הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 365
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"ט בשבט התשע"ז (15 בפברואר 2017), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/02/2017
חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ז–2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ו-2016
מוזמנים
¶
מנכ"ל משרד התרבות והספורט
-
יוסי שרעבי
יועצת משפטית, משרד התרבות והספורט
-
הדס פרבר
מנהל אגף בכיר תקציבים ותכנון, משרד התרבות והספורט
-
גיא אטיאס
סגן ראש מנהל הספורט-רשויות, משרד התרבות והספורט - עופר בוסתן
מרכז בכיר תקציבים, משרד התרבות והספורט
-
חביב קטן
ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים
-
לימור תוסיה כהן
רפרנט מאקרו תקציב וספורט באג"ת, משרד האוצר
-
תמיר כהן
עו"ד באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
-
מאור לזר
לשכה משפטית, משרד האוצר
-
אביעד נימקובסקי
מנכ"ל מכון וינגייט, מכללת וינגייט - אמוץ בכר
מזכיר הסתדרות עובדי המדינה במרחב נתניה, ההסתדרות הכללית החדשה - יאיר אברהם אלגאוי
יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה, ההסתדרות הכללית החדשה - משה סמיה
כלכלנית באגף הכלכלה, ההסתדרות הכללית החדשה - אלי גרשנקרוין
יו"ר ועד העובדים, מכון וינגייט - נעם עמיר
מנכל, מכללת וינגייט - שלמה בן גל
נשיא, מכללת וינגייט - רוני לידור
סמנכ"ל מרכז הספורט הלאומי - ירון פוזננסקי
עוזרו של משה בר - דן קדרון
רפרנט חינוך-אגף שכר, משרד האוצר - אברהם פרידמן
איל"ת - אריק קפלן
שדלן/ית (משרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'), מייצג/ת את מכון וינגייט - אמיר שרף
שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את מרכז הספורט הלאומי תל אביב יפו בע"מ
–
צח בורוביץ
שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את מרכז הספורט הלאומי תל אביב יפו בע"מ - גילי ברנר
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 15 בפברואר 2017, י"ט בשבט התשע"ז. הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ן-2016, הצעת חוק ממשלתית 1066. אנחנו הקראנו את כל החוק. היו תיקוני נוסח שהיינו צריכים לסכם אותם. אנחנו נעבור על התיקונים היום. יש עוד שני סעיפים בנושא חברות הבת. אנחנו נשמע הבהרות מדויקות מה קרה בסוגיית העובדים. הבנתי שהיו משאים ומתנים. נשמע את השאלות של ההסתדרות ואת התגובה של המשרד ושל הממונה על השכר באוצר. הנה, הגיעה גם נציגת משרד המשפטים.
בבקשה, חבר הכנסת שמולי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אני בעיקר מוטרד מהעניין של העובדים. לא היה פה דיון אחד מהותי בגלל שאתה, כמובן, אפשרת את זה, שיתנהל בינתיים המשא ומתן באופן מקביל. אבל דווקא לאור ההיסטוריה שדברים שהובטחו והיה ברור שהם מסוכמים ולא סוכמו, אנחנו חייבים לדעת במה דברים אמורים, וגם לדעת לוח זמנים ברור מתי יש הסכם. עצם זה שהולכים להעביר את החוק בלי שהדברים סוכמו עד הסוף בכתב עם העובדים. זה משהו שמטריד אותי מאוד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לכן הדגשתי שנציגי העובדים בהסתדרות ישאלו את השאלות ומה הדברים הפתוחים. יש לנו כאן נציג המשרד וגם נציג - - - יצטרכו לתת תשובות לשאלות האלה אם יש תשובות. לא בהכרח כל מה שהעובדים רוצים הם מקבלים, אבל בזכויות הבסיסיות ביותר אף אחד לא ייגע, ואנחנו נגן עליהן.
כפי שאמרתי בדיון הראשון – כולנו נולדנו עם שאיפות גדולות, ובסוף אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. אבל נראה. השאיפה שלנו היא כמה שיותר עם פנים לציבור העובדים. זה ודאי הצהרה ידועה. נשמע בהמשך הדיון.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
דיברתי עם המנכ"ל, וביקשתי הבהרה גם בנושא הקרקעות כי בדיון הקודם לא הייתי. הסוכנות היהודית העלתה אותי לארץ. היא אחראית עלי, אז אני לפעמים דואג לה קצת.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני רוצה לדעת אם יש הסכמות. שלא יהיה מצב כזה שאין. אני שמעתי שיש, אבל אני רוצה לשמוע.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש הסכמות. הן נאמרו בדיון הקודם, ונחזור עליהן.
התקבל מכתב מהמכללה האקדמית וינגייט, נכון?
שלמה בן גל
¶
אני מהמכללה האקדמית בוינגייט. בדיון הקודם העליתי את הסוגיה של הקרקעות, הרחבת המכללה להתפתחות, נושא המתקנים שהיו תחת אחריות משרד החינוך. אז משרד הספורט היה תחת משרד החינוך - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש לי תחושה שלא הובנתי טוב בדיונים הקודמים. אין לי בעיה עם המכתב. אני לא הספקתי לקרוא אותו. אבל מה שהעלית שם נגענו בו בדיונים? אם אני זוכר נגענו במתקנים.
שלמה בן גל
¶
אני אעשה את זה בקצרה כמו שאתה רוצה. יש מסמך של ד"ר אורי שפר, ראש מנהל הספורט, ליושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת חבר הכנסת עמרם מצנע וגם בידיעת השרה לימור לבנת. אני מקריא סעיף 3: "לגבי פיתוח המכללה ובעיית הקרקע במקום, ככל הידוע לנו, סוכם בעבר כי בכל עת בו המכללה תבקש מקרקעין מהמכון לצורך המשך התפתחותה האקדמית היא תקבל מקרקעין למטרה זאת". אמרת מסמכים – יש מסמך. יש מסמך נוסף לגבי בנייה שהייתה במקום. כל המבנים שנבנו נבנו תחת משרד החינוך, ואין הצדקה היום להקים מבנים נוספים עבור המכללה. פשוט צריך לשריין. אנחנו לא נגד החוק. אנחנו רוצים שתהיה הסדרה של המתקנים עבור השימוש של המסלול האקדמי שלא ייפגע ולא יהיו שיבושים. תמיד הייתה העדפה לבוא בבוקר בלימודים למכללה. זאת הבקשה, כולל המעונות לסטודנטים. בעבר הוקצו חמש מאות שלושים מיטות וירדנו למאתיים עשרים. הרבה סטודנטים מעוטי יכולת מהפריפריה לא ניתנה להם האפשרות ללמוד במכללה בגלל המרחק. זאת הבקשה שלנו. אם זה יוסדר אנחנו נשמח, ואין לנו שום טענות נגד החוק.
היו"ר יעקב מרגי
¶
נשמע התייחסות לטענה. ככל שידוע לנו, אומר נציג משרד ממשלתי מסמך כתוב זה כמו התחייבות שלטונית. נכון שזה לא מנכ"ל וחשב - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה רוצה להפריע לי או לעזור לי? אז בוא אני אגיד לך מה זה, זה מפריע לי. כפי שידוע לי, אלא אם כן שונה, מסמך מנכ"ל וחשב מהווה התחייבות שלטונית. הוכרע, מוכח בכל ערכאה משפטית. אז ככל שידוע לנו, יש התחייבות או סוכם, אז גיא, בבקשה.
עכשיו אני אומר הצעה לסדר: אני לא הולך לפתוח דיון. זה כמה דקות ראשונות. אם מישהו חושב שהוא הולך להחזיר אותי על כל החוק זה לא יקרה.
גיא אטיאס
¶
אני אתחיל את התהליך. המכללה יושבת על 6.2 דונם – יתקן אותי אמוץ אם אני טועה. אנחנו במסגרת החוק הולכים לאשר 11.2 דונם לטובת המכון כדי להסדיר את המצב הקיים. בנוסף לזה זה נעשה כדי לתת מענה למכתב הזה. אנחנו הולכים להסדיר מצב שלכאורה לא היה תקין, ואנחנו הולכים להסדיר את זה בחוק. מוסיפים עוד חמישה מיליון בטאבו - -
גיא אטיאס
¶
כן.
בנושא האולמות – אמרנו שאחרי הספורט תינתן עדיפות למכללה לפי מחירי השוק. הם יהיו השחקן הראשון מבין כל המשתתפים האחרים.
גיא אטיאס
¶
בכל נושא המעונות, לפי דרישה שלהם והתחייבות שלהם למיטות, יינתן מענה מלא. התחייבנו על זה לאוצר. הייתי שמח לשמוע את משרד האוצר בסוגיה הזאת כי יש כאן סוגיה של המקרקעין.
גיא אטיאס
¶
המיטות ייבנו במסגרת המקרקעין של המכון, והם ישכירו את זה לטובת המכללה לפי הצרכים שלהם. תחת כל התחייבות שלהם למיטות אנחנו נעמיד את המיטות לפי המטרז'.
אמוץ בכר
¶
רק להוסיף בנושא המעונות. יש הסכם בינינו לבין המכללה לגבי פרויקט B.O.T בנושא בניית מיטות חדשות בוינגייט שמתוכן מוקצות בהסכם למכללה. יש אינטרס כזה גם למכון למאתיים מיטות נוספות.
תמיר כהן
¶
אין בעיות, אבל לבקשתו של משרד התרבות והספורט, אני אבהיר את הנקודה וגם לטובת שלמה והחברים. בהסכם שבינינו לבין משרד התרבות והספורט אנחנו סיכמנו – ומה שעולה בקנה אחד עם רוח החקיקה – שאנחנו נפעל להסדיר את המקרקעין של התאגיד שהוקם בשים לב לשומה הקיימת ולמצב הקיים. מתוך ההסדרה הזאת עד 11.2 כפי שגיא ציין, יעמדו לטובת המכללה. מבחינתנו העניין מוסדר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
חשוב לציין שהנושא לא היה מוסדר. אילו לא היינו מחוקקים את החוק הזה זה היה נמשך כאורך הגלות. אבל אומר - - - שזה מסדיר את המצב הקיים; אומרים נציגי המכללה שהם גם רוצים אופק שירות. הם רוצים שלא מחר-מחרתיים ייעשה מעשה הרצליה; שבנו בית עלמין, ואמרו שאין יותר עתודות קרקע, ולכן אי אפשר יותר - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
הוא נתן תשובה לגבי הסדרת המצב הקיים, ואתם צריכים להיות מרוצים שגם המצב הקיים מוסדר. לא היה מוסדר אילולא החוק.
גיא אטיאס
¶
לגבי העתיד, ברגע שתהיה הסדרת הקרקע של המכון זה יהיה על שטחי המכון. מבחינתנו אין התחייבות שלטונית לגבי התפתחות עתידית.
