הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ד בשבט התשע"ז (20 בפברואר 2017), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/02/2017
חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל, התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הוקרה למשתתפים אזרחיים במערכות ישראל, התשע"ו-2016
מוזמנים
¶
אריאל סיזל - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים
סנ"צ דן שני - רמ"ד דין משמעתי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק יאיר שרם - מתמחה ביד"מ, משרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים
סג"ד ירונה פינטו - ראש ענף או"מ, שב"ס, המשרד לביטחון הפנים
כלאי משה מזרחי - ק' או"מ, שב"ס, המשרד לביטחון הפנים
כלאי בן ציון - רת"ח חקיקה, שב"ס, המשרד לביטחון הפנים
עודד ברוק - יועמ"ש, כיבוי האש, המשרד לביטחון הפנים
ישי יודקביץ - עו"ד, משרד הביטחון
סא"ל אורן אברהם - ראש עמו"ם, אכ"א, צה"ל
מאיר אסרף - עו"ד, ארגון עובדי צה"ל
דרור גרנית - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מירי כהן - מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות
הילה קפלן רענן - לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
היו"ר אברהם דיכטר
¶
שלום לכולם. טוב, אנחנו דנים בהצעת חוק שעברה קריאה טרומית, ואנחנו מכינים אותה לקריאה ראשונה. אני מזכיר לחברי הכנסת שהגיעו לכאן, הצעת החוק של חבר הכנסת אייל בן ראובן ורשימת חברי כנסת נוספים. אני מניח שהנושא הזה מצוי בידיכם. בבקשה, אייל.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
מהר מאוד נעבור לקריאת החוק, כי אני חושב שנעשתה פה עבודה רצינית על-ידי מירי והצוות עם הגופים. אני מזכיר רק שהחוק הזה בעצם תכליתו לכבד ולהוקיר את כל אלו שנושאים בעול המלחמה. ובניגוד לעבר שאלה היו בראש וראשונה חיילים, היום עולם המלחמה הולך ומתרחב, וכשכך צריך גם להוקיר וגם לתמרץ את האזרחים להיות רוצים ומוכנים להשתתף במאמץ המלחמה, ומכאן בעצם בא החוק הזה.
אני נותן פה דגש אחד, שמאוד מאוד הקפדנו עליו, שהמניע למהלך של אותות, תעודות, הוא משרד הביטחון, שר הביטחון. זה חשוב. גם נקפיד על כך, שאותות זה אותות, אבל מי שמקבל תעודות – אזרחים, אין טעם לתת להם תעודה שישימו את זה על החולצה הלבנה, ולכן הם יקבלו תעודה. בתעודה יהיו חתומים גם שר הביטחון וגם השר הרלוונטי המוביל. זה בעצם דגש מאוד מאוד חשוב. בתיקון, בעקבות הדיון הקודם, נתנו הרבה מקום גם לשרים, לראשי הארגונים, שהם בסופו של דבר אלו שמזמנים, אלו שעובדים. ולכן חשבנו שהדבר הזה הוא נכון. ואני מציע, מירי, שנעבור - - -
היו"ר אברהם דיכטר
¶
אולי יש מישהו שרוצה רגע להעיר הערה פרלימינארית, ככה לפני שאנחנו נכנסים ממש להצעה. יש מישהו? פעם ראשונה. כן, בבקשה, עידו.
עידו בן יצחק
¶
מטרה
1.
חוק זה נועד להכיר בתרומתם של אזרחים שפעלו בשעת חירום למען ביטחון המדינה ותושביה, להוקיר את פועלם ולבטא את ההערכה שהציבור רוחש להם.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"ועדה מייעצת" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 4;
"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
"חוק העיטורים" – חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל-1970;
"חוק שירות עבודה בשעת חירום" – חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967;
"סיוע אזרחי" – סיוע ישיר למערך השדה של צבא הגנה לישראל, סיוע להתגוננות האזרחית או סיוע ישיר אחר לאוכלוסייה;
"שירות חירום" – שירות עבודה לפי הוראות פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, למעט לפי סעיף 16ב לחוק האמור;
"השר" – שר הביטחון.
אותות הוקרה ותעודות הוקרה אזרחיים
3.
קבע השר אות מערכה לפי סעיף 7 לחוק העיטורים, רשאי הוא בהמלצת הוועדה המייעצת ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לקבוע אותות הוקרה או תעודות הוקרה חתומות על-ידי השר לאדם או לקבוצות של בני-אדם, כמפורט להלן, שיוענקו על-ידי השרים המפורטים.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
הייתי רוצה רגע לשמוע פה, כי האבחנה שאתה עושה זה אות הוקרה או תעודות הוקרה. זאת אומרת, יכול לקבל מישהו רק זה או זה.
אורן אברהם
¶
אורן, ראש ענף משטר ומשמעת. יש פה את ההבדל בין אות מערכה לאות הוקרה. אות מערכה זה הצבאי לחיילים, כל המשרתים. ויש את אות ההוקרה. זה מה שאני מבין מפה.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
ההערה של אורן, למרות שאני מכיר אותו רק עם כובע, ההערה היא מאוד נכונה. האם בטרמינולוגיה ירדנו מהמושג אות מערכה? אני שואל את המציע, מציעים, בשם המציעים.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
הנוסח פה מדבר על אות הוקרה. אומר אורן: המציאות היא שקוראים לזה אות מערכה. אז אני לא יודע אם אות מערכה זה המושג - - -
אורן אברהם
¶
המונח הצבאי של ניהול המערכה – בפקודה הצבאית, פקודת המטכ"ל, ניתן אות מערכה על מלחמה, מערכה או קרב.
ישי יודקביץ
¶
אני מבין את הרעיון של הייעוץ המשפטי של הוועדה. הרעיון הוא אולי לעשות לגבי גופים שהולכים עם מדים, אתם רוצים שיהיה אותו דבר, אות המערכה.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
לא, אני לא שמה. דווקא בהיבט היותר בסיסי, האם השינוי במונח, ואני לא יודע אם באמת התכוונתם לזה, מה שמוצע כאן זה לקחת את המונח אות המערכה ולהמיר אותו באות הוקרה. אומר אורן, סליחה שאני מתרגם אותך, אבל זה נשמע לא טוב.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
לא, עזוב רגע, אין עכשיו תעודה. ההמרה מאות מערכה לאות הוקרה, אם אני מבין נכון, היא צורמת לך.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
נציג צה"ל אומר: אתם הוועדה מציעים לרדת מהמושג אות מערכה ולהמיר אותו באות הוקרה. הוא אומר: זה בעיה שלכם, אנחנו, צה"ל, רוצים אות מערכה. אמת?
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
ההערה היא חשובה. ואני חושב שאנחנו צריכים כמה שפחות לעשות הבחנות. ובמקומות שצריך לעשות, אז עשינו את ההבחנה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
לכן אני מציע לקרוא לכול תעודות ואותות מערכה. מדוע? כי כל הדבר הזה יקרה בעקבות מערכה, הוא לא יקרה סתם בעניין הזה. ההערה, טוב שהיא עלתה, כי אני לא כל כך שמתי לב למינוח הזה, ואני חושב - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
מערכה. כולם מערכה. כולם השתתפו באותה מערכה, ולכן אין פה בעניין הזה, לפי דעתי.
דרור גרנית
¶
עידו, שתי נקודות קצרות שהציקו לי רגע בעת הקריאה עכשיו. בעניין סעיף 3, סעיף 3 מדבר על "קבע השר", שזה כמובן בתקנות או בחקיקת משנה כלשהי. ואז "לאדם"? זה לא יכול להיות לאדם בקביעה בחקיקת משנה, זה צריך להיות לקבוצות. משהו שמה - - -
דרור גרנית
¶
שכאילו אנחנו מייצרים נורמה, "קבע השר" זה כאילו יהיה בנורמה. ואז זה לאדם, ואז הנורמה היא לא ספציפית. ונורמה היא לא פר אדם, היא פר קבוצה.
