הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 35

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, י"ז בשבט התשע"ז (13 בפברואר 2017), שעה 13:30

תמונת מצב שטחי השיפוט של היישובים הערביים

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

טלב אבו עראר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עבדאללה אבו מערוף

יוסף ג'אברין

מסעוד גנאים

דב חנין

כלכלן בכיר, משרד הבריאות - רני פלוטניק

מנהלת תחום שינוי גבולות וחלוקת הכנסות, משרד הפנים

_

שירי שניצקי

הממונה על המגזר הערבי בדואי, משרד ראש הממשלה

_

כעבוה מוחמד

מנהל אגף בכיר פריפריה, המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל

_

שמואל ליטוב

מנהלת שירות, משרד הרווחה

_

ציפי נחשון-גליק

ראש עיריית טמרה, ראש עיר - סוהיל דיאב

עוזר ראש העיר, עיריות - ביאן מטרי

יו"ר ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

_

מופיד מרעי

מועצה אזורית לב השרון

_

ארנון מינס

מועצה מקומית כפר מנדא

_

טאהא טאהא

יועצת למנהל התכנון, מנהל התכנון

_

מיכל אמיתי

פעילה, המשמר החברתי - ורדה גולדבלט

ממונה חקיקה, לשכת עו"ד - ח'אלד דגש

יו"ר עמותת לזכויות אדם

_

אשרף חיגאזי

ראש מועצה מקומית כאבול

_

סאלח ריאן

ראש מועצת טובא זנגריה, ראש מועצה מקומית - חוסיין הייב

ראש מועצת זרזיר, ראש מועצה מקומית - עאטף גריפאת

ראש מועצה מקומית אבו גוש, ראש מועצה מקומית - עיסא גבר

ראש מועצת שיבלי אום אל גנם, ראש מועצה מקומית - נעים שיבלי

ראש מועצה מקומית פסוטה, ראש מועצה מקומית - אדגאר דכואר

מ.מ. כפר יאסיף - עוני תומא

יו"ר עמותת מ.י.ל.ה. - מטי יוגב

פרופ', אוניברסיטת חיפה - ראסם חמאיסי

מתכנן ערים, ארגון "במקום" - סזאר יהודקין

מתכננת ערים - מורן אביב

אריאלה אהרון

אתי בן-שמחון

תמונת מצב שטחי השיפוט של היישובים הערביים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הנושא: תמונת מצב שטחי השיפוט של היישובים הערביים.

בבקשה, ראש העיר טמרה סוהיל דיאב.

אדוני היושב ראש, שלום לכולם, כפי שביקשו, ולפחות היו 20 ישיבות לותמ"ל בירושלים שהגעתי אליהם בשעה שמונה בבוקר, זאת אומרת, שאני חייב לעזוב את העיר טמרה בשעה חמש בבוקר.

הגשנו את הכול, הפקדנו, אבל בסוף נתקלנו עם בעיה של שר בממשלה, שר השיכון גלנט, שמסיבה אחת לא רוצה להעביר כביש למצפה אביב, ומצפה אביב זה מושב של 200 בתים - בטמרה יש 8,000 בתי-אב. בגלל הכביש הזה, השר גלנט, ובמיוחד חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אמר לי, אני לא אאשר את התכנית. אני לא אחתוך את גוש שגב, התכנית הזו נסגרה בותמ"ל ולא הופקדה.

אני בטוח, אם תושבי טמרה הממושמעים, ולא רוצים לעבור על החוק, מחר בבוקר יתחילו לבנות, יקראו להם עבריינים, וייהרסו את הבתים שלהם, וזה לא נכון. אנשים שמעו, ולא בנו, וחיכו לתכנית, בסוף התכנית הזאת נסגרה רק בגלל סיבה כל כך קטנה – כביש קטן שהוא עורק ראשי לעיר כמו טמרה. אני מקווה שחבר הכנסת מיקי זוהר, אתה תשאל בעצמך, ותפעל שהתכנית הזאת תופקד עוד פעם, כי זה חשוב מאוד לעיר טמרה להתרחב - זה 5,300 יחידות דיור.

יש לציין שרק כניסה אחת יש לטמרה.

לפיקוד העורף שיטה אחרת, ואכן הם אישרו שצריך כניסה ל-781, כי פשוט השר זה מה שאמר לי. הופתעתי מאוד מהתגובה שלו – "אני לא חותך את גוש שגב".

תודה רבה אדוני.

פרופ' ראסם חמאיסי, אוניברסיטת חיפה. בבקשה, אדוני.

צהריים טובים, סוגיית תחום השיפוט, היא סוגיה מרכזית שיש לה משמעויות פונקציונליות וגם טריטוריאליות. בדיון נלך למשמעות יותר הפונקציונלית מבחינת אפשרויות מתן מענה לצרכים של אותה אוכלוסייה. מפת הרשויות המקומיות נקבעה עם כינון רשות המקומית, האחרונה שהייתה בהם הייתה ב-1988, ועוד מועצות אזוריות.

זאת אומרת, מאז נעשו תיקונים נקודתיים בהרחבת תחום שיפוט, והדבר הזה לא מייצר מענה לצרכי הפיתוח של היישובים הערבים. מה עוד, שכאשר צוות תכנון מתחיל להכין הכנת תכניות מתאר כוללנית, תוחמים אותו בתפיסה שתצטמק לתחום השיפוט המאושר, אלא במקרים בודדים שצריך לעשות אותם. יש לי דוגמאות לעשות אותם, ומה שאני מבקש, שמהוועדה – אם אני כבר מגיע לנושא של ההמלצות, שמינהל התכנון במשרד האוצר ינחה את בתי התכנון קודם כל לא להיצמד לגבולות השיפוט הקיימים בעת הכנת תכנית מתאר כוללנית.

בנושא של הקמת ועדת גבולות. אמנם הממשלה החליטה על הקמת שש ועדות קבועות לתחומי שינוי מבני של שינוי הנוהל 2008, שגם יישומו מתעכב מבחינת התוכן, ואני אחזור אליו. אבל עד עתה, לצערי הרב, רק ועדת גבולות קבועה אחת עובדת במחוז חיפה, היא מנסה בתוקף אופי של המגשר, שאני מברך עליו, שהוא הולך לגשר בין היושב ראש שהוא מגשר. אני חושב ככל שמתעכב הקמת ועדות קבועות, בעצם, רשויות מקומיות סובלות. אני לא יודע מתי יקימו את הוועדות, ובהקשר הזה, עד אז צריך, לדעתי, להקים איזה נוהל ביניים שיתקן את המעוות הקיים, במקביל, למנות מלכתחילה שחברי הוועדה כאן, חברי ועדת הפנים ינחו או ישפיעו שבוועדות האלה יהיו נציגים ערבים, כולל יושבי ראש ועדות גבולות ערביים.

גם במקביל, בנושא של יישובים שיש להם תכניות מתאר מאושרות, ואין שום חסם לאחד בין תחום השיפוט לבין תכנית המתאר שהיא חורגת מגבול השיפוט, אין שום מנע לאחד אותם - למה? כי חלק גדול מהרשויות המקומיות הערביות הן לא ועדות מקומיות לתכנון ובנייה, וכתוצאה מזה, כאן יש עיוות בין הצד המוניציפלי לבין הצד התכנוני. לכן אני מבקש להתמודד עם הנושא.

