הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 191

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ה בשבט התשע"ז (21 בפברואר 2017), שעה 10:00

תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר): הצגת פעילותה בקרב עולים ויצירת קשר עם משרדים וארגונים לשם הכרת והרחבת הפעילות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, משרד העלייה והקליטה

חגי ראובן פורגס - מנהל תחום מטה באגף למעונות יום, משרד התמ"ת

שלום קליין - יו"ר, תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר)

אתי לורי - רכזת מחוז ירושלים, תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר)

אלכס לאון - רכז הדרכה מחוז ירושלים, תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר)

יוסי הלפרין - רכז פרויקט בלב של"מ, תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר)

אורנית דקל - מנהלת תנועת של"מ, תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר)

שמואל בורקש - חבר נאמני של"מ, תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר)

משה אדוריאן - גימלאי של משרד החינוך, תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר)

ציפי רענן - רכזת תחום קליטת עליה ברעננה, תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר)

גוסטי יהושע-ברוורמן - ראשת המחלקה לפעילות בתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

אורי ליזר - עוזר לראשת המחלקה לפעילות בתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

פנטהון סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ

קרן פישזון - פעילה, עמותת "מגן משפחה"

אנג'ליקה דיאובולט - פעילה, עמותת "מגן משפחה"

יהודית קרפף - רכזת פיתוח משאבים, עמותת "שלומית"

קרן ריצ'מן - יועצת עליה, ארגוני עולים

אנה מרקיש - חברת עמותה

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (חב' גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שלומית עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

הצגת פעילותה בקרב עולים ויצירת קשר עם משרדים וארגונים לשם הכרת והרחבת הפעילות

בוקר טוב לכולם. איתי חבריי חברי הכנסת מוטי יוגב, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברי הוועדה. אנחנו היום שומעים על הפעילות של תנועת של"מ, שירות לאומי למבוגרים. הצגת פעילותה של התנועה בקרב העולים החדשים ויצירת קשר עם המשרדים והארגונים לשם הכרת והרחבת הפעילות.

אני מבין שהתנועה פועלת בכלל החברה הישראלית וגם עם העולים החדשים. של"מ היא תנועת מתנדבים אותה יסד דוקטור שלום קליין שנמצא איתנו היום ומשמש כיושב ראש התנועה. תודה אדוני שהגעת.

התנועה מקיפה כ-15,000 מתנדבים גמלאים בעיקר בתחומי חינוך וחברה. הובהר לי כי ראשי התנועה מעוניינים לשלב מתנדבים מתוך התנועה למען עולי אתיופיה, והוועדה כמובן תומכת בכך ותשמח על ההתנדבות למען כלל העולים בישראל, ותשמח שהמשרדים והארגונים יפעלו לסיוע בתחום זה ככל הניתן, גם משרדי הממשלה שנמצאים פה יכירו, וזו מטרת הדיון, יכירו את פעילותה של התנועה ויבנו מערכת של שיתופי פעולה כדי לעזור לעם ישראל.

אני מכיר את מר משה אדוריאן הרבה שנים במשרד החינוך, באגף לחינוך מבוגרים בקליטת עלייה, אני מכיר אותו ואת תרומתו, אני מודה לאנשים שממשיכים לתרום לחברה הישראלית, להשתמש בכשרונותיהם ונסיונם ולשלב גם קליטת עליה שזו משימה לאומית.

מה שעושה התנועה הוא מודל לחיקוי, ואני רוצה להודות לכם בשם ועדת העלייה והקליטה. אנחנו נשמע את דוקטור שלום קליין מייסד התנועה. בבקשה.

תודה. בוקר טוב, אני רוצה לפתוח בכבוד האכסניה, להגיד תודה שהתפניתם לקבל אותנו כאן ולשמוע על התנועה שלנו ואולי גם לעזור לנו בהמשך כדי להגיע לאוכלוסיות נוספות שאנחנו מעוניינים לעזור להם.

של"מ – שירות לאומי למבוגרים. אני בעבר שימשתי במשרד החינוך בתפקידים שונים, התפקיד האחרון שלי היה מנהל אגף המכללות. לפני כן הייתי גם אחראי על המורות החיילות, השירות הלאומי. אני ראיתי איך הנושא של השירות הלאומי צומח, איך הוא הופך להיות נורמה בחברה הישראלית. איך בהתחלה היו בנות בודדות שהצטרפו לתנועה הזאת, וזה הפך להיות משהו שהיום ברבות העתים, כמעט שאין בת שהיא מגדירה עצמה בחורה דתית, שהיא לא תלך לפחות לשנה או שנתיים שירות לאומי.

אנחנו אומרים שלאנשים מבוגרים יש נסיון רב, יש יכולות מצוינות ויש להם גם זמן והם יכולים להיפך לתנועה נוספת שתתרום לחברה הישראלית. אנחנו כבר למעלה מעשור עובדים על הנושא הזה. אנחנו עובדים על כך שאנשים שפורשים לגמלאות יראו את ההתנדבות כנורמה, כדרך חיים. אנחנו נמצאים בתחילתה של דרך הזכירו כאן שיש לנו, אנחנו פועלים בתוך החברה למתנ"סים, כך התחלנו את דרכנו, ואנחנו פרוסים ברחבי הארץ, כפי שאורנית, מנכ"לית התנועה תספר בהמשך.

אבל אנחנו נמצאים בתחילת הדרך. אנחנו עדיין לא מגיעים לאותם רבבות שהיו יכולים לתרום מניסיונם, מיכולתם, מכל מה שיש להם. גם להיטיב איתם. אדם שפורש לגמלאות יש לו הרבה זמן שהוא יכול לנצל אותו, וגם לינות ושאחרים ייהנו מזה. אז אנחנו גם כאן כדי להביא למודעות של האנשים שאנחנו קיימים. התנועה שלנו בנויה כולה על מתנדבים, עד לאורנית שהיא מנכ"לית התנועה. ואנחנו כמעט עובדים בלי תקציב, אנחנו זקוקים להביא למודעות, אנחנו חיים מזה שאנשים נוספים, חבר מביא חבר, כך עיקר הגיוס שלנו נעשה בקורסים שאנשים הולכים לפני שהם פורשים לגמלאות, אנחנו באים לשם "לדוג" אותם לפני שהם יוצאים אל הים, מציעים להם התנדבות, ואלפי אנשים אנחנו משיגים בדרך הזאת.

אנחנו פועלים בתחומים רבים מאוד ומגוונים, כפי שעוד מעט תשמעו. אבל יש לנו דבר אחד מיוחד, אנחנו התנועה היחידה בארץ שעוסקת בהתנדבות רק בגמלאים. אנחנו גם התנועה היחידה שאומרת לכל גמלאי "בוא, תצטרף, אנחנו נמצא בשבילך את התחום", אם אתה רוצה חינוך, אם אתה רוצה רווחה, ועוד דברים נוספים שנמצאים בחוברת הזאת, ויש יכולות לאנשים, קשה להאמין כמה אדם יכול עם המטען הגדול שהוא בא איתו, כמה הוא יכול לבנות. אנחנו פלטפורמה לתכניות אדירות שנוצרות בשטח. יש לנו רכזים, יש לנו 100 רכזים ב-100 ישובים שאנחנו מחזיקים סניפים.

אני אומר שוב, הדבר הכי חשוב זה להביא למודעות לאנשים, תבואו ותצטרפו. כאן בוועדה הזאת אנחנו מבקשים לעזור יותר לעולים חדשים. אנחנו נשמח מאוד אם משרד הקליטה או ארגוני עולים יבואו אלינו בהצעות, אנחנו גם נוכל לבנות איתם יחד תכניות כדי לסייע לאוכלוסייה שהיא תתערה יותר בחברה הישראלית.

תחשבו רגע על אדם שיש לו נסיון ויש לו גם קשרים, הוא חי בארץ הזאת. בא עולה שנופל פתאום מהמטוס ומקבל אותו אדם וותיק ומלווה אותו. כמה זה יכול לעזור לאנשים. אנחנו לא מבקשים טובות, אנחנו רוצים לעזור ולהסתייע. בתור פתיחה אני אסתפק בזה. תודה.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

אני רוצה לבקש את סליחתכם, יש לי תיכף דיון בוועדת כספים.

מצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

אני אאלץ לעזוב בעוד זמן קצר, אבל רציתי לומר לכם תודה, כי כעולה בעצמי אני יודעת היטב את הערך של ותיק שמלווה את העולה בדרכו הלא פשוטה בשילובו במדינת ישראל, היכרותו את הארץ, ואין דבר יקר מזה. כשאנחנו עלינו, האמת שהעליה הייתה כל כך גדולה, זו הייתה עליה המונית, שלא היו בטח לא מספיק מתנדבים ולא מספיק אנשים שהיו זמינים אבל עכשיו כאשר העלייה מגיעה אלינו לא בכמויות כל כך גדולות כמו בשנות ה-90', זה בהחלט דבר מבורך כל כך ומה שאנחנו נוכל לעשות עם החיבורים ועם ארגוני העולים שאנחנו נמצאים איתם בקשר, אני מאוד אשמח גם ליצור איתכם קשר ולהיפגש בנפרד לאחר הוועדה הזאת או בימים אחרים שנוח לכם, ולחשוב באמת על דרכים להידוק של הקשרים על מנת שקבלת העלייה במדינת ישראל תהיה מנת חלקם של אזרחים, ולא רק של משרדי הממשלה הרלבנטיים. כי אנחנו בונים את הארץ הזאת ביחד.