דרור גרנית
¶
לא, אבל זה לא הנורמה. לא יקבעו תקנות – אנחנו עושים תקנות ונותנים לפלוני. יקבעו תקנות שאומרות: אנחנו נותנים לאנשים שהשתתפו במערכה בתנאים X, Y, Z, נכון? זאת אומרת, יש פה משהו קצת – שזה דבר אחד שהציק לי קצת.
מירי פרנקל-שור
¶
דרור, התיבה הזו מופיעה בסעיף 7א רבתי לחוק העיטורים המקורי. בכוונה לא סטינו אלא ניסינו להיצמד מה שיותר לחוק המקורי. אני מציעה שנשאיר את זה בינתיים בהתאם ללשון החוק המקורי, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית, אם אנחנו רוצים לשנות, צריך גם להבין מה יהיה השינוי ב-7א.
דרור גרנית
¶
מה שמציק לי זה עיקרון הכלליות של הדין, כי אם אנחנו קובעים נורמה ואנחנו מדברים על נורמה בתקנות או בחקיקת משנה, אז זה לא יכול להיות קביעה לפלוני ספציפי. יכול להיות שזה קצת - - - משפטי כזה דקדקני. זה דבר ראשון.
דבר שני, אני חושב שלהגדרה של "סיוע אזרחי", כתוב שמה: או סיוע ישיר אחר לאוכלוסייה. ואז השאלה: אם לא צריך גם את זה, זה כאילו נורא רחב.
דרור גרנית
¶
לא, חזרתי אחורה ל-2 רגע, בהגדרה של "סיוע אזרחי" – סיוע ישיר אחר לאוכלוסייה. אולי כדאי למקד את ההגדרה הזאת או לדייק אותה באיזשהו אופן – סיוע ישיר אחר שייקבע בתקנות, סיוע ישיר אחר - - -
מירי פרנקל-שור
¶
נצטרך לקראת הקריאה השנייה והשלישית לראות, האם אנחנו ממשיכים להיצמד לתוכן התקנות שהיו, או אנחנו מתחילים לסטות? והשאלה, מה המשמעות. כרגע התפיסה, נצמדנו כמה שיותר לחוק - - -
מירי פרנקל-שור
¶
כן, גם אות מערכה וגם תעודת מערכה. אייל, אני רק רוצה לשאול, בהתאם למה שאמרת, תעודות ההוקרה חתומות על-ידי השר, ואמרת שאתה רוצה שהתעודה תהיה חתומה על-ידי השר והשר הממונה על הארגון.
עידו בן יצחק
¶
אני מתחיל עכשיו פסקה (1).
(1) עובדים ומתנדבים בארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, למעט הרשות הארצית לכבאות והצלה, על-ידי – פה זה שתי חלופות – או על-ידי השר או השר הממונה על ארגון העזר.
עידו בן יצחק
¶
(2) מי שגויס לשירות חירום עקב המערכה – על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;
(3) עובדים ומתנדבים בארגונים שלקחו חלק יוצא דופן במאמץ המלחמתי או בסיוע האזרחי – לפי המלצת הוועדה המייעצת על ידי השר הממונה על הארגון;
(4) האנשים והקבוצות המפורטים להלן – על ידי השר:
(א) אדם שאינו נמנה עם אחת הקבוצות המנויות בפסקאות (1) עד (3), שלקח חלק יוצא דופן במאמץ המלחמתי או בסיוע האזרחי, לפי המלצת הוועדה המייעצת;
(ב) רכזי ביטחון שוטף צבאיים ביישובים שקבע השר לעניין זה;
(ג) עובדים בשירות צבא הגנה לישראל, לפי המלצת הוועדה המייעצת.
מירי פרנקל-שור
¶
מירי, הערתם לגבי פסקה (1) – עובדים ומתנדבים בארגון עזר – העליתם את הבקשה, שמי שיעניק את האות או את התעודה זה יהיה שר הביטחון ושר הבריאות.
מירי כהן
¶
כן, ההצעה שלנו הייתה לעשות איזשהו מדרג. אמרנו: מבחינתנו מקובל שאכן חיילים, דינם שונה, מי שהיה בשדה הקרב וכו', כבר נמצא, מקבל איזה מעמד אחר. אמרנו שצריך להיות מדרג. כלומר, יש כאן כמה קבוצות מעבר לחיילים. יש כוחות עזר, אם מדברים על מד"א, כיבוי, משטרה, שהם נמצאים גם בשדה קרב, שדה הקרב האזרחי, אבל הם נמצאים. כלומר, דינם כמו דינם של אחרים, שגם הם עושים עבודה חשובה, ואני לא מקלה ראש. ואנחנו מדברים גם על אנשי מחשוב ואנשים כמוני, ואני לא יודעת מה אחרים, שגם הם נותנים יד ועוזרים בשעה הזאת שאני אומרת שהוגדרה. אבל אני אומרת: לראות אותם בדיוק באותה מידה, כמו אלה שרצו עכשיו לחלץ את הפצועים, ויצאו בכל המצב, אני לא יודעת מה, שמסכנים את החיים שלהם, חשבנו שיש מקום לעשות איזשהו מדרג ואיזושהי הבחנה.
ומה שהצענו, בהצעה שלנו, לעשות שלושה מדרגים: שר הביטחון, חיילים וכו', זה מקובל; המדרג השני זה כוחות עזר – מבחינתנו זה מד"א, משטרה וכיבוי שידברו הם, אבל מבחינתנו אלה שיוצאים לאירועים עצמם, לתת להם מדרג, ובעצם שיהיה שר הבריאות עם שר הביטחון; והכוחות הנוספים, כל אותן הקבוצות הנוספות שדיברתם עליהם, שזה יהיה רק השר הרלוונטי.
ואז עשינו כאן שלושה מדרגים שנראים לנו יותר הגיוניים. זאת הייתה ההצעה שלנו. כמובן לאפשר לשר הרלוונטי, כלומר מבחינתנו שר הבריאות, לתת את האותות לקבוצות ולגורמים ולאנשים שאכן סייעו בשעת המערכה.
מירי פרנקל-שור
¶
זאת אומרת, מה שאת מציעה בפסקה (1), היות שמד"א מוכר כארגון עזר, מי שיעניק לו את התעודה או את האות יהיה שר הביטחון ושר הבריאות. זה בפסקה (1).
מירי פרנקל-שור
¶
ארגון, אני מחפשת אקוויוולנטי למד"א, זה "הצלה", יהיה רק שר הבריאות, כיוון שהוא לא מוכר כארגון עזר, ואת עושה את ההבחנה.
מירי כהן
¶
שוב אני אומרת: אני לא מפרידה בינו לבין גורמים נוספים במערכת הבריאות, שגם הם נתנו יד - - -
היו"ר אברהם דיכטר
¶
לא, אני חושב שאנחנו קצת מבלבלים פה, וטוב שהייתה הבחנה קודם לכן, לא היית פשוט, התחלנו עם תעודת הוקרה וסיימנו עם תעודת מערכה. מה שאת מציעה זה תעודת הוקרה. החוק הזה לא עוסק בנושא של תעודות הוקרה. שר הבריאות יכול להעניק תעודות הוקרה לכל מי שהוא סבור שמין הדין והצדק להעניק לו תעודת הוקרה. חתומה על ידו, הוא יכול לנסח, הוא לא צריך את הוועדה בשביל זה. אי-אפשר ששר הבריאות יעניק תעודת מערכה. התעודות שהוועדה עכשיו דנה בהצעת החוק הן תעודות חתומות על-ידי שר הביטחון והשר הממונה.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
זה משהו אחר. מה שאת מציעה זה משהו שהצעת החוק לא עוסקת, והוועדה גם היא לא עוסקת בזה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
זה נותן מענה למה שהיא רוצה. מה שאמרת עכשיו, לדעתי מצוין פה בצורה מאוד - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
תראו, אני מציע להיות גם ריאליים בעניין הזה. לא נגמור מלחמה, ושר הביטחון עכשיו ילך לכל מדינת ישראל ויעניק את התעודות החשובות האלה בעניין הזה. לכן קבענו גם לגבי השר לביטחון הפנים. שר הביטחון מתחיל את המהלך, הוא נותן את האישור לאותות, הוא חתום על כל האותות שאנחנו נותנים. השר האחראי, השר ארדן, מחר יש מלחמה - - - לאנשי המשטרה, בסופו של דבר מי שייתן בפועל בטקס, מי שיעניק את התעודה זה השר הרלוונטי.
