הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 217

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017), שעה 9:00

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: טיפול רשויות המדינה בנושא אופציות בינאריות - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

מירב בן ארי

אהוד לנגרמן - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

ינון ליבזון - עורך דין, סגף מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

לילך וגנר - עורכת דין, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסף חיים זינגר - עורך דין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יפעת בן חי שגב - יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, משרד התקשורת

סנ"צ תמר בייט-שרון - משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק גבריאל ביטון - משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שמואל האוזר - יו"ר הרשות לניירות ערך

איציק שורקי - מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - יועצת משפטית של הרשות, רשות לניירות ערך

אביטל קרופניק - עורכת דין, יחידת החקיקה, הרשות לניירות ערך

אסף ארז - עורך דין, הרשות לניירות ערך

רועי רנץ - מתמחה, הרשות לניירות ערך

אופירה ריבלין - נציגת יחידת מדיניות והסדרה, בנק ישראל

חני סקאל - דיאטנית ראשית, קופת חולים לאומית

פנחס ישראל ארונין - ארכיונאי, ג'וינט

בובי בכור בן חור - פעיל חברתי, מייצג קורבנות ההונאה מחו״ל

אופיר יקיר - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

יניר מלך - מנכ"ל ובעלים, אביר שירותי ביטחון אזרחיים בע"מ

דוד הורוביץ - עורך טיימס ישראל

ליסה הורוביץ - אשתו של עורך טיימס ישראל

סימונה וינגלס - כתבת טיימס ישראל

רוני רימון - EUBOA

ד"ר דבורה אביטבול - עורכת דין

הדס מדליה - עורכת דין

שרה בן זיקרי - עורכת דין

חנה פרטוש - עורכת דין

נמרוד אסיף - עורך דין

ניק פרנק - כאן

יואב שניצקי - מוזמן/ת

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (חברת פוליסי בע''מ)

רוני רימון

שדלן/ית (כהן-רימון-כהן) מייצג/ת את EUBOA

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.כ., חבר תרגומים

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: טיפול רשויות המדינה בנושא אופציות בינאריות - ישיבת מעקב

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. היום 28 בפברואר 2017, ב' באדר התשע"ז. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא טיפול רשויות המדינה בנושא אופציות בינאריות. זו ישיבת מעקב. אני מתנצלת על הקול.

בוקר טוב לצוות מבקר המדינה, ראש הרשות לניירות ערך, מבוקרים, אורחים נכבדים. זה דיון שני כאמור. לפני כמה חודשים פנו אלי דוד וסימונה מטיימס אוף ישראל והכניסו אותי לעולם הזה של אופציות בינאריות. דיברנו על הנושא בדיון הקודם, על הקושי הגדול שאנחנו לא מאפשרים את זה בארץ מחד, אבל מצד שני זה עושה לנו שם רע וממש אפילו עובד בדה לגיטימציה שזה עושה לנו בחו"ל.

מאז אותה פגישה, גם כאן בוועדה עשינו שיעורי בית בתחום הזה. נפגשנו עם הרשות לניירות ערך, שמענו מהם מדוע אי אפשר להחיל את תיקון 42, גם אם כפירה מתוך ישראל לחו"ל וזה באמת לדאבון הלב. ביום חמישי שעבר התבשרתי שפורסם תזכיר חקיקה. קודם כל אני מברכת את כל הגורמים שעסקו במלאכה.

לצד זאת, פנינו למשטרת ישראל. בדיון הקודם הם לא הגיעו בגלל קשיים של המשרד. לשמחתי הם נוכחים היום; וגם למשרד המשפטים-פרקליטות, להבין מה הטיפול הפלילי שנעשה בנושא הזה. ביקשתי נתונים. ביום חמישי האחרון קיבלנו. זה תמיד מעניין שמקבלים דקה לפני הדיון.

משנת 2009 להבנתי הוגשו 58 תלונות בלבד בנושא. אני אשמח לקבל יותר פרטים, כי אני רוצה לראות בעצם איזה מענים אנחנו נותנים היום.

אז נתחיל עם הרשות לניירות ערך, שמוליק האוזר, אם אפשר להרחיב על תזכיר החקיקה ולוח הזמנים מבחינתכם.

כן. אני רק אזכיר שבלוח הזמנים אנחנו כבר מתעסקים יותר משנתיים, עוד לפני שהתקבל החוק שנתן לנו, אנחנו כבר הוצאנו אזהרות. מהרגע שהתקבל החוק אנחנו אסרנו על שיווק אופציות בינאריות, כפי שאמרת, כאן בישראל. דרך אגב, בכל השנים האלה, גם בשנת 2016, רק בשנת 2012 עשינו איזה 12 חיקורי דין עבור רשויות ניירות ערך זרות שביקשו מאיתנו, ויש מספר דומה גם שנעשה גם בשנה לפני כן, בנושא הזה של אופציות בינאריות. כלומר אנחנו עוזרים גם לרשויות אחרות. אבל זה עדיין לא מספיק.

אנחנו עשינו גם כמה פעולות אכיפה, כולל קנסות שהשתנו על כמה גופים בין השאר אני גם, דרך אגב, אני רק4 אספר לכם שאני נפגשתי גם עם יושבת ראש רשות ניירות ערך הקפריסאית, ששם זה גם מקור לא פשוט לבעיות של חברות שיושבות שם. נפגשתי לפני כמה שבועות עם ארגון. בתוך ארגון רשויות ניירות ערך הבין לאומי, יש ארגון של רשויות ניירות ערך האירופאיות, זה 27 רגולטורים. גם שם אנחנו יישרנו קו. הם הולכים לאסור על זה. אנחנו עושים את המהלך הזה שדיברת עליו.

אז גם את הדברים האלה ולכן אנחנו באמת פרסמנו את התזכיר הזה, ואפשר להרחיב על התזכיר הזה, אבל במהות הוא נותן לנו - צריך להבין, זו סמכות די חריגה בחוק. אבל בגלל מה שאמרת, שזה עושה שם רע לישראל ובגלל שהייתי אומר שזה אפילו מלבה את האנטישמיות ובגלל שאנחנו מאמינים שצריכים למגר את התופעה הזאת של המסחר באופציות בינאריות - הצעת החוק הזאת הולכת ובעצם תאפשר לנו לפקח גם על גופים שנותנים שירותי מסחר, משווקים גם לזרים, זה ייפול תחת חסותנו. זה ייתן לנו את האפשרות לטפל בתופעה הזאת באמצעי הזה.

אני מאמין שכיוון שהחוק עצמו, התזכיר כבר נחתם על ידי שר האוצר והופץ, הוא צריך לעבור בתקופה הזו - תלוי בממשלה, אבל ממש אני מקווה בקרוב - ועדת שרים לענייני חקיקה והוא יעבור את התהליך. אני ממש מקווה שבתוך לא הרבה זמן, אני מקווה שלא יותר מעשרה חודשים.

נשארה בעצם עוד ועדה אחת.

מה?

פעם אחת.

ועדת שרים לענייני חקיקה צריכה לאשר ואז הפרסום בכחול.

כן, אני רק אומרת שיש עוד מועד דיון אחד לוועדה, שזה שבוע הבא.

אז זה לא יגיע שבוע הבא, כי התזכיר בטוח עד ה-14, נכון? עד ה-8 במרס.

אני כן אגיד שכולם שותפים לבהילות ולצורך לעשות את זה, גם משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, משרד האוצר – שהוא זה שמוביל את זה כשר שחותם על החוק, וכולם, והמשטרה והרשות להלבנת הון ומסים. כולם כולם התגייסו ל - - -

מה החידוש בתזכיר לעומת המצב היום?

את רוצה להרחיב? במהות. בקיצור, כן, אוקיי.

התזכיר בעצם קובע שני תנאים, בלעדיהם זירה שמנוהלת בישראל לא תוכל לפנות ללקוחות. זאת אומרת זירה שמנוהלת בישראל ופונה רק ללקוחות זרים, תצטרך לעמוד בשני תנאים בשביל לפעול. אחד שיהיה לה רישיון זר רלבנטי. רלבנטי זה אומר שהוא רישיון שתקף במדינה בה הלקוח נמצא, ולא סתם רישיון. או רישיון שאנחנו כבר מכירים. בחוק בעצם הכרנו בשני רישיונות – רישיונות מטעם הדין האמריקאי או הדין האירופאי, או רישיון נוסף, שהרשות תבחן את הדין הרלבנטי ונראה שהוא באמת בר השוואה לרישיון שאנחנו נותנים בישראל, בפרמטרים החשובים של ההסדרה, ואז נוכל להכיר בו. זה התנאי הראשון.

התנאי השני שהוא לא עוסק באופציות בינאריות. זאת אומרת האיסור על אופציות בינאריות יהיה מוחלט בחוק, לא ניתן יהיה לפעול מישראל בזירת סוחר שעוסקת באופציות בינאריות; וגם הוספנו סמכות לשר האוצר להוסיף עוד נכסים כי אנחנו מכירים כבר ואנחנו יודעים שהשוק מתקדם לפעמים יותר מהר מהרגולציה ואנחנו רוצים שאם יהיה נכס חדש, ששר האוצר יוכל במהירות להכניס גם אותו לאיסור ולא ולהסתפק רק באופציה בינארית, שהיום אנחנו יודעים שזו הבעיה, אבל אנחנו לא יודעים מה מחר, אבולוציות אחרות.

ברור. מה הסנקציה?

זו עבירה פלילית של עד שנתיים מאסר. זו הסנקציה. ואנחנו גם, בשביל שהאיסור יהיה ברור, הגדרנו ניהול בישראל בהגדרה מאד רחבה, שכוללת בין אם ההחלטות – זאת אומרת האסטרטגיה נקבעת בישראל – ובין אם פה יש את התפעול. בין אם יש פה את הכל-סנטרים. זאת אומרת אי אפשר יהיה לעשות שום דבר מפעילות הליבה של החברה בישראל, בלי שזה ייחשב ניהול זירה בישראל ואז האיסורים יחולו. זה בעצם התמצית של התזכיר.

אתם יודעים מה היקף התופעה? כמה חברות יש, כמה כסף מגולגל שם?

אנחנו לא יכולים לדעת, כי אנחנו לא מפקחים. אני מניח שיש הערכות, הרבה הערכות שרצות. מדובר על עשרות חברות, זאת אומרת אלה ההערכות. מאות, אפילו אלפי עובדים. מסחר, גם תלוי אם אתה ממונף או לא ממונף, במאות מיליוני דולרים, ואם אתה לוקח את המינוף, יכול להיות גם הרבה יותר מזה.

אנחנו מאמינים שהצעת החוק הזאת, שהיא באמת חריגה, בעצם תפתור את רוב הבעיה, כי היא נותנת את הסמכות ואנחנו מאמינים שזה ירחיק את הפעילות מישראל.

השאלה אם תהיה לכם דרך להגיע. זאת אומרת באיזה שלב אתם נכנסים לתמונה?

כמו כל דבר. זה כמו שיש נהג שנוסע מעל 90 קילומטרים לשעה, אם המשטרה תופסת אותו. לנו יש כלים. אנחנו יודעים להגיע לאנשים ואנחנו נשתמש בכלים שיש לנו ואנחנו נגיע אליהם.

זה לא גורע מסמכויות המשטרה.

לא. זה בעולם אחר.

לא, זה - - - לגמרי.

זה בעולם אחר.

זה בעולם משלים.

טוב. משטרה – אז אתם מכירים 58 תלונות משנת 2009?

משנת 2009 עשינו דיג-אין, זיהינו 58 תלונות, כאשר חלק מהתלונות הן תלונות של אנשים שבאמת השקיעו כספים ולא ניתן היה לקבל את השקעתם בחזרה, את רווחיהם בחזרה, או את יתרת ההון שהם השקיעו ולכן הם הגישו תלונות.

באיזה עבירה התלונה מוגשת?

לכאורה העבירה היא ברוב המקרים על מצגי שווא, על מרמה. בחלק מהמקרים זה יכול להיות גם גניבה, כי בעצם נטלו מהם את הכספים שלא כדין, אבל יש כאן יסודות נפשיים וכאלה ואחרים שצריך להוכיח ויש בעייתיות מאד מאד גדולה עם הדבר הזה. במקרים של מרמה, היו כבר מקרים, למשל היה מקרה מאד בולט מהשנים 2009-2010, מקרה של התחזות כאתר שסוחר בפורקס, כולל המצאת נתונים, מתן דו"ח חשבון וכו'. וזה הגיע לרמה של כתב אישום וגם נגזר דינו של האדם, כמדומני לשנת מאסר. היקף העבירה שם 150 מיליון שקלים.

