הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 335

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"ז בשבט התשע"ז (13 בפברואר 2017), שעה 13:00

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 68) (הוראות שונות), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אורי מקלב – מ"מ היו"ר

מיכל רוזין

אוסאמה סעדי

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

אהוד לנדאו - מתמחה יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רון אלמוג - לשכה משפטית, משרד הפנים

וסף ברון - מנהל אגף בכיר בחירות ברשויות המקומיות, משרד הפנים

דין ליבנה - היועץ המשפטי לוועדה, ועדת הבחירות המרכזית

אודליה אדרי - משרד הפנים

ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

סיגל גורדון

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 68) (הוראות שונות), התשע"ז-2017

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 68) (הוראות שונות), התשע"ז-2017, הצעת חוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית. היום י"ז בשבט התשע"ז, 13 בפברואר 2017, נתבקשתי על ידי יושב ראש הוועדה הקבוע של הוועדה למלא את מקומו גם בדיון הזה. השתתפתי בדיון הראשון בקריאה הראשונה והגענו להבנות כמעט בכל הדברים, אני מבין עכשיו שיש אולי נושא אחד במחלוקת, הנושא של 90 יום, מעבר לזה הגענו להבנות. אני חושב שהיתה כאן תמימות דעים בין כל חברי הוועדה. רוב חברי הוועדה התייחסו מתוך היכרות וגם הוקרה לוועדת הבחירות המרכזית והמחוזית, גם מתוך היכרות את העבודה שלהם וגם הוקרה לעבודתם. לכן אנחנו נמצאים היום עם הצעת חוק מידתית שבאה ליישם תובנות והתנהלויות של ועדת הבחירות מתוך התנהלות מעשית.

לצורך העניין, צריך להתייחס סעיף סעיף.

אני מציעה שאני אקריא את נוסח הסעיף ואתן לך הפעם את הכבוד להציג.

אני חושבת שיש פה הסכמות.

צריך להקריא סעיף סעיף לקראת הקריאה השנייה והשלישית כי למעשה החקיקה היא מעשה מרכבה, שצריך לקחת כל חלק ולשים במקומו אחרת המרכבה לא נוסעת נכון, היא יכולה לא לנסוע נכון לאורך שנים. משיחה שקיימתי קודם עם אורלי אמרתי, שבחקיקה אנחנו לא מסתכלים רק עכשיו איך זה נעשה, אנחנו מסתכלים גם על הטווח הארוך. צריך להסתכל על זה לא רק ממבט צר שלנו אלא ממבט כולל.

אם כך אתחיל להקריא. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 68) (הוראות שונות), התשע"ז—2017.

מינהל הבחירות, תיקון סעיף 8, סעיף 1 להצעת החוק.

1. "בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

(ד) מצאה הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות, כי מטעמי ניהול הבחירות יש הצדקה לכלול יישוב באזור בחירות מסוים, רשאית היא לקבוע את אזור הבחירות שבו ייכלל, ובלבד שאזורי הבחירות יהיו שטחים רצופים".

ועדת הבחירות מחלקת את הפעילות שלה בין הוועדות האזוריות כאשר לכל ועדה אזורית יש שיוך של שטחים גיאוגרפיים. לעיתים אנחנו נוכחים בסיטואציות שבהן יישובים שסמוכים יותר לתחום הניהול של ועדה מסוימת, נמצאים דווקא בוועדה אחרת. אנחנו מבקשים את האפשרות להעביר את היישובים האלה בין ועדה לוועדה מטעמים של ניהול בחירות, זה ייעל את העבודה.

בין ועדה לוועדה אזורית.

כן.

אנחנו מדברים על יישוב שלם, לא מדברים על חצי יישוב.

כן, יישוב שלם, ולא תהיה לזה השפעה - - -

אין השפעה לא על מיקום הקלפי, לא על צורת ההצבעה, זה רק התארגנות פנימית שלכם למי משייכים אותם האם לוועדה אזורית - - -

נכון.

אנחנו לא חושבים שיש עם זה בעיה ואנחנו מאשרים את הסעיף הזה.

נאשר בסוף את כל הסעיפים.

בסדר. תיקון סעיף 19.

כן. תיקון סעיף 19 זה סעיף 2 להצעת החוק: 2. בסעיף 19(א) לחוק העיקרי, במקום "ה-38" יבוא "ה-52".

המינוי של הוועדות האזוריות, של חברי ועדות הבחירות האזוריות, החברים ממונים על ידי הסיעות ואנחנו נתקלים בקשיים בעקבות לוח הזמנים הנוכחי, שזה עד היום ה-38 שלפני יום הבחירות. זה די מאוחר וזה מקשה על תחילת הפעולה וכינוס הוועדה האזורית.

זה מזכיר לי תמיד את ערב שבת, גם אם זה שעון קיץ וגם אם זה שעון חורף, רבים מכניסים את השבת ברגע האחרון. אותו הדבר המפלגות. חשוב לציין, יש הלימה למועד הגשת הבחירות. דהיינו, את לא מקדימה משהו שהם לא יכולים לתת תשובות אלא רק צריך להזדרז במתן התשובות. אני חושב שזה דבר נכון להקדים את זה ליום ה-52.

נכון.

עוברים לתיקון סעיף 20, מינוי סגני יושבי ראש בוועדות האזוריות.

אני אקריא:

3. "בסעיף 20(ב) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "בהתחשב במספר החברים של כל סיעה בוועדה המרכזית ביחס למספר החברים הכולל בוועדה המרכזית, למעט היושב ראש; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים את האופן והמועדים למינוי סגנים כאמור".

סעיף 20 קובע בעצם, שהוועדה המרכזית תמנה לכל יושב ראש בוועדה אזורית שלושה סגנים. הוא לא אומר איך יהיה המינוי. במהלך כל השנים עשינו את זה על פי נוהג שלפיו סגני יושבי הראש בוועדות האזוריות ממונים בהתחשב במספר החברים של כל סיעה בוועדה המרכזית. זאת אומרת, ייצוג באופן יחסי לגודל.

כמה סגנים יש בוועדה המרכזית?

כרגע יש לנו שבעה. החוק אומר ארבעה וניתן להגדיל עד שמונה מקרב הסיעות הגדולות.

זה אומר, שבכל ועדה אזורית הסגנים היו השלושה הראשונים שנמצאים בוועדה המרכזית.

לא.

למה לא?

זה לא. אנחנו עושים את זה לפי עקרון באדר עופר. זה עיקרון היחסיות והייצוגיות שמופעל כמעט בכל דבר בוועדה.

יכול להיות סיעה שמייצגת עשרה חברי כנסת מהכנסת היוצאת, היא עשויה לקבל סגן באחת מהוועדות האזוריות.

כן. היא תקבל בכמה ועדות.

מספר הסגנים בוועדות האזוריות לא נקבע ביחס למספר הסגנים בוועדה המרכזית.

לא, זה לא ביחס לזה, זה ביחס לגודל הסיעות.

נקבע ביחס לגודל הסיעות בוועדה המרכזית.

זה תמונת מראה של הוועדה המרכזית.

תמונת מראה?

כן, מבחינת חברי הוועדה, לא מבחינת הסגנים, זה ההבדל. השוני הוא רק בסגנים כי הרכב הוועדה הוא זהה, הוא תמונת מראה, לפי גודל הסיעות. אם יש שלושה חברים לסיעת יהדות התורה בוועדה המרכזית, יהיו לה גם שלושה חברים בכל ועדה אזורית.

