ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/02/2017

דיור ציבורי לעולים

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 184

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"א בשבט התשע"ז (07 בפברואר 2017), שעה 9:36
סדר היום
דיור ציבורי לעולים
נכחו
חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב
חברי הכנסת
דב חנין
מוזמנים
אשל ארמוני - מנכ"ל משרד הבינוי השיכון

רונן כהן - סמנכ"ל אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שרי פייר - מנהלת תחום חינוך, משרד העלייה והקליטה

אולגה דדון - ממונה דיור ארצי, משרד העלייה והקליטה

מאיה יוכבד שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

יובל טלר - רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

צח בן יהודה - רכז מחקר מידע, הכנסת

יובל פרנקל - מנכ"ל, חברות משכנות

מספין אלמיהו - מנהל מוקד העירוני לעולי אתיופיה, עיריית ירושלים

אלכסנדר טנצר - יו"ר מטה למען עובדי קבלן

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה

דוד ספפה - יו"ר עמותת גוזו - צדק ומשפט

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה למען יהודי אתיופיה

אברהם שרנופולסקי - דוקטור, סגן יושב-ראש עמותת "חזית הכבוד"

קרן פישזון - מנכ"לית עמותת "מגן משפחה"

בני מלסה - טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון "קעליטה"

פרטהון סינם - הסוכנות היהודית

הדר שרן - חברת "עמידר"

רונית ג'רפי - חברת "עמידר"

רומן סוקולוב - שדלן/ית עצמאי/ית (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: חזית הכבוד)
מנהלת הוועדה
דנה גורדון שושני
רישום פרלמנטרי
עופרה ארגס - חבר המתרגמים

דיור ציבורי לעולים
היו"ר אברהם נגוסה
התכנסנו הבוקר כדי לדון בנושא דיור ציבורי לעולים בהשתתפות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מר אשל ארמוני. איתי גם חבריי חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחברת הכנסת קסניה סבטלובה. אנחנו גם אומרים ברוכים הבאים לנציגי הארגונים ונציגי משרדי הממשלה.

כמובן שנושא הדיור הציבורי הוא נושא מאוד חשוב ובעיקר אצל העולים החדשים, מספר העולים הממתינים לדיור ציבורי הוא מאוד גבוה, כ-27,000. נשמע עוד מעט מהמנכ"ל יותר פרטים אבל מה שידוע לי זה 27,000 ממתינים וכ-20,000 מהם הם קשישים. לעומת זאת זכאי משרד השיכון לדיור ציבורי לא עולים חדשים, זה לא יותר ממקסימום 3,000 כמיטב ידיעתי. הפער הוא כל כך רחוק ולכן אנחנו תובעים שוב ושוב ממשרד השיכון וממשרד הקליטה, שני המשרדים שהם אחראים בנושא הזה של דיור ציבורי לעולים חדשים לפתור את הבעיה ולהוריד את מספר הממתינים. קשישים רבים הולכים לעולמם בהמתנה מבלי להגשים קורת גג ולכן אנחנו תובעים. לפני שנה קיימנו דיון בנושא הזה עם המנכ"ל והייתה לנו הבטחה לצמצם את המספר הזה ואנחנו נשמע היום, אני מקווה בשורות שיש פה מגמה, יש ירידה אני מקווה ואם לא אז למה, אנחנו רוצים לשמוע ולכן קבענו את הדיון הזה.

קודם כל אני נותן את רשות הדיבור למנכ"ל אלא אם יש חברי כנסת שרוצים להתייחס בשלב הזה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
רק שאלה אחת. משרד הקליטה גם בדרך לכאן?
קריאה
אולגה דדון פה.
היו"ר אברהם נגוסה
חביב קצב לא מגיע היום?
אולגה דדון
לא, הוא לא יגיע.
היו"ר אברהם נגוסה
יש לך את כל האינפורמציה?
אולגה דדון
כן.
היו"ר אברהם נגוסה
אוקיי. האמת שהכתובת שלנו זה משרד השיכון אבל גם משרד הקליטה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
זה לא נכון במקרה הזה, סליחה שאני אומרת, אבל זו דעה שלי. זה ממש לא נכון כאן עבודה לכוון אך ורק למשרד השיכון. נשמע את המנכ"ל וכמובן אני אנסה להסביר את עצמי.
היו"ר אברהם נגוסה
אני אגיד לך למה אמרתי את זה. משרד הקליטה אומר, "נכון, תקצבנו את זה אבל אנחנו לא אחראים".
טלי פלוסקוב (כולנו)
למה בכלל צריך להיות שני תורים. צריך להתחיל מזה. למה? בנאדם שהוא עשרים שנה בארץ הוא נשאר עולה חדש עד סוף חייו? לא נראה לי, אבל - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
היו שנשארו לנצח עד סוף החיים הטבעיים שלהם.
היו"ר אברהם נגוסה
זה עניין של מדיניות. אני מסכים אתכם אז בואו נשמע מהמנכ"ל ולאחר מכן נתייחס לפי הנתונים שנקבל מהמנכ"ל איזה מגרש אחראי בנושא הזה. בבקשה כבוד המנכ"ל.
אשל ארמוני
בוקר טוב לכולם ולכולן. ראשית אני רוצה להתנצל מעומק ליבי על השבוע שעבר, שנמנע ממני להגיע לדיון, בשל בעיה טכנית. אבל אנחנו פה היום, והיינו גם בשבוע שעבר אבל אני פה היום. בוודאי שזה לא נובע משום תחושה שהדברים האלה הם לא עומדים בראש מעייננו, אני עצמי עולה חדש, עליתי וחוויתי את קשיי הקליטה וגרתי במעון עולים בבאר שבע במשך שנה וחצי ולמדתי לדבר עברית, צחקו עלי ולא הייתי מקובל ואני יודע מה זה להיות עולה ולימים גם זכיתי, אני אומר "זכיתי" כי אני מסתכל על זה כדבר המשמעותי ביותר שעשיתי בחיים, שזכיתי להשתתף במבצע של העלאת יהודי אתיופיה.

זכיתי לראות מה זה אנשים שמוכנים לצאת עם כלום, עם שום דבר, עם אפס, עם תינוק ביד ולהגיע להבטחה של ארץ שהם לא הכירו. הזיכרון הזה הוא זיכרון מחולל מבחינתי למה זה מדינת ישראל ומה זה מחויבות של יהודי. אני אומר לכם את זה על הבוקר, אולי כי אני גם במצב רוח כזה של הרהורים.

לגופו של עניין, בסופו של דבר משרד הבינוי והשיכון שמסתכל על המחויבות שלו ראשית לזכאי משרד הבינוי והשיכון, אני לא אומר שזה טוב, אני בהחלט מסכים עם חברת הכנסת טלי שצריך לעשות חשיבה בעניין הזה של שני תורים עם קריטריונים שונים, אבל ככל שאני מסתכל על תחום האחריות שלנו משרד הבינוי והשיכון, בעצם במהלך הקדנציה האחרונה והרבה מאוד בזכותו של השר גלנט, הוא שם את הנושא של הדיור הציבורי בסדר עדיפות הרבה יותר גבוה, וכשאנחנו מסתכלים באופן אופרטיבי על מה שהמשרד עשה, ראשית אפשר לראות שהמשרד רכש 900 יחידות דיור. שזה כל יחידה כזאת זו דירה שקונים אותה, שמחפשים אותה, שמוצאים אותה, שמתאימים אותה למישהו שעומד בתור ושבסופו של דבר מישהו עובר לגור שם. אני שם את המספר הזה לעומת מספר של 6 דירות שנרכשו לפני כמה שנים שנתי, אני חושב שיש פה בהחלט - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
וכמה נמכרו? השאלה כמה נמכרו.
אשל ארמוני
הרבה. הבעיה היא - - -
קריאה
5,000.
טלי פלוסקוב (כולנו)
5,000 מאותה תקופה? ממתי?
קריאה
משנת 2014, 5,000.
אשל ארמוני
אחת הבעיות היא בדיוק זה שבעצם משק הדירות, ואני חושב שזה דבר נהדר, החוק הזה של רן כהן, ברגע שמשק הדירות הצטמצם מ-150,000 ל-60,000, למעשה המצב שבו אנשים מפנים דירות ונכנסים אנשים חדשים אל תוך הדירות שהתפנו, הדבר הזה התערער לחלוטין ולמעשה נוצר תור שלמרות 900 הדירות שרכשנו, כפי שאמר יושב ראש הוועדה חבר הכנסת נגוסה, למרות שקנינו 900 דירות התור לא הצטמצם. זאת אומרת אנחנו מבחינה אופרטיבית בכל המשאבים שעמדו לרשותנו, מימשנו אותם. קנינו את הדברים, לקחנו עוד חברה ורכשנו את הדירות.

אנחנו חתמנו על הסכם מאוד מאוד רחב עם חברת עמידר לשיפוץ מסיבי ובנייה במסגרת פינוי בינוי ותמ"א 38 של מספר רב של פרויקטים שהם בבניינים שיש בהם רוב שוכרים של דיור ציבורי כדי לייצר עוד 4,000 יחידות דיור שהם יימכרו והרווחים ייכנסו לקרן שיירכש מזה דיור ציבורי.

אנחנו יצרנו ביחד עם הסוכנות היהודית, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון וחברת עמיגור המבצעת ויושב פה המנכ"ל המצוין והאהוב של חברת עמיגור והוא תיכף יציג את הדברים, אנחנו למעשה נייצר 2,600 יחידות דיור שרובם המוחלט ילך לקשישים עולים. זאת אומרת במסגרת חבילת הדברים שעשינו, ותיכף אנחנו נפרט קצת יותר וגם נראה לכם תמונות שזה לא דיבורים, אפשר לראות את הבניינים בעין. אנחנו פעלנו, אבל השאלה שצריכה להישאל פה ואתם שואלים אותה ובדין אתם שואלים אותה והיא חייבת להמשיך ולהישאל זה מתי התור יסתיים.
טלי פלוסקוב (כולנו)
אני אקבל גם מתי שיצטמצם בחצי.
אשל ארמוני
מתי הוא יצטמצם. זאת אומרת מתי תוכלו להראות לנו תכנית שאתם יכולים להגיד שהתור יצטמצם או לכל הפחות אנחנו נדע לדבר על 1,000 אנשים שמחכים לכל היותר שנה וחצי או שנתיים בשכירות כמובן עד שמקבלים דירה. מתי תהיה לנו תכנית כזאת שאנחנו יודעים שיש לנו באמת שלב מעבר אבל הוא תחום.

אני אבשר לכם שישנן מספר תכניות שהן כרגע מונחות בפני השר, ושהן מדברות על אופנים שונים של יצירת משאבים ומכיוון שהדברים האלה לא אושרו אני לא יכול לפרט אותם, אבל בסופו של דבר אני חושב שאנחנו לטוח הרחוק נצטרך לדבר על משאבים כי דירות עולות כסף וגם אם אני יכול להסתכל באיזו שהיא הסתכלות אופטימית על התור של הדיור הציבורי של הוותיקים מה שנקרא, ואני מסתכל על זה בהסתכלות אופטימית כי זה נמצא בראש סדר העדיפויות של שני השרים, גם של שר הבינוי והשיכון וגם של שר האוצר.
טלי פלוסקוב (כולנו)
איכשהוא גם כל השרים האחרים אמרו את זה. זה פשוט נורא מפתיע, הדברים האלה. כולם אמרו. כולם. כולם אמרו שזה בראש סדר העדיפויות תמיד. התור הוא 25,000 איש.
אשל ארמוני
אני לא מדבר פה בשם השרים. אני רק יכול להגיד שכמשרד, א. אני יכול לצטט את מה שאני יודע מהם ועובדה ששני השרים נתנו יותר כסף ואנחנו כמשרד פעלנו באופן אופרטיבי והנושא של השיכון הוא מבחינתו של השר גלנט הדבר המרכזי בעשייה. יחד עם זה את צודקת, ואני הראשון שאומר שאנחנו עוד לא פתרנו את בעיית הדיור הציבור, אבל שאנחנו יכולים להציג לכם גם עשייה שנעשתה וגם פתרונות שנמצאים כרגע בדיונים על העתיד. ויחד עם זה צריך גם לבוא ולאמר שאם יש תור של 27,000 אנשים והתור הזה הולך ומצטמצם מהסיבות הלא נכונות, ושיש ביניהם גם ניצולים וגם אנשים שתרמו למדינה הזאת כל חייהם ונמצאים כרגע בחוסר כל ובתלות, אז אנחנו צריכים בעניין הזה, ואני אומר את זה למרות שזה נמצא באמת בסופו של דבר במשרד הקליטה, אבל משרד הקליטה הוא לא זה שרוכש את הדירות. אז משרד הקליטה שבא ואומר שמשרד הבינוי והשיכון צריך לפתור את הבעיה, הוא צודק, כשם שמשרד הבינוי והשיכון יכול לבוא ולהגיד, "הנה אחי הגדול משרד האוצר, שהוא יפתור את הבעיה" אבל זאת לא השיטה שמשרד ממשלתי מעביר את הכדור שמעביר את הכדור, בסופו של דבר על העניין הזה של משרד הקליטה חייבים לעשות איזה שהוא שיח בין משרדי, בוודאי שלבד משרד הבינוי והשיכון איננו יודע לפתור את הבעיה הזאת אבל אי אפשר להעביר מספר כזה של 27,000 אנשים על סדר היום, אני לא יודע לפתור את זה. התור של הדיור הציבורי לוותיקים, אני מניח שבסוף השנה הזאת תהיה תכנית שלפחות תראה משק שמביא את המספר למספר יותר מצומצם.

