הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 377
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 28/02/2017
התנהלות המל"ג בנושא צעירים דרוזים המיועדים להשכלה גבוהה
פרוטוקול
סדר היום
התנהלות המל"ג בנושא צעירים דרוזים המיועדים להשכלה גבוהה
מוזמנים
¶
איה חירדין - מנהלת אגף החינוך הדרוזי והצ'רקסי, משרד החינוך
יובל גרינברג - ראש מנט"א - מינהל כח אדם טכנולוגי אקדמי, צה"ל, משרד הביטחון
מופיד גאנם - משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים
מג'יד מסאלחה - ראש אגף פיתוח כלכלי, מנהלת המגזר הדרוזי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי
מופיד מרעי - ראש מועצת חורפיש, יו"ר פורום ראשי ראשויות דרוזיות
אשרף ג'בור - מנהל תכנית "רואד" להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה
יעל סימן טוב - חברה וקהילה, המועצה להשכלה גבוהה
דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות
סלמאן סויד - ראש צוות רכזי השכלה גבוהה במגזר הדרוזי
רביע גאנם - עתודאי ומועמד ללימודים
נרמין דאהר - מועמד דרוזי ללימודי רפואה
פדיא דארי - מועמת דרוזית ללימודי רפואה
למא מולא - מועמת דרוזית ללימודי רפואה
שדא דאהר - סטודנטית
זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי הורים ישוביים
גאנדי פלאח - יו"ר ועד הורים כפר סמיע
גאנם חאתם - סגן יו"ר ועד הורים יישובי, ארגוני הורים
עסאף באדר - חבר הנהלה בוועד ההורים הארצי של המגזר הדרוזי, ארגוני הורים
ח'אלד וילי - יו"ר ועד הורים ישובי, בית ספר מקיף ראמה
כמאל מוהנה - יו"ר ועד הורים ישובי, יו"ר מועצת הורים ארצית
זיאד ברקאת - פורום ועד הורים של המגזר הדרוזי
ליאת הלבץ - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים
עדית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ) מייצגת את ועד ראשי האוניברסיטאות
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני אפתח. חבר הכנסת מרגי יחליף אותי ואחרי כן אחליף אותו שוב. ננהל את זה במקביל, יש לנו לו"ז חופף. אני ביקשתי ממנו לנהל את הוועדה, חשוב לי שהוא יהיה כאן גם. שנינו חברים בוועדת המשנה החסויה של ביקורת המדינה. שלום לכולם, אנחנו נפתח את ועדת החינוך התרבות והספורט. היום 28 לפברואר 2017, ב' באדר תשע"ז. אנחנו נתחיל בדיון שכותרתו התנהלות המל"ג בנושא צעירים דרוזים המיועדים להשכלה גבוהה.
לפני שנתחיל אני רוצה להגיד כמה מלים. אני ביקשתי את הדיון הזה ויזמתי אותו. לשמחתי יושב ראש הוועדה שמח וגם תומך בעניין הזה. הדיון הזה מבחינתי הוא גם דיון המשך למה שהיה כאן לפני שבוע, הדיון על הפסיכומטרי, בכל הקשור לצעירים יוצאי אתיופיה. להבדיל, כן, אבל בסופו של דבר, כן יש ממשקים דומים, כך שלגבי חסם הכניסה לאוניברסיטאות ובכלל להשכלה הגבוהה, צריך לחשוב פעמיים האם אנחנו מטרפדים כניסה של אוכלוסיות לתוך ההשכלה הגבוהה.
ראיתי את הנתונים, קראתי ותיכף הם גם יוצגו במצגת. המצב לא טוב בכלל. הוא מאוד מטריד אותי, כי בסופו של דבר יש לנו כמות כל כך נמוכה של סטודנטים וסטודנטיות שנכנסים להשכלה הגבוהה, אבל, כמו שאמרת, היא בדיסוננס עצום לתיכונים. זאת אומרת שאם בתיכונים המגזר הדרוזי באמת מוביל, ראינו בבית ג'אן, היינו שם שלוש פעמים, התיכון שם מוביל אבל זה לא רק בית ג'אן אלא בכלל, יש כל כך הרבה יישובים דרוזים שמובילים בתיכונים ובדיוק הפוך באקדמיה, אז משהו פה לא עובד וזו הסיבה לדיון. יש לנו בעיה במדינת ישראל עם חסם כניסה ידוע, לאתיופים, ערבים, חרדים ודרוזים, אבל הנקודה המטרידה ביותר, ולכן ביקשתי דיון מיוחד על הדרוזים, היא הנושא של ההשכלה הגבוהה ובכלל, החיבור של התיכון לאקדמיה, כי יש פער.
גם השירות הצבאי הוא נתון מאוד חשוב בעיניי ואני מודה, אני התקבלתי, שתדע, גנאים, לאקדמיה, בגלל השירות הצבאי שלי. אני אספר לכם שבבינתחומי הייתה ועדה מיוחדת ליוצאי צבא. לא הספקתי לעשות פסיכומטרי, הייתה לי רק בגרות וכשהגעתי לוועדה לקחו בבינתחומי חבר'ה שהיו חמש שנים בצבא. זאת אומרת, לא הסתכלו על הפסיכומטרי שלי, אלא אמרו לי, זה היה כבר חודש אוגוסט, שאלו אותי מהו הממוצע של הבגרות והוא היה מאה, אבל לא היה לי ציון פסיכומטרי, אז יש ועדה מיוחדת בבינתחומי, אני לא יודעת מה קורה במכללות אחרות, אבל שם, אם את או אתה שירתם מעל חמש שנים ביחידה לוחמת או מובחרת אז יש ועדה מיוחדת שמתכנסת כדי לתת אפשרות להתקבל ללימודים. אני אספר לכם שעברתי את הוועדה, הנה יוסי חברי הצטרף, ובזכות זה נכנסתי ללימודים האקדמאים.
יכול להיות שהייתי לוקחת שנה, יכול להיות שהייתי מצליחה בפסיכומטרי, לא יודעת, לא בטוחה. מה שכן, ראו בי מעבר למספר או מעבר לציון. לצערי, זה לא קורה במוסדות אקדמיים אחרים, אבל כן היה לי חשוב להכניס את הנתון הזה, כי אני באופן אישי קיבלתי הזדמנות בגלל השירות הצבאי. זו גם נקודה שאנחנו נתייחס אליה, כי בעיניי, אנחנו צריכים לראות מעבר לתעודת בגרות, לראות את המכלול של אותו איש או אותה אישה, שמועמדים ללימודים אקדמיים ולתת להם עדיפות. זו הפתיחה שלי שהיה לי חשוב לומר.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, נתנו לי הזדמנות בגלל השירות הצבאי, בגלל שהייתי חמש שנים. נתנו לי הזדמנות שלא קיבלתי בשום מוסד אחר.
לפני שאנחנו נתחיל אני רוצה שנציג את המצגת. מי מציג? בבקשה. כל אחד שמדבר שם ותפקיד לפרוטוקול.
עסאף באדר
¶
צהריים טובים לכולם. לי קוראים עסאף באדר, אני יושב ראש ועד הורים של המגזר הדרוזי, חבר הנהלה בארצי וסגן יו"ר ועד ארצי. אנחנו הכנו את המצגת אחרי עבודת שטח, גם מול המל"ג וגם מול המון גופים ותלמידים שניסו להיכנס למוסדות להשכלה גבוהה. הכנו מצגת קצרה, שהיא ממצה ומתאימה ליעדים ולמטרות שלנו.
אם נשים לב לשקף הראשון אז בסך הכול יש לנו 41,266 תלמידים, כולל גנים שהם 1.9 מכלל התלמידים במערכת החינוך במדינת ישראל. השקף הבא מציג את נתוני הבגרות ואם תשימו לב, הצבע הכחול זה המגזר הדרוזי. ב"זכאי בגרות" אנחנו מופיעים במקום הכי גבוה במדינה, מעל המגזר העברי וגם מעל מגזר המיעוטים. השקף הבא, שזה תנאי סף וקבלה לאקדמיה ולאוניברסיטאות, נשים לב שהכחול הוא בתחתית. זאת אומרת נכון שאנחנו בזכאי בגרות מספר אחד במדינה אבל כשבאים להתקבל לאקדמיה אנחנו נמצאים בתחתית נתוני הסף שנדרשים להיקלט לאקדמיה.
עסאף באדר
¶
הכחול מייצג את המגזר הדרוזי יחסית למגזרים אחרים. הירוק זה החינוך העברי, האדום הוא מגזר מיעוטים והכחול - - -
עסאף באדר
¶
בגדול במשרד החינוך יש חינוך דרוזי ובמל"ג אין חינוך דרוזי. בגלל זה הנתונים פה מתערבבים וזה קצת מקשה. אני אתייחס לזה בהמשך. מבחינת התלמידים שנקלטים באקדמיה, סך הכול נקלטו בשנים 2014-15 1.36%, שהם כמעט 1.4% מתוך 1.9% שזה פער עצום.
עסאף באדר
¶
השקף הזה מראה כמה תלמידים נקלטו באקדמיה, פה כה נקלטו 1.4 מול 1.9. הממוצע הסטטיסטי של קליטה באקדמיה זה בהתאם לכמות התלמידים בתוך משרד החינוך. אם אני 1.9 אז צריך להיות באקדמיה 1.9, זה כך בכל המדינה. כבר פה יש פספוס של 0.5% וזה בדריכת רגל הראשונה. אנחנו מדברים על 1.4 שזה המון, אחרי מגזר המיעוטים והמגזר העברי.
אם נעבור לשקף הבא, נשים לב שמי שמסיים תואר, מתוך אלה שנקלטו עוד נפלטים תלמידים. אנחנו מתייצבים בסוף על 1.2, ואם נשים לב לפילוח, שימו לב למלל למעלה, בסך הכול יש לנו 776 תלמידים שמתוכם 517 בנות ו-259 תלמידים. הפער הזה או הנתון העובדתי הזה נוצר בגלל חוק שירות חובה, שהתלמידים שלנו הולכים לשירות חובה והבנות לא הולכות, אז הן הולכות לאקדמיה - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
רגע, רגע. קודם כל, לאט לאט, אנחנו מנסים פה לעכל את הנתונים ולהבין. אתה אומר שבשנים 2014-15, 776 בוגרים דרוזים, באחוז - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
בשנת 2015, 776 בוגרים דרוזים, 517 נשים, 259 גברים, 538 תואר ראשון, 217 תואר שני ורק 5 סיימו תואר שלישי.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כדי להרחיב את השאלה, הגרף הזה הוא למעשה פירוש מספרי של הדף הקודם, של ה-1.4%.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
בכל מקרה, הפער הוא חמישה. אם זה היה יחסי לשכבת הגיל אז זה היה מגיע ל-1.9, אבל זה מגיע ל-1.4 שזה פחות 25% ממה שהיה צריך להיות.
עסאף באדר
¶
אז אין פה נתונים סותרים. 1.2 שראית אלה הבוגרים, כי התחילו עם 1,400 ונפלטו עוד 200, מי שהוסמך זה 1,200. הנתונים האלה מתייחסים למסיימים.
בשקף הבא אני מראה את הפילוח של מה לומדים. אם נשים לב, חבר'ה, פה מה לומדים אז מדעי הרוח ומדעי החברה הם כמעט כל המעגל, מה שנשאר הם 4% רפואה.
עסאף באדר
¶
אלה שהולכים לרפואה הם במסגרת תכנית עתודה ששולחים אותם לירושלים וזה לא קשור למל"ג. במקצועות מדעי הטבע ומתמטיקה זה סך הכול 14%, שאם נחבר אותם יחד הם אחוז מזערי מבחינת ההסמכה הלימודית שיכולה להשפיע בהמשך גם על החברה ועל שאר הדברים.
ניתוח שעשינו לכל הנתונים שריכזנו, קודם כל תכניות ממשלתיות לכאורה לטיפול בהעצמת כמות הסטודנטים, בדקנו ואין ביטוי לתכנית ממשלתית ספציפית לעידוד ההשתלבות של הדרוזים והנגשתם להשכלה גבוהה במדינה. יש תכנית שאושרה ב-2010, על סך 210 מיליון שקל למגזר המיעוטים, בתוך זה המגזר הדרוזי והתכנית הזאת הוכנה בהתאם לחסמים שעשו מחקר עליהם בתוך מגזר המיעוטים, שזה שונה מן המגזר הדרוזי, בגלל שירות חובה, בגלל בעיה חברתית, בגלל גיאוגרפיה, ריחוק, בקצה המדינה ובגלל כל מיני נושאים נוספים, החסמים הם לא אותם חסמים. אז התכנית הזאת לא מתאימה ולא נותנת מענה ועם הזמן נוצר הפער הזה.