רוני לידור
¶
אני נשיא המכללה. אני רק רוצה לשאול שאלה אחת את גיא ואת יוסי. אתה אומר שאנחנו בעדיפות אחרי הספורט. מה יקרה אם תהיה התעוררות במדינת ישראל – שאני מאחל לה; אני איש ספורט. זה שאני פרופסור באקדמיה זה בסדר, אבל אני אוהב ספורט לא פחות מכם. מה יקרה במצב שיהיו אימונים במכון וינגייט בכל האולמות – יש שם בסך הכול ארבעה או חמישה אולמות – אנחנו לא מדברים על חמישים-שישים – מ-8:00 בבוקר עד 20:00 בערב. נבחרת ג'ודו מ-8:00 עד 10:00, היאבקות 10:00 עד 12:00, משקלות וכדומה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני עונה, ואם לא אשלים אתה תענה. אני אומר את זה עכשיו לנציגי משרדי הממשלה: האוצר, התרבות. אם אני הולך לחוקק היום את החוק הזה, ואני נשאר במצב של חוק וינגייט הנוכחי אז כדאי שלא נצביע ולא נחוקק אותו. כל החששות שלך הם עתידיים. מצד אחד החשש שלך הוא בגלל ההתפתחות הצפויה, ומצד שני אתה חושש שבמצב הקיים - -
הולך להיות שם, כנראה, משהו אחר ממה שיש היום וגדול יותר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני יודע שבאקדמיה אוהבים להרצות שעה אקדמית. אני נתתי לך תשובה במשפט וחצי. אתה רוצה תשובה ארוכה יותר? בבקשה, גיא.
שלמה בן גל
¶
מסכים.
היו חמש מאות שלושים מיטות, ומתוכן ירדנו למאתיים עשרים מיטות. מעל שלוש מאות מיטות ירדו, וסטודנטים מיעוטי יכולת לא יכלו להגיע ללמוד. גם היום יש צמצום בגלל פעילויות מוגברות של המכון על חשבון המסלול האקדמי. המשמעות היא שאם מחר ייכנס הספורט סוגרים את המכללה. אם אתם רוצים לסגור את המכללה זה מה שיהיה.
רוני לידור
¶
ודאי. תמיד. אנחנו החזקנו את המעונות. המעונות נבנו עבור סטודנטים במכללה. אין לנו בעיה עם הספורט, חבר'ה. אנחנו לא נגד הספורט. רק המגמה הזאת תגרום לכך שהפעילות של המכללה תיסגר בעוד עשר שנים אם כל האולמות יהיו תפוסים. זה הכול. זאת הטענה שלנו.
אמוץ בכר
¶
המעונות נבנו לא רק לסטודנטים, אלא גם לספורטאים. שנית הירידה במספר המיטות במכללה היא בהלימה עם הירידה במספר המיטות גם לספורטאים מאחר שבשנים האלה נגרטו הרבה מאוד מיטות ומבנים בגלל הגיל שלהם. אלה מבנים שנבנו בשנות ה-60 וה-70.
אמוץ בכר
¶
הם נגרטו. פשוט הורידו אותם. אי אפשר לתחזק אותם יותר, והם ירדו. כשם שהם ירדו לספורטאים הם ירדו גם למכללה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב-ראש, אנחנו מדברים פה על חוק שצריך לתת תשתית לעתיד. אין שום חוק בחיים שיכול להיכתב בו שהספורט והמכללה צריכים להסתדר. זה נראה מגוחך לגמרי. בסוף יש פה בני אדם שיש להם אינטרס אחד – אני מקווה – לקדם את הספורט. אם המצב הוא שחסרים אולמות וחסרות מיטות – קלסי. אני לא עונה במקום האוצר, אבל אי אפשר להכניס בחוק. אבל אפשר להגיד לפרוטוקול – שמה?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
שגם אולמות וגם מיטות ייבנו, לפי הצורך. זה מה שצריך להגיד לפרוטוקול, והאוצר מתחייב שכך זה יהיה. גם בנושא הקרקעות – כי בחוק אתה לא יכול להכניס את מה שאני אמרתי עכשיו.
גיא אטיאס
¶
האוצר יכול לתקן אותי. במשרד התרבות והספורט אנחנו מקדמים תכנית מתקנים לאומית שהמקור הכספי שלה נמצא במועצה להסדר ההימורים בספורט. במסגרת תכנית המתקנים הלאומית הוקצו - -
גיא אטיאס
¶
רגע. אני מוכן ציניות, אבל עזוב רגע.
במסגרת תכנית המתקנים שפורסמה ברשומות יש מאה מיליון שקל לטובת בתים לאומיים שהחלק העיקרי של הכסף יגיע לטובת המכון לבניית מתקנים חדשים ושדרוג מתקנים קיימים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
חששות נאמרו לפרוטוקול, התשובות נאמרו לפרוטוקול.
אנחנו עוברים עכשיו להקראת תיקוני הנוסח.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תיקוני נוסח – אם זה ללא שינוי מהותי אנחנו רק מקריאים אותם ולא פותחים דיון. אם יש שינויים מהותיים נתייחס אליהם.
מירב ישראלי
¶
באפור.
בסעיף 1 נוספה הגדרה של אמצעי שליטה. זה נדרש לצורך נושא תאגיד הבת. אז רק לסגור עם משרד המשפטים שאנחנו מאמצים את ההגדרה מניירות ערך.
מירב ישראלי
¶
בסעיף 5 לחוק בעמ' 3 למטה, אם אתם זוכרים הוחלט להשאיר את בית הספר הלאומי למאמנים אז נמחקה מהמטרות הלאומיות המילה "לאומיות", וזה יישאר רק בבית הספר - -
מירב ישראלי
¶
זה פשוט לא נדרש פה.
בעמ' 5 למטה בסעיף 5(ד) – נושא שיתוף הפעולה עם הוועד האולימפי. מה הנוסח הסופי? אצלי יש עוד כל מיני הערות אז רציתי שתגידו לי מה הנוסח הסופי.
הדס פרבר
¶
"המכון ישתף פעולה עם הוועד האולימפי בישראל לצורך הפעלת היחידה לספורט בהתאם לתכנית עבודה שתיקבע".
מירב ישראלי
¶
בסדר.
בסעיף קטן (ו) – "המרכז לקידום ספורט הנשים בישראל" – גם פה יש כל מיני הערות. מה הוחלט?
הדס פרבר
¶
(ו) "המרכז לקידום ספורט הנשים בישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(ד) יפעל בהתאם למדיניות משרד התרבות והספורט בנושא זה".
מירב ישראלי
¶
פשוט המספרים של הסעיפים השתנו, וכרגע לא נגעתי בזה בגלל שזה שב והשתנה. הכוונה היא שלמרות מה שכתוב שהפעילות תהיה ללא כוונת רווח.
מירב ישראלי
¶
זה על אף האמור בסעיף 5(ג)(3). הכוונה היא שלמרות שנאמר שפעילות נוספת צריכה להיות שלא למטרות רווח במצבים מסוימים ובתנאים מסוימים אפשר לקיים פעילות למטרות רווח. אז את הניסוח נעשה אחר כך. אני רושמת לי את זה בסימן שאלה.
לימור תוסייה כהן
¶
בסעיף (ו) – "מדיניות משרד התרבות והספורט בנושא זה שתימסר למכון בכתב ותפורסם באתר המכון והמשרד".
מירב ישראלי
¶
כרגע הנוסח של הסעיף כולו: "המרכז לקידום ספורט הנשים בישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(ד) יפעל בהתאם למדיניות משרד התרבות והספורט בנושא זה שתימסר למכון בכתב ותפורסם באתר המכון והמשרד". שיהיה ברור מה זה מדיניות.
מירב ישראלי
¶
הוספנו.
בסעיף 6 נפנה ברישא לסעיף הרלוונטי. הייתה פה הערה של האוצר. הכוונה היא להגיד שהפעילות הנוספת זה לא גורע מהאפשרות להפעיל את תאגיד הבת. זה הכול. הניסוח עוד יתוקן.
הדס פרבר
¶
בסעיף של הוועד האולימפי –"הפעלת היחידה לספורט הישגי" – "בהתאם לתכנית עבודה שתיקבע באישור המנהל הכללי של המשרד".
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני שואל אתכם שאלה – כשאומרים "מדיניות משרד התרבות והספורט" – אין משילות במדינת ישראל? אז איפה המנכ"ל? הלך? פקיד זוטר יהיה? ואם יקבע מישהו שהמנכ"ל הסמיך?
הדס פרבר
¶
לא. כתוב "תכנית עבודה", לא כתוב "מדיניות המשרד הממשלתי". "המכון ישתף פעולה עם הוועד האולימפי לצורך הפעלת היחידה לספורט הישגי בהתאם לתכנית עבודה שתיקבע" – זה הנוסח שדיברנו עליו, ואנחנו מבקשים להוסיף: "באישור המנהל הכללי של המשרד".
היו"ר יעקב מרגי
¶
כן, בסדר. ככה זה כשלא מקשיבים. אנחנו חזרנו ל-(ו) בשבילה, ואת מחזירה אותי ל-(ד) בשבילך. גיא, לאיזה סעיף אתה רוצה לחזור בגלל שלא הקשבת?
מירב ישראלי
¶
אז הוספתי: "באישור המנהל הכללי של המשרד".
בסעיף 6 הנוסח עם המיזם המשותף היה מוסכם אז הייתה לי שוב הערה של האוצר על זה. זה נשאר?
מירב ישראלי
¶
לא. זה דבר אחד, ויש גם "לרבות בדרך של מיזם משותף" – זה גם היה בחוק. פשוט העברנו את זה סעיף.
בסעיף 6(4) – יש פה תיקון שעשינו בישיבה הקודמת: "היא מנוהלת כמשק סגור מבחינה תקציבית וחשבונאית, ואולם רווחים שהתקבלו מפעולות לפי סעיף זה יכול שישמשו גם למטרות המכון לפי סעיף 5". זאת אומרת גם למטרות הלאומיות.
גם תיקנו בעקבות הערה של האוצר ב-(7): "הפעילות אינה גירעונית, אלא אם כן אושרה על ידי השר ושר האוצר ובתנאי שמשכה לא יעלה על שלוש שנים". זה גם תוקן בפעם הקודמת.
בסעיף 8 תיקנו לפי מה שהוחלט בישיבה הקודמת – אחד עשר חברים.
מירב ישראלי
¶
יש במועצה: ראש מנהל הספורט, שני עובדי משרד התרבות והספורט, עובד משרד התרבות הממונה על קידום ספורט נשים; כאן הוספנו, לבקשת האוצר, גם עובד אגף התקציבים במשרד האוצר; ארבעה נציגי ציבור, נציג הוועד האולימפי ונציג איל"ת שהוספנו בפעם הקודמת.
