הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 9

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית

יום שלישי, י"א בשבט התשע"ז (07 בפברואר 2017), שעה 12:30

תחלואה כפולה בקרב צעירים חסרי בית

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

מוזמנים: ציפי נחשון גליק - מנהלת שירות לנוער, צעירות וצעירים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

חגי ברוש - ראש אגף טיפול ושיקום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים

איילה קדמי חקלאי - מנהלת תחום דרי רחוב, קידום נוער, עיריית ירושלים

שירן בוזגלו - עו"ס, התמכרויות, היחידה למתבגרים, עיריית ירושלים

מירב אבירם - מנהלת נוער וצעירים, מינהל הרווחה, אשדוד, מרכז השלטון המקומי

מיכל שר שלום - עו"ס, היחידה למתבגרים, אגף הרווחה, ירושלים, מרכז השלטון המקומי

אלון ברמי - מנהל תחום, עמותת אורות

הדס גול - מנהלת גלגל ושלטר לחסרות בית, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

רעות גיא - ראש תחום קצה ונערות עלם, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

אורטל מוסצ'י - מדריכה, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מעין חזות - על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מ' - על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

חנה שטרום כהן - יו"ר הפורום המקצועי של הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים

רונית אלקיים - עו"סים שלום - ארגון עובדים סוציאליים לשלום ורווחה

יגאל גולדשטיין - מנכ"ל החוט המשולש

אתי שבתאי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

תחלואה כפולה בקרב צעירים חסרי בית

שלום לכולם. אנחנו נפתח את ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לנושא טיפול בצעירים וצעירות חסרי בית. הנושא הוא תחלואה כפולה אבל כמו כל ועדה שאנחנו עושים, אנחנו קודם כל נשמע עדכון מהרשויות ואז נעבור לנושא אותו העלינו בדיון הקודם ואמרנו שנעשה על זה מעקב כדי לראות את ההשפעה.

אני יכולה להגיד לכם שאני גם חברה בוועדה לנגע הסמים וגם שם עסקנו בנושא התחלואה הכפולה. גם בסיורים שעשינו גם במלכישוע, גם בדרך, גם בכפר איזון, גם שם עסקנו בתחלואה כפולה.

גם באשדוד.

נכון. בדיוק עכשיו דיברתי על הסיור. היה סיור מאוד מרשים כי זה המקום היחיד בארץ – הם כאן והם יציגו אותו – שנותן פתרון לנושא של תחלואה כפולה. היינו במאור ופגשנו חבר'ה. באמת היה סיור מרתק.

לפני התחלואה הכפולה אני רוצה בקצרה להבין מה קורה בערים המרכזיות בהם אנחנו עוסקים יומם ולילה לבניית השלטרים. נתחיל קודם כל בירושלים עיר הקודש. איילה, אחרי שדיברנו, דיברתי עם ציפי.

עיריית ירושלים. לשם שינוי הפעם יש מה לומר.

זה תמיד טוב.

הייתה ישיבה עם מנכ"ל העירייה ב-26 בינואר ובה סקרנו את כל התקדמויות. מבחינת השלטר לבנים יש התקדמות די רצינית מבחינת שינוי הייעוד. מקווים שתוך חודשים במבנה בתלפיות יסתיימו העבודות. חתמו חוזה לגבי המבנה והוגשו תכניות.

שם הייתה את הבעיה של שינוי הייעוד.

כן. מקווים שתוך משהו כמו ארבעה חודשים יתחילו ויסתיימו העבודות.

מתי אמור להתחיל השיפוץ?

מדברים על משהו כמו יוני. אני חושבת שזה ייקח יותר זמן, אבל לא משנה, לפחות מדובר על משהו שנראה לעין. מה שכן, עלה שם רעיון יוצא מן הכלל של אמנון מרחב ששאל את על"ם אם הן צריכות להחזיר את המבנה של השלטר לבנות שברחוב יפו כאשר הם עוברות למיקום החדש.

הבנות שנמצאות בגלגל.

הוחלט שהשלטר שהיה כאן עכשיו יישאר אצלנו. עיריית ירושלים תשלם את השכירות עד שהשלטר ביד חרוצים ייפתח. לפרק זמן הביניים הזה בשלטר הבנות שברחוב יפו נפעיל שלטר לצעירים, לבנים.

יופי. זה ייתן לך פתרון למשך הזמן בו נעשה השיפוץ.

אני חושבת שזאת התקדמות רצינית. מדובר על החודשים הקרובים. זאת אומרת, עד סוף הקיץ אנחנו בתקוה שגם השלטר לבנות יוקם.

יוני לא נשמע לי סוף הקיץ.

היא התכוונה לתחילת הקיץ.

תחילת הקיץ.

זאת אומרת, הבנות של גלגל שנמצאות היום בשלטר יעזבו לבית החדש.

אנחנו למעשה שוכרים את המבנה מבעל דירה פרטית ואנחנו הצענו לעיריית ירושלים שבמקום שנחזיר את המבנה, שהם ישתמשו בו.

