הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 644

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ז בשבט התשע"ז (13 בפברואר 2017), שעה 11:00

חשש מעצירת הפעילות בבית החולים "הגליל" בעקבות מחסור בתקציב שנובע מהיעדר מימון תקציבי לטיפול בפצועים הסורים, הצעתו של מיקי לוי

"גירעון כספי בבית החולים בנהריה עקב הטיפול בפצועים מסוריה"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

איתן ברושי

יצחק וקנין

אחמד טיבי

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

איל בן ראובן

אכרם חסון

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

רפרנט, אגף תקציבים, משרד האוצר - אלעד מסאסא

סמנכ"ל תקציבים, משרד הבריאות

יאיר אסרף

מבקרת הפנים, משרד הבריאות - ציפורה הלמן

עו"ד, משרד הבריאות - נתן סמוך

נציג צה"ל - ד"ר אלון גלזברג

יו"ר ההסתדרות במרחב גליל מערבי, ההסתדרות החדשה - אשר שמואלי

מנהל המרכז הרפואי, המרכז הרפואי לגליל - ד"ר מסעד ברהום

דובר המרכז הרפואי, המרכז הרפואי לגליל - חגי עינב

מנכ"ל עמותת ידידי המרכז הרפואי לגליל, המרכז הרפואי לגליל - אמיר ירחי

מנהל המחלקה האורתופדית בביה"ח נהריה ויו"ר ארגון רופאי המדינה, ארגון הרופאים עובדי המדינה - ד"ר נמרוד רחמימוב

מזכ"ל, ארגון הרופאים עובדי המדינה - ד"ר אסף טויב

נציג ההסתדרות הרפואית בישראל - פרופ' אליעזר רחמילביץ

עו"ד, מדיניות ציבורית בהסתדרות הרפואית בישראל - חן שמילו

נציג ארגון שתי"ל-מייסודה של הקרן החדשה לישראל - חובב ינאי

ראש מועצה מקומית חורפיש, ראש מועצה מקומית - מופיד מרעי

ראש עיריית מעלות-תרשיחא - שלמה בוחבוט

יושב-ראש ראשי הרשויות הערביות - מאזן גנאים

ראש מועצת כפר ורדים ויושב-ראש פורום קו עימות - סיון יחיאלי

ראש עיריית כרמיאל - עדי אלדר

מנהלת אשכול גליל מערבי - רעיה שטראוס בן דרור

שיר שפר

טמיר כהן

הילה מליחי

1. הצעה-לסדר היום בנושא: "גירעון כספי בבית החולים בנהריה עקב הטיפול בפצועים מסוריה"

2. חשש מעצירת הפעילות בבית החולים "הגליל" בעקבות מחסור בתקציב שנובע מהיעדר מימון תקציבי לטיפול בפצועים הסורים

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מדלגים על סעיף 2, אנחנו נעשה אותו אחרי הסעיפים הבאים. אנחנו עוברים לסעיף 3 – הצעה לסדר-היום: גירעון כספי בבית החולים נהריה עקב הטיפול בפצועים מסוריה. מגישי ההצעה: אכרם חסון, גם איתן ברושי.

היוזם, ונסע להלוויה.

גם איתן ברושי, אכרם חסון, יצחק וקנין, משה גפני ואמיר אוחנה. והסעיף הבא, שהוא מעניין לעניין באותו עניין: החשש מעצירת הפעילות בבית החולים "הגליל" בעקבות מחסור בתקציב שנובע מהיעדר מימון תקציבי לטיפול בפצועים הסורים. הצעתו של חבר הכנסת מיקי לוי. אני מבקש להקדים, אני דיברתי על זה במליאת הכנסת, גם החברים האחרים, אני תיכף אאפשר לפי הסדר. מדובר על מחווה נכונה שמדינת ישראל צריכה לעשות אותה, טיפול בפצועים הסורים. אני לא יודע אם זה ממשיך עדיין, לא משנה. ההחלטה בעניין הזה הייתה החלטה שאני אמרתי שאני תומך בה, וגם החברים האחרים שדיברו במליאת הכנסת תמכו בה. אבל אי-אפשר שזה יהיה על חשבון החולים הישראלים. לא יכול להיות שבית החולים בנהריה יפסיק טיפול, או יצמצם טיפולים חיוניים וחשובים, או בכלל טיפול, מכיוון שאנחנו מטפלים בפצועים הסורים ואין מי שיתקצב את זה. הנושא הזה עלה במליאת הכנסת. איתן ברושי, אני אאפשר לך לדבר ראשון. אתה היית היוזם, אנחנו הצטרפנו יחד אתך. אתה נסעת להלוויה, לצערנו הרב, וייצגת אותנו שם. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, והשותפים לדיון החשוב הזה, בקיצור, יושב לידי דוקטור ברהום, מנהל המרכז הרפואי בנהריה, שתוך כדי דיון בוועדה אחרת נחשפה המצוקה הכספית שגרמה לגירעון גדול בשל הפער בין העלות בפועל של טיפול בפצועים הסוריים. יצא לי גם לבקר בבית החולים, והלכתי אתו בין המחלקות של הפצועים, במרתף של בית החולים. כמובן, הוא דובר ערבית והוא תירגם לי את דברם של הפצועים. אין ספק שזאת שליחות נעלה לטפל בפצועי מלחמה, גם אזרחים וגם ילדים, וטוב שהממשלה כך פועלת. אבל זה בלתי נסבל שאת המחיר של הטיפול החשוב הזה משלמים תושבי הגליל המערבי ואזרחי מדינת ישראל. פעם נוספת מסתבר שהממשלה מתקשה בהבנת תפקידה. כמו שנאמר לא פעם: תבן ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו. מטילים משימות – ורק לאחרונה התפרסמו דוחות של משרד הבריאות שמציינים את הפער לרעה בין הצפון למרכז. והנה, משימה לאומית מוטלת על בית חולים בנהריה, והתוצאה היא גירעון של עשרות מיליונים, שחלק ממנו צומצם כתוצאה מוויתור ופגיעה במשימות אחרות של בית החולים, שלא לשם כך הוא נועד, לטפל בפצועים מסוריה. ולכן אני מבקש מהדיון הזה להיות הפעם תכליתי, ולא רק לציין את חשיבות בית החולים ותפקודו, אלא גם לתת לו כלים כדי שיעמוד ביעדים ובמשימות. תודה.

בוקר טוב. קודם כל, אני מצטער שהשר לא נשאר כי זה חשוב מאוד.

הסיכום היה עד 11:00.

אני אעדכן את החברים שיושבים כאן.

אגב, הוא אמר במליאה – אתה שמעת – שהוא ייתן הוראה לבית החולים בנהריה לא לקבל את הפצועים הסורים.