שמחתי על קיום הדיון הזה, תודה אדוני היושב ראש. אנחנו זוכים פה לשמוע ולדבר עם אנשים שתורמים וממשיכים לתרום גם בגילאים מבוגרים וזה אני חושבת היופי של המדינה שלנו, שאנשים לא מפסיקים לתרום ולהתנדב, ולא משנה באיזה גיל זה. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו עכשיו נשמע על פעילות התנועה מהמנכ"לית הגברת אורנית דקל.

תנועת של"מ כמו שדוקטור שלום אמר היא באמת תנועה של מתנדבים גמלאים וזה הצבע המיוחד שלה. אני קודם כל מודה משה אדוריאן שעשה לנו את החיבור אליכם, נמצאת איתי קבוצה של מתנדבים שכל אחד בעל תפקיד בתנועת של"מ שבעצם מממשים, כדי שתראו מהי הווייתה של תנועת של"מ, אנשים שפרשו ממערכות שונות, אם זה מערכת החינוך, מערכת ציבורית אחרת, והם ממלאים היום תפקיד, הבאנו אנשים כדי שתשמעו כי גם היום אנחנו כבר עוסקים בנושא של קליטת עלייה, והמטרה שלנו היום, אנחנו מאוד מודים למשה על החיבור, זה באמת להרחיב את היריעה, ליצור חיבורים דרככם, להשמיע את הקול כי בעצם החזון שלנו הוא דבר אחד: שיותר אנשים במדינה שפרשו ממעגל העבודה, יתנדבו. זה בעצם החזון שלנו, וכמו שאתם רואים, אנחנו מדברים מרבבה לרבבות, אנחנו מדברים על זה שאנחנו מאוד רוצים להגיע שגם בקרב אוכלוסיית המתנדבים, נגיע לאוכלוסיות יעד שאינן מתנדבות, וזה אחד היעדים של תנועת של"מ.

חשוב להגיד שאנחנו פועלים במסגרת החברה למתנ"סים, חברה ממשלתית שכפופה למשרד החינוך ששמה לה שלושה תחומי תשתית וליבה באסטרטגיה החדשה שלה בשנה האחרונה, אחד מהם זה התנדבות ומעורבות, השני זה נגישות והשתלבות, באמת הכוונה להגיע לאותן אוכלוסיות מודרות מה שקוראים, בקהילה, והשלישית זהויות.

כמו ששלום סיפר, כל התנועה וזה דבר המאוד מיוחד שלה, כולה כולה פועלת על טהרת המתנדבים, יש לנו מנהלי מחוזות, מנהלי תכניות ברמה הארצית, מנהלי תחומים וזה מה שמאפשר לנו להגיע לכמעט 100 מתנדבים בארץ. יש לנו 15,000 מתנדבים גמלאים רשומים. יש לנו היום תוכנה שפיתחנו לניהול מתנדבים ואנשים רשומים, ואנשים באמת מאוד שמחים שאנחנו באים ואומרים "אנחנו יכולים להציע לך מסגרת לתת לך להרגיש משמעותי וחייב על ידי זה שתתחייב לאיזה שהוא תפקיד התנדבותי" בדרך כלל אנשים רוצים להתנדב ליד הבית והפיזור שלנו, אנחנו עובדים מקרית שמונה ועד אילת בדרום, אנחנו עובדים בכל המגזרים, בכל החברות, באמצעות הפרישה של החברה למתנ"סים שהיא הגוף שמפעיל את הקהילה וחברה במדינה ברמה הרחבה.

יש לנו תכניות אם שאנחנו עובדים עליהם, כמו זה"ב בגן, אם שמעתם, שזו תכנית שמקיפה כמעט 2,000 מתנדבים. של"מ בחינוך, אנחנו נכנסים למערכת החינוך, אנחנו מפעילם מתנדבים אם זה בתגבור למידה, אם זה בהעשרה, שזה גם אחד התחומים שאנחנו בהחלט נשמח, אני לא יודעת אם יש פה נציגי משרד החינוך?

הוזמנו, לא הגיעו, משרד הקליטה הגיעו.

אחת הקריאות שלנו זה "בואו תנצלו אותנו" כי אנחנו כבר היום נמצאים במערכת החינוך, בבתי הספר היסודיים, בעל יסודיים, בכל מיני תחומים ובהחלט אפשר לבנות תכנית שתתאים ותיתן מענה לעולים החדשים בבתי הספר.

הנושא של קליטת עלייה, שהייתי רוצה שתשמעו על הפעילות שלנו, יש לנו פעילות יפה, אפשר להרחיב אותה. יש לנו פעילות עם שילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, אוכלוסיות מודרות בקהילה ועוד פרויקטים.

קהילה מטיילת.

כן, את רוצה לשמוע על קהילה מטיילת? טוב. גם זה דרך אגב ערוץ נהדר לפתח אותו יותר עם עולים חדשים. קהילה מטיילת, אנחנו מכשירים מתנדבים שאוהבים את הנושא של הדרכת טיולים ובכלל ידיעת הארץ, והם מקיימים מועדוני מטיילים בארץ. יש לנו היום 70 מועדוני מטיילים בארץ, זה התחיל מירושלים כמו הרבה דברים שהתחילו, וזה עבר לכל הארץ. יש קשרי גומלין, זה נהיה רשת חברתית של אנשים שמטיילים ומתארחים אחד בקהילה של השני, וככה לומדים ומתגבשים. זה גם אחת התכניות שלנו.

אנחנו מדברים על זה שבעצם 15,000 מתנדבי של"מ הם מכרה זהב, כי לכל אחד, אם אתם בודקים מה הערך הכלכלי שאנחנו מרוויחים לפי השעות שאנשים משקיעים, זה ערך עצום. אנחנו נוהגים לכמת את שעות ההתנדבות למשאב. ישוב מסוים, או מנהל מתנ"ס או רכז יודע להגיד כמה שעות התנדבות הוא מכניס למערכת ולכן אנחנו מדברים על יותר מ-2 מיליון שעות התנדבות בשנה, אנחנו מדברים על קהל של תנועת של"מ, זה אנשים שפרשו ממעגל העבודה, בדרך כלל אנשים שיש להם פנסיה, אני בכוונה אומרת, הם פרשו ממקומות עבודה ציבוריים, יש להם פנסיה, ובחרו להמשיך ולממש את עצמם ולהרגיש את עצמם משמעותיים בתחום שקרוב לליבם והם עושים את זה בדרך כלל ליד הבית, אז יש אנשים שמאוד אוהבים לנהל, יש לנו פה כמה דוגמאות, הם מנהלים ישוב, מנהלים פרויקט, ויש אנשים שאומרים "הסיפוק שלי, הנתינה שלי זה לחנוך ילד עולה חדש בשלבים הראשונים", יש לנו את כל המגוון והיפה בתנועת של"מ שמגוון האפשרויות, אני הצבעתי פה בשקף, יש פה חמישה תחומים או משהו כזה, אבל יש לנו למעלה מ-120 תכניות, שאנחנו מפעילים בארץ, מה שאנחנו קוראים "מכרה של"מ", זה מופיע גם באתר, הבאנו לכם ספר שתוכלו לעיין, זאת אומרת שהפעילות של המתנדבים היא החל מהגיל הרך ועד לתחום הקשישים בכל המגוונים. אם אדם בא ואומר "אני פרשתי מתעשייה אווירית ולא מתאים לי לעבוד בבית הספר" אז אנחנו מציעים לו מסגרת אחרת. אנחנו לעולם לא מאבדים אנשים שבאים עם הרצון והנכונות והזמן שלהם להתנדב.

תחום ההתנדבות בעינינו, לנהל מתנדבים זה מקצוע היום. אנחנו חושבים שלא כל אחד יכול לבוא ולנהל אם הוא לא עבר איזו שהיא הכשרה, ולכן הקמנו מרכז הדרכה ארצי, הוא נמצא ברמת השרון אבל הוא מפעיל שלוחות בכל הארץ, בכל המחוזות, שבו גם המתנדבים וגם הארגונים שמפעילים את המתנדבים באים ולומדים מה זה אומר להפעיל מתנדב. יש היום קוד אתיקה שמדבר על זכויות וחובות של ארגון, יש זכויות וחובות לארגון שמפעיל מתנדבים וגם למתנדב, כשמדברים על סביבת עבודה, מדברים על ביטוח מתנדבים, וזו סוגיה בפני עצמה. אנחנו גוף מוכר על ידי החברה למתנ"סים, הם מבטחים את כל המתנדבים.

את מוכנה להבהיר האם אתם עובדים של החברה למתנ"סים או האם אתם עמותה?

אנחנו לא עמותה. תנועת של"מ היא תנועה. כמו שיש תנועת נוער, בני עקיבא וכדומה, אנחנו תנועה של אנשים מבוגרים שפרשו ממעגל העבודה שפועלת במסגרת החברה למתנ"סים. אנחנו לא עמותה. אני עובדת החברה למתנ"סים, וחוץ ממני 15,000 כולל ההנהלה של התנועה, שחלק ממנה אתם זוכים לראות היום, כל בעלי התפקידים הם מתנדבים, שזה משהו מאוד מיוחד. אין היום ארגון התנדבותי אחד בארץ שגם המנגנון שלו מושתת על התנדבות. וזה משהו שאנחנו מעבירים כמסר, וזה בעיקר מתאפשר כי אנחנו מגיעים לאנשים טובים כמו משה אדוריאן, כמו שמואל בורקש, תיכף יציגו את עצמם, ואחרים שעשו דבר או שניים בחייהם וניהלו מערכות ויש להם הרבה נסיו חיים וידע ומומחיות, ואנחנו מנתבים אותו היום עם פרישתם, לטובת הקהילה.

ומי מממן את הביטוח נגיד, של המתנדבים?

