הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 80

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שלישי, כ"ה בשבט התשע"ז (21 בפברואר 2017), שעה 12:20

שקיפות תקצוב הרשויות המקומיות לצרכי הקהילה הגאה

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

מיכל רוזין

דוד בן שושן - מנהל תחום תקצוב, משרד הפנים

איריס בן יעקב - מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים, משרד החינוך

אושרה לרר - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

ציפי נחשון - מנהלת שירות צעירים וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אריה גוטליב - רכז השירות הפסיכולוגי, עיריית ירושלים

ארנון אלוש - מנהל בית הקהילות ואחראי מטעם העירייה על הקהילה הגאה, עיריית חיפה

אתי כהן - מנהלת אגף רווחה, עיריית באר שבע

שלומי נומה - מנכ"ל כיוונים, עיריית באר שבע

מרים סלומון - יועמ"ש, מ. שלטון מקומי

עודד פריד - יו"ר הקהילה הגאה

אמנדה מיכאלי - מנכ"לית איגי

גיל פישקוף - רכז - מרכז ניר כץ למאבק בלהטופוביה, האגודה למען הלהט"ב

איתי גוטלר - חבר מועצת העיר ירושלים

מיקי - יו"ר הבית הגאה, באר שבע

אביהו - מ"מ המרכז הגאה, תל אביב

ערן גלובוס - יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות

מיכל בר - מתנדבת, הבית הפתוח בירושלים

סוניה סולוביוב - פסטיבל הקולנוע הגאה

שחר נחמן הדר - נציג הקהילה הגאה בראשון לציון

אלישע אלכסנדר - מנהל מעברים לקהילה הטרנסית

עמית צוק - מייסדת עמותת גאווה ישראלית

ארד שפיצר - מוזמן/ת

אילה סמית - מוזמן/ת

בת שבע פנחסוב

הדס גור, חבר המתרגמים

שקיפות תקצוב הרשויות המקומיות לצרכי הקהילה הגאה

תודה רבה לכולם שהגעתם לכאן אנחנו נפתח את הדיון של ועדת השקיפות בנושא תקצוב של רשויות מקומיות למטרות והגדלת השוויון מול הקהילה הגאה. הדיון הזה מתקיים היום כחלק מהיום המיוחד למען זכויות לקהילה הגאה והוא מהווה למעשה דיון המשך לדיון שקיימנו בשנה שעברה שעסק בתקציבים שהממשלה מעבירה לארגוני הקהילה ולמטרות של הגדלת השוויון. אז אני מודה קודם כל ליוזמות היום המיוחד הזה, ליושבות הראש של השדולה הגאה ולארגונים הנפלאים שהצטרפו לכאן היום. אני רואה פה כל כך הרבה פרצופים אהובים שזה ממש כיף לשבת בחדר הזה עכשיו. ועכשיו לעניין שאליו נדרשנו. אנחנו עוסקים היום בתקציב שהרשויות המקומיות מתקצבות את נושא הקהילה. לתקציבים האלה יש משמעות אדירה.

עד היום לא הייתה הסדרה ממשלתית רצינית - - - עד היום לא הייתה החלטה ממשלתית רצינית על גודל ההשקעה, על החובות של הרשויות המקומיות בהשקעה בקהילה, לא היה מעקב ממשלתי אחר התקצוב ברשויות ואני אוסיף גם שקשה מאוד לערוך מעקב כזה. אנחנו כאן בוועדת השקיפות מתעסקים לא מעט ביעדים האמיתיים של כספי המיסים של אזרחי ישראל. אנחנו מאמינים שמאחר ומדובר בכספי ציבור ומדובר בהחלטות שמבצעים נציגי ונבחרי הציבור, מגיע לציבור לדעת מה קורה עם כל שקל שלו, לאיפה בדיוק הוא מתגלגל. אבל הרבה פעמים כשאנחנו מנסים להבין את היעדים או לקבל את היעדים של הכסף הזה אנחנו נתקלים ממש בחומה. לפעמים החומה הזאת נובעת מבלאגן יסודי שנמצא בתוך – אם זה בתוך משרד האוצר וברישום התקציבי ואם זה בתוך מנגנוני הפיקוח על התקציב, אבל המון פעמים נדמה שהבאלגן המכוון הזה נועד להסתיר את היעדים האמיתיים של הכסף, נועד להטעות ולהשלות את הציבור לגבי מה קורה עם הכסף שלו ונועד למנוע מעקב שיטתי. בלי שאנחנו נראה את הנתונים האלה על הכסף, בלי שנבצע אחריהם מעקב גם לא נוכל לתקן עוולות, לא נוכל לכוון ולייעל את התקציב, לא נוכל לדאוג שהכסף שלנו יגיע למקומות הנכונים. במקרה של הרשויות המקומיות המצב אפילו חמור יותר. חלק ניכר מהתקציב של הרשויות המקומיות בכלל לא חשוף לציבור. אין שום דרך להבין מה קורה בתוכו כפי שבטח הרבה מכם מכירים.

התקציב הבלתי רגיל של הרשויות הוא כל כולו נמצא ברוב המקומות ממש בחשכה ובחוסר יכולת לפלח אותו, להבין מה קורה איתו, להבין איך הוא בכלל בוצע ומה היו השימושים. כשאנחנו מגיעים לנושאים של ארגוני הקהילה הלהט"בית זה רק הולך ונהייה יותר חמור. מאחר ובהרבה מהרשויות, מתוך כניעה לכוחות פוליטיים חשוכים, אלימים, שמנסים בעיקר לקחת אותנו עשרות שנים אחורה, הרשויות המקומיות מעדיפות להתחמק מהאחריות שלהן כלפי התושבים ולא לדאוג לנושאים התקציביים של הקהילה. לאן זה מוביל, האם הרצח בבר נוער, האם הרצח של שירה בנקי זכרונה לברכה, היה יכול להימנע אם הייתה נעשית עבודה משמעותית גם ברמה המקומית בחינוך, ברווחה, בסיוע, בהעלאת מודעות, בטיפול, בביטחון, במלחמה בארגונים עויינים ואלימים ובכל הנושאים האחרים האם הדברים האלה, הקשים כל כך האלה שאנחנו חווינו היו יכולים להימנע באמצעות ההשקעה הזאת? אין לדעת אבל סביר להניח שכן. סביר להניח שנכונות ממשלתית ונכונות של הרשויות המקומיות להשקיע משאבים אמיתיים בהגדלת השוויון, במענה לצרכים של הקהילה, הצרכים הבסיסיים ובמענה לצורך החברתי של כולנו בחינוך לשוויון, בחינוך לסובלנות, היינו יכולים לחיות בביטחון רב יותר, כולנו.

אני רוצה להודות לרשות השדולה הגאה בכנסת, לאגודת הלהט"ב שסייעו בהכנת הדיון וגם כמובן למשתתפים ממשרדי הממשלה ומהרשויות המקומיות. יש רשויות מקומיות שסירבו להגיע לכאן היום, ולעומת זאת יש רשויות מקומיות שנענו בשמחה ורצו להראות כמה הן באמת משקיעות ואני מודה לכן מאוד. אני אפתח עם יו"ר פורום המדיניות ללהט"ב באגודת הלהט"ב, בבקשה תציג בפנינו את הממצאים שיש לכם ואיך אתם רואים את ההתקדמות בנושא.

קודם כל תודה רבה חברת הכנסת, סתיו שפיר, על עצם קיום הדיון החשוב הזה. כמו שציינת, שנה שעברה התקיים דיון דומה בנושא של נציבי הממשלה ואנחנו ראינו במהלך השנה איך הדיון שהתקיים בשנה שעברה השפיע מאוד על היחס שאנחנו קיבלנו ובין היתר גם ההתקדמות שחלה מול משרד האוצר ברמה הלאומית תודות לדיון שהתקיים כאן שנה שעברה. אז אנחנו מאוד מאוד מקווים שהדיון של השנה, כשנעשה את הדיון הנוסף בשנה הבאה ונמצא על מה עוד לדבר יביא לאותן תועלות.

אני אתייחס ממש בקצרה לדברים באופן כללי כי חשוב לי מאוד שהנציגים של הארגונים שנמצאים כאן ועושים את העבודה בשטח הם אלה שידברו בעיקר. אני רק אומר שבסוגיית הרשויות המקומיות צריך לזכור שחלק מאוד ניכר מחיי היום יום שלנו בסופו של דבר מנוהל על ידי הרשות המקומית. זה נכון שיש ממשלה, אבל ביום יום של כל אחד ואחת מאיתנו, בני נוער, חינוך, רווחה, אנחנו מקבלים הרבה מאוד שירותים מהרשויות המקומיות ובמקרה הזה, לצערנו, הקהילה גם זוכה לאפליה מיוחדת, במרכאות כמובן. גם בשאלת האם קיים בכלל תקציב לקהילה הגאה, אם כן ואם לא, מה הקריטריונים לתקציב כזה או אחר. זאת אומרת, בהנחה ויש תקציב, וידברו כאן גם גורמי פסטיבל הקולנוע הגאה, בהנחה ונניח ויש תקציב תרבות לצורך העניין לפסטיבלים עירוניים איך זה קורה שדווקא ארגונים קהילתיים, פסטיבלים קהילתיים מקבלים פחות.

זאת אומרת האם יש, אין יותר נכון, שקיפות בקריטריונים שבהם הכסף מועבר. וכמובן שהתירוץ שאנחנו שומעים הכי הרבה פעמים שכבר אנחנו שומעים, ואגב, אולי שווה להתייחס גם לנקודה הזאת, כי האגודה ניסתה לעשות בדיקה כזאת ופנתה לרשויות ושאלה, האם אתם מתקצבים וכיצד ואיך אנחנו יכולים לסייע והרבה מאוד פעמים קל להם ונוח להם יותר להתעלם, לפחות מאיתנו, אני מקווה שמוועדה בכנסת יהיה קשה יותר להתעלם. חלק מהתשובות שאנחנו מקבלים לעתים וזאת ללא ספק פשוט טמינת הראש בחול זה איזשהי תשובה כללית שאומרת, אנחנו נותנים מענה לכל האוכלוסיות בעיר ואנחנו מתקצבים את כולם באופן שוויוני. ברור שיש אתגרים יחודיים לקהילה הגאה וכשלא נותנים להם מענה ייחודי אז להתכסות באיזשהי אמירה שכאילו אין מאפיינים כאלה זו שטות גמורה.

אנחנו ניסינו לתת איזשהי בדיקה. לצערי, אין לנו את הנתונים לבוא ולהגיד מי כן נותן ולא נותן. אני יכול רק לסכם ולומר שיש שוני עצום בין רשויות מקומיות שונות. על פי רוב זה קשור לדעות אישיות של ראש הרשות, של חברות מועצה כאלה ואחרות. שוני עצום בין רשויות שכן מתקצבות, כן תומכות, כן עוזרות במה שאפשר. אגב, גם שם לא תמיד זה בבסיס התקציב, אלא כאיזשהם תקציבים מיוחדים כתמיכות שצריך כל שנה להגיש מחדש וגם לזה צריך לשים סוף.

ואז זה גם תמיד תלוי במי הם חברי המועצה ואם הם משתנים אז פתאום גם התקציב משתנה.

לחלוטין, לחלוטין. ולכן, גם הסוגיה הזאת היא משהו שחייבים לשים על השולחן. יש עוד המון מה להגיד. המשפט האחרון שלי יהיה לגבי, ואני אשמח לשמוע התייחסויות חברי/חברות הכנסת וגם משרדי הממשלה, היה הסכם עם האוצר, חלק מההסכם עם האוצר מדבר על העברת כספים לרשויות מקומיות, לתקציבי רווחה דרך רשויות מקומיות כדי לטפל בקהילה. אנחנו מאוד נשמח לדעת איפה הכסף כי אנחנו עוד לא ראינו אותו.

תודה רבה. נגיע גם למשרד האוצר כדי להבין את זה. ערן גלובוס.

שלום, תודה שוב על כינוס הדיון. אני אציג את הבית הפתוח, אני אתן רקע. הבית הפתוח, עמותת הקהילה הגאה בירושלים, זה 20 שנה פועלת ונותנת שירותים בכל הרמות: חינוך, שירות פסיכוסוציאלי, מרפאה לבדיקות HIV, מארגנת את מצעד הגאווה בירושלים וכו' וכו'. הבית הפתוח התחיל בתחילת שנות ה-2000 שורה של בג"צים מול עיריית ירושלים לתקצוב. הבג"צ האחרון ב-2010. מאז מערכת היחסים עם העירייה השתפרה, יש לנו היום מערכת יחסים טובה עם העירייה, אבל כמו שעודד אמר מאוד בבירור, כל שנה צריך להבין שוב לאן הכסף הולך ולהילחם על תקציבים שהם לא כל כך ברורים. זה דבר אחד שהוא מאוד מאוד רציני. הדבר השני שזה גם שעלה זה הנושא של ההסכם עם האוצר. במסגרת ההסכם עם האוצר, למשל, הוקצב 500 אלף ₪ לבית הפתוח, תקציב נוסף, שלא ברור איפה הוא עומד. זאת אומרת, העירייה אומרת דבר אחד, האוצר אומר דבר אחר.

איזה שנה?

עכשיו, 2017. כסף שהוקצב ולא ברור איפה הוא יושב. כמובן, אנחנו לא רוצים להיכנס ל- - -

דרך איזה תקנה הוא עובר?

משרד הרווחה.

לא, לדעתי לא דרך משרד הרווחה. זאת אומרת, אנחנו מבינים שיש פה כוחות מאוד גדולים הן באוצר והן בעירייה, אבל יש לנו קושי, יש לנו פעילויות שמתקיימות כל השנה, תקציבים שצריך להוציא. כשיושב כזה סכום שאנחנו זקוקים לו לפעילות ולעשייה היום יומית ואנחנו לא יודעים איפה הוא עומד, עודד אמר את זה מאוד נכון, איפה הכסף.

בשנה הקודמת על כמה הוא עמד?

התקציב של הבית הפתוח מהעירייה עמד בשנה שעברה על בסביבות 470 אלף ₪, זאת גדילה משמעותית מלפני כמה שנים, אבל כמובן, זה עדיין לא סכום מספיק. בבית הפתוח יש הרבה צרכים, אנחנו צריכים בית קבע לקהילה הגאה בירושלים, אנחנו רוצים לנהל את התכניות, טיפול בטראומה שעוד קיימת בקהילה אחרי הרצח המזעזע במצעד. יש צרכים מאוד מאוד יום יומיים ומאוד מאוד אקוטיים שאין לנו את המענה אליהם כרגע. אנחנו נשמח גם לשמוע את התשובות כי באמת אין לנו כרגע כיוון לא מהאוצר ולא מהעירייה לגבי מה יהיה עם הכסף הזה והאם נראה אותו בכלל ואם כן, האם הכלים יהיו שקופים וברורים לאיך הוא הגיע ו- - -

כשאתם שואלים מה קרה עם הכסף אז מה התשובה שאתם מקבלים?

איתי יכול לענות. אריה יענה.

