הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 148

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, י"ח בשבט התשע"ז (14 בפברואר 2017), שעה 10:18

זכויות סטודנטיות וסטודנטים הורים

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

דב חנין

יהודה שוורץ - מפקח באגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך

חגי פורגס - אגף מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר סקיי גרוס - מנהלת המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מולוגטה מהרי - מרכז בכיר ייצוג הולם, נציבות שירות המדינה

עומרי גולן - הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

אביחי פרחי - רכז נהלים ולימודים, היחידה המרכזית להוראה, האוניברסיטה העברית

ניצן רויף - מועדון הורים, קבוצת מיקוד

אלדד רונזה - מנהל היחידה המרכזית להוראה, האוניברסיטה העברית

בועז סגל - נציג התאחדות הסטודנטים, התאחדות הסטודנטים

פרופ' מרים שיף - יו"ר ועדת נהלי הוראה ולימודים (נה"ל), האוניברסיטה העברית

פרופ' תמר ברוש - ועדה לענייני מגדר - אוני' ת"א

פרופ' רונית שריד - יועצת הרקטור לקידום נשים, אוניברסיטת בר אילן

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות-ור"ה

עליזה פורמן רבינוביץ - דוקטרנטית - אוני' ת"א

לילך חייבי חיים - יו"ר אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה

רויטל בקר - בוגרת האוניברסיטה הפתוחה

דנה קצב - סטודנטית - כנסת צעירה, האוניברסיטה הפתוחה

אימאו ספא - סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה

רשיד ספא - סטודנט באוניברסיטה הפתוחה

רחל בלבן פרומוביץ - רכזת הריון ולידה - אוני' בן גוריון

ירדנה יפרח - רכזת תחום הורות - האוני' הפתוחה

גל בוזיקובסקי - ראש מחלקת אקדמיה באגודת הסטודנטים, הקריה האקדמית אונו

שרון ניצן - יו"ר ועדת תקנון המרכז האקדמי

ליעד להנר - סטודנט -כנסת צעירה, המכללה למינהל

עמית הרלב - חברת תא, תא סטודנטיאלי "ירושלמיות"

חיה נדיבי - ע' דיקאן הסטודנטים לענייני סטודנטים

אליעזר מיטרני - מהנדס

מיכל קורנפלד - מנהלת מגדלים ילדים חושבים יצירתית

שרה ביים - ראש המנהל האקדמי - המרכז האקדמי לב

לאה שמחה קליין - מעורבות

פנינה פויפר - פעילה, מעורבות

ערין גנדור - תלמידת כיתה י'

רוית אחדות - ספיריות - התא הפמיניסטי בספיר

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע''מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות (לקוחות קובעים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מכון וייצמן למדע)

ענת מימון

דלית אזולאי

מאיה ויקטור, חבר תרגומים

זכויות סטודנטיות וסטודנטים הורים

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לכולן, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ואנחנו היום זה אמור להיות, לא רק אמור, הוא יום חגיגי לציון יום כינון הכנסת ואנחנו מקיימות את הישיבה הזו בסימן ובמסגרת אירועי "כנסת צעירה" והיא אכן יותר צעירה כבר, עם ידידתי שמצטרפת אלי, לילך חייבי מנחם, יושבת ראש אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. אנחנו ננהל את הישיבה היום במשותף והיה לי גם הכבוד וגם את העונג לפגוש את לילך בפגישה קודמת כשתכננו את הישיבה. אנחנו התלבטנו מאד בנושאים שאפשר לקיים עליהם את הישיבה, לילך באה עם חבילה מאד גדולה של נושאים שחשובים לה כסטודנטית, במיוחד שהיא הורה ועם משפחה והיו לה כמה וכמה נושאים. התלבטנו בין לדבר על הסטודנטיות הנשים ומעמדן על כל מיני נושאים שקשורים להורות בחיים הסטודנטיאליים וזכויות הסטודנטים ובסוף החלטנו בכל זאת להתמקד בזכויות סטודנטים הורים ואני אתן עכשיו ללילך לפתוח בדברים. אני מאד שמחה ואני חושבת שזה יכול להיות תירגול, לילך, לא?

אני לא יודעת, ימים יגידו.

בבקשה לילך.

טוב, בוקר טוב לכולם ולכולן, אני קצת הרבה מתרגשת, לאו דווקא מלדבר מול קהל, זה גם, אבל גם באמת כי הנושא הזה בדמי, אז אני מאד שמחה לראות פה הרבה בעלי ובעלות תפקידים וחברים טובים וסטודנטים וסטודנטיות ובאמת אני מודה לגברתי היושב ראש, על ההזדמנות הזאת. הנושא שהתכנסנו לדבר עליו היום זה זכויות סטודנטים וסטודנטיות הורים, כולם מדברים היום על הבעיות והקושי בתחומי ההשכלה והתעסוקה, אבל כמעט ולא מדברים על הקשיים והאתגרים של מערכת ההשכלה, התעסוקה וההורות גם יחד.

אני אספר בקצרה רגע רקע על עצמי ומה אני עושה פה ואיך הגעתי לכאן בכלל. אז אני לילך, בת 32, סטודנטית למינהל מדיניות ציבורית שנה רביעית, אמא לשניים. אמא לליאה בת 6.5 כיתה א' ולליהוד בן שנה וחצי, ילדתי תוך כדי התואר כשעברתי בעצם גם הריון מאד קשה, גם לידה קשה, גם אחרי הלידה עברתי ניתוח אז בעצם חוויתי את ההורות הסטודנטיאלית במיטבה.

אני פעילה באגודת הסטודנטים מזה שלוש שנים כשבעצם, ברגע שנכנסתי לאגודה, אני ושותפה לדרך הבנו שהאגודה כאגודת סטודנטים שאמורה לייצג את כלל הסטודנטים בכלל לא נותנת מקום לסטודנטים הורים, כשבאוניברסיטה הפתוחה מעל 50 אחוז מהסטודנטים הם הורים וסבים וסבתות ובעצם החלטנו להרים את הכפפה, אמרנו – בואו ננסה להרים איזה שהוא קונספט של מועדון הורים, לימים, ממש תוך כדי התואר פגשתי חברה טובה לספסל הלימודים שנמצאת כאן אתנו והיום היא גם רכזת ההורות, גב' ירדנה יפרח, אנחנו גם נשמע אותה בהמשך. ככה החלטנו לשלב כוחות ולנסות לחשוב על איזו שהיא תכנית מיוחדת שאנחנו יכולים גם לתת העשרה, ב-ע', וגם להאיר ולהעיר ולסייע, אם זה בהיבט של נוהל הורות ואם זה בהיבט של המלגות שגם זה דורש עבודה ואנחנו נתייחס לזה בהמשך הדיון. בכלל, לתת פלטפורמה, לתת איזה שהוא מקום לסטודנטים הורים, משהו שלא נעשה בעבר על ידי אגודות סטודנטים.

הקהל האנושי - אני ספציפית אציין שוב ושוב על סטודנטים מהפתוחה כי אני באה בכובע הזה, אבל יש לי המון חברים וחברות ואני גם יודעת שיש המון סטודנטים וסטודנטיות הורים בכל המוסדות האקדמיים בארץ, באוניברסיטאות ובמכללות, כמובן שבמהלך הדיון נשמע גם את הנציגים שהגיעו, כשכל אחד יוכל לספר איך אצלו, איפה חשוב לו לשים דגש.

אני אתמקד כרגע בקהל הסטודנטיאלי של האוניברסיטה הפתוחה שהוא מאד מגוון, הטרוגני בהשוואה למוסדות אקדמאיים אחרים, הן בחתך הגילאים, הן בסטטוס האישי ובמעמד המשפחתי. אז אמרתי שמעל 50 אחוז מכלל הסטודנטים והסטודנטיות שמתחילים ללמוד לימודים אקדמאים הינם בעלי משפחות או נמצאים בשנים הראשונות להקמת תא משפחתי, ועל כן גם עלה הצורך בעצם לתת מענה לפלח האוכלוסייה הזו. אני רק אציין עובדה יבשה, על פי דוח הנשיא של האוניברסיטה הפתוחה האחרון, לסבר לכם את האוזן, נעשו למעלה מ-820 פניות של סטודנטיות לקבל התאמות. בעצם אנחנו יודעים ש-820 סטודנטיות ילדו במהלך השנה האחרונה, הייתי גם שמחה לדעת איך אני אוכל לקבל גישה או נתונים משאר המוסדות האקדמאיים, אני אשמח אם מישהו יוכל לענות לי ולסייע ובהיבט הזה אני אגיד, שלמרות שפנו כמות יפה של סטודנטיות, עדיין המון סטודנטיות וסטודנטים לא יודעים מה מגיע להם, לא יודעים שקיים נוהל הורות, לא ממצים את הזכויות שלהם ובעצם זה עיקר הדיון היום, איך אנחנו הופכים להיות יותר ברורים, יותר נהירים לסטודנטים וכן לשים איזה שהוא דגש על נוהל ההורות, באוניברסיטה הפתוחה זה משהו שהוא מאד מאד אקוטי וחשוב לסטודנטים.

האמת שאני שלחתי נייר עמדה שהוא די באיחור, אני מתנצלת שלא קיבלתם חומרים, זה משהו שתוכלו לקבל אחרי הדיון ואני אספר לכם בקצרה על איזה צרכים סטודנטים פונים אלינו ואחר כך אנחנו נפתח את הדיון. אז באמת, הדברים העיקריים שהאגודה שלנו מקבלת פניות, הצעות ודרישה לתיקונים שיש לבצע הם לדוגמה – פנו אלינו לא פעם ולא פעמיים על האיזון של הצעת החוק הממשלתית, שצריך לבצע איזון בין הצורך לקבוע בחוק את החובה של המל"ג, לקבוע כללים שלפיהם כל מוסד ומוסד לאחר התייעצות עם אגודת הסטודנטים באותו מוסד, תקבע את ההוראות שיחולו בנושא הזה. אנחנו בעצם באים ומציעים לבקש את החוק, כך שתתאפשר קביעת כללים לפי שיקול הדעת, קודם כל כמובן של המועצה להשכלה גבוהה, הכללים האלה כבר נקבעו ויעברו שוב הליך של אישרור, לאחר שהחוק יתקבל בכנסת כדי שהם יהיו כללים מכח החוק. אני יודעת שהממשלה לא חושבת שצריך להיכנס בחקיקה ראשית לנושאים ספציפיים, בוודאי גם לא לקבוע זכויות, אבל אנחנו כן נשמח לחדד את הדבר הזה. נוהל ההורות, ככל שידוע לנו, דנו בו בפעם האחרונה בכנסת ה-18 ב-2011 אם אני לא טועה.

ב-2012 פרסמה המל"ג את הכללים. הכללים הם מחייבים, הם כמו תקנת משנה, כמו חקיקת משנה, הם מחייבים את המוסדות וכל מוסד כמובן יכול לקבוע נוהל שלא מוריד מהכללים.

אני מכירה את הוויכוח הזה מישיבה קודמת שהייתה לנו, אם אתה זוכר גם כן, גם בנושא של דוחות המוסדות האקדמאיים על הטרדות מיניות והיה לנו ויכוח על כל הנושא של משמעת ועד כמה המל"ג נכנס להוראות המשמעת והעמדה בדרך כלל של המל"ג ובדיוק לילך נכנסה לנקודה הזו ישר, העמדה של המל"ג היא בדרך כלל שיש קוים כלליים, יש הנחיות כלליות, אנחנו לא נכנסים לכל אוניברסיטה וקובעים לה בדיוק או לא מאחדים, בוא נגיד, את ההוראות. פה לילך מעלה נקודה מאד מעניינת שהיא דווקא באה ואומרת – למה לא מתערבים? נכון, את אומרת שיש צורך להתערב יותר ולקבוע דברים.

אני אומרת - - - אלא לעשות חשיבה מחדש.

לא, הכללים נקבעו רק בשנת 2012, לא מדובר בהרבה זמן. כלומר, היתה חשיבה משותפת להתאחדות הסטודנטים וור"ה ו - - - וכל המוסדות, זה משהו שנעשה לא לפני הרבה שנים.

נכון, לא לפני הרבה שנים. אני יודעת שיש תחומים בכנסת הזו שמשנים את החוק תוך שנה, אז בוא - - -

הכללים הם מחייבים לחלוטין, כלומר פה במעמד של תקנה, - - - משנה ואין דבר כזה שהם לא מחייבים. כל מוסד יכול להוסיף ולהרחיב ולתת זכויות נוספות לכל הסטודנטים שלו ואנחנו מברכים ומעודדים, שהמוסדות יטיבו ויתנו עוד זכויות, אבל אף מוסד לא יכול לא לקיים את ההוראות שבכללים, אין דבר כזה.

אוקיי, עומרי, אני מאד שמחה על ההתלהבות שלך לדבר, אבל בינתיים אני רוצה שלילך תמשיך להעלות את הנקודות ואז נאפשר לכולם להגיב, אבל אנחנו נצטרך גם כן לקצר.

לקצר, אז אני ארוץ לדבר הבא ובעצם אצלנו התחיל תהליך מדהים של שיתוף, לא אגיד שיתוף פעולה – אני אגיד ביחד, שבעצם אנחנו החלטנו לשלב כוחות, האגודה ביחד עם דיקנט הסטודנטים בכל מה שקשור לזכויות סטודנטים הורים, קיבלנו את ברכת הדרך מכל הגורמים באוניברסיטה ובעצם אמרתי שאולי אפשר להעלות איזו שהיא הצעה – שבניית תקנון או מיסוד דרכי התקשרות בין אגודת הסטודנטים לרכזת ההורות או מי שאחראי מטעם אותו מוסד אקדמי, אני חושבת שיש איזה שהוא איזון, שוב אנחנו חוזרים לנושא האיזון.

