הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 37

מישיבת הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי

יום רביעי, י"ט בשבט התשע"ז (15 בפברואר 2017), שעה 9:30

שוויון תעסוקתי לגיל השלישי במעמד סוציו אקונומי נמוך

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

דליה רוזניק - מפקחת ארצית חוק סיעוד, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

יפית בר - ראש תחום תעסוקה ודיור, המשרד לשוויון חברתי

מזל דהרי - מנהלת תחום זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

כנרת כהן - משנה לראש עיריית הוד השרון

הדס אפרתי - מנהלת מדור קשישים, עיריית הוד השרון

לינדה מוסק - מנכ"לית קליק - קהילה למען יזמות עבור קשישים

יניר פרבר - חבר הנהלה, קליק - קהילה למען יזמות עבור קשישים

מזל סבג - מנהלת מרכז התעסוקה, עמותת קליק-קהילה למען יזמות לקשישים

רומיה שלמה - אורזת במרכז תעסוקה, קליק - קהילה למען יזמות עבור קשישים

יהודית גליק - מנהלת תכניות, ג'וינט ישראל

עודד לוינטון - מנכ"ל תל"מ - תעסוקה למבוגרים

עמי דניאלי - יו"ר תל"מ - תעסוקה למבוגרים

אורי אלדר - הפורום למאבק בעוני

אריאלה אהרן

ר.ל., חבר תרגומים

שוויון תעסוקתי לגיל השלישי במעמד סוציו אקונומי נמוך

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא שלפנינו היום הוא שוויון תעסוקתי לגיל השלישי במעמד סוציואקונומי נמוך. תראו, אנחנו בתחום הזה רוצים לעסוק מהסיבה שאנחנו מבינים שיש בעיה קשה, במיוחד באזור הפריפריה, במקומות שהם במצב סוציואקונומי נמוך, לאנשים בגיל השלישי שאינם מצליחים להשתלב חזרה בשוק העבודה. אלה בדרך כלל אנשים שעבדו קודם, שהפסיקו לעבוד מסיבות כאלו ואחרות ואינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה. היום אנחנו רוצים לדון בנושא הזה, לשמוע את היקף הבעיה וגם לחשוב על כל מיני רעיונות ואלטרנטיבות, שאולי יכולים לסייע לפתרון הבעיה. למשל העדפה מתקנת במשרדים ממשלתיים להעסקה של אנשים בגיל השלישי. זו יכולה להיות התחלה טובה לפתרון אמיתי של הבעיה.

אין בכלל ספק שהצעירים שלנו במדינת ישראל הם אנשים מאוד מאוד מוכשרים, מאוד מאוד רציניים ומוצלחים, וטוב שכך, והם יכולים למצוא מקומות עבודה עם הרבה רצון. כשאתה בגיל השלישי זה קצת יותר קשה, יש הרבה בעיות לא אובייקטיביות שקורות עם הגיל. מעבר לכך, אנחנו צריכים תמיד לזכור שאנשים בגיל השלישי הם אנשים שהם מאוד מאוד מנוסים, עם הרבה ניסיון חיים, עם הבנה של הדברים בצורה קצת יותר טובה, כי הם הרוויחו הרבה שנים של ניסיון ולכן גם להם יש יתרונות שאנחנו צריכים לנצל.

ראשונת הדוברים, עמותת קליק, ד"ר לינדה מוסק, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני אעמוד כי אני לא רואה את כולם. אני קודם כל רוצה להציג את השותפים לצוות שלנו, נכנסה עכשיו עורכת הדין - - -

אני מבקש, ברשות החברים, כל אחד שידבר ידבר ממש בקצרה, כי יש לנו כמה דוברים שאנחנו רוצים לאפשר להם ואנחנו רוצים להספיק לסיים את הדיון בזמן. בבקשה.

כנרת כהן, שהיא משנה לראש עיריית הוד השרון, הדס אפרתי, שהיא מנהלת המדור לאוכלוסייה המבוגרת בעיריית הוד השרון, יניר פרבר שהוא חבר הנהלה, מזל סבג, מנהלת מרכז התעסוקה שלנו ורומיה שלומה שהיא עובדת במרכז התעסוקה.

אנחנו בקליניקה, החזון שלנו זה לשפר את איכות החיים של האזרח הוותיק ואנחנו עושים את זה בעיקר על ידי יישום מודלים חדשניים בתחום של יזמות קהילתית. בשנים האחרונות אנחנו התחלנו להתמקד בעיקר בשני תחומים עיקריים, האחד זה בתעסוקה בגיל השלישי והשני זה בתחום של פיתוח של פתרונות טכנולוגיים לקשישים, בעיקר מרותקי בית. אתם רואים כאן כמה תמונות של קשישים שהם מרותקי בית, הם לא יכולים לצאת אז אנחנו משדרים פעילות באמצעות שיחות ועידה לקשישים על מנת לקשר אותם לקהילה. אנחנו מעבירים אליהם את החוויה הביתה כי הם לא יכולים לצאת.

בתחום של תעסוקה אנחנו לפני כמה שנים התחלנו להעסיק קשישים באמצעות מרכז קהילתי. יש לנו מרכז קהילתי עם מגוון רחב של חוגים לבני הגיל השלישי. מה שיוצא דופן פה הוא שרוב מנחי החוגים הם בעצמם אזרחים ותיקים. בנוסף יש לנו תיאטרון קהילתי לקשישים במעמד סוציואקונומי נמוך. הם הגיעו בשנות ה-50 לארץ, הם מטיילים ברחבי הארץ ומופיעים וכמובן שנשמח מאוד שיום אחד תזמין אותנו גם לכנסת להופיע.