זאת אומרת ברגע שמגיעה תלונה, כמו כל תלונה אחר, סך הראיות הנמצא ורף ההוכחה הנדרש, אנחנו מטפלים בתלונה הזאת. צריך לזכור בהרבה מקרים, שיכול מאד להיות שחלק מהדברים שמגיעים הם ברמה של סכסוך. כלומר, לא הייתה רגולציה, לא הייתה דרישת רישיונות, מישהו סיפק איזה שהוא מוצר והצד שמתלונן לא תמיד יש לו את חומר הראיות כדי להראות באמת שאנחנו נוכל להוכיח את התשתית.

זה גם לא תיקים יזומים ומתוכננים, שבהם אנחנו מפעילים את האמצעים המיוחדים שלנו כדי לבנות את התיק. אנחנו מגיעים למצב של פוסט אירוע ולכן אני מניח שבחלק מהמקרים זה גם מגיע לסגירת התיק. אבל היו כתבי אישום. זאת כמות התלונות. אנחנו יוצרים - - -

אתה יודע כמה כתבי אישום היו?

ב-20 תיקים הוגשו כתבי אישום מתוך ה-52. תיק אחד ממתין להכרעה בפרקליטות. תיקים שנמצאים בחקירה פעילה הם 16 תיקים ובהקשר לזה אני אומר שבזמן הלא רחוק, לדעתי בשבועיים שלושה האחרונים, היה מפגש בין אנשי יחידת ההונאה בתל אביב לאנשי הרשות לניירות ערך, על מנת ללמוד להכיר ולהעשיר את היכולות והידיעות שלהם בנושא הזה.

יש תיקים שהועברו לרשות אחרת, לרשות לניירות ערך ויש תיקים שנגנזו, בגלל שיש עבירה שלא נודעה. צריך לזכור שבאותם מקרים שבהם מישהו מתחזה להיות מפעיל של אתר פורקס או מוכר אופציות בינאריות והוא נתן תעודת זהות שהיא לא שלא והוא התחזה להיות אדם אחר וחברה שלא נמצאת בארץ, לא פעם ולא פעמיים לא יודעים מי הוא העבריין. גם לא הקורבן. אז יש לנו שניים מתוך ה-52 יש לנו עבריין שלא נודע.

אנחנו ערים לפניות רבות ומרובות שמגיעות לרשות לניירות ערך. אנחנו נחשפנו להיקפים בזמן האחרון. אנחנו בעצם עושים כרגע הצלבת נתונים, שבודקת האם מי שהגיש תלונה מחו"ל, פעל באיזו שהיא דרך להגשת תלונה בארץ. עדיין לא מצאנו את המתאם הזה. זאת אומרת שאנשים שבחרו לפנות דרך שת"פ כזה או אחר או דרך הרשויות בחו"ל אל הרשות לניירות ערך, גם הגישו תלונה בארץ. אנחנו עדיין לא זיהינו. יש לנו מדור מסוים, מדור סטטיסטיקה שעושה את הדיווחים.

אני מניח שבימים הקרובים אולי נהיה באותו מצב שנאמר שלא זיהינו את המתלונן מחו"ל שגם הגיש תלונה בארץ, ויכול להיות שנגלה שיש כמה שהגישו תלונות בארץ ושהם בתוך ה-52 הללו.

בעקבות תזכיר החקיקה, החוק שיעבור, תוכלו לתייג תלונות באופן מיוחד? זאת אומרת יהיה לזה איזה סעיף מיוחד? או שזה עדיין יישאר תחת מרמה?

זה יישאר עדיין בגדר העבירות הפליליות שאנחנו מטפלים בהן במשטרת ישראל.

לא, זה ברור. השאלה אם - - -

לא, בפלא אנחנו יכולים לתייג. בהחלט. אצלנו במערכת הממוחשבת אנחנו נוכל לתייג את זה שם. החוקרים שלנו, כאשר הם יתקבלו - - - וגם זו תהיה עבירת מקור או עבירה פלילית אחרת, יכולים ויחקרו את הנושא הזה ככל שהמתלונן יבחר להגיש תלונה אצלנו. אני מניח שבחלק מהמקרים יברחו להקים צח"מים משותפים, ככל שהתיק יהיה ראוי, ובחלק מהמקרים הגוף המתאים יהיה הרשות לניירות ערך, לאחר דין ודברים, שיג ושיח בינינו לביניהם, יוחלט שהתיק יועבר אליהם.

כך שהדבר הזה רק עושה טוב ומסדיר. עצם העובדה שאם יפעל ללא רישיון, יעצים את עניין המודעות, בשונה ממקום שאדם פועל בחלל, בוואקום ועצם העובדה שאסור יהיה לחלוטין לפעול בבינאריות בחוק, גם בישראל וגם בחו"ל, יעצים בעצם וגם יביא לכך שהם ישתמשו באמצעים יותר מוגדרים. הם לא יעשו את זה מקרן הרחוב, הם יעשו את זה במחשכים ואנחנו מן הסתם נזהה את זה ונייחס את זה לעניין המודעות. זה יכול רק לסייע לנו ולקדם את העניין.

התלונות שאתם מקבלים זה מחו"ל או מהארץ?

התלונות בארץ. יש לנו שלוש בקשות לעזרה משפטית בנושאים האלה. שתי בקשות בעצם ואחת מהן היא גם בקשה חוזרת להשלמות. כלומר אנחנו לא זיהינו את הפרץ. אנחנו מודעים, אנחנו מכירים, אבל הפרץ לא הגיע לחוליה לעזרה משפטית במשטרת ישראל, הוא הגיע לרשות לניירות ערך.

מה שכן, קבענו פגישה ברשות לניירות ערך. זאת אומרת אנחנו בצד היוזם. הרשות לניירות ערך ואנחנו בצד האקטיבי שרוצה להתמודד עם הבעיה ואנחנו נשב ונפלח את הפניות שנעשו אל הרשות לניירות ערך, שיכול מאד להיות שחלק מהן יהיו סממנים משטרתיים. ואז מאד יכול להיות שצריך יהיה למצוא איך פותרים את אותן סוגיות עוד לפני שהתזכיר יתקבל וגם לאחריו.

יש לכם מידע באנגלית? זאת אומרת אם מישהו רוצה לפנות מחו"ל למשטרה, יש איזה משהו שמנגיש לו את השירות?

האתר שלנו. אני לא יודע לומר אם האתר של משטרת ישראל - - -

לא מאפשרים להגיש תלונות.

אדוני רגע, הוא ברשות דיבור.

יש שתי אפשריות. להגשת תלונה צריכים להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה או להגיש תלונה בחו"ל ואז על פי האמנות וכו' לעזרה משפטית, התלונה תועבר אלינו. אין מצב שאדם שולח איזה שהוא מכתב מחו"ל ואני פותח תלונה. זה דבר ראשון. אבל כן אפשר להנגיש ולשלוח מידע דרך האתר. אני לא יודע לומר כרגע אם הוא גם באנגלית, פונה לקהל בחו"ל, אבל הגיעו פניות באנגלית בנושאים אחרים ומשטרת ישראל יודעת להתמודד איתן.

אוקיי, תודה. הנציג של היועץ המשפטי לממשלה, חגי?

יוסף זינגר.

יוסף, איפה אתם יכולים לסייע בקשר בין משטרה, רשות לניירות ערך, כדי למנוע את הישנות התופעה?

אני חושב שאין לי הרבה מה לחדש על מה שכבר נאמר פה על ידי יושב הראש הרשות לניירות ערך. נעשתה עבודה גם בשביל ליצור תיאום בין כל הגופים וגם בשביל להצליח לתקוף את התופעה הזאת, גם בהיבט הרגולטורי וגם בהיבט הפלילי. התזכיר, שהפיצה הרשות לניירות ערך, הוא בעצם ה- - - העיקרית של זה, שזה בעצם הערוץ שהם חושבים. אולי הערוץ המרכזי זה הערוץ הרגולטורי.

לצד זה נמשכים מאמצי האכיפה של המשטרה ושל הפרקליטות, שמטבע הדברים אי אפשר ככה להרחיב מה בדיוק ואיך, אבל המאמצים האלה נמשכים.

יש גם שיתופי פעולה, כמו שאמר נציג המשטרה, שגם הם נוצרו בין הרשות לניירות ערך לבין המשטרה, להעברת מידע, להבנה של התופעה מכל הזוויות שלה ואנחנו מקווים שזה ייתן פירות.

ובזה מבחינתכם תמה הסוגיה? זאת אומרת יש איזו כוונה להנחות יותר את המשטרה?

אני אומר, יש עבודת אכיפה של הפרקליטות ושל המשטרה שהיא נעשית עכשיו והיא בעיצומה. מצד שני יש את התזכיר שהופץ ומקווים שהוא יקודם. שני המהלכים האלה ביחד, אנחנו מקווים שהם יתנו את הפירות המיוחלים.

טוב. דוד הורביץ.

אני רק אגיד ואוסיף על מה שאמר יוסף. היועץ המשפטי לממשלה מאד מעורב בזה, כפי שאמר ספי.

כן, את זה אני יודעת.

הוא מקדם את זה. הוא בעצם מתאם את כל הפעולות האלה.

אני רק שואלת, הרי ייקח זמן עד שהתזכיר יהיה חוק. השאלה מה בינתיים?

אני אומר, קודם כל אנחנו באמת מקווים שהתזכיר יקודם מהר ואני חושב שהוא הדרך הטובה ביותר והנכונה ביותר לטפל בתופעה.

כמה ועדות יש - - -

כמה זמן?

לא, יש כל יום ראשון. ראשון הבא זה פורים.

אה, ועדת שרים זהו, ובשבוע האחרון זה רק ממשלתי. שבועיים, בקיצור.

אני חושב שנספיק עוד ממשלתית. אני חושב שאנחנו נספיק.

אתה מביא את זה כממשלתית? בסדר.

אוקיי.

היועץ גם אישר קיצור לתזכיר הזה ל-14 יום, גם בין השאר כדי להביא אותו לקריאה ראשונה.

אחרי זה פורים.

כן, ב-12 במרס. בקיצור שבועיים.

במקביל, פעולות של משטרה ופעולות אכיפה יש להן גם את הזמן שלהן שהן לוקחות. היועץ הנחה לתת לזה דגש וזה דבר שנעשה ויש פה מיקוד בעבודה בנושא הזה. וזהו.

טוב. דוד, בבקשה.

שלום, תודה רבה. אז קודם כל אני רוצה לשבח את מר האוזר על המאמץ ו - - -

לכל מי שעסק.

ולקוות שזה יבוא מהר ויתחילו ליישם אותו. אני גם שמח שיש נוכחות של המשטרה. אני חושב שהבעיה היא מה שקרה 10 שנים ומה שממשיך לקרות יום יום, שלא מחייב את החקיקה המרשימה, שפשוט מחייב יוזמה ופעילות משטרתית.

אני רק אתן דוגמא מאד עצובה של הבן אדם הזה, ששמו פרד טרבייט, שהוא איש קנדי, שהתאבד שבועיים אחרי המפגש האחרון שלנו פה, כי גנבו את הכסף שלו ואת הכסף שלא היה לו, ויש את כל הפרטים של החברה הישראלית שבעצם גרמה לזה שהוא מת עכשיו. אבא של ארבעה ילדים. השם של החברה זה 23 טריידרס. הם נמצאים ברמת גן וזה רק מקרה אחד של חברה אחת, ושל מאות חברות שממשיכות לפעול כל יום כרגע.

זה שיש תדהמה ובלבול מסוים, כשאת שואלת את נציגי המשטרה על אנגלית, חברה, זה תרמית עולמית שמעסיקה אלפי ישראלים כל יום, שקמים כל בוקר לגנוב כסף מאנשים בכל העולם. וזה שאתם קיבלתם 50 תלונות ומשהו, זה שאתם התעקשתם לא לשמוע ולא לקבל ולא להתמודד. וניסינו להגיד למשטרה. אנחנו דיווחנו על זה לפני שנה וזה כבר 8 שנים מאוחר מדי.

לגבי החברות. יש לי פה רשימה של מעל 100 חברות ישראליות שפועלות כל יום. יש פרטים. אם אנחנו הצלחנו לאסוף את כל האינפורמציה הזאת די בקלות, אני לא מבין למה אין יוזמה משטרתית של חברות שמעמידות פנים שהם עובדים בצורה אחראית והם גנבים ושקרנים.

