הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 200

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, י"ח באדר התשע"ז (16 במרץ 2017), שעה 10:00

ישיבה בעיריית נצרת עילית לבחינת קליטת העלייה בעיר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

דיאנה ארליך - מדריכת אולפן, חינוך מבוגרים, משרד החינוך

בת צברי - רפרנטית קליטת תלמידים עולים, מחוז צפון, משרד החינוך

חיים גבאי - מפקח מחוז צפון בממלכתי דתי, משרד החינוך

דלי אלי - מנהלת מחוז חיפה והצפון, משרד העלייה והקליטה

מירה זילברמן - מנהלת מרחב נצרת עלית, משרד העלייה והקליטה

סבטלנה יעקובוביץ' - פרויקטורית עידוד עלייה, עיריית נצרת עלית ומשרד העלייה והקליטה

דינה שרון - פרויקטורית קהילת בני המנשה בנצרת עלית, עיריית נצרת עלית ומשרד העלייה והקליטה

רונן פלוט - ראש עיריית נצרת עלית

אלכס גדלקין - סגן ראש העיר ומ"מ ראש העיר, נצרת עלית

אלכס גופמן - סגן ראש העיר נצרת עלית

חוה בכר - מנכ"לית עיריית נצרת עלית

טניה מקרוב - מנהלת אגף קליטה, עיריית נצרת עלית

סלי ברקוביץ - מנהלת אגף הרווחה, עיריית נצרת עלית

טטיאנה מרוז - אגף הקליטה, עיריית נצרת עלית

סשה וייסמן - אגף קליטה, עיריית נצרת עלית

נלי ברמן - רכזת גמלאים, אגף קליטה, עיריית נצרת עלית

חיים עזרן - מנהל מחלקת רכש, עיריית נצרת עלית

דוד זילברמינץ - מנהל לוגיסטיקה ומערכות מידע, עיריית נצרת עלית

עדי מלכה - גזבר עיריית נצרת עלית

סבטלנה גרמן - מהנדסת העיר, עיריית נצרת עלית

ברכה ברוב - יו"ר נעמ"ת, מחזיקת תיק קליטה, חברת מועצה, עיריית נצרת עלית

לאה ספיר - ראש מינהל עירוני, עיריית נצרת עלית

לאוניד שניידר - עוזר של מ"מ ראש העיר, עיריית נצרת עלית

דפי אדלר - אחראית פרויקטים, אגף הקליטה, עיריית נצרת עלית

גדי ברה - מחלקת הקליטה, עיריית נצרת עלית

אורי טויטו - סגן מנהל מחלקת שפ"ע, עיריית נצרת עלית

עופר דהן - מנהל מחלקת עלייה וקליטה, הקרן לידידות

כרמלה גרבינר - מנהלת אזור צפון, הקרן לידידות

נתי ברה - מנהל התכנית הלאומית לבני נוער בסיכון ופעיל חברתי

אמיר חנוך - יושב ראש הקהילה הקווקזית בנצרת עלית ומנכ"ל ההתאחדות הארצית

יונה חיאנגטה - ראש ועד בני המנשה

אבשלום לומוני - נציג בני המנשה

יוחאי גרוזברג - יו"ר גרעין תורני חברתי 'תורת החיים', נצרת עלית

אריאל שפייר - גרעין תורני חברתי 'תורת החיים', נצרת עלית

נטליה פופובה - עולה חדשה מקייב, אוקראינה

נטליה רושנסקי - מוזמן/ת

יאנה איבנוב

–

מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר תרגומים

ישיבה בעיריית נצרת עילית לבחינת קליטת העלייה בעיר

חברים, בוקר טוב לכולם. אנחנו מקבלים בברכה את ועדת העלייה והקליטה של הכנסת ובראש אברהם נגוסה, חברי וידידי, יחד איתו תיאמנו את הישיבה כאן בנצרת עלית. אני מברך אותך ומאחל לך הרבה הצלחה והרבה עזרה לנצרת עלית. יחד איתו הגיעו עוד שני חברי ועדה, חבר הכנסת מוטי יוגב וחברת הכנסת קסניה סבטלובה. פה בפורום, אחר כך כל אחד יציג את עצמו, אבל מדובר בבכירי העירייה, ממלא מקום ראש העיר, מנכ"לית העירייה, עובדי העירייה, מדובר באנשים שקולטים עלייה, משרד הקליטה מיוצג פה בצורה רצינית ביותר, קרן הידידות ועולים חדשים. יש פה עולים מאתיופיה, יש פה עולים מבני מנשה, עולים מאוקראינה, מרוסיה. זה בעצם הדיון שיתקיים כאן, לאן נצרת עלית בחמש השנים הבאות.

חברים, אני רוצה קצת לתת לכם סקירה על העיר, אחר כך נראה סרטון ואחר כך הוועדה תתחיל לעבוד. זה המבוא. נצרת עלית קיימת 60 שנה. אנחנו חוגגים השנה הזאת 60 שנה לנצרת עלית. הישיבה הזאת זו ישיבה שבאה במסגרת 60 שנות קיומה של נצרת עלית ואני מאוד מאוד שמח שנוכל לשבת ולדבר.

בנצרת עלית כ-51,000 תושבים, 50% מהתושבים הם עולים חדשים שהגיעו משנות ה-90 ממדינות ברית המועצות לשעבר. 16%-17% הגיעו בשנות ה-70, יש כ-68% אנשים דוברי השפה הרוסית בעיר, כ-20% אוכלוסייה ערבית וכל מה שנשאר זה ותיקים והעליות האחרות שהגיעו, וזאת בעצם נצרת עלית, שמורכבת מהרבה מאוד עדות. בנצרת עלית מדברים ב-100 ומשהו שפות, אנשים הגיעו מהרבה מאוד מדינות, לא חושב שיש מדינה אחת שאין ממנה אנשים.

אנחנו ב-2017 מאוד מעוניינים להפוך את נצרת עלית כעיר קולטת עלייה מספר אחת, ב-2017 הוכרזנו כעיר קולטת עלייה. אני רוצה שתדעו, נצרת עלית הכפילה את עצמה פעמיים, כשאנחנו היינו 12,000 תושבים באה העלייה ונהיינו 24,000 איש וכשהיו 24,000 איש הגיעה עלייה והפכנו להיות ל-50,000 איש. אנחנו חייבים עכשיו פעימה שלישית, חייבים. בעיה קשה של העיר זה שהצעירים עוזבים את העיר, צעירים לא נמצאים כאן, הם מסיימים את בתי הספר, כל שכבה, ממש כל שכבה, או שמתגייסת לצבא ולא חוזרת, או שהולכת ללמוד ואחרי הלימודים לא חוזרת או שפשוט מאוד עוזבים את הארץ, נוסעים גם לטייל לחו"ל, נוסעים לעבוד באילת בבתי מלון, לשטוף כלים שם זה מכובד, פה לא.

אנחנו באנו ואמרנו, לפחות ארבעה דברים נצרת עלית יכולה לתת לעולים חדשים ואנחנו מבקשים עוד תמריצים ואולי נצא מפה בקריאה לממשלה לתת תמריצים מיוחדים לנצרת עלית ואם זה יהיה סיכום הפגישה אני מאוד אשמח. דבר ראשון, בנצרת עלית יש דיור להשכרה, שהוא זול. מ-1,500 שקל עד 2,000 שקל יש אפשרות לשכור דירה. מתחילה בנייה, אבל גם דירות יד שנייה אפשר לקנות ב-500,000 שקל, 600,000 שקל ו-700,000 שקל וגם 800,000, תלוי איך הדירה מסודרת, תלוי בגודל הדירה ותלוי באזור, אבל תבינו באיזה סכומים אני מדבר. זאת אומרת שאין שום בעיה, אם אני משווה את נצרת עלית למרכז תל אביב או לירושלים ואם אני צריך לשכור דירה ב-4,500 או 5,000 שקל, אנחנו פה עושים את זה עד 2,000 שקל. זוג צעיר שמגיע, זה מאוד מאוד חשוב לו.

דרך אגב, אני שומע על קהילה יהודית, מוטי, זה אולי חשוב לך לדעת, שנמצאת בצרפת בסרסל, שהיא רצתה להגיע לפה, היה פה משא ומתן אם להגיע, אבל יש קהילה שמאוד מאוד מעוניינת, קהילה יהודית דתייה, צריך לבדוק מה קורה איתם, עם ראש הקהילה.

אז אני אומר דבר פשוט, דירה או לקנייה או לשכירות, זה בר השגה. דבר שני, עבודה. אין בנצרת עלית אבטלה. חד משמעית, אין אבטלה. כל מי שרוצה לעבוד, יש לו מקום עבודה. אז יכול להיות שלא בדיוק במקצוע, אז יכול להיות שמה שהוא למד אין כאן, אבל כעיקרון יש פה דרישה גדולה מאוד לעבודה, יש פה תעשייה מאוד גדולה, שהיא דורשת ידיים עובדות. בנוסף, כל מה שקשור לתעסוקה, על פי החלטה של שר הביטחון, מר אביגדור ליברמן, אנחנו נקבל שלושה מפעלים של תעשייה צבאית ממרכז הארץ לנצרת עלית, אחד מהם זה מתל השומר, מצריפין, מחיפה. חברים, מדובר ב-2,000 מקומות עבודה שנוכל לתת כאן בנצרת עלית, במיוחד לאלה שיבואו ממרכז הארץ, או אפילו מהמפעלים ההם, שירצו לעבור דירה, יוכלו לקבל גם דירה וגם עבודה.

אני עכשיו עובד על דבר מסוים, איך אני מצמיד את כל העובדים האלה מהתעשייה הצבאית לדיור, האם אני יכול לבנות שכונה שלמה של חבר'ה שעובדים ביחד וגם יוכלו לגור ביחד. יש לנו עכשיו איזה שהוא אפיק, ביחד עם חבר הכנסת מוטי יוגב אנחנו עובדים על הקטע הזה, צריכים להיפגש עם כמה עורכי דין בתל אביב ולראות איך עושים את זה בדיוק.

דבר שני, ב-28 בחודש שר הכלכלה נמצא כאן, יש לנו כנס כלכלי מאוד גדול ואנחנו מתחילים באזור תעשייה ציפורית להראות איפה אנחנו הולכים לבנות את מפעלי ההייטק ושם גם נעשה אבן פינה יחד איתו ויחד עם עוד יזמים חדשים שיגיעו לכאן לנצרת עלית. אז גם מבחינת עבודה, יש מקומות עבודה, הולכים לקום עוד הרבה מקומות עבודה, גם לצעירים שזה הייטק וגם low tech, שזה התעשייה הצבאית.