נשים לב לנושא השני, גם מבדיקה שבדקנו מול המל"ג, נמסר כי היישום והמיצוי של החלטות הממשלה נעשים אך ורק דרך המל"ג דרך מגזר המיעוטים, אין מגזר דרוזי. במשרד החינוך יש מגזר מיעוטים ויש מגזר דרוזי ובמל"ג אין מגזר דרוזי. ואז אנחנו מצד אחד לא מקבלים מה שצריכים לקבל כמו מגזר מיעוטים ומצד שני אנחנו עומדים בבעיה מבחינת נתוני סף מול המגזר היהודי ואנחנו נפלטים או נשארים בחוץ, לא נקלטים. זו התוצאה הסופית.
סוגיית החסמים, אני התייחסתי לזה קודם, אבל החסמים של מגזר המיעוטים לא מתאימים לחסמים שלנו. פה חייבים לציין, לעשות מחקר ולבדוק את החסמים שכן מפריעים לקליטת יותר סטודנטים דרוזים בתוך המוסדות להשכלה גבוהה. החסמים השונים, אני התייחסתי אליהם ואני עוד פעם אומר, זה שירות חובה, זה הגיל, נגיד תלמיד מתחיל ללמוד רק בגיל 22, להתחתן רק בגיל 27, בעיה כלכלית, בעיה חברתית, ריחוק גיאוגרפי, יש כל מיני חסמים שונים שלא מצאו אותם במקומות אחרים ולכן התכנית של מגזר המיעוטים לא נותנת מענה ולא נותנת פתרונות ואז אנחנו נמצאים בפער הזה.
הייתה תכנית ממשלתית, בסעיף 4, הסעיף הבא, תחת הכותרת "שיקום שכונות", 4.5 מיליון שקל, שעסקה בהכוונת תלמידים למוסדות להשכלה גבוהה. התכנית הזאת נגרעה מהמגזר הדרוזי והועברה למגזר המיעוטים והיום לא קיימת בכלל. היא קיימת בתוך המל"ג, סעיף 5 מתייחס לזה, בתוך המל"ג קיימת אפליה מתקנת למגזר המיעוטים. למגזר המיעוטים יש 10% מקומות שמורים במוסדות להשכלה גבוהה, מי שרוצה ללמוד רפואה או - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
רגע, כשאתה אומר "10 מקומות שמורים למגזר המיעוטים, למה אתה אומר שזה לא כולל? זה כולל המגזר הדרוזי.
עסאף באדר
¶
יפה. יש להם שם תכניות שמגשרות, יש להם "ניצני רפואה", ועוד מעט תשמעי סטודנטית פה עם 750 בפסיכומטרי ולא קלטו אותה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אל תדאג, אני אשמע את כולם. אני שאלתי שאלה פשוטה, 10% מקומות שמורים למגזר המיעוטים כוללים גם את הדרוזים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
הם לא נכנסים, זה משהו אחר, תיכף אנחנו נדבר על החסמים, אבל זה קצת לא מנוסח - - - באדר, בוא נמשיך.
עסאף באדר
¶
מבחינת ההמלצות שלנו לתיקון, אז קודם כל כשנסיים את הדיון כאן חייבים לקבוע פגישה דחופה עם המל"ג, לדון בכל הסוגיות האלו ולהגיע להחלטות ולהנחיות, איך להעצים את כמות התלמידים שנקלטים במוסדות להשכלה גבוהה בהתאם לחסמים שמתאימים למגזר הדרוזי באופן ספציפי. זה דבר אחד. דבר שני, צריך לצאת בהנחיה מיידית לאפשר לנו גם אפליה מתקנת, לא יודע, 5% לפחות כדי שנוכל לגשר על הפער העצום שנוצר במשך שנים. ביצוע מחקר שיבדוק את החסמים מבחינה מקצועית ולא סתם לבוא ולזרוק דברים, מה מפריע לסטודנטים הדרוזים שכן יתקבלו וייקלטו במוסדות להשכלה גבוהה, במיוחד באקדמיה הגבוהה, לא מכללות, להיכנס לטכניון ולאוניברסיטאות.
היו"ר מירב בן ארי
¶
רגע, עבדאללה, סליחה, הייתה כאן מצגת שלמה, אתה מוזמן לעיין אצל גנאים ואנחנו בדיוק בשקף האחרון.
עסאף באדר
¶
החזרת תכניות מתוקצבות בחינוך המגזר הדרוזי להעצים את התלמידים ולהכווין את התלמידים והסטודנטים גם בפעילות וגם בהסברה, שכן יילכו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בהתאם לחסמים שלנו, שזה לא קיים. יש לדוגמה את "ניצני רפואה" במגזר המיעוטים, אנחנו לא יודעים מה זה "ניצני רפואה", ואז בוגר בבאר שבע במסגרת "ניצני רפואה" מוצא את עצמו בתוך האקדמיה ובתוך הטכניון. כשאנחנו באים עם 750, לא, אין מקום, יש מקום ל"ניצני רפואה".
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה תשווה עם כלל האוכלוסייה, אתה משווה עם שאר הערבים שהם מקופחים ואתה תתחיל להגיד ערבים. אל תגיד מיעוטים, תגיד ערבים. אתה פה, תגיד ערבים, יש יהודים ויש - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני מבקשת ממך, חנין, תדברי בזכות הדיבור שלך. תני לו לסיים את המצגת. הם הכינו, הם התכוננו לדיון הזה כמעט חודשיים, אז בבקשה. אני ממש מבקשת לתת לו לסיים. ואת תדברי. את רשומה, את תדברי.
עסאף באדר
¶
הוא נתן תקציב, נתן כסף, מינו שם אנשים שיישבו עם תלמידים, יעשו ימי עיון לאקדמיה, יביאו נציגים מכל האוניברסיטאות ויפתחו את האקדמיה בפני התלמידים, ייקחו אותם עם אוטובוסים לסיורים בתוך האוניברסיטאות ופתאום הכסף הזה לא קיים.
עסאף באדר
¶
יש סעיף תקציבי שם שהעבירו אותו לטובת הנושא הזה. גם שיקום שכונות מבחינת ההשכלה ולא רק מבחינת בניינים.
עסאף באדר
¶
בנושא הזה, אחד הקריטריונים הבסיסיים לקליטת תלמידים באקדמיה הגבוהה זה מינימום 4 יח' אנגלית, 5 יח' מתמטיקה ופיזיקה ופסיכומטרי גבוה. לגבי הנושא הזה, הרי כזכאי בגרות קיבלנו מקום ראשון במדינה אבל נתוני הסף, אנחנו נופלים בנתונים האלה. 4-5 יח' אנגלית, 5 יח' מתמטיקה ופיזיקה, ופסיכומטרי, ההישגיות בפסיכומטרי, צריכים להעצים ולשפר, למצוא תכנית לטפל בסוגיה הזו. אם אנחנו נעצים את נתוני הסף הבסיסיים האלה, אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה ופסיכומטרי מול ניתוח החסמים, בסוף נגיע לדרך המלך שבה נוכל להביא כמות יותר גדולה של תלמידים שכן ייקלטו במוסדות להשכלה גבוהה.
בגדול אני מסכם ואומר כך, יש למשרד החינוך, לא יודע מי אחראי על זה ולא מעניין אותי מי אחראי על זה, משרד החינוך אמר שיש חינוך מגזר דרוזי, יש חינוך מגזר מיעוטים, במל"ג אין חינוך מגזר דרוזי, הכול הולך משם, התקציבים נבלעים ואנחנו לא מרגישים אותם וזה יצר פער עצום מבחינת קליטת התלמידים והנתונים מדברים בעד עצמם. אני מבקש מכאן, עם ההמלצות האלו להגיע למל"ג ולצאת בהנחיות מתאימות שנוכל לגשר על הפער העצום הזה. תודה לכולכם על ההקשבה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
מירב, שאלה ספציפית. זה הסטודנטים מתוך האוניברסיטאות או מתוך השכלה גבוהה בכלל? או רק אחוז של האוניברסיטאות?
היו"ר מירב בן ארי
¶
המל"ג תדבר, בשביל זה היא נמצאת כאן. זו המועצה להשכלה גבוהה. גם היא קפצה באמצע ואמרה שיש לה נתונים אחרים, אז בבקשה, גבירתי, תאירי את עיניי.
יעל סימן טוב
¶
תודה רבה. קודם כל אני אפתח בזה שלמל"ג יש תכנית הנגשה מאוד רחבה להשכלה גבוהה לחברה הערבית. היא לא מחולקת למגזרים בתוך החברה הערבית.
יעל סימן טוב
¶
התכנית של הות"ת, כמובן. זה כולל את כל החברה הערבית כמקשה אחת. התכנית היא תכנית שאנחנו מפעילים אותה מתוך תפיסה הוליסטית, שמתחילה מהשלבים הטרום אקדמאים. נכנסים כבר לבתי ספר תיכון, דרך מכינות קדם אקדמאיות, דרך התואר הראשון, ממשיכים בשני נתיבים, אחד להכנה לעולם התעסוקה והשני מממשיך לתארים מתקדמים, תוך תמרוץ שלנו להעלאת שיעור הסטודנטים מהחברה הערבית גם בתארים המתקדמים, בתואר שני, בתואר שלישי, בפוסט דוקטורט ועד למינוי סגלים אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה.
באשר לנתונים. הנתונים שיש איתי, שהם נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדברים על כך ששיעור הסטודנטים הדרוזים מבין סך הסטודנטים בתואר הראשון עומד על 1.8% בתשע"ו, בשנה שהסתיימה עכשיו.
יעל סימן טוב
¶
אין לי נתונים לגבי שיעור הבוגרים, יש לי נתונים לגבי שיעור הסטודנטים. שיעור הסטודנטים הוא 1.8%.
יעל סימן טוב
¶
מתנצלת, לא הגעתי עם נתונים לגבי שיעור הבוגרים מהחברה הדרוזית בתואר ראשון. אלה נתונים שאנחנו יכולים כמובן לבדוק ולשלוח בהמשך. אין לי איתי כרגע נתונים כאלה, אבל שיעור הסטודנטים נכון לעכשיו בתואר הראשון מקרב החברה הדרוזית עומד על 1.8%.
היו"ר מירב בן ארי
¶
סליחה, קריאות ביניים, יש לי גם ככה, כמו שאתה רואה, צד שמאוד מאוד מגיב. אתם לא מפריעים, הם היחידים שמפריעים וגם זה לא פשוט. כמה סטודנטים דרוזים במספרים התחילו תואר שני במדינה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה יכול לתת לנו תמונת מצב. תני לנו כמה יש בכלל בתואר שני ובכלל בתואר שלישי, בהשכלה הגבוהה, אם יש לך את הנתונים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני אגיד לך, 330,000 סטודנטים במדינת ישראל תארים ראשון שני שלישי, תחבר 3,571 פלוס 430, תגיע ל-4,000.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
לא, לא, מירב, השאלה שלי הייתה השיעור היחסי. נניח אם יש בקבוצת גיל ככה, בהשוואה לקבוצה היהודית, זאת אומרת האם קיימת הלימה בין שכבת הגיל לבין האחוזים באוניברסיטה, בהשוואה לקבוצות אחרות? ירדת לסוף דעתי, נכון?
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני מחדדת כאן. במדינת ישראל לפי הנתונים שיש בידי, תואר ראשון, שני, שלישי, יש כ-330,000 סטודנטים בכלל. מתוכם, אם אני מחברת את הנתונים שלך, שאת נתת, זה אומר שיש 4,000 סטודנטים דרוזים. זאת אומרת שהם פחות מאחוז.
יעל סימן טוב
¶
בואו נמקד את הבעיה. בתואר הראשון שיעור ההשתתפות של החברה הדרוזית דומה לשיעור שלהם באוכלוסייה.
יעל סימן טוב
¶
בתואר השני והשלישי שיעור ההשתתפות הוא נמוך מכפי השיעור באוכלוסייה, בתואר השני 1.1% ובתואר השלישי 0.5%. אלה הנתונים. לגבי התפלגות תחומי הלימוד, גם את זה הזכרתָּ. ההתפלגות של תחומי הלימוד בתואר הראשון של החברה הדרוזית מאוד דומה להתפלגות תחומי הלימוד בחברה היהודית, גם בחברה היהודית כמעט 60% הם מדעי החברה והרוח.