בשביל הבנים. יפה.

היה צורך באיזשהו סכום כדי שיוכלו להתחיל בעבודות עם הקבלן. 150 אלף שקלים של קידום נוער. התקבלה גם שם החלטה שזה לא יתקבל בטובין אלא בכסף והדברים האלה מטופלים ובהחלט זה מאפשר לשלטר של הבנות להיפתח.

איפה אנחנו עומדים עם הבנות?

כעיקרון אנחנו מחכים לחתימת הקבלן עם העירייה.

החוזה נמצא בעירייה?

כן.

אתם חתמתם עליו?

כן.

איילה, זה נמצא אצלכם?

בשבוע שעבר היו אמורות להיסגר החתימות, אבל בגלל השביתה – יש ועדה שמתכנסת אחת לחודש והיא הייתה אמורה להתכנס בשבוע שעבר – הוועדה לא התכנסה. בעיקרון אמורים להמתין עוד חודש. אנחנו פנינו אליהם בבקשה לזרז את זה.

בגלל השביתה המיותרת הזאת הוועדה לא התכנסה. לפחות ההסכם אצלכם בעיריית ירושלים. אין איזה משהו מהותי בהסכם.

אני חושבת שהדברים הם בסדר בסך הכול, שכולם מאוד מגויסים והדברים נמצאים על שולחן העבודה.

זה שינוי ייעוד למבנה הקבוע.

לגבי שינוי הייעוד אני דווקא דיברתי עם ציפי לפלר והיא אמרה לי שאין בעיה, אבל בזמן הזה הבנים ייכנסו לגלגל.

כן, אבל את יודעת, זה יכול לקחת חצי שנה, שמונה חודשים, לשינוי ייעוד.

זה מה שהם אמרו. זה ייקח.

אבל זה לא אמור. זה בתוך העירייה. זה פרויקט של העירייה. אין שום סיבה שזה ייקח שמונה חודשים.

יום אחרי שיצאנו מהישיבה הזאת התקשרתי לציפי לפלר. אמרתי לה שאיילה באה, נתנה עדכון ואני רוצה לדעת איפה זה עומד. היא אמרה לי שזה ייקח הרבה פחות זמן כי המנכ"ל מעורב והיועץ המשפטי מעורב וכולם בעניין. את רוצה שאני אבדוק? אני אבדוק את זה שוב. אין בעיה.

זה השלטר שהולך להיות מופעל על ידי האיגוד הירושלמי?

כן.

של אורי נוימן.

אבל של הבנים.

אני תכף אתייחס.

אני שאלתי את אורי אם תוך כמה חודשים, בהנחה שהמבנה של גלגל מוכשר ופתוח, האם הוא יכול באמת פיזית בפועל לספק מקום לינה לצעירים. הוא אמר לי לא. שאלתי אותו למה לא, והוא דיבר על כל מיני סיבות שקשורות באמת לאיגוד הירושלמי כולל ענייני כוח אדם שעדיין אין וכולי וכולי.

לא הבנתי מה הבעיה. תציג את עצמך לפרוטוקול.

ראש אגף טיפול ושיקום ברשות הלאומית למלחמה בסמים. אני מבין שהפרויקט הזה למעשה עובר מאיזשהו שלטר שנסגר שעל"ם הפעילה לאיגוד הירושלמי, נמצא מקום, מתחילים עכשיו להעלות אותו ולעשות עבודת שיפוץ ובמקביל לקראת סוף עבודות השיפוץ מתחילים לקלוט כוח אדם שיתפעל את המערכת הזאת.

ממה שאני מבין, לפחות מאורי, מאחר וגם האוכלוסייה מן הסתם יש לה נגיעה לעולם בו אנחנו מתעסקים באופן שוטף, אני מבין שזה תהליך של בין – פעם אחרונה ששוחחתי אתו – שלושה לארבעה חודשים והמסגרת מתחילה לפעול.

ממתי אתה סופר שלושה-ארבעה חודשים?

מהרגע שנותנים לו את ה-או.קיי להתחיל בעבודה.

אתה לא מדייק. אני לא מטפלת במכורים פעילים. הנושא הזה של שינוי ייעוד כבר חודשיים בטיפול. לא יכול להיות שמחלקת התברואה או מחלקת הנכסים או מחלקה בתוך העירייה לא תיתן מענה למחלקת הרווחה לשינוי ייעוד בפרק זמן מקוצר. לא הגיוני.

ציפי לפלר אמרה לי שזה יהיה מהר יותר.

מתי דיברת לאחרונה עם אורי?

אני מדברת עם ציפי לפלר.

גם אני.

אני אצא לדקה ואדבר אתו.

תשאל אותו אם יש כבר אישור לשינוי ייעוד.

זה יותר טוב אבל אנחנו צריכים באמת להתעסק בשינוי הייעוד הזה אצל הבנים. אצל הבנות ההסכם נמצא. חבל שכל פעם דוחים את זה כי אז עובר חודש, יאשרו, יחתמו על החוזה אבל עשיתם את הסיום עם הקבלנים.