אני יודע. בגלל שהוא אוהד לנושא והוא רוצה לתרום את חלקו, רצינו לשמוע אילו צעדים אנחנו הולכים לעשות מחר כדי להציל את בית החולים. כדי שנכניס את החברים לדיון, אנחנו מדברים על בית החולים נהריה שנמצא בגירעון של כ-300 מיליון שקל עקב זה שהוא נתן 15,000 ימי אשפוז לפצועים סוריים. מבחינה אנושית חובה עלינו לעשות את זה, ואנחנו תומכים, אבל כל יום אשפוז כזה עולה 10,372 שקלים, כאשר בית החולים קיבל בפועל 1,300 שקלים. תארו לעצמכם – 15,000 ימי אשפוז כפול 10,000 שקל, לאיזה חוב המדינה הכניסה את בית החולים נהריה. מבחינה אנושית, מנהל בית החולים מחויב על-פי המדיניות של מדינת ישראל לקבל כל חולה, וככה אנחנו רוצים. אבל מצד שני גורמים לו נזק, ולכן תקציבו נגמר בחודש ספטמבר. תארו לעצמכם שדוקטור ברהום היה צריך לשלוח חולים ישראלים הביתה כי אין לו אפשרות לקבל אותם כי הוא לא מקבל יותר כסף. ואני לא רוצה לתאר לעצמי שאנשים מתו בבתים כי לא קיבלו שירותי בריאות באף בית חולים. זה המצב. מי שחושב שהמצב הוא יותר טוב או פחות מוגזם ממה שאני אומר, אז אני אומר לכם, זו התמונה.

ברגע שבית החולים משרת 600,000 אזרחים, תקציבו נגמר בחודש ספטמבר ולאף אחד לא אכפת, בגלל שמישהו עושה טעות, או שהמערכת הביטחונית לא מקיימת את ההבטחות שלה, מבחינתי זו בגידה בבית החולים, זו בגידה בתושבי מדינת ישראל שחיים שם ולא מצליחים לקבל את השירות שאנחנו צריכים להעניק להם. לכן שמחתי, אדוני היושב-ראש, אבל אני רוצה לצאת מכאן עם פתרונות, לא להשאיר את מנהל בית החולים והצוות שלו בבעיות. תודה רבה.

אני בא מדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שם גם היה דיון בנושא הזה, שכל בתי החולים בצפון בכלל מצבם – אם להיות ספציפי, את הנושא הזה העלינו במליאה. גם יושב-ראש הוועדה היה בדיון הזה, וידידי אכרם חסון. אני לא יודע אם תהיה לנו איזו בשורה לבית החולים, רק אם המציאות תהיה ברורה ומוחלטת שלפחות נכון לרגע זה, יתנו את התעריף המקובל. לא יכול להיות שגם מהתעריף שנקבע, של 2,000 ומשהו שקלים, כתעריף אשפוז יומי לחולה ישראלי בנורמל, את זה הם לא מקבלים. הם מקבלים 1,300 שקלים לערך, שזה לא מכסה להם אפילו חצי מיום אשפוז. עלות האשפוז של החולים הללו, כפי שציין אכרם חסון, היא 10,000 שקל. החולים האלו מגיעים עם פגיעות קשות מאוד. אני ראיתי תמונות – הזדעזעתי. אני אומר לכם, הזדעזעתי מהתמונות שראיתי. ולכן מה שאני חושב, פה צריך להיות ברור שמידית צריך לתת את אותו תעריף, דבר ראשון, שהוא שווה ערך לתעריף שנקבע, ואחרי כן לחפש ולבדוק איך אנחנו משלימים את כל פער הזה, כי הפער הוא 5,000 שקל בערך היום. החולים האלה ספציפית מגיעים ל-10,000 שקל, כפי שהוא ציין.

רבותי, אני בא משם, זה בית חולים שהוא עשר דקות מהבית שלי. אני אומר לכם, זה בית החולים היחיד היום שנותן את השירות לכ-600,000 תושבים, עם מחלקות שלא היו בעבר שנפתחו בשנים האחרונות. הדבר הזה מקשה על כל תפקוד בית החולים, על כל המערכות שלו. זה לא נגמר בזה שלא נטפל בסורים. חבר'ה, זה קל להגיד היום לא מטפלים בהם יותר. יש פה גירעון שמעיק על כל הטיפול שמקבלים האזרחים הישראלים היום, ולכן זאת הבעיה המרכזית. הבעיה היא לא שלא מטפלים בסורים. אי-אפשר לטפל בישראלים, לא בסורים. תודה.

תודה. אמיר אוחנה לא פה. מי נמצא ממשרד הביטחון? מי נמצא ממשרד הביטחון?

ממשרד הביטחון עוד פעם לא הגיעו?

צה"ל.

צה"ל זה לא משרד הביטחון. כמה ביקשנו כל השבוע. כמה ביקשנו. ומי מהאוצר?

אבל הם לא הבעיה.

רק רגע, רבותי. מי אדוני שיושב שם? מה שמך?

אלעד מסאסא מהאוצר.

מה התפקיד שלך?

רפרנט באגף תקציבים.

אתה יכול להגיד לנו לפני שאני עוצר פה את הדיון מה יש לך לומר? שב ליד השולחן בבקשה. עם מה באת? מי זה אילון? נמתין, אני רציתי לנעול את הישיבה, אם לא היית פה.

הייתי פה בפינה.

אנחנו לא רוצים שתהיה בפינה, אנחנו רוצים שתהיה במרכז, גם אתה וגם משרד האוצר. אנחנו רוצים לצאת מפה עם איזושהי החלטה, עם איזושהי בשורה, בגלל שאם לא נצא, אז לא נצא עם עוד החלטות בהמשך. אני מודה לך, אני תיכף אאפשר לך. אני רוצה כמה דוברים לפני כן. קודם כל את מנהל בית החולים, אני מבקש שתקשיבו לו, דוקטור ברהום, מנהל בית החולים בנהריה.

כבוד היושב-ראש, תודה רבה.

מ"מרכז רפואי גליל", צריך לומר. זה חשוב.

"מרכז רפואי גליל". מה שמיקי רוזנטל אמר, הוא צודק. מדובר על בית חולים שמשרת את תושבי הגליל, הוא לא בית חולים שמשרת את תושבי נהריה. הוא משרת ציבור גדול, והמציאות הזאת שבה אתם נותנים שירות לפצועים מסוריה היא דבר חיובי, ואנחנו מברכים על כך. אנחנו רק רוצים לדעת אם משרד הביטחון ומשרד האוצר, שהיה סיכום שישלמו את הכסף הזה, עומדים בסיכום הזה, ואם לא, למה? בבקשה.

כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, חברים יקרים, אני מודה שאנחנו יושבים כאן היום, ויש בי תקוות שאולי יהיה פתרון לבעיה הזאת. הבעיה היא מעבר לגירעון הכספי שנקלע אליו היום בית החולים, שהוא בערך 25 מיליון שקלים. הסלוגן שלנו הוא: אדם לאדם – אדם. אנחנו קיבלנו את הפצועים האלה כאדם. אני הייתי הראשון – או היחיד – ב-2014 שפתח את ועידת איפא"ק, והציג את הפנים היפים של מדינת ישראל בקבלת הפצועים הסורים אלינו, בלא להתחשב מי הם. פצועים קשים מאוד. אין ספק שהיום בית החולים הוא בית החולים הכי מנוסה בטיפול בפצועי מלחמה. ארבע שנים, כמעט בכל יום בשתיים לפנות בוקר מגיע אמבולנס עם שניים-שלושה פצועים קשים מאוד. כל הצוותים, מכף רגל ועד ראש, נכנסים לחדר המיון ומתחילים לטפל בהם.

גם היום?

היום זה הרבה פחות. אחרי שכנראה יש שינויים שם, מגיעים אלינו, הייתי אומר, קופת חולים פלוס. זו החלטה של הצבא – ניתוחי עיניים וניתוחים כאלה.

כמה זה בחודש דוקטור?

יש לנו 40 פצועים בכל יום. אני מדבר על ארבע שנים, 40 פצועים בכל יום. אין ספק שצברנו ניסיון אדיר בטיפולים מסוימים. למשל, היום יש לנו חולה שבונים לו פנים במדפסת תלת ממדית. צבירת ניסיון, אבל הבחור הזה מרוויח, הוא חוזר הביתה עם פנים, לא היו לו פנים. אני לא מראה תמונות. אני תמיד אומר – אם אתה לפני ארוחה, אז אני לא אראה לך בכלל תמונה כזאת. מאוד קשה לראות.

אני ראיתי את התמונות, זה פשוט לא יאומן.

הצבירה של ארבע שנים – כמעט 30,000 ימי אשפוז. הבדיקה של כל מטופל מה-1 במאי 2016 עד ה-31 באוגוסט 2016, ארבעה חודשים – בדקנו חולה-חולה, והעלות שלו היא מעל 10,000 שקל. הבדיקה הזאת מתוקפת על-ידי רואה חשבון שמקובל על-ידי האוצר וגם על-ידי משרד הבריאות. אנחנו מדברים על מעל 10,000 שקלים לכל מטופל. ואם אני אוסף את כל הימים - - -

דוקטור ברהום, אני רוצה להכניס אותך לנושא. אנחנו לא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זאת אומרת, אנחנו לא מטפלים בנושא של הבריאות. אנחנו סומכים עליך, סומכים על הצוות הרפואי. אנחנו ועדת כספים. אנחנו רוצים לדעת ממך האם קיבלת כסף?

שאני אגיד כמה כסף זה עלה לי?

לא, האם קיבלת כסף? היה סיכום.

כמה אתה מקבל לחולה?

כן, כמה אתה מקבל? קיבלת? לא קיבלת? זה מה שאנחנו צריכים לדעת.

בואו נגיד, בארבע שנים זה עלה 300 מיליון שקל. הצבא מוכן לשלם - - -

מה זה מוכן? מוכן, הכוונה מה?

מוכן, רוצה.

מוכן – מעביר למשרד הבריאות. יושב כאן יאיר אסרף, הם העבירו לו. בסך הכול קיבלנו בערך כ-54,000 שקלים.

לא, זה היה קמחא דפסחא, זה לא היה התקציב.

50 מיליון.

לא הגיוני.

עלה לך 300 מיליון, וקיבלת בסביבות 50 מיליון, 50 פלוס.

50 מיליון שקלים, זה המחיר.

זה לא המחיר, זה התקציב שקיבלת.

זה התקציב שקיבלתי וזה לא מספיק לכלום. ספגתי את כל הגירעון הזה ביומיום כשלא קניתי טכנולוגיות, כשלא חידשתי טכנולוגיות, כשלא שיפצתי בניינים.

מה עונים לך?

מי?

מי שצריך לשלם.

מחודש ספטמבר, אחרי ששמו לי ועדת חריגים ואחרי שאמרו לי אתה בגירעון של 25 מיליון, אתה לא יכול לעבוד ולא יכול לקבל אנשים לעבודה, התחלתי ללחוץ, עד שהגעתי למשרד ראש הממשלה. מאז עד שהגענו לכאן. זה כל הסיפור. זה מה שעשיתי.

אני אעשה את זה קצר. הסוגיה של הסורים היא סוגיה הומניטרית ללא ספק, אבל היא גם סוגיה ביטחונית חשובה מאוד מאוד. אני עוסק בה גם מכיוונים אחרים באשר לעיצוב הגבול הצפוני שלנו בעתיד. זה לא בא סתם ככה כמענה כזה או אחר. הבעיה ברורה. הבעיה ברורה, לא יתכן שסוגיה כזאת תיפול על כתפי בית החולים. הוא לבד. והוא לבד כי הוא לקח על עצמו, והוא גם הדגיש את זה – אני מסתכל על זה קודם כל מהפן האנושי, והוא צודק בעניין הזה. אני מוכרח להגיד שאם עכשיו מפה נצא בקריאה – מה שנראה כרגע שמשרד האוצר מתווכח עם הביטחון, והביטחון מתווכח עם הבריאות וכולם מתווכחים, ובית החולים משלם את המחיר - - -

אבל לנו יש אפשרות. אם היה יושב-ראש ועדה אמיץ – ואין פה יושב-ראש אמיץ – היה אומר למשרד האוצר ולמשרד הביטחון תתווכחו ביניכם כמה שאתם רוצים, יש לכם את כל הזמן שבעולם, אבל לפה אל תגיעו. זו הפריווילגיה שיש לנו לעומת ועדות אחרות. אבל אין יושב-ראש ועדה אמיץ, אם היה אמיץ היה אומר את זה.

א', תגיד מה שצריך כדי שזה יקרה. נדמה לי שמפה צריכה לצאת קריאה לאדון ראש הממשלה בעניין הזה. יש פה ויכוח בין שר ביטחון לשר אוצר. אמר קודם שר הבריאות, בדיון קודם שקיימנו בנושא תושבי הצפון שהיום משלמים את המחיר, שהוא קרוב מאוד לתת הנחייה לדוקטור ברהום לעצור את העניין הזה. זה דבר שלא צריך לקרות, ולכן צריכה לצאת מפה קריאה – אדוני ראש הממשלה – ולהכתיב לזה תאריך, ויכול להיות שאפילו מפה אנחנו נצטרך להגיד אמירה של עצור, למרות הפגיעה הבלתי נסבלת, גם אנושית וגם ביטחונית בנושא הזה. לכן צריכה לצאת קריאה ברורה מאוד בנושא הזה – פתרון ולוח זמנים.

אני אדבר על האספקט הרפואי, אתם תדברו על ביטחון גבולות. אני מדבר על ביטחון רפואי עכשיו. אני מכיר את בית החולים "מרכז הגליל", אני מכיר את דוקטור ברהום. זה מרכז שמשרת 600,000 תושבים באזור. לא בכדי הגיעו היום מאזן גנאים, יושב-ראש הוועד הארצי, מופיד מרעי, יושב-ראש פורום המועצות הדרוזיות, ויהודים, ערבים.

