הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 91

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, י"ח בשבט התשע"ז (14 בפברואר 2017), שעה 12:00

פניות סטודנטים לגבי בקשות תגבור תחבורה ציבורית למוסדות הלימוד: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית, מכללת תל חי.

הדיון מתקיים במסגרת ציון יום הולדתה של הכנסת בסימן "כנסת צעירה"

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

יוסף ג'בארין

חנין זועבי

נעה אבירם - מנהלת אגף הפעלה ורישוי תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יניב יעקב - מנהל תחום מדיניות ציבורית, עמותת אור ירוק

דן לנדאו - סמנכ"ל רגולציה, רכבת ישראל

אופיר יחזקאל - מנהל תנועה, ירושלים, חברת אגד

יעקב כהן - מנהל תנועה, צפון, אגד

ארז לבחר - מנהל תנועה, דרום, אגד

בר זהר זונשיין - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים בישראל

רותם קוגל - פונה, סגנית יו"ר אגודת הסטודנטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

טל שטיקר - פונה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

אתי פרימט - פונה, אוניברסיטת בר אילן

בטי אלברט - פונה, אוניברסיטת תל אביב

מתן צדיק - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

ורד קירו זילברמן

שלומית אבינוח-קואולמן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פניות סטודנטים לגבי בקשות תגבור תחבורה ציבורית למוסדות הלימוד: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית, מכללת תל חי.

היום י"ז בשבט, הכנסת חוגגת את ט"ו בשבט. אל תשאלו איך זה יכול לקרות, אבל היות ו-ט"ו בשבט היה בשבת, אנחנו עושים אותו ב-י"ז בשבט. אנחנו ביום כנסת צעירה. אגב, הכנסת היום מאוד צעירה. כשאני נכנסתי לכנסת, הייתי מהצעירים והייתי כבר כמעט בן חמישים. היום אני כבר מהקשישים כי רוב הכנסת צעירה ממני ואני לא הרבה זמן כאן. הכנסת היום מאוד צעירה אבל כנראה שצריך להכין עוד קאדר ומאחר והכנסת יותר צעירה, יש להם יותר סיכוי להגיע לכנסת.

אנחנו מקיימים ישיבות רבות בנושא התחבורה הציבורית כי פניות הציבור עוסקות בכל הבעיות שיש לאזרח עם הבירוקרטיה במדינה ומשום מה, דבר שלא היה צריך להיות, התחבורה הציבורית היא במקום ראשון בתלונות אלינו. פעם היה הביטוח הלאומי עם הנכויות ועם הוועדות הרפואיות, היו משרדי ממשלה אחרים, משרדים בירוקרטיים שהם בקשר עם הציבור ובשנה האחרונה אני חושב שהתחבורה הציבורית היא במקום הראשון. ככל שהתחבורה מתפתחת, ככל שהכבישים מתפתחים, ככל שהרכבות מתפתחות, ככל שהחברות גדלות ויש ריבוי של חברות שונות ומגוונות והמחירים זולים יותר, כך שהייתי מצפה שיהיו פחות בעיות, פחות עיכובים, פחות דילוגי נסיעות, פחות סטודנטים ואזרחים קשישים וצעירים שעומדים בתחנות – אנחנו רואים שיש יותר ויותר.

בדיון הזה אנחנו נתמקד בדבר אחד והוא התחבורה הציבורית לסטודנטים בישראל. קיבלנו בקשות ספציפיות ממכללת תל חי, מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בר אילן, מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים ובגבעת רם.

בכלל, ציבור משתמשי התחבורה הציבורית הוא ציבור שבוי. הוא קונה סחורה שהוא לא בחר לקנות אותה. אדם שנכנס לחנות בגדים, הוא בוחר איזה מותג הוא אוהב ואיזה מותג רוצה וקונה, אבל את האוטובוס הוא חייב. יש גשם, אין לו רכב פרטי, הוא צריך אוטובוס. לכן הוא ציבור שבוי, כי התחבורה הציבורית הישראלית בנויה על מונופולים. מי שאין לו אפשרות להחזיק רכבים פרטיים, אם מסיבות כלכליות או בגלל הפקקים, הוא נזקק לאוטובוס. ציבור הסטודנטים בישראל נמנה על אוכלוסיית משתמשי התחבורה הציבורית במספרים הגדולים ביותר.

יש לנו כאן סקר של עמותת אור ירוק. העמותה ערכה סקר הגעה למוסדות אקדמיים. אנחנו נשמע אותה כאן, את עורך דין יניב יעקב.

כמנהג הוועדה, רשות הדיבור הראשונה היא לפונים. טל שטיקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, בבקשה.

אני רוצה להודות לך, ליושב ראש, ולוועדה על קיום הדיון. ברשותך, כמה מלים כלליות על נושא התחבורה הציבורית שהוא באמת תחום מאוד מאוד חשוב, לא רק אינטרס מבחינת התחבורה, אלא גם מבחינת התנועה שכל שנה יותר ויותר אנשים פונים לרכב הפרטי והתחבורה הציבורית אמורה להוות איזושהי אלטרנטיבה. גם מבחינת בטיחות בדרכים, נהגים מקצועיים וכן הלאה. וגם מבחינת הסטודנטים. כפי שאמרת נכון, זה קהל שבוי כאשר לרובנו אין אפשרות אחרת.

אני לומד באוניברסיטה העברית, משתמש בתחבורה הציבורית כדי להגיע לאוניברסיטה ולעבודה. כן חשוב לי לומר בפתח הדברים שאני יודע שלפחות אצלנו באוניברסיטה העברית לסטודנטים יש הרבה קשר עם מפעילי התחבורה הציבורית בירושלים, עם סיטיפס ואגד, שכן הם מראים נכונות הרבה פעמים לעזור ולסייע וכן עשו שיפורים ורפורמות אבל לדעתי עדיין יש מקומות לשפר את השירות לטובת ציבור הסטודנטים.

אני כתבתי שמאוד מפריע, זה ברור מאליו אבל כן צריך להגיד, שבשעות השיא מאוד מאוד קשה להגיע לאוניברסיטה. הקווים מאוד מאוד עמוסים. יש קווים ספציפיים שהם פופולריים. הרבה מהסטודנטים בירושלים גרים במרכז העיר, ברחביה, והקווים שמגיעים משם לאוניברסיטה הם בדרך כלל ספורים ובשעות השיא מאוד מאוד עמוסים. נוסיף על זה את הפקקים כך שהאוטובוסים בכלל לא מתקדמים ונוצר עומס רב על הקווים האלה. זה בשעות הבוקר.

בשעות הערב הבעיה היא לא רק שעמוס אלא גם שהתדירות היא מאוד מאוד נמוכה. אני חושב שהאוטובוסים לצורך העניין עדיין לא הפנימו את העובדה שהיום הסטודנטים נשארים עד מאוד מאוחר בקמפוסים. אם פעם הלימודים היו מסתיימים בשעה 5:00-6:00, היום הסטודנטים נשארים הרבה אחרי שעות הלימודים ובשעות הערב התדירות היא משמעותית הרבה יותר נמוכה והעומס רק גדל. כמובן גם כי צריך לחכות וזה פוגע באיכות החיים של הסטודנטים.

סוגיה ספציפית לירושלים. יש שיבושים שהם לא מוסברים בתחבורה הציבורית, לא רק באוטובוסים אלא גם ברכבות, גם על ידי סיטיפס. בסופו של דבר זה פוגע אולי הכי קשה באמינות של התחבורה הציבורית שאם היא לא אמינה, מאוד מאוד נפגעת היכולת של הסטודנטים וגם באופן כללי היכולת של התחבורה הציבורית.

כשאתה מדבר על שיבושים לא מוסברים, אתה לא מדבר על פקקים.

לא. לא פקקים. יש דברים ביטחוניים שלזה כמובן אני לא נכנס.

אתה מדבר על דילוגים ואיחורים.

אני אישית עשיתי לי מנהג. בחצי השנה האחרונה אני רושם קווים שלא יוצאים. אני פשוט עושה מעקב על קווים שלא יוצאים. זה קורה באופן סיסטמתי בקווים מסוימים ובאופן הכי גרוע, אלה גם הקווים עמוסים כמו קו 7, קו 19. אלה הקווים שמשרתים את הסטודנטים והם פשוט לא יוצאים.

איפה אתה רושם את זה? אתה נמצא בנקודת היציאה?

כן. אני בנקודת היציאה והקווים לא יוצאים. אלה לא פקקים.

למרות שרשום בלוח, הם לא יוצאים.

נכון. יוצא הקו רבע שעה או עשרים דקות אחר כך וזה גם מגביר את העומס וגם מאוד מאוד פוגע בסטודנטים.