נקודה נוספת שצריך לעשות אותה, היא לתחום בזמן עבודתן של ועדות גבולות. ועדות גבולות שנעשו - - -

אדוני מתבקש, ויוזמן לוועדה שאני הולך לעשות בנושא ועדות הגבולות.

אני אשמח, וגם להגיש המלצות בתום הישיבה.

תודה.

נקודה נוספת. יש רטוריקה שתמיד אומרים של 2.5 ואני מאמין שגם חברי, חבר הכנסת מסעוד, אומר אותה וזו מנטרה ש-2.5 מתחום השיפוט הם בתחום מדינת ישראל תחומי שיפוט – זו טעות אופטית. כי אם אנחנו בתוך תחום השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות יש 6,750 אלף דונם, מהם כ-50% הם אדמות שבעצם יש להן מגבלות תכנוניות ארציות, כגון: יערות תמ"א 22, כגון תמ"א 8, כגון תשתיות לאומיות שהן עוברות וכתוצאה מזה לעצם היכולת שלהן לנצל את השטחים האלו בתחום השיפוט בעצם מעכב, כתוצאה מזה כאן יש לנו את החיבור.

החיבור בין הממד המוניציפלי לבין הממד התכנוני והממד הקנייני הוא חיבור מאוד חשוב, כך שחלק מהרשויות המקומיות יש להן תב"עות לבעלות פרטית שהם מחוץ לתחומי השיפוט. אני חושב שאחד השיקולים שצריך לקחת אותם כשיקול מרכזי בהנחיית הוועדה, לצרף אותם לתחומי שיפוט או לא, סוגיית הבעלות על הקרקע שהיא - - - תחום השיפוט, והיא שייכת לאותם יישובים, הדבר הזה ראוי, דבר נוסף של עסקים מניבים.

אני חושב שרשויות המקומיות הערביות הן נפגעות פעמיים. כאשר באים לתכנן את הפיתוח הכלכלי ובתחום השיפוט שלהם עושים לנו בדיקה אזורית, בבדיקה האזורית מתברר שיש עודף של שטחים כאילו עודף של שטחים לפיתוח כלכלי מחוץ לתחום השיפוט שלהם, וזה נמצא בתחום של המועצות האזוריות. כשבאים בשיקולים תכנוניים בעצם מעוותים את האפשרות לתכנן להם שטחים מניבים, והדבר הזה לא רק מתקן את העיוות היום, אלא מתקן את העיוות הפוטנציאלי לעתיד, והדבר הזה גולש לדיון שלכם הקודם, ואז כאשר באים לנהל ולהעמיד את התשתיות הפיתוח בחינוך ורווחה, בעצם הדבר הזה לא ימצאו את המשאבים.

אני ביצעתי מחקר עם צוות אוניברסיטת תל-אביב בנושא של שלטון מקומי ותיקון. לצערי הרב, אני כאן קורא לראשי רשויות מקומיות שאכן באמת נציגי מרכז השלטון המקומי שהמחקר נעשה מטעמם ובמימונם התנגדו לסוגיה הזאת של מאצ'ינג דיפרנציאלי, כתבנו את זה, מיפינו את זה, עשינו את זה, ואני חושב שטוב אם חברי הכנסת ישפיעו לראש הממשלה וגם חברי ראשי רשויות המקומיות שישפיעו על הדיון בנושא הזה. תודה.

תודה רבה, אדוני, הדברים שאמרת הם דברים במגוון רחב של הנושא, וניכר היטב שאתה מבין בתחום. מבין בתחום זה ברור, אבל מבין בתחום בפרט בכל מה שקשור לרשויות הערביות, סוג של מחקר, אולי גם את הפרופסורה שם השקעת בעניין הזה.

רבותיי, אני לא בא לעשות פה פופוליטיקה, אני בא להגיד דברים שמבוססים מחקרית. כל נתון שאני אומר אותו, אני מציע שהממשלה, חברי הכנסת, פשוט - - - וגם ראשי רשויות - - - אבל צריך לעזור להם לקדם את הנושא.

הנתונים הם חשובים. אני מודה לך עליהם.

בבקשה, מופיד מרעי, יושב ראש הרשויות הדרוזיות. בבקשה.

תודה על קיום הוועדה. חשוב להקים ולדון בנושא. אני מוזמן לוועדה של הרחבת גבולות שיפוט, אבל מלה אחת על הוועדה הקודמת, אולי בהמשך למה שנאמר כאן, לגבי הנגשת החינוך, התרבות והשירותים הבריאותיים. בכלל, כל נושא הנגשה לאזרח, צריך לבדוק אותו בשני פרמטרים – בתכנים שלו, מה אנחנו רוצים להביא לאזרח, ואיך אנחנו מביאים את זה לאזרח בתשתיות.

חברים, אני לא חושב שהרשויות או היישובים מוכנים מבחינת תשתיות לקבל או להנגיש לתושבים שלהם את השירותים החברתיים. צריך לחשוב איך בונים את התשתיות, וללכת אולי על חשיבה אשכולית-אזורית. נרמז כאן – המוסד לביטוח לאומי, לעשות איזה ריכוז כזה או אחר, ועוד כל מיני מוסדות, ללכת, על מה שנקרא הנגשה אזורית ליישובים עד שתיפתר הבעיה של התשתיות. הבעיה של התשתיות נפתרת בתכנון נכון. תכנון נכון, פה אני קושר את זה כבר לדיון הנוכחי – הרחבת תחום שיפוט.

הפרופ' דיבר על מחקרים. לי יצא להתעסק הלכה למעשה בתכנון חורפיש בתקופה האחרונה - תכנית המתאר של חורפיש. בשביל להרחיב את תכנית המתאר של חורפיש, היינו צריכים לכנס, או אני הייתי צריך עם האנשים, עם המתכננים, והמתכננים היו של הוועדה לתכנון ובנייה, ועדה ארצית לתכנון ובנייה. הצוות שמונה על-ידה, זה לקח חמש שנים, אבל היינו צריכים לתכנן בשלושה מרחבי שיפוט.

1. של רשות שמורות הטבע של מעלה יוסף, וכמעט הגענו גם של מרום הגליל. למה? אני מדבר כרגע על חורפיש, אבל אפשר לעשות אנלוגיה לכל היישובים האחרים, כי שטחי השיפוט קטנים, וכשאתה בא להרחיב את תכנית המתאר שלך, ולהכין תכנית מתאר חדשה, קל יותר להרחיב אותה כשיש לך שטח שיפוט משלך. נכון, צודק, אדוני הפרופ'?

צודק.

וכאשר תחום השיפוט צר ובתוך היישוב, ואין הרחבה של תחומי שיפוט, גם תכנית מתאר לא הורחבה 30, 40 שנה, ורק בתקופה האחרונה יש התקדמות, ואפשר להעיד על ההתקדמות בתקופה האחרונה, אבל זה גם כן, אחרי שבעת מדורי גיהינום.