נכון, אבל מה לגבי הסגנים?

הסגנים זה דין שונה. החוק אומר שיהיו ארבעה סגנים ליושב ראש הוועדה המרכזית והם יהיו מארבע הסיעות הגדולות, ניתן להגדיל מספר זה עד שמונה. כיום, בכנסת הנוכחית יש שבעה, היתה החלטה של ועדת הכנסת.

ואז, איך נקבעים הסגנים בוועדות האזוריות?

בוועדות האזוריות החוק אומר, שלכל יושב ראש תמנה הוועדה המרכזית שלושה סגנים. לא נאמר אם זה מהסיעות הגדולות. לכן, הנוהג שהיה קיים מלכתחילה ועד היום, שזה באופן יחסי לגודל הסיעות בכנסת. לכן זה נעשה לפי חישוב באדר עופר, כמו בכל דבר אחר, כמו בחלוקה של חברי ועדות הקלפי, כמו שאנחנו מחלקים את זמן שידורי התעמולה. זה עיקרון שמלווה את פעילות הוועדה בכל דבר כי הוא הכי נכון.

מקזזים את מה שמקבלים בוועדת הבחירות המרכזית - - -

לא, זה לא קשור.

זה נפרד. כמה ועדות אזוריות?

19.

יש 19 ועדות.

זה אומר 19 כפול 3 זה מספר הסגנים בכל הוועדות. המספר הזה הוא באופן יחסי - - -

מתחלק לפי גודל הסיעה.

בסופו של דבר כל הסיעות יוצאות מרוצות כי אנחנו גם מתחשבים בבקשות של הסיעות, אחרי החלוקה במספר אנחנו מתחשבים ברצון הסיעות איפה אתה רוצה למנות.

מגיעים לכלל הסכמות.

כן.

שהכוונה היא, ככל שלא יצליחו להגיע להסכמה אתם תערכו הגרלה.

נכון. גם היום עשינו את זה לפי הנוהל.

תיקון סעיף 39.

זה סעיף 4 להצעת החוק.

4. "בסעיף 39 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) שר הפנים ימסור לוועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, ביום החמישי שלפני יום הבחירות, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע על פטירה של אדם הרשום בפנקס הבוחרים שפטירתו נרשמה במרשם האוכלוסין".

יש להם בקשה לעניין המועדים.

אלקטרוני או מגני, ולמה לא פיזי?

אנחנו מדפיסים את זה. אנחנו מקבלים את הקובץ ואנחנו מדפיסים את זה. אנחנו נחלק את זה לפי ועדות הקלפי, לכל ועדת קלפי נדפיס את רשימת הנפטרים שלה, אם יש, ונעביר לכל ועדת קלפי.

זה נראה זמן מאוד קצר.

אנחנו מבקשים 10 ימים. עשינו חישוב חזרה, נצטרך את ה-10 ימים.

החומרים מוכנים קודם לחמישה ימים.

יום הבחירות הוא בדרך כלל ביום שלישי. רוב הוועדות מתחילות לחלק את החומר הרגיש – זה יהיה במסגרת החומר הרגיש - ביום שישי, אבל יש ועדות שקצת מקדימות את זה ביום או יומיים ואנחנו צריכים את הזמן כדי להכין ולהעביר להן, לכן ברשותך נבקש לאשר עשרה ימים.

עד איזה יום הוא צריך לתת?

מה שמעודכן במערכת נכון לאותו יום. נוכחנו גם, שלא תמיד זה מתעדכן באותו היום ולכן אנחנו מבקשים את לוח הזמנים די מצומצם כדי שתהיה לנו רשימה עדכנית ביותר.

השאלה אם אתם מחייבים לעשות את זה עד היום האחרון או שאתם נותנים מרווח זמן להכין את זה? אתם צריכים לקבל את זה עשרה ימים לפני, מובן, הוא צריך לתת את זה ביום ה-11 לפני הבחירות? עד איזה תאריך?

מאחר וזה קובץ ממוחשב, הוא יכלול תמיד את המידע נכון לאותו רגע שהשר ימסור לנו.

יש לכם בעיה במשרד הפנים לתת את זה באותו היום? בעצם אתם דורשים מהשר למסור את המידע העדכני של אותו יום שיש בידיו.

כפי שרשום במרשם. ככל שהפטירה עודכנה, המידע יועבר. ככל שהיא לא עודכנה או שהיא עודכנה מאוחר יותר, לא ניתן יהיה למסור את המידע.

מה פער הזמן?

תלוי בסוג הפטירה ואיפה היא התרחשה. פטירות רגילות שמתרחשות בבתי חולים זה יכול להיות שלושה ימים. מה שקשור במכון לרפואה משפטית יכול להיות יותר זמן. ברגע שיוצאת הודעת פטירה ועד שזה מגיע אלינו זה בין שלושה ימים לחודש.

יש טעויות בדבר הזה?

בעבר היו יותר טעויות, היום תיקנו את המערכת וכדי לעדכן פטירה צריך להקליד פעמיים את מספר הזהות כך שזה מונע טעויות כאלה. היום הטעויות ממש בודדות.

אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבקלפיות כתוב שהאדם לא חי ויבוא החי בפנינו - - -

לכן אנחנו מנחים כמובן את המזכירים שלא למנוע את זכות ההצבעה ולעשות הכול בעדינות, לבדוק ולוודא, רק במקרים שממש ממש כמעט בוודאות מוחלטת נוכחים שזה לא האדם, יש שוטר באזור.

זה לא יעזור לו, אם הוא נמצא ברשימה לא ייתנו לו להצביע.

ברור לנו גם שהרשימה לא מכסה את כל המקרים.

זה בסדר. הפוך, אנחנו שואלים, מה אחוז הטעויות של אנשים שרשומים כנפטרים במרשם האוכלוסין והם בעצם חיים?

אני לא יודעת לומר, זה משרד הפנים.

אנחנו כמובן יודעים רק כשאדם מגיע אלינו והוא בעצם חוזר לחיים. ככל שידוע לנו, כיום אין אנשים שטוענים שהם מתים ולא החזירו אותם לחיים. בשנה האחרונה קרה אולי מקרה או שניים.

זה לא נשמע כתופעה.

הטעויות הן טעויות הקלדה, לא טעויות במהות של האדם. כלומר, אדם שהקליד מספר זהות לא נכון ולכן עשינו היום את המניעה, שצריך להקליד את הפרטים האישיים, כך שזה מנגנון יותר מורכב לטעות.

אוקיי, הסיכום הוא עשרה ימים לפני מועד הבחירות.

עוברים לסעיף 5, תיקון סעיף 68, איזון בין רשימות בוחרים.

5. "בסעיף 68 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

(ג1) (1) נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי במתחם אחד יוצבו כמה מקומות קלפי ומספר הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים הקשורה לאזור קלפי אחד שונה באופן מהותי ממספר הבוחרים ברשימת בוחרים הקשורה לאזור קלפי אחר באותו מתחם, רשאים הם, לא יאוחר מיום לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף לפני סעיף 26, להורות על עריכת איזון כמפורט בפסקה (3) – כתוב פסקה (2), צריך להיות פסקה (3) – בין רשימות הבוחרים הצמודות לאזורי הקלפי שבאותו מתחם, ובלבד שהפער במספר הבוחרים בין רשימות כאמור עולה על 100. לעניין זה, "מתחם" – כהגדרתו בסעיף 68א(ג2) לחוק".

