה.

נשמח שתבואי לכנס.

כן, בדיוק.

אני אשמח לבוא לכנס, אני אשמח, תשלחו לי הזמנה. אני אשמח לבוא ויותר מזה, שזו באמת תהיה גם התחלה של שותפות בין כל הגורמים כשאתם בעצם הגורם המקצועי המתחלל שיכול להגיד מה צריך ולהוריד את התורה הזו בסוף לשטח, כי בסוף זה יצטרך להגיע לעובדות סוציאליות, לפסיכיאטרים, לרופאים ושהם בסוף יהיו הנשאים של הבשורה הזו. אז אני רוצה להודות לכולן ולכולם על ההשתתפות, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:02.