אני חושב שצריך להאיץ ולתחם בקבועי זמן. כל עוד – נדמה לי אמרתי את זה בוועדה הקודמת, כל עוד ואנחנו לא קובעים לעצמנו יעדים, לדוגמה, עד סוף 2017, מסיימים עם 30%, 40% מהיישובים הרחבת תחום שיפוט, ואז מרכזים מאמץ, פותרים, ראינו שזה טוב, בוא נעתיק את זה ליישובים אחרים. ראינו טוב שהכנו תכנית מתאר בחורפיש והיא באמת טובה, בוא נעתיק את המודל הזה ליישובים אחרים. תודה רבה.

תודה רבה.

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.

כבוד היושב ראש, כשאנחנו מדברים על מחסור בשטחים, בתחומי שיפוט, כאשר אנחנו צריכים להרחיב אותם, אנחנו לא רק באנו מהשטח, ובאנו מהיישובים שלנו, אלא זו תוצאה של עבודה של צוות 120 יום. יש המלצה מפורשת בהמלצות צוות 120 יום, להקים וועדות – אני כמעט מצפה - גבולות תמידיות כדי להרחיב את שטחי השיפוט של היישובים הערבים. זו המלצה. המלצה של צוות 120 יום שהממשלה הקימה, שראש הממשלה הקים.

אני יכול לשאול שאלה? אני שואל שאלה את חברי הכנסת הערבים. יכול להיות שמדינת מתעכבת בקידום שטחי השיפוט בגלל שהסוגיה הפלסטינית עוד לא נפתרה?

אני לא חושב שיש קשר. אתה יודע מה, לא צריך שיהיה קשר. זה מסוכן מה שאתה אומר, כי אתה תדבר על חליפין והעברת שטחים כי זה לא הכיוון.

אני אגיד לכם למה אני שואל את עצמי. אני אומר, אם מחר מדינת ישראל תשנה איזשהו קו מדיני בעקבות הסכמי אוסלו הקודמים, ותקבל החלטה שלא מקימים מדינה פלסטינית, ואנחנו צריכים לייצר חיים משותפים גם עם הפלסטינים, וכמובן עם ערביי ישראל. האם השיקולים שלה יהיו זהים למצב בו כן מקימים מדינה פלסטינית. התשובה היא ברורה - - -

זו חלוקה של 47', אז בבקשה, אנחנו היינו בעד מדינה אחת לכל אזרחיה - בבקשה, מדינה דו-לאומית לכל תושביה, אז בבקשה, מיקי.

אני לא דיברתי על הרעיון הזה. לא דו-לאומית, היא תהיה יהודית ודמוקרטית - - -

אנחנו ממש חורגים מהנושא.

אני שואל את הפרופסור.

אין קשר. יש שרי פנים שהרחיבו והשתתפו בהרחבת תחומי שיפוט של - - -

אני שואל את הפרופסור, מניסיונך הרב, אתה איש חכם, אני ראיתי, שמעתי אותך, אתה איש מאוד חכם. האם מדינת ישראל יכולה לקבל בקלות יותר החלטה לגבי הרחבת תחומי השיפוט מהרגע שהסוגיה הפלסטינית לא תעמוד על סדר יומה?

אני פתחתי באמירה, זו סוגיה טריטוריאלית, וסוגיה פונקציונלית. אמרתי שהדגש יהיה בדיון על הממד הפונקציונאלי. אני לא יודע בממשלת ישראל, כי ממשלת ישראל יכול להיות גוף כל כך גדול. אני מכיר את האנשים, מכיר חלק מהאנשים. אני חושב שחלק מהשרים שישבו בגלל האידיאולוגיה, הם לא חתמו למרות שהיו ועדות שמינו אותן, והם המליצו להרחיב את תחומי השיפוט, אבל באידיאולוגיה שלהם כגון טמרה.

אלי ישי סרב.

היום שר הפנים שיושב, הוא אכן חתם נקודתית על מספר מקומות.

ימשיך חבר הכנסת חאג' יחיא.

אני חושב שאין קשר. ואפילו אם מישהו בממשלה חושב בכיוון הזה, עד אז, אנשים צריכים לחיות ולהתפתח. ולכן, יש את ההמלצות האלה של הקמת הוועדות, ואנחנו צריכים לקבל את הזכויות שלנו בלי שום קשר להתפתחות שתהיה או לא תהיה. זו הנקודה הראשונה.

בתחום השיפוט, אני אחזור קצת לשלב בין שני הדיונים הקודמים. אחד הפתרונות שצריכים להיות למצב של הרשויות המקומיות זה אזורי תעשייה. היות ובינתיים לא מקדמים את ההרחבה של תחומי שיפוט, חייבים לקדם את השוויון ולפי אחוז תושבים את העניין של אזורי תעשייה משותפים, בלי זה אנחנו לא יכולים גם לשפר את המצב הכלכלי של הרשויות המקומיות.

לכן צריך לפעול בכיוון אזורי התעשייה שגם פרופ' ראסם, דיבר על זה, שבאים לעשות בדיקה או מחקר אזורי, אומרים שכל האזור הזה כבר מוצף, אי אפשר להוסיף עוד - אנחנו רוצים להיות שותפים שם.

שנית, עניין המצ'ינג – כולם דיברו על המצ'ינג, אבל אני אדבר עליו מזווית אחרת. המצ'ינג בא ממקומות שגם משרדי הממשלה קובעים את העלויות, ואז אומרים, החלק שלנו זה 75%, אני הייתי ראש רשות, ואני אתן דוגמה.

הגעתי לעירייה, הייתי צריך להשכיר כ-40 כיתות בכל היישוב, בין אם זה גנים, בין אם זה כיתות לימוד. משרדי ממשלה, משרדי חינוך קבע ששכר הדירה שם צריך להיות 6,000 שקלים. אבל השכירות הייתה 24 אלף שקל, והוא משלם 75% מה-6,000, וזה אותו דבר גם בעניין של הסעות תלמידים, כי הוא קובע את המחיר, ומהמחיר הזה, לא מהמחיר בפועל הוא משלם את ה-75%. מה שיוצא מזה שהנטל על הרשויות המקומיות הוא גדול מדיי. לכן, אפילו אם המצ'ינג קיים, הוא מההוצאות בפועל, לא מההוצאות התיאורטיות של המשרדים.

יש עוד נקודה, עניין האבטלה. זה מאוד חשוב, כי בסטטיסטיקה כאשר מדברים על אבטלה, מדברים זה שעבד, הפסיק, ובינתיים הוא נרשם בלשכות התעסוקה כדורש עבודה. אבל זה לא יתאים לאוכלוסייה הערבית שיש בה היום כ-50% ואפילו יותר לא מועסקים, וזו התוצאה. כי נשים שהם פחות מ-30% עובדות, וגברים - משהו כמו 65%. משהו כמו 50% פלוס לא עובדים, זה גם מה שיכול להסביר את אחוז העוני הגדול לאוכלוסייה הערבית - גם בזה צריך לטפל.

תודה.