עוד פעם, לברך על החקיקה, בוודאי, כי זה יאפשר לרשויות לסגור את כל התופעה, אבל בינתיים הגניבה בצורה ממש שלא יפה, ממשיכה.

שאלה, מר דוד. אנחנו גם יודעים שהם מנהלים מסחר. כל עוד זה לא עבירה פלילית, מה? תהיה לנו רשימה, מה נעשה איתה?

על מה יעצרו אותם?

ממה שאני מבין, זה לא התחום שלי כמובן, אבל להעמיד פנים שאתה מישהו עם ניסיון ולתת ייעוץ כוזב, אני חושב שזאת עבירה על החוק. לא להחזיר כסף - - -

יש דרך? אנשי משרד המשפטים, יש דרך? הוא אומר יש לי רשימה. אני יודע לתת לכם את כל הפרטים, רק בואו תעשו משהו.

הייתי רוצה להוסיף פשוט שיפנו אלינו. שיאפשרו לנו לעזור למשטרה לפעול, כפי שהם לא פעלו כמעט עשור, לרעת מדינת ישראל.

דוד, אני פעם ראשונה פשוט בפורום הזה פה, אז מי אתה דוד? אפשר להציג את עצמך רק?

דוד מטיימס אוף ישראל.

טוב, תראו, העובדה שישנן חברות שפועלות בתחום היא מוכרת. אני חושב שתהיה חפיפה בין רשימת ה-100 של דוד לבין הרבה כתבות בעיתון וכולנו מן הסתם עוברים על כתבות בעיתון ומכירים את התופעה, ואני חושב שכולם נרתמו למאמץ רק בגלל שהם נרתמו, לא בגלל שהתיקים הצביעו על כך בפועל, שההיקפים הם בדיוק כמו שהעיתונות טוענת.

כלומר, המאבק העיתונאי, הצפת הנושא והיקפו, בא גם מהעיתונות המקומית, אבל גם פניות בינלאומיות ולכן אנחנו שם ולכן גם שומעים מיושב ראש הרשות לניירות ערך את המאמץ והרצינות שכולם נרתמים לתוך התהליך, כדי להסדיר את התחום.

נכון שלאורך השנים, כפי שמוצג, סכומים מאד מאד גדולים נטלו מאנשים כך או אחרת במצגי שווא, אבל צריכים לזכור דבר אחד. אנחנו בסופו של דבר משטרה שפועלת במסגרת סמכויות וחוק ממשטרת ישראל ולא אינטרפול. היינו, כשאני מדבר על עבירות שנעשות בעולם הסייבר, כשאני מדבר על עבירות שנעשות בעולם האינטרנט, כשאני מחפש את הראיות כדי לעמוד ברף של בית משפט, אני צריך לדעת שאני נמצא במקום הזה. ואם אין תלונה פרטנית ואם אין ראיות שהובאו, אני צריך ללכת ולחפש אותן.

אני יכול להגיד לכם שבהרבה מקומות שעשינו דברים כאלה, כמו בעולם ההימורים באינטרנט, אנחנו התחלנו תיק וסיימנו אותו רק 4 שנים אחרי, כי היינו צריכים לרוץ לשרת ולחפש את הנתונים והם לא טיפשים, הם מכירים את השרת במקומות שאנחנו לא מאתרים, ואם אנחנו כן מאתרים זה מקומות שאין לנו יחסים איתם. ואם יש לנו יחסים איתם, אז לוקח המון כדי להשיג את הנתונים האלה. אבל אני לא אסתיר מפני האנשים פה שהם גם פועלים כנגד לקוחות במדינות שאין לנו בכלל יחסים דיפלומטים איתן, או שאסור לקיים יחסים דיפלומטים איתן, מתוך ידיעה שאנחנו בכלל לא נפנה לאותם אזורים.

זאת אומרת העובדה שמוכרות החברות והעובדה שלא הייתה רגולציה והעובדה שזה בין לאומי בחלק עיקרי של התופעה, מקשה מאד בכלל על פתיחה של תיקים ואנחנו בדרך כלל לא נוהגים לפתוח תיקים כשאנחנו לא רואים את היכולת בסופו של דבר להשפיע ולהביא לכתבי אישום. אנחנו כן יכולים להרתיע. אנחנו כן יכולים להזהיר, אבל להגיע לכתבי אישום, יש מערכת כללים, הנחיות, חוקים, שעל פיה אנחנו עובדים.

כן, אני רק אוסיף ואומר שאולי לא הפנמתם מספיק, ולא אתה אישית כמובן אשם בזה, את מעמד התרמית פה. זה דבר ענק, שבגלל שכנראה לא הפנמתם את מה שמתרחש, גדל לממדים שמר האוזר תיאר, שאלפי ישראלים קמים כל בוקר לגנוב כסף. אז זה שזה קשה לבנות תיקים, אני לא יודע להגיד לכם איך לפעול. אנחנו שלחנו כתב אינטרנט כזה, בלי הרבה ניסיון בתחום שלנו. הוא ביום הראשון באחת החברות האלה, כבר יש ליד אנשים, כי כל מרכזי התקשורת הם פה. אז לגבי שערים דיפלומטיים או יחסים דיפלומטיים, אני לא מבין את הרלבנטיות.

הוא ביום הראשון באחת מהחברות האלה, ראה את כל התרמית במיטבה, איך אנשים מתקשרים לאנשים וזה כתוב כאילו הם מתקשרים מלונדון או מטורונטו ואיך הם מייעצים לאנשים בצורה כוזבת לגבי מה אפשר לעשות; ואיך הם קיבלו את הכסף ואיך שהם לא מחזירים את הכסף. זה די קל לפענח. אם זה דבר שולי, אני מבין. אתה לא נותן משאבים על משהו די שולי ואולי בסוף לא תצליח להגיע לאיזה שהוא תיק שאפשר לסגור ולהצליח בו. אבל זה דבר ענק. ענק, ענק, ענק.

הנה שמות של כל החברות. לדעתי קל מאד לפענח. צריך את הרצון.

אני לא מכיר את המקרה של העיתון ששלח את הכתב והביא את הכתב לתת עדות ולפתוח תלונה כנגד אותה חברה על הזהות הזאת. אני רק אומר דבר אחד נוסף. אנחנו בונים את התשתיות האלה, אבל עצם העובדה שהגענו עד הלום, זה בהחלט בגלל מקרים שבהם ראינו את זה, כפי שאתה מתאר.

אז אני רק אומר, אנחנו, סימונה בגדול ואני, שנה במגיפה הזאת, שמחים לעזור. אתם לא מאפשרים לנו בכלל, כל ההיררכיה של הדוברות שלכם, לעזור לכם. אתם לא נפגשים איתנו, אתם לא מאפשרים לנו להיפגש עם קצינים בכירים. שום דבר. רצון להתעקש.

רגע דוד, תן לו לענות.

בעקבות הפנייה של יושבת ראש הוועדה אנחנו קיבלנו אישור לפגוש בך ואנחנו נקיים את הפגישה בזמן הקרוב. יכול להיות שזה יחפוף את רוב המידע שאנחנו מכירים ויכול להיות שלא, ויכול להיות שנקבל דברים חדשים, פניות ואפילו וראיות - - -

יופי.

ואנחנו נשקול את הדברים.

אוקיי.

מצוין. רק תעשו את זה בקרוב. יניר מלך, בבקשה.

כן, שלום. שמי יניר מלך, אני הבעלים של חברת אביר שירותי ביטחון. במסגרת הפעילות שלנו אנחנו מלווים הרבה מאד תעשיות בישראל ועוזרים להן למנוע פעילות שלילית, פלילית, כנגד הארגונים האלה גם מבפנים וגם מבחוץ.

במסגרת הפעילות הזאת אנחנו נתקלנו בתעשייה ואני שמח שהרבה פה מסביב לשולחן מתנגדים באופן נחרץ לפעילות שלה ואני רוצה לפתוח לכם קצת צ'אקרות לעולם הזה של התעשייה הזאת, שאולי יתנו לכם זווית אחרת. ואני מדבר כרגע כאיש ביטחון ששירת את מדינת ישראל לא מעט שנים ואני רואה אולי דברים מבפנים שאתם לא רואים או לא מודעים אליהם.

אני מעריך שה-BSD לא הוקם בגלל התעשייה הזאת ואני מעריך שהמפעלים באזור התעשייה ברקן קצת מרגיזים אותו יותר מהתעשייה הזאת. אני מעריך שבן אדם אחד או יותר התאבדו בגלל בורסה פורמאלית, גם בארצות הברית, גם בקנדה וגם בישראל, לעומת אחד או שניים שהתאבדו בגלל אופציות בינאריות. אבל בואו נדבר על התעשייה.

התעשייה הזאת מעסיקה היום קרוב ל-4,000-5,000 בני מיעוטים. בני מיעוטים שרובם אין להם מקצוע והם מגיעים כל יום לתל אביב או לאזור רמת גן ועובדים וזה אולי הדבר היחיד שמדינת ישראל עשתה כדי להפוך את אותם בני מיעוטים לישראלים.

מי שילם לך כדי לדבר?

אף אחד.

כן, באמת מי?

אף אחד.

אז תפסיק.

לא, לא, לא. מותר לו לדבר.

הוא מסיק - - -

מאד חשוב לבדוק מי שילם לו כדי לדבר.

סליחה, אני אוציא אותך.

אל תפריע.

אני לא הפרעתי.

תן לו לסיים לדבר ואחרי זה אתה תדבר. אני הבאתי את הקול הגבוה יותר פה.

זה הדבר היחיד שהפך את אותם בני מיעוטים לישראלים. הם גרים בתל אביב, הם נוסעים במכוניות והם מפרנסים את המשפחות שלהם, שנמצאות בכפרים ונמצאות בערים הערביות, שבמידה והתעשייה הזאת נסגרת, ותיכף אני אדבר מה הצעתי, אבל במידה והתעשייה הזאת נסגרת, כמו שכולנו חוגגים, ככל הנראה הם יחזרו לכפרים. ככל הנראה לא תהיה להם פרנסה וככל הנראה זו תהפוך להיות בעיה לאומנית כזו או אחרת, של מדינת ישראל.

יש אלמנט נוסף, שזה עולים חדשים. אנחנו קוראים לעולים מכל העולם, שסובלים מאנטישמיות לעלות לישראל. החברה האלה מגיעים לישראל, הם לא דוברים עברית ורובם גם לא בעלי מקצוע. ואם הם בעלי מקצוע, כמו מיליון וחצי רוסים שהגיעו לארץ, אז ככל הנראה עד שהם יקבלו את הרישיון לעבוד בישראל, שזה מאד קשה, ככל הנראה ייקחו כמה שנים שהם יעבדו בניקיון, או שהם יחזרו לארצות המוצא שלהם, או שהם ידלגו לארצות הברית.

אם אנחנו מדברים על נדל"ן – ודוד הזכיר הרבה מאד חברות שעובדות באזור רמת גן ויש לו אפילו רשימה – אז כמי שרואה את תנופת הבנייה באזור תל אביב, אפשר לעצור אותה היום, כי מרבית הבניינים בתל אביב יתרוקנו ואין מי שימלא אותם חזרה, כי כמו בכל העולם, קפריסין, רומניה, קייב ואחרים - - -

- - - בישראל.

עוד פעם, יכול להיות שזה לא מעניין, אבל - - -

לא, זה יוריד את המחירים.

זה יכול להיות. בתעשייה הזאת עובדים קרוב ל-20,000 איש היום ויש להם עקיפים. העקיפים זה קרוב ל-60,000 איש שעובדים בשביל התעשייה. זה אומר 60,000 אנשים שמפרנסים במדינת ישראל. שוב אני אומר, אנחנו מדינה טובה, אנחנו מדינה מאד מקפידה על חוקי העולם ומאד דואגת לאזרחים שלה. כמו למשל רוטוויילר נשך בן אדם, אז אסור לגדל רוטוויילרים בישראל ומשטרת ישראל אחראית על האכיפה של אסור לגדל רוטוויילרים. זאת אולי אחת המדינות היחידות בעולם שאסור לגדל כלב, שאתה אוהב ורוצה.

אז אני אומר לסגור תעשייה, ועוד פעם, זה לא חנות מכולת בדרום תל אביב, זה לסגור תעשייה. יש לזה השלכות יותר מאיך רואה אותנו ה-BSD או מה מותר או מה אסור.