אגד מנסים לתגבר. אני יודע שיש ניסיונות אבל זה מביא אותי לנקודה השלישית שהיא המונופול של אגד בירושלים שהוא מאוד בעייתי. אני לא יודע אם אפשר לפתור אותו כאן במסגרת הדיון בוועדה, אבל נמצא כאן נציג משרד התחבורה. אולי להכניס מפעיל חדש שיוכל להזרים עוד אוטובוסים. העובדה שבאגד בחודש ינואר הייתה שביתה, זה מקרה בוחן שאפשר להגיד ולראות. זה ממש שיתק לא רק את הסטודנטים אבל בפרט את הסטודנטים שאין להם רכב פרטי והם בגדר קהל שבוי. אנשים לא הגיעו לקמפוסים. אמנם הייתה התחשבות אבל עדיין אנשים הפסידו לימודים וזה משהו שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.

היו שאטלים.

כן, הכניסו שאטלים, אבל שוב, זה היה שאטל בשעות מאוד ספציפיות.

הסטודנטים דיברו על החיבור בין הר הצופים לגבעת רם, שזה לא מספיק.

נכון. זה עוד דבר שרציתי לומר. יש קווים – ושוב, זה חלק מהשיח שיש לנו עם אגד ועם שאר המפעילים – שהם קווי אקספרס שיוצאים בין שתי נקודות כאשר יש תדירות גבוהה של הסטודנטים שצריכים להגיע ואלה לא קווי מאסף. הייתי מציע לתגבר גם את הקווים האלה.

לגבי סיטיפס. אם אפשר איכשהו לפתוח את הנתונים של זמן אמת של סיטיפס שיופיעו גם באפליקציות. יש את זה באוטובוסים, שרואים באפליקציות מתי הקו מגיע, אבל ברכבת אמנם יש את זה, אבל רק בתחנה. יש את האופציה הזאת לדעת מתי הרכבת באמת מגיעה אבל זה לא חשוף באפליקציה.

בתחנה זה מופיע?

בתחנה זה מופיע. יש את הנתונים. צריך לפתוח את זה במשרד התחבורה או בסיטיפס.

אם הנתון קיים, מה הבעיה להפיץ אותו?

נכון.

אגב, הם עומדים בשעות שלהם?

גם אצל סיטיפס יש שיבושים לא מוסברים.

להם אין פקקים.

אין פקקים אבל לפעמים רכבת לא יוצאת.

כל כמה דקות יוצאת רכבת?

כל שש דקות בשעות השיא. כל הדברים שאמרתי לגבי האוטובוסים, תדירות, שעות הערב, אני חושב שהם רלוונטיים גם לרכבת שהיא מסייעת מאוד לסטודנטים. יש את הקו שיוצא מגבעת התחמושת שמגיע להר הצופים והוא מאוד נוח אבל אם התדירות תהיה יותר גבוהה, זה יהיה עוד יותר נוח. זה שהנתונים האלה יהיו פתוחים, נוכל לפחות להתעדכן לפני שאנחנו מגיעים לתחנה אם יש שיבוש או אין שיבוש. זה לפחות אפשר לראות אצל האוטובוסים.

נשמע את אוניברסיטת בר אילן.

אני מבר אילן. כבוד להיות כאן בוועדה הזאת. זו ועדה שמבחינתי היא מאוד חשובה. כל העניין של האוטובוסים, זו בעיה שמלווה אותנו בהיותנו סטודנטים. אנחנו מגיעים לאוניברסיטה וחזרה הביתה בתחבורה הציבורית.

הבעיה הראשונה שאני רוצה להעלות זו הבעיה שאין אוטובוסים ישירים מאוניברסיטת בר אילן אל מקומות המגורים. לדוגמה, באזור המרכז, באזור השרון ובאזור הצפון כגון חיפה, אני אספר על קווים שמבחינתי הם קריטיים. הם קווים שאפשר לעלות כדי להגיע למקום המגורים לדוגמה בנתניה, זה קו יחיד והוא מאסף. זאת אומרת, עד שמגיעים לתחנה הסופית, עוברות שעתיים. לוקחים שלושה אוטובוסים כדי להגיע לאוניברסיטה.

מבר אילן לנתניה שעתיים?

כן. יש קו 640 ו-618 שהם קווים מאספים. הם נכנסים להרצליה, עוברים דרך רעננה, זאת אומרת, יש כל כזמן פקקים באזורים האלה שהם אזורים ממש בעייתיים. לצאת מגשר בר אילן, בצומת, תמיד יש פקקים. אני גרה בכפר יונה, להגיע לנתניה ולקחת אחר כך עוד אוטובוס למקום המגורים שלי, זה לוקח לי יותר משעתיים. אני יכולה להגיע הביתה אחרי שלוש וחצי שעות רק בגלל הנסיעה באותו אוטובוס.

אני שואל ואני לא יודע מי יכול לענות על השאלה. למה אי אפשר לעשות אוטובוס מבר אילן דרך כביש 6 לכפר יונה, לנתניה, בתוך חצי שעה?

מי שמפעיל את הקו הזה, זו חברת קווים. לא אגד.

יש אפשרות לעשות קו מבר אילן לנתניה?

זו התייחסות כללית כי בסופו של דבר התחבורה הציבורית מבוססת על מגוון מאוד מאוד גדול של מוצאים ויעדים וגם צריכה לעמוד באיזשהו מבנה יעיל של הקצאת המשאבים. אתה רוצה שאני אכנס לעומק הדברים? יש שירות בין נתניה לבר אילן. יש שירות שגם אנחנו בוחנים לשפר את קו 640 שאת מדברת עליו הן מבחינת תדירות והן מבחינת המסלול שלו.

אבל אין לך תשובה לגבי השאלה שלי, לגבי כביש 6.

אני באה לומר שכל עוד אנחנו לא יודעים להגיד שיש בכלל הצדקה מבחינת מספר הנוסעים - - -

אתם משתמשים בכביש 6 כאלטרנטיבה או שכל האוטובוסים צריכים להיכנס לכביש גהה?

כן.

גם באזור המרכז?

בכל החלקים.

אני מוכרחה להוסיף ולומר שהבעיה בקווים האלה, 640 ו-618, היא גם ברמת התדירות. הם באים שלוש פעמים ביום, זאת אומרת, רק בשעות המוקדמות של הבוקר.

כמו שאמרתי, הבחינה שנערכת נוגעת גם למסלול וגם לתדירות.

זה בעייתי. אם מפספסים את השעות האלה שהן בשעות המוקדמות, לחזור בחזרה מהאוניברסיטה למקום המגורים או חלילה לעבור בהלוך, זה בעייתי. צריך לעשות החלפות בין אוטובוס שמגיע מכפר יונה לנתניה לדוגמה ואחרי כן רכבת שמגיעה עד לתל אביב ומשם עוד אוטובוס שמגיע לאוניברסיטת בר אילן. זה דבר שלוקח הרבה זמן ומבזבזים את הזמן על נסיעות ובסוף קורה לי הרבה שאני מאחרת וכך גם סטודנטים אחרים שיש להם בעיה. יש המון תלונות לגבי הקווים האלה. סטודנטים מאחרים לשיעורים. כשיש תקופת מבחנים, יש מצבים שאנחנו מגיעים באיחור למבחנים גם אם יצאנו מוקדם מהבית.

ציינתם גם שנהגי האוטובוס לא עומדים בזמנים שהם מקצים לעצמם ואין על זה פיקוח. למה את מתכוונת?

אין פיקוח על זה שיש זמנים. נהגים צריכים להגיע בשעות מסוימות, נניח קו מסוים צריך להגיע כל רבע שעה, גג חצי שעה, הוא מגיע ארבעים דקות או אפילו יותר משעה וחצי ואז מחכים וממתינים לקווים האלה. הם לא מעדכנים על כך. בלוח שמראה את זמני הגעת האוטובוסים, הוא לא מראה שום דבר אלא מראה את הזמן בו הוא צריך להגיע והוא לא מגיע.

זאת אומרת, יש דילוגים.

לדוגמה, יש סטודנטים שגרים בכפרי הסטודנטים בלוד, הם מתנדבים, נותנים מעצמם, אבל יש להם בעיה כי אחרי שהם מסיימים את ההתנדבות שלהם, את התרומה המדהימה שהם עושים ומקדישים וחוץ ממלגה שהם מקבלים, הם עושים את זה בשביל הרצון לתרום ולהשפיע בשיקום שכונות מצוקה בלוד, כשהם רוצים להגיע לאוניברסיטה, אין להם איך להגיע. יש קו אחד שמגיע לשם, קו מאסף, והוא מגיע רק פעם אחת ביום.

לא. את טועה.

זאת הייתה הטענה שלהם.