כמובן שיש את הנושא של מעונות יום לסטודנטים הורים, זה נושא שדנים בו בשנה וחצי האחרונות בהתאחדות הסטודנטים, כרגע זה תקוע בין ועדת הכלכלה לוועדת הרווחה, כל הזמן אני יודעת שהחבר'ה שם עושים – בהתאחדות – עבודת קודש, אבל לא מצליחים בעצם להניע את זה בגלל שאף פעם לא יודעים מי באמת אחראי. אני חושבת שפה יש הזדמנות גם לנסות לדון ולהבין למה.

כמובן יש את הנושא של מלגות, הלוואות לסטודנטים, מענקים, אם זה מטעה משרד החינוך, אם זה מטעם המועצה להשכלה הגבוהה ואם זה בכלל הנושא של גיל הסטודנט. היום, גיל הסטודנט הוא 34, זאת אומרת שסטודנט מעל גיל 34 כשהוא רוצה להגיע ונכנס לבנק לא יקבל הלוואת סטודנט, אין לו את האופציה הזו, זה משהו שגם צריך לעשות איזו שהיא חשיבה - - -

זאת אומרת שסטודנטים מעל גיל 34 לא מקבלים שום מלגות?

לא, לא מלגות, הם לא יכולים לקבל הלוואת סטודנט או חשבון סטודנט.

סליחה, הלוואות סטודנט.

בנק ישראל בעצם הגביל את הגיל עד גיל 34, אני יכולה להגיד לך שרוב הסטודנטים, מעל 50 אחוז מהסטודנטים שלנו באוניברסיטה הפתוחה הם מעל גיל 34. בעצם יש לנו חצי מהסטודנטים מגיעים דרך השלטון המקומי, יש הרבה סטודנטים שמתחילים ללמוד בגיל מאוחר ויש פה בעצם אי שוויון.

אוקיי.

אלו הדברים שעלו ואני אספר לכם מה אנחנו עושים כדי לשנות אצלנו באגודה. אז אנחנו הקמנו מועדון הורים שנקרא מועדון "אופלה" או"פ – זה קיצור את האוניברסיטה הפתוחה, נמצאות כאן סטודנטיות נציגות גם מהמועדון, אתמול פתחנו את המפגש הראשון של קבוצת מיקוד של 20 סטודנטים וסטודנטיות הורים, אנחנו בעצם עושים מפגשים וחוקרים כל מה שקורה אצלנו במוסד, באוניברסיטה הפתוחה בהשוואה למוסדות אקדמאיים אחרים פה בארץ ואז, כל מה שקורה במדינת ישראל לעומת מדינות מתפתחות, בחודש הבא ב-20 במרץ, אנחנו ניסע לפינלנד ונלמד את המודל הפיני וננסה להבין מה קורה שם שעובד טוב ונחזור לפה, בעזרת השם, לדיון נוסף, דיון חוזר על כל הנתונים, עם נייר עמדה מסודר ועם איזו שהיא הצעה אפילו לשינוי, הצעות קונקרטיות. קיבלנו את ברכת הדרך גם מהאגודה וגם מהדיקנט ובאמת זה הכובע שלי, מה שאני יכולה לעשות כיושבת ראש אגודה. תודה.

תודה רבה, לילך, אני חושבת שהעלית שתיים או שלוש נקודות חשובות ואני בטוחה שיהיו לנו עוד נקודות שאפשר להעלות אותן. אני יודעת שבוועדה אנחנו דנו בנושא שביום הסטודנט היה לנו דיון מיוחד ועלו כמה נקודות שגם שייכות לדיון הזה, אחת מהן היה נושא מעונות היום והנושא הזה עלה כמה וכמה פעמים, גם מבחינת הפריסה של מעונות היום באוניברסיטאות, עד כמה האוניברסיטאות כולם מנגישים את השירות הזה לסטודנטים ולסטודנטיות וגם מבחינת כל מיני בעיות שצצו, לאחר שאוניברסיטאות פתחו מעונות יום, שזה בעניין שעות העבודה וכל מיני דברים שקשורים לעבודה.

אבל אני רוצה לציין, שהיום בדיון, כחלק מכנסת צעירה, אנחנו גם מארחות פה מה שנקרא טוענים, נכון? הטוענים הם סטודנטים והם תלמידה שמתארחים בוועדה והם יבואו יטענו בנושא הדיון. קודם כל אני רוצה לברך אותם, דנה קצב - סטודנטית ואמא לשתי בנות באוניברסיטה הפתוחה ויש אתנו גם את ערין, תלמידת כיתה י'. ערין היא תלמידת כיתה י' בבית ספר האורתודוקסי ביפו וליעד לרנר, סטודנט למשפטים וכלכלה במכללה למינהל בראשון. אני שמחה שהצטרפתם אלינו ואני חושבת שכדאי שנפתח עם הטוענים.

אני אתחיל.

בבקשה, אבל כדאי שתדעו שבכנסת הזמן שלנו הוא מוגבל, אז ישיבות מתנהלות בדרך כלל מקסימום יש לנו עוד שעה אז בואו ניתן לכולם אפשרות להתבטא, ננסה להתמקד, 3 דקות – תעלו את הטענות העיקריות.

כפי שנאמר אני דנה, סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה, אמא לשתיים – הודיה ושירין בגילאי 5, 3 – מהקריאה הראשונית שלי את התקנות הקשורות בזכויות הורים, הדבר שמאד צרם לי הוא שהן מתייחסות בעיקר למה שקרוי "אירועים מזכים". זאת אומרת יש שם התייחסות לטיפולי פריון, יש שם התייחסות להריון ולידה. יש התייחסות לעוד מספר סעיפים אבל - - - את זה ספציפית כי אלה הסעיפים שנגעו לי והתנסיתי בהם. מבחינתי אלה אמנם "אירועים מזכים" אבל הם תקופתיים, זאת אומרת התפקיד של ההורה לא נגמר בלידה עצמה, התפקיד של ההורה רק מתחיל שם וכשאני קראתי את התקנות לא ראיתי שם התייחסות להמשך התפקיד ההורי.

כשהתבקשתי להגיע ולטעון מאד היה חשוב לי לומר את זה, התפקיד שלנו כהורים מתחיל בלידה וממשיך תמיד. זאת אומרת, אם יש מחלת ילד נניח, חלילה, אין שום תקנה שמסדירה את אופי הלימודים שלנו בתקופות האלה, אין שום – לאו דווקא הקלה – אבל דרך להתמודד עם הלימוד. זה לא סטודנט סטנדרטי, זה לא נע בין עבודה ללימודים גרידא, זה עבודה, לימודים, טיפול בילדים וקיום חיי משפחה, מעבר ללימודים. זאת אומרת "הדרישה" במרכאות היא לא להגיע בהחרגה אלינו כאוכלוסייה מסוימת אלא רק להתאים את אופי הלימוד אלינו, לפחות תקנונית. כי סעיף 19ב הוא סעיף מכובד לכל דעה, אבל הוא צריך – בראייה שלי, כשאני קראתי את התקנות – ראיתי לנכון להוסיף שם את התפקיד ההורי כעוד הגדרה לנו כסטודנטים הורים. אנחנו אוכלוסייה מיוחדת מתוקף היותנו הורים.

זו דעתי וזו הטענה המרכזית שלי – צריך להתייחס להורה כתפקיד לאורך זמן, לאורך החיים הסטודנטיאליים, כי כהורה אי אפשר להיות סטודנט רגיל מן המניין. לא הקלות – יכולות להתקבל בברכה, אבל יותר תקנות שמסדירות את אופי מוסד הלימוד מולנו, את ההחרגות שלנו במציאות הנוכחית עם הילדים, את הבלת"מים לצורך העניין.

אני מבינה את מה שאת אומרת ואת העובדה למשל גם בעניין שלש מחלות ילד, אני יודעת שיש ויכוח בנושא של חופשת לידה, כאילו מה הוא הזמן שמקבלת סטודנטית לאחר – ואני אומרת סטודנטית ובטח יגידו שזה פוליטיקלי אינקורקט שאני לא אומרת גם על האבא, מתי הוא מקבל. אבל בהתחלה, בהתחלה, אני בדרך כלל דואגת לזאת שאכן ילדה והגוף שלה צריך להתאושש קודם כל, לכן עד כמה שידוע לי היא צריכה לחזור ללימודים אחרי שישה שבועות?

שישה שבועות, כן, 30 אחוז.

יש לה פטור מ-30 אחוז מכלל השיעורים, פטור נוכחות מ-30 אחוז מכלל השיעורים בכל קורס שחלה בו חובת נוכחות. או שישה שבועות – הגבוה מביניהם.

אוקיי. אז זה מעניין, כי בעבודה חופשת הלידה היא תקופה יותר ארוכה, זו שאלה שעולה למשל.

אבל אפשר להגיד רגע? יש את העניין - - -

שניה, יש לנו פה בעיה, אנחנו רושמים פרוטוקול. ברגע שנכנסים לדיבור בלי שם, בלי תפקיד, זה מבלבל קצת לרשמית אז אם זה כל כך נחוץ בנקודת הזמן הזו להגיד- - -

זה נראה לי פשוט שנותן מענה שצריך להגיד שבתוך תקופת הנוכחות, שכל תואר- - -

מה השם?

לי קוראים עמית הרלב, אני סטודנטית לעבודה סוציאלית ומשפטים בעברית ואמא צעירה, לילדה בת חודשיים. אני רק רוצה להגיד שבנושא של תקופת הנוכחות אז כל מי שיש לה פרקטיקום עם איזה שהוא היבט מעשי, אז החזרה היא הרבה יותר קצרה לאחר שבועיים אצלנו ועוד שבועיים על חשבון הסטודנטית, יש תארים אחרים כמו ריפוי בעיסוק- - -

מה זאת אומרת על חשבון הסטודנטית?

זאת אומרת שאם אני לוקחת יותר משבועיים, זה סך הכל ארבעה שבועות, אז אני גם צריכה להחזיר את הימים שהחסרתי בסוף השנה, אבל סך הכל אחרי ארבעה שבועות אז יש חזרה לארבעה ימי לימודים וזה לא רק בעברית, זה משהו שהוא נהוג בפקולטות לעבודה סוציאלית בכל הארץ, בדקתי את זה.

לא שבועיים, אצלנו לא.

לא, ארבעה שבועות.

אוקיי, אז תכף נשמע על זה.

אז אולי לא בכל הפקולטות, פשוט בכמה וכמה.

אוקיי, תודה. את העלית את הנושא של חופשות לידה בהתמחויות, שזה נושא שעלה גם כן אצלנו בדיון הקודם כל הסטודנטים.

שלום לכולם - - -

ערין, את משתתפת כסטודנטית פוטנציאלית בעתיד? אנחנו מאד מקווים.

שלום, אז ככה, לדעתי שהזכות היא דבר הכרחי וחשוב אצל כל אחת ואחת מאתנו, כי זכות היא דבר שמקנה לנו חופש בכל מיני תחומים ומשום כך גם לסטודנטים וסטודנטיות הורים מגיעים זכויות שמייחדים אותם כהורים וכסטודנטים יחד. כל כך חשוב שהם יקבלו את הזכויות בשביל שיוכלו ללמוד ולהקים משפחה בו זמנית. זה כמו שעכשיו יתנו לי בבית ספר להכין שתי עבודות, ללמוד לבחינה ולהגיד חיבור וכל זה יהיה מהיום למחרת, אבל אני מתארת לעצמי שלסטודנטים וסטודנטיות הורים זה הרבה יותר קשה, כי בכל זאת לכל אחד ואחת מאתנו מטרות בחיים וחלק מהם זה להמשיך ללמוד וחלק אחר זה להקים משפחה ולראות את ילדיכם גדלים מולכם, להיות אתם ולחוות כל רגע שהם חווים. אבל מה לעשות? אלה שני דברים שסותרים אחד את השני, אך זה לא מונע מאתנו להמשיך הלאה וללמוד ולהגיע למטרות שלנו ובשביל כך, הזכויות של הסטודנטים והסטודנטיות ההורים נועדו. כדי שבאמת יוכלו לחוות את הרגעים הכי קטנים עם ילדיהם ובכל זאת להמשיך ללמוד. אז ככה, לדעתי הם באמת מקבלים את זכויותיהם ולסיכום אני רוצה לומר שאני ממש מעריכה ומסכימה עם זכויות אלה ותודה על הקשבתכם.

תודה ערין, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה, בסדר? שמעת את הנקודות שהעלו הסטודנטים, שהם כבר לומדים ויודעים מה הבעיות. מה את חושבת על סטודנט או סטודנטית שהיא אמא והילד שלה חולה, מגיע לה חופשה להיות עם הילד? או- - -

כן, בטח, היא צריכה לקבל חופש של כמה ימים בשביל שתוכל באמת לטפל בו עד שהוא יחלים.

עד שהוא יחלים, אוקיי. תודה, תודה.

אנחנו נעבור לליעד, שהוא הטוען השלישי, בבקשה.

שלום לכולם, אני ליעד להנר, סטודנט למשפטים וכלכלה, בן 22 עוד מעט 23. לפני שאני אתחיל אני רוצה להעלות כמה נתונים שאני חושב שיתנו בסיס טוב לנושא. כיום בישראל לומדים קצת יותר מ-300,000 סטודנטים, לפי נתוני התאחדות הסטודנטים בישראל, הנשים מהוות רוב בכל אחד מסוגי התארים, אם זה תואר ראשון, שני או שלישי, בעצם 60 אחוז מכלל הסטודנטים בארץ הן סטודנטיות, מה שאומר שהנושא שאנחנו מדברים עליו היום רלוונטי גם לנשים שהן עדיין לא בהריון או שהן לא אמהות, צריך להבין שגם בשנים הבאות זה יכול לגעת גם בהן.