חבר הכנסת טלב אבו עראר.

אדוני היושב ראש, יש בך תכונה שאני באמת אוהב ומעריך שהיא הכנות. אתה אדם גלוי, שקוף. ואני רוצה גם לדבר - - -

לפעמים זה לא טוב, לפעמים מפסיד מזה.

זה טוב, בשבילי זה טוב כי הולך גם בגלוי.

שאלת שאלה, וקישרת את זה, אמרת אולי זה קשור לעניין הפלסטיני, למישור המדיני עם הפלסטינים – לא, רק בגלל סיבה אחת - שאנחנו ערבים – שתבין, מכאן תתחיל.

אמרת משפט, אני חייב לענות. אני חושב שאני הבן-אדם בין הימניים ביותר בכנסת. אני אומר את האמת, עמדותיי ברורות, ואנחנו מאותה מפלגה, מפלגת הליכוד. בחיים שלי לא העליתי בדעתי שערביי ישראל לא יהיו פה איתי. אני יודע שהם איתי, והם חלק ממני. הם, מה שנקרא - - -

אבל כאזרחים דרגה שנייה.

לא. לא דרגה שנייה, לא נכון.

מה זה משנה. כשאתה אומר חלק ממני במה זה מתבטא? דיבורים בשביל מה?

אני אגיד לך איפה כואב לי. כשאני רואה חייל בדואי - וואלה, אני מוכן, אני אומר לכם את האמת, לקחת את הלב שלי לתת לו אותו.

וואלה. וכשאתה הורס בית - - - מה אתה אומר?

רגע, תן לי לסיים.

וכשאני רואה ערבי ישראלי שאומר לי, מה עם הפלסטינים? בוא נקים להם פה מדינה, וואלה, קשה לקבל את זה, באמת קשה לי לקבל את זה.

לא אותו עם, אני לא מבין?

העניין הוא שאני מבחינתי רואה בערביי ישראל חלק בלתי נפרד ממני. והתפקיד שלי, לפחות כאני כאשר אני אומר את זה, כמי שאומר שהוא מתנגד להקמה של מדינה פלסטינית, ורוצה שתהיה פה מדינה אחת, שכל האזרחים יחיו בה ביחד, בשלום, בשלווה ובשגוג, אני מרגיש מחויב לקדם את החברה הערבית כדי שלא יהיו במצב שהם גם עושים נזק לא רק לעצמם גם למדינה. למה? כי אם החברה הערבית לא משגשגת, ואין לה פריחה, ואין לה חשק לקום בבוקר וליהנות מהחיים, הם יילכו או לפשע, או לטרור. אני לא רוצה להגיע למצב הזה. הרי גם יהודי, אם תדכא אותו, ולא תיתן לו את הדברים הבסיסיים, לאיפה הוא יילך? הוא יילך לפשע, הוא יילך לדברים שליליים - אין ספק שזה יכול לקרות בכל חברה.

לכן אני אומר לעצמי דבר אחד. העמדות הימניות שלי לא יכולות לבוא עם אמירה של – לא מעניין אותי ערביי ישראל. ההיפך, אני חייב להיות ממוקד מטרה בעניין הזה.

ואני אומר דבר אחד, כדי להביא לפתרון אמתי, אנחנו צריכים לדבר את האמת כמות שהיא, בלי לספר סיפורים. אני רוצה להגדיל את שטחי השיפוט לערים הערביות, אני חושב שמגיע להם, אבל אני צריך לעשות את זה במשהו כולל, כי אם אני אגדיל את שטחי השיפוט לרשויות הערביות, ולא רחוק משם, הכמה מאות מטרים אני אקים מדינה פלסטינית, אז יכול להיות שאני צריך לעשות שיקולים אחרים. כי אם אני חותך מהארץ שלי שטחים גדולים, לא רק שלי, בארץ שלי ושלך, אני חותך שטחים, אז אני צריך להחליט מה אני עושה גם - - -

מיקי, מה שאתה אומר מסוכן מאוד. זה מעורר ויכוח, יש לנו הרבה ויכוחים אתו. זו השקפת עולם מעוותת, לפי דעתי. אני אזרח, מגיע לי ללא תנאי, ללא קשר, אל תתנה - - -

לא, אבל יהיו עוד סוגיות שיעלו. מה יהיה עם רשויות ערביות גדולות, האם הן רוצות להישאר חלק ממדינת ישראל, אולי הם ירצו להפוך חלק מהרשות הפלסטינית? יש הרבה שאלות שצריכים לענות עליהן.

אצלנו השאלות האלה לא מתעוררות - - -

יש עיוות. רשות תחום השיפוט היא סוגיה אזרחית ממדרגה ראשונה ל- - - מוניציפלי. לדבר הזה יש הטיה של משאבים קרקעיים והזדמנויות פיתוח לטובת רשויות מקומיות סמוכות, ומייצרת מרכז ופריפריה בפריפריה - אל תיכנס יותר מדיי.

אני את עמדתי חייב לומר, זה הקטע הדמוקרטי שכל אחד אומר מה שהוא חושב.

במחיר הדמוקרטיה יכולים להביא לזוויות לא נכונות.

אבל את האמת צריך להגיד. זו האמת שלי. אני מצהיר לוועדה ולפרוטוקול – זו האמת שלי.

במשפט אחד. בג'לג'ולי, למשל, התכנית של המתאר שלהם מ-2006 הופקדה, וב-2016 אושרה רק אחרי החלטת בית-המשפט שחייב את המדינה לאשר אותה וזה בגלל שיש חלק מהתכנית הזו מחוץ לתחום שיפוט שלו.

אני חושב שכדי להרחיב את תחומי שיפוט של הרשויות הערביות, צריך להרחיב את תחומי השיפוט של הממשלה הזאת. מה זאת אומרת?

לצמצם את תחום השיפוט, לא להרחיב.

להרחיב את תחום השיפוט.

כבוד היושב ראש, אתה איש הנגב. היישוב עומר, אתה מכיר, הוא השכן של היישוב תל-שבע. 50% סך הכול תושבים בעומר 50% מתל-שבע, בזמן ששטח שיפוט שלו פי שלוש מתל-שבע – אתה תסיק את המסקנה לבד. יש ביר הדאג' שמונה 7,000 בני אדם, יושב על שטח של 6,000 דונם. שכן שלו - רתמים, שמעת על רתמים? יש בו 600 בני אדם, יושב על שטח של 30,000 דונם. "עייב עלקום" - אתה מדבר עדיין על דמוקרטיה, מדינה יהודית דמוקרטית – נכון, יהודי, דמוקרטי - הכול ליהודים, ערבים לא, הם לא מן המניין בכלל.

לכן, באמת, אם נחזור - 90 אלף בני-אדם לא רק בלי קורת גג, אלא בלי שירותי רווחה, בלי בריאות, בלי מים – לשתות מים. בנגב, בא אורי אריאל, שמככב בכותרות, או-הה, תכנית חומש של שישה מיליארד – לצורך מה, למען מה? למען באמת קידום הבדואים, למען הפיתוח?

הכול לאכיפה...