אז אני אגיד שזה עדיין תקוע במשרד האוצר ואנחנו מחכים לראות את הכסף.

הוא עדיין תקוע - - - אבל הוא נכנס לתוך בסיס התקציב, למה תקוע במשרד האוצר?

התקציב שהאוצר אמור להעביר, זה לא התקציב של העירייה. יש לעירייה תקציב ל-2017 שמועבר לבית הפתוח והתקציב שאמור להגיע ישירות ממשרד האוצר לעירייה עדיין לא עבר.

מאיזו סיבה?

איזה דרך יש למשרד האוצר להעביר ישירות לרשות מקומית?

זה תקציב מיוחד של ירושלים ממה שאנחנו מבינים.

זה תקציב שנוצר לכל - - - לא רק ירושלים, החצי מיליון ₪ אמור לעבור לעיריית ירושלים אבל לא עבר.

רק כדי לחדד, מה התשובות של משרד האוצר כשאתם פונים אליהם ומבקשים את הכסף?

יש שם נתק בין שניהם.

לא, כרגע יש משבר כללי בלי קשר.

משבר פוליטי לא חייב לגעת גם בכל הרמות התקציביות, בטח לא בתקציב שכבר תוקצב בתקציב המדינה.

אני אשמח להגיד משהו. קודם כל צהריים טובים. תודה לך קודם כל חברת הכנסת, סתיו שפיר, שאת מקיימת את הדיון הזה. אני אחת מראשות השדולה הגאה בכנסת ומיוזמות היום הזה פעם שנייה. הדיון פה הוא דיון מאוד מאוד משמעותי וחשוב. אנחנו התחלנו להתעסק בנושא הזה בשנה האחרונה אחרי יום הגאווה בכנסת באמת, בסוגיה של חוסר שוויון מובהק, משווע בין הרשויות השונות וכיצד הן מתקצבות או כיצד הן בכלל מתייחסות לקהילת הלהט"ב. ובעצם יש סוג של אמירה שקטה של או, פעם היו אומרים, אצלי זה לא יקרה, אצלי אין כאלה והיום האמירה היא, הם יכולים ללכת לתל אביב. אתם רוצים שיהיה להם בית דרור, לכו לתל אביב, אתם רוצים שתהיה להם מרפאה לקהילה הגאה, שילכו למרכז בגן מאיר, שילכו למרכז מאיר, שילכו לשם. כל ההתייחסות היא, אנחנו לא נייצר את המשאבים, אנחנו לא נייצר את הסיוע של רווחה, של חינוך וכדומה, כדי שמי שבאמת צריך את זה ילך למקום אחר. זה המסר, שיהיה ברור. גם אם מתכוונים וגם אם לא מתכוונים זה המסר הברור.

עכשיו כל עירייה, כל רשות מקומית, ברור לכם גם אם זה נושא מדובר או לא מדובר שיש בקרבה חברי הקהילה. זה ברור, אנחנו יודעים את זה. ולכן, כל קהילה, כל רשות מחוייבת לדאוג לקהילה, היא מחוייבת שיהיו תקציבים וחינוך ועכשיו הבנתי בשורה מאוד משמחת שיש תקציב לסדנאות חושן למערכת החינוך. מה שאומר שלא נקבל יותר את התירוצים של בתי ספר שאין משאבים לעשות סדנאות, ולכן כל מנהלת/מנהלת בית ספר יכולים להזמין סדנאות של חושן בכל רחבי הארץ ואי אפשר להשתמש יותר בטיעונים של אין תקציבים. חדשות מעולות.

זה רק מוכיח, ואנחנו עכשיו נדרוש ונעקוב אחרי התקציב הזה של חושן, אבל זה רק מוכיח שהמדינה מחליטה היא מתקצבת נושא אז כל עירייה תקח את זה ותרים את זה למקום שלה בין אם זה בחינוך, בין אם זה בבריאות - לא יתכן שתהיה מרפאה יחידה בארץ ייעודית שתשב במרכז תל אביב. אנחנו לא מוכנים לעניין הזה. לא בגלל שלתל אביב אנחנו גאים, למרות שאתם יודעים, ממשלת ישראל עושה שימוש בתל אביב כעיר הגייז ומתגאה בכך בכל העולם, באו"ם ובאנגלית, אבל במדינת ישראל היא כמובן לא מקדמת ולא מתגאה בקהילת הלהט"ב שלה. אנחנו מתגאים, אנחנו גאים בתל אביב, אנחנו גאים בעוד ערים שמרימות את הנושא, אבל לא יתכן שזה יהיה רק בתל אביב. זה חייב להיות בכל מקום בארץ כי לא ייתכן שילד יגדל בפתח תקווה או בחיפה או בכל מקום אחר ושם הוא לא יזכה לא ליחס, לא למקום, לא להכרה ולא למשאבים. תודה רבה לכם.

תודה רבה מיכל, ושוב תודה שיזמתם את היום הזה כמו בכל שנה. המעקב הזה הוא קריטי כי בלי מעקב ובלי הפעלת לחץ מתמיד על משרדי הממשלה להעביר את הכספים הנדרשים ובמקרה הזה גם על הרשויות המקומיות אנחנו יודעים שהשיפור לא יגיע במהרה. יש לי פה ערימה גדולה של מבקשי רשות דיבור אז אני ברשותכם אתחיל ואמשיך במעבר בין הארגונים ואחר כך נעבור לרשויות המקומיות שנמצאות איתנו כאן כדי שיסבירו לנו ויפרטו לנו קצת יותר לעומק איזה תקציבים הן מעבירות. נתחיל מד"ר גיל פישקוף, רכז מרכז ניר כץ למאבק בלהטבופוביה. אחר כך מעברים לקהילה הטרנסית.

שלום לכם. מרכז ניר כץ למאבק בלהטבופוביה של האגודה למען הלהט"ב הוקם לפני חמש שנים כדי לעשות מעקב ברמה הארצית על כל נושאי הלהטבופוביה לאורך כל מעגל החיים. מה שאני בעצם רוצה להביא היום זה את ההשלכה של להטבופוביה על תקציב הרשויות המקומיות. כשאנחנו עוקבים אחרי הנתונים - - - צריך לומר, מרכז ניר כץ הוציא דו"ח מיוחד לכבוד היום הזה שמצא קודם כל עלייה של 10% בדיווחים על להטבופוביה בחצי שנה האחרונה מאז פרסום הדו"ח השנתי שלנו באוגוסט, כמעט 300 מקרים של אלימות, אפליה כלפי הקהילה הגאה. כשאנחנו מנטרים ומפלחים את הנתונים האלה מה שאנחנו יכולים לראות זה שלהטבופוביה מתרחשת בעצם לכל אורך מעגל החיים של האדם הלהט"בי. כלומר, יש לנו דיווחים על אירועים בסביבה בית ספרית, 8% מהפניות, אירועים בסביבת מקום העבודה, אירועי אלימות במרחב הציבורי, 16%, בתקשורת, משטרה, שב"ס, צה"ל, בתוך המשפחה וכן הלאה. מה שזה אומר בעצם, קודם כל אנחנו רואים שאדם להט"בי הרבה פעמים הוא multiple victim. כלומר, אם הוא עבר אירוע בבית הספר הוא אחר כך גם נפגע במקום העבודה, נפגע בצה"ל והמשמעות היא שלא רק שהזכרת קודם, חברת הכנסת שפיר, שיש קהילה גאה בכל הרשויות, בוודאי זה נכון, אבל הקהילה הגאה הזאת היא הרבה מאוד פעמים קהילה שלא רק שהיא מופלית היא קורבן חוזר ונשנה ללהטבופוביה. עכשיו, הלהטבופוביה הזאת יוצרת מה שנקרא stress, stress פסיכולוגי, והדבר החשוב שאנחנו רואים שגם אנשי טיפול עצמם הרבה פעמים יכולים להיות גורם פוגע. כלומר, יש לנו דיווחים על עובדים סוציאלים, יש לנו דיווחים על רופאים, על פסיכולוגים.

המשמעות היא ש- - - וכאן אני אבוא ואתחבר לדברים, להקשר של הרשויות המקומיות – רשויות מקומיות, מחלקות רווחה ברשויות המקומיות או רשות בכלל לא יכולה לבוא ולומר אני כרשות מתקצבת או מקבלת את כל האוכלוסיות מכוון שהנתונים שלנו מראים שהקהילה הגאה חשופה באופן מתמיד ללהטבופוביה והטיפול בקהילה הגאה, מאמנים שהיא נדרשת להם דורשים ידע ספציפי, דורשים הכשרה ספציפית ככה שאני חושב שהדו"ח שלנו בהחלט מעצים את הצורך במובן הזה שזה לא רק איזה אחוז של להט"ב יש ברשות כזאת או אחרת. צריך להבין קודם כל והרשויות צריכות להפנים שהקהילה הגאה היא קהילה בעלת צרכים מיוחדים מכוון שהיא נתונה לאפלייה מיוחדת. אני רק אוסיף לומר לקראת שאני אעביר את השרביט לחברי אלישע אלכסנדר ממעברים, שהדו"ח שלנו מראה שכ-29% מהנפגעים בתקופת הדו"ח האחרון היו גברים ונשים טרנסג'נדרים והנתון הזה על הכמות העצומה של פגיעה בקהילה הטרנסג'נדרית הוא נתון עקבי לאורך כל הדו"חות שלנו בחמש השנים האחרונות כך שאני חושב שלאחר האמירה הזאת על התקציב הכללי ביחס לקהילה הגאה בכל סעיף וסעיף חייבת להיות התייחסות ייעודית וספציפית לאנשים טרנסג'נדרים.

אתם יודעים היום להגיד כמה השקעה תקציבית יש היום במאבק במקרי אלימות נגד הקהילה?

אני יכול להגיד שמרכז ניר כץ לא מתוקצב. הוא מתוקצב כמובן - - - הוא פרויקט של האגודה, ולכן אנחנו משתמשים במשאבי האגודה, אבל הוא לא מתוקצב באופן נפרד - - -

כמה תקציבים משקיעות הרשויות, גם הרשוית וגם המשרדים השונים. כמה משקיעה המשטרה בהכשרות בנושא הזה, כמה משקיעות הרשויות בחינוך בנושא הזה?

אין לי נתון כללי כזה.

תודה.

טוב אז אני ממעברים, אנחנו ארגון של הקהילה הטרנסג'נדרית. תודה על הדיון. אנחנו עוסקים גם בסיוע פרטני לאנשים טרנסג'נדרים, גם העצמה בקבוצות וגם אנחנו עושים הסברה, שינוי חברתי ומדיניות. התקציב שלנו עומד על 14 אלף ₪ לשנה מעיריית תל אביב, כן. כולנו ללא יוצא מן הכלל מתנדבים וזה הדרך שאנחנו צריכים לעשות את כל הפעילויות שלנו. כמו שנאמר פה מקודם הקהילה הטרנסית היא באמת הכי מוחלשת מבין אותיות הלהט"ב ומאוד לא מתוקצבת, גם יש לה צרכים ייחודיים, גם יש הרבה פעמים חוסר נגישות של מענים קיימים לכלל האוכלוסייה בגלל חוסר הבנה של הנושא הטרנסג'נדרי וחוסר רגישות ובפרט מענים שהם מוגדרים בנפרד לנשים ולגברים. למשל מקלט לנשים מוכות לא תמיד פתוח בפני, או בדרך כלל לא פתוח בפני נשים טרנסיות. גם בעיריית תל אביב, גם משרד הרווחה, גם במשרד הבריאות כבר יש תקציבים יעודיים לקהילה הטרנסית, לא מגיעים אלינו, אבל הם הגיעו לקהילה הטרנסית שזה דבר מאוד טוב. אבל זה לא מספיק כי אנשים טרנסג'נדרים חיים בכל המדינה ודווקא לגרור את כולנו לתל אביב זה מצב מאוד לא טוב כי בעצם בסופו של דבר יוצא שאנחנו נשענים על מערכת הרווחה ואנחנו הופכים לנטל. אני אתן דוגמא למשהו מוצלח שקרה. יש דירת מעבר לנשים טרנסיות, העירייה נתנה את הנכס והרווחה בעצם נותנים את התקציב. אז אנחנו מעוניינים שגם ברשויות אחרות תהיה את ההבנה הזאת, גם במשרדים אחרים וכאמור לא רק בתל אביב. תודה רבה.

דרך איפה התקציב מגיע כשהוא לא עובר לארגונים?

הוא מגיע ישירות, נניח משרד הרווחה עושה מכרז ועמותה - - - מפעילה את הדירה. במשרד הבריאות יש את הוועדה לשינוי מין אז זה משרד הבריאות מפעיל שזה גם אחלה. אבל צריך להעביר עוד זה לא מספיק.

אוקיי. נשמע עכשיו גם קצת מרשויות. איתי גוטלר מעיריית ירושלים, תוכל לספר לנו מה ההיקף התקציבי שמושקע והאם זה באמת, האם גם בחנתם כמה צריך להשקיע או מה היעדים שאתם מציבים למימוש התקציב הזה?

אריה פה יציג את התקציבים שעוברים והאפיקי השקעה. אני עד לפני חודש הייתי בתוך הקואליציה העירונית וביקשתי מראש העיר להחזיק בתיק הקהילה הגאה, אפילו בצורה לא רשמית. אני חושב שזה - - - אם יש כמה רבדים שצריכים להתרחש בתוך הרשויות המקומיות אז אחד מהם זה שיהיה גם בדרג הפוליטי הכרה בעניין הזה. כשאני הייתי בתוך הקואליציה, למרות שזה היה לא רשמי, הצלחתי להקים ועדה שממש תפקח על מה שקורה אצלנו בעירייה וזה איזושהי במה שאפשר דרכה גם לקדם יוזמות וגם לפקח על מה שקורה.

הדבר השני המרכזי שאנחנו בעירייה צריכים להכווין אליו וזה באמת צריך להיות משהו שגם אולי יובל על ידי המרכז לשלטון מקומי - זה מה התשתית שבגזרתה יש מענה עירוני לפעילות של קהילה הגאה. אני חושב שהמודל של עיריית תל אביב הוא המודל בעיני הכי מתקדם בהיבט שיש ממש מרכז קהילתי גאה. כשיש ארגון כמו הבית הפתוח, שאני חושב שהם עושים עבודה נפלאה בירושלים, אבל כשזה בא דרך ארגון אז אתה לא יכול לדעת לטווח רחוק שיהיה תמיד מענה, כי כמו שנאמר פה, עיריית ירושלים הגדילה את התקציבים שלה לא כי היה איזשהו צורך פוליטי פתאום שעלה והכרה פוליטית אמיתית בעניין הזה וזה התחיל מבג"צים שבאו בעקבות המאבק של הבית הפתוח. אז זה הדבר השני.

הדבר השלישי, יש תקציבים שעוברים לפעילות אבל יש גם את הנושא של המענה האנושי וזה העניין של תקנים. זאת אומרת, כשמסתכלים על תקציב עירוני אז מסתכלים על תקציב שעובר לפעילות בין אם זה לארגון ובין אם זה לגוף אחר. אבל תקנים לאנשים שעוסקים בזה, זה אי אפשר לראות בתקציבים, זה לא פחות חשוב. זאת אומרת לא פחות חשוב שיהיה מענה אמיתי בתוך הארגון של עובדים שעוסקים בעניין הזה - - -

או מבנים.