עדי אלדר ושלמה בוחבוט.

זה אומר שהם מגנים על הבית, מגנים על בית החולים שמשרת את האוכלוסייה באופן רציף כל ימות השנה. מדבר כאן דוקטור ברהום, אדוני היושב-ראש, על עלות של 300 מיליון, והוא מקבל 50 מיליון, ואחר-כך אני יודע שבמשרד הבריאות פנו אליו ואמרו לו אתה לא מקבל תקנים חדשים, אתה צריך לקצץ X, Y, Z. נדמה לי שבבית החולים הזה יש 5,300 לידות, שזה הכי גבוה מצפון לתל-אביב, נכון? והפעילות והנוספת בפעילות בכל מערכות בית החולים בכל המקצועות – 1.1 מיטות ל-1,000, כאשר ב-OECD זה 3.6. מלכתחילה היה צריך לעשות העדפה מתקנת לבית החולים הזה כדי לשדרג אותו, לא לקצץ את השירותים שלו. ולכן אני מקווה שהתוצאה הסופית תהיה שעוצרים את הרגולציה האחרונה ואת ההוראות שהוא קיבל על קיצוצים ועל חוסר אפשרות להתרחב וגם לשדרג את המערכות הרפואיות, וגם לפצות אותו ולהשלים את הדפיציט. תודה רבה.

לא עולה על הדעת שממשלת ישראל מקבלת החלטה, שלפי דעתי היא החלטה נכונה, החלטה הומנית, החלטה שמראה את הפנים היפות של מדינת ישראל; ותשאיר בית חולים, שבין כה וכה יש לו בעיית תקינה, ויש לו בעיה של פתיחת מחלקות שישרתו את אותם למעלה מחצי מיליון תושבי הגליל, שנאלצים לנסוע גם היום על מנת לעשות פעולה רדיולוגית פשוטה ברמב"ם, ולפעמים זה לוקח להם שעות רבות. שהיא תטיל את הכול על הכתפיים שלהם. אני מכיר, אדוני היושב-ראש, את המגבלה של ועדה בכנסת, במובן שאנחנו רשות מחוקקת ולא רשות מבצעת. אני חושב שזה פשוט גובל בשערורייה. זה גובל בשערורייה ואנחנו תמיד יכולים להאשים – האוצר לא בסדר, צה"ל נתן רק 50, משרד הביטחון נתן 150. צריך להעביר את הכסף. אסור לעצור את הפעולה ההומנית הזאת. וזו גם הזדמנות נאותה להגיד שיש מרכז רפואי בגליל. יש כמה מרכזים רפואיים, כמה בתי חולים, אבל המרכז הרפואי בנהריה הוא באמת דבר שאנחנו צריכים להעלות אותו על נס, צריך לעזור לו, צריך לטפל בו, ואין על זה מחלוקת, לא מצד משרד הבריאות, ובוודאי תושבי הגליל. אני חושב שזה בכלל לא עניין פוליטי בכנסת, כולנו שותפים לעניין הזה, ולכן צריך לעשות את מה שאנחנו יכולים במהירות האפשרית.

תודה רבה. מופיד מרעי, ראש מועצת חורפש.

כן, ויושב-ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזים. אני אתמקד בחולים הישראלים שנמצאים בצפון, ואני אתמקד במה שדוקטור ברהום הציג כאן. הוא לא הציג את כל הנתונים, וחבר הכנסת טיבי השלים את ההצגה של הנתונים. בית החולים בנהריה סובל ממחסור אדיר. זה שמעמיסים עליו – וזה נאמר פה על חברי כנסת – עוד עומס, זה לא עושה לנו טוב בצפון. זה לא טוב לחולים בצפון, ואם אני יכול להמליץ לאלה שאמורים להיות חולים, שלא יהיו חולים בצפון. בית החולים נהריה צריך להיערך ליומיום, לקלוט את כל החולים ואת כל הפצועים. מגיע לתושבי הצפון מה שמגיע לתושבי תל-אביב. יישובי הצפון עשו המון והם מגנים על תושבי תל-אביב שיחיו בשלום ובנחת. מגיע גם לתושבי הצפון לחיות בשלום ובנחת. כדי לעשות בדיקה מסוימת, לא צריך להגיע ל"הדסה עין כרם", או למרכז בתל-אביב, כי אין לנו מיטות, ואין לנו מכשירים מתקדמים שנוכל לעשות את הבדיקות האלה. זו האזעקה האמתית. מה עוד? אני המלצתי לדוקטור ברהום לבדוק את ההיערכות של בית החולים הזה לחירום. חברים, בית החולים לא יהיה ערוך לחירום. כשיהיה אירוע רב נפגעים בצפון – זה יכול להיות מרעידת אדמה, צונאמי, טילים שייפלו שם – כמות ההרוגים שיהיו כתוצאה מזה שבית החולים לא יהיה נגיש, גדולה הרבה יותר מאשר החולים שיטופלו. לזה צריך להיערך בכובד ראש. אני יודע על מה אני מדבר. תודה רבה.

תודה רבה. עדי אלדר, ראש עיריית כרמיאל.

תודה רבה. אני אומר את זה ליושב-ראש ולחברי הכנסת הנכבדים, הגענו לפה כמה ראשי רשויות באופן מיוחד, כי בית חולים נהריה, בית חולים "גליל" הוא לא בית חולים שעומד בפני עצמו. זה בית חולים שמשרת כמעט חצי מאוכלוסיית הגליל. זכותנו כאזרחי המדינה הזאת לקבל שירות מלא, בדיוק כמו במרכז הארץ. אני לא רוצה להביא נתונים של תוחלת חיים בגליל לעומת המרכז, איפה אנחנו נמצאים, ועוד כמה דברים יפים כאלה, לרעת תושבי הגליל. לשים את בית החולים שיש לנו – ואני יכול רק להחמיא למנהל ולצוות שלך, עם כל מה שאתם עושים לתושבים – להיות המממן של פעולה, בעיני אצילה, שהמדינה עושה לטובת פצועים סורים – אני חושב שאין דבר הומני יותר יפה ממה שאנחנו כמדינה עושים – זה מעלה לי חיוך, ברצינות. לשים את זה על כתפי בית החולים.

אם זה לא היה אצלנו, זה היה מעלה חיוך, אבל זה אצלנו.

אמת לאמיתה. אני בהחלט מצפה מחברי הכנסת הנכבדים שיושבים כאן לקבל החלטה מלאה בעניין הזה. צריך לממן לבית החולים את כל ההוצאה, ולהגיד תודה לבית החולים ולמנהלו על מה שהם עושים. תודה.

ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עצם העובדה שראשי ערים עזבו את המשרות שלהם מהיום להיום, זה אומר שאנחנו מודאגים. אני יודע היטב שוועדת הכספים היא לא ועדה שצריכה לדון בעניין של בית החולים. אבל ועדת הכספים היא אחת הוועדות שיש לה שיניים. מספיק שהיא מאיימת, ואנשים מתכופפים.