(2) החליטו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו על איזון כאמור בפסקה (1), רשאים הם לקבוע כי עקב אותו איזון יבוטלו מקומות קלפי, ובלבד שמספר הבוחרים הרשום לאחר הביטול בכל רשימת בוחרים כאמור לא יעלה על 700.

זאת אומרת, זה לא רק איזון, זה גם ביטול.

במסגרת האיזון, יושב ראש הוועדה וסגניו יכולים להחליט גם לבטל קלפיות. אבל, ככל שבוטלה קלפי, לא יכול להיות מצב שלאחר האיזון של ביטול הקלפי, שאחת מהקלפיות שנשארו יעלו על 700 בוחרים בכל אחת מהקלפיות.

אם יש 1,200 בשלוש קלפיות, בכל אחת יש 400, זה בלתי אפשרי לאחד ביניהן לשתי קלפיות. אם יש 1,200 בשלוש קלפיות, לא תינתן האפשרות לעשות שתי קלפיות.

לא, אתה יכול לעשות 600 ו-600.

הכוונה ל-1,400.

נכון. כל הרעיון הוא לווסת את העומס.

מה זה נקרא באותו מתחם?

בדרך כלל הקלפיות מחולקות לאשכולות.

וזה נקרא מתחם?

נניח מתחם של בית ספר דוד סטון בירושלים, זה נקרא מתחם, יכולות להיות שם עשר קלפיות, שמונה, שבע.

אם זה לא נמצא באותו מתחם, אתם לא רוצים לעשות מערכת איזונים?

לא, אי אפשר וזה גם לא נכון. הרעיון הוא באותו מתחם.

ההגדרה של מתחם בסעיף 68א (ג1) לחוק היא: מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה.

יש בית ספר שמחולק לכמה מבנים אבל הוא בית ספר אחד.

(3) החליטו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כאמור בפסקה (1), יעביר יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך בוחרים מרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחד לרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחר באותו מתחם – עכשיו יבוא תיקון: בקריאה הראשונה היה כתוב פה: בהתאם למספרם הסידורי ברשימת הבוחרים. התיקון שמבקשת ועדת הבחירות כיום, לכתוב: לפי סדר ה-א'-ב' של שמות משפחותיהם. מאחר והתגלה שהמספר הסידורי ברשימת הבוחרים מתקבל רק במועד מאוחר יותר. הכלל סדר א'-ב' הוא כלל הגיוני.

נניח ורוצים להעביר 200 קולות מקלפי מסוים לקלפי השני - - -

אז לוקחים למשל מהאות ר' של שם המשפחה והלאה.

אפשר לקחת רצף של אותיות, לא מחויב לקחת מ-א' אבל שזה יהיה לפי סדר א'-ב'.

הרעיון הוא, שלא נשלוף בפינצטה אנשים ונחליט את מי אנחנו רוצים או לא רוצים.

זה כן נתון לבחירתכם אם להתחיל ב-א' או להתחיל ב-מ'.

כן, אבל יש סדר מסוים, יש עיקרון מסוים שלפיו אנחנו יכולים לחלק.

בהודעה לבוחר האדם לא יקבל את השינוי?

הוא יקבל. בוודאי הוא יקבל.

למה לא אפשרו לכם את זה גם קודם?

לכן מפיקים לקחים מפעם לפעם.

כאן יש לנו בקשה, אנחנו מבקשים לדחות את מועד התחילה של הסעיף הזה בלבד בשלושה חודשים מכיוון שהוא דורש היערכות טכנית מבחינת המערכת הממוחשבת והיא תיארך קצת זמן.

יכול להיות שיהיו בחירות לפני שלושה חודשים? מה החשש שלכם? נניח שמחליטים היום על בחירות - - -

אני רוצה להיות ערוכה. אני רוצה להגיע לבחירות הבאות עם הסעיף הזה, להיות ערוכה לכל מצב. לכן נדרשים לפחות שלושה חודשים להיערכות. זה צריך להיות עד היום ה-50 שלפני, אז זה בעצם חמישה חודשים.

מבחינתך זה מאושר?

כן.

אז קבענו לסעיף 68 הוראת תחילה של שלושה חודשים מיום פרסום החוק.

תיקון סעיף 71 – רשימת בוחרים, סעיף 6 להצעת החוק.

6. "בסעיף 71(ב) לחוק העיקרי, במקום הסיפא החל במילים "יושב ראש ועדת הקלפי" יבוא "מזכיר ועדת הקלפי".

היה הסבר משכנע בפעם הקודמת.

בפועל בעצם מי שמנהל את עבודת ועדת הקלפי זה המזכיר. אנחנו, יש מקרים רבים שאנחנו לא יודעים אפילו בבוקר הבחירות מי היושב ראש, לפעמים גם אתן, המפלגות, שממנות. אנחנו מחלקים את החומר קודם, הנוהג לתת את זה למזכיר, אז לעגן את זה בחוק כדי שיהיה מסודר.

בסדר גמור.

תיקון סעיף 73.

סעיף 7 להצעת החוק. אני מקריאה את התיקון המוצע כאן יחד עם התייחסות להערה שהעירו לנו ממשרד המשפטים וקיבלנו אותה.

7. בסעיף 73 לחוק העיקרי, בסופו יבוא וכן עובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות שנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור בסעיף 73א'.

הוספת סעיף 73, זה לא היה בקריאה הראשונה.

זה לאור ההערות של חברי הכנסת.

לאור הערות משרד המשפטים, של עמי ברקוביץ: אחרי סעיף 73 לחוק העיקרי יבוא: הסמכה לקביעת הזכאות לנכוח במקום הקלפי – יכול להיות שננסח את זה אחרת אבל זה העיקרון – יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים סוגי עבודות ותפקידים שעובדי הוועדה המרכזית או הוועדה האזורית שמבצעים אותם ביום הבחירות יהיו רשאים להימצא אף הם במקום הקלפי בשעות ההצבעה לצורך מילוי תפקידם.

לשם מה ההערה הזאת?

העיקרון הזה היה קבוע, זה עיקרון שהכנסנו להצעת החוק בעקבות הערות של חברי הכנסת בדיון להכנה לקריאה הראשונה. בהתחלה הציעו להוסיף, שעובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות יוכלו להיות נוכחים במקום הקלפי. בדיון הקודם חברי הוועדה ביקשו לקבוע איזשהו אמצעי של פיקוח, שנוכל להגביל את מספר העובדים שיהיו זכאים להיות נוכחים במקום הקלפי ולכן נוסף איזשהו כלל, שמבקשים שיושב ראש הוועדה יוכל לקבוע בכללים את סוגי התפקידים שמי שנושא אותם יוכל להימצא במקום הקלפי. הכלל הנוסף, שאותו אדם, לא מספיק שהוא ממלא תפקיד מסוג אותם התפקידים, אלא נוכחותו צריכה להיות דרושה במקום הקלפי.

מי קובע את זה? זו סתם הכרזה שצריכה להיות סיבה לכך.

נניח הוא סדרן ורוצים שהוא יעזור בהשלטת הסדר במקום הקלפי.

נניח הוא ממונה להביא את האוכל למזכיר הקלפי. אם הוא מביא את האוכל, הוא צריך להביא את האוכל, אבל אם הוא לא צריך להביא אוכל, אין לו מה להיות נוכח.

נכון.

זה בתוך התקנה או שיושב ראש ועדת הבחירות אומר את זה?