אני רוצה להתמקד, יש לנו תכנית הנגשה. כחלק מכל התכנית הגדולה שלנו, בשלב הראשון יש לנו שתי תכניות שנכנסות לתיכונים, תכנית אחת נכנסת עם סדנאות לתלמידי בית ספר תיכון בכיתות י"א-י"ב, של הכרה של המערכת להשכלה גבוהה והתכנית השנייה היא תכנית "רואד". יושב כאן לצדי מר אשרף ג'אבר שהוא מנהל תכנית "רואד" מטעם המל"ג.
יעל סימן טוב
¶
אני אשמח עם אשרף יוכל לדבר ולהציג את הפעילות שלנו בחברה הדרוזית. אנחנו נמצאים בתוך היישובים עם תכניות חשיפה להשכלה גבוהה וסיוע בבחירת תחום לימודים וסיוע בהכנה לפסיכומטרי. אנחנו נמצאים בחברה הדרוזית ב-16 יישובים, בעצם בכל החברה הדרוזית. בעבר, שיקום שכונות פעלה ביישובים האלה, בהמשך לדברים שנאמרו.
יעל סימן טוב
¶
שתי תכניות. התכנית הראשונה נקראת "תכנית התיכונים" ואנחנו עושים אותה בשיתוף עם משרד החינוך, בעצם נכנסים לכיתות י"א י"ב, מעבירים שם סדנאות קבוצתיות לצעירים, כדי להכיר את מערכת ההשכלה גבוהה ולייצר מוטיבציה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
האם סטודנט מהמגזר הדרוזי שמגיע לאקדמיה ויש לו ציון נמוך בפסיכומטרי, כי כמו שאנחנו יודעים יש לנו חסם כניסה מאוד בעייתי עם זה, האם יש איזושהי העדפה מתקנת? איזשהו משהו שיעזור לו להיכנס לאקדמיה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אל תצפי לתשובה כזו מהמל"ג. אני אענה במקומה. אני אסביר לך. בעקבות הדיון שהיה כאן על יוצאת העדה האתיופית שניצחה את השיטה, הייתה כתבה ב"ידיעות אחרונות", לפי הפסיכומטרי היא לא הייתה מתקבלת ובנכונות של מספר אוניברסיטאות למסלולים מיוחדים לקבל מבחן אלטרנטיבי תואם תרבות, הם לא אוהבים לומר את זה כי הפסיכומטרי הוא מוטה תרבות. הסטודנטית הזו עשתה מבחן בפרויקט לפי שיטת פוירשטיין, ולא רק שהיא הצליחה אלא שהיא מצטיינת של הפקולטה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לכן כמו שבירכנו בדיון ההוא את האוניברסיטאות על הפתיחות, זו מנגינה חדשה שלא הצלחנו לשמוע אותה בשנים עברו, אנחנו קוראים לכם, לוור"ה, דבורה מרגוליס - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
אם לא, אני אומרת לכם ברצינות, אם לא אז אנחנו נתערב בחקיקה. אי אפשר להמשיך כך, שמגזרים שלמים באוכלוסייה הישראלית ממודרים מהאקדמיה. אי אפשר. פחות מאחוז מהמגזר הדרוזי נכנסים לאקדמיה הישראלית בגלל החסם הזה. או שתעשו את זה בצורה כזאת ואתם תיתנו לנו תשובות או שאנחנו נעביר את זה בחקיקה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
חבר הכנסת אבו מערוף, כשאנחנו אומרים משהו זה לא רק זה, מסכים איתך. גם האיכות של תעודת הבגרות ואיכות הלמידה. יש הרבה פרמטרים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
גם זה לא, סליחה, אני מתערב, מתנצל שמפריע, אני חייב להגיד. צריך ועדת חקירה. אם אנחנו ניכנס לשורש הבעיה, צריך ועדת חקירה לכל תכניות הלימוד וכל הספרים שמלמדים אותם בבתי הספר לדרוזים, זה מה שצריך. שם טמון הכלב והכלבים הם שם, בתכניות האלו, המכוערות, הלא נכונות, המזויפות.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני חייב לצעוק את הצעקה הזאת. כל התכניות ששם, צריך לחדש אותן. הן מ-72', ב-73' הוקם צוות מיוחד שכלל 450 עובדות שיעבדו על הספרים איך לשנות כל מילה וכל משפט. כאן קבור הכלב, שם, בתכניות ובספרים שכולם מזויפים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לא עלייך, סליחה, אני מאוד מצטער, אבל אני חייב לצעוק את הצעקה הזו.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
משרד החינוך מתעלם מזה, כאן מביאים מחקרים אקדמיים, הכול זה בולשיט המחקרים, צריך לשנות את תכניות הלימוד שקיימות ואת הספרים. בהיסטוריה יש זיוף, באנגלית יש זיוף, בערבית יש זיוף, בעברית יש זיוף, אפילו במתמטיקה יש זיוף, זה מה שצריך לשנות.
אשרף ג'בור
¶
אשרף ג'בור, אני מנהל את התכנית הלאומית להנגשת השכלה גבוהה לכל החברה הערבית, כולל דרוזים וצ'רקסים ובדואים, אם תרצו. בתכנית הלאומית, המדינה היום משקיעה מיליונים בכל החברה הערבית - - -
אשרף ג'בור
¶
המדינה משקיעה היום 900 מיליון שקל בהנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית במודל הוליסטי שמתחיל בתוך התיכונים מכיתה י' ומסתיים אחרי שהסטודנט מסיים את הלימודים שלו. אתמול נפגשנו גם עם מרכזי ריאן שממשיכים את המודל שלנו בהשמת אקדמאים, והם ידאגו שאקדמאי שמסיים את לימודיו במדינת ישראל יהיה מועסק בתחום שלו.
התכנית הלאומית מופעלת בכל המדינה, בשישים יישובים היום. כמובן שאנחנו מדברים על תכנית הוליסטית. החלק הראשון שלה הוא תכנית "רואד" ויושב משמאלי יושב ראש הפורום של הרשויות הדרוזיות שמשתפות פעולה באופן מלא, יש לנו רכזים בכל היישובים. התקציבים של החברה הערבית והדרוזית, יושב פה גם מנהל החברה הדרוזית בתכנית שמקבל תקציבים להנגשה להשכלה גבוהה בכל הפעילויות שדיברתם עליהן. נמצאת מולי איה ממשרד החינוך שאנחנו משתפים איתם פעולה בכל הנושא הזה. חלק מהתקציב הייעודי לחברה הדרוזית והצ'רקסית נמצא במשרד החינוך, ואולי איה תפרט בהמשך, אנחנו משקיעים לא על חשבון, כמו שהוצג, באדר, לא על חשבון, אין שום כסף ייעודי מסעיף 922 לצורך העניין, של מה שאתה הצגת בחברה הערבית - - -
אשרף ג'בור
¶
חשוב לציין שהכסף הזה נמצא בחברה, גם הדרוזית, גם הצ'רקסית, גם הבדואית וגם בפריפריה בחברה היהודית, כאשר בתכנית ההוליסטית יש גם כסף שמיועד - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
הבנו שיש תקציבים ושיש שיתוף פעולה, איה ומופיד תיכף גם ידברו, אבל אני רוצה להבין משהו אחד, אתה שם שלוש שנים ואם יש כל כך הרבה כסף, איך אתה מסביר את האחוז הנמוך של הסטודנטים הדרוזים?
אשרף ג'בור
¶
רבותיי, בתואר הראשון אני אציג נתונים שהציגה יעל ותודה שהציגה אותם יפה. בתואר הראשון בחברה הדרוזית המספר עולה וממשיך לעלות והוא מעל האחוז שלהם באוכלוסייה. בנושא המלגות, למשל, למרות שאין כסף ייעודי למלגות לחברה הדרוזית, דיברת על נושא הצבא, אז בטח שיש תכניות מיוחדות, גם של המדינה וגם של הצבא, כמו תכנית "צמרת לרפואה" לצורך העניין. נכון שאין משהו ספציפי לבנות ויש את הבעיה של "רואים לקידום" ויש את הבעיה של הנגשת ההשכלה גבוהה שאנחנו מתחילים עם חלק, אבל חלק נמצא בתוך המוסדות ומל"ג-ות"ת, אין להן מנדט להתערב בתוך המוסד.
מה שחשוב לציין הוא שהיום כל רכז ורכזת שנמצאים ביישוב עושים עבודת קודש, החל מכיתה י', ממשיכים עם הצעיר עד שהוא מגיע לאקדמיה, כל תלמיד שלא מסיים עם תעודת בגרות - - -
אשרף ג'בור
¶
נכון. זה אותו מודל שדיברנו עליו וזה כולל את הסדנאות שעושים, "קו משווה", "עתיד" והחברה למתנ"סים, אבל הרכזת נותנת מענה הוליסטי בתוך היישוב וזה ממשיך במוסדות. אני אתן דוגמה - - -
אשרף ג'בור
¶
זה התחיל ב-2014 עם כל היישובים הדרוזים. הדיון היום הוא על החברה הדרוזית, אז כל היישובים הדרוזים נכנסו באופן גורף בתכנית. לצורך העניין לא כל היישובים הערבים נמצאים בתכנית היום, אנחנו מתרחבים כל שנה - - -
אשרף ג'בור
¶
זו החלטת ממשלה, בהחלט, ובעצם אנחנו נמצאים היום באחוזים שהם קרובים בחברה הדרוזית. יש לציין שיש גם תכניות בתוך המוסדות. התחלתי להגיד מכינות, הוות"ת משקיעה מיליונים גם במכינות. למי שעשה צבא, יש לו הטבות יותר - - -
אשרף ג'בור
¶
מגמה של עלייה ומגמה של איכות וזה מה שחשוב. אם היום תבדוק כמה בנות נמצאות, לצורך העניין לא בחינוך - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כדי שזה יהיה יותר מעמיק ופרקטי. נניח שאתה אומר לנו, בשנה א' היעד שלנו היה ככה, במהלך שנתיים שלוש האחרונות התחולל שינוי. סוג כזה של נתונים.
אשרף ג'בור
¶
קודם כל יש עלייה. הגרף מראה שהעלייה היא מ-12% ל-15.3% בשלוש שנים האלה. בי"ת, יש עלייה באיכות. צריך לציין, איה יושבת מולי והיא יודעת שיש מאות, לא רוצה להגיד אלפים, של מורות שמחכות לעבוד בצפון, היום הרבה בנות הולכות לתעשייה, הולכות להייטק, הולכות לרפואה, זה גם פורץ דרך וזה חלק מהעבודה שאנחנו עושים ביישובים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
נראה לי שיהיה מי שיסתור אותך בעניין הזה, אבל הבנתי, הבנתי את הנתונים שלך. אני חייבת לתת למופיד לדבר ואחרי כן לסטודנטים לפני שמרגי הולך, כי הוא רוצה לשמוע את שניהם, אז אנחנו עוד נחזור אליכם בסוף. בבקשה, מופיד מרעי, ראש מועצה מקומית חורפיש ויו"ר פורום ראשי רשויות דרוזיות.
מופיד מרעי
¶
גם חברי הכנסת שנמצאים פה ושאר הגופים, צהריים טובים. תראו, אני רוצה להתחיל מזה שלא הוזמנו לדיון ובכל זאת אני פה.
מופיד מרעי
¶
נתת תשובה. באתי באמת להשמיע את הדברים בשם יושבי ראש הרשויות, כי ועדה מכובדת כזאת שיושבת כאן בהרכב של חברי כנסת, שאנחנו, כאזרחים, מצפים שבאמת תהיה ועדה עניינית ותקבל החלטות. ועדה כזאת צריכה להכיל ולשמוע את אנשי המקצוע, אנשי המקצוע שלא נמצאים כאן. ראשי הרשויות לא נמצאים כאן, מנהלי מחלקות חינוך לא נמצאים כאן, ועדת המשנה של החינוך בפורום ראשי הרשויות לא נמצאים כאן, משרד הביטחון מיוצג כרגע על ידי של הצבא, אבל יש עוד גורמים שמלווים את הסטודנטים אחרי, הם לא נמצאים כאן - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
בסדר, הוזמנו כולם. בוא נתקדם, הזמן שלנו קצר וגם ככה מרגי תיכף צריך לצאת ואני רוצה שהוא ישמע את הסטודנטים.