יש קבלן. יש הכול.

הוא מחכה לאישור.

אני אומרת לו כן, הוא מתחיל מחר.

בסדר גמור. אני רוצה להגיד משהו על חיפה כי הם לא כאן אבל הם בקשר רצוף אתנו כל הזמן. קודם כל, ב-19 לחודש יש את פתיחת הבית ברחוב חיים שעבר למרכז הכרמל. זה אירוע חשוב שאני אבוא אליו. ציפי, באופן מפתיע, בדיוק באותה שעה - - -

לא. זאת טעות שלו. הוא התכוון לזה.

הוא לא עושה את דירת המעבר של הבנות? דירת המעבר של הבנות, גם היא מוכנה. זאת שהיינו בה בסיור בה היה השיפוץ. דירת מעבר ברחוב הרצליה.

כן.

גם היא מוכנה והם אמורים לעבור אליה בחודש הקרוב. זאת דירת המעבר של הבנות.

אנחנו כן תקועים עם שכר הדירה של על"ם שם. איפה זה עומד כרגע? שכר דירה של העירייה בפרויקט של על"ם.

את זה צריך להגיד כי כל השנים מי ששילם את הרכיב של שכר הדירה, זאת עיריית חיפה דווקא. שישים אלף שקלים שכר דירה, תקציב שנתי. בשנת 2017 ראינו שזה נגרע מהתקציב וזה לא בתקציב. הייתה לנו פגישה עם מנכ"ל עיריית חיפה שהבטיח פתרון לדבר הזה.

אין לו פתרון.

אין לו פתרון. הוא הפיל זה על הרווחה ואמר לה שתיקח את זה מתוך התקצוב שלה.

מה עם המפקחת שלך, ציפי? דיברת אתה לאחרונה על הסיפור הזה?

אין אפשרות למחלקה. היא תסגור תכנית כדי לגייס כסף?

איפה זה עומד כרגע?

את ראית אותו.

הוא פועל?

זה מבנה מדהים. אנחנו מחכים להרחבה של התקציב כדי להפעיל הלנת חירום.

אבל התקציב של הלנת חירום הוא מהמשרד.

תמיד היה.

אם כן, היכן זה עומד?

כרגיל, בחתימות של חוזים, בוועדות בתוך העירייה. אין לנו כרגע חוזה ל-2017, לא ל הפעלה של הפרויקט.

למה? איפה החוזה?

בעיריית חיפה.

את מתכוונת ל"הלב"?

כן. יש חוזה בין המשרד לבין עיריית חיפה.

היא אומרת שאם היא רוצה לתת את זה לעל"ם, שעל"ם יממנו לפחות שישים אלף שקלים בנוסף ל-900 אלף שקלים של התכנית.

מה אתם מממנים היום?

בואו נשים דברים על דיוקם. כרגע הפרויקט לא עולה 900 אלף שקלים. הפרויקט הוא הרבה פחות. אנחנו במודל של התקציב הישן, כמו שעבדנו תמיד. משנת 2008 אנחנו עודים עם תקציב - - -

כן, היא דיברה על 250 אלף שקלים. כמה עולה להפעיל?

280 אלף.

היינו שם בסיור.

בתוך ה-280 אלף שקלים הייתה עוד תוספת של שישים אלף שקלים שכר דירה שזאת הייתה השתתפות עיריית חיפה בתכנית. על"ם שמה, גם בכסף וגם בשווי כסף, גם מעסיקה את העובדים, גם מפעילה את התכנית, גם נותנת את כל הידע המקצועי לדבר הזה. בשנת 2017 הודיעו לנו שאין שכר דירה.

אם הם שמים כסף - - -

מאיפה הם ישימו כסף? מההדרכה?

תסבירי. בואי נבין מה קורה כאן.

משרד הרווחה נותן כסף לעירייה. בהתחלה כאשר הפרויקט קם בחיפה, לפני שמונה שנים, חיפה נתנה חמישים אחוזים מהתקציב והמשרד נתן חמישים אחוזים מהתקציב וגם הביטוח הלאומי נתן.

ועל"ם?

ועל"ם נתנו. כל המשרדים יצאו, צומצמה התכנית ל-280 אלף שקלים שהמשרד מעביר לעיריית חיפה. עיריית חיפה נתנה לעל"ם להפעיל ועל"ם נתנו את ההדרכות ואת הליווי המקצועי.

נותנים. לא נתנו.

נותנים. זה עולה כסף.

כמה כסף שמה על"ם היום לפרויקט של ערים?

אני יכולה להעריך, לא יודעת, נגיד שישים אלף שקלים.

הדרכות בשישים אלף שקלים?

הדרכות, ליווי מקצועי, עובדים. כך אני מעריכה את זה. זאת ההערכה המקצועית שלי.

זה טוב שאת מעריכה אבל יש תקציב למקום.