אנחנו עובדים לפי חוק המתנדב של ביטוח לאומי, שאיננו עולה כסף. כל ארגון בארץ חייב לבטח את המתנדבים שלו, והמתנדב זכאי לקבל את זה ללא תשלום. יש X גופים בארץ שרשאים להפעיל מתנדבים, שזה מוסכם, והחברה למתנ"סים היא אחד הגופים. אז אנחנו עושים את הביטוח של האנשים, ולא רק מה שקורה בתוך המתנ"ס, הבנתם, הפעילות היא בקהילה, בגני ילדים, באולפנים, בכל מיני מקומות.

הנושא של ההדרכה זה נושא שאנחנו מאוד מקפידים, אדם שנכנס לעבוד גם בתחום קליטת עלייה, או לעבוד בבית ספר, או בגן ילדים, עובר איזו שהיא הכשרה, הוא חייב לעבור הכשרה. המחויבות שלנו היא לתת לו את הכלים לעשות את התפקיד שלו הטוב ביותר.

את יכולה לחדד מה זה קליטת עליה, באיזה תחומים אתם פועלים?

קצת נתאר מה קורה בשטח. אנחנו עושים מעט היום. אני אומרת, אנחנו כל כך שמחים לבוא, כדי שתפתחו לנו דלתות. אנחנו עושים מעט, אולי משה יתאר איך הוא התחיל את הקשר בגלל הנסיון שלו. בכל מקרה, הנושא של ההשתלמויות דיברנו, אבל גם אחרי שגייסנו את המתנדבים וביטחנו אותם, והעברנו להם הכשרות, זה לא "שגר ושכח", אנחנו תנועה שמשמרת ומלווה ומתחזקת את המתנדבים לאורך זמן. ואנחנו עושים את זה על ידי הרכזים, יש לנו רכזים בכל ישוב, נמצאת איתנו פה אתי שהיא רכזת של מחוז ירושלים והיא נמצאת בקשר דרך הצוות שיש לה, כולם מתנדבים, עם המתנדבים. יש לנו מועדון, יש לנו פעילות חברתית, יש לנו טיולים. אנחנו עושים הרבה מאוד דברים לתת למתנדבים הרגשה של שייכות. שהם שייכים לגוף בישוב שלהם, אבל גוף הרבה יותר גדול במדינה שזה תנועת של"מ.

נושא של חירום זה גם נושא שנכנסו אליו לאחרונה. אפשר לעבור הלאה. יש פה פרישה, קשה מאוד לראות, אבל תאמינו לי שיש פה 98 ישובים, אנחנו שמחים להיכנס לכל ישוב על ידי זה שאנחנו מאתרים אדם שיש לו את היכולת לתכלל את תחום ההתנדבות, הוא מקים צוות, אנחנו נותנים לו סביבת עבודה, הוא בדרך כלל יושב במתנ"סים, יש לו מבנה, יש לו מקום, הוא לא צריך לעשות את העבודה מהבית או מבית הקפה, ומשם אנחנו יכולים בעצם להפעיל את זה. רציתי להגיד תודה, נעבור לקליטת עלייה אם אפשר שמשה ידבר.

חבל שלא הגיעו ממשרד החינוך אבל חשוב לדעת בכל זאת שהמשרד הכי חשוב בנושא של עליה וקליטה, נמצאת הנציגה דוקטור שרי פייר, שמנהלת תחום בכיר בחינוך. לכן האדם הנכון נמצא פה. לכן אני רוצה שתעשו את זה כי משרד הקליטה הוא המשרד המתכלל את כל העניין של עליה וקליטה מול משרדים אחרים, לכן מה שאתם אומרים, יש מי שלוקח את זה ברצינות. לכן אל תצמצמו את דבריכם בגלל שאולי משרד החינוך לא נמצא כאן. משה בבקשה.

בוקר טוב. תודה על ההזמנה. אפשר לברך שהחיינו שאנחנו כאן, אני מאוד מודה ליושב ראש הועדה ידידי הטוב דוקטור אברהם נגוסה, שאנחנו הרבה שני מכירים ונפגשנו בהרבה מאוד הזדמנויות, הוא מהצד שלו של הפעילות למען העולים ואני מצד אגף לחינוך מבוגרים שבו עבדתי הרבה מאוד שנים וב-20 השנים האחרונות הרבה מאוד עם עולי אתיופיה, בעיקר בנושא של הכנה לגיור, אבל גם בפיקוח על אולפנים וכיוצא בזה.

דוקטור שלום קליין הוא שהביא אותי בעצם לתנועת של"מ כאשר פרשתי לפני כמעט שש שנים, הוא הציע לי לבחור מה שאני רוצה, אז לא חשבתי הרבה, באותו רגע חשבתי שיש הרבה מאוד מה לעשות עם העולים, כי אני מכיר אותם באולפנים, אני יודע שהם שם מוגנים ולומדים והם רציניים, אבל השאלה היא מה קורה יום לאחר סיום האולפן. העולה עדיין זקוק להרבה מאוד עזרה. גם בשפה העברית, גם בליווי יום יומי, גם בעזרה עם הילדים, בנושא של שיבוץ במוסדות חינוך ועוד ועוד, בצריכת שירותים וכיוצא בזה. החלום שלי היה שאני אוכל למצוא הרבה מאוד מתנדבים שיוכלו לפגוש את העולה בצאתו מן האולפן, אולי להתחיל שבועיים קודם, כדי ללוות אותו באמת בדרכו עד שימצא את מקומו, את מקום מושבו, את התעסוקה המתאימה, מן עזרה בהרבה כיוונים, אבל התמקדתי בנושא השפה העברית. שיהיה ברור, כמי שעבד בזה הרבה מאוד שנים ויודע עד כמה השפה העברית הדבר החיוני ביותר, הקיומי ביותר לעולה החדש, על מנת שיוכל להשתלב, שיוכל ליצור משא ומתן וקשר עם הסביבה, עם כל מה שנוגע לתעסוקה, כל מה שנוגע למגורים, כל מה שנוגע לחיים בקהילה וכיוצא בזה.

לכן באמת הצטרפתי לתנועה בשמחה, תנועה באמת יוצאת מן הכלל מכל הבחינות, אני לא יודע אם יש עוד דוגמה אחת בעולם לתנועה שכזאת, תנועת מתנדבים כל כך גדולה שפעילה בכל כך הרבה תחומים, והתחלנו, יצאנו לדרך, אלא שזה הולך לאט, כי אנחנו אולי לא מספיק מיומנים עוד בעניין של גיוס המתנדבים לתחום קליטת עליה שהוא לא קל, למרות שהבטחנו לכל מתנדב כמובן הכשרה והתאמה וליווי והדרכה צמודה, אז בהחלט די איטי מבחינת גיוס המתנדבים והפעילות.

יש היום פעילות מאוד יפה בכ-10 ישובים ובעוד כמה ישובים של מתנדבים בודדים, בכל מקום שבו נמצא הרכז המתאים היישובי לצורך קליטת עליה, שם זה עובד יפה. ואז הוא מגייס גם את המתנדבים שמלמדים והמתנדבים שמסייעים וכיוצא בזה. דווקא בערים גדולות כמו רחובות, קריית ביאליק, נצרת עילית, רעננה, פתח תקוה, פעילות מבורכת מאוד.

לא הגענו עדיין מספיק למקומות שיש בהם ריכוז גדול של עולים והקושי העוד יותר גדול הוא להגיע לעולי אתיופיה. ניסינו ברחובות עם הרכזת שבאמת הייתה מאוד פעילה בעניין הזה ואפילו היה עובד קהילתי של הקהילה שיעבוד יחד איתנו לצורך ארגון קבוצות קטנות ללימוד עברית, לשיחות ודברים מהסוג הזה, לא כל כך הסתייע העניין.

פה אני באמת מקווה שדרך הוועדה, ודרך משרד הקליטה ודרך גופים שותפים נוספים, אפשר יהיה באמת גם להפיץ את הרעיון שאנחנו קיימים, כאשר המוקד של הפעילות הוא רכז של"מ היישובי. הוא האיש שאמור לגייס את רכז קליטת העלייה של הישוב, והם יחד איתם, אני כמובן מסייע בכל דבר בצד המקצועי של הפעילות וכל מה שצריך לעשות, כדי להתחיל להניף את הפעילות של עבודה למען עולים בכל ישוב וישוב. נקודת המפתח היא הפניה אל הרכז היישובי, שהוא יאתר את האיש המתאים לריכוז הנושא הזה, ויש לנו כאן דוגמה מצוינת, נמצאת כאן ציפי רענן שהיא מרכזת את נושא קליטת העלייה, קודם כל עוזרת ברמה הארצית, אבל עובדת בצורה מאוד טובה עם הרבה מתנדבים ברעננה, ואנחנו נשמח אולי שתוסיפי קצת מהניסיון שלך. תודה רבה.

תודה. הוועדה תסייר ב-16.3 ונקיים דיון בעירית נצרת. נשמח שתהיו שם. יהיה שם דיון ביוזמת ראש העיר עם כל המערכת העירונית, בנושא קליטת עלייה.

בוקר טוב. אני מאוד שמחה להיות בפורום הזה, כי אני רואה אותו בדרך כלל דרך הטלוויזיה, ואני רואה את עצמי פה. אני גמלאית של משרד הרווחה, אני יכולה להגיד שדי סמוך למועד שפרשתי הגעתי לתנועת של"מ, למזלי פגשתי את אורנית ולמה אני אומרת את זה? כי היו כמה תכניות ואורנית שאלה אותי "מה את היית רוצה לעשות, מה מדבר אליך". אמרתי "מה שקרוב לליבי זה נושא קליטת עלייה, עולים בארץ ישראל". אני חושבת שעוד שנים קודם היו לי קשרים עם עולים בכל מיני פורומים ואמרתי לה, "זה מה שהייתי רוצה", אז למרות שהיא פרשה בפניי את כל התכניות האחרות היא אמרה לי "אם זה מה שאת רוצה אני אחבר אותך עם גופים שאחראים על הנושא של עלייה" והיא חיברה אותי לסוכנות היהודית לתכנית "בבית ביחד", אני מניחה שאתם שמעתם על התכנית, זו תכנית של הסוכנות.