אנחנו פתחנו קו בשיתוף עם הרקטור של האוניברסיטה, קו 244 שעובד כל חצי שעה מהבוקר.

עד הערב?

כן.

הוא עובר בשכונת רמת אשכול?

הקו עובר ליד שכונת רמת אשכול. זה קו שעובד בתדירות של כל שלושים דקות. האמת שאני לא רואה הרבה סטודנטים על הקו הזה אבל זה קו שפועל.

יכול להיות שהם לא יודעים על הקו.

כנראה הם לא יודעים כי הם התלוננו על כך ואמרו שזה חבל, כי זאת קבוצה.

תפרסמו באגודת הסטודנטים.

דרך אגב, יש לציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הנהלת אוניברסיטת בר אילן.

צריך לפרסם את זה.

הם אמרו שאלה לא רק הם אלא גם אוניברסיטת תל אביב. יצוין שהם קבוצה גדולה של סטודנטים שרוצים לחזור ולהגיע לאוניברסיטה והם אומרים שהם מחכים זמן רב לאוטובוס הזה ויש מצבים שהם עולים על טרמפים כי אין להם ברירה ומשלמים מחיר כפול.

אני רוצה לשאול את מנהלת אגף הפעלה ורישוי. מה שעובר כחוט השני בכל התלונות זה העניין של הפיקוח על דילוגי נסיעות שבעיני זה דבר חמור מאוד. אני ארצה שכאשר את תדברי, תתייחסי לנקודה הזאת יותר בהרחבה כי זה עלה גם בדיונים קודמים.

את סיימת?

לא. יש לי עוד דברים.

יש כאן תלונה על כרטיס הרב קו. מה זה?

תלונה לגבי כרטיס הרב קו. באזורי יהודה ושומרון ובאשדוד הנהגים לא מאפשרים להשתמש בכרטיס הרב קו ככסף מצטבר. זאת אומרת, להטעין אותו.

ערך צבור.

ערך צבור שבעצם נותן את ההנחה של הסטודנטים.

למה?

הם לא נותנים את האפשרות להשתמש בערך צבור. כל מה שאני אומרת, אלה תלונות של הסטודנטים וגם אני מרגישה את זה. אני מדברת על יהודה ושומרון ואשדוד. אפיקים. הם אומרים שאין הסדר. זאת אומרת, סטודנטים שיש להם הנחה, הסטודנטים לא יכולים ליהנות מהזכויות האלה. הם משלמים מחיר כפול. זאת אומרת, מחיר מלא, כאילו הם אזרחים רגילים. הסטודנטים לא יכולים, הם מחליפים שלושה אוטובוסים.

הנחת הסטודנט לא מוכרת להם?

לא מוכרת להם בכלל.

ברב קו.

ברב קו.

בן אדם בא להטעין ברב קו בשלושים שקלים.

הם צריכים לשלם במזומן.

למה אי אפשר?

אין להם הסבר.

אני בודקת. אני לא מכירה את זה.

אולי תהיה לנו תשובה בהמשך הדיון הזה.

יש עוד משהו. סטודנטים מתלוננים על כך שיש קו עם אותו מספר שבעצם הולך למקומות שונים. זאת אומרת, הרבה פעמים יש לדוגמה את קו 70, הוא מגיע לתל השומר, מגיע לתחנה המרכזית ואומרים שאין עדכון על כך. זאת אומרת, אלה שרוצים להגיע לתחנה המרכזית, מגיעים למקום אחר.

את שואלת למה הוא מסיים באמצע הדרך.

למה הוא מסיים באמצע הדרך. יש גם את קו 61 שנוסע באופן סיבובי, בכל רמת גן, ויש מצבים, יש ימים, יש שעות מסוימות שבעצם הוא לא עושה את העיקוף הזה. הוא מסיים, התחנה הסופית היא באיזשהו מקום ברמת גן.

תודה רבה לך. נעבור לאוניברסיטת תל אביב. אני מניח שהמצב קצת דומה.

אם אפשר להתייחס.

נכון. סליחה, חברת הכנסת זועבי ביקשה לדבר. בבקה.

אני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד חשוב כי בסופו של דבר בעיות אלו באות על חשבון שעות הלימודים של הסטודנט. לפעמים מפסידים הרצאה כדי לצאת ולתפוס את האוטובוס האחרון.

אני אתחיל בירושלים-נצרת. יש לנו שני קווים בבוקר והקו האחרון בחזרה לנצרת ביום חמישי הוא בשעה 6:15. כל אלה שיש להם הרצאות עד 6:00 לא יכולים לעלות על האוטובוס הזה וכל אלה שיש להם הרצאות אחרי 6:00, ויש הרבה שיש להם עד 8:00, או שמפסידים את ההרצאה או את האוטובוס.

את מדברת על הר הצופים?

כן.

גם טל דיבר על כך שאין מספיק אוטובוסים בשעות מאוחרות.

אני מדברת על התחבורה הבין-עירונית, לנצרת.

בתחילת שנת הלימודים או אפילו למשך השנה יש כאלה שעומדים לאורך כל הדרך מנצרת עד ירושלים ובחזרה מירושלים עד נצרת כי אין מספיק אוטובוסים. מדובר בשעתיים או בשלוש שעות עמידה. צריכים לא רק להסתפק באוטובוס אחד בשעות האלה אלא אולי צריכים לחשוב על אותן שעות, לא רק להוסיף שעות אחרי 6:00 אלא להוסיף גם קווים.

יש לך מושג כמה סטודנטים מנצרת לומדים בירושלים?

מספר מדויק, לא.

בערך. סדר גודל.

אני לא יודע. אני יכולה להעביר לך. לא הבאתי אתי מספרים אבל אני יכולה.

אם את מדברת על נצרת-ירושלים, צריך לדעת בכמה מדובר ומתי.

לא רק נצרת. לגבי טמרה והסביבה של טמרה, אין בכלל קו ישיר בין ירושלים לבין טמרה. הם צריכים לקחת רכבת לחיפה, כל האזור הזה. טמרה כשלעצמה היא עיר גדולה. מסביב לטמרה יש את שפרעם וכל הסביבה הזאת ואין לך קווים ישירים בין הישובים הגדולים האלה לבין האוניברסיטה העברית ולכן הם נוסעים ברכבת לחיפה ובכך מכפילים את זמנם.

הבעיה להגיע לתחנה המרכזית מהכפרים האלה, מהצפון. אם הם רוצים להגיע לתחנה המרכזית ומשם לאוניברסיטה, זה מצריך קווים אחרים פנימיים בתוך ירושלים. צריך פעמיים בשבוע – ראשון בבוקר וחמישי בערב – לחשוב על קווי אוטובוס שממשיכים עד לאוניברסיטה, או מתחילים באוניברסיטה כי יש להם גם מזוודות. לפחות פעמיים בשבוע, לחשוב על כך כדי שהסטודנט לא יצטרך ללכת לתחנה המרכזית אלא הקווים האלה יסיעו אותו מהאוניברסיטה עצמה.

מהקמפוס.

מהקמפוס עצמו.

בהערת ביניים אני יכול להגיד למשרד התחבורה שכל הרעיון של תחבורה ציבורית מקרית כזאת מתאים לערים, מתאימה לבין-עירוני כשיש זרימה שוטפת אבל נוסעים כמו הסטודנטים, יכול להיות שהחברות צריכות להיות בקשר עם האוניברסיטה ולהתאים את משלוח האוטובוסים לגמר הרצאות או לגמר הלימודים, לזמנים בהם נוסעים כי יכול להיות שאתם תריצו סתם אוטובוסים במשך היום והסטודנטים יהיו בשיעורים והאוטובוס נוסע ריק. לעומת זאת, כשמשתחררת קבוצת סטודנטים, לא משנה מתי, אולי כדאי שיהיה לכם אנשים עם קשרי קהילה עם הסטודנטים כדי לדעת מתי להתאים את השעות לפי השיעורים, לפי הלימודים ולפי המרחקים.

בדיוק. הבעיה הזאת חוזרת על עצמה גם מאזור הצפון לאוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים מאזור של טמרה ואזור הצפון נוסעים ברכבת לחיפה ומשם ממשיכים לתל אביב דרום. מרהט ניתן לנסוע לאוניברסיטת בן גוריון אבל אין תחבורה ציבורית בכלל.

זה לא מדויק. קו 450 של חברת גלים נוסע בין רהט לבאר שבע. זה קו תדיר ביותר.

מרהט?

כן. כל חצי שעה.

נאמרו לי שיש מוניות שירות והמחירים יקרים. את אומרת שיש ברהט.

כן. יש גם את קו 10.

וזה קו תדיר?

כן.

בסדר. טוב שנרשום את זה בפרוטוקול.