אני חושב שצריך לדבר על זה דווקא בגלל שזה 60 אחוז, זה בעיני נתון רציני. בישראל כיום יש כמעט 50,000 סטודנטים שהם הורים, אמהות, אבות, מספר שהוא לא מבוטל שצריך להתייחס אליו. כשחשבתי ככה על פתרון, מה אפשר לעשות, הדבר הראשון שעלה לי לראש זה מלגות. כיום משרד החינוך מציע מלגה, לפי הגדרתו, אם זו משפחה נזקקת, אם אתה מקבל קצבת הכנסה, אם אתה מקבל מזונות, אם אתה מקבל קצבת נכות ואני חושב שאפשר להרחיב את הפרמטרים, את המלגות שאפשר להעניק לאותם סטודנטים, לא לחכות שהם יגיעו להגדרה של משפחה נזקקת, אני חושב שאפשר להוסיף פרמטרים כמו – האם שני ההורים הם סטודנטים, האם הסטודנטית היא אם חד הורית, האם מדובר במוסד מתוקצב או לא מתוקצב – בעיני זה יכול ליצור שוויון מהותי בין כל הסטודנטים בכלל ובפרט סטודנטים שהם הורים.

אני יכול להעיד על עצמי שלעבוד תוך כדי לימודים, זה משהו שהוא לא פשוט, אני מרוויח סכום מאד זעום וחי אתו כרגע בסדר, אבל אני מנסה לחשוב על הורה – אני לא הורה דרך אגב, אני עדיין לא הורה, אני פשוט מכיר הרבה אנשים שהם כן, אם זה במכללה למנהל ואם זה במקומות אחרים – אני יודע שמאד קשה להם להסתדר גם עם מה שהם מקבלים כרגע, ממלגות שעושים.

צריך גם לדעת שרוב המלגות כיום דורשות שעות מתן לקהילה, כאילו שעות שצריך להתנדב בהן ואני חושב שהורה, שגם צריך ללמוד, גם צריך לעבוד וגם צריך לטפל בילד שלו, במידה ויש יותר ילדים זה יותר בעיה, זה משהו שהוא בלתי אפשר. כלומר, צריך למצוא פתרון מלגאי שיאפשר לאותם סטודנטים לקבל מלגה מפאת זה שהם הורים כי הם לא יכולים לעשות הכל ביחד, לא משנה כמה חזקים וגיבורים הם יהיו.

לקראת סיכום, אני חושב ששוויון מהותי במאת צריך לשחק פה משחק ותפקיד רציני, אני חושב שכמדינה אנחנו צריכים לעזור לאלה שזקוקים לעזרה הזאת, סטודנטים הורים זו דוגמה שעונה על הדרישות האלה בעיני, כל עוד זה בצורה מידתית וראויה – אני מודע לזה שלמשרד אין משאבים בלתי מוגבלים להעניק לכל סטודנט הורה מלגה, בגלל זה צריך פרמטרים שיהיה סוג של גדר, אבל להרחיב את הגדר, לא לצמצם אותה. אני חושב שכמו- - -

ליעד, יש שקר שאנחנו מנסים לנפץ אותו – שאין כסף במדינה. אני חושבת שיש- - -

אני מסכים איתך.

רק הוא מחולק בצורה לא נכונה וליעדים שלא תמיד עושים טוב לאזרחים.

אני אתך. אני רק אסכם, אני חושב שהתייחסתי לזה בהתחלה, אני חושב שיש הרבה סטודנטיות בעיקר שלא מכירות את נוהל ההורות, שלא מכירות בזה שמגיע להן זכויות שהן יכולות לקבל אותן, אני חושב שאותן זכויות הן ראויות להן בזכות ולא בחסד ותודה רבה לכם.

תודה רבה.

תודה לך, אני חושבת שהעלית כמה נקודות והצעות שראוי באמת לחשוב עליהן ואולי לפתח אותן. אני רק רוצה להגיד שלפני שבועיים העליתי הצעת חוק במליאה, שמתייחסת לפטור לסטודנטים מתשלומי ביטוח לאומי. אני הופתעתי שהיו חברי כנסת או חברות כנסת שממש התנגדו וחשבו שאני כאילו רוצה לגדל דור של פרזיטים במדינה. אבל לשמחתי נפתח משא ומתן עם הקואליציה, עם הממשלה, ואנחנו הולכים להתקדם עם זה. אני לא יודעת אם נשיג פטור מלא, אבל לפחות הובטח לי שהנחות מאד משמעותיות יעשו, אז זה גם כן היה אחת מהדרכים לחשוב איך אפשר לעזור. בועז סגל מהתאחדות הסטודנטים, אני יודעת שכל הנושא של מעונות יום אתם שמים עליו פוקוס ומטפלים בו ,אז אולי נשמע ממך מה המצב היום ואם יש לך מה להוסיף גם על הנושאים האחרים.

כן, רציתי לדבר על שני נושאים, אני אתחיל דווקא מנושא אחר, נושא שעלה פה קודם - הנושא של ההתאמות. יש למל"ג רשימה ארוכה וטובה של התאמות לנשים בהריון ולאמהות אבל יש איתה לא מעט בעיות מבחינת היישום שלהן, של ההתאמות האלה. הצטברו אצלנו לא מעט פניות ומקרים של התאמות שלא מיושמות בשטח וההתאמות הן טובות, אבל אם בפועל הן לא מיושמות ואני יכול לתת רשימה שלמה של דוגמאות – לגבי חדרי הנקה שמיועדים למקום ובסוף בפועל נעשים בהם כל מיני שימושים אחרים, יש עוד רשימה ארוכה, אבל בפועל הנקודה היא שהבעיות נובעות מזה שאין רגולטור, אין איזו שהיא דמות שמוודאת, מטעם המל"ג, שמוודא ואוכף שהדברים אכן קורים וזו דרישה מאד חשובה שאנחנו רוצים להוציא לפועל.

דרישה נוספת היא לגבי מעונות יום באוניברסיטאות, במוסדות אקדמיים- - -

בועז, רק כדי שאני אבין יותר טוב, במקרה ואתם יודעים על התאמות שלא מיושמות, יש איזה שהוא תהליך שאתם יכולים לדווח? למי? יש?

קודם כל הרכז אצלכם במוסד, בכל מוסד יש רכז התאמות, הוא הגוף הראשון שאתה צריך לפנות אליו.

נכון, יש רכז התאמות, אבל סטודנטים לא בהכרח יודעים, לא בהכרח מכירים. אנחנו לא רוצים שזה ינבע מאיזשהו צורך של אמא שעכשיו אין לה פתרון לבעיה נתונה, אנחנו רוצים שתהיה בדיקה, שיהיה פיקוח, שיהיה רגולטור.

בדיוק בגלל זה אני הצעתי את השילוב של אגודות סטודנטים כי זה לדעתי אחד התפקידים את האגודות. הם צריכים להביא את תשומת הלב, זאת אומרת אנחנו מקבלים המון פניות ואני עומדת בקשר ישיר מול האוניברסיטה לצורך העניין, מול רכזת ההתאמות, רכזת ההורות. זה בדיוק אחד מהדברים שהצענו וזו אחת ממטרות העל של מועדון ההורים שקם.

כן, אבל השאלה שלי במקרה ויש תלונה על אי יישום התאמות ואתם הולכים איתה לרכזת או רכז התאמות ואתם רואים שזה לא מתבצע, אחרי התלונה, מה? מה האפשרויות שלהם לעשות מבחינת- - -

קודם כל אני מספר קצת על המל"ג מבחינת נתונים, מה שהגיע אלינו בשנים האחרונות. בשנת 2013 קיבלנו רק 22 פניות, בשנת 2014 קיבלנו 34 פניות ובשנת 2015 – 31 פניות, לא מדובר בכמויות מאד גדולות- - -

זה לא אומר שהבעיה לא קיימת.

לא אומר שלא, זה לא אומר שאין בעיה, אבל- - -

זה אומר שלא מגיעים או אולי בדיוק כמוני, לא יודעים מה לעשות עם התלונה. זאת השאלה שלי, אני עכשיו רוצה להתחיל להיות סטודנטית ואני מגלה שיש אי התאמות, למרות שאני לא אצטרך את זה, אבל בוא נגיד ולאן אני פונה? לרכזת? אוקיי- - -

לרכזת.

היא קיבלה את המידע ואמרה לי יופי וטוב וזה נחמד שבאת והתלוננת ולא עשתה עם זה כלום.

הרכזת חייבת לעשות עם זה וזה התפקיד שלה- - -

כולנו יודעים שאנשים חייבים לעשות דברים שהם לא עושים.

תראו- - -

אז, נו? הלאה? מי מעל הרכזת?

אוקיי, יש את המוסד, המוסד עצמו, התלונה אחר כך היא לדיקן, אם הרכז לא עושה את העבודה שלו אז זה צריך להפתר בתוך המוסד בין הרכז לבין המוסד. היה ועדיין הבעיה לא נפתרה, אנחנו מקבלים את התלונה, לרוב התלונות שמגיעות אלינו לא קשורות לעבודה של הרכז או שהמוסד לא קיים את ההוראות, אלא פשוט איזו אי הבהרה או אי ידיעה של הכללים ואז אנחנו מחדדים. במקרה ואנחנו רואים באמת שהמוסד פעל בניגוד לכללים, אנחנו חוזרים למוסד ואומרים לו – אדוני, אתה בבקשה תפעל לפי הכללים, בדרך כלל אני לא מכיר מקרה שזה לא הסתדר. אני לא מכיר מקרה. בדרך כלל אנחנו מפרשים ויש פה הרבה שאלות של פרשנות, אנחנו בדרך כלל מפרשים ובדרך כלל לטובת הסטודנט בין אם זה בעניין מלגות – היתה לנו לא מזמן שאילתה על עניין של מלגות שהגיעה מבר אילן, אנחנו מפרשים ומנחים את המוסד לפעול בהתאם. אז זה לא נכון להגיד שאין רגולטור ושאנחנו לא פועלים, כי דווקא לי יש תיעוד- - -

לא אמרנו שאין רגולטור, אני חייבת שוב, הדברים שלך, אתה מדגיש את חשיבות הדיון הזה, אני מדברת שוב על מודעות – לסטודנטים אין מושג שיש רכזת התאמות, שיש נוהל הורות וגם כשהם מכירים ויודעים שיש כזה דבר – הם לא באמת יודעים איך להתמודד אתו וכשהם פונים הם לא יודעים אם התשובה שהם קיבלו היא טובה, מספקת, אם בזה שהם מקבלים וצריכים להבין שזהו? שפה זה נגמר?

לפי הכללים והחלטות מל"ג המוסדות צריכים להביא את העניין הזה לידיעת הסטודנטים, זה כתוב בחוק, זה כתוב בכללים.

אוקיי, אני רוצה להבהיר משהו ואני רוצה להבין אותו. פה, כללי זכויות הסטודנט, התאמות עקב טיפולי פוריות וכו' וכו', אוקיי? בתוקף סמכותה, לפי סעיף 19ב לחוק זכויות הסטודנט ... קובעת בזה המועצה להשכלה גבוהה כללים בדבר התאמות – אתם קבעתם את הכללים, נכון?

לגמרי.

כלומר זה בסמכותכם.

נכון, אנחנו מפרשים – בהתאם- - -

השאלה עוד לא הגיעה, איך אתם, אלה שקבעתם את הכללים, מפקחים שהכללים שלכם מתבצעים? לא בזה שיושבים ומחכים ורואים שאין תלונות, אלא האם אתם עושים תהליך של פיקוח, של בדיקה, של אכיפה?

אז אני אומר שוב פעם, אנחנו מקבלים, אנחנו כן מקבלים תלונות ואנחנו כן בודקים את הדברים האלה. ברגע שמגיעה תלונה ויש לי פה דוגמאות- - -

עאידה תומא סלימאן

שוב, אני אמרתי, לא לא לא, תקשיב טוב, כדאי להקשיב לשאלה- - -

אני הבנתי ושמעתי את השאלה- - -

לא, לא, שניה. אני אמרתי באופן הכי ברור, אני לא מדברת על זה שאתם יושבים ומחכים לתלונות, תעזוב את התלונות. המל"ג, קבע הוראות, זה בסמכותו, איך אתם בטוחים שהמוסדות שאתם קבעתם להם את ההוראות ממלאים את זה.

שוב, כל עוד אין שום תלונות, לא מתקבלות תלונות, אז אני לא – מה זה לאכוף? אני אוציא שוטרים למוסדות לבדוק שמיישמים את הוראות הכללים? יש אחריות למוסד, למוסד יש כללים, הוא צריך לפעול לפי הכללים וברגע שיש איזו שהיא בעיה זה חוזר, זה מגיע אלי, אבל אני לא הולך לשטח ובודק אם כל כלל וכלל מיושם על ידי כל מוסד ומוסד, הרי זה לא הגיוני. המוסדות הם אלה ש- - -

שניה שניה, אתה קבעת שזה לא הגיוני? מה זאת אומרת זה לא הגיוני. אני יודעת דבר אחד, אם זה בסמכות שלכם, אם אתם קבעתם את ההוראות, ההגיוני ביותר שתבדקו אם הן מיושמות או שלא שמים פס עליכם.

לא, שמים עלינו פס, אנחנו יודעים שיש רכזים בכל מוסד ואני מקבים, בהתאם לפניות אנחנו רואים בדיוק מה המצב וברגע שיש איזו שהיא חריגה מהכללים אנחנו מיד מנחים את המוסד וכשיש שאלות של פרשנות, אנחנו מיד מפרשים את הכללים שאנחנו ניסחנו.

שמע, שוב, כשנשים לא ידעו שהטרדה מינית היא הטרדה מינית והיא לא פלירטוט, לא התלוננו. כשהסטודנטיות לא יודעות שמעבר לרכזת התאמות יש עוד סמכות שאמורה לאכוף, הן לא יפנו ואז לא יהיה לכם הרבה תלונות ואז התלונות שלכם לא יהיו אולי קשורות לזה. אני חושבת שההתנערות הזו- - -

אף אחד לא מתנער, אני מאד מצטער- - -

בעיני זה התנערות, בדיוק כמו שזה לא היה בעינך רציונלי מה שנאמר, בעיני זאת התנערות של המל"ג. אתם אכפתם את ההוראות האלה.