ישי יודקביץ
¶
אני חושב שצריך להבחין בין אקט החתימה באמת על התעודה, שכאן שר הביטחון ייתן את חתימתו, לבין אקט ההענקה עצמו.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
נורא פשוט: שר הביטחון הוא האינסטנציה שנותנת אות מערכה, נקודה, בעניין הזה. האם הוא לוחץ את היד לכל אחד?
עידו בן יצחק
¶
אוקיי.
ועדה מייעצת
4.
(א) השר ימנה ועדה של שלושה חברים, שתייעץ לו בכל הנוגע להענקת אותות – זה צריך להיות אותות מערכה – או תעודות מערכה לפי סעיף 3, ואלה חבריה:
(1) עובד בכיר במשרד הביטחון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג מפקד פיקוד העורף;
(3) נציג ציבור;
(ב) הודעה על הרכב הוועדה ומענה תפורסם ברשומות.
(ב1) בטרם תקבל הוועדה החלטה לגבי ארגון מסוים, תשמע הוועדה את עמדת השר הממונה על אותו ארגון;
(ג) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.
ישי יודקביץ
¶
אנחנו מציעים להחליף את נציג פיקוד העורף בנציג רשות החירום הלאומית. לרשות החירום הלאומית יש מערך שלם של עבודה מול המגזר השלישי. יש תחום שלם ברשות החירום הלאומית שעוסק בנושא של ההתנדבות של המגזר השלישי, בחיבור עם משרד העבודה והרווחה, ואני חושב שהם הגוף המתאים יותר. אני מציע להוציא את צה"ל מהוועדה המייעצת הזאת. הפיקוד, יש לו אומנם את מחלקת האוכלוסייה ויש שם את הנושא הזה, אבל אני חושב שלא צריך להטריד - - -
מירי פרנקל-שור
¶
פיקוד העורף – יש לו תפקיד, הוא בעצם נותן את ההנחיות לכל המגזר האזרחי, הוא מי שמפעיל ברשויות המקומיות. רח"ל יכול להיות עובד משרד הביטחון והוא יכול גם להיות היושב-ראש.
ישי יודקביץ
¶
הנושא של חלוקת אותות ועיטורים למי שהם לא חיילים במשרד הביטחון – אני מדבר על אותות מהקוממיות, דרך התשה וכאלה – מצוי באגף למשאבי אנוש. כנראה המשנה למנכ"ל יהיה ראש הוועדה המייעצת של השר, והמשנה למנכ"ל או ראש אגף משאבי אנוש יהיה ראש הוועדה. ואנחנו חושבים שרח"ל יותר טובים לעניין הזה, התשומות של רח"ל לעניין של אנשים שהתנדבו למאמץ, לרח"ל יש database טוב, יש להם פעילות מוסדרת והם בנו פעילות מוסדרת בנושא של המגזר השלישי, ואני חושב שהם יותר מתאימים לעניין הזה.
מירי פרנקל-שור
¶
לפיקוד העורף יש שני כובעים: הוא גם פיקוד העורף והוא גם הג"א. אתה מוציא את הג"א מהתמונה? הג"א הוא ממש לבנת היסוד - - -
היו"ר אברהם דיכטר
¶
ישי, מה הבעיה? תגיד לנו רגע מה הבעיה. אני מרגיש – תגיד מה הבעיה: צה"ל לא רוצה שיהיה נציג שלו, כדי שלא יקבל החלטות לגבי מי שלא בצבא?
היו"ר אברהם דיכטר
¶
עזוב מי כן. תגיד: למה לא פיקוד העורף? מה מפריע לצה"ל שנציג פיקוד העורף בוועדה הזאת?
אורן אברהם
¶
אנחנו מעדיפים להתעסק, כשסיימנו את הנושא של הצבא, את אות המערכה, שזה המחולל של כל הדברים האלה – לסיים פה. אם ירצו אותנו כ - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
- - - רוב העבודה שלכם היא מול אזרחים, אתם שומרים על האזרחים. ואני חושב שגם האזרחים שמחים לשמוע – כל המערכה הם שמעו את פיקוד העורף, הם לא שמעו את רח"ל. מי שדיבר איתם, מי שהודיע להם, מי שהיה אצלם בבתים, זה פיקוד העורף לעניין הזה.
ישי יודקביץ
¶
תראה, זה לא סעיף קריטי. רח"ל ביקשו להשתלב בוועדה הזאת. באמת, יש להם מערך שלם של עבודה מול המגזר השלישי, הם פיתחו באמת תורת עבודה מול המגזר השלישי באירועי חירום וב"צוק איתן", כמו - - -
דרור גרנית
¶
לא, אבל ביתר שאת. צריך לקחת בחשבון שרח"ל בעצם – שוב, הצעת החוק הממשלתית עוד לא הגיעה לשולחנה של הכנסת ושולחנה של הוועדה, אבל יש בקנה הצעת חוק ממשלתית, שמכוננת את רח"ל ומקימה אותה ובונה את תפקידיה וכוחותיה וסמכויותיה וכדומה.
מירי פרנקל-שור
¶
אני מבינה מה שאתם אומרים. לפיקוד העורף יש שני כובעים. רח"ל לא מחליפה את הג"א, רח"ל משלימה את הג"א. אז עכשיו השאלה היא: אם אתם רוצים במקום פיקוד העורף - - -
מירי פרנקל-שור
¶
אנחנו ממש לא רוצים להגדיל. אז השאלה היא: האם אתם רוצים שעובד משרד הביטחון, שהוא יהיה היושב-ראש, אפשר לעגן את רח"ל, נציג רח"ל?
מירי פרנקל-שור
¶
חוק ההתגוננות האזרחית מדבר על ראש הג"א. מפקד פיקוד העורף – יש לו שני כובעים: הוא מפקד העורף שכפוף לרמטכ"ל, והוא ראש הג"א שהוא כפוף לשר הביטחון. זה אותו בן-אדם.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
תראו, אני מציע, בואו נישאר כרגע עם העורף. תחשבו על זה, יש לנו עוד דיונים בשנייה והשלישית. אני אומר לכם: זה קצת מצחיק אותי שאנחנו כל פעם מגיעים - - - הזה, ופתאום זה הופך להיות - - - אם יהיו שם שלושה חברים, ארבעה חברים בוועדה הזאת. זה לא כל כך חשוב. לא, הוועדה היא חשובה, אבל קבענו פה. בוא נשאיר את זה כרגע על פיקוד העורף ונתקדם, כמובן שנתקן את זה. הלאה.
הילה קפלן רענן
¶
הילה רענן, משרד העבודה. אנחנו מבקשים שבוועדה המייעצת יישב גם המפקח הכללי לכוח אדם בשעת חירום. מהסיבה שבעצם שר העבודה הוא זה שמגייס את המשק האזרחי בשעת חירום. ויש לנו בערך 9,000 מפעלים חיוניים, אגב זה כולל את הג"א ומד"א. זאת אומרת, הם גם נחשבים מפעל חיוני שאפשר להפעיל אותו בשעת חירום. והוא בעצם אחראי לכל הריתוק המשקי של המשק. אני חושבת שחשוב מאוד שתישמע עמדתו של שר העבודה בנושא הזה.