מאז אני חושבת איזה שבע שנים אנחנו מפתחים תכניות במשותף. עם הנציגה של "בבית ביחד" ברעננה ששמה נאוה. אני יכולה להגיד שרעננה מאוד מבורכת בעולים חדשים, אני לא יודעת כמה יודעים כמה עולים מגיעים אבל מגיעים הרבה עולים לרעננה.

הוועדה סיירה וגם קיימה שם דיון. באמת את צודקת.

העיר מאוד פתוחה לקהל את העולים וגם הרשות משקיעה, וגם התושבים אכפת להם לקלוט את העולים. מה שנכון, זה פחות עולי אתיופיה, זה יותר עולים או ממערב אירופה, שאנחנו בזמן האחרון רואים כמובן את הצרפתים שהם תופסים נתח נכבד, איטליה, תורכיה, ברזיל, זה אוכלוסיות שלא כל כך היו מגיעות לרעננה, והיום אנחנו רואים אותם מגיעים משהו כמו "חבר מביא חבר".

אנחנו חילקנו את המעורבות של המתנדבים למספר תחומים ודרכים. קודם כל, חשבנו שנכון יהיה בתחילה לעזור לילדים, הילדים שמגיעים מתרבויות אחרות, הם לא חיו פה, לא ספגו פה את הדברים הבסיסיים שכל ילד ישראלי, זה חלק ממסלול החיים שלו. ואז אנחנו איתרנו כמה גורמים של התנדבות שהייתי אומרת שזה הולך ותופח, והם מגיעים לבתים של הילדים. הייתי אומרת אפילו שהישראלים היחידים שנכנסים לבתים של העולים זה אותם המתנדבים, וזה מתחלק לכמה סוגי מתנדבים. הסוג ה ראשון שעשינו, גם למשרד החינוך אני חושבת שזה מאוד חשוב, עלה בדעתנו שתלמידים שעושים "מחוייבות אישית", מה שנקרא בגרות חברתית, שהם אוכלוסייה נכונה לפגוש את ילדי העולים. בכוונה שגם הם יכירו את העלייה. זה חלק מהבגרות שלהם כאזרחים במדינת ישראל להכיר מה זה עולה חדש, מה הוא עובר וכולי.

לגבי הילדים, נכנסים תלמידים בכיתות י', י"א, לבתים, נכנסות בנות של שירות לאומי שעושות עבודה יוצאת מן הכלל. וגם סטודנטים שיש להם איזו שהיא תמורה, יש איזה שהוא הסדר שסטודנטים תמורת חלק משכר הלימוד, ופה אנחנו רואים דבר מאוד יפה כי אנחנו רואים סטודנטים שהיו בעצמם עולים היום הם נכנסים לבתים של המשפחות והילדים, והם עצמם מלמדים אותם עברית. שזה סטודנטים מברית המועצות, מאתיופיה, מארצות דוברות אנגלית, הם נכנסים בתור עולים לשעבר, הם גם יכולים לדבר איתם על התהליך שהם עברו. זה בקצרה לגבי העולים.

חשוב לי להגיד, גם אולי ללמידה של איך לפתח את התכניות, אנחנו לא קוראים לזה לימודים, אנחנו קוראים לזה "זמן עברית". מה זה זמן עברית? שהמתנדב מגיע משחק עם הילד בעברית, שר איתו בעברית, קורא איתו בעברית, מעביר לו בעצם את הנושא של מה זה להיות ישראלי. כשהורים לפעמים תופסים את זה כשיעורי בית, אנחנו אומרים במפורש, זה לא מורה לשיעורי בית, זה חבר שמכניס אותו לתרבות הישראלית ולדבר בעברית. וזה איזה שהוא תפיסה שלמדנו אותה, אנחנו מכשירים כמובן את כל אחד מהגורמים האלה כדי להיכנס לבתים, איך להיכנס, איזה פעילות לעשות, הפעילות היא מאוד יצירתית, אפשר להיכנס לבתים ולראות שמשחקים איתם "ארץ עיר" בעברית, הילד הזה, עיר, הוא אומר "צפת", הישראלי, עכשיו תסביר לילד איפה זה צפת, מה זה צפת. יש פה דיאלוג שקשור למה זה להיות בישראל. זו תכנית שלא אפרט אותה, אבל זו רוח הדברים.

מכיוון שחבר הכנסת צריך לעזוב ב-11:00 אני רוצה לשמוע את מה שעד עכשיו שמעת, דוקטור שרי, אנחנו רוצים לשמוע מה משרד הקליטה בכוונתו להיעזר בכישרונות והנשיון של האנשים, אזרחים אכפתיים, ולעזור בקליטתם ושילובם של העולים החדשים. ממה ששמעת עד עכשיו, נמשיך לשמוע, אבל אני רוצה שלפני שחבר הכנסת מוטי יוגב עוזב, בגלל שיש גם דיונים בוועדות שונות, אני רוצה את התייחסותך לעניין.

בשמחה. זהו דיון שהוא באמת מרומם את הנפש, כי תופעת ההתנדבות היא תופעה מבורכת בכלל והיא תופעה מבורכת מאוד בקליטת העלייה בפרט. משרד העלייה והקליטה מכיר בחשיבות גם של מגזר שלישי בכלל, במקרה הזה זה לא מגזר שלישי, אבל גם של מגזר שלישי, גם של עמותות ונושא ההתנדבות, וחלק נכבד ממבחני התמיכה שלנו, הן ברשויות המקומיות והן במבחני תמיכה לפי סעיף 3.א לחוק יסוד התקציב, מיועד למתנדבים לסיוע ולתמיכה במתנדבים. זו הסיבה שגם שאלתי אותך, אורנית, האם את עובדת של החברה למתנ"סים שבמקרה זה לצערי אנחנו מנועים מלתמוך כספית לפי סעיף 3.א, אבל תיכף אני אציע אפשרויות נוספות, או אם אתם עמותה.

השנה מבחן תמיכה נמצא עכשיו באישרור סופי במשרד המשפטים ואני מקווה שבמהלך החודש הקרוב הוא יפורסם, אנחנו גם נעשה כנס בנושא וחלק משבעת הנושאים שיזכו לתמיכת המשרד, יהיה נושא ההתנדבות, נושא שני שהועלה כאן הוא גם העצמת השפה העברית כי גם זה מאוד חשוב. גם סכום התמיכה הוכפל ויעמוד על קרוב ל-5 מיליון שקלים במקום 2 מיליון שקלים. כל עמותה שעוסקת בהתנדבות, וזה ברמה הכללית, תיכף אתייחס למקרה הספציפי, תוכל להגיש שני פרויקטים בכל תחום.

לעצם העניין, מבחינת המפעל הזה, הוא מפעל מבורך, מקצועי, יש לנו קשר מאוד הדוק עם החברה למתנ"סים, עם הזכיין שלנו, לאחת מתכניות הדגל שלנו "פל"א" פעילות לימודית אחרת, בה אנחנו מקנים לבני נוער בחטיבת הביניים והתיכון בשיתוף ובפיקוח פדגוגי של משרד החינוך גם סיוע במקצועות ליבה, גם העצמה אישית וחברתית וגם העצמת השפה העברית. למשל, ברעננה יש לנו היום 300 ילדים, וזה עוד בתנופה, שמקבלים את הסיוע הזה. באשר לעצם העניין עם התנועה, מכיוון שאנחנו גם מכירים את החברה למתנ"סים, אנחנו יכולים א' לפתוח הרבה דלתות, אנחנו יכולים לסגור הרבה מאוד קצוות, אנחנו יכולים לחשוף בפניכם מקומות שבהם אפשר להשתלב, ואני מציעה אדוני היושב ראש, שאנחנו נתאם עם העמותה ישיבה מקצועית מסודרת, ובלי ספק שאנחנו נוכל להיעזר בכם ואתם תוכלו להיעזר בנו, והכל לטובת העולים החדשים. תודה.

תודה. נשמע את שמואל בורקש.

אני אפתח בפן אישי, הוא לא עלה פה כל כך. בתפקידי האחרון בעבודה הייתי ממונה ארצי על החינוך העל יסודי הדתי במשרד החינוך. היה לי קשר מאוד עמוק עם סוגיית קליטת העלייה, בעיקר של התלמידים העולים מאתיופיה שלמדו ברובם במערכת של החינוך הדתי. יום אחרי שפרשתי לגמלאות הרגשתי מאוד לא טוב, פתאום לא היה לי מה לעשות. אני יושב בבית ואני שואל את עצמי מה אני עושה עם עצמי. מי שהיה עד אתמול עסוק מן הבוקר עד הערב ברחבי הארץ הזאת, פתאום נשאר ללא דבר. ואז הגיעה הצעה נהדרת להצטרף לתנועת של"מ. אגב, גם אשתי הצטרפה לאחר שהיא פרשה לגמלאות, והפעילות שלי ושל אשתי בתנועת של"מ ממלאת לנו תוכן של חיים ממש איכותי, הייתי אומר שאנחנו צריכים לשלם לתנועת של"מ על שהם פתחו בפנינו את הדלת הזאת.