אם יש ביידוע של זה, צריך לטפל בזה.

יש בעיה כללית למכללות רופין, תל חי וספיר. רוב המקומות בסביבה, קשה להגיע למכללות האלה. צריכים להשתמש בשלושה קווים כדי להגיע למכללות האלה בשל היעדר תחבורה ציבורית.

אני עכשיו אולי לא מדייקת ואני אומר מה שמסרו לי. בחלק מהמקומות האלה, לגבי המכללות האלה, יש תדירות נמוכה, אולי של פעם ואולי פעמיים ביום.

תודה רבה. חשוב מאוד שהעלית את הנושא הזה. יכול להיות שאולי צריך את התחבורה הציבורית לעשות יותר ממוקדת ופחות מקרית. יש מגמה כזאת כבר הרבה שנים. זה לא כמו פעם שהיה אוטובוס והיית צריך לתאם את עצמם. היום הם עושים סקרים ובודקים את הצרכים מול התכניות.

חשבתי שתדברי על הרכבת הקלה מנצרת לחיפה שצריך לזרז אותה, אבל זה לא נושא של סטודנטים בלבד.

זה לא כל כך נצרת. זה מעפולה.

אוניברסיטת תל אביב, בבקשה.

נציג תל חי ביטל ברגע האחרון את ההשתתפות שלו. שמו עוז אלהרר והוא ביקש להעלות שלוש נקודות בנושא שלהן פנינו למשרד התחבורה ויש לי גם תשובה. בטי תעלה על הנושא. דברי קודם על תל חי ואחר כך על תל אביב.

עוז שלח כדי שנעלה את זה.

כדי שהפרוטוקול יבין, מה הקשר בין תל חי לתל אביב?

אין שום קשר. פשוט הסטודנט לא יכול להגיע.

אחד הדברים עליו דיברו השבוע בוועדת הכנסת היה על הדבר המוזר לפעמים כאשר חבר כנסת מכין גם שאלה וגם הצעת חוק וגם כל מיני דברים ומי שעולה, זה שר שאומר שהוא לא מכיר את החומר, הוא שר אחר אבל ביקשו ממנו ממזכירות הממשלה לומר שזאת תשובת המשרד והוא מתחיל להקריא את התשובה.

אתם לא תעשו את זה כך כאן כי הבעיות של הסטודנטים בדרך כלל הן אותן בעיות אלא שהמיקום שונה.

הטענה הראשונה שהייתה לעוז היא בנוגע להתאמת הזמנים, בנוגע לשעות השיעורים. הוא מדבר על כך שנכון שיוצאים קווים אלא שהקווים לא רלוונטיים כי הם יוצאים או אחרי שעות השיעור או הרבה לפני כך שאין מי שישתמש בהם והקווים אצלם ריקים.

טענה שנייה היא בנוגע לקווים שיוצאים דרך כביש 90 ומגיעים לצומת שלשמאלם תל חי ולימינם קריית שמונה. במקום להתחשב בסטודנטים ולפנות פנייה שתיקח בסך הכול שבע דקות - - -

האוטובוס נכנס לקריית שמונה ואז לסטודנטים זה מאריך את הדרך.

יש כאן עיכוב של בסביבות חמישים דקות לעומת עיכוב של שבע דקות לשאר הנוסעים, מה גם שלדעתו זה יותר הגיוני שיסיימו בתחנה המרכזית.

אני ממש מתנצלת, אבל אני לא מכירה את האזור.

את לא צריכה להרגיש לא נוח. יש לנו כאן את המכתב ואנחנו יכולים להתייחס אליו.

נקודה שלישית היא המצוקה של מעין ברוך ובית הלל. אלה שני קיבוצים שאין אליהם כלל תחבורה ציבורית וגם אם התחבורה הציבורית עוברת שם, היא לא יכולה לעלות על הכביש המהיר. עלתה איזושהי בקשה שהם יעשו איזושהי כניסה של משהו כמו קילומטר וחצי כדי להיכנס ולאסוף אותם ממקום בטוח ומשום מה הם לא הגיעו להסכמה. מדובר כאן באמת בסכנת נפשות של ממש כי הם מתניידים בטרמפים. אני לא חושבת שזה המקום לבחורה לתפוס טרמפים. זו לא חוויה נעימה וגם היה להם מקרים של אונס בעקבות הסיפור הזה.

עכשיו תעברי לנושא תל אביב.

אני רוצה לומר קודם את הטענות העיקריות ואחר כך להרחיב. הטענה הראשונה היא בעיות של תחבורה ציבורית מרכבת האוניברסיטה לקמפוס עצמו. מדובר בהליכה של משהו כמו 25 דקות לבן אדם בריא או להתנייד בתחבורה ציבורית שזו נסיעה של משהו כמו חמש דקות. הבעיה היא שהתחבורה היא לא סדירה. על זה אני ארחיב בהמשך.

הבעיה השנייה היא התחבורה הציבורית של סטודנטים שגרים בתוך הגוש. באופן מגוחך זה לוקח להם משהו כמו שעה וחצי לפחות לפני מתחיל השיעור. אני מבחינתי מנתניה לוקח לי חצי זמן מזה. למישהו שהיה מגיע ברכב, זה היה לוקח לו עשרים דקות אבל כאן לוקח לו להגיע שעה וחצי. זה פשוט עניין של סנכרון בין קווים. גם על זה אני ארחיב.

עוד הצעה לייעול שעלתה היא עניין של עונתיות בצורכי הסטודנטים. גם זה משהו בו נגענו בנוגע לתקופות מבחנים והארכה של שעות מסוימות.

אני אתחיל בנקודה הראשונה.

יש לך חמש דקות לכל היותר.

הנקודה שהכי כואבת לסטודנטים היא הסיפור של רכבת האוניברסיטה אל הקמפוס עצמו. הם טוענים שהתחבורה הציבורית לגמרי לא עונה על הצרכים שלהם והם מגדירים את זה כאיזשהו סיוט של ממש בבקרים. הבעיה היא שאין סנכרון וגם אם יש אוטובוס, הוא יוצא באיחור והוא יוצא עמוס, ואני מכירה את זה אישית. אוטובוס חנוק ומלא עד אפס מקום וזאת לא דרך בטוחה להתנייד בה.

כשיצא לי לדבר עם סטודנטים לקראת ישיבת הוועדה, הם סיפרו לי שיש איזושהי חוויה שחוזרת על עצמה בכל בוקר שהם עולים בעלייה של הרכבת ורואים את האוטובוסים יוצאים אחד אחרי השני, כך שהפספוס הוא ממש של שתי דקות אבל זה גורם להם לאחר לשיעורים ברמה של בין עשרים דקות לארבעים דקות וחבל להתחיל כך את הבוקר.

את רוצה להגיד שאין סנכרון בין יציאת האוטובוסים לרכבת.

שמונה נסיעות רכבת בשעה. קווים עירוניים תדירים שחלקם יוצאים כל ארבע-חמש דקות. הנושא של תזמון כאן הוא בכלל לא משהו. כשאנחנו מתזמנים, אנחנו מתזמנים היכן שיש תדירויות נמוכות. אם יש שמונה רכבות בשעה, בסופו של דבר מישהו יחכה טיפה יותר ומישהו יחכה טיפה פחות ומישהו יראה את האוטובוס חולף על פניו ותוך דקות ספורות יהיה לו אוטובוס אחר.

מדובר כאן על אוטובוס שנאמר שהוא יוצא בעשרים ל- והוא יוצא בעשרה ל-.

זה נושא אחר. את דיברת כאן על חוסר סנכרון בין הגעת הרכבת לאוטובוסים. אומרת נעה אבירם שהזרימה היא כל כך שוטפת גם של האוטובוס וגם של הרכבות שבכל רגע, אם אין לו את האוטובוס הזה, יהיה לו את האוטובוס הבא.

היא מדברת על הגעה לאוניברסיטה. את מדברת על הגעה לקמפוס, לא מהרכבת.

הרכבת מגיעה בשעות השפל, מגיעה לתחנת האוניברסיטה שמונה פעמים בשעה. קווים בין הרכבת לאוניברסיטה, יש תדירות משולבת גבוהה. אני אומרת שיכול להיות שסטודנט רואה את האוטובוס חולף על פניו, השאלה מתי האוטובוס הבא ובתדירויות עירוניות של הקווים האלה שהם קווים משמעותיים, זמני ההמתנה אמורים להיות קצרים. שוב, אם את מעלה כאן עניין של מה שאנחנו קוראים אי ביצועים, זה כבר נושא אחר אבל ביקש יושב ראש הוועדה ואני ארחיב אליו.

יכול להיות שמה שיפתור את זה, זה באמת תדירות יותר גבוהה כי את יכולה לשים לב שאוכלוסייה לא חסרה ואפשר למלא עוד כמה אוטובוסים.