למען לרכז אותם ביישובי הקבע, כדי לפנות את השטח – חאלס, ולהקים שם יישובים יהודיים. הידעת, מכובדי היושב ראש? באמת, ממש, אני נורא בהלם. אלא מוזר לי מאוד שכמה ועדות הוקמו, כמה ישיבות, וכמה דיברנו – מזה לא יוצא כלום. בושה וחרפה, באמת. תודה.

אדוני היושב ראש, אני ראש מועצת כאבול, מחדד שני דברים. דבר ראשון, בעניין תכנית המתאר אשר אושרה בנובמבר 2013. היא מונחת עד היום בפני שר הפנים, ואני עדיין לא קיבלתי תשובה עבורה, ועדיין לא אושרה.

אמרתי שהתכנית שלנו מונחת בפני שר הפנים יותר משנתיים כמעט. היא אושרה בנובמבר 2013, ועד עצם היום הזה אנחנו לא קיבלנו תשובה. נכון שאנחנו מתחילים במפורטות בתוך תכנית המתאר. יש לנו תכניות מפורטות אשר נתקעות במחוז אצלנו כבר שנים. אני לא יודע למה אי אפשר להנחות מהנדס המחוז שאפשר לקדם עניין הביורוקרטיה שנמצאת במחוז שם כדי לאשר את המפורטות בסוף למנוע בנייה לא חוקית בתוך המתחמים אשר אושרו. תודה רבה.

תודה רבה אדוני.

כעבוה מוחמד – ממשרד ראש הממשלה.

הוקמה ועדה שהיא תטפל, תתקן עיוותים במגזר הערבי. אני מברך אותך קודם כל.

זו מטרתה. חלק ממטרותיה.

קודם כל, אני מברך אותך. טוב שהוועדה דנה. טוב שבאים נציגי משרדי הממשלה, ראשי המועצות יעלו את הנושאים הקובעים להם. זה חשוב מאוד אדוני. אתה חבר כנסת חדש, שנתיים בתפקיד, אני מברך אותך.

אני עדיין מהתמימים והאופטימיים.

אני מכיר אותך. לכל אחד יש השקפת עולם. אנחנו באותה מפלגה, אבל לכל אחד יש השקפת עולם אחרת. אני חושב שאתה עושה עבודה. אם הוועדה הזאת רוצה לקדם, להוביל מהלכים לקדם את המגזר הערבי, הבדואי והדרוזי - תבורך, ואנחנו נקדם את העניינים. אבל אני אומר גם לראשי המועצות - חברים, לא כל הזמן רק לבכות, אלא לבוא. אם יש לך מהנדס טוב והוא רוצה לעבוד, כל הזמן שייקח את הניירת שלו ויעקוב אחרי.

יש לנו תכניות – הכול מאושר.

מי שמלווה את ועדות התכנון במגזר הערבי, אני מלווה הרבה בוועדות מחוזיות. אני אומר לך באחריות – צריך לקחת את העניינים לידיים ולעקוב כפי שצריך. תודה רבה לך אדוני.

אני ראש מועצת כפר מנדא. אני רוצה להתחיל בזה שחלק מהפתרון של הישיבה הקודמת זה הרחבה תכנונית בשטחי ציבור של המגזר הערבי, ומציאת אופציות בהרחבות האלה מביאות לשגשוג כלכלי, כמו אזורי תעשייה, אזורי מסחר, זה מאפשר ונותן מנוף כלכלי ליישובים.

אני רוצה לצטט, את מה שאמר כבוד היושב ראש של הוועדה, שאם אין מקום עבודה, אין קורת גג, אז בסופו של דבר בן אדם מתדרדר - לאן יגיע? אני לא רוצה להגיד לאן הוא יגיע.

אני רוצה לדבר בעניין של כפר מנדא. בכפר מנדא אנחנו הגשנו תכנית – הרחבת תחום שיפוט בשטח של 614 דונם בחודש ספטמבר. נכון, אני ראש מועצה חדש, רק שבעה חודשים. מאז שנכנסתי, אני הגשתי בקשה להרחבת תחום שיפוט של הכפר. בקצה של הכפר, עכשיו הוא תחת שיפוט של מועצה אזורית משגב, על מנת ליצור את האופציה ל-50% אם לא יותר, להרחבת היישוב כדי ליצור מגרשי אדמת מדינה, לתת לאנשים האלה שאין להם קרקע בבעלות פרטית, כי כל הרחבה שנוצרה בכפר מנדא, נוגעת ל-50% מהאוכלוסייה של כפר מנדא, שאר האוכלוסייה אין להם. אפילו את ה-614 דונם, בתוכם יש קרקע פרטית, מכפרינו, אצלנו, מכפר מנדא, וזה תחת תחום שיפוט של מועצה אזורית משגב.

תחום השיפוט שלנו נשענת על כניסה, יציאה אחת. הכפר שלנו מונה 20,000 - עוד מעט זו עירייה. בראייה שלנו, בבקשתנו להתרחבות של תחום שיפוט שלנו, גם כן שייתן עוד מענה ועוד אופציה להיכנס ולצאת לתוך כפר. לא ייתכן, כל האוכלוסייה נשענת על כניסה ויציאה. תדמה לעצמך איזה לחץ תנועתי - כל מיני נזקים שקורים בכל היישוב, מהקצה לקצה נכנסים ויוצאים מאותה כניסה.

אנחנו נשענים על דרך 784 יישוב באשכול 2. אני לא רוצה לדבר על עניין של אישורי תכניות מתאר ותכניות מפורטות שזה בביורוקרטיה של 15 שנים ויותר. אנחנו צריכים להגיע למצב כזה למרות שאושר לי תכנית מתאר כוללנית שיכול להיות שכן יענה על מה שאני אמרתי, ויתחיל לצמצם את העניין של הזמן ושל תכניות מתאר ותכניות מפורטות. בעיקר אני מדבר על תחום שיפוט. אדמת המדינה אצלנו היא דלילה, אז שייתן לנו אופציה לאוכלוסייה לחלק נכבד, אם לא יותר מחצי האוכלוסייה, שיהיה להם האופציה גם כן לבנות ולגור, וגם כן מקומות תעסוקה וכדומה.

תודה רבה, אדוני.

אני גם אומר עוד דבר אחד שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. כשאנחנו אחר כך גם באים בטענות, והן יהיו חלק ממסקנות הוועדה היום, תתפלאו. כשאנחנו באים בטענות שהאוכלוסייה הערבית שבונה לא חוקי אי אפשר להתעלם מזה שבנייה לא חוקית נובעת גם מזה שאין שטחי שיפוט. הרי אם הייתה אפשרות לבן-אדם לבחור - לבנות באופן חוקי או לא חוקי. ברירת המחדל שלו, הבחירה הטבעית שלו תהיה לבנות באופן חוקי. אז ישנם עבריינים שעושים את זה בניגוד לחוק, גם כשיש להם ברירה, הם עדיין מעדיפים לעבור את החוק, ואותם צריך לאכוף על הצד הטוב ביותר, ויש אותם אלה שאין להם ברירה, אומר, תשמע, חביבי, אני צריך לבנות, יש לי ילדים – צריך לדאוג להם איפה לישון, איפה לגור. ואם אתה לא נותן לי פתרון חוקי, אז אני הולך לפתרון הלא חוקי.