המבנה לקהילה הגאה זה קריטי זה עוד דבר שאתה לא רואה בתוך התקציב אבל זה התכוונתי בעניין של מבנה קהילתי כמו שיש בגן מאיר. לא משנה אם זה יהיה בניהול - - -

יש גם בחיפה.

גם בחיפה שיש. זאת אומרת, זה כמה רבדים של דברים שצריכים לקרות בתוך כל רשות שאני חושב שחשוב שיקרה.

תודה רבה. אריה.

אז 2016 התקציב באמת 475 אלף ₪ ש- 205 אלף ₪ זה התמיכה של עלויות שכר דירה ויש כרגע באמת מחשבה לבחון למצוא נכס ולהשכיר לטווח ארוך.

נכס של העירייה?

נכס של השכרה, העירייה תמשיך לממן את ההשכרה.

למה לא לתת נכס, זה לא יותר זול לעירייה לתת נכס של העירייה?

אני יכול להגיד שהעירייה כבר יושבת עם הבית הפתוח בחיפוש נכס, זה לוקח יותר מדיי זמן וחבל על הזמן.

אחד מ-10,000 הדירות הריקות, דירות רפאים בירושלים.

יש נכסים. יש חוסר רצון פוליטי לתת נכס.

בדיוק. אני יודעת את זה גם ממרכז הסיוע בירושלים שמשלמות הון עתק על שכירות מיותרת. פשוט סכומים מיותרים שאפשר לעזור בהם לאנשים. יש נכסים. לעיריית ירושלים יש נכסים שהיא נותנת לטובת האינטרסים הציבוריים, השאלה למה - - -

זה לא מה שעיריית ירושלים ברווחה אומרים.

כי פשוט תלוי למה נתנו. אז, את יודעת, החלוקה היא בעייתית, סדרי עדיפויות, כמו כל דבר שאומרים לנו על התקציב.

אני יודע שיש חוסר. אבל תמיכה בלתי ייעודית, תקציב פעולה לא צבוע 265 אלף ₪, תמיכה של 50% בארנונה. חוץ מזה, תקן של חצי משרה מ-2015 מקידום נוער בעלות של 70 אלף ₪. לאחרונה הכנסנו עוד עובד נוסף נמצא במזרח העיר כי אנחנו יודעים שיש צורך לתת מענה גם ללהט"בים ממזרח העיר. יש כרגע על התקן הזה - - -

זה תקן נוסף?

זה שעות נוספות של עובד שכבר נמצא שעובד עירייה שנכנס וכרגע עושה קבוצה לדוברי ערבית בתוך הבית הפתוח. כשהחצי משרה הזו נבחן ב-2017 להגדיל את זה לעוד חצי משרה או לעוד משרה מלאה ואנחנו גם ב-2017 אנחנו עומדים להוציא השתלמות של עובדי קידום נוער בעיריית ירושלים, חינוך בלתי פורמלי, השתלמות של הבית הפתוח שהעובדים יעברו בשביל באמת שמטפלים, כמו שנאמר פה מקודם, מטפלים, עובדים סוציאליים יכירו יותר את הקהילה הלהט"בית ולהאבק בלהטבופוביה. לגבי השקיפות בתקציב לאורך השנים האחרונות - - -

ומה לגבי - - -

התחושה שאני מקבל ובכלל שהבית הפתוח מקבל היא שהמענים הם שוב, מאוד מאוד נקודתיים. אנחנו באים, מציקים, אנחנו מציפים את הקשיים, את הבעיות, את הנתונים ואומרים לנו אז בואו תקחו פה חצי תקן ואת הדברים הגדולים שזה הגדלת התקצוב באופן משמעותי, בית לקהילה הגאה, נכס, הדברים האלו אנחנו מקבלים כל פעם תשובות של אין, לא יהיה, בוא נדבר בעוד שנה, בוא נדבר בעוד שנתיים. אם אומרים שיש פה רצון, ואני לא משוכנע בכך שיש רצון, אז צריך להביא לזה גם איזשהן קבלות בשטח. הבית הפתוח מוכן ובא ויעשה כל מה שצריך בשביל שהדברים האלו יקרו אבל אנחנו עובדים על שקיפות, אנחנו לא רוצים כל פעם לבוא ולהסתמך על מערכת יחסים טובה עם חבר מועצה כזה או אחר. אנחנו רוצים קריטריונים ברורים בהתאם לצרכים של הבית הפתוח שיאפשרו לנו בשביל הקהילה בירושלים לקבל תקצוב הולם.

אנחנו באמת בוחנים כל פעם את הצרכים ונותנים את המענה.

יש גם תקנים קבועים, קריטריונים קבועים?

התקן - - -

אני גם לא מדברת רק על ארגון ספציפי יש בוודאי עוד ארגונים שהיו רוצים להיכנס ולפעול. ארגוני נוער ו- - -

אנחנו מעבירים את התקציב. הבית הפתוח עושה את ה - - -

אבל כל שנה זה מוחלט מחדש? אני לא מצליחה להבין. בכל שנה יש החלטה חדשה מה יהיה התקציב?

שכרגע השנה ל-2017 גם יהיה חצי מיליון ₪- - -

יש אבל עדיין מאבק פוליטי שצריך להעביר בתוך ועדה והנציגים החרדים עושים שריר ואנחנו צריכים לעשות כל מיני דברים. זאת אומרת זה מאוד - - -

למה לא הופכים את זה לקבוע?

כי יש פוליטיקה ולצערי מי שצריך לקבל את ההחלטות לאורך זמן לא מוכן לעשות את המעבר הזה בהכרה הרשמית. זה מתחיל משם. ברגע שתהיה הכרה רשמית בגוף הזה שמולנו ובגופים אחרים שנמצאים בעיר אז יהיה אפשר גם להעביר להם בצורה מסודרת בלי שכל שנה יהיה את העניין. נכון להרגע, ברוך השם, יש גידול ויש מעבר של תקציב שהוא יחסית הולם, אבל כמו שנאמר זה מאוד על כרעי תרנגולת.

כן, אבל כשרוצים לעשות פעולה שהיא משמעותית, ואנחנו כולנו מכירים ויודעים כמה תופעות שהוזכרו כאן של אלימות ושל תקיפות, כמה הן משמעותיות וגם כמה הן נמצאות במגמה הפוכה למה שהן צריכות להיות. הן היו צריכות להיות בירידה מתמדת לנוכח ההתעוררות והשינויים שכבר התרחשו בחברה הישראלית, אבל אנחנו לא רואים את זה, אנחנו רואים בדיוק תופעה הפוכה. אנחנו יודעים גם שכדי להילחם בתופעות כאלה בצורה רצינית צריכה להיות השקעה לאורך שנים שמציבה לעצמה יעדים, שבוחנת את עצמה, שבודקת. איך אפשר עם השקעה חד שנתית בכל פעם שגם לא בטוח שהיא מגיעה או לא מגיעה ושאין בה שום ידיעה, גם במקרה הזה, אם אפשר בכלל להשתמש בכסף או אי אפשר להשתמש בכסף כי אולי הוא לא יבוא איך אפשר להתקדם.

אפשר כל שנה לבחון את התקציב. אנחנו בינתיים באמת העלנו כל שנה את התקציב. כל מה שפנו אלינו ורצו קיבלו. זאת אומרת, גם את אותו עובד היה צורך בזה לאחרונה. היה צורך במישהו שדובר ערבית, נשלח עובדת עירייה. אני חושב שלבחון כל שנה מה צריך ולתת כל שנה בינתיים לפי עליית התקציב זה דבר שהוא מבורך.

בחנתם גם את השינויים, בחנתם אם היה שיפור ביעדים שהצבתם לעצמכם? האם יש ירידה במקרי האלימות למשל.

את זה אני לא יודע.

זה חלק מהבחינה התקציבית שצריך לעשות, אם רואים שאין ירידה יכול להיות שצריך להגדיל את התקציב. אם רואים שאין יותר מקרי אלימות יכול להיות שאפשר לוותר - - -

אני אשמח לקבל מהבית הפתוח איזשהו מסמך שמראה על ירידה או עלייה. בשביל זה יש תקציב.

כשלא רוצים לקחת הכרה אז קחו את הכסף וזהו. זאת עוד אחת מהבעיות. יש מחלקה בעירייה שעובדת, בכל עיר, לא משנה ירושלים, שעובדת למען הקהילה הגאה כמו שיש בכל עיר מחלקה לגיל השלישי. למה שלא תהיה מחלקה לקהילה הלהט"בית.

שאלה טובה.

ואז אם יהיה יעדים נהיה חכמים.

עיריית באר שבע, שלומי.

צהריים טובים. נמצאת פה אתי כהן, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, אנחנו בקשר מצויין עם נציגי הקהילה הגאה, גם בשיתוף פעולה עם הנציגים הארציים. החל מהשנה, עיריית באר שבע באמצעות החברה הארגונית, כיוונים, משכירה נכס שנבחר על ידי הקהילה הגאה שיהיה הבית לקהילה הגאה. חברת כיוונים, חברה ארגונית, העירייה באמצעות החברה הארגונית מממנת את העלות שלו, כל ההוצאות הנלוות, תשלומי חשמל, מים וארנונה. מה שזה אומר שכל התקציבים שהקהילה הייתה משלמת בעצמה על שכירות יורדים ממנה ויכולים לעבור לפעילות. יש קשר מדהים, יש פגישות עבודה קבועות עם ראש העיר, עם ממלאת מקומו שמחזיקה את תיק החינוך בפעולות שנעשות בתוך בתי הספר עם היועצות ועם חדרי מורים וכן הלאה. פעילות מדהימה שאתי גם תתאר את מה שקורה אל מול אגף רווחה והשירותים החברתיים. סבסוד ומימון של אירועי הקהילה הגאה השנתיים.

אנחנו מעמידים מעת לעת מתי שאנחנו נדרשים גם מתקנים עירוניים לקיום כנסים כאלה ואחרים שהקהילה בוחרת לעשות בעיר באר שבע. אנחנו במסע מאוד מאוד חיובי של שיתוף פעולה פורה, של שיח פורה, שמעלים בו נקודות והעירייה גם מוצאת את הדרך לתקצב ולממן. מבחינתנו אנחנו הוצאנו קול קורא כחברה ארגונית, נבחרה הקהילה הגאה לתת את הפעילות וכך נוצר הקשר שמאפשר את המימון ואת זרימת התקציב. אף על פי שהקהילה גם יכולה היום לגשת לוועדת תמיכות, זה ציר שהוא אפשרי, אבל הציר שבחרנו ביחד זה הציר הזה. אתי תרחיב.

שמי אתי כהן, אני מנהלת את אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית באר שבע. אני שמחה קודם כל לראות את החברים שלנו פה, את מיקי, את מוטקה, אמרי, ציפי נחשון שהיא מפקחת ארצית, מנהלת השירות של נוער וצעירים. אני רוצה לומר שהעמדנו רפרנטים בתוך האגף, אבל באמת יש צורך במומחיות, בידע ספציפי בטיפול. אני חושבת שאנחנו נמצאים כבר בהכרה הזאת ואנחנו מייעדים כרגע בתקן ספציפי לעבודה גם פרטנית, גם מערכתית יחד עם העבודה שקיימנו במפגש, ציפי בעניינים כי ביקשתי גם את ההתערבות שלה, על מנת לתת את אותו טיפול ספציפי ייחודי. יחד עם אוניברסיטת בן גוריון נפתחת עכשיו תכנית ספציפית ללמידה לצוותים מקצועיים, לעובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואחרים לעבודה עם הקהילה. אני חושבת שאנחנו לומדים יותר ויותר שיש צורך במומחיות ואנחנו כבר שם ואנחנו נלך ונתמקצע. ומה שאנחנו לא יודעים אז אנחנו צריכים ללמוד. אני מדברת אנחנו כאנשי מקצוע שמתמחים בטיפול באלימות או טיפול בטיפול משפחתי או אחר אז יש כאן באמת התמחות ספציפית ואנחנו נמצאים כבר שם.

כל התפיסה הקהילתית של איך עובדים עם הקהילה, איך מחברים מצד אחד, מאפשרים באמת את המקום הספציפי לקהילה, אבל גם עושים דברים שהם משולבים עם הקהילה ואיך הולכים גם לכיוון הזה. אני חושבת שיש לנו מיזם מדהים, מוטקה שותף בו, אוכלוסייה של כניסה לבתי אבות, חשיפה, דיאלוג, שיח, היכרות שהוא למעשה פותח חסמים ופותח את אותה הרגשה לא נעימה או הלא נוחה שלעתים קיימת. ואני חושבת שיש כאן באמת מהלך מאוד רחב גם ברמה הפרטנית, גם ברמה הקבוצתית - - -

תודה. אני רוצה לשאול גם אתכם וגם את הנציגים של הרשויות האחרות – מעבר לתמיכה התקציבית שאנחנו דנים בה היום יש גם את העניין של גישה. כלומר, אפשר לתת לחושן תקציב לפעול בבתי ספר, אבל יש הרבה מאוד בתי ספר שפשוט לא יתנו להם להיכנס - - -

מה שאנחנו עשינו, אנחנו לא ידענו אם יש תקציבים לחושן או אין תקציבים לחושן - - -

אבל אתם בודקים, אתם מבררים בתוך בתי הספר, האם מוסרים החסמים האלה, האם מאפשרים לארגונים להיכנס ולפעול?

בהחלט.

אני חושבת שברמת המטה ברגע שעובדים מול המנהלים שהם אלה שאחראים בתוך הרשויות על המנהלים ועובדים דרכם ועובדים באמת על איך עובדים, איך מקבלים, איך מורידים חסמים ואני מסכימה שזה תהליך שעושים ועוד צריך להעמיק בו, אבל הוא נעשה, אנחנו לוקחים את זה בחשבון. אני חושבת שכל הזמן זה עולה, העניין הזה, התהליך שצריך לעשות ואם אתה לא ער אליו, לתהליך, אז אתה יכול לבוא עם תקציבים אבל אי אפשר לממש אותו - - -

אפשר להוסיף משפט. חברים תבינו, אנחנו ממציאים את הגלגל כל פעם מחדש כי כל רשות מקומית גם מייצרת לעצמה את המומחיות. יש ארגוני קהילה שעובדים כבר המון שנים בחינוך, רווחה, בבריאות. כשאנחנו באים לכאן ומבקשים תקציב לארגוני הקהילה, כשאלישע מבקש תקציב למעברים זה לא כי הוא רוצה שיהיה יותר בורקסים בישיבות, זו לא הנקודה. אבל במקום שאתם תלכו ותנסו להכשיר בעצמכם עובדים סוציאליים שידברו עם הקהילה הטרנסית ומורים ומורות שיוכלו לעבוד בבתי הספר למה לא עובדים עם ארגוני הקהילה? אנחנו יודעים לתת את השירותים האלה. יושבים כאן סביב השולחן ארגונים שיודעים את זה. אני מדבר אליכם כי אתם כאן כרגע - - - צריך להגיד את זה לכל הרשויות המקומיות. צריך לעבוד יחד עם ארגוני הקהילה, צריך לתמוך בארגונים כדי שהם יעשו את העבודה. הם עושים עבודה מצויינת רק שאת המעט שהם עושים הם עושים עם 14 אלף בשנה כי אין להם - - -

זה לא מספיק רק המנהלים והמנהלות כי אני מכירה גם לא בבאר שבע, אבל אני מכירה גם מנהלת שנקראה לעירייה וננזפה על כך שהיא הביאה סדנאות של חושן אז זה צריך לבוא מלמעלה, זה צריך להיות הנחייה, שמעודדים את הבתי ספר להביא את הסדנאות - - -

אז תיארנו, זה מתחיל אצלנו מראש העיר, הסגנים, מנהלי אגפים, שיח שאני מאוד אשמח גם אם מיקי ומוטקה יתנו באיזשהי מילה איך מתקיים השיח הזה. זה יורד מלמעלה ברמה של מדיניות, עוד פעם מדברים גם על פוליטיקה, גם זה חלק מהתפיסה שמאפשרת את הפעילות.