שישים אלף שקלים. כשהיום מבקשים ממני להפעיל פרויקט, אם תיקחי בחשבון הפעלה, אתם חושבים שלהעסיק עובדים זה לא עולה כסף? ללוות אותם מקצועית? שעות עבודה?

אבל היא אומרת שהיא משלמת עבור העובדים.

לא. הם משלמים בסך הכול על תקציב הפרויקט. אני אומרת כמה עולה לעל"ם להפעיל את זה. יש תקורה. להפעיל פרויקטים זה עולה. זה לא מהאוויר. עד היום החלק של עיריית חיפה היה בשכר הדירה.

למה הם הפסיקו לשלם שכר דירה? באיזה קטע? הרי זה לא שעל"ם שילמה ועכשיו באה וביקשה מהם אלא העירייה שילמה. למה הם הפסיקו לשלם? את יודעת למה?

אני יודעת אבל אני לא רוצה להגיד כרגע.

את תגידי לי אחרי כן בשקט.

זה חלק מהניהול הכושל שהיה אז.

כיום אנחנו מוצאים את עצמנו עם תכניות להרחבה של התכנית מצד אחד בתקציב כמו שנאמר אבל אין שם סעיף תקציבי לשכר דירה כאג'נדה ואז אנחנו מוצאים את עצמנו עם תקציב כפול אבל ללא רכיב של סיוע בשכר דירה.

אני לא מצליחה להבין. יש לנו כסף להרחיב את הפרויקט אבל הכול תקוע בגלל שישים אלף שקלים?

נכון. לצערנו.

אגב, זאת לא בעיה רק בחיפה אלא זאת כנראה תהיה בעיה בכל מקום שנרצה להפעיל את התכנית הזאת כי אי אפשר להפעיל תכניות על ענן.

אבל אם את נכנסת עכשיו לעיר ואת באה ונותנת להם פרויקט שהולך לעלות כמעט מיליון שקלים, העירייה לא יכולה לשים שישים אלף שקלים לשכירות?

אבל היא לא עושה את זה.

אנחנו צריכים לפתור את זה. הפרויקט עכשיו, אחרי ההרחבה שלו, 900 אלף שקלים. מאה אחוזים מימון של משרד הרווחה. מה שמה העירייה?

כלום.

היא צריכה לשים מבנה. זה התנאי. המבנה בחיפה הוא שישים אלף שקלים. מבנה ברשות אחרת, הסכום הוא אחר ויכול לעלות יותר.

בדרך כלל הוא עולה יותר.

עם ה-900 אלף שקלים, המבנה של ערים יעבוד 24/7.

זה הרעיון. כן.

והוא ייתן פתרון לצעירים בזנות או בכלל? זה לא יהיה "הלב".

זה יהיה "הלב".

לבני נוער, צעירות וצעירים שמעורבים בזנות.

הוא יותר קטן מתל אביב.

אני לא מצליחה להבין את זה. זאת אומרת, אף אחד לא חתם על החוזה.

אין לנו חוזה ואני אגיד לך יותר מזה. זה בעצם נגרר מ-2016. אפרופו שאתם אומרים מה העמותה נותנת, אני גוררת על עצמי כבר חצי שנת הפעלה, בעצם רבעון שלישי ורבעון רביעי של 2016 יצא מתקציב על"ם ועוד לא קיבלתי שקל אחד מעיריית חיפה לא על השכר של העובדים. בקרוב אני צריכה לעשות חושבים עם עצמי אם אני ממשיכה לעבוד בלי חוזה, בלי הפעלה, בלי תקציב. אני לא מקבלת תקציבים מעיריית חיפה כבר חצי שנה והם יודעים את זה, הכול בדיבור עם המפקחות אבל זה עדיין לא אומר שנמצא תקציב.

אנחנו חייבים לפתור את הסיפור הזה היום.

לגבי שלטר לצעירים חסרי בית בחיפה. אני לא שומעת שיש התקדמות.

השלטר לצעירים חסרי בית בחיפה, את זוכרת שדיברנו על זה באופן כללי כדי להקים את השלטר במקום ואז נאמר לנו שקודם נפתור את העניינים, אבל בינתיים הם לא נפתרו וגם השלטר לא מוקם. אם כן, אין לנו. על זה צריך לדבר עם המפקחת שלך.

אני חייב לציין, קודם כל לגבי מה ששוחחתי עם אורי. אתם מפנים את המבנה של גלגל תוך חודשיים-שלושה. כבר התקבלה החלטה עקרונית ברמת מנכ"ל העירייה שהעירייה לוקחת את המבנה הזה ואז במיידית למעשה מעבירה לתקופה זמנית את פעילות השלטר למבנה הזה ובמקביל כרגע עוד אין החלטה. שינוי הייעוד הוא עדיין בתוך העירייה אבל ברגע שהם יפנו והוא מאכלס, כבר העסק יתחיל מיידית לעבוד. זאת אומרת, יהיה איזשהו רצף של הפעלה והם יתחילו לעבוד עד שכל התכניות והבנייה יסתיימו במבנה החדש והמסגרת תפעל.