אני חבר היום בפורום שנקרא "נאמני של"מ", שזה פורום החשיבה של התנועה איך להמשיך ולפתח את העשייה. אני רוצה לתת דוגמה אחת קטנה לכיוון דרך. חבר הכנסת מוטי יוגב ידידי הטוב שיושב כאן, בהיותו מזכ"ל תנועת בני עקיבא, הגיע אלינו יום אחד לחינוך הדתי עם רעיון. הוא אמר, "אני מגיע לעיירות הפיתוח, לשכונות המצוקה, ואני רואה שהאוכלוסייה של התלמידים העולים לא מגיעה לסניפים הרגילים של תנועת בני עקיבא. אני לא כל כך יודע למה, אבל זו המציאות", לכן הגה מוטי יוגב רעיון, "בוא נקים סניפים של בני עקיבא בתוך בתי הספר התיכוניים המקיפים בשכונות המצוקה כדי לאפשר לחבר'ה האלה לבוא לפעול ולהרגיש טוב יותר", אנחנו מאוד בירכנו על הרעיון הזה, פעלנו במשותף, נפתחו עשרות סניפים כאלה בתוך בתי הספר, עם פעילות לתלמידים, אני ביקרתי בהרבה מקומות כשהתכנית הזאת פעלה וראיתי אצל התלמידים העולים קודם כל גאוות יחידה, אושר, תחושת סיפוק. הם באו ברצון, אהבו את העשייה ואת הפעילות.

אני מספר את זה קודם כל לכבוד האכסניה שאנחנו נמצאים כאן, וגם לכבודו של מוטי על הזיכרון שיש לי מאותם ימים. אבל אני רוצה להמחיש בזה את כיוון הדרך. אני חושב שהתוצר החשוב ביותר של המפגש הזה של היום הוא כפי שהדגישה נציגת משרד הקליטה, שייווצר חיבור מסודר בין משרד הקליטה לבין תנועת של"מ, כדי לבנות יחד פעילות של עשיה למתנדבים, הן בתחומי גילאי תלמידי מערכת החינוך במקומות שנמצאים תלמידים עולים רבים, ויש כאלה לשמחתנו, הרבה מאוד, וכל עזרה אישית כזאת של מתנדב שפוגש ילד ברמה אישית יכולה לעשות נפלאות. ובאותה מידה גם למבוגרים, שמתלבטים בחיי היום יום עם כל הסוגיות של ההשתלבות בחברה הישראלית.

ואם יושב ראש הוועדה הנכבד והועדה עצמה תעזור לחיבור הקשר הזה בין שני הגופים הללו, אני חושב שזה יכול להוביל למהלך שיישא ברכה בחיזוק קידום הקליטה של העלייה בחברה הישראלית.

תודה. חבר הכנסת מוטי יוגב בבקשה.

ברשות היושב ראש, וברשות כל הציבור המופלא שיושב פה ומה שנחשפנו אליו ידענו, ולא ידענו מספיק, והמשרדים, ואני מתנצל שאני בגלל דאגה לגיל המבוגר אצטרך לרוץ. במילה אחת אגיד "נפלא". במילה שניה, להגיד תודה, ואני אומר רק להרחיב, אולי חלק מההרחבה היא גם חשיפה וגם יכולות לכלל הציבורים. אז אני לא ארחיב יותר מעבר ל-להגיד יישר כח גדול והערכה והוקרה שהנתינה נותנת לשני הצדדים, כפי שהזכיר פה מר שמואל בורקש, שגם אני מאוד הערכתי וכל האחרים.

אני חושב שזה דבר גדול מאוד, אני חושב שהמדינה עוד לא שם מספיק, ולכן אני שואל לאור זה כמה דברים. אחד – האם משרד ראש הממשלה יותר בתמונה, - - - סמנכ"ל שתפקידו לסייע לפרויקטים החברתיים. אני מנסה לכוון, גם לי יש שאלות אבל יכול להיות שיש שם גם דברים שאפשר להוציא משם, פרוור, אני לא בטוח, אבל אני מעלה את שמו. אנחנו פה ניסינו לזמן אותו לכמה דיונים והוא לא הגיע. הוא קיבל מכתב חריף.

אני אומר, עולים באמת, לא רק עולי אתיופיה אלא כלל העולים, אנחנו בשנים מבורכות בעליה, יושב פה דוקטור - - - נפגשנו בדיון לפני יומיים ששם הייתי תקיף, אבל אני חושב שאמרתי דברים לעניין. לא רק עולי אתיופיה, יש פה גם בני המנשה בכמות קטנה, אבל בעיקר עולי צרפת ואוקראינה בכמויות גדולות מאוד, רבע מהעליות של השנתיים האחרונות, של ה-50,000, רבע מהם מאוקראינה, רבע מרוסיה, והסתבר לנו בכמה וועדות שדווקא לדרום אמריקאים יותר קשה להם, הם באחוזים קטנים, פתאום מצאנו שדווקא שם יש יותר עריקויות בצה"ל, מההנגשה של הנערים, ילדים, והסתבר שבגני הילדים אין במשרד החינוך שום דבר, קרי, הילד אחר כך יש לו קושי בהנגשה ל-א', ואם הוא עלה בגיל יסודי, אז יש לו בעיית קושי בהנגשה לחטיבת ביניים ומחטיבת ביניים לתיכון ומתיכון לצבא, בכל צומת שבו הוא עלה, השנים הראשונות יוצרות לו פחות יכולות ופחות החברה יודעת לאבחן אותו להביא אותו למקומות הטובים אחר כך בשחרור ובעבודה, ובליווי ללימודים אקדמאיים.

אני אומר, בהחלט יש מקום פה להסתכל על כלל העולים. יכול להיות שיש אוכלוסיות ייחודיות אבל אני כאבתי, דוקטור שרי, אני כאבתי את זה שהדיונים פה היו דיונים מאוד קונקרטיים. טיפלו פה ברופאי השיניים מצרפת, ושאלתי מהעם רופאים העיניים מצרפת ומה עם רופאי השיניים מאוקראינה? בדיונים כאלה אין תכלול לצערי במדינה, ואני אומר לך כאתגר למשרד העלייה והקליטה.

אני רוצה לקצר. אז אמרתי משרד ראש הממשלה. אם אתם תחת המתנ"סים, אז בוודאי מנהלי המתנ"סים צריכים להיות הראשונים, המתנ"סים כתכנית דגל, כי המתנ"סים והמינהלים הקהילתיים היום כמעט בכל מקום. יש מקומות פרטיים, בערד מצאתי שהמתנ"ס הוא פרטי.

בערד המתנ"ס לא של החברה למתנ"סים.

אוקיי, אז אני לא זוכר איפה לא. יכול להיות שגם דיברת על זה, על שילוב יותר גדול של כל השירות הלאומי של שר שלום, אין בעיה לאנשים להשיג אותו ולחפש בכל מקום את הכישורים שיביאו גם את הבנות לעשיית יתר בתחום, בשבת האחרונה ביפו, ואני מדבר על המגזר שאני מכיר, מישהי שאחראית חברה - - - בחורה מעולה שגם יודעת שיש בית אבות, נאות התיכון, בשכונת עג'מי ביפו, ויודעת לחבר חיבורים נוספים. ואני חושב שהחיבורים האלה יכולים בשני הצדדים ליצור, או שהמשרד לשוויון אולי, או אורי אורבך ז"ל שיום הזיכרון שלו ביום חמישי נדמה לי גם רצה לראות את הדבר הזה פורח, הבנתי שזה נוצר לפניו והמייסדים פה, אבל זה אולי קיבל עוצמה ורצון לדחוף.

החשיפה היא משמעותית, אני חושב שהמגזר של גמלאי מערכת הביטחון, - - - מערכת הביטחון שולחת לכל אחד כזה מתנדבים, הם נמצאים בכל המקומות, תקבלי כמויות אדירות שרק תצטרכי לחשוב איפה יש לך תעסוקה בשבילם, אבל זה כבר עניין של "מי פנוי בדיזינגוף" ופתאום נוצרת משימה בדיזינגוף. בהמשלה מהמוניות.

דבר אחרון, הפסוק שאמרת "אשרי המתנדב בלב שלם ובנפש חפצה", כולנו, שלפני שנגיע לעולם ה אמת, אולי כדאי שנעבור שם, שיהיה לנו ביטוח ב- - -

אני כבר רואה כתובת.

יש לי את הטלפון, אז בשמחה לכל חיבור ולכל סיוע לעניין. תודה.

בעניין החיבור, אני רואה איזו שהיא בעיה טכנית, ולכן אני רוצה שיהיה ברור.

למה בעיה טכנית אדוני היושב ראש?

אני אגיד לך, שמעתי שאמרת שאתם לא עמותה, ויש לנו בעיה להעביר למתנ"סים.

לא, זה לפי סעיף 3.א, אבל יש חיבורים אחרים נוספים.

עובדה שאתם מממנים את פל"א.

יש בעיה, אתה בוודאי יודע אדוני היושב ראש, שברגע שנושא מסוים מתוקצב באפיק תמיכות הוא לא יכול להיות מתוקצב באפיק רכש ולהיפך. את פל"א למשל אנחנו מתקצבים ברכש, לכן את נושא התגבור הלימודי אנחנו לא מתקצבים בתמיכות. זה לא אומר שאי אפשר לעשות קישורים, חיבורים, פתיחת דלתות מול רשויות.

הבנתי. זה משהו אחר. מה שאני מדבר על התקצוב, על התמיכות, את אמרת שיש יוזמה להגדיל את התמיכות, זה בשורות טובות קודם כל, ואני רוצה לדעת אם יש בעיה טכנית שהם לא עמותה, מגביל אותם לקבל תמיכות, אז לא עשינו את החיבור לתמיכות. לכן אני אומר, מה הם צריכים לעשות.