המוסדות – אנחנו יודעים שהם מפרסמים את הכללים, אנחנו יודעים שמפרסמים את הכללים, אנחנו יודעים שהם מביאים את העניין הזה - - -

יש איזה עניין של הפרסום? כל כמה זמן כדאי לפרסם?

יש, בתחילת כל שנה.

שוב פעם, יש נהלים ובאחריות המוסדות להביא את העניין לידיעת הסטודנטים, זה אחריותם. ם יש באמת בעיה, אנחנו אלה שאוכפים את ה- - -

אני רק רוצה להעיר בטווח – הרי אכיפה יכולה להעשות בהמון דרכים. בטווח שבין לשבת ולא לעשות ולחכות לתלונות אקטיביות, לבין באמת לשלוח מפקח כל יום לכל מוסד – יש טווח מאד רחוב, אפשר לעשות אכיפה מדגמית, אפשר פעם בשנה לשלוח, לשאול, סקר – כלומר יש הרבה דרכים באמצע. זה לא שבהכרח אנחנו מצפים שתהיו שם נוכחים בכל רגע נתון, אבל כללים שרגולטור מוציא הוא צריך לוודא ולא רק באמצעות תלונות, שזה נאכף.

אני חושב שכדאי לשאול את המוסדות אם יש איזו שהיא בעיה בנושא הזה, כלומר נציגי המוסדות פה, כדאי לשאול האם הם באמת – הם פה, הם יספרו לכם מה קורה. אני חושב שהמצב, אנחנו מייצרים פה בעיה במקום שאין בעיה.

אנחנו מדברות על פיקוח על המוסדות, על מילוי ההוראות האלה. אני צריכה רק לשאול את המוסדות אם הם מקיימים או לא וזה מקור המידע היחידי שלי? אתה חושב שזאת צורת בקרה אמתית?

אנחנו יודעים שהם מקיימים והם עושים, אבל במקרה שהם לא עושים אנחנו מטפלים.

אוקיי, אחד הדרכים שאתם יודעים זה מספר התלונות, יש לכם דרכים אחרות לדעת?

אנחנו מוציאים הנחיות מפעם לפעם- - -

לא לא לא- - -

יש הנחיה שיצאה לא מזמן לגבי- - -

האם יש נהלים מסודרים של דיווח אליכם מהמוסדות האקדמאים?

אין לנו נהלים, אני לא מכיר נהלים מסודרים של דיווח, אולי המוסדות יכולים לפרט.

יש לכם לפחות רשימת כל רכזות או רכזי ההתאמות?

יש לנו את זה, כן.

יש לכם את זה באיזה שהוא מקום? אז כלומר הם צריכים לדווח לכם מי הרכז- - -

זה לא כמו שהטרדות מיניות שיש חובת דיווח שנתית עם דוח.

אני רק שואלת.

זה לא קיים.

אז אין בעצם נתונים.

יש נתונים, מהתלונות שאנחנו מקבלים במל"ג, אלה הנתונים.

אוקיי. בועז? היית באמצע. אולי תגיד לנו רק מה קורה עם מעונות היום?

טוב, נושא מעונות היום בטח ידון פה בהרחבה, זה נושא רחב. - - - מעונות יום במוסדות האקדמיים, היום אם יש מעונות הם רק פרטיים. התחיל תהליך של שיתוף פעולה- - -

זה לא נכון.

כמעט ולא.

לא נכון, יש ויצ"ו ויצ"ו זה לא פרטי.

לא לא לא, אי אפשר, אתם מנהלים שיח שם ואנחנו לא שומעים אתכם. זה לא דיון ככה.

סליחה, הערתי שדווקא אנחנו בכוונה הקפדנו שיהיה מעון של התמ"ת- - -

מה שמך?

שמי חיה נדיבי, אני עוזרת דיקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן ואצלנו הכניסו מעון של התמ"ת לטובת הסטודנטים כדי שהם יוכלו לקבל את ההנחות המתאימות להם ולא יצטרכו לשלם כמו מעון פרטי.

לכמה סטודנטים יש אפשרות להכניס?

אני חושב שבמעון יש מקום ל-100 ילדים, עדיפות ראשונה היא לסטודנטים. זאת אומרת רק סמוך לתחילת שנת הלימודים, אם אין ביקוש, אז יש רשות- - -

אבל יש ביקוש, נכון?

יש ביקוש, אני לא בטוחה שהוא מלא היום. זאת אומרת שכנראה שאין מישהו שביקש ולא קיבל.

כמה זמן המעון עובד? יש לי הרגשה שזה המעון הכי ותיק מכל המוסדות.

לא, לא, יש ותיקים ממנו לדעתי בתל אביב ובבן גוריון, אבל נדמה לי שהוא 7 שנים.

איפה אפשר לקבל את הקריטריונים, של מי-?

באתר, באתר האוניברסיטה, באתר של אמונה כי אנחנו עובדים עם אמונה.

זה מעון של אמונה.

כן.

הבנתי.

אוקיי.

תודה על התיקון. אחת הסיבות שבאמת הביקוש לזה הוא לא מיטבי הוא בגלל שאין התאמות מיוחדות לסטודנטיות שבאות מבחינת הדרגה שהן יכולות להכיר, הרי בדרך כלל אישה צריכה להציג מכסה של עבודה מסוימת שהיא עובדת ולאור היקף העבודה שהיא עובדת – היא מקבלת דרגה. סטודנטיות מתוקף היותן סטודנטיות לא מסוגלות לעבוד, בוודאי לא במשרה מלאה, ואנחנו בעצם היינו רוצים לקדם מהלך, שבעצם התחלנו אותו, שבו יהיו התאמות אחרות לסטודנטיות לגבי האופן שבו הן יוכלו להיכנס למעונות.

אני הבנתי גם כן שלחלק מהסטודנטיות יש קושי בעניין מעונות היום בעניין שעות העבודה של מעונות היום.

נכון, מעונות לפעמים לא מותאמים לשעות הלימודים של סטודנטיות, אין התאמה בין המעון לבין שעות הלימודים.

כן. באיזה שעות עובדים מעונות היום? זה בדיוק כמו מחוץ לשעות האוניברסיטה? 8 עד 4?

עד 5.

עד 5? ואם יש לה שיעור עד 6 מה היא עושה? היא קמה באמצע והולכת לאסוף את הילד?

לא שמעתי את השאלה, סליחה.

אמרתי, אם יש לסטודנטית או לסטודנט הורה שיעור עד 6 והילד לשו נמצא במעון, הוא צריך לצאת באמצע השיעור לאסוף את הילד או להחסיר את השיעור האחרון.

כמו כל אדם עובד.

אבל אין איזה סידור שאפשר אולי נגיד לפעמים, אפילו אישי בתוך הגן או בתוך המעון שמחזיקים ילדים טיפ טיפה יותר מאוחר לעוד שעה, עוד חצי שעה, עד שאחד ההורים יגיעו?

הדברים האלה לכל אדם עובד יש אותה בעיה.

כן, ברור, גם 5 זו שעה סבירה, זה לא שעה לא סבירה.

מוצאים את הפתרון בתוך המשפחה, בתוך החברים וזה מה שעושים.

כן, אבל רק ההבדל היחידי שמעונות יום מחוץ למוסד האקדמי נמצאים בדרך כלל בשכונה או במקום המגורים כך שזה מאפשר למשפחה לעזור. אבל כאשר סטודנטית, נגיד ככה, אני לא יודעת מאיזושהי עיר והיא מגיעה לבר אילן ללמוד והיא מגיעה בבוקר עם התינוק, שמה אותו במעון יום, אז מה? יבואו מהעיר ההיא מישהו מהמשפחה לאסוף? אם המעון כבר נמצא במוסד אקדמי, למה אי אפשר לעשות התאמות? זה לא מעון רגיל כמו בחוץ. חוץ מזה אני הבנתי שמבחינת שנת הלימודים, יש שעת התאמה מבחינת פתיחת שנת המעון עם שנת הלימודים האקדמית? יש התאמות לחופשים ולזה?

שנה אקדמית מתחילה הרבה יותר מאוחר, המעון פתוח רגיל מספטמבר. אפילו הרבה לפני, שנה אקדמית מתחילה בסוף אוקטובר לרוב, אין שום בעיה עם זה.

השאלה שלי היא – אתם פועלים בתוך מוסד אקדמי שיש לו פתיחת שנה בתאריכים שהם לא בהכרח אותם תאריכים של פתיחת השנה במעונות מחוץ למוסד, נכון? מתי מתחילים את השנה אצלכם.

רגיל בספטמבר, כמו כל מעון רגיל.

זה מעון רגיל, בספטמבר, בתחילת ספטמבר. והחופשים של המעון מותאמים לחופשים של המוסד?

במוסד אין חופשים מיוחדים.

זה גם מיועד לסגל.

אין חופשת סמסטר?

המעון ממשיך לפעול, אין קשר.

אוקיי, זה מה שאני שואלת.

המעון פועל כל הזמן.

אני רוצה לתת לירדנה יפרח, רכזת ההורות והתאמות באוניברסיטה הפתוחה לספר גם על העבודה שלה וגם על שיתוף הפעולה, העבודה המשותפת שלנו ביחד.

אז אני אציג את עצמי, אחד הכובעים שלי באוניברסיטה זה רכזת הורות בנוסף לנגישות ועוד, אני אמא לחמישה ילדים, כשהתחלתי את התואר שלי הקטנה שלי היתה בת שנתיים, עם חמישה ילדים. כשהגעתי להיות רכזת הורות באוניברסיטה קיבלנו את הנוהל והרחבנו את הנוהל.

אין התייחסות בנוהל לאמהות מניקות בבחינות ותנאי בחינה, אנחנו הוספנו את זה לנוהל, שיש תנאים לאמהות מניקות שהן יכולות להביא את התינוק, כאשר מי מטעמם מגיע וממתין בחוץ והיא קובעת אתו והן מקבלות תוספת של חצי שעה ויציאה להנקה והגיעו פניות של שאיבות, נשים שלא רוצות להביא את התינוק, אז אחרי דין ודברים עם היועצת המשפטית, החלטנו שגם לשאיבה אנחנו נאפשר לצאת והן מקבלות את התוספת של החצי שעה. יש לי פה כמה דוגמאות שאנחנו מאד באים לקראת הסטודנטים, כמו למשל, אין הרבה התייחסות לבן הזוג בנוהל, אבל יש לי מקרה של סטודנט שחזר מפונדקאות, הוא ובן זוגו עם תאומות והוא קיבל הקלה בממ"נים עם פניה – הוא פנה אלי ויש לנו כמה דרכים שאנחנו מפרסמים את הנוהל, גם בתחילת שנה, היות והקונספט של האוניברסיטה הפתוחה הוא מאד שונה משאר האוניברסיטאות, כי יש כאלה שגם בסמסטר שני לומדים, אז הם לא קיבלו את המייל של תחילת הסמסטר, אז אנחנו מפרסמים פעמיים. בתחילת כל סמסטר וכשמתפרסמים התאריכים של הבחינות, אנחנו מוציאים מייל נוסף רק לנוהל הורות לפנות. אבל שוב, אני גם נתקלת בטענות של סטודנטים, אני פה גם בכובע של סטודנטית ויש טענות שהם זורקים את המיילים האלה לספאם ואחר כך הם מתקשרים שבוע לפני שהם לא קיבלו, זה אפרופו ידע, לדעת על הזכויות של הסטודנטים, אז צריך למצוא ערוצים נוספים ליידע את הסטודנטים.

אוקיי.

רק תיקון, לילך את אמרת 820 סטודנטים השנה? לא, 820 היו ב-2015, ב-2016 997 סטודנטים.

כלומר עלייה.

אז יש לנו ואנחנו מפרסמים באתר שלנו את הנתונים כך שאנחנו יודעים באותו רגע מה הם הנתונים שלנו. עוד טיפולי פוריות, גם, אין התייחסות לגבר בטיפולי פוריות, אנחנו מקלים, אנחנו נותנים להם את התוספת שעה ויציאה לשירותים בדיוק כמו לנשים בהריון.

סליחה, סליחה סליחה, שניה, אני מאד מבקשת שכאשר אתן מנהלות שיח שם ואתן מתלחששות זה לא חלק מהפרוטוקול, זה לא חלק מהדיון, זה לא קורה ככה. אני מאד מבקשת, אם יש למישהו תגובה על הדברים שנאמרים לסמן, לבקש זכות דיבור, כולנו רוצים לשמוע את העובדות אז בבקשה.

אני אתייחס דווקא לטיפולי פוריות שזה באמת תחום אפור, בדרך כלל הם מבקשים 21 ימי מחלה כדי לדחות קורס או להתייחס חזה כאירוע מזכה, בטיפולי פוריות אנחנו די מתגמשים עם הימים ואנחנו לא עומדים על 21 ימים ואנחנו כן מתייחסים לגבר בטיפולי פוריות שגם, הוא לא מקבל תוספת שעה כי הוא לא צריך את זה בבחינה, או יציאה לשירותים, אבל הקלות בממ"נים. הקלות זה אומר ממ"ן חלופי. בגדול האוניברסיטה הפתוחה מאד מקלה והרחיבה את הנוהל ואני רק רוצה כמה מילים על מועדון ההורים, על חשיבות של מועדון הורים שיחד עם אגודת הסטודנטים אנחנו בדיקנט הסטודנטים וד"ר מושיק לוי, דיקן הסטודנטים, הבין את החשיבות של להיות יחד עם אגודת הסטודנטים ולהקים מועדון הורים וליצור מועדון שהמכנה המשותף שלהם זה להיות הורים.

תודה רבה, עורכת דין ענת מימון, היועצת המשפטית של הוועדה – יש לה הערה.

אני רק רוצה להעיר שגם לפי החוק וגם לפי הכללים טיפולי פוריות נחשבים אירוע מזכה שנותן את ההקלות וגם יש סעיף שמתייחס לבן הזוג ולכן חשוב לבדוק שבאמת זה, שלא - - -

כתוב גם לסטודנטים וגם לסטודנטיות, זה מה שקובע החוק.