היום התדירות מאוד גבוהה. יכול להיות שיש פער בין התדירות שאמורה להיות לבין הביצוע.

תודה רבה.

את עדיין מדברת על תל אביב?

אני מייצגת את תל אביב.

גם מי שבסופו של דבר בוחר ללכת ברגל, זאת לא נחלת הכלל, לא כולם יכולים לעשות הליכה כזאת.

מה מרחק ההליכה.

25 דקות פחות או יותר ברגל וזה לא תוואי שהוא בטיחותי.

מה את רוצה לומר לגבי קו 13?

כמו שאר הקווים, אנשים שגרים בגוש דן פשוט מתייאשים בבקרים. זאת נסיעה שאמורה לקחת לא יותר מעשרים דקות והיא לוקחת שעה וחצי. מה שיכול לפתור את זה, זה קודם כל סנכרון ותדירות יותר גבוהה של קווים כי באמת חבל, יש כמות מאוד מאוד גדולה של סטודנטים שבסופו של דבר לא ממצים את הפוטנציאל של התחבורה הציבורית ומתניידים ברכבים פרטיים. זו חוויה לא נעימה גם לתשתיות העירוניות בגוש דן וגם לסטודנטים עצמם כי אם אתה מחשב את העלויות של ביטוח לנהג חדש, נהג צעיר ואחזקה של רכב תוך כדי לימודים, זה לא משהו שכל אחד עומד בו.

יש עוד נקודה שרצית להעלות?

כן.

עונתיות.

בנוגע לזה, אם אפשר להרחיב.

אי אפשר להרחיב. רק לקצר.

נקודה אחרת זו העונתיות. יש תלונות, במיוחד בתקופה האחרונה שזו תקופת המבחנים של סטודנטים, השעות של המעבדות למשל או של הספריות שהם צריכים להיעזר בהם כדי ללמוד, לא תואמות את הקווים האחרונים שיוצאים.

היא אומרת בעונות מסוימות להתאים את תדירות האוטובוס לפי המבחנים של הסטודנטים שהם ידועים מראש.

אני רוצה להודות לך. חברת הכנסת זועבי, את רוצה להשלים בעניין תל אביב.

כן. להשלים כי קיבלנו המון תלונות דווקא על אוניברסיטת תל אביב ויש לי כאן ארבע נקודות.

לא נספיק לשמוע ארבע נקודות. תבחרי אחת.

בסדר. כמו שאמרתי, קווים ישירים בין שפרעם, טמרה וכפר יאסיף לאוניברסיטת תל אביב.

דבר שני, מה שאת אמרת, סטודנטים שגרים ביפו, בגלל העלות של השכירות, מאות סטודנטים גרים ביפו ובדרום תל אביב ולוקח להם שעה וחצי להגיע לאוניברסיטה כאשר מי שגר רחוק מתל אביב, לוקח לו פחות זמן. צריכים ספציפית לפתור את הבעיה של אלה שגרים ביפו ושיהיה קו ישיר בין יפו ודרום תל אביב לאוניברסיטה.

נקודת שילוט. הסטודנטים שרוצים לעדכן את כרטיס הרב קו, אין להם נקודת שירות בתוך תל אביב. נדמה לי שיש נקודת שירות בתוך אוניברסיטת חיפה.

יש באוניברסיטת תל אביב?

אין באוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים צריכים תחנת שירות לאוטובוס שלהם. אלה התלונות שלהם ואני לא חושבת שהם מייצרים תלונות. זו בעיה אמיתית שלהם. הם צריכים נקודת שירות בתוך האוניברסיטה.

כמה סטודנטים יש באוניברסיטת תל אביב?

קשה לי לענות כרגע. אני יכולה לבדוק.

המחירים. לא דיברת על מחירים.

באוניברסיטה העברית יש נקודת שירות? לא.

זו בעיה. זה צורך של הסטודנטים. נקודת שירות בתל אביב.

הבעיה האחרונה שאני רוצה להציג כאן היא הבעיה של המחירים. מי שצריך כל יום לנסוע ללמוד בתל אביב, מוציא חמישים שקלים ליום. מדובר על אלף שקלים בחודש לסטודנט.

אחרי ההנחה לסטודנט?

כן.

תלוי מה המרחק.

אלף שקלים בחודש. זאת לא הנחה וזה לא מחיר לסטודנט וזה עושה את ההשכלה הגבוהה למוצר שהוא לא בר השגה לסטודנטים האלה ויש הרבה שלא יכולים לשלם אלף שקלים בחודש לנסיעה. הבעיה של המחירים היא בעיה שצריך לפתור אותה.

תודה רבה. תוך רבע שעה חייב לסיים את הדיון. אני רוצה תשובות גם מאגד וגם ממשרד התחבורה.

אני נותן את רשות הדיבור לרותם קוגל מאגודת הסטודנטים.

ממש דברים שלא נאמרו.

רק דבר שלא נאמר. לאחר מכן בר זהר זונשיין מהתאחדות הסטודנטים.

אני אשמח להתחיל.

רותם, את מוכנה לוותר?

כן.

אני מהתאחדות הסטודנטים הארצית. תודה על זכות הדיבור. אני אתחיל בזה שבשנים האחרונות אנחנו מגדילים את הפעילות שלנו בתחום התחבורה הציבורית עשרות מונים לעומת העבר. אנחנו גם עוזרים מאוד לכל האגודות ועובדים בשיתוף פעולה עם כולן. בסימסטר הקרוב אנחנו מתחילים פרויקט שנקרא מהיר לקמפוס בשיתוף עם משרד התחבורה שהולך לעשות סקר בשישה קמפוסים בעייתיים במיוחד כמו תל חי, רופין שאי אפשר להגיע אליה בלי רכב פרטי. בסוף הסימסטר אנחנו נגיש המלצות לשיפורים אותם אנחנו רוצים.

בנקודה הזאת אני גם אומר לכל הנציגים כאן שלדבר עם הנהלות האוניברסיטאות זה מעולה אבל חייבים לדבר גם עם איגודי הסטודנטים שהם מכירים את הבעיות על בשרם. בלי קשר אתם, זה פשוט לא יעבוד ויחזרו אותן תלונות שנה אחר כך.

חוץ מזה, אנחנו גם מקדמים מלגות לשיפור התחבורה הציבורית מול משרד התחבורה. יש שם קצת קשיים בירוקרטיים אבל אנחנו נתגבר עליהם בקרוב.

מה זה נקרא מלגות לשיפור התחבורה הציבורית? לחברות?

גם. יש מחסור ענק של נהגי אוטובוסים בארץ ואנחנו רוצים להציע מלגת לימודים מלאה למי שילך ויעשה את זה כעבודת סטודנט בתנאים שיתאימו לסטודנטים כולל הכשרה מקוצרת. אנחנו קצת נתקעים בבעיות בירוקרטיות של מימון אבל אנחנו כנראה נצליח לקדם את זה בשנה הקרובה.

מאוד חשוב כי יש מחסור עצום בנהגי אוטובוס.

אנחנו מרגישים את זה על בשרנו, במיוחד בירושלים.

דבר לגבי הבין-תחומי.

אני אגיע לנקודות הנקודתיות כי בסוף יש כאן הרבה קמפוסים שלא מיוצגים. מכללת גליל מערבי. קו 271, חיפה-נהריה, המכללה היא בעכו. הקו עוצר בעכו. היה עובר שישים פעמים ביום ועוצר שם. עשו שם איזושהי הפרדה מפלסית והיום הוא עוצר במכללה רק חמש פעמים מכיוון צפון ועשר פעמים מכיוון דרום. כל הסטודנטים שם בבעיה. מקו שעוצר שישים פעמים, ירד ל-15 פעמים. מעבר לזה, האוטובוסים שעוצרים לא מסומנים. יש כאוס ואנשים מחכים בתחנה, עולים, שואלים, וזה יוצר עוד עיכובים.

אנחנו מבקשים, ראשית, להחזיר את התדירות למה שהיה או לפחות להגדיל אותה עד כמה שניתן. אני מדבר על קו 271, ולעשות איזשהו סימון, אולי 271א או משהו כזה. העלינו את הנקודות כמה פעמים אבל לא יזיק להעלות אותן שוב ושוב.

נפתח קו רכבת העמק, שזה מצוין ומבורך אבל מכללת אורנים לא זכתה לקו מתחנת הרכבת למכללת אורנים. הדבר היחיד שיש לה זה קו שעוצר בערך 800 מטרים מהכניסה המרכזית בעלייה תלולה מאוד וזה בעצם לא עוזר לאף אחד.

אלה הנקודות שרציתי להעלות.

תתייחסי לקטע של הרכבת.