מופיד מרעי
¶
בכל מקרה, אם אפשר, יושבי ראש הוועדה, לפגוש גם את הגורמים האלה כדי להשלים את הנתונים. יש פה גופים שכל הכבוד להם שהם הגיעו, אבל הם לא רלבנטיים לדיון של ההשכלה גבוהה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אדוני, התייחסות לדיון, בבקשה, לגבי סטודנטים וההשכלה גבוהה. ראיתי שבמהלך הדברים הסכמת - - -
מופיד מרעי
¶
בבקשה. נושא ההשכלה הגבוהה במגזר הדרוזי הוא רע מאוד. המצב כבר זועק לשמים. מדברים פה על נתוני קליטה, מה קורה עם הנתונים של הבוגרים? אנחנו מובילים באחוזי הבגרות, נכון, אבל הקליטה למוסדות להשכלה גבוהה היא נמוכה. אחוז הבוגרים הוא גם נמוך, הנשירה גבוהה יותר. לא דיברו פה על נשירה.
מופיד מרעי
¶
אני חושב כך. במגזר הדרוזי ואנחנו מדברים, חברי הכנסת, על המגזר הדרוזי, כי הדיון הוא על המגזר הדרוזי, ולא ניכנס פה למונחים שדיבר עליהם אשרף. הבעיה שלנו, לדעתי, מתמקדת, וזה מה שאני הולך להציע לוועדה וגם למל"ג לאמץ, יש לנו בעיה בהכנה. על מנת שאנחנו נבטיח בלימודים אנחנו צריכים לדעת להכין את האנשים ואת הסטודנטים נכון. החיילים מתגייסים לצבא. כלומר הצעיר הדרוזי מגיע לגיל 18, מה קורה לו? נכנס למסגרת. יש מסגרת שמטפלת בו, לטוב ולרע, לא משנה באיזו יחידה, חלק הולך לעתודה אקדמאית, חלק משתחרר אחרי זה. משרד הביטחון מנסה, לא בהצלחה מלאה, ללוות חלק מהחיילים ללימודים. יש לנו בעיה עם הנשים, עם הבנות. נכון שאחוז האקדמאיות הוא גבוה יותר, הוא 75% והבנים עם 25% אבל הם הולכים לשם כתוצאה מחוסר ברירה, חוסר ברירה כי אנחנו במצב סוציואקונומי לא טוב, אנחנו בפריפריה, יש אבטלה ואנשים הולכים ללמוד, אבל אין מי שיכוון אותם.
אני מציע, גבירתי, וכבר העליתי את הרעיון הזה גם לשר החינוך בנט, גם לכל הגורמים, לַבָּנות אין מסגרת. בואו נכין את הבנות לחיים האזרחיים כולל הלימודים האקדמאיים, ותיכף אני אפרט. לעשות י"ג כיתות לבָּנות בבתי הספר. כלומר, הבנים מתגייסים והבנות נשארות בבית הספר לכיתה י"ג ואחרי כן, אם ירצו, לכיתה י"ד. תכנית הלימודים וההכוונה שתהיה בשנה הזאת תהיה הכוונה בשלושה אשכולות, אשכול אחד אקדמי-חינוכי, שייתן לבוגרת י"ב להבין לאן היא צריכה לכוון, ובזה אנחנו מונעים נשירה. האשכול השני יהיה חברתי וגם שם יש לימודים אקדמאיים בתחום החברתי, ואז היא תהיה מכוונת יותר.
מופיד מרעי
¶
כן, כן, אני רק אסיים את ההצעה ואת נייר העמדה. האשכול השלישי יהיה תעשייתי-כלכלי. אגב, בשלושת האשכולות, בשלושת התחומים יילכו ללמוד גם לימודים אקדמאים, ואז התלמידה מכינה את עצמה טוב יותר לחיים והיא יודעת לאן לכוון את עצמה. בזה אני מבטיח, קודם כל, יותר הצלחה, גם בלימודים שלה וגם בעיסוק שלה אחרי ואני גם מונע נשירה של הבנות. אין לנו את זה. אגב, זה מתאים גם למגזר הדתי היהודי.
מופיד מרעי
¶
נכון, יפה. בשנה הזאת יכניסו תכנים שיכוונו את הבוגרת, את התלמידה. השנה הזאת צריכה להיות מאושרת על ידי משרד החינוך, לכן הגעתי לשר החינוך עם הנושא הזה, היא צריכה להיות מאושרת על זה עם משרד הכלכלה וצריכה להיות מאומצת, לדעתי, על ידי האוניברסיטה והמל"ג - - -
מופיד מרעי
¶
נייר עמדה. אני אמור להגיע ולהציג לשר. אגב, פורום ראשי הרשויות בנושא המל"ג ישב עם שר החינוך ב-10.4.2016 והציגו לו את התכנית ואת כל מה שקשור למל"ג ונקבע שיהיה דיון ויהיה צוות שיטפל בנושא של המל"ג. נכון, כל הכבוד לוועדי ההורים, הציגו נתונים - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
עם כל הכבוד, מי שאני צריכה פה בעיקר זה את האנשים שמגיעים מהשטח, שזה גם אתה וגם הם ואת המל"ג. אלו אנשי המקצוע. עם כל הכבוד, מי שאחראי על החינוך בתוך הרשות אינו אחראי על ההשכלה הגבוהה. יש השכלה גבוהה, בשביל זה המל"ג יושבים לידך. זה מיותר. הם עשו כאן יוזמה חשובה. לא היה כאן דיון אף פעם על השכלה גבוהה במגזר הדרוזי בכנסת, אף פעם. אנחנו 69 שנה תיכף.
מופיד מרעי
¶
את מחזירה אותי לזה. בכל מקרה, אני מציע ומבקש שהמועצה להשכלה גבוהה תיקח את הרעיון של י"ג כיתות, כולל דמי מחיה לתלמידות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מיד, הסטודנטית נרמין, התחייבתי שאת תדברי. המל"ג, יש פה לאקונה שהייתם צריכים לזהות אותה, משרד החינוך והמל"ג. יש בו הצלחה בבגרות גבוהה לעומת תסכול מאי המימוש בהשכלה גבוהה. אין המשכיות. כשיש לאקונה יש תכנית התערבות ספציפית.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר לךָ, אם יש לך נייר עמדה, בוא, מופיד, אני אדם פרקטי, אם יש לך נייר עמדה או נייר מקצועי עם תמיכה מקצועית, שלח לי אותו. אני מתחייב לך על דיון עם כל הגורמים המקצועיים, כולל אם צריך להביא את השר אז נביא את השר לפה, תודה.
נרמין דאהר
¶
אני עדיין מועמדת לרפואה, מזה שלוש שנים. אני כבר בת 22. אני באתי היום כנציגת המועמדות הדרוזיות שמנסות כבר הרבה שנים להשתלב בלימודי הרפואה בארץ, אך לצערי הרב, הן לא מצליחות - - -
נרמין דאהר
¶
קודם כל יש לי 745 בפסיכומטרי, ממוצע בגרות 112.5, כל המועמדות הדרוזיות בלי יוצאת מן הכלל, יש להן הישגים ונתונים לא פחות טובים משלי. המחסום העיקרי שעומד בפנינו הוא מבחני מו"ר והמרק"ם שהם ראיונות - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
נכון. אם אפשר, נרמין, נרמין, תגידי לה מה שאלו אותך שם. דוגמאות לוועדה.
נרמין דאהר
¶
מבחני מו"ר ומרק"ם הם המחסום העיקרי בשבילנו כי אנחנו כביכול באות מחברה שהיא אדוקה והאישיות שלנו, אנחנו מנסות לבנות אותה אחרי י"ב, כדי שנוכל לעמוד מול שאר המועמדים שבאים אחרי צבא ויש להם אישיות מאוד מאוד טובה. אנחנו באמת מנסות כמה שאנחנו יכולות להגיע לרמה שלהם. הממוצע של המו"ר והמרק"ם בכל הארץ, בכל המגזרים, זה 200 והמועמדים הדרוזים הממוצע שלהם הוא הרבה פחות מ-200. לצערי הרב באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית סף המו"ר הדרוש עם נתונים כמו שלנו הוא 215, שזה הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו יכולות להשיג בציון שלנו.
אני אתייחס בקצרה לכל אוניברסיטה. באוניברסיטת תל אביב למשל, סף המו"ר הדרוש ללימודי רפואה עומד על יותר מ-215, כאשר הממוצע הארצי, כפי שאמרתי, זה 200, ושל הבנות הדרוזיות הרבה פחות.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אם אפשר, דוגמאות לשאלות ששואלים אתכן שם בוועדות האידיוטיות, סליחה על הביטוי.
נרמין דאהר
¶
בני מיעוטים אחרים בכל אוניברסיטה מגיעים ל-20% למרות שיש מקום משוריין ל-10%, כמו שמר באדר אמר קודם. כל השאר מקבלים 20%. בתל אביב בכלל, מזה עשר שנים אין בחורה דרוזית שלומדת שם רפואה, כי מבקשים ציון מאוד מאוד גבוה. באוניברסיטה העברית זה אותו הדבר, כל שנה מתקבלים ללימודי רפואה 15% בני מיעוטים ומספר המועמדות הדרוזיות שם ממש שואף לאפס, לצערי הרב, כי גם שם מבקשים ציון שהוא מעל 215. שם יש "מסלול צמרת" שהוא נועד לבנים דרוזים, שהם עתודאים. אני ממש מברכת על הצעד הזה שנותן לבנים דרוזים להגשים את החלום שלהם ולהשתלב בלימודי רפואה וגם כי הצבא צריך רופאים כי יש שם מחסור ברופאים, אבל זה ממש לא עוזר לבנות הדרוזיות. בטכניון, אחוז הסטודנטים ממגזר המיעוטים הוא 20% וזה בדוק. לעומת זאת אחוז הסטודנטיות הדרוזיות ממש שואף לאפס. בשנה שעברה התקבלה רק אחת אחרי שניסתה ארבע פעמים ועם ציון מאוד מאוד מאוד נמוך כי במקרה ביקשו ציון מאוד מאוד נמוך.
יש את המסלול של ה"רואים לקידום" שהוא נועד לכל המגזרים בלי יוצא מן הכלל, שהם לוקחים 5% ממגזר המיעוטים, שלא עברו את הסכם, ונותנים להם עוד הזדמנות להשתלב בלימודי הרפואה. זו הייתה עוד הזדמנות בשביל הבנות הדרוזיות שהגיעו ממגזר מיעוטים גם להשתלב בלימודי רפואה, אך השנה בטכניון החליטו לבטל את זה בלימודי רפואה, אז אין לנו עוד הזדמנות שם.
באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בשנת 1996, הם הכניסו את התכנית של "ניצני רפואה", שכל שנה הם נותנים 15 מקומות לבדואים ולבני מיעוטים ועכשיו בני מיעוטים גם מהמגזר היהודי, אבל למגזר הדרוזי אין בכלל. מה שחשוב הוא שה-15 האלה יש להם הישגים מאוד מאוד נמוכים, שמגיעים ל-500 ואנחנו עם 745 בכלל לא מתקבלים כי אין - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אענה לך. היא ידעה לומר על אוניברסיטה תל אביב לגבי הציונים, אז למה שהיא לא תדע? לגבי בן גוריון, מה את חושבת? אם את אומרת שהם העדיפו - - -
נרמין דאהר
¶
יש להם הישגים מאוד נמוכים כמו 500 ו-600 ואנחנו עם 750 אף אחת מאיתנו לא מתקבלת. יש 15 שהם בכלל לא בשבילנו, זה כבר מתוך ה-120 מקומות, זה פשוט לא הגיוני, שאנחנו עושות את הכול, בונות את האישיות שלנו, מנסות כמה שיותר, שיהיו לנו פסיכומטרי מאוד גבוה, בגרות מאוד גבוהה והם עם 500 נכנסים בלי לחשוב פעמיים. אנחנו אין לנו הזדמנות בכלל. יש עוד בעיה בבן גוריון - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתם מבינים? כשהבאתי את הדוגמה של יוצאת אתיופיה, היא לא עברה את הפסיכומטרי הנדר, פה יש פסיכומטרי גבוה, יש בגרות גבוהה פלוס בונוסים. מישהו שיבוא ויגיד לי, משהו בדנ"א אני אתן לו מכות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אין ספק, דבורה, שהיא הציגה מציאות שהיא לא בעייתית מבחינת האוניברסיטאות, פסיכומטרי גבוה, בגרות איכותית, לא ייתכן שבמכסה של ה-15% הן לא באות לידי ביטוי. יש פה איזו לאקונה שחייבים לזהות אותה ולטפל בה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
גם הנושא של המו"ר והמרק"ם, צריך להבין מאיפה החבר'ה מגיעים. היא כתבה פה מאוד יפה על החברה הדרוזית ולבוא ולהגיד, האם אנחנו כן רוצים לקדם או שאנחנו רוצים להמשיך להשאיר אותם מאחור? אני הייתי בטוחה שאת אומרת לי שאת סטודנטית שלוש שנים כבר, אז מה את אומרת, ששלוש שנים את מנסה להתקבל?