לכן, אין בכלל ספק שסוגיה בעייתית שאנחנו מכירים אותה של בנייה לא חוקית ביישובים הערביים נובעת מבעיית מצוקת שטחי השיפוט, ואנחנו נגיד את זה במסקנות הוועדה.

אני חייב לתקן את המשפט האחרון שאמרת בעצם לגבי הבנייה הבלתי חוקית. אני חושב שכדאי לכם לרדת לשטח וללמוד מה זה בנייה לא חוקית. מרבית הבנייה בתוך תכניות המתאר של היישובים, הם על רקע שותפות קרקע בין בעלים פרטיים לבין המינהל, כשהמינהל מקשה מאוד להגיע להסדרה ולבנייה חוקית.

אני מייצג בעצם שני יישובים ערביים במועצה אזורית מטה אשר, בתוקף תפקידי כעוזר ראש המועצה האזורית לענייני כפרי המיעוטים.

איזה כפרים?

שייח' דנון, ו- - -

מאחר ומדובר פה על ועדה לצדק חלוקי בעצם, אני יכול להגיד, לפי ההבנות הנכונות שלי, ואני חושב שלא טעיתי. כאשר מדינת ישראל וממשלות ישראל באות להיטיב עם המגזר הערבי, אני חושב שהם באים להיטיב עם התושב הערבי, עם היישוב הערבי, ובדרג שלישי עם הרשות הערבית.

במהלך של 922 אנחנו כיישובים ששייכים מוניציפלית למועצות אזוריות, נפגענו רבות ביחס ליישובים העצמאיים, מה גם, אפילו רשויות עצמאיות שמאגדות שני יישובים ושלוש יישובים כמו במגזר הבדואי, למשל, כמו אום אל גנם שיבלי. כשמדברים על מבנה של מתנ"ס מסוים, אז אומרים מבנה מתנ"ס פר רשות, ואז הרשות נכנסת לדילמה איפה לשים אותו - באום אל גנם, או בשיבלי. אותו דבר אצלנו ביישובים שלנו העצמאיים. אני חושב שבתקופה האחרונה אנחנו דורגנו בעצם לתוך היישובים, המועצות האזוריות דורגנו לפי סוציו-אקונומי, והיישובים שלנו שנפלו בדירוג 2.

אני חושב שאנחנו לא שונים מהמגזר הערבי בכללותו לחלוטין, ולא צריכים להיות שונים בחלוקה תקציבית של 922, ואתן דוגמה. התקציב האחרון של משרד הפנים, ביטוח ומענקים, אנחנו הוצאנו מהתמיכה הזאת. במשרד החינוך שיקום מבנים של חינוך פורמאלי לחינוך בלתי פורמלי גם סוננו מהתקציב הזה. אני חושב שהדרך ארוכה בפנינו, והולכים להיות מסוננים, וכל הנושא של תכנית 922.

שתי נקודות חשובות מאחר ואני מהשטח ועקב הכאב של התושבים עצמם. יש את סוגיית חיבורי החשמל של בתים שנמצאים בתוך תכניות המתאר, וכל חמש ועשר בתי-אב מתחברים על בית-אב אחד, על חיבור חשמל אחד, מאחר ויש להם באמת בעיה ברישוי – אם זה על רקע של קרקעות, ואם זה על רקע, אולי, פספוס בנייה של ממ"ד, בנייה של מקלט, לפי החוקים שהיו קודמים. בנושא הזה אני חושב חייבים לעשות איזשהו תיקון חד-פעמי.

כל בית שנמצא במסגרת תכנית מתאר באחד היישובים הערביים, לא משנה אם זה במועצות אזוריות ואחרות, לדעתי, נושא החשמל לא צריך להיות עונש הקולקטיבי שמעניש פה משפחה שלמה. אני עד לכאלה של סכסוכי משפחה שקורים לפעמים, ומשפחות ישנות בלי אור יום ואור לילה בתוך הבתים.

סוגיה שנייה – אוסמה סעדי, אני חושב מעודכן טוב מאוד, בנושא של הארנונה וחובות הארנונה רובצים על התושבים שנים קודמות. שר הפנים, לדעתי, הצהיר על תכנית מסוימת להקל בנושא הזה. אני חושב שצריך לקדם במסגרת הוועדה הזו את הנושא.

תודה, אדוני.

אוסאמה סעדי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת, ראשי מועצות, עיריות, אהלן וסהלן, תודה מיקי, על הדיון החשוב הזה. אני חושב שהנוכחות של כמעט עשרות ראשי מועצות ועיריות מהמגזר הערבי שבאו היום להשתתף בדיון הזה, מעידה כאלף עדים על החשיבות המרכזית שהחברה הערבית, וכמובן ראשי היישוב בחברה הערבית נותנים לעניין הזה חשיבות מאוד גדולה - מדובר בסופו של יום בחיים שלנו.

אתה אמרת שנראה לך שהאזרח הערבי בונה בלי היתר, כי כנראה שהוא לא מצליח לקבל, אבל את זה אנחנו אומרים עשרות שנים. אין לנו תחביב, אדוני היושב ראש, ואין לנו משהו תורשתי שאנחנו נבנה בלי היתר.

היום כל מי שבונה בלי היתר - הוא מסתכן בהריסה, בהגשת כתבי אישום, קנסות שמגיעות לפעמים לעשרות אלפים, ולמאות אלפים, הרי אפשר לשלם את זה ולקבל היתר. לכן כשאנחנו באים ואומרים, קודם כל לפני שנדבר על אכיפה ועל ענישה ועל הרתעה, תנו קודם כל את הבסיס ואת הכלים שהאזרח יוכל לפנות ולבקש היתר, ועל זה בעצם יצא הקצף שלנו, והכעס שלנו על הצעת החוק האחרונה, שהיא באה למעשה ודיברה על מושגים של אכיפה וענישה, כאשר המלצות צוות 120 דיברו קודם כל לעשות את ששת ועדות הגבולות האלה, והיה לנו דיון היום בוועדת הפנים גם בנושא של ועדת גבולות קבועות, דיברה על זה להסדיר את המצב הקיים, אבל שום דבר מזה לא אכפת, העיקר לבוא ולאכוף, ולהרתיע.

אנחנו הצענו ואנחנו מציעים, מיקי, היום גם יושב ראש ועדת הפנים אמר שהוא יציע את זה גם למינהל תכנון, גם למשרד הפנים, גם למשרד האוצר. לפחות כאשר יש תכנית מתאר מופקדת – אנחנו יודעים, פרופ' חמאיסי, אי אפשר להוציא מכוח תכנית מתאר היתר בנייה, צריך תכניות מפורטות.