ההצעה שלי – ואני לא אקרא את כל מה שכתבתי – כי אני רואה את חוסר הסבלנות. אבל אני אומר, ההצעה שלי היא לעשות רגולציה, של להגיד מה מותר ומה אסור ומה מותר ואם מותר לנסוע 90 או מותר לנסוע 120 או 110 או אם אסור. כי להגיד אסור לנסוע בכביש החוף זה הכי קל. אני מבטיח לכם, לא יהיו תאונות. אסור לצאת מהאוטו, מהחנייה, לא יהיו תאונות. אסור לנסוע על קטנועים, לא יהיו תאונות.

בואו תגידו מה מותר, תגידו מה אסור, תחשבו שזה שאתם אומרים אסור, אז הרבה תעשיות עזבו את ישראל. עשינו שלום, תעשיית הטקסטיל עברה לירדן ולמצרים. אני אתמול נכחתי במחסן תוצ"ג האחרון בישראל שעובר לירדן. לחמשת האנשים האחרונים במדינת ישראל בתעשיית הטקסטיל, שלקחו את עצמם והלכו הביתה.

זה לא רק ירדן.

סליחה, זה גם מצרים וסרילנקה, נכון?

אדוני, אני לא מצליחה להבין על מה אתה מדבר.

מה שאני אומר - - -

כאילו מבניינים לתעשייה לטקסטיל ולחברות ובני מיעוטים ורוסים. עשית לי סלט.

נכון, אלה הן ההשלכות העקיפות.

ואני בכלל לא מצליחה. איך הגעת? מה הקשר של זה?

יש כל מיני דרכים. אחת הדרכים היא שכלכלית כדאי לאשר את זה, גם אם זה מעודד את האנטישמיות וגם אם זה פעילות לא חוקית.

לא, לא מעודד אנטישמיות.

גם אם זה תומך ב-BSD?

גם אם זה פעילות לא חוקית.

שזה מה שמפחיד.

שנייה, לא זה מה שאמרתי. אמרתי קודם כל הפעילות - - -

ככה הייתי מסכם את זה.

לא. אמרתי הפעילות כרגע היא חוקית.

תן לו לסיים את הדברים שלו.

שנייה, מר האוזר, קודם כל הפעילות כרגע היא חוקית. אף אחד לא אמר שהיא לא חוקית. מה שאני אומר, תהפוך אותה לחוקית.

הופכים אותה לא חוקית.

תהפוך אותה לחוקית, אל תסגור אותה. כי ברגע שאתה - - -

גם ככה היא לא חוקית, אז מה, הוא יהפוך אותה לחוקית?

מה?

הפעילות הזאת לא חוקית בעליל, בהגדרה שלה.

לא, לא, זה לא נכון. יש פעילות כזאת - - -

ויושבים פה נציגי המשרדים כדי לוודא באמצעות תזכיר חוק, שכנראה, בוא נגיד שתהיה לו תמיכה גורפת כדי להפסיק עם העניין הזה של האופציות בינאריות, אז מה באת לפה? להגיד שזו פעילות חוקית שישאירו אותה חוקית?

לא, אני אומר שכרגע היא חוקית כי אין חוק שאוסר אותה.

אבל יהיה.

רגע, מה שאני אומר, לפני שרצים לאסור, צריך להסתכל על ההשלכות הנרחבות של הסגירה - - -

על הנזק. אז אני אתמודד עם ה-BSD של אופציות בינאריות.

דרך אגב, אתה יודע שהולכים לאסור את זה באירופה אגב?

אז אני לא יודע, כי אני יודע שבאירופה ובארצות הברית ובאוסטרליה, יש פעילות כזאת.

זה לא נכון. זו לא אותה פעילות.

זה לא נכון?

לא.

אתה משקר, כן.

זה לא נכון ב - - -

הי, הי, הי.

חברים, לא דובר, ככה אומרים.

בקפריסין - - -

גם בקפריסין הולכים לאסור.

בוא, יש הבדל בין ישראל לקפריסין, אתה יודע.

בקפריסין, בבולגריה, בקייב, ברומניה, באנגליה, בהולנד, בדרום אפריקה - - -

לא, באנגליה אסור.

באוסטרליה ובארצות הברית יש חברות שעוסקות באופציות בינאריות. תפתח את הדיסקברי ותראה את אחת הכתבות המעניינות, על זה שחברות לאופציות בינאריות ממקמות את עצמן קרוב לבורסה, כדי להיות קרובות מבחינת התקשורת.

קשה לי להאמין שאתה מכיר את הנתונים. נראה לי שאני לא בטוח שאתה מכיר.

אני מכיר את הנתונים, כי אני חי תעשיות ואני אומר, ראיתי יותר מדי תעשיות בישראל שנסגרו בגלל שאנשים ישבו מסביב לשולחנות ואמרו בואו נסגור או בואו נעשה מהלכים. 70,000 עובדי טקסטיל אינם בארץ. עובדי תעשייה אינם בארץ. אם הארץ הזאת רוצה לבנות - - -

אוקיי.

ברשותך, אני אגיד רק משפט אחד.

רגע. סיימת?

כן.

תודה.

ברשותך אני רק אציין. אני מצטער, אני אמנם לא אומר דברים כאלה. ציינת שבאים עולים חדשים שהם בורחים מאנטישמיות.

נכון.

הם באו לכאן לעודד אנטישמיות? זה מה שהם עושים ב - - -

אני חושב שאתה מפיל את האנטישמיות העולמית ואת האנטי ישראליות ואת הנאציזם החדש, על תעשייה שלא בהכרח היא הגורם.

אז אתה לא שמעת. אני היית לפני כמה שבועות באירופה, עם כל הרגולטורים האירופאים ואני שמעתי אותם. ואני אומר לך, את העובדה הזאת אתה לא מכיר - - -

מכיר, מכיר.

ואין לך מושג - - -

מכיר. אני איש - - -

יש מכתבים שאנחנו מקבלים שהם מרמזים על אנטישמיות שהולכת וגוהה בגלל הסיפור הזה.

הם שונאים אותנו גם בגלל הוליווד, כי שם מרבית היהודים מנהלים את התעשייה.

טוב, תודה.

ואני אומר את זה עכשיו כישראלי שאכפת לו, ולא כרגולטור.

אוקיי, תודה, תודה. עורכת דין שרה בן זיקרי.

תודה. יש לי שאלה קטנה לגבי התעשיות. האם נאפשר גניבה בכדי להתכלכל? אולי אתה לא יודע בדיוק מה זה אופציות בינאריות ואפילו גם פורקס, וגם פורקס, אני לא יודע מה המצב היום מבחינת הוועדה, אם נדון גם בזה או לא. מדובר במשקיעים שחושבים שהם משקיעים באופציות בינאריות או בפורקס. בסופו של דבר פשוט גונבים להם את הכסף. הם לא מקבלים מענה והיום מדובר ב-4.5 מיליארד דולרים. כך שזה לא רק-. אני יודעת שהמשטרה לא כל כך ידעה מהנתונים.

אתם חייבים להציג את עצמכם.

כן, גם איך את קשורה לעניין.

אנחנו עורכי דין, מטפלים בתלונות מקורבנות אופציות בינאריות, גם בארץ וגם - - -

מה? אני לא שומעת.

אנחנו במשרד עורכי דין אביטבול, מטפלים בפניות של קורבנות מחו"ל וגם של קורבנות פה בארץ. זאת אומרת יש לנו קורבנות, ברובם מצרפת, אבל היום גם מכל מדינות שזה יכול להיות. אפילו מקטאר, מה שצריך לדעת וגם בארץ, אלפי אנשים שרימו אותם. פשוט מאד.

אנחנו הכנו חוות דעת. אני מציעה לכם גם לקרוא אותה, למי שמעוניין. אני יודעת שהיום הרשות בצרפת גם פועלת להסדיר את המצב. אני יודעת שהיו שיתופי פעולה, שאפילו השופטת המטפלת בתיק העיקרי הגיעה לפה לארץ. אנחנו לא יודעים מה קרה. אנחנו רק יודעים שרוצים לעשות תסקירי חוק. רוצים לשנות, אבל לא קורה כלום וזה כבר משנת 2010 שכולם יודעים על המצב.

עכשיו קורה.

תשאלי את עצמך למה לא כלום.

אני לא יודעת אם אתה מוסמך.

אני עורכת דין דבורה אביטבול, גם במשרד. כמה הערות. קודם כל דיברנו על תזכיר וכדי באמת לשים קץ לכל התופעה הזאת, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים רישיון מהמדינה איפה שחברת האופציות הבינאריות פתחה את העסק שלה וגם רישיון מוכר בארץ. אבל אנחנו פה מתנגדים לבעיה, כי רישיון – אני אסביר לך איך זה עובד – כי אני עורכת דין בצרפת גם בלשכה ומנהלת תיקים מול שופטים חוקרים בצרפת. אני אסביר לכם.

קורבנות הם בצרפת. כולם בצרפת, תמימים, משקיעים קטנים או גדולים, שהפסיקו הכל ומתקשרים כל יום – אומרים אנחנו ממש, כמעט אנחנו הולכים להתאבד. אין לנו לפרסם, אין לנו לתת אוכל למשפחות, קודם כל. אחר כך נכון, יש לנו רישיון מקפריסין בדרך כלל ואנחנו יודעים שרשות ניירות הערך גמישה ביותר ויש לנו בעיה עם זה. למה? צריך לדעת רק להשיג דרכון צרפתי כדי לקבל את הרישיון. אפילו לא לפעול שם. זה חברת קש בהחלט.

אנחנו פה, וזה ממש בעיה שיכול להיות שאנחנו מפספסים אותה. פה לא פותחים חברה לאופציות בינאריות. פה פותחים חברה ברשם החברות, עם מטרה של שיווק, משא ומתן או שירותי ייבוא, ייצוא - - -

אבל הכל - - -

סליחה, סליחה, אני - - -

רגע, גברתי, את קראת את התזכיר?

אני עכשיו שמעתי את התזכיר.

לא, אנחנו שמח לקבל גם הערות בכתב. עכשיו זה הזמן.

פה מדובר ברישיון - - -

עורכת הדין אביטבול, אני אסביר. כשמופץ תזכיר לציבור, הציבור רשאי וצריך להגיש הערות. זה לא סגור עדיין. בואי תקראי אותו. זה מפורסם איפה?

זה גם באתר תזכירים וגם באתר של רשות ניירות ערך והעלינו את זה גם באנגלית.

זה אפילו באנגלית בטיימס.

תרגמנו אפילו לאנגלית, בגלל שהרבה זרים מתעניינים.

אני אשמח. אני רק רוצה לדייק את הבעיה. פה מדובר בחברות שיש לנו רשימה. דוד צודק לחלוטין, החברות האלה, אם אנחנו עושים חיפוש - - -

אין בעיה.

אם אנחנו עושים חיפוש ברשם החברות הן לא רשומות. אפילו כיועץ באופציות בינאריות לא רשום את זה. פשוט זה חברות שפועלות עם ח.פ. לשיווק. אז מה פותחים פה? פותחים פלטפורמה כל סנטר עם צרפתים ואנחנו רואים אלפי בקשות. אתם לא מומחים בייעוץ פיננסי, לא נורא. מה שאנחנו מבקשים מכם זה רק שפת אם צרפתית. זאת אומרת אנשים קרובים לפעמים, קרובים, חברים שעובדים בתחום הזה, לא יודעים לדבר עברית בכלל. נכון שזו פרנסה טובה לעולים חדשים, אבל לא נוכל לתת זרוע תמיכה לגניבה הזאת.

ופה אין להם שום ניסיון בתחום הפיננסי. ופה פותחים מה שנקרא כל סנטר עם תוכנה. הבעיה גם כן, אני חושבת שצריך לבדוק את התוכנית, כי ההשקעות לא מגיעות לשוק. זו הבעיה.

- - - ניירות ערך.

אין ניירות ערך. פה מדובר על - - -

זה לא ברשותך, זה - - -

הכל כתוב בחוות הדעת עם הוכחות.

תודה. אני חושבת שאני אעביר את חוות הדעת למשרד המשפטים.

כן, את כל עדיף שאתם תקראו את זה.

היועצת המשפטית של הרשות יכולה לענות להם, אם את רוצה.

כן.

אז שוב, כמו שאת אמרת, זה הזמן להעביר הערות לתזכיר, אבל אני חייבת לציין שאני חושבת שכל מה שאת אמרת נמצא בתוך התסקיר, כי אנחנו הגדרנו בהגדרה מאד רחבה את ניהול הזירה בישראל. גם מספיק שיש כל סנטר או מספיק שהתכנה פה, מספיק שיש חלק מהפעילות בישראל, שזה ייחשב ניהול זירה בישראל ונוכל להטיל את האיסורים שבחוק.