הילה קפלן רענן
¶
כן, אבל כשיש 9,000 מפעלים, בוא נחשוב שיש עכשיו מערכה בכל ישראל – 9,000 מפעלים, עם כל הכבוד.
הילה קפלן רענן
¶
מפעלים. אפשר לרתק כמות מטורפת של אנשים. אני חושבת שלהתייחס לשר העבודה כמו לכל שר אחר, או עם כל הכבוד, נציג פיקוד העורף או ארגונים מסוימים, זה כמות מטורפת של אנשים, וראוי ששר העבודה או נציג שלו יישבו בוועדה הזאת.
מירי פרנקל-שור
¶
אני מציעה שבעיקרון יישאר ההרכב כפי שמוצע בהצעת החוק - - - אבל כאשר מדובר בעניין של הוצאת צווי החירום - - - כשעושים את חתך הרוחב במשק, במקום נציג הציבור יהיה נציג שר העבודה. אני לא יודעת אם התפקיד מעוגן בחקיקה - - -
מירי פרנקל-שור
¶
מעוגן בחוק שירות עבודה בחירום. אז זה טוב. כאשר דנים בנושא הזה, במקום נציג ציבור יבוא נציג – איך קוראים לו?
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
לא, אני מצדיק, אני מחזק אותך, זה בסדר. אוקיי, אז נוסיף את - - - בסדר, הלאה.
מאיר אסרף
¶
כן. שמי מאיר אסרף, אני מייצג את ארגון עובדי צה"ל. האזרחים עובדי צה"ל מועסקים על-ידי צה"ל באופן ישיר, חל עליהם חוק השיפוט הצבאי, והם מקבלים היום אותות מערכה. היינו רוצים לשמר את המצב הקיים, לפחות לגבי מי שחל עליו - - -
מאיר אסרף
¶
או מערכה או תעודה, איך שתרצה, אבל אנחנו רוצים לקבל את אותו אות שמקבל לובש מדים, מהסיבה הפשוטה שעלינו חל חוק השיפוט הצבאי, אזרח עובד צה"ל ממלא את תפקידו בזמן חירום. הוא לא עושה את זה מכוח צו שמוציא משרד העבודה, הוא עושה את זה מכוח חוק השיפוט הצבאי. הוא גם לפעמים נאלץ לאחוז נשק תוך כדי שהוא עושה את זה.
ולכן ראוי שהוא יקבל את אותו אות, כמו שמקבל חברו לובש המדים. מה גם שיש מודלים של חזרה לשירות, שאנחנו עובדים עליהם כרגע יחד עם משרד הביטחון, שיכולים להצדיק את הנושא הזה של להעניק להם תעודה שתשקף את אות המערכה, ולא אות אזרחי שלא ישתקף אם הם יחזרו לשירות למשל.
עידו בן יצחק
¶
זכאי שנפטר
5.
אדם שזכאי לאות מערכה או לתעודת מערכה לפי חוק זה שנפטר לפני הענקת האות, יימסר האות לשאר בשרו הקרוב ביותר, לפי הסדר:
(1) בן זוגו;
(2) בניו ובנותיו;
(3) הוריו;
(4) אחיו ואחיותיו;
(5) אחי הוריו ואחיותיהם.
זכאי שנפטר שהוא נפגע פעולת איבה
6.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.
תחולת הוראות
7.
הוראות סעיף 8 ו-12 עד 16 לחוק העיטורים יחולו גם על אות מערכה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
מירי פרנקל-שור
¶
סעיף 8 מדבר על שיקול דעת להעניק עיטור, כשעיטור זה עיטור הגבורה, עיטור העוז ועיטור המופת. כלומר, השאלה אם אנחנו צריכים את זה. 12 מדבר על ענידה, ששר הביטחון רשאי להתקין תקנות בדבר אופן ענידת התג. 13 מדבר על מי פסול להענקת האות. 14 מדבר על איסור הייצור והשימוש – לא ניתן להשתמש בזה לפרסומת מסחרית וכו'. 15 – מי שעושה את הפעולות האלה, מדובר בעונשין. ו-16 – לא ניתן לעקל את האות. הלאה.
עידו בן יצחק
¶
תיקון חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל
8.
בחוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, התש"ל–1970 –
(1) בסעיף 7 –
(א) בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד "שירותי הביטחון הממלכתיים," יבוא "אותות לציון השתתפותו של חייל";
(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) קבע שר הביטחון אות מערכה לפי סעיף זה, יעניק ראש הממשלה או מי שהסמיך לכך אותות מערכה או תעודות הוקרה לעובדי שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לפי תנאים שקבע, באישור הממשלה.";
(2) סעיף 7א – יימחק.
מירי פרנקל-שור
¶
טוב, יש פה נציג משרד ראש הממשלה? אז רק נעדכן לפרוטוקול, שאנחנו חוזרים להסדר שקיים בחוק העיטורים - - - מכיוון שעדיין לא התקבלה עמדת ראש הממשלה לעניין. אנחנו חוזים שלא תהיה שום בעיה, אבל כל עוד שאין החלטת ראש ממשלה בעניין, לא נעגן את ההסדר החדש.
עידו בן יצחק
¶
יתר הסעיפים, המשמעות שלהם: השוטרים והסוהרים עוברים לחוק שמיד נגיע אליו, והאזרחיים – בעצם הסעיף מבוטל, כי אנחנו עושים את כל - - - החדש.
עידו בן יצחק
¶
תיקון חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר
9.
בחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב–1972, אחרי סעיף 11 יבוא:
"אותות מערכה
11א.
קבע שר הביטחון אות מערכה לפי סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, התש"ל–1970, יעניק השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך אותות מערכה או תעודות מערכה – נתקן גם פה – לשוטר, למתנדב במשטרת ישראל או לאדם המועסק על ידה, לפי תנאים שקבע, באישור הממשלה."
רק הערה
¶
אומנם הנוסח, כפי שהוא כתוב כרגע, מדבר רק על שוטרים, אבל חוק העיטורים במשטרת ישראל, יש בו סעיף שקובע, שכל מה שחל על שוטרים חל על סוהרים, ולכן יש תחולה אוטומטית גם על סוהרים. ובנוסף, בחוק הכבאות, בסעיף 16 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, יש סעיף שמכיל את כל מה שבחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר גם על הכבאות. כך שברגע שנוסיף את הסעיף הזה, הוא יחול גם לגבי כבאים.
אריאל סיזל
¶
רק הערה, גם שוחחתי על כך עם עידו אתמול. ביקשנו להכניס איזשהו שינוי. יש לא מעט עובדים בגופים שלנו, בגופי הבט"פ, שלא מועסקים ישירות על-ידי הגופים, אלא במיקור חוץ באופן כזה או אחר, ולעיתים יש להם חלק גם בליבת העשייה של אותו גוף. ולכן, מה שביקשנו, ביקשנו להכניס כאן תיקון בסיפה של הסעיף, ליד זה שכתוב שהאות יינתן למתנדב במשטרת ישראל או לאדם המועסק על ידה – או לעובד אחר המעניק שירות למשטרה. זה מה שביקשנו, על מנת שלא להחריג גם את העובדים שאינם מועסקים במישרין על-ידי הגופים.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
תראו, הבעיה היא בדברים האלה, בין השאר הגענו לחוק הזה מתוך צורך לתחם. הרי מה קרה כל מערכה? צה"ל, מערכת הביטחון, היו עומדים בתור לדיון, על מי נכנס לתוך הדבר הזה, וצה"ל, כולל ועדת החוץ והביטחון, הייתה צריכה כל פעם לדון בגבולות. אני חושב שפה זו הרחבה, אתה יודע, כל אחד רוצה, ואחר כך תתחילו לעמוד פה. אני חושב שאדם המועסק על ידה – לא יודע, תגידו אתם משפטית - - -
מירי פרנקל-שור
¶
זה נכון שזה נתון לפרשנות, אבל אני רוצה לומר לך, אריאל, שלפי החוק הנוכחי ב-7א, האות לא הוענק אוטומטית. זאת אומרת, הייתה החלטה של שר הביטחון, והיה צורך לקבל את אישור הממשלה, וגם זה הגיע לוועדת החוץ והביטחון. זאת אומרת, זה היה נגרר. הרעיון הוא לא להרחיב פה באופן אוטומטי. יכול להיות שצריך לבנות גם איזשהו מדרג לגבי העוסקים האלה, אבל אני חושבת שהרחבה אוטומטית שכל אחד יקבל, אני לא בטוחה - - -
אריאל סיזל
¶
אבל רק שנייה, מירי, גם פה זה לא אוטומטי. הרי גם פה קבעתם שזה יהיה בתנאים שייקבע כפי שאושרו על-ידי הממשלה, כך שבכל מקרה אנחנו צריכים לעבור את המסננת של הממשלה. כך שההרחבה לא תהיה הרחבה - - -
היו"ר אברהם דיכטר
¶
מה ההבדל בין כל מי שמועסק במיקור חוץ באותה צורה בצה"ל, במוסד, בשב"כ? הרי זה בדיוק אותו הדבר.