תודה. ארנון מחיפה.

נעים מאוד, אנחנו פתחנו לפני שבועיים באופן רשמי את בית הקהילות לגאווה וסובלנות. אני עוד לא עובד עירייה, השבוע אושר התקן לעובד עירייה משרה מלאה, תקן של מנהל מחלקה, גם דיברנו על זה קודם, שיושב ישירות מתחת לראש החינוך, תרבות ורווחה, שתיכף אני אתייחס לכל מה שנאמר על איך העירייה נערכת ומה בעצם היא עושה. יש שורת תקציב לקהילה הגאה בסך 350 אלף ₪ בשנה. בנוסף לזה, יש את מצעד הגאווה שמתוקצב השנה ב-400 אלף ₪. אנחנו משנים את הסטטוס של איגי אם אנחנו מדברים על שירותים ארציים ומכריזים עליו כספק יחיד לנוער הגאה בחיפה ולהשנה מגייסים תקציב של בערך כ- 80 אלף ₪ שיחולק בין איגי ובין ארגון הנוער שפועל בחיפה שנקרא הפיץ'. יש לנו דירת ש"ש שבנוסף לתקציב, עיריית חיפה מתקצבת אותה ב-60 אלף ₪. מערכת החינוך מתקצבת עכשיו שומר שיפעל חמישה ימים בשבוע, אחר הצהריים בבית בשעות הפעילות כדי שנבדוק מה קורה בחיפה, אנחנו לא רוצים להיות חשופים יותר מדיי. סך כל התקציב השנתי הוא 920 אלף ₪ לא כולל התקן שלי, בתוכו נכללת גם רכזת הבית בחצי משרה.

אנחנו מקיימים יום עיון למנהלי אגפים בעיריית חיפה כדי להתחיל תהליך עירוני מבוסס כשהמטרה של היום עיון הזה זה לקדם איזשהו כתב התחייבות של העירייה כלפי הקהילה הגאה. הרווחה פתחה את דלתותיה אנחנו עשינו יום עיון בנושא של הזדקנות בקהילה הגאה ואנחנו מקימים פינה חמה לגמלאים להט"בים בחיפה שתתוקצב על ידי הרווחה. יום בשבוע תהיה עובדת סוציאלית שתתמחה בנושא הקהילה ותתן שירותים גם ברווחה וגם בבית ותעשה את התיווך הזה ואם יהיה צורך זה יגדל. אני יכול להמשיך יש עוד המון דברים נורא טובים, ימי עיון ליועצות חינוכיות, לפסיכולוגים חינוכיים. יש בקשה, ארחנו כבר את רווחה באר שבע, לנושא של עבודה עם רשות. הגיעו מעפולה, מגיעות מכפר סבא ללמוד את השיתוף פעולה הזה.

יש גם עבודה כזו בחברה הערבית בחיפה?

יש לנו תכנית ביחד עם תכנית הדגל להדרה ועוני של אוניברסיטת חיפה אנחנו מקימים קורס של אקטיביזם להט"בי ערבי שאמור לתת הכשרה עם - - -

קורס באוניברסיטת חיפה.

הוא יתקיים גם באוניברסיטה וגם בבית הקהילות. שאמור לתת מענה לאקטיביזם להט"בי ערבי ובמקביל מתוך ה-350 להקצות תקציבים שיאפשרו להם לפתח תשתיות בהתחלה בחיפה ובשאיפה שזה יהיה משהו יציב שימשיך גם החוצה. אנחנו פותחים, בשאיפה מאוד, את איגי דובר ערבית הראשון בארץ אני מקווה שיפתח בחיפה ממש עוד חודש וחצי. יש לנו ארבע קבוצות איגי ועוד מועדון חברתי שנקרא פיץ' שנותן מענה ל-400 בני נוער שהם יותר בסיכון. יש עוד המון. יש גם המון שווי כסף, המון שיתופי פעולה והמון המון רצון מטעם העירייה ללמוד, להבין את השטח וללמוד לתת מענה בצורה מסודרת.

תודה. באמת מדהים.

מראה שאפשר אחרת.

אפשר אפשר. כמובן הבית הוא בית שהוא נכס עירוני הוא שופץ במיליון ₪ ובעקבות הבית ובעקבות האוכלוסייה, שהיא אוכלוסייה בסיכון, יש גן עירוני סביב הבית והגן הזה הולך לעבור עכשיו שיפוץ ושינוי החזות שלו שהוא יהיה גן יותר נגיש לקהילה ובכלל לתושבים בעוד מיליון ₪. אז יש המון השפעה חיובית לתהליך הזה.

מתי התחלתם את התהליך הזה, זה נשמע כמו משהו ש- - -

אני בתפקיד שנה וחודש.

צריך להגיד, בחיפה הייתה ועדה שהקים ראש העיר - - -

ועדת לנדאו - - -

פעלה במשך שנתיים בדקה את צרכי הקהילה, בדקו מה צריך לעשות. אפשר אחרת, אפשר.

הוציאה מסמך שאמר שצריך לתקצב את הקהילה הגאה ב-450 אלף ובמקום 450, 350 זה מה שנכנס לשיעור התקציב והתקציב של העלות שכר שלי יהיה תקן עירוני.

שאלה בהמשך לשאלה ששאלתי קודם, בתוך בתי ספר, בכל הרשויות, יש לכם בדיקה של בתוך כמה בתי ספר יש איזשהי פעילות, שעות לימוד שמוקדשות כדי לעשות הסברה ופעולות חינוכיות על ידי אי אילו ארגונים בנושא הקהילה? כמה בתי ספר בתוך העיר, אתם יודעים להגיד את זה?

אני יכול להגיד מה קורה בחיפה אבל זה לא - - - יש לנו ש"ש שהם בשלושה בתי ספר. אנחנו מפעילים, הרשות הוציאה תכנית לשווין מגדרי ומשפחה במאה ה-21 במערכת הגנים. קבוצה אחת כבר יצאה לפועל ביחד עם חושן. עכשיו אנחנו נכנסים לכל בתי הספר לעשות הסברה, חלק עם הש"ש ובמקביל עכשיו עם השינוי של חושן אז אנחנו נפעל שגם יכנסו לכל גני הילדים והבתי ספר.

אין מילים. בירושלים ובבאר שבע אתם יודעים לענות לנו?

אנחנו פונים לכל בתי הספר התיכוניים - - -

אני יושבת ראש הבית הגאה בבאר שבע. אין ספק שיש גם בבאר שבע חל איזשהו שינוי לטובה מהמחאה האחרונה שעשינו בקיץ. היא הולכת בעקבות חיפה ויש שיח שהוא שונה שלא היה ויש נכונות לשינוי. עיריית באר שבע לומדת את הנושא ביחד איתנו בשביל שנוכל להיכנס לכל המקומות שאנחנו רוצים בשביל לחולל את השינוי הזה. אני אפרסם שב-1.3 אנחנו כבר מקבלים בית חדש. מסיבת פורים, הובטח לי מראש העיר אתמול, מתקיימת בבית החדש - - - בעיר העתיקה, על רחוב סמילנסקי הרחוב הראשי. כולם מוזמנים. אין ספק שאנחנו צועדים לכיוון טוב יותר בעיר באר שבע עם כל הקושי ועם כל זה שבאמת עכשיו אנחנו מקבלים מענה אם קורה משהו אז הוא מענה ספציפי, אבל בתקווה שכבר ב-2017 אז יהיה לנו את התקציב השנתי שלנו ותהיה לנו את הכניסה לכל בתי הספר ושיתוף פעולה עם איגי ועם חושן ועם כולם.

תודה רבה.

אני יכול עוד שני דברים קטנים?

בבקשה.

שכחתי להגיד שביחד עם הוועד למלחמה באיידס פתחנו קליניקה שעובדת פעם בשבוע ונותנת שירותים. אנחנו עובדים ביחד עם האגודה להכניס שירות של ליווי רגשי בשיתוף עם האגודה. ומילה אחת על התפיסה של למה בית הקהילות כי זה גם חשוב באמת לתקציב. אנחנו מדברים על זה שאין קהילה גאה אחת. המילה קהילה גאה משטיחה את שאר הקולות ושאר הצרכים. לקהילה הטרנסית יש צרכים ייחודיים שהם צרכי קצה לעומת הקהילה ההומוסקסואלית. הקהילה הלסבית זה צרכים אחרים, זה תרבות אחרת, זה אפילו ברמת הבדיקות למחלות פנים להכניס קבוצות אוכלוסייה שונות, ולכן אנחנו מדברים על קהילות גאווה וכל אחת מקבלת את התקצוב ואת היחס הראוי לכן.

כל הכבוד, באמת אין מילים. לשכפל ולהעתיק. אני רק אומר שאת כל הדברים האלה, כדי שגם רשויות יוכלו ללמוד אחת מהשנייה נורא חשוב שהם יהיו שקופים וברורים. שיהיה מידע מסודר כדי שרשויות יוכלו ללמוד, ולקחת את הדברים הטובים וללמוד מהם. הדברים שאתם מציגים פה הם באמת נפלאים והרשויות שהגיעו לכאן, כבר צריך להגיד, מי שבא ונענה להזמנה זה רשויות שעושות ועובדות ועושות תהליך של שיפור ובנייה. ויש, כמו שאמרתי, כאלה שסרבו להגיע ולא רצו לדווח כי לא היה על מה לדווח או שהדיווח היה יוצא שלילי ובטח לא היו זוכות פה למחמאות. ככל שתנגישו את מה שאתם עושים ותדווחו עליהם גם ברמה התקציבית כפי שממילא ראוי מאחר ומדובר בכספי ציבור והנתונים האלה חייבים להיות מונגשים ושקופים וגם ברמת העשייה זה רק יעזור לאחרים ללמוד ולהפיק מזה עוד ועוד.

נהריה בבקשה - - - אני רק רוצה לשמוע את נהריה ואז נעבור למשרד הרווחה.

אני רק רוצה להגיד משפט. קודם כל כבוד למי שעושה וכל הכבוד ובאמת לשכפל ותשוויצו וזה טוב להשוויץ זה נכון. אני רוצה להגיד שכל הדיון הזה התחיל ממצוקה מאוד גדולה בעיריית ראשון לציון שהבנתי שלא טרחה להגיע לכאן ולא לשלוח אף נציג. אז אנחנו נמשיך במאבק ונמשיך לדרוש מכל עירייה להכיר בקהילה קודם כל וכמובן לספק משאבים ולספק את האפשרויות לעשות את מה שאתם עושים בכל תחומי החיים של הקהילות השונות, אתה צודק, לא נשטיח ולא נשתיק. תודה רבה לכם ואני אראה את כולכם בשתיים בכנס המרכזי ואני מתנצלת.

נהריה בבקשה, ומנדי בואי תתפסי פה מקום כי אני רוצה לשמוע גם על הנתונים שהכנתם.

אני אקדים ואומר שאני לא נציגה של העיר נהריה. אני מנהריה. צר לי להרוס את האידליה פה. אני שומעת את הנתונים וחוץ מקנאה לא עובר בי שום דבר. אנחנו הקמנו לפני למעלה משנה את עמותת גאווה ישראלית שמנסה לעזור לקהילה גם בפריפריה. אחד הדברים הראשונים שעשינו זה לפנות לעירייה שבה אנחנו גרים באיזשהי הבנה של עניי עירך קודמים והגענו לעירייה ואני חייבת לציין שזו פעם ראשונה שעובדי הרווחה לא ידעו מה הם ראשי התיבות של להט"ב. אחרי שהסברנו וביקשנו - - - בתחילת הדרך מה שהיינו עושים זה ערבי שישי שבהם היינו מכנסים אנשים מהקהילה בעיר נהריה ובסובב נהריה, גם ממטה אשר, גם ממעלות, גם מהמקומות האלה והיינו אוכלים איתם את ארוחת השישי ומספקים להם איזשהו אירוע תרבות. עשינו את זה מכיסנו ובשלב מסוים התחלנו לעבור מבית לבית שהיה מוכן לארח את אותם ערבי שישי וכשהגענו לעיריות האלה, גם במטה אשר, גם במעלות גם בנהריה, בכל סובב העיר חיפה וביקשנו משכן רק בשביל הפעילות הזו הדבר היחיד שנענינו זה שאין תקציב. אין בכלל תקציב לקהילה הלהט"בית בעיריות האלה, לא קיים תקציב כזה. זה לא מתוקצב. אני כן הייתי מבקשת זה שאנחנו עורכים פה דיון שחלק גדול ממנו נסוב סביב מה כן עושות עיריות אז אולי צריך להתייחס בדיון גם למה לא עושות עיריות - - -

זה בדיוק ה- - -

מה לא עושות עיריות כי כמות העיריות שכן עושות, אחוז העיריות שעושות הוא זעום. רוב העיריות, אני רוצה שכולם יבינו פה, רוב העיריות לא עושות, הן לא עושות. וצריך לטפל בעיריות שלא עושות. ח"ח גדול לאלה שכן עושות, אבל הן מתי מעט. אז זה מה שאני חושבת שצריך לעשות.

מנדי, אתם הכנתם לנו באיגי טבלה מאוד יפה שמראה מה קורה בערים מרכזיות בארץ אז אולי תספרו לנו קצת מה הדברים הבולטים שמצאתם כאן.