נרמין דאהר
¶
אני רוצה להגיד עוד משהו, בעניין הזה של האפליה המתקנת לבדואים, אנחנו פנינו עם זה למל"ג לפני יותר מחצי שנה, כל אחד מהם זורק את העבודה שלו על אחרים ועד עכשיו לא קיבלנו שום התייחסות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אין סיכוי. אדרבא, תאתגר אתי, אני אמרתי שאין סיכוי שהיא תקבל פתרון מכם. תשנה לי את הקופסה, אתה שמעת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יוסף, נו, בחייכם. אני מתאמץ. שמעת מקרה והיא אומרת ואני סומך עליה, שיש 40 מועמדות. בוא ניתן להן, נפרוש אותן בחלק היחסי שלהן באוכלוסייה באותם ה-15 מקומות בכל המקומות שכן מקבלים. יש לה את כל הנתונים להגיע לרפואה. איך אתה, כמל"ג, לוקח את זה עכשיו ואומר, "אני הולך להתמודד עם זה", במסגרת השקפת העולם, שמבחינתי היא בעייתית, של המל"ג, בתפיסה שלה את תפקידה.
אשרף ג'בור
¶
קודם כל, אני את המקרה הזה מכיר ספציפית ואני עזרתי גם בטיפול, אבל צריך לדעת שני דברים. המל"ג ות"ת אין להן סמכות על המוסדות.
אשרף ג'בור
¶
לא, יש תשובות, על זה אני רוצה להגיב ונמצאת כאן גם יעל, שיום יום כל בקשה שמגיעה למקום הנכון בוות"ת מל"ג, היא מגיעה בסוף אל המקומות הנכונים ואני כמעט כל יום מקבל - - -
אשרף ג'בור
¶
אני אתייחס למשהו שהיא העלתה והוא נכון מאוד, נושא "ראויים לקידום" הרי בא לעזור לסטודנטיות או למועמדות שיש להם את כל הנתונים האיכותיים, בשביל לעזור להם ללמוד במדינה.
אשרף ג'בור
¶
הנתון הזה הוא לא נכון, הוא לא מדויק, אין דבר כזה שעם 500 מתקבלים בבן גוריון, ור"ה גם נמצאת פה.
אשרף ג'בור
¶
אני שוב אומר שבעצם יש כאן אפליה ואפשר לעזור שהיא תהיה מתוקנת. אנחנו יכולים לתת הזדמנות שנייה, יעל קראה לה הזדמנות ראשונה, כי בראשונה לפעמים במערכת החינוך, לצערי, כמה מה שמשרד החינוך משקיע ואיה עושה עבודה נפלאה, אבל עדיין יש פערים. אם הנושא של "ראויים לקידום" אנחנו רוצים לעזור לה, אז הנושא של "ראויים לקידום" ייתן לה שתי נקודות בסכם ובשנה הבאה היא תהיה ראשונה - - -
אשרף ג'בור
¶
אני חוזר. אני נתתי פתרון. נרמין יכולה להתקבל ונרמין יודעת את זה. היא יכולה להתקבל, כל הניירת של נרמין נמצאת גם אצלי על השולחן. אני יודע שהיא, וגם אחרות שאני לא מכיר אותן אישית, אבל אני אשמח לעזור להן באופן אישי - - -
אשרף ג'בור
¶
קודם כל, זה באחריות המוסדות, אבל אני מציע פתרון, לבוא לעזור לנו ב"ראויים לקידום" ופה בעצם היא יכולה להיכנס על תקן "ראויה לקידום" - - -
אשרף ג'בור
¶
אם היא הייתה מגישה את המועמדות שלה בתנאים שיש לה היום, בסכם שיש לה היום, בשנה שעברה הייתה מתקבלת - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
רגע, סליחה, יש פה הרבה חברי כנסת שמאוד שרוצים להתייחס. אני אבקש קודם כל מגנאים, בבקשה.
נרמין דאהר
¶
זה ממש דוחף, אנחנו נדחפות באמת ללמוד בחו"ל כדי להגשים את החלום שלנו, אבל המטרה העיקרית שלנו היא ללמוד בארץ שלנו.
נרמין דאהר
¶
זה גם שאנחנו בכלל מחברה מאוד מגבילה ולא מעודדת שאנחנו נצא לחו"ל כדי להגשים את החלום. אנחנו פשוט נפלנו בין הכיסאות, גם כי אנחנו מחברה שמרנית וגם כי אין מי שידאג לנו באוניברסיטאות להעדפה מתקנת ולשוויון הזדמנויות, כפי שעשו לשאר המגזרים.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
תודה. בקצרה, כדי לתת גם לאחרים להתבטא, כי אנחנו גם רוצים לשמוע, משום שהשאלה העיקרית היא לא האבחון, את הבעיה אנחנו מכירים אותה, לצערי הרב, אנחנו רוצים בסוף פתרונות. מהדיונים הקודמים בעניין של הרפואה בכלל, גם על האוכלוסייה הערבית, אנחנו יודעים שהמל"ג הרימה את הידיים כמעט, כי כל אוניברסיטה עושה דין לעצמה וכל אוניברסיטה אומרת, "יש לי את התנאים שלי" ובסוף הקרבנות הם התלמידים והסטודנטים, כמו נרמין. כאשר אמרתי לה גרמניה, אני לא התכוונתי שהיא תלך לגרמניה, לא, כי אני רוצה שאלפי סטודנטים ערבים שלומדים בירדן ולומדים ברומניה ולומדים במולדובה, שגם ילמדו פה, אבל כוונתי הייתה לשאול האם הסטנדרטים של ההשכלה הגבוהה בישראל יותר גבוהים מגרמניה? הרי התלמיד והסטודנט שמסיים רפואה שם ובא לפה, אפילו בירדן, כשהוא מסיים והוא בא לפה, כבר בפעם ראשונה הוא מצליח והוא עובר את המבחן של משרד הבריאות של ישראל. זאת אומרת שיש פגם בסטנדרטים שההשכלה הגבוהה בישראל או האוניברסיטאות בישראל מציבות לסטודנטים, במיוחד ברפואה וגם בשאר המקצועות.
בקשר לחסמים, אנחנו דיברנו פה בשבוע שעבר על הפסיכומטרי ועל כל מיני חסמים. אי אפשר לקבל את זה שהדלת היחידה של כל סטודנט כדי להיכנס לאוניברסיטה היא דלת אחת שזו הפסיכומטרי. יש עוד דלתות אחרות. הסטודנט, יש לו את היכולת, יש לו את הפוטנציאל, אבל מה נעשה עם המבחן הפסיכומטרי הזה שמוטה תרבות? אנחנו דיברנו והיה דיון שלם.
נקודה אחרונה, גבירתי היושבת ראש. אני, כחבר כנסת ערבי, אני מייצג את כולם. אני לא מבדיל, אני לא מבדיל. כל מקופח, כל מי שמופלה לרעה, אני הנציג שלו ובסוף, לפי דעתי, כולם צריכים למצוא את הדרך להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכל הסטודנטים. סטודנטים ערבים בכלל וסטודנטים דרוזים שאני, בראייה שלי, הם חלק בלתי נפרד מהאוכלוסייה הערבית, כולנו צריכים לעשות כדי להרים את ההשכלה הגבוהה. כפי שאמר מרגי, היינו בבית ג'אן ואני יודע שגם במראר ובשאר הכפרים הדרוזים, יש נתונים ויש הישגים בבגרות שהם גבוהים מאוד והפער הזה בלתי נתפס.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
תודה, גבירתי, אני אקצר. אני אתחיל בנקודה הכי כללית בעניין הזה. אנחנו תמיד מדברים כאן, קברניטי המשק, המדינה, על שמנופי הצמיחה המרכזיים ביותר שיכולים להיות לחברה הישראלית מבחינה כלכלית נמצאים בקרב האוכלוסייה הערבית ובקרב האוכלוסייה החרדית, אבל אז מסתבר תמיד שבין ההצהרות האלו ואפילו ההבנה המאוד עמוקה שזה אכן כך, עד ליישום יש איזשהם פערים שהם בלתי נתפסים. זה אינטרס של כלל החברה הישראלית, של ערבים ויהודים כאחד, שיהיה שילוב מלא של הסטודנטים באוניברסיטאות, שהם יצליחו לרכוש את המיומנויות שאחר כך מאפשרות להם להשתלב באופן מיטבי בחברה בכל התחומים. זו עמדה עקרונית ובסיסית שאני חושב שכולנו שותפים לה, אבל משום מה היא מקרטעת בשעה שאנחנו רוצים ליישם אותה בשטח.
מופיד מרעי, ידידי, באמת, הצגת כאן דבר שהוא מאוד מעשי ואז התפקיד שלנו, בכל זאת אנחנו ועדה, אנחנו לא משרד החינוך, אנחנו צריכים לראות - - - ואכן יושב ראש הוועדה, יעקב מרגי, הביע את הנכונות שלו לקחת תפקיד פעיל בכך שהתכנית הזו אכן תבוא ותתיישם. בסופו של דבר, ממה שאני הבנתי ממך, זה אמור להיות משהו כמו מכינה קדם אקדמית משום שמדובר על כיתות י"ג וי"ד, ושם זה המקום, זה אולי כבר לא מערכת החינוך כי זה כבר השכלה גבוהה וצריך פה את שיתוף הפעולה של ההשכלה הגבוהה כדי לעשות את זה.
המקרה של בית הספר לרפואה הוא מקרה ספציפי, שהוא משקף גם מקרים אחרים, כמו עבודה סוציאלית, חינוך ועוד. כאן, ההעדפה המתקנת היא לא איזושהי פרוטקציה שאנחנו עושים לקבוצות מסוימות, אלא היא ממהותו של העניין. באיזה מובן היא מהותו של העניין? כי גם התפקוד, בסופו של יום, של האנשים שבאים מתוך תחומי הדעת הללו, מחייבים שתהיה להם היכרות עם החברה שבתוכה הם פועלים. זאת אומרת, עובד סוציאלי שאין לו היכרות עם החברה הערבית לא יכול לעשות עבודה טובה כעובד סוציאלי. אפילו רופאה, כאשר היא באה מאותה חברה מסוימת, יש יתרון בכך לתפקוד שלה. על כך יש, דרך אגב, הבנה רחבה שהערך הזה של רב תרבותיות בסופו של יום משתלב בתוך המקצועות הללו עצמם. זאת אומרת שהיכרות תרבותית, ידיעה תרבותית של החברה שבתוכה אתה פועל, היא גורם שתורם במידה מאוד משמעותית ליכולת שלך לעשות את עבודתך נאמנה ובאופן מיטבי. בזה יש לה רלבנטיות גם לעניין של תנאי קבלה.
אני שותף לטענה שעולה לבקרים, שבהמון תחומים המבחנים הללו הם מוטים, הם לא לוקחים בחשבון את ההטיות התרבותיות של קבוצות מסוימות שהן כשלעצמן יתרון. היתרון הזה עובד משעה שהמבחן ופה במיוחד דובר על ראיונות אישיים שזה דבר שהוא בלתי נתפס - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
יתרה מכך, לפעמים ההשתייכות האתנית, גזעית, עדתית או הלאומית של המועמד או המועמדת אמורים להיות יתרון ובמקרה שבו עושים את המבחן שהוא מבחן אוניברסלי, נוצר החיסרון.