תמיר כהן
¶
היה דיון על הוועד בדיון המקורי, והיה דיון האם למדינה יש רוב או אין לה רוב. כל הדיון הזה התנהל ברקע על כך שלא קמות לתאגיד וינגייט שאנחנו עכשיו מקימים, תאגידי בת. עכשיו אנחנו במגעים עם משרד התרבות והספורט שהיו מאז הישיבה בשבוע שעבר. הוחלט שבסופו של דבר מלון בית הנבחרות – תאגיד הבת – כן יקום פה. זה בתור משרד האוצר מאוד מדאיג אותנו. לאור זאת עשינו מנגנונים שישביעו את רצוננו, אבל אנחנו מבקשים את יושב-ראש הוועדה שלמדינה יהיה רוב בוועד המנהל.
מירב ישראלי
¶
לא, אין. הייתה החלטה מפורשת בפעם הקודמת בגלל עניין עצמאות התאגיד. זה לא קשור לתאגיד הבת. אם מדאיג אותך משהו בתאגיד הבת תעשה מנגנונים בתאגיד הבת. זה לא קשור. אלה שני דברים שונים.
מירב ישראלי
¶
זה מבחינת מבנה המועצה.
גם עשינו תיקון שיושב-ראש המועצה יהיה מנציגי הציבור. זה כבר היה. הוספנו את ממלא מקומו הקבוע מבין חברי המועצה שמונו לפי סעיף קטן (א)(5). זאת אומרת הוא יכול לבחור או עובד מדינה או עובד ציבור.
מירב ישראלי
¶
אמרנו שהוא, כנראה, יהיה מקרב עובדי המדינה, אבל לשר יש סמכות אם הוא ירצה. את יכולה לבדוק את זה.
מירב ישראלי
¶
כן, אבל אמרנו, למה להגביל את השר. אם הוא רוצה הוא יבחר עובד מדינה, ואם הוא רוצה הוא יבחר נציג ציבור.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מירב, כמי שהיה שם, אני כרגע מהגורמים המקצועיים של המשרד. אם אני השר, ודעתי היא לא בקו ישר עם הגורמים המקצועיים. הגורמים המקצועיים מנווטים אותי לפרסונה מסוימת במשרד. כשר אני גורם פוליטי, ודעתי לא נוחה. אז אני לא רוצה נציג - - - מה שהשר רוצה. למה לתת לו עוד חופש פעולה?
מירב ישראלי
¶
עקרונית אין חובה שהסגן יהיה עובד מדינה. השאלה אם אתם רוצים לקבוע שתהיה חובה כזאת על השר. פה יש לו חופש פעולה. הוא יכול לבחור או עובד מדינה או נציג ציבור. למה להגביל את שיקול הדעת שלו?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אם אנחנו בסעיף הזה אין סיכוי שהספורט יתקדם ככה לשום מקום. שר האוצר הקים את רשות שוק ההון – שלושה טריליון שקל הוא נתן כדי שינהלו את זה אנשי מקצוע - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
הנוסח שמופיע בחוק. או-או. בבקשה.
דרך אגב, בחוק איה כורם ישבו פה נציגי משרדי הממשלה, ואני שואל אותם, רבותי, הנוסח הזה מוסכם עליכם? הם אומרים לי, כן. אני מגיע, השרה אומרת, זה לא על דעתי, זאת לא הפשרה שלי. לכן התעכבתי חצי דקה ויותר. אני חייב לתבוע את עלבוני. אני פעלתי בגניבה? אני אביא את הפרוטוקול. לכן התעקשתי פה ונתתי עוד חצי דקה כדי שלא תגידו, גנבנו את השרה.
מירב ישראלי
¶
ב-(ג) הבהרנו שמדובר בכתב אישום גם בעבירה פלילית וגם בעבירת משמעת.
סעיף 9 – יש פה כמה תוספות. אני אקרא את (1): "תקבע את המדיניות הכללית של המכון ואת קווי הפעולה שלו בהתחשב במדיניות הספורט הלאומית שקבע השר, ככל שקבע, ואשר נמסרה למועצה בכתב ופורסמה באתר האינטרנט של המשרד (בחוק זה – מדיניות הספורט הלאומית)". זה מקובל, נכון?
מירב ישראלי
¶
יש הנושא של רואה החשבון המבקר. לאחר דיונים פנימיים בנושא הזה, מכיוון שמדובר בנושא רוחב הוחלט להוריד את "רואה חשבון המבקר" מהחוק. גם בהמשך ירד הסימן שמחייב מינוי בצורה מסוימת לפי החוק. כמובן, יהיה רואה חשבון מבקר, והדוחות הכספיים יהיו מבוקרים. לכן התייחסנו בכל מקום שיש דוחות כספיים ל"דוחות כספיים מבוקרים". כשייצא תזכיר התאגידים הסטטוטוריים הכללי הנושא יוסדר באופן כללי לגבי כל התאגידים הסטטוטוריים.
מירב ישראלי
¶
אז כבר ירד פה הנושא של רואה חשבון מבקר. נשארו התפקידים: לאשר תכניות עבודה, תקציב, לעקוב ברציפות אחרי הגשמת המדיניות, לאשר דוחות כספיים מבוקרים במקום רואה חשבון, מינוי מבקר פנימי, מינוי ועדת מחקר ואמות מידה.
היו כל מיני טענות בישיבות הקודמות שצריך להכניס דברים נוספים. בדקתי את זה, ולא צריך להכניס את זה לניסוח.
מירב ישראלי
¶
כן, בדקנו את זה יחד.
בסעיף 10(ד) הוספנו בעקבות החלטת הוועדה שהמניין החוקי בישיבות המועצה – מכיוון ששינינו את המבנה – ובלבד שלפחות אחד הוא עובד המדינה. הוספנו את זה.
בסעיף (ז) רציתם שהמכון יערוך פרוטוקולים? לא המועצה?
מירב ישראלי
¶
משרד המשפטים העיר שהחובה היא על המכון ולא על המועצה.
ב-12(ב) – דיברנו בישיבה הקודמת מה קורה אם השר לא ממנה בתוך שנה חבר חדש כי אמרנו שהוא ימשיך לכהן. גם על זה היה ויכוח אז תגידו לי מה הוחלט בסוף מבחינתכם.
לימור תוסייה כהן
¶
אני אקריא את הנוסח שסוכם בסעיף (ב): "חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה לכהן תקופת כהונה נוספת שלא תעלה על שנה עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש לפי העניין (בסעיף זה – תקופת הכהונה הנוספת). בתום תקופת הכהונה הנוספת הממשלה רשאית למנות את החבר או חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 8 בשינויים המחויבים".
היו"ר יעקב מרגי
¶
דרך אגב, בונים על זה שביבי ימשיך עוד שתי קדנציות, ויש לו יחסים טובים וחלק לא טובים עם שרים כאלה ואחרים, אז לא בהכרח השר יקבל מהממשלה מה שהוא רוצה.
מירב ישראלי
¶
אז צריך להבהיר שזאת גם עבירה פלילית וגם עבירה משמעתית. זה משהו של ניסוח שנדאג בסוף לסדר.
סעיף 14 – "העברה מכהונה" – גם פה הכנסנו תיקונים בעקבות החלטות בישיבה הקודמת. הוספנו מחצית מהישיבות במשך שנה אחת – אם אתם זוכרים. זה חדש.
סעיף 15 – "ניגוד עניינים" נשאר כמו שהוא.
סעיף 16 – "תוקף פעולות" – פשוט התאמנו את הניסוח לניסוח מחקיקה אחרת: "קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין". זה גם תיקון רוחב ניסוחי.
סעיף 18 – "החלת דינים" – נשאר אותו דבר.
כל עניין מספרי הסעיפים נעשה בסוף. פשוט הכול משתנה כל הזמן.
היו"ר יעקב מרגי
¶
במערכת הבחירות הייתם בכיתה ח'. במערכת הבחירות האחרונה אני הייתי בעין הסערה כנציג ש"ס ב"ברנקו וייס". אחלה בית ספר. היה שם פאנל שהנושא המרכזי שלו היה חרדים וחילונים. אמרתי שם, אתם יודעים מי אשם שהעיר פה חרדית? נציגי אלה שיושבים פה. הם לא פתרו את הבעיה בירושלים, ושלחו את כל החרדים לבית שמש. אל תבחרו בהם. הם שלחו לכם את החרדים.
ברכת ברוכים הבאים. מאחל לכם שהעיר שלכם תמשיך להתפתח ולשגשג וגם המושבים מסביב. אני יודע שחלקכם משם.
אנחנו ממשיכים, בבקשה.
מירב ישראלי
¶
סעיף 19 – ועדות משנה – אין תיקונים.
סעיף 20 – ועדת ביקורת – עשינו כבר תיקון בישיבה הקודמת. אמרנו שוועדת הביקורת תהיה עם שלושה - -
מירב ישראלי
¶
זה כבר תיקנו בפעם הקודמת – שלושה חברים, עובד מדינה ולא עובדי מדינה.
ב-20(ב) עשיתם רק תיקון ניסוחי. נכון, לימור?
היו"ר יעקב מרגי
¶
תלמידות ותלמידים יקרים, אנחנו נמצאים בעיצומה של חקיקת חוק מכון וינגייט – המכון הלאומי לספורט. מאחר שיש לנו רק שתי מדליות ארד באולימפיאדה אנחנו רוצים שיהיו יותר מדליות.
מתקנים אותי שיש לנו שלוש מדליות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הממשלה החליטה לחזק את כל עניין הספורט במדינת ישראל, להעצים אותו על-ידי שהיא מקימה מכון לאומי למצוינות בספורט שייקרא "המכון הלאומי לספורט" שהיה בעבר מכון וינגייט. בשיעור אזרחות תוכלו לומר שהייתם שותפים להליך חקיקה בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. אנחנו לקראת הצבעות על הכנתו של החוק בניסוח סופי. אתם הייתם חלק ממנו.
מירב ישראלי
¶
בסדר. אז זה נשאר.
ב-(ג) יש כבר התחלה של התייחסות לתאגיד הבת. אולי תגידו כמה מילים על תאגיד הבת כדי להציג את הנושא.
הדס פרבר
¶
היום המכון מחזיק בשתי חברות: אחת – החברה הכלכלית שהיא במאה אחוז בבעלותו; והשנייה היא חברת מכון וינגייט מלון ספורט בע"מ שמכונה גם "בית הנבחרות", שמתחזקת את המלון הקיים במכון שמיועד לצורכי ספורט לאנשים שמגיעים לפעילויות במכון. היא מוחזקת ב-80% על-ידי המכון והשאר על-ידי הוועד האולימפי וההתאחדות לכדורגל.
בזמנו היו דיונים לגבי החזקת חברות הבת על-ידי המכון שישמשו לפעילות הכלכלית של המכון. זאת הייתה גם ההמלצה של אהרון פוגל שבזמנו ישב בוועדה למעמדו של מכון וינגייט. האוצר לא הסכים, אבל עדיין נשארנו עם הבעיה מה עושים עם חברת בית הנבחרות. לפיכך סוכם שמניות העמותה בחברת בית הנבחרות עוברות למכון, ותהיה מערכת של מגבלות ושל - - - על ההתנהלות של חברת הבת. המקום הראשון שבו אנחנו נתקלים בזה זה בוועדת הביקורת שתהיה רשאית להיות גם ועדת הביקורת של תאגיד הבת.