כתוב שזה מישהו שצריך אותו לצורך מילוי תפקידו. הוא גם מבצע תפקידים מהסוג שיושב ראש הוועדה קבע בכללים, לפי הסעיף שהוספנו.

זה צריך להיות בהגדרה לאיזה בעלי תפקידים, וגם שהוא מבצע אותם בפועל.

כן.

זו ההוספה של 73 א?

כן. ניסחנו את זה בצורה שונה. זה מפנה לסעיף 73א, לפי סעיף 73א זה הסעיף שמסמיך את יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע את הכללים. סעיף 73 הוא סעיף שקובע מי רשאי להימצא במקום הקלפי בעת ההצבעה. יש שם רשימה של כמה אנשים שרשאים להימצא ועכשיו אנחנו מוסיפים את העובדים, אבל בתנאי שנוכחותם נדרשת במקום הקלפי ושהם מסוג העובדים שממלאים תפקידים שנקבעו בכללים לפי הסעיף הבא.

סעיף 10 קובע את אותו כלל רק לגבי קלפי לחיילים.

10. בסעיף 90(ד) לחוק העיקרי, במקום "בא כוחו וחיילים" יבוא "בא כוחו, חיילים", ובסופו יבוא "וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידים ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור בסעיף 73א.

צריך לשים לב, שההסמכה להימצא במקום הקלפי הזה זה רק לעובדי הוועדה המרכזית מאחר ואין פה צורך בעובדי הוועדות האזוריות.

11. בסעיף 116ד(ה) לחוק העיקרי, במקום "בא כוחו וכן סוהרים" יבוא "בא כוחו, סוהרים", ובסופו יבוא "וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב רש הוועדה המרכזית בכללים כאמור בסעיף 73.

כל התיקונים האלה רק לכנסת ולא לרשויות המקומיות?

ברשויות חלק מההוראות שונות.

כל התיקונים שדיברנו עליהם עכשיו, אתם לא מתקנים גם את החוק ברשויות?

אנחנו לא אחראים על חוק הבחירות לרשויות. יש כאן את ראש האגף לבחירות ברשויות שעושה את ההתאמות הנדרשות במידת הצורך.

מה שרלוונטי אנחנו עושים.

אתם מביאים את זה בחוק נפרד.

כן.

לא הכול תואם גם בסדרי העבודה.

תיקון סעיף 78, קולות פסולים.

8. בסעיף 78(א)(4) לחוק העיקרי במקום "משני" יבוא "משלושה" ובמקום "הפתק השני לא יובא בחשבון יבוא "הפתקים הנוספים לא יובאו בחשבון".

אני חושבת שאין מה להוסיף כאן.

ברור. תיקון סעיף 79א השמדת חומר הבחירות.

9. בסעיף 79א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולשם חקירת עבירות לפי חוק זה, כי חומר הבחירות הנוגע לקלפי מסוימת, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר, כפי שיחליט, והכול לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים בכל פעם.

התקיים על כך דיון בוועדה, מה היה הדיון?

בעצם הכלל היום, שוועדת הבחירות אמורה להשמיד את חומר הבחירות, יש 14 יום עד מועד להגשת ערעורי בחירות, אם המועד הזה חלף ולא הוגשו ערעורי בחירות אז צריך להשמיד במועד הזה. אם הוגשו ערעורי בחירות, עד תום הדיון בהם. מה שהם מבקשים כאן, לתת ליושב ראש הוועדה סמכות נפרדת מהסמכות הקיימת בבית המשפט, בעצם עיכוב בהשמדת החומר.

חומר מסוים, מאוד ספציפי.

כן, כמובן שזה חומר מסוים שנוגע לקלפי מסוימת. היושב ראש יוכל להורות שזה לא יושמד. זה יכול להיות רק מטעמים מיוחדים שיירשמו כמובן ורק לשם חקירת עבירות לפי חוק זה. זאת אומרת, אם יושב ראש הוועדה המרכזית רואה שבקלפי מסוימת היו אי סדרים שהוא חושב שצריכים להיחקר, תהיה לו סמכות להורות על עיכוב בהשמדת החומר כי ברור שהחומר הזה יהיה דרוש לצורך חקירת העבירה.

הדיון שהתקיים בוועדה בהכנה לקריאה הראשונה, חברי הכנסת ביקשו להגביל את התקופה שבמהלכה יושב ראש הוועדה רשאי להורות על החריגה מהכלל של השמדת חומרי הבחירות ואתם ביקשתם לקבוע, שהוא יכול להורות על 90 ימים כאלה ובכל פעם לשוב ולהורות על 90 ימים פעם נוספת ופעם נוספת.

אורלי ניגשה אלי, לא הספקנו למצות את השיחה לפני הדיון בוועדה, לכן אולי נקיים את הדיון כאן. אני רוצה להבין, אתם יש לכם סמכות או אפשרות לגשת לבית משפט, בלי המשטרה ולבקש? אם אתם הולכים לבית משפט, אני יכול לתת לכם – אבל אם אתם מבקשים בלי הגבלה, לא בית משפט אלא רק בהחלטה שלכם, כאן יכולה להיות בעיה. היתה כאן בקשה שלא להגביל את זה בימים.

ההחלטה כאן האם להשמיד חומר מסוים או לא היא לא של הצוות המקצועי, היא תהיה ליושב ראש הוועדה, שופט בית משפט עליון מכהן, שברור שישקול את כל השיקולים הרלוונטיים. הבקשה שלנו כאן היא שלא לתחום את זה במגבלת זמן. אני אתן דוגמה איזה מקרים יכולים להיות שנבקש לשמור חומר כזה.

התחלנו את זה במערכת הבחירות האחרונה ואנחנו מתכוונים לעגן את הנוהג הזה ואפילו להרחיב אותו, קראנו לו מבצע "טוהר הבחירות", ממוצאי יום הבחירות התחלנו בבדיקה של קלפיות, דגמנו קלפיות לפי קריטריונים מסוימים שקבענו, עשרות של קלפיות, את כל החומר, כולל ספירה מחדש, הבאנו את כל החומר לכאן, מינינו צוותים כדי לדגום את הקלפיות ולבדוק האם יש אפשרות שנעשה משהו בקלפי מסוימת. יכול להיות מקרה למשל, שמבדיקה כזאת ניווכח שיש אי התאמות או חשש שנעשה משהו בקלפי הזאת שפגע בטוהר הבחירות ואז נפנה ליושב ראש ונבקש ממנו לשמור את החומר. נבדוק שוב את הדברים ואז זה יועבר לחקירת המשטרה. או למשל, מקרים כמו שיושב ראש ועדת הבחירות פסל תוצאות בקלפי מסוימת לאור התנהלות ביום הבחירות - זה קרה בשתי מערכות הבחירות האחרונות בקלפיות ספורות - גם אז עולה חשש לפגיעה בטוהר הבחירות, זה יועבר לחקירת המשטרה.

כפי שהסברתי בדיון הקודם, ליושב ראש הוועדה אין סמכות לכפות על משטרת ישראל לוח זמנים לחקירה, כולל הפרקליטות, על הגשת כתבי אישום וכו'. לעיתים התהליך הזה אורך המון זמן, היו מקרים שהוגשו כתבי אישום גם שלוש שנים אחרי הבחירות ויותר או שהחקירה הסתיימה רק עד המערכת הבחירות שלאחריה, שלוש שנים וחצי לאחר מכן. אנחנו לא יכולים לתחום את זה בזמן. נראה לנו לא נכון לבקש את הבקשה הזאת כל 90 יום או כל 120 יום, לא משנה כל כמה זמן כי זה לא לוח זמנים שנקבע על ידינו. אנחנו ביקשנו לעגן כאן מצב, שבו אנחנו שמרנו חומר שנדרש לחקירות.