לפני כ-15 שנים, אנחנו כעמותה, קפצנו למים, נכנסנו לעולם העסקי ופתחנו מפעל תעסוקתי שבו אנחנו מייצרים ערכות יצירה ומתנות. המודל הזה הפך להיות מקור ידע עולמי, יש לנו ביקורים, כמו שרואים בתמונה, מניגריה, מסין, מאוסטרליה, מאמריקה, מאנגליה והם באו לראות אותנו בעמותת קליק. יש לנו תשעה מרכזים שאנחנו מפעילים בהוד השרון, מתוכם יש לנו שלושה מרכזי תעסוקה, 120 מתנדבים, 93 עובדים ובמרכז אחד אנחנו מעסיקים היום 63 גמלאים ממעמד סוציואקונומי נמוך ורומיה פה היא אחת מהם.

במרכז אנחנו מעסיקים אותם בעיקר במגוון רחב של תעסוקה. זה בעיצוב, בקרמיקה, גזירה, תפירה, אריזה. בצד שמאל בתמונה למטה יש לנו אישה בת 62, שהיא מקבלת תלוש שכר מאיתנו, היא אחת המוכרות שלנו בדוכני המכירה. זה אומר שאפשר לעבוד בכל גיל. מה שייחודי הוא שקודם כל אלה אנשים שרוצים לעבוד, אלה אנשים שמסוגלים לעבוד והמטרה שלנו היא לשפר את מצבם הכלכלי על מנת לתת להם תוספת לקצבה, שלרובם זה המקור היחידי מבחינה כלכלית.

אנחנו מפעילים את מרכז התעסוקה בתוך מבנה עירוני, אנחנו מקבלים תמיכה מהעירייה בארנונה, בשכר דירה ובכל ההוצאות מסביב. אנחנו נתמכים על ידי הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי, קרן דליה ואלי הורביץ, שבעצם הם אפשרו לנו לתת תעסוקה לקשישים במעמד סוציואקונומי נמוך שנמצאים במועדוני קשישים שאנחנו מפעילים בעמותה.

הגיל הממוצע של האנשים שעובדים אצלנו הוא גיל 75 עד 80. רומיה היא בת 78, בין הצעירות שלנו במפעל כי, כמו שאמרתי, יש לנו גם בגיל 92. הם בעיקר נשים. אנחנו יודעים שנשים שורדות. 86% הם נשים, 14% הם גברים. הם חיים מקצבת ביטוח לאומי, 87%, וליתר יש פנסיה מאוד מאוד נמוכה.

המוצרים שאנחנו מייצרים ומוכרים חייבים להיות ברמה של השוק החופשי אז יש לנו מגוון רחב של מתנות שונות, דברי תינוקות, ערכות יצירה, דברים בתחום המחזור, אנחנו אורזים דברים עם נייר עיתון, הלקוחות שלנו זה הציבור הרחב - - -

אוקיי, גבירתי, נא להתקדם לסיום.

דבר מאוד חשוב, אנשים שאלו אותי, אם היינו נותנים 400 ₪ לחודש לקשיש, למה לא לתת להם מענק? למה צריך להוציא אותם מן הבית, אישה מבוגרת כזו ושהיא תעבוד? אנחנו בדקנו את זה ורצינו לראות מה יותר חשוב להם. מה שאנחנו ראינו היה שההרגשה שהם פרודוקטיביים, שהם מרגישים שייכים למעגל התעסוקה, שהם מוסיפים למשכורת הנמוכה שיש להם באמצעות קצבה, זה בעצם שווה הכול. לגבי ה-critical success sector שלנו, אני שמחה להעביר ליניר, חבר ההנהלה, שימשיך את הדברים.

בשמחה. אני רוצה לומר שברור שהמטרה והתכלית של הדיון פה זה לא להביא קצבאות ועזרה כלכלית מהמדינה לאנשים הללו, אלא דווקא תעסוקה שיוכלו לכלכל את עצמם בזכות עצמם ולא באמצעות הטבות מהמדינה. כל אחד כמובן יש לו את הזכויות שלו שהוא זוכה להן עם השנים מכוח החוק, אבל לי היה הרבה יותר טוב שאנשים יוכלו לצאת לעבודה. לקום בבוקר, להתלבש, לצאת לעבודה ולחזור הביתה עם המשכורת שהם הרוויחו בזיעת אפם, אין דבר חשוב מזה. כן, אדוני, בבקשה.

אני אתחבר בדיוק למה שאמרתָּ. מה שראינו ומה שמדדנו, אנחנו מודדים את עצמנו כל הזמן, שהעניין הכלכלי זה עניין חשוב, אבל גם העניין של הכבוד העצמי ועצם זה שקשיש מפרנס את עצמו, עצם זה שהוא בחברה ועם אנשים, לא פחות חשוב מהשכר שהוא מקבל מאיתנו כעמותה.

מהם המפתחות להצלחה שלנו? קודם כל אנחנו עמותה למען הגיל השלישי, אנחנו מתנהלים וחושבים כמו עסק. כלומר כל פעילות, ויש לנו מגוון רב של פעילויות, אנחנו בודקים אותה מבחינה עסקית, מרכז רווח, בודקים שהיא יכולה לשאת את עצמה ואם היא לא יכולה לשאת את עצמה, הן מהמכירות של עצמה והן מתמיכות כאלו ואחרות – אנחנו לא נתחיל אותה בכלל.