מירב ישראלי
¶
נכון. זאת אומרת תאגיד הבת נשאר תאגיד נפרד, והמניות של העמותה עוברות להיות המניות של המכון.
גיא אטיאס
¶
חברת הבת שנשארת תפעיל רק את בית הנבחרות. לא תהיה לה שום הגדלה של פעילות מעבר לפעילות הקיימת. זאת ההתחייבות, ואנחנו גם מעגנים את זה בחוק.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בדיון על חברות הבת עשיתם את המיגונים? אנחנו שבעים מחברות בת שמפתחות מה שבמכון לא יכול להיעשות, ואחר כך נכנסות להרפתקאות כאלה, ויש הרמת מסך, ומבחינה משפטית הכול נופל על המדינה. יש מיגונים, הגנות, משרד האוצר או משרד המשפטים?
תמיר כהן
¶
בגדול אני מתואם עם משרד התרבות והספורט. אנחנו לא רוצים להתייחס מה ההסכם הכולל ומה הכוונות העתידיות כדי לא לפגוע ולא ליצור - -
מירב ישראלי
¶
הפעם הראשונה שאנחנו מתייחסים לתאגיד הבת הזה הוא בוועדת הביקורת. תפקידי ועדת הביקורת הם לעמוד על ליקויים בניהול המכון, אז הוסף כאן: "לרבות ליקויים הנוגעים לתאגיד הבת". גם פה יש תיקון: לא רואה חשבון מבקר, אלא רואה החשבון שביקר את הדוחות הכספיים בהתאם למה שאמרתי קודם. אלה התיקונים מהפעם הקודמת.
אותו דבר בסעיף קטן (ז) לגבי רואה החשבון המבקר.
בסעיף 21(ג) – לגבי תכניות עבודה היה גם דיון בין המשרדים: "המנהל הכללי יכין את תכניות העבודה של המכון בהתחשב במדיניות הספורט הלאומית" – שהגדרנו אותה קודם. כאן רציתי לוודא שזה הנוסח הסופי או שהסכמתם על משהו אחר. דיברנו על תכניות העבודה אתמול. מה הוחלט שם בסוף?
מירב ישראלי
¶
אז כרגע הנוסח הוא "המנהל יכין תכניות עבודה של המכון בהתחשב במדיניות הספורט הלאומית ובתקציב השנתי שלה, יביאם לאישור המועצה, וידווח למועצה על פעילויות המכון". אז זה נשאר. אני מוחקת את ההערה.
22(ב)(2) –לגבי "הורשע או הוגש נגדו כתב אישום" – בנוסח הכחול היה, נדמה לי, "הורשע או הוגש נגדו כתב אישום". לימור, מה החלטתם פה בסוף? כתבת שיש סתירה, ופשוט שמנו שתי חלופות.
מירב ישראלי
¶
יש לנו שאלה שאני עדיין לא קיבלתי עליה תשובה אז אולי תגידו לפרוטוקול – מה קורה עם העובדים של תאגיד הבת?
אמיר שרף
¶
אני עורך דין אמיר שרף ממכון וינגייט. לבית הנבחרות, חברת הספורט, אין עובדים משל עצמה. כל העובדים והשירותים מראש מקבלים מהמכון.
לימור תוסייה כהן
¶
יש שני דברים שצריך להתייחס אליהם: א', השאלה אם יש עובדים, ואז מה עושים איתם; ב', אם חברת הבת תגייס עובדים בעתיד אלו הוראות צריכות לחול עליה. לכן הסעיף הזה 23 שמתייחס בנוסח המקורי רק לתאגיד הציבורי גם מתייחס לסדרי קבלתם של עובדי מדינה, אנחנו חשבנו לכתוב אותו קצת אחרת באופן שיאמר כך: "קבלתו של אדם לעבודה במכון ובתאגיד הבת תיעשה בהתאם לעקרונות השוויון והייצוג ההולם, השקיפות, הפומביות וטוהר המידות על-פי נהלים שונים שתקבע מועצת התאגיד".
אבי פרידמן
¶
אני נציג אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. אנחנו רק רוצים לציין שהשכר בתאגיד יהיה של עובדי חברת הבת על-ידי תאגיד הבת, ככל שיהיה, גם כפוף לאותם תנאים. לכן אנחנו מציעים: "תנאי העסקתם של עובדי המכון ושל עובדי תאגיד הבת יהיו כשל עובדי המדינה".
לימור תוסייה כהן
¶
סעיף קטן (א) מדבר על סדרי הקבלה של עובדים, וזה נוסח שהקראתי קודם לפרוטוקול; לעומת זאת סעיף קטן (ב) שמדבר על - - -
מירב ישראלי
¶
השאלה שלי הייתה האם ב-(א) אתה מסכים שזה לא יהיה כשל עובדי המדינה, אלא הנוסח החלופי שלימור הקריאה עכשיו. זה שוויוני כפי שתקבע המועצה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שוויוני.
תנאי שכר. אתה הולך לטוהר מידות ושקיפות שזה מובן מאליו. אני מדבר על תנאי שכר ותנאי העסקה. ההדגשה שלך הקפיצה אותי. ברגע שאתה מדגיש לי שקיפות וטוהר מידות באת לי עם האצבע. ואני אומר לך חד משמעית – זה כולל תנאי ההעסקה שלהם.
אבי פרידמן
¶
אני מקריא את הנוסח שאנחנו מציעים: תנאי העסקתם של עובדי המכון ושל עובדי תאגיד הבת יהיו כשל עובדי המדינה בשינויים שהמליצה עליהם המועצה וששר האוצר אישר, לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב לאחר התייעצות עם השר".
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני רוצה לחדד. אני אתן ליאיר לשאול עכשיו את השאלות. כרגע לחברות הבת אין עובדים. העובדים של חברות הבת הם עובדי המכון - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, תקשיב. הדבק הוא כל כך חזק, לא צריך גם מסמרים. מדאגה שלא תהיה דלת מסתובבת שיכניסו מפה עובדים ויוציאו את אלה שאלנו איך הליך קבלת העובדים לחברות הבת, כי החוק לא קובע שלחברות הבת לעולם לא יהיו עובדים. בעתיד בהתאם למדיניות שתיקבע ושאישרנו בכל הסעיפים יגייסו עובדים. מהם תנאי הקבלה ומהם תנאי ההעסקה? אז עכשיו אנחנו מתמקדים על אלה שבאים.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אני רוצה להבין. יש פה קצת סלט. יש פה שני שרים שמודגשים: שר האוצר ואחר כך כתוב "השר".
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אבל זה קבלה של עובדים, מה קרה? גם באישור של שר האוצר וגם בהתייעצות עם שר התרבות והספורט?
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אני רוצה לשאול שאלה: למה תנאי העסקה של עובד מכון, שעם כל הכבוד, זה לא הכור הגרעיני, כל כך מורכב? על מה אנחנו מדברים פה?
מירב בן ארי (כולנו)
¶
מה זה? תגידו לי. אל נשכח שיש גם עוד התייעצות עם המלצת המועצה. תגיד לי, מה אנחנו מקבלים כאן? מה זה?
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אנחנו באים לעשות חקיקה שתפחית את הנטל ולא כל עובד ימונה על ידי שני שרים והתייעצות מועצה? למה אנחנו מקבלים אותו? להיות מאמן ספורט.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אין בעיה, מירב, אז תחליפי את (א). אם את כותבת ב-(א) שסדרי קבלה של עובדים למכון יהיו כשל עובדי מדינה, אז כמו כל עובד מדינה. אבל את לא יכולה לרשום (א), ואז ב-(ב) - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אשתדל לענות, ואם לא תשלימו אותי. אם אני מצמצם, כפי שאמרת "כשל עובדי מדינה", באמת את צודקת – לא צריך שום דבר אחר. "כשל עובדי מדינה" זה דבר מוגדר, ברור וידוע איך זה עובד - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
מאחר שבחקיקה נתנו אפשרות לשרה ולמכון לקבוע מדיניות ספורט חדשה שתאושר על-ידי שר התרבות ושר האוצר - -
יאיר אברהם אלגאוי
¶
כן.
קודם כול הופתענו משינוי הנוסח של סעיף 23, והיה ראוי שכשמנהלים אתנו משא ומתן קיבוצי יישבו אתנו ויביאו בשקיפות ויאמרו לנו שיש כוונה לשנות את הנוסח.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, רגע, יאיר. אני לא הולך לחזור על כל הדיון. אין פה שינוי. אני אסביר לך מה נעשה. שינוי הנוסח הזה בא במקום ובצדק. מרגע שהחוק נתן סמכות לקבוע מדיניות ספורט מדי פעם כשצריך, ויכול להיות שבמדיניות החדשה הוא יצטרך לתת העדפה לעובדים מסוימים ראוי שהמכון והמועצה שחושבים שכך צריך תביא את ההחלטה שלה לאישור שר התרבות והספורט ולאישור שר האוצר. זה נוסח מתקבל. אין פה עיזים שהכניסו לך. לכן אל תיתלה על זה. תשאל את השאלות המהותיות שאתה באמת חושש לגביהן.
יאיר אברהם אלגאוי
¶
אנחנו לא נתלים, אנחנו רק מבהירים את ההתנהלות.
סדרי קבלת העובדים הם כמו בשירות המדינה – מקובל עלינו; לעניין סעיף (ב) – תנאי העסקתם של עובדי המכון - -
לימור תוסייה כהן
¶
"קבלתו של אדם לעבודה במכון ובתאגיד הבת תיעשה בהתאם לעקרונות השוויון והייצוג ההולם, השקיפות, הפומביות וטוהר המידות על-פי נהלים וכללים שתקבע מועצת התאגיד".
קריאה
¶
אני רק רוצה לחדד את השינויים שנעשו. יש פה שני שינויים – אחד בסעיף (א) והשני בסעיף (ב). השינוי שנעשה בסעיף (א) נוגע לתנאי הקבלה. תנאי הקבלה – אני אומר את הדברים כפי שאני מבין אותם – כל עוד הם עומדים בקריטריונים שאמורים שם אין לאף אחד התנגדות שהם יהיו כמו שהם יהיו, לאו דווקא בהכרח כמו עובדי המדינה כדי לתת למכון קצת יותר גמישות.
גיא אטיאס
¶
זאת הייתה דרישה של המשרד כי אם אתה רוצה לקלוט עובדים לפי תנאי העסקה של עובדי מדינה יש בירוקרטיה מאוד סבוכה. אפשר לעשות בירוקרטיה יותר קטנה ובלבד שיש קריטריונים שוויוניים.
יאיר אברהם אלגאוי
¶
לי אין בעיה עם פישוט הכללים. אבל צריך להבין מה קורה. מדובר פה קודם כול על העסקת עובדים בתאגיד הבת שהיום זה לא קיים. זאת אומרת מחר יכול להיות שתהיה דיפרנציאציה. יעדיפו לקלוט עובדים בתאגיד הבת כדי לא לקלוט עובדים במכון.