דבר שלישי, החינוך בנצרת עלית הוא בין הטובים בארץ. חברים, שימו לב, 71% מסיימי בגרות. אני מניח שבשנה הבאה יהיה 72%-73%, כי אנחנו הכנסנו הרבה מאוד כסף למערכת החינוך ואין לי שום ספק שזוג צעיר, כשהוא בודק לאן להגיע הוא לוקח בחשבון גם את החינוך, איך החינוך בנצרת עלית.

ודבר אחרון, דיברתי על ארבעה דברים, זה הליווי האישי. אין לנו, יושב ראש הוועדה, אני רוצה שתדע, שום בעיה, כל זוג שמגיע מחוץ לארץ ומגיע לשדה התעופה, משמה לקלוט אותו לנצרת עלית ולתת לו ליווי אישי. זה אומר להיצמד לאותו זוג, זה אומר ללכת עם הזוג הזה לקופת חולים, בנק, כל הדברים האלה. למרות שאם מדובר בחבר העמים, הם לא צריכים ליווי צמוד, הם באו אתמול, קמים בבוקר, הם לא צריכים לדעת עברית, הם יסתדרו ברוסית, אין שום בעיה.

זה האופי של העיר, שאני יכול לקום ולומר ארבעה דברים, כל מי שמעוניין, בבקשה. עכשיו אנחנו הולכים לקלוט כ-110 איש מבני המנשה, הם נמצאים כבר פה, הם נמצאים ברכסים, עושים גיור שלושה חודשים ומגיעים אלינו אחרי שלושה חודשים ואני מברך אותם על ההחלטה הזאת.

ואני רוצה לומר לך משהו על עולי אתיופיה. אני הייתי מנכ"ל משרד הקליטה וכמנכ"ל הרבה מאוד שנים במשרדים שונים ואני יודע כמה שראשי ערים לא כל כך אוהבים לקלוט עולים מאתיופיה. כמו שאתה יודע, אדוני יושב ראש הוועדה, יש עדיין אנשים שנמצאים באתיופיה. אני אומר, אני ראש העיר, מצהיר פה, כל עולה חדש מאתיופיה שיגיע לנצרת עלית, נברך אותו, נחבק אותו ונעזור לו להיות כאן. אני פותח שערים, שיבואו ושיבואו כמה שיותר. אנחנו נקבל כל עלייה מכל מקום, ללא שום קשר למדינה שהוא בא ממנה. אז אני אומר, בני מנשה, ברוכים הבאים, עולים מאתיופיה, ברוכים הבאים, אוקראינה, צרפת, ארצות הברית.

ודבר אחרון, כשאני הייתי שם במסגרת 'נפש בנפש' אמרו לנו שיבואו 400 איש, באו 600 איש. אנטישמיות נוראית בארצות הברית ואין לי שום ספק שהולך להיפתח ערוץ מאוד רציני עם יהודי ארצות הברית. זה נכון, זאת לא עלייה של אתיופיה או אוקראינה, שהיא בורחת כי פוחדים מה יהיה, מישהו באוקראינה יכולה לדעת - - - זאת עלייה שלה יש פריבילגיה, מה שלא היה אולי לשום עלייה אחרת, לבוא לפה חמש-שש פעמים, לבדוק, לראות איפה יש מקומות עבודה, איפה אפשר לפתוח עסקים. זאת אומרת זאת עלייה שאתה מגיע לשם להתחיל איזה שהוא הליך וזה לא אומר שבעוד שלושה חודשים יבואו, אבל בעוד חצי שנה יכול להיות שכן. חוה המנכ"לית ואני היינו בארצות הברית, הרבה באו, התעניינו, לקחו כתובות, כדי לראות מה לעשות.

אני יכול לשמח אתכם שבינואר 2017 כבר הגיעו 40 איש, אבל כל 2016 הגיעו 160. אנחנו ממשיכים לגדול כמעט כל יום, פה משפחה, פה שתי משפחות. יש התעניינות בנצרת עלית. אדוני היושב ראש, צריך תמריץ מיוחד לעיר כי אם נצרת עלית תיפול כל הגליל ייפול. אם לא נקלוט אנשים המקום הזה יקרוס וזה חבל. אז זה צריכים לקחת בחשבון כולנו ביחד ולדעת, העיר הזאת יודעת לקלוט, העיר הזאת קלטה, הייתה פה קליטה, אני אישית הייתי בזמנו כאן בנצרת עלית ופתחתי 40 כיתות אולפן כדי שאנשים מיד - - - אז תבינו על מה מדובר, 40 כיתות אולפן זה 1,000-1,200 איש בבת אחת נכנסים. איפה זה היום? גם בעשר שנים לפי הנתונים שיש לנו לא נגיע לזה. אבל הכול תלוי בנו, הכול תלוי בשולחן עגול שיישב פה. יש פה נציגים, כמו שאמרתי, ממשרד הקליטה, קרן ידידות, הסוכנות היהודית, משרד החינוך, כולם ביחד. חברים, כולם עם כולם ניתן יד, יד אחת, אתם תראו כמה שהעיר הזאת קולטת.

אז עוד פעם, ברוכים הבאים לנצרת עלית. אני ממבקש להקרין סרטון קצר ביותר ואחר כך הוועדה מתחילה לעבוד. תודה רבה על ההקשבה.

(הקרנת סרטון).

תודה רבה. אנחנו מתחילים את הישיבה. יושב ראש הוועדה, אנא קח את הפטיש, תתחיל לעבוד.

תודה, אדוני ראש העיר. אני מאוד מברך אותך שאתה היום ראש העיר של העיר הזאת. אני אומר שהתושבים זכו בבן אדם שבא עם ניסיון, מכיר את המערכת הממשלתית, עם ניסיון של קליטת עלייה, כמנכ"ל משרד הקליטה לשעבר, מכיר את הכנסת כמנכ"ל כנסת ישראל לשעבר ומכיר את השרים וחברי הכנסת ולכן הוא יודע איפה להפעיל לטובת התושבים ולטובת העיר הזאת. זכיתם בבן אדם מושלם וזה חשוב מאוד. דבר שני, אני מאוד מברך אותו, היום הדיון הזה מתקיים ביוזמתו ובהזמנתו. הוא כל הזמן דיבר איתי על מתי אנחנו מקיימים ותיאמנו את הדיון הזה והנה הוא מתקיים. לכן תודה על ההזמנה.

דבר שלישי, אני רוצה להציג את חבריי חברי הכנסת שנמצאים פה, חבר הכנסת מוטי יוגב וחברת הכנסת קסניה סבטלובה, שחברים בוועדה ושהגיעו לפה, וגם נציגי המשרדים. אני מציע, מכיוון שזה דיון לכל דבר ויש פרוטוקול, בואו נעשה קודם כל סבב היכרות, כל אחד יגיד את שמו ואיזה משרד הוא מייצג, משרד ממשלתי או ארגון, ארגוני עולים או עולים.

(סבב נוכחות)

תודה. אנחנו קיבלנו את ההסבר מראש העיר, גם את הסרט ראינו, אנחנו נכנסים לדיון בנושא קליטת עולים חדשים בעיר נצרת עלית. שמענו שיש פה, ברוך ה', עולים חדשים מארבע כנפות תבל ולכן גם הנציגים נמצאים פה ואנחנו קודם נתחיל בחבריי חברי הכנסת, אם יש לכם להגיד בשלב הזה, או שאנחנו נשמע ישר מנציגי המשרדים. שמענו מראש העיר, אם יש מהעירייה שרוצים להגיד - - -

יש הצעה לשמוע את המשפחות ולשחרר את הילדים הקטנים.

אוקיי. אז קודם נשמע את העולים החדשים הטריים שהגיעו לנצרת עלית ואנחנו רוצים לשמוע כדי לשחרר אתכם כמה שיותר, כי - - - הילדים מתנהגים מאוד יפה. בבקשה.

(מדברת ברוסית).

(תרגום חופשי מהשפה הרוסית): נטליה פופובה מאוקראינה, מהעיר קייב, עיר הבירה. לגמרי במקרה נודע לנו על סמינר של קרן הידידות וגם להכיר ולשמוע מה יש להם להגיד. בסמינר הזה הם פגשו אותי, טניה מקרוב, ואת סבטלנה יעקובוביץ, נציגים מעיריית נצרת עלית. הם נראו לנו אנשים שאפשר לסמוך עליהם, אני מקצרת במחמאות קצת והם הבטיחו שהם כן ייפגשו איתנו ודי הופתענו שאכן הגענו לנצרת עלית ומהרגע הראשון פגשו אותנו, ליוו אותנו, אפילו שמו לנו קומקום תה, הדברים המינימליים ברגע - - -

אמרט הוא מתנדב שלנו, של אגף הקליטה, והיא אומרת שלמחרת הגיע אמרט וכל מה שהיה צריך, כל משרדי הממשלה, המסמכים שהיינו צריכים בימים הראשונים, סיימנו את כל הבירוקרטיה בשלושה הימים הראשונים שהיינו פה בנצרת עלית. גם הילד הלך לבית הספר, יש כבר אולפן בתוך בית הספר והוא כבר קורא אפילו. הילד בן 16, הם הגיעו ב-28 בחודש והוא כבר יודע לקרוא, אנחנו בהלם טוב.

מה המקצועות שלהם?

(מדברת ברוסית).

(תרגום חופשי מהשפה הרוסית): באוקראינה עבדתי ככלכלנית בבנק שמונה שנים. כרגע, כשהייתי פה בבנק בצד השני אז היה לי קצת עצוב לראות את עצמי בצד האחר, כאילו בתור לקוחה ולא בתור עובדת. אנחנו מודים לעיר הזאת וכל מה שראינו בסרטוני הפרסום ומה שסבטלנה הסבירה לנו שם, קיבלנו אפילו יותר. ועד עכשיו כשאנחנו רואים אותה אנחנו מחייכים.

- - -

(אומרת דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי)

אנחנו הגענו מרוסיה, ממוסקבה, זאת אשתי והילדה שלי. אנחנו הגענו לעיר לפי תכנית קליטה עירונית, קליטה ישירה, הוא אומר 'לצערי לא דרך הסוכנות', אבל על העיר הם קיבלו המלצות מחברים דרך האינטרנט והם אמרו שזו העיר הכי מתאימה למשפחה עם ילד קטן. וזה באמת כך, אנחנו רק הגענו, התקשרנו ישר לנציגי אגף הקליטה וקיבלנו את כל התשובות לשאלות שלנו. חשוב לי מאוד לציין גם את היחסים הטובים בין הרשות המקומית ועובדי משרד הקליטה פה ברשות.

תודה רבה. בואו נשמע מה קורה עם החבר'ה שלנו בבני מנשה.

תודה רבה על ההזמנה של ראש העיר. קודם כל אנחנו שמחים שבאנו לכאן. הגעתי אישית לפני 2006, הייתי במרכז הקליטה והתושבים שהכי הרבה הגיעו זה ב-2014. ההורים שלי עלו ב-2014 ועברתי לפה, חזרתי. אני הייתי גר בקרית ארבע, הייתי בצבא, סיימתי הכול וחזרתי לפה. עכשיו אני ראש הוועד של הקהילה, קיבלנו מטניה הרבה דברים בחינוך ועל הלימודים, גם לגבי עמידר וכל מיני בעיות שפנינו אליהם והם עזרו לנו מאוד טוב. העיר באמת עיר יפה, הכול מסודר וגם העזרה של הדתיים, התורניים, 'תורת החיים' והם עוזרים לנו לגבי הדת. אנחנו מתפללים ביחד, יש פה הרבה בתי כנסת ואנחנו שמחים שהגענו לכאן.

אני רוצה לציין משהו, יונה, שהוא לא סיפר. הוא כרגע לומד לתואר והוא קולט עלייה תרתי משמע, הוא התחתן עם אחת הבחורות שהגיעה ב-2014 ויש להם תינוקת שנולדה כבר בנצרת עלית.

אני רוצה לשאול שאלה. אנחנו קיימנו דיון בכנסת גם בנושא קליטת העולים מבני המנשה והיו כמה נושאים שעלו שם בוועדה וזו הזדמנות טובה לברר ממך כנציג, כמובן נקבל יותר פרטים ממשרד הקליטה ומהעירייה. אחד הדברים ששם עלו כל הזמן בדיונים האלה בכנסת זה שאין מספיק מגשרים לבני המנשה, מגשרים דוברי השפה. האם פה בנצרת יש להם מגשרים? הם אולי במקרה גם עובדים סוציאליים מהקהילה שלכם? זו שאלה אחת.

שאלה שנייה שלי, אנחנו החלטנו להשוות את התנאים של קליטת העולים של בני המנשה לתנאים של קליטת עולי אתיופיה, דהיינו מבחינת הגדרה מי הוא עולה, זה 15 שנים, וגם מבחינת הזכויות, גם משכנתא וגם בהשכלה, מה שעולי אתיופיה מקבלים גם בני מנשה יקבלו. אלה שני הדברים שאני רוצה להבין, האם באמת מה שהחלטנו מיישמים בשטח. אתה יכול להתייחס לשאלות האלה?

קודם כל השאלה הראשונה, לגבי המגשרת, יש לנו את דינה שרון, וגם יש לנו עובד סוציאלי, קוראים לו יצחק גוני, כרגע הוא עובד בשבי ישראל. הוא היה בנצרת עלית והוא חזר לקרית ארבע וכרגע הוא מטפל בעולים חדשים בכפר חסידים.

לגבי הזכויות של 15 שנה, שמעתי שהיה דיון בכנסת. זה טוב, מצוין, חשבתי שאחרי שסיימתי צבא ועברתי עשר שנים והלכתי למשרד הקליטה, רציתי להוציא בקשר ללימודים וכל מיני דברים וביררתי, אמרו לי שכרגע לא עובדים כנראה על 15 שנה ואמרו לי שאני לא זכאי.

ברשותך, אני שמח שנמצאת פה דליה, כמנהלת של המחוז, אני הייתי מאוד שמח אם במשרד העלייה והקליטה, אחרי שתי ועדות שהיו, ואני אומר גם ליושב ראש וגם לדנה, במעקב הזה, עוד מתקופת השר אלקין, שבהשוואה הזאת של 15 שנה עלייה, לא רק זה, אלא עוד הטבות שניתנות ברוך ה' לבני העדה האתיופית, גם בתחום החינוך ותוספת שעות, גם בתחום הדיור ואיזה שהיא הטבה שניתנה בעקבות כך שאין הון עצמי. עכשיו, אין הון עצמי גם לעולי צרפת, אין לנו גם לאחרים, אנחנו מודעים לזה שצריכה להיות פה מהפכה מבחינת הברכה הזאת שבעלייה, אבל בנקודה הזו הקונקרטית, אם תוכלי לעורר את הדיון בתוך המשרד, כי אלכס קושניר הבטיח על כך וסופה דיברה על כך, איך אנחנו מסייעים, גם בתוספת שעות שנדרשות ויותר מזה, נדבר אחר כך, בתחום של התנדבות ובתחום של מה שדרוש לגישור בשפה. אני מדבר קונקרטית כרגע, כי אחר כך צריך לדבר על דברים יותר רחבים, איך מסייעים בזה. אני שמח שפה דינה כמגשרת, היא דוברת השפה.

ועוד שאלה אחת, האם יש אצלכם בנים או בנות בוגרים שהולכים ללמוד, עובדים סוציאליים או דברים אחרים?

כרגע בקבוצה של תושבי נצרת עלית אין עדיין. יש כאלה שהם בצבא עדיין ואני מקווה מאוד שאחרי הצבא ילמדו את זה. יש הרבה באוניברסיטה שלומדים וגם בקבוצה החדשה יש הרבה שמגיעים מהודו, באוניברסיטה שם שלמדו.

תעביר, בבקשה, לנתי, הוא יספר על העולים, איך התאקלמו העולים מאתיופיה בנצרת עלית.

תודה על האירוח ועל ההזמנה. אני נתי, כמו שאמרתי בהתחלה. בנצרת עלית עולי אתיופיה, לפי עניות דעתי, הם השתלבו יפה מאוד והם כבר הרבה שנים ותיקים. העיר באמת השכילה לשלב את כולם ואין פה איזה שהוא אפיון מיוחד או קבוצות מיוחדות, אלא כולם משתלבים בתוך מערך התכניות והשירותים שיש.

יחד עם זאת, כמו שראש העיר אמר, יש בריחה של צעירים, מגמה שעדיין ממשיכה, בתוך זה גם צעירים בני העדה האתיופית, אחרי שהם התחנכו בעיר, למדו והשתלבו וכו', אחרי צבא או אחרי שירות לאומי, הם מחפשים את עצמם במקומות אחרים וזה חבל, זה צורם לי מאוד. אני חושב שאם אפשר להסתכל על הצעירים, מענה גם להשכלה הגבוהה, לתואר ראשון, תואר שני, אם מסתכלים בשנים, רוב הצעירים פה נולדו בארץ, רוב הצעירים, אנחנו פה 35 שנה וצפונה, כך שמבחינת הקריטריונים הם כבר לא עולים, אבל כשאנחנו מסתכלים על מקורות המשפחה, המקור הכי משמעותי, העוגן הכי משמעותי, עדיין הם מוחלשים. כך שאם יש אפשרות להגמיש קריטריונים מסוימים או להזרים איזה שהוא תמריץ, כמו שראש העיר אמר, לקבוצות מסוימות ולצעירים במיוחד, אני חושב שהעיר תהיה יותר חזקה והקהילה האתיופית, הצעירים ימשיכו להישאר פה עם העולים וזה רק יעשה טוב.

בדרך כלל אנחנו יודעים שיש מנגנונים מנופחים, הצהרות גבוהות, אבל בתהליך של בקרה וליווי של יישום החלטות קצת חלשים. אני מדבר באופן עקרוני ולא באופן ספציפי בעיר. בסך הכול אנחנו עובדים פה בייחודיות, כולם משולבים וכולם חיים בהרמוניה. אני כל כך שמח להיות תושב העיר, באמת. תודה, תודה על ההזמנה ותודה על הדברים.

אני רוצה לשאול שאלה שאני שואל בכל הרשויות המקומיות. כידוע, ממשלת ישראל בוועדת שרים מיוחדת בראשות ראש הממשלה העבירה כמה תכניות לשילובם של יוצאי אתיופיה בתוך החברה הישראלית, בתחום החינוך, רווחה, בריאות, תעסוקה וגם בזמן האחרון בתחום הדיור לזוגות צעירים. אני שמעתי מכבוד ראש העיר שאפשר פה למצוא דירה ב-500,000, 600,000 וב-700,000 שקל, אם כך אני חושב שהדור הצעיר מהקהילה יישאר פה, אם יש תכנית דיור אז כמובן שינצלו את זה. אני רוצה לדעת אם התכניות האלה שאני מדבר עליהן, בתחום החינוך ובתחום הרווחה, בתחום הבריאות, נתחיל בזה, האם הם כבר מיישמים אותן בשטח? משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. אתה, כעובד העירייה, ידוע לך על התכניות האלה בשטח?

אני שמעתי על התכניות האלה לאחרונה, כמו 'הדרך החדשה', 600,000 שקל לתקופה מסוימת. כל הפרטים שאתה אומר, אני שומע עליהם, כרגע היישום פה עדיין לא התחיל ואפילו ברמת הממשלה, רק באפריל יקבלו את הנתונים.

לא, זה עניין הדירה, אבל עניין החינוך והרווחה?

אני יודע שיש פה איזה שהוא תקציב מסוים, גם דרך 'עיר ללא אלימות' וגם דרך הרשות למלחמה בסמים. יש פה ושם תקציבים זורמים, אבל טרם התחילו ביישום.

הבנתי. טוב, נשמע מנציגי משרדי הממשלה. דרך אגב, רציתי לדעת כעובד העירייה וגם מבני הקהילה, כששאלתי אותך. דינה, תסבירי לנו את האתגרים הקיימים, כמגשרת, תכניסי אותנו לאתגרים הקיימים. אדוני ראש העיר אמר שצריך תמריץ פה לעירייה בתחום קליטת העלייה, אנחנו רוצים להבין איזה אתגרים קיימים, בעיקר בקליטת העולים ובפרט בתחום שבו את עובדת, בני המנשה.

ברוך ה' כולם נקלטו טוב, האנשים שהגיעו לפה ב-2014. אני בעיקר מטפלת צמוד, אחד על אחד, ממש ככה, עם כל המשפחה, אני מכירה כל פרט ופרט, כל משפחה מה המצב המשפחתי שלו, אם הוא עובד או לא עובד. ברוך ה', 99% כאן עובדים. מי שלא, זה יכול להיות מבחינת בעיות בריאותיות, שגם אותם אני מלווה צמוד אחד על אחד, אם זה ללכת לביטוח לאומי, בין אם זה בשילוב בגנים, שגם בזה אני מעורבת עם הגננות. בבתי הספר כולם משולבים, ברוך ה', הילדים. מבחינת קושי, כולם משתלבים. אני חושבת שבעיקר צריך הרבה את הטיפול השפתי מבחינת בתי הספר. מבחינת על יסודי, קשה לי קצת לציין את זה בגלל שאצלנו כל הילדים שנמצאים בעל יסודי הם מחוץ לעיר ובהם אני פחות נוגעת, אבל אני יודעת מה קורה עם כל אחד ואחד ואיפה כל אחד נמצא. כמובן שיש לנו נערים שנמצאים בצבא ועוד כמה ילדים שצריכים להתגייס.

מבחינת הקושי שאני הכי רואה, זה בבתי הספר, מבחינת הלימוד, שהם צריכים את שעות התגבור, שיחזקו אותם מבחינה שפתית, שייתנו לנו, לא יודעת אם זה תקציב או את הכוח, שיהיו לנו מורים שיבואו ויעזרו, ליסודי בעיקר, שזה העתיד של הקהילה, או של נצרת עלית גם.

יש לי משפט אחד על העלייה מבני מנשה. אני הופתעתי מאוד, מאוד הופתעתי מהאנשים האלה. אנחנו קלטנו בחברה הכלכלית מספר אנשים. עם השפה יש להם בעיה, אבל אני עוד לא ראיתי עם חרוץ כזה, לא ראיתי אנשים שכל כך אוהבים לעבוד. אין אצלם חארטה, לוקחים עבודה, עושים אותה. לא פעם אומר לי המנכ"ל של החברה, 'רונן, אם יש לך אנשים מבני המנשה, אני מאוד אשמח לקלוט אותם לעבודה', כי אלה אנשים מאוד מאוד מאוד חרוצים, אנשים שבאו, שאחוז האבטלה, דינה, תקני אותי, כמעט לא קיים ביניהם.

לא.

כולם עובדים. כשאני רואה עולים לשעבר מאתיופיה עובדים על יד עולים מבני המנשה ובאמצע עומדים אלה מאוקראינה ורוסיה, חברים, אין תענוג יותר מלראות את הפסיפס היפה הזה כאן בנצרת עלית. אני אמרתי, באו 110 תביאו עוד 110, רק תביאו, נקלוט אותם ברצון רב.

אם יורשה לי שתי מילים להוסיף על בני המנשה. לא ציינו כאן, לא דינה ולא החבר'ה מהעדה, בנצרת עלית הגיעו 29 משפחות, מתוכן 13 גרים כבר בדירות קבע של עמידר. אני חושבת שזה הישג גדול מאוד, גם למשרד, גם לרשות וגם למשרד השיכון. כל השאר ירכשו או יקבלו דירות, גם דרך משרד הקליטה.

האם משרד הקליטה התחיל להפעיל את הזכויות בעניין המשכנתאות למשפחות של עולי אתיופיה גם למשפחות בני המנשה, בעניין רכישת דירה?

עניין הפעלת המשכנתאות, זה לא בדיוק דרך משרד הקליטה. אמנם התכנית נבנתה בשיתוף עם משרד הקליטה, הזכויות זה בבנקים.

לא, לא, הזכויות, מי שקובע מי זכאי ומי לא זכאי זה משרד הקליטה.

הכוונה היא ל-15 שנה.

בוודאי, אנחנו מדברים על מי שמוגדר כעולה חדש ב-15 השנים האחרונות, זה מה שאנחנו מדברים. אנחנו רוצים לדעת אם החלטות שהתקבלו בכנסת, האם ירדו לשטח. זה מה שאנחנו רוצים להבין.

יצא נוהל במשרד הקליטה.

יצא נוהל. המשפחות יודעות? משפחות עולות חדשות יודעות שיש להם את הזכויות האלה?

המשפחות יודעות דרך הפרויקטורים. אני עושה אצלי במרחב, דינה השתתפה לפני חודש, יום הסברה, יום מידע לפרויקטורים. כל הזכויות שמגיעות לעולים חדשים ולא משנה מאיזה מדינה הם הגיעו, אם זה בני מנשה, עולי אתיופיה או עולי חמ"ע. אנחנו מעבירים את זה בכדי לתת להם את המידע. מעבירים יום מידע, להעביר מידע הלאה.

בתכנון זה שכן, בגלל שכמובן, אני חייבת לציין, אנחנו קצת מוגבלים בתקציבים אז אין לנו - - - אני מקווה שכן נוכל לעשות את זה, אני כן רוצה להזמין סדנה, לרכז את העולים שנמצאים כבר כאן ולהעביר להם את כל הזכויות שלהם. זה בתהליך.

אני שואל את השאלות האלה מכיוון שאנחנו יודעים שהעירייה פועלת, ראש העיר פועל, הכול בסדר גמור, אבל אנחנו באים לפה, אנחנו דווקא מחפשים את האתגרים, כי אנחנו רוצים לעזור מהכנסת למערכת שפועלת בשטח. אני שואל את השאלות האלה כי היו נציגים מבני המנשה שהגיעו להשתתף בוועדה ואמרו לי 'כן, קיבלתם את ההחלטה, אבל אף אחד לא הסביר לנו, אני לא יודע אם יש לי זכות לקבל משכנתא, את הזכויות של 15 שנה וגם לקנות דירה'. היו נציגים שם שאמרו לי, לכן אני אומר, לקבל החלטה זה לא מספיק, האם העולה יודע שיש לו זכות כזו ואז הוא יכול להשתמש בזה. זה מה שאני שואל את משרד הקליטה.

אני רוצה להסביר. הזכויות לגבי 15 שנה לעולי בני המנשה הושוו כמו לעולי אתיופיה, אבל הזכות לרכישת דירה שהם מקבלים, 660,000 שקל וכו', זה הנוהל החדש שיצא בעקבות 'הדרך החדשה' וזה נותן תנאים עוד יותר טובים - - -

לא, בואו לא נתבלבל. התכנית של 'הדרך החדשה' או השילוב המיטבי של ועדת השרים, זה לא נוגע לבני המנשה, אני אומר לכם את זה. אני מדבר על הזכות כעולה חדש. התכנית הממשלתית היא לא לעולים חדשים, היא לוותיקים, למי שנולד פה או לוותיקים, אני מדבר על עולה חדש במסגרת 15 שנים.

אפשר להשחיל שאלה, בהזדמנות שדלי ומירה פה?

כן.

באותו נושא או לא באותו נושא, פותח סוגריים או סוגר סוגריים, תגיד אחר, המגשר או מגשרת דובר קוקית ולא דובר רוסית בקרית שמונה.

מה אתה שואל? קוקית או מיזו.

לא משנה, מגשר יוצא בני מנשה. בקרית שמונה יש מגשרת יוצאת ברית המועצות.

וגם באשדוד וגם במעלות.

כאשר הכלל הראשון הוא שהוא יהיה דובר השפה. נדבר אחר כך. נתקדם לנצרת עלית, עכשיו אנחנו בנצרת עלית, אבל זה המחוז, לכן העלינו גם - - -

בסדר, אז אנחנו נתמקד בנצרת עלית. בבקשה.

אנחנו בנצרת עלית כבר הוכחנו שאנחנו יודעים לקלוט עלייה. בשנים האחרונות זה לא היה ממש אישיו בנצרת עלית, מכל מיני סיבות. עכשיו שאנחנו באמת מכל הלב ובכל המוסדות רוצים לקלוט עולים וכמה שיותר, ורונן הבהיר כמה שזה חשוב לעיר בכל התחומים, אני אישית הייתי ביריד עלייה במוסקבה וזה היה בדצמבר והייתה לי עוד תכנית, אני לא ידעתי שזה הסוף, אמרתי שאולי זה הסוף של תכנית נגב גליל ושזו הייתה תכנית מאוד מאוד טובה, אני מבינה שמאיזה שהיא סיבה התכנית לא מתאימה, זה היה בנגב והגליל דרך משרד הקליטה, משרד הקליטה מונה, אבל אני חושבת שאין - - -

רגע, תנו לה לסיים את זה ואז אני אתן לכם להרחיב.

אתמול במקרה או לא במקרה היו אצלנו מנגב וגליל ואמרו שהתכנית לא קיימת. רציתי לשאול, אני יכולה להבין שזה לא קיים וזה לא היה אידיאלי בשבילנו, זה לא היה בדיוק נצרת עלית, אבל בכל זאת זה נגב וגליל, התחרות שלנו היא לא עם ראשון ולא עם פתח תקווה, עם הערים שבנגב ובגליל, אז יש תכנית?

ייתכן שאת מדברת על פרויקט של משרד נגב גליל. לנו אין פרויקט של משרד נגב גליל, לנו יש פרויקט של משרד העלייה והקליטה שנקרא פרויקט נגב גליל ובמסגרתו אנחנו נותנים הטבות לעולים שיעלו לנגב וגליל שהפוטנציאל לסיוע יכול להגיע עד מעל 40,000 שקל למשפחה ממוצעת וזה נקרא פרויקט נגב גליל. לנצרת עלית עלו במסגרת התכנית הזאת 18 משפחות ב-2016, וכפי שראש העיר ציין, ב-2017 כבר הגיעו 10 משפחות במסגרת הפרויקט הזה, זאת אומרת הם מקבלים מדרגה נוספת של הטבות מעבר למניפת ההטבות של כל עולה שמגיע לארץ.

יופי, אז אתמול אנחנו שמענו. טוב ששאלתי, אז לפחות אני מה-16% האלה שהגיעו לפה, 50% של העולים. זה הרבה מאוד דברים, אבל ביניהם זו הקליטה שאנחנו, רונן, אני ועוד הרבה כמונו, שכתבנו, שביקשנו ושבכל משפחה עזרנו והיו לנו מתנדבים שליוו את אלפי העולים שהגיעו לנצרת עלית. אני מקווה שאנחנו נחזור לתקופה כזאת.

תודה רבה. משרד הקליטה, סיימתם?

לעת עתה.

אני ממש בקצרה רוצה להתייחס לקושי השפתי של קליטת בני המנשה וקצת לספר על תכניות לעידוד עלייה שהרשות מתכננת. עולי בני המנשה הגיעו מאזור מסוים, מאזור מיזורם, שהם דוברי שפת מיזו ולא שפה אחרת. הם הגיעו ממש בערב פסח בסטטוס תייר לעיר, העמותה העבירה אותם לעיר כשהם עדיין לא היו בסטטוס עולה חדש וזה עשה לנו קושי, גם מול משרד הקליטה, לפתוח להם כיתות אולפן. בנוסף, ילדים של יסודי נרשמו לבית ספר מוכר שאינו רשמי, בהמלצה של העמותה שהביאה אותם, והילדים לא קיבלו את השעות שמגיעות להם מטעם משרד החינוך של עולים, שעות האולפן שלהם. השנה הראשונה הייתה קריטית, גם הפרויקטורית, בגלל שזה הגיע באמצע השנה ולא קיבלנו ממשרד הקליטה אפשרות להעסיק פרויקטורית דוברת שפה ולא הייתה לנו דרך לתקשר והשנה הראשונה שהעולים היו בעיר, ממש הרגשנו אכזבה כי לא הייתה לנו שום דרך לתקשר איתם.

ברוך ה' יש לנו עכשיו פרויקטורית ואנחנו לומדים מהטעויות. העלייה שתגיע בחודש מאי, אני מקווה שלא יהיו לנו את הבעיות האלה, במיוחד שאותו מוסד שהילדים לומדים בו עכשיו קיבלו סמל מוסד של משרד החינוך ואז יוכלו לקבל שעות עולה.

בנוסף, ראש העיר לא סתם אמר שהוא הכריז על שנת 2017 שנת עלייה, לזה נעשים דברים. רק בחצי השנה האחרונה יצאו תשע משלחות, במימון מלא של הרשות המקומית, לערים באוקראינה, רוסיה, ארצות הברית וצרפת. היו לנו כמה נסיעות משותפות עם קרן הידידות. נכון לעכשיו פנינו למפעלים בעיר, מי מוכן לצאת לפרויקטים מיוחדים לעידוד תעסוקה. קיבלנו הרבה פניות. אמרנו שבשלב הראשון, ממש בחודש הקרוב, אנחנו יוצאים לפרסום ביחד עם הסוכנות והקרן לידידות, שני פרויקטים עם מפעל אינטר אלקטריק, חשמלאי מוסמך וכיתת מפעל ב-RH, זאת אומרת האנשים ילמדו אולפן רגיל ואחרי האולפן הרגיל חלק ילמדו במכללה, חלק יפתחו להם כיתת אולפן בתוך המפעל. יש תכניות גם לפתוח תכניות תעסוקתיות לנהגי אוטובוס, עם אגד או חברה עירונית של נהגים, אבל אנחנו יוצאים במיידי בתכניות לעידוד תעסוקה ומקווים שבאמת נעלה את הרף כמו שנצרת עלית יודעת.

התיאום ביניהם, עם משרד הקליטה, זה הולך בסדר?

כן. בנצרת עלית יש לנו תיאום ושיתוף פעולה מלא.

אנחנו שמחים לשמוע. אנחנו עכשיו נפנה למשרד החינוך. אני רוצה שתתייחסו קודם כל בקליטת עלייה מה משרד החינוך עושה פה בעיר, בכלל העולים, ודבר שני, אני רוצה שתתייחסו, מעבר לעולים, לוותיקים יש תכנית ממשלתית, 'הדרך החדשה', אני רוצה לדעת האם התכנית הגיעה אליכם, האם אתם מיישמים אותה? אם לא מיישמים אותה, מה האתגרים הקיימים. אנחנו רוצים לשמוע.

לפני זה, אולי שנייה אחת, גם לטובת אנשי משרד הקליטה אני רוצה לומר, אתמול פנו אלינו ממעבדת שיניים מאוד גדולה, הם מוכנים לקלוט עשרה טכנאי שיניים מיידית. אז בבקשה, אם אתם שומעים או אם אתם יודעים, יש פה מקום עבודה במקצוע.

אני רוצה להתייחס קודם כל בראש ובראשונה למחוז שפועל בשותפות, יש לנו ועדת היגוי, יושב בה ראש העיר, מנהלת המחוז, גדלקין, המנכ"לית וכמובן הפיקוח, ששם עולות כל מיני סוגיות, החל מהתחום הפדגוגי וכבר בשנה הזאת הוספנו שעות, מנהלת המחוז הוסיפה שעות בגני ילדים בסוגיה שפתית ופוזרו גננות נוספות בכל גן, כי ראינו שהסוגיה השפתית היא סוגיה שמשפיעה וכבר ניתנו שעות. סוגיות הבינוי שכרגע אנחנו עסוקים בהן וכל סוגיה שעולה, אנחנו נפגשים באופן מסודר והדברים עולים ושם ניתנות גם תשובות.

לגבי סוגיית ההשוואה של תלמידים יוצאי בני המנשה לתלמידים העולים מאתיופיה. אני רוצה לומר שבנקודה הזאת, כיוון שהתלמידים בני המנשה לומדים במוכר שאינו רשמי או במח"ר, לצורך העניין, אז זה לא בשליטתנו ובאחריותו של המחוז, למרות שאנחנו הצענו לבית ספר גולן להצטרף לחינוך הדתי ולמחוז בכדי שנוכל לעזור להם, אבל הם בחרו בעניין הזה.

לא בית ספר גולן, תלמוד תורה. הוא הצטרף עכשיו, הוא מקבל סמל מוסד.

הוא הצטרף בעניין הזה, אני יודע, של החינוך החרדי הרשמי, אבל בשורה התחתונה בתהליך הזה, כמו שבמקומות אחרים כולם קיבלו את השעות כבר והתגבורים פועלים, פה, לדעתי, זה לוקח יותר זמן.

לגבי סוגיית 'הדרך החדשה', היישוב הזה לא נבחר כפיילוט ואולי זה שווה תיקון. אנחנו קיבלנו את יקנעם, עפולה, כרמיאל, אלה הערים שאיתם אנחנו עוסקים ב'הדרך החדשה', אני רפרנט של 'הדרך החדשה' גם, בנוסף, אז היה שווה להכניס אותם כפיילוט.

מי הקובע את הקריטריון?

בעיקרון זה משרד ראש הממשלה, לא אנחנו, אנחנו מקבלים את זה כמשהו מוכתב ושווה לדבר על הדבר הזה, שווה לתקן את זה.

מה זה? קצת הסבר.

'הדרך החדשה' נותנת מענה לתלמידים שאינם עולים בהגדרה מתוך מטרה לייצר תהליך של טיוב. אני בא עכשיו מיקנעם, זה נותן מענה 360, החל מהעצמת המשפחה, דרך מענה של תוספת חוג.

איך אנחנו נכנסים פנימה?

אנחנו ביחד נמליץ על העניין הזה, אבל זה ביחד עם משרד ראש הממשלה שהוא מאגד את כל התכנית הזו.

יש מישהו ספציפי שמטפל בזה?

אני אברר, אתן לך תשובה בעניין הזה בצורה מסודרת.

כיוון שאני גם מעורב בעניין, קודם כל מי שקובע זה משרד החינוך, משרד ראש הממשלה העביר את ההחלטה, העביר את התקציב ומי שאחראי זה המנכ"ל, המנכ"ל הוא האחראי לביצוע התכנית במשרדו ויש ועדת היגוי שהוקמה תחת המנכ"ל של המשרד והם אלה שקובעים משיקולים מקצועיים, אף אחד לא מתערב בהם.

אני אדבר עם גילה, ביום ראשון יש לנו ועדת היגוי.

כן, גילה נגר, היא מרכזת את התכנית.

אין בעיה, אני רושם לעצמי, בסדר גמור.

כן, זו הנקודה. אני חושב שזה משרד ראש הממשלה. נכון, אנחנו ביקשנו, דרשנו שמשרד ראש הממשלה יתכלל את כל התכניות, זה מעל עשר תכניות שאושרו בכל מיני תחומים במשרד ראש הממשלה יש צוות שמתכלל ומפקח על היישום, שלא תהיה בריחת תקציבים. אבל מבחינת היישום, מבחינה מקצועית כל משרד אחראי.

אין בעיה, אני אציע ביום ראשון, אם ירצה ה', שנצרת עלית תיכנס ואם זה ייכנס אז בוודאי אנחנו נשמח. אנחנו קיבלנו יישובים מוכתבים, אבל אם זה פררוגטיבה שלנו אז אנחנו כמובן נציע.

ברשותך, אני אגיד לעירייה, שיהיה לכם את המידע, זה לא רק חינוך, יש גם רווחה.

אפשר לקבל - - -

אני אתן לך, יש לי חומר מסודר.

יש גם רווחה. אני רוצה להרחיב כדי שתדעו ותדרשו. התכנית היא לארבע שנים בתחום החינוך, תחום הרווחה, בריאות, תעסוקה. התעסוקה, להכשיר ולהשים, הכשרה והשמה. כמובן גם אקדמאים שנציבות שירות המדינה משלבים אותם.

מה שנקרא צוערים?

לא, אקדמאים. צוערים זה משרד החוץ, לא?

לא, יש צוערים בשירות המדינה.

שירות המדינה מוציא מכרז ליוצאי אתיופיה ואז מי שאקדמאי מתמודד. בשנה נציבות שירות המדינה משלבת 80 בשנה מיוצאי אתיופיה. ב-2016 עמדו לפי המכסה, שילבו 80 במשרדי הממשלה. ב-2017 עכשיו צריכים. אם יש אקדמאים פה בנצרת עלית אז הם צריכים להשתתף במכרזים שנציבות שירות המדינה מוציאה באתר שלהם. שם כתוב 'רק ליוצאי אתיופיה', מי שמתמודד זה רק יוצאי אתיופיה ולכן זה מקדם את עניין השילוב.

בעניין הכשרת תעסוקה, זו הכשרה של ארבע שנים, מכשירים אותם וגם עושים השמה. ביטחון הפנים, בעניין סדנאות כדי לחזק את האמון עם השוטרים ועם הצעירים בעיקר. יש כל מיני תכניות, בספורט למשל יש תקציב לארבע שנים, לעודד את הצעירים בכל הרשויות המקומיות, לארגן אותם, כמובן מי שרוצה, אבל הרשות המקומית, מחלקת הספורט, יכולה להיות בקשר עם משרד התרבות והספורט. זו האינפורמציה שאני יכול לתת לכם כדי שתשאלו. אם יש בעיות בעניין הזה, הוועדה יכולה לתת לכם עוד אינפורמציה בנושא הזה.

אני רק רוצה להוסיף, בעיר נצרת עלית, גם בחטיבות הביניים וגם בבתי הספר היסודיים מופעלות תכניות תמיכה לעולים ותיקים, זאת אומרת ילדים שסיימו לקבל את השעות שלהם לאחר שנה ביסודי ושנתיים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות מקבלים תכניות תמיכה בשעות קצה בסוף היום. יש שתי תכניות, משעולים וסל"ע, בבתי ספר יסודיים, שבהם בסוף היום בקבוצות ילדים מקבלים שעות תגבור בשפה העברית, בהטרמה לשיעורים, כל הנושא השפתי, ובחטיבות הביניים יש תכנית גם בתחום הלימודי, שיעורי עזרה ותמיכה, גם בסוף היום, בקבוצות תלמידים, וגם תכנית עוגן שנותנת מענה בפן החברתי והרגשי, מניעת נשירה סמויה של תלמידים, תמיכה, העצמה של התלמידים, הכלה של התלמידים. בחטיבות עליונות יש בקרה על הנושא של בחינות הבגרות, ילדים מקבלים את השעות, את הזכאויות, את התמיכה, עשר שנים בארץ מקבלים או בגרות מותאמת או תוספת נקודות בבחינות הבגרות.

כפי שראש העיר אמר, אנחנו באמת עושים מאמצים, כפי שטניה אמרה, ביחד עם משרד הקליטה, עשינו שתי תכניות תעסוקתיות שכרגע בחתימות סופיות בשביל להפעיל אותם ולהביא קבוצות מסודרות. אם לא תהיה הטבה דרך המשרדים הרלוונטיים, משרד העלייה והקליטה ומשרד נגב וגליל, שישימו ספציפית לנצרת עלית, משהו מאוד ייחודי, יהיה מאוד קשה לשווק את נצרת עלית מול עיר כמו שיש לה ים או עיר שיש לה משהו אחר. אם לא יהיו הטבות ספציפיות, ופה ההזדמנות גם להגיד לקרן ידידות, שהם עוזרים לנו בכל מיני בעיות של עולים ולהביא את העולים, אנחנו עובדים איתם בצורה מאוד טובה ואנחנו פותחים תכניות גם איתם לטובת להביא לנצרת עלית, אם לא תהיה החלטה של הממשלה, של משרד העלייה והקליטה עם שותפים אחרים, שיהיו הטבות ספציפיות למי שיבוא לנצרת עלית, ולא חסר פה קריטריונים. מבחינת קריטריונים אנחנו בין הערים שיש לה אחוז הגירה מאוד גבוה, כל אחוז שייקח משרד ממשלתי אפשר למנות, אם לא יהיה קריטריון שרוצים לשווק את נצרת עלית, חוץ ממה שבאמת ראש העיר ציין, אם לא תהיה הטבה ספציפית, יהיה מאוד קשה להביא.

לנו מאוד חשוב להביא לפה עולים, נותנים פה, שמעתם, מבחינת ליווי, אחד על אחד, ממש מלווים ליווי צמוד לכל אחד ואחת. נעשה את המקסימום שהם ייקלטו וילמדו פה. יש פה, כמו שצוין, גם תכניות תעסוקתיות וליווי בשיתוף פעולה מלא, אבל אם לא יהיה משהו ספציפי, הטבות נוספות לקליטה בנצרת עלית, זה מאוד קשה. אז לא 160, נביא 200, אבל אם יבואו משרד העלייה והקליטה ביחד עם נגב וגליל עם קריטריון, כשהיום הקריטריונים, הכול משפטי, היום העיר היחידה פה באזור שיש לה אחוז הגירה כמו נצרת עלית, שיילכו על כמה ערים, ימצאו שתיים או שלוש ערים אולי בארץ שיש להם אחוז הגירה שלילי, ורק עם הטבות נוספות לעולים נוכל להביא לפה עלייה. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת קסניה, בבקשה.

תודה לך, כבוד היושב ראש, ותודה לך, כבוד ראש העיר, רונן פלוט, שאני יכולה להגיד לך בכנות ואני חושבת ששותפים להרגשה הזאת חברים רבים בכנסת, כאלה שהם פה וגם כאלה שהם לא פה כרגע, אנחנו מתגעגעים אליך, אנחנו הפסדנו, נצרת עלית בהחלט הרוויחה וטוב להיות אצלך ואנחנו נחזק את הקשר הזה ותזמין אותנו. תודה על זה שאנחנו מתכנסים פה בפורום הזה.

אני בהחלט רוצה לחזק את הדברים שנאמרו עכשיו על ידי אלכס מהבחינה הזאת שאנחנו באים לפה, לעיר הזאת, אני אישית מכירה את העיר הזאת כבר הרבה שנים, היו לי גם חברים שהיו פה וזהו, שהם אינם פה כבר, הם כבר לא גרים פה, הם עלו בשנות ה-90 וירדו מהעיר הזאת. כשאנחנו מסתכלים על פניו על נתונים הנתונים מדהימים, אנחנו מסתכלים על עיר עם נוף יפה, אוויר צח, תעסוקה, דיור זול, מה עוד צריך? גם מבחינת העולים וגם הזוגות הצעירים. כמובן שהתחרות קשה, תחרות מול ערים שאולי יש שם אזורי תעסוקה יותר גדולים וכל מיני צ'ופרים, ים, קרבה יותר גדולה למרכז, וגם בדיוק זה המקום של הממשלה לחבר את הפריפריה למרכז. אנחנו מדינה קטנטונת, אנחנו לא קנדה פה, אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו שתהיה לנו, לא פריפריה חברתית ולא פריפריה גיאוגרפית, אנחנו פשוט לא מספיק גדולים כדי שתהיה לנו פריפריה בכלל.

זה כמובן גם עניין של נגישות, אופציות לצעירים, לא רק עניין של תעסוקה. אנשים רוצים גם עוד משהו, שיהיה להם פנאי, שיהיו להם דברים כאלה. כאן זה התפקיד של הממשלה, גם לצ'פר את העולים שמגיעים לכאן, אנחנו יודעים איך הדברים האלה קורים. למשל בקנדה, שהתופעה, בעיניי המאוד שלילית והמסוכנת, של ירידה מהארץ שלנו, גם של כאלה שעלו פה בשנות ה-90 ורבים מהם הם חברים שלי שעזבו בגלל תנאים כאלה ואחרים ועשו את ההחלטה הזאת, איך מושכים אותם לקצה הכי הכי מרוחק של קנדה, לוויניפג, למשל, שזו עיר שהממוצע של המעלות שם זה מינוס 50 מעלות, בחורף, אז איך מושכים אותם לשם? נותנים להם דברים מדהימים, בתחום של חינוך, גם כמה חודשים של שכירות, על חשבון הקהילה היהודית, זה במקרה שם לא הממשלה, אבל גם הממשלה משתתפת. אז אנחנו שמענו עכשיו מרונן שגם פה יש דירות קלט, אבל אפשר להרחיב את הדברים האלה.

אני חושבת שאנחנו פה כולנו שמחים לעבוד איתך ולחשוב ביחד ברצינות איך אנחנו יכולים לעשות למען נצרת עלית כדי שהתופעה הזאת של ירידה תיפסק ויבואו לפה באמת עולים מכל המדינות. אני מאוד שמחה לשמוע על משפחה של עולים שהיו פה בקשר מאוד ישיר עם הנציגים והנציגות של העיר ושמרו על הקשר החם איתם. זה הפטנט להביא את האנשים לפה, אבל צריך גם עוד אקסטרה. כשישבנו איתך לפני המפגש אז דיברנו על דברים שהיו זמינים לעולים כאשר אני הגעתי ארצה, בתחילת שנות ה-90, אז היו כל מיני הטבות בתחום של מכשירי חשמל, דברים שאנשים זקוקים להם, כי באים בהרבה מאוד מקרים מארצות מצוקה בלי שום הון התחלתי. אז היה לכולם ועכשיו אנחנו נמצאים במצב כזה שבאמת יש פחות עלייה ויותר אפשרות לתת לכל אחד.

איך אנחנו מושכים את העולים למקומות שהם פחות מוכרים? אנחנו כבר לא בשנות ה-50 שהיו פשוט זורקים את העולים לאמצע שום מקום ואומרים 'יאללה, אתה תחיה פה', 'ירוחם? נפלא, זהו, זה הבית החדש שלך'. אנשים יודעים עכשיו להשתמש באינטרנט, יש להם חברים פה, הם צריכים לדעת שזה המקום שבאמת יכול לתת להם התחלה מצוינת. ובמשפט אחרון אני יכולה להגיד על עצמי, אני עליתי לירושלים, אני לא מצטערת על זה בכלל, זו עיר מדהימה, אבל זו העיר היחידה שהכרנו אותה בישראל. זאת אומרת עלינו לעיר שעליה ידענו, אמא שלי ידעה שירושלים זה בירת ישראל, חוץ מזה לא היה מידע כל כך, אז עלינו לשם. והאמת היא שהיה מאוד קשה, כי כשבאים הרבה עולים לאיזה שהוא מקום, אז שמה יש יותר תחרות, גם על מקומות עבודה, גם פחות תשומת לב ממשרד הקליטה או מהמשרדים הרלוונטיים. עיר יותר קטנה, עיר יותר אינטימית, אני עכשיו מבינה, אחרי 25 שנים בארץ, עד כמה חברים שלי שנקלטו בערים כמו נצרת עלית עברו דרך אחרת לגמרי, לא דרך חתחתים כמו בעיר הגדולה.

אז מהבחינה הזאת, מה שצריך מאיתנו, אנחנו גם נשאיר את כתובת האי-מייל, טלפון, הכול, מה שצריך מאיתנו אנחנו תמיד נשמח, כדי לעשות יחסי ציבור יותר טובים לעיר, להיפטר מהסטיגמות של, אוקיי, מה זה ערים בצפון, מה יש שם? אני חושבת שהרבה אנשים פשוט לא יודעים, גם כאלה שחיים בתוך מדינת ישראל. תיעזרו בנו ואנחנו פה איתכם, תודה.

תודה רבה לך.

יש אנשים שרוצים לדבר, גם משרד החינוך, אני יודע שהם רוצים להשלים. אולי משרד החינוך, תשלימו בקיצור ואז אני רוצה לתת לקרן הידידות, אם יש נציג, נשמע גם מהארגונים הלא ממשלתיים. בבקשה.

אני מדברת מטעם משרד החינוך, חינוך מבוגרים, כלומר האולפנים, בעצם התשתית. כל הזמן מדברים על תעסוקה וכמה חשובה התעסוקה, אבל אנחנו יודעים שתעסוקה ללא שפה היא תעסוקה שבסופו של דבר נשארים במקום אחד ולא מתקדמים. יש פער בין מספר העולים שמגיעים לבין מספר העולים שמגיעים לאולפן ביום הראשון. יש מין תחושה כזאת שמה שחשוב לעולים זה קודם למצוא עבודה ולא קודם להתקדם בשפה ואז יש איזה שהיא בעיה שאנחנו רואים. כמובן שאנחנו גם רואים את הנשירה, זה לא רק בנצרת, זה בכל הערים בארץ, אבל כרגע שמעתי פה המון על נושא התעסוקה ותעסוקה מקצועית וכשיש תעסוקה מקצועית ללא שפה זה לא הולך. אני חושבת שצריך לשים לב לדברים האלה. רוב האנשים שיושבים פה הם עולים חדשים לשעבר ויודעים שללא השפה לא היו מגיעים לאן שהם מגיעים היום.

בנצרת עלית, רציתי קצת נתונים, מספטמבר נפתחו פה ארבע כיתות, שלוש כיתות של צעירים וכיתת פנסיונרים ואנחנו מחכים עכשיו במאי לעוד שלוש כיתות של בני מנשה, בברכה. אנחנו מוכנים גם מבחינת התכניות ואני מקווה שהקשר שלנו יהיה יותר הדוק מבחינת השפה. זה דבר שהוא בסיסי ובדמנו.

אני רוצה להגיב למה שאמרה דיאנה ארליך לגבי תעסוקה של עולים. אני פרויקטורית של מדינות חמ"ע, אבל אני דוברת גם עוד שפות, אז אני קולטת את כולם, אני לא מפלה אף אחד שהוא לא דובר אפילו - - - אני רוצה להגיב למה שאמרה דיאנה לגבי תעסוקה של אנשים שלא מגיעים לאולפן. אנשים לא מגיעים לאולפן כי לפעמים לכיתה של אולפן צריך לחכות שהיא תיפתח חודש וחודש וחצי או חודשיים ואז קשה לי להכניס אותו לכיתה כשהוא צריך לחכות חודשיים וסל הקליטה שלו ייגמר בעוד חמישה חודשים ואז הוא עושה חישוב שעד שהוא יסיים ללמוד באולפן ייגמר לו סל הקליטה. אבל אנשים שלומדים באולפן, אני כל הזמן מחפשת להם תעסוקה לשעות הערב. אני תמיד תמיד, כרגע לא יושבים פה חבר'ה שלומדים, אבל אני תמיד נכנסת לאולפן, שואלת אותם מה שלומם, מה הבעיות שלהם, מה הם זקוקים, מה הם מחפשים, אני תמיד מחפשת עבודות, שתהיה להם תעסוקה לשעות הערב, שאף אחד לא ינשור בגלל שחסרה לו הכנסה.

משרד החינוך, מה הבעיה? למה צריך לחכות חודשיים כדי להתחיל אולפן?

מספר העולים. לעיר לא מגיעים מספיק עולים כדי לפתוח - - -

הבנתי, תודה.

אני רוצה לסיים.

הזמן שלנו מוגבל, אני מבקש בתמצית. בבקשה, משפט.

משפט אחרון, אנחנו משתדלים במשרד החינוך לתת הטבות למספר תלמידים, לנקודות יותר קטנות בפריפריה, אבל לפעמים אין מספיק.

צריך להבין את מיקומה של נצרת עלית, גם משרד העלייה וגם משרד החינוך. אם מדברים על עיר אחרת, בקרית אתא יכולים לבוא לקרית ביאליק, מנצרת עלית לא יכולים לנסוע ללמוד עברית, לא בכפר כנא ולא בעין מאהל. המיקום של נצרת עלית מאוד חשוב, לבוא לעיר אחרת הקרובה, בפקקים שיש פה והתחבורה, שציינת גם וגם ראש העיר, זה לוקח לפעמים 45 דקות. אז כולם מחכים ואז זה מה שיוצא, מה שאמרה הפרויקטורית, היא צודקת במאה אחוז.

צריכים לקבל פה החלטה וזה גם המקום של הוועדה, בשני דברים שדיברתי, שנצרת עלית, מתייחסים אליה בצורה חריגה בגלל המיקום שלה, שפתיחת כיתה תהיה כשיש חמישה-שישה תלמידים פחות. אנחנו היום גם יודעים, גם מול הסוכנות וגם מול קרן הידידות, מה צפי ההגעה של עולים במהלך של החודש הקרוב. באותו זמן שמחכים אותם עולים לאולפן חודש וחצי או חודשיים הם נקלטים למקום עבודה והם שמים איקס על האולפן, הם אומרים 'מה אני צריך אולפן? אני כבר נקלטתי לעבודה ואני עובד'. ופה באמת זה מקום של הוועדה לקחת ולהגיד שידונו על נצרת עלית ויחריגו אותה בנושא של האולפן.

מבחינה מעשית, אם אין מספיק אנשים לכיתה פה אתה רוצה שיביאו אנשים ממגדל העמק או מהסביבה?

אף אחד לא יתחיל לנסוע. התקן 25 ואם יודעים שיש כרגע 15 או 18, פותחים אותה. לא אומר על חמישה או שישה, בטוח לא.

אלה הדברים שאנחנו רוצים לשמוע. אני חושב שלחכות ל-25, זה לא נראה לי. אנחנו צריכים לדבר במשרד החינוך. אולי את לא הכתובת, אבל אנחנו צריכים להעלות את זה למי שמקבל את המדיניות, להוריד את המספר מ-25 למטה, ל-10, לדעתי.

אפשר יותר, 15.

בבקשה, חבר הכנסת מוטי יוגב.

כבוד היושב ראש, חבר הכנסת אברהם נגוסה, ראש העיר רונן פלוט וכל צוותו, אלכס, ממלא המקום והסגן, וכל הצוות העירוני ונציגי המשרדים, אני מודה שלבוא ממנכ"לות של הכנסת, להתמודד עם נצרת עלית, שהיא באמת מהאתגרים הגדולים היום במדינת ישראל, זו משימה גדולה ואני ממש מעריך אותו על זה. גם אני נחשפתי לפני, עוד מעט שנתיים וחצי, זה היה בשלהי 'צוק איתן', לצורך העמוק הזה של נצרת עלית ומתוך השתדלות של מה ניתן לעשות במשימה גדולה מאוד של חיזוק דמוגרפי וחוסן חברתי, זו הכותרת ששמנו בפנינו, ועם מאמץ להשיב לעיר ולהביא לעיר משפחות צעירות, כמו מאמץ הקליטה. פה אנחנו בקליטה, אנחנו נהיה בעוד שבועיים וחצי, בשבת, עם 30 ומשהו משפחות, חלקן בוגרות העיר או שואפות עם מגמה לבוא לפה. אבל לא על זה.

באמת נצרת עלית, כולנו יודעים את זה, היא גם נבנתה כעיר מחוז, זה היה חזון של בן גוריון, כדי לייהד את הגליל, צריך להגיד את המילה הזאת בפשטות, וגם כעיר קולטת עלייה, כפי שאמר ראש העיר, ואנחנו נמצאים באיזה שהוא תהליך שבו הייתה עזיבה של צעירים. נצרת עלית נמצאה באתגר גדול, דמוגרפי וחוסן חברתי. אני חושב שאנחנו כוועדה צריכים לפעול בשני דברים, אחת, לנסח מכתב משותף על הצורך שהתוודענו אליו פה ובכל הפרמטרים ששמענו, לא אעלה את כל הפרטים, מיד אגע קצת, ודרישה לזירוז החלטת הממשלה בכל המובנים של לראות בנצרת עלית, כפי שאמר גם אלכס, ייחודית לחלוטין, הן כעיר קולטת עלייה והן בכל הפרמטרים שהתוודעתי אליהם בבוקר, בישיבה מכינה, בעניין גיל התושבים, הגיל הבוגר ועזיבתם של הצעירים. אנחנו צריכים להוציא מכתב כזה ולהחתים עליו את כל חברי הוועדה, את אשר איתנו היום ואת אשר לא איתנו היום, את כל החברים. לכולנו זה אכפת.

הדבר השני, אנחנו נדרוש בתוך זה גם מראש הממשלה, אני אומר לו את זה גם אישית, אתה תאמר לו את זה אישית, אנחנו ניתן לו את זה גם במכתב, לקיים פה בנצרת עלית, חגיגות ה-60, זה לא יום אחד, ישיבת ממשלה חגיגית. לצורך העניין אני ביקשתי ממנו שיקיים גם בכפר עציון, לכבוד 50 שנה לשחרור, כל אחד והדעות הפוליטיות שלו. באותה מידה נצרת עלית, אפילו עוד קודם, 60 שנה, במסגרת זה שבמהלך המושב הקרוב, עד הקיץ, יקיימו פה ישיבת ממשלה חגיגית וממילא יתוודע כל שר ויביא לכאן גם את מנהל המחוז שלו ויתוודע לצורך החיוני וייתן את האינפוט שלו בעוד עניין.

אני חושב שזה דרוש. זה מה אנחנו כוועדה יכולים ללחוץ וכל אחד מאיתנו גם בדיבור הבין אישי עם האנשים. אני אשתדל לעשות את זה גם עם ראש הסגל שלו, יואב הורוביץ, וגם איתו אישית.

אני חושב שהכיוון שלך מאוד נכון, אבל אם אפשר, בסיכום הישיבה בהחלטות שלכם למצוא דרך לתת לנצרת עלית הטבה מיוחדת, וזו הפואנטה פה, הטבה מיוחדת שאפשר להציע לעולים על מנת שיבואו לפה.

וכפי שציינתי, זה עונה מבחינה משפטית.

כשיבואו הנה נציגים אז יכול להיות, העירייה פה עושה הרבה מאמצים, יש דברים שמכירים, יש דברים שלא מכירים, יש קולות קוראים, שכל משרד ממשלה יבוא עם הקולות הקוראים שלו המתאימים, זה חשוב מאוד, דנה, להציג את כל הקולות הקוראים המתאימים. לעתים לא נחשפים לחלק מהקולות הקוראים הללו ואיתם אפשר לעשות עם ארגונים מצ'ינג, אם זה קרן קימת או משרדים אחרים, או עמותות אחרות, ולהביא לעוד דברים.

עכשיו אני ארד מהר לכמה דברים. אני אומר את זה גם לכם, לאנשי משרד החינוך, הנושא של השפות והדבר המרכזי שאנחנו מבקשים מהסוכנות ומשרד העלייה והקליטה זה לקדם כמה שיותר מהר את האולפן האינטרנטי. ברור שבסדר העדיפויות בשפות של העולים היותר רבים, זה הרוסית, זה הצרפתית, זה אחר כך האמהרית, זה אחר כך - - - כנראה שהאולפן האינטרנטי לא יהיה ראשון בקוקית ולא המיזו, כי זה מאות ושם יש אלפים, אבל אולפן אינטרנטי שמביא את היהודים מברזיל עם ספרדית שהוא כבר יודע שם כשהוא עוד בבית. כשהוא בא לפה, אתם ציינתם את הפחת, ברגע שהוא מצא עבודה אז הוא נאחז בעבודה והוא עוזב את האולפן ואחר כך קשה לו בכל יתר התחומים. זה בעיניי היעד המרכזי של פרויקט משותף של משרד העלייה והקליטה והסוכנות, לפתוח אולפן אינטרנטי בשפות. אם הוא יהיה באנגלית אז גם בהודו יוכלו להיכנס אליו וללמוד באנגלית, כי חלק דוברי אנגלית.

הדבר השני, בדיור. אנחנו נפעל מול משרד הבינוי והשיכון, אנחנו צריכים לחשוב יותר רחב, להחיל על כל העולים שעולים בלי הון עצמי, איך מדינת ישראל נותנת להם איזה שהוא סל של הון עצמי. ברור שיש גם ישראלים כאלה, גם חלק מילדינו כאלה, יש לי בזה מחשבה יותר רחבה, אני לא רוצה להאריך כרגע, נושא של הון עצמי לעולים, כפי שיש לאתיופים. לפעמים המצוין הוא האויב של הטוב מאוד, אז אנחנו מדברים כרגע על נושא בני המנשה כי המאפיינים מאוד דומים בדברים שונים. לגבי הפנייה הישירה שלך לנושא קהילת סרסל, אני אפנה למגשר שאני מכיר, יהודי בשם שלום ואך, שאני אבקש את הסיוע שלו בעניין.

ואני אומר לכולנו, נצרת עלית באמת ייחודית וראשונה בכל פרמטר, חריגה, צריך כוועדה במכתב שלנו להדגיש את זה. אם נצליח להביא לתשומת ליבם של כלל השרים.

דבר אחרון, התכנית לפיתוח הגליל, היא משום מה מתעכבת עוד, כיושב ראש השדולה לצפון, חיפשנו לפני הפגישה את איתן דנגוט, לדעת איפה תכנית העבודה ואיך זה מתקדם. מדובר ב-15 מיליארד לחמש שנים ועוד 9 מיליארד של משרד הביטחון לתשע שנים. משרד הביטחון, אני שם טיפה יותר בקי, זה העתקת המש"אות, כפי שאמר ראש העיר, שלושה מרכזי שיקום ואחזקה, שהיום הם ברזליות יותר, בצריפין, בתל השומר ובטירה, יעברו לפה למש"א מתקדם טכנולוגית, הייטקית, בתחומי נצרת עלית. עיקר התעסוקה שם זה צבא, קרי זה יהודים והאוכלוסיות המשרתות, בדואיות, צ'רקסיות ודרוזים וכו', ממילא כל מה שקשור בדיוק קונקרטי לדבר. זו תכנית שכרגע מדברים בה לשש שנים. עדיין, ככל שיבוא לפה שר הביטחון גם בישיבת הממשלה, והדבר הזה, 'איפה תכנית העבודה?' חייב להיות כל הזמן על סדר היום. צה"ל עסוק בירידה לנגב ואנחנו שמנו את זה על סדר היום כמעט בכוח עם המנכ"ל הנוכחי, אודי אדם, הוא מנכ"ל טוב, אבל הוא עוד לא הצליח לצאת מהירידה לנגב והוא אמר 'אני אגמור את הירידה לנגב ואני אדבר על עלייה לצפון'. אז כל הזמן צריך שאנחנו כוועדה נהיה קטליזטור ויכול להיות שאנחנו גם צריכים להביא - - -

לא עשיתי אותך ועדה לבניית צפון, אני חושב שנצרת עלית בעניין הזה צריכה ישיבות ייחודיות. ובזה אני אסיים, ישיבה ייחודית כישיבת מעקב על נצרת עלית כעיר קולטת עלייה ייחודית. גם כן בסוף המושב. אנחנו נוכל ולהביא את כל נציגי הממשלה, זה מה שאני תמיד אומר, איפה נציגי המל"ג שיתרמו את חלקם לסטודנטים שיתרמו את חלקם לסטודנטים פה מכל העדות? איפה נציגי הדיור והשיכון? שלא ייעלמו לנו. כולל סמנכ"ל או מנכ"ל משרד רוה"מ, צריך להזמין את המנכ"ל. וכולנו חיילים בעניין הזה של נצרת עלית, בעזרת ה'.

תודה. לפני שאני אסכם את הדיון אני רוצה לשמוע את נציג קרן הידידות, מה התרומה שלהם והאם יש אתגרים בשיתוף הפעולה כדי לקדם את קליטת העולים? אנחנו נשמע בקיצור, תכניס אותנו לנושא. עופר דהן.

קשה לנו להאריך, גם מבחינת הזמן, אבל קודם כל תודה על ההתכנסות הזאת של ועדת העלייה והקליטה כאן בנצרת עלית, אני חושב שזה חשוב מאוד. אני רוצה להודות גם לך, חבר הכנסת אברהם נגוסה, אני לא יודע אם כולם יודעים, אבל חבר הכנסת אברהם נגוסה פעיל בנושא עלייה וקליטה שנים רבות מאוד והייתה לי הזכות גם להכיר בגלגולים קודמים.

אין ספק, אנחנו לא השחקן המרכזי כאן, אבל אנחנו כן מזהים שיש פה תנופה אדירה כאן, אבל אנחנו כן מזהים שיש פה תנופה אדירה בכל נושא של קידום של העלייה והקליטה בעיר. אנחנו רואים את המעורבות של הרבה מאוד אנשים, גם פה בישיבה הזאת וגם כאלה שלא נמצאים כאן והכול מובל על ידי מנהיגות של ראש העיר, מר רונן פלוט, רואים את המנהיגות, רואים את ההובלה, רואים את התנופה, רואים הרבה עשייה בהרבה מאוד תחומים. אין ספק גם שמי שעוסק, בסוף היום, וזה דבר שהוא משמעותי, בקליטת עלייה זה הרשויות, אי אפשר לברוח מזה, הם הכוח המניע, הם אלה שמפעילים, גם מי שהוא נציג ממשלתי כזה או אחר.

לנו הייתה את הזכות להיות שותפים להגעה של 96 עולים עד ככה לנצרת עלית, אנחנו ארגון צעיר יחסית, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ממלא עם העיר, אלכס גדלקין, טניה, סבטה ועוד רבים אחרים כאן, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא. הגדרנו את נצרת עלית כעיר שהיא יעד מבחינתנו ואפילו שמנו פה נציגה של הקרן לידידות, פה בעיר נצרת עלית, שעובדת בשיתוף פעולה עם כלל המחלקות של העירייה. מתוך אותם 96 עולים 22 בתי אב קיבלו סיוע מיוחד של הקרן לידידות על מנת לשפר את היכולת שלהם להיקלט בעיר. אנחנו מזמינים את נציגי העירייה להשתתף בפעילות שלנו בחוץ לארץ על מנת לספר על העיר ועל היכולות שלה ועל הקליטה שלה ואנחנו עכשיו נמצאים בתהליך של מעורבות בהרחבת היכולת בקליטת העולים, בדירות קלט בתוך העיר ובדרכים נוספות, בפרסום של העיר.

שוב, אמרתי, אנחנו לא השחקן המרכזי, מדינת ישראל היא הריבון, היא השחקן המרכזי בכל הנושא הזה והזרוע הביצועית זה הרשות, אבל היום רוב המענקים הולכים לקהלי יעד בחוץ לארץ. מגדירים מדינה מסוימת, פליטים, נותנים להם מענק קליטה מיוחד ובאיזה שהוא מקום שוכחים שהרשויות הן אלה שקולטות את העלייה, הן אלה שמתמודדות, ולכן צריך להסתכל גם בראייה של איך אנחנו מייצרים איזה שהיא תשתית ברשויות המקומיות כדי למשוך את העולים. לא רק לתת למי שמגיע מאזור מסוים, אלא גם לאיפה אנחנו רוצים שהעולים יגיעו במדינת ישראל וזה המקום של נצרת עלית בסיפור. תודה רבה.

תודה רבה. אני חושב שמי שרצה לדבר דיבר, הזמן שלנו עכשיו לסכם את הדיון. קודם כל שוב להודות לראש העיר ולצוות של העירייה, כמובן גם לנציגי משרדי הממשלה וארגונים אחרים, נציגי עולים, שהגעתם לדיון הזה. אנחנו שמענו מכבוד ראש העיר על הפעילות של העיר בקליטת העולים מארבע כנפות תבל. אנחנו התרשמנו מאוד מהעבודה הנפלאה והמוצלחת בקליטת העלייה פה בעיר, שמענו נציגי עולים, שמענו את הנציגים של הצוות המקצועי של העירייה, משרדי הממשלה ואנחנו רואים את שיתוף הפעולה שבדרך כלל לא כל כך קיים ואני רואה שבעיר הזאת, כנראה זה בגלל ראש העיר, שיתוף פעולה שהולך ממש בצורה מוצלחת. אנחנו מאוד מברכים על שיתוף הפעולה והעבודה שכל הגורמים עושים במשימה הלאומית של קליטת עלייה.

זה מאוד חשוב לנו להגיע לפה, להתרשם ואני אומר שיש לנו עיר שהיא מודל לחיקוי, שרשויות מקומיות בכל הארץ יכולים לבוא וללמוד איך קולטים עלייה במדינת ישראל ואיך עובדים בשיתוף פעולה על מנת לקדם את העולים החדשים.

שמענו גם את האתגרים, שהדור הצעיר בורח מפה, לכן העיר צריכה תמיכה ממשלתית כדי להשאיר את הדור הצעיר וגם את העולים החדשים פה. זה לא רק קליטה ראשונה, שייבנו את ביתם פה בעיר נצרת עלית. אנחנו שמענו גם על האתגר שקיים בעניין השפה, לימוד השפה העברית.

וכתוצאה מכל הדברים ששמענו הוועדה מחליטה, אחת, הוועדה מברכת ומשבחת את ראש העיר והצוות המקצועי פה בעירייה על העבודה המוצלחת שהם עושים בקליטת העלייה. שתיים, אנחנו באמת שמחים להיות פה ולהשתתף בחגיגה של 60 שנה להיווסדה של העיר נצרת עלית ואני מצטרף לקריאה של חברי, חבר הכנסת מוטי יוגב, שהממשלה צריכה גם להצטרף לחגיגה ולקיים ישיבת ממשלה, לפחות אחת, פה כדי לתת ביטוי חשוב מאוד לחיזוקה של העיר פה בצפון.

הדבר השלישי, כיוון ששמענו אתגרים פה העירייה צריכה לקבל הטבות מיוחדות על מנת לחזק, בקליטת העלייה, בתחום הדיור, בתחום התעסוקה, בתחום החינוך. מאוד חשוב שהעירייה תקבל הטבות מיוחדות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים.

ארבע, הוועדה קוראת למשרד החינוך, במיוחד למחלקה לחינוך מבוגרים, להוריד את המכסה לצורך פתיחת אולפן מ-25 ל-10. אני אומר שאם יש עשרה עולים חדשים ניתן לפתוח ולא לחכות חודשיים ולכן אני קורא, לא רק למשרד החינוך, גם למשרד העלייה והקליטה, כשותף בנושא הזה. אנחנו נוציא מכתב גם לשרת הקליטה וגם לשר החינוך בהתאם להחלטה.

אני חושב שאני מצטרף גם להצעתו של חבר הכנסת מוטי יוגב, זו כמובן החלטה של הוועדה, חשוב מאוד לקדם את התכנית לפיתוח הצפון ולכלול ערים כמו נצרת עלית לתכנית הלאומית המתוכננת. נקיים ישיבת המשך בוועדת העלייה והקליטה בכנסת כדיון מיוחד בעניין של קליטת העולים בנצרת עלית. נעשה את זה במושב הבא, נקיים את הדיון, נזמין את ראש העיר, נזמין את המשרדים הרלוונטיים. אנחנו נעשה מאמץ ונזמין לפחות את המנכ"לים, אם לא השרים, ונקיים את הדיון המיוחד בכנסת, כמובן אנשי הצוות גם יכולים להצטרף לראש העיר.

אני חושב שהמשימה של קליטת עלייה היא משימה לאומית, מדינת ישראל זקוקה להרבה עולים חדשים כדי לחזק אותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. יש אתגרים בקליטת העלייה, אבל אני חושב שזו חובתה של המדינה להתמודד עם האתגרים האלה ולחזק את האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל. זו הדרך היחידה שאנחנו רואים כדי לעודד עלייה מכל המדינות למדינת ישראל. אני רואה שגם עיריית נצרת עלית עושה את הדבר הזה, שמענו שנסעתם לחוץ לארץ כדי לעודד עלייה, זה מבורך, אנחנו מצטרפים לעשייה כזו והוועדה קוראת בנושא הזה גם להתקדם.

תודה לכל המשתתפים ואני סוגר את הדיון. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.