אני לא צריכה את הטבלה כי יש מעט מאוד ערים שאנחנו מקבלות מהן בסוף כסף. איגי פועלת כמעט ב-40 רשויות נכון לעכשיו. בכל הרשויות האלה יש לפחות קבוצה אחת. בהרבה מאוד יש שתי קבוצות ולפעמים גם קבוצה ומועדון. יש 2.5 רשויות, אבל הן יושבות כאן שיש איתן עבודה שהיא יותר צמודה ומאוד ברור שהמטרופולינים הגדולים בישראל הגיעו למצב שהבינו את הצורך, הבינו שיש אזרחים שהם להט"בים ויש צורך לדאוג להם כמו לכל תושב או תושבת אחרים בעיר. אלה תל אביב ובאר שבע וחיפה גם כן בדרך. העניין הזה של ספק יחיד, זה משהו שאפשר - - - לא יודעת מה הוועדה יכולה להמליץ, אבל אם זה משהו שאפשר לדרוש בחינה שלו כי זאת הדרך בעיני. יש כאן קהילה עם צרכים ייעודיים ויחודיים, יש כאן נוער שלא מקבל מענה במקומות אחרים ויש ספקים יחידים, אנחנו ארגוני קהילה, אין המון ארגונים, יש ארגונים מאוד ספציפיים שמתעסקים בנישות מאוד ספציפיות ואפשר לגמרי ללכת בכיוון של תל אביב ושל חיפה ואני מקווה שזה יקרה גם בבאר שבע. יש לנו מקומות פיזיים גם בתל אביב וגם בבאר שבע ובקרוב יהיה את הבית שיתחיל לפעול בחיפה.

מבחינת תקצוב יש בעצם שתי אופציות בתוך עירייה: יש ועדת תמיכות ויש סעיף תקציב עירוני. ועדת תמיכות זה אומר שאני מגישה לפי קריטריונים מסוימים שלפעמים מתאימים לארגון הנוער הגאה ולפעמים לא מתאימים, אבל אין תבחינים אחרים שאולי כן יתאימו אז יש סיטואציות שבהן אני בכלל לא יכולה להגיש לוועדת התמיכות. גם כשאני מגישה ומקבלת אישור אנחנו בדרך כלל מבקשים, אם זה קבוצה אחת, 15 אלף ₪ בשנה, זה מה שאנחנו צריכים, זה כלום בתקציב עירוני ולא בתקציב של מחלקת נוער ובדרך כלל מאפשרים לנו 1000-2000. אין לי כל כך מאיפה להביא את שאר הכסף. זה מאוד מאוד מורכב ואנחנו בסיטואציה שיש כבר קבוצות שפועלות ואין איך לממן אותן כי אין עזרה כמעט מהרשויות. עוד משהו שמעניין להגיד זה שברשויות קטנות, אגב בראשון גם יש לנו סעיף תקציבי מהשנה, אני יותר ויותר מגלה מעבודה עם רשויות שיש הרבה דברים שכן אפשר לעשות, אבל יש פה לגמרי עניין של החלטה ורצון וזו הכרה, לתת כסף זו הכרה פומבית בכך שיש אנשים שרואים אותם, שהם לא שקופים ושמוכנים לשים על זה כסף. בערים שהן ערים, זה לא ערים קטנות אפילו, זה ערים פשוט שהן לא חיפה, תל אביב ובאר שבע זה כאילו אנחנו לא באמת קיימות ואם אנחנו קיימות אז זה 1000 ₪ ואת השאר לכו תמצאו.

בעיה אחרונה שנתקלנו בה ממש לאחרונה זה עם גרעיני שנת השירות שלנו. גם הפרויקט הזה מתרחב לאורך הזמן. יש לנו חמש שנים גרעין בתל אביב והשנה נכנס פעם ראשונה גרעין לחיפה. הם פועלים בבתי ספר, הם פועלים במתנ"סים ומסתבר שלהרבה מאוד רשויות בארץ שנפגשנו איתן, עשרות רשויות, בשנתיים האחרונות זה משהו שלא מתאים, כי אם הש"ש להט"בים של איגי נכנסים למערכת החינוך ונכנסים למתנ"סים אז לא מתאים להם, אז אין דירה ואין יכולת ולא מעוניינים לקבל את הגרעין של איגי. אז עכשיו אנחנו עוד פעם בסבב, אנחנו צריכים למצוא עוד שתי ערים, יש לנו אישור ממשרד החינוך, קיבלנו תקנים ממשרד הביטחון לשלח, אבל אין עוד שתי ערים שמוכנות לקבל את הגרעין של איגי כרגע.

מה עושה משרד הפנים בנושא הזה?

אני אשמח לדבר אחרי שנשמע את עמדת המשרדים האחרים מהסיבה הפשוטה שאנחנו משרד הפנים אחראים על ההתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות, אנחנו לא מקצים תקציבים, לכן אין לי יותר מדיי מה להגיד בנושא הזה של - - -

אני אשאל אותך גם על התנהלות תקציבית, אבל שאלתי אותך פה שאלה אחרת שהעלתה מנדי שיש רשויות שכבר התקבל תקציב מהמדינה, המדינה כבר קיבלה שם החלטה, אבל רשויות מקומיות לא מאפשרות להיכנס וכאן זה בהחלט אחריות שלכם.

עוד פעם, זה תלוי מאוד, זה שאלה כללית מדיי, לא מאפשרות להיכנס, יש ועדת תמיכות, יש תבחינים - - -

הכסף עבר זה לא העניין, אנחנו מדברים על גרעין שנת שירות כמו גרעינים של הרבה תנועות וארגוני נוער אחרים שיש קומונה בעיר - - -

שהכסף מועבר לאיזה משרד?

זה לא קשור לכסף - - -

הגרעין מתוקצב כגרעין שנת שירות, הוא מקבל גם את ההקצאות של המכסה של אנשים שיכולים לצאת לשנת שירות - הם דוחים את השירות הצבאי שלהם בשנה ויוצאים גם לשנת שירות בנוסף לעוד התנדבות בקהילה. הם קיבלו תקציבים, הם לא צריכים תקציבים, אבל אז הם מגיעים לעירייה והעירייה שומעת שזה גרעין שהוא חלק מהקהילה הלהט"בית ואומרת, לא, אנחנו לא מקבלים. כלומר, לא נותנים מבנה, גישה למוסדות חינוכיים, לא נותנים גישה. זה לגמרי ברמה שלכם, משרד הפנים.

אוקיי. קודם כל יש, כמובן, אפשרות לפנות אלינו לגבי טענות כאלה.

להלן פנייה.

לא אני לא יכול להתייחס כרגע ל"להלן פנייה" - - -

לא הכרתם את זה?

אני לא מכיר פניות שנעשו בנושא הזה. אני אומר אם - - -

אוקיי. אז הינה מתקיימת ברגע זה פנייה נבקש את תשובתך, תשובת משרד הפנים בעניין הזה. אם יש רשויות את רוצה להעביר לו את זה. תקבל את הרשימה מאיגי ותסביר. אבל בנושא התקציבי, אני רוצה להבין איך אתם מנחים את הרשויות המקומיות בעניין של תקצוב ארגוני הקהילה, איזה הנחיה קיימת היום במשרד הפנים?

אין הנחיה ספציפית כמו שאין הנחיה לגבי שאר תמיכות. זאת אומרת, יש ועדת תמיכות, רשויות שרוצות לתמוך או גופים שרוצים להתמך מגישים בקשה לוועדת תמיכות - - -

לא, אבל זה לא תקציב של משרד הפנים זה תקציב מתוך הרשויות.

נכון, אני אומר, אנחנו לא - - - מה בדיוק השאלה?

אבל אתם לא נותנים מסגרת לכללים לרשויות לתקצוב של שירותים בסיסיים, אתם לא קובעים לרשויות איזשהי מסגרת כללים, אין נקודת - - - אני לא מדבר על התקציב אפילו עצמו, אלא על מה צריך לתת, נעשה אי פעם דיון אצלכם של איך אנחנו רואים את הקהילה הגאה במטרופולין עירוני?

שאלה מצויינת.

אין הנחיות לגודל ספציפי של כל תקציב. גם רשות רשאית לפעול במסגרת הסמכויות שלה ולהקצות, המועצה בעצם יושבת ומאשרת את התקציב. אין גודל מסוים שנקבע לשירות כזה או אחר. אין איזשהי הנחיה לגבי גודל השירות או - - - הרשויות המקומיות מחליטות בעצמן איזה שירותים הן נותנות. הנושא הזה של תמיכה בתקצוב נעשה במסגרת ועדת תמיכות ונוהל תמיכות וזהו זה מה שאנחנו - - -

מדובר פה בשירותים שהם שירותי בסיס. שירותי רווחה שהרשות היא זאת שאמורה לתת. שירותים שנוגעים לביטחון אישי, ששוב זה ברמה של הרשות המקומית. אנחנו לא מדברים פה על איזשהו בונוס או מתנות שאמורים לקבל. אלה שירותי בסיס, זה שירותים שהם באחריות הרשות. זה כמו שתגיד לי ששירותים אחרים שהם באחריות הרשות אתם לא בודקים ולא מוודאים שהרשות נותנת אותם. זה בדיוק אותם שירותי יסוד, אין פה משהו שונה.

אני אגיד לך למה אני מתכוון. אם מדובר על פעילות בנושא של חינוך ויש איתה matching של משרד החינוך אז ממילא, כמו שאמרתי בדיון קודם, אני חושב שהמשרד שצריך לרכז את הנושא הזה זה המשרד הייעודי לנושא הזה, כנ"ל גם בתקציבים של משרד הרווחה או דברים אחרים. אני עוד פעם חוזר - - -

אבל אלה תקציבי הרשות המקומית אלה לא תקציבים ישירים שמגיעים ממשרד החינוך.

כן, אבל אין איזשהי קביעה שבאה ואומרת, שמייחדת אוכלוסייה מסוימת ואומרת, השירות הזה חייב להינתן - - -

זו לא אוכלוסייה מסוימת. מה שקורה בקהילות הגאות, אני אשתמש בהגדרה המאוד נכונה של ארנון, מה שקורה בקהילות הגאות הוא לא רק עניין ששייך לקהילות הגאות, אם יש בסוף אלימות במרחב העירוני שמופנית כלפי אזרח כזה או אחר זו בעיה של כולנו. זו לא בעיה רק של אנשים שהם חברים בקהילה. אני לא יודעת מה ההגדרה לחברות בקהילה. זו בעיה של כולנו, זו בעיה של העיר.

גם בנושא הזה של אלימות כללית אין איזשהי אמירה של משרד הפנים לגבי גודל התקציב או לתשומות שמושקעות. אין לנו אמירה ואין לנו קביעה - - -

בסדר אם נהריה מטעמים גזעניים או מטעמים רפורמיים לא מכניסה את הקהילה הגאה לפעול בתוכה זה משהו שיושב תחת משרד הפנים בצורה מפורשת. אתה לא יכול לנתב את זה כל פעם למשרד הרווחה ולמשטרה - - - הקהילה לא צריכה שירותים, אנחנו לא רוצים מצעד גאווה בכל עיר, אנחנו מבקשים לצמצם את האלימות, אנחנו מבקשים להגדיל את השירותים החברתיים, שירותי הבריאות, זה דברים שהם לא - - - אולי זה נראה לך ככה כי אתה לא חווה את הנידוי שחווים להט"ב תחת רשויות מקומיות שאתה ממונה עליהן.

אוקיי. אם מדובר, כמו שהזכרת את הנושא הזה של רווחה, אני בטח לא הרגולטור של הרווחה ואני חושב - - -

לא, לא זה לא רווחה. אתה רגולטור של הרשות המקומית. סליחה, אנחנו חוזרים פה. אני אספר לכל הנוכחים את הקונטקסט של מה שקורה כאן בדיון. רק בשבוע שעבר אנחנו ערכנו דיון על שקיפות בתקציבי החינוך ברשויות המקומיות. החלק הכי לא שקוף בתקציבי החינוך, מה רשויות מקומיות משקיעות בחינוך, כמה הן משקיעות בכל בית ספר בעיר, בחלוקה מגזרית, בחלוקה לפי כל התנאים הקיימים. הרשויות המקומיות לא מפרסמות את המידע הזה, אי אפשר לעקוב אחר התקצוב בישראל של החינוך בגלל שהרשויות המקומיות לא מפרסמות את המידע הזה. אנחנו פה הבאנו - - - יש הנחיה, סליחה, יש החלטת ממשלה מ-2013 בעקבות בכלל ועדת טרכטנברג ב-2011 שתקציב החינוך חייב להיות שקוף ושמשרד החינוך, משרד הפנים ומשרד האוצר חייבים להפוך את התקציב הזה לשקוף. רק כשאנחנו ישבנו כאן ממש בדיון הזה, בחדר הזה ישבו פה נציגי שלושת המשרדים האלה, ואתה ביניהם, וכל משרד הסביר למה הדבר הזה הוא בכלל באחריות של משרד אחר. עכשיו, אותו דבר חוזר על עצמו ממש כאן. אתה שוב אומר לי בדיוק אותה טענה שהתקציב לא נמצא בידיים שלכם ושהרשויות המקומיות זה בכלל לא אחריות שלכם כי מבחינתך, לפי העמדה - - - לא מבחינתך, אתה מייצג את המשרד, מבחינת משרד הפנים אפשר בכלל לחלק את כל תקציב הרשות המקומית ולהגיד, מה שהרשות המקומית משקיעה בחינוך זה אחריות של משרד החינוך ומה שהרשות המקומית משקיעה בביטחון אישי זאת אחריות של המשרד לביטחון פנים, אבל זה פשוט לא נכון במציאות, אתם הרגולטור.

תראי, באותה מידה שגופים מבקשי תמיכה אחרים יכולים לחוש חוסר סיפוק מהתקציב שמועבר אליהם ואני לא חושב שלמשרד הפנים יש אמירה או סמכות לבוא ולהגיד, בוא תקצו לאגודת ספורט לשם הדוגמא סכום - - -

יש לי תחושה שלדברים אחרים כן הייתה לך סמכות.

למה? למה? - - - לא אני אומר, אני משווה למול גופים נתמכים - - -

לא, אבל הסיפור פה לא גופים נתמכים. הדיון הזה הוא לא דיון על כמה תמיכות מחולקות לארגונים. זה לא הדיון. הדיון פה על כמה רשויות מקומיות בישראל משקיעות בצרכים הישירים של הקהילה הלהט"בית וכמה הן משקיעות בהגנה על ערך שוויון מול הקהילה והביטחון האישי ועל השירותים הבסיסיים לאזרח, בתוך התחום הזה של הקהילה הלהט"בית. זאת השאלה - - -

בנהריה עדיף לעשות כיכר חדשה.

אני שואלת, איך אתם מפקחים, האם אתה בכלל יודע היום להגיד לי כמה רשות ורשות משקיעה בנושא הזה, האם אתה יודע לצבוע את התקציבים שמגיעים לנושא הזה.

התשובה היא לא. התקציב הזה הוא לא שקוף כמו שאמרתי בישיבה הקודמת אנחנו רואים את זה ברמה של פרקים ברמה הכי גבוהה שיש.