אבל זה די אפור, סטודנטים וסטודנטיות טיפולי פוריות - - -

זה לא אמור להיות אפור.

אבל תוספת שעה לסטודנט בטיפולי פוריות, הוא בעצם לא צריך את התוספת שעה ויציאה לשירותים כי מי שצריך בעצם זה המטופלת.

מי שמקבלת את הטיפול.

אז לזה אני מתכוונת שזה תחום אפור.

לא, אז יש סעיף לבן הזוג של מי שיש לו אירוע מזכה, שגם מתייחס לשבוע שאותו בן זוג, סביב האירוע המזכה של בן זוגו הוא גם זכאי להקלה.

אבל מאד מצומצם בן הזוג.

אוקיי, אפשר להתווכח אם זה נותן את המענה המתאים, אבל זה קיים.

הרחבנו את הנוהל ואנחנו קשובים.

אני מאד שמחה לשמוע שהרחבתם את הנוהל, אבל מאד מדאיג אוית שזה נתון לידיים של כל מוסד לחשוב עד כמה להרחיב ועד כמה לא להרחיב וזה עלה לי עכשיו במחשבות, כל הפרסומים שהיו על אמא, סטודנטית שנכנסת לשיעור עם התינוק שלה ויש אוניברסיטאות שאוסרות את זה ויש מרצים שלא מוכנים לקבל את זה ויש דווקא מרצים שכן מקבלים. אני חושבת שבסוגיות כלליות כאלה, לתת את זה רק לשיקול דעת פרטני של רכזת התאמות או מרצה ספציפי, אני לא חושבת שזו הדרך לקבל החלטות בנושאים כאלה. שניה רק, אני רוצה לתת למר חגי, עוזר למשנה מנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד העבודה להגיד, במיוחד לנושא של מעונות יום.

רק תיקון, אני לא בלשכה של הממונה על התעסוקה, אני באגף מעונות יום, מנהל המטה ויכול להיות שזה משהו ישן, במשרד העבודה והרווחה. דיברו על התמ"ת, זה הגלגול הקודם קודם ומאז עברנו לכלכלה ועכשיו עבודה ורווחה. אז כמה דברים, היה דין ודברים ממושכים עם נציגות התאחדות הסטודנטים אצל מנהלת האגף הקודמת, חלק מהדברים קיבלו מענה, חלק מהדברים אמרנו שנמשיך בהתדיינות. המנהלת הקודמת עזבה, מונה לפני כשבועיים מנהל חדש וכרגע סדר היום שלו מאד עמוס, מטבע הדברים – מנהל חדש – ואנחנו נמשיך עם הסיפור הזה גם בהמשך. כמה דברים בכל זאת- - -

אפשר לדעת מה כן פתרתם ומה עדיין עומד?

אז אני אגיד, קודם כל היתה דרישה במהלך הדיונים, היו דברים שלא הוזכרו כאן. אחד מהדברים זה למשל דרישות תכנוניות של האגף ממעונות יום, פרוגרמה מה שנקרא. הטענות היו שבקמפוסים יש דרישות תכנוניות של האגף, שבקמפוסים פשוט אי אפשר לעמוד בהם והיה דין ודברים בתוך האגף עם מי שאחראי על נושא הרישוי והסמלים של המעונות והפרוגרמה ואנחנו נבוא לקראת ונתגמש איפה שאפשר. יש דברים שבכל מעון חייבים להיות, אבל אנחנו מכירים את הצרכים המיוחדים שיש בקמפוסים, צרכים מבניים תכנוניים ואנחנו נתגמש איפה שאפשר. זו לא בעיה.

בכל מה שנוגע לזכויות של הסטודנטים והסטודנטיות במבחני התמיכה בזכאות לסבסוד, אז מבחני התמיכה מכירים בלימודים לתואר ראשון בהיקף של 24 שעות שבועיות, 24 שעות לימודים, לכן עם זה אני לא רואה איזו שהיא בעיה. אנחנו מאפשרים, כמו עבודה רגילה, לצרף שעות עבודה לשעות לימודים ואז זה מגדיל את היקף הסבסוד בתנאים מסוימים, לכן בהקשר הזה של זכאות לסבסוד בגלל לימודים שהוזכר כאן, אנחנו לא רואים עם זה בעיה, סטודנטים וסטודנטיות מקבלים מענה מיטבי.

עלו פה עוד כל מיני סוגיות, תגידו לי למה להתייחס, אני אדבר על לוח חופשות.

מה עם תואר שני?

תואר שני לא זכאים.

לא זכאים.

לא זכאים לזה, זה מדיניות התעסוקה של המשרד.

למה?

המשרד- - -

זה פריבילגיה כאילו?

לא, מבחינת תמיכה וסבסוד נועדו לעודד תעסוקה של אמהות ומבחינתנו תואר ראשון הוא תואר שהכרחי ליציאה לשוק העבודה- - -

יש מקצועות שבלי תואר שני אתה לא יכול לעשות כלום, פסיכולוגיה למשל.

פסיכולוגיה, נכון. ברוך הבא חבר הכנסת.

ברוכות הנמצאות.

אנחנו מידי פעם מקבלים פניות לגבי תארים שניים שהם יותר אינטנסיביים או תארים שניים שהם הכרחיים. אנחנו כרגע מאפשרים רק לרפואה, כי כמו שאנחנו מכירים והמידע הרשמי שאצלנו, המקצוע הרפואה, עם תואר ראשון אי אפשר לעסוק ברפואה. לכן, מבחינתנו רפואה- - -

אז פסיכולוגיה מזמן אי אפשר.

בפסיכולוגיה אתה לא יכול לעשות שום דבר עם תואר ראשון.

פסיכולוגיה תואר ראשון זה לא פותח לך שום אפיק תעסוקה במקצוע.

אחד המקצועות היחידים שאני מכיר שאתה יכול לעשות הכל עם תואר ראשון זה המקצוע שלי במקרה, עורך דין. אבל זה נדיר, רוב הדברים היום צריך תואר שני.

גם זה היום לא, צריך עוד משהו לעריכת דין בשביל שבאמת תמצא עבודה.

לפחות פורמלית מספיק תואר ראשון.

אני לא מכיר את המטריה של מקצוע הפסיכולוגיה, אנחנו נבדוק את זה כמובן עם המל"ג, עם הגורמים הרשמיים, אנחנו כמובן לא המקור הסמכותי לקבוע מה אפשר לעשות עם תואר ראשון מה לא. יש עוד נושאים שאם תרצו אני ארחיב עליהם, על התאמות שאפשר או אי אפשר לעשות לסטודנטים ולסטודנטיות במעונות.

לגבי לוח החופשות, אז הזכרתי, לוח החופשות היום במעונות הוא מקדם תעסוקה. הוא מאד מאד רחב, חופשת הקיץ היא שלושה שבועות, מהלך אוגוסט שזה מסתדר עם חופשת הקיץ של האוניברסיטאות. בכל המועד המעונות עובדים, בחנוכה המעונות עובדים, בימים שבהם האוניברסיטאות למיטב זכרוני מהלימודים שלי היו סגורות – המעונות פתוחים, לכן אין איזו שהיא בעיה שסטודנטים צריכים את שרותי המעון והמעון סגור בגלל לוח החופשות של המשרד, זה בעצם הפוך. לגבי, שוב, יש פה עוד מיני סוגיות ואני אתייחס למה שעלה לגבי השעות, שעות פתיחה וסגירה של המעון. אז נכון שבאוניברסיטה יש לימודים אחרי שעות הפתיחה והסגירה של המעון, אבל זה כמו כל עבודה רגילה ואגב, כשאני למדתי לא היו לי הרבה ימים בשנה שבהם נשארתי אחרי שעות הסגירה של המעון, שהיא 5, אבל נשים את זה בצד, זה למיטב זכרוני מהתואר שלי והתואר היה עמוס, אבל שוב אני אומר, זה כמו הורים עובדים רגילים. המעון פתוח עד 5 ואחרי זה אפשר למצוא סידור, את הזכרת את זה שזה לא כמו מעון רגיל- - -

מגורים, כן.

יש מעונות במקומות עבודה שנמצאים באזורי תעשיה למשל, שזה לא בתוך השכונה ושם שעות הפעילות הן שעות פעילות רגילות ויש אמא עובדת או אבא שעובד במעון, במקום העבודה הזה והוא נאלץ לסיים את עבודתו בשעה 5 ולאסוף את הילד שלו מהמעון.

שמעת מה אמרת? "הוא נאלץ".

כמו כל הורה רגיל שעובד עד 6 ויוצא מוקדם כדי לקחת, הלוואי והייתי יכול להישאר בעבודה עד מאוחר.

אני לא מבינה את זה, מעון יום נוצר כדי לאפשר- - -

כן, אבל 5?

כדי לאפשר ולעודד תעסוקה ואתם ככה מתרעמים על זה שאני, שניה, שאני אומרת בכדי לעודד לא צריכים שיאלצו להפסיק לעבוד בשעה מסוימת, מה התפיסה הזו שזה מה שקיים ותתמודדו עם זה? לא בשביל זה הוקמו השירותים, השירותים הוקמו כדי שיתאימו, שישרתו את האוכלוסייה לפי הצרכים. אם רוצים להרחיב, אז אפשר לשמוע את זה.

אני אענה.

לא להתקומם מיד.

'נאלץ' זו מילה לא נכונה, שוק העבודה היום, אני חושב ששעה 5- - -

אמרת אותה, זו האמת.

אני חושב שהשעה 5 אחר הצהריים היא שעה שבהחלט מאפשרת לעודד תעסוקה במשרה מלאה. כמו שתגידי שיש מטפלת שצריכה חופש, יש לה שלושה שבועות חופשת קיץ, היא נאלצת לקחת חופש מהעבודה כדי להיות עם הילדים, גם את חופשת הקיץ לא נעשה? יש מעונות בחוץ לארץ שעובדים שנה שלמה למעט יום אחד בחורף, אנחנו לא ככה, אנחנו מאפשרים איזו שהיא סבירות ואני חושב שהשעה 5 לכל הדעות זו שעה- - -

במקרה הזה, במדינות האלה, לא אותה גננת נשארת כל השנה.

אבל אני אומר שוב, שוק העבודה היום, אני חושב שהשעה 5- - -

אנחנו ככה, מה זאת אומרת אנחנו ככה?

השעה 5 בשוק העבודה של היום היא בהחלט- - -

זה לא מתקבל על הדעת התשובות האלה, אנחנו ככה, מי קבע?

5 אחר הצהריים זו שעה שלדעתי ויגידו כאן הנוכחים, בתור אחד שעובד משרה מלאה, זו שעה שבהחלט מאפשרת שילוב בשוק העבודה. בשביל זה יש שני הורים, אם יש הורה שצריך להישאר עד 8 אז שההורה האחר יישאר עד 5 בעבודה ויחליף אותו, אין פה, אני לא חושב שיש מישהו שירצה להשאיר את הילד שלו עד 6 במעון כדי שהוא יוכל לעבוד. יש שני הורים, ההורים יכולים להתחלק ביניהם, כמו שאני עושה במשפחה שלי, ואני חושב ש-5 אחר הצהריים- - -

אתם זוכרים שיש משפחות שיש בהם - - -,

אני השארתי את הילד שלי עד 6- - -

שניה שניה, בואו נסיים את הוויכוח הזה כי אני יודעת שזה יותר ויכוח קונספטואלי ורעיוני ולא שייך למה אפשר לעשות ולמה המדינה צריכה לעשות ומה אפשר לקבל מהשירותים. כי כשאנחנו אומרים – אני לא חושב שהורה רוצה להשאיר את הילד – זה נשמע כאילו עוולה בלתי מתקבלת על הדעת, אותו תינוק יכול להיות שיכול להגיע באותו יום למשפחתון בשעה 2 אחר הצהריים כי אמא שלו היתה אתו כל היום בבוקר ודווקא הלימודים שלה מתחילים ב-2 ומסתיימים ב-8 בערב. זה לא אומר שהיא אמא רעה והיא השאירה אותו עד השעה 6 במעון, אוי ואבוי ודבר שני, כאשר אומרים – הורה אחר יכולים להתחלק, צריכים לזכור שיש משפחות שיש בהם אמהות חד הוריות או אבות חד הורים, אז בואו, השינויים מתחוללים בחברה והתפקיד שלנו הוא להבין, כאשר יש שינויים צריכים גם, ככה אנחנו, להתאים את עצמנו, זה מה שאנחנו מדברים עליו.

אני חושב שהמערכת תומכת מאד בשוק העבודה, באמהות שרוצות לצאת לעבודה, לאמהות חד הוריות ולאבות חד הוריים יש הטבות מיוחדות- - -

אמהות שיוצאות לשוק העבודה וגם סטודנטיות?

אנחנו עוד לא העלינו, אני מאד מבקשת, אני מבינה את התפקיד שלך שאתה פה מייצג את המשרד, אבל בואו נהיה ריאליים. אם רוצים להתקדם לאן שהוא צריך גם להקשיב לשטח ולדרישות שבאות מהשטח. כאשר אומרים 'אנחנו תומכים' צריך לזכור גם כן שיש סטודנטיות שעוד לא עלה הנושא שלהן פה, סטודנטיות ערביות למשל, שבכפר שלהן כולו אין מעון יום. הן צריכות גם כן להגיע לאוניברסיטה וצריכות גם כן להיות בשעות כאלה, אז מה שאני מנסה להגיד זה שהצרכים בשטח לא בהכרח מתאימות למה שנקבע במשרד העבודה לפני 10 או 12 שנים, מתחוללים שינויים.

גם ב-2012 לצורך העניין.

בחברה שלנו מתחוללים שינויים וצריכים לשים לב אליהם. אני רוצה לשמוע את עמית הרלב בעניין של הכשרה מעשית ואני מאד מבקשת, ממש 2 דקות.