דבר שני שרציתי להעיר. אנחנו היינו ביום ראשון בישיבה בעיריית חיפה בנושא של תחלואה כפולה. אנחנו רוצים לפתוח בחיפה – אני יחד עם פאולה ממשרד הבריאות – מערך אמבולטורי לתחלואה כפולה בדומה למה שראית באשדוד. הייתה ישיבה עם מנהלת אגף הרווחה ועם כל הצוות. אני רוצה לומר שהתקבלנו באהדה רבה ולכן זה נראה לי משהו מוזר שעל פרויקט שלו שהעלות שלו במאה אחוזים ממומנת על ידי הרווחה, העירייה לא מוכנה לשים שישים אלף שקלים. אני רק אומר בנושא של תחלואה, הם היו מאוד מאוד פתוחים, מאוד מאוד רוצים את המסגרת.

האם גזבר העירייה היה בפגישה הזאת?

לא. זאת פגישה של אנשי מקצוע.

כשתגיעו לפרוצדורה, אתם חייבים להגיד לנו איך זה התגלגל.

אלון. מה עם ההוסטל בחולון של הקהילה? איך אנחנו עובדים שם? מה קורה? מצאתם בית?

קשה למצוא בית. רואים כל הזמן בתים. אין הרבה. דבר הכי בסיסי זה שזה לא שלנו עדיין אלא זה בוועדת המכרזים בעירייה. עוד לא אמרו לנו שזה שלנו.

הקול קורא הסתיים

הקול קורא הסתיים. הגשנו להם.

וזכיתם?

לא. עוד לא הודיעו לנו שזכינו.

ואתם לא מחפשים בית במקביל?

כן.

אתה שם לבד. בינתיים אתם מחפשים בית?

כן.

לא אכפת לי להעמיד את עצמי כדי שיהיה מכרז תקין.

אתם מחפשים בית וזה עדיין בוועדת מכרזים של העירייה. כמה זמן זה בוועדת המכרזים?

נראה לי ששבוע הם מתעסקים בזה. אנחנו מחכים לתשובה.

אבל במקביל אתם מחפשים בית.

מחפשים. זה קשה אבל רואים. אין הרבה בתים בחולון, בתים גדולים שמתאימים.

הדירה הנוספת של הטרנסים, מחפשים? מבחינה פרוצדורלית צריך משהו?

כן. עיריית תל אביב צריכה להוציא לנו קול קורא.

ציפי, את שומעת? אני דיברתי אתך על הקול קורא של דירת טרנסים נוספת. העירייה כן צריכה להוציא להם קול קורא.

היא אמרה שהיא מטפלת בזה כי עד עכשיו, עד לפני שבועיים, היא חיכתה אולי הנכס שנמצא שם ליד הדירה של הבנות יעבור אליה.

שנה שלמה היא מחכה.

אבל לפני שבועיים היא אמרה שיותר היא לא מחכה.

למה היא לא עושה קול קורא?

אין לי מושג.

את יכולה לבדוק?

אני אשאל אותה.

בבקשה, תשאלי אותה איפה הקול קורא של דירה נוספת לטרנסים. אתם בכל מקרה מחפשים דירה.

כן. תל אביב זה הכי פחות בעייתי.

הנה, היא כותבת: הנושא אושר על ידי מועצת העיר. העירייה מנסחת קול קורא לעמותות שיגישו עצמן לצורך הפעלת המסגרת.

כמה זמן היא מנסחת? כבר חצי שנה היא מנסחת קול קורא.

לא, לא חצי שנה.

היא חיכתה שנה לבית. מלחמת התשה יום יומית. מה עם הדיורית שאתה לא מצליח למצוא בבת ים?

מחפשים.

אנחנו חיברנו אותך לחולון.

לא לחולון. לבת ים.

אנחנו בקשר.

אני יושבת כאן כיושבת ראש תא נוצץ באיגוד העובדים הסוציאליים אבל אני גם אחראית על תחום הטיפול בצעירים במצבי סיכון ביחידת רונן בבת ים. לצערנו אנחנו עסוקים עדיין בחיפוש מבנים מתאימים.

בבת ים זה לא יצליח.

למה?

לא מוצאים מבנה ומתקשים שם. דיברנו כאן לחשוב אולי על אופציה נוספת. אנחנו לא נסגור את בת ים כרגע אלא נמשיך לבדוק אבל גם דרום תל אביב, יפו על גבול בת ים, גם זאת אפשרות.

כבר הרבה זמן מחפשים בבת ים.

אישית פיזית כיתתי רגליים בעצמי ממבנים למבנים.

מה את מציעה? חבל על הזמן. זאת דיורית שיש עליה רשימת המתנה מטורפת בתל אביב.