יאיר אברהם אלגאוי
¶
זה משפיע. נניח שמחר יגידו לנו שעקב מצב כלכלי במכון מבקשים לפטר עובדים, ויקלטו עובדים בתאגיד הבת - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
יאיר, לפי החוק, הכול חייב לעבור לתאגיד. עזוב את העובדים כרגע – הכול חייב לעבור לתאגיד. אם כל הנכסים עוברים לתאגיד, עובדים שהם גם נכס עוברים לשם ככה כמו שהוא. אני לא מבין מה החשש.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש הצעה של היועצת המשפטית. מאחר שבסעיפים של התאגיד שעוד לא קראנו אותם יש הגנות ומגבלות בוא נגמור את נושא חברות הבת והתאגידים ולאחר מכן נחזור לזה. לא נתקדם בחקיקה אם אתה לא שואל את השאלות שלך.
מירב ישראלי
¶
אז אני רק מסכמת בשבילי לנסח, שבסעיף קטן (א) זה הנוסח שהוקרא על-ידי משרד המשפטים, ולגבי תנאי ההעסקה בסעיף (ב) אנחנו מוסיפים את תאגיד הבת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני חוזר לכל השאלות שתשאל בסוגית העובדים. תרכז לך אותם. גם אם זה יהיה על סעיף ההגדרות וקשור לעובדים, תשאל.
מירב ישראלי
¶
עקרונית בכל תאגיד סטטוטורי יש מבקר פנימי, לפי חוק הביקורת הפנימית. אז אנחנו כותבים את זה גם פה. גם פה נשאלת השאלה האם למבקר הפנימי יש סמכויות גם לגבי תאגיד הבת.
לימור תוסייה כהן
¶
התשובה היא שאין מניעה שתאגיד הבת ימנה את אותו מבקר פנימי גם לביקורת פנים של תאגיד הבת. לא צריך לעגן את זה בנוסח, אלא פשוט צריכה להתקבל החלטה בתאגיד הבת על מינוי המבקר הפנימי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
כן. ההחלטה היא כן. אנחנו עמותה שמגלגלת 150.20 שקל – מחייבים אותה בוועדת ביקורת - -
מירב ישראלי
¶
אם אין מניעה לא צריך להגיד את זה.
כפי שאמרתי קודם הסימן של רואה חשבון מבקר נמחק. מתייחסים לדוחות מבוקרים.
סעיף 28 – אישור תכניות עבודה – נמחק. אנחנו תכף נתייחס לזה בסעיף התקציב.
סעיף 29 – אין שינויים.
מירב ישראלי
¶
סעיף 30 – ועדת המחקר – כפי שהוחלט בפעם הקודמת יהיו בה חמישה חברים.
סעיף 31 – תקציב המכון ומימון – כאן יש כמה תיקונים. אני אקריא: "המועצה תגיש לשר ולשר האוצר לאישורם לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה את הצעת התקציב של המכון ואת הצעת התקציב של תאגיד הבת לשנת התקציב הבאה; התקציב השוטף של המכון ושל תאגיד הבת ותקציב הפיתוח שלהם הנכללים בהצעות התקציב כאמור לא יהיו גירעוניים".
בסיפא תגידו לי מה הוחלט. כאן התיקון?
לימור תוסייה כהן
¶
"אישור התקציב כאמור בידי השר ייעשה בשים לב לתכנית העבודה של המכון ולהתאמתה למדיניות הספורט הלאומית".
מירב ישראלי
¶
את הסיפא. את סעיף תקציב משרד התרבות והספורט.
ב-(ד) נאמר שההכנסות הנוספות של המכון לא יוכלו לשמש לתקורות. את הניסוח לקחתי מסעיף קטן (ה) של הוצאות הנהלה וכלליות. אתם רציתם להוסיף פה שכר.
אביעד נימקובסקי
¶
אני אסביר את החשש. לפעמים יש מקרים בתאגידים שמתקבלות תרומות, והן משמשות רק עבור שכר, ולפעמים אפילו לתקופות ארוכות, ויום אחד מסתיימת התרומה ואתה נשאר עם העובד ובלי התרומה. לכן אנחנו רוצים שהדברים האלה יילקחו בחשבון. זאת אומרת שלא ישמשו דווקא לשכר או כתחליף או גם לא לתמרץ בצורה - -
אמיר שרף
¶
הערה לגבי (ד) – יש פרויקטים או תרומות שבהם כן נכלל שכר, למשל פרויקט זלינגר ששם יש מאמן - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני חושב שההגבלה הזאת תחנוק אותה. כי אם אני מקבל תרומה לפרויקט מסוים התרומה היא אד-הוק. גם העסקה של העובד בפרויקט תהיה אד-הוק. אם תאמר לו ללא שכר מה הוא יעשה עם התרומה? הוא יצטרך לקנות שירותים מהדר יוסף, והוא לא רוצה לקנות שירותים מהדר יוסף.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לכן תעשו לכם הגנות אחרות.
האוצר, אולי אתם רגילים שעובדים אצלכם. אני לא עובד אצלכם. תעשו לכם מיגונים אחרים מסעיפים אחרים, ובינתיים תעבדו על זה. הנהלה וכלליות – נקודה.
אביעד נימקובסקי
¶
יש לנו הצעה לנוסח ברמה הרעיונית. נכתוב שמה שייכלל בהנהלה וכלליות ייקבע על-ידי השרים.
מירב ישראלי
¶
סעיף 32 – "מחיר שירות" – היו פה כל מיני דיונים על נושא של שוויוני וכולי. הנוסח כרגע: "בלי לגרוע מהוראות חוק זה" – הכוונה היא שאם יש מקומות שהם יכולים לפי החוק לקחת פחות אז אנחנו לא גורעים מזה. "המכון יגבה בעד כל שירות שהוא מספק בתשלום מחיר המשקף את השווי הכלכלי של השירות לפחות לפי אמות מידה שוויוניות".
אריק קפלן
¶
הספורט רוצה להשכיר אולם ספורט. מכון וינגייט שמקבל סכומים יסייע לארגוני הספורט. הוא אומר לו, לי עולה מאה שקל, אבל אני מקבל מהמדינה מספיק כסף, ואני נותן לכם בשמונים שקל. החוק אומר - - -
מירב ישראלי
¶
אני העליתי את השאלה הזאת בפעם הקודמת – האם כל שירות זה לא רחב מדי, והאם אנחנו לא רוצים להגיד איזה פעילויות. נאמר לי, לא, זה לא רחב מדי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בדיון הקודם עלתה השאלה הזאת, ונאמר במפורש שיש מנדט למכון אם יש עניין לקדם ענף מסוים, תחום מסוים ותקבל במדיניות שלה לתת פרויקט מסוים לא במחיר כלכלי יש לך האפשרות.
גיא אטיאס
¶
אני אבהיר את הרציונל, ואז זה יהיה פשוט. ואז תגידו לי אם זה תואם את הניסוח או לא. הרציונל הוא שהמדינה מעמידה תקציב לטובת המכון. המכון, אסור לו להיות גירעוני, כלומר חלק מהתקציב צריך להגיע מהמדינה, וחלק צריך להגיע מגופי הספורט. יחד הם צריכים להחזיק את כל פעילות המכון שלא תהיה גירעונית.
גיא אטיאס
¶
בנוסף לכך מה שאנחנו אומרים בסעיף הזה הוא שכל ההתנהלות חייבת להיות כלכלית מכיוון שהמחיר הכלכלי של שעת עבודת פעולה בתוך המכון תיקבע על-ידי המכון. המחיר הכלכלי הוא מחיר. מי מסבסד את המחיר הכלכלי הזה? הן המדינה והן האיגודים. אבל המחיר שנקבע הוא מחיר כלכלי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אם אני מבין אותך טוב – האם במחיר הכלכלי נקבע בהתייחס להצעת התקציב שנקבעה על-ידי המכון. לא יצויר שבהצעת התקציב הכנת איקס מיליונים לסבסוד פעולה מסוימת זה נכלל?
גיא אטיאס
¶
אמרתי – הוא יגבה את ההפרש. המחיר הכלכלי הוא לא סוגיה מי מממן אותה. המכון קובע שעלות שעת הפעלת מתקן היא איקס. אנחנו נבחן שזה באמת כלכלי ועומד בכל התנאים הכלכליים. עכשיו השאלה היא איך הפעולה הזאת ממומנת. שעת הפעולה הזאת היא חלק מהמקורות התקציביים של המדינה – חלק ממקורות חיצוניים שזה האיגודים. יחד כולם יממנו את המחיר הכלכלי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה רוצה לראות שזאת ההתפרצות האחרונה שלך בדיון? אני אומר לך, אני מגיע היום להצבעות.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אין לי מחלוקת על הרציונל. יש לי מחלוקת על מה שמופיע פה בסעיף הזה מהסיבה הפשוטה שהוא יפגע ברציונל. המכון יכול לומר שיש תחומים מסוימים שלא רק שאני גובה את המחיר הכלכלי – אני קובע 30%-20% מעל המחיר כי אני חושב שאני יכול להרוויח שם כסף, ואין לי אינטרס - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
- - והוא יכול לעשות את זה. בסכום הזה הוא מסבסד פעילות אחרת שאותה הוא לא גובה במחיר הכלכלי, אלא ב-50%. את התקציב שלו הוא שומר בסעיף אחר שאתה אומר שאסור לו לחרוג מתקציבו. זה בסדר, זה לגיטימי כמו כל גוף ציבורי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
תנו לי לסיים. הוא יפגע במכון וגם באינטרסים של משרד הספורט. אני אומר את זה לאדוני המנכ"ל. זה מגביל יותר מדי.
מירב ישראלי
¶
אני הכנסתי את זה כי אמרתי, לפחות הדברים שהם ברורים בחוק. למשל שהוא יכול לסייע לאיגודים. זה מה שסיכמנו אתמול. אני חשבתי שהמגבלה של "מחיר כלכלי לפחות" מאוד תגביל אותם בפעילות שלהם כי הם גם לא יכולים להעביר מפעילות לפעילות. אז לפחות הדברים שמופיעים בחוק - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אם אני משאיר "מבלי לגרוע מהוראות חוק זה" זאת אומרת שיש לי אפשרות ליישם את המדיניות שהחוק הזה אומר למרות הסעיף הזה?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אבל בסעיף הזה אתה נכנס כדי להגיד לו כמה הוא יגבה על כל דבר. זה מופרז בחקיקה, וזה גם מופרז ביכולת של המכון לנהל. "מבלי לגרוע בסעיף זה" – זה מצד אחד, וזה צריך להישאר בכל מקום - -
יוסי שרעבי
¶
אני חושב שההערה של חבר הכנסת עודד פורר היא הערה נכונה. אנחנו לגמרי חושבים שיש מקום לתת גמישות בניהול. יש מסגרת תקציבית, יש דברים שהם שווי כלכלי, ויש דברים שצריכים לעשות סבסוד צולב. זה חלק מהגמישות שלו. הפתרון שניתנה כאן היועצת המשפטית הוא פתרון שיוצר איזונים כי במסגרת החוק יש אפשרות – ונניח שהאוצר לא מתנגד לזה כי זה מופיע – שהתאגיד הזה יתמוך בפעילויות ספורט. הוא רשאי לעשות את זה אז בהינתן שיש האפשרות הזאת הסעיף הזה מתאפשר.