למה אתם לא מוצאים הנחיה שתשקיף? אחרי שראינו את המקרים שקרו פה בשנים האחרונות אני חושבת שהמודעות הציבורית היום לנושא גבוהה בהרבה משהייתה אולי אי פעם. גם המודעות הפוליטית. שוב, מדינת ישראל בכל הנוגע לשיווק, בעיקר בחו"ל, גם משוויצה ומפארת את הקהילה ומשתמשת בה הרבה מאוד פעמים לצרכי יח"צנות. אבל מה קורה כשזה מגיע לזכויות האישיות, מה קורה כזה מגיע לשירותי בסיס. ואני פה עוד לפני שאני מדברת על החקיקה שהייתה צריכה לעבור מזמן ולייצר שוויון זכויות, אני מדברת על תקצוב בסיסי לאזרח, לתושב. איפה אתם רואים את הנגיעה שלכם כמשרד לנושא הזה, כרגולטור של הרשויות המקומיות.

הקריאה שלך שמדובר בשירות בסיסי, אני לא חושב שזאת הנחיה היום שיש - - -

סליחה, ביטחון אישי, חינוך ורווחה זה לא שירותים בסיסיים?

אני עוד פעם אומר, חבל שלא נותנים לי לסיים, ישנם לא מעט קבוצות שמבקשות תמיכה מהרשות המקומית וישנן, אני מניח שיש לא מעט קבוצות שהיה אפשר לתת להן יותר והמשרד לא מתערב בנושא הזה של ההקצאה. זו סמכות של העירייה לבוא ולהחליט מה רמת התמיכה שנותנים. בשביל זה יש מליאה שנבחרה באופן דמוקרטי והיא זו שבעצם מחליטה. המשרד לא - - - את מדברת פה על שירות בסיסי, הנושא הזה לא מוגדר כשירות בסיסי.

תשמע, באמת דיון אחרי דיון אני לא מבינה למה המשרד הזה קיים. אני פשוט לא מצליחה להבין. אם אין לכם סמכות ואין לכם אחריות בשום נושא אז מה אתם עושים? מה התפקיד שלכם, איפה תחומי האחריות שלכם?

למה השאלה הזאת לא נשאלת על משרד הרווחה או המשרדים היעודיים?

כי אתה אומר לי, כבר בישיבה השנייה בנושא שהוא בהחלט נושא שנוגע לשירות בסיסי, אתה אומר לי זו לא אחריות שלנו אז אני מתחילה באמת להסתקרן על מה הן הסמכויות והאחריות של משרד הפנים - - -

אני לא משווה ולא כלום, אני רק אומר, אני משווה גופים נתמכים, או גופים שמבקשים תמיכה, אם גוף נתמך אחר מחר יפנה ויגיד למה אני קיבלתי רק מעט - - -

אבל זו לא השאלה, אנחנו לא דנים פה בכמה גופים נתמכים - - -

אז מה השאלה?

השאלה פשוטה - כמה תקציבים היום משקיעות וכמה משאבים, זה לא רק בכסף, זה גם בפתיחת דלתות, בהכנסה לבתי ספר, במוסדות, במבנים, כמה משאבים משקיעה היום כל רשות מקומית בישראל בענייני קהילת הלהט"ב, בשוויון זכויות, בחינוך לערכי השוויון והסובלנות, בשירותי רווחה שמותאמים לצרכים של הקהילות הלהט"ביות בישראל, בהכנסה וכניסה, בנגישות, בהתמודדות מול תוקפנות ומול אלימות, בהתמודדות מול ארגונים אלימים שמקדמים אלימות בתוך העיר וגזעניים והומופוביים. כמה כל רשות משקיעה בנושא הזה.

אז אני חוזר, כמו שציינת את זה, זה קשור לדיון הקודם, הרמה הזאת של הפירוט לא קיימת היום. היא לא קיימת היום, זה משהו שאני, כמו שהבעתי בישיבה הקודמת, אני חושב שבתקציבים שקשורים למשרדים ייעודיים אני לא חושב שאנחנו הכתובת בצורה מדויקת - - -

כל תקציב ברשות המקומית הוא גם קשור איכשהו למשרד ייעודי. איזה תקציב של רשות מקומית לא קשור גם למשרד בעקיפין.

לכן השאלה שלך צריכה להשאל לכל המשרדים הספציפיים. אז מישהו כאן נתן דוגמא, אין הנחיה למשל של העיר, תגלו סובלנות לנשים מוכות. (אני ציפי נחשון גליק מנהלת שירות נוער וצעירים במשרד הרווחה). לכן, הרשויות המקומיות היום רואים באוכלוסיית הלהט"ב כמו כל אזרח. לא כולם מבינים באמת את המשמעויות, את הרגישויות שצריך באמת לעבוד ברגישות - - -

אבל למה אתם כמשרדי ממשלה - - -

האם לא משרד הפנים צריך להנחות את הרשויות המקומיות - - -

אני רוצה להציע שמהדיונים האלה גם ייצאו פרקטיקות, אז אני חושבת שצריך לעשות שיח עם מרכז השלטון המקומי שיהיה שם נציג – אחראי על הרווחה, על החינוך, על התרבות, על כל הנושאים שבאמת אזרח יכול לקבל מהם מענה ושם בעצם לבוא ולומר להם שהיום צריך להסתכל על הצרכים הייחודיים של אוכלוסיית להט"ב על גווניה. אי אפשר לראות בהם עוד אזרח. אלה החסמים שנמצאים, הם אנשי היישוב שלכם, הרשות אחראית לבניה והיא צריכה לראות עכשיו בזכוכית מגדלת את האוכלוסייה. ולכן, אנחנו פונים לאחראי על התרבות לעזור להם להקים מועדון ייחודי, לאחראי על הרווחה להקים שירותים מענה טיפול, לאחראי חינוך, כך וכך לעשות את הדברים. אי אפשר לבוא לפה ולהפיל את הכל על משרד הפנים, זה לא נכון וזה גם לא פרקטי. אז לכן אני אומרת, אני מוכנה להיות שותפה לדיון הזה עם המרכז שלטון המקומי על כל זרועותיו ומשם שנתחיל ונתקדם. ועכשיו עם תורי לדבר על משרד הרווחה אז אני אשמח.

את יכולה להמשיך בוודאי ואנחנו נחזור לנקודה. הרעיון הזה הוא מאוד נכון, מי שצריך לתכלל את זה בעיני זה משרד הפנים כי הוא הרגולטור של הרשויות.

בעניין משרד הרווחה אני אתחיל ואני אומר שמשרד הרווחה ראה באוכלוסייה הזאת כאוכלוסייה ייחודית רק לפני שבע שנים בעקבות הפיגוע המצער שהיה בבר נוער ומשם התחלנו שיתופי פעולה עם עמותות. העמותה הראשונה היתה אגודה שבעצם פיתחנו מודל יחד איתה לטיפול פסיכוסוציאלי שניתן בשלוש ערים במדינת ישראל. אני מודה לעיריית תל אביב, הם לא נמצאים פה, אבל באמת שפתחה את דלתותיה לעזור לנו בחלק מהמענים שהם ארציים כי ראינו את הריכוז מגיעים לתל אביב. אז מעבר לטיפול גם יש לנו שיתוף פעולה עם עמותה שנקראת עמותת נוער לטיפול משפחתי בנוער שכבר בורח מהבית ומתנתק על רקע הרגישות המינית והמגדרית שלו, ובעצם אנחנו מאפשרים טיפול משפחתי לאותו נער ולמשפחה שלו. אנחנו כרגע בהבנייה של שיתוף פעולה עם איגי לקראת חתימת הסכם לעבוד עם הנוער באמצעות פעילות קבוצתית ופרטנית. אנחנו פתחנו דירת מעבר בעיר תל אביב שגם מגיעים אליה מכל הארץ לאוכלוסיית נשים טרנסג'נדריות ואנחנו לקראת פתיחה מחפשים מבנה, אפרופו הזכירו מבנים, יש בעיה מאוד קשה עם מבנים גם אם המשרד משלם. המשרד שלנו על מענים שהם חוץ ביתיים כן משלם את השכר דירה אז אנחנו כבר מחפשים כמעט מעל שמונה חודשים לפתוח דירה לגברים טרנסים בתל אביב. חתמנו הסכם עם עיריית תל אביב שתפתח הלנת חירום לאוכלוסיית להט"ב, כאלה שממש חסרי קורת גג וחתמנו הסכם עם עיריית חולון לפתוח הוסטל שיקומי לאוכלוסיית להט"ב. זה כרגע בהמתנה חודשים רבים כי מחפשים את המבנים שיהיו ראויים לתכניות האלה. בירושלים אנחנו במסע ומתן עם הבית הפתוח גם כן לפתוח הוסטל שיקומי ולאחרונה קיבלנו תקציב ייעודי למניעת אבדנות בקרב אוכלוסיית טרנסג'נדרים ואנחנו עושים את זה באמצעות עיריית תל אביב והאגודה.

אני רוצה לומר שברשויות המקומיות והמחלקות לשירותים חברתיים שלמשל זה חוק שיש מחלקה לשירותים חברתיים בכל רשות מקומית. כן, העובדים הסוציאליים נמנעים בלטפל בזה, גם בגלל להומופוביה, זה מילה שמדוברת אצלנו בשירות. אני קיבלתי תוספת תקציב של מיליון וחצי ₪ שאני מקווה שתהפוך ל-3 מיליון ₪ כדי לתת לרשויות המקומיות להתחיל להתמודד. עכשיו אני, כשאני מחלקת לרשויות המקומיות תקציב זה חייב להיות על פי קריטריונים: גודל היישוב, סוציואקונומי, מספר תושבים וכולי. אני פניתי לכל ה-250 רשויות מקומיות כי ברור היה לי שאם אני מחלקת מיליון וחצי כרגע שאני מקווה שיהיה 3 מיליון ל-250 רשויות אז זה בדיחה, ולכן פניתי לכל ה-250 רשויות ולמנהלי המחלקות ושאלתי האם אתם חשופים לאוכלוסייה הזו, האם אתם שמעתם, האם אתם נפגשתם, האם אתם יודעים מה הצרכים שלהם, האם אתם רוצים ללמוד על הנושא והאם אתם רוצים להקים איזשהו מענה. מודה שרוב הרשויות ענו לא. ענו לי כרגע 25 רשויות שמעוניינות להקים איזשהו מענה ביישוב שלהם. הראשונה שענתה זו אתי מבאר שבע וראשון לציון שהם לא פה. עם הנתונים האלה אני הולכת לאיש הכספים אצלנו לעשות את החלוקה התקציבית ואני מאוד מאוד מקווה שהתקציב יגדל וברגע שאנחנו גם נכשיר יותר עובדים סוציאליים בסוגיות האלה אז הם ילמדו להתיידד עם הנושא, הם ילמדו להבין שיש צרכים ייחודיים ושצריך לטפל באמת מתחת לזכוכית מיוחדת.

זה אומר שבערך כמה נקבל?

החסם המרכזי, ואני יודעת שחלק מהרשויות גם ענו לי, אני רוצה אבל אני יודע שאני לא אפתח כי לא יהיה לי מבנה, כי כמו שאמרתי, כשאני פותחת תכנית עם מענה חוץ ביתי אני מתקצבת את השכר דירה. כשאני פותחת מרכז יום אין לי אפשרות לתקצב ועל זה נופל אז אם מפה יכולה לצאת קריאה לראשי הרשויות המקומיות שיעמידו מבנים לטובת הרווחה כי זה באמת יותר נוח ויותר מצולם להעמיד מבנה לתרבות ולמועדון לנוער, אבל זה לא מצולם להקים מרכז טיפולי. אז אם תצא מפה קריאה באמת להעמיד מבנה שיכול לשרת מגוון רחב של אוכלוסיית להט"ב. אני החלום שלי לעשות במבנה גדול את כל המענים, רצף של מענים, לנוער, למבוגרים. היום אני נחשפת גם לאוכלוסייה של אנשים מבוגרים, אנשים שהם בגיל זקנה. יש מועדונים לזקנים ברשויות המקומיות. אם יש שלושה, חמישה ביישוב הרשות לא תקים מועדון מיוחד, אבל אם יהיה מבנה גדול של כמה קומות שהרשות המקומית תעמיד, בקומה ראשונה נטפל בנוער, בקומה שניה נטפל במשפחות, בקומה שלישית נטפל באנשים מבוגרים אני חושבת - - -

בואי תראי איך - - - שאלה שתהיה קצת מורכבת, אני מסכימה איתך לחלוטין, אני רוצה לעזור עם זה. בואי תעזרי לי עם זה. יש לך פילוח של המשרד של כמה מבנים מעמידות הרשויות המקומיות לצרכים של הרווחה בחלוקה לאיזה סוגים של צרכים הן מעמידות את המבנים האלה?

בכלל?

כן, בכלל.

לא, תקשיבי, מרכזי יום יש בכל מיני תחומים - - -

בחלוקה לאוכלוסיות ולצרכים. זאת החלטה בסוף של הרשות ואני הייתי מאוד רוצה לדעת איך הנטייה של הרשות עובדת - - -

הן צריכות הרבה מאוד מבנים אני אומרת לך - - -

ברור, גם לנושאים נוספים - - -

רק המועדונים לזקנים - - -

בגלל זה אני שואלת. יש חלוקה כזאת, שמשרד הרווחה מחזיק בה שאתם יודעים כמה באמת ברמת המבנים משקיעה כל רשות?

תראי, כל שירות יוכל להגיד לך. אני יכולה להגיד לך בתחומים שלי שהיא מעמידה מבנים לטיפול בנוער וצעירים, לטיפול בנפגעות תקיפה מינית - - -

לא אבל אני אומרת ממש בחלוקה של כל רשות וכמה מבנים. יש כאלה נתונים?

במשרד הרווחה אני חושבת שבכל שירות יש את ה- - - השירות לזקן יכול להגיד לך כמה - - -

אז תעבירי לי - - - זה יעזור לי - - -

זה את צריכה לעשות פניה למנכ"ל כי אני יכולה רק על התחום שאני אחראית עליו.

בתחום שלך ובבקשה גם תפני את זה למנכ"ל בהקשר של התחומים האחרים.

אני חושבת שזה צריך - - -

נראה לי שאנחנו משדרות על אותו הגל ושזה יעבוד.

חברת הכנסת שפיר, אני חושב - - -

יש פה עוד כמה אנשים שלא הספיקו לדבר ואין לנו הרבה זמן אז אני רגע אתן למי שלא הספיק לדבר. מראשון לציון ביקשו ממני, כן.

קוראים לי שחר הדר, אני נציג של הקהילה הגאה בראשון לציון. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים להדברות עם העירייה על מנת למנף את הפעילות של הקהילה הגאה בעיר ולצערנו נציגי הקהילה נתקלו בקשיים רבים, חוסר הענות לצרכים הבסיסיים שלנו. למרות זאת הצלחנו בקושי רב לארגן אירועי גאווה חברתיים בעיר, בעזרתם של ארגוני הקהילה הגאה וסניף מרץ המקומי, כמו סוכה קהילתית גאה, אירועי חנוכה, אירועים חברתיים נוספים.