אבל התור הענק הזה ובדין הכנסת מעלה את זה בוועדות שלה שוב ושוב, לדבר הזה צריך למצוא פתרון ולפני שאני אתן את זכות הדיבור, נאמתי את נאומי, אני רק אבקש מרונן כהן המסור, וזו הזדמנות גם להגיד מילה על רונן כהן. אני רוצה להגיד את זה. אני לא יודע כמה הזדמנויות עוד יהיו לי להגיד את זה. העבודה באגף שמתעסק יום יום באנשים שקשה להם וחסר להם והם מעוטי יכולת, דורשת תעצומות נפש על מנת שאנשים בתוך המשרד לא יהפכו להיות אטומים וערלי לב. אני רוצה להגיד לכם שהאגף הזה, המינהל הזה שרונן מנהל אותו במסירות המון שנים, לא רק הוא, גם העובדים האחרים, הם אנשים שבאים כל בוקר לעבודה עם חמלה אמיתית ובאמת אני אומר לכם שאני מוריד את הכובע בפניהם ובמיוחד לפני רונן, לאורך שנים הוא מגלה לא רק מקצועיות אלא גם מנהיגות חברתית אמיתית. בבקשה.
רונן כהן
תודה. קודם כל חשוב לומר ואני מאמין שאולגה תהיה שותפה למה שאני אומר, שאנחנו לא רואים את עצמנו, אמנם המאמץ המרוכז שלנו בוותיקים אבל אנחנו בשיתוף פעולה מלא יחד עם משרד הקליטה מתוך ראייה ורצון לפתור את כלל הבעיות. אני רק רוצה לסבר את האוזן ולאמר שבסך הכל יש 64,000 קשישים שמקבלים סיוע בשכר הדירה, כולם עומדים באותם כללים של הדיור הציבורי. יכולנו לומר שאם למשרד הקליטה יש 27,000 קשישים, אם היינו לוקחים את כל הקשישים שבעצם עונים על אותם כללים, יש 64,000. וזה אני מוכן להעביר לכם את הנתונים.

מה שחשוב לומר דבר נוסף זה שבראייה כוללת אנחנו את החלוקה עושים כך שניתן משקל, בסופו של דבר אנחנו בוחנים את הפרופיל ואת המאפיינים של כל הזכאים, במשרד הקליטה מרבית הזכאים הם קשישים ולכן יש עדיפות מוחלטת למשרד הקליטה באכלוס דירות המיועדות לקשישים.
טלי פלוסקוב (כולנו)
מקבצי דיור אתה קורא לזה?
רונן כהן
אני אציג את זה, אם נבקר בבתי גיל הזהבה שזה לא מקבצי הדיור ואולגה תגיד אם אני טועה, מעל ל-80% מהדיירים הם עולים קשישים. כל איכלוס של דירה חדשה, סליחה, 75% הולכים למשרד הקליטה ו-25% הולכים למשרד השיכון.

עוד נתון חשוב לומר שיש 11,000 מקבצים.
קריאה
11,880.
רונן כהן
הנה, מדוייק.
קריאה
דירות למקבצים.
רונן כהן
דירות למקבצים. תודה. ש-100% מהם הולך לזכאי משרד הקליטה. ואז כשמסתכלים על העוגה השלמה ומכניסים גם את הדירות בדיור הציבורי למשפחות וגם את בתי גיל הזהב וגם את המקבצים, רואים שיש בראייה לאומית, בראיית מקרו, יש משקל התואם את המאפיינים של כל אוכלוסייה ולכן אנחנו משתדלים מאוד לא לעשות את התחרות הזאת בין שתי הקבוצות ולראות שבאמת מוצאים פה את נקודת האיזון, היא חשובה שתהיה. המנכ"ל ציין 2,650 יחידות דיור שנבנות, לנו יש 900 ממתינים בערך, למשרד הקליטה יש יותר. לא יהיה מצב שהדירות האלה, למרות שהמימון בא ממשרד השיכון בהסכמים, בטרחה של משרד הבינוי והשיכון, מראש המשרד בא ואמר "אנחנו עושים את זה בשותפות עם משרד הקליטה בעניין הזה לא בכסף, כסף בא מהמקורות שאנחנו העמדנו, מהמקורות שאנחנו מצאנו, אבל לא הסתכלנו הסתכלות רק על וותיקים.

ב-2015, על פי הנחיית שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אוכלסו כל הדירות הפנויות שזה היה כ-600 יחידות דיור פנויות, והן אוכלסו בזכאי סיוע בשכר דירה, חלק גדול מהם היו זכאים שהם עולים, לא עשינו הבחנה, לא אמרנו זה לוותיקים, אם ילכו ויבדקו, חלק גדול מהם היו עולים ומה שאמרנו זה שכל מי שעומד ברשימה הוא מקבל את הדירה, כמובן אם יש שתי משפחות ודירה אחת, אז נתנו. לא עשינו הבחנה.

זאת אומרת מה שלי חשוב זה שא נחנו לפחות נהיה בטוחים שהמשרד הוא משרד שרואה ראיית מקרו ובכל דיון שלו הוא שואל את השאלה האם גם העולים נכנסים פה בפתרונות.

אני אומר גם בתוך המשרד ויש קשב מלא לעניין הזה, זה ברור שעם כל הרצון הטוב ועם כל המשאבים שיש לנו, אם לא יהיה תקציב משאבים כסדר גודל של 3 מיליארד שקל בשלב ראשון ומיליארד שקל כל שנה, אז כל התכניות הנוספות לא יוכלו להחזיק מעמד לבד. זה צריך להיות במקביל. לכן צריך לדעת שההוצאה הזאת היא ההוצאה הגבוהה ביותר בעצם, כל דירה זה מיליון שקל ומיליון שקל זה דירות צנועות. אז האתגר הזה מול משרד האוצר, בכל הדיונים שלנו עם משרד האוצר, אנחנו לא זיהינו התנגדות. יש שותפות, יש הבנה, יש רצון משותף, אלא יש הבנה גם שזה משאב מאוד מאוד יקר ולכן זה לא "זבנג וגמרנו" חשוב לי רק לומר בראייה כללית.

במקביל המשרד רואה את עצמו מוביל תכניות נוספות עבור עולים בנושא של דיור. אדוני היושב ראש מכיר מה המשרד עשה, כמה השר שלנו פעל לטובת התכנית הזאת שנועדה לעולים, ליוצאי אתיופיה שהמטרה שלה כמובן - - -
היו"ר אברהם נגוסה
לא, אל תתבלבל. זה לא לעולים. אתה מדבר על התכנית של זוגות צעירים.
רונן כהן
זוגות צעירים, סליחה. לא לעולים. אתה צודק. זה חידוד נכון, זה לא עולים. אבל מה שחשוב לומר זה שהמשרד פועל במקביל במגוון מסלולים כדי להגדיל את מספר הפתרונות כדי שלאנשים יהיה דיור בר השגה. זה דיור ציבורי, בשנת 2016 הוגדל הסיוע בשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי בהשקעה של 47 מיליון שקל שכל מי שממתין - - -
היו"ר אברהם נגוסה
כשאתה אומר "הגדלנו" בכמה. מכמה לכמה?
רונן כהן
עד 1,000 שקל נוספים. בין 600 ל-900 אבל אצל עולים זה ב-1,000 שקל.
אלכסנדר טנצר
לא, זה לא נכון. 150 שקל.
היו"ר אברהם נגוסה
סליחה. ניתן לו לענות.
רונן כהן
אדוני היושב ראש, כל מה שאני אומר אני אגבה אותו בנתונים. זכאים של משרד הקליטה קיבלו - - -
אולגה דדון
משפחות.
רונן כהן
משפחות. לא אנשים שממתינים לבית גיל הזהב. משפחות שממתינות לדיור. ואין לנו פתרונות, קיבלו - - -
אולגה דדון
מ-1,250 ל-2,250.
רונן כהן
לא טעיתי, וזה משרד הקליטה פה.
קריאה
מה, קשישים זה לא משפחות?
היו"ר אברהם נגוסה
למשפחות כמה?
אלכסנדר טנצר
150 שקל.
רונן כהן
מה שאנחנו אומרים בהקשר של הדיור הציבורי, לא בתי גיל הזהב. אמרנו שיש מגוון מסלולים. בהקשר של הדיור הציבורי היה ברור שיש אנשים שזכאים לדיור הציבורי, לא בתי גיל הזהב, וממתינות המון שנים. והנטל הכלכלי בהמתנה הזאת היה קשה והמשרד יחד עם משרד האוצר ומשרד הקליטה כמובן עשו תוספת תקציבית של 47 מיליון שקל כדי להגדיל את הסיוע בשכר הדירה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
אפשר שאלה? אמרת דבר כזה עכשיו, האנשים שממתינים לדיור ציבורי לא לבתי גיל זהב. מה שזה אומר מבחינתך, כל הקשישים הם כאילו נחשבים שממתינים לבתי גיל הזהב?
רונן כהן
כן.
טלי פלוסקוב (כולנו)
אבל זו לא גישה נכונה, אני מצטערת. למה אנשים שיש להם מטפלת לא מקבלים לבתי גיל הזהב? אנשים שהם במצב רפואי לא בריא, לא מקבלים. מה איתם? הם נופלים בין הכיסאות?
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
ואלה אנשים שהיו בריאים לפני עשור.
טלי פלוסקוב (כולנו)
נכון. אם היו מקבלים בזמן - - - מגיעים לגיל 80, מה קורה להם?
רונן כהן
את שואלת טובות ונכונות, אני אשמח אם יובל יתייחס להקשר הזה של בתי גיל הזהב לקשישים שהם אינם עצמאיים. כרגע נכון להיום פתרונות שיש לנו לבתי גיל הזהב זה פתרונות של אנשים שהם עצמאיים בתפקוד שלהם ואכן המשרד בודק, מבין שהוא צריך למצוא פתרונות גם לאנשים שהם פחות עצמאיים נקרא לזה ככה, בוודאי שאנשים שגרים בתוך בתי גיל הזהב שמצבם מידרדר, אנחנו לא מפנים אותם, אנחנו מנסים למצוא את הפתרונות אבל מלכתחילה בתי גיל הזהב, לפחות בהגדרה של הממשלה לא שאנחנו המצאנו את זה, מלכתחילה מיועדים לאנשים שמתפקדים יותר.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
יש לי שאלה. אם אנחנו יודעים והבעיה של הדיור הציבורי לא נוצרה אתמול, אי אפשר כל פעם להתחיל מחדש, בראייה של אוקיי, היום אנחנו נכנסים לממשלה והיום אנחנו מחדש מתחילים לטפל בעניין הזה. זה עשרות שנים. זה מצטבר ואנחנו יודעים שיש צפי לכך שאנשים רבים לא יהיו זכאים לעולם לתור הזה בבית גיל הזהב. האם תכננתם, מדברים כבר על שנתיים של הממשלה הזאת, האם אתם תכננתם מהיום הראשון שהגעתם, האם יש איזו שהיא המשכיות לפעולות שהיו קודם להיערך לכך שאלפים רבים ייפלטו מהתור הזה. לא יוכלו לקבל, לא יוכלו להיכנס לבתי גיל הזהב כי הם כבר לא מוגדרים כעצמאיים. זה אנשים שעמדו בתור לפני 20 שנה ונכון לפני 20 שנה ולפני 15 שנה הם היו עצמאיים ופתאום הפכו ללא עצמאיים, רגע לפני שהם צריכים לקבל את הדירה המיוחלת. האם אתם נערכתם לזה, איך אתם עכשיו נערכים? לא ברמה של להעביר או לא להעביר, לפנות או לא לפנות אותו. חשיבה מערכתית, זה מה שמצפים בוועדות מהסוג הזה.
רונן כהן
אני מזכיר לך את מה שאמרנו עד כה שכרגע אנחנו מנסים לצמצם, המאמץ המרכזי שלנו והמרוכז שלנו זה קודם כל לתת מענה לאנשים שהוכרו והם גם אפילו עצמאיים ואנחנו לא מסוגלים עדיין לתת להם את המענה. המנכ"ל ציין שיש תכנית, שאחת לשבועיים אנחנו יושבים אצלו ואנחנו צריכים לתת דין וחשבון על איך אנחנו מתקדמים בדבר הזה של 2,650 יחידות דיור. אבל זה ברור שאנחנו צריכים ועושים במקביל כדי לתת פתרון למגוון רחב יותר של אוכלוסיות, גם בין הקשישים.

תכנית שלמה סדורה ומאושרת, אין עדיין כי היא דורשת תקציבי ענק אבל זה לא אומר שזה לא על שולחן הדיונים וסדרי העדיפויות ברורים ואנחנו ממשיכים במקביל קודם כל לקדם את אותה בניה של הדירות האלה כדי לצמצם את התור וכמובן להסתכל בראייה עתידית. אני חייב לומר לך שהייתה שאלה האם בונים בישובים שאין ממתינים. והמנכ"ל נתן הנחייה מאוד ברורה להסתכל בראייה עתידית ולא להגיד מה יש לי היום כדי לא להגיע למצב שאין לנו עתודות כי אם היה לנו את המצב הזה לפני עשר שנים לא היינו מגיעים למצב שבו אנחנו צריכים להשקיע המון כסף בלהגדיל את הפתרונות. לכן הראייה היא לא ראייה ואפילו שפנינו למשרדים קליטה ואחרים ואמרו "תשמע, שם יש לנו פחות ביקוש" אנחנו מנצלים כל עתודת קרקע בתוך ראייה עתידית בשתי רמות: אחת כמובן שאנחנו יודעים שהגיל עולה והדבר השני שאנחנו מאמינים שלא חייבים להגיע לגיל 70 כדי להיקרא קשיש, אפשר גם להגיד אם יש לי עתודה לתת אותה גם לאנשים שהם צעירים יותר ובדרך כלל יש קשר.