חומר שעבר לחקירת משטרה, לא נגביל אתכם בזמן. אבל חומר שלא הועבר לחקירת משטרה, שנמצא אצלכם, כמה זמן - - -

אין לי חומר כזה.

אני לא הבנתי, שלוש שנים חקירת משטרה בלי שזה הגיע לבית משפט?

כן.

זאת אומרת, שאין בית משפט שיכול לתת צו שמורה - - -

ואז המשטרה לא מבקשת מיד את החומר?

לפעמים החקירות מתארכות. למשל עכשיו יש תהליכים שמתקיימים בכל המחוזות, חקירות משטרה, מחומרים שהעברנו להם והם עדיין לא מוצו, עדיין לא הסתיימו. חלפו שנתיים מאז הבחירות.

נניח היום כשאין הרי את הסמכות ליושב ראש הוועדה לקבוע הוראה כזאת. מה עושים, המשטרה פונה ומבקשת צו מבית משפט?

לא. אנחנו העברנו להם את החומר, לכן ביקשנו לעגן את זה בחוק. שמרנו חומר בלית ברירה, אנחנו לא יכולים להשמיד חומר שהולך לחקירה.

קודם כל זה נמצא בידי המשטרה, האחריות לא עליכם.

זה לא נמצא בידי המשטרה. אני רוצה לציין, שהמשטרה תופסת את החומר מאתנו רק בחלוף הרבה מאוד זמן ורק אחרי שהם חקרו באופן ניכר. אני יכול להגיד לך, שחלק מהחומרים מהבחירות הקודמות, באו ממחוז של המשטרה ולקחו אותם רק לפני מספר ימים.

אחרי שהם חקרו את זה לאורך זמן.

אבל יש הבדל גדול מאוד בין מה שכתוב בנוסח הזה לבין מה שאתם רוצים לבדוק בגלל מידע שהגיע אליכם או לא משנה, אתם לא מעבירים חומר מיד למשטרה, יש אינדיקציה מסוימת שמצדיקה – זה צריך להיות מוגבל בזמן. אני מקבל את מה שאת אומרת, חומר שכבר הועבר, החומר הרלוונטי למידע, זה אפשר להחליט - - -

אני שואלת, שלחתי מכתב למפכ"ל שבוע אחרי הבחירות, הפנייה הראשונה, עם כל הקלפיות הספציפיות שידענו עליהן באותו הרגע, בהמשך פנינו פנייה לדברים נוספים. מבחינתך זו פנייה שמספקת לצורך העברת החומר? עדיין לא העברתי לו את כל רשימות הבוחרים וכו', רק הצגתי לו את התמונה.

אם היה משוב של המשטרה שהם מבקשים לשמור את החומר, מבחינתי זה מספיק.

לפעמים לוקח זמן למשטרה כי עד שהיא מעבירה למחוזות - - -

לכן יש 90 יום ולאחר מכן עוד 90 יום. רק שהם יענו שהם מבקשים לשמור את החומר, לא יותר מזה.

חבר הכנסת מקלב, במערכת הבחירות הקודמת לקח למשטרה למעלה מחודשיים להגיד לנו אם מי בכלל לדבר.

קשה לנו לנהל את המשטרה בהקשר הזה, אנחנו מנסים ללחוץ. אני אתן לך דוגמה, עכשיו בדיוק התחלף הקצין שריכז את כל המידע מכל המחוזות, שאתו היינו בקשר כדי לראות סטאטוס חקירות וכו' לבדוק מה קורה. אני כבר כמה חודשים מבקשת לדעת מי מחליף אותו, אין לי את המחליף.

אני הולך צעד קדימה, אני מציע, רק אם פניתם למפכ"ל, יש לכם שנה שלמה, אחרי זה עוד פעם שנה. גם את המשטרה צריך לתמרץ.

זה לא יעזור לתמרץ את המשטרה. אני מצטערת שאני אומרת את זה, אבל אני לא חושבת שזה מה שיתמרץ את המשטרה, יש לה את סדרי העדיפויות שלה. אני לא חושבת שזה מה שיתמרץ את המשטרה לפעול אחרת כי יש שם התנהלות היררכית ויש מחוזות.

אבל יש להם סדר, הם מכניסים סדר. אורלי, אני חושב שזה מאוזן, שאם פניתם למשטרה, לא משנה אם זה למפכ"ל או למי מהם, משאירים שנה. אני אומר ככה, חומר שאתם לא מעבירים למשטרה, יש לכם 120 יום ועוד 120 יום. אם אתם הולכים למשטרה אז יש לכם שנה שלמה ואחר כך מקבלים מהשופט עוד הארכה.

מה זאת אומרת לא הולכים למשטרה?

הם לא חוקרים.

לא הבנתי, מי חוקר?

ועדת הבחירות המרכזית.

איך זה עובד? תתארו לי איך זה עובד בשטח?

איך יכול להיות יותר 120 יום שאתם לא העברתם למשטרה? יש לכם חומר שהגיע לכם מידע אנונימי - - -

אני פונה למפכ"ל - - -

לא, עוד לא פנית למשטרה, חומר שלא פנית. מתי קרה שלא פנית?

הכלל, משהו שלא פנית למשטרה או כן פנית למשטרה זה כלל שהוא רלוונטי לסיטואציה שאנחנו מדברים עליה?

אם היא פנתה למשטרה אנחנו נותנים להם זמן ארוך.

זה מה שאני רוצה להבין, מה זה אומר שלא פנית למשטרה?

ניצן, אם פניתי למשטרה, למשטרה יש זמן, אין לוח זמנים, היא יכולה שלוש שנים שלא לפתוח בחקירה.

הרב מקלב, אתה מתכוון שיכול לקחת זמן עד שאנחנו נחליט שצריך לפנות למשטרה?

כן, כמה זמן?

זה בדרך כלל לא קורה כי אנחנו יודעים די מהר על הדברים האלה. המקרים היחידים שיכולים לקחת זמן אבל אז זה גם יכול להיות מאוחר מדי, זה המקרים של דוח מבקר המדינה. אנחנו מקבלים את הדוח של מבקר המדינה למעלה משנה אחרי הבחירות, שם הוא יכול להצביע על מקרים למשל של הצבעת נפטרים או הצבעת שוהים בחו"ל למשל, ואז זה יכול להיות מאוחר מדי.

אבל זה לא הגיוני לשמור את כל חומר הבחירות כי אנחנו לא יודעים איזה הערה תהיה למבקר המדינה ועל איזה קלפי.

נכון ולכן אנחנו לא שומרים את הכול.

יש כאן גם חשיבות, הכלל של ההשמדה מגיע מרציונל מסוים.

נכון ואנחנו רוצים לעמוד מאחוריו. אנחנו רוצים איזה סופיות לעניין.

אני חושב שזה מאוזן, אני חושב שהגענו להסכמה.

מה ההסכמה?

אני חושב שזה מאוזן מאוד.

אני לא יודעת אם אני מסכימה אבל אני אקבל את הדברים.

זה מאוזן מאוד. דיברנו על כך, שהבדיקה שלהם 120 יום ועוד הארכה כמה שהם רוצים וזה גם בנסיבות מסוימות שיירשמו. נשאר הנוסח בנסיבות המיוחדות.