גם כשניסינו לפנות לחופש המידע בעירייה וביקשנו לקבל מידע על תקציבי ופעילות העירייה למען הקהילה הגאה התשובה היתה מתחמקת ולא ברורה. פעם אחר פעם עיריית ראשון לציון מפגינה יחס מזלזל ומשפיל, ומן הראוי שראשון לציון שהיא העיר הרביעית בגודלה תכיל את מגוון הקשת המגדרית בעיר וכמו בערים הגדולות בארץ תתן מענה לצרכים הבסיסיים שהם בעצם: מבנה לקהילה הגאה בעיר שישמש נוער להט"בי, מערך סוציאלי ופסיכולוגי מתאים, פעילויות חברתיות שונות, מחלקת תרבות, מרכז רפואי שיתן מענה לצרכים של הקהילה הגאה – ממש כמו בתל אביב. צורך נוסף זה תקציב לקיום מצעד הגאווה בעיר ואירועי גאווה שונים במהלך השנה, הכנסת פעילות חושן בבתי הספר התיכוניים בעיר. זה בגדול הצרכים, הדבר הבסיסי והחשוב ביותר הוא שראשון לציון מתהדרת, וזה בעצם מתקשר לוועדה הזאת, מתהדרת בשקיפות, אבל בכל מה שקשור בחופש המידע כלפי הקהילה הגאה היא מפרה את החוק וממסמסת בעצם את הציבור והעובדה שנציג עיריית ראשון לציון לא הגיע לכאן היום זה ממש ביזיון וזה משקף גם את הלך הרוח של העירייה כלפי הקהילה הגאה בעיר. זה פחות או יותר הדברים.

תעבירו לנו את הפניות מצדכם לשקיפות בנתונים כאלה שלא התקבלו ואנחנו גם נבקש מהם תשובות.

אוקיי, בסדר.

ביקשו עוד ממני, סוניה.

קוראים לי סוניה, אני מפיקה של פסטיבל הקולנוע הגאה. למי שלא מכיר הפסטיבל התחיל בתל אביב בשנת 2006, כרגע אנחנו מפיקים את הפסטיבל ה-12 במספר. מעבר לזה שהפסטיבל הוא הפך במהלך 12 השנים האחרונות לאירוע תרבות מרכזי באירועי הגאווה בתל אביב בעצם הפסטיבל הופיע בספר התקציבים של עיריית תל אביב באופן רשמי רק ב-2013 עם תקציב של 50 אלף ₪. מאז 2013 התקציב של הפסטיבל לא השתנה בספר התקציבים. זאת אומרת שאנחנו ארבע שנים מתוקצבים על ידי עיריית תל אביב ב-50 אלף ₪. בשנים האחרונות, תודות לסיעת מרץ בעיריית תל אביב, אנחנו מקבלים עוד סיוע נוסף של 30 אלף ₪. בכל מקרה זה לא מכסה לנו אפילו את השכרת האולמות בסינמטק בעשרה ימים של הפסטיבל. הסיבה שאנחנו בעצם נמצאים פה זה כשאנחנו מסתכלים בספר התקציבים על התקצוב של פסטיבל הקולנוע הגאה לעומת פסטיבלים אחרים שעיריית תל אביב מתקצבת זה לא ייאמן.

פעם ראשונה שראיתי את הנתונים האלה זה היה וואו. אנחנו מקבלים כרבע מהתקציבים של פסטיבלים אחרים שעיריית תל אביב מתקצבת. זאת אומרת, אם אני מסתכלת על דוקואביב שהוא פסטיבל מבוסס עם עמותה שמקבל תקצוב של 150 אלף ₪ לשנה פלוס תמיכה של מפעל הפיס שכל עירייה יכולה להגיש רק פסטיבל אחד למפעל הפיס. שני פסטיבלים, פסטיבל הילדים והנוער ופסטיבל סרטי הסטודנטים שכל אחד מהם מקבל 225 אלף ₪ בשנה תמיכה מהעירייה. זה פי ארבע ממה שאנחנו מקבלים כשב-12 השנים האחרונות הקהל שפוקד את הפסטיבל גדל מ-2000 איש בשנה הראשונה ל-10,000 אנשים שמבקרים את הפסטיבל. כמות הסרטים שאנחנו מציגים והאיכות של הסרטים שאנחנו מציגים גם גדלה וזה גם מה שאומר שהמחירים של הסרטים עלו.

הייתי רוצה להפנות אליהם את השאלה ישירות, אני רואה שהם כבר יצאו מפה.

כן.

אז נבקש מהם לענות על זה. מיכל בבקשה.

תודה לכולכם על כל מה שאתם עושים אני מאוד שמחתי לשמוע. אני מיכל בר, אני סטודנטית מירושלים, במקור אני מאור יהודה. הגעתי לכאן היום על מנת לספר לכם קצת על איך זה לגדול בתור להט"בית מחוץ לתל אביב ולערים הגדולות. לאורך השנים באור יהודה אם שמעתי אזכורים על הקהילה הגאה הם תמיד הגיעו בקללות: הומו, לסבית, קוקסינל. לא לימדו אותנו על מיניות ועל מגדר ועל משיכה מינית. אולי חושבים שאם נתעלם מהנושאים האלה אז הם ייעלמו, אבל לא הסיבות האלה לא נעלמות גם לא כשמטטאים אותן מתחת לשטיח, ככה רק מעצבים את הבורות בפריפריה ומלבים את חוסר ההבנה שיש כלפי מיעוטים ככלל ומיעוטים מיניים ומגדריים בפרט.

אם לא יגידו לי שיש עולים מברית המועצות, האם לא יהיו כאלו? ואם יסתירו ממני את עובדת קיומן של הטרנסיות, האם הן פשוט יתאדו כלא היו? אין ספק שתפיסה הרואה בנטייה מינית וזהות מגדרית גחמה, טרנד או מחלה לוקה בבורות. כל מה שתפיסה כזו עושה זה לדחוק להט"בים לשוליים, להחליש אותם ולסמן אותם כלא רצויים בחוצות העיר. זה מתחיל בבורות ונגמר ברצח. אם יתוקצבו מוסדות הקהילה הגאה ברשויות המקומיות אז ילדים ונערות להט"בים יזכו להרגיש שהם לא לבד. מיותר לציין שהתקצוב הזה יפחית את מקרי ההתאבדויות בקרב חברי הקהילה הגאה ששיעורם גבוה מאוד בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. אני רוצה שעיריית אור יהודה תכיר ותקדם את הקהילה הגאה בעיר. על העירייה להכשיר צוותי חינוך, בריאות ורווחה, להכניס ארגונים גאים לבתי הספר התיכוניים, להקים ארגון גאה לפעילות בעיר, להקים מסגרת תמיכה בהורים לילדים גאים ולהאבק כנגד להט"בופיה. ככה אני מצפה שיקרה גם באופקים, בטייבה, בלוד, בירושלים ובמדינה כולה. תודה.

תודה רבה. אביהו בבקשה.

אני אביהו, ממלא מקום במרכז הגאה. חשוב לנו רק כן להניח - - - הדברים שנאמרו. אם הייתה עכשיו תופעה כלל ארצית של גזענות כלפי העדה האתיופית, לדוגמא, משרד הפנים לא היה בא ושואל למה לא מפתחים שירותים ייעודיים או למה המחלקות המקומיות לא נותנות יותר מענים או לפחות יותר שירותים מקומיים לחברי וחברות הקהילה האתיופית, אלא היו באים ואומרים שיש תופעה כלל ארצית של גזענות כלפי הקהילה הזו והיינו הך כלפי הקהילה הגאה ונראה לי שיש איזשהו פער בהבנת חומרת המצב וזה מאוד פוגע. אני רוצה להגיד שאני מאוד מסכים עם מה שנאמר בוועדה. העניין פה הוא לא רק של תקצוב, הוא לא רק של שקיפות, הוא גם עניין של גישה כי ברגע שעירייה מבינה את מה שאני חושב שעיריות לא מבינות, הגישה משתנה. והדבר הזה צריך להיות מוטמע אורגנית בכל המערכים העירוניים, לא רק במרכז הגאה ולא רק בדירת המעבר ולא רק במרכז נוער, אלא להיות מוטמע בכל המערכים העירוניים כי כל מערך עירוני נוגע בקצה שלו בסוף בחברות הקהילה הגאה. אני רוצה להגיד לסיכום משהו טיפה יותר פרקטי, אנחנו מפתחים בתל אביב, אני לא אמנה את סך כל השירותים שניתנים לקהילה הגאה - - -

לא, אנחנו לא רוצים להתבאס.

תל אביב השיגה את זה בעבודה מאוד מאוד קשה לאורך השנים ולא ב - - - בקיצור, אבל אני לא אתרברב. אני רוצה רק להגיד שהמודל שאנחנו חושבים שהוא מאוד מאוד נכון זה להקים מוסד עירוני כבסיס יציאה או כנקודה שמטפלת בכל הסוגיות הגאות ברחבי העיר, מתוקצב, עם תקנים לעובדים ולצד זה להקים פורום או גוף קהילתי כמו לדוגמא שקורה בחיפה עם הקשת החיפאית ובית הקהילות שמשלימים אחד את השני. מבחינתנו גוף עירוני לבד לא נותן מענה שלם וגם ארגון קהילתי לבד לא נותן מענה שלם.

תודה רבה.

ממשרד החינוך, אושרה לרר שי, ממונה על שוויון בין המינים במשרד החינוך. קודם כל אני לוקחת מפה משהו מאוד חשוב מכל הדיון כאן, אנחנו מקיימים שולחן עגול של כלל ארגוני הלהט"בים ביחד עם יחידות משרד החינוך, אנחנו באמת נקרא לנציג השלטון המקומי לבוא ולהשתתף איתנו בשולחן העגול כדי שגם לשם יגיעו הדברים. השנה לראשונה תוקצבה תקנה עבור מפגשים העוסקים בנטיה או בזהות מגדרית כחלק מתכנית למיניות, מיליון וחצי ₪, שזה קרה לראשונה השנה. כבר יצא קול קורא אז ארגונים שרואים עצמם מתאימים מוזמנים - - -

ארגונים או רשויות?

ארגונים. אחר כך רשויות יתוקצבו בהתאם למדד טיפוח. וזה באמת איזשהי פריצת דרך שהמדינה, משרד החינוך בא ואומר אנחנו משתתפים בתקצוב של ארגונים כדי שיכנסו לתוך בתי הספר. אני מקווה שיגיעו. איגי מקבל ממשרד החינוך גם תקצוב עבור הפעילות שלו - - -

הוא קיבל סוף סוף את כל התקציב שהובטח לו?

מה שקרה, איגי הוא חלק מתקציב של כלל ארגוני הנוער, כשיש קיצוץ בתקציב כלל ארגוני הנוער - - -

אנחנו יודעים ומכירים. שאלתי אם ההבטחה של שר החינוך התממשה?

כן, התממשה.

כולה? במאה אחוז?

אני לא יודעת להגיד לך כי אנשי התקציב בדיוק היום חולים, אבל אני יכולה לתת - - -

החלמה מהירה.

אני מבקשת לא להיות ציניים באמת. אני גם ביקשתי לדבר, אני יכלתי לעשות קולות של שטיח ולא לדבר - - -

חבר'ה אף אחד פה לא - - - מה קרה? - - - אפשר להרגע. איגי קיבלתם את כל התקציב ?

קיבלנו הכל חוץ מ-250 אלף שדובר שיהיה לזה עוד המשך ב-2017.

250 אלף מתוך כמה?

מתוך מיליון וחצי.

למה צריך להיות בהמשך, למה זה לא מתוקצב בבסיס?

אני לא יודעת, אני שוב אומרת, האיש שהיה צריך להגיע לצורך התקציב לא הגיע, אני נכנסתי - - - יש לי כאן את הנתונים. כשאני מסתכלת על הנתונים ואני רואה בכלל את ארגוני הנוער איך התקציב עלה מ-2010 מ-128 אלף ₪ ל- - -

אין פה שאלה בכלל, שר החינוך התחייב לפני, כמה זמן כבר עבר, שנתיים, על תקציב מסוים. מאז עוברים הארגונים, אני אדבר בשמם, כי גם ברור כמה קשות ההבטחות האלה וכמה קשה אחר כך להיגרר ולהתחנן בין משרדי הממשלה ובין פוליטיקאים כדי שההבטחות האלו יתממשו, למרות שהן הובטחו, קיבלו את כל הפרגון התקשורתי שהיה בכלל אפשר להעלות על הדעת, אבל בסופו של דבר הן לא באמת מתוקצבות. ואת הסיפור המתמשך כאן עם ארגוני הנוער הגאה אנחנו מכירים כבר, לצערי, יותר מדיי שנים אחורה וזה כל פעם חוזר על עצמו. ואני הצפתי את זה למספר שאילתות לשר וכל פעם מתקבלות הבטחות חדשותף, אבל לא רואים ממש מענה אז השאלה הזאת היא כן חשובה לי. למה הדבר הזה לא מתוקצב בבסיס, בצורה רצינית כמו שצריך. מה שקורה אחר כך בארגונים כאלה שהם גם ככה פועלים על תקציבים מאוד נמוכים והם רובם מתבססים על מתנדבים ועל אנשים שעושים את זה בזמנם הפנוי ומתוך מחויבות עמוקה, מה שקורה זה שברגע שהממשלה מתחייבת בפניהם לתקציב מסוים והם הולכים ובונים על התקציב הזה אז בסוף השנה הם מגלים שהם נמצאים בחובות כי הממשלה לא העבירה את הכסף והם כבר עשו את ההתחייבויות שלהם. אי אפשר שהמצב הזה יחזור על עצמו כל שנה.

התקציב הוא מאוד שקוף. הוא מופיע באתר שלנו, הוא מופיע באתר של משרד - - - כל ארגון יכול לראות בדיוק כמה הוא מקבל גם ביחס לאחרים. יש מפתח מאוד ברור מה הנוסחא ומה ששם עובר, מעבר לזה, אני לא יודעת להסביר. כתבתי בפני את השאלה ואני אעביר אותה הלאה.

בסדר, אז אני מבקשת לזה תשובה בבקשה מיידית כי זה באמת נושא כבר שעסקנו בו רבות ומה שקורה בדרך התחנונים הזאת שצריכים לעשות הארגונים, מאוד לא הוגן ומאוד לא רציני אם רוצים באמת לדאוג שיוכלו לממש את עבודתם. אני יודעת שיש אצלכם אנשים שמאוד מעוניינים בכך וצריך שזה יקודם. עוד משהו נוסף לפני שאני מסכמת?

אני רוצה רק הערה אחרונה לגבי ההערה שהושמעה על ידי החבר פה. קודם כל אני מזכיר שמשרד הפנים לא אחראי באופן ישיר, הוא לא רגולטור של גזענות, הקביעה הזאת אם יש גזענות או אין גזענות או אפליה כמו שאמרתי היא בעצם מאוד מאוד בעייתית. יש לא מעט גופים שמגישים בקשות תמיכה - - -

הגזענות היא מאוד בעייתית.