צריכים להיפגש לישיבת עבודה.

זה בדיוק מה שאני הצעתי כי בנוהל תמיכות כתוב "תמיכות לא יינתנו לפי מבחנים אלה" וזו הנחיה יחד עם משרד המשפטים, תמיכות לא יינתנו לפי מבחנים אלה לארגונים המקיימים פעילויות כמפורט להלן: תנועות נוער, כי הן נתמכות על ידי משרד החינוך. מתנ"סים, לרבות מתנ"סים השייכים לחברת המתנ"סים או מתנ"סים השייכים לרשויות מקומיות, או מתנ"סים שפעילותם כולה או חלקה ממומנת על ידי משרד ממשרדי הממשלה. ויש עוד כמה כאלה, פשוט בגלל עניין של כפל סיוע. מכיוון שהם נתמכים על ידי משרדי ממשלה, אי אפשר לתת להם תמיכות לפי סעיף 3.א. אבל כאמור אפשר לעשות ישיבה, לבדוק רעיונות יצירתיים, לחשוב מחוץ לקופסה ונראה מה אפשר לעשות.

הבנתי. אני רואה אפשרות אחת שהם יהפכו לעמותה.

אם הם הופכים לעמותה אין לנו שום בעיה לתמוך בהם. שום בעיה לתמוך בהם, כמובן בתנאי שהם שנתיים עם ניהול תקין. יש כל מיני תנאים שמשרד המשפטים מכתיב, הרי זה סוג של חוק הנוהל הזה.

האפשרות השניה, הם כפרויקט נמצאים בתוך רשת המתנ"סים.

זה בדיוק מה שאני שאלתי, כי הגברת המנכ"לית שלהם היא עובדת החברה למתנ"סים. לכן הם חלק מהחברה למתנ"סים. זה בדיוק מה ששאלתי. כי קיוויתי שאני אוכל לבוא עם בשורה ולהגיד להם "בואו חברים לחיבוק אוהב מכל הכיוונים", אנחנו גם כך ניתן חיבוק אוהב, אבל לא מגובה בתמיכה לפי 3.א. אבל מרגע שהם חלק מהחברה למתנ"סים אנחנו מנועים מלתמוך בחלק הספציפי הזה.

הבנתי.

עוד בעניין הזה, אני מאוד מודה לך אדוני היושב ראש שאתה מקפיד על העניין הזה כי התקציב הוא בהחלט נדבך חשוב מעבר לקשרים. אני יודעת שהחברה למתנ"סים קיבלה היום אישור כזרוע ביצוע של כל משרדי הממשלה. אני חושבת, אנחנו נבדוק את זה אצלנו באגף המשפטי, אבל אפשר יהיה לקבל כספים גם ממשרד הקליטה. זה מה שאני יודעת.

אני גם לא רואה את הבעייתיות, אבל אתם יודעים במעשי, אתם שנמצאים בדרג הביצוע, ולכן אם לצבוע את התקציב למטרה מסוימת זה המטרה של ההתנדבות לתנועת של"מ, זה לא תנועת הצעירים, זה לא תנועת הנוער, זה ברור, זה תנועה של מבוגרים מתנדבים.

אני רוצה לחזור ולהדגיש, לכן שאלתי. אם זו תנועה, אם זה ארגון שהוא לא החברה למתנ"סים ושעומד בקריטריונים, אין שום בעיה, לא רק לתמוך – ואנחנו תומכים גם במתנדבים וגם ברכזים, גם נותנים חודשי חופשי, גם העצמת השפה העברית כפרויקט, אנחנו מתקצבים ימי עיון, הרצאות, סיורים, כל הדברים האלה כן, אבל בגלל שהחברה למתנ"סים, שוב, אני אחזור למשרד ואני אבדוק את כל הנושא, אני רק לא רוצה להשלות.

הבנתי. ואתם תחליפו כתובות ותשבו ותמצאו דרך מה יותר טוב, ללכת במסגרת החוק הקיים.

לי יש הערה. אדוני היושב ראש אתה נגעת בלב העניין. כל גורם ממשלתי שאנחנו מדברים איתו, מגיב בהתלהבות בלתי רגילה ל עשייה של תנועת של"מ, עד שזה מגיע לשאלת התקצוב. כשזה מגיע לשאלת התקצוב, מתחילות לעלות כל המגבלות למיניהן, ובסופו של דבר התנועה עומדת חסרת אונים בעובדה שהתקצוב שהיא מתמודדת איתו שואף לאפס.

נכון. זה העניין. לכן אני רוצה את החיבור שהתנועה הזאת תגיע יותר, כי מצד אחד יש למשרדי הממשלה נכונות להיעזר בתרומה שלכם, בכישרונות ובניסיון שלכם, ומצד שני אתם לא תמשיכו הרבה, וצריך תמיכה. ואז צריכים לשבת ולהגיע לפתרון מה באמת המכשול, איזה חסמים יש ואיך אנחנו מורידים את החסמים האלה. וזה מה שצריך לעשות, אם צריך עזרה, אנחנו פה.

כל מה שניתן, אנחנו נעשה, אנחנו נבדוק עם הלשכה המשפטית, אנחנו נעשה פגישת עבודה. כל מה שניתן – אנחנו בעד.

אנחנו עובדים הרבה עם משרדי ממשלה, כולל משרד הבריאות שמעביר כסף, יש דרך. אני יודעת על פרויקטים שממומנים.

תבואו עם התקדימים שאתם עובדים מול משרדים אחרים. התקדים הוא חשוב, ותבואו עם הוכחות, עובדות, כלי עזר כדי להוריד את החסמים האלה.

זה לא עניין של חסמים. חשוב לי להסביר, עם משרדי ממשלה, כולל איתנו, אפשר לעבוד באפיק הרכש. אבל אי אפשר לעבוד באפיק הרכש אם המשרד החליט שתחום המתנדבים, אצלנו למשל, הוא באפיק התמיכות. כי לפי הנחיית משרד המשפטים והיועץ המשפטי, אסור לעבוד באותו תחום גם וגם. ברגע שהאפיק שהמשרד בחר הוא אפיק התמיכות לצורך ההתנדבות, אנחנו לא נוכל לעבוד ברכש, אבל כאמור אנחנו נבדוק פתרונות יצירתיים אחרים, אני מניחה שעם המשרדים האחרים אתם עובדים ברכש.

במספר משרדים שעובדים - - -

מצוין. אנחנו בכיוון הנכון וצריך לשבת ולמצוא את הפתרון. אני אמשיך את הדיון. מי רוצה להוסיף בבקשה? גברת ציפי רענן, אני עצרתי אותך. תמשיכי בבקשה.

אני לא אאריך, אני רק אגיד שהמודל שלנו שמסתמך על קשר אישי, הוא יוצר איזה שהוא קירבה אחרת מאשר באולפנים, מאשר בכיתות גדולות, ואנחנו גם יזמנו את העניין של מפגשים עם המבוגרים. חשבנו שזה נכון שהילדים יקבלו את מירב העזרה בשפה, אבל - - - אני אנסה להוסיף בפרקטיקה, כשאני נכנסת לכיתות של אולפנים ואני רואה משהו כמו 20 זוגות עיניים של עולים חדשים שיושבים ומנסים ורוצים ללמוד, אבל הם יוצאים מהכיתות האלה ונורא קשה להם לדבר. הדיבור, השיחה, זה איזה שהוא מכשול שאני לא יודעת, אני רואה שהדרך שאנחנו מפגישים את המתנדבים בצורה אינדיבידואלית, או קבוצות של שניים-שלושה מול מתנדב, ואז אפשר לדבר בצורה יותר חופשית, בביטחון, להגביר את היכולות של העולה, וזה חשוב לו לדבר כי כשעולה מסתובב ברחבי העיר, או בכל משרד או בכל מקום, אם הוא מרגיש שהוא לא מסוגל לבטא את עצמו, זו תחושה שפוגעת בקליטה שלו ובהרגשה שטוב לו פה והוא יכול להסתדר. לכן אנחנו עושים את הקבוצות הקטנות ומפגשים יותר אינטימיים.

מאחורי זה גם עומדת המחשבה, ואני כן רוצה להגיד אותה, שיש איזו שהיא תופעה שהילדים לומדים ויודעים הרבה יותר טוב מההורים את השפה. זה מטבע הדברים, זה חלק מהדינמיקה. אנחנו חושבים שזה מאוד נכון שלא יהיה היפוך תפקידים כל כך דרמטי בין הילד ובין ההורה, שהילד יודע לדבר ויודע להיות המתווך לפעמים בין ההורה ובין רשויות, ואילו ההורים הולכים ומאבדים את הביטחון, ופה אנחנו כן נותנים את העזרה האישית שלפעמים היא הולכת ונהיית חברית. יש לא מעט התחלות של קשר כזה, שישבו ודיברו וזה הפך להיות לחברות של ממש. זאת אומרת מזמינים לארוחות ערב, ויוצאים ביחד, זה איזה שהוא קשר אנושי שנוצר בדרך הזאת.

תודה. אתה רוצה להוסיף?

אני רוצה להוסיף עוד משהו. קודם כל מה ששמענו מציפי, יש נסיון יוצא מן הכלל ברעננה, ובמקומות אחרים, ואפשר לגייס את האנשים הטובים שלנו למקומות שמעוניינים לשמוע יותר ולהקים מסגרות שכאלה. יש לי שתי בקשות. אחת אל הוועדה, שבכל מקום – אם אפשר – שאתם מגיעים אליו וודאי מעלים את נושא קליטת העלייה, לשלב גם את הסעיף של המתנדבים ולבדוק מה נעשה במקום ולראות איך אפשר בעזרת אנשי המקום לפתח את התחום הזה.