ברור.

במקום 90 יום אנחנו כותבים 120 יום?

לא. אם היתה פנייה למשטרה, יש להם אפשרות להחזיק את החומר שנה, אחרי שנה הם צריכים לבקש שוב לפרקי זמנים שונים. זה חבל מאוד ארוך.

שנה ואפשרות להאריך את השנה.

כן, בסדר.

עוברים לתיקון כותרת פרק י'4, הוספת סעיף 116יט1, הצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות. זה רק חברי הוועדה המרכזית ולא חברי הוועדה האזורית?

כן.

אני אקריא את הנוסח.

דיברנו על עובדים ממש או גם על עובדי קבלן?

גם נותני שירותים.

לקחתי חברת מחשוב ולה יש עובדים, זה נקרא גם נותני שירותים?

כן.

"פרק ב': הצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדת הבחירות –

12. בכותרת פרק י'4 לחוק העיקרי, במקום "וחברי ועדת קלפי" יבוא "חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות".

13. אחרי סעיף 116יט לחוק העיקרי יבוא:

116יט1. (א) חבר הוועדה המרכזית ועובד של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית רשאים להצביע בקלפי שבאזור הבחירות שבו הם משמשים בתפקידם ביום הבחירות, בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי סעיף 116יח – שהכוונה במעטפות כפולות – ובלבד שיושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, נוכח כי קיימות נסיבות הקשורות למילוי תפקידו של החבר או העובד ביום הבחירות שבשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו, והוא הציג תעודה שהנפיקה לו הוועדה המרכזית ובה צוין כי הוא רשאי להצביע כאמור בסעיף זה.

(ב) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע מקומות קלפי מיוחדים במקום מושבה של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית לשם הצבעה לפי סעיף זה.

(ג) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הרכב ועדות הקלפי ואופן ההצבעה, בכפוף להוראות סעיף 116יח.

(ד) בסעיף זה, "עובד" – לרבות מי שעובד בוועדה, מבצע בעבורה תפקיד או מעניק לה שירות ביום הבחירות בלבד".

אני רוצה לציין לפרוטוקול, שלא היינו כל כך שלמים עם הפריבילגיה הזאת, לא בגלל שלא מגיע להם, אנחנו מכירים את העבודה, גם סיפרתם פה מקרים שלא הצביעו ולא יכלו לממש את זכותם להצביע בגלל שהיו מחויבים לעבודה. אבל אמרנו, שיש עובדים במשק שבגלל יום הבחירות הם מחויבים להיות, אנשי מחשוב ונותני גיבוי, גם הם לא יכולים להגיע. כלומר, מבחינת לא תחסום שור בדישו. יש כאן איזה סתירה בולטת ולא ראויה שחשבנו, לא לראות את זה כפריבילגיה לעובדי ועדת הבחירות. יש איזה דימוי שמי שיכול להצביע בכל מקום, יש לו זכות יתר. אנחנו אומרים, זה לא זכות יתר אלא בעצם מימוש הזכות הבסיסית.

אני רק אגיד, בעיני לפחות יש הבדל בין עובדי הוועדה לבין חברי ועדת הבחירות המרכזית. המבחן לקביעה של הסדר הצבעה מיוחד צריך להיות פונקציונאלי. זאת אומרת, שאם חברי ועדת החוקה חושבים, שלעובדי הוועדה או לחברי הוועדה המרכזית אין אפשרות להצביע ביום הבחירות בגלל שהם נדרשים לכך במסגרת תפקידם, אז יש איזה שהיא הצדקה לקבוע עבורם הסדר הצבעה מיוחד. כאשר המבחן הפונקציונאלי הזה אינו מתקיים - - -

דווקא חברי הוועדה שנכחו בדיונים הקודמים כן חשבו שהוא מתקיים ולכן אישרו את זה, זה העניין.

צריך להסביר את זה, אנחנו עכשיו בקריאה השנייה והשלישית. ניצן אומרת, שצריך להסביר.

אני אומרת, בעיני צריך לשמוע מה עושים חברי הוועדה המרכזית ביום הבחירות, כפי שהצגתם גם בדיון הקודם, אמרתם שמארגנים להם סיורים והם מסיירים במקומות קלפי. השאלה בעיני, האם זה משהו שהוא שונה ממה שכל חבר כנסת אחר עושה ביום הבחירות?

כן, ודאי.

האם חברי כנסת שאינם חברי ועדת הבחירות המרכזית לא מסיירים בקלפיות אחרות? השאלה, האם הדבר הזה מצדיק יצירת הסדר הצבעה מיוחד? כל זאת בשים לב לזה שכאשר חברי הכנסת מחוקקים בעניינים שקשורים אליהם, לאו דווקא בעניינם, או לגבי אנשים שקשורים אליהם, אנחנו מקפידים הקפדה יתרה. גם בשים לב לזה, שההסדר הזה בעצם מרחיב את ההצבעה במעטפות כפולות, שזה משהו שוועדת הבחירות מתנגדת לו באופן עקבי.

אני אתחיל דווקא בהשוואה לחברי הכנסת. אני לא כל כך רואה מקום להשוואה כי חברי הכנסת, לשם השוואה, הם אפילו לא מורשים להיות נוכחים בתוך חדר ועדת הקלפי, לפקח, אין להם תפקיד מסוים ביום הבחירות.

אורלי, לא הבנת. חבר כנסת הוא עכשיו מחותן ראשי, הוא החתן או הכלה בתוך הבחירות האלה. אין ספק שיש עליו משימות חשובות שהוא צריך להיות שם באותו יום.

משימות פוליטיות, לא מטעם ועדת הבחירות.

אבל כל הבחירות האלה בסופו של דבר הן היעד, מדובר בחברי כנסת שמועמדים לכנסת. מטבע הדברים יש הבנה שמוטל עליהם תפקיד, משהו שקשור למערכת הבחירות. הוא לא ראש עיר או פעיל פוליטי מתוך מפלגה שמתמודדת. גם לו יש משימות. אני משקף את מה שאומרת ניצן, יש לו מערכת סיורים באותו יום הבחירות. אם הוא צריך להתחיל בדרום, להתחיל בצפון ויורד למרכז והוא מתחיל רחוק מביתו, ממקום הצבעתו, הוא לא יכול לחכות עד שהקלפי תיפתח, יש לו הגבלות, עם כל זה אנחנו לא מעיזים להגיד לו, נעשה לך הצבעה כפולה. אני לא בא לבקש את זה, הפוך, השאלה היא, למה לחברי ועדת הבחירות המרכזית יש להם פריבילגיה יתר? אני מבין שחברי ועדת הבחירות המרכזית לא גרים באותו אזור שוועדת הבחירות יושבת, הם יושבים בכל מיני מקומות בארץ וועדת הבחירות המרכזית מטילה עליהם משימות כמו סיורים וכו'. למה הסיורים האלה לא משתלבים עם מקום הצבעתם?

נתחיל מזה שלא תמיד זה משתלב.

אז למה אי אפשר לשלב?

נכון שחברי ועדת הבחירות המרכזית הם נציגים של סיעות, אבל יש להם גם מחויבות גדולה מאוד כלפי ועדת הבחירות ולתפקידם כחברי ועדה. במסגרת התפקיד הזה הם רואים את עצמם גם כמי שאחראים לביצוע ואכיפת ההוראות וההחלטות של ועדת הבחירות המרכזית שנוגעות לקלפיות. במהלך היום הם מסיירים, נתתי דוגמאות.