ישי יודקביץ
¶
מר אסרף מכיר את זה. יש לנו את "אלביט" למשל, הנה דוגמה טובה, ממש בשרשרת האחזקה בחיל האוויר למשל בחצרים. אנחנו די מתלבטים עם הדבר הזה. שרשרת אחזקה ממש מבצעית, חלק מהאנשים נמצאים בשרשרת אחזקה מבצעית של מערכות לחימה, אבל הם מכוח חוזים של משרד הביטחון, "אלביט" כספק.
ישי יודקביץ
¶
דחינו פניות של קבוצות כאלה, כי באמת רצינו לעשות חומה סינית בין השירות הצבאי לבין המישור החוזי אני קורא לזה. למרות שאני חייב לומר לכם, בגלל שהמיקור חוץ הזה, שהכניס ממש אנשי חברות לתוך שרשרת האחזקה המבצעית של מערכות לחימה – מעורר מחשבות, אני לא אומר שזה לא מעורר מחשבות, אבל זה גם יוצר בעיות אחרות.
דרור גרנית
¶
רגע, אגב הדיון על גבולות הגזרה, אני רוצה לזרוק לחלל האוויר קבוצה נוספת שצריך לחשוב עליה, שזה משרתי השירות הלאומי-אזרחי, בוודאי אלה במסלולים הביטחוניים, שאני לא יודע אם הם נכללים בתוך הגדרות המתנדבים. זה לגבי החרדים שבהם, שזה חוק השירות הלאומי-אזרחי, ויש את חוק השירות האזרחי, שהוא עדיין פה בתהליכים.
אריאל סיזל
¶
אדוני היושב-ראש, בשביל להמחיש את הנקודה, אני רוצה פשוט לתת דוגמה ממש מוחשית. יש לנו את טייסת הכיבוי. כל הטייסים שם הם לא עובדי משטרה או כב"א, הם עובדים שמועסקים באמצעות הזכיין, לא משנה, זו חברת "אלביט" במקרה הזה. ובוודאי שבאירוע חירום הזכאות שלהם לקבל אות מערכה אינה מוטלת בספק. אז זאת דוגמה, שאנחנו פוחדים שהחוק בנוסח - - -
אריאל סיזל
¶
לא, אנחנו מדברים על טייסת הכיבוי האזרחית. גם באירוע חירום מלחמתי הם יעבדו במסגרת טייסת הכיבוי. אני נותן דוגמה למשל למיקור חוץ שהוא בליבת העשייה של הגוף הביטחוני שמופקד על הנושא.
עודד ברוק
¶
שלא לדבר על אנשי הטכנולוגיות, שכמעט כולם מיקור חוץ, ובלעדיהם המערך פשוט יקרוס. אם המחשבים לא יעבדו אין על מה - - -
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
ומי שצריך להכין מנות קרב במלחמה, אז גם הוא מקבל אות? הוא בחירום, צריך לעשות מנות קרב.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
אבל אני אומר, כשאתה עוסק פה, ההבחנה היא נכונה. כלל חיילי צה"ל, הרי יש לא מעט אנשים שהזכרת כרגע או אחרים הזכירו, שהמעורבות, שלא לומר התרומה שלהם, היא עשרות מונים יותר גדולה מאשר העובדה שחייל צה"ל לבש מדים בלבד. אבל אתה אומר: זה ארגון, ואתה לא יכול להתחיל לעשות פילוח בתוך הארגון. ישנם גופים שיש שמה שירות לאומי: מוסד, שב"כ, שעובדים כתף אל כתף עם האנשים שעושים את העבודה המבצעית באותו ארגון. ישנם אנשים, מה שתיארת, מיקור חוץ, ולא משנה אם זה תחזוקת מטוסים תוך כדי קרב, תוך כדי מערכה, לצורך העניין, או תחזוקת כבאיות תוך כדי מערכה.
אבל זה בדיוק העניין, שהוועדה המייעצת תצטרך להחליט, ובסופו של דבר ההבחנה היא בין אות מערכה לבין תעודת הערכה. ואני חושב שבנושא הזה, אני, בניגוד למירי, לא נבהל מעודף הוקרה או הערכה, מהסיבה הפשוטה: זה סוג - - -
מירי פרנקל-שור
¶
לא את זה אמרתי. אמרתי שצריך להבדיל בין אות לבין תעודה. יש ערך לאות, וברגע שאתה מעניק את האות לכולם, יש זילות.
מירי פרנקל-שור
¶
יש גם הבדל בין אוכלוסייה שמתנדבת לבין אוכלוסייה שצריכה להיות שם בצו חירום. אחרי שעשינו סדר במערכת, עכשיו מתחילות השאלות העיקריות לצוץ.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
אבל העובדה שאת מאפשרת לוועדה שדנה בדברים האלה, להחליט בין אות לבין תעודה, לאותה מערכה, אני חושב שזו הבחנה נכונה. זו הבחנה שגם עושה גם צדק וגם סדר. ובסופו של דבר זה לא רק פונקציה של לובש מדים או לא לובש מדים, למרות שאתה צודק, על מדים אתה יכול לשים את האות, את התעודה אתה לא תולה על הבגד.
אבל זה לא רק שם. אני חושב שבאיזשהו מקום, כאלה שלא לובשים מדים, לוחם מוסד שהתרומה שלו למערכה היא אדירה, כי הוא יושב בלב המאפליה בצד השני, ועובד מוסד אחר שיושב במשרדי המוסד, לא זה עונד את האות, חוץ - - - כמובן, ולא זה עונד את האות.
אז זה בדיוק, אני חושב, כשאתה נותן לגוף, לגוף מודיעיני ביטחוני per say – מוסד, שב"כ – אתה מבין את ההיררכיה. כשאתה מתחיל להיכנס אחרי זה למיקור חוץ בגופים השונים – זה בדיוק תפקידה של הוועדה, להחליט: הקבוצה הזו כן, הקבוצה הזו לא. והקבוצה הזו תקבל תעודת מערכה והקבוצה הזו לא תקבל, מפני שמה לעשות, היא לא מקבלת.
כל הרשויות המקומיות עוברות ל-mode חירום. ומי שמכיר את המערכות האחרונות, למעט רשויות שבאמת לא תפקדו, אבל רוב הרשויות תפקדו ב-mode חירום. לצערי, יש לנו ניסיון גם בצפון וגם בדרום, ולא ממערכה אחת בלבד. אני חושב שבאיזשהו מקום – כן, אנשים שנמצאים שם כחלק ממערך פיקוד העורף בסופו של דבר.