אנחנו מול הנהלת העיר. מול מחזיקת תיק החינוך וכולי שליוותה את זה באופן אישי והגיעה לדיורית באופן אישי כדי לראות את המבנה.

די, אי אפשר, יש רשימת המתנה מטורפת לדיורית בתל אביב ויש לנו צעירות שנמצאות מחוץ לבית בגלל זה. אם אין בת ים, תעבור.

הדיורית בתל אביב עברה שיפור פנים ועיצוב מחדש.

אתה יכול לחפש את הדיורית גם בתל אביב?

כן. נעשה את הבדיקה גם בדרום תל אביב.

בסדר, קדימה אלון, חבל על הזמן. אנחנו כאן מדברים על כסף שיושב.

אני יודעת שהיום אמורה להיות איזושהי פגישה בעניין של מנהלת היחידה, אבל אני צריכה לבדוק. עדכנתי אותה שאני כאן אבל היא אמרה שהיא תעדכן אותי.

מה עם דירת מעבר? יש לכם בבת ים?

בחולון.

דירה משותפת.

זה בשיתוף עם חולון.

דירה אחת.

ואת לא צריכה עוד?

חשבנו על משהו, על מודל דומה. כן. אבל כרגע יש בחולון וזה משרת אותנו.

זה מספיק בחולון?

זה לא מספיק אבל הרבה פעמים המודל הזה לא מתאים. צריך לחשוב על מודלים כי הרבה פעמים מגיעים הרבה צעירים וצעירות, בנים ובנות, וגם כשיש מקום, לאו דווקא זה מתאים להם. אפשר לפתח כל הזמן. צריך לחשוב לעשות איזשהו מיפוי מי החבר'ה שלנו לאחרונה ולנהוג בהתאם.

כי אנחנו יכולים לפתוח עוד דירה.

אני צריכה לראות גם מה קורה אתנו עם כל השינויים שלנו מול תל אביב. אני לא יודעת אם זה ישפיע או לא ישפיע.

אני רוצה עוד משהו על אשדוד כי גם דיברתי עם ציפי על זה. היום יש לכם דירות מעבר?

דירת מעבר לצעירות.

אחת.

אחת. אנחנו לפני פתיחה לצעירים. הדירה לצעירות קיימת מ-2008 ומוכיחה את עצמה עם צעירות עם כוחות. זאת תכנית שקוראים לה עצמאות.

את יודעת שאחרי הביקור אני שאלתי את ציפי והיא אמרה לי שאתם לא רוצים עוד דירות. יכול להיות?

לא. הם בהקמה של דירה לבנים.

אנחנו בהקמה של דירה לבנים. יש לנו דירה לבנות שפעילה מ-2008 ואנחנו בהקמה של דירה לצעירים.

בתכנית הזאת.

כן.

יופי. אגב, העירייה מפעילה את זה בלי עמותה.

כן.

דירות מעבר, הרשויות מפעילות.

הרשויות מפעילות בהשכרה.

אם כן, בימים אלה אתם מקימים דירה לצעירים באשדוד.

בהחלט.

יפה.

עכשיו נקריא את התגובה של תל אביב. "ההסכמים נחתמו זה מכבר בעירייה והועברו למשרד הרווחה לפני שבועיים". זה אצלך ציפי. את רואה את זה? אם העירייה תוציא קול קורא לעמותות. "הפרויקטורית נבחרה. קראנו את הצעתך לאפשר לצעירים חסרי בית ללון באכסניה אשר תפתור את הסוגיות הבירוקרטיות. נציין כי העירייה פתחה מסגרת נוספת לאלה הקיימות ברחוב העלייה 19 בתל אביב". רעות, את מכירה את זה?

כן. זה מה שקרה בעקבות הוועדה האחרונה שהייתה כאן.

נכון. בירושלים דיברו על מלון.

אני רוצה לפרוטוקול שיתפסו אותי מפרגנת.

אירוע נדיר.

לא יודעת אם נדיר אבל כשמגיע, מגיע. אני באופן אישי כבר שבע שנים עובדת צמוד עם עיריית תל אביב ואף פעם בחיים שלי לא ראיתי התגייסות כל כך מהירה וזריזה שנתנה פתרון מיידי ורלוונטי. באמת בסוף השבוע הסוער קיבלנו מפתחות למקלט ברחוב העלייה.

זה תפרגנו לציפי. היא לוחצת עליהם.

אני מפרגנת לציפי, מפרגנת ליואב, למרית, לכל מי שידו הייתה בדבר הזה. קיבלנו מפתחות עם אחריות אישית של יואב, עם מזרונים, עם שמיכות, ישנו בסוף השבוע שבעה צעירים וצעירות.

יופי. אני רואה שיש כאן מקום לשמונה.

שמונה לנו במקום.

את מכירה את המקלט הזה? לא ראינו אותו פיזית.

הוא די חדש.

כמה מקום יש שם?