ירון פוזננסקי
¶
אמרתי לו שאתה מתגעגע. מסרתי לו. הוא מצטער שהוא לא יכול היה להגיע.
- - - עוד פעם נפגע פה. אם אנחנו מדברים על הסבסוד של הפעילות במכון אז זה אומר שאנחנו שוב גורמים לעצמנו חוסר תחרותיות או מונופול. אני מבקש לפרוטוקול להגן על זה. שמחירי השוק זה עדיין מה שיקבע. כי היום אני יכול להגיד לאריק קפלן מאיל"ת שעדיין יותר זול במרכז ספורט לקבל את אותו אולם במחירים טובים יותר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
איך סעיף (ג) אומר שהוא יכול לעשות דברים במחיר אחר שהוא לא מחיר שוק? בסעיף (ג) מפרטים את כל הפעילויות – זה מצוין. אבל אף אחד לא מציין שהוא יכול לעשות את זה במחיר שהוא מתחת למחיר השוק, לפחות, שהוא צריך לגבות. הוא חייב לגבות.
גיא אטיאס
¶
אנחנו מתכוונים שהמחיר הוא מחיר כלכלי שמי שקובע אותו הוא אך ורק המכון. במסגרת החוק אני מעביר תקציב לפעילות הסטטוטורית. המכון מסבסד את הפעילות, אבל המחיר נקבע על-ידי המכון.
מירב ישראלי
¶
יש פה שני עניינים: אחד זה "מבלי לגרוע מהוראות חוק זה". אם אתה מסתכל על 5(ג) הוא יכול לקיים שיתוף פעולה מקצועי, זאת אומרת להביא את המשאבים שלו לשיתוף פעולה מקצועי; מותר לו להעניק סיוע מקצועי, והוא גם יכול לקיים פעילות אחרת שהמועצה החליטה אם השר אישר, והיא לא למקורות רווח.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אין בעיה. הוא יכול לקיים אותה. זה עדיין לא גורע מהוראות חוק זה, ועדיין הוא חייב לגבות עליה את השווי הכלכלי. איפה סעיף ג(3) יכול להיות ללא עלות?
היו"ר יעקב מרגי
¶
חכה, מישהו שאל אותך? בנו להעביר סעיף. אתה רוצה שאני אפסיק להתייחס אליכם? למה אתה קופץ? אתה כל הזמן קפיץ. מישהו הולך לשדוד אותך או את הקופה הציבורית? למה אתה קופץ?
מירב ישראלי
¶
שיתוף הפעולה והסיוע המקצועי, לפי מה שדובר פה – המכון נותן משאבים שלו כדי לסייע ולשתף פעולה עם גופים אחרים. אני הבנתי שלא בהכרח זה שווי כלכלי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לפי החוק כרגע, כשאני נכנס לסעיף 32 זה שווי כלכלי. הם יצטרכו לגבות שווי כלכלי.
מירב ישראלי
¶
זאת שאלה אחת. שאלה נוספת היא ניסוחית יותר. גיא, יכול להיות שהמילה "יגבה" היא לא נכונה פה, לפי מה שאתה אומר. כי בעצם אתה אומר, הוא יקבע שווי כלכלי, ואז הוא יראה שיש לו מקורות כספיים שונים - -
יוסי שרעבי
¶
להבנתי, הסעיף הזה שאומר "להעניק סיוע מקצועי לרבות בהעמדת מתקנים" ואז הוא אומר: "לפי החלטת המועצה" – הפרשנות שלי היא – ואני גם מבין את עמדת האוצר וההבנה היא גם איתם – שככל שהמועצה מחליטה שהיא מעמידה מתקנים ללא תשלום - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני מסכים אתך שאם היא נותנת כמו למשל עוד שימוש במתקן, לפחות היא תדע שזה עולה לה מאה שקל שהיא לא גובה אותם.
גיא אטיאס
¶
כל מה שאמרנו שהוצאות הנהלה וכלליות – כל מה שקשור לשכר עורך דין, רואה חשבון, הנהלה, שיווק – כל הדברים האלה הם חלק מהוצאות הנהלה וכלליות. מה לא כולל בהוצאות הנהלה וכלליות? למשל בבית ספר למאמנים יש השכר של הגורם המקצועי שהוא לא חלק מהוצאות הנהלה וכלליות, אלא מההוצאה הישירה של בית ספר למאמנים. אז אני עושה הפרדה מאוד ברורה, ואמרתי את זה לפרוטוקול. אם יש הערות לאוצר, אין בעיה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה יודע שחסמתם את עצמכם בצורה אחרת עקיפה. אבל לא אכפת לי מהאוצר. מה שאתם לא מחמירים עם עצמכם אני לא הולך להחמיר בשבילכם. מצד אחד שמרת על משהו, אבל חסמת את עצמך. אבל, בסדר, הלאה.
מירב ישראלי
¶
סעיף 33 – גמול והחזר הוצאות – גם פה אתם צריכים להגיד לי את נושא של תאגיד הבת, ומי מקבל. יש פה כל מיני הערות שהעברתם לי.
מאור לזר
¶
אני ממונה על השכר, לשכה משפטית. הסעיף הזה צריך לחול על תאגיד הבת, ויש להוסיף בסעיף (א), (ב) ו-(ג) לאחר "חבר המועצה" – "חבר ועדת משנה או חבר דירקטוריון תאגיד הבת".
לימור תוסייה כהן
¶
אני מציעה שנדבר גם על הנוסח אחר כך כי זה גם לא יכול להיות ועדת משנה של הדירקטוריון. זאת אומרת הסעיף הזה - - - יחול על תאגיד הבת בשינויים המחויבים.
מירב ישראלי
¶
יכול להיות שצריך יהיה להתייחס לזה גם בסעיף של תאגיד הבת. חוץ מזה אין פה תיקונים.
סעיף 34 – מקרקעין – זה תיקון בעקבות הישיבה הקודמת, שמי שיקבע זה הממשלה או שר התרבות והספורט ושר האוצר אם הממשלה הסמיכה אותם.
סעיף 35 – איסור העברת נכסים – בסוף החלטנו להשאיר את זה ככה בגלל סוגית הרוחב והתאגידים - - -
מירב ישראלי
¶
כן, דיברתי על הסעיף באופן כללי. ושוב, החלה על תאגיד הבת.
סעיף 36 – פטור ממסים – נשאר כמו שהוא.
סעיף 37 – דין וחשבון שנתי – גם פה - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא שייך. זרקנו את זה כבר בדיון הקודם. יש פה השלטון המקומי. תרצו – תעשו חקיקה אחרת נפרדת.
אמיר שרף
¶
אני מבקש להוסיף בקצרה. מאוד מקובל בשורה שלמה של חוקים של תאגידים סטטוטוריים שכתוב במפורש - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
ככה. החלטתי שאין. תרצה – לכו להידיין עם השלטון המקומי ועם משרד האוצר. לא פה – נקודה. אתה רוצה לתקוע את החוק? אין בעיה. תכניסו ארנונה – אין לכם חוק.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא לפתוח את זה. דיברנו על זה בדיון הקודם. חבל שאתם פותחים את זה שוב. למרות שיש לי יצר הרע לדגדג קצת את ראש העיר. אבל בהזדמנות אחרת נעשה לה את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שמע, אנחנו למעלה מחוקקים על כל אסכולה כזאת או אחרת פטור מארנונה. פה אתה רוצה להכניס הכול יחד?
מירב ישראלי
¶
סעיף 37 – דין וחשבון שנתי שמנהל המכון מגיש לשר. הוספנו את פעילות תאגיד הבת; מה הוחלט לגבי שר האוצר? הייתה שם שאלה.
מירב ישראלי
¶
סעיף 38 – אישורים. זה סעיף שכבר קראנו. ב-(3) הוספתם לי משהו – "קביעת אמות מידה לעניין מכסות ותנאי קבלה למרכז לספורטאים מחוננים". יש פה תוספת שאני לא יודעת של מי היא.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. בזבזנו דקה וחצי על הערת עבודה פנימית.
אתם אלופים. דאגתם להבריח את כל חברי הכנסת.
תמיר כהן
¶
בגלל שהיינו בתקציב ולאור השינוי שהוכנס על כך שהמכון לא צריך לגבות מחיר של שווי כלכלי, אלא לקבוע שווי כלכלי, אנחנו מבקשים להוסיף שהשרים יוכלו לקבוע הוראות לגבי הצעת התקציב - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אשאל אותך שאלה – אם הצעת התקציב טעונה אישור השרים למה אני צריך הוראות מיוחדות? שלא יאשר אותן. למה אתה רוצה שאני אכניס עכשיו הוראות מיוחדות? לא יהיה. נקודה.
תמיר כהן
¶
תבין את הרציונל. בסופו של דבר אנחנו מאשרים הצעת תקציב, אבל אנחנו רק רוצים לראות את המחירים שנקבעו כדי לראות את גובה הסבסוד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אדוני, לא יהיה. אני מעביר את החוק ככה. אני אומר לך – עומדת הזכות לשר האוצר למשוך את החוק. תפסיקו, בחייכם. חוק של ארבעה דפים עשיתם אותו שלושים דפים.
בבקשה – תאגידים.
מירב ישראלי
¶
בשני העמודים כתוב "תאגיד הבת" – סעיף 42.
"המכון יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה" – שהגדרנו אותם כמו בחוק ניירות ערך שזה כפי שכתבתי בתחילת החוק: זכות הצבעה באסיפה הכללית ובגוף מקביל והזכות למנות דירקטורים של התאגיד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תקשיב, הלו"ז של הוועדה שלי מלא עד לפגרה, עד אמצע חודש מרס. זה אומר שאם זה לא זה, זה נדחה אחרי הפגרה. אם תתחילו על כל דבר ותהיה לי מהירות תגובה של דקה וחצי עד שתבינו איפה אני נמצא לא יהיו הצבעות. אני לא - - - על החוק.
מירב ישראלי
¶
אני הוספתי את הדברים שדיברנו עליהם אתמול. תגידו לי אם יש דברים נוספים. "המכון יהא רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד הבת שינהל ויפעיל את בית הנבחרות בלבד". השאלה אם "ינהל ויפעיל את בית הנבחרות בלבד" זה ברור? ברור מה זה אומר?
מירב ישראלי
¶
תכניסו את זה להגדרה של - - -
גם רציתם לבדוק האם להכפיף את זה לפעילות לפי סעיף 6. בדקתם את זה? החלטתם שלו? בסדר, פשוט דובר על זה אתמול. לא?
מירב ישראלי
¶
אני מורידה את זה.