עמותת קליק עסוקה ביזמות מתמדת. כלומר כל עמותה וכל בן אדם עושה את הדברים שנוח לו, בטח בגילאים האלה, ומשתדל לעסוק במה שהוא עוסק ולא לחשוב קדימה. אנחנו כל הזמן מנסים לראות אם יש יוזמות נוספות, יוזמות טכנולוגיות או רעיונות. אנחנו עכשיו מתחילים לעשות קבוצות תמיכה למטפלים של קשישים, אנחנו עושים הרבה פעילויות, גם פעילויות עם מרותקי בית. הפעילויות האלו יש להן חשיבות מבחינת הקשישים וגם קיימות עסקית. אנחנו כל הזמן מנסים לראות אם אנחנו יכולים להתקדם ולעשות את הדברים וזו אחת הסיבות שבחלק מהמקרים בטעות אנחנו מוצאים את עצמנו שבאות אלינו משלחות. שגרירת סלובניה בישראל באה, ישבה ארבע שעות ללמוד מה אנחנו עושים רק כדי לראות אם אפשר ליישם את זה אצלם.

יש לנו דוגמה טובה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מיישמים אותה בכל רחבי הארץ ולא רק בהוד השרון.

כן, אנחנו לא בדיוק מייצגים פריפריה, אבל אין ספק שמה שאנחנו עושים יכול - - -

יש פערים גם בפריפריה חברתית, זה לא רק פריפריה גיאוגרפית. יש שכונות מסוימות שמאופיינות - - -

כמעט בכל עיר יש סוג של פריפריה חברתית שאפשר ליישם את זה.-

נכון, בכל עיר.

אנחנו באופן עקרוני נשמח לעזור ולסייע וליישם. אנחנו הגדרנו את עצמנו בתור עמותה עירונית ונשמח לעזור ולסייע בכל מקום אחר.

התחלת לדבר קודם על תמיכת המדינה, התמיכה צריכה להיות, שוב, בדרך כלל בהתנעת הפעילות הזו. הפעילות בתחילת דרכה, שום פעילות לא יכולה לשאת את עצמה. כשיש חברה עסקית אז יש לה משקיעים ויש לה יזמים שנושאים את החברה על גביהם בהתחלה, בפעילות מהסוג הזה צריך תמיכה ממסדית. פה העירייה תומכת בנו ויש לנו גם יכולת גיוס משאבים מקרנות כאלו ואחרות.

אפשר לבחון את העניין הזה וזה יהיה חלק ממסקנות הוועדה, לקריאה תקציבית לעידוד תעסוקה לאנשים בגיל השלישי. תודה, אדוני. יהודית גליק, מנהלת תכניות בכירה מאש"ל, ג'וינט.

מאחר שיושבת פה שותפה שלי מהממשלה לתכניות - - -

מי גבירתי?

יפית בר מהמשרד לשוויון חברתי.

שתיכן תחלקו את זמן הדיבור.

אני אתחיל כי העבודה נגזרת, אתה אמרת שצריכה להיות פה איזושהי תכנית לעידוד תעסוקת מבוגרים אז אנחנו כבר שם וקרוב לשלוש שנים אנחנו מפעילים לא מעט תכניות בנושא תעסוקת מבוגרים - - -

מהו התקציב?

אנחנו מדברים על כ-6 מיליון שקלים שנחלקים בין אש"ל ומשרד הכלכלה - - -

אוקיי, אז אנחנו נקרא להגדיל את התקציב הזה.

בשמחה.

אם הוא קיים, אם הסעיף קיים - - -

קודם כל - - -

רגע, זה רק לתעסוקת קשישים?

כן, אזרחים ותיקים. 6 מיליון שקל.

זה לא הרבה, צריך יותר.

זה מתפרס על פני מספר שנים, אז זה בכלל - - - יש את החלטת הממשלה 834 לשילוב מבוגרים בתעסוקה, שזו החלטה שהמשרד קידם בעקבות עבודת ועדה בין משרדית שדנה בהזדקנות האוכלוסייה, שאין מה לעשות, נושא התעסוקה גם עולה שם. אתה העלית את הנושא של - - -

אגב, העמותה הזו, למה למשל אתם לא מדברים ופונים - - -

אנחנו לא עמותה.

לא, העמותה הזו שהציגו אותה.

אז אני אספר מה אנחנו עושים. אנחנו מכירים אותם. אנחנו עושים ברמה הארצית בעבודה הרבה יותר רחבה ומשמעותית, אני אשתף. אתה העלית את נושא התעסוקה בשירות הציבורי, בתוך החלטת הממשלה הוקצו 60 תקנים כתכנית ניסיונית להעסקת אזרחים ותיקים בתוך השירות הציבורי. מי שיודע, לפי חוק הנציבות אפשר לעבוד עד גיל 67 ובחצי השנה הקרובה אפשר לגייס אזרחים מעל גיל פרישה לתוך השרות הציבורי, מה שהיום לא קיים, כי אנחנו רואים את עצמנו - - -

60 תקנים בכל רחבי הארץ?

זו תכנית פיילוט ואנחנו מקווים שזה ימשוך הלאה. אלו הקצאות ותקציבים, זה מה שהוקצה. יחד עם זאת אנחנו מפעילים - - -

60 הם בערך רק הבעיה של הוד השרון, נגיד, לא? נשארו לנו רק עוד 250 ומשהו רשויות.

אנחנו מדברים בתוך משרדי הממשלה.

צריך 1,000 תקנים בתור התחלה ואחר כך לנסות אולי להגדיל ל-2,000, 3,000, אבל לפחות 1,000 תקנים.

אנחנו כמובן בעד. אנחנו נלחמנו והתחלנו עם הרבה - - -

אני אגיד לך משהו, יש לכם שרה שאני מכיר אותה היטב, היא מהמפלגה שלי וכשהיא רוצה משהו היא יודעת להשיג אותו. אז זה שאתם בעד זה בסדר, אבל צריך להשיג את זה, צריך להיאבק עבור זה. אני גם בעד, את יודעת כמה דברים אני בעד? צריך להשיג.

אז תעזור לנו בזה.

בשביל זה אנחנו פה.