אני אקצר ממש. אני סטודנטית שנה ד' לעבודה סוציאלית ומשפטים, בעברית. אני רוצה לדבר על נושא של הכשרות מעשיות, כשפניתי לבית הספר, לאוניברסיטה אז נאמר לי שכל מה שהוא במסגרת פרקטיקום, במסגרת של החלטה מדיניות של בית הספר. זה מתקשר לכל מה שדיברתם פה, על מה החופש של הפקולטות והאוניברסיטאות מול המל"ג, כי פה זה חופש נרחב, אישה אחת שהיא מנהלת את המדור של הכשרה מעשית בבית הספר, האבסורד הוא שזה לרוב מקצועות הטיפול שיש בהם רוב נשי, אני רוצה להגיד שזה לרוב תואר ראשון וזה לרוב אמהות ראשונות כמוני, לידה ראשונה שלהן ולמרות שכל הזכויות שדיברו פה הן מאד מאד חשובות והן חשובות לי, אבל הן אפילו לא מתקרבות לגרעין הזה של חופשת הלידה של אחרי הכשרה מעשית, לטובת מי שלא שמע מקודם אני אגיד שמדובר בארבעה שבועות, שגם זה שבועיים על חשבוני ולאחר ארבעה שבועות מהלידה שלי, שלמזלי היתה טובה וקלה יחסית ויצאתי בבריאות נפשית טובה, הייתי צריכה לחזור לארבעה ימים באוניברסיטה, יומיים מתוכם 8 שעות, 7 בבוקר קמתי וחזרתי הביתה ב-5 כשהבת שלי בת ארבעה שבועות- - -

גם הגוף שלך עדיין מתאושש.

כן, עוד לא הייתי אצל הרופא נשים לבדיקה שהרחם התכווץ, הילדה שלי עוד לא קיבלה את החיסון הראשון, עוד לא היה לה לילה ויום, זאת אומרת אני מדברת על דברים- - -

גברתי מדברת על חזרה לפרקטיקום? לעבודה מעשית?

כן, לפרקטיקום.

כן, לעבודה מעשית, אני רוצה להגיד שלרגע אני לא אצטייר כאיזה אמא ניו אייג'ית שחשוב לה שהילדה שלה תראה אותה כל יום כי זה ממש הרי לא עומד בסף הסביר, אני רוצה להגיד שהשיקולים פה הם שני דברים, אחד זה שיהיה לי נפח של הכשרה מספיק גדולה ושניים זה טובת המטופלים שיהיה להם קשר טיפולי, אבל יש המון פתרונות שאפשר להתאים, יש סך הכל – אני זורקת מספר מהבדיקה שעשיתי, יש סך הכל בערך שש יולדות בשנה בבית ספר בפרקטיקום?

יש יותר.

לא? אז יש אולי יותר אבל זה ברמה שאפשר לעשות התאמה פרטנית, יש סוגים שונים של הכשרות, חלקם לא עם קשר טיפולי ארוך. אני ילדתי לפני שקיבלתי מטופלים ולכן היה אפשר לתת לי לעבוד בקיץ, כי היו מקומות שביקשו סטודנטיות בקיץ ויש מדריכות שעובדות בקיץ ובכל זאת לא אפשרו לי להגיע, זאת אומרת יש כל מיני התאמות אבל הן לא נעשות ומה שאני רוצה להגיד בתמונה הגדולה, כי יש עוד הרבה מה לספר, זה שבעצם אתם משאירים חופש נרחב – אני גם פונה לנציג של המל"ג – בנקודות מסוימות ובית הספר הוא זה שמחליט את זה ולגבי באמת האינסטנציות של הפניה, אז בהחלט אני סטודנטית שכמו שאתם רואים בחרתי ללמוד משפטים ואני הולכת להיכנס בדבר הזה ואם צריך גם אני אלך לבית הדין לעבודה עם הדבר הזה, אני רק רוצה להגיד שגם אני שמודעת לזכויות שלי ופונה ובמיילים – לא יודעת הלאה לאן לפנות, לאחר שהמכתב שלי לא נענה על ידי הפקולטה שבה אני לומדת - - -

הנה, דוגמה למה שאמרתי.

אז מאד מאד מורכב לי להגיע, את המכתב שכתבתי – כתבתי ביום שהשתחררתי מבית החולים במשך שלושה ימים וכמובן, כמו שאתם מבינים, חזרתי לשגרה מלאה ואני רוצה להגיד שאפילו את ההתאמות שעושים בתקופת מבחנים, יולדת לא מקבלת אחרי שהיא חוזרת אחרי ארבעה שבועות, זאת אומרת נגיד להגיע, לפגוש מטופלים ולחזור, לכתוב סיכומים ולא דוחות, אפילו דברים ברמת המחשבה הכי בסיסית הזאת, היום סטודנטיות לא מקבלות ואני חושבת שזה משהו שמאד ראוי להתייחסות וממש מיידית, של בתי הספר ושל המל"ג.

תודה רבה, אני אתן לפרופ'-

אני רוצה להעיר הערה קצרה.

אוקיי ניתן לך את זכות הדיבור ואחר כך נעבור למרים שיף.

משפט ממש. גברתי, קודם כל תודה על הדברים שאמרת, אני חייב לומר שהם מאד מאד מקוממים ומרגיזים, כמי שמלווה בכנסת את הדיונים בנושא חופשת הלידה, התפיסה שלנו כמחוקקים תמיד היתה שאנחנו מתכוונים לחופשת לידה בכל סוגי ומגוון צורות העבודה למיניהם, גם פרקטיקום מעשי הוא סוג של עבודה, יש פסיקה של בתי דין לעבודה בעניין- - -

נכון.

יש הבדל בין לימודים, שזה עולם אחר, שגם הוא צריך אולי הסדרה בנושא של חופשת לידה לבין מה שקורה, כפי שגברתי מספרת לנו, בתחום העבודה המעשית. אני רוצה לומר גבירותי יושבות הראש, לפי הבנתי, אני אומר את זה בצורה זהירה, ההתנהלות הזאת היא פשוט בלתי חוקית, אני אומר את זה לנציגי האוניברסיטאות שנמצאים כאן, אני חושב שאתם לא פועלים לפי רוחו האמתית של החוק. אם יקבע, חס וחלילה, על ידי איזה שהוא בית משפט שלא זו כוונת המחוקקים, למרות שאני יודע שזו כן כוונת המחוקקים, אז נצטרך לשנות את החוק, לא תהיה לנו ברירה, כי אי אפשר לחייב נשים לעבוד, בפועל לעבוד, זו עבודה. אי אפשר לעבוד. אנחנו עוקפים את כל המנגנונים שאנחנו ייצרנו, זה פשוט אבסורד מוחלט, סליחה על ההתפרצות.

אני אתן לפרופ' מרים שיף להתייחס, מהאוניברסיטה העברית.

אוקיי, שני דברים, קודם כל אני פה בשני כובעים – אחד אני ראש ועדת נה"ע – נהלי הוראה ולימודים בכלל באוניברסיטה ואני רוצה להגיד בהקשר הזה שאנחנו הרחבנו את הכללים פה לשני דברים, אחד מהם אנחנו אפשרנו הכנסה של תינוקות עד גיל ארבעה חודשים לכל השיעורים, כדי שזה לא יהיה באמת התמודדות- - -

זה רשום כנוהל?

כן, הכנסנו את זה כנוהל.

אבל רק אצלכם, ידוע על עוד אוניברסיטה שעשתה את זה?

אנחנו מאפשרים, זה לא רשום בנוהל אבל אנחנו כן מאפשרים כי היתה לנו פניה.

אז הנה, יש לכם רעיון אולי כדאי לרשום את זה בנוהל.

זה דבר אחד והדבר השני זה סביב אשפוז של ילד, אז גם, אמנם לא מחלה כי אנחנו עדיין דנים סביב מחלה, אבל כן סביב אשפוז, בדיוק כמו שלסטודנט מאושפז יש זכות להעדר ובחינות במועד מיוחד, אז גם אם הילד, עד גיל 18 אפילו חולה- - -

מה לגבי הכשרה מעשית שעמית העלתה?

הכשרה מקצועית – קודם כל זה לא בן אדם אחד, אלא זה בהחלט דיון בוועדות הוראה פשוטות, זה לא עבודה, אני רוצה להסביר שזה עניין אקדמי, זאת אומרת הן לא עובדות, אין פה יחסי עובד-מעביד, זה בכלל לא אותה סוגיה. יש כאן כל הזמן סוגיות שעולות ואנחנו דנים ואנחנו נצטרך למצוא את הפתרון, אבל יש גם באמת הכשרה מקצועית, צריך לזכור, היא 8 חודשים סך הכל. זה לא כמו עובד שעובד שנים באותו מקום יש את העניין של באמת המחוייבות ללקוח, לפונה, של כמה זמן אפשר להשאיר אותו בלי מענה. זה לא - - -

אז צריך לעשות החרגות לנשים שיולדות בזמן הזה.

כן, אבל החרגות בחלק גדול מהפקולטות זה לא החרגה, זה אחוז לא מבוטל של הסטודנטים, זה כן נדון בוועדות הוראה ויש לנו אחראית על המעמד האקדמי ואני מניחה שזה ישתנה במהלך השנה הקרובה.

שאלה לעמית, את יודעת מה קורה במקומות אחרים? יצא לך לבדוק?

אני יודעת שבפקולטות לעבודה סוציאלית בהרבה בתי ספר המצב הוא ממש ממש דומה, מצב של ארבעה שבועות ואני רוצה להגיד שאני לא חושבת שהאיזון עומד על ארבעה שבועות. גם אם, זאת אומרת, אם יש חשיבות ללקוחות, אנחנו עובדות עם עובדות סוציאליות שמקבלות חופשת לידה וגם אנחנו זכאיות לקבל מינימום של שישה שבועות והמטופלים שלנו יסתדרו ואפשר ללכת למקומות שהמטופלים לא בקשר רציף.

אני רוצה להגיד שגם לגבי הנושא הזה של להכניס תינוקות לשיעורים ואני מהעברית, אז אני פניתי לרכזת מגדר והיא אמרה שאין חובה.

הכנסנו את זה.

פניתי לפני שבועיים, אז זה כמובן עניין- - -

אנחנו הכנסנו את זה.

מתי?

כמו שאני מבינה את ההתנהלות- - -

שניה שניה, מתי הכנסתם את התיקון?

הכנסנו את זה לפני חודש, זה יחול אחרי אישור של הרקטור וכו', זה עוד לא הגיע- - -

כלומר עוד לא אושר.

זה מאד משמח לשמוע שזה אושר, כי זה אומר שיש- - -

לא לא לא, היא אומרת שזה עוד לא אושר.

אני רוצה להזכיר, יש את ועדת הנה"ל, זה אושר בנה"ל לפני שזה מגיע לפקולטות זה צריך להיות מאושר על ידי הרקטור וזה יאושר. לא תהיה בעיה עם זה.

זה יאושר.

כן.

העניין הוא שכמו שאני מבינה את ההתנהלות, הרכזת מגדר אין לה באמת שיניים מול הפקולטות, היא באה והרבה פעמים כבר יצא לי לבקש משהו והיא אומרת – בואי אני אעזור לך, אני יכולה לבקש איתך, אבל אין לה איזו שהיא אפשרות להפעיל ממש - זה כמו שאני מבינה כי כבר ביקשתי כמה בקשות לגבי חניה צמוד לאוניברסיטה ודברים כאלה והיא אומרת – לא, ככה זה עומד, זה שבועיים בדיוק או חודש, לא חשוב, ואני יכולה לעזור לך לבקש ואותו דבר סביב הדבר הזה, לא היה לה מה להגיד לי חוץ מ- - -

אוקיי, שניה, אני רואה שיש לך מה להגיד בעניין הזה, אני רוצה לשאול האם הדברים בהרחבות שקיימות בנהלים, כל אוניברסיטה לבד, אתם לא תשקלו במל"ג – הרי הוצאתם הוראות, האם לא תשקלו, וכדאי אני חושבת שתשקלו, להרחיב את הנהלים, בכלל של המל"ג כך שזה לא יהיה נתון לכל אוניברסיטה?

קודם כל אנחנו לא נמצאים בחלל ריק, כלומר הכללים קובעים איזו שהיא הנחיה שהיא בסיסית. להרחיב אפשר לכולם, לטובת הסטודנט, לא לרעתו, זה ברור, הרחבה היא תמיד תמיד לטובת הסטודנט, אין מוסד שיגיד שהוא מצמצם, אגב, כמו שאומרת פה עמית ונותן ארבעה שבועות במקום שישה, זה דבר חמור מאד, זה בניגוד לכללים, המוסד יכול לשלם את המחיר גם מול המל"ג וגם באופן משפטי.

אז הנה, סליחה, אני שמעתי פה אפילו טענה שלא חלים פה חוקי העבודה, אז כנראה גם לא חלים על זה ההוראות בעניין הסטודנטים. זה לא מתקבל על הדעת.

לחלוטין חל על זה ובמקרה של עמית, היא היתה צריכה לקבל שישה שבועות או 30 אחוז פטור מכלל השיעורים, זה מה שחל עליה ועל כל הסטודנטים במצבה, בפקולטה שלה ומי שלא מקיים את ההוראות- - -

זה בהנחה שזה שיעור, אוקיי?

בהנחה שזה שיעור.

לא, זה לא נחשב שיעור.

אוקיי, מכלל השיעורים.

אוקיי, זה לא עבודה וזה לא שיעור, אז איך אתם מודדים את זה?

זה החלקים הקליניים בתוך ההכשרה, בתוך התואר.

זה לא חלק מהחובות הלימודיים שלה?

וודאי שזה חלק מהחובות, אבל זה לא בניגוד למל"ג. זה לא קורס, אני לא אומרת שלא צריך לשנות את זה, אבל זה לא בניגוד, אי אפשר לבוא ולהגיד שזה- - -

זה בניגוד לכללים.

אוקיי, שניה, הנה גילינו פה מקרה של חוסר אכיפה של הנהלים שלכם. אני מבקשת- - -

זה לא נכון.