היו"ר מירב בן ארי
¶
סליחה, עם כל הכבוד. אני רוצה להסביר לכם משהו. יש כאן חברי כנסת. בעיקרון, בדיונים בוועדות, קודם הם מדברים ואחרי כן כולם. כאן נתתי גם למל"ג, גם לוועד, גם למופיד, גם לסטודנטים, ועם כל הכבוד, אתם תדברו. הוועדה היא עד אחת וחצי, ביקשתי הארכה של מספר דקות, תמתינו בסבלנות. הם יושבים כאן ובדרך כלל הם יושבים רבע שעה והולכים לוועדות אחרות, אז אדוני ימתין בסבלנות לתורו. אני מנסה לתת לכולם.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אסיים במשפט. תראו, הלאקונה הזו, אנשי הוות"ת והמועצה להשכלה גבוהה, אמרה את זה יושבת הראש בתחילת הדברים, אנחנו מאוד מאוד חרדים ומאוד מאוד רוצים להבטיח את האוטונומיה של האקדמיה בישראל, אבל אנחנו אומרים שוב, אם בסופו של יום אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו יושבים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, יכול להיות שבסופו של דבר המחוקק יצטרך לעשות איזושהי פעולה כדי לתקן, איך נאמר זאת? את כשל השוק שקיים בתחום הזה. תודה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
קודם כל אני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד מאוד מאוד חשוב, אבל צריכים להבין את הבעיה, אבל יש פה איזשהן הטיות, לא רק בתנאי הקבלה, אלא גם בהצגת הבעיה סביב השולחן הזה. הבעיה היא קודם כל לא רק בהשכלה הגבוהה ולא רק במל"ג, הבעיה היא, כדי לחדד את זה ואתם הצגתם את זה, בתנאי הקבלה ועל כך צריכים לערב את ראשי האוניברסיטאות ולא רק את המל"ג. המל"ג היא לא הכתובת. אמנם לא מהרגלי להגן על מוסדות רשמיים, אבל בקונטקסט הזה הם עושים עבודה בכיוון הנכון והם עושים עבודה טובה. הבעיה היא תנאי קבלה מוטים וראיונות מוטים. איפה נרמין ומופיד והשאר, איפה אתם עושים השוואה שהיא לא לטובתכם? אל תשוו עם שאר החברה הערבית - - -
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
נרמין, רק רגע, קודם כל, בהשוואה לשאר החברה הערבית, האחוז שלכם יותר גבוה בהשכלה הגבוהה. נרמין, תשמעי אותי, האחוז של הדרוזים, אולי יש בעיה ספציפית ברפואה, אבל מבחינה כללית, מבחינת תיאור הבעיה הכללית, האחוז שלכם מול שאר החברה הערבית יותר גבוה, אבל אל תשוו את עצמכם לערבים, כי אתם עושים עוול. תשוו את מה שמגיע לנו, כערבים וכבני אדם, עם הממוצע הכללי. שם יש בעיה. עם הערבים אתם 1.9 ובשאר החברה הערבית 1.2. 1.2 מול 1.9, אז תשוו מול כלל האוכלוסייה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו התעסקנו הרבה מאוד בהשוואות פנימיות בחברה הערבית וזה לא נכון. אני חושבת שצריכים להתייחס ספציפית לערבים הדרוזים, כי יש מאפיינים שאני עכשיו התוודעתי להם. למה ברפואה אין ייצוג? בתחומים ספציפיים, למה יש בעיה יותר לערבים הדרוזים מאשר לשאר הערבים? זו בעיה ואיפה יש גם תסכול? ונכון נאמר כאן שיש תסכול, כי ההישגים שלכם, של הערבים הדרוזים בבגרות הם יותר מאשר של שאר הערבים ולכן זה גם אולי מסביר את הפער לטובה, בכניסה למוסדות להשכלה גבוהה. הפער עם הכלל.
איה חירדין
¶
מנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי מזה שנה במשרד החינוך. אני רוצה להגיד שיש לנו מערכת חינוך שאפשר להיות גאים בה, בכל ההישגים, בכל הרבדים. יש לנו נערים ונערות ערכיים עם הראש בשמים, עם השאיפה להגיע רחוק והרגליים ממש עם שורשים חזקים בקרקע, כדי להגיע. אנחנו מאוד גאים במערכת שלנו, בילדים שלנו, בנוער שלנו. היה לנו כנס לנערים של י"א, י"ב, לעתודאים והיינו שם הנבחרת הכי הכי טובה במדינה - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
איה, הזמן שלי הוא קצר. אני לא רוצה לשמוע כמה המערכת מפוארת, אני רוצה לשמוע על האתגרים. יש לך שתי דקות, דברי על האתגרים, על בעיות שיש. תאמיני לי, היינו שם.
איה חירדין
¶
הרגשתי צורך להגיד את זה כי אנחנו מאוד גאים. לגבי תכניות הלימודים שהוזכרו כאן, יש לנו תכניות לימודים חדשות שמוטמעות ויש ספרים חדשים ותכניות לימודים חדשות, שמותאמות למאה ה-21 וגם הן גאווה גדולה. ישנה תכנית אסטרטגית לאגף החינוך הדרוזי, לכל המערכת, מגן ילדים ועד י"ב, שהתחלנו ליישם אותה - - -
איה חירדין
¶
שהתחלנו ליישם אותה. בתוך התכנית אנחנו מתייחסים לחסמים שזה למשל כל הנושא של השפה העברית. יש לנו תכנית של חיזוק השפה העברית על כל הרצף, מגן ועד י"ב. בנושא הפסיכומטרי אנחנו גם משקיעים כסף, כתוצאה מהחלטת הממשלה בחינוך. יש לנו בעיה באחוז הבנים דווקא. הבעיה היא לא הבנות שמגיעות להשכלה הגבוהה כי יש לנו אחוז של 75:25 לטובת הבנות, אז הבעיה שלנו היא במוטיבציה של הבנים לבוא לאקדמיה ובזה אנחנו מטפלים, גם בשיתוף פעולה עם - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
סטודנט או סטודנטית במגזר הדרוזי, שיש להם בעיה עם ההשכלה הגבוהה, למי הם פונים ברשות?
היו"ר מירב בן ארי
¶
אבל זה בדיוק העניין, אני רוצה להסביר משהו, בגלל זה כשמופיד בא ודיבר על מנהלי אגף החינוך, עם כל הכבוד, הם לא רלבנטיים. אצלנו, במגזר היהודי, סיימת את התיכון, סיימת י"ב, סיימת עם אגף החינוך. כשאתה מסיים צבא צריך להיות מישהו - - -
איה חירדין
¶
אנחנו עוסקים המון בהעלאת המוטיבציה ובהכנת התלמידים והתלמידות הנפלאות שלנו לאקדמיה, בהמון תחומים ובהרבה תכניות. משקיעים הרבה כסף.
לגבי המל"ג, יש שתי ועדות שונות במל"ג ובות"ת, הן מטפלות בכל נושא ההשכלה הגבוהה ובזה שאין לנו ייצוג של המגזר הדרוזי, אחת בראשות פרופ' פדיה אבו אלהיג'ה ואחת בראשות פרופ' פייסל עזאיזה, אין לנו שם ייצוג של המשרד בתוך הוועדות האלו.
יעל סימן טוב
¶
רגע, רגע, איה, סליחה, יש את פרופ' פואד פארס בוועדות שלנו, בוועדות של המסטרנטים והדוקטורנטים.
איה חירדין
¶
של משרד החינוך, יש את עבדאללה חטיב, שהוא ממונה על המגזר הערבי, למגזר הדרוזי אין. לגבי המלגות, יש לנו אפשרות לתת מלגות כדי לצמצם את הפער ולתת יותר אפשרויות לחיזוק הנגשת האקדמיה. המל"ג מתנגדת. יש לי 2.5 מיליון שקל עכשיו שאני לא יודעת מה לעשות איתם. יש קריטריונים ברורים שאנחנו רוצים לתת - - -
איה חירדין
¶
המל"ג מתנגדת בטענה שרק המל"ג מוסמכת לחלק את המלגות. אני אמרתי שאני אתן את ה-2.5 מיליון שקל למל"ג, שהם יחלקו, אז הם לא מוכנים לתת אותם למגזר הדרוזי ספציפית וזה גם יוצר בעיה. זה עוד משהו שמקשה עלינו. יש החלטת ממשלה 959 - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
סליחה, איה, רק להבהיר. אני יודע שיש מלגות, לא היו לערבים מלגות, אבל לדרוזים - - -
יעל סימן טוב
¶
יש לנו לדוגמה את מלגות אירתקא, מלגות אירתקא שמחולקות לחברה הערבית, בתוכן יש ייצוג מאוד נכבד לחברה הדרוזית. אנחנו מחלקים בשנה כ-1.7 מיליון שקל לחברה הדרוזית, ודרך אגב, כל החלטות הממשלה בעניין הזה מעמידות את התקציב להשכלה גבוהה לחברה הדרוזית, למשרד החינוך במקום למועצה להשכלה גבוהה. אז אנחנו עושים את זה מתקציבנו, אבל התקציבים שמיועדים להשכלה גבוהה לא יושבים בוות"ת בכלל.
מופיד מרעי
¶
יש תקציב של המל"ג למגזר הדרוזי לחלק מלגות. בשנת 2015 חולקו כמעט 100-150 אלף שקל בכל יישוב, מלגות לסטודנטים, זה מעבר למלגות שאנחנו משיגים אותם ממקומות אחרים. אני אישית מתנדב ומקבץ נדבות כבר עשרים שנה למלגות לסטודנטים. אין פה תמיכה.
מופיד מרעי
¶
איה מדברת על ה-2.5 מיליון שקל שבסופו של דבר צריכים לשחרר אותם. לשנת 2017 עוד לא חילקנו מלגות כי אף אחד לא משחרר את הכסף.
איה חירדין
¶
יש קריטריונים ברורים ואפשר לחלק את המלגות. פשוט מאוד אנחנו צריכים שהמל"ג תכיר בזה שאפשר לתת אותן למגזר הדרוזי.
מופיד מרעי
¶
עוד משהו, יש שבעה רכזים שמטפלים בהשכלה הגבוהה. זה מעט אנשים, בכל יישוב צריך להיות רכז להשכלה גבוהה. כשאני דיברתי על מחלקת חינוך, גבירתי, התכוונתי למערכת עצמה. צריך בכל יישוב שיהיה בן אדם full time job, במשרה מלאה, שהוא מטפל בהשכלה גבוהה במגזר הדרוזי. את זה אין לנו. אני מציע גם שבסוף, בואו נחזור אחורה כמה שנים, שהמגזר הדרוזי יעבוד ישירות מול המל"ג.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
גבירתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת. אני שומע את נרמין ובאמת אני חושב שאני עברתי את מסלול הייסורים הזה על בשרי, עד כדי כך שהבת שלי היום נאלצה ללמוד את המקצוע האהוב עליה, רפואה, לא בישראל, למרות שאני רציתי, אלא בשכם, בנאבלס.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
מו"ר ומרק"ם, למרות שיש לה 120 ופסיכומטרי וכל הדברים האלה, אבל זה לא מו"ר, זה מחסום לניתוב וויסות מספר הסטודנטים והתלמידים הערבים שהם האליטה של החברה הערבית, בין אם זה מוסלמית, דרוזית. כאשר אני שומע אותה, 745 פסיכומטרי, 112 בגרות, מה צריך עוד? סטודנטית כזאת שהיא שנתיים שלוש - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
צריך לא להיות דרוזית, כנראה. כי אם הייתה באה יהודייה עם ציונים כאלה, היא כנראה הייתה עוברת את המו"ר והמרק"ם.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אוניברסיטת בן גוריון לא ראתה סטודנטית דרוזית כבר ארבע שנים, זו בושה וחרפה, בושה. תאמיני לי, אל תיכנסי איתי לשם בכלל כי אני פשוט מזועזעת, כי כנראה שאם היא הייתה יהודייה בלי כבלי מסורת ומשפחה והיא הייתה מגיעה עם ציונים כאלה, היא לא הייתה מתקבלת להיות רופאה? זה זה פשוט מכעיס אותי, אבל יש כאן הרבה אנשים שאני לא רוצה להפריע להם, בבקשה, סליחה, אוסמה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כל המוסיף גורע על מה שאמרת. על מה שאמרת, אני חושב שלא צריך להוסיף. אני שומע את מר ג'בור מהמל"ג, מתפתל, מתפתל, אבל לא נותן תשובות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
מה זה המל"ג? פעם אתה אומר מל"ג, פעם אוניברסיטה, אני לא יודע מה כבר, תחליט. סטודנטים כאלה, צריך לבוא ולחפש אותם בנרות, לשלוף אותם ולהגיד להם: "תבואו, אתם מפארים את המוסד האקדמאי שאתם הולכים ללמוד בו".