דברים נוספים. יש תכנית "דרוש ניסיון" שאש"ל שותפים לה וגם עמותת "והדרת", שזה אתר אינטרנט לחיפוש עבודה. מי שמכיר את שוק העבודה יודע שהיום חיפוש עבודה נעשה ברובו באינטרנט, וזה אתר שמיועד אך ורק לאזרחים ותיקים. מעסיקים שנכנסים לאתר יודעים שהמשרות שהם מציעים זה לאזרחים ותיקים. פה אנחנו יודעים שהסיכוי שלהם למצוא עבודה הוא הרבה יותר גבוה. אנחנו יודעים שהיום בכל אתר אינטרנט של חיפוש עבודה, אזרח ותיק שייכנס ויחפש עבודה, הסיכוי שיחזרו אליו הוא אפסי ומבחינתנו זה עוד שוויון הזדמנויות, נקרא לזה, לאזרחים ותיקים לחיפוש עבודה.

אמרת שאתה רוצה שלא ניתן להם כל מיני קצבאות והטבות, אלא ממש - - - באותה מידה הרבה פעמים שואלים אותי למה אתם לא נותנים תמריצים למעסיקים. אז עוד דבר שאני לא יודעת אם אתם שומעים עליו, אנחנו עובדים על שינוי מודעות ושבירת סטריאוטיפים להעסקת אזרחים ותיקים. בשבועיים האחרונים, אם שמעתם, רץ קמפיין שלנו שאומר למעסיקים להעסיק אזרחים ותיקים בגלל הניסיון והידע והיכולת שלהם לתרום למקום העבודה ולא בגלל שצריך לתמרץ או לתפוס אותם כמסכנים ולהעסיק אותם. ממש לא. הם כמוני וכמוכם, יכולים לתרום לשוק העבודה ואף יותר בחלקם. אז גם עבודה מול מעסיקים היא עבודה מאוד מאוד משמעותית, שפה אנחנו עושים עבודה בצורה של שבירת סטריאוטיפים והעלאת המודעות להעסקת אזרחים ותיקים.

אני יכולה להגיד שבקמפיין הראשון שיצא, בו קראנו למעסיקים להעסיק אזרחים ותיקים, שזה מושג חדש בעולם הזקנה, נקרא לזה, התקשרו אליי ישירות למשרד, כששמעו שזה המשרד לאזרחים ותיקים, "שלום, אני מעסיק, בעל חברה, אני רוצה להעסיק אזרח ותיק". זה לא היה קיים ואנחנו כן רואים את השוני בקרב המעסיקים, שהיום הם מעוניינים להעסיק אזרחים ותיקים ואנחנו רואים גם שוני באופי המשרות. אם עד לא מזמן הציעו משרות של שמירה בבחינות בגרות או שמירה בקניונים, אז מי שייכנס לאתר "דרוש ניסיון" יראה שהמגוון הוא רחב, ממשרות של שירות לקוחות עד הייטק ונושאים רחבים.

יש תכניות נוספות יחד עם אש"ל, שזה גם מרכזי תעסוקה. אנחנו לא צריכים לעבוד רק מול המעסיקים אלא גם אל מול מחפשי העבודה. אנחנו יודעים שרוב האנשים היום לא מחפשים עבודה מהסיבה שהם יודעים ששוק העבודה איפה שהוא סגור עבורם. אנחנו אמורים גם אותם לתמרץ לחזור לחפש עבודה. פה אנחנו נותנים להם כלים בצורה של סדנאות כיצד חוזרים לשוק העבודה, כתיבת קורות חיים, לאותם אנשים שלא חיפשו עבודה למעלה מ-20 שנה.

עכשיו תדבר קצת יהודית גליק.

שמי יהודית ואני אמשיך. אני רק אחדד כי כולנו מדברים על אותו הדבר, אבל אני חושבת שעוד פעם, כמו שאתה ציינת, צריך לשים על סדר היום שמדובר על אנשים שעבדו בחייהם. חלקם עבדו במשרות בכירות, חלקם עבדו בעבודות לא מקצועיות, אבל עבדו כל חייהם והם יוצאים בגיל 62, 67, גברים ונשים, הם יוצאים לפנסיה ואין להם הכנסה למרות שהם עבדו כל חייהם. לכן המטרה שלנו בפיתוח התכניות, כבר ב-2008, הייתה לזהות את זה שדור הזקנים משתנה, האנשים שיצאו משוק העבודה והמטרה היא לתת להם כלים על מנת שיחזרו שוב לשוק העבודה. אנחנו מזהים שאנשים, רובם רוצים משרות חלקיות ולא רוצים משרות מלאות ופה העבודה מול המעסיקים היא לשווק להם את הניסיון, את הכישרון, את האפשרות שהם יכולים למלא משרות שחבר'ה צעירים פחות מעוניינים בהן, אז זה win-win.

אנחנו מדברים על מתן כלים, על מפגש של אנשים שהיתרון שלהם הוא שהם רוצים לחזור כאחד האדם לשוק העבודה, בדיוק מהמקום שבו הם נפלטו יום קודם ולהבין שיש להם ערך ויש להם צורך. התחלנו, וזה עדיין פועל, בנהריה ובגליל, שם יש מרכז תעסוקה ל-60 פלוס, יש בעכו, יש בבני ברק, יש בתל אביב, פועל בכפר סבא ונכנסים לשנה שלישית בבאר שבע.

המטרה גם הייתה לראות אילו שירותים ותשתיות ממשלתיות וארציות קיימות, על מנת לא להמציא את הגלגל אלא להתחבר ולבטל את המידור. דובר פה על אי שוויון, על כך שאנשים בני 60 יוכלו להיכנס לתשתיות שהמדינה מקימה, אבל יוכלו לקבל את השרות שמתאים להם ואת ההכוונה שמתאימה להם בגילאי 60 פלוס, בנקודת הזמן שבה הם נמצאים בחיים.