משנת 2012 אנחנו נמצאים בקשר עם רכבת ישראל לגבי שאטל שמסיע סטודנטים מתחנת הרכבת לבין-תחומי. זה פרויקט שהוא מאוד מאוד מצליח. יש לי כאן נתונים. בעצם הבין-תחומי מונה מעל 6,000 סטודנטים והוא גדל כל שנה. בשנה הבאה כבר יהיו 7,000 סטודנטים עם מעל 1,500 עובדים. השאטל הזה עובד גם בגלל פרסום טוב, גם בגלל שירות טוב וגם בגלל שאנחנו כאגודה מפעילים אותו. הבעיה בשאטל הזה היא שהוא פלסתר. רכבת ישראל לא מתכוונת להפעיל את השאטל הזה. זה תקציב מאוד גבוה גם בשביל רכבת ישראל וגם בשבילנו. אנחנו מתחלקים בתקציב הזה למען הסטודנטים. כמו שאמרתי, הוא לגמרי פלסתר. חייבים למצוא לו פתרון ציבורי, אוטובוס שהוא ציבורי. יש אוטובוסים שיוצאים מתחנת הרכבת. אגב, אני רוצה להגיד שמדובר בתחנה שהיא מצוינת לסטודנטים כי מבחינת נסיעה אלה שמונה דקות מהרכבת לבין-תחומי או חצי שעה הליכה שזה לא רלוונטי.

מי מממן את השאטל הזה? באוניברסיטת אחרות יש שאטלים?

לפעמים. בדרך כלל זה בתשלום של העירייה. למשל האקדמית תל אביב-יפו, העירייה עכשיו יוצאת עם איזשהו פרויקט.

הרצליה לא נותנת?

לא. במקרה שלנו אנחנו מתחלקים בתקציב הזה עם הרכבת כשהרכבת נותנת כמובן סכום גבוה יותר. הרכבת השנה הורידה את הסכום, הורידה באופן משמעותי את התקציב.

את ההשתתפות שלה.

כן. לכן כמות השאטלים ירדה וכבר הסטודנטים מרגישים את הבעייתיות.

אולי זה הזמן לתת את רשות הדיבור לנציג הרכבת. דן לנדאו.

אני אומר משהו עקרוני ומשהו ספציפי. הדבר העקרוני הוא שבתחנות מהסוג של הרצליה, כלומר, שיש בהן את ההצדקה ואת ההיתכנות לקו מזין, קו מיוחד, שאטל, זה יכול להיות מול מקום עבודה, מול מקום לימודים וכולי ברחבי הארץ, אנחנו עושים את הדבר הזה. אבל זאת לא באמת המשימה שלנו. היכולת שלנו מוגבלת. אנחנו בעצם נכנסים כאן לתוך התחום של מפעילי התחבורה הציבורית, מפעילי האוטובוסים.

גם אתה מפעיל.

בדיוק. אנחנו עושים סוג של סטאט-אפ, רואים שזה עובד טוב. הרבה פעמים משרד התחבורה והמפעיל המקומי, הרבה פעמים זה קורה כשמתחדש מפעיל, אז הם לוקחים את זה על עצמם. המפעיל לוקח את זה על עצמו. הוא רואה שיש היתכנות. משרד התחבורה רואה שיש הצדקה, רואים את נתוני הנסיעות והם לוקחים את זה. אנחנו לא באמת יכולים על פני שנים רבות להחזיק את הדבר הזה וזאת דוגמה מצוינת. אנחנו זיהינו את האפשרות לעזור ואנחנו עושים את זה בסדר גודל של 300 אלף ויותר שלקים לשנה. זה סוג של תקציב שאנחנו לא יכולים לאורך זמן להחזיק אותו.

300 אלף בשנה לשאטל אחד.

כן. רק הקו הזה.

זה נכון שהרכבת לא יכולה. משרד התחבורה צריך לחשוב על זה.

נכון. משרד התחבורה נכנס ומפעיל שם.

או הרשות המקומית. אני לא יודע מי.

משרד התחבורה מפעיל את קו 8.

יש את קו 8 ואת קו 39.

אני ארחיב. יש את קו 8 ואת קו 39. הם יוצאים פעם בארבעים דקות ומסתובבים בכל העיר. לוקח יותר מעשרים דקות להגיע לבין-תחומי מהרכבת עם הקווים האלה.

נעה אבירם מנהלת את כל הארץ ואם אנחנו ניכנס לכל שאטל לדיון אתה, לא נספיק לתת לה לדבר.

היה לי חשוב להציג שכרגע הקווים הקיימים הציבוריים - - -

היה לה חשוב להציג שיש קו, היה לה חשוב להציג שזה ארבעים דקות ושני הדברים הוצגו.

יש לך עוד מה לומר לגבי הרכבת בכללי?

רק להשלים את האמירה הכללית. כאשר מדובר על שאטלים, יש תמיד את התחרות בין שתי אוכלוסיות, האוכלוסייה הספציפית והאוכלוסייה שמתגוררת לאורך הקו. זאת בעצם ההתלבטות של משרד התחבורה תמיד, מה עדיף, האם עדיף לעשות שאטל עבור תלמידי הבין-תחומי או שיהיה כאן קו ציבורי שייקח קצת יותר זמן אבל ישרת את כל האזור. ההתלבטות הזאת היא מחוץ לתחום שלנו. אנחנו נכנסים, כמו שהגדרת את זה יפה, כפלסתר.

לגבי אוניברסיטת תל אביב, אני רק יכול לומר שתחנת האוניברסיטה היא תחנה שבמובהק לא יהיו בה שאטלים ואין טעם לעשות שם סנכרון. הסנכרון בין רכבת לבין אוטובוס זה דבר שמתקשים בו בכל העולם. זה קל היכן שאותה חברה מפעילה את שני הגורמים הללו. אצלנו בדרך כלל זה לא המצב. באוניברסיטת תל אביב, בתחנה שם עוברים כל כך הרבה אוטובוסים וכל כך הרבה רכבות, שזה לא יקרה.

העליתם את נושא המדרגות הנעות? זה נפתר. בסדר.

אני רוצה להודות לדן לנדאו. הייתי רוצה לשבת אתך שעה שלמה ולא רק על הרכבת, אבל עכשיו אנחנו בסיום הישיבה.

הייתי רוצה לשמוע את נעה אבירם, למרות שהייתי רוצה לשמוע את אגד. אתם רוצים לדבר לפני נעה?

אפשר לציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

רשמתם את מה שאמרנו?

זה רשום.

הפרוטוקול יועבר אליהם.

חלק מהדברים לא קשורים לאגד.

רוב הדברים שאמרת לא קשורים לאגד.

אני רוצה לומר כוועדה לפניות הציבור, גם כיושב ראש הוועדה וגם כמנהלת הוועדה, שארז לבחר ויעקב כהן ואופיר יחזקאל יום יום בקשר עם הוועדה בקשר לבעיות התחבורה. אני לא יודע אם זה סימן ליותר בעיות או סימן ליותר פתרונות אבל הם עובדים בשיתוף פעולה מלא.

נעה אבירם, משרד התחבורה, התשובות שלך חשובות לכל מה שהועלה כאן.

חשוב לי לתת רקע לדברים. כמו שנאמר, משרד התחבורה פועל בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית מול התאחדות הסטודנטים. אני שמחה גם להגיד שבדיונים שונים בוועדות אחרות ציינו את זה נציגי ההתאחדות, את הקשר ההדוק והפורה מול המשרד בכל הנושא של תחבורה ציבורית.

בסקרים עליהם דובר, סקרים שנעשים במשותף עם המשרד, המכללות או המרכזים האקדמאיים עליהם סוכם, הם מרכזים שסוכם עליהם במשותף. אם מוצאים לנכון לטפל במוסד במרכז אחר, זה מול ההתאחדות ואין בעיה לקבל החלטה כזו אבל מוצע כרגע לעסוק בשבעה קמפוסים מסוימים ומשם מתחילה העבודה.

אני אוסיף ואומר לצורך הדוגמה שמחר אתם יושבים עם מנכ"לית המשרד. זאת אומרת, יש כאן עבודה.

מי יושב עם המנכ"לית?

יושב ראש התאחדות הסטודנטים.

חשוב לי להגיד שיש עבודה כל כך טובה מולם.

הנושאים שהועלו כאן מייצגים הרבה.

למשל לגבי הדילוגים, ההתאחדות לא יכולה לעזור בעניין הדילוגים.

אני קודם כל מדברת ברמה של הצפת הידע. חבל שאנחנו צריכים לחכות ולהגיע לדיון כאן כשיש ערוץ תקשורת מאוד ישיר.

השאלה אם ערוץ התקשורת מייצג את כל המוסדות.