יש איסור גורף לגבי אופציות בינאריות, נקודה.

נכון.

עוד להשלים, ומה אתם תעשו עם הסליקה? כי כל הכספים מועברים על ידי סליקה. זה גם סיוע לעבירות פליליות.

היא אמרה לך.

אני יכול להעיר הערות קטנות? אחת, זה נאמר פה, אבל חשוב עוד פעם לחדד את זה. החידוש הגדול של התזכיר הזה, זה שיש את עולם ההסדרה ואופציות בינאריות זה לא בהסדרה. אופציות בינאריות אסור, ולכן אסורה כל הפעילות שמסביב, הייזום של זה ומה שקראת לזה, ההצעה וכו'. ולכן אני חושב שכן יש פה פתרון לבעיה בשורשה. כמובן שאם יש דברים שצריך לתקן – אז בשביל זה אנחנו מקבלים הערות ונתקן.

אז אני מעבירה לכם את חוות הדעת.

זה אחד. שניים, בניגוד לדברים שנאמרו פה, אני רק רוצה שיהיה ברור לפרוטוקול. נאמר פה שאופציות בינאריות היום מותרות. אופציות בינאריות היום לא מותרות, בחלקן מעורבות פעולות מרמה - - -

יש לקונה.

שהן בוודאי אסורות. יש עוד איסורים. זו פעילות שלהגיד שהיום היא מותר, זה בוודאי אמירה לא נכונה. התפקיד של האיסור הזה הוא בעצם לחדד עוד איסור שנמצא בעולם רשות ניירות הערך, שיאסור את זה באופן ברור, אבל שלא תהיה פה איזו שהיא אמירה פה לפרוטוקול כאילו היום הפעילות הזאת היא מותרת והיא פשוטה ואפשר לעשות אותה.

כן, ברור.

רק נקודה אחת, ברשותכם. אני שמעתי את ידידתי המלומדת היטב, ומה שהיא אמרה שתלונות כאלה, לפחות אם אני שמעתי נכון, יש בצרפת משנת 2010 ואפילו הגיעה שופטת לפה. במקרה פגשתי אותה באופן אישי. וגם צרפת, שהיא מדינה קצת יותר נאורה או נאורה כמו ישראל, החליטה שאין מה לעשות עם זה וזה בסדר.

לא, כי אין ועדת חקירה. סליחה, אין סיוע פלילי.

חברה, חבל על הוויכוח עם הבן אדם הזה.

אין סיוע פלילי בין לאומי, זו גם כן הבעיה.

נכון.

טוב, תודה, תודה.

אם אפשר להוסיף משפט. אני מודאג שאתם תשמעו עוד הערות, כפי ששמענו הבוקר במהלך של החקיקה ואני מקווה שזה יעבור - - -

למה, הוא נתן פה כמה דברים, שיש אלפים וכאלה.

אני לא דואג.

תודה.

אתה לא חייב לקבל כל מה שהוא אמר.

תודה.

לא, אני רק דואג לתהליך.

כן, בבקשה.

בוקר טוב.

בוקר אור, בשם מי?

אני מדבר ארגון Euboa, שזה ראשי תיבות של - European Union Binary Options Association, שמייצג את הברוקרים האירופאים, שמחזיקים ברישיונות להספקת שירותים פיננסיים בתחום של אופציות בינאריות. אני מבקש להביע את דעתי ואני אשמח גם אם אנשים שחולקים על דעתי יאפשרו לי לומר את הדברים בנחת ובשקט.

אני רוצה להפתיע ולהגיד שבינינו, לבין חברים אחרים שמשתתפים בישיבה פה, כולל חברות הכנסת ויושב ראש הרשות לניירות ערך ושאר האנשים, אין מחלוקת על הבעיה. אנחנו חושבים ואני רוצה להגיד את זה בקול רם וברור – אנחנו נגד כל חברה שמנצלת לקוחות בדרך של שכנוע בלתי הוגנת. יותר מזה, אנחנו חושבים שצריך לפתור את הבעיה בדרך של רגולציה ואנחנו רוצים ואנחנו מציעים שהרגולציה לא תהיה רק סיסמה, אלא שהיא תהיה רגולציה עם השיניים הכי חדות שאפשר לקיים.

איך אדוני מציע להתגבר על הבעיות הקשות שעולות כתוצאה מהענף הזה?

ברשותך, גברתי יושבת הראש, אני אשמח להסביר. אנחנו חושבים, ואני עמדתי לפרט ולתת כמה דוגמאות של השיניים של הרגולציה. אנחנו חושבים שהרגולציה צריכה להיות בעלת כוח להפעיל פיקוח צמוד על החברות שמספקות את השירותים מישראל אל העולם. יש רגולציה כזו במקומות אחרים, אבל אני רק אדגים את זה. למשל שהרגולציה תוכל, תהיה רשאית ואפילו חייבת להאזין לשיחות המכירה של החברות. כמובן שרק חברות בעלות רישיון יוכלו לפעול במדינת ישראל.

רק חברות בעלות רישיון אירופאי או אמריקאי יוכלו לפעול במדינת ישראל, אבל הרישיון שיינתן לא יהיה רק תנאי גורף, אלא הוא יהיה תנאי הכרחי, אך לא מספיק. זאת אומרת, אנחנו רוצים למשל שכמו שיש במדינות באירופה, תהיה חובה על המשווק להבהיר ללקוח – זה שיחות מוקלטות – ברחל בתך הקטנה – את הסיכונים שיש באופציות הבינאריות. הרגולטור, כמו שהוא עושה במדינות באירופה, יוכל להטיל - - -

מי עושה את זה?

הרשות לניירות ערך. היא תקבל - - -

אם ישבו ויאזינו לשיחות?

יהיה מפקח. כמו שמפקחים על דברים אחרים, הם ייקחו על עצמם, הם יקבלו את ההיתר לעשות רגולציה, מה שהיום אין להם את ההיתר הזה, הם יעשו רגולציה, הם יקבלו את כל הסמכויות שבעולם, גם כדי להאזין וגם דרך אגב, באירופה מטילים לפעמים על הפרות קנסות של מאות אלפי יורו על חברות. לפעמים מבטלים את הרישיון של חברות ובמקרים שיש הפרה, הרגולטור מחזיר את הכסף לאנשים שנפגעו.

בסוף היום בואו נראה מה יקרה אם נניח תסקיר החוק יתקבל ויהפוך לחוק. להערכתי, אנחנו לא נשנה ולא נתקן את העולם, אבל אנחנו נפגע במדינת ישראל. אנחנו נפגע, ואני לא רוצה להרחיב, כי דובר על זה קודם, בכמות של אלפי עובדים. אנחנו נפגע בהכנסות של מדינת ישראל ומה שיקרה בעצם, החברות הישראליות יעברו לתפקד מאירופה, ממערב אירופה, אני חושב בעיקר ממזרח אירופה. ההבדל היחיד הוא שהם יעסיקו אנשים אירופאים לעשות את השיחות במקום אנשים ישראלים.

גם את הזנות העברנו למערב אירופה, אז מה?

כן.

אני יכול? יעסיקו אנשים אירופאים, מזרח אירופאים, מערב אירופאים, במקום להעסיק ישראלים, בזמן - - -

אוקיי.

תרשי לי עוד - - -

משפט.

כן. את יודעת, הייתי פה קצת לעומתי והאחרים דיברו בערך פי 50 ממני.

לא, אני אגיד לך - - -

אז עוד משפט אחד בבקשה ואני אשמח לענות על כל שאלה.

מר רימון, אני רוצה לומר משהו.

רוני.

יש תזכיר. אני מציעה, כמו שהצעתי לחברותי עורכות הדין - - -

אנחנו נגיב על ה.

להעיר הערות לתזכיר החוק.

אנחנו נגיב, אבל יש פה דיון ואני רוצה להרחיב ולתת עוד איזו שהיא זווית שלא הוצגה בדיון הזה ואחר כך כל אחד יעשה עם הדברים כפי שהוא מוצא לנכון. אז ברשותך עוד משפט וחצי של סיכום.

טוב.

אנחנו חושבים שזאת תהיה טעות לשפוך את התינוק עם המים. זאת אומרת, אני חושב שעצם התזכיר הוא סוג של הרמת ידיים, גברתי יושבת הראש, סוג של הרמת ידיים - - -

אני יכולה לא להסתכל לכיוון ולהקשיב. זה חלק מהיכולות שלי.

אוקיי, סליחה. נכון, שכחתי, את אישה, בסדר. מה שאני רוצה להגיד זה ככה: יש פה סוג של הרמת ידיים, בעיני, של הרשות לניירות ערך, שאומרת בעצם תזכיר החוק אנחנו לא מסוגלים לאכוף את החוק. אין שום סיבה. אם המחוקק ייתן להם שיניים חזקות, מהותיות, אפילו דורסניות לצורך העניין הזה, אין שום סיבה שלא תהיה הפרדה בין אנשים ובין חברות שמשחקות לפי הכללים או שפועלות לפי הכללים, לבין האחרות שבסדר גמור שלמשטרה גם יהיה יותר כלים כדי פשוט לסגור אותן. נקודה.

זאת דעתנו ותודה על ההזדמנות לומר את הדברים.

תודה. עורך הדין נמרוד אסיף.

כן, שלום. אני מייצג נפגעים של חברות אופציות בינאריות וחברות פורקס. הנקודה הראשונה שאני רוצה להעלות – נשאר פה עוד מישהו מהרשות לניירות ערך?

כן.

כן.

אז אם תוכל להעביר את זה לדרגים הגבוהים.

הוא דרג גבוה, למה אתה מעליב אותו?

הנקודה היא כזו. בתזכיר שפרסמתם בשבוע שעבר ציינתם, אתה מכיר, אני מניח שאתה מצוי בחומר, אז ציינתם שם כי קיים איזה שהוא פיתרון שאומר שחוק ניירות ערך, כולל תיקון 42, נועד להגן רק על לקוחות שנמצאים בתוך ישראל. השאלה שלי היא פשוטה, איפה העיקרון הזה כתוב? אני קראתי את חוק ניירות ערך מהתחלה ועד הסוף ואז קראתי אותו שוב ולא מצאתי שום תמיכה לעיקרון הזה. אתה איתי?

כן, כן.

אם העיקרון הזה לא כתוב בשום מקום, אז המשמעות היא שאין שום מניעה שרשות ניירות ערך תוכל לאכוף את החוק באופן מיידי והייתה יכולה לעשות את זה כבר לפני שנתיים, ברגע שתיקון 42 נכנס לתוקף.

עכשיו, אם אני משווה את העבודה, את המלאכה של הרשות לניירות ערך לעומת המלאכה של המשטרה, ופה אני באמת מתחבר לדברים שאמר נציג המשטרה, העבודה שלכם היא מאד פשוטה. עבירה על החוק היא עצם פנייה בהצעה להשקיע בזירת סוחר, אם לאותה זירת סוחר אין רישיון. זאת אומרת אם רק צריכים להוכיח שנעשתה פנייה.

שוב, אשמח אם תפנו אותי לעיקרון הזה, אם תתנו לי איזה שהוא מראה מקום איפה הוא נמצא. יש פה גם, אני מניח, נציג של מבקר המדינה. יושבים כאן משפטנים. אני מציע, לפי דעתי זה דבר שכדאי לבדוק. כדאי לבדוק את העמדה המשפטית של הרשות לניירות ערך, שאין לה סמכות לטפל. כי לדעתי יש לה סמכות לטפל. והחוק הזה, אני מברך על קיומו, כל חוק שנועד לצמצם ולהגביל את זירות הסוחר הוא דבר טוב לדעתי, אבל החוק הזה במובנים רבים הוא מיותר. לרשות יש סמכות לפעול, היא צריכה לעשות את זה ולא ברור לי למה היא לא עשתה את זה עד עכשיו.

מה זאת אומרת מיותר, לא הבנתי.

החוק - - -

בכל מקרה הוא מיותר.

רגע, שנייה, הוא יסביר.

החוק הקיים, ב-26 במאי 2016 נכנס לתוקף תיקון 42 לחוק ניירות ערך שזה החקיקה שמסדירה את כל הפעילות של זירות הסוחר. הרשות לניירות ערך - - -

אני רוצה שהרשות תגיב.