בבאר שבע אנחנו נכנסים עכשיו ביחד עם הרשות המקומית ועם משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי לשנה שלישית של התכנית. זאת עיר פריפריה ולאור הנתונים אנחנו יכולים לומר שאם מדברים על הפונים, 70% מהם זה אנשים שפנו למרכז מאחר שאין להם פנסיה, וזה דבר מאוד מאוד משמעותי. אנשים מגיעים קודם כל למפגש אישי עם מישהו שמלווה אותם, הם נכנסים לתוך תכנית עבודה, מלווים אותם מן ההתחלה ועד הסוף - - -

מהם ההיקפים של האנשים שלוקחים בזה חלק?

בבאר שבע היו כ-300 איש, זה הולך פר caseload של מטפל מול בן אדם. כמובן שיש הרבה יותר מתעניינים. יש משפך שבו אנחנו בודקים כמה אנשים התעניינו, כמה אנשים התחילו תהליך, כמה אנשים סיימו ומתמידים. אנחנו מדברים גם על 80% של האנשים שהתחילו את העבודה ומתמידים בה. הרעיון הוא לא רק שאנשים ייכנסו למעגל העבודה אלא שהם יוכלו לקבל את הכלים להם ומול המעסיק להתמדה. הם נכנסים הרבה פעמים לסביבה רב-גילית מגוונת, הם נכנסים לעולם טכנולוגי חדש, איך בעצם אתם מוצאים את עצמם עם הניסיון והכישרון והיכולות להתמיד בעבודה.

כיוון מאוד חשוב נוסף זה הנושא של יזמות והעסקה עצמית, בין אם אנשים מגיעים לשם כברירת מחדל כי יותר קשה להיכנס לשוק כשכיר ובין אם הם רוצים להגשים חלומות. ניהלנו פיילוט של חמש שנים במועצות אזוריות בצפון וכעת את הפיילוט הזה אנחנו מיישמים יחד עם המשרד לשוויון, יחד עם טבת ויחד עם מעוף. למה? כי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, זאת ההתמחות שלה, אנחנו רוצים שעולם הידע הזה, עוד פעם, יתמחה ל-60 פלוס על כל המרכיבים שלו וייכנס לתוך תשתיות ארציות ממשלתיות. אנחנו מוצאים יזמים לא מעטים ואנחנו מדברים על דברים שהם לרוב הקמת עסק קטן, העסקה עצמית שלי. המגוון הוא מאוד מאוד גדול והתכניות הן להתרחב, שתהיינה תשתיות, אם אנחנו יכולים בכל הארץ וכנ"ל בנושא יזמות, להיכנס למקומות נוספים.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את כנרת כהן, משנה למנכ"ל עיריית הוד השרון, לשמוע קצת על הפעילות המעניינת.

בוקר טוב, משנה לראש העיר, לא למנכ"ל. אנחנו באנו לחבק, לתמוך ולהביע את התמיכה הגדולה שלנו בכל הנושא של ותיקי העיר. יש לנו גם גוף מיוחד שהוקם ומטפל, יש לנו מועצת ותיקים. הנושא הזה מאוד חשוב לנו. אנחנו משלבים אותם כחלק פעיל מהאוכלוסייה שלנו בעיר. הם גם מתנדבים ועושים עבודה נהדרת.

לגבי עמותת קליק, לינדה ויניר שמובילים אותה, עושים בעיר עבודה מדהימה. אני חושבת שזה יכול לשמש פיילוט ארצי וכל עיר מוזמנת לבוא ולקחת דוגמה, איך הדבר הזה הפך למעין מוסד. הוא פשוט מחזיק את עצמו וכל הזמן הם יוצרים. הם משלבים סטודנטים, הם מפתחים, הם מגיעים לאנשים שלא יכולים בכלל לצאת מהבית ומעבירים להם שם פעילות, דרך רשת תקשורת. היד עוד נטויה, כל יום יש להם רעיונות אחרים והם מתפתחים וגדלים ואנחנו תומכים בהם באמת כמה שאפשר, הן בהקצאת מבנים, הן בתמיכות ובכל שיתוף פעולה.

אני באמת חושבת שמה שהם באו להציג כאן הוא מאוד מאוד חשוב וצריך לתת לו עדיפות. צריך להושיט יד ולתת הזדמנות. אנחנו מגדילים את התקציבים עד כמה שאנחנו יכולים, אבל במקום שלכם, בבמה הארצית, לבוא ולתת הקצאות ולעזור כמה שאפשר, יש לכם פה עמותה מדהימה שאפשר לצאת איתה לדרך ולעשות איתה דברים ברמה הארצית שיכולים לקדם כל עיר ולהכניס אותה פנימה. תודה רבה.

אני מסכים. תודה. הדס אפרתי, מנהלת המדור לקשיש.

בוקר טוב. אני אמשיך את דבריה של כנרת. כראש צוות השירות לאזרח הוותיק בהוד השרון אני חוזרת שזאת זכות שיש עמותה שמקדמת נושא כל כך חשוב של תעסוקת אזרחים ותיקים. כמי שמטפלים במאות אזרחים ותיקים ממעמד סוציואקונומי נמוך או נזקקים, לצורך העניין, אני חושבת שמי שזוכה לקחת חלק בתכנית הזאת הוא פחות זקוק לשירות שלנו. אנחנו מדברים על תחושה של מחויבות ועל התחושה הזו אנחנו יודעים שאזרחים ותיקים שחוזרים למעגל העבודה נעדרים פחות ממקומות העבודה, שזה משהו שמאוד מאוד מדרבן את המעסיקים לבוא ולהושיט יד ולאפשר להם לבוא ולעבוד. זה פרויקט מאוד מאוד חשוב. היינו שמחים גם בהוד השרון שהוא יגדל ויתרחב. כרגע הוא עדיין בחיתולים. אנחנו מדברים על 63 ותיקים שעובדים בתעסוקה. אנחנו נשמח להמשיך ולשתף פעולה גם בפרויקטים האלה.