עד שיאשרו את תכניות המתאר, שמענו פה 10 שנים, 15 שנה. אחרי זה צריך תכניות מפורטות. יוצא שהבן-אדם צריך לחכות 20, 30 שנה על מנת לקבל היתר. לפחות, אדוני היושב ראש, ואת זה, חבר הכנסת דוד אמסלם, יו"ר ועדת הפנים, אמר היום שהוא הולך לתמוך בזה, ואני מציע גם שזה יהיה גם חלק מההמלצות היום של הוועדה שלנו, שכאשר יש תכנית מופקדת, אז לא ייהרס שום בית, שום בית, עד שנסדיר את העניין.

דבר שני, בעניין מה שאמר הנציג ממועצת מטה אשר. אנחנו מדברים על מצב סוציו-אקונומי 1-4, וזה קשור לדיון הראשון. המצב הוא בלתי נסבל, אדוני - 53% מתחת לקו העוני. לעניין הארנונה – אני כבר שנה עובד עם משרד הפנים, עם שר הפנים על מבצע, זה גם קשור לראשי העיריות ולראשי המועצות, שיוכלו באמת לתת הנחות ולבטל ולמחוק ריביות משנים קודמות – אני יכול לבשר לכם, שכנראה שתוך שבוע, עשרה ימים, שר הפנים יוצא עם המבצע הזה, ואני נקווה להריץ את זה. גם עניין החשמל, אני אומר, ברגע שיש תכנית מופקדת, למה צריך לחכות לטופס 4, וטופס 2 על מנת לחבר לחשמל? יש תכנית מופקדת, על זה היה גם צו של שחל, ועכשיו כחלון בדלייה ועוספיה – אנחנו אמרנו, בוא נעתיק את זה לכל המגזר הערבי ונחבר את הבתים באופן חוקי.

תודה אוסאמה.

חבר הכנסת דב חנין.

תודה על הדיון הזה, מיקי, באמת, אני ישבתי פה מתחילת הדיון, וזה דיון חשוב ומעניין. הועלו כאן המון פרטים, והמון נושאים. אני לא רוצה כרגע להוסיף עוד משלי על העומס העצום של הוועדה הזו. המבחן שלנו, אדוני היושב ראש, יהיה ביכולת ליישם את המחשבות שעלו כאן ולעקוב אחריהם.

אני מציע ארבעה דברים מעשיים. נקודה ראשונה – סוגיית הקרקעות, זו הליבה של הצדק החלוקתי, מזה התחיל כל הדיון בצדק החלוקתי בארץ. אני מציע, אדוני היושב ראש, אתה אמרת שיהיה פה דיון על ועדות הגבולות, אני מציע לעבור ועדה, ועדה ולראות מה המצב. יש יישובים רבים, כולל יישובים שנמצאים כאן, שהבקשות שלהם עדיין לא הגיעו אפילו לוועדת גבולות. צריך לראות את הבקשות האלה של כל היישובים, לפנות לוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. לבקש מהם להעביר לנו בוועדה רשימה מסודרת כל אחד עם בקשות, התיקונים ושינויי גבולות שהוא מציע, ולקיים כאן בוועדה דיון בהשתתפות שר הפנים, להזמין את השר דרעי להשתתף אתנו בדיון הזה.

הנקודה השנייה – צריך לטפל בנושא של חסמי הדיור. הסיפור שאנחנו שמענו ממר דיאב, ראש עיריית תמרה, הוא סיפור מזעזע. כי אנחנו מדברים על תכנית אדירה, ענקית של בנייה שבעצם מתעכבת - -

שהממשלה התגאתה בה. הממשלה אמרה, אישרנו לתמרה 5,000 יחידות.

כולנו אמרנו.

אני, אדוני היושב ראש, כאחד ממתנגדי הותמ"ל, אמרתי, לפחות את זה יש, יש דבר אחד טוב. אמרתי את זה לעצמי, ניחמתי את עצמי.

והיא מתעכבת בגלל דבר, אני חייב להגיד, טיפשי, כי יש פתרונות לעניין הכביש הזה. מי שמכיר את המקום, אני מכיר אותו טוב, יש פתרונות נהדרים, אין שם שום בעיה, אז אני ממש לא מבין איך דבר כזה נתקע.

אני מציע בכל הנושא של חסמי דיור, אדוני היושב ראש, לקיים דיון מיוחד. להביא את התכנית הזאת כדוגמה, להזמין את השר גלנט, ולשמוע פה למה אי אפשר ללכת על פתרונות אלטרנטיביים.

הנושא של אזורי התעסוקה, גם הוא מחייב דיון מיוחד. יש מצוקה אדירה של תעסוקה. אנחנו שומעים את נתוני תעסוקת נשים בציבור הערבי. בלי אזורי תעסוקה, זה לא רק תעשייה, בכלל תעסוקה, לא יהיה לזה התקדמות, לא נפתור שום דבר. גם זה מחייב דיון נוסף בוועדה.

נקודה אחרונה, אדוני היושב ראש, אני מברך על ההצעה שלך בנושא הראשון שבו התחלנו, להציג מפה של הצרכים של הרשויות המקומיות, במיוחד של תרבות ורווחה, תרבות ספורט ורווחה. זה לא קשור להחלטה 922. החלטה 922 היא החלטה לקידום כלכלי. היא לא החלטה לקידום הרווחה, והיא לא החלטה לקידום התרבות. זה לא אומר שמקדמים כלכלית, זה לא אומר שלא צריך לקדם גם את התרבות ואת הרווחה ודברים אחרים, זה במישור אחר. תודה רבה.

תודה.

משרדי הממשלה, משרד הפנים.

אני משמשת כמנהלת תחום שינוי גבולות וחלוקת הכנסות. לפני מספר חודשים קיים היושב ראש דיון דומה בנושא שינוי הגבולות ברשויות מהמגזר הדרוזי. שם כבר התחלנו בהקמת הוועדות הגיאוגרפיות, שש ועדות חקירה גיאוגרפיות שאמורות לעסוק בכל המגזרים ובכל הרשויות המקומיות ללא שיוך כזה או אחר. בנובמבר האחרון החלה לפעול הוועדה הגיאוגרפית באזור חיפה, בראשותו של עמרם, שימש בעבר כמנכ"ל משרד הפנים, היא כבר עובדת, היא דנה במספר נושאים.

סליחה, היא דנה רק בעניין בז"ן.

לא ממש נכון. היא דנה גם ברפא"ל, והיא גם בשינוי גבולות בין רכסים וזבולון, והיא דנה גם בג'סר א-זרקא, וגם בכפר קרע, וגם בחריש, וגם בערערה, והרבה מאוד רשויות ערביות שנמצאות בתוך האזור הזה. אני שמחה שאתה שמח לשמוע. היא לא עוסקת בבז"ן, וכשהיא עוסקת בבז"ן, היא גם עוסקת - - - ובשפרעם.

היא מתכוונת לדיון -- - ועדת בז"ן היא הנקודה המרכזית.

תחומי שיפוט של רשויות ערביות – מה קורה? אנחנו בסוף שוקלים להסיק במסקנות הדיון שהמצב הנוכחי גורם נזק, בסופו של דבר רוצים אנחנו גם הולכים לפנות לשר הפנים בעניין הזה. בואי ותאמרי לי, אולי אנחנו לא צריכים לפנות לשר.