הרשות לניירות ערך פרסמה עמדה בסמוך, קצת לפני שהחוק נכנס לתוקף, שהחוק הזה חל רק על פנייה ללקוחות שנמצאים בתוך ישראל ולא חל על פני הלקוחות שנמצאים מחוץ לישראל. כל התעשייה העצומה הזו שפועלת בישראל ראתה את חוות הדעת הזו ושמחה שמחה רבה, כי זה נתן לה אור ירוק להמשיך את כל הפעילות העצומה שלה כנגד הלקוחות בחו"ל. אני כבר הרבה זמן מנסה להבין על מה חוות הדעת הזאת.

החוק מיותר, אבל הוא טוב.

רגע. אני מנסה להבין על מה העמדה הזאת נתפסת.

אני רוצה את עמדת הרשות.

העמדה הזאת לא עומדת במבחן משפטי. אני שוב מציע, הם אומרים שקיים איזה שהוא עיקרון, עיקרון שהחוק נועד להגן רק על לקוחות בישראל. אני מפנה לסעיפים הברורים וחברי מכירים את הסעיפים בחוק העונשין, שקובעים שעבירת פנים היא עבירה שמבוצעת כולה או מקצתה בתוך תחום ישראל. אם הפנייה, אם בן אדם יושב בתוך ישראל ופונה לחברה בחו"ל, אז העבירה מבוצעת לפחות בחלקה בתוך ישראל.

יש לכם את כל הסמכות שאתם צריכים כדי לפעול. אני לא מבין למה לא נעשה עם זה שום דבר ושוב, זה דבר שצריך לבדוק. אגב, שאלה נוספת. אם אתם אומרים שיש עיקרון כזה, כמו שכתוב בתזכיר, אם יש עיקרון כזה שמונע לאכוף את החוק בהתייחס ללקוחות שנמצאים בחו"ל, איך זה מתיישב עם זה שכרגע אתם אוסרים על אופציות בינאריות בכלל. לאיפה העיקרון הזה נעלם? העמדה שלכם היא מאד לא עקבית.

תשובת הרשות.

לילך וגנר מייעוץ וחקיקה פלילי. אני כמובן לא אשיב בשם הרשות לניירות ערך, אני רק אגיד מה תפיסתנו. תפיסתנו היא שככלל רגולציה פיננסית היא טריטוריאלית. כשמדובר בעבירות פליליות, בוודאי יש תחולה לעבירות שהן מבוצעות חלקן בארץ. ההגדרות הן בחוק העונשין. כרגע בתזכיר אנחנו מציעים חידוש שאני חושבת מקובל על רוב היושבים פה, שעצם הצעת האופציה הבינארית, אם אנחנו תופסים אותה ככלי לא לגיטימי בשוק, היא תהיה אסורה באיסור נפרד מהנושא של הרישיון.

כשיצא התיקון לחוק ניירות ערך ודובר על רישיון, רשות ניירות ערך בדקה למי לתת רישיון ומי שהציע אופציות בינאריות הגיע למסקנה שהיא לא תיתן לו את הרישיון. ככה אני מבינה. עכשיו, לא הייתה אמירה מפורשת עד לתזכיר הזה, שעצם הצעת האופציות הבינאריות היא מעשה פסול בפני עצמו. ברגע שקובעים את זה כאיסור נפרד, שאנחנו שוקלים כרגע גם לקבוע אותו כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, בוודאי שהאיסור הזה עונה על הכללים של החלק הכללי של חוק העונשין, ייחשב כעבירה בישראל.

אני חושבת שזה כן חידוש שכל מי שחושב שצריך להיאבק בתופעה, צריך לברך עליה. ושוב אני חוזרת שכל מי שיש לו הערות, במיוחד באספקט שלנו, זה הזמן לשלוח הערות לתזכיר ואנחנו כמובן נבחן אך כל ההערות האלה. בוודאי שוב, בתחום הפלילי, שנועד לתת מענה ללקונה.

תשובת הרשות.

אסף ארז מהרשות. קודם כל המטרה של חוק ניירות ערך הוא להגן על ציבור המשקיעים בישראל, כלומר לא כל ציבור המשקיעים בעולם. כך לדוגמא גם חברה שרוצה להנפיק את עצמה בבורסה בחו"ל, לא נדרשת לתשקיף על פי חוק ניירות ערך. אותו כלל בעצם הוא תווי בכל חוק ניירות ערך וגם נכון לנקודה הזו.

אני מבין את מה שאתה אומר. אתה אומר פה איזו שהיא פרו-פוזיציה. אני פשוט אומר שהיא לא נתמכת בשום דבר ואני מבקש - - -

בסוף זה לא כזה משנה.

אני מבקש שתפנו אותי לאיזו שהיא אסמכתה לעמדה הזו. כי אם העמדה שלכם אין לה תמיכה, אז זה אומר ש - - -

רגע. ספי.

בסוף, הרי מה אדוני אומר? אדוני אומר אפשר גם היה בלי החוק עם איזו שהיא עמדה משפטית, אבל החוק עושה מה שאתה רוצה, שאולי יש איזו שהיא עמדה משפטית שאתה חושב שאפשר לעמוד מאחוריה, שזה לא עמדת הרשות לניירות ערך. כמו שאמרה גם לילך, העיקרון הוא טריטוריאלי. אנחנו עושים את זה עכשיו בחקיקה. זה מין דיון תיאורטי כזה. אולי אפשר היה להגיע לאותה תוצאה באיזה שהוא פלפול או באיזה שהוא תרגיל משפטי. השאלה מה היתרון לעשות את זה.

עדיף חוק ברור, לא?

יש עכשיו חוק שיגיד - - -

החוק בעייתי.

את הדברים בצורה פשוטה וברורה וזה הרבה יותר טוב.

טוב, דבר ראשון החוק עוד לא בתוקף.

בסדר, אבל הוא - - -

אולי אפשר להציל עוד פרנד טוב מקנדה, שלא יתאבד. אז בינתיים אפשר לפעול. יש כלים לפעול כבר עכשיו. ושאלה נוספת זה אם אנשים עברו על החוק הקיים, על החוק שכבר היה בתוקף, אפשר לנקוט נגדם בהליכים משפטיים כבר עכשיו. שוב, החוק הזה, לפי דעתי הוא רק חוזר על דברים שכבר קבועים. החוק לא נחוץ. אין לי בעיה שיחוקקו עוד חוק שיגיד אותו דבר בצורה יותר מפורשת.

אז יש בינינו מחלוקת משפטית, אבל בסוף כולנו הולכים לאותו כיוון.

לא, זו מחלוקת לא משפטית תיאורטית - - -

לא, אבל היועצת המשפטית אומרת שבכלל כל העניין של האופציות הבינאריות בכלל לא מוגדר היום. אתה בא ואתה אומר תיקחו מהחקיקה הקיימת היום כל מה שקשור נגיד למרמה, הפרת אמונים. היא אומרת שהמהות בכלל לא נמצאת היום בחקיקה ולכן אני גם לא מבינה מה אתה כל כך מוטרד. אם אתה מטפל באותם חברה האלה, שבאמת הגיעו למצבים הקשים האלה, אתה צריך להיות הראשון בא, רואה את התזכיר, נותן הערות ואומר בואו נקדם את זה. זאת אומרת לא הבנתי את הגישה שלך.

אתה בא ואומר תשתמשו במה שיש היום. בסדר, בגלל זה המשטרה יושבת כאן ובמה שיש היום, בכלים שלה, עושה את מה שהיא עושה, אבל ממה נפשך? אני באמת לא מצליחה להבין.

אני שואל - - -

יש לך כאן חוק שהולך להגדיר במפורש אופציות בינאריות. מה?

ספציפי יותר טוב מכללי.

בדיוק, שאין לך את זה היום, אז לא הבנתי את העמדה שלך בכלל עד עכשיו.

אני שואל - - -

הבעיה עם התחולה הרטרואקטיבית.

רגע, סליחה, סליחה.

רגע, הוא יסביר לי.

אני שואל, אני מתכוון לנפגעים שעכשיו נמצאים בנקודת מוצא מאד מאד קשה, כשהם מנסים ל - - -

האם הם הגישו תלונה למשטרת ישראל?

תיכף אני אתייחס לזה. שהם נמצאים בעמדה מאד מאד קשה כשהם מנסים להשיג את כספם בחזרה. אני שואל למה לא עצרו את התופעה הזו באיבה. למה לא הגנו - - -

בסדר, אבל בדיוק בשביל זה יש את תזכיר החוק, כדי לעצור את התופעה הזו.

כבר לפני שנתיים היו את כל הכלים המשפטיים כדי להילחם בתופעה ו - - -

רגע, אבל אנחנו לא בוכים עכשיו על משהו שהיה.

כן, מה? אתה רוצה ל - - - שהיה לפני שנתיים?

אני רוצה היום. היום פנית למשטרה?

כן. בוודאי.

הגשת תלונה?

הגשת תלונה?

זה בדיוק הדבר הבא שרציתי להגיד. אני רק אומר שלגבי הנושא הזה של מה קרה בעבר, לפי דעתי מבקר המדינה זה בדיוק הדברים שהוא עושה, הוא בודק כללים שקרו בעבר.

אבל בגלל אתה יושב בוועדה לביקורת המדינה.

נכון.

בגלל זה זה הגיע לכאן, בגלל זה הנציגים של המבקר פה, בגלל זה המשטרה כאן וכל מי שמעורב. אז בוא נתקדם ולא נתעסק במה שיכולנו.

עכשיו, זה המבקר. עכשיו בוא תגיד היום, פנית למשטרת ישראל?

אני בחודשים האחרונים הגשתי מספר גדול של תלונות גם לרשות לניירות ערך וגם למשטרה בשם שורה של לקוחות זרים.

ו-?

בכל התלונות האלה אני ציינתי את שם החברה בישראל, את הכתובת שלה, את שמות הבעלים, את מספרי הטלפון והכתובות של המתלוננים, כדי שיהיה אפשר ליצור איתם כאשר ולעשות את כל הבירורים שצריך. את האופן שבו החברות האלה – פירוט מדויק של האופן שבו החברות האלה שכנעו לקוחות להשקיע עוד ועוד כסף ואז מנעו מהם למשוך כסף אפילו מהיתרות הקיימות שלהם.

תיק כפוי, כן.

אוקיי. התייחסתי שם לניהול תיקי השקעות וייעוץ השקעות ללא רישיון וקרוב לוודאי שזה הכל נעשה תוך ניגוד עניינים מוחלט; והתייחסתי בכל התלונות לכך שכיצד הנציגים של אותן חברות הציגו את עצמם כאילו הם פועלים מחו"ל, בעיקר בלונדון.

מה התשובות שקיבלת?

ולמרות שהם קיימים בדרך כלל מרחוב תובל ברמת גן או רחובות מאזור הבורסה או בתל אביב. אני רק רוצה לציין, רק כדי לסבר את האוזן, לקוחות שפניתי בשמם הם בין היתר מאנגליה, גרמניה, אוסטריה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות - - -

אבל מה בסוף?

קירגיסטאן, בשקיריסטאן ואינדונזיה. רק ללמדכם מה היקף התופעה. זאת אומרת פה מתוך ישראל הקטנה שלנו, תראו לאן הגיעו, לכל העולם.

מי אמר שאנחנו לא מקדמים?

מרשות ניירות ערך עד עכשיו קיבלתי רק אישורי קבלה. הם אמרו ש - - -

מתי הגשת את זה?

התחלתי להגיש את התלונות מלפני חודשיים וחצי בערך. מרשות ניירות ערך קיבלתי רק קבלה. מהמשטרה נמסר לי שעד שאני לא אגיע פיזית למשטרה ואגיש את התלונות, אז הם לא יטפלו בזה. אני פניתי למשטרה וביקשתי לתאם פגישה עם איזה שהוא גורם שמרכז את כל העניין. היה שם אדם בשם טל גורמן, אני לא יודע אם זה אתה. יש איזה שהוא עורך דין בשם טל גורמן במשטרה, שהוא אמר שהוא לא מוכן. אני אלך למשטרה ואגיש את התלונות.

מה, היומנאי? מה זאת אומרת?

יש בן אדם בשם טל גורמן.

אבל - - -

אדוני, אתה רשום. אני מגיעה אליך. אני לא יכולה כל פעם לפנות אליך במיוחד. הבטחתי לך. כן.

אז הוא אמר שאני אגש לתחנת המשטרה. בקיצור התשובה הבירוקראטית הרגילה שנותנים לכל אחד – לך תתלונן, תגיש תלונה ואז נראה, שלי זה נשמע יותר כמו תגובה של מי שמנסה, של מי שמתכונן לחקירה של מבקר המדינה, מאשר מי שבאמת מנסה לאכוף את החוק. אני שמעתי פה את הדברים שאמר נציג המשטרה. אם אני הבנתי נכון, אז הוא אמר שהם מתקשים כרגע בזיהוי התלונות.

אני אומר, אם המשטרה מתקשה לזהות את התלונות, אז קצת קשה לצפות שהיא תצליח לזהות את העבירות.

לא הבנתי מה הבעיה לגשת למשטרה ולהגיש תלונה? שאלת תם.

אלף פונים אלי כמות עצומה של לקוחות.

כן, אז תתחיל.

אני לא רואה, זאת אומרת לי אין, מעבר למה שאני רשמתי, הרי הלקוח לא יבוא מקירגיסטאן למשטרה להגיש תלונה.

לא, אבל אתה יכול.

אני יכול, אבל אין לי יותר ממה שכתוב, יותר ממה שהלקוח מסר לי, אין לי מה להגיד למשטרה. הם רוצים לקבל עוד אינפורמציה - --

אז מה אתה רוצה?

אני רק אבהיר דבר אחד שאולי לא ברור כאן.

סליחה, סליחה, אם רוצים לקבל עוד מידע מהלקוח, אפשר פשוט להרים לו טלפון. אני בטוח ש- - -

אבל תשמע, יש נוהל במדינת ישראל. אתה מגיש תלונה, אתה צריך ללכת למשטרה להגיש תלונה.

לא רק זה. אם הוא סבור שאנחנו, כבודו, חברי, מי שחושב שאנחנו לא מבינים תלונות וראיות, אנחנו מדברים על הוכחה של תיקים. אתה סבור שאני אפנה למישהו בערב הסעודית ואני אבקש ממנו להגיע לבית המשפט להעיד על הדוכן, אז אני בטח אחכה לו - - -

ברור. גם למה אתה הולך רחוק, אין לנו איתן יחסים בינלאומיים.

אבל גם מדינות אחרות. אין לעשות. הליכי ההוכחה בדין הפלילי מאד סדורים. אנשים שמתלוננים יצטרכו לבוא לכאן ולתת את העדות, להתעמת לכאורה אם נמצא את העבריינים, להעיד בבתי המשפט. זה לא תהליך רגיל.

ואת זה צריך להבהיר להם לפני שלוקחים מהם שכר טרחה, כי גם אנחנו מטפלים באנשים האלה ואני יודע על תעשייה שלמה של עורכי דין בישראל, שעובדת מול אותם לקוחות כדי להשיג את הלידים שלהם, לפנות אליהם ולקחת מהם כספים.

בוא נגיד שזו הבעיה באמת, עם כל הכבוד, ועוד לשמוע את זה ממך, אתה יודע, זה קצת מפתיע. אז בוא - - -

יש פה תעשייה - - -

אין כאן תעשייה, עם כל הכבוד.

יש.

יש כאן עורכי דין, גם מספר מועט שמגיע לכאן ומייצג בעיה מסוימת וגם להם יש את הקשיים שלהם, אבל בלי קשר אליך, אני שאלתי אותו למה פשוט לא ללכת למשטרה ולהגיש תלונה.

אבל אתה מבין את הקושי עם מדינות - - -

אז אי אפשר לבוא אליהם ולהגיד להם למה לא עשיתם, אם לא באת. מילא היית בא.

עורך דין אסיף, אתה מבין את הקושי עם מדינות כמו ערב הסעודית?

אינדונזיה גם, כי אין לנו איתן בכלל יחסים בינלאומיים.

אני עכשיו ציינתי שורה של מדינות. רק שתיים מהמדינות הן מדינות ערביות. כל שאר המדיניות – לא ידוע לי על שום בעיה. אם צריך - - -

בסדר. אתה מבין אבל את הבעיה איתן?

מה שאני מבקש, יש פה תופעה בינלאומית. השאלה היא האם - - -

עורך דין אסיף, אין לנו ויכוח. העניין שזו בעיה, הוא לא בוויכוח. לא כאן.

מה שאני זיהיתי, אין מחלוקת שיש בעיה. מה שאני לא בטוח שיש הבנה, זה של בעיה נוספת, האם יש מוטיבציה ויוזמה מצד רשויות אכיפת החוק, באמת לאכוף את החוק או רק לבוא לישיבות האלה - - -

אני רוצה לשמוע את המשטרה.

ולדברר את המחדל שלהן. זו השאלה אני רוצה לשאול.

טוב. משטרת ישראל.

אנחנו מחויבים על פי חוק לטפל בכל תלונה. זאת אומרת זה לא עניין של מוטיבציה. בטח יש עניין גם מקצועי וגם לאומי לטפל בדברים האלה, על כל ההשלכות שדיבר עליהן ראש הרשות לניירות ערך. צריך לזכור, בתיקים של 5,000, 10,000, 20,000 וגם 100,000, התשומות שמשטרת ישראל צריכה לעשות בתיקים כאלה - בהנחה והיא תצליח לסלול את כל המסלול עד להגשה של כתב אישום - הן עצומות. יש לנו איזה סל של משאבים. אנחנו שוקלים דברים.

כל תלונה שתגיע, שתיתמך בעובדות, אנחנו נפתח בחקירה. היא יכולה להבשיל לכתב אישום, היא יכולה - - -

שנייה. העניין הוא פרוצדוראלי. הוא שולח את המכתב, אומרים לו לא, תבוא אלינו.

נכון.

אבל אי אפשר לקבוע לו פגישה עם מישהו, שהוא כבר יישב איתו? יסביר לו את העניין?

אז ככה. נכון שאמר חברי שמתייחסים אליו כאל אדם מן השורה כמו כל אחד.

הוא אדם מן השורה. כולנו.

אז זהו, הוא אדם מן השורה כמו כל אחד. כל אדם במדינת ישראל מגיע לתחנת המשטרה ומגיש תלונה.

זה בסדר.

הוא יכול לבוא. אנחנו נשאל את חטיבת החקירות האם אפשר בתחנה מסוימת מישהו שיבין עניין גם - - -

בדיוק, מצוין.

ויקלוט את התלונות.

מאה אחוז. התקדמנו לגמרי. בובי בכור.

אני.

אתה רואה?

בסוף. אז קודם משטרה שלום.

משטרה שלום, כן.

משטרה שלום, בדיוק ככה. אני כן הייתי במשטרה, ואת זוכרת את גרהאם, לפני חודש וחצי? אני נגשתי עם גראהם למשטרה בתחנה בתל אביב ובמשטרה, אחרי שהגשנו את התלונה ואחרי שאני נקראתי למסור עדות חמש פעמים ואחרי שאני שלחתי את כל החומרים למשטרה במייל ספציפי שניתן לי, כולל שמות, כולל כתובות, כל מה שדוד דיבר עליו, כל מה שנמרוד דיבר עליו. אחרי ששלחתי את כל הדברים האלה ולרשות לניירות הערך שלחתי את כל החומרים האלה לפני מעל חצי שנה, גם חברת הכנסת קארין אלהרר קיבלת את התלונה עם העדויות, עם הראיות, עם הכל - - -

כן, רק שלי אין מה לעשות עם זה.

מישהו קרא.

צר עולי כעולם הכנסת.

לא, לא, לא כזה צר. תגיד, בתור מה הלכת?

אז אני פעם שעברה הצגתי את עצמי והיום מה שאני עושה אחרי שלוש וחצי שנים בתור מה שנקרא חושף שחיתות מתוך התעשייה - - -

התעשייה?

אופציות בינאריות.

אה, תעשיית האופציות הבינאריות, כן. תעשייה זה שם רחב.

יצאתי לפני שלוש שנים ועזרתי לקורבנות במשך שלוש שנים להשיג את הכספים שלהם בחזרה מהעבריינים האלה. דרך אגב, אני הייתי מציע לכם לחקור את שני החברה האלה שיושבים פה, כי כנראה הם מקבלים כסף מחבורת העבריינים שעושים את הדברים האלה ומטילים את העתיד שלנו - - -

מר בכור - - -

אני אמשיך.

אל תיתן עצות למשטרה. אני מציעה לך.

אני הייתי במשטרה ושום דבר - - -

תחזור מההערה הזאת. היא לא הייתה במקום.

אני חוזר מההערה שלי. שום דבר לא נעשה עד עכשיו, מעבר לזה שאני הוזמנתי וישבו ובאמת התעניינו ורצו לדעת ובאיזה שהוא שלב, כשניסיתי להתקשר וניסיתי ליצור קשר מספר פעמים נוספות ולהגיע לתחנת המשטרה, אמרו לי אנחנו-. ראיתי כתבה בערוץ 10 שהעבירו את החקירה ליחידת 433, באותה כתבה שבה מספרים על פרד טורבייט, הבחור שהתאבד. תצפו לעוד התאבדויות. אני לא יודע, כאילו אני לא יודע למה אתם מחכים.

אבל בשורה התחתונה, בסופו של דבר, האחריות תהיה מוטלת על המדינה. האחריות הכלכלית והנזיקית. אני לא מדבר כבר על התדמית. האחריות הכלכלית והנזיקית תהיה מוטלת על המדינה ועל הרשויות של המדינה, שלא אכפו ולא עשו את העבודה שלהם כמו שצריך. עכשיו ספציפית לגבי החוק, רשות ניירות ערך כבר לא כאן, אבל אני יכול - - -

אנחנו כאן.

למה לא?

סליחה, חלק יצאו, חלק נשארו. ספציפית לגבי החוק הייתי רוצה לדבר על העניין של התחולה הרטרואקטיבית של להוציא את האופציות הבינאריות מחוץ לחוק. אין כזה דבר שנקרא אופציות בינאריות. לא התקיים מסחר. אנחנו יודעים שאין ניירות ערך באמת, לכן אין כאן תוקף לשום דבר שרשות ניירות ערך צריכה לעשות. זה ברמה של ההבנה שלי.

מעבר לזה, בעניין של תחולה רטרואקטיבית, מה שקורה עכשיו זה שאם יעבור חוק נכד אופציות בינאריות, מה שעלול לקרות זה שכל העבירות שנעשו מכאן אחורה, בסדר. זה נראה לך הגיוני?

לא, לא. אמרנו כבר שלא. ואין שום סתירה, זה מוסיף, זה לא גורע מכל מה שהיה עד היום. אין שום כוונה כזאת.

נכון. מה שהוא מרמה, מה שהוא הימורים, מה שנכנס לעבירות.

החקיקה היא אף פעם לא רטרואקטיבית.

עבירות פליליות לא חלות רטרואקטיבית.

לא, זה לא חל.

לא, היא אומרת. אבל אני רוצה לדעת בכל הסיפור שלך מול המשטרה, שבאת - - -

באתי עם הקורבן שהצגתי וטסנו לכאן ביחד עם דוד מטיימס אוף ישראל ומגיעה לו תודה רבה על זה. הלכתי ביחד איתו לתחנת המשטרה.

ומה בסוף?

מה בסוף? שום דבר. מה שיש לי זה טופס עם שני דפים מהמשטרה, אפילו בלי השם של הקורבן, בלי שום דבר, רק מספר תלונה ולי, את ההוכחות שלי ששלחתי לקארין ושלחתי ליועצת הפרלמנטארית שלה ולוועדה. העברתי לכם את כל החומרים.

כן, לה זה לא עוזר. היא לא סמכות משפטית.

רגע, משטרת ישראל.

היא לא סמכות משטרתית, אבל הסמכות המשטרתית לא עשו שום דבר בנושא.

משפטית.

רגע. אין לי קול, אתה לא עוזר לי.

אני חושב שאנשים מתבלבלים בתפקיד של המשטרה.

לא, אל תדאג. הוא יודע בדיוק, נראה לי, מה התפקיד של המשטרה.

משטרת ישראל, אתם מכירים את התלונה הזאת?

לציין מספר תלונה?

אני ועמיתתי בדיוק רצינו לדעת כדי לבדוק את זה, באיזו תחנה ומה מספר התלונה ואמרנו שניקח את זה לאחר מכן.

אוקיי, בסדר.

אני מכניס את שמו של פרד לתוך מאגר הנתונים שלי. אני לא רואה את זה, אבל מאד יכול להיות שזה הוגש לאחר מכן, או נרשם לאחר מכן.

אז קח מספר תלונה.

אני חושב שהדברים האלה הם לא חצי שנה, נכון? זה בחודש האחרון?

אני מדבר יום לפני הוועדה שהתקיימה בחודש שעבר. ניגשתי עם גרהאם, שזה המתלונן, הבחור שהגיע לכאן. ניגשנו. נתתי את התלונה. התלונה הספציפית של גראהם היא לא הנושא כאן. הבחורצ'יק נעקץ ב-100,000 פאונד. בחורצ'יק בין 84. זה מקרה אחד. נתתי לכם בהתכתבות במייל, כמו שביקשו החוקרים, אתה רוצה את השמות של החוקרים במחלק ההונאה תל אביב?

אני אקח אחר כך.

בסדר, אז תדבר איתו אחר כך ותיתן לו את הפרטים.

שנייה, אבל מעבר לתלונה הספציפית, ניתנו עוד המון המון תלונות והמון מידע לא על חברה אחת, על עשרות חברות.

אדוני, אני לא יודעת לטפל בהמון המון. יש לך משהו קונקרטי?

כן. שלחתי.

נציגי המשטרה נמצאים כאן. בתום הדיון תעביר להם את מספרי התלונה והם יבדקו איפה זה עומד. אני לא יודעת לתת לך מענה אחר.

אני אומר לך איפה זה עומד. השוטרים אמרו לי – אנחנו לא מדברים איתך יותר.

תגיד, יושבים פה שוטרים, אומרים לך אנחנו נבדוק. מה אתה מצפה שיקרה יותר מזה בעת הזאת?

כלום. לא קורה כלום.

אבל רגע.

אני הייתי מצפה שייעצרו העבריינים שיודעים איפה הם נמצאים, יודעים איפה הכתובות שלהם ותתחיל מעבר לחקירה משטרתית ומעבר להגשת כתבי אישום כמו שצריך, תתחיל פעולת חילוט של הנכסים של העבריינים האלה, כדי לפצות את הקורבנות דרך המדינה.

אוקיי. תודה. יהונתן.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

לא, יהונתן הוא אבא שלי.

סלח לי.

זה בסדר, אני נמצא פה בשם כמה אנשים.

(אומרת דברים באגלית, להלן התרגום החופשי)

רק הצג את עצמך לצורך הפרוטוקול.

ניק פרנק, אני מתכנת וגם עולה חדש. יש לי שאלה אחת לנציגים של יש עתיד ושאלה אחת לנציגי המשטרה.

מי זה נציגים?

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

היא לא נציגה, היא יושבת ראש הוועדה.

בסדר גמור.

זה בסדר, תמשיך.

אני שוחחתי עם פרופסור האוזר במסדרון, בנושא תוצאות החוק שעליו אנו דנים. החוק ייכפה על חברות הסוחרות באופציות בינאריות להוציא חלק מהפעילויות שלהן אל מחוץ למדינת ישראל, אולם סביר להניח שהן תמשכנה לפעול באמצעות אנשים מישראל, ממקום שבו פרופסור האוזר לא יוכל להשפיע על החוק. בעצם, הפתרון הוא מעין גלות. הם מכריחים להעביר חלק מהפעילויות מעבר לים - - -

מה אתה מציע?

אני אגיע להצעות שלי בסוף. אני רוצה להגיע לשאלות קודם. השאלה שלי היא, האם אתם חושבים שהוצאה לגלות הינה מענה לשתי הבעיות המרכזיות שלנו? האחת היא שישראלים גונבים כסף מאנשים והשנייה, זה גורם ל - - -

תקשיב, אתה צודק לגמרי בכל מה שאתה עומד לומר ואני מסכימה גם בלי לשמוע את הדברים. עכשיו אני שואלת אותך – האם יש לך פתרון כיצד אנו יכולים לכפות משהו, שלא נעשה כבר בישראל?

בעיקרון, הפתרון שאני רואה כמו שאמרתי בפעם שעברה. סוחרי האופציות הבינאריות הם אנשים מאוד מוכשרים במציאת פירצות בתקנות פיננסיות, זה העסק המרכזי שלהם ואם הם לא היו טובים בזה הם היו עוסקים במשהו אחר. יש עוד דברים רבים, בלתי חוקיים ונוראיים שהם עושים. כמתכנת, אני מוזמן לעיתים קרובות ומבלי לשאול שאלות, לראיונות עבודה בחברות האלה. לא לקחתי ברצינות את הראיונות האלה, כי אין לי חלילה שום רצון לעבוד שם, אבל הייתי עד לחלק מהשיטות שלהם בצריכת סמים באבקה לבנה. הגישה לשם עבורי היתה מאוד קלה מאחר ואני הוזמנתי, זה ממש כמו שאתה תופס יותר חרקים עם דבש מאשר עם חומץ. הוזמנתי והייתי עד להתנהגות הבלתי חוקית. אני לא מבין איך זה פועל וזו השאלה שלי אליכם: למה לי מאוד קל להיות עד למעשים שהם בבירור עבירה על החוק ולאסוף ראיות לכך, אבל למשטרה לעומת זאת למשטרה זה מאוד קשה?

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

התשובה שלי לכך היא, כי אתה ניסית לעשות - - -

טוב, בלי ציניות.

אני לא, אני הוזמנתי לראיון.

הוא אפילו לא ניסה והוא הצליח.

טוב. תשובה.

אתם מעליבים אותו? טוב מאד.

זה מחוץ לתחום, הם עושים את עבודתם.

זה האופציה היחידה - - -

הם עושים את עבודתם.

לגבי העובדה אם אנחנו עושים או לא עושים, זו נקודה שאני לא אתייחס אליה כרגע, אבל לגבי העובדה שעיתונאים עשו את זה באמצעים שלהם וביכולות שלהם, אנחנו ערים לעובדה הזאת. משטרת ישראל רואה את התופעה לנגד עיניה ומתכוונת להתמודד איתה בכל מה שקשור לעבירות הפליליות. לכן אנחנו גם בפורום הזה מנסים לקדם את עניין התזכיר, כדי לקבל עוד חישוקים שאפשר לשים על התעשייה הזאת.

אני רוצה להתייחס רק בנקודה אחת למה שאמרה ד"ר אביטבול, שלא עלה פה לשולחן ומתקף את העניין של התזכיר. דיברת על סליקה. תבינו שאנחנו מכניסים את זה ולא מכורח, רוצים להכניס את זה לחוק איסור הלבנת ההון, וזה אומר כך: אם אנחנו לא נתפוס את זה בפלילי, נתפוס ברגולטורי, אם לא נתפוס ברגולטורי, נתפוס את תנועות הכסף. אם לא נתפוס את תנועות הכסף, נלך לרשות המיסים ונתפוס על עבירות המקור של ההכנסות הלא מדווחות. אנחנו מתכוונים לתקוף את זה בכל כיוון וצורה.

לגבי תלונות שהוגשו, אנחנו נביט באותן תלונות ונבדוק איך אפשר לקדם אותן, ושוב, הכל במגבלות של מה לעשות – החוק שחל במדינת ישראל מאפשר לנו לפעול פה אם העבירה או חלקה נעשו בישראל. אם ייצאנו את הבעיה לחו"ל, המדינות בחו"ל צריכות להתמודד איתה.

כתשובה לשתי השאלות שלכם כאן, סליחה שאין לי הרבה ידע בעבירת. הצעת הפתרון שלי היא, לתקוף את העסקים שלהם מכל הצדדים. אני צופה בסידרה "הסופרנוס" ושם ה- FBI חוקר את טוני סופרנו על כל דבר שהוא עושה. הוא הורג אנשים וסוחר בסמים, אבל הם תפסו אותו אחרי שהוא גנב כרטיס טיסה ונתן אותו לאימו. אין לו רגע של מנוחה.

אוקיי. אנחנו נסכם את הדיון. אני אסכם בשם קארין.

ראשית אנחנו רוצים לברך קודם כל את הרשות לניירות ערך ומשרד המשפטים על פרסום תזכיר החוק. אין ספק שהטיפול בנושא מתקדם בקצב מהיר, אפילו, אני אומרת לכם ואת זה היא לא כתבה, אנחנו נמצאות הרבה פה בוועדת הביקורת ובעיקרון אירועים כאלה לוקחים זמן. זאת אומרת הוועדה האחרונה הייתה לפני חודש, חודש וחצי וכבר יש התקדמות. אז זה כן ראוי לציון בנושא הזה.

וכמובן ההתחייבויות של כל משרדי הממשלה הרלבנטיים לטפל בעניין של לוחות הזמנים.

חשוב שתדעו שלגבי התזכיר הזה, ואת זה אני גם מוסיפה, אתם תדברו ביניכם. תיקחו את הפרטים של התזכיר, תדעו, תקראו, תעירו את ההערות שלכם. אתם גורמי המקצוע הרלבנטיים.

בדיון הקודם ביקשנו לדעת מה לוח הזמנים, על זה כבר דיברנו. יפה, ממש כתוב יפה.

אני קוראת את מה שהיא כותבת:

אנחנו רוצים להגיד גם תודה לכם, לכל האנשים שהגיעו בכובע של אותם אנשים שנפגעו. אני יכולה להגיד לכם גם מהקואליציה וכמובן קארין מהאופוזיציה, שאנחנו נתמוך בתזכיר החוק הזה בחקיקה שתגיע לכאן, בטח בחקיקה ממשלתית. זה חשוב מאד, המטרה היא שהאנשים לא יפגעו בנושא של אופציות בינאריות, ובטח ובטח נאמרו כאן כמה דברים קשים על נושא ההתאבדויות, שגם זה משהו שהוא בנפשנו וזה גם היה מצער לשמוע את מה שאמרת על האדם שהתאבד שבועיים אחרי הוועדה.

אני מאד מקווה שתזכיר החוק גם יעשה סדר, אבל גם ייתן צדק לאותם אנשים שנפגעו מהאירוע הזה.

בנוסף, יושבת הראש מבקשת לקבל תוך שבוע לוח זמנים של קידום תזכיר החוק – מתי מתכננים להעלות זאת, כמה זמן נתתם?

שמונה במרס.

התקווה היא להצליח להגיע לוועדת שרים לפני הפגרה. אני לא בטוח אם זה עומד בלו"ז ואם לא מיד אחרי, ואחרי קריאה ראשונה. הלו"ז לא אצלנו, אז אין לנו - - -

אוקיי, אנחנו בכל מקרה כוועדה נמשיך לעקוב אחרי - - -

- - - לך ריאליסטי לגבי החוק הזה עובר.

לא, את זה אל תשאל אותו, תשאל אותנו, כי כשחוק מגיע - - -

אפשר לשאול אותך?

לא, אז אני אגיד לך שזו שאלה שאנחנו לא יכולות לענות לך עליה, כי חוק מגיע, בטח הצעת חוק ממשלתית, מגיעה לוועדה, כנראה לוועדת כספים. יהיו שם דיונים, אבל מהרגע שמגיעה הצעת חוק ממשלתית, אגב בניגוד לפרטית, בוא נגיד שהסיכוי שלה לעבור הוא גבוה מאד. פשוט יהיו דיונים, אבל הם לא יודעים כמה זמן יסתיימו הדיונים.

זה שהם התחייבו פה להביא את זה לפני שהכנסת יוצאת לפגרה, והיא גם יוצאת לפגרה קצרה של חודש וחצי, אז זה כבר משהו שהוא משמעותי.

ננסה לזרז גם ככה.

יושבת ראש הוועדה אומרת שהיא תנסה לזרז ואני גם בטוחה שהיא תלווה את זה גם בוועדת הכספים.

אז אתם מתכווננים ל-8 במרס. אז את לא צריכה את לוח הזמנים, נכון? אוקיי.

וכמובן משטרת ישראל, אנחנו ממש מבקשות שתעשו את החיבור לאותם אנשים, גם לעורך הדין שביקש להיפגש ולא הצליח וגם עם בובי, שגם הוא לא מצליח לקדם את הלקוח שלו, חבר - - -

והמפגש עם הטיימס אוף ישראל.

הרבה אנשים, לא רק אני.

כן.

הרבה לקוחות. אני לא מתעסק רק - - -

אוקיי. אז זהו, כמו שקארין אמרה היא אפשר להגיד המון. תגיד מה ספציפית, יש לך כאן נציגי משטרה ותפנה אליהם ותעדכן את הוועדה בהתפתחויות שלך מולם. כמובן ברמת עדכון, כמו שאמרה יושבת הראש, אי אפשר ברמה משפטית, אבל כן לדעת איפה אתה עומד מול המשטרה, כי כרגע אין חיבור בכלל בין הנציגים הרלבנטיים בנושא האופציות הבינאריות שנמצאות כאן.

והמפגש של המשטרה עם הטיימס אוף ישראל.

כן. הם נפגשו כבר?

לא.

המשטרה, אתם תפגשו גם עם הטיימס אוף ישראל. יש אישור של יושבת הראש.

אני מודה לכולכם שבאתם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.