תודה רבה. אתם מקבלים דוגמה לרשות שהיא יחסית במצב סוציואקונומי גבוה, שמפעילה את התכנית הזו. תדמיינו לכם שהתכנית הזו הייתה מופעלת בעיר שהמצב הסוציואקונומי שלה נמוך. ההיענות וההיקף של כמות הדורשים היו הרבה יותר גבוה, לכן הדבר שאנחנו מנסים להביא בסופו של דיון זה למצב בו כל הרשויות המקומיות יקבלו איזשהו כיוון עבודה כזה ובפרט רשויות מקומית במצב סוציואקונומי נמוך מהפריפריה, ששם הבעיה אמורה להיות כפולה ומכופלת ממה שיש היום בהוד השרון.

אם אפשר להוסיף לזה, אני חושבת שאנחנו גם כעמותה, אחת המיומנויות שלנו זה בתחום של גיוס משאבים. הצלחנו לקבל הרבה כסף גם מקרנות פילנתרופיה. זה אחד היתרונות הוא שיש עמותה שמפעילה את זה - - -

צריך לייצר מנגנון מצ'ינג.

בדיוק.

בדיוק, בדיוק.

זה יהיה הדבר הטוב ביותר. אתם תביאו את הפילנתרופים, המדינה תוסיף את חלקה. גבירתי מזל דהרי, נכון? בבקשה.

אני רוצה להעלות שתי נקודות לגבי תעסוקת קשישים. כשקשישים יוצאים לשוק העבודה והם עדיין בגיל מותנה ולא בגיל זכאות, גיל מותנה הווה אומר, נשים בגיל 62 וגברים בגיל 67 עד 70, כי מגיל 70 לגברים אין מבחן הכנסות, אז זה יכול לפגוע להם בזכאות שלהם לקצבת זקנה. אז צריך לתת את הדעת על כך, שמצד אחד אנחנו מאפשרים לצאת לשוק העבודה ומאידך, זה יכול לפגוע להם - - -

אבל עד סכום מסוים הם רשאים להרוויח, עד 3,000 ומשהו שקל?

ליחיד זה 5,000 ברוטו שחייב בתשלום דמי ביטוח, ו-5,514 - - -

בנוסף לקצבה?

בנוסף לקצבה.

את חושבת שיש בעיה עם זה?

לא, אני אומרת, אם השכר שלהם יגדל, אני רק מציינת את העובדה שצריך לקחת את זה לתשומת הלב.

אני מוכן לחתום עכשיו שכולם ירוויחו 5,500. נגיע לשם ואז אנחנו נשנה את החוק, נגדיל ל-6,000, ל-6,500 ול-7,000, אבל בואו נגיע ל-5,500.

אבל אני רוצה להגיד שגם ה-5,000, אנשים רואים את זה כתמריץ שלילי ליציאה לעבודה, מהסיבה שאנשים יוצאים ועובדים בעבודות, אנשים שרואים צורך קיומי בלהמשיך לעבוד, הם משתכרים קצת מעל 5,000 שקלים, אבל בסוף שנה, כשהם מקבלים תוספות קטנות של דמי הבראה והם עוברים את התקרה של קצבת ביטוח לאומי ביטוח הלאומי כמובן כמו סוג של קונס אותם, לוקח להם חלק מקצבת הזקנה שהתקבלה והם רואים בזה תמריץ שלילי ליציאה לעבודה. גם על זה צריך לתת את הדעת. זה נושא שהעלינו גם מול הביטוח לאומי, אבל עדיין לא ניתן איזשהו מענה.

אני רוצה להוסיף עוד נקודה גם למקבלי השלמת הכנסה. אם אנחנו מדברים על אוכלוסייה שנמצאת בפריפריה ובמקומות שהמעמד הסוציואקונומי הוא נמוך אז רוב המקרים מקבלים השלמת הכנסה וזה גם יכול לפגוע בזכאות שלהם להשלמת הכנסה. המדד לקבלת קצבת השלמת הכנסה מלאה הוא 2,000 שקלים, אז צריך לתת גם על זה את הדעת כשמעודדים לבוא, כדי שהזכויות שלהם לא תיפגענה, כי מי שמקבל השלמת הכנסה יש לו הטבות נלוות שהן משמעותיות מבחינתם.

תודה. דליה רוזניק, בבקשה.

אני רוצה להגיד שני דברים. דבר ראשון, למשרד יש היום תכנית חדשה שיזם השר, שנקראת תכנית "יחד", כשלתכנית הזו יש שתי מטרות. מטרה אחת זה אנשים בני 86 פלוס שהם בודדים, לבקר אותם בבתים מספר פעמים בשבוע.

נכון, תכנית מבורכת.

אותם אנשים שיבקרו אותם בבתים הם אוכלוסייה של אנשים גם בגיל זקנה, שמקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה ויכולים להשתכר עד 2,000 שקל. זה בעצם בא לענות על שני צרכים, גם העסקה של אנשים מבוגרים וגם על ביקור של אנשים בודדים בבתים שלהם.

דבר שני, המשרד מפעיל מזה שנים רבות 26 מועדוני תעסוקה בארץ לאנשים ברמות הכנסה נמוכות. נכון שזה מיועד יותר לאנשים באזורים פריפריאליים ולאנשים שההכנסות שלהם לא גבוהות, אבל זה כן בא לפתור בעיה גם של תעסוקה והכנסה וגם את כל הסוגיה של יציאה מחוץ לבית ומתן איזושהי התייחסות לאנשים האלה בהיבט התעסוקתי.