42(ב) בדירקטוריון חברת הבת יכהנו מנהל המכון, סגן המנהל הכללי לענייני כספים של המכון וחבר מועצה שמונה לפי סעיפים 5(א)(1) עד (4); שזה עובד מדינה.
מירב ישראלי
¶
אוקיי. אני מוסיפה.
(ג) המכון יהיה רשאי לדרוש מתאגיד הבת ומכל דירקטור מטעמו בתאגיד הבת, מידע ומסמכים בענייני תאגיד הבת;
(ד) החלטות תאגיד הבת או המכון בנושאים אלה יהיו טעונות אישור שר התרבות והספורט ושר האוצר מראש, אם הן אחת מאלה:
הקצאת מניות בתאגיד הבת;
מירב ישראלי
¶
בסעיף (1) הכוונה היא גם להקצאה לגוף חיצוני וגם להקצאה בתוך השלושה.
(2) החלטות שיש בהן כדי להביא לשינוי מהותי ביחסי הכוחות בין
בעלי המניות בתאגיד הבת או שינוי מחזיקים באמצעי שליטה
או כוח ההצבעה בתאגיד הבת או בזכות למנות דירקטור
בתאגיד הבת;
(3) כל שינוי בתקנון תאגיד הבת;
(4) הנפקת איגרות חוב, בין הניתנות להמרה במניות ובין אם לאו;
(5) חידוש ארגונו של תאגיד הבת, פירוקו מרצון, פשרה, סידור או
מיזוג עם חברה;
(ה) חברת הבת לא תהא רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד כלשהו.
(ו) המכון רשאי לפעול לפירוק מרצון של תאגיד הבת או למכירת אמצעי השליטה של המכון בו, באישור השר.
לימור תוסייה כהן
¶
הם דיברו על (ה), ואתם מדברים על (ו). לגבי סעיף קטן (ו) האוצר רוצה לומר: "המכון רשאי לפעול לפירוק מרצון של תאגיד הבת באישור השר ושר האוצר". זהו. לא תתאפשר מכירת אמצעי השליטה של המכון.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לפי חוק ניירות ערך, זה אמצעי שליטה.
פרק ז'. תתעוררו, ואחר כך תדברו. אני אומר לכם, זאת פעם ראשונה אחרי ארבע עשרה שנה בהליכי חקיקה שצוות מקצועי לא מגיע מוכן, ומידיין לי פה. קורה על סעיף אחד או שניים. לא על כל דבר שזז.
מירב ישראלי
¶
סעיף התחילה – מוצע בהסכמת כל משרדי הממשלה לדחות אותה בעוד כמה חודשים מכיוון שזה נראה זמן קצר. אז זה 1 באפריל 2018 במקום 1 בינואר 2018.
מירב ישראלי
¶
(ב) עד יום התחילה ימונו המועצה ויושב ראש המועצה, לפי הוראות סעיף 8.
כאן אני חושב שיש לנו קצת בעיה כי יש בסעיף של הוראת המעבר אפשרות למנות כמה מחברי המועצה בתקופת הביניים כדי שהם יפעלו להעברת הנכסים מהעמותה למכון. לכן יכול להיות שאת המינוי הזה אנחנו צריכים לעשות לא עד יום התחילה, אלא קודם.
אמיר שרף
¶
מנגנון המעבר של פירוק מרצון – הדגשתי בישיבה הקודמת, ואני מדגיש עכשיו – הוא מנגנון שעלול לגרום לחוק הזה לא להתממש. מנגנון של פירוק מרצון מחייב שחברי הוועד המנהל יצהירו שלעמותה יש יכולת לפרוע את כל חובותיה בשנה הקרובה. זה דבר שאני מתקשה לראות את חברי הוועד המנהל מצהירים עליו לאור המצב הכלכלי של המכון. דבר שני צריך לפרסם הודעות בעיתון לכל הנושים - -
אמיר שרף
¶
העברתי הצעה למנגנון של נקודת חתך גם ליועצת המשפטית של הוועדה וגם ליועץ המשפטי של משרד החינוך - - -
מירב ישראלי
¶
אז אני אגיד מה סוכם. ראינו את ההצעה, ואתמול ישבנו וניסינו למצוא מנגנון. המנגנון שבסופו של דבר נמצא הוא מצד אחד פירוק מרצון של העמותה והעברה של הנכסים שלה בצורה וולונטרית למכון, ומצד שני נקבע פה שכל הנכסים והעובדים עוברים בנקודת זמן מסוימת - -
אמיר שרף
¶
יש משפט אחד שאומר שהעמותה תפעל לפירוקה מרצון ולהעברת נכסיה, התחייבויותיה וחובותיה למכון בהתאם להוראות כל דין. זה אומר שצריך לעשות התקשרות חדשה עם כל לקוח, עם כל ספק, עם כל תלמיד כשעל כל משא ומתן כזה יש גם הצד השני וגם המשרדים הרלוונטיים.
אמיר שרף
¶
זאת ההצעה שלנו, שתהיה נקודת חתך שיום אחד כל הנכסים, ההתחייבויות והזכויות יעברו מהעמותה לתאגיד.
מירב ישראלי
¶
תכף. נדבר בסוף. צריך לראות של איזה תאריכים צריך אפשרות הארכה.
אמרנו שעד 1 במרס 2018 ימונו המועצה ויושב-ראש המועצה.
מירב ישראלי
¶
פה הורדנו את פרסום ההודעה של רשם העמותות על פירוק. אז מה נשאר ב-(ג) מבחינת התחילה של סעיפים? כי זה לא יכול להיות ביום פרסומו.
לימור תוסייה כהן
¶
הנה: "העמותה תגיש לרשם העמותות את הדין וחשבון ואת אישורו בידי האסיפה הכללית". זאת פרוצדורה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה לא ייגמר. זה טעון דיון. אי אפשר לחפף. הצבעה לא תהיה היום. אני אומר לך מראש. אנחנו נמצה את הדיון פה על העובדים עד 11:10. אם לא אנחנו נמצה את הדיון על תאגיד. על העובדים זה יהיה בתחילת הדיון הבא.
תמשיכו, תעשו שיעורי בית על הגב שלי פה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבל אני לא סומך עליכם יותר. אני רוצה למצות את זה פה, ותשבו על המועדים. אני רוצה לשבת פה על מה שאתם הולכים לשבת.
מירב ישראלי
¶
המנגנון שהוגש בהצעת החוק בנוסח הכחול היה מנגנון אחר. עכשיו אנחנו משנים אותו, אבל לא חשבנו על כל הפרטים שלו כי לא היה זמן. אני אומרת את זה על השולחן. לכן אני מרגישה שאנחנו לא סגורים על כל המנגנון של החברה הבת. אני חייבת להגיד את זה.
מירב ישראלי
¶
אבל אני לא יודעת מה זה אומר כי אני צריכה לעבור על הסעיפים האלה, לראות מה הם אומרים. הודעה של רשם העמותות היא הודעה שהייתה במנגנון הקודם שביטלנו אותו שאמרה שביום הזה העמותה מפורקת. עכשיו אנחנו עושים שני תהליכים מקבילים. עשינו משהו שונה. מצד אחד יש פירוק מרצון של העמותה שהוא ממשיך. הוא יכול לקחת גם שנים. אם נושים יתבעו אז לא יפרקו את העמותה, וזה יכול להיות גם שנתיים-שלוש. במקביל אנחנו אומרים שלא נחכה שיפרקו את העמותה, אלא נעביר ביום התחילה מכוח החוק – לא מכוח החוק, אבל החוק יגיד שההסכמים צריכים להגיד שעד יום התחילה כל הנכסים, ההתחייבות וכדומה של העמותה עוברים למכון. במקביל העמותה ממשיכה להתקיים עד שרשם העמותות מפרק אותה. הורדנו את ההודעה של רשם העמותות כי שינינו את המנגנון. העובדים עוברים ביום התחילה ולא ביום הפירוק. שינינו את זה. עכשיו אנחנו צריכים לחשוב על הפרטים – איזה מועדים, איזה סעיפים מתחילים ואיפה, מתי ממנים את מי. אני לא חשבתי על זה, אני אומרת. זה משהו שדורש בדיקה בפרטים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
ספק אם יהיה לי איפה להכניס בשבוע הבא. מה אני אעשה? אלה דברים שהייתם צריכים לעשות משבוע שעבר.
מירב ישראלי
¶
נבדוק איזה תאריך זה צריך להיות.
הוראות המעבר. אני מקריאה.
הוראות מעבר
43.
(א) בסעיף זה –
"חוק העמותות" – חוק העמותות, התש"ם–1980;
"העמותה" – עמותת מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט ע"ר;
"רואה החשבון" – רואה החשבון שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג).
(ב) מיום פרסומו של חוק זה תפעל העמותה לפירוקה מרצון של העמותה ולהעברת נכסיה, לרבות אמצעי השליטה בתאגיד הבת, התחייבויותיה, חובותיה ופעילותה (בסעיף זה – הנכסים), למכון בהתאם להוראות כל דין; הנכסים יועברו למכון כאמור ביום התחילה; העברת אמצעי השליטה בתאגיד הבת מהעמותה למכון תיעשה בהתאם לחלקה היחסי של העמותה בתאגיד הבת ולעניין זה יבוא המכון בנעליה של העמותה ויפעיל את תאגיד הבת לפי הוראות סעיף __.
(ג) העמותה תגיש לרשם העמותות את הדין וחשבון ואת אישורו בידי האסיפה הכללית המסיימת של העמותה לפי סעיף 47(ב) לחוק העמותות, עד יום 1 בספטמבר 2017; הוראות חוק העמותות לעניין פירוק מרצון יחולו על פירוק העמותה, בשינויים המחויבים.
(ד) העמותה תפעל לתיקון תקנון תאגיד הבת בהתאם לאמור בחוק זה עד ליום התחילה.
(ה) רואה החשבון שמונה לפי סעיף (ו) ילווה גם את פעילות תאגיד הבת עד להעברת אמצעי השליטה בה למכון, ויחולו ביחס לתאגיד הבת הוראות סעיף (ו) (1) עד (3) בשינויים המחויבים.
מירב ישראלי
¶
בסיפא של סעיף (ב) הסעיף הוא הסעיף הקודם שהקראנו.
בסעיף (ה) הכוונה לפעילות של רואה החשבון.
ב-(ו) – כאן הוחלט שזה לא יהיה שר האוצר, אלא שר התרבות והספורט שימנה את רואה החשבון.
(ו) שר האוצר ימנה, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, רואה חשבון שילווה את פעילות העמותה ויכהן עד לחיסולה של העמותה ושל התאגיד החברה הכלכלית; כל עוד מכהן רואה החשבון יחולו הוראות אלה:
אביעד נימקובסקי
¶
יש לנו גם הערה אחת לנוסח שעלתה תוך כדי דיונים שהעמותה לא תוכל להתחייב בעד מינוי רואה החשבון שלא ייווצר פער זמנים.