אני מבקשת, סליחה, אני מבקשת עכשיו מהמל"ג שיצא משהו לכלל האוניברסיטאות שקובע מה האמרה שלכם בנושא הזה ושההוראות בעניין שישה שבועות חלות גם כן בנושא של התמחות, אני מאד מבקשת ואני ארצה לקבל העתק מהמכתב הזה לידי הוועדה.

בסדר גמור.

שאלה מאד חשובה היא אם השישה שבועות האלה, בנהלים שלכם, כמו שאני גם מדברת עם הנציגות, הן מכריחות אותנו לעשות עוד שנה. כי אם זה שישה שבועות במחיר של לעשות עוד שנה, אז אני מצטערת, זה לא מה ש- - -, אז השאלה אם אלה הנהלים?

את לא מסבירה את הנקודה העקרונית, אז אם יורשה לי אני רוצה לדבר רגע אחד. אפשר?

תזכירי לנו מה השם?

פרופ' תמר ברוש, אני במקרה נציבה להטרדות מיניות, נציבה מרכזת, ואני כאן בגנות מגדרית בקטע של הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה תל אביב היא פקולטה מאד מאד גדולה, עם הרבה מאד בתי ספר כולל ריפוי בעיסוק ואחיות וכל מיני כאלה והרבה מאד תארים גבוהים, גם בתוך הפקולטה לרפואה, אני חושבת שהדיון כאן, אני מסתכלת על זה ככה מבחוץ, אני לא רופאה אני במקצועי מהנדסת, מחולק לשניים, אחד כלכלי-כספי, מעונות מבחינתי זה כספי, מלגות זה כספי, כל מיני דברים כאלה ואני יכולה להגיד שאוניברסיטת תל אביב תמכה, תומכת, כלכלית ב-500 דולר לאם שיש לה תינוק קטן, לא זוכרת את הכלל בדיוק ונסיעות לחוץ לארץ לכנסים, דבר מאד חשוב. אנחנו דורשים מאד בקידומים בתואר שני, בתור שלישי, לא נוסעות לכנסים או לא נסענו לכנסים, זה לא כל כך מתקדמים – זה דבר אחד הקטע הכלכלי.

הקטע השני, של שיעורים, כן להגיע לשיעורים – לא להגיע לשיעורים ולפרקטיקום – זה שני דברים שונים. ישנן הרצאות שהיום כחלק מההרצאות, כסגל, אתה מנסה להעביר אותם במערכות של נודל – מערכות אינטרנטיות. כל העולם הולך לזה, מערכות אינטרנטיות ושם בדרך כלל אין חובת נוכחות ואז אפשר להתייחס לכללים שאני לא זוכרת בדיוק – 30 אחוז וכולי. יש מקצועות כמו למשל מקצועות ברפואה, שאני מניחה שחלק בעבודה סוציאלית הולך לאותו כיוון, למשל בהנדסה זה לא כך, שיש עניין של פרקטיקום. אי אפשר ללמד אחות והיא לא למדה את הקורס בגלל שהייתה בחודש שביעי, שמיני, תשיעי – לא יכולה להפוך חולה, איך תתנו לה אישור להיות אחות? רופא שלא עבר בתכנית הלימודים שמוגדרת על ידי מל"ג ושלא יעבור מחלקות כאלה וכאלה. עכשיו, מה אנחנו מנסים לעשות בפקולטה? שיתנו להם השלמות גם בחודשים אחרים או בבתי חולים שאולי לא הכי נוחים להם. אז מנסים ויש לנו וועדות בתוך הפקולטה מעורבות עם סטודנטים ואני יכולה להגיד לכם שהסטודנטים, ביניהם לבין עצמם, לא הולכים אחד לקראת השני. היו לנו מקרים של סטודנטים לרפואה שהיו צריכים לקבל טיפול כימותרפי וביקשו לעבור את הסטאז' לבית חולים אחר, להתחלף ולא הסכימו לוותר להם. אז קודם כל גם הסטודנטים צריכים להבין שגם צריכים ללכת קצת ולעזור אחד לשני. אולי זה גם קשור למעונות ודברים כאלה.

זאת אומרת כשאני מסתכלת בגדול, הפרקטיקום שצריך להיות, הוא תלוי פקולטה או תלוי בית ספר, כי היום זה פקולטה ובתי ספר.

סליחה, בסדר, אני חושבת שהבנו את הרעיון ואני מבינה את ההתלבטות ואני לא הייתי רוצה שמישהו יקבל את התעודה בלי שהוא למד מה שצריך ללמוד. אבל, העיקרון בא ואומר, קודם כל בואו נסכים על הזכות של ששת השבועות שדובר עליהם ואחר כך צריך לדבר על איך מבצעים את זה מבחינה כזו שגם מי שצריך ללמוד משהו – אכן ילמד אותו, אבל גם יקבל את החופשה שמגיעה לו. זה העיקר ואני חושבת שאני לא מרפה מזה שזה אחריותו של המל"ג בשני הנושאים האלה. יכול להיות שתבואו ותגידו שהפקולטה עצמה או האוניברסיטה עצמה תדאג להשלמות האלה ותמצא את הפתרונות, אבל אנחנו קובעים את העיקרון. אני חושבת שהגיע הזמן לקבוע את העיקרון ולהפיץ אותו וזהו. אוקיי, אז אנחנו נחכה לראות מה המל"ג יעשה בעניין הזה.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לגל בוזיקובסקי, ראש מחלקת אקדמיה מאגודת הסטודנטים של הקריה האקדמית אונו, בבקשה.

תודה גבירותי, יושבות הראש. אני רוצה להציג נושא שהוא קשור מאד לעניין זכויות הסטודנטים וסטודנטיות הורים והורות, אבל לא בהכרח. זאת אומרת יש פה בעיה לדעתי בעצם פרשנותו של חוק זכויות הסטודנט. חוק זכויות הסטודנט הוא מאד עמום ומאד ערטילאי בכל ההגדרות שלו. זאת אומרת, אם אנחנו נדרש לקרוא את החוק, אז החוק הרבה פעמים נותן המון המון חופש למוסדות האקדמיים – בכפוף לתקנון המוסד. אין איזו אמרה מהחוק שבעצם קובעת איזה שהוא אולי אחריות סטטוטורית או אחריות של המועצה להשכלה גבוהה, עם כל הפרשנויות והכל. החוק מאד נתון לפרשנות וכשהוא כזה, אז אנחנו יכולים גם להגרר לפרשנות שהיא לרעת הסטודנט ופרשנות שהיא לטובת הסטודנט, גם לפי נתונים שהם נתונים בתוך המוסד.

אתה יכול לתת לי דוגמה?

אני אתן דוגמה, גם אצלנו יש פקולטה למקצועות הבריאות שבה יש לנו הפרעות בתקשורת וריפוי בעיסוק, אני יכול להגיד לכן שיצאה הנחיה במייל בפקולטה למקצועות הבריאות שסטודנטיות, באישור המרצה בלבד, יכולות להגיע עם התינוק. אין לזה באמת אכיפה, אין לנו שום שיניים להלחם במשהו שהוא מאד פרשני, אין איזה שהוא- - -

כן, זו נקודה שאמרנו שהם צריכים- - -

לא, דווקא לזה אני רוצה להתייחס, להכנסת פעוטות לשיעורים כי זו סוגיה שכן הגיעה למל"ג והמל"ג נתנה את דעתה בתאריך 30.7.2015. היתה פניה של סטודנטית מסמינר הקיבוצים והסוגיה הזו נבחנה במל"ג והוחלט שפעוטות לא יכנסו לשיעורים מכיוון שזה יכול להפריע למהלכו התקין של השיעור. זה יכול ליצור כל מיני מורכבויות, תינוק שבוכה או יגידו כאלה שיש תינוקות שלא בוכים, יש תינוקות שכן בוכים, אנחנו לא רוצים להפלות בין תינוק לתינוק.

יש תינוקות שבוכים ו- - -

זו היתה החלטה עקרונית? לא הבנתי.

זו היתה פניה וזה משהו שנדון- - -

אני זוכרת את הפניה, הפניה היתה בכל ערוצי התקשורת.

יצאה גם תשובה רשמית של המל"ג.

אבל בעצם היום כל מוסד אקדמי בוחר לעצמו את האפשרות.

אין שום בעיה, אמרתי, אם מוסד רוצה להיטיב עם הסטודנטים ולתת זכויות יתר, אין שום בעיה – אנחנו מעודדים, אבל אנחנו לא יכולים לחייב ולאכוף איסור שכזה.

אוקיי, תודה. אני מאד מבקשת, אנחנו מקבלות עוד ועוד בקשות לדיבורים ואי אפשר 10 דקות לפני סיום הישיבה להתחיל את הכל מחדש, אז אני אתן ממש 2 דקות ואני אעמוד על זה. לאה שמחה קליין – מעורבות, נמצאת? בבקשה. 2 דקות לאה.

אני מסתכלת על השעון. אני מדברת בשם עצמי, זה חשוב לי להגיד, אני אם חד הורית ואני לומדת משפטים בבר אילן. אני מאד אוהבת את האוניברסיטה, ברוך השם, קושי מאד גדול שהיה לי עם תחילת הלימודים זה שאני חוזרת הביתה 3 פעמים בשבוע ב-8 בערב, יש לי שלושה ילדים קטנים. מצאתי סידור, יש לי קהילה תומכת, אבל מאד חשוב לי להיות עם הילדים שלי, אני לא רוצה ש-4 שנים שלוש פעמים בשבוע לא להיות איתם, זה נושא משמעותי לילדים קטנים. כן, ניסיתי למצוא איזה שהוא פתרון שאולי קורסים מסוימים שמתחילים ב-6 בערב או ב-5 בערב ידלגו לי אותם לסמסטרים אחרים, לנסות להגמיש את הואר, מצידי להוסיף עוד סמסטר, באמת שאני לא אלמד 4 שנים או 3.5 שנים, התשובה היתה חד משמעית שלא. זאת אומרת שרק אם אני לא אצליח, למה לחכות שאני לא אצליח בתואר? בשביל לעזור לי ללכת ללימודים, אני אם חד הורית, אני ממש רוצה להצליח בלימודים, זה נוגע גם בעניין המעונות עד 5. גם אם היה לי מעון עד 7 אני רוצה להיות בבית עם הילדים שלי ואני חושבת שכן אפשר לעזור, להגמיש את התנאים האלה.

תודה.

תודה רבה לך, אני אתן לפרופ' רונית שריד גם שתי דקות וגם להתייחס לדברים, בבקשה.

אוקיי, אני בעצם מבר אילן, אני יועצת הרקטור לקידום נשים באוניברסיטה, בבר אילן אני חושבת שאופן מיוחד אנחנו חווים הרבה מאד נשים שהן אמהות והמגמה היא בעצם לעודד אימהות וללכת עם אימהות ולסייע להן. את המקרה הספציפי שכאן הוצג אני לא מכירה, בכל אופן מבחינת האוניברסיטה יש הקפדה על כל הנהלים של המל"ג, כאשר יש אי בהירויות אנחנו מבררים את הדברים ואני רוצה להעלות שלוש סוגיות, אני חושבת שזה בסופו של דבר- - -

אבל השאלה שלי, רק שניה, אני רוצה להבין, את אמרת שהמקרה הספציפי לא מוכר לך.

לא מוכר לי.

את פנית?

אני אפילו לא יודעת למי לפנות.

אנחנו חוזרים לעניין חוסר המודעות.

אז אני אדגיש, יש אתר של האוניברסיטה, באתר מופיע תקנון זכויות הורים, גם בלשונית של דיקן הסטודנטים, גם בתקנונים וגם בקבוצה – באתר שלי של יועצת הרקטור לקידום נשים. התקנונים מופיעים, הטלפון הנייד שלי מופיע, אפשר לפנות אלי בכל צורה ואני עונה באותו יום.

תהיו בקשר ותבדקו את האפשרות.

החומר נגיד, צריך לחפש אותו.

השאלה, שניה- - -

התקנון קיים באתר של האתר של האוניברסיטה.

אני רציתי לשאול שאלה אחרת, מה קרה היום? כולם עונים על השאלות שלי לפני שאני שואלת. אני יודעת שאתם - - - באקדמיה ויש לכם את כל התשובות, אבל חכו. השאלה שלי, התקנון שאת מפנה אותה אליו, פותר לה את הבעיה הזו? יש משהו בתקנון?

אז שוב, אני רוצה לחזור למה שמלכתחילה רציתי להתייחס אליו- - -

לא לא, תעני לי.

התקנון לא פותר כי זו בעיה פרטית, בעיות פרטיות- - -

לא, זו לא בעיה פרטית, האם יש בתקנון אפשרות לפרוש את הלימודים שלה, את התואר שלה.

לדעתי כן, אבל לדעתי בכל מקרה - - -

אוקיי, אני מציעה שתהיו בקשר.

בהחלט כן, יתר על כן, התקנון מאפשר פטור משכר לימוד בעקבות לידה. אמא, אישה שילדה, בעצם יכולה להאריך את תקופת הלימודים מבלי לשלם שכר לימוד, אבל אני רוצה להתייחס לשלוש סוגיות ודווקא בגלל שבר אילן נתקלת בסוגיה הזו של נשים-אמהות, בעיקר נשים, שצריך לתת לה פתרון. אחד זה נושא של מעונות – אז יש לנו מעון, אבל מעון כפי שנוכחתם לשמוע כאן בדיון, יש לו שעות מוגדרות. לימודים לפעמים הם לא תואמים את השעות האלה, הם יכולים להיות מאוחר יותר והם יכולים להיות גם עם הפסקות, אין מענה של שירותים אחרים, שירותי שמרטפות אחרים בגלל סוגיה משפטית, זה מאד מורכב, המעון דרך אגב נותן מענה, כל המעונות שתחת החסות של התמ"ת הם נותנים מענה רק לאמהות מעבר לגיל שלושה חודשים. מה קורה בפער של ששת השבועות? אין מענה וכאן אני מנסה לקרוא למל"ג או למי שיכול לסייע, לנסות לסייע לנו בנושא של פתרון אד הוק לאמהות, כלומר שירותי שמרטפות שילוו בהיבט המשפטי, כי ניסינו להרים את זה. זה מאד מורכב, שירותי שמרטפות אד הוק לתינוקות, לאמהות, גם לגילאים צעירים יותר מתחת ל-14 שבועות שהאוניברסיטאות מאפשרים.