אז ההחלטה האסטרטגית של המשרד והפעולה שהמנכ"ל עשה זה למצות כל עתודת קרקע ולהתאים ובסופו של דבר מתוך הנחה שכל דירה יהיה לה אדם הראוי לגור בה, כמובן שככל שיינתן במסגרת מה שיש להגדיל אצל קבוצות נוספות, כך אנחנו נעשה.
היו"ר אברהם נגוסה
אני מתעקש בעניין הגדלת סל סיוע בשכר דירה. הבנתי בעניין המשפחות אבל הקשישים, מכמה לכמה הגדלתם להם?
רונן כהן
אולגה את רוצה להתייחס?
אולגה דדון
ההגדלה לא דיברה על כל הקשישים, ההחלטה הייתה להגדיל רק לקשישים שגרים לבד ללא משפחתם, אלה שמקבלים סיוע מוגדל מלכתחילה ממשרד השיכון.
היו"ר אברהם נגוסה
דברי איתי על סכומים.
אולגה דדון
מדובר על 200 שקל ליחידה משפחתית בשנת 2016.
אלכסנדר טנצר
לזוג את מתכוונת.
אולגה דדון
לזוג או לבודד זה אותו סכום.
טלי פלוסקוב (כולנו)
אני יודעת על 150 שקל.
אולגה דדון
נכון. בהתחלה - - - 150 שקל, בחודש דצמבר ביצענו תוספות רטרואקטיבית מתחילת השנה לכל מי שקיבל 150 שקל, הוספנו להם 50 שקל לחודש.
טלי פלוסקוב (כולנו)
כמה משפחות קיבלו סיוע כזה? אתה זוכר בוועדה קודמת שאלנו את חביב הוא אמר "מחר תהיה לי תשובה".
אולגה דדון
בסביבות 17,000 זה בהתאם לרשימות של כל מי שמקבל סיוע מוגדל בגין היותם מתגוררים לבד, ללא המשפחה. בסביבות 17,000. אני אבדוק את הנתון המדויק אם אתם רוצים אבל זה ה - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
אדוני, אחרי הדברים של רונן, אני רוצה לומר משהו אקטואלי לכיוון הזה ברשותך. שני דברים אני רוצה לדעת, נכון להיום במשרד הקליטה התור נקבע על פי שנת העלייה לארץ. התור הכל כך גדול זו תוצאה של העלייה הגדולה של שנות התשעים כשהיום אין לנו עלייה כל כך גדולה. זאת אומרת הגל הגיע, עכשיו אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של אותם אנשים שהגיעו בשנים האלה. לפי דעתי דבר ראשון שצריך לעשות זה לשנות לגמרי את השיטה של ההמתנה בתור. תאריך העלייה לא אקטואלי. למה? אני אסביר לך למה. לפני שבועיים פגשתי אשה בת 85 ניצולת שואה שאומרת לי "אני עכשיו צריכה לעבור דירה, טלי, איך אני עושה את זה" הסתכלתי בעיניים של האישה הזאת וחוץ מלבכות יחד איתה לא הייתה לי תשובה. תגידו לי, האם לא הגיע הזמן לפתור את הבעיה הזאת לא לפי שנת העלייה אלא לפי גיל של הבנאדם שהוא נמצא. מי שיותר מבוגר לתת לו קודם כל.
אולגה דדון
קודם כל זה שינוי מדיניות.
טלי פלוסקוב (כולנו)
נכון, נו על מה אנחנו מדברים פה בוועדה? אדוני, כמה פעמים אני שומעת "מדיניות" "מדיניות" בשביל מה הוועדה כאן? בשביל מה חברי הכנסת? אולי זה הזמן להתערב במדיניות?
אולגה דדון
בואי ניתן סיטואציה אחרת. בנאדם עומד בתור 15 שנה, בגלל תאריך העלייה. פתאום מישהו, מגיע אתמול, שלשום, לפני שנה והוא יותר מבוגר ממנו.
טלי פלוסקוב (כולנו)
שניה אני אגיד לכם. יש הרבה נושאים במדינה שלנו שכשמשנים שיטות ויש לא מעט כאלה, אנחנו לא יודעים לטפל בתקופת ביניים אז בשביל זה, אם אנחנו חושבים שכן כדאי לשנות את החשיבה שלנו, בואו נחשוב ביחד איך אנחנו גם עושים תכנית מעבר. אני תמיד אומרת על הנושא של פנסיות לדוגמה, שכחנו שיש תכנית מעבר שיש אנשים שלא נכנסו לפנסיה הקודמת וכבר לא ייכנסו לפנסיה החדשה. לדוגמה. אבל אי אפשר להמשיך בשיטה כזאת. שוב פעם אני אומרת, מישהו פה אמר משפט מאוד חזק, התור הזה נכון להרגע בקצב הזה יצטמצם אך ורק בשיטה אחת, שהאנשים האלה הולכים לעולמם. ואני אומרת האנשים האלה סבלו מספיק, אלה שהגיעו בשנות התשעים ועדיין ללא דיור ציבורי, הם הגיעו לגיל שאי אפשר לראות את זה. איפה הלב? איפה החמלה? אי אפשר להמשיך ככה. אי אפשר. אני לא מקבלת שתגידו "זאת השיטה, אנחנו בונים בקצב" ואני מאוד מברכת את משרד השיכון על מה שהם עושים אבל יש פה משהו שגוי ויש פה משהו לא תקין. לא יכול להיות שאותו בן 90 נשאר ללא קורת גג, וזה לא מספיק שגם אין לו מספיק כסף כדי להשכיר את הדירה. הוא צריך לרוץ והוא צריך לשלם לתיווך. מי נותן לו את כל זה? הוא צריך להשלים מאותם הכספים שהוא מקבל מביטוח לאומי למחייה בכבוד הוא צריך להוסיף לשכר דירה. משהו כאן רבותיי לא תקין. בעיני אי אפשר להמשיך בדרך שהיינו. צריך לעשות שינוי ודחוף. ואני לא אומרת את זה בשביל המילים היפות, אני אומרת כי אני מאוד מאמינה בזה. מאוד.
אולגה דדון
את יודעת את הגישה של המשרד. לא נדבר כרגע על מדיניות, אני כרגע באתי לדבר על פתרונות קונקרטיים שהמשרד מנסה להביא. נכון שתור לא של 27,000, אלא 20,000. 27,000 זה תור שכולל משפחות וקשישים, אנחנו מדברים על 20,000 קשישים. נכון שזה תור ענק. הלוואי והייתה לנו אפשרות לפתור את זה היום, כולם יסכימו איתי פה כולל משרד האוצר שזה הכל פונקציה של כסף, נכון? יהיה יותר כסף, יהיו יותר פתרונות. אנחנו יכולים להמציא פתרונות ממה שיש. בשנה שעברה הגדלנו סיוע לשכר דירה. 200 שקל זה אולי מעט מאוד אבל זה המון כסף בעבור אותם אנשים.
טלי פלוסקוב (כולנו)
האם יש ב-2017 גם?
אולגה דדון
יש תכנית להוסיף גם, אנחנו עובדים על זה כרגע אבל אני רוצה להוסיף עוד משהו. בטח שמעתם ששרת הקליטה יצאה אתמול בהודעה על תחילת בניה של 1,500 יחידות דיור.
זיוה מקונן-דגו
כן. אתמול בדיוק. בשביל ההצהרות.
אולגה דדון
לא זה לא הצהרות. יש במשרד הקליטה תכנית ייחודית, אין אותה במשרדים - - - בניית דיור ציבורי לקשישים על קרקע לצרכי ציבור. מדובר על בניית פתרונות דיור בישובים בהם אין כמעט פתרונות. מדובר בישובים כמו ראשון לציון, בת ים, תל אביב. דרך אגב עמיגור בנתה במסגרת הפרויקט הזה בנתה כבר מאות יחידות דיור והן מאוכלסות בקרית אונו וכפר סבא. יש לנו בראשון. אתמול קיבלנו החלטה, יצאנו לדרך, מכרז ל-1,500 יחידות דיור נוספות.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
אני חייבת להתערב בדברייך כי עם כל הכבוד לזה שאתמול פתאום ניתנה החלטה לבנות עוד אלף יחידות, אבל היא שרת הקליטה כבר שמונה שנים. הבעיה לא התחילה אתמול. אני יכולה לצטט מהתשובה שהמשרד שלכם נתן וחתומה עליו השרה סופה לנדבר לשאלה קריטית, כי אני מסכימה עם טלי, זו שאלה של מדיניות. איפה האנשים האלה נמצאים בכלל במכלול הזה של היחסים בין שני המשרדים ומי בונה עבורם ומי לא בונה עבורם. אז אנחנו שאלנו מבחינת הקריטריונים של משרד העלייה והקליטה, מה העדיפות, למה עדיף לבנאדם שנמצא בארץ 20 שנה, 25 שנה עדיין להיות מוגדר כעולה ועדיין להיות בתור הזה של משרד העלייה והקליטה ואת יודעת מה התשובה שקיבלנו? קיבלנו תשובה נורא מעניינת ואני רוצה שכולכם תדעו כי אני חושבת שזו תעודת עניות לכל המדיניות של קבלת העלייה והקליטה במדינת ישראל. כתוב שם שבעצם אין שום הבדל אבל לעולים, שהם כבר לא עולים, הם כבר ותיקים, עדיף להם להיות בתור הזה של משרד העלייה והקליטה שזו החלטה שערורייתית, הם מוצמתים למשרד הזה עד לסוף חייהם כי יש היערכות לשונית. יש הנגשה לשונית במשרד. זה מה שהשרה שלכם כתבה. יש קריטריונים שונים אבל בגלל ההנגשה הלשונית כי יותר נעים כנראה לשמוע באמהרית או ברוסית את התשובה לשאלה "מדוע אין לי דירה" אז במקום "לא" יגידו לך "נייט". זה התשובה שהמשרד שלכם העניק. אז אם אין הבדל בואו תאחדו את התורים האלה, תשאירו שם רק את העולים החדשים, תטפלו בהם בנפרד כי אתם משרד העלייה והקליטה. עולה מוגדר בארץ עד 15 שנה בלבד. אז מדוע, באיזו זכות אתם משאירים את האנשים האלה - - -

אנחנו, חברי הכנסת, מטפלים במאות פניות ציבור של אנשים שאומרים "הייתי בתור של משרד הבינוי והשיכון" ומלאו לי 69 שנים, העבירו אותי, הקפיצו אותי, "הייתי מספר 30" כותבת לי אישה מנתניה "בתור להוסטל בנתניה והעבירו אותי בתור של העלייה והקליטה ואני עכשיו מספר 399" זה אומר שהיא תקבל דירה כשהיא תהיה בת 85, אבל היא לא תקבל אותה כי האישה הזאת כבר תהיה לא במצב עצמאי. היא כבר לא תוכל לתפקד. אז המדיניות הזאת של "הפרד ומשול" - - -
אולגה דדון
--- התייחס על שיתוף פעולה מלא בין שני המשרדים.
היו"ר אברהם נגוסה
אני רוצה להוסיף לך שאלה. בנתון הזה דנו גם בשנה שעברה. תקציב דו שנתי עבר. שמעתי אותך שהבעיה זה הכסף. האם אתם הצגתם בתקציב הדו שנתי כדי לחסל את התור הזה?
אולגה דדון
לחסל את התור כולו אני לא חושבת שזה אפשרי.
היו"ר אברהם נגוסה
לפחות נגיד ב-50% לא 100%. אני שואל אותך, קודם אמרת שזה כסף. תיכף נשמע את נציג האוצר אבל לפני זה אני רוצה שתעני לי. הנתון הזה הוא לא נתון חדש. דנו על אותו נתון של 20,000 קשישים לפני שנה. אנחנו נמצאים באותו מקום. אבל עבר תקציב דו שנתי, האם אתם הצגתם את זה כדי להוריד?
טלי פלוסקוב (כולנו)
תסתכל חמש שנים אחורה, זה אותו מספר.
היו"ר אברהם נגוסה
תסבירי לנו.
אולגה דדון
אני אסביר. קודם כל תמיד נכנסים זכאים חדשים לתור הממתינים. אף פעם הפתרונות שנתנו הם לא - - -
היו"ר אברהם נגוסה
אבל תסבירי לנו את הנסיון שלכם. כמה תקציב הגשתם כדי לתת מענה לדיור ציבורי לעולים? האם הגשתם תקציב? האם קיבלתם או קיבלתם סירוב מהאוצר? מה עשיתם כדי להתמודד עם המציאות הזאת? בואי תספרי לנו קודם לפני שאת אומרת לי שהוסיפו עוד עולים חדשים בכל שנה.
אולגה דדון
אני לא רוצה לענות עכשיו עם מספרים לא מדויקים.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
באותו עניין אדוני, אולי השאלה הזאת כבר נשאלה ונענתה, הייתי בדיון אחר., מדוע לא העברתם נתונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת?
זיוה מקונן-דגו
הם לא מעבירים מידע בכלל. מהמשרד - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
אני רוצה לתקן אתכם. אחרי הדיון האחרון שהיה לנו לפי דעתי זה היה בוועדה שלי ולא בוועדת הקליטה אבל זה היה גם בנושא הזה, קיבלנו נתונים והיום התור מפורסם באתר של משרד הקליטה. יש פה שינוי, אני מסכימה אולגה. פעם זה באמת לא היה, היום יש שינוי לכן בוא נקרא לדברים בשמם.
היו"ר אברהם נגוסה
ריבוי השאלות שאנחנו שואלים, אנחנו מעבירים את השאלות שנשאלו כי לא קיבלנו מענה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
למען הפרוטוקול כדי שלא יהיה ספק, להעביר נתונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת זו חובה שלכם על פי חוק. אני לא יודע איך אתם מתנהלים עם גורמים אחרים, אני מקווה שלכולם אתם מעבירים מידע כי זה התפקיד שלכם בתור משרד ממשלתי אבל להעביר נתונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת אתם פשוט חייבים. אני לא בא רק למשרד שלכם בטענות, אני מעיר את זה לכל משרד ממשלתי, מאוד חשוב להקפיד בנושא הזה, אחרת אנחנו מגיעים למצב, אדוני היושב ראש, שאנחנו מגיעים לדיון ואנחנו כחברי הכנסת מרגישים שאין לנו את הכלים, אנחנו אפילו לא יודעים בדיוק מה קורה וזה לא יכול להיות. החובה שלכם זה להעביר לנו נתונים.
היו"ר אברהם נגוסה
תודה. אלכסנדר טנצר.
אלכסנדר טנצר
אני רוצה לומר כמה דברים. אני רוצה לדבר על הנתונים. דיברו שהגדלת סיוע בשכר הדירה קיבלו 17,000 קשישים. סיוע מוגדל, 17,000 משפחות. ב-3 לפברואר 2016 כשהיה הסכם על הגדלת סיוע דיברו על 23,232. השאלה הראשונה שלי לאן נעלמו 6,000 משפחות קשישים, למה הם לא קיבלו סיוע.