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל מה זה תנאי קבלה? אבל המל"ג לא יכולה לבוא בדברים עם האוניברסיטאות לגבי תלמידים מצטיינים כאלה? במקום כל המסלולים האלה, לעשות מסלול ישיר, מסלול ישיר, "תבואו". מה אתם עושים? מיליונים. אנחנו משוועים, חברי הכנסת מסעוד וחנין ועבדאללה, משוועים למלגות, פתאום יש מיליונים לא מחולקים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני אוסיף בקיצור על החסמים ואכן צריך לבדוק את הבעיה מהשורש, אני לא אחזור על הדברים. אם אנחנו מדברים למעלה כבר, מובן שצריך לעשות חקיקה מחדש. הדבר העגום, המעוות, שכאילו אין קשר בין המל"ג לתנאי הקבלה בכל אוניברסיטאות זה תירוצים. שר החינוך הוא יו"ר המל"ג, הוא אחראי על החינוך בכלל, אז הוא אחראי גם על האוניברסיטאות. אם איזושהי אוניברסיטה תרצה להיות ברמה מאוד מאוד מעולה, יותר טובה מאוקספורד, יותר טובה מלנינגרד, המכון לרפואה שבו למדתי, אחד הטובים בעולם, אז בסדר, מקובל, אבל לעשות את הכול בחבילה אחת ולעשות תנאים שאי אפשר להיכנס לתואר ראשון ולבית הספר לרפואה, זה גם ראיון לעובדים סוציאליים, גם ראיונות לפסיכולוגים. אתם יודעים מה הם שואלים שם בראיונות? יש לך מושג אילו שאלות שואלים שם? אידיוטיות, ממש, אני אתן לכם דוגמאות, והיא יודעת, היא מתביישת להגיד איזה שאלות שואלים אותן. האם זה מדד שבן אדם שרוצה ללמוד רפואה ויש לו את כל ההישגים לא ילמד רפואה? ולכן כאן צריכים להתערב, שר החינוך צריך להתערב בעניין.
לגבי האנגלית, אנחנו יודעים שאנגלית לתואר ראשון, מי שלא הגיע לשש רמות לא יקבל את התואר הראשון. ריבונו של עולם, מה לשפה האנגלית, הרי יש עברית וערבית וזה מקובל עלינו, למה מכניסים את האנגלית כחסם נוסף לתואר ראשון ושני? למה מכניסים את האנגלית? האם זו לא התערבות של שר החינוך והמל"ג? למה אנגלית צריכה להיות חסם בפני בני אדם שכבר שלוש שנים ויש להם את כל ההישגים, לא עברו באנגלית, לא ברמה שש ולא קיבלו תואר ראשון? זה כללי, לא מדבר רק על המיעוטים. מה זאת אומרת, המל"ג לבד ושר החינוך לבד והאוניברסיטאות לבד? אי אפשר, צריך לתקן את העיוות הזה.
לגבי הראיונות, אני אומר שזה תירוץ לאי קבלת אנשים לרפואה. זה תירוץ ואני מדבר על זה באופן ישיר ואני אחראי על כל מילה, זה תירוץ לאי קבלת אנשים לרפואה. החסם הזה, חייבים להוריד אותו ואתם חייבים להתערב, גם ממשרד החינוך ואני לא יודע מי כאן ממשרד החינוך ומהמל"ג, שהראיון הזה, המעוות, המכוער, שאין כמותו בכל העולם, אין בכל העולם ראיון כזה, בשביל לא להיכנס לרפואה, צריך להוריד את זה. מתי זה התחיל? לפני כמה שנים זה התחיל? מישהו יכול לתת תשובה?
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
98' אולי. למה התחיל? בשביל לעשות אפליה. זו הסיבה, אין סיבה אחרת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
זה חסם שלא ייכנסו, לא נרמין ולא אחותה ולא אני ולא הבת של אוסאמה. מה שעושה איה, כל הכבוד, זו עבודה מבורכת, לא בגלל שהיא יושבת כאן, אבל זה לא מספיק. אנחנו ביקשנו שנשתף פעולה ואנחנו נעשה כל מה שצריך. העבודה שלך מבורכת אבל חייבים לעלות מדרגות למעלה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
דבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה, בבקשה. ועד ראשי האוניברסיטאות. התייחסות שלך בשתי דקות למה שהיה פה עד עכשיו.
דבורה מרגוליס
¶
בשתי דקות אני רוצה להתייחס לשני חלקים של הדיון שהיה כאן וגם למצגת המאוד מצוינת שראינו כאן. מדובר על זכאים לבגרות מול כניסה ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות. זכאות לבגרות זה תעודה מסוג מסוים. זכאות לכניסה ללימודים אקדמיים דורשת תעודת בגרות מה שהם קוראים מובילה, כמו שנאמר כאן, 5 יח' אנגלית או 4 יח' לפחות, 5 מתמטיקה, מקצוע מדעי ועוד מקצוע מובחר לפחות, בציונים גבוהים, זה מה שמאפשר קבלה למקצועות המבוקשים באוניברסיטה. זו דרישה מכולם, מכל המגזרים, מכל העדות ומכל הדתות. זה בתור בסיס. אז כשמדברים על זכאות לבגרות ומראים פער בין זכאות לבגרות לקבלה לאוניברסיטה אז הפער נעוץ שם. זה חלק אחד.
החלק השני, לגבי לימודי רפואה. קודם כל, מהמצגת שאתם הבאתם, יש 65 סטודנטים לרפואה מקרב העדה הדרוזית, שהם 4%, שזה כמעט פי שניים - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
תגידי לי, ועד ראשי האוניברסיטאות, למרות שאני מבטיחה לך שהדיון לא יסתיים פה כמובן, מה אתם עושים על מנת לקדם את הנושא הזה אצלכם ובאוניברסיטאות?
דבורה מרגוליס
¶
אני קיבלתי התייחסויות. יש לי רק שתי דקות אז אני רוצה להיות מאוד ממוקדת. קיבלתי התייחסות מדיקני הסטודנטים. יש תכניות ומלווים ובאוניברסיטאות, במידת האפשר מסתכלים על המגזר הדרוזי בנוסף, או באיזושהי צורה שהיא לפעמים נפרדת מן המגזר הערבי, למרות שבגדול, כמו גם במל"ג, ההתייחסות היא למגזר הערבי והכספים מוקצים בצורה אחידה.
דבורה מרגוליס
¶
לנושא של הראיונות ברפואה, אני רוצה להגיד כמה מלים כלליות. יש חמש אוניברסיטאות שמלמדות רפואה, למעשה ארבע, כי לבר אילן צריך להגיע עם תואר ראשון, זה לימודים ארבע שנתיים ולא שש שנתיים. אלו הן טכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטה בן גוריון. בשלוש האוניברסיטאות האלו טכניון, תל אביב והעברית, בנוסף לעניין של סכם, כלומר, פסיכומטרי ובגרות שצריכים להיות מן הסתם גבוהים, עושים את אותם מבחנים, מור ומרק"ם. באוניברסיטת בן גוריון קיבלו החלטה לפני עשרים שנה לשנות את השיטה, לא להתייחס למבחנים האלה ולבנות איזושהי סדרת מבחנים וראיונות אישיים שלהם. הם משקיעים בזה המון המון כסף והמון המון משאבים, יושבים על זה טובי המומחים, גם שלהם וגם התייעצויות אפילו גם מומחים בינלאומיים בתחום הזה. הראיונות האלה הם בשביל למצוא את האדם שיהיה המטפל, הרופא, האדם שמתאים ביותר לעבודה, בעבודה הזו שהיא אולי המורכבת ביותר שקיימת, להיות רופא, להביא מרפא ומזור.
דבורה מרגוליס
¶
רגע, עוד משפט אחד. לגבי מה שנאמר כאן, ברגע שאדם מגיע לאוניברסיטת בן גוריון ועובר את סף הקבלה שלהם, כלומר, פסיכומטרי ובגרות מתאימים, ומן הסתם זה המקרה שיש לפנינו כאן ואולי יש עוד סטודנטיות שלא אמרו, הוא נכנס ל'פול'. שתבינו, 1,800 סטודנטים פונים כל שנה ומבקשים להירשם ללימודי רפואה. עבור רובם הגדול כנראה שזה חלום חיים. אני מודה, גם אני הייתי שם ואני לא הצלחתי.
נרמין דאהר
¶
בבן גוריון יש לך שתי הזדמנויות לעשות את הראיונות ואם אתה עובר את שתי ההזדמנויות ולא התקבלת אז זהו, אתה לא יכול להירשם עוד פעם לבן גוריון.
נרמין דאהר
¶
בכלל בראיון בבן גוריון שואלים שאלות שלא קשורות לרפואה, לא קשורות לאישיות, לא קשורות לשום דבר.
דבורה מרגוליס
¶
אני רוצה רק להשלים את המשפט. בבן גוריון התקבלו השנה, העלו את זה בשמחה גדולה מ-90 ל-120 סטודנטים. על 120 המקומות האלה מתחרים הטובים ביותר. שוב אני אומרת וזו תשובה שקיבלתי עכשיו מדיקן רפואה, מהרגע שסטודנט עבר את רף הסֵכם, כלומר, הוא יכול להיכנס לרפואה מבחינת רף הציונים שלו, הוא נכנס לפול שבו לא מסתכלים אם הוא דרוזי או בדואי, ערבי, יהודי, דתי או לא חשוב מה, הוא נכנס לעניין הזה של השאלה האם הוא יהיה רופא טוב. לאוניברסיטת בן גוריון יש את שיטת הסינון שלה, שטוב שהיא שונה משיטת הסינון של האוניברסיטאות האחרות.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא כל כך נכון, עם כל הכבוד לך, זה לא נכון. אני רואה בעיניים שלך שאת מדברת לא נכון.
ליאת הלבץ
¶
תודה רבה. ליאת הלבץ מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית. אני חייבת רק להעלות נקודה אחת, סוגיה אחת שלא עלתה פה. דיברנו על הכניסה, אבל לא דיברנו על כמה מסיימים. מסקרים שאנחנו עושים רואים שהייצוג בוועדות משמעת במהלך התואר זה סוגיה שלא מספיק מתייחסים אליה ולא נותנים עליה מספיק את הדעת, הסטודנטים מהמגזר הערבי, גם מהאוכלוסיות הדרוזית והצ'רקסית, מגיעים בנוכחות הרבה יותר מוגברת לוועדות משמעת. יש לזה סיבות של פערי תרבות, פערי שפה, אי היכרות עם התקנון האקדמי וזו סוגיה שחייבים להתייחס אליה.
ליאת הלבץ
¶
יש אחוזים גבוהים מאוד של נוכחות. אין נציג שמדבר בשפה הערבית בוועדת המשמעת. יש מוסדות, ולא ניכנס עכשיו לפירוט, אבל לא בכל המוסדות מנגישים את התקנונים או עושים איזושהי הסברה מקיפה יותר על התקנונים וחייבים להכניס נציג - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
אנחנו נבקש מהמל"ג תשובה כמה סטודנטים, וחבל שלא הבאתם את זה לפה, מתחילים את התואר הראשון מהמגזר הדרוזי ומסיימים אותו.