אני חייבת להוסיף שאנחנו בחלק מהשיתוף פעולה, מהעבודה המשותפת שלנו עם דיקנט, זה בדיוק הנושא הזה שאנחנו התחלנו עכשיו לחקור אותו. אני חושבת שאם יש איזו שהיא מודעות של דבר כזה שאתם עושים, אתם משתפים גם את המודות האקדמאים האחרים, אולי יהיה יותר קל לפעול ביחד. אנחנו גם התחלנו תהליך כזה.

בשמחה, זה תהליך לא פשוט. ברור לי שזה לא פשוט. הדבר השני שאני רציתי להזכיר אותו זה נושא של – אחד הפתרונות שאנחנו שוקלים עכשיו, גם בחלק מקורסי הפרקטיקום, שבעצם דורשים נוכחות של סטודנטית במקום אחרי תקופה קצרה יותר, זה בעצם למידה מקוונת. למידה מקוונת – הרעיון הוא לא רק לשדר שיעור, אלא לאפשר לסטודנטית להשתתף בשיעור באמת באמצעות מערכת של סקייפ. אנחנו היום בעידן שהיום לכל אחד יש טלפון נייד, הוא יכול באמצעות סקייפ לתקשר, לדבר ולהשתתף, בעצם להיות שותף פעיל לישיבה או שיעור.

יתנו לסטודנטית שיהיה בשיעור כזה התינוק לידה?

היא בבית.

אבל הוא נכנס לשיעור.

בבית היא יכולה להשתיק את המערכת.

אבל אז התינוק נכנס לשיעור, הוא עלול לבכות באמצע.

יש לה שליטה, היא יכולה לנתק אבל יכולה להיות קשובה. יש לנו טכנולוגיה שנותנת לנו פתרונות אבל הטכנולוגיה עולה כסף.

באוניברסיטה הפתוחה הטכנולוגיה הזאת קיימת כבר 10 שנים.

אני שמעתי, כן, אני הבנתי שאתם התמחיתם בזה, אבל אנחנו עדיין לא והנושא הזה כרוך בתקציב.

אוקיי.

זה מגיע לכסף. וסוגיה שלישית, אחרונה שאני רוצה להציג, אצלנו באוניברסיטה יש הרבה סטודנטיות שמקבלות מלגות, כמו בכל אוניברסיטה, לתארים מתקדמים. תואר שני, תואר שלישי, ורבות מהן חוות לידה אחת, לידה שניה, המלגות משולמות במקרים רבים מתקציבי מחקר של חוקרים, תקציבים שאפילו מגיעים מהאקדמיה הלאומית למדעים שכפופה למשרד המדע. אין הכרה בחופשת לידה, חוקר משלם מלגה נוספת, שלושה חודשים, אבל הוא לא מתוקצב על זה ומה שקורה זה שבעצם, אם זו אישה עובדת אז הביטוח הלאומי משלם את חופשת הלידה ואם זה חוקר באקדמיה שמשלם מלגה וממלא את הנחיות המל"ג, הוא בעצם מעסיק אישה ששלושה חודשים הוא לא מקבל ממנה תפוקות מדעיות שהוא צריך לדווח עליהן אחר כך ולזה אני חושבת שצריך להיות מענה, במיוחד במוסד כמו שלנו של בר אילן, שאנחנו נתקלים בזה בשיעורים גבוהים. זה יכול לפגוע בנשים בסופו של דבר, כי חוקר או חוקרת שמחפשים מלגאית ומשלמים לה מלגה והם נזקקים לשלם לה במשך 4 שנים של דוקטורט, פעמיים תוספת של חצי שנה, מתקציב המחקר שלהם שהוא לא ממומן, בסופו של דבר הם יראו פרופיל של אישה צעירה, הם לא יקחו אותה, הם יקחו גבר.

אז רגע, מה היה עד עכשיו?

אנחנו משלמים את זה, נושאים בנטל הזה. אבל זה בעצם לא מתוקצב בצורה מסודרת, זה לא מתוקצב על ידי שום גורם. לא משרד המדע, לא משרד החינוך, זה בעצם בא מסל התקציב של האוניברסיטה וכשהאוניברסיטה חווה אירועים כאלה במספר רב, זה עומס משמעותי.

אוקיי.

זה עומס על האוניברסיטה וזה עומס החוקים הספציפיים שהם מממנים את המלגות.

מעניין, יש תכניות במשרד המדע לקידום מדעניות וכו'- - -

הן לא מממנות חופשת לידה.

אז אולי צריך לדבר איתם.

זה לא מוגדר בשום תקציב מחקר, אפילו היה לי תקציב של משרד התמ"ת, אני באופן אישי, תקציב של מחקר ממשרד התמ"ת, לא מתקצב אפילו עובדת, עובדת שהעסקתי בתקופה של תקציב המחקר, לא מתקצב חופשת לידה.

אוקיי, תודה. אני חושבת שהעלית שלוש נקודות חשובות, נשארה רק גב' אחת רשומה אצלי ואני מבקשת. היא דיברה? מצוין. אז בעצם הצלחנו להגיע למצב שכלל- - -, את תרצי להתייחס?

אני חייבת להודות שאני באופן אישי החכמתי יותר, אני רואה שיש גם בעיות שונות לגמרי ממה שקורה אצלנו בפתוחה. אבל אני כן עכשיו מחדדת שוב את שתי הנקודות הראשונות שהעליתי בתחילת הדיון, אני שמחה שהתעקשתי על הנושא הזה ואני שמחה שאת הסכמת להרים את הנושא הזה כי אני חושבת שצריך להיות עוד דיון חוזר, אחרי שנעשה את עבודת המחקר שלנו ונלמד גם על הסוגיות שהעליתם כאן.

אז א', שוב, הנושא של העלאת מודעות לנוהל ההורות, אני חושבת שבכל מוסד אקדמי זה צריך להיות משהו עם נהלים מסודרים, שהמל"ג צריך לתת נהלים מסודרים לאיך המוסדות האקדמיים צריכים לשווק את זה, להסביר את זה, להאיר את זה. כי זה נפלא ויפה שיש אתר וטלפון ומייל והכל מסודר, אבל עדיין צריך לעשות קצת יותר כדי שסטודנטים וסטודנטיות ידעו מה מגיע להם ואני חושבת שכן צריך להקדיש משאבים וממש להכניס את זה כחלק מתכנית העבודה, שאני אגב, מנסה עכשיו בכל כוחי לעשות את זה באוניברסיטה הפתוחה, להיכנס לתכנית העבודה של האוניברסיטה, להיכנס גם לתקציב ולעשות דברים ביחד בנושאים האלה של ההורות ושל מועדון ההורים שאנחנו בונים היום עם האוניברסיטה.

אני באופן אישי יוצאת פה לדרך עם הסטודנטים והסטודנטיות שלי במוסד, שוב, סיפרתי לכם על קבוצת המיקוד ואני חושבת שזה משהו שהוא ייחודי, ראשוני, אנחנו פה עולים על איזה שהוא משהו שהיום זה רק הבהיר לי כמה חשוב להשקיע ולעשות. שוב, לסיכום אני רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן על הזכות ומזל טוב לכנסת שלנו. תודה.

תודה, אני קודם כל מתחילה עם זה ששמחתי על שיתוף הפעולה הזה, אני חושבת שהצלחת, לילך, להביא את השטח שוב לתוך הכנסת ואני חושבת, אלה הדיונים שמעניינים בדרך כלל כי אנחנו יכולים גם כמחוקקים וגם כנציגי משרדים להיכנס לאיזו שהיא שאננות שזה המצב וזה מה שקיים ולטפל רק בלבקר אם מה שקיים נאכף ומממשים אותו או לא, במקום להרחיב את האופקים ולהסתכל על מה שקורה מסביבנו בשטח והצרכים החדשים שעולים מהשטח וזה מה שמייחד את הישיבה וזה מה שאני גם כן מנסה תמיד, כיושב ראש הוועדה הזו לעשות אותו בדיונים השונים.

אני רוצה להגיד שעלו כמה סוגיות שהן מאד חשובות, החברה הישראלית עוברת שינויים כל הזמן והמשפחה הישראלית עוברת שינויים ובתוך כל זה יש מגוון של אוכלוסיות בחברה הישראלית, שכל אחת מהן מתמודדת עם הבעיות ועם הקשיים ועם השינויים בצורה אחרת. לזרוק את זה תמיד למרחב הזה של – שהמשפחה תתמודד ושהקהילה תתמודד – אני חושבת שזה לא המקום. אחריותה של מדינה הוא כן לספק את השירותים וכן לאפשר לחברה להתפתח בכיוונים הנכונים ולקחת אחריות על מתן הזכויות, גם לסטודנטים וגם באופן כללי לאזרחים.

חלק מהנושאים שעלו מחייבים בדיקה של האם צריכים עוד חקיקה נוספת בעניין או אם נסתפק בהוראות יותר ברורות של המל"ג, לפחות בנושא העניין של ההתמחות, אני רוצה לסכם שאני אחכה למכתב שמנחה את האוניברסיטאות בנושא הזה שיתייחס לשני דברים: להבטחת הזכות של שישה שבועות ומצד שני יתייחס לקונפליקט הזה של השלמת התקופה שחסרה בהתמחות, כל שאנחנו כן רוצים רמה מקצועית גבוהה של הבוגרים, אבל מצד שני שזה לא יהיה על חשבונם האישי ואני מדברת על השלמות ולא לחזור על השנה כולה, אלא השלמות לתקופה החסרה, מבחינת ההתמחות.

מבחינת המלגות ואפשרות של הרחבת הפרמטרים, אנחנו שמענו שלפחות מבחינת סבסוד מעונות, הסבסוד מתייחס לתואר הראשון ונשארה בעיה של תואר שני שצריך לבדוק את הנושא הזה מבחינת סבסוד למעון יום, במיוחד במקצועות שמחייבים תואר שני כדי לצאת לעבודה, כמו בפסיכולוגיה ואתם תקבלו מאתנו התייחסות ונרצה לקבל תשובה בעניין הזה.

כל הנושא של אכיפה ופיקוח של המל"ג, על ההוראות שאתם פתחתם, אני אפנה אליכם ואני אבקש לקבל תשובה ברורה. אני יודעת ויש לי עוד מכתב שאתם תקבלו עליו כי לא אהבתי את התשובה – עוד מכתב ואנחנו נמשיך את ההתדיינות הזאת ואני אמשיך לעקוב כי אני חושבת, את תמשיכי לעבוד מול הסטודנטים, אבל אני אמשיך לעבוד גם מולם.

בעניין הנושא של מעונות היום, אנחנו עוקבים אחר זה ואנחנו נבדוק, בעניין מחלות הילד, אני לא יודעת אם זה עניין ונבדוק עם היועצת המשפטית אם נצטרך לעשות משהו שהוא יותר בכיוון של חקיקה או בכיוון של ההוראות, נצטרך להתייעץ על זה ועורך דין ענת בטוח תודיע לנו. בעניין מבחנים וההקלות בהקשר של הנשים שנמצאות בחופשת לידה או בתקופת ההורות הראשונה, אני חושבת שגם נצטרך להתייחס לזה.

אני רק רוצה להגיד מילה אחת בעניין הלוואות וחשבונות סטודנט ובענין המידע שהאוניברסיטאות צריכות להפיץ, אני מניחה למל"ג ולמשרדים ואני פונה אליכם כסטודנטים וכהתאחדות סטודנטים. אני חושבת שחלק מהעבודה והפעילות האיגוד מקצועית שלכם, זה להעלות את המודעות של הסטודנטים לזכויות שלהם ולמידע שהם צריכים לקבל ולא להניח את זה רק למוסדות שינגישו את המידע. לפי הבנתי, כשמדובר בזכויות, צריך לעבוד קשה כדי לקבל אותם ואף אחד לא יגיש לכם את זה על מגש של כסף ואחד הדברים שאתם צריכים להפנות את תשומת לב הסטודנטים אליהם. זה שיש להם זכויות שמפורסמות באתרים ומי הכתובת של כל זכות, אני חושבת שזו העבודה העיקרית של אגודות הסטודנטים ואתם צריכים לעשות את זה והמאבק שלכם מול הבנקים בנושא של ההלוואות וקביעת גיל של 34. אני חושבת שאם התאחדות הסטודנטים מתחילה מאבק רציני מול הבנקים, בדרישה לפתוח את זה לסטודנטים מעל גיל 34 אם זה קבוע באמת לפי – אני לא חושבת שזה נמצא באיזה שהוא חוק, אני חושבת שזה - - - של הבנקים עצמם- - -

- - - בהיבט הכלכלי של זה, כי יש לזה השלכות.

כן, אוקיי, יש היבט כלכלי, אין הביט כלכלי, זה בדיוק העבודה של התאחדות הסטודנטים, לעשות מאבק רציני מול הבנקים בעניין הזה. אני לא רואה, לא המל"ג יש לו אינטרס לנהל מאבק כזה ויש לו את הייצוגיות לעשות דבר כזה, זה לא בסמכות שלו, זה לא באחריות שלו, זה שלכם. מה שאני מנסה להגיד, כפי שאמרתי, אני מברכת על שיתוף הפעולה שנעשה בדיון הזה, אבל מצד שני אני חושבת שזאת הזדמנות גם שנגיד – אני הייתי סטודנטית, הייתי פעילה סטודנטיאלית ואני יודעת שנאבקנו על הרבה דברים ואני אומרת לכם – בלי מאבק אמתי מהשטח שום דבר לא ישתנה. תודה לכולכם ואני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:01.