דבר שני, תמי דיברה לגבי שינוי מדיניות וחבר הכנסת דב חנין דיבר על נתונים. אני חושב שאפשר לשים את שתי השאלות יחד ואני אנסה לענות שיש בזבוזים אדירים במשרד הקליטה לגבי דיור ציבורי. הנתון הראשון, שלושה דו"חות מבקר המדינה, דו"ח משרד האוצר שדיבר על בזבוזים. כשאני מדבר על בזבוזים אני רוצה לתת דוגמה. יש כאן דו"ח של הכנסת שמשרד השיכון כותב שגודל הדירה לאדם יחיד 24 מטר. מבחינת משרד הקליטה לפי שנת 2000, 25 מטר לבודד, 32 לפחות לזוג קשישים. משרד הקליטה משלם על מקבצי דיור גם בגודל של 7 מטר שזה פי 3.5 מהגודל המינימלי, 4,000 שקל למטר.
טלי פלוסקוב (כולנו)
מה זאת אומרת, יש קשישים שגרים בכוך של 7 מטר?
אלכסנדר טנצר
כן.
טלי פלוסקוב (כולנו)
איפה יש דברים כאלה?
אלכסנדר טנצר
אני יכול להגיד לך כי אני יזמתי את כל התחקירים האלה ודו"ח מבקר המדינה היה עוד בשנת 1999 על זה. הכפר הצרפתי באשקלון שכרו אותו בשנת 1996 ב-1,200 דולר למטר, בין 7 ל-11 מטר. בירושלים יש יחידות דיור, מקבצי דיור, 12 מטר. אני מדבר על 4,000 שקל, 5,000 שקל. אם היו משלמים כמו בשוק החופשי היה אפשר לתת לא ל-11,000 משפחות אלא ל-20,000 או יותר ולהגדיל את גודל הדירה. דבר נוסף, כבוד המנכ"ל דיבר כאן על נתון, 900 יחידות דיור שמשרד השיכון קנה, נכון? יש נתון נוסף, 600 יחידות דיור שמשרד השיכון שיפץ. זאת אומרת ביחד זה 1,500 יחידות דיור שקיבלו זכאי דיור, היו צריכים לקבל או קיבלו, זכאי דיור ציבורי.

לפני כמה חודשים פניתי לנשיא המדינה, ליושב ראש הכנסת ומבקר המדינה בשאלה פשוטה מאוד, למה לא מקיימים הסכם קואליציוני. בהסכם הקואליציוני שנחתם בין "כולנו" לבין "ליכוד" היה כתוב שחלוקה בין הסיעות הייתה אמורה להיות ביחס של 70-30 לטובת משרד השיכון ומהדירה ה-501 היה אמור להיות יחס 50-50. ב-11 לספטמבר 2016 התפרסמה הודעה משמחת שיש עוד 100 מיליון שקל לקניית דיור ציבורי ושעולים חדשים קיבלו קדחת. נאדה. כלום.

השאלה שלי היא כזאת, קיבלתי תשובה מיושב ראש הכנסת שהוא כתב לי בפירוש ש"תשובה לגבי אפליית עולים חדשים בחלוקת דיור ציבורי ונתונים מדויקים לפי הסכם קואליציוני אני אקבל בוועדה הזאת מנציג משרד השיכון" משרד השיכון יודע בדיוק, אני רוצה לדעת כי הפרש צריך להיות רק 200 דירות. זה מה שצריך להיות. תעשו את החשבון, אני עשיתי אותו.

כשאנחנו מדברים על חרדים כולם מקיימים הסכם קואליציוני. כשאנחנו מדברים על מתנחלים, פלוס. כשאנחנו מדברים על תל אביב ובת ים, פלוס. יש רק אוכלוסייה אחת שמצפצפים ויורקים עליה, זה העולים החדשים. יש הסכם קואליציוני. למה לא מקיימים? כי עולים חדשים צריכים רק במערכת הבחירות? השאלה שלי פשוטה, אני רוצה לקבל נתון מדוייק כמה קיבלו עולים חדשים מ-1,500 דירות כי הגיע הזמן שהסכמים קואליציוניים יקוימו לא על הנייר, בפועל. תפסיקו את העלייה. ומי שפגע בעולים חדשים אנחנו נפגע בו במערכת הבחירות ואני אלכס טנצר לוקח את זה על עצמי ואני אתחשבן עם כולם מי שלא מקיים הסכמים קואליציוניים ומי שלא מקיים את הסכמי הממשלה. זו התגובה שלי וכל הנתונים אם יש לכם שאלות אני אשמח לתת.
היו"ר אברהם נגוסה
אברהם שרנופולסקי בבקשה.
אברהם שרנופולסקי
שלום לכולם. אני סגן יושב-ראש תנועת "חזית הכבוד". בשבוע שעבר כל המדינה, כל העיתונאים וכל הפוליטיקאים דנו בפינוי 42 משפחות מעמונה. עם כל זאת כולם אדישים לעובדה שעדיין 27,000 זכאים ברשימה של משרד העלייה והקליטה, יותר מ-15 שנה, 20 שנה, ממתינים לדיור ציבורי. מה זאת אומרת אדישים? במשך 20 שנה לא בנו דיור ציבורי. כידוע, סיוע בשכר דירה נמוך מאוד. אני אתן לכם נתונים. יש אי שוויון. מה זאת אומרת אי שוויון בסיוע לשכר דירה? דיירי הוסטלים משלמים 8%-9% מהכנסותיהם. שמענו שהמדינה משלמת לדירה קטנטנה במקבצי דיור 4,000, 5,000, 6,000 שקלים. ואנשים מרשימת משרד העלייה והקליטה בודד מקבל רק 800 שקל כאשר משפחה בממוצע 1,200, 1,300 שקל. זה אי שוויון. צריך להוסיף לזה שאנשים ברשימת העלייה והקליטה נאלצים לשלם יותר מ-60% מההכנסות שלכם כשכר דירה. מה נשאר להם לחיים? כלום.

דיברנו על חלוקת דירות ממשרד העלייה ומשרד השיכון. זה לא - - - כשעדיין משרד השיכון מקבל 70% מדירות פנויות ומשרד העלייה והקליטה רק 30%.

אפשר גם להגיד שכמה ראשי עיריות מתנגדים לבניית דיור ציבורי. הם מתנגדים, ויש עובדות כאלה. הם לא נותנים לבנות דיור ציבורי בקרקע חומה. זה משהו ידוע במשרד העלייה והקליטה וזו בושה וחרפה.

יש גם אי שוויון בזמן ההמתנה לקבלת דיור ציבורי. למשל במשרד השיכון ממתינים לא יותר משבע שנים. שלוש שנים, ארבע שנים, לא יותר משבע שנים. ומה שאמרתי במשרד הקליטה ממתינים עשרים שנה. זאת אומרת שאנשים שעדיין ברשימות של משרד העלייה והקליטה לא יקבלו קורת גג עד - - -

יש עוד דבר אחד שגם צריך לציין היום. בכתבה של שר השיכון עולה שמ-150,000 יחידות דיור ציבורי שהיו לפני כ-20 שנה, עכשיו נשארו לנו רק 60,000 יחידות דיור ו-2.5 מיליארד שקל איבדו, לא ידוע לאן נעלם הכסף. אלה העובדות.

מה שאני מבקש ממשרד השיכון וממשרד העלייה והקליטה, שתגידו מתי 27,000 אנשים יקבלו דיור ציבורי.
היו"ר אברהם נגוסה
תודה. זיוה מקונן, מנכ"לית האגודה למען יהודי אתיופיה.
זיוה מקונן-דגו
שלום. קודם כל תודה אדוני מנכ"ל משרד השיכון שאתה משתתף בדיון וזה שנציג בכיר ממשרד הקליטה לא נמצא פה בוועדת העלייה והקליטה כשדנים בנושא של עולים חדשים, זו סוגיה בהחלט אדוני היושב ראש, לפתחך.

עולים חדשים יוצאי אתיופיה שוהים במרכזי קליטה מעל 12 שנים. מרכז קליטה שהיה אמור לאכלס אותם רק עד שנתיים. רוב העולים הקשישים האלה תקועים, ואני אומרת תקועים במרכזי קליטה במשך 12 שנים. משרד הקליטה כמו ששמענו ב-3 השנים האחרונות בנה מקבצי דיור ב-11,000 יחידות לאותם קשישים אבל את יוצאי אתיופיה הוא לא לוקח בחשבון וזו סוגיה שצריך לשים אותה על השולחן.

לא הגיוני שאנשים שעלו והם שוהים במקום זמני ואף אחד לא נותן להם את הפתרונות האלה. אדוני היושב ראש, אנחנו דנים בנושא הזה כבר כמעט עשור, ובחמש השנים האחרונות כולל בוועדה הזאת שאתה יושב הראש שלה, בנושא של הצעירים הבודדים היחידים, שמשרד השיכון ומשרד הקליטה היו צריכים לתת להם פתרון, ומשרד האוצר. כולם לקחת את הסיוע בשכר הדירה ולהפוך אותו למענק וזו סוגיה שאנחנו מעלים אותה והוועדה הזאת כבר קיבלה החלטה ואני לא יודעת איך זה יכול להיות שבאים ואומרים בתקציב של 2017-2018 ניתן תשובה ואנחנו כבר בפברואר 2017 ועדיין לא ניתנה תשובה.
היו"ר אברהם נגוסה
אני אעדכן אותך בכיוון הזה כי אנחנו נקיים דיון מיוחד בנושא הזה, נושא היחידים. יש הצעה של משרד הקליטה ומשרד האוצר שהעברתי את זה לנציגי היחידים במרכז הקליטה והנציגים סירבו ולכן אנחנו נקיים דיון, אני הצעתי את הדבר הזה להפוך אותו למענק חד פעמי אבל לצערי הרב משרד הקליטה ומשרד האוצר באו ולא את ה-90,000 אלא 36,000 שקל. ואני הצגתי את זה לצעירים, הצעירים סירבו לזה ואנחנו הולכים לקיים דיון.

אני רוצה לשאול את אולגה האם 20,000 קשישים גם כולל את הקשישים שנמצאים במרכזי קליטה?
אולגה דדון
אנחנו לא עושים הפרדה. אנחנו לגמרי לא עושים הפרדה. מי שזכאי – זכאי, מי שרוצה יוצא ממרכז הקליט ומתאכלס איפה שיש.
זיוה מקונן-דגו
הסוגיה היא שמשרד הקליטה בצורה שיטתית שאנחנו מבקשים ממנו נתונים של מספרים, כמה עולים יוצאי אתיופיה שוהים עדיין במשרדי קליטה, כמה מהם קשישים, כמה מהם יחידים, אנחנו לא מקבלים את המידע הזה.
אולגה דדון
אני מוכנה - - -
זיוה מקונן-דגו
בבקשה. אבל לא הגיוני שקשישים, אני רוצה לתת דוגמה לסבר את האוזן מה זה אומר קשישים שנמצאים במרכז קליטה. כשמגיעים העולים החדשים, אם הקשיש הוא אלמן, גרוש, אז משבצים אליו עוד קשיש, לא משנה אם יש קרבת משפחה או אין קרבת משפחה. לא משנה. באותה יחידת הדיור 20 מטר מרובע, 2 קשישים תקועים במשך 12 שנים. וזה יכול להיות גם קשישות. זה לא הגיוני.