אגב, זה אני אומר לכם, אפרופו הוויכוח שהיה לנו קודם לכן. פיקוד העורף הוא הגורם, בעיני, הגורם בה"א הידיעה, שמסוגל להסתכל בראייה הכי מקצועית ומקצועית נטו על הזכאויות האלה. הוא מכיר, הוא יודע בדיוק איפה הוא ראה את האנשים. אז אני יודע שזה אולי קצת לא נוח לאיש צבא להחליט לגבי אזרחים, אבל הוא זה שהאזרחים עבדו או לא עבדו, כדי לאפשר לו לעשות את משימתו.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
תראו, אני מציע ככה: נתקדם עם זה. אני אומר שנראה פה מילה או שתיים לגבי הסמכויות של הוועדה. זאת אומרת, הוועדה המייעצת, בסופו של דבר יש לה סמכויות. ברור מהדיון הזה כאן שלוועדה זאת תהיה עבודה, היא לא סתם. והיא תצטרך לעשות מה שמשרד הביטחון עד היום עשה או הוועדה פה בחוץ וביטחון, היו פה דיונים כבדים לגבי מי כן ומי לא. נדמה לי שהרחבנו פה הרחבה מאוד נכונה, מאוד גדולה, אבל גם לה אנחנו צריכים לשים איזשהו גבול בעניין הזה. וזה לסמכות הוועדה המייעצת, שהיא תחליט.
בן ציון
¶
אז זאת אומרת שלא הסדרנו למעשה את העובדים במיקור חוץ, או עובדים בכל צורה אחרת שמועסקים אצלנו.
מירי פרנקל-שור
¶
בסדר, יכול להיות שנעתיק את אותו מודל למשטרה. נכון, יכול להיות. אבל אני מציעה לקבל את ההצעה לקריאה ראשונה. ואנחנו צריכים לאפשר משהו - - -
היו"ר אברהם דיכטר
¶
לא, אני אומר לכם: אני חושב שזאת טעות, אני כמובן לא אסכים להתחיל לבנות מודלים, לכל משרד את המודל שלו. יש ועדה מייעצת שהיא נותנת אות מערכה. אות מערכה, תסתכלו מאיפה הוא יוצא, הוא יוצא משר הביטחון. זה אות המערכה ששר הביטחון חתום עליו. כשאות המערכה הזה יוצא לדרך, יש ועדה מייעצת אחת.
אני לא מציע להתחיל לבזר ולבנות לה דופליקטים במשרד לביטחון הפנים, במשרד הבריאות, במשרד כזה או במשרד אחר. יש ועדה מייעצת אחת, שאני חושב שהנציגים – זו הסיבה שכשאתה שם נציג של פיקוד העורף, אתה שם נציג שראה את כל המערכה האזרחית בעורף מתחילתה ועד סופה, דרך כל הגופים. וממילא הוועדה המייעצת מחויבת לשמוע את עמדת השר הממונה בכל משרד רלוונטי, ולא חשוב אם זה משרד העבודה או משרד הבריאות או משרד הבט"פ, או אם ישנם משרדים נוספים - - -
ישי יודקביץ
¶
צמצמנו את הוועדה המייעצת לענייני הריתוק המשקי, אזרחי עובדי צה"ל, ארגוני ההצלה. אנחנו לא מתייחסים - - -
מירי פרנקל-שור
¶
יש עצמאות מלאה לשר לביטחון הפנים. הרגע המחולל, אמרנו, זה שר הביטחון, וברגע שהרכבת יצאה, השר לביטחון הפנים הוא עצמאי.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
לא, זה גם לא נכון. זה גם לא מה שכתוב בהצעה. ההצעה אומרת ככה: השר, קרי שר הביטחון, ימנה ועדה של שלושה חברים שתייעץ לו בכל הנוגע להענקת אותות וכו'; בטרם תקבל הוועדה החלטה לגבי ארגון מסוים, תשמע הוועדה את עמדת השר הממונה על אותו ארגון.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
לא, לא. כתוב שמה ככה: השר ממונה על ביצוע – השר זה שר הביטחון. זה בהגדרות. בהגדרות השר - - -
מירי פרנקל-שור
¶
בואו רגע נעשה סדר, באיזה חקיקה אנחנו מדברים. אתמקד בשלושה דברי חקיקה. יש לנו את חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, שמדבר על הענקת אותות בצה"ל. עכשיו אנחנו עוברים להצעת החוק המוצעת של חבר הכנסת אייל בן ראובן, שמסדירה את ההענקה למגזר האזרחי. זו הצעת חוק הוקרה למשתתפים אזרחיים במערכות ישראל. ההצעה הזו מבצעת תיקון עקיף בחוק העיטורים במשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ולכאן עובר כל ההסדר לגבי שב"ס והמשטרה ובחוק הכבאות.
מירי פרנקל-שור
¶
ובכב"א זה עובר בחוק רשות הכבאות. זה דבר חקיקה רביעי. אני לא מתייחסת אליו, לא לבלבל.
עכשיו, ההצעה להעביר לחוק העיטורים במשטרת ישראל, אני מפנה את הוועדה לעמוד 4 בהצעת החוק, לסעיף 9. וזה התיקון - - - שאנחנו מעבירים את הכול לחוק העיטורים במשטרת ישראל. וסעיף 11 המוצע, שלצדו כתוב אותות מערכה קובע: קבע שר הביטחון אות מערכה לפי סעיף 7 בחוק העיטורים לצבא הגנה לישראל – זאת אומרת, הוא מתחיל לחולל את התהליך – יעניק השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך וכו', וזה ההסדר.
ולכן מה שיוצא מכך, שהוועדה המייעצת היא בכלל אינה חלק מהמשטרה, שב"ס וכב"א. יש לנו ועדה מייעצת, ככל שהדבר קשור לשר הביטחון ולשאר השרים במשק. אבל השר לביטחון הפנים, יש לו עצמאות מוחלטת - - -
מירי פרנקל-שור
¶
אלה שאלות שמעלות: האם דין עובד בחברה שהופרטו - - - הוא דין אותו עובד של הארגון? זו לא שאלה טריוויאלית.
דרור גרנית
¶
לא, ממש לא, זאת לא שאלה טריוויאלית. אני רוצה אבל להציע רגע מחשבה. אני רוצה להציע הצעה שנייה, או לפחות מחשבה שעוברת לי תוך כדי השיח שמתנהל פה, הרי בעצם יש פה אמירה, זו בכלל הלוגיקה העמוקה שבבסיס כל ההצעה הזאת. היא אומרת: היות שהמערכה לא מתנהלת רק בשדה הקרב ורק, אלא היא מתנהלת גם בעורף. והיות שיש בעורף גופים רבים שפועלים, אנחנו צריכים לחשוב עליהם ולראות איך אנחנו נותנים את ההכרה להם. והיות שבעורף אנחנו יודעים שמספר השחקנים ומגוון השחקנים הוא הרבה יותר גדול: זה נוגע גם למשרד הבריאות וזה גם לרשויות מקומיות, וגם לפה וגם לשם וגם לאלה, אז אולי מה שצריך לעשות בכלל זה לקחת את הוועדה המייעצת הזאת, ולחשוב עליה בתור האורגן שהוא יתכלל את העבודה המרכזית כלפי כל הממשלה.
מירי פרנקל-שור
¶
אבל, דרור - - - בנושא הזה לפני כמה דקות ואמרנו: יכול להיות שיש מקום להקים ועדה מיוחדת - - -
דרור גרנית
¶
זו השורה הבאה שלי. המחשבה שלי היא שאולי צריך לעשות לא אחת פה ואחת פה, אלא ועדה אחת ממשלתית לכולם, ואז ההרכב שלה צריך להשתנות באופן - - -
עידו בן יצחק
¶
המצב היום בחוק העיטורים הקיים הוא ששר הביטחון, כשהוא מחליט לתת עיטורים, אז גם התנאים של החיילים, גם התנאים של עובדי השב"כ והמוסד, גם התנאים של השוטרים והסוהרים, שר הביטחון קובע אותם וזה מגיע לאישור הממשלה. מה שעשינו פה, פשוט העברנו את זה לחוק של השר לביטחון הפנים, כדי שהשר לביטחון הפנים הוא זה שיקבע מהם תנאי הזכאות.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
גם שר הביטחון, גם ראש הממשלה וגם השר לביטחון הפנים מחויבים להביא את זה לאישור הממשלה?