אני מוכרחה לומר שוב, הדיון הזה התקיים פעמיים בסעיף הזה והיה כאן ויכוח גדול. חשבתי שאנחנו כבר מאחוריו אבל אני יכולה להתנהל אתו עוד שעה. הבאתי כאן דוגמאות לתכניות סיורים ביום הבחירות.

אני לא ארגיש בנוח אם בהכנה לקריאה שנייה ושלישית לא היה מתנהל ויכוח, זה חלק מתהליך העבודה.

לדוגמה, שני חברי ועדת בחירות, זה מ-19 בפברואר 2015, תכנית סיורים שהם העבירו לראש המטה בלשכתי, כדי שתארגן להם את הסיור. להלן תכנית לסיורים ביום הבחירות, ב-17 במרץ 2015: בית חולים מאיר כפר סבא, בסיס חיל האוויר פלמחים, מחנה מקלף השלישות הראשית ברמת גן, ועדה אזורית בפתח תקווה, בית חולים גולדה השרון – זה ברור כי הם רוצים לראות איך עובדות הקלפיות במגזרים שונים, בבית חולים, בצבא וכו'.

זה משלחת או פרטני?

זה שניים, צמד שמסיירים תמיד ביחד. רגע, הם לא סיימו את היום, הם רק התחילו. כמו כן אנחנו מבקשים לכהן בוועדת הקבלה של הקלפיות באזור דן דרום ובאזור פתח תקווה. זאת אומרת, הם סיימו לסייר בקלפיות והלכו לוועדה האזורית, למטה. משם הם באו לכנסת. אנחנו מבקשים גם להיות נוכחים במהלך ספירת המעטפות הכפולות של החיילים בכנסת. המשיכו מכאן לכנסת, כאן הם היו עוד יומיים שלמים ורק אז סיימו את התפקיד שלהם. אני מוכרחה לומר, שאני שמחה מאוד שיש לנו חברי ועדה כאלה שרואים את תפקידם בצורה הזאת.

דוגמאות נוספות, עוד שני חברי ועדה שביקשו – בהמשך לשיחתנו אבקש להודיעך כי החתומים מטה יערכו סיורים ביום הבחירות בוועדות אזור המרכז, תל אביב, פתח תקווה, חולון, ירושלים, יהודה, אשדוד, אשקלון וכו'. אני חושבת שזה לבד מעיד למה יש בעיה. דבר נוסף שאצביע עליו - - -

זה מה שהם מבקשים ממך לתאם, את לא מכריחה אותם, שולחת אותם - - -

לא. אני פונה אליהם ומבקשת, אומרת להם, שאנחנו מבקשים מחברי הוועדה, אנא מכם, תסיירו ביום הבחירות, תבצעו את תפקידכם והעבירו אלינו מה מעניין אתכם. אני לא אכפה עליהם ללכת - - -

מה שהתברר לנו עכשיו, שלא אשרינו שיש לנו כאלה חברי ועדת בחירות מרכזית אלא אשרינו שיש לנו מנכ"לית, מנהלת את ועדת הבחירות.

יכול להיות, זה חלק מהעניין.

לא, מה שהתברר לנו עכשיו - - -

כי אני בהחלט רואה בזה רק יתרון. אני אתן דוגמה נוספת לקושי הנוסף שיש, זה הסגנים של יושב ראש הוועדה. אמרנו, ליושב ראש הוועדה יש ארבעה סגנים, במקרה הנוכחי, בכנסת הזאת שבעה, שהם חייבים להיות נוכחים ביום הבחירות כי הנשיאות מתכנסת כמה פעמים במהלך אותו יום לקבלת החלטות מהירות בעניינים שעולים במהלך היום. אנחנו מוצאים את עצמנו עושים עם הסגנים תורנות שלא תמיד הם עומדים מאחוריה כי הם מסיירים בקלפיות, כי הם מסיירים בבתי חולים וכו', ואז יושב ראש הוועדה נתקל בבעיה שאין לו סגנים לנהל אתם - - -

כמה סגנים הוא צריך כדי לקבל החלטות?

אנחנו רוצים את הרוב, אנחנו רוצים מעל חצי. כלומר, כשיש ארבעה אז אנחנו מבקשים לפחות שניים. לכן נוצרו גם מצבים כאלה, שהזעקנו מהשטח סגנים. זה יחסוך לנו את זה.

נעבור לתיקון מס' 14.

אם כך, זה מאושר, כן?

כן.

תיקון חוק מימון מפלגות – סעיף 14.

14. בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, סעיף 18 יימחק. הוספת סעיף 136א לחוק הבחירות, בחוק העיקרי, אחרי סעיף 136 יבוא 136א הסעת בוגרים, הסעת בעלי זכות הצבעה לשם הצבעה בבחירות לכנסת בתחום גבולותיו של יישוב אחר למשנהו וחזרה תמומן מאוצר המדינה באמצעות הוועדה המרכזית, תבוצע בקווי תחבורה או למרחקים שתקבע הוועדה האמורה ובהתאם לנהלים ולסידורים שהוועדה תורה עליהם. ההסעה תהיה ביום הבחירות אולם הוועדה המרכזית רשאית להתיר הסעה סמוך ליום הבחירות.

התיקון שמתבקש כאן בעצם, הסעיף נמצא היום בסעיף 18 לחוק מימון מפלגות, היום ניתן לממן בעצם הסעה של בעלי זכות הצבעה רק מיישוב אחד למשנהו, לא בתוך העיר אלא נסיעה שהיא בינעירונית ביום הבחירות והוועדה המרכזית יכולה לאשר מימון כזה גם בסמוך ליום הבחירות רק שהיום כתוב שהיא יכולה לאשר את זה רק בגלל מרחק רב בין יישוב למשנהו. זה התנאי שהוועדה המרכזית מבקשת לשנות, זאת אומרת, שהם יוכלו להתיר את הנסיעה הזאת בסמוך ליום הבחירות גם לא בשל מרחק רב בין יישוב אחד למשנהו.

אבל בתוך יום הבחירות, האפשרות למימון הסעות בין יישוב אחד למשנהו זה לא היה תלוי במרחק רב.

לא, אין כללים של מרחקים כרגע.

ה"בסמוך" הוא הבעייתי וקשה לקבוע כאן.

אני אגיד מה שלא היה בקריאה הראשונה, אנחנו מעבירים את הסעיף הזה מחוק מימון מפלגות לחוק הבחירות מאחר שחוק מימון מפלגות הוא חוק שבסמכות יושב ראש הכנסת והסעיף הזה הוא לא סעיף שבסמכות יושב ראש הכנסת, ועדת הבחירות היא זאת שמנהלת אותו.

אבל לאו דווקא בקווי תחבורה, בהסעות אחרות. למה זה דווקא בקווי תחבורה? ואם יעשו הסעות מיוחדות?

זה לא מכוח הסעיף הזה. זה מכוח הסמכות שלנו לתת שירותים.

מה שקורה היום, שחברות התחבורה היום מוגבלות, זה לא מה שהיה פעם, שאגד הסיעה. היום חברות התחבורה מצומצמות באפשרויות שיש להן לגמישות, לא מאפשרות לעשות הסעות מיוחדות, אם אתה לוקח מהן, אתה בעצם מוריד מהקו השוטף. לכן אני רואה את העתיד שחברות התחבורה יעשו את זה, לא קווי התחבורה אלא חברות התחבורה. כמו שהיום חברות התחבורה הציבוריות שוכרות חברות אחרות בנות. היום קו מרכזי כמו קו 400, בחגים, אגד שמפעילה את הקו, לא יודעת לתת מענה ולוקחת חברות אחרות לשם כך.