מירב ישראלי
¶
(1) לרואה החשבון יהיו נתונות כל הסמכויות הנתונות לפי כל דין לחבר הוועד של העמותה וחבר דירקטוריון תאגיד הבת לעניין קבלת מידע על אודות פעילותה, הוא יוזמן לישיבות האסיפה הכללית ולישיבות הוועד של העמותה ויהיה רשאי להשתתף בהן, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה;
(2) התחייבות כספית מטעם העמותה לא תחייב אותה, אלא אם כן חתם עליה גם רואה החשבון, והתחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעמותה רואה חשבון לפי סעיף זה וכי היא תחייב את העמותה רק אם נחתמה על ידו כאמור; לעניין זה, "התחייבות כספית" – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
(3) לא יהיה אדם לעובד העמותה, אלא אם כן אישר רואה החשבון, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו.
(ז) המועצה רשאית לייפות את כוחם של שניים או יותר מחבריה לחתום בשם המכון על מסמכים ולבצע פעולות משפטיות אחרות לשם העברת נכסיה, התחייבויותיה, חובותיה ופעילותה של העמותה למכון, והכול בכפוף לכל סייג שבייפוי הכוח.
מירב ישראלי
¶
לצורך זה צריך למנות את המועצה כדי שהם יוכלו כבר לפעול בשם התאגיד למרות שהוא עוד לא קם. אמרנו שזה יהיה חודש לפני יום התחילה. אני עדיין שואלת האם חודש זה מספיק. יכול להיות שחודש זה לא מספיק.
לימור תוסייה כהן
¶
את צודקת במה שאת אומרת אבל מגבלת שלושים הימים היא מועד סופי שבו הם חייבים למנות. הם יוכלו למנות גם הרבה לפני כן כדי לדעת.
מירב ישראלי
¶
זה מה שאני אומרת. זה לא יהיה זמן מספיק. בחודש הם לא יעבירו את כל הדברים המשפטיים. זה מסובך. איך אתם יכולים להספיק בחודש?
מירב ישראלי
¶
לדעתי, זה לא מספיק זמן.
(ח)
(1) מי שהיה עובד העמותה ערב יום התחילה, לרבות המנהל הכללי של העמותה (בסעיף קטן זה – המנהל הכללי המכהן), יהיה לעובד המכון מיום התחילה לפי סעיף קטן (ה).
מירב ישראלי
¶
וגם העובדים, נכון? זה מה שהוחלט. אז פה זה יהיה מיום התחילה ולא מיום פרסום הודעה.
(2) על אף האמור בכל דין, עובד העמותה שעבר להיות עובד המכון כאמור בפסקה (1) (בסעיף קטן זה – עובד עובר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.
(3) כל הזכויות שהיו לעובד עובר ערב יום התחילה והתקבלו כדין יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו במכון, ובלבד שאושרו לפי הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.
(4) על המנהל הכללי המכהן יחולו ההוראות החלות על המנהל הכללי לפי חוק זה, ויראו אותו כאילו החל בכהונתו לפי חוק זה ביום התחילה.
מירב ישראלי
¶
על אפשרות הארכה אני מציעה שנדבר על זה אחרי שנקבע את כל התאריכים, ונראה לאיזה תאריכים צריך.
יאיר אברהם אלגאוי
¶
שתי הערות: אחת לסעיף 43(ו)(3). נאמר: "לא יהיה אדם לעובד העמותה אלא אם כן אישר רואה חשבון מראש ובכתב את העסקתו ואת תנאי העסקתו". מדובר על עובדים קיימים. למה צריך שרואה חשבון יאשר את ההעסקה ואת תנאי ההעסקה? תהיה רשימה בהסכם הקיבוצי שייחתם, וגם יש חוק.
יאיר אברהם אלגאוי
¶
אני אומר, יש חוק מתן הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה ושכר מ-2002. למה רואה חשבון צריך לאשר את זה? שתבוא הנהלת העמותה- -
היו"ר יעקב מרגי
¶
יאיר, אתה משפטן. אתה נמצא בסעיף של הוראות המעבר. בתקופת המעבר יש התייחסות מיוחדת לעובד חדש. מה זה נוגע לך?
יאיר אברהם אלגאוי
¶
אנחנו מנהלים משא ומתן קיבוצי. הוועדה מתנהלת בפני יושב-ראש הוועדה מאוקטובר. אנחנו היום בפברואר ותראה את גרירת הרגליים. אף אחד לא מסכם אתנו את כל ההסכמות שאנחנו מגיעים אליהן, ואנחנו לא מקבלים ניירות ולא כלום. אם אני אגיע איתם להסכמות על ברירות מחדל או על פעימות שכר, ויקבלו עובד במהלך תהליך הפירוק, והוא יהיה זכאי לפעימת שכר, למה שיקבלו אותו בשכר מינימום?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני שואל אותך שאלה. אני לא רוצה להתעצבן. הכעס שלי על הצד - - - של משרד התרבות יותר גדול משלך. אז בוא תקשיב: סעיף ברור – לא יהיה אדם לעובד עמותה, אלא אם כן אישר רואה חשבון מראש ובכתב את העסקתו ותנאי העסקתו. כרגע בהוראת המעבר יש עמותה של רואי חשבון. אתה רוצה להעסיק עובד לצורך כלשהו. ודאי שצריך אישור. החוק מחייב את רואה החשבון לאשר העסקת עובד כדי שלא תהיה הפקרות מסוימת בתקופת המעבר שאחר כך נצטרך להנציח אותה. מה זה נוגע כרגע? כרגע אתה רוצה לבנות אפילו את רצח ארלוזורוב. אני לא מבין.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תסלחו לי שאני מחליף אתכם. יש הביטוי "אי אפשר להחזיק בחבל משני קצותיו"? מצד אחד אתה הולך להסכם איתם. הם הולכים לקחת אותך עם כל הגיבנת שלך. הם לוקחים אותך עם כל העובדים, מצלמים מצב, אפילו משפרים קצת ונותנים תוספות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
- - לוקח את כל מצבת העובדים – כשמעבירים עובדים במכירה או בהעברת אחריות נותנים פיצוי כשאומרים לך שזה החלפת מעביד. לוקח אותך, מסדיר הכול, מסדיר את זה במעמד של עובדי מדינה, נותן 2 נקודה- -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה רואה אי אפשר לגנוב אותם בעשירית האחוז. עכשיו אתה רוצה להכניס? תחליט – או זה או זה. תחליט. אני לא רוצה להיות במקומכם. תחליט או זה או זה. תקבל פיצויים מוגדלים. אל תחייב אותם. תיתן לי אוקיי ללכת למשא ומתן כזה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
הבנתי. אתה מבין מה שאני אומר לך? אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו – זה הרציונל של הסעיף. אלא אם לא עניתי לכם, תענו לו.
יאיר אברהם אלגאוי
¶
לגבי סעיף (3) אנחנו רוצים להבהיר שיש הסכם קיבוצי במכון. אנחנו מבקשים שמשרד האוצר יכיר ויבין שיש הסכם קיבוצי. תגידו בפיכם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
"ובלבד שאושרו לפי הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב". אני שואל שאלה שהם היו צריכים לשאול אותה. אני אשאל אותך, ואני אומר לך שבמצב הנוכחי המכון העסיק עובד לא לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב בחריגות שכר. מופיע אפילו בדוח הצבעוני השנתי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני לא יודע אם יש מצבים כאלה – שלא תבינו אותי לא נכון. הסעיף הזה בא לשריין. הוא אומר לך, מצד אחד אתה אומר לי, אני עושה העתקה מוחלטת, אבל אתה מכניס לפה עז.
אבי פרידמן
¶
המשא ומתן מדבר על הסדרה של תנאי השכר של העובדים במכון. הוא אומר מה יהיו תנאי השכר החוקיים במכון. כרגע מבחינת המשאבים של האגף עוד לא בוצעה ביקורת שכר מקיפה במכון, ולכן יכולות להיות חריגות שכר במכון. אם יש חריגות שכר - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
כי בסעיפים הקודמים היית צריך לומר את זה. אתה אמרת בסעיפים הקודמים "סעיף כולל" שאומר שכל העובדים עוברים למכון. עכשיו אתה מכניס לי עז ומשאיר אותם חשופים?
אבי פרידמן
¶
כבוד היושב-ראש, אנחנו דיברנו על זה לכל אורך המשא ומתן ולכל אורך המשא ומתן אנחנו באנו ואמרנו שלא נעשתה ביקורת שכר, ושהן לא חלק מהמשחק פה.
יאיר אברהם אלגאוי
¶
אני אומר משהו מפורש מאוד: כל יום אנחנו נתקלים בגרירת רגליים. אנחנו ביקשנו ניירת - -
יאיר אברהם אלגאוי
¶
- - גם אתמול - ישבנו איתם ארבע שעות, וביקשנו הסכם עקרונות. לא שמים לנו נייר על השולחן. כשהמכון היה גוף נתמך הוא היה תחת ביקורת – אף אחד לא מנע מהם לעשות ביקורת. היום מבקשים לחפש ולבקש את ראש העובדים – לא מוכנים לתת להם. קיבלתם מכון לאומי – תכירו שיש הסכם קיבוצי - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
תוך שנייה אימצת את מה שאמרתי לך על הסעיף הקודם. כל הכבוד, יאיר. לפני שלושה דיונים דיברנו וסיכמנו שהעקרונות של המשא ומתן מקובלים עליהם ועליכם. נכון? מה מנע מכם לגמור את זה?
אבי פרידמן
¶
בשביל משא ומתן קיבוצי צריך הרבה גורמים. אנחנו כבר העברנו הסכם קיבוצי ביום ראשון אחרי ההערות שלנו. ביקשנו לקבל הערות על ההסכם הקיבוצי בהתאם להסכמות. עד לשעה זאת לא קיבלנו הערות על ההסכם הקיבוצי. אנחנו חושבים - -
יאיר אברהם אלגאוי
¶
לא נכון. העברתם טיוטה ביום ראשון. אתמול באנו במיוחד עם יועצת משפטית כדי לנהל איתכם את השיח ולגמור איתכם. אמרתם שהיועצת המשפטית שלנו מאור לא פנויה לכך. לא הבאתם אותה. היינו איתכם שעות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יאיר, סיכמתי. מה לעשות – ביבי לא יודע להיות גננת, ואני אוהב להיות גננת. הנה, אני אומר לכם: עד למועד הדיון הבא של ההצבעות שאני לא יודע מתי הוא, אני מבקש את כל השאלות שלכם בכתב – נייר עמדה מסודר של משרד האוצר לגבי הסט. אם לא, אני לא מביא את זה. אני מבקש נייר עמדה מפורש מה הולך להיות בהסכם. הכוונה היא לקווי יסוד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
עשיתם את העבודה שלכם כל כך טוב שיש לכם עזות מצח? אל תתפרצו לפחות.
עד לדיון הבא אני רוצה את כל השאלות שלכם בכתב; אני מבקש נייר עמדה - -