אנחנו מבחינת קבלת בקשות לשינוי גבולות, מקבלים בקשות מרשויות מקומיות, ומשלימים יחד אתנו את הבקשות. לעתים, רשות פונה אלינו בצורה שהיא חסרה - חסר החלטת מועצה, חסר נימוק אודות הבקשה, חסר עדכון של רשות מקומית שכנה שרוצים ממנה לקחת את השטח, כל הדברים האלה נמצאים בנוהל שלנו. פרופ' חמאיסי מכיר את הנושא הזה טוב מאוד, הוא גם מסייע לרשויות להגיש בקשות, ואנחנו מכינים עבורן את המפה הזאת, ולעתים זה לוקח זמן העסק הזה. למשל, במקרה של כאבול, הבקשה איננה שלמה, ולכן לא קדמנו אותה. המקרה של כפר מנדא הוא אחר, הבקשה שלמה, אבל תכנית המתאר עדיין לא התקדמה.

רוצים הסברים למה זה לא מתקדם. אנחנו רוצים שזה התקדם, לא את ההסברים למה זה לא מתקדם.

אין שום בעיה.

עד השעה הזאת, כבר שנה וחצי ויותר, לפי דעתי, לא קיבלנו מכתב אחד שהיא לא שלמה. אנחנו לא יודעים למה היא לא שלמה.

המטרה היא כשתוקמנה הוועדות, מרביתן שעוסקות במגזר הערבי באזור הצפון, ובאזור הצפון. שתי ועדות גיאוגרפיות באזור הצפון, אזור הגליל העליון והעמקים, ואזור הגליל המערבי, זה שתי ועדות.

תרשי לי. הייתה לי שאילתה, והייתה לי הצעה לסדר-היום, בא סגן שר הפנים ואמר שבהתחלת 2017, זאת אומרת, ינואר זה הסתיים.

אנחנו אמורים להתחיל. שר הפנים נמצא כרגע במצב של ישורת אחרונה של מינויים. כלומר, הוא מתכוון לאשר את המינויים של ועדות החקירה, כלומר, חמישה חברים בכל ועדה, סך הכול 30 איש. האכיפה התחילה, הוא אמר לאשר את המינויים האלה, ואנחנו מוכנים להתחיל. זאת אומרת, כל ועדה כזאת - - -

את יודעת מתי, החודש?

שתדעי, הלכנו בהסכמה, וגם עם משגב, ואין לנו בעיות גיאוגרפיות.

תסיימי, גברתי. בבקשה.

דבר נוסף שרציתי לעדכן לעניין חלוקת ההכנסות, אנחנו גם מתייחסים לזה. לא רק רשות שתבקש לקבל חלוקת הכנסות תוכל להיות חלק מזה, אלא גם יוזמת המשרד תהיה להרחיב חלוקת הכנסות מאזורי תעשייה משותפים, כמו, למשל, באזור בר-לב, סוגיית מג'דל כרום בין דיר אל אסאד, שצריכים להיכנס פנימה וראוי שיהיו כחלק מחלוקת ההכנסות של בר-לב, זה ייבחן בוועדה הגיאוגרפית לגליל המערבית.

נקודה אחרונה. זה ששינוי תחום שיפוט יבוצע, זה לא אומר שהדיור, מה שנקרא, בנייה לא חוקית תאושר, פשוט זה לא עובד כך.

ברור. אף אחד לא חשב אחרת.

פשוט ציינתם שאם ישונו תחום שיפוט, אז הבנייה הבלתי חוקית תיפתר.

מינהל תכנון מה אומר?

קודם כל אני רוצה ממש להתפרץ לדלת פתוחה. הוא התחיל באמירה שהתכניות הכוללניות, או הצוותים מקבלים הנחיה של הצטמצמות לתחום שיפוט. לא ככה בכלל, זאת אומרת, התכנון הוא תכנון – נכון שהרבה יותר נוח כשכל התכנון הוא בתוך תחום השיפוט, אבל זאת המגבלה. ההתייחסות היא התייחסות לגמרי לפי הצרכים, ולא לפי תחום השיפוט. מקום שנדרש תוספת לתחום השיפוט, אז תכניות המתאר הוסיפו תחום שיפוט, בערך ב-40% מהתכניות שאנחנו קיבלנו היו שינויים בתחום שיפוט, חלקם מזעריים, חלקם קצת יותר גדולים, כמו התכנית עכשיו אושרה לאחרונה לג'לג'וליה, פשוט הכפילה - - -

זה לא נכון. שליש משטח הבנוי של ג'לג'וליה, נמצא בתחום המועצה האזורית - - - מ-92'. עכשיו הוסיפו שטח שאין מה לעשות אתו והוא מיועד לכביש 6, אז זה מה שתרמתם? באמת.

אל"ף זה לא מדויק. אבל בג'סר א-זרקא התכנית חורגת בהרבה מאוד מתחום השיפוט שלה.

חשוב להגיד שתחום שיפוט הוא לא מגבלה לתכנון. התכנון הוא תכנון ענייני בהתאם לצרכים של היישוב, ולא בהתאם לתחום השיפוט - זה דבר אחד. זה נכון שאחרי תכנית מאושרת, צריך לעשות את המהלכים, בהרבה מהתכניות הן - - - תכניות לוועדות חקירה. אני חושב שזה מאוד חשוב לקדם את ההתאמה בין תחום השיפוט לתחום התכנית, בגלל שזה מעכב אחר כך את הפיתוח בתוך התחומים האלה שהם לא מתחום השיפוט.

חשוב לי להגיד מאוד. תכנית מתאר כשהיא אושרה, הייתה כאן טענה שזה לוקח אחר כך עוד 20 שנה כדי לקבל היתר. אנחנו מאוד מעודדים קידום של תכנון מפורט במקביל לתכנון המתארי. ברגע שיש תכנית, אפילו עוד לפני שהיא מופקדת, ברגע שהיא מגובשת כבר, אפשר להתחיל לקדם תכניות מפורטות, אנחנו מכירים את זה בהרבה מהיישובים שמקדמים את התכנון המפורט.

מסקנות הוועדה.

אנחנו למעשה יחד עם מינהל התכנון, משרד הפנים למעשה לוקח חלק בדיוני תכניות המתאר, השולחנות העגולים, או טרם שהם מתאשרים, כדי שיהיה אפשר לקדם שינוי תחומי שיפוט במקביל לתכנית המתאר, כדי שזה לא יעכב אחד את השני.

מסקנות הוועדה לגבי הדיון השני בנושא מצב שטחי השיפוט.

הוועדה קובעת כי קיים קיפוח בהרחבת שטחי השיפוט של הרשויות והמועצות הערביות במדינת ישראל הנחשב לגורם מרכזי לבנייה לא חוקית בתוך היישובים הערביים.

הוועדה פונה לשר הפנים לערוך דיון מקיף עם כל הגורמים הרלבנטיים ובסופו יורה לאגף שינוי הגבולות וחלוקת ההכנסות פלוס השלטון המקומי לזרז את הטיפול באישורי הבקשות.

הוועדה מודה לכל המשתתפים.

הוועדה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20.