עוד נקודה, הסוגיה של דיור ציבורי בכלל לאותם יוצאי אתיופיה שקיבלו בשנות השמונים, שעלו דרך המסע המפרך הזה דרך סודן והם הגיעו וקיבלו דיור ציבורי, זה היה הפתרון ברחבי הארץ. האנשים האלה חלקם הלכו לעולמם. הילדים שלהם היום נזרקים לרחוב. מי שעבר את התלאות האלה של דרך סודן יודע מה הקהילה הזאת עברה ומה המשבר שהם עברו והדוגמאות של אותם צעירים, הם יכולים להיות בני 30 או 35 שלא יכלו לשקם את עצמם אבל עכשיו הם נמצאים ברחוב, זו סוגיה שמשרד השיכון לא לוקח אותה וכל דירה שמתפנה כמובן מפנים אותם כי הם לא זכאים, אין דור המשך, הם לא זכאים וזורקים אותם.
היו"ר אברהם נגוסה
זיוה, בואי נתמקד.
זיוה מקונן-דגו
זה קשור למשרד השיכון לכן אני מעלה את זה.
היו"ר אברהם נגוסה
היום לא נקבל פתרון לזה. זו סוגיה שצריך לקיים דיון מיוחד בנושא הזה. אנחנו מדברים היום על דיור ציבורי לזכאים לכן אני לא רוצה לערבב את הדברים. טוב שהעלית את העניין.
זיוה מקונן-דגו
האנשים האלה זכאים. הבעיה היא שלא סופרים אותם.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
בהמשך לדבריה של גברת מקונן - - -
זיוה מקונן-דגו
כדי לתת דוגמה, מקרה שהגיע אלינו לאחרונה, אישה שעלתה דרך סודן איבדה ילדה בסודן והיא מצאה זוגיות, אני נחנקת כשאני מספרת את הסיפור. יש לה שני ילדים, ועכשיו פשוט כנראה שזורקים אותה. 17 שנה היא נמצאת, ממתינה לדיור ציבורי והאשה הזאת באה ואומרת "היום כבר אחרי מה שעברתי דרך סודן, אני לא יודעת מה יותר טוב לי".
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב ראש, רק הערה קצרה בהקשר הזה. אדוני בצדק אומר שאתה מעוניין, וזה נכון, למקד את הדיון אבל אני חושב שהדברים החשובים האלה של גברת מקונן ראוי אולי שהוועדה תוציא מכתב, תרכז את כל הסוגיות האלה שהן באמת יותר רחבות מהדיון שלנו כאן. זה לא נוגע רק למשרד השיכון, הרי בממשלה התקבלה החלטה וזו חלק מאיזו שהיא מדיניות כוללת שהיא בסופו של דבר נמצאת אצל ראש הממשלה ואצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני מציע שהוועדה תוציא מכתב לראש הממשלה ולמנכ"ל משרדו ותבקש תשובה, התייחסות תוך שבוע לכל הסוגיות האלה ואז נקיים דיון שכבר יהיה על בסיס של הבנה איפה הממשלה באמת עומדת. תודה.
היו"ר אברהם נגוסה
אני יודע ששלושה עוד רוצים להגיב. אני רוצה שהמנכ"ל יתייחס לכל הסוגיות שעלו פה.
קרן פישזון
אני מנכ"לית עמותת "מגן משפחה" אנחנו מקבלים פניות הציבור מרחבי כל המדינה וכל פניה שניה או שלישית זה בעניין של דיור ציבורי. אני כן רוצה לחזור על מה שנאמר פה ולחזק את זה. כל הפניות למשרדים אחרים אנחנו מקבלים תשובות, במשרד הקליטה לא מצליחים. אפילו כשאני חוזרת לוועדה ופוגשת במקרה ושוב פעם פונה פנים מול פנים אומרים לי "תשלחי לנו שוב פעם" אומרים לנו "תתרגמי את זה לעברית כי ברוסית זה לא יתקבל" רק אלכס טנצר מצליח לקבל מהם תשובה כי הוא פונה אז דרך מבקר המדינה אבל לוקח תשעה חודשים. גם בעניין של הוועדות הרפואיות שבמהלכן פוסלים אנשים שאפילו רופא המשפחה שלהם נותן חוות דעת על זה שהוא כן יכול או כן מתפקד, איזו שהיא ועדה פוסלת אותם.

אני פניתי דרך קארין אלהרר ואז קיבלתי תשובה דרך הפנייה של חברת הכנסת אחרי מספר חודשים. לפי מה שהתרשמתי, אין שם שום מדיניות. שרת הקליטה כותבת מידע אחד, עוזרת השרה כותבת משהו אחר בעניין הנושא של הוועדות הרפואיות. עניין של ניהול לקוי, חוסר שקיפות, בזבוזים. קיבלנו לפני כמה חודשים פניה מהוסטל מקצרין על כך ש-200 יחידות דיור במשך שנתיים לא מאוכלסות וכרגיל פנינו למשרד הקליטה לא קיבלנו תשובה, פנינו לערוץ 9 כדי ללכת ולעשות כתבה, אני נסעתי לשם וראיתי. אז כשפנינו לערוץ 9 תוך שבוע פתאום סופה לנדבר הופיעה בתקשורת בלחיצות יד עם ראש המועצה שם שיופי, 200 היחידות סוף סוף מאוכלסות. למרות שכל הפניות של האנשים שעמדו בתור שם, נאמר להם שההוסטל הזה לא שייך למשרד הקליטה אלא למשרד השיכון. במשך שנתיים ככה אמרו וזה מוקלט. הישיבה שבא ראש העיר ומסביר לקשישים שעומדים בתור, מוקלט שכן, זה לא שייך לנו. אז חשבנו אולי באמת צריך לאחד את כל התורים שאנחנו כציבור לא נתרוצץ בין הוועדות, ודרך אגב גם אין לנו שום גישה לזה. למה אנחנו כציבור לא יכולים לבוא לוועדה איפה שמחליטים פתאום עשרה אנשים שלא עמדו בתור להכניס אותם בלי תור ואז להזיז אנשים שעומדים עשר, 15 שנים בתור, מספר 30 יש לנו מקרה בטבריה, פרופסור לכימיה גר ב-5 מטר מרובע והוא ממספר 30 התרחק למספר 80. ואנחנו כן קיבלנו ממשרד הקליטה של טבריה תשובה על כך שכן, כמו שנאמר פה על זה שמזיזים אותם. יש לנו עוד הרבה מקרים שקשישים פשוט מתייאשים על כך שהם באיזה שהוא שלב יקבלו דירה.

עוד סוגיה אחת, נותנים דירה, כן לפעמים אחרי המתנה של 10, 15 שנים, נותנים דירה לאמא שיש לה בת יחידה בבת ים, נותנים לה בסוף העולם ואז היא מסרבת ומבקשת להמשיך לחכות ואז מוציאים אותה מהתור על זה שהיא סירבה לחיות שלוש שעות נסיעה מהבת שלה.
היו"ר אברהם נגוסה
כמו שהמנכ"ל מחכה בסבלנות, אני רוצה שאנשים ידברו, שגם נציג האוצר יתייחס ואז המנכ"ל יגיב לטענות שעלו ואת תעני לטענות שעלו כלפי משרד הקליטה. כך אנחנו נסכם את הדיון. בני בקיצור בבקשה.
בני מלסה
קודם כל תודה אדוני היושב ראש, תודה כבוד המנכ"ל מר אשל, אני רוצה לברך את מר רונן כהן סמנכ"ל משרד השיכון. יום יום הוא באמת עוזר. התחלתי מהקהילה והגעתי עד ניצולי שואה, ואני אומר לכם הוא עושה את העבודה, חשוב לפרגן ותודה לך כבוד היושב ראש.

אני אדבר בקצרה על כמה דברים. ישנם דיירים שקיבלו דירה ממדינת ישראל, אתיופים או רוסים, תימנים עיראקיים, 25 שנה הם בדיור ציבורי זמני, כמו באתר הקרוואנים. באים לקנות כמו כל דייר, המדינה עושה סלקציה, יושב ראש הסוכנות היהודית שרנסקי כהרגלו לא מוכן לשחרר את הדירות האלה, האזרחים האלה לא יכולים לקנות אני רוצה שאדוני יושב הראש הנושא הזה יידון, לתת שוויון בין האזרחים. יש לנו יותר מ-55 דיירים שלא מוכנים - - -
היו"ר אברהם נגוסה
אתה מדבר על החוק שדיירים יכולים לקנות?
בני מלסה
אני ואתה יכולים לקנות דיור ציבורי, קיבלתי דירה בחולון, מה עשו משרד השיכון ומשרד הקליטה? הביאו כמה מבוגרים שמו אותם בקומות הראשונות, שמו את הצעירים שלמדינה לא הייתה פתרון, לקחו את הבניין של הסוכנות היהודית ומה אמרו? באו לקנות את הדירה אחרי 25 שנה אמרו "לבניין הזה אתם לא שייכים, אתם לא מדינת ישראל". חשוב לי שאתה תיקח לתשומת הלב גם מנכ"ל משרד הקליטה.

יש לי לא פחות מ-12 משפחות שהוציאו אותן מתור, אחרי המתנה של 20 שנה, בושה וחרפה למדינה. יש לי 12 משפחות, מה זה אומר? אנשים - - - עשר שנים, עשרים שנה עם ארבעה ילדים, זה לא קשור ספציפית לקהילה, אלא לכלל האזרחים. אחרי שהם ממתינים, אדוני היושב ראש, מה הם עושים? כשמגיעים הילדים לגיל 18 החוק פולט אותם כי "אתם לא שייכים, לכו תחפשו את עצמכם ברחוב" זאת אומרת זה שלמדינה אין לה פתרון זה לא אומר שהאזרח צריך להיות אשם ולהישאר בלי דירה. הם נולדו פה וגדלו פה, אדוני יושב הראש קח את זה לתשומת ליבך, הרבה נזרקים.

דבר שלישי, בנושא של העולים מאתיופיה ישנן דירות, ביקשתי מכולם ייאמר לזכותם, מוכנים לתת, משרד הקליטה מסתיר נתונים. אני אחראי לדברים, 11 שנה אני נלחם בזה בזכות אנשים מבורכים השגנו, משרד הקליטה לקח את הדירות - - - אנשים תורמים במשרד הקליטה ב-1985. עד 1991 נרכשו דירות לעולים מאתיופיה, היה בדו"ח מבקר המדינה, הוא לא אמר את העדה אבל ידעתי שמדובר כי הכרתי את המקום לכן אדוני יושב הראש הדירות האלה נמסרו לעולים אחרים והאתיופים האלה שהוציאו אותם בתור, היום הגיל שלהם הגיע, אני פייר וישר איתכם, - - -בשם יהודי אתיופיה שיתנו את זה לאותם אנשים שממתינים. יש לנו הרבה עולים, כולם נלחמים עכשיו. משרד הקליטה נלחם, נושא העדתיות אסור שיקרה.
היו"ר אברהם נגוסה
יש לך עובדות?
בני מלסה
ועוד איך. מודים. עובדות עד להודעה חדשה. יש לי לפחות 15 משפחות שהוציאו את הילדים האלה. הדירות האלה שייכות חד משמעית, יש לי גם הוכחות הייתי השבוע ברחובות ואמרו "אסור לנו את הדירות האלה שנרכשו, על שם יהודי אתיופיה למסור אותם לעולה אחר או לוותיק אחר. אבל בעצם מסרו אותם כי אין פיקוח, היה שרנסקי היה יולי אדלשטיין אז כשהיה שר הקליטה, היום סופה לנדבר ממשיכה. תודה.
היו"ר אברהם נגוסה
תודה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
אני אהיה מאוד קצרה, אני רוצה לומר שאנחנו פעם אחרי פעם נמצאים בדיונים האלה על גורל הדיור הציבורי שעם כל ההבטחות ועם כל המילים היפות על שיתופי פעולה מדהימים שאנחנו רואים אותם בין המשרדים השונים, משום מה התור לא מצטמצם ואם הוא מצטמצם אז כמו שנאמר פה מצטמצם מהסיבות הלא נכונות ואני רוצה לומר שנמצאים פה נציגים של שתי עליות, שתי עליות נמצאות פה כבר יותר משלושים שנה בארץ. זו שערורייה שבעיני כבר מזמן מבקר המדינה היה צריך לתת את הדעת על העניין הזה מדוע יש מחדל כה גדול ופגיעה כל כך רצינית באנשים שבאמת קשרו את גורלם במדינת ישראל, ונמצאים פה לא בחסד אלא בזכות. ועדיין גוררים את הפתרון שלהם שנה אחרי שנה וממשלה אחרי ממשלה אחרת.

אין המשכיות, אין ראייה רחבה, אין מדיניות אמיתית וכל פעם אנחנו שומעים "אבל אין כסף". אבל רבותי, אתם עכשיו העברתם את התקציב, אני פונה כמובן לנציגי הקואליציה. אני יודעת שאתם בכל לבכם הייתם רוצים שזה יקרה, אבל לא פעלו מספיק, מה לעשות? אנחנו עכשיו תקועים עם התקציב הנוכחי ששם אין פתרון וחייבים לתת את הדעת על זה. אתם שנמצאים פה, אלכסנדר אברהם ואלכס, קרן, אתם כולכם יודעים שבתוך השנתיים האלה שאין באמת פתרון ואין באמת תקציב ייעודי לעניין של הדיור הציבורי. שום דבר לא השתנה ואתם יכולים עכשיו במשרד העלייה והקליטה להגיד שאתם בניתם, ותבנו עכשיו עוד 1,000 יחידות דיור ועוד 800 יחידות דיור אבל בסופו של דבר התור של 20,000 איש ואם מישהו חושב ש-20,000 זה לא הרבה יחסית ל-27,000 איש הוא טועה מאוד כי יתווספו עוד וכל הזמן יש עוד אנשים שמתקרבים לגיל הזה וכן נכנסים לתור הזה. אז אנחנו מדברים על זה שהתור כרגע אולי הצטמצם אבל הוא יגדל, בהמשך הוא יגדל.