יש. זה מקלט גדול. הוא לא מאובזר. בגלל שמשאירים אותו פתוח ללא אנשי צוות, כי בהתחלה היה ויכוח של מי האחריות על הדבר הזה, בהתחלה רצו שאנחנו ניקח אחריות ואני אמרתי שאני לא יכולה לקחת אחריות על מבנה כשאין לי שם אנשי צוות ואם רוצים להשאיר את זה פתוח, זה כרגע באחריות עיריית תל אביב ללא אנשי צוות. אנחנו מגיעים לשם לבשל.

שישימו את הפרויקטורית שתשגיח על המקלט. היא הרי מחכה לחתימות ולכן בזמן הזה היא יכולה להיות שם. למה הם לא שמו אותה שם? אם היא כבר מקבלת משכורת, שתשגיח על המקלט.

אני לא בטוחה שהיא התחילה.

מי אחראי על הצעירים שבאים לשם?

אנחנו. אלה צעירים שלנו אבל אנחנו לא אחראים על המקום. המקום הוא של עיריית תל אביב.

נגיד עכשיו באו לישון, יש שם מישהו מאצלכם?

כן. אנחנו מגיעים בבוקר.

יש מישהו כדי לראות שלא מעשנים שם סמים.

אנחנו משתדלים להגיע שלוש פעמים ביום - בבוקר, באמצע היום ולקראת לילה – כדי לראות שיש להם הכול.

מה הם עושים שם בבוקר?

ישנים ואוכלים. יוצאים.

מאיפה האוכל?

אנחנו מביאים.

אתם מביאים?

כן.

יפה.

זה פתוח כל הזמן?

כן. כשיש גשם. אין שם מים חמים להתקלח ולכן הם מתקלחים אצלנו.

אבל זה יפה כי זה בעקבות הדיון כאן בוועדה.

נכון.

זה באמת חשוב. יופי. אני שמחה. אני אגיד להם משהו טוב כי אני נופלת עליהם כל הזמן, על תל אביב. אני מודה, אני וציפי במשך שנה טווחנו בהם.

"לגבי הדיורית. העירייה אישרה התקשרות עם עמותת אותות להפעלת הדיורית". זה בנוסף לבת ים?

לא.

"בימים אלה מתקיים משא ומתן בינינו לעמותה שאינה מקבלת את סעיפי ההוצאות כפי שהמשרד תקצב אותם". אתם בדיון שם?

כן.

אם אתה צריך שנתערב, תגיד.

"באשר להצעה לפתוח דיורית נוספת בעיר, הרי אנו נבחן בשנה הקרובה עם היציאה לדרך את התכנית ונתרשם אם קיים צורך". קיים צורך. אנחנו יודעים שהוא קיים ויודעים שיש רשימת המתנה.

"מניעת אובדנות". ראיתי שמועצת העיר אישרה את זה. והדיורית של הטרנסים.

בסדר. קודם כל, זאת התייחסות חשובה. אני גם אכתוב להם.

מה בנוגע לשלטרים?

השלטרים בחתימה במשרד הרווחה. ציפי, ההסכם על השלטרים נמצא אצלכם.

כן. תכף יאמרו לי כמה הספיקו לחתום עליו.

אישרו את זה ב-19 לדצמבר בעירייה ואמרו שזה ייקח חודש לכל פרויקט.

נכון, ואז לקח להם זמן ואני וציפי התקשרנו אליהם ביחד לגבי החוזה.

התפרסם קול קורא?

לא. לא התפרסם קול קורא.

העירייה לא מפרסמת קול קורא עד שאת לא חותמת. לפחות בינתיים נגמר החורף.

יבוא עוד אחד.

אל תדאגי, לחורף הבא אנחנו כבר לא ניראה כך.

בסדר. זה מבחינת עדכונים של הרשויות. אנחנו נעבור לנושא שעל סדר היום. אני חייבת לומר לכם לגבי התכנית לסיוע בשכר דירה לצעירים חסרי בית שעכשיו הוקפאה בגלל שנגמר הכסף. תדעו שהגענו עד לרמת השר ויש אישור מהשר לתקצוב.

למה לא הודיעו לי?

זה הכול מהימים האחרונים. אני מודיעה לכם שתוך שבועיים-שלושה אנחנו מקבלים תקצוב נוסף. אתם תעודכנו אישית על ידי גיא אבל להמשיך למלא ולהמשיך לשלוח פניות. תנו לנו שבועיים גג ואנחנו ממשיכים עם התכנית לסיוע לצעירים חסרי בית.

אני חייבת גם לומר שהייתי בחימ"ש, היחידה לחיילים משוחררים וגם שם יש תכנית של 12 מיליון שקלים לסיוע לצעירים חסרי בית, חיילים משוחררים. לא ידעתי את זה. זה לא מפורסם אבל צעירים שכן השתחררו מהצבא, אפשר גם לא דרך ציפי אלא דרכם לקבל מהם מימון לתכנית לסיוע. אגב, היא לא ידעה על התכנית שלנו. אני אמרתי לה שתזמין אותך לפגישה.

למי? לחמדה?