דרור גרנית
¶
זה לא הגיוני שזה יהיה כל אחד בנפרד. זה צריך להיות ועדה מתכללת כללית של הממשלה כולה, שחושבת מי האוכלוסיות, מה התנאים, מה הקריטריונים וכדומה וכדומה. ואז מייצרת המלצה - - -
דרור גרנית
¶
לא, בסדר, המנגנון אבל צריך להיות אחר אם כך. וגם ההרכב, אני מסכים, גם ההרכב צריך להשתנות.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
תראו, יש פה שתי חלופות. אפשרות ראשונה זה לקחת באמת ולשים את הוועדה שתהיה איזו ועדה גדולה. והאפשרות השנייה זה לקחת את הוועדה הקיימת, ולתת לשר לביטחון הפנים שיקים ועדה משלו לגבי הכול, כי יש לו מערך בסך הכול רחב בעניינים האלה. אלה שתי החלופות, לדעתי האפשרויות. אני מודה שהנטייה שלי בעניין הזה, היות ששר הביטחון הוא השר המחולל, יש לו בעניין הזה – אני חושב שכדי שזה לא יסתבך, כדי שלא הוועדה הזאת עכשיו תתחיל לעסוק בכל העולם ואשתו, שהשר לביטחון הפנים, אם נתנו לו פה, בעקבות החלטת שר הביטחון, להקים איזושהי ועדה אצלו. הוא מכיר את הדבר הזה, והוא יודע לעשות את העבודה המקצועית לגבי הארגונים שעומדים תחת חסותו. אני חושב שזאת החלופה היותר טובה.
מירי פרנקל-שור
¶
אני מסכימה. ויכול להיות שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית עוד יש מקום קצת - - - את שיקול דעתה של הוועדה המייעצת על מנת לפעול לשם אחידות של הוועדות המייעצות.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
הוועדה המייעצת כן יש לה סמכות לגבי הגופים שתחת ראש הממשלה – מוסד, שב"כ – לפי ההצעה פה.
מירי פרנקל-שור
¶
בשביל מה אתה צריך ועדה מייעצת לחיילים? אם שר הביטחון מחליט שיש אות, אז - - - ולא צריך לקבוע תנאים. לגבי האזרחים, אתה צריך ועדה מייעצת, מכיוון שאתה אומר מה הייתה תרומתו של - - -
היו"ר אברהם דיכטר
¶
מי יחליט לגבי מיקור חוץ, שירות לאומי והשד יודע מה במוסד? הוועדה המייעצת שדובר בה? לדעתי כן.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
מה זה ראש הממשלה? איזה מנגנון יש לראש הממשלה להחליט? הרי הוא בעצם אומר: ראש המוסד וראש השב"כ, תחליטו אתם. אז אם אתה אומר ככה - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
תראו, בסדר, עולה פה נקודה. אני חושב שהוועדה המייעצת, אנחנו צריכים לראות שהיא הוועדה שעובדת עם משרד הביטחון ועובדת עם משרד ראש הממשלה, כי אין לראש הממשלה מנגנון. מה, ראש הממשלה יקים ועדה? אבל זה אין לו בעניין הזה. ואני חושב שוועדה כזאת יכולה, עם עוד בן-אדם, היא יכולה לפתור את הבעיה הזאת. העיקרון של הפשטות צריך לעבוד פה. לא לסבך את העניין, לא לעשות פה עכשיו איזה - - -
דרור גרנית
¶
לא, אבל אני רוצה להזכיר, אנחנו לא מדברים פה על גוף שעובד באופן קבוע. זאת אומרת, זו לא רשות מנהלית שעובדת באופן רציף וקבוע 365 יום בשנה כל הזמן. היא עובדת אגב אירוע נקודתי, ואז מקימים גוף כזה ואומרים לו: בואו תתגבשו, בתוך חודש תייצרו לנו סל המלצות מי כן, מי לא, מה התנאים. זאת אומרת, זה מאוד נקודתי, זה אגב אירוע, אני לא חושב שזה - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
מירי, תקשיבי, העיקרון של הפשטות – אני מציע ככה: קודם כול נתקדם עם זה עכשיו, ולא כרגע להתחיל בעוד סדרה של דיונים על העניין הזה של הוועדה. נפתור את הבעיה הזאת. אני אומר: החלופה המסתמנת לי בראש כרגע זה חלופת הרחבה של הוועדה המייעצת הקבועה כאן למשרד ראה"מ, והמשרד לביטחון הפנים, תהיה לו ועדה מייעצת משלו, שזה גם כן כבאות, חוץ מאסירים יש בה את הכול. בזה תפתור את הבעיה הזאת. ולדעתי ככה אנחנו הולכים לפתור את הבעיה.
בן ציון
¶
את הסעיף המוצע, את סעיף 9. זאת אומרת, את 11א לתיקון חוק העיטורים, ולומר כך: קבע שר הביטחון אות מערכה לפי סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, יעניק השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך אותות מערכה לשוטר – לעצור פה. ואז הפיצול אומר כך: השר רשאי גם להעניק תעודות הוקרה לשוטר, וכן אותות מערכה ו/או תעודות הוקרה גם למתנדב במשטרת ישראל או לאדם המועסק על ידה, או לעובד אחר המעניק שירות למשטרה בתנאים שיקבע.
דרור גרנית
¶
מה שנקרא לא הרווחנו שום דבר בדבר הזה. מבחינת הכאב ראש שבא לוועדה הזאת, שיצטרכו שוב פעם - - -
דרור גרנית
¶
אז תהיה ועדה אחרת, לא משנה. אתה יודע מה, אתם תצטרכו להתקין תקנות. כך או כך או כך מצד אחד תצטרך לייצר חקיקת משנה, מצד שני אין לך את גוף המטה שעושה את העבודה המתוכללת ושוקל את השיקולים הרלוונטיים. מה השגת בדבר הזה?
בן ציון
¶
לא, אחזור. אמרתי: השר רשאי גם להעניק תעודות הוקרה לשוטר וכן אותות מערכה ו/או תעודות הוקרה גם למתנדב במשטרת ישראל או לאדם המועסק על ידה, או לעובד אחר המעניק שירות למשטרה בתנאים שיקבע.
מירי פרנקל-שור
¶
לא. מענישים אותה? זו בחירתה. היא בת שירות לאומי. אם היא הייתה חיילת, היא הייתה מקבלת אות. בחרה להתנדב, מעמדה הוא אחר.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
לא, היא לא עושה את אותו דבר. מי שבצבא – בצבא, זה מעמד אחר. אני ממש מתנגדת להשוות את המעמד של שירות לאומי לחיילי צה"ל.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
את נותנת לחיילת במוסד אות המערכה, ולבת שירות לאומי תעודת מערכה. מה רע בזה? שתיהן יושבות אחת ליד השנייה, זו התנדבה לשנתיים - - -
מירי פרנקל-שור
¶
רק שנייה, בואו נעשה סדר. מה שקובע היום חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, הוא מדבר רק על עובדים. הוא לא צפה את כל ההפרטה שתהיה של כל כך הרבה שירותים. הוא מדבר על עובדים. עכשיו, יכול להיות, וזה מה שאמרתי לפני כן, שבקריאה השנייה והשלישית צריך לאבחן בין אות לבין תעודה. יכול להיות. אני חושבת שזה מה שצף. תראו מאיפה האות הגיע. הוא הגיע מצבא הגנה לישראל, ואחר כך באו כל הנספחים.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
כנראה שבקצב הזה היא תינתן באמת לאוכלוסייה מאוד רחבה, ואולי זה בסדר, אני לא אומרת שלא.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
אבי, זה מה שאני מציע: אני מציע שכרגע משאירים את זה ככה, כאשר אנחנו מעבירים את זה. ובדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית, נעשה תיקון פה שנעשה עליו עוד איזשהו - - -
אריאל סיזל
¶
לא, אבל רגע, מה עם ההערה שלנו לגבי עובד שנותן שירותים לאותו גוף? זאת אומרת, אתם לא מוכנים להכניס את התיקון הזה?