יכול לענות על זה נציג ההתאחדות אבל ככל שאנחנו ביררנו ושאלנו, התשובה היא כן.

מה שהעליתי לגבי המחירים וקווים ישירים, זה קשור אליכם ולא לאגד?

הכול.

מחירים, נקודת שירות, קווים ישירים. הכול קשור אליכם?

הכול קשור אלינו. אגד וכל מפעיל תחבורה ציבורית אחר מפעיל מתוקף רישיון שניתן לו ממשרד התחבורה.

המחיר נקבע על ידי משרד התחבורה.

גם המחיר וגם המסלולים.

קו ישיר. אגד לא יכולה לפנות בבקשה לפתוח קו ישיר כלשהו?

היא תמיד יכולה להציע אבל בסוף ההחלטה היא שלנו.

כאשר יש דרישה, אתם חייבים להציע. האם הצעתם מה שאנחנו אמרנו לגבי קווים ישירים בין אזור הצפון לאזור תל אביב?

חברת הכנסת זועבי, את חברת כנסת ותיקה. משרד התחבורה הוא זה שקובע.

הדרישות יותר ותיקות ממני והבעיות יותר ותיקות ממני.

נכון.

אנחנו רוצים לדעת, בלי קשר אלי, על בעיות כאלה.

מבירור ראשוני שלי, אנחנו לא מכירים את הבעיות שעלו כאן. הן גם לא הועברו בחומר אבל אנחנו כמובן נעשה עכשיו בדיקה לאור זה שהנושא הועלה.

יש לך משהו כתוב?

אני אביא משהו כתוב.

נדבר קודם בגדול על הנושא של בקרה ואכיפה, הדילוגים ואי ביצועים. משרד התחבורה מפעיל מערך בשני מישורים. יותר נכון, בשלושה. האחד, מערך בקרה יזום על פעילות התחבורה הציבורית. היכן שנמצא שמפעיל חרג מהרישיון שלו או מההסכם שלו, המפעיל נקנס באותו סכום שסוכם עליו. זה אחר כך גם משפיע עליו בניקוד שלו במכרזים. זה כלי שהמשרד מפעיל.

בנוסף היום מפעיל מתוגמל בהתאם למה שהוא ביצע. אם הוא לא ביצע, הוא לא מקבל על כך תגמול מהמשרד.

דבר שלישי זה הנושא של פניות ציבור. כל תלונה שמגיעה אלינו למשרד וכוללת את הפרטים של איפה חיכיתי, מתי חיכיתי, באיזה כיוון, לאיזה קו, ופרטי המתלונן נכנסת לחקירה וככל שנמצא שהתלונה מוצדקת, גם זה מטופל מול המפעיל.

התהליך אורך חצי שנה.

זה תהליך של חצי שנה בגלל שיש שם כמה מדרגים של אפשרויות ערעור. חוקית ומשפטית אנחנו לא יכולים לקצר את זה.

גם אחרי שאנחנו מעלים את זה כאן זה לוקח חצי שנה?

חצי שנה.

מול החברה, לקנוס אותה. זה משהו אחר. מישהו אמר לי שקנסתם בשבעים מיליון שקלים. זה לא יכול להיות. זה רק שבעה מיליון, נכון? השנה.

אלה הסכומים. אלה גם אי ביצועים וגם קיזוזים.

שבעים מיליון? אמרתי שאם הייתם משקיעים את שבעים המיליון האלה במשרד התחבורה לשיפור תחבורה ציבורית ולא מחזירים את זה לכחלון שהוא אדם חביב מאוד, אבל נראה לי שזה חוזר אליו.

אני שמחה להגיד שהחל מהשנה חלק מאותם תקציבים של מה שאנחנו קוראים פיצויים מסוכמים חוזר למשרד התחבורה ולא הולך לאוצר.

איזה חלק?

עוד אי אפשר לדבר על סכומים כי אלה חלקים יחסיים וזה עם מצ'ינג.

אבל זה הפך להון עתק. שבעים מיליון שקלים. את יודעת מה אפשר לעשות את הסכום הזה?

אלה לא שבעים מיליון שקלים אבל אלה עדיין סכומים מאוד מאוד מכובדים שמאפשרים לנו להשקיע למשל בנושאים של תשתיות, סככות ודברים כאלה.

כמה נהגים ערבים יש לכם?

יותר מעשרים אחוזים.

בירושלים ארבעים אחוזים.

יש בעיה. אנשים לא רוצים להיות נהגים.

את העניין של הנהגים, תשאירי. אני רוצה תשובות לסטודנטים.

אני רק אגיד מילה. אנחנו מנסים לקדם גיוס נשים נהגות ערביות בקורס שמיועד ויותאם מבחינת שעות.

אנחנו צריכים את המידע הספציפי והוא נבדק ומטופל והפונים מרגישים את זה היטב.

מה קורה לגבי הדרישות שהעלינו כאן? מה ההצעה?

נעביר את זה למשרד התחבורה פרטני ונקבל מענה.

נקבל תשובה בכתב ונעביר לכם.

תשובה בכתב. תוך כמה זמן את חושבת זה יהיה?

אם שלומית רוצה, היא מקבלת את זה הרבה יותר מהר ממני.

אנחנו לא מתעלמים משום פנייה.

לגבי שאטל שדובר עליו בין גבעת רם להר הצופים. קודם כל, אתם בוודאי מכירים את השאטל שמפעילה האוניברסיטה. הוא מותאם ספציפית לשעות. הסיפור הוא שבירושלים אפשר ללמוד בתואר משולב בשני הקמפוסים. האוניברסיטה נתנה לזה מענה והיא מפעילה אחת לשעתיים, בהתאם לזמני תחילת וסיום השיעור בכל קמפוס, אוטובוס עם חמישים מקומות שפועל מטעמה.

בשעות מאוחרות?

הוא פועל עד 8:00 בערב. הוא פועל בהתאם לסיום שעות הלימודים.

בנוסף לכך פועל כמובן קו 68 שהוא אחד הקווים הכי טובים בירושלים והוא פועל במפרקית ופועל באוטובוסים חדשים. בנוסף לכך פועל גם קו 42 שמקשר בין שלושת הקמפוסים והוא מותאם ספציפית לזמני השיעורים וגם הוא מסתיים בשעה 8:00 בערב. סטודנט לא צריך לחכות בהר הצופים וגם אם הקו בא חצי שעה אחר כך, זה מותאם לו כך שזה יהיה עשר דקות אחרי סוף השיעור. זה המענה שניתן היום.

אני עוברת לבר אילן. כמו שאמרתי לגבי נתניה. אנחנו בוחנים את כל הסיפור של קו 640.

לגבי תל אביב. עניתי וגם ציין כאן נציג הרכבת לגבי הנושא של תזמון קווים. שוב, אם יש בעיות ספציפיות, אם אתם אומרים שקו ארבעים דקות לא יוצא, יש איזושהי בעיה.

בן אדם מחכה ארבעים דקות ולא משנה לאיזה קו.

אם ארבעים דקות אין שירות, כנראה יש איזושהי בעיה. תעבירו את הפרטים המדויקים כדי שנוכל לבדוק.

מה בנוגע לרב קו?

אני אגיע לזה.

זו השאלה האחרונה.

קודם כל, בקווי מה שנקרא עוטף ירושלים, יהודה ושומרון, ניתנת שם הנחה של חמישים אחוזים מובנית לכל הנוסעים ולכן שם לא מכבדים את הערך הצבור. היכן שזה לא ניתן, כן מכבדים את הערך הצבור.

לגבי מה שאתם אומרים על אפיקים באשדוד, לא מוכר, לא ידוע. אם זה אכן המצב, זה לא תקין.

תגישו פנייה ספציפית ונעביר אותה.

לגבי נקודת שירות בתוך האוניברסיטאות. זה קשור אליכם?

זה היה קשור אלינו.

למה שלא יהיו נקודות שירות בתוך המוסדות?

היכן שיש תנועת נוסעים הכי משמעותית ומיקום נוח.

כשהם מוציאים את התעודות, הם מוציאים שנתי.

אני רוצה לאפשר למנהלת הוועדה שלומית לייצג את רמת הגולן.

מר אילן שעיבי, ממונה תחבורה ציבורית, החברה הכלכלית גולן לא יכול היה להשתתף בדיון. זאת התלונה שהוא שלח ואני מקריאה אותה לפרוטוקול. החברה הכלכלית גולן היא המפעיל של קו 58 ו-158. מענה לתל חי.

חבר הכנסת ג'בארין, תל חי העלו שלוש נקודות. הם אמרו שאין התאמה בין לוח הזמנים של תחילת הלימודים לאוטובוסים, העלו בקשה לא להיכנס לקריית שמונה אלא קודם כל להוריד סטודנטים, והסטודנטים ביקשו שיהיה אוטובוס ממעיין ברוך ובית הלל, שהאוטובוס ייכנס. אלה שלושת הנקודות שהם העלו ויש לי גם תשובות.