גם זהות היושב-ראש.

יש יושב-ראש ועדת כספים מצוין שגם מבוהלים ממנו, אז בבקשה, אל תגיד שאין לך יזמה ואין לך קול זעקה. רבותי, מצד אחד מדינת ישראל משקיעה הון תועפות להקים עשרות אלפי יחידות דיור באזור הגליל המערבי. ומדברים על כבישים מהירים. אתה מגיע לאזור אחד היפים בארץ, שאנשים חיים בדו-קיום, ולצערי, בית חולים שהיה צריך להיות פנינה, הוא לא פנינה, למרות שיש צוות מצוין, מנהל מצוין. אגב, אני רוצה להגיד לך קוריוז – בדרך, בעלייה, התקשר אלי מנכ"ל משרד הבריאות, כי חיפשתי אותו. שר הבריאות לפני שנה הבטיח לשפץ כמה מחלקות פנימיות בתוך בית החולים, והוא אמר שאם אתם תגייסו 20 מיליון, גם אני נותן 20 מיליון. והדבר הכי מדהים, שכאן יושבת רעיה שטראוס, אחת מהנשים שמובילות את בית החולים ומובילה אתנו ביחד את כל הגליל המערבי. יש 20 מיליון שקל תרומה, אבל אין 20 מיליון שקל של משרד הבריאות, והתרומה אומרים אם אנחנו לא רואים את המכתב השבוע, לא תהיה לכם תרומה. זה דבר ראשון.

הדבר החמור מכל – אני חושב שעדי אמר את זה נכון מאוד – זה כמו להגיד למשפחה ענייה ממחר בבוקר אתם מקבלים עוד 20 נפשות. אגב, אם זאת משפחה ערבית או מרוקאית, הם יסתדרו – יתנו להם חומוס, טחינה. אשכנזית, זו תהיה בעיה קשה. לכן אני אומר, איזו תעוזה להבטיח תקציבים ולא לקבל אותם? 300 מיליון שקל. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתבין במה זה מתבטא – יש פחות אחים, יש פחות אחיות, יש פחות עובדים. אתם מכירים אותי, אני בכלל המלצתי שנשבית את בית החולים ונזעק זעקה. זה לא רק 300 מיליון, אלא בכלל, לשפר ולשנות את פני בתי החולים בצפון.

מאזן גנאים, יושב-ראש ראשי הרשויות הערביות.

אדוני היושב-ראש, שמעתי את כבוד ראש הממשלה אומר אנו מקרבים את הפריפריה למרכז. אבל הוא מקרב את זה בכלי תחבורה ולא בבריאות. מצד שני, אנחנו חרטנו על דגלנו תעסוקה והשכלה. כנראה שנצטרך לוותר על זה לטובת הבריאות, כי הבריאות היא יקרה מכולם. אני רוצה להגיד לך, אני מבקר לא מעט פעמים בבית החולים הזה, שנותן שירות מדהים. אבל אין לו מיטות, אין כלום, כמעט ואין כלום, ריבונו של עולם. אני אושפזתי ב"איכילוב". אם אני לא תושב תל-אביב, אז אני לא אקבל את השירות? אנחנו לא רוצים להיות תושבי תל-אביב, אני רוצה להמשיך להיות בפריפריה. כולם אמרו חיזוק הפריפריה. אם אין לנו את הדברים הבסיסיים, כמו בריאות, אז על איזו פריפריה אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש? חיזוק בית החולים, חיזוק המנהל, חיזוק העובדים שם – אני חושב שזה דבר בסיסי. אבל על מנת לחזק את בית החולים הזה צריכים כסף, והכסף יוצא מהבית הזה. תודה אדוני היושב-ראש.

הלוואי והכסף היה יוצא מהבית הזה.

סיון יחיאלי, ראש מועצת כפר ורדים.

יושב-ראש פורום קו עימות. אני רוצה להגיד לכם משהו, יש כאן מהלך ציני להפליא. בסופו של דבר מערכת הביטחון החליטה החלטה יוצאת מן הכלל, כנראה מבחינה ביטחונית. במציאות מאוד מאוד מסובכת מעבר לגבול יצרה איזשהו דיאלוג שמאפשר לטפל בפצועים בסוריה, לייצר איזשהו דיאלוג. אני חושב שעצם העובדה שהגבול הצפוני שלנו שם יציב זה נס, וזה ראוי לציון, ויש כנראה מי שחושב על זה ועוסק בזה, ואלו אנשי מערכת הביטחון. מהצד השני של המטבע יש בית חולים, בית חולים נהדר, שנרתם למשימה והשקיע בזה הרבה כסף. ומהצד השלישי של המטבע, התושבים משלמים את המחיר. בסוף מי משלם את המחיר? ואתה שואל את עצמך פעם אחרי פעם – ואמרו כאן חברי שלמה, עדי ומופיד – בסופו של דבר, כולנו אחרי דוקטור ברהום ואחרי בית החולים. אנחנו לא רוצים שבית החולים ישלם את המחיר, ובוודאי ובוודאי שהאוכלוסייה שלנו לא תשלם את המחיר. רבותי, המדינה קיבלה כאן החלטה טובה. היא טובה לכל מדינת ישראל, המדינה צריכה לשלם על זה כסף, תביאו את הכסף. תודה רבה.

תודה רבה. פרופסור רחמילביץ מההסתדרות הרפואית. אני רוצה לשים את הדברים בקונוטציה הנכונה. אנחנו לא עוסקים בנושא של הגירעון של בית החולים בנהריה. יכול להיות שנעסוק בזה, זה לא נושא הדיון. נושא הדיון הוא ההחלטה להביא את הפצועים הסורים, וצריך לשלם עבורם. זה הנושא. כך העלינו את זה במליאת הכנסת, וזה הדיון כאן. בבקשה.

קודם כל, אני מודה על ההזדמנות להופיע בפני הוועדה המכובדת, ואני מודה על דברי ההקדמה שלך, כי אני לא התכוננתי לדבר על הגירעון. אני מדבר כרופא. התפקיד של רופא באשר הוא רופא הוא לטפל בכל אדם שמגיע אליו לטיפול ללא הבדל דת, מין, גזע וכולי. מבחינה זאת, אם מגיע פצוע סורי או פצוע מחורפיש, או פצוע מכרמיאל, מבחינת החובה של הרופא, לטפל בחולה באותה מסירות, באותה דרך ובאותה צורה. אני תמיד אומר, כשהייתי רופא, הייתי רואה בחדר אחד איך יושבים ערבי, יהודי-חרדי, יהודי-מסורתי ויהודי-חילוני, איזו כימיה נוצרה ביניהם בגלל הטיפול.

וגם דרוזי.