אז באמת פה מה שלי חסר זה מדיניות ואני פניתי למבקר המדינה, כבר רטרואקטיבית הוא יוכל לתת את הדעת על המחדל של שני התורים כי אני מבינה שיש מצב שנוצרו שני תורים, במשרד השיכון והבינוי בכלל לא נערכו לעניין הזה שיהיו אלפים של קשישים שבגלל שגוררים אותם שנים בתור הזה של העלייה והקליטה הם בסופו של דבר נפלטים משם, הם כבר לא זכאים כי הם מוגדרים כלא עצמאיים, אני לא אתייחס לעניין של הוועדה הרפואית, קרן דיברת על זה וזה נכון מאוד, זה נושא לדיון אחר אבל הייתי רוצה שתגידו לנו כרגע אם אתם לא מסוגלים לפתור את הבעיה ואני כבר שמעתי, חלקכם אמרתם את זה במרומז ואחרים אמרו את זה בפה מלא, אמרתם "אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה" "יש 20,000 שמחכים בתור, אנחנו לא נוכל לפתור את הבעיה שלהם.

אני מציעה שאנחנו קודם כל פה עכשיו נצא עם החלטה להקים ועדה בין משרדית, בין משרד ראש הממשלה, משרד השיכון והבינוי, משרד העלייה והקליטה, ושם נדבר על מדיניות, יצירה של מדיניות חדשה. המדיניות הנוכחית, שהסיבה היחידה שמצמיתים את האנשים שעלו לפה לפני שלושים שנה לתור הזה במשרד שלכם שאמור לטפל בעולים החדשים זה - - - פוגע בזכות החוקתית של האנשים האלה שהם כבר לא מוגדרים כעולים חדשים. אבל בנושא אחד בפרט משאירים אותם שם.

אז אני מציעה שתקום ועדה כזאת ושתפעל במהרה, זאת תהיה ההחלטה של הוועדה שהתכנסה כרגע, ואנחנו נוכל גם לעקוב עם כל נציגי הציבור שנמצאים פה ועושים עבודת קודש, אני רוצה להגיד לכם תודה לכל מי שהגיע לפה כי אתם לא מתייאשים ושנה אחרי שנה שומעים את השקרים הבוטים שאומרים "לא, נוסיף עוד 200 יחידות ושם עוד - - -" אבל בגדול זה מנציח את הבעיה כי אנחנו שומעים את ההבטחות האלה ואנחנו נרגעים לתקופה מסוימת. בסדר, בנו עוד 1,000 יחידות דיור, מצוין, אבל אנחנו נרגעים לשווא. לא צריך להירגע, אנחנו צריכים להמשיך לעבוד בזה, אנחנו צריכים לדרוש את הפתרונות ואם צריך לפרוץ את התקציב בשביל הדבר הזה אז תפרצו את התקציב. אסור להשאיר את המצב על כנו.
היו"ר אברהם נגוסה
תודה רבה. אסתר בלום בבקשה.
אסתר בלום
תודה רבה רק שאלה למנכ"ל ולנציגי משרד הקליטה. בעניין של שני התורים אני באמת רוצה להבין מי בעצם כאן מחליט היום, אולי לא מאחדים, כן, זו המטרה, זו השאיפה לאחד אותם, אבל אם אנחנו יודעים לפי הנתונים האפלים מאוד שבעצם היחס של הדירות שעומדות לרשות התור של העולים הרבה יותר קטן מאשר היחס של הדירות שעומדות לרשות התור הכלל ישראלי, אז אנחנו מבינים שהעולים החדשים אף פעם לא יגיעו לשום דבר. אז אם אנחנו לא מאחדים, ומי מחזיק את העולים בני ערובה בתור הזה. איזו זכאות יש במשרד הקליטה 15 שנים. איזה? בעניין הסטודנטים יש 15 שנה? לאיזו זכאות. אי אפשר להשוות לאף זכאות שיש במשרד הקליטה שכל כך ארוך, איזה יופי. כאילו באתם לטובה. איפה באתם לטובה? בסופו של דבר מספר הדירות העומדות לרשות העולים הרבה יותר מצומצם מהיחס, מסך הכל הדירות שעומדות לסך כל האנשים של החברה הישראלית.
זיוה מקונן-דגו
כי אי אפשר להחזיק משרד שלם של משרד קליטה עם 16,000 עולים בשנה. אז מה לעשות? צריך ללכוד כמה אוכלוסיות מוחלשות כדי לקיים משרד. מה לעשות?
אסתר בלום
מי צריך לקבל את ההחלטה הזאת האם זה בידי משרד השיכון או בידי משרד הקליטה שמשחרר את התור הזה. זה לא יכול להיות שאנשים מחכים פי 2-3 יותר זמן בתור של העולים החדשים.
היו"ר אברהם נגוסה
תודה. אנחנו רוצים לשמוע את נציג האוצר. שמעת את כל הדברים האלה, מקור הבעיה זה הכסף, משרד הקליטה אמרו חד משמעית שזו בעיה של כסף. אתם אחראים על קופת המדינה. האם אתה יכול להתייחס ויש לך בשורות טובות לכל המצוקה שאנחנו שמענו פה מכל הכיוונים?
יובל טלר
אדוני היושב ראש, כפי שאתה יודע את ההחלטה על אופן ההקצאה התקציבית מקבלת ממשלת ישראל בעת אישור התקציב. אם זה במסגרת מה שהמשרדים העלו פה בנושאים האמורים, חשוב להגיד את המספרים בסוף. שממשלת ישראל הקצתה בשנתיים האחרונות במסגרת פרויקט עמיגור, במסגרת פרויקט הסוכנות 530 מיליון שקל לטובת הקמת דירות, חלקן לתור הממתינים של משרד השיכון וחלקן לתור הממתינים של משרד הקליטה. בנוסף לזה, בסיכום עם משרד הקליטה הוסכם על הקצאת הרשאה נוספות לבנייה בקרקעות חומות במשך השנתיים הקרובות של עוד חצי מיליארד שקל שעליהן אולגה דיברה מוקדם יותר מבחינת הפרסום, מבחינת הקול הקורא שהמשרד אמור לצאת אליו בתקופה הקרובה.

בנוסף לזה ניתן הגדלת סיוע בשכר דירה גם לממתינים לדיור ציבורי באופן פרטני, כמו שהוצג קודם, עוד 47 מיליון שקל שהוקצו לנושא הזה, בנוסף 36 מיליון שקל שהוקצו במסגרת התקציב הקודם להגדלת הסיוע בשכר הדירה לעולים ועוד 40 מיליון שקל שיוקצו בתקציב הקרוב לטובת הגדלת הסיוע בשכר דירה בשנת 2017 לבסיס ועוד 40 מיליון שקל נוספים שהוקצו בשנת 2018. להגיד שלא מוקצים תקציבים לנושא הזה זה כנראה יהיה דבר לא נכון.
היו"ר אברהם נגוסה
אתה יכול למקד אותנו בנושא של הדיור הציבורי לעולים, האם הוצגה לכם בקשה ממשרד הקליטה ומשרד השיכון כדי לצמצם את התור, אנחנו רוצים תקציב X. האם הם ביקשו כדי להוריד את התור, הם ביקשו X ואתם אישרתם להם Y. אתה יכול לנקוב בסכומים האלה?
יובל טלר
אני חייב להודות שבמסגרת המשא ומתן בין המשרדים עולים מספרים, אני לא יודע להגיד בדיוק מה המספר שנאמר לכאן או לכאן.
היו"ר אברהם נגוסה
אבל הייתה בקשה כזאת? ראית בקשה כזאת או שהאוצר אמר "אני לא מקבל את הבקשה שלהם" או "אני מוכן לקבל 50% שאני נותן להם" בוא תעדכן אותנו.
יובל טלר
אדוני היושב ראש לא מקובל בדינמיקה שאנחנו יושבים בשני צדדים של השולחן וכל אחד - - - אנחנו יושבים מסביב לאותו שולחן בצורה משותפת ומקבלים החלטה משותפת על הנושאים האלה. שוב אני מזכיר, במסגרת התקציב הקרוב של 2017-2018 חצי מיליארד שקל לבנייה בקרקעות חומות מיועדת למשרד הקליטה. מדובר במאות מליוני שקלים שהוקצו גם בתקציב הקודם וגם בתקציב הנוכחי.
אסתר בלום
מתוך סך הכל כמה תקציב שאושר לכלל, מתוך כמה בקשות שיש במשרד, ובכלל עם ישראל? מה היחס?
יובל טלר
מה היחס בין בקשות תקציביות? בקשות תקציביות יש כנראה פי 5 מתקציב המדינה ובסוף בתקציב המדינה ממשלת ישראל מקבלת החלטה איך היא מתכנסת לתוך התקציב.
היו"ר אברהם נגוסה
אני חייב להגיד לך, אתם כל הזמן באים ומורחים אותנו בדברים כלליים. אתם אף פעם לא באים עם נתונים מפורטים.
יובל טלר
אדוני היושב ראש, אני לא יודע איך אפשר להגיד שאנחנו מורחים כשאני אומר מספרים מאוד קונקרטיים.
היו"ר אברהם נגוסה
אבל אני רוצה ספציפי, אל תתן לי כללי. אני שאלתי שאלה בעניין דיור ציבורי. הנתון הזה כמו שאמרתי, 27,000 דיור ציבורי לעולים חדשים, 27,000 עולים ממתינים. אני רוצה לדעת אם משרד הקליטה פנה אליכם בתקציב של דו שנתי כדי שאתם תתנו להם את הכסף על מנת להוריד את התור הזה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
האם הוצגה תכנית לטווח ארוך עם בקשה תקציבית.
יובל טלר
אדוני היושב ראש, זה שאלה למשרד הקליטה, לא שאלה למשרד האוצר.
היו"ר אברהם נגוסה
אני שאלתי אותך אם הוצג להם והאם סירבתם או אישרתם. זו שאלה לאוצר.
יובל טלר
אז אני אגיד שוב, במסגרת התקציב האחרון אושרו היקפים אדירים של סכומים תקציבים תוספתיים לטובת הנושא הספציפי.
היו"ר אברהם נגוסה
לפי התכנית שהם הציגו?
יובל טלר
בהתאם לבקשת משרד הקליטה. חצי מיליארד שקל בשנתיים. 250 מיליון שקל בשנה לטובת בנייה על קרקעות חומות. זה מה שסוכם.
היו"ר אברהם נגוסה
חצי מיליארד שקל זה גרוש. זה דו שנתי ולכן אני חושב שיש - - - בקיצור לא רוצים לפתור את הבעיות.
יובל טלר
אדוני היושב ראש אני לא יודע איך אפשר להגיד שלא רוצים לפתור, כשיכולים להגיד פה אנשים אחרים מסביב לשולחן שנמצאים פה בוועדה לגבי סכומים שמוקצים למטרות 500 מיליון שקל, שהוקצו. תקציב תוספתי ייעודי בתקציב הקרוב רק לצורך הנושא הזה זה סכומים אדירים ביחס לתוספות - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
יחסית למה שהיה בשנים הקודמות זה נכון. זו תוספת משמעותית.
יובל טלר
גם ביחס ל- - - משרדי ממשלה וזה כמובן בנוסף ל-500 מיליון שהוקצו במסגרת - - -
היו"ר אברהם נגוסה
תודה, אנחנו רוצים לשמוע את תגובתך מר יובל פרנקל לטענה של בני בעניין המבנה של הסוכנות היהודית.
יובל פרנקל
קודם כל אני מצטער שבכל הדיון הזה בסוף מצטמצם שאני צריך לדבר על העניין הזה אבל כמובן ש- - -
היו"ר אברהם נגוסה
לא לא, אתה לא חייב אבל כשהוא - - - ראיתי את תגובתך. בסדר.
יובל פרנקל
אני אומר שאני מצטער שחבל שבכל הדברים הגדולים שנעשים אני צריך לדבר דווקא על העניין הזה, בלי להפחית בחשיבות העניין הזה. אבל אני רוצה להסביר, מדובר על אושיות ברחובות, המקום הזה לא דיור ציבורי, הוא לא מוגדר כדיור ציבורי. זה היה מרכז קליטה שנעזב ואנחנו הפכנו את שתי הקומות הראשונות לדיור לגיל זהב לקשישים, אגב, מכל הציבורים, והקומות השלישית והרביעית הייתה אלינו פניה, מכיוון שהן עמדו ריקות אפשר היה להשכיר את זה בשוק החופשי לא במסגרת דיור ציבורי, וכל דייר שנכנס נאמר לו שזה לא דיור ציבורי זאת אומרת הוא יגור בתנאי דיור ציבורי אבהל הוא לא יוכל לקנות את זה במסגרת ההסכם. וזה גם הוסבר, הייתה פגישה עם החברים, אני לא יודע אם איתך, רק לפני כמה ימים, זה הוסבר בצורה מפורטת. הולכים גם לבנות במקום, זה באושיות רחובות, זה חלק מהתכנית, הולכים על הבתים האלה להוסיף עוד 128 יחידות דיור שכולם יהיו במסגרת התכנית שהוזכרה פה על ידי המנכ"ל. אם אתה תמכור דירות לא תוכל להוסיף דירות כי יכול להיות שבעלי הדירות יתנגדו. עם זאת, הזכות של הדיירים שנכנסו לגור ורונן כאן, משרד השיכון מכיר, אם אדם רוצה לקנות זכותו לעבור לדירה אחרת וזכויות ההנחה שלו הן מהיום הראשון שהוא נכנס. זכויותיו נשמרות במלואן.