משולב כבר היום בנוהל רשויות.

כן אנחנו רוצים יותר אבל. היו לנו כמה מפגשים עם רכזי קליטה, גם במפגש ארצי שעשיתי לפני כמה חודשים, הייתה גם נציגה מאזור השרון והציגה את הפעילות בצורה יוצאת מן הכלל. הבקשה ממשרד הקליטה, שבכל מקום שבו יש את השליחים שלכם גם במחוזות וגם בישובים, הרעיון בעצם מבחינתי הוא להקים איזו שהיא ועדת היגוי מקומית, יישובית, עם נציגי של"מ ונציגי משרד הקליטה על מנת לראות איך מפתחים את כל נושא ההתנדבות באותו הישוב, זה מאוד חשוב לקדם את העניין הזה. תודה רבה.

אפשר עוד להציג?

כן בבקשה.

שלום בוקר טוב לכולם. אני פנסיונר של חברת החשמל בירושלים, עבדתי בחברה 46 שנים ולפני שלוש שנים פרשתי, ואני רוצה להשתמש במטאפורה של דוקטור קליין, מאז "דגו" אותי לתוך ארגון של"מ ומאז אני איש שטח של ארגון של"מ, כמו גם רכז של נושא ההדרכה. אני עוסק בעיקר כרגע בתחום של קליטת עלייה, אני מתנדב באולפן. אני מדריך עולים חדשים מבוגרים, לא צעירים, שבאים מכל ארצות העולם. יש לנו צרפתים, יש לנו דרום אמריקה, ארצות הברית, אנשים מבוגרים, אנשים ברמות מאוד מאוד רציניות כמו פרופסורים למיניהם, דוקטורים, אנשים מאוד רציניים והם רוצים ללמוד עברית.

אנחנו מקיימים קבוצות, אני נמצא שם, נותנים לי קבוצה של אנשים כאלה, ואנחנו מדברים שם על אקטואליה. למשל ועד בית, הם אולי לא נתקלים הרבה בוועד בית בארצות מוצאם, אבל אצלנו זה מאוד מאוד אקטואלי, אנחנו מדברים על נושא של ועד בית ואיך אפשר להתמודד עם בעיות של ועד בית שכולנו יודעים שהן אינן פשוטות.

זה בירושלים? זו תכנית למשל אדוני היושב ראש שאנחנו תומכים בה, דרך הרשות. אנחנו עכשיו אחרי כנסים עם ועדת רשויות, זו תכנית שאנחנו מממנים לרשות את היכולת להפעיל אותה. אנחנו תומכים ברשות והיא מפעילה את התכנית, חלקה על ידי מתנדבים. פה התמיכה שלנו היא ברשות.

בכל אופן, אנחנו עוסקים, אנחנו מדברים, אני תוך כדי שיחה, אנחנו ממש מדברים רק עברית, אם נתקלים באיזו מילה מיוחדת אנחנו מתרגמים אותה, אבל מדברים עברית כל הזמן, בנושא אקטואליה, כמו שאמרתי כבר, בנושא של ועד בית, למשל חגים שבאים אנחנו מדברים עליהם, ונותנים להם להתבטא ומלמדים אותם מה קורה בארץ באותם נושאים, ולמשל אנחנו גם מתגברים את נושא ההתנדבות מתוכם, אנחנו מוציאים אנשים, מפרסמים את של"מ וחלק מהם רוצים לבוא וללמד אנגלית, צרפתית, בכל התחומים הם מוכנים לתרום. אנחנו מעלים את רמת הרצון שלהם לתרום, כי אני לא יודע כמה זה ידוע או נעשה בארצות מוצאם.

תודה.

אני פרשתי מהתעשייה האווירית, התעסקתי רוב שנותיי במערכות טילים וחלל, ואני התוודעתי לתנועת של"מ ולהתנדבות בכלל במסגרת כנסי פרישה שמארגנת התעשייה האווירית כמו כל ארגון גדול אחר, ושם הופיע חבר הנהלה של תנועת של"מ וסיפר על התנועה ועל ההתנדבות בכלל, כפתרון למצוקה שדיבר עליה שלום, הנפילה לתוך תהום של אי עשייה כשפורשים לגמלאות.

היום אני חבר הנהלה בתנועת של"מ, אני מוביל את הפרויקט שנקרא בלב של"מ, ביחד להשתלבות בקהילה שלמה, כשהמטרה שלו ליצור את התנאים המתאימים ולהביא להשתלבות והתנדבות של אוכלוסיות מודרות למיניהן בקהילה, כולל אנשים עם צרכים מיוחדים, קהילות שונות אחרות. בתור דוגמה אני יכול להביא את המעורבות שלנו לעומק בנושא של האוכלוסייה האתיופית, במיזם של "סיפור על הדרך", ששם ארגנו עשרות מפגשים במתנ"סים ובבתים פרטיים שאוכלוסייה נרחבת נחשפה לסיפור של העלייה האתיופית וכל מה שמסביב, שזה אחד הקריטריונים המהותיים והחשובים כדי להגיע לאוכלוסייה ולהכיר אותה, וכפועל יוצא מזה ליצור את ההשתלבות שלה.

אנחנו מריצים היום בפרויקט פיילוט בשישה ישובים במרכז הארץ, שם בכל ישוב יצרנו, הגענו לצוות של מתנדבים שאנחנו קוראים להם "נאמני השתלמות" שהם אמורים להוליך את הפעילות בישוב עצמו, יצרנו צוות מוביל ויצאנו לדרך. אנחנו כבר רואים פירות ראשונים של אנשים מהאוכלוסיות שדיברתי עליהם, שמשתלבים בפעילויות פנאי במתנ"סים או תכניות ארציות או תכניות מקומיות של סניפים של"מ שמופעלות באותו ישוב, וגם מתנדבים בתנועת של"מ.

אנחנו רואים סינרגיה רצינית בין הנושא של התנדבות והנושא של ההשתלבות של אותן אוכלוסיות שדיברתי עליהן, שאליהן אנחנו פונים, בקהילה בפרט ובחברה באופן כללי. המטרה שלנו היא להפיק לקחים מהפיילוטים האלה, וליישם את הפרויקט בכל המתנ"סים בארץ.

תודה רבה. לא מזמן היה אירוע וקיבלנו פה בכנסת את הפרויקט של "סיפור על הדרך".

דוד אבטה, זה השם, הוא היום מנהל את לשכת מנכ"ל החברה למתנ"סים.

כן. רציתי להזכיר שהיה גם פה אירוע בנוכחות יושב ראש הכנסת שיזם את זה.

דרך אגב, אירוע מאוד מוצלח, שמענו הרבה התייחסויות מהקהל שהשתתף בזה, הסיפורים הם מדהימים, האוכלוסייה נחשפת לסיפור הזה, והתגובות היו לעילא ולעילא.

קרן פישזון בבקשה.

--- לבוא לפני תחילת הוועדה להכיר אתכם באופן אישי, כי חשבתי ש- - - אנחנו מאוד נזדקק פה. - - - אדם פונה אלינו, במיוחד עולה חדש, אנחנו לא אומרים לו "וואו לא הגעת למקום הנכון, אנחנו בדיוק עוסקים במשהו אחר, אז הלאה" ואדם ממשיך וממשיך ב- - - במצוקה גדולה והוא לא מסוגל אפילו, אנחנו מקבלים את כל הפניות. מצד אחד זה נשמע מוזר, איך עמותה יכולה לפתור את כל הבעיות שיש בארץ, ויש הרבה בעיות.

אנחנו מקבלים את הפניות, בשנה שעברה קיבלנו 450 פניות, משפחות במצוקה, כשהפתרון של המשפחה נמצא לא במשרד אחד אלא בכמה משרדים, ולא רק במשרד הממשלתי אלא גם במוניציפלי. אנשים שאולי היו יכולים להשתקם, לצאת ממצוקה, רק אם הרבה משרדים היו פועלים ביחד. אנחנו מקבלים את הפניה, נפגשים עם המשפחה ואחר כך מוציאים מכתבים לארגונים ורשויות שאמורים היו לפתור את הבעיה.

יש לנו בעמותה 200 מתנדבים שרובם הם גם עולים חדשים אבל כבר עם הרבה סטאג' בארץ, הבעיה שלנו שגם אנשים שהם בני 40, 50, 60 שבאים להתנדב אצלנו, יש להם בעיה שהספקתי קצת לשמוע ממך, הם לא יכולים לכתוב. הם לא יכולים לכתוב למנכ"ל משרד השיכון מכתב מפורט על בסיס התלונה. הם יכולים לכתוב בשפה של כיתה א', ומכתב כזה להוציא זה לא מכובד. יש לנו בעמותה שלושה אנשים שהם באמת כותבים ברמה, אבל אנחנו לא מתמודדים עם עומס הפניות.

אפילו שהיינו פה בוועדה אצלכם, בעבודה אצלנו עכשיו מכתב לגבי - - - כי פשוט הפניות מתחברות ואני אומרת "טוב, השבוע נתרגם ונשלח", ואז זה מתאסף ומתאסף. בשבוע שאחרי זה היינו בוועדה של ה- - - גם אותו דבר, לכן הייתי מאוד שמחה אם אנחנו נוכל להשתתף ביחד, לדבר ביחד, כדי שנוכל לכתוב או לבקש, ליצור איזו שהיא קבוצת עבודה, שאנחנו נוכל לפתור את ה- - -

תודה רבה. זו מטרת הדיון. אתם תתחברו ותמשיכו. אחרי הדיון תיפגשו ותחליפו כתובות. אנחנו נמשיך עם גברת יהודית קרפ מעמותת "שלומית" בבקשה.