תודה רבה. הגיעו לכאן נציגים שעכשיו הצטרפו לדיון ויש פה גם את רומיה שלומה, שהיא עובדת באמצעות המרכז. אני רוצה לשמוע קצת למה זה חשוב.

זה חשוב מאוד. אנחנו יוצאות פעם אחת בשבוע. גם חברתית וגם כספית, זה 400 שקל וזה ממש עוזר. זו תוספת לקצבה שיש לנו.

אז את אומרת שאת מרוויחה פעמייםף פעם אחת זה עוזר לך כלכלית ופעם שניה זה עוזר לך לנפש, לצאת.

לנפש, בטח. משמעות, נפגשים, מדברים, עושים עבודות נהדרות שאנחנו משווקים את זה לגנים ולכל מיני מקומות.

בת כמה גבירתי, אם אפשר לשאול?

בת כמה אני?

אם מותר לשאול, את לא חייבת לענות.

אני בת 78.

עד 120. תודה גבירתי. כן, חברים. בבקשה.

שמי עמי, יושב ראש עמותת תל"מ, תעסוקה למבוגרים. מאז 1973 אנחנו מתעסקים בנושא של תעסוקה למבוגרים בעיקר למעוטי יכולת. המיזם העיקרי עד עכשיו היה השתתפות בהפעלת מועדוני תעסוקה לאזרחים ותיקים, כאשר המגבלה היא שהם מקבלים אך ורק איזושהי גמלה מהביטוח הלאומי, הווה אומר מלחמה בעוני. יש לנו כרגע כ-12, 13 מרכזים כאלה, שבהם מועסקים 150 אזרחים ותיקים, חלקם הגדול 20, 25 שנים מועסקים.

כל הנושא הזה כולו נוסד בשעתו כאשר ראו בעניין הזה עבודת קבלנות. עבודת קבלנות הייתה מחוץ למסגרת יחסי עבודה. כרגע, איך אמר הנשיא האמריקאי? הממזרים שינו את הכללים ונושא הקבלנות נכנס לעניין של עבודה ולמעשה הפעילות מתנהלת מתחת לסף כללי העבודה, הווה אומר מתייחסים אליהם כאל שכירים. את הנושא הזה צריך באיזושהי צורה להסדיר, כדי להכניס את זה לתוך מסגרת ליגלית. זה דבר אחד.

דבר שני, יש שם כמה כללים שהם כללי איוב. למשל מי שמועסק במרכז כזה יכול לקבל הכנסה עד סכום מסוים, במידה שהוא עד גיל 70. במידה שהוא עובר את הסכום הזה מורידים לו על כל שקל מורידים לו 60%.

כרגע דיברנו על זה.

דבר נוסף שאנחנו עוסקים בו מזה עשר שנים זה נושא של מרכזי השמה. בו בזמן שבמרכזי תעסוקה, העבודה באה אל האנשים, במרכזי השמה האנשים נשלחים לעבודה. זאת אומרת, יש תיווך שלנו, מצד אחד דורשי עבודה ומצד שני ספקי עבודה, אנחנו עושים את התיווך ושולחים אותם לעבודה, כאשר ההתקשרות היא בינם לבין המעסיקים. יש לנו משרד מרכזי בנהריה, שלמעשה, חולש על כל אזור הגליל העליון והגליל המערבי. מאז שהמרכז הוקם השמנו בסביבות 800 אנשים לעבודה.

יש שם בעיה שבאיזושהי צורה המרכז הזה באחד מהימים הקרובים אולי יפסיק לעבוד, לכן נכנסנו את כל נושא ההטמעה. מה זה נושא הטמעה? זה להעביר את הפעילות של השמת אנשים לרשויות המקומיות במקום, במשגב, כרמיאל, מעלות, שלומי, מטה אשר, מטה יוסף וכו'. בזה אנחנו נתקלים בקשיים כספיים, זאת אומרת הרשויות המקומיות לא ששות לקבל על עצמן את ההוצאות הכספיות מרוב הוצאות שמשיתים עליהן כל הימים.

דיברנו על זה גם כן.

כן, היה דיון פורה, שתדע.

אז יכול להיות עכשיו משהו שלא דיברתם עליו. אנחנו מפתחים יחד עם עמותת "הלב", עמותת "הלב" היא עמותה של כל העמותות, זו עמותה שהוקמה כדי לטפל במרוכז בבעיות של העמותות, בעיקר במה שהתעורר בנושא חוק הסיעוד, שרצו להפריט אותו ולהפיץ אותו בקרב ספקים פרטיים. אנחנו, יחד איתם, הוגים רעיון של התקשרות עם עמותות למען הקשיש. זאת אומרת שאני, באופן טבעי, בתל"מ, במסגרת של מועדוני התעסוקה, אני קשור גם עם עמותות למען הקשיש, הרבה עמותות ובעזרתן, להקים במסגרת העמותות מפעל שקוראים לו מרכזי תעסוקה, שבמרכזי התעסוקה האלה יוכלו לקיים שלושה מיזמים. מיזם אחד זה מועדון תעסוקה, מיזם שני זה מרכז השמה ומיזם שלישי זה יוזמה פרטית. אנחנו מגבשים את הרעיון הזה, הגשנו בקשה לעיזבונות אבל כידוע, הבעיה עם העיזבונות היא לא כל כך קלה ואנחנו מתלבטים פה בבעיה של מימון. ובכלל באופן כללי, כמו לכולם, יש לנו בעיות של מימון.

כמו כולם. גם לנו, לממשלה, יש בעיות של מימון. תודה רבה, אדוני.

אני רוצה להרחיב שנייה אחת.

כן, אם אפשר, כי אנחנו עומדים לסיים את הדיון.