אין פה עניין של אי רצון, פשוט זה לא בית של דיור ציבורי. לא חל עליו החוק מלכתחילה ואם יעשו את זה זה גם ימנע את האפשרות של תוספת של עוד 128 דירות. אבל זכות הדייר זה הכי חשוב לומר, נשמרת מהיום הראשון מבחינת אחוז ההנחה. מהיום הראשון שהוא אוכלס פה הוא לא מפסיד כלום.
היו"ר אברהם נגוסה
תודה. לפני שאני פונה למנכ"ל, טלי בבקשה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
תראו, אנחנו פה הצגנו המון דברים והמשפט שאני שמעתי שהוא בעצם הולך לפתור את כל הבעיות בעולם זה "תביאו לנו כסף אנחנו נעשה את הכל". רבותי, זה מאוד פשוט להביא לנו כסף. אנחנו מדינה שמתנהלת באחריות וצריך לדעת מאיפה אנחנו לוקחים את אותם 3 מיליארד שקל שהציעו לנו. לכן בעיני הפתרון צריך להיות קצת יותר יצירתי. אני רוצה לתת שתי אופציות שאני רואה אותן כאפשריות. אחת – ואני פה מבקשת אדוני שזה יהיה רשום בפרוטוקול ואפילו בקשה מטעם הוועדה – אנחנו חייבים לבדוק האם באמת קיים מצב שהמדינה משלמת במקבצי דיור עבור 12 מטר לקשיש 5,000 שקל. אם הדבר הזה קיים נכון להרגע, אני מבינה שבזמנו המבנים האלה עברו מכרזים אבל המכרז הוא לחמש שנים, מה קרה להארכה? האם מישהו בכלל התווכח על המחיר ומתי ההסכם הזה מסתיים ואיך אנחנו ממשיכים? כי פה יכול להיות מקור מאוד מאוד רציני להרבה פתרונות ולהרבה קשישים אחרים.

אני אגיד שוב, אנחנו שמענו כאן מפעיל חברתי הרבה שנים בתחום, ואני שמעתי את זה גם ממקומות אחרים אבל אין לי הוכחה ולכן אשמח מאוד שהוועדה תיקח על עצמה את ה- - - על כך שהקשישים שגרים במקבצי הדיור המדינה משלמת עבורם הרי שכירות. הם משתתפים בסדר גודל בין 8%-10% מההכנסות ושאר הכסף משלמת המדינה. עד כמה שהבנתי יש דירות של 12 מטר לקשיש שהמדינה משלמת עבור הדירה הזאת 5,000 שקל. האם זה נכון? צריך לפתוח את המכרזים, ולבדוק כמה המדינה משלמת עבור הקשישים האלה ואם אלה התנאים שזכו במכרזים צריך לראות איך אנחנו משנים את המכרזים לקדנציה הבאה, אני מתכוונת במכרז עצמו.

שתיים – על פי נתונים שיש בידיים שלנו היום המדינה כל שנה מוציאה מתקציבה מיליארד ו-600 מליוני שקלים שהולך לסיוע לשכר דירה לאותם אנשים. האם מישהו חשב, ואני יודעת שהשר חשב, אני ל יודעת איפה זה נמצא היום, על המנגנון שאפשר לבנות אותו מהוון לעשר שנים, לקחת הלוואה מעצמנו, מיליארד ו-600 מיליון כל שנה יוצא למי? לאותם העשירים שכבר עשירים כי כסף הזה הולך לאלה שמשכירים את הבתים. אנחנו לוקחים הלוואה מהמדינה לעשר שנים, לוקחים את המיליארד ו-600 מיליון שקל כפול 10 זה 16 מיליארד שקל. עושים תכנית לאומית, אותם 16 מיליארד שקל משקיעים בבניית דיור ציבורי לכולם. קשישים, מרובות ילדים, כל מי שזקוק. ובכסף הזה אחר כך, ברגע שאתה מספק להם דירה אתה לא צריך לשלם להם סיוע בשכר דירה ואותם 1.6 מיליארד כל שנה אתה מחזיר לעצמך הלוואה. בעשר שנים סיפקת דיור ציבורי לכולם ואתה לא מוציא 1.6 מיליארד שקל ויש חסכון בתקציב בשנה ה-11 של 1.6 מיליארד שקל. למה זה לא קורה? לקחת היום לתקציב המדינה 3 מיליארד שקל רבותי, אני אומרת חוסר אחריות, אבל לחשוב על הנוסחאות שיכולות להביא לפתרון, עוד פעם, יצירתי, זה אפשרי.

אני שומעת ממשרד השיכון שקיימת היום תכנית של דיור ציבורי שבנוי על קרקע, לדוגמה באופקים שמעתי, שכל השכונה הזאת אפשר לגלח, על השטח הזה לבנות מקבץ דיור של עשר קומות לצורך העניין, אותם קשישים להכניס לשטח של דונם ואותם 20 דונם שנותרו למכור או לבנות שם דיור ציבורי ובכסף הזה אולי לבנות במרכז הארץ, אני רוצה שוב, דיברו פה על זה, מאוד חשוב. אנחנו לא נעביר קשישים בכוח ממרכז הארץ לפריפריה. הם רוצים לגור, וזכותם, ביחד עם הילדים שלהם כדי לראות את הנכדים שלהם, כדי ללכת לאותו רופא שהוא התרגל.

אני מקווה מאוד ופה אני פונה למשרד הקליטה כי לא הצלחתי היום להבין האם זה קיים, הקשיש שמסרב לקבל דירה, האם זה מתועד, האם זה פוסל ממנו שוב לדיור ציבורי, אני אשמח מאוד לתשובה.
אולגה דדון
זה מתועד ולא פוסל, חלילה וחס.
טלי פלוסקוב (כולנו)
אני רוצה שכל מי שנמצא כאן ישמע את התשובה הזאת. זאת אומרת אדם שמסרב לקבל דיור ציבורי מסיבה כזאת או אחרת לא פוסל ממנו אפשרות לקבל, הוא נשאר בתור ולא מזיזים אותו. והדבר השלישי והאחרון שדיברתי כאן עליו, רבותיי, המדינה צריכה להבין, העלייה הגדולה הסתיימה. נכון יש עליה אבל בטפטופים. אני לוקחת את עצמי, הגעתי ארצה בשנת 1991. ההורים שלי בבעיה, אני כבר לא. זאת אומרת אנחנו כמדינה צריכים לפתור את הבעיה של הדור הזה. הדור הזה שנמצא היום בגיל 80, 70, 90 וחייבים לפתור את הבעיה הזאת עכשיו כי הדור שלנו כבר לא יצטרך את העזרה הזאת. בואו נעזור להם. בואו נמצא, נהיה קצת יותר יצירתיים כי בעוד עשר שנים התור לא יהיה 20,000 איש, הוא כבר יהיה 10,000 אבל רק בגלל שהאנשים האלה ילכו לעולמם.

אז בואו כולנו ביחד נפעיל את הראש היהודי שלנו המפורסם, איך אנחנו לא מוצאים פתרון לאנשים האלה? לא מתביישים? ניצולי שואה. אם מדינת ישראל לא תדאג להם מי ידאג להם? בבקשה, אני פונה פה לכל המשרדים שנמצאים כאן, רבותיי. מה שברור לי מכאן, אסור להמשיך בדרך שהיינו בה. היא דרך לא נכונה ואם אנחנו רק מגיעים לדרך הזאת ולא ניזום משהו חדש, לא נפתור את הבעיה. לכן זה הזמן לצאת לדרך החדשה. איך? אולי באמת לשבת ביחד, לחשוב עם אנשי מקצוע, אבל זרקתי פה שני רעיונות, נחשוב, נעשה חישובים כלכליים. רבותיי, אי אפשר להמשיך ככה.
אולגה דדון
קודם צריך להתחיל עם שקיפות. אי אפשר לפתור שום בעיה אם אין שקיפות.
היו"ר אברהם נגוסה
אני רוצה לתת למנכ"ל להתייחס. הזמן שלנו רץ, וגם משרד הקליטה צריך להתייחס. בבקשה כבוד המנכ"ל.
אשל ארמוני
תודה רבה על הדברים שהושמעו. אני יכול להתייחס ובאמת רוצה להתייחס לדברים שהם בתוך טווח האחריות של המשרד שלי, למרות שאני אתייחס גם לתואר של משרד הקליטה כי בסוף זה מאוד מלאכותי הדבר הזה. אגב אני רוצה לציין שהקריטריונים הם שונים ולו משרד השיכון היו לו את אותם קריטריונים כמו שיש למשרד הקליטה - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
לא לקשישים. רק למשפחות רגילות.
אשל ארמוני
לו זה היה אותם קריטריונים אז היה לנו לא 2,700 בתור אלא 40,000 אנשים בתור. זאת אומרת שגם החלטה על קריטריונים במידה מסוימת יש בה סוג של שרירותיות כי המצוקה נמצאת גם אצל אנשים שהם לא זכאים.

לגופו של עניין – קודם כל אני רוצה, אלכס, לתקן משהו שאמרת לגבי הסכום הנוסף שקיבלנו, אני לא מומחה גדול להסכמים קואליציוניים אבל ה-150 מיליון שקבלנו, שליש ממנו הלך בדיוק - - -
אלכסנדר טנצר
לשכר דירה, לא לקנייה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
רגע, בואו נשמע.
אשל ארמוני
אתה מאוד בקיא בנתונים כבר ראיתי שידעת 11,881 אבל בעניין הזה של ה-150 מיליון והייתה לנו מצגת אבל לא השתמשנו בה, שליש בדיוק הלך לטובת משרד הקליטה. בחלוקה בינינו לבין משרד הקליטה בפרויקט של הקשישים שאנחנו עושים עם עמיגור למעשה מטבע הדברים בגלל שיש 2,600 דירות והתור של הקשישים עומד בערך על 900, למעשה שני שליש ילך ככל הנראה לטובת משרד הקליטה. זאת אומרת שבלי קשר למה הייתה המחויבות בהסכמים הקואליציוניים אנחנו בעניין הזה סגורים ובהסכם של עמיגור אנחנו סגורים ממש בכתב. זאת אומרת הדברים האלה באו לידי ביטוי גם בחלוקה בכתב ומשרד האוצר השגיח שכך יהיה.

אם אתם שואלים אותי האם אני בטווח הרחוק רואה אור בקצה המנהרה בתחום של הדיור הציבורי של משרד הבינוי והשיכון, אני אומר בתוך הקריטריונים שקיימים היום בהינתן שאנחנו מקדמים דברים ברוח מה שטלי דיברה עליו והאוצר שהוא כן נותן הרבה יותר כסף מאשר הוא נתן בעבר, אבל מצד שני הקרן של הדיור הציבורי שבעצם שימש את המקור המרכזי שלנו מאוד הידלדל ולכן צריך למלא אותו איך שהוא עוד פעם. אבל אני אומר שלייצר מצב שבו אנחנו מקטינים תור של 2,500 ממתינים לתור של 1,000 ממתינים שהוא חי ונושם, אני חושב שאנחנו יודעים לעשות את זה. אבל לצמצם תור שעומד על 27,000 או 20,000 אני לא רואה בעניין הזה פתרון ופה זה גם לא דבר שהוא נמצא ממש באחריותו של משרד הבינוי והשיכון אבל אני לא רואה פתרון וגם החצי מיליארד שקל הזה הוא אולי התחלה אבל הוא לא באמת, זה חצי מיליארד שקל לקרקעות שיוקצו ובסוף נראה שם יחידות דיור בעוד בין 5 ל-10 שנים.

לכן אני אומר שזה לאנשים בני 70, 80, בני 90 שמחכים 20 שנה, זה לא הפתרון. צריך להגיד את הדברים האלה ביושר. לגבי הצעירים, זיוה, אמר בשכל רב בואו נפריד, אבל בכל זאת, אני לא יודע אם תהיה לי עוד הזדמנות להגיד לך, אז אני רוצה להגיד, שאני חושב שפרויקטים שנעשים ברחובות ובנתניה לגבי התחדשות עירונית קהילתית בתוך שכונות עם רוב גדול של אוכלוסייה אתיופית, תמיכה קהילתית רחבה, הבנה שעל מנת לייצר פתרון צריך מצד אחד להחזיק את הקהילה ביחד ומצד שני לאפשר גם לאוכלוסייה חדשה להגיע ואם את לא מכירה את הפרויקטים האלה אז כדאי להציג לך אותם.
זיוה מקונן-דגו
אני לא דיברתי על זה, דיברתי על העולים החדשים ששוהים במרכזי קליטה היחידים והקשישים שתקועים במרכזי קליטה. אני יודעת שהדיון פה הוא על עליה וקליטה ולכן התמקדתי בזה.
היו"ר אברהם נגוסה
עוד נקודה שהיא אמרה, שההורים זכו בדיור ציבורי, וכשההורים לא בחיים זורקים את הילדים.
אשל ארמוני
אני רוצה להגיד משהו בעניין הזה כי לא זורקים אף אחד. השר מינה עוד בתחילת השנה את הגברת אורנה ברביבאי, המוכשרת והנמרצת, מי שמכיר אותה היא הייתה ראש אכ"א, באמת אחת הנשים הכי הכי שיש והיא עשתה ועדה במשך שנה שלמה, אני מניח שאפילו חלקכם הייתם בוועדה במטרה להסתכל על הדיור הציבורי אבל במיוחד להתמקד בנושא של הפינוי. כל עוד הוועדה פעלה הייתה הקפאה זמנית של השר, ודרך אגב צריך לבוא ולהגיד באומץ רב הוא קיבל את ההחלטה הזאת. היה עליו הרבה לחץ מכיוונים של יועצים משפטיים וכולי, הוא עמד בלחץ הזה ולא הרשה לפנות אפילו דייר אחד וכרגע אחרי ההמלצות של הוועדה, אחת ההמלצות מתייחסת גם לגבי בנים ממשיכים בדיור ציבורי. אני לא ארצה לחשוף אותן כי אני מניח שהשר ירצה לעשות את זה בצורה פומבית ברגע שהדברים יהיו מגובשים עד הסוף אבל בהחלט יש התייחסות לעניין הזה כך שהגישה היא גישה מקלה.

אני רוצה להראות לכם את השקף הזה כדי שתראו שהדברים הופכים גם למציאות. לא תמיד בממשלה גם כשכבר מקצים כסף וגם כשכבר חותמים על חוזה, לא תמיד הדברים קורים. הבניין הזה עוד לא עומד, זאת אמנם הדמייה אבל אבן הפינה הונחה וטקס הפתיחה היה ויובל עלה על הבמה ושר ברוסית והשר גלנט הגיע עם אמא שלו שהגיעה לארץ בספינה אקסודוס והיה טקס מאוד מאוד מרגש, אמיתי אני אומר לכם, והדברים האלה קורים בעזרת השם ובעזרת הבנאים אז הבניין הזה יעמוד על תילו מתי, יובל?
יובל פרנקל
22 חודש.
אשל ארמוני
22 חודש, שזה מאוד מהיר. פחות משנתיים, כאשר גם הדיירים שגרים בתוך המבנה לא זזים משם או כמעט ולא זזים, יש איזה שבע דירות שזזות אבל רוב הפרויקט נשארים והפרויקט הזה הוא אחד מתוך כ-15 פרויקטים וכפי שאמר רונן אנחנו במעקב חודשי אחרי ההתקדמות, לא שצריך לעקוב אחרי יובל. עזרה למול ראשי הערים, כפי שאמר פה האדון, תמיד טוב.

לסיכומו של עניין אני אומר שבהיבט, בפריזמה שלי של משרד הבינוי והשיכון אני חושב שעשינו, אני חושב שאנחנו נערכים לעשות עוד ואני בסך הכל אופטימי. לגבי התור של משרד הקליטה, אני לא רואה כרגע פתרון על השולחן ויצירתיות בלבד לא תעזור. זאת אומרת יצירתיות זה חשוב, אבל יצירתיות בלבד לא תעזור אי אפשר לדרוש ממשרד הקליטה שיהיה יצירתי.
קרן פישזון
אולי הצלחתם להקטין את התור בגלל התנהלות נכונה ובאמת תקחו על אחריותכם את התור של משרד הקליטה וגם תקדמו את זה. גם שאנשים לא יפלו בין הכיסאות.
אשל ארמוני
בצבא ובמוסד תמיד אומרים "אחריות צריכה ללכת עם סמכות". בממשלה אמור "אחריות צריכה ללכת עם תקציב".
היו"ר אברהם נגוסה
תודה רבה. אנחנו נשמע את אולגה בעניין משרד הקליטה, בין היתר באמת להתייחס, שמענו מהמנכ"ל שהכדור במגרש שלכם בעניין התור של ה-27,000.

המנכ"ל עוזב אותנו כעת. תודה רבה לך.
אולגה דדון
אני לא אתייחס לנושא של איחוד התורים, הנושא הוא לפתחה של הממשלה ואני לא אתייחס לנושא הזה. אני רק אומר שבעניין זכאים שאינם קשישים.
היו"ר אברהם נגוסה
מה זה הממשלה, אולגה? אני מחפש כתובת. משרד השיכון אמר "לא רואה פתרון" עכשיו את אומרת לי שזה לממשלה. מי זה הממשלה? הממשלה זה משרד השיכון, הממשלה זה משרד הקליטה, הממשלה זה משרד האוצר. מי זה הממשלה?
אולגה דדון
אני התכוונתי לגבי החלטה להעביר תור לכאן או לכאן לאחד או להפריד. לזה התכוונתי. אני רק אומרת לא בעניין הקשישים אלא בעניין המשפחות, הזכאים ייפגעו כי הקריטריונים כידוע במשרד הקליטה מקלים יותר בעניין המשפחות. קשישים זה אותם קריטריונים. אבל נכון יש לנו תור של 27,000 זה תור לא מבוטל וכשאמרתי שצריך כסף, הכוונה הייתה שפתרון זה כסף. כל פתרון דיור זה כסף, אין מה לעשות. אלה כספי ציבור שצריך להחליט לאן מנווטים אותם. אנחנו קיבלנו תוספת לא מבוטלת. יובל דיבר פה על סכומים, שמעתם בעצמכם בשנת 2016, בשנת 2017, הן לבניית פתרונות דיור, הן לתוספת סיוע בשכר דירה ואנחנו מתכוונים לנצל עד השקל האחרון את כל מה שקבלנו במהירות האפשרית, לא נחכה עשר שנים, פרויקטים שאמורים להבנות הגבלנו באחד הקריטריונים מבחינת זמן הבנייה, באחד הקריטריונים לזכייה הקריטריון המרכזי היה זמינות. מי שיבנה מהר יותר – יזכה. לא ניתן שיימרח על פני עשר שנים ונחכה עשר שנים והתור בינתיים יגדל. אנחנו כן נמשיך לחפש פתרונות במסגרת האילוצים הקיימים.

כמובן שתמיד אפשר לחפש פתרונות נוספים. בבקשה, ועדה בין משרדית כמו שהצעת, החלטות ממשלה למיניהן, תוספות תקציביות, מה שאפשר. אנחנו לא נבזבז את הכסף, לא ניקח אותו הצידה, נבנה תכניות בשביל לפתור את בעיות הדיור של הקשישים. אני חייבת להתייחס למה שקרן אמרה כי זה ממש מפריע לי. כל אדם במשרד הקליטה זכאי לדיור ציבורי שמסרב, הוא לא מקבל עונש. אין אצלנו שיטת ענישה. לא זורקים מהתור, לא מקפיאים ולא מבטלים.
קרן פישזון
את לא ראית דיונים בפייסבוק על הילדים של ההורים האלה, עוזרת השרה התייחסה בצורה מאוד מאוד - - -
אולגה דדון
תביאי מקרים קונקרטיים אלי, אני אבדוק ואתייחס באופן אישי. אין דבר כזה.
קרן פישזון
אם את עונה, יש לי את יוליה שמלפני שנתיים התחילה להפנות אלי מכתבים רק דרך שאילתות של חברי הכנסת אני מצליחה אחרי חצי שנה לקבל. קודם תעני על המכתבים שנשלחים מהעמותה שלנו. מקודם. יש לנו חמישים שאלות.
טלי פלוסקוב (כולנו)
אני רוצה דבר אחד להגיד ברשותכם, נזכרתי בזה. ברגע שאנחנו מעלים סיוע לשכר דירה לקשישים השוכרים יודעים בוודאות באותו רגע להעלות להם עלות השכירות. לכן הייתי מאוד רוצה לבקש מכם, בכל מקרה לשקול, לקרוא לסיוע הזה למרות שהוא לשיכון, לקרוא לסיוע הזה לא "הגדלת סיוע שכר דירה" הרי באמת מעבירים את הכסף הזה בנפרד, בואו נעביר את זה כוואוצ'ר לביטחון תזונתי, אני רוצה שהשוכרים ישכחו את האופציה בגלל שהמדינה עוזרת לקשישים לקחת את הכסף הזה.
אולגה דדון
יש תכנית לעשות את זה.
קרן פישזון
עד שסיוע בשכר דירה לא יועבר ישירות לבעל הדירה ותמיד יהיה כך שהסכום של שכר הדירה ישולם ישירות כמו שזה נעשה במדינות מתוקנות, תמיד גודל שכר הדירה יהיה יותר.
זיוה מקונן-דגו
אדוני היושב ראש, בנושא של מרכזי קליטה, נציג הסוכנות היהודית יהודה שרף אמר בדיון הקודם שמדינת ישראל משקיעה מיליון דולר לאחזקת מרכז קליטה. האנשים האלה תקועים במרכז קליטה ואילו את המיליון דולר למרכז קליטה ואנחנו יודעים שיש 17 מרכזי קליטה, היו משקיעים כדי לתת להם פתרונות דיור, לא היינו צריכים לשלם לאותם גופים גדולים שהמדינה סתם נותנת להם כסף, שמשכירים את מרכזי הקליטה. זה אותו מעגל, אותו כסף שילך לבעלי ההון במקום שיגיע לאותו הציבור.
אולגה דדון
מרכזי קליטה לעולי אתיופיה נועדו בראש ובראשונה, זה הייעוד שלהם, קליטה ראשונית של מי שמגיע מהמטוס שיהיה לו לאן להגיע, אותן משפחות. אין לך ציפייה שישר נקנה דירה למי שמגיע ונעביר אותו לדירה ברכישה, נכון?
זיוה מקונן-דגו
האמת שזו אפשרות. כמו שיש לאוכלוסיות אחרות, תעשו - - -
היו"ר אברהם נגוסה
תודה. אנחנו הולכים לקיים דיון בנושא פינוי מרכזי קליטה. לכן אנחנו נדבר באותו זמן.
זיוה מקונן-דגו
אנחנו כולנו - - - לצערי הרב, גם כשמגיעה טיסה ישירה מאתיופיה, מבצע כנפי יונה התקיים, העלייה האחרונה של יוצאי אתיופיה הייתה באוגוסט 2013. אדוני, איך זה יכול להיות שמשרד הקליטה מתעקש ואומר שנתיים ואנשים תקועים - - - וכל שנה משרד הקליטה זורק מיליון דולר לבעלי ההון.
היו"ר אברהם נגוסה
אני רוצה שתתייחסי גם למה שאלכס אמר של ה-12 מטר ו-5,000.
אולגה דדון
אני רוצה לבדוק על איזה נתונים אתה מדבר.
אלכסנדר טנצר
אני יכול להגיד לך, הכפר הצרפתי באשקלון, בין 7 ל-12 מטר. דו"ח מבקר המדינה מ-1999, מאמר בעתון הארץ. לדוגמה, מלון חן שנמצא כאן קרוב, 12 מטר.
אולגה דדון
אתה מדבר כרגע על - - -
אלכסנדר טנצר
על מקבצי דיור.
אולגה דדון
אתה מדבר על התשלום?
אלכסנדר טנצר
אני מדבר על שני מישורים. הגודל והתשלום.
אולגה דדון
לגבי תשלום אני לא אתייחס, אני צריכה לבדוק.
אלכסנדר טנצר
תשלום גם מבקר המדינה התייחס לזה.
היו"ר אברהם נגוסה
אז את בודקת ואת שולחת בכתב.
אולגה דדון
אני רוצה להגיד שהנוהל קובע עד 25 מטר, לא 25 מטר. עד 25 מטר.
אלכסנדר טנצר
זה דו"ח של יולי 2000. של יולי תמיר שהייתה השרה.
אולגה דדון
שניה אלכס, אני רוצה לבדוק. כמובן שאני אבדוק, אני לא נותנת את הנתונים כרגע, אני קודם רוצה לבדוק, אבל - - -
היו"ר אברהם נגוסה
אנחנו נקבל תוך שבועיים תוצאות של הבדיקה שלך בכתב. אולגה סיימת? תודה.

אנחנו מסכמים את הדיון. קודם כל אני מאוד מודה לכל המשתתפים, משרד השיכון, משרד הקליטה ומשרד האוצר, משרדים אחרים וארגוני העולים. אני כמובן לא ראיתי פתרון למצוקת הדיור הציבורי לעולים חדשים, לא קיבלתי מענה ואנחנו נמשיך לפעול וללחוץ על הממשלה למצוא פתרון. לא יכול להיות להמשיך כל הזמן לגלגל את הנושא הזה ולתת עדיפות לתחומים אחרים.

הוועדה תדרוש מהממשלה להקים ועדה בין משרדית בצירוף של נציגי העולים, נציגי הציבור או נציגי ארגוני העולים, הם יהיו שותפים בוועדה הזאת כדי למצוא פתרון. משרד הקליטה ייתן לנו תוך שבועיים תוצאות בדיקה לטענות שעלו מנציגי העולים וגם מחברי הכנסת שעלו פה, שאלות ברורות שאנחנו צריכים לקבל בכתב תוך שבועיים. כמובן נמשיך לקיים גם מאבק וגם מעקב בנושא הדיור. תודה לכל המשתתפים הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:36.

קוד המקור של הנתונים