יש כאן מישהו מתל חי?

הוא לא הגיע. העלו את הנקודות בשמו.

גילוי נאות. אני לימדתי בתל חי. אני בחל"ת מתל חי. הסטודנטים דיברו אתי.

התשובה: "אשכול גולן המופעל באחריות מועצה אזורית גולן מספק שירותי תחבורה ציבורית לכלל תושבי הגולן ובכלל זה גם לכפרים הדרוזים. הקווים 158 ו-58. יוצאים מאלרום, עוברים בכפרים בוקעתא, מסעדה, מג'דל שמס ועין קניה. מגיעים לתחנה מרכזית קריית שמונה ומשם ממשיכים למכללת תל חי.

התאמת לוח הזמנים לשעות סיום והתחלת הלימודים – קו 58 הותאם לשעות תחילת וסיום הלימודים במכללה כבר ב-30 באוקטובר בהתאם ללוח השיעורים שנשלח אלינו. ב-2 לינואר נעשה עדכון בהתאם ללקחים שנלמדו מאז ה-30 באוקטובר.

הוספת כניסות לישובים מעיין ברוך ובית הלל. כפי שצוין בסעיף 1, הקו יוצא מאלרום. זמן הנסיעה למכללת תל חי היא מעל 75 דקות היות מודל ההפעלה באשכול מסתמך על קווים מהירים ומיעוט בכניסה לישובים. אין מקום להכניס דווקא את הקו הנ"ל לישובים אלו., יש לקבל פתרון ממשרד התחבורה לסוגיה זו".

רק לציין שיש קווים שנכנסים לישובים האלה.

קו 35 ו-36.

הם טוענים שאין. אני לא מכירה את האזור.

תגידי לו שידבר אתנו ואנחנו נראה לו איך הם נכנסים.

נגיד לפרוטוקול, קווים 35 ו-36.

"3. שינוי מסלול ההגעה למכללה לפני הכניסה לתחנה מרכזית קריית שמונה. שוב, כפי שצוין בסעיף 1, הקווים נותנים שירות לכלל תושבי הגולן ורוב הנוסעים בקו זה, היעד הוא קריית שמונה, מה גם שהיה היעד המקורי לקו. כבר בשנה שעברה עם פניית סטודנטים מהכפרים, הארכנו את הקו עד מכללת תל חי ובכך אף תרמנו לתגבור הנסיעות מקריית שמונה למכללה. לכן לא ישונה מסלול הקו. המבקשים לא להגיע לקריית שמונה יכולים לרדת בצומת המצודות ומשם להמשיך עם קווי אגד למכללה.

עם זאת ולרמות האמור, אנו מוכנים בתיאום עם המכללה לבדוק אפשרות כי הנסיעה היוצאת בשעה 6:50 מאלרום, כן תתחיל במכללה. כל זה במידה והשינוי לא יפגע בשאר המשתמשים.

לסיום אציין כי אשכול גולן פתוח וקשוב לצורכי המשתמשים ונשמח לעזור היכן שאפשר".

תודה. אני רוצה לציין שבמכללת תל חי יש הרבה סטודנטים וזאת המכללה היחידה לסטודנטים עם לקות למידה.

יש לה התאמות.

לא מדובר רק על הכפרים הדרוזים באזור אלא בעצם כל האזור של סחנין וערבה. למה עכשיו אנחנו מקבלים יותר ויותר פניות? יש עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הערבים אבל אלה קווים שכולם יכולים ליהנות מהם. עוד מעט המספר יגיע לאלף סטודנטים במכללה. כמעט ואין קווים ישירים. אנחנו מדברים על סטודנטים שמסיימים ללמוד אולי בשעה 8:00 וזאת סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת. אולי לא בדיון הזה אבל בדיון אחר.

דובר כאן שבשיתוף עם ההתאחדות אנחנו עורכים סקרים בכמה מרכזים אקדמאיים כאשר תל חי הוא אחד מהם. זה גם יאפשר לנו לראות מאיפה באים, מתי באים, כמה באים.

מאוד חשוב.

יש מפגש להערכה מחדש את המצב שם?

זה מה שאנחנו רוצים לעשות.

יש בתכנית שלכם איזושהי מסגרת לישיבה?

מחר מתקיים מפגש אצל המנכ"לית עם התאחדות הסטודנטים.

כנראה בסוף הסימסטר הקרוב נגיש מסקנות בשיתוף המשרד.

אנחנו רוצים סקרים שבאמת ייתנו לנו לדעת כמה זמן, מאיפה אנשים באים ולאן הם נוסעים.

תודה לחבר הכנסת ג'בארין, תודה לנעה אבירם מנהלת הפעלה ורישוי תחבורה ציבורית. אני מסכם.

התחבורה הציבורית צריכה להיות ממוקדת יותר ומתאימה לצורכי הסטודנטים.

אנחנו פונים לסיטיפס להביא את נתוני הגעת הרכבות באפליקציה מובית.

אנחנו רוצים שתיבדק אפשרות לתגבור קווים 618 ו-640, מבר אילן לצפון ולנתניה.

לבחון אפשרות שימוש בכביש 6 עבור אוניברסיטת בר אילן, נתניה ומרכז. אני חושב שזה יכול להוות פתרון לכל האזורים האלה.

לבדוק את הקו בין לוד לבר אילן, מה התדירות הדרושה ובאיזה שעות.

פנייה לחברת אפיקים ולאגד תעבורה, לכבד את הרב קו ביהודה ושומרון. אבל קיבלנו את ההסבר של נעה לגבי הערך הצבור. לבדוק מה קורה באשדוד.

להגביר את הקווים העירוניים והבין-עירוניים בשעות הערב ובעיקר בימי ראשון בבוקר וחמישי בערב. אוטובוסים ישירים מהקמפוסים למקומות מהם מגיעים הסטודנטים ולא משנה אם מדובר במגזר הערבי או במגזרים אחרים. בכל ישוב בו יש מקבץ סטודנטים שצריכים להגיע, אפשר לתאם את הנסיעות לפי הצרכים שלהם.

צריך לשפר את הסנכרון בין הרכבת לאוטובוסים. בעניין השאטלים מהרכבת, אני חושב שמשרד התחבורה צריך להשקיע בכל המקומות בהם יש תחנות רכבת, ערים או אוניברסיטאות. כדאי מאוד גם לסטודנטים וגם למשרד התחבורה וגם לתחבורה הציבורית בכלל שיהיו שאטלים שיהיו חלק מההזנה של הרכבות.

זה אחד הפרויקטים הכי מרכזיים בשנים האחרונות.

צריך לשפר את זה. בכל תחנת רכבת, אם יהיה שאטל נוח, אנשים ישימו בצד את הרכבים הפרטיים שלהם.

בכמה מהמדינות זה משתקף גם במחיר. אנשים משלמים מחיר שכולל גם את זה.

הסעיף הבא. אנחנו מבקשים שתהיה הארכת שעות אוטובוסים בתקופה עונתית, בתקופת מבחנים, בתקופות מיוחדות. פשוט לתאם את העונתיות של הצרכים של הסטודנטים עם התחבורה הציבורית. כשהם לא צריכים, חבל לבזבז את האוטובוסים שיסעו ריקים.

אנחנו מבקשים תחנת עדכון רב קו באוניברסיטת תל אביב ובעוד אוניברסיטאות, היכן שיש צורך והצדקה.

אנחנו פונים לראש עיריית הרצליה, למרות שלא עלתה דרישה מהאוניברסיטה עצמה, להשתתף במימון השאטל בין הרכבת לבין המרכז הבין תחומי בהרצליה.

קו ישיר מאוד חשוב לטמרה.

לגבי ראש העיר, יש לזה רקע. אני לא ארחיב כאן.

דיברנו על קווים ישירים.

טמרה, כפר יאסיף, לתל אביב ולירושלים.

אמרתי, היכן שיש מקבץ של נוסעים. הגברת קווים עירוניים ובין-עירוניים בשעות הערב.

האזור של טמרה וכפר יאסיף ושפרעם. זו בעיה ספציפית.

אבקש לדאוג באופן מיוחד גם לטמרה, כפר יאסיף ושפרעם. במסגרת הבדיקות שאתם עושים. את תשלחי לנו את הפנייה.

אני אשלח.

אנחנו נעביר אותה למשרד התחבורה.

אני רוצה להודות לאגד שהיו כאן בהרכב מלא, להתאחדות הסטודנטים ולכל הנציגים, ולמשרד התחבורה על התשובות הענייניות.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:13.