כן.

אני עובדת אתה.

היא אמרה לי שיש לה 12 מיליון שקלים לתכנית לסיוע לחיילים משוחררים חסרי בית.

יפה מאוד.

כמה יש חיילים משוחררים חסרי בית?

רק שכר דירה 12 מיליון שקלים?

חוץ מהמעונות האלה שהיא בונה שם. אמרת שבונים את המעונות האלה. יש לה כסף לשכר דירה, 12 מיליון שקלים. זה מה שהיה כתוב. ראינו את המצגת.

זה פשע שאנחנו לא יודעים על זה ולמה היא לא מציעה את זה לחיילים.

אמרתי לה אחרי כן שחייבים לעשות משהו ביחד.

יש סיוע לחייל המשתחרר.

יש סיוע לזכאי סיוע וחיילים בודדים בסכום של 400 ומשהו שקלים. לא העלו להם את הסכום. אם הם הולכים למשרד השיכון, זה 400 ומשהו שקלים לחודש.

אני ישבתי וכתבתי. בואו נבדוק את זה. שווה שנעשה בדיקה.

יש סיוע בדיורית.

אני רוצה לעסוק בנושא של התחלואה הכפולה בקרב צעירים חסרי בית. קיבלתי מסמך מעל"ם שהוא מאוד מעניין על העבודה שלהם עם החבר'ה עם התחלואה הכפולה, אבל לפני כן אני רוצה לשמוע ממשרד הבריאות. דוקטור פאולה רושקה, מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות. תני לנו סקירה על הנושא הזה. כמובן מאוד חשוב לי, כי אני כל הזמן בדיונים אתכם, למקד בנושא של צעירים חסרי בית.

קודם כל, בנושא של תחלואה כפולה בקרב הנוער, יש בעיה קשה שעד עכשיו לא הרבה מטפלי נוער היו מודעים לדרכי הטיפול. אנחנו עכשיו מארגנים יחד עם הרשות למלחמה בסמים הכשרה למטפלי נוער שתהיה בבית החולים נס ציונה ושם מתחילים לבנות מערך של טיפול בתחלואה כפולה בקרבה הנוער, שזה משהו חדש שעד עכשיו לא היה.

זה חדש לגמרי.

נכון.

כבר התחילו לקבל.

התחילו לקבל במרפאה אבל אנחנו רוצים שיהיה גם מרכז יום בהמשך ואולי בהמשך גם מיטות.

לאיזה גילים?

מגיל 14 עד גיל 18, זה נוער, ואחר כך מבוגרים.

אפשר יהיה לעשות את זה עד גיל 21.

בסדר. אבל יש לנו כבר באותו מקום תחלואה כפולה בקרב מבוגרים, כך שהם יבדקו ביניהם לאן זה הולך מעל גיל 18.

את מדברת על מבוגרים וצעירים. אם אני צריכה לקבל איזושהי הערכה פסיכיאטרית?

כן.

גם היום אני יכולה?

כן.

צריך לתת טופס 17.

כן. טופס 17.

העירייה ואלון, אתם מכירים את המרכז הזה?

זה חדש.

זה חשוב מאוד. תקשיבו.

שאלתי לגבי הצעירים ולא נתנו לי תשובה. את אומרת כן.

כן.

זאת אומרת, גם כדי שהחבר'ה מהעמותות יכירו.

אם הם רוצים לעשות הערכה על המצב הפסיכיאטרי ולראות מה קורה, ברור.

גם חירום?

כן. כמו יחידה אשפוזית.

סתם באמצע הלילה אפשרי להגיע?

זאת מרפאה. זה בית חולים. אולי במיון. אני אבדוק את זה יותר ואני אתן לכם תשובות.

אני אומר שגם נבנתה שם מחלקה סגורה לטיפול בתחלואה כפולה במקביל.

כן, אבל עדיין לא מתבגרים. רק מגיל 18 והלאה.

בתי החולים יודעים על זה? המרפאות הציבוריות יודעות? לצערי אתמול לפנות בוקר אשפזו צעירה באשפוז כפוי אחרי שביחד עם החבר'ה של רעות קיבלנו הודעות בשבת בצהרים. בסופו של דבר הפתרון לצערנו הרב היה אשפוז כפוי כי היא הגיעה כבר למצב אחרי הרבה זמן שאנחנו מחפשים מסגרת והיא מטופלת בבית החולים.

באיזה בית חולים?

אברבנאל. במרפאות החוץ של אברבנאל. אנחנו מחפשים המון זמן מסגרת.

עכשיו זה נותן לך פתרון?

ראשית, זה נותן פתרון אבל כשהם מגיעים למרפאות והם לא מגיעים דרכנו, גם בתוך המרפאות צריכים להיות מודעים לזה.

כן, אבל למרפאות בדרך כלל מלווה אותם מדריך או מדריכה.

אני לא יודעת אם הם יודעים על זה.

אני לא יודעת על זה ואני לא חושבת שזה רלוונטