הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 209

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ד בשבט התשע"ז (20 בפברואר 2017), שעה 9:00

המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - דוח מבקר המדינה 67א - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

איתן ברושי

אוסאמה סעדי

יעקב אשר

יוסף ג'בארין

אחמד טיבי

מאיר כהן

יעקב פרי

דן בנטל - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

מרסלו בז - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

בניהו אליהו - סגן בכיר למנהל אגף ב, משרד מבקר המדינה

סימה זיידמן - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

עו"ד יצחק סעד - עוזר בכיר למבקר, משרד מבקר המדינה

קרן טרנר אייל - מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אילן חיים פור - סגן מבקרת המשרד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק סרור - מנהל אגף שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צביקה דן - מנכ"ל בפועל ומנהל חטיבת המבצעים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אברהם ישעיהו - מנהל תחום קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מיטל הומינר - מנהלת תתחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

טוביה כהנא - עוזר מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סופיה אילן - יועצת מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אליהו מורגנשטרן - רפרנט תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

תנ"צ בועז גולדברג - סגן ראש את"ן, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ נועם בגינסקי - רמ"ד א3 ומכשור אכיפה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דנה ימניחה - קבת"צ את"ן, המשרד לביטחון פנים

טל בר און - יועצת השר, המשרד לביטחון פנים

מקס אבירם - מנהל אגף זהירות בדרכים נגישות, משרד החינוך

עמי רוטמן - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים

גבי בן הרוש - יו"ר מועצת המובילים בישראל

יצחק עייש - ממלא מקום מנהל אגף בטיחות, חברת נתיבי ישראל

צבי ויס - טכנאי חברת מלם, יחידת המחשב

משה בר - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

דן קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ענת אלון - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אגוד המוסכים

לירן בן הרוש - שדלן/נית (עצמאי/ת) מייצג/ת את איגוד השמאים בישראל (ע"ר), מועצת המובילים והמסיעים בישראל

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.כ., חבר תרגומים

המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - דוח מבקר המדינה 67א - ישיבת מעקב

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. היום ה-20 בפברואר 2017, כ"ד בשבט תשע"ז. נושא הדיון הבוקר – המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – דו"ח מבקר המדינה 67א'. זו היא ישיבת מעקב. מכבדת אותנו מנכ"לית משרד התחבורה, הגברת טרנר.

בוקר טוב לצוות מבקר המדינה, למבוקרים, אורחים נכבדים. תראו, אני אתחיל מנתון אחד שהוא כבר שחוק ונאמר המון פעמים, אבל אני חושבת שהוא תמיד חשוב כשמדברים בנושא. מהקמת המדינה ועדת שנת 2015 נהרגו בתאונות דרכים בישראל למעלה מ-32,000 בני אדם, שזה מספר שאי אפשר להתעלם ממנו. בשנת 2016 נהרגו 377 אנשים בתאונות דרכים. גידול של כמעט 6% לעומת שנת 2015, שהיא עצמה הייתה גידול של 11% לעומת שנת 2014 וגידול של 15% לעומת שנת 2013. נשמע פה חד גדיא, אבל באמת נתונים קשים.

העלות השנתית הכוללת של נזקי תאונות הדרכים למשק הישראלי, כולל תאונות ללא נפגעים, הוערכה בשנת 2012 בכ-15 מיליארד שקלים. הנושא הזה חשוב מאד כמוהו. ערכנו פה דיון בנושא מצלמות המהירות. ערכנו שלושה דיונים, גברתי המנכ"לית, בנושא של מעברי החצייה מחוץ לבסיסי צה"ל, כשהדיון השלישי – אם יורשה לי – היה המאכזב שבהם, כי באמת קיבלנו תשובות קשות.

ערכנו גם שני דיונים בנושא כביש 66. יצא מהוועדה מכתב לשר התחבורה בנושא, והדו"ח שאנחנו דנים בו היום מעלה תמונת מצב מאד מדאיגה, שלא נבדקת מצד משרד התחבורה השחיקה במעמד ובתקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. העדר תכנית חינוכית כוללת לבתי הספר התיכוניים בנושא הזהירות בדרכים.

ב-20% מהכבישים הבין עירוניים התרחשו 80% מתאונות הדרכים עם נפגעים. צריך עוד ניידות בכבישים הבין עירוניים.

תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נשחק בכ-60% משנת 2008 עד שנת 2016. יו"ר מועצת הרשות לשעבר ציין בתשובתו, אני מצטטת: הרשות הפכה לקופה קטנה עבור גופים ענקיים כגון משרד התחבורה, המשטרה, משרד החינוך ומשרד הפנים, שרצו את הכספים שהוקצו לרשות, אבל לא ראו בה גורם מקצועי שמכתיב את התנאים לקבלת הכספים.

ב-8 שנים ראשונות לפעילותה של הרשות היו 5 מנהלים או ממלאי מקום. התחלף יו"ר מועצת הרשות 4 פעמים, לא פחות. תוקף חוק הרשות עומד להסתיים. לשמחתי, גברתי המנכ"לית, בדיון הקודם אמרת שיש כוונה להשאיר לרשות סמכויות נרחבות ואת העצמאות שיש להן היום. אנחנו נרצה לראות איפה זה עומד.

בעיה אחרת היא שאין נתונים מספיק עדכניים על כמות תאונות הדרכים ואין נתונים חד משמעיים על כמות הפצועים. יש כל מיני מדדים והדבר הזה בעייתי. יש פער בין הנתונים של בתי החולים לבין הנתונים של המשטרה, פער של 100% בממוצע לשנה.

בנוסף, הלמ"ס לא יכול לאסוף מספיק נונים בנושא ולאפיין מערכת חדשה. צריך היה להחליף את הישנה ובגלל מלחמות תקציביות הדבר הזה לא קורה. הרבה דברים שהוועדה ביקשה בדיון שעבר, לצערנו לא קיבלנו. אני מאד מקווה שבדיון היום, אנחנו נקבל את התשובות. נרצה לראות בסך הכל שדברים משתפרים. לא אמרנו מאפס למאה, אבל לפחות נרצה לראות איזה 50% וזה לא דבר שהוא בשמיים.

שמחתי מאד שראש הממשלה הקים ועדת שרים בראשותו לנושא תאונות הדרכים. בדיון הקודם למדנו שהוועדה עצמה, ועדת השרים, התכנסה פעם אחת. היו 16 - - -

ועדת מנכ"לים.

ועדת מנכ"לים. המנכ"לים שלא התכנסו, אז אני חושבת שיש פה טעם לפגם. אם אנחנו לוקחים את זה כנושא דגל ואנחנו רוצים לטפל בזה, זה אומר שצריך באמת לעשות משהו.

אז אני חושבת שבאמת נרצה לשמוע את התשובות. עורך דין צחי סעד, תרצה להוסיף בשלב הזה?

כן. בוקר טוב. קודם כל אני מברך את הוועדה על זה שהיא לא מרפה מהנושא של תאונות הדרכים, כי הנושא הזה באמת בנפשנו וצריך להמשיך ולעקוב אחרי תיקון הליקויים. הדיון הזה הוא דיון מעקב, לא נחזור על כל הליקויים שהיו בדו"ח. אני רק אזכיר בהיי-לייטס את הנושאים שנדרש היה לטפל בהם בעקבות הליקויים שהועלו בדו"ח.

כל נושא התשתיות הלא מספקות, הטיפול במוקדי הסיכון, הטיפול בבעיית הפגיעה בהולכי הרגל, שיש בהם רמת פגיעה משמעותית מאד ביחס להיקף הפעילות שלהם. הטיפול בכלי הרכב הכבדים, שמעורבים ברמות מאד מאד משמעותיות בתאונות הדרכים, הרבה מעבר להיקף שלהם. הנושא של בדיקות כלי הרכב בדרכים. הנושא של האכיפה בדרכים, שציינו בדו"ח שהאכיפה ירדה בצורה מאד מאד משמעותית וזה בא לידי ביטוי בכמות התאונות ובכמות הנפגעים.

הנושא של הרשות לבטיחות בדרכים, כל הצורך להסדיר את מעמדה החוקי, סמכויותיה והיכולת שלה לפעול; ובסופו של דבר כל הנושאים האלה צריכים להיות מטופלים בתכנית רב שנתית והצבענו על זה בדו"ח. נדרשת תכנית רב שנתית שהיא נובעת ממחויבות של הממשלה, מה שעד היום כרגע, אנחנו לא רואים שבא לידי ביטוי.

באנו לשמוע ולראות איך תיקון הליקויים נעשה על ידי משרד התחבורה.

תודה רבה. אני מקדמת בברכה סטודנטים לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית בירושלים. ברוכים הבאים לכנסת, לוועדה לביקורת המדינה.

חבר הכנסת יעקב פרי, קודם כל מזל טוב ליום הולדתך.

תודה רבה.

ובבקשה.

קודם כל תודה על - - -

ולגיוסו לצה"ל.

תודה על רשות הדיבור. אני פשוט חייב לנדוד לוועדה אחרת. אני קודם כל רוצה לברך ולהצטרף לוועדה שברשותך, קארין, כי נראה לכולנו שמדינת ישראל לא מציבה את נושא הקטל בדרכים בראש מעיניה, או בראש סדר העדיפויות. ואנחנו יודעים שכשמדינת ישראל מחליטה להעמיד משהו בראש סדר העדיפויות, היא יודעת להפעיל את כל המערכות בהתאם ולהביא לתוצאות רצויות.

הנתונים הם נתונים מזעזעים, יוצרים משפחות הרוסות וטרגדיות שתקצר היריעה מלפרט אותן.

אני רוצה להעלות נושא אחד. יכול להיות שהוא שולי, קטן, אבל אני רוצה להתייחס אליו. הוא נקרא טכוגרף. טכוגרף זה רשם של נתוני נסיעה דיגיטאליים, במיוחד ברכבים כבדים, שמתעד את המתרחש בזמן הנסיעה. אני מתייחס להחלטה שלא בוצעה והיום יש לנו את גברתי, מנכ"לית משרד התחבורה. שנים משרד התחבורה טוען שהוא פועל למעבר מלא של טכוגרף דיגיטאלי.

עוד בשנת 2007 דיווח המשרד לוועדת הכלכלה כי הוא בעיצומה של הכנה של עבודת מטה – קראתם לזה – בעניין, ואם אני לא טועה, בשנת 2009 שוב דווח לוועדת הכלכלה ופורסם בכלי התקשורת, שעבודת המטה בעניין הסתיימה. נכון לשנת 2017, עד כמה שאני יודע, השנה שבה אנחנו נמצאים, רכבים רבים שגורמים בין השאר לתאונות קשות ביותר, עולים על הכביש ללא טכוגרף דיגיטאלי. זה הוא אמצעי מאד חשוב לבקרה, למדידה ולבסוף גם למניעה – כך אני מקווה – של תאונות דרכים.

אז עם כל הבקשות לבחינת תקופת מלווה לנהגי רכבים כבדים ובחינת השתלמויות מעשיות, שהוועדה ביקשה ואני מקווה שחלק מהם גם יישומו, אני מבקש מגברתי, מהוועדה, לדעת או לוודא כי גם נושא יישום ההחלטה הזאת, זאת אומרת שימוש בטכוגרף, יימצא בראש סדר העדיפויות.

אני שוב חוזר על הברכות ואני מקווה שדיוני הוועדה יביאו בסופו של דבר לצמצום משמעותי בנגע של הקטל בדרכים. תודה לגברתי.

תודה רבה. גברתי המנכ"לית, הבמה שלך. הבנתי שיש מצגת.

כן, כן, הכנו מצגת, גם הטכוגרף הדיגיטאלי שם ומקסימום אני אעדכן אותך, אם תצטרך לצאת.

אז קודם כל חשוב לי לומר, הנושא הוא בנפשנו, הוא בראש סדרי העדיפויות שלנו לטיפול. אנחנו, כמו שאני אראה במצגת, משקיעים סכומי עתק בפרויקטים מצילי חיים וגם מבחינת תשומות ניהוליות. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאד. אנחנו ניגשים לנושא בחרדת קודש. אנחנו באמת שמים את הנושא הזה במרכז הפעילות שלנו.

אני חושבת שהמצגת עונה על מרבית השאלות שעלו. ניסינו ללמוד מהדיון הקודם ולרכז את כל הפערים ומה שעוד - - - הנציגים הרלבנטיים.

אז קודם כל מבחינת מוקדי סיכון. דו"ח המבקר דיבר על מוקדי סיכון שלא יצאו לפועל. חברת נתיבי ישראל נערכה בצורה טובה מאד כבר בשנת 2016. הוצאנו לדרך 18 פרויקטים חדשים, ניצלנו תקציב מעבר לתקציב שהוקצה. הוקדמו לנו תקציבים והנושא הזה, אנחנו חושבים, עלה על דרך המלך. פרויקטים מתוקצבים מאד מאד מהר. אנחנו מסוכמים על תקציב רב שנתי לשנים 2017-2021, עם 230 מיליון שקלים - - -

מה קנה המידה להצלחה?

סליחה?

את אומרת פרויקט בגדול, משאבים. בראש מעייניכם וכרגע פתחה יושבת הראש, שהמצב חמור מאד. מה הקשר בין העלויות והתוצאות? מה הוא המבחן להצלחה שאתם הגדרתם, שאת אומרת שזה הדבר הכי חשוב שאתם עושים?

אפשר אולי להציג רגע ואז אולי חלק מהתשובות יהיו?

אפשר ברגע להגיד מה מבחן ההצלחה. אם יש יותר תאונות דרכים, סימן שלא הצלחתם.

מי זה לא הצלחתם?

קודם כל את מנכ"לית של משרד שעומד - - -

לא, אבל - - -

שעומד בראש המערכה. אז ועדת שרים לא מתכנסת, ועדת מנכ"לים, נדמה לי, לא התכנסה בכלל. כרגע דיבר חבר הכנסת פרי על דבר אחר. אני לא יודע מאיפה לקחת את הביטחון הזה להגיד שאם המדינה רוצה, היא מצליחה. נראה את זה עוד מעט בקשישים בטח ועוד פעם יהיה פה דיון. יש מאמץ מרוכז, ליצמן היה אתמול והקשישים חוטפים מכות. אז מה בדיוק ההצלחה שלכם, אחרי שאמרתם שזה הכי חשוב?

זה הכי חשוב ואני אדבר על המאמצים שאנחנו עושים. אני מתייחסת פה לדו"ח מבקר המדינה, לנושאים שעלו בדו"ח מבקר המדינה ואני נותנת תשובה. אני חושבת שאני אתן תמונה מקיפה, ואז אולי חלק מהשאלות שלך ייענו.

אנחנו העלינו את התקציבים למוקדי סיכון. אנחנו גם מקדימים את ההשקעות. צריך להבין שמוקדי הסיכון אצלנו נראים – וזה דוגמאות. מוקד סיכון של צומת לא מרומזר, צומת מסוכן עם תאונות – אנחנו מסדירים רמזור בצומת או מסדירים כיכר. זה בכניסה לג'ת. פרויקטים כאלה אנחנו מבצעים לפני ואחרי. אנחנו רואים שהרבה מהתאונות שהיו או החומרה שלהם הופחתה משמעותית ותאונות קטלניות על פי רוב גם כבר אין בכלל. זה הפרויקטים שאיתם יצאנו לדרך.

עם 18 פרויקטים מהסוג הזה יצאנו בשנת 2016, אחרי שבשנה, שנתיים קודמות היה עיכוב בפרויקטים והיקפי התקציב מאפשרים לטפל בעוד ועוד מוקדים כאלה. ככל שנטפל ביותר מוקדים כאלה, זה ברור שהתשתית תהיה יותר סלחנית לתאונות.

אני אקדים ואומר, בשנת 2016 היו הרבה מאד תאונות. אני חושבת שזה דו"ח של המשטרה והמשטרה תתייחס. זה אף פעם לא ליקוי דרך. אנחנו מנסים שהתשתית תהיה יותר סלחנית לתאונות אנוש. זה נכון, אנחנו צריכים לדבר על תרבות הנהיגה, על היסח הדעת. כולנו יודעים מה קורה עם הפלאפונים ורואים איך אחרים נוהגים ואיך אנחנו נוהגים. אנחנו צריכים יותר אכיפה בכבישים. אנחנו משתדלים שהרכב יהיה יותר בטוח והתשתית תהיה יותר בטוחה, אבל זה גם מחייב עוד פעולות של הממשלה, אבל נמשיך וניגע בזה.

רגע, רק בנקודה הזאת, גברתי, אני אשמח לדעת. אחד הנושאים שעלו כאן בדיון נפרד, מספר פעמים, זה הנושא של כביש מספר, אפרופו - - -

כן, כן.

אז אני אשמח בעניין הזה.

בסדר גמור. אז קודם כל במהלך החומש הקרוב, שמתחיל השנה ב-2017, בתכנית החומש בדגש של השר, דגש של המשרד, יש הרבה מאד פרויקטים שכל כבישים חד מסלוליים, שאנחנו הופכים אותם לדו מסלוליים. אם זה כביש 65 מגולני עד דוברת בכמעט מיליארד שקלים, וכביש 71 שהוא כביש אדום. אנחנו מסיימים את פרויקט כביש 31. השקענו בהרחבה של כביש 6 עד ערד כמעט 2.5 מיליארד שקלים בכביש עם המון המון הרוגים. שנים לא טיפלו בכבישים האלה והם מטופלים בחומש הקודם ובחומש הנוכחי.

כביש 264 בית קמא, הנשיא. 293. 85 – כרמיאל-ראמה. חוץ מהדוגמאות האלה - - -

קרן, מה מונע את ההצלחה בכניסה לכסייפה? כלומר את צודקת, הכביש הוא נהדר, אבל יש שם את הקטע בכניסה לחורא.

מולדה-שוקת?

בכניסה לחורא.

יש לנו מקטע אחרון בכביש - - -

יש שם בעלות?

בכביש 31 המקטע האחרון שהוא בביצוע והוא פשוט בטקט, זה מולדה-שוקת. הייתה שם בעיה של כניסה לשטח, על אף שעשינו הסדרים עם הפקעות, עם פיצויים, נאלצנו לעשות הרבה מאד צעדים חריגים.

כי זה עקב אכילס. הכביש הוא מצוין, אבל - - -

כן, אבל גם זה בביצוע. זאת אומרת כל כביש 31 הוא כבר בביצוע. מירב הקטעים כבר הסתיימו. חוץ ממוקדי סיכון נקודתיים, שדיברנו על 230 מיליון שקלים בשנה ופרויקטים של חד מסלולים להפוך לדו מסלולים, אנחנו משקיעים בחומש הקרוב 600 מיליון שקלים לטיפול בפניות שמאלה במרחב הכפרי. זה בעצם להסדיר צמתים כמו בכביש 66 וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות בכביש 66.

בכביש 66, מתוך משהו כמו 35 קילומטרים, יש היקף יחסית מצומצם שאין מפרדה. אני חושבת שהמפרדה שם היא ברוב הציר, כשאנחנו מתכוונים להסדיר רק בשלושה וחצי קילומטרים, סליחה, מתוך ה-15 קילומטרים. מתוך 15 קילומטרים – 3.5 קילומטרים אין בהם הפרדה ואנחנו מתכוונים בתכנית החומש הקרובה, מתוך הפניות שמאלה במרחב הכפרי, לטפל בכל הצמתים, להאיר את הצמתים ולעשות את הכביש הזה פתוח יותר.

אנחנו לא חושבים שנכון להפוך את הכביש הזה כרגע לדו מסלולי. אנחנו חושבים שהרשת צריכה להתנהג אחרת. יש היררכיה של כבישים. הכביש הזה, עם המעקה הקשיח, הוא כבר יותר בטוח ועם הסדרת הצמתים הוא יהיה עוד יותר בטוח. אנחנו מטפלים בבטיחות של הכביש. דו מסלולי זה כבר עניין אחר של מאיפה אנחנו רוצים שהתנועה ותנועה כבדה של המשאיות תיסע וזה לא הציר שאנחנו מייעדים לתנועה.

אני אמשיך הלאה. אנחנו אכן משנת 2015 משקיעים כ-100 מיליון שקלים בשנה בכבישים חוצים ביישובי החברה הערבית. זאת אומרת תקציב ייעודי לעניין הזה, גם בהרבה מאד מהדיונים שעלו כאן וגם חוצה טייבה שעלה בהרבה מאד דיונים, וכל זה בנוסף ל - - -

מתי תתחיל העבודה שם, בבקשה?

אני כבר אחזור אליכם. אני אברר את התאריך. זאת אומרת התחלנו כבר את קידום הזמינות כבר בשטח 2016, אבל אני אחזור עם תאריך. זה צריך להיות בקרוב.

אבל התקציב של זה אושר?

כן. 115 מיליון שקלים לכביש 444 חוצה טייבה. בנוסף מדי שנה אנחנו גם מקצים תקציב לפרויקטים בטיחות עירוניים, שאנחנו משתתפים בעצם בפרויקטים של הרשויות המקומיות, שהן אלה שאחריות על התשתית העירונית.

מבחינת בדיקות רכב, נושא שעלה גם בדיון הקודם וגם כמובן בדו"ח המבקר. בשנת 2015, מבחינת רכבים כבדים בהם התבקשנו להתמקד, רכבים כבדים מעל 10 טון, בשנת 2015 בדקנו 5,312 כלי רכב. הורדו מהכביש כמעט 14% מתוך אלה שבדקנו. בשנת 2016 בדקנו 5,600 כלי רכב ואחוז דומה ירד מהכביש.

מבחינת יעדי הביצוע שלנו לשנת 2017, אנחנו רוצים להעלות את היקף הבדיקות שלנו ברכב כבד. אנחנו מתכוונים לבדוק פחות רכבים פרטיים ויותר רכבים כבדים, למקד את האכיפה שלנו ואת הביקורת שלנו שם, בדיוק בגלל שהרכבים האלה הם סיכון משמעותי יותר לתאונות דרכים. אנחנו בעצם הולכים על יותר איכות מכמות, מבחינת התמהיל הכללי ויותר בדיקות של רכב כבד.

כמו כן, מבחינת אכיפה על חברות תובלה, אנחנו מתכוונים ללכת לחברות, זאת אומרת משאיות שהורדנו מהכביש, אז חברות שיש להן הרבה משאיות שהורדנו מהכביש, אז שם אנחנו גם נמקד את האכיפה.

מבחינת קציני בטיחות, מבחינת הדרכות, פגישות עבודה, אפשר לראות כאן בטבלה. מבחינת פקוחים, חשוב לעשות קצת סדר בעניין הזה. בשנת 2014 היו למעלה מ-1,000 פקוחים, בשנת 2015 – 789 פקוחים. בשנת 2016 – 843 ובשת 2017 אנחנו מתכוונים להפחית את כמות הפקוחים, אבל להעלות את האיכות של הפקוחים. אם עד היום פקחנו-. סליחה, אבנר, אתה רוצה להמשיך.

כן. בעצם מה שאנחנו רוצים כאן בנושא קציני הבטיחות, זה כמו שאמרה המנכ"לית, לשנות את אופי האכיפה ממנהלי ליותר מקצועי ואיכותי. כלומר, כשמגיעים למפעל לא בודקים רק את הדברים המנהלתיים, אלא ממש מתמקדים ברכב, מתמקדים בנהג, מתמקדים בעבירות התעבורתיות שלו; וכמו שאתם יודעים, לפני חודשיים שלושה גם אושרה בוועדת הכלכלה גם הנושא שקצין הבטיחות יוכל לבדוק את העבר התעבורתי של אותו נהג שמתקבל, לא רק בשעת קבלתו לעבודה אלא במהלך התקופה של השנתיים-שלוש שהוא נמצא שם, נקפיד יותר וגם נסגור פה את המעגל.

כלומר, אותה חברה שאנחנו תופסים אותה – אם זה בצד הדרך או בכלל – שיש לה המון עבירות, נבדוק את כל התהליך עד הגעה לתהליכים משפטיים ועד כדי סגירת החברה. וזה חשוב, כל הנושא הזה של השינוי.

זאת אומרת אנחנו מאמינים שבמקום לבדוק 5 חברות בחצי שעה של בדיקה, אנחנו נעשה פחות בדיקות למשך 4 ו-5 שעות, בדיקות עומק, כמו שהציג בהרחבה אבנר.

מבחינת בטיחות הרכב והכשרת הנהג. אז קודם כל שיפרנו את הכשרת הנהג. ברכב הפרטי יש לנו הליך רישיון נהיגה מדורג, שאנחנו מאד שמחים על הכיוון הזה. בעצם חוץ מלימודי הנהיגה והטסט, יש אחרי זה ליווי שמאפשר את כל חוכמת הדרך והניסיון לתת לנהג החדש. שדרגנו את תכנית הלימודים לנהגים חדשים של רכב כבד.

מבחינת בטיחות הרכב, כמובן שיש תמריצי מס להתקנת מערכות בטיחות ברכב חדש, אבל אנחנו גם יוצאים בפיילוט למתן תמרוץ רציני מאד למערכות בטיחות ברכב משומש. יוקצו 180 מיליון שקלים למשך 3 שנים, לרכבים משומשים שיתקינו מערכות בטיחות.

וזה בנוסף גם לרכב כבד, שחייבנו מנובמבר 2016. בהמשך זו נקודה חשובה להדגיש, גם כלי רכב חדשים מנובמבר 2015 מחויבים להגיע מהיצרן כבר עם המערכות האלה, אבל כלי רכב משומשים משנת 2012 גם יחויבו והיום הותקנו למעלה 30,000 משאיות ואוטובוסים מתוך 50,000.

שאני חושבת שזה צעד משמעותי. חיוב רכב כבד, אוטובוסים ומשאיות במערכות בטיחות, זה צעד רגולטורי לא מובן מאליו. אני חושבת שהוא יביא לשינוי משמעותי במצב.

הגברנו פיקוח ואכיפה על מוסכים, קציני בטיחות, כמו שפרטנו ואפשר לפרט עוד. פרסום והסברה, אני מניחה שהרשות הלאומית תציג מאוחר יותר. מבחינת החוסר בנהגי משאיות, יש לנו סיכום צד עם משרד האוצר. בגדול, משרד הכלכלה יממן חלק מההכשרות. קרן חיילים משוחררים לדוגמא. אנחנו גם מתכוונים לעשות תהליך קצר בהרבה עם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים של משרד הבריאות, ואנחנו מקווים שהרבה יותר נהגים חדשים יגיעו גם לאוטובוסים וגם למשאיות.

המשטרה בטח תציג את מיקוד האכיפה ברכב כבד, אנחנו יושבים ביחד ומדברים על הנושאים, אבל הם בוודאי יציגו בעצמם. אנחנו משתפים פעולה כדי למקד את האכיפה בכלים שמעורבים בתאונות דרכים בהיקף נרחב.

מבחינת בטיחות הרכב, צריך לדעת שהרכבים שלנו בטוחים בדיוק כמו באירופה. אימצנו את התקינה האירופאית במלואה ועשינו שינויים שונים, אבל על הרוב דיברתי, אז אני אתקדם הלאה.

מבחינת קידומי חקיקה, נושא שגם עלה בדיון הקודם. לגבי הטכוגרף הדיגיטאלי, המשרד קיים הליך ארוך של עבודת מטה. בגדול, מה שאנחנו אמורים לעשות זה לאמץ אמנה אירופאית של האיחוד האירופאי, כדי שנוכל לקבל טכוגרף דיגיטאלי לרכבים שלנו. משרד המשפטים דורש, כדי שנאמץ את האמנה, לתקן את החקיקה, לצערי, כי זה לאו דווקא-. זאת אומרת אני לא חושבת שנכון לעשות את זה, אבל אנחנו מקבלים את הדיון. אנחנו נתקן את החקיקה.

מתי?

אנחנו כבר גיבשנו ניסוח לחקיקה הזאת. בעצם אנחנו צריכים לעבור על החוק הישראלי ולהתאים את כל סעיפי האמנה האירופאית לחקיקה הישראלית. אז עבודת הניסוח כבר הושלמה והשבוע אנחנו נעביר למשרד המשפטים, משרד החוץ והמשטרה את הצעת התיקון, בתקווה שזה-. בגדול מדובר על תיקונים שנדרשים לנהיגה בינלאומית, שהיא הנהיגה שמאפיינת את אירופה. לנו אין נהיגה בינלאומית ועדיין אנחנו צריכים לתקן את החקיקה לנהיגה בינלאומית. אבל נתקן את החקיקה למקרה שמישהו אי פעם יעשה נהיגה בינלאומית ושנוכל ל - - -

כדאי רק להזכיר שכבר בשנת 2005 החליטה הממשלה לאמץ את הטכוגרף כחובה.

כן, אז יש לנו זמן.

עוד לא היית מנכ"לית אז, אבל זה משנת 2005.

לא, אני מדברת על התהליך. זה שהחלטנו לאמץ את הטכוגרף, נכון. זה שאנחנו צריכים לאמץ את האמנה, נכון. עכשיו, האם אנחנו צריכים לתקן חקיקה. אנחנו צריכים לתקן חקיקה. נתקן את החקיקה, נאמץ את הטכוגרף - - -

נו, אבל מ-2005 לא ידענו?

קרן, רק להוסיף, היום בכלי רכב, הסעות ואוטובוסים קיים טכוגרף, שהוא טכוגרף אנלוגי, רק למען הדיוק. זה לא שכלי הרכב מגיעים לפה ללא טכוגרף. היות ומדובר פה במשהו מתקדם ומתפתח יותר, שהוא מונע גם זיופים יותר בהיבט האכיפתי. זה תהליך שגם באירופה לקח למעלה מ-10 שנים, לא רק אצלנו. גם באירופה הוא לקח המון שנים.

עכשיו הגענו כבר לשלב האחרון, שכבר בוצעה עבודת המטה, נעשים תיקוני התקנות. אנחנו בקשר עם משרדי המשפטים והחוץ, כי זה המון השלכות והמון היבטים. אני מקווה שבתקופה הקרובה לפחות נסיים את התהליך של החקיקה ונצא לדרך.

אנחנו נברך.

כן.

רק ברשותך, איזו אמנה בדיוק אמרת? אירופאית, איזו אחת מהן?

אמנה אירופאית שנוגעת לנושא של יישום הטכוגרף הדיגיטאלי.

זה כאילו של האיחוד האירופאי?

של האיחוד האירופאי, כן, כן. אנחנו מחויבים לחתום. זה בהחלטת ממשלה שתהיה ורק אז נצא לדרך. אבל אני שוב אומר, זה תהליך ארוך בהיבט שזה מחייב עם כל הגורמים הרלבנטיים, המשטרה, קציני בטיחות, אותם מוסכים. כל אלה שיטפלו בכלי הרכב, שמחויבים להיות בתהליך. כי זה כרטיס שבעצם אתה לא יכול, כבר אין יותר את המכני, אלא הכל זה דיגיטאלי, למנוע זיופים ואכיפה טובה יותר.

אני חושבת שזה באמת ישנה את כללי המשחק. זאת אומרת לא סתם אתם מדגישים את העניין הזה. זאת אומרת היו קשיים בשנים האחרונות, אנחנו מאד נחושים לסיים עם העניין הזה כמה שיותר מהר. האמת שגם הרכב עצמו מתקדם לכיוון של הטכוגרף הדיגיטאלי. יכול להיות שבעוד כמה שנים לא נוכל להביא רכבים מאירופה בלי טכוגרף דיגיטאלי. אז כך או כך אנחנו בעניין הזה משקיעים הרבה מאד. אנחנו מתכוונים, על אף הזמן שעבר, לזרז עכשיו את העניין.

מבחינת בדיקות שנתיות לרכב כבד, סיימנו גיבוש תיקון תקנה למבחן רישוי פעמיים בשנה. זה בהתייחס להמלצות ועדת סגיס לרכב כבד. חוץ מזה עושים חורף, בדיקת בלמים. העברנו שבוע שעבר נוסח למשרד המשפטים. אני מקווה שנסיים עם זה במהרה.

מבחינת ריתום מטענים, שזה גם נושא שהרבה מאד שנים לא מספיק טופל. אני זוכרת שהמשטרה כל הזמן דיברה על זה שלא מספיק יודעים מה התקן, איך אוכפים, מה אוכפים. יש לנו תקנות לביצוע השתלמות בנושא הזה. אנחנו במערכי הכשרה בשלב הסופי.

התקנות בתוקף כבר?

לא, לא, התקנות יועברו למשרד המשפטים בחודש הקרוב, אבל כבר מבחינת היערכות המשרד אנחנו בשלב מאד מתקדם. ההכשרות כבר ממש לקראת הסוף והתקנות יעברו בחודש הקרוב.

יש נושאים שכן כבר טופלו – צו תעבורה, עבירות קנס. בוצעה החמרה בשורה של עבירות. זה אושר בוועדת הכלכלה בשבועות האחרונים. התוספת השישית לתקנות התעבורה, טבלת הניקוד, גם נדונה עכשיו בוועדת הכלכלה, עוד לא אושרה ובעצם כאן אנחנו מחמירים את הענישה על עומס יתר למשאיות, גם מבחינת הזמנה לדין, גם מבחינת נקודות.

אנחנו מתכוונים בתוספת השישית, שבמשקל חריג מעל 15%, עומס יתר, לא עוד אפס נקודות אלא 6 נקודות, כדי שזה לא יהיה רק תמריץ כלכלי לשלם את הקנס ולהמשיך עם עומס יתר, שכמובן מביא את המשאית להיות כלי מסוכן עוד הרבה מעבר למה שהוא. מעל 15% - 8 נקודות. עד 15% - 6 נקודות. זאת אומרת אנחנו מחמירים בעניין הזה מאד עם עוד שורה של החמרות.

מבחינת שיפור הכשרת נהגי הרכב הכבד, אנחנו מדברים על משאיות ואוטובוסים, יש לנו תזכיר שאנחנו הכנו שעובר שוב להערות משרדים על חובת חניכה גם במשאיות וגם באוטובוסים. אנחנו עדכנו הערות שקיבלנו ממשרדים. אנחנו מעבירים עכשיו להערות חוזרות של המשרדים ואנחנו מקווים לזרז את החקיקה הזו בקרוב.

מבחינת הסדרת מעמד הרשות הלאומית לבטיחות, אנחנו בדיונים עם הרשות הלאומית לבטיחות איך נכון לעגן בחקיקה את פעילות הרשות. זה יוצג בקרוב לשר ואז אנחנו נתקדם עם הליך החקיקה במהלך השנה הזו. יש לנו עד סוף השנה.

מה הצפי?

יש לנו עד סוף השנה להסדיר את זה. אני מניחה שבשבועות הקרובים נציג את זה לשר ואז זה יידרש לכדי תיקון חקיקה.

מבחינת הולכי רגל, גם מיקוד שעלה בדו"ח וגם בוועדה, קודם כל עשינו איזה שהוא ניסוי לראות האם ניתן לסמן באופן שמזהיר יותר נהגי רכב פרטי שמגיעים למעבר חצייה ונראה לנו שהניסוי הזה הוא בסדר. אנחנו מתקדמים עם העניין הזה. זה מעיין סימון זיגזג כזה שבעצם נהג רואה שמשהו משתנה והוא צריך להיזהר יותר. אנחנו מפרסמים הנחיות להסדרי תנועה ליד מוסדות חינוך. אנחנו מעדכנים את תכנון הרחובות עם יותר התייחסות להולכי רגל.

בנושא של נת"צים, מת"צים – נתיבי תחבורה ציבורית, מסלולי תחבורה ציבורית – אנחנו גם עושים הרבה מאד עבודה לראות איך הולכי הרגל יעברו יותר בבטחה, עם סימונים שונים וחדשים. וכן בשנים 2015-2016 השקענו 8 מיליון שקלים בביצוע שיפורי תשתיות של הולכי רגל בדרכים בין עירוניות. ממש סקרנו את כל הרשת הבין עירונית ועשינו שיפורים. זה בדרך כלל פה מעקה, פה מעבר.

אלה הדברים המרכזיים.

טוב, תודה רבה.

נציגי המשרד פה זמינים לשאלות.

מצוין ואכן יהיו שאלות. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אחריו חבר הכנסת מאיר כהן ואחריו - - -

זה לא הולך פה איך שמגיעים?

לא, זה הולך לפי איך שנרשמים, אבל אתה כמובן תקבל את זכות הדיבור.

יכול להיות שאני אהיה בוועדה אחרת עד שאת תתני לי.

כן, בבקשה.

גברתי יושבת הראש, חברי, חברי הכנסת, כבוד המנכ"לית. היום הקדמנו בבוקר, כבר בשעה שמונה בבוקר היינו בכנסת עם כבוד המנכ"לית, בפגישה שעסקה בנושא אחר ואני שמח לבשר פה בשידור ישיר, לפחות לגבי זה שאנחנו מציינים מחר בכנסת את יום העוני, גברתי יושבת הראש, אז אנחנו הקדמנו את זה ביום אחד ולפחות לגבי חלק מהחייבים שרישיון הנהיגה שלהם הוגבל עקב חובות בהוצאה לפועל, וזה נושא שהוא קרוב לליבך ואנחנו מתעסקים בו.

לפחות היום קיבלנו בשורה מכבוד המנכ"לית, שבשבועות הקרובים העניין נמצא באישור של משרד המשפטים. השר אמור לחתום על תקנות לבטל את חובת התיאוריה וחובת הטסט לחייבים שהם חייבים בהוצל"פ ויש להם הגבלה מנהלתית ושילמו את החוב, והיו חייבים לעשות טסט ותיאוריה מחדש. אז לפחות כבוד המנכ"לית בישרה לנו היום שאוטוטו זה עומד להתבטל ומי ששילם את החוב שלו, אפילו שהיה מוגבל לשנה-שנתיים-שלוש-ארבע, אז הוא יכול עכשיו ללכת למשרד הרישוי ולקבל את רישיון הנהיגה שלו. אז כך שלפחות יש לנו היום בשורה אחת על הבוקר.

בשורה משמחת, אם כי אני חייבת לציין שמבחינתי המאבק יימשך עד אשר - - -

זה מאבק של כולנו, אבל לפחות איך שאמרה כבוד המנכ"לית, אם נפתור 15%, 20% מהבעיות האלה, אז גם זה יהיה חשוב.

זו התחלה טובה, אין ספק.

זו התחלה טובה ולכן אני מברך את כבוד המנכ"לית שבאמת זו היוזמה שלה ואנחנו מברכים אותה על העניין הזה ומבקשים רק שכבוד השר יחתום על התקנות האלה כמה שיותר מהר ואז האנשים יכולים לקבל את רישיון הנהיגה שלהם.

דבר אחר שהיום נחשפנו אליו וגם מקל על האנשים, וסליחה שאני מנצל, אבל זה חשוב לאנשים - - -

אני אוהבת ניצולים כאלה.

כן. שמשרד הרישוי היום עושה דברים חדשים להקל על התורים במשרד הרישוי ויש לו היום סידור - ככה שמעתי גם מכבוד המנכ"לית וגם מאבנר, שאולי נשמע יותר פרטים - שהיום עשו הסכם עם רשות הדואר והאזרחים יכולים ללכת לדואר ולקבל את רישיון הנהיגה ועוד חודש רישיון הרכב, במרס.

בסוף מרס גם רישיון הרכב, בלמעלה מ-700 סניפי דואר שניתן יהיה להגיע לשם ולקבל.

ואז לא צריך ללכת לתורים הארוכים שאנחנו רגילים אליהם - - -

זו באמת מהפיכה.

על מנת לקבל את רישיון הנהיגה ורישיון הרכב. אז כמובן שאנחנו מברכים על היוזמות האלה, שמקלות על האזרחים.

לענייננו, גברתי יושבת הראש, זה נושא כאוב מאד במיוחד בחברה הערבית, שאני פה עם חברי יוסף ג'בארין מייצגים. זה נושא כואב בכלל לכל האזרחים, אבל אצלנו, בחברה הערבית, השיעור שלנו מסך כל האוכלוסייה הוא 20%, אבל לצערנו בקורבנות, בהרוגים ובפצועים אנחנו כמעט יותר משליש. מתחילת השנה נהרגו בתאונות דרכים בחברה שלנו יותר מ-15 ורק התאונה האחרונה בג'סר אזרקה, שמשפחה שלמה, משפחת עמאש, קיפחה את חייה. לכן זה נושא שבאמת איכפת לנו.

נכון שיש בעיה של תשתיות, יש כבישי דמים. דיברנו על הרמזור הזה בצומת עילוט - - -

כן, כביש 79.

כביש 79. גברתי המנכ"לית, סך הכל אנחנו מבקשים כבר כמה פעמים רמזור שיכול לחסוך חיים שם, בצומת עילוט. גם התקציב של הרשות לבטיחות בדרכים, בקושי 7%, למרות שהשיעור שלנו בתאונות דרכים הוא כאמור יותר משליש.

לכן אנחנו באמת רוצים לשתף פעולה, גברתי יושבת הראש. זה מאבק לחיים ואנחנו באמת רוצים ואפילו תזוזה קטנה שתציל חיים, אנחנו מברכים על זה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן.

בוקר טוב גברתי. שלום לכולם. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים צריך להיות גוף שיתייחסו אליו קצת יותר בכבוד, כי לצערי הגדול אנחנו יכולים לציין בסיפוק מצד אחד את הפיתוח המדהים שיש בתשתיות. אני יכול להגיד שלקח לי בדיוק שלושה חודשים בכדי שתתקבל החלטה במשרד לרמזר שני צמתים בכניסה לשגב ובכניסה לערוער, אבל יחד עם זה, בשנת 1992 ובשנת 1993 היו החלטות ממשלה לגבי חינוך תעבורתי בבתי הספר. אני זוכר, אז הייתי מנהל בית ספר תיכון והגשנו את כל כיתות י"א, בלי יוצא מן הכלל, למבחן תיאוריה בסוף כיתה י"א.

זאת הייתה חגיגה אמיתית. זאת הייתה חשיפה בלתי רגילה של תלמידים ל-30 שעות מרוכזות. זה עשה איזו תחושה מצוינת בבית הספר. כי הילדים הבינו שזה לא איזה משהו שמטייל לידם. זה חלק ממערכת החינוך שלהם.

לצערי הגדול לא רק שהרשות הלאומית הפכה להיות למשהו מאד אזוטרי, מינורי, שלא מתייחסים אליו בכבוד, אלא גם כל מפעל החינוך העצום הזה שהיה, הלך והצטמצם. זה אחד. אז כשיודעים להשקיע בתשתיות, אז אני רק יכול להגיד לכם שלתקצב את הרשות ולהחזיר אותה לימים הטובים שלה ולהכניס תקצוב למערכת החינוך, בכדי שכל תלמיד במערכת החינוך, לרבות תלמידים במגזר הערבי - ותיכף יש לי משהו להגיד לך, אוסאמה ידידי - זה בערך לבנות חצי כביש מדימונה לירוחם.

אז יש השקעה בתשתיות, אבל אני מאד מבקש. אני חושב שבהחלטת הסיכום צריכה להיות החלטה שקוראת מיידית ליישם לאלתר את שתי החלטות הממשלה.

היום אגב, רק אם יש איזה מנהל משוגע שמצליח להשיג קצת פילנתרופיה, אז הוא קורא לרשות ועושה איתה מצ'ינג ועושים איזה יום או יומיים. וחבל שזה כך, כי קרן, את יודעת שבארצות אירופה יש התייחסות מגיל שלוש עד לגיל 18, בכל הקשור לתאונות דרכים.

דבר שני שחשוב לי להגיד כאן. כל יום אני נוסע על כביש 25. כל יום אני נוסע מדימונה לירושלים. כביש 25 וכביש 31 אלה כבישי המערב הפרוע של מדינת ישראל. כשהייתי ראש עיר כביש 25 הואר. הוא אחד הכבישים הבטוחים ביותר שי במדינת ישראל. אבל לצערי הוא גם הפך למסלול מרוצים לאזרחים הבדואים שגרים שם בסביבה. וצריך להגיד את זה ולי מותר להגיד את זה, כי אני גר שם.

הייתי שם לידך עכשיו את משטרת ישראל כי היא צריכה לתת תשובה. היא צריכה לתת תשובות על כך שבכבישי הארץ נוסעים במהירויות ואיך שרוצים ובמקרה הטוב יש ניידת אחת שמדלגת בין 31 ל-25. ואני מגיע לנושא של האכיפה. לא יעלה על הדעת שבפזורה הבדואית, בכלל יש תרבות נהיגה שהיא תרבות נהיגה למגזר הערבי. כנראה שביישובים משטרה לא נכנסת, הם מפתחים בתוך היישובים איזה תרבות נהיגה והם יוצאים איתה החוצה לכבישים ראשיים. זה בולט בכביש 25. אני לא אומר את זה בכדי חלילה להקניט מישהו, ההיפך.

אבל זה בכל זאת הכללה שאתה צריך להיזהר ממנה.

תראה, אני - - -

אני יכול להצביע לך על כמה שכונות ביישובים יהודיים שהתרבות לא יותר טובה.

אתה יודע, מה - - -

אז עדיף לנסח את זה בצורה אחרת.

לא, אני לא רוצה לנסח את זה בצורה אחרת, סליחה.

זה לא עניין של תרבות - - -

סליחה, אני לא אנסח את זה בצורה אחרת בכדי שאתה תהיה נחמד ותרגיש טוב. אני אגיד לך ובאמת אתה - - -

אני אתן לך תוצאות ליישובים מסוימים שהם דווקא לא ערבים.

תקשיב, לפחות סעדי בהגינותו אמר שיש אחוז גדול מאד מההרוגים מהמגזר הערבי. עכשיו, במקום לשחק את הפגוע, בוא תקשיב, אני לא רוצה חלילה - - -

אני לא משחק את הפגוע. אני אומר לך אל תכליל.

אני לא רוצה לפגוע בך, אתה יודע את זה. אני בפזורה - - -

זה הנושא הכואב ביותר - - -

הוא כואב לי לא פחות.

זה שאתה משתמש במילה פזורה, זה כשלעצמו, אבל בסדר.

סליחה, בפזורה הבדואית - - -

לא, זה לא פזורה, זה יישובים.

תקרא לזה איך שאתה רוצה. אתה רוצה להיכנס איתי לפוליטיקה? מדברים על הרוגים.

בסדר, לא ניכנס לזה.

כשיש תאונה בכבישי הנגב זה יהודים וזה בדואים וזה ערבים. עזוב, נו באמת, מה זה משנה? אנחנו כולנו אינטרס אחד. אני רק אומר שכשאני מדבר על להיכנס לתוך בתי הספר התיכון, כששאלו אותי, כשהביאו תקציב לתיכון שלי, אני אמרתי חבריה, תלכו לתיכון בערוער, תתחילו את זה שם. זה מה שאני אמרתי. וכשאני מדבר עם ראשי ערים ביישובים בדואים, הם אומרים לי מאיר, זה נכון. משטרה לא נכנסת. כשמשטרה לא נכנסת לחורא, משטרת תנועה, ובחורא נוהגים איך שרוצים, אותו נהג יוצא החוצה ונוסע על כביש 31 עם אותה תרבות שלו.

לכן בכדי לסכם את הדברים אני חוזר ואני אומר, ולא חלילה בכדי לפגוע במישהו. אתה יודע שאנחנו צריכים לשים דגש על תרבות הנהיגה במגזר הבדואי. אומרים את זה ראשי היישובים. מבקשים, מתחננים למשרד התחבורה, מתחננים למשרד החינוך. זה אחד.

הדבר השני, לטובתך, לטובתי, לטובת כולנו, אלה כבישים שהם מועדים. אלה כבישים שאם המשטרה לא תהיה שם בנוכחות מלאה, ועכשיו עוד פעם, זה כבישים שיש בהם שוליים והפרדות ותאורה וכל מה שאתה רוצה.

אבל זה כבישי דמים שכבר שנים אנחנו מתריעים על זה. מה עושים?

אתה צודק. אתה צודק אוסאמה. איפה שצריך להמשיך, צריך להמשיך.

נכון.

אבל אני חוזר, היות והדו"ח הוא הרשות הלאומית, אני מציע גברתי, ש - - - משרד התחבורה, שעושה עבודה מצוינת וקרן – עוד לא בירכתי אותך. את כבר שלוש שנים שם?

במשרד התחבורה או במנכלות?

במנכלות.

שבעה חודשים.

לא, כמה חודשים, מה קרה לך?

את נראית לי כזו ותיקה, שלעבוד איתה היה אחד מהדברים הטובים ביותר של ראשי ערים. היא הייתה אחראית על התחבורה ועשתה עבודה נהדרת. אבל אני מציע לכם קרן, להבהיר לשר התחבורה שיחדש את הרשות במלוא העוצמה. זו תהיה הזרוע הביצועית שלו לכל מה שקשור לחינוך תעבורתי ולכל מה שקשור לכניסה לתוך יישובים, מגיל אפס עד גיל 12. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת ג'בארין.

תודה לכבוד יושבת הראש. אני חושב שזו פעם ראשונה שאני בדיון עם המנכ"לית החדשה, אז ברכות ושיהיה בהצלחה בתפקיד המאד חשוב.

אני בכל זאת אפתח ואגיד לחברי מאיר כהן, אני מסכים איתך כמובן עם הצורך להגביר תקציבים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בעיקר בעניין החינוכי, אבל כשאתה מדבר על המקומות שצריך מצ'ינג וכשאתה מדבר על-. כי עם כל הכבוד, ההכללה שאתה מדבר על תרבות נהיגה, עם כל הכבוד היא לא במקומה. אתה יכול לדבר על תופעות מסוימות, במקומות מסוימים.

אתה גם בחרת באוכלוסייה הכי מוחלשת, הכי ענייה, במצב הסוציו אקונומי הכי נמוך ובתשתיות הכי נוראיות בארץ. אז לכן יש הקשר שצריך גם להתייחס אליו וזה לא רק העניין של תרבות. גם אם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא מגיעה לשם בכלל מבחינת העניין החינוכי, זה סימן שאלה גדול. ובכלל, אני חושב שכל עניין הנהיגה, לאור או בצל הנתונים הקשים על מצב הכבישים כיום, ובמיוחד היום עם כל הסמארטפונים, עם הנהגים הצעירים וכדומה, שאף אחד מהם לא יכול לסבול כמה דקות בלי שהוא כותב טקסט או משהו, אולי מצריכים התמודדות חדשה בצד החינוכי. זה ממה הגיע לרמה אפילו של שיעורי חובה בתוך בתי הספר, לפחות בגילאים שמתקרבים לנהיגה.

לצערי אני מבין מהרשות שהנתונים אומרים שדווקא הייתה נסיגה בתקציבים בשנה ובשנתיים האחרונות. כאילו, זה לא מתיישב לנו איך מצד אחד תאונות הדרכים הולכות וגוברות ואנחנו משלמים הרבה מחירים ומצד שני - - -

כמעט - - -

נכון, זה מה שאני שמעתי, שבאמת הייתה פגיעה קשה בתקציב. זה נושא מרכזי לתשומת ליבך.

הנושא השני, והוא עלה גם בישיבה האחרונה שהייתה לנו בוועדה כאן, לדעתי גם כאן בחדר הזה. כל הקשר הזה בין השקעה בכבישים מבחינת סדר עדיפויות לבין סימון הכבישים ככבישים מסוכנים. הרבה פעמים מתקבלת התחושה שראשי הערים, שהם חזקים יותר פוליטית, מקורבים יותר, מצליחים לשכנע את המשרד, את נתיבי ישראל, אני לא יודע מי, ולהשקיע שם. עכשיו למה זה קורה?

לא, זה לא קורה. זה לא קורה נקודה.

קרן, את יכולה להרגיע אותי, אני אגיד לך, אבל זה עלה בדיון האחרון ומסתבר שעד היום עדיין לא נקבעו באופן ברור קריטריונים של סדרי עדיפויות. כי כל הסוגיות זה סדרי עדיפויות. ברור שאין תקציב שיטפלו. ולכן הבקשה, ההמלצה גם של גברתי, יושבת ראש הוועדה, הייתה שאנחנו צריכים להכיר וצריך לפרסם את הקריטריונים הללו, ככה כשאנחנו מדברים על כבישי דמים כמו 79, שהכיר חברי סעדי ב - - -

זה כבר יצא למכרז. צומת עילוט - - -

וכביש 66, שכמעט כל דיון זה עולה, במיוחד הקטע שבין מגידו למחסום ג'אלמה וליישובים הערבים שם, של סאלם וזאלפה.

60.

66, שמגיע למגידו וממשיך לכיוון ג'נין. שאגב, אנחנו - - -

גם החלק השני לא יותר טוב.

שאנחנו צריכים להתעדכן מה קרה בישיבה האחרונה. 66.

לג'אלמה זה 60.

יש לנו במרס ישיבה.

אנחנו אמורים להתעדכן מה היה בישיבה האחרונה שהייתה לפני שבועיים שלושה. מעניין לשמוע מה קרה כאן. זה הנושא הנוסף. למה אני מזכיר את שתי הדוגמאות הללו, כי כולם אומרים נכון, זה כביש דמים, הנתונים אומרים את זה, זה כביש אדום וכדומה ובינתיים זה מתעכב ומתעכב. אני לא זוכר ישיבה על הנושא הזה שלא הזכרנו את שני הכבישים הללו. אז אולי תרגיעי אותנו פעם אחת ולתמיד, שזה הולך להיגמר.

כביש ואדי ערה. ציר מאד מרכזי בכל נסיעה לצפון. אני חושב שכולם. לא כולם, אבל הצפונים כולם מכירים את הפקק שם, שמתחיל כבר מכביש 6, כל יום אחרי שלוש, כל יום כמעט. ואני כחבר כנסת צפוני, פשוט חווה את זה על בשרי. אני גם לא איש מקצוע בתחום הזה, אבל אני יכול לזהות איפה הבעיה. בכניסה לכפר קלע למשל, ואני חושב למה צריך כל כך הרבה שנים לטפל בעניין הזה. אחר כך ממשיכים הלאה לאום אל פאחם ובאום אל פאחם אותה בעיה. זה יישוב של יותר מ-55,000 תושבים, כל המערך מצריך התארגנות מחודשת. אני יודע שיש תכניות, יש תכניות של מחלף ובעירייה אמרו לי שהתכניות אפילו אושרו והיו תקציבים. אני לא יודע למה זה תקוע.

אני שומע את זה אגב מכל ראשי הרשויות ואני אשמח אם כבוד המנכ"לית אולי תקדם פגישה עם ראשי הרשויות שם, כי כולם סובלים מהעניין הזה. לעדכן אותם מה קורה, מה התכניות, גם לשתף אותם בתכניות. עכשיו מקימים גם את חריש, אז זה רק יוסיף לבלגן התחבורתי שם.

הנושא האחרון זה כל מה שמתקשר לסניפי משרד התחבורה. עדיין אני מרגיש שזה בלתי מתקבל על הדעת, שתושב כמו אום אל פאחם או כפר קלע, שכל דבר קטן שהוא צריך מול משרד הרישוי, הוא צריך לנסוע לחיפה, שזה לוקח כמעט יום שלם – לנסוע, להיות בתור וחזור. הבעיה גם עם אנשים יותר מבוגרים, עם - - -, ובהעדר תחבורה ציבורית, בעיה שמוכרת לך, ליישובים הערבים, העדר תשתית של סניפים - - -

כבר דיברנו - - -

זה משתפר, אני יודע. העדר תשתית של סניפים, שיכולה לתת את השירותים המינימאליים. מה, חידוש רישיון מצריך לנסוע ל - - -

האמת שהוא לא מצריך להגיע לסניף בכלל, אבל אם מישהו כבר רוצה להגיע לסניף, כמו שציינו קודם, הוא יוכל להגיע עוד מעט לסניף דואר.

כן, סניף דואר זה יכול לעזור, כי אני מזהה בעיות של האשראי. נכון.

לא, גם יהיה אפשר במזומן וגם הם פתוחים אחרי הצהריים וגם זה פרישה של 700 סניפים.

כן, אני יודע.

וזה גם לא דורש תקנים של עובדי מדינה, שזה כידוע מאד קשה לעשות.

אוקיי. אני אסיים בעוד נושא, גם עקרוני, כל מה שמתקשר לשימוש בשפה הערבית בתחבורה הציבורית, במיוחד ביישובים הערבים. עד היום אני לא מצליח להבין למה יישוב כמו אום אל פאחם, כבר שנה וחצי אני מתכתב עם הרשויות. דבר כל כך מתבקש שלצד העברית תהיה ערבית, גם בתחנות האוטובוסים, גם בכריזה, גם בשילוט על האוטובוסים. זה דבר אפשרי. זה לא מכביד יותר מדי מבחינת התקציבים. הגיע הזמן פשוט לשים לזה קץ. לדעתי לא צריך לעשות בעברית ורק אחרי שנה וחצי שנתיים להוסיף ערבית. מלכתחילה, שהתשתית תהיה מוכנה לשתי השפות.

תודה רבה. חבר הכנסת ברושי.

גברתי יושבת הראש, חברי הכנסת, נציגי המשטרה. אני שאלתי בקריאת ביניים את המנכ"לית וחיכיתי בסבלנות, אפילו מעבר, כדי להבין בסוף מה הגדרת המטרה. יש חולשה גדולה לממשלה, גם בהצגת תכנית שנתית ורב שנתית, שהיא נמנעת – או כי היא לא יודעת איך עושים את זה, או כי זה נוח לה להגדיר את המטרה, שאחר כך לא צריך להגיד שלא עמדנו בה.

כן, אני לא מקבלת את מה שאתה אומר.

רגע. את לא חייבת להסכים איתי. אני משוכנע שאת יודעת שאפשר לעבוד אחרת. אבל - - -

אנחנו עובדים אחרת. אני לא מבינה אדוני, מאיפה הגיעו ההתקפות בתחילת הדיון.

זה לא התקפה. עכשיו זה כבר - - -

בוודאי שרוצים להפחית - - -

אני חוזר ואומר, לא הבנתי מכל הסקירה שלך מה הגדרת המטרה. כי בדברי הפתיחה של מבקר המדינה כתוב – ואני אומר, את חדשה, אבל מספיק ותיקה בשירות הציבורי - - -

מספיק ותיקה ב - - -

אבל את לא היחידה בחולשה הזאת. ראינו את זה בתקציב 2017-2018. כמעט בשום משרד אין הגדרת מטרה ברורה ולא רק זה, האוצר עוד כותב את המילים ואת המנגינה גם של המשרדים האחרים.

המבקר כותב שמאז הקמת המדינה, כפי שנאמר פה בפתיחה, נהרגו למעלה מ-32,000 בני אדם. בשנת 2015 נהרגו 356 בני אדם, גידול של 11% לעומת שנת 2014.

אמרנו את הדברים.

ושל 15% לעומת שנת 2013. אז על מה בדיוק מברכים פה? מה שאני משוכנע, שאתם יודעים כמה מכוניות רוכשים בשנה. כבר היום ממשלת ישראל מתגאה בצמיחה, שרובה מתבססת על רכישת מכוניות ונסיעות חוץ לארץ, לא על צמיחה אמיתית. אז יודעים להגיד כמה מכוניות עולות על הכביש. יודעים גם כמה יורדות. יודעים מה היקפי התקציב ומה תכנית העבודה. אז אני שואל מה המשימה בתחום הפחתת תאונות הדרכים והקטנה.

תראו, מדובר פה על נזק כספי שמעריכים אותו ב-15 מיליארד שקלים. הקטנת הנזק הכספי היא מקור גדול להשקעות נוספות. כל אחד יודע, מפחת במים, שאם אתה מחליף את הצינור, אתה מקטין את הפחת. גם פה החשבון הוא לא מסובך. אז בסופו של דבר יש פה את נציגי המשטרה, שכפי שאנחנו יודעים, יש הקטנה בכוחה של המשטרה ולא חידשו חלק מהאמצעים והציוד ולא נוספו, אלא אם יש פה איזו בשורה, אבל לפי דעתי המשטרה נעשתה יותר חלשה מול גידול בתנועה ומול גידול לצערנו גם בתאונות.

ולכן, כשאנחנו נסכם את שנת 2016 בימים הקרובים, אולי המבקר יכול להגיד כבר נתונים, מה שהבנתי שהשנים 2016-2017 מתחרות עכשיו מי תהיה יותר גדולה. הפער הוא של 1, אם אני זוכר מהפעם האחרונה שמישהו סיכם את התקופה הראשונה.

אנחנו נמצאים באי ודאות, שלפי דעתי היה צריך לעשות אותה בכל זאת יותר ברורה. לצערנו אי אפשר למנוע לגמרי, אבל האם המאמצים האלה מול גידול בכמות כלי הרכב, האם המאמצים האלה יקטינו או אנחנו נראה גידול בהרוגים ובנפגעים בתאונות דרכים ובנזק הכספי.

איך אנחנו בוחנים את התוצאות של מה שאת אומרת, המאמץ הגדול הזה? ואני רוצה תשובה גם מה קורה עם משטרת התנועה.

אוקיי.

המצגת מתייחסת לנושא הדיון, שהוא דו"ח מבקר המדינה, אבל כמובן יש לנו סדרה של מדדים, שהם נוגעים גם למספר הרוגים ל-100,000 אוכלוסייה. מספר הרוגים לכמות כלי רכב. זה מדדים שאנחנו גם מתייחסים בהשוואה בין לאומית וגם מתייחסים בהשוואה רב שנתית. יש לנו את היעדים האלה לגבי כל מדד ומדד. פשוט לא כאן, כי זה לא נושא הדיון.

טוב, אני רוצה - - -

יש איזה לכך שבשנת 2005 היו 290 או 230 הרוגים. מה קרה בשנים לפני? מה נעשה טוב שזה היה חצי מהכמות היום?

אני חושבת שכלי הרכב שלנו יותר בטוחים, התשתית שלנו יותר בטוחה - - -

אבל קורה בדיוק ההיפך.

זה נכון שעלו מספר כלי הרכב, אבל גם בחלוקה של כמות הרוגים לכלי רכב, אני חושבת שאופי הנהיגה שלנו, היסח הדעת שלנו, חדירת הפלאפונים, הסמראטפונים, מאד השפיעה לרעה. זה מחייב אכיפה הרבה יותר מאסיבית. אם בסוף אנשים לא מסוגלים להתאפק דקה מלסמס ולדבר בטלפון ולהתעסק בטלפון בזמן נהיגה, ואנחנו נוסעים בכבישים ורואים את כולם באיזה שהוא היסח דעת אחד גדול. היסח הדעת הזה מחייב אחריות של כולנו ולא לעשות לכולנו הנחות. הראיתי לכם איזה תקציבי עתק אנחנו משקיעים בתשתית, אבל בסוף, אם כולנו ננהג על פי חוק ובאחריות ונעזוב את הפלאפונים בצד, יהיו הרבה פחות הרוגים.

אנחנו בהיסח דעת אחד גדול. אנחנו צריכים הרבה יותר אכיפה. אני חושבת שהמשטרה בכיוון של העניין הזה. אנחנו עושים הרבה צעדים בכיוון של כלי רכב, שיצמצמו את ההשפעה של טעויות האנוש. תשתית דרכים שתצמצם את ההשפעה של טעויות האנוש, אבל בסוף, החדירה של הסמארטפונים, היסח הדעת והאכיפה שבשנים האחרונות ירדה ולא התגברה, אבל אני מבינה מהמשטרה שהולכים להעלות את היקף האכיפה שוב פעם. אני חושבת שזה חלק גדול מהעניין.

אוקיי. אני רוצה בכל זאת לחזור ולהתמקד יותר - --

סליחה, רק רציתי להגיד, היסח הדעת הוא גם של הולכי הרגל. אם יש לנו שליש הרוגים הולכי רגל, ואנשים חוצים תוך כדי שהם בפלאפון ומסתכלים לכיוון השני. אתה אומר למה אנשים נהרגים ב - - -

כן, אבל אנחנו גם רואים אנשים שעוברים ברמזור אדום, אנחנו רואים הרבה מאד דברים, לא הולכי רגל.

נכון, נכון. גם הולכי רגל שעוברים באדום. אני התחלתי מרכבים, הרוב זה רכבים, אבל גם הולכי הרגל הרבה יותר שולטים בהאם הם חוצים או לא רוצים. אז זה נכון שיש לנו בעיה לגבי זכות קדימה להולכי רגל. אנחנו מטפלים בזה בהחמרת הקנסות והנקודות והתמרור, אבל אנחנו צריכים גם שהולכי הרגל והנהגים ינהגו בצורה הרבה יותר אחראית ויעזבו את הסמארטפונים.

ברור. מאה אחוז. אני רוצה רגע לחזור לנושא של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אז אני מבינה שמונתה ועדה שתדון במעמד הרשות?

זה דיון בין משרדי. זאת אומרת הרשות ומשרד התחבורה.

מי החברים בדיון הזה?

הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, אני, יושב הראש וממלא מקום המנכ"ל ברשות הלאומית, והיועצים המשפטיים שלהם כמובן.

אוקיי. מה לוח הזמנים? תראו, אני מסכימה עם מה שאת אומרת, שאת החוק צריך להעביר. זאת אומרת החקיקה צריכה להיות בתוקף עד סוף שנת 2017, כי בעצם אז פג תוקפה של הרשות. היא עושה פוף כזה, כמו סינדרלה והדלעת. ואנחנו לא רוצים להגיע לדקה התשעים. יש איזה כוח אינרציה במדינת ישראל. תמיד מגיעים לדקה ה-90 ואז אומרים לא הספקנו. אז אנחנו לא רוצים להגיע לשם ונשאלת השאלה מה לוח הזמנים שהצבתם לעצמכם כדי שלא נגיע לשם.

בואו לא נשכח שגם כנסת ישראל היא ארגון שהוא בירוקראטי. צריך לעבור בוועדות ומה שמגיע הוא לא מה שיוצא. אנחנו צריכים לקחת את הכל בחשבון. אני בטוחה שאתם יודעים.

כן, רק תיקחו בחשבון שיושב הראש מונה לפני כמה חודשים. מנכ"לית חדשה לרשות נבחרה ועוד לא נכנסה לתפקיד. הם כן למדו את החומר. יושב הראש כבר למד את החומר, הם מגבשים את ההצעה שלהם. היה דיון איתנו על הכיוונים ואנחנו נצטרך להידרש.

מה המחשבות לגבי העצמאות של הרשות?

אני באופן אישי חושבת שצריכה להיות לה עצמאות, אבל אני לא חושבת שאנחנו יכולים להתיימר לקבוע למשטרה את סדרי האכיפה או להיות מעל למשטרה או מעל גוף אחר. אנחנו נצטרך ששאר המשרדים אולי יחויבו בצורה כזו או אחרת לשתף פעולה עם הרשות, אבל אנחנו לא יכולים לבוא לגמרי בנעלי המשרדים האחרים. זאת אומרת אנחנו לא יכולים לכפות על המשטרה. לא מתיימרים לכפות על המשטרה.

אני אומר, זה יותר שאלה מאמירה. תראו, אם המטרה שהרשות הזו תתכלל בעצם את העבודה, אז להישמע להוראות של זה ולהישמע להוראות של ההוא, אז היא לא יודעת באמת לתכלל. היא פשוט מנסה לעשות ג'אגלינג בין כל הבוסים שלה. אז נשאלת השאלה האם אנחנו רוצים גוף שפשוט עושה ג'אגלינג בין בוסים רבים, או האם אנחנו רוצים רשות עצמאית, שיודעת לעבוד על פי תכנית עבודה, שהיא הציבה אחרי שהיא שמעה את כל הגופים ומבינה עם איזה אתגרים היא מתמודדת ואיזה אמצעים עומדים לרשותה.

הרי בסוף, וזה מה שעלה גם מתשובת הרשות, הם אומרים תראו, אנחנו בסוף יש לנו כסף וזה רוצה קצת וההוא רוצה קצת ולי אין. אין לי Say בנושא. אז בואו נחלק את הכסף למשרדים ונגמור עניין.

אז זה כבר קרה. הכסף עובר ישירות למשרדים. זאת אומרת המשרד לביטחון פנים מעביר למשטרת ישראל כסף. השאלה האם יש ציפייה שהרשות הלאומית תוכל להגיד למשטרה אל תעשו כך או אחרת? היא יכולה לתת, לשים יעדים - - -

זו שאלה של הסמכות, זאת אומרת מה השיניים שלה כמתכלל.

לא, אני גם אומר שגברתי את בדיון הקודם עמדת על הצורך של עצמאות הרשות. אז אני שואלת אם יש איזה - - -

אני אמרתי את אותו דבר, שאני חושבת ש - - -

שינויי כיוון?

לא. לא שיניתי את דעתי גם מהדיון הקודם. הנושא גם יוצג לשר. אני באופן אישי חושבת שלא נוכל לבוא בנעלי משטרת ישראל. משטרת ישראל תצטרך להיות. זאת אומרת אנחנו כן נרצה לשים תכנית ולשים יעדים ולתכלל ולעשות כל מיני דברים, ולתת סמכויות שונות לרשות בחקיקה. האם נוכל להיות גוף שמעל משטרת ישראל וקובע למשטרת ישראל? קשה לי להאמין שכזה דבר יקרה, אבל אנחנו נציג את החלופות.

אני אשמח לשמוע את עמדת משטרת ישראל. הרי אתם שותף שבעיני - ואני חושבת שגם מהדו"ח זה עולה - אתם שותף, מאד חשוב במניעה של תאונות הדרכים. עכשיו, אם יהיה גוף שאומר הנה התכנית. צריך עוד ניידות, צריך עוד שיטור בכבישים כאלה ואחרים. אתם מתנגדים למהלך כזה?

בוקר טוב.

בוקר אור.

בוודאי, אנחנו קודם כל תמיד נשמח להגדיל את כמות הניידות וכמות השוטרים בכבישים ואני אדבר על זה תיכף ואיך גדלנו ואנחנו גדלים בתחילת שנת 2017.

משטרת ישראל, אגף התנועה, תכנית העבודה שלנו כוללת אכיפה בתיאום עם משרד התחבורה ומשרדים שונים. כמובן שנשמח להיות מתואמים עם הרשות הלאומית, אבל אני חושב שכמי שאחראים בלעדית על האכיפה והכבישים, הן בתחום העירוני והן בתחום הבין עירוני, אז תחום האכיפה הוא תחום בלעדי של משטרת ישראל, ושם אנחנו עושים את כל הפעילות שלנו ועושים אותה טוב ותיכף אני אדבר על זה.

בדו"ח כתוב בצדק שהייתה ירידה בכמות הניידות לאורך השנים. אני יכול להגיד לשמחתי שמשטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים הגדילו את כמות הניידות החל מאמצע שנת 2016 ועד היום ב-67 ניידות בתחום הבין עירוני. אגף התנועה גדֵל ב-180 שוטרים בשנת 2017. 20 שוטרים מהם כבר התגייסו והם מסיימים ביום חמישי את קורס הבוחנים הקרוב. יחוזק מערך הבוחנים שהוא מערך חשוב מאד בתחום האכיפה. אנחנו נגדל ב-160 שוטרים בסך הכל.

אנחנו גדלים ב-200 סטודנטים. סטודנט נותן בערך חצי משרה, רובם סטודנטים לתחום סיירי התנועה וזה חשוב מאד.

בתחום הרכב הכבד, כרגע אושרה הקמת יחידה לאכיפת רכב כבד כנגד משאיות ואוטובוסים. היחידה תמנה 25 שורטים. החלק הגדול, רובה יהיה סיירים, סייר בוחן, שיאכפו בשטח את כל נושא המשקלים העודפים, כל נושא המשאיות והאוטובוסים. ליחידה יהיו גם חוקרים ואיש הערכה, כדי שנוכל לפתח פרשיות ונוכל גם להתמקד לאחר מכן מול חברות, שבהן נמצא ליקויים. אחריות שילוחית נגד חברות בהן נמצא ליקויים חמורים.

יש חשיבות גדולה מאד ליחידה הזאת. אנחנו קונים שלושה משקלים ניידים. גילינו קצת בעייתיות ביכולת השקילה שלנו של כלי רכב בשנת 2016. אנחנו כרגע יוצאים למכריזם, רוכשים ליחידה הזאת שלושה משקלים ניידים. חיזקנו את שיתוף הפעולה עם משרד התחבורה ביכולת הפעילות שלנו באכיפה, יכולת השקילה כנגד המשאיות ואני מאמין שזה ייתן תוצאות במשך השנה.

אנחנו כאחראים על האכיפה, ממקדים את האכיפה שלנו כנגד עבירות מסכנות חיים ובריונות בכבישים האדומים, במוקדי תאונות הדרכים בכל מדינת ישראל. אני יכול להציג שבשלושת החודשים האחרונים – נובמבר עד פברואר – עלינו מ-60,000 דו"חות שניתנו בשנת 2016 לכמעט 80,000 דו"חות, שאני מדבר על דו"חות שניתנים בתחום הבין עירונית לעבירות מסכנות חיים ובריונים בכבישי המיקוד; ואנחנו מגבירים את האכיפה, כי על זה אנחנו אמונים ואנחנו מאמינים שככל שנגביר את האכיפה, הנהג הנורמטיבי יבין שאנחנו נמצאים ואוכפים, ונגד הנהג העבריין אנחנו יודעים לטפל. יש לנו גם יחידות אחרות, יש לנו ימ"ר מצוין – יחידה מרכזית – שיודעת לטפל כנגד ה - - -

אתה יכול לפרט בבקשה מה פילוח העבירות המסוכנות שאתם נתתם ב-60,000 האלה?

היסח הדעת, פלאפונים, סטייה מנתיב, חציית פס לבן, בריונות, שזה כשאתה עומד בפקק וכל אלה שחושבים שהזמן שלהם יותר יקר משלך ויורדים לשול ועוקפים אותך ומסכנים אם מישהו יש לו בעיה. כמובן רמזור אדום.

זה מרבית ה-60,000?

זה כל ה-. תראה, יש עוד עבירות. אתה רוצה שנעבור על כל העבירות?

לא, שאלתי מה הפילוח.

מה הרוב? מה אחוז הגבוה ביותר.

או במילים אחרות, כמה זה לעומת עבירות מהירות, מתוך ה-60,000.

לא, יש הרבה יותר אכיפה בסלולארי.

עבירות במה אנחנו ממוקדים יותר? פחות במהירות. עבירות המהירות הן-. תראו, בעבירת מהירות יש תמיד את הוויכוח של מהירות כן מסוכנת, לא מסוכנת, אז תמיד זה מהירות, בחלק גדול מתאונות הדרכים, בטח הקטלניות, זה מהירות שלא מתאימה לתנאי הדרך ואז גם אם אתה נוסע לא ממש מהר ולוקח עיקול לא נכון, אז אתה יכול להתהפך ולהיהרג ולגרום להרס של משפחה.

כמובן יש את העניין הזה של חינוך. דיברנו עליו, זה פחות בתחום שלנו, אבל אנחנו כן מסייעים. עניין החגורות, חשוב מאד להכניס את זה לתודעה. היינו בהרבה מאד תאונות, אנחנו מגיעים לשטח ורואים שאם הנהג היה חגור או המשפחה הייתה חגורה, אז האסון היה נמנע.

אני אומר עוד פעם, המיקוד שלנו בעבירות מסכנות חיים ובריונות ובכבישי המיקוד, איפה שמרבית תאונות הדרכים מתרחשות. אני יכול להגיד שבמקומות שבהם שאנחנו ממוקדים יש להם יחסית ירידה גדולה. נכון שכיום, אם אנחנו מדברים על נתוני הרוגים מתחילת שנת 2017, אז עד היום 54 הרוגים – נתון זהה לשנת 2016, אבל אמרתי, אנחנו כמשטרה אחראים על האכיפה ובתחום האחריות שלנו אנחנו נעשה הרבה מאד; ואני שמח להגיד שאנחנו גדלים גם בכוח אדם, גם בכלי רכב. משפרים את שיתוף הפעולה שלנו עם כלל הגורמים.

מה הממשק שלכם היום עם הרשות?

עם הרשות יש לנו פגישות. אתמול הייתה אצלנו ישיבה מצוינת, אם ירצו חברי מהרשות לדבר עליה, לגבי פרויקט שומרי הדרך, שאנחנו רואים בו פרויקט מאד חשוב ומתכוונים להעמיק את שיתוף הפעולה ולראות איך אנחנו מסדרים נקודות שיש לנו שם, נקודות שצריכות תיקון. אבל אתמול הגיעו חברה - - -

אתה רוצה ש- - -

בבקשה אדוני.

אני צביקה, המנכ"ל בפועל של הרשות הלאומית וכמו שצוין פה, מאד בהקדם תיכנס רחל המנכ"לית החדשה שמונתה בהקשר הזה. אז אתמול הייתי באגף התנועה והוצגו בפני נתוני האכיפה ויש לנו עלייה משמעותית בכמות הדו"חות. אגב, בנושא המהירות, יש לנו עלייה של 89% בשלושה חודשים האחרונים, ביחס לשלושה החודשים מהשנה הקודמת.

יש את הפרויקט המשותף, שאנחנו יחד עם המשטרה והעמותה - - -

אני לא מבין, אז יש עלייה בדו"חות של מהירות או פחות? כי מקודם התשובה הייתה - - -

אמרתי, יש עלייה ב - - -

יש עלייה באכיפה.

בכמעט 20,000 דו"חות. אם אתה רוצה סתם לדוגמא, בפלאפונים יש עלייה כמעט של 200 - - -

לא, אני דיברתי על מהירות.

לא, אז גם, יש עלייה בהכל.

גם וגם.

יש הכל. יש עלייה ב-200% בפלאפונים.

יש לי פה את הדו"חות, אני יכול לתת למי שרוצה. רק משפט אחד. כמו שיושב הראש ציין בדיון הקודם, הרשות ממקדת את פועלה עכשיו ביישום שלוש תכניות העבודה המתכללות לאוכלוסיות בסיכון, שזה תכנית לחברה הערבית. שם בשונה ממה שנאמר פה יש השקעה מאד משמעותית בתקציבים, של מעל 20% בתקציבים. אגב, עשינו את התכניות הללו עם כל השותפים הממשלתיים והחוץ ממשלתיים.

בחברה הערבית הצגנו את התכנית הזאת לכל חברי הכנסת הערבים. אגב, בימים אלה אנחנו מבצעים הכשרה לאנשי הדת, לכל אנשי הדת בחברה הערבית, כדי שהם יהיו האנשים שיסבירו ויתנו דרשות בנושא הזה של נהיגה נכונה לצעירים ובכלל לכל המשפחה.

באשר לדברים שנאמרו גם על ידי חבר הכנסת עדי, חבר הכנסת ג'בארין וגם חבר הכנסת מאיר כהן, לעניין תכניות ביישובים הבדואים?

אז זהו, התכנית שלנו לחברה הערבית כוללת גם את החברה הבדואית. השבוע, ביום רביעי אנחנו מכשירים את אנשי הדעת בחברה הבדואית. אגב, אתמול אנחנו ישבנו עם ראש מועצת תל שבע על התכנית, שבוע שעבר עם ראש עיריית רהט על התכנית. תכנית מאד משמעותית שלא הייתה כמותה בעבר, עם משאבים שהשקענו שם, והיא כוללת גם טיפול, גם מענה הסברתי משמעותי שלא עשינו בעבר ברשות הלאומית. גם טיפול תשתיתי כזה או אחר. גם שילוב של אכיפה ולמעשה כל מה שאנחנו רוצים להביא לידי ביטוי הכנסנו לתוך תכניות הללו.

התכנית השנייה היא להולכי רגל וקשישים ונושא הקשישים הוא בהחלט נושא שאנחנו הולכים להתמקד בו באופן משמעותי. אתמול נפגע לנו קשיש על קלנועית. התכנית השלישית היא נהג עם רכב כבד. אלה שלוש התכניות. לשלושתן גיבשנו קואליציות ושם אנחנו ממקדים את פועלנו.

אוקיי. משטרת ישראל, רק לעניין האכיפה. כפי שנאמר כאן, ביישובים הבדואים.

תראי, אמרתי גברתי. אנחנו ממוקדים במספר – אני לא רוצה כרגע לתת מספר. אגף התנועה אחראים על התחום הבין עירוני. בתחום העירוני, מחוזות המשטרה השונים אוכפים. אני יודע, אנחנו כאגף בונה כוח. אנחנו מקבלים את הנתונים ממחוזות המשטרה, אנחנו יודעים בדיוק שגם בתחום העירוני יש עלייה באכיפה ואוכפים בכל מקום. יש מקומות, כבישים שהם כרגע בהסדרה והעבודה שנעשית בהם - 25, 31 – משפרת מאד. שיפור התשתית, אני מעריך שבזמן הקרוב גם יוריד את כמות תאונות הדרכים.

אבל אמרתי, אנחנו ככלל ממוקדים בכבישי המיקוד ושם אנחנו אוכפים.

טוב. שאלה למשרד התחבורה ולמשרד האוצר על הירידה בתקצוב של הרשות. בדיון הקודם נציג משרד האוצר אמר שלא היה ניצול של התקציב. הומצא מכתב של החשב הכללי שאומר שהיה ניצול של התקציב. נציג האוצר אמר שיברר, אם כי באופן שכבר אותי לא מפתיע, אולי אחרים כן, לא קיבלנו תשובה. רציתי לברר האם יש תשובה בעניין.

תודה. אלי מורגנשטרן, אגף תקציבים, לכותבים בפרוטוקול את השמות.

כן, אותך פשוט מכירים. אתה אורח קבוע.

תודה. כן, בדקתי את הנושא. אכן כפי שכתבה החשבת הכללית, רמת ביצוע תקציבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בהיבט של התחייבויות, עומדת על קרוב ל-100%. בהיבט של ביצוע מזומן, המצב שונה לגמרי. המשמעות של ביצוע מזומן מול ביצוע התחייבויות הוא קצת מורכב במשמעות התקציבית של זה.

נסה אותנו. תאתגר אותנו.

אוקיי. אבל בשביל לתת איזו שהיא-. אני לא רוצה פשוט להיכנס לביקורת עבר, כי אני חושב שהרשות נמצאת במקום אחר לגמרי היום. בכל אופן, לבקשת כבוד יושבת הראש, אני כן אגיד בשני משפטים שבדרך כלל משרדי ממשלה, רמת הביצוע שלהם היא בסביבות ה-80% עד 90%. רמת הביצוע ברשות לבטיחות בדרכים עמדה על בסביבות ה-70%, וכשעושים חלוקה בין תקציב קשיח לבין תקציב גמיש, זאת אומרת מה מעבירים למשרדי ממשלה אחרים לבין - - -

על איזו שנה אתה מדבר עכשיו, אלי?

2011 עד 2015, משהו כזה.

אוקיי, בסדר. זה נכון.

אז בתקציב הגמיש אנחנו רואים שאפילו ממוצע הביצוע נמוך יותר. אפשר לבוא ולהגיד אוקיי, אבל עשינו את הכל בהתחייבויות. אבל זה שמתחייבים על הכסף ולא מבצעים אותו אחר כך לא נותן תמונה שונה. אז אכן, כאילו יש פה נושא של רמת ביצוע נמוכה. היינו מצפים שהעודפים שמועברים משנה לשנה ילכו ויצטמצמו, אבל הם לא הצטמצמו. אני מקווה שבשנים האלה זה יהיה אחרת.

אבל שינינו את כל שיטת התקצוב. הרשות תתמקד בתקציבים הגמישים. הכסף למשרדים האחרים עובר ישירות ל - - -

כבר - - -

אז כך שכמעט ולא נשארו תקציבים קשיחים, כי רוב התקציב שנשאר - - -

כן, גם התקציב ירד הרי. הוא ממוקד יותר היום, הוא פחות מפוזר.

כן, כן.

התקציב כבר אושר לרשות לגבי השנה?

כן.

עבר? אוקיי.

אפשר, גברתי יושבת הראש?

כן, בבקשה. אני רק אומר שאחריך מר רונן לוי ומר דן קדרון.

כן, אני מצטער שאיחרתי, אבל עקבתי בדרך אחרי דיוני הוועדה, גברתי ושמעתי גם את דבריה של המנכ"לית.

זה הזמן לברך על פורטל הכנסת.

כן. בהחלט שכן. דבר יעיל מאד. הופך שעה עבודה לשעת עבודה אחת - - -

אני רק מקווה שלא נהגת באותו זמן. יש לך נהג.

לא, לא, לא. חברים, לא להיסחף.

זה מוסיף לסיכונים, את אומרת.

אנחנו סופר - - - אבל לא עד כדי כך. מאחר שאני משמש בתוקף תפקידי גם כחבר ועדת כלכלה ויושב ראש ועדה לבטיחות בדרכים, אז באמת אני חושב שהדברים ואני אמרתי את זה בישיבה קודמת אצלך, שיש הרבה קורלציה בין השימוע שנעשה בוועדת הכלכלה לבין דו"ח המבקר. אני חושב שבאמת ריכוז המאמץ הוא נכון וטוב.

אני אומר בשתי מילים כמה נקודות ומה אני חושב שצריך להתמקד ולקבל את הרוח הגבית גם מהוועדה הנכבדה הזאת. אני יכול להגיד כמעט בוודאות שיש בהחלט שיפור ברמת הביצוע של התשתיות, מה שבאחריות משרד התחבורה. יש היום שינוי בנתיבי ישראל. הדברים נעשים הרבה יותר טוב ואני אומר את זה על דעת הרבה אנשים, לא על דעת מומחה שלי.

יש נושא שנקרא תקציב התשתיות במקומות המסוכנים בתוך הרשויות המקומיות. מחר יש לנו דיון של הוועדה, מחר בשמונה וחצי בבוקר, עם הרשויות ועם מרכז השלטון המקומי. יש פער של אי ניצול של הרשויות, שמקבלות תקציב של טיפול במפגעים מסכנים ויש פער גדול בין התקצוב לביצוע. יכול להיות שזה דבר שנצטרך, אני לא יודע אם המבקר דיבר על זה, אבל אנחנו נעשה מחר את הבדיקה הזאת ביחד עם ראשי הרשויות לראות למה הפער הזה. האם זה בגלל מצ'ינג שרשויות לא מסוגלות לשלם או האם זה סתם בגלל סחבת כזו או אחרת. זו נקודה.

יש הרבה אישורים שעברו לאחרונה בוועדת הכלכלה בנושא חקיקה של הגברת אכיפה, אם זה הרמזור האדום, העלאת קנסות ודברים כאלה. ככה שיש בהחלט זה.

יש נושא מרכזי שדיברת עליו, שהוא נושא של הרשות הלאומית. גברתי, את איתי?

בוודאי, תמיד.

לא תמיד בכל מצב, אבל בעניין הזה ודאי שכן. הרשות הלאומית – יש שינוי גדול בתפיסה לדעת כולי עלמה. הרשות צריכה להיות יותר הגורם המחקרי והמחליט ושבודק כל הזמן את הדופק של הנושא הכאוב הזה של תאונות דרכים; ובעצם אמור להיות הגוף המתכלל, כמו שדובר, אל מול משרדי הממשלה. ובאמת בנקודה הזאת שבממשק, שבין זה שהוא יהיה הגוף המחקרי והמוביל והמתריע והמחליט, עד לזה שמישהו במשרד אחר יקבל את הדבר הזה, יש כאן פער שצריך לדעת לגשר עליו.

זה עניינים שאנחנו מכירים את זה במדינת ישראל. כל משרד יש לו את החלקה שלו, אבל אני חושב שאם תהיה איזו שהיא סמכות מסוימת של כמה משרדים ביחד, כי הרי מה הבעיה? הרשות הלאומית בעצם כפופה למשרד התחבורה; ואם היא כפופה למשרד התחבורה, אז היא ממילא לא יכולה להגיד למשרד לביטחון הפנים מה לעשות, כי אחרת זה יהיה מלחמת עולם שלישית שתפרוץ כאן במדינה.

צריך למצוא את המודוס הנכון, גברתי המנכ"לית, קרן. צריך למצוא את המודוס איך ההוראות וההחלטות וההסתכלות ותכניות העבודה של הרשות, שבעצם הופכת להיות גורם מנהל ולא גורם מבצע, איך הן מחייבות את משרדי הממשלה. לדוגמא אני אעבור לנושא השני.

עיקר האתגר הוא לא מול משרד התחבורה, כי אנחנו תחת אותו שר. עיקר האתגר הוא מול משרדים אחרים.

חבר הכנסת אשר, אני רק - - -

אני מקצר. אני מגיע לנקודה הנוספת, הנושא של ניידות. זה נכון שהשנה המשטרה – אמר פה השר בזמנו באחת הוועדות שלנו שהיא מכפילה את הניידות ממה שהיה בשנים 2015-2016. לצערי הרב זה נכון שזה מכפיל, אבל כשמורידים את הבלאי של ניידות אחרות, שמורידים את זה אנחנו מגיעים לסך הכל 120 ניידות, שכולנו יודעים וגם ראש אגף התנועה שהיה כאן בישיבה דיבר על זה, שצריך לפחות להגיע ל-300400 ניידות כדי שתהיה נראות ותהיה אכיפה.

לכן אסור שהנושא הזה ירד מסדר היום. זו גם דעתם של הרשות הלאומית, זו דעתם של כולם. רק מה? אין כסף, אז לא עושים את זה.

דבר אחרון - - -

שמעתי שיש משרד אוצר.

כן, ומשרד האוצר, כבר אין לי כוח לשמוע את אלי מורגנשטרן מתפתל בצורה אינטליגנטית מאד, ובעצם הרי זה לא התחום שלו כל כך, זה יותר התחום של המשרד לביטחון פנים, אז זה מישהו אחר, אבל זאת הנקודה. אם את רוצה להתמקד, זאת נקודה חשובה מאד, כשיש נקודה נוספת ובזה אני מסיים והיא גם עולה הרבה פחות כסף. זה ההעצמה של הטכנולוגיה. הטכנולוגיה היום בכבישים, עם כל הכבוד גם למצלמות שיש לנו, היא מפגרת יחסית למה שיש בשוק. יש אפשרות להשקעות חד פעמיות להגיע להעצמה גדולה מאד, שיכול להיות שבסופו של דבר היא גם יכולה להפחית כמה ניידות. פחות ניידות ויותר מצלמות או יותר מכשירים כאלה ואחרים שמגלים דברים כאלה.

אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך גם בוועדת הכלכלה, גם את כאן בוועדה שלך. נדמה לי שבחודש-חודשיים האחרונים זה כבר דיון שני. להמשיך את הלחץ הזה. הנושא הזה הוא מלחמה קיומית של 350 משפחות, שלא לדבר על אלה שנפצעו ונהרסו להם חייהם. תודה גברתי.

תודה רבה לך אדוני. מר רונן לוי, יושב ראש איגוד המוסכים. אני רק אומרת ליתר הדוברים, אני מתנצלת, נצטרך להיות קצרים. הדיון השני היה צריך להתחיל, אבל אני כן רוצה לאפשר לכם לדבר.

אז אני אנסה לדבר בשתי דקות, אולי בשני כובעים, אחד כיושב ראש ואחד כמי שמלווה את הפעילות של הרשות למעשה משנת 2003 ולדעתי יש כאן קצת סטייה מהדיון. כאן כולם ממליצים מה צריך לעשות ובאיזה כביש. רק שכחו את הנושא של הדיון. להערכתי וגם ממה שאני מכיר בארצות אחרות, חייבת להיות רשות לאומית לבטיחות בדרכים והיא חייבת להיות מתוקצבת.

והיא חייבת להיות מתוקצבת. בארצות הברית למשל, רק על מחקרים מופיעים בסביבות 1.3 מיליארד דולר בשנה. רק על מחקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שמתכללת ועכשיו זה לא חשוב אם עכשיו יש כביש, תשתיות כאלה ואחרות, 200 מיליון, 300 מיליון, אלא חשוב איך מתכננים כביש. אני אתן דוגמא שנתתי לצביקה בשבוע שעבר.

המתצ"ים – יש מתצ"ים בישראל שהם פשוט פשע, מסכני חיים. מי שתכנן אותם ועם זה שהשקיעו על תשתיות כאלה. יש מתצ"ים שעכשיו בודקים אותם, אחרי שדיברנו עליהם, שהם פשוט מסכני חיים. הנדסה לא נכונה, תכנון לא נכון.

אתה אומר את זה כמהנדס כבישים, לא הבנתי?

כן, כבישים. כבישים צריך לדעת גם לתכנן, זה לא חכמה רק להשקיע.

כן, אבל אתה לא יו"ר המוסכים?

מה?

אתה אומר את הדעה שלך כאזרח?

אני אומר את זה לא כמהנדס כבישים, אלא כמישהו, תאמיני לי ש - -

כאזרח?

כאזרח, שרואה - -

אבל אתה פה לדבר על מוסכים, כי אתה יושב ראש ומייצג את המוסכים.

את גם דיברת פה על בטיחות ואני לא הערתי לך.

סליחה, אני אחראית על כל משרד התחבורה.

רגע, בואו, לא.

עדיין, אני מבקש לדבר.

בואו, לא, לא, לא.

וההערה שלך לא הייתה במקום.

טוב.

אתה נותן לנו חוות דעת מקצועית בתחום שהוא לא בתחום המקצועיות שלך.

אני אמרתי עוד פעם את דעתי.

היא שאלה את הכשרתך, זה הכל. כי אתה נותן חוות דעת על כבישים.

אני אמרתי את דעתי. עכשיו לגבי העניין של - - -

בסדר, לא צריך עזרה.

טוב, אני לא אעזור.

אבל אני מעריכה את זה.

לגבי העניין של המוסכים. כרגע אנחנו מדברים על כך שפעמיים היינו פה בדיונים. פעם אחת שר התחבורה והבטיח שיהיו 15 מפקחים על מוסכים פיראטיים. אין כאלה 15. אנחנו מדברים כבר מאז שנת 2009. הדברים לא קרו. אנחנו באים לפה עוד פעם ועוד פעם. מוסכים פיראטיים במדינת ישראל – כמעט 30% מהתיקונים במדינת ישראל נעשים במוסכים פיראטיים. אין בקרה מספיקה על הכבישים, על תיקונים שהם תיקונים פיראטיים. אני לא מדבר עכשיו על הכלכלה השחורה, אבל בטח זה לא משהו שהוא בטיחותי וצריך לעסוק בזה.

אובדן ההלכה, גם היינו פה, אנחנו כבר כמעט 13 שנה. מדינה שחושבת בטיחות לא יכולה להרשות לעצמה שבין 12,000 ל-20,000 מכוניות עולות לכבישים בתיקונים פיראטיים ושחוזרים לכבישים בלי כריות אוויר, עם תיקונים שנעשים בשטחים, וזה ממשיך לקרות. אנחנו באים לפה פעם אחר פעם וכל פעם עושים תיקונים קוסמטיים. נראה שערך המנייה פה יותר יקר מערך חיי אדם, כי כל פעם עושים איזה שהוא תיקון קוסמטי ושום דבר לא קורה בשטח.

אוקי, אני אבקש תשובה.

מדברים על זה כבר כמה שנים? 8 שנים.

נבקש תשובה, רונן. עכשיו אני רוצה - - -

אותו דבר העניין של הניידות של בדיקות הרכב. כל הבדיקות שנעשות בכבישים מראות שבערך ל-50% מהנבדקים יש כ-20% תקלות שיש להם בטיחות ברכבים. הדבר הזה צריך להדליק אור אדום. 20% מהמכוניות שנוסעות על כבישי ישראל, שיש להם תקלה בטיחותית, שצריך לתקן אותן, זה צריך להדליק אור אדום וצריך לתת לזה מענה.

היום מה שאני יודע ממשרד התחבורה, כיושב ראש איגוד המוסכים - - -

תודה.

סליחה, עוד מילה אחת. על כל תקן שיוצא, אין תקן שנכנס. זאת אומרת לא רק שאנחנו לא מקבלים עוד מפקחים, עוד יש הרעה במצב של כוח האדם אצלך במשרד, לטובת הפיקוח על כלי הרכב במדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. דן קדרון.

תודה רבה לכבוד יושבת הראש.

משפט וחצי רק, בסדר?

כבוד יושבת הראש, אני גם רוצה לברך אותך ואת המנכ"לית ואת כל הפורום המכובד הזה, שאת כל הזמן שמה דגש על בטיחות בדרכים. אני חושב שזה ייאמר לזכותך ולכל הוועדה שלך, כל הכבוד.

יש כמה דברים. תמיד כשהייתי צריך, בפעילות שאני ומשה בר עושים בכל הארץ, גם אם זה בסיסי צה"ל וכל מקום אחר דומה וכו', תמיד כל דבר שביקשתי מהרשות תמיד קיבלתי, את כל החומר, את כל העזרה. אני חושב שהרשות זה גוף שחייבים לטפח אותו. צריכים להביא אותו שיהיה לו גם כוח, כי המטרה של כל עם ישראל, של כולנו, זה להפסיק שיהיו משפחות הרוסות במדינה.

ברור.

כי אני שייכן אליהן ואני אומר לכם, באמת, אני חושב שצריך לטפח את הרשות. זה גוף שתמיד עוזר. כל מה שהיינו צריכים, לעולם קיבלנו ואני מברך את כולכם. תודה רבה.

תודה רבה. גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים בישראל, בבקשה, משפט וחצי.

תודה גברתי. אני לא אדבר על הרשות, אני אדבר על מה שקורה בטרור בכבישים. כהערה לאגף התנועה, מדובר שמתקצבים את אגף התנועה ב-25 ניידות לאכוף את האוטובוסים ואת המשאיות. אני לא יודע למה זה יספיק. אנחנו מדברים על מעל 100,000 כלי רכב, שקודם כל צריכים להכשיר את השוטרים האלה. אני לא יודע מה תהיה התרומה של זה.

גברתי יושבת הראש, אני רוצה להתייחס. לקחתי את דו"ח מבקר המדינה של שנת 2005 ואני מסתכל בשנת 2016 ואני מלווה את המשרד הזה של מבקר המדינה. אפשר להגיד העתק הדבק. אותם הנושאים, אותן הבעיות. ועדות על ועדות, ועדות משנה. התחלפו כנסות, שום דבר. שמתי פה דו"חות ועדה משנת 2003 של ועדת המשנה ואמרתי לגברתי המנכ"לית והיא גם עצמה הופתעה. כל השנים, אפילו המלצה אחת לא יושמה.

אני רוצה לדעת מי אחראי על תאונות דרכים במדינת ישראל? יש מישהו שאחראי, שהוא הכתובת? אני לא מוצא. אני 40 שנה בענף ההובלה הכבדה, לא ראיתי כזה מחדל שאין כתובת לנושא ההרוגים.

תודה. גברתי המנכ"לית.

אני חושבת שההערה שלך, על הפיקוח על המוסכים ועל המוסכים הפיראטיים היא מאד מאד חשובה. אנחנו ניכנס לזה יותר ויותר ואולי אבנר ירצה להוסיף. אבל אני חושבת שזה נכון, יש שם פער גדול שחייבים לטפל בו.

לא, אבל זה משהו שהשר כבר אמר בדיונים קודמים שהוא יטפל. אז השאלה אם קרה משהו מאז.

אבנר ידבר גם על השיפור הטכנולוגי.

כן, מה שקרה לגבי הנושא של המוסכים הפיראטיים, לפני למעלה מחצי שנה חוקק חוק רישוי שירותים לרכב. גם שם ישנה התייחסות לנושא של המוסכים הפיראטיים. לגבי הנושא של כוח האדם, במהלך שנת 2017, כמו שאמרנו, שנהפוך את האכיפה ממנהלית למקצועית יותר. נתייחס גם לפן של המוסכים, גם לפיקוח לגבי המוסכים הפיראטיים.

גברתי ברשותך, דבר חשוב, חשוב. חשוב לי שפה חברי הכנסת ישמעו. מפורסם שחסרים לנו 4,000 נהגים וזה לא נכון. זה מעל 4,000 נהגים, רבותי חברי הכנסת. אנחנו מעסיקים אנשים מעל גיל 70. המשטרה עכשיו באכיפה בכביש הדרום תפסו מעל 120 נהגים שנוסעים בשלילה. זאת אומרת שהמצב הרבה יותר חמור ממה שחושבים והם רוצים שנקפיד על שעות עבודה ומנוחה והמצב הזה הולך ונהיה יותר חמור. זה היה צריך להדליק נורות אדומות בכל משרדי הממשלה וזה לא נעשה.

לא, אבל אולי לא היית בתחילת הדיון. אמרנו שאנחנו כן עובדים על העניין הזה, גם עם מימון ההכשרות וגם עם הליך קצר יותר במרב"ד.

נקווה, קרן, נקווה.

זה עניין של טווח קרוב מאד, אבל זה גם משרד האוצר, גם משרד הכלכלה, גם אנחנו. זה אכן מדאיג אותנו.

פשוט אנחנו כבר שנים, אנחנו מצטערים על המטענים, אבל 20 שנה שבאים לפה ואומרים כן, מחר, מחר, מחר. הדברים לא קורים, הדיבורים קורים.

ברור. טוב, אני רוצה לסכם את הדיון, להודות למנכ"לית שהגיעה לדיון הזה ולומר את הדבר הבא. תראו, מצד אחד באמת קיבלנו תשובות וניכר שיש עבודה, אבל כנראה זה אגוז קשה מדי לפיצוח. כי יש עבודה, יש מעשים, אבל אני תמיד שואלת את עצמי – אם כל כך טוב, אז למה הכל כל כך רע. למה עדיין יש עלייה במספר תאונות הדרכים?

ברור שיש את הגורם האנושי של כולנו, שצריכים להיות הרבה יותר קשובים לכביש וזו נקודה שהיא חשובה תמיד, אבל עדיין אני חייבת לומר שבעניין הזה של תשתיות, חרף העובדה שבאמת מגיעות מחמאות, עדיין צריך לעשות יותר ולהקצות לזה יותר כסף.

אני לא רואה שיש חיסרון כיס למדינת ישראל כשמדובר בביטחון. ומספר ההרוגים שיש בתאונות הדרכים, הוא לא פחות גבוה, אם לא יותר.

בעניין הזה אני חייבת לומר, תראי גברתי, אני באמת שמחה לארח אותך ושאת מגיעה לדיונים, אבל אם הייתם נותנים את התשובות מראש ולא מחכים כל פעם דקה לפני הדיון להגיע, לתת את התשובות. באמת, מצגת יפיפייה וגם אומרת דברי טעם, אבל משרד האוצר, משרד התחבורה, תעבירו את הנתונים מראש. תנו גם לנוח להתכונן לדיון כזה.

עכשיו העברתם לנו נתונים, אנחנו צריכים לעבד אותם ויהיו לנו עוד שאלות ונזמין אתכם עוד פעם, כי ככה זה יעבוד. לא יודעת, זה מרגיש לי לא נכון שוועדת כנסת, במקום לעשות עבודת פיקוח משמעותית, היא עושה עבודת בייביסיטר. תעבירו לי, תתנו לי, לא נתתם לי, כן נתתם לי. זה נשמע לא כמו דיון רציני שאפשר באמת להגיע לתוצאות.

בסוף האזרחים מסתכלים, בין אם זה דיון משודר, בין אם זה לא. מה הם רוצים לראות? תוצאה. בתוצאה – איך נאמר זאת בעדינות – כולנו מפשלים. בתוצאה עדיין יש הרבה מאד הרוגים. יש הרבה מאד מאד פצועים. בתוצאה זה נכון, אמר מר בן הרוש, זה דו"ח מבקר מדינה שחוזר על עצמו, לא בדיוק בנקודה הזאת, בנקודה דומה. למה?

אני באמת מאד מעריכה את יכולותיו של השר חיים כץ ושל כל צוותו.

ישראל.

סליחה, ישראל כץ. גם וגם, אבל באמת ישראל כץ הוא שר במשרד הרבה מאד זמן וניכר שהעקביות יכולה להניב שינויים. רואים את זה במהלכים בתחבורה הציבורית, אבל פה, זה הלב. זה הלב.

אני רוצה להפציר בכם, לעניין הרשות לבטיחות בדרכים, תראו, אל תלחכו לרגע האחרון. אנחנו נעקוב אחרי זה, אבל אתם, אל תתנו לנו להיות כמו איזה יתוש טורדני על אוזניכם. לא שזה יפריע לנו לעשות את זה, אבל תתקדמו. תקציבים תעבירו.

ניידות שיטור, על תספרו לנו סיפור – הכפלנו. בסוף אנחנו מוצאים שמרוב ההכפלה עושים פלוס, אבל המינוס, אף אחד לא עדכן אותנו ובמינוס זה יוצא עוד 120 ניידות, שזה יופי, אבל זה לא מספיק.

הנתון לא מדויק. בסוף אנחנו, כמו שאמר השר והתחייב, עד אמצע 2017, כמות הניידות שנעמיד ביממה תוכפל.

אני רק קוראת - - -

וגם נעביר נתונים מדויקים.

אז אני אומרת מכאן, אמצע 2017 קרוב מאי פעם ואנחנו נבדוק את הנתונים האלה. בסוף שלא תהיינה אי הבנות. האכיפה היא זאת שתשנה את מצב הדברים. אפשר לדבר על תכניות ואפשר להקצות כספים ואפשר גם לחוקק חוקים. אם לא נאכוף – זה לא יקרה וזה באמת קרוב, המועד הזה של ההתחייבות.

ועדת המנכ"לים.

כן,היא התכנסה פעם אחת. אני כן חייבת להגיד שנעשית עבודת מטה מאד רחבה עם ריכוז כל החומרים. זו שיטת העבודה.

גברתי, אני יכול לדווח לך מפגישה שהייתה לנו עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לי ולאיתן כבל, שבוע שעבר. אז אולי-. אבל נראה לי שצריך לעשות את זה.

זאת אומרת זו שיטת העבודה שלו. הוא עושה הרבה עבודה, עבודת רקע, בכדי לצמצם את הדיונים. אבל זה לא שלא נעשית עבודה.

תראי, אז אני אגיד שלימדו אותי שמה שקובע בסוף זה מבחן התוצאה. לא הכוונות שבלב, לא ההכנות על ההכנות. תוצאה.

ולא כמות הישיבות.

ולא כמות הישיבה.

אני יכול להיות שנייה דובר משרד ראש הממשלה, לחצי שנייה?

אם אתה מתעקש, כן.

ללא שכר כמובן.

לא יודעת איך מנהלים את השכר.

אני אגיד לך, היינו בישיבה. איתן כבל הגיע לשם מספיק חם בשביל לשאול את השאלות האלה גם בשמך, כי את גם העלית את זה בישיבה הקודמת. מה שנאמר לנו, שנעשית עבודת מטה רחבה מאד והם מגבשים. בעצם מה שדובר זה לגבש הצעת מחליטים שאמורה להגיע לממשלה בחודש-חודשיים הקרובים. זאת אומרת אני לא יכול להגיד לך מה נעשה ואיך נעשה, אבל אני יכול להגיד לך רק את האינפורמציה הזאת, כדי שתדעי. זה הכל.

חברי, חבר הכנסת אשר, אני בטוחה שהכוונות שלך והרצון שלך לא פחותים.

לא, זה לא אני, זה הם.

לא, אני אומרת, התפקיד שלנו פה בכנסת – אם מישהו איבד את הכיוון – לפקח על עבודת הממשלה.

נכון.

כרגע בעיני הממשלה עובדת לא מספיק קשה בעניין הזה. אם התקיימה ישיבה אחת – בואו, בסוף הם צריכים לתת איזו קריאת כיוון לעבודת צוות של הבאק-אופיס. פעם אחת?

לא, אבל הרבה מאד עבודה מול כל משרד. שיטת העבודה שלהם היא שהם חושבים שלרכז את כל ה - - -

הם אמורים לבוא להציג את זה אצלנו בוועדה.

שוב פעם, אין לי שום כוונה להתערב בשיטת העבודה. יש לי כוונה גדולה מאד להתערב, מקום שאני מוצאת שהתוצאה לא באה לידי ביטוי בשטח.

אז כרגע אנחנו מדברים על תשומות, על כמות ישיבות וזה לא מאפיין את מה שהם עושים. אני חושבת שהמבחן יהיה האם תגובש הצעת החלטה משמעותית ו - - -

גם לא. גם לא, גברתי המנכ"לית, סליחה, במחילה. המבחן הוא מבחן של מה עשינו. מה עשינו?

בסדר, אבל לא כמות ישיבות.

גם. כמות הישיבות מעידה בעיני על כמה זמן מפנים לזה למחשבה, על כמה זמן מפנים לזה להבאה לפני ביצוע.

אני רק רוצה לשאול תוך כמה זמן גברתי חושבת שתבוא הצעת המחליטים.

את זה תשאלו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמרכז את העניין.

אה. אוקיי.

צריך להגיד שנעשית עבודה מול כל משרד.

בסדר. אז הוועדה תפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, לשאול אותו.

כן. לי אין את הנתון הזה.

בסדר גמור.

נקבל סטאטוס ממנו, מצוין.

אנחנו נקבל סטאטוס. אני חייבת לומר, מהתקופה בוועדה לביקורת המדינה למדתי - מה שלא שואלים – כנראה שלא נדע.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים. יישר כוח על הפעילות, תמשיכו בכל הפעילות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.