אנחנו מפעילים שירות לאומי למתנדבות ומתנדבים מכל גווני החברה. ויש לנו מעל 200 מתנדבות עולות חדשות בודדות מצרפת, שאנחנו מתמודדים עם קשיים לא מעטים בנושא הקליטה ובנושא התקצוב כי אנחנו נופלים "בין הכיסאות" בהגדרות של משרד הקליטה. הייתי רוצה גם מהבחינה הזאת לדעת איך ניתן להיעזר, אנחנו העמותה היחידה שמפעילה מתנדבים מצרפת, אנחנו עובדים ארצית, גם הפרויקט של שירות בעליה שזה של המתנדבות מצרפת עובד בכל הארץ, גם ברעננה, גם בירושלים, גם בתל אביב וגם בכפר סבא, אשדוד.

היה נחמד גם להתחבר אליכם ולראות איך ניתן לשלב בנות שירות אצלכם. אמנם זה כרוך בתשלום ואני לא יודעת אם אין לכם תקציבים, איך זה ניתן להיעשות, אבל יש תקנים ממשלתיים גם. כמובן שיש לנו את כל הנושא של הצעירות של המשפחות העולות מאתיופיה. היה נחמד אם היה אפשר להיפגש ולדבר ולראות איך ניתן לקדם את הנושא של התקצוב שהוא הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו מקבלים ואנחנו תורמים המון לנושא. הן גרות בדירות שירות מעל ומעבר, הן מקבלות קורסים בפסיכומטרי, ואנחנו מנסים מאוד מאוד לקדם ולשלב. איך היינו יכולים להתחבר בנושא הזה למשרד הקליטה.

תודה. תיכף דוקטור שרי תגיב. יש מישהו שרוצה להתבטא בנוסף, לפני שדוקטור שרי תדבר ואז אני אסכם את הדיון. בבקשה דוקטור קליין.

דבר אחד להדגיש שלא עמדנו עליו, משהו בפן האקטואלי. אנחנו שומעים היום הרבה על בעיות שיש בתי אבות סיעודיים. אני באופן אישי מתנדב כל יום, נמצא בבית חולים סיעודי כזה ואני רואה את המצב, ואני רואה שגם אוכלוסיית העולים היא חלק מהבעיה. יש מקומות, יש מחלקות שהאוכלוסייה שם היא בחציה או בחלקה הגדול היא אוכלוסייה של עולים. האוכלוסייה של העולים היא האוכלוסייה היותר חלשה. הכי מסכנים אלה שאין להם אף אחד, אבל אחריהם באים אלה שיש להם קצת משפחה, משפחה של עולים, אבל כיון שהם עולים חדשים, היכולת שלהם לבטא את המצוקות שלהם, הרבה יותר קשה. לכן אני אומר שצריך היה גם לתת, הגברת ממשרד הקליטה נמצאת, אנחנו עכשיו בונים תכנית של סיירות מתנדבים בבתי אבות סיעודיים. החברה למתנ"סים יחד איתנו בונים תכנית כזאת, יכול להיות שהיה מקום לדבר גם על האוכלוסייה של העולים שנמצאת במוסדות האלה, כי זה באמת דבר, סוף סוף הדבר נחשף. אני באופן אישי רואה את זה שנים, והרבה מאוד מהכאבים שאני חש אותם, אני טומן בתוכי, פתאום אני קורא אותם ופתאום זה נחשף לעין השמש, כי אתם יודעים שמתנדב הוא לא אחד שיכול ומותר לו להגיד הכל. הוא צריך להיות חלק מהמערכת וצריך להיות כזה שלא יוצר בעיות מיותרות. אני אצרתי בתוכי את הדברים, רציתי לחשוף את זה בפניכם כאן.

תודה. הדיון הוא באמת מאוד מוצלח וחשוב, קודם כל אני רואה שגם עמותות מאוד רוצות להתחבר אליכם לעשייה, ואני רואה גם דרך משרד הקליטה את כל המשרדים, כי הוא המתכלל, הם יודעים לחלק לפי התחומים לאיזה משרד. לכן אני רואה בנוכחות של דוקטור שרי פייר כנוכחות של כל המשרדים הרלבנטיים כמו חינוך, רווחה, בריאות ועוד. לכן זה חשוב מאוד. מה שנשאר עכשיו שפשוט תשבו, תתחברו ותעשו דיונים ביניכם. לפני שאסכם את הדיון אתן לדוקטור שרי לסכם, אחרי מה ששמעת גם מהעמותות שהצטרפו ודיברו, ופנו פניה ישירה גם למשרד הקליטה, כמו הגברת יהודית קרפ.

אדוני היושב ראש, הוועדות האלה מולידות שיתופי פעולה מדהימים, בדברים שלא חשבנו עליהם. למשל, היה כאן דיון של יוצאי גיאורגיה. כבר שני ארגונים היו אצלי, קיבלו פתרונות, ובאמת דברים טובים יוצאים מפה. אז הוועדה הזאת בהחלט תורמת, בלי ספק.

לעצם העניין – יש עקרון שאני לא יודעת אם כל הנוכחים מכירים אותו, עקרון של מניעת כפל סיוע בכל שמדובר בסיוע שהוא סיוע ממשלתי. לכן יש מקרים שכשאת אומרת, יהודית, "אנחנו נופלים בין הכיסאות", זה לא שאתם נופלים בין הכיסאות במדויק, אלא אם הבנתי נכון, אתם מקבלים סיוע ממשרד או מגוף או כספים ממשלתיים אחרים, ולכן גופים ממשלתיים אחרים מנועים לפי חוק מלסייע. לפעמים, אם אפשר, צריך לדעת לבחור מאיפה לקבל את הסיוע. לפעמים זה לא ניתן, כמו בנושא תנועות הנוער שזה לא ניתן, שזה רק בתחום החינוך.

עדיין, יש דברים שהם לא כסף, והם חשובים לא פחות ממנו ומסייעים לא פחות ממנו, כמו חשיפה, כמו פתיחת דלתות, כמו יצירת קשרים. ובוודאי חשיבה יצירתית על אפשרויות פתרון אחרות.

אני מזמינה כל מי שיושב כאן ומעוניין, לגשת אלי בתום הישיבה, אני אתן את הטלפון שלי, לתאם פגישות עבודה, מעולם לא סירבתי להיפגש וזה גם לא מן השפה ולחוץ, אנחנו מנסים למצוא פתרונות.

אני מודה לך אדוני על החשיפה לגבי המצב בבתי האבות. אני מניחה שזו טריטוריה של משרד הבריאות, או הרווחה. אני כן אשמח כגוף, כמשרד שכל עניינו וליבת עשייתו היא העולים, וגם בליבו העולים, לשמוע ולנסות לסייע לעשות חיבורים, כל שניתן, אני חושבת שהסוגיה חשובה, וכך גם את יהודית, אני אשמח להיפגש עם כל אחד אחר ודבר רע לא יכול לצאת מזה.

תודה רבה. אני רוצה גם להודות למר משה אדוריאן שהוא יזם, הוא דיבר וכששמענו קבענו את הדיון והזמנו אתכם היום כדי להציג לנו את הפעילות החשובה שאתם עושים למען אזרחי מדינת ישראל, ובפרט למען העולים החדשים.

אני רוצה לציין את המהירות שבה פעלתם, למחרת היום ששלחתי לך את המייל כבר כינסתם את הוועדה. כל הכבוד. אין מילים.

תודה. זה חשוב, אנחנו רואים עשייה של שיתוף פעולה, זה מאוד חשוב. אם יש שיתוף פעולה בין המגזר השלישי וההתנדבות, עם המגזר הממשלתי הציבורי, משרדי הממשלה וארגונים לא ממשלתיים, הכל ביחד – אם אנחנו נעבוד ביחד, אפשר להשיג את המטרה. לכן זה חשוב שאנחנו מקיימים פה. הדיון הזה לא דיון מייצג שמתקיים בוועדה, אנחנו מקיימים פה דיונים מקצועיים וזה לא דיון שיש לו סימנים של פוליטיקה, למרות שזה הכנסת ומותר לעשות זאת, אבל ראינו תוצאות עם החיילים הבודדים שהרבה ארגונים עובדים, והיום סביב שולחן אחד מקדמים את הנושא. היינו בסיור ביום חמישי, 1,600 חיילים בודדים בתל אביב בבית החייל, היינו שם לראות איך כל המשרדים והארגונים הלא ממשלתיים, המגזר השלישי, עובדים בשיתוף פעולה כשהמטרה היא לעזור לחיילים הבודדים. זה הדבר שחשוב לעשות. היוזמה שלכם שבמקום לשבת בבית, ועם המטענים המקצועיים והנשיון שלכם, אתם יוצאים לשטח ואתם עוזרים לעולים חדשים וגם לאזרחים שאינם עולים חדשים. מגיל בית הספר עד בית אבות. זו משימה חשובה שכל המשרדים אני בטוח שיתחברו אליה. אני סומך על דוקטור שרי פייר שתשב איתכם ותעזור לכם בכל הכיוונים, אם זה משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך, כל המשרדים הרלבנטיים וארגונים אחרים.

היום הכנסת מציינת את יום העוני במדינת ישראל, ואנחנו כוועדת עליה וקליטה מקיימים דיון בנושא העוני בקרב העולים החדשים. מי שמעוניין יכול להצטרף לדיון.

אני מסכם את הדיון הזה ומודה לכולם על שהגעתם לכאן. לאחר הפגישה והתיאום שלכם נשמח שתעדכנו אותנו ואז נעשה דיון מעקב כדי להגביר את החיבור. תודה לכולם שהגעתם, יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.