אני מסכים איתך. אני אומר, יש לא מעט גופים שמגישים בקשות תמיכה לרשות להתחיל ולבדוק עכשיו האם החלוקה נעשתה בצורה הוגנת, שוויונית, אני חושב שיש סמכויות - לא סתם ניתנו סמכויות לרשות מקומית, לרשות המקומית עצמה יש מנגנוני ביקורת, יש מבקר פנים. אפשר לפעול, אפשר להפנות את הדברים האלה גם לביקורת פנימית של הרשות עצמה. כל ההליך הזה של - - -

כלומר, לכם אין את המנגנונים האלה, זה רק ברמת הרשות המקומית?

לא. לא אמרתי שאין, אמרתי שיש גם את המנגנונים - - -

איפה אתם כן לוקחים אחריות ?

אמרתי בהתחלה שצריך להבחין בין תקציבים שחלקם מועברים גם על ידי המשרד הייעודי ונכון יהיה להפנות את זה למשרד הייעודי כי המשרד הייעודי הוא זה שמקצה את התקציבים - - -

אי אפשר. תשמע, התקציבים האלה לא שקופים - - -

את רוצה שאני אהיה אחראי על תקציבים של משרד הרווחה?

סליחה, כל שבוע אנחנו שומעים על עוד סיפור שחיתות ברשויות מקומיות, כל שבוע ואתה - - -

זה אמירה כללית מדיי.

כי זה יכול להיות יותר מפעם בשבוע. ויש סיבה ללמה השחיתות מתרחשת. כשכל הכספים לא שקופים וזה נעשה בצורה מאוד לא מסודרת ולא ברור מי הגורם המפקח ולא ברור איזה בחינה נעשית כדי לייעל תקציבים, להשקיף תקציבים, לוודא שתקציבים הולכים למקומות הנכונים ובחלוקה שוויוניות כפי שמחוייב להיות בתקציבי מדינה אז ברור שיש יותר שחיתות. זה לא כי הרשויות המקומיות - - -

אז אני אענה לך. קודם כל הנושא הזה של התקציב של הרשות המקומית הוא כן שקוף. התקציב הזה מפורסם באינטרנט - - -

אוי באמת, התקציב של הרשויות המקומיות שקוף - - -

למה, סליחה, אפשר לראות איזה גופים נתמכו ויש ועדת ביקורת של הרשות המקומית שלשם אפשר להפנות - - -

אני שואלת איך אתם מפקחים ומה אתם עושים כדי - - -

זאת שאלה כללית. באותה מידה שאני אדרש לפקח מחר על התמיכה שמועברת לגוף נתמך אחר זו אותה שאלה.

אני אפרק את זה לשלוש שאלות כדי שזה יהיה נורא פשוט:

1. מה אתם עושים כדי שהתקציבים של הרשויות המקומיות יהיו יותר שקופים ואני חולקת על דעתך שהתקציב הוא שקוף, הוא מאוד לא שקוף. קשה מאוד להבין מה קורה בתקציבי הרשויות המקומיות ואנחנו בודקים והרבה ארגונים בחברה האזרחית בודקים ומנסים להיכנס ולהשתלב ואומרים כל פעם שלא. גם אתה בדיון הקודם אמרת לנו, ביחד עם המשרדים האחרים, שזה פשוט מורכב מדיי ונורא קשה ליצור קריטריונים אחידים לתקצוב.

2. איך אתם מוודאים שהרשויות מתקצבות באופן שוויוני?

שתי שאלות, מאוד ספציפיות, לא שאלות כלליות. יש לך תשובות אליהן?

יש לי תשובה. בדיוק הקודם אנחנו נשאלנו עד לרמה של בית ספר ואני אמרתי שברמה הזאת אין לנו את המידע ואנחנו גם לא רואים את זה כי אנחנו לא משרד מוביל בנושא הזה של חינוך. משרד החינוך, למשל, מקבל דיווח פר בית ספר. אתם מצפים מאיתנו שאנחנו נחליף את משרד החינוך ונתחיל לרדת עד לרמה של בית ספר. זו היתה התשובה שלי לגבי הדיון הקודם. אמרתי שהמשרד המוביל, הכי נכון היה שהמשרד המוביל הייעודי לטובת החינוך הוא זה שיתן את הדיווח. אגב, בעצם מה שאתם מבקשים ממני זה לרדת לרמת הפירוט ורמת המקצועיות של משרד החינוך שאני אתחיל לראות אם התקציבים של משרד החינוך מועברים בצורה נכונה - - -

שאני כאזרחית, כתושבת בעיר, אוכל לפתוח את התקציב העירוני שלי ולראות כמה כסף השקיעה העיר שלי בחינוך - - -

אז יפה, אז לכן יש חובה לפרסם את התקציב באינטרנט. התקציבים היום מפורסמים בחלק גדול מאוד מהרשויות, ולכן יש שקיפות. ואני אומר, יש גם מנגנוני ביקורת של הרשות המקומית שגם לשם אפשר להפנות את השאלות.

מה אתם עושים כדי - - - התקציבים בחלוקה בצורה שוויונית ?

אז אני עוד הפעם אני אומר. אנחנו מדברים פה על תמיכות. האם השאלה היא לבוא ולהגיד שכל התמיכות משרד הפנים יהיה אחראי על ההקצאה של התמיכות, אני לא חושב שזה - - -

אף אחד לא דיבר על הקצאה של תמיכות, דיברנו על פיקוח, אבל בסדר אני - - -

תראה, הזכירה ציפי מהרווחה שהיא פנתה ל-250 רשויות, מתוכן קיבלה 20 או 25 רשויות בכלל השיבו לה.

באיזה נושא?

בנושא של להציג צרכים. זאת אומרת ש-90% מהרשויות בכלל לא השיבו לבקשה שלה להציג צרכים. זאת אומרת, שזה לא כמו תמיכות אחרות, כדורגל, לא יודע מה, דברים שאתה הזכרת- - -

מי אמר לך שבכדורגל יכול להיות שהיית מקבל את אותה תשובה?

תן לי בבקשה לסיים את העניין. זאת אומרת ש-90% בכלל לא היו מוכנים לדיאלוג. עכשיו מה שאתה בא ואומר זה שאני כמשרד הפנים אין לי שום אחריות אפילו לא להתוות כיוון, אפילו לא להתוות קריאת כיוון מוסרית או הנחיה מוסרית לרשויות - - -

את מי לתקצב והכמה?

לא את מי לתקצב וכמה. לעסוק בתהליך בבחירת הצרכים לגבי הקהילה הגאה. עכשיו, כשאני כרכז הארצי שעוסק בלהטבופוביה רואה שיש לנו מאות מקרים בשנה באפס תקציב ואין כמעט באף רשות מקומית תקציב ייעודי למאבק באלימות ושנאה זה לא עניין של צרכים שונים, זה עניין של הזכויות שלנו, ולכם כמשרד הפנים יש חובה, זה לא עניין של בחירה שלכם, יש לכם חובה להוציא את ההנחיה המוסרית הזאת ולדאוג לזכויות שלנו.

אני אענה לך בקצרה. ישנן אוכלוסיות נוספות, קח למשל את אוכלוסיית הנכים או אחרים. אתה רוצה שמשרד הפנים יגיד לרשות המקומית כמה לתקצב את הארגונים של הנכים?

לא. אבל אם אתה רואה שב-90% מהרשויות בארץ לא היה תקציב לשילוב חברתי של אנשים בעלי מוגבלויות הייתי מצפה שמשרד הפנים יוציא הנחיה כזאת - - -

ויבדוק גם לאיפה הכסף שהגיע - - -

למה לא משרד הרווחה?

גם משרד הרווחה - - -

אני אומר, המשרד הייעודי - - -

לא. אתם מסירים אחריות - - -

אני חייבת לסכם, אני ממש מצטערת אנחנו הרבה אחרי סוף הדיון פשוט היה לי חשוב מאוד להצליח כמה שיותר למצות אותו. תראו, ממה שהתרשמנו במהלך הדיון ואנחנו - - - חלק ניכר מהדיון הזה הוקדש לצד החיובי מאוד של העשייה שכבר מתרחשת וראינו פה דוגמאות ממספר מאוד מצומצם של רשויות חשובות ומובילות שעושות שינוי משמעותי. תל אביב, כמובן, הוזכרה כשם שכבר הופך למובן מאליו בצורה הכי חיובית של מובן מאליו. וכמובן שמענו דוגמא של ירושלים, חיפה, באר שבע ואני מברכת אתכם על השינוי הזה, מברכת אתכם על ההתקדמות, זה גם ממש מעורר השראה לשמוע על הפתרונות השונים שמציגים ועל הכיוונים שבהם הולכים, אבל חייבים להדגיש שבדיון הזה רב הנסתר על הגלוי. רוב הרשויות בחרו שלא להגיע ולא לענות לשאלות שגם הופנו אליהן מראש הן מצד הארגונים והן מצד הוועדה שביקשו לראות פילוח תקציבי, בניגוד למה שנמסר פה על ידי משרד הפנים כשאנחנו בודקים את תקציבי הרשויות אין לנו שום אפשרות שבעולם לגלות כמה תקציבים הושקעו בקהילה וגם כמה תקציבים הושקעו בנושאים אחרים ספציפים ויחודיים. בתוך תקציבי הרשויות המידע הזה פשוט לא חשוף וקשה מאוד לעשות בו את הפילוחים הנדרשים ולהבין באמת איך מתחלקת ההוצאה של הרשויות המקומיות, אבל בנושא הזה, כנראה שברוב המקומות איפה שלא רואים הוצאה גם פשוט אין הוצאה. זה לא רק שאין שקיפות שם זה פשוט שאין באמת השקעה תקציבית. והדבר הזה מוכרח להשתנות.

אם המקרים המחרידים של אלימות שבחלקם גם הובילו לרצח לא הדליקו את נורות האזהרה אצל הרשויות המקומיות ואצל הרגולטור, אצל משרד הפנים, אני לא יודעת מה כן אמור להדליק את נורות האזהרה האלה. חייבים לטפל בנושא הזה ולטפל בנושא הזה בצורה מיידית. זה דורש השקעה תקציבית, זה דורש השקעה של משאבים, זה דורש גם להתוות את ההוראות והכללים בנוגע לפתיחות, הנגשה, כניסה לתוך המקומות שבהם הארגונים צריכים לפעול. גם זה מגיע מהוראה של הרשויות, לא יכול להיות שהדבר הזה ישתנה כל פעם. יגיע חבר מועצה אוהד אז פתאום הוא יקח את המושכות לידיו ואז זה יעבוד ויגדלו התקציבים ובשנה שלאחר מכן כל הדבר הזה ישתנה כליל. זה לא יכול להיות כי ארגונים לא יכולים לעבוד ככה כי אי אפשר לבנות תכניות לטווח ארוך כשככה זה עובד. כשבונים תקציב, כשבונים תכניות עבודה, כשבונים אסטרטגיה צריך גם לדעת שתהיה איזשהי ודאות כלכלית לאיך אפשר לעמוד בו.

סתם לקחת כדוגמא אחרת, לפני כמעט שנתיים ועדת השקיפות פעלה כדי שנתוני ההתקשרויות הממשלתיות יהיו שקופים והיום הנתונים האלה שקופים לחלוטין לכל הציבור. ואנחנו מבצעים פה מעקב, מביאים את המשרדים וממש מרבעון לרבעון איך גם החשיפה שלהם והשקיפות שלהם תורמת לזה שבמשרדי הממשלה מבינים שיש הוצאות שלא צריך להוציא, שמקבלי ההחלטות נזהרים לפני שהם מנסים להעביר, מי מהם שמנסה להעביר, אנחנו מקווים שזה רק החריגים ביותר, מנסים להעביר כספים ליעדים לא ראויים שמבינים שהם חייבים דין וחשבון לציבור. אותו דבר חייב להתרחש ברשויות המקומיות. אחת הסיבות המרכזיות לכך שיש כל כך הרבה שחיתות דווקא במי שנותנים את השירות הבסיסי ביותר והיום יומי לאזרח, ברשויות המקומיות היא כי אין שם שקיפות ואין תודעה ותרבות של מתן דין וחשבון לציבור והדבר הזה מוכרח להשתנות, ופה למשרד הפנים יש גם משמעות גדולה לצד כמובן הלחץ הציבורי והעבודה שלנו כאן בכנסת.

תקציבי קהילות גאות שעוברים לפעמים מתחת לשולחן גם בצורה לא מסודרת או באופן לא מתוכנן לא מאפשר את הוודאות הנדרשת כדי להתקדם בנושא הזה. את הדבר הזה חייבים לתקן. אני מבינה גם שבחלק מהרשויות שקיימות כאן הולכים להנגיש את זה בתקנות מיוחדות ואת זה אנחנו נבחן ונבצע על זה מעקב בשנה הבאה.

אני חוזרת למשרד הפנים. ממשרד הרווחה ביקשנו את הנושא של המבנים ואת הנושא של רשויות שלא רצו לקבל את השירות הזה ממשרד הרווחה ואנחנו נבחן גם את זה לעומק. משרד הפנים אני מבקשת מכם להרים את הכפפה ולקחת אחריות גם היכן שאתם חושבים, אולי בטעות, שהאחריות בידם של אחרים קחו אותה הפעם לידיכם. אל תדאג, אנחנו את התשובות מהמשרדים האחרים דורשים ועושים את זה כל הזמן. אתם צריכים להעביר הוראה חד משמעית וברורה לכל הרשויות המקומיות שהן נדרשות להודיע כמה תקציבים הם השקיעו במטרה הזאת, אני לא מדברת על כמה תמיכות, אלא כמה תקציב בכולל, כמה משאבים הם השקיעו במטרה הזאת שמונחת כאן על השולחן. אני מבקשת שתבחנו, אני לא יודעת אם מתקיימות פגישות כאלה בכלל במשרד הפנים, אבל תבחנו, תעשו ישיבה ותבחנו את ההשפעה של התקציב הזה ואת העבודה שנעשית ברשויות המקומיות לטובת הקהילה.

בכל רשות ורשות תבחנו ותבדקו עם המשרדים האחרים איזה רשויות מציבות חסמים. תבדקו את זה, תזמינו את הארגונים הגאים ותשבו איתם. שבו לשולחן עבודה, כמה זמן שנדרש, ותבינו מהם איפה עומדים חסמים בתוך הרשויות המקומיות ואיך אפשר לפרוץ אותם ואז תוציאו הודעה מסודרת לרשויות המקומיות להסיר את החסמים האלה היכן שהם לא נדרשים. זה נורא נורא פשוט זה עבודה שבעבודה מאוד קצרה אתם יכולים פתאום לגלות שבהמון רשויות שעד עכשיו אולי המודעות לא הייתה גבוהה, אולי היה פחד בתוך הרשות, אולי היו לחצים פוליטיים שצריך להזיז מהדרך. אתם יכולים לפתור את זה ממש בעניין של שעות. בבקשה תתכנסו לעשות את העבודה הזאת. אנחנו מבקשים על זה דיווח.

שוב, לא בכל יום יוצא לערוך פה דיון עם כל כך הרבה אנשים שאני אסירת תודה בפניהם וכל כך מעריכה אותם על העבודה המבורכת שאתם עושים, כל אחד בתחומו, אז תודה רבה לכולכם ואני מבטיחה לכם שנתכנס למעקב בסוגיה הזאת.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.