אנחנו פועלים מול כל החברות המורשות על ידי משרד התחבורה. אנחנו מקבלים רשימה כי למשל למודיעין יש חברה מיוחדת, לא אגד ולא דן, זה התפתח לאורך השנים. אנחנו חותמים חוזים מול חברות התחבורה שהן בהיתר של משרד התחבורה.

קחי מרחב יותר רחב או בהסעות אחרות.

איזה סוג של הסעות אחרות? אז הסעות אחרות זה יכול להיות כמו אוטובוסים פרטיים? אני לא יכולה לממן את זה.

את תחליטי. את מחליטה היום שאת צריכה להעביר בגלל שאת רוצה את זה ואת רוצה לתת את המימון זה, את מחליטה. אם את חושבת שאחת לא נותנת מענה ואת לא יכולה להגיע עם קווי התחבורה, את רוצה לעשות הסעות לקבוצות, לכי למרחב הגדול יותר.

הסעיף הזה מקנה זכות להיסעים מיישוב אחד למשנהו בקווי תחבורה ציבורית. אם אנחנו נרחיב את ההרחבה כפי שאתה מבקש, אני אקבל עתירות מכל היישובים בכל הארץ לעשות קווי תחבורה לכל הקווים האחרים. זה בלתי אפשרי.

אנחנו לא יכולים לעמוד בזה. אנחנו חייבים להשתמש במה שיש.

אוקיי, תיקון חוק המפלגות, סעיף 15.

אני רק אציין, ועדת שרים לחקיקה ציינה שהיא תומכת בהצעת החוק אך תיקון הסעיף הזה יהיה בהסכמה עם משרד האוצר. משרד האוצר העביר לנו אתמול את ההסכמה, העברתי אותה גם ליועצת המשפטית.

15. בחוק המפלגות, התשנ"-1992, בסעיף 28כה3(א), ברישה, אחרי "בכספים" יבוא "או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים".

הסעיף הזה הוא בעצם תיקון שאנחנו עושים כדי להתאים את הסעיף בחוק המפלגות שחל לגבי פריימריז לסעיף שקיים היום בחוק הבחירות דרכי תעמולה, שחל לגבי תעמולה לבחירות לכנסת. סעיף 2א לחוק הבחירות דרכי תעמולה קובע איסור על שימוש בנכסי ציבור בתעמולת בחירות לכנסת, כולל כספים, מקרקעין ומיטלטלין. תיקון שנעשה בשנת 2014 נוספה שם בעצם הבהרה, שהאיסור הזה כולל גם איסור על שימוש בנכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים. הפרשנות שהיתה נוהגת עד אותו תיקון היא, ששימוש בנכסים, בין אם מוחשיים ובין אם בלתי מוחשיים הוא אסור על פי סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה והתיקון היה רק הבהרה כדי שהדברים יהיו כתובים באופן מפורש.

התיקון פה בחוק המפלגות זהה למה שנעשה שם וזה תיקון של איזה שהיא השמטה מקרית שנעשתה בתיקון ההוא.

וסעיף אחרון, סעיף 16, זו בעצם התאמה למשאל עם.

כן, התאמה למשאל עם, תיקון חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל).

16. בחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, בסעיף 9(ב), במקום פסקה (13) יבוא:

(13) בסעיף 68 –

(א) בסעיף קטן (ג1)(2), במקום "700" יקראו "600".

(ב) בסעיף קטן (ה), המילים "בהתייעצות עם סגניו" – לא ייקראו, ובמקום "לא יוצבו יותר משני" יקראו "יוצבו כמה".

אנחנו בעצם יכולים להצביע על הצעת החוק.

כן, רק לפני כן דין יגיד במילה אחת מה התיקון הזה אומר כי הנוסח לא ברור.

חוק סדרי השלטןו והמשפט (ביטול החלת המשפט השיפוט והמינהל) זה חוק שקובע איך יבוצע משאל עם לוויתור על שטח במדינת ישראל. הוא בעצם אומר, חוק הבחירות יחול כפי שיש בחירות לכנסת אך במשאל עם יקראו אותו בצורה קצת שונה. נגענו בסעיפים שגם חוק משאל עם נוגע בהם ולכן אנחנו צריכים לעשות התאמות נדרשות.

בדיון בהכנה לקריאה הראשונה לא התייחסנו לעלות של הצעת החוק, נשמח לשמוע לפרוטוקול על מנת שנדע בכמה מדובר, בדרך כלל אנחנו מתייחסים באופן כללי.

העלות של הצעת החוק היא שולית, רובה כבר מתוקצבת, יש כמה שינויים טכנולוגיים קטנים בעלות שולית.

אם זה מתוקצב זה לא אומר שאין עלות?

זה לא הצעת חוק שהיתה יכולה להיות הצעת חוק תקציבית מבחינת הסכומים.

אין תוספת תקציבית מהותית, כי למשל את ההתאמה של איזון קלפיות נדרש לעשות שינוי במערכת הממוחשבת ויש לזה עלויות, נדמה לי 150 אלף ₪. עלויות לא גבוהות מאוד, גם לא במצטבר.

מבחינת הסכומים, אנחנו לא מגיעים לסכום שהוא קרוב ל-6 מיליון שקלים.

ממש לא, אנחנו לא שם.

אנחנו נצביע. אני מבקש להצביע על הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ושלישית. אבל תוך כדי הדיון אני חושב שהיינו פזיזים מדי לגבי התאריכים שהם קיבלו. היתה כאן סוגיה שחידדנו אותה בפעם הקודמת, אולי לא מספיק ונתקלנו בה עכשיו שוב פעם. השאלה, הזמן שצריך להשמיד את כל החומר, הם אומרים, התעורר חששות לטוהר הבחירות או לאי סדרים בטוהר הבחירות, זה יכול להיות משתי סיבות או מכוח הקלפיות שהגיעו או מתוך מידע, הם אומרים יותר מזה, הם גם עושים בדיקות שלהם. לכן, הטענה שאם אנחנו נותנים 90 יום ועוד פעם 90 יום הם לא יעמדו בזה, מדוע? מכיוון שלמשטרה לוקח הרבה יותר זמן מ-90 יום. קיבלנו, ברגע שהחומר הגיע למשטרה, זה יכול לקחת יותר זמן, אפילו שנה. אבל כדי שהם יגיעו לחומר, כמה זמן צריך לזה? לכן חשבנו שצריך להגדיר את פרקי הזמן. אם אתם מעבירים למשטרה, זה כבר לא בידיכם, אבל לתמרץ את ועדת הבחירות המרכזית, תשאירו חומר. קבענו פרקי זמן של 120 יום, אבל אני עוד רוצה לחשוב בדעתי בעניין.

מה שנעשה כך, נצביע על החוק בקריאה שנייה ושלישית ואני אעשה רביזיה על מנת לשבת אתכם על הסעיף זה. כשנגיע להבנה, אני אמשוך את זה.

אני מצביעים על הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 68) (הוראות שונות), התשע"ז-2017, מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 68) (הוראת שונות), התשע"ז-2017, נתקבלה.

החוק אושר פה אחד. אורלי, בהמשך נשב כדי להגיע להסכמות בנוגע לסעיף. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:16.