מירי פרנקל-שור
¶
יש לכם השלכת רוחב. כרגע גם לגבי השב"כ, גם לגבי המוסד, לגבי כולם, צריך להיות עובדים. צריך לתת על זה את הדעת, אבל לא כרגע, בקריאה השנייה והשלישית. יכול להיות שזה יוביל להבחנה בין אות לבין תעודה.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
אם יש לך את האפשרות לתת את זה או את זה, אז סימן שאתה כבר מראש בהצעה פה יצרת הבחנה.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אבל מה עם אחידות של תעודות למשל? האות זה ברור מה יקבלו, אבל לגבי התעודות, פתאום יכול להיות מצב שכל גוף ייתן תעודה אחרת ומלל אחר.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
לא כתוב אחידות. אני קורא את מה שכתבו היועצים המשפטיים ואייל: קבע השר אות מערכה וכו', רשאי הוא בהמלצת הוועדה המייעצת לקבוע אותות מערכה או תעודות מערכה. אני מציע, לאור השאלות שעלו כאן, לכתוב: לקבוע אות מערכה או תעודת מערכה. אותות זה אומר שיש יותר מאחד, ותעודות זה אומר שיש יותר מנוסח אחד. אז זו הערה כבר - - - בדיון הזה. לקבוע אות מערכה – אני מניח שזאת גם הייתה הכוונה - -
היו"ר אברהם דיכטר
¶
- - או תעודת מערכה חתומה על-ידי השר. עכשיו, מכאן אנחנו מבינים, חתומה על-ידי השר זה אומר שיש רק אחד שחתום על כולן. זה שיש אחרי זה שרים שחתומים גם, הם חתימה שנייה מה שנקרא.
הילה קפלן רענן
¶
תודה. אנחנו מבקשים, משרד העבודה, שבהגדרה של "שירות חירום", כתבתם שזה שירות עבודה, לפי הוראות פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, למעט סעיף 16ב, שזה אירוע אסון המוני. אנחנו מבקשים שגם מי שבעצם משתתף באירוע אסון המוני יהיה זכאי - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
לא, לא, אני אומר כבר: התשובה היא לא. התשובה היא חד-משמעית לא. אנחנו לא מרחיבים את זה פה לעוד אירועים, אנחנו מדברים על מערכה. אם עכשיו זה אירוע, אז למה זה לא מערכה, זה כבר סיפור אחר.
דרור גרנית
¶
אז אני שואל את השאלה הבאה: האם זה מייצר לנו הסדר שלילי לעניין סמכותו של שר. נניח לצורך הדיון שיש לנו אסון בכרמל – שריפה, לא מערכה.
מירי פרנקל-שור
¶
זה לא הסדר שלילי. הוא יכול להעניק תעודות הוקרה. גם היום ללא החוק - - - שר הביטחון קובע אות מערכה או תעודות הוקרה לעניין מערכה מסוימת.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
תראה, אתה יכול, לא עלינו, לגמור מערכה עם פחות נפגעים מאשר באסון המוני, אבל אנחנו עוסקים פה בדבר אחר לגמרי.
אריאל סיזל
¶
אנחנו גם כבט"פ בדיון הקודם סברנו גם כן כמו משרד העבודה והרווחה, שכן ראוי היה גם כן למצוא את הדרך להוקיר גם אזרחים שמסייעים במצבי חירום אזרחיים, כמו שריפות ואירוע אסון המוני למיניהם. יחד עם זה, בסדר, אנחנו מבינים שכרגע אנחנו עוסקים בחוק העיטורים הצה"לי.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
בקיצור, אני מציע, זה לא חד-משמעית בעניין הזה. זה עלה בפעם הקודמת – עצרנו את זה. עכשיו זה עלה עוד פעם, אנחנו עוד פעם עוצרים את זה ואני עוצר את זה.
אורן אברהם
¶
הערה קצרה, שחשוב להגיע למערכה, שזה הבסיס שלנו. ברגע ששר הביטחון קבע, אז יש כמה דברים שהוא קובע. והשאלה פה: האם תנאים שקבע באישור הממשלה, שמחריגים את השר לבט"פ וכל זה, זה משנה את המשחק? כי שר הביטחון קובע, אז יש תקופה קובעת שאומרת: זו תקופת המערכה. יש תקופה מזכה, שמי ששרת מספר ימים בתוך התקופה הקובעת אז הוא זכאי לאות הזה. ויש את צורת האות. האם מרגע שזה נקבע, גם התחימה הזאת של התקופה הזאת והתקופה בתוך התקופה הזאת, וגם הצורה של האות, האם זה גורף לכולם, או שעכשיו כל אחד מתחיל - - -
בן ציון
¶
אני אומר שוב, לסעיף המוצע בנוגע להסדר על הגופים בבט"פ, אני לא מבין למה מפנים שוב לאישור הממשלה, אם שר הביטחון כבר קיבל את אישור הממשלה.
עידו בן יצחק
¶
אישור הממשלה הוא לגבי הזכאות, כפי שהיום שר הביטחון פונה לממשלה לקבל את האישור לגבי תנאי הזכאות לגבי כל הגופים שנמצאים היום אצלו. אז היום אנחנו משאירים אצלו את החיילים, והוא יפנה לממשלה לגבי החיילים. ולגבי השוטרים, שהיום השר לביטחון הפנים פונה, והסוהרים וכו' - - -
בן ציון
¶
הרי אמרנו שאנחנו מסכימים להסדר, ואין בעיה, נפריד, הכול בסדר. רק אמרנו: עד היום שר הביטחון הוא זה שהיה מתחיל את המהלך ומסיים את המהלך, לא כמו פה שהוא רק מתחיל. אז אני אומר רק שנעשה את זה שיחול באופן אוטומטי לגמרי. זאת אומרת, למה לפנות עוד פעם לאישור הממשלה, אם שר הביטחון לא פנה לקבל את אישור הממשלה?
ישי יודקביץ
¶
אדוני היושב-ראש, יש חקיקה, אתן לך דוגמה, לסעיף 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), ששם יש קביעה של תפקידים ספציפיים, שהגבלות חוק שירות הציבור, חוק הצינון המפורסם, יחולו לגביהן. ושם כל משרד שהוטלה עליו ההגבלה הנוספת הזאת, של רשויות אכיפה ומשטרה, דברים כאלה, כל שר קובע לעצמו.
זאת אומרת, הריבוי של תקנות או ריבוי של צווים על אירוע אחד, זה לא דבר חדשני. כל משרד יודע לעצמו מי בעלי התפקידים שצריך להטיל עליהם הגבלות מסוימות, אז כל משרד מתקין תקנות באישור ועדת העבודה והרווחה. זאת אומרת, הריבוי של תקנות, שיהיה תקנות של ראה"מ, תקנות של בט"פ ותקנות של ביטחון, אני לא מתרגש מזה.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
אנחנו מעלים להצבעה את הצעת החוק הוקרה למשתתפים אזרחיים במערכות ישראל, תשע"ז-2017, כהכנה לקריאה ראשונה בכנסת. מי בעד הנוסח שקרא עידו? ירים את ידו. שלושה. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת החוק – פה אחד
הצעת חוק הוקרה למשתתפים אזרחיים במערכות ישראל, התשע"ו-2016 נתקבלה.
היו"ר אברהם דיכטר
¶
אושרה פה אחד. ההצעה אושרה בוועדה ועולה לקריאה ראשונה בכנסת.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:43.