וגם דרוזי. זאת היא תשובה לשאלה שלך. ההסתדרות הרפואית קיימה על זה דיון בוועדה האתית. יש על זה נייר עמדה. עורך דין חן שמילו ימציא לכם את נייר העמדה שלנו. זאת עמדה חד-משמעית. ברור שחס וחלילה, זה לא יכול לבוא על חשבון טיפול בחולים אחרים, לא בחולים ישראלים ולא בחולים אחרים.

הממשלה לא הבינה את זה כנראה.

אז עכשיו הגיע הזמן שישמעו את זה. אני אומר שוב, עמדה רפואית – חייבים לטפל, לא על חשבון חולים ישראלים. ואם צריך על זה תוספת, עם כל הכבוד לרב ליצמן, שאני מאוד מעריך, אבל ההצהרה שלו: אם לא יהיה כסף אני אפסיק לטפל בחולים האלה, אני מצטער רבותי - -

הוא אמר את זה במליאת הכנסת.

- - זו לא הדרך. אני חושב שהבעתי את עמדתי עמדה ברורה. הפן הרפואי מחייב טיפול באנשים האלה.

יושב-ראש הוועדה, מר גפני, חברי כנסת, ראשי רשויות, נכון שאני מעורבת בבית החולים הזה כבר כ-30 שנה. אני רוצה להגיד, בית החולים הזה – ואנחנו, תושבי הגליל, לא אומרים את זה מספיק – הוא בית חולים שחרט על דגלו מצוינות. זה בית החולים הראשון בארץ שקיבל את פרס האיכות על שם רבין. בית החולים הראשון בארץ – והיחיד – שהיה לו בית חולים תת-קרקעי ויכול היה לפעול במלחמת לבנון השנייה במאה אחוז, ולטפל בכל 600,000 התושבים והחיילים הפצועים. אנחנו לא אומרים את זה מספיק – על אף כל הקשיים לאורך השנים, על אף שהממשלה מזניחה את כולנו בפריפריה בגליל וגם בנגב, עושה צעדים טובים, אבל הזמן שלנו הגיע, ואנחנו החלטנו לא לשתוק יותר. לכן צריך למצוא לזה פתרון, כי אנחנו כבר לא נשתוק. אנחנו יושבים פה, התאחדנו, לא היינו ביחד בעבר. אנחנו ביחד גם עם גליל עליון, אבל אנחנו מדברים היום על בית החולים שלנו, על המנהל המצוין שלנו, דוקטור ברהום, שמוביל את בית החולים הזה למצוינות. אני גאה מאוד להיות חלק. זה מרחיב את הלב. ולא יכול להיות שאנחנו יושבים פה עוד פעם ועוד פעם כמו קבצנים ומתחננים על נפשנו לקבל טיפול רפואי. זה לא יתכן.

שלום, אני מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים "נהריה", ויושב-ראש ארגון רופאי המדינה. אני אחד מאלה שמטפלים בפצועים הסורים האלה. ביקשת שנדבר על כספים, נדבר על כספים, למרות שאני לא בן אדם של כספים. מה הפצועים הסורים נתנו לנו במדינת ישראל? מה המחיר הזה שאנחנו משלמים כמדינה נתן לנו? אז קודם כל, הערך ההומניטרי, אין מה לדבר עליו, דיברו על זה. הנושא השני, הביטחוני, אני לא מבין בו שום דבר. מה שאני יכול להגיד, רפואית, שאנחנו רכשנו ניסיון ששווה הרבה מאוד כסף בטיפול בפצועי טראומה. רפואה זה ידע וניסיון, ואנחנו עושים דברים שלא נעשו אף פעם, לא נעשים היום בשום מקום במדינת ישראל. עשינו שני כנסים בין-לאומיים שבאו אורחים מחו"ל, כולל מהצלב האדום, והם נפלו מהכיסא.

נושא כספי שני שחשוב להתייחס אליו, שמדינת ישראל השקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים מאוד לתעדוף הפריפריה ותמרוץ רופאים להגיע לגליל. השקיעו 170 מיליון שקל רק במענקים. השקיעו בנוסף לזה מאות מיליוני שקלים ותמריצים אחרים. מה זה עשה? זה גרם לתוצאה – באים רופאים ורוצים לעבוד בגליל. פתאום ממצב שאף אחד לא רוצה לבוא לעבוד, יש לנו אנשים שבאים. ואז, כשיש לנו 75 רופאים שממתינים לקליטה בבתי החולים בגליל, משרד הבריאות אומר אנחנו עוצרים לכם את הקליטה כי חרגתם בכסף עם הסורים, כי יש לכם 300 מיליון – איפה ההיגיון? זרקתם כסף מצד אחד בתמריצים, ומצד שני, אתם עוצרים את זה. את כל הכסף זרקתם לפח.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה הגשת הצעה לסדר בעניין הזה. לפני שאני נותן למשרדים.

תודה רבה אדוני. אני לא אעבור על המספרים, רק בגדול, שבית החולים משרת 600,000 איש, ואנחנו ממתינים לקריסתו. אני בוגר קריסתו של בית חולים "הדסה עין כרם", אני ישבתי בצד השני. נתנו לעניין של בית החולים "הדסה עין כרם" להמשיך ולהתדרדר, ובסוף המדינה הכניסה ידה לכיס והוציאה 1.3 מיליארד שקל, אומנם לחמש שנים, אבל זה מחיר יקר מאוד. אני אומר לך, תחזור בבקשה לראש אגף התקציבים, ותגיד לו שככל שתמתינו, המחיר יהיה כבד יותר, ואני אומר את זה כאיש כלכלי, כאיש כספים. אם אתם תמתינו, כדור השלג הזה לא ייעצר. הפצועים הסורים לא מפסיקים להגיע. בכל יום אני שומע על 40 פצועים או חולים נוספים שממשיכים להגיע. בית החולים, בגלל הבלגן הזה, מ-2013 נתקע במאה הקודמת. אני שמעתי שהם לא מצליחים לרכוש אמצעים מיוחדים, לא לשפץ ולא לעשות שום דבר. זה מה שיאכילו את תושבי הגליל, את תושבי הפריפריה. החלטת הממשלה מ-2013 היא מבורכת ונכונה, ואי-אפשר היה לא להגיש סיוע לפצועים מכיוון שזה מאוד לא הומניטרי. אבל זו ממשלה שמכריזה מהיום שהיא קמה על קירוב הפריפריה למרכז. אנחנו מתעסקים בסגירת המפעל בשתולה, ועכשיו בבית החולים "הגליל", ולאן אנחנו מגיעים? איפה קירוב המרכז לפריפריה? אני לא יודע לתת תשובה לעניין הזה.

אדוני היושב-ראש, יושב כאן כמעט שנתיים, כמעט יום-יום, עם 99% אחוזי נוכחות. יש לוועדה כוח. דבר קטן – תעביר לאוצר שעד שהנושא הזה לא ייפתר, כל הבקשות שלכם לכל הנושאים הפיסקליים, להעביר כסף מכל מיני דברים אל תוך החוקים הכלכליים – אדוני, זו המלצה אליך, אתה היושב-ראש, אתה יודע לעשות את זה יפה מאוד – תשבית את עבודה, ואז נראה אתכם. יש כאן מקרה חירום, תתעוררו. אני קורא לכם אפילו מתפקידי הקודם – תתעוררו, אחר-כך התשלום יהיה תשלום כבד מאוד. תודה רבה.

בוקר טוב, שמי דוקטור אלון גלזברג. אני עד לפני ארבעה ימים הייתי הרופא של פיקוד צפון. מהשבוע האחרון אני מקים את מחלקת הרפואה בצה"ל – זה דיון אחר – לעשות שינוי שם. אני גאה לומר שיש לי חלק אישי וארגוני בטיפול בפצועים הסורים. מה-16 במרץ 2013 ככירורג וכרופא, ומאז כמר"פ, רופא פיקודי. אני רוצה לומר כמה דברים גדולים.

מדובר על טיפול של ארבע שנים לפי מה שאתה אומר, בבית החולים בנהריה.

הראשונים הלכו ל"זיו", ואחר-כך הם מתפצלים בארבעה בתי חולים. הפצועים המורכבים יותר, בעיקר פציעות ראש ונוירוכירורגיה הלכו לנהריה.

קרוב לארבע שנים.

29,000 איש.

את החלוקה ביניהם עושה מי שנושא היום בתפקיד שלי. המספר 40 הוא מצבה ממוצעת. מדובר על בין שניים לשלושה בלילה, ולא כל לילה. כמספר אצבע, נכון לדבר עליהם. יש מרכז רפואי מצוין בגליל, אני אומר את זה היום כתושב הצפון, כלקוח של בית החולים הזה, וגם כאחד שמפנה אליו חיילים, אזרחים ותושבים. הוא מצוין. אנשים מסורים, סגל - - -

אתה מדבר יפה מאוד, אבל אני במתח.

עוד דבר אחד שהוא פרט שחשוב להכיר, יש שינוי לאורך השנים והחודשים בתמהיל הפצועים. יש הבדל בין קיץ לחורף, יש הבדל בין עונות שונות, יש הבדל בין פרטים מבצעיים למספרים שדוקטור ברהום הציג. אני לא יודע, זה לא העולם שלי. צה"ל מממש את החלטת הממשלה. אני חושב שלכולנו יש מה להיות מאוד גאים כל המבצע הזה. אני לא נכנס לשם, אבל אנחנו רואים פה חוליה אחת בשרשרת. זה מתחיל באוהל על הגדר, בחובש או בחובשת, בפרמדיק, באמבולנס, להסיע הלוך, להסיע חזור, לתרום פרותזה, להביא אוכל, לתת בגדים, להחזיר הביתה.

אתה יכול בבקשה להתחיל מהסוף?

איפה הכסף?

צה"ל עובד תחת הדירקטיבה שקיבלנו ממשרד ראש הממשלה, שהייתה להעביר שליש מהעלות. נדמה לי שבאוקטובר האחרון החליפו את זה לחצי מהמעלות. צה"ל העביר בדצמבר האחרון חצי מעלות האשפוז – אני אסביר.

מאיזו עלות, מהעלות הריאלית או מיום אשפוז? על זה הוויכוח.

רגע, שנייה, רבותי. אם אתה יכול לדבר ברצף, בגלל שאני לא כל כך מבין בזה.

על זה הוויכוח.

שנייה. שנייה. אומר דוקטור ברהום שמדובר על הוצאה של 300 מיליון שקל. לא חשוב. כמה כסף העברתם לבית החולים?

50 מיליון שקלים, להבנתי, זה מה שהגיע מצה"ל למשרד הביטחון למשרד הבריאות.

זה לפי יום אשפוז של 1,300 שקל, זה לא מכסה את העלות.

עוד משפט אחד. צה"ל איננו חלק מהשיח, זה משרד הבריאות מול משרד הביטחון. אני מספר לכם מלמטה שאנחנו קיבלנו הנחייה לשלם חצי - - -

הוא צה"ל הוא לא משרד הביטחון, הוא צודק. אני אגן עליך.

שנייה, אני לא הולך להמשיך. תמתין בבקשה רגע. משרד האוצר, אם אפשר, לא לדבר על שום דבר, רק על כסף.

רק על כסף, שלושה דברים. אלעד מסאסא, משרד האוצר.

מה זה משרד האוצר, איזה אגף?

אגף תקציבים. שלושה דברים – הדבר הראשון, הושקעו בבית החולים בשנים האחרונות משאבים גדולים, בין היתר, מרכז הבריאות שנפתח רק בשנה האחרונה בעלות של 120 מיליון שקלים. הדבר השני הוא שמצופה מכל בית חולים, גם מבית החולים נהריה, לעמוד בתקציבו. הדבר השלישי, בכל הנוגע לפצועים הסורים, הנושא הזה היה בדיונים רבים בין משרד הבריאות למשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה הוביל את זה בשנתיים האחרונות, וכל סיכום דיון שמשרד ראש הממשלה הוציא ופתרון שהוא הוציא, אנחנו וגם משרד הבריאות עמדנו מאחורי הסיכומים האלה, ואנחנו מוכנים לקיים אותם גם היום.

כמה כסף העברתם?

אני מציע שמשרד הבריאות יבוא ויתייחס לנושא של - - -

אנחנו לא רוצים את ההתחכמויות האלה.

אלו לא התחכמויות.

איך אתם - - - יום אשפוז לפצוע סורי?

מיקי.

די כבר.

מי משרד הבריאות פה?

יאיר אסרף, סמנכ"ל תקציבים. נכון לרגע זה, משרד הביטחון והצבא עדיין לא העבירו כ-50 מיליון שקל למשרד הבריאות לבית החולים. זה סכום מהותי.

אני מבקש לומר כך, אנחנו רשות מחוקקת, רשות שמדברת. אנחנו גם רשות שמפקחת. אני לא מקבל בשום פנים ואופן את ההתנהגות של משרד הביטחון, שלא שולחת לפה נציג. עם כל הכבוד – איך אמרת? אתה קצין רפואה ראשי בגליל, כל הכבוד. אני לא בא אליך – אתה בסדר גמור.

יש לנו כבוד רב אליך. אתה לא הפונקציה שמחליטה על הכסף, אתה אחראי על ענייני בריאות ולא על כסף.

מיקי, משרד הביטחון לא שלח לפה נציג כשהנושא המרכזי של הדיון הזה הוא החלטת הממשלה שמשרד הביטחון יעביר כסף לבית החולים, ולא העביר. גם את ה-50 מיליון לפי דעתי הוא לא העביר, אבל אם הוא העביר, הוא העביר שליש ממה שעל פי ההחלטה של הממשלה הוא היה צריך להעביר. אין פה דיון על המצב בית החולים בנהריה. הוא לא הדיון, הוא דיון שיהיה בנפרד. אני מבקש מאגף התקציבים, עם כל הכבוד, היה צריך לבוא ממשרד הבריאות, היה צריך לבוא עם איזושהי אינפורמציה. אני עוצר את הדיון, אני לא מסכם אותו. אני אבקש לקבוע דיון בשבוע הבא, להביא את נציג משרד הביטחון - - -

תביא את המנכ"ל, לא נציג. שיבוא המנכ"ל.

שיבוא עם פתרון. אני אומר לכם מה שהיושב-ראש אולי לא יגיד – לא יעבור פה שום דבר. כלום לא יעבור פה יותר.

מיקי, הוא עוד לא אמר את זה, אבלך אני מניחה שהוא יגיד את זה. זה לא מתקבל על הדעת.

אני לא יודע מי שלח אותך, אבל תגיד למי ששלח אותך – ואני אומר את זה גם לאגף התקציבים – שיבואו בשבוע הבא הנציגים הבכירים שיודעים לתת תשובות. אם לא יבואו – אני לא נוהג לאיים - - -

אדוני היושב-ראש, יש לנו תשובות. היה סיכום של משרד ראש הממשלה - - -

איזה תשובות יש לכם?

אני אומר. משרד ראש הממשלה, אודי פרוור, הוביל את התהליך הזה בשנתיים האחרונות.

אבל איפה הוא? פה?

אני עונה. הוביל את התהליך הזה בשנתיים האחרונות. כל הנחייה שמשרד ראש הממשלה הוציא, משרד הבריאות והאוצר קיימו אותה.

עבר כסף, גפני? מה הבנו?

זו אינפורמציה רלוונטית.

שליש מ-300,000 שקל זה 100,000 שקל, אם אני יודע לעשות חשבון. שליש מ-300 מיליון שקל זה 100 מיליון שקל. תביאו 100 מיליון.

התשובה שלך יותר גרועה, יותר מעצבנת.

אלו טענות בלתי נסבלות, בואו נגיד את האמת. אם היה הכסף היה שם, לא היה מתקיים דיון והיושב-ראש לא היה שולח אתכם לעשות עבודה, מה זאת אומרת? איפה הכסף?

קודם כל תביאו 100 מיליון ואחר-כך נמשיך לדבר אתכם.

איילת, את רוצה להגיב?

לא, אני חושבת שהיושב-ראש סיכם את זה יפה.

עוד לא סיכמתי.

לא, אני חושבת שהייתי מאיצה את הדיון יותר מהר. למרות שאתה לא קושר את הדיון למצב החולים, יש קשר ישיר בין העובדה שהם לא מקבלים את הכסף שהם צריכים לקבל לבין מצב בית החולים וחוסר היכולת שלהם להשקיע. אפילו MRI אין אצלם.

יש MRI.

PET-CT, סליחה. לא מתאים לי להתבלבל, אבל התבלבלתי.

זה בסדר, גם ההתבלבלות שלך היא חוכמה. אני מבקש להפסיק את הדיון הזה. לא יכול להיות דבר כזה שעושים מאתנו צחוק. אנחנו מקיימים דיון במליאת הכנסת, מדברים על דבר הומני – על מצב כספי של בית החולים בנהריה בכלל, ושכתוצאה מזה יש אי-עמידה בסיכומים שהוא מקבל את הפצועים הסורים על-פי החלטת ממשלה. אני מבקש דיון בשבוע הבא, אנחנו נמצא את המועד. אני מבקש שיבואו האנשים הבכירים של אגף התקציבים. שיבואו האנשים הבכירים – אני חושב שבעניין הזה אתה בסדר – של משרד הביטחון ושל משרד ראש הממשלה. אמרת שמי שמטפל בזה הוא אודי פרוור – שיבואו בשבוע הבא. אני לא נוהג לאיים, אבל אם עד שבוע הבא לא יהיה פתרון לבית החולים בנושא של החירום – אל תביאו לי את כל הדברים שאתם עושים לבית החולים שם, שזאת שערורייה כשלעצמה, שהיה צריך לקיים על זה דיון, ואולי נקיים דיון. אני אדבר גם עם שר הבריאות ואני אדבר גם עם שר האוצר. המצב הזה לא יכול להימשך. אבל אני מדבר על החירום. הייתם צריכים לבוא לפה עם תשובות. לא באתם עם תשובות, תבואו בשבוע הבא. לא נורא, אנחנו אנשים טובים. אם בשבוע הבא לא תהיינה תשובות, אל תבואו לפה.

לא תשובות, תגיד להם פתרונות. הם מבינים תשובות – נתנו את הכסף. ככה הם מבינים תשובות.

לא אמרתי תירוצים, אמרתי תשובות. אפשר לקבל את תשומת לבכם? משרד הבריאות, אני מבקש את תשומת לבכם. עד שבוע הבא אני מבקש פתרונות, תשובות, לא תירוצים. אם לא, אנחנו נמתין כאן בוועדה באורך רוח עד שהבעיה הזאת תיפתר ו-300 מיליון השקלים יעברו לבית החולים. כל עוד שזה לא יקרה, לא יעבור פה כסף אחר. תבואו בחירום, אגף תקציבים, ותגידו שאתם חייבים להעביר – אני לא רוצה להביא דוגמאות.

אדוני היושב-ראש, רק תגיד על מי אתה מטיל את האחריות לתאם את התשובה. יש פה שיטה שכל אחד מטיל – תקבע.

לא, לא, הממשלה.

מה זה הממשלה?

חבל על הדיון הזה. חבר'ה, חבל על הדיון. יש החלטה ברורה מאוד שיש כמה משרדים שנושאים באחריות.

ויש מישהו שמתאם את זה במשרד ראש הממשלה.

אחד מהם הוא משרד הביטחון, ואחד מהם הוא אגף התקציבים. גם משרד הבריאות בעניין.

הם גם יכולים להעביר את הכסף ונבטל את הדיון. יש להם גם את האופציה הזאת.

אל תהיו תמימים. מה אתה אומר לדוקטור ברהום?

אני מבקש פתרון עד הישיבה הבאה. ברור לחלוטין שהישיבה הבאה לא נעשית בשביל לקיים דיון, יש לי דברים אחרים יותר מעניינים לקיים עליהם דיונים. כמובן שאם הבעיה תיפתר עד סוף שבוע הבא, אנחנו נפטרנו מהדיון הזה. הכסף יעבור עד השקל האחרון. אם הוא לא יעבור, אני יוצא לחופש מבחינתכם. אדוני מנהל בית החולים, אנחנו נעשה הכול על מנת שהבעיה הזאת תיפתר. אני מקווה שהיא תיפתר, אם היא לא תיפתר, אנחנו נעזור לך בכל מה שאפשר. לגבי הנושא של הדיון הכללי של בית החולים, זה דיון שצריך לקיים אותו בכל מקרה. בעקבות הדיון הזה התוודענו לזה שיש שם בעיה קשה. אני מודה לכם על הדיון הזה. אני נשאר עם הכעס שלי על ההתנהלות של הממשלה מול הוועדה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.