מג'יד מסאלחה
¶
שמי מג'יד מסאלחה, אני ראש אגף פיתוח כלכלי במנהלת לקידום המגזר הדרוזי, כיום במשרד לשיתוף פעולה אזורי. אני מתכלל את כל החלטות הממשלה של הדרוזים ואני מטפל גם בכל מערכת החינוך גם עד 12 וגם השכלה גבוהה. אני חושב שאחד האתגרים שלנו, כבוד היושבת ראש, הוא הפער בין גברים ונשים. הנקודה הזאת לא באה לידי ביטוי כי זה יוצר אחרי כן הרבה בעיות חברתיות, אחוז גירושין בעלייה - - -
מג'יד מסאלחה
¶
אני רוצה לדבר על הסוגיה של המל"ג בעיקר. הפרויקט של הנגשה להשכלה גבוהה קיים, נדמה לי, מ-2004, אני חושב שהייתה עבודה די טובה בתחום הזה בשיקום חברתי ואנחנו, מאז שהעסק הזה ב-2014 עבר למל"ג אנחנו מרגישים בשטח ירידה. אני בדקתי בשטח מה קורה עם הנושא של הנגשה להשכלה גבוהה, אין פה שום שקיפות. לא ברור לי, למשל, כאחד שאחראי על הדברים האלה, כמה מנוצל וכמה לא מנוצל מתוך התקציבים, אין לי נתונים. דיברו פה על 900 מיליון שקל למגזר הערבי, וסליחה מחברי הכנסת הערבים שיושבים פה, יש כבוד, יש הרבה כבוד, דרך אגב, אבל אני חושב שבנקודה הזאת אי ההפרדה בין המגזר הערבי למגזר הדרוזי פוגעת במגזר הדרוזי. דיברו פה על 10% משוריין למיעוטים בהשכלה הגבוהה, אבל אין פה אחוז מתוך ה-10% - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא אחריותנו, זו אחריות הממשלה, לא אנחנו, עם כל הכבוד. אנחנו כאן מבקרים את הממשלה ועושים, אז שהממשלה תדאג ושהמשרד שלך ידאג, עם כל הכבוד.
מג'יד מסאלחה
¶
רגע, אני רשמתי לי פה הערה, דיברו על שריון, יכול להיות שאני טועה, בסדר? דיברו על זה, 10% שריון - - -
מג'יד מסאלחה
¶
נקודה חשובה זה המל"ג, הוא צריך לבחון החזרת המצב לקדמותו. כל הנושא הזה של אי הבחנה, יש פה מלגות שמוקצות למגזר הדרוזי בגלל החלטה 959, אני לא מבין למה לא מחלקים את זה למגזר הדרוזי ותוקעים את זה. לגבי היחידה להכוונת חיילים משוחררים, חבל שלא הזמינו אותם לפה, כי יש פה כשלים, יש פה הרבה תקציב שחוזר למשרד האוצר כל שנה. אני חושב שמן הראוי לבוא - - -
גאנם חאתם
¶
אני רוצה שישמעו שאני גם יישובי בסאג'ור, כיוון שאמרו שאני לא יישובי, אבל אני יישובי בסאג'ור.
גאנם חאתם
¶
אמרו בדרך, לא משנה, אמרו, דיברו על זה. גבירתי, אני רוצה להעלות דבר אחד. אנחנו באנו לכאן רק לייצג את העדה הדרוזית. לא מעניין אותנו מכל מה שקורה במדינה, מעניינת אותנו העדה הדרוזית ואנחנו בזכות ולא בחסד. מה שאנחנו עושים, משרתים ושולחים את הילדים שלנו לצבא, גם מגיע לנו בזכות. הבן שלי, שהוא עתודאי עכשיו, לא קיבל ציון פסיכומטרי, לא יכול ללכת ללמוד, לא בשטחים ולא בארצות הברית מכיוון שהוא בצבא, הוא קשור לצבא עכשיו. אז אני מבקש ממך גם, לטפל בעניין של הדרוזים.
גאנם חאתם
¶
על הדרוזים. לא מעניינים אותנו המגזר המוסלמי או היהודי, אנחנו באנו בשביל הילדים שלנו. זה הפורום וזה התפקיד שלנו. ראשי מועצות גם רוצים לבוא, כן רוצים לא רוצים, בסוף לא מגיעים. מגיע אחד, כל הכבוד, אבל זומנו, כולם זומנו.
גאנם חאתם
¶
גבירתי, יש לנו 57% מהרופאים שלומדים בחו"ל. הם חוזרים ומקבלים אותם בבתי החולים, ברמב"ם, בנהריה ובכל בתי החולים. מה זה אומר? כאן הוא לא יכול להיות רופא, כשהוא יוצא לחו"ל וחוזר ועושה מבחן בארץ בעברית ומקבלים אותו.
גאנם חאתם
¶
אבל לא מקבלים אותם והיום יש גם מנהלים בבתי החולים שלמדו בחו"ל. הבעיה שלנו, הדרוזים, שאנחנו חיילים, לא יכולים לצאת אלא רק אחרי הצבא ומי שלוחם שלוש שנים בצבא, בטוח שלא יזכור את החומר בעברית, באנגלית ולכל מיני.
עוד דבר אחד, מר אשרף אומר שיש לנו "רואד", אני לא יודע על זה בכלל. בכל הכפרים הדרוזים אין לנו את זה. מספיק. בואו נעשה סדר, הגיע הזמן שנעשה סדר ולא רק דיבורים. אני מבקש ממך, אנחנו עושים את זה מהלב..
היו"ר מירב בן ארי
¶
רק משרד הביטחון, הוא יושב פה גם כמעט שעתיים. בבקשה, יובל. יובל גרינברג, ראש מינהל מנט"א, מינהל טכנולוגי אקדמי.
יובל גרינברג
¶
נכון. אנחנו מנהלים את מסלול העתודה האקדמית, במסלול הזה אנחנו מפתחים את כוח האדם האקדמי של צה"ל. אני יכול להגיד שבשנתיים שלוש האחרונות אחוז הפותחים מהמגזר הדרוזי עומד על 5%.
יובל גרינברג
¶
עתודאים. אני מדבר על מקצועות המדעים וההנדסה והרפואה. יש לנו הישגים יפים מאוד בהקשר הזה. זה אומר, אל"ף, שהפוטנציאל קיים, שיודעים - - -
יובל גרינברג
¶
כן, יש להם גם אופציה לעשות מכינה קדם אקדמית, מי שצריך. זו פריבילגיה שיש לאוכלוסייה הדרוזית כמו לאוכלוסיות אחרות שאנחנו רוצים להביא לעתודה ועושים את כל תהליך ההכנה למבחנים, לפסיכומטרי, מאפשרים. אני רוצה להגיד שברגע שמאפשרים הפוטנציאל קיים ואפשר לממש אותו. אחד האתגרים שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו, וזה עלה כאן, זה באמת אחוז הנֵשר אחר כך, בתוך הלימודים, שהוא יותר גבוה מזה של האוכלוסייה הכללית, עכשיו אנחנו שמים יותר press על הדבר הזה.
ח'אלד וילי
¶
אני חייב לשאול שאלה קטנה בקשר לצבא. גם במסגרת הצבא יש את ההעדפה המתקנת במירכאות או לא במירכאות של הסטודנטים לרפואה למשל. אתם רוצים את הילדים שלנו? השאלה אם יש פה העדפה מתקנת, אז כל החסמים, אתם לוקחים את זה בחשבון או לא?
גאנדי פלאח
¶
חייבים להגיד לך תודה ובאמת תודה לכולם. יש פה ועד הורים שלא נח ולא ישן ולא נרדם עד שאנחנו נביא את הטוב לבנינו, כמו שאומרים במשרד. תודה מיחדת לאיה שמלווה אותנו כל הזמן, למופיד, תודה רבה. אנחנו צריכים אתכם. ביחד אנחנו נוביל את החינוך הדרוזי לרמות הכי גבוהות. תודה רבה.
זאב גולדבלט
¶
תבואו איתנו, תהיה איתנו. רק להזכיר את הסטודנטיות, את שדא ואת למא. תזכירי גם בסיכום, בבקשה. הן בדיוק כמו נרמין.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני חייבת לסכם כי חרגתי בהרבה זמן, אפילו החליפו לי פה מנהלת ועדה. אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל יהיה לזה דיון המשך, זה לא נגמר פה, יהיה דיון המשך. אתה, אני מבקשת להזמין אותך ותזמן את מי שחשוב ורלבנטי. חשוב שתדע, אין כאן הדרה. זאת אומרת, אנחנו מזמינים, הזמנו, אז לצורך העניין, אני מתנצלת אם זה לא הגיע, אבל אני מעריכה את זה שהגעת לכאן.
אני רוצה להגיד תודה גם למל"ג ולוועד ההורים הדרוזי שאני מלווה אותו ועושה עבודה נאמנה. זה מאוד חשוב שהוא חלק מוועד ההורים הכללי, אני יודעת את זה, זאב, לפני שתתקן אותי וכמובן לנרמין שנמצאת כאן ונתנה לנו תמונת מצב עדכנית.
אני רוצה להגיד שלושה דברים. אחת, זה לא נגמר כאן. יהיה דיון המשך כי הדיון היה - - - גם זה שיש כאן הרבה חברי כנסת שבאו לתמוך - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, לא, עזוב, עבדאללה, היה לנו דיון חשוב, היו כאן דעות מאוד חשובות, עזוב, בוא לא ניכנס לזה עכשיו. אנחנו נמשיך בדיון על הנושא של ההשכלה הגבוהה הדרוזית, כי לא קיבלנו פתרון כמו שצריך.
דבר שני, אני רוצה להגיד לצה"ל ולמשרד הביטחון, הלוואי, הלוואי ובאקדמיה במדינת ישראל היו 5% כמו אצלכם בעתודה. ואתה יודע, עם נשר של 30%, אבל לפחות 5%. עם מה אנו מתעסקים כאן? אנחנו עשינו חישוב שאם יש 330,000 תואר ראשון, שני שלישי ויש רק 4,000, אז זה פחות מהאחוז באוכלוסייה ואלה נתונים מבישים. והנה,
אני אומרת לָך, גברת סימן טוב היקרה, שאנחנו עובדים הרבה, אני עובדת עם המל"ג והות"ת וגם לך, אשרף, שאנחנו נשב בישיבה מצומצמת יותר ביחד עם היו"ר וכדאי מאוד שתגידו לנו מה אתם עושים. עזבו את תנאי הקבלה, אבל מה אתם עושים כדי לתת אופציות למגזר? כי זה לא יכול להיות.
ור"ה, דבורה, אנחנו מצפים לקבל לוועדה תוך שבועיים את כל ההתייחסויות של האוניברסיטאות לקבלה של סטודנטים מהמגזר הדרוזי לתוך האוניברסיטאות. אני רוצה לקבל את זה כתוב. אתם אומרים שיש תכניות, שיש עניינים, תביאו ונראה, כי הנתונים עגומים.
משרד החינוך, גם איה וגם המשרד לשיתוף אזורי, מג'יד, אני גם מודה לכם שהגעתם. תראי, בסוף החיבור של הי"ב הזה שהוא הולך בסוף לעתודה, זה נהדר, אבל מה עם הבנות, לאן הן הולכות? ולמה היא צריכה בסוף להתמודד עם מבחנים כאלה שלוש שנים? שלוש שנים היא מנסה להתקבל לרפואה. אני אומרת לך, זה מאוד מאוד מתסכל אותי, כי אתה כל הזמן שומע על פערים בחברה הישראלית ואתה יודע שהשכלה גבוהה זה מנוף ואתה יודע שאם היא הייתה עכשיו רופאה היא כנראה הייתה רופאה מצוינת, אבל היא תקועה על איזה כמה שאלות שמישהו בוחן. דווקא כשבאה סטודנטית מהמגזר הדרוזי, הערבי, הצ'רקסי, לא משנה איזה, שעברה את כבלי המסורת וההורים שלה תומכים בה ואומרים לה, "לכי תלמדי", אז היא נתקעת מול איזו פקידה שעושה לה ראיון ופוסלת אותה? היא צריכה לפתוח בפניה שטיח אדום על שהיא בכלל הגיעה לאקדמיה. יש לה נתונים ואני רוצה להגיד לך, שאם אני הייתי עושה פסיכומטרי לא היה לי סיכוי להגיע לציונים כמו שלך, כן? אבל יש לה נתונים. צריך להגיד לה, "בואי, אנחנו רוצים אותך". אם באוניברסיטת באר שבע לא ראו סטודנטית דרוזית ברפואה ארבע שנים זה אומר דרשני. סליחה, עם כל הכבוד. מה אני צריכה 120 יהודים אם אני לא מסוגלת לתת ל-5 דרוזים להתמודד כמו שצריך עם כולם? זה פשוט מתסכל.
אנחנו נעשה פגישה מצומצמת אצל חבר הכנסת מרגי עם נציגי המל"ג וור"ה וכמובן עם הדרוזים. נעשה גם כאן דיון המשך רחב יותר. עד הפגישה אצל יושב ראש הוועדה אני מבקשת לקבל נתונים מוור"ה על מה שאתם עושים כדי לאפשר להם להיכנס.
אני מתנצלת על שאני צריכה כבר לסיים, אני מבטיחה לכם שיהיה לזה דיון המשך. אני מאוד מודה לכל מי שהגיע וכל מי שהשמיע את דברו. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:55.