צריך להבין שכל הרעיון של תחת קורת גג אחת, החלוקה מיועדת לפלחי שוק אחרים. המועדונים זה אנשים ברמות סוציואקונומיות נמוכות מאוד, הם ממש צריכים את הכסף. מרכזי ההשמה זה אנשים שעבדו כל החיים, הם פרשו באיזשהו שלב ומעוניינים לחזור לעבודה, הן מבחינת הצורך הכספי והן מבחינת מיצוי הפנאי, מרכז היזמות באמת מיועד לאנשים ברמות הרבה יותר - - -

תודה. אורי אלדר, הפורום למאבק בעוני. אגב, אתה מוזמן לדיונים שיש לנו בשבוע הבא.

בוקר טוב. אני אגיע ואני שלחתי כרגע מייל אליכם.

מצוין.

תראו, הפורום למאבק בעוני מאגד 42 עמותות וארגונים שונים מרחבי הארץ, בעיקר מוניציפליים. אני פונה לכל החברים שכאן מעמותות, לאו דווקא אליכם, שאתם מקושרים יפה מאוד עם הוד השרון, מכיוון שאצלנו בפורום יש חברים מירושלים, מבאר שבע, מחיפה, מבת ים, מחולון, מבית שאן, מאופקים ונדמה לי גם מטירה. כל העמותות האלו עוסקות בבדיקת הצורך והטיפול באוכלוסייה באשכול הסוציואקונומי 1-2 ואנחנו ממליצים ומציעים לכל העמותות האלו להיות בקשר עם הפורום, מכיוון שאפשר יהיה למצוא באופן פרטני, פר רשות מוניציפלית, מצ'ינג, כמו שכבוד היושב ראש אמר, מצ'ינג לטיפול בתעסוקת קשישים.

בעיניי, לאור הניסיון שלנו, בירושלים בחיפה ובבאר שבע, העמותות הן הטריגר מול הרשויות המוניציפליות, הן אלו שמאתגרות את הרשויות המוניציפליות לעשות דברים גם בפריפריה וגם, דרך אגב, כמו בהוד השרון וברעננה, למשל, מקום מגוריי, שמלחיצים מאוד את ראשי העיר כדי שיעסקו בתעסוקת מבוגרים או בטיפול באוכלוסיות מוחלשות. לכן אני מבקש וממליץ לעמותות להיות בקשר עם הפורום, או להתחבר או להיות חברים, זה לא עולה כסף, אנחנו כולנו עובדים בהתנדבות ולא מבקשים מימון, כולנו עובדים בהתנדבות ואני ממליץ לכולם להיות אתנו בקשר, להיות חלק מהפורום.

כפי שיושב הראש הזכיר, בשבוע הבא יהיה כאן יום המאבק הבינלאומי בעוני, שזה פרי פעולה של הפורום למאבק בעוני. בו אנחנו נציג נושא שאולי באמת זאת תהיה הוועדה שממנה תצא הבשורה, כי אנחנו נציג כאן את הנושא של מדד קיום בכבוד, שחלקו זה תעסוקת קשישים.

תודה רבה.

אפשר להוסיף רק עוד משהו?

משפט אחרון. אגב, המשרד לשוויון חברתי, קודם כל אני מודה לכם שבאתם, אנחנו רק מצפים שתבואו לכל הדיונים שאנחנו מזמינים אתכם כי זה חשוב. הוועדה הזו היא ועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, אני חושב שהמשרד שלכם הוא הראשון שצריך להתייצב לכל דיון שאנחנו מנהלים. תודה.

מכיוון שהוד השרון הוצגה פה בצורה ממש משמעותית, כמובן שאנחנו רוצים שפעילות של נושא תעסוקת מבוגרים תהיה בכל רשות ולפני שלושה חודשים בערך יצא קול קורא לכל הרשויות בנושא אזרחים ותיקים, מחולק לפי נושאים כשאחד הנושאים שם הוא תעסוקת מבוגרים. שם אנחנו מבקשים מן הרשויות להוציא תכניות, אנחנו גם נתנו הגדרות של תכניות לעידוד העסקת מבוגרים, כאשר אנחנו משתתפים איתם גם, תלוי בגובה ההשתתפות באשכול הרשות, על מנת - - -

נשמח להיות מכותבים.

אני אעביר לכם את הקול קורא. המטרה היא לעשות עבודה ארצית ולהגיע לכל הרשויות, גם החלשות וגם החזקות ולתת להן את האפשרות להשתלב בהעסקת מבוגרים. תודה.

תודה. מסקנות הוועדה. הוועדה מברכת את עמותת קליק על המודל שהיא מפעילה לטובת העסקת מבוגרים בגיל השלישי, הן בפן התעסוקתי והן בתמיכה באמצעות הפיתוח הטכנולוגי.

הוועדה תפנה לשרי הממשלה ותקרא לפעול בנחישות להעדפה מתקנת בכלל משרדי הממשלה להעסקת האוכלוסייה בגיל השלישי.

הוועדה תפנה לשרה לשוויון חברתי ותבקש להגדיל את התקציב שהוקצה לתעסוקת אוכלוסייה בגיל השלישי, מעבר ל-6 מיליון שקל שכבר הוקצו לנושא. הוועדה תפנה לשרה לשוויון חברתי ותבקש להגדיל את מספר התקנים המוקצים לטובת העסקת האוכלוסייה בגיל השלישי. המטרה צריכה להיות 1,000 תקנים ויותר.

הוועדה תפנה לראשי ערים בכלל והפריפריה בפרט, לפעול ליישום המודל המבורך שמיושם כרגע בהוד השרון גם בעיר שלהם ולסייע בכך לצמצום הפערים בחברה הישראלית למען אוכלוסיית הגיל השלישי.

הוועדה מודה לכל המשתתפים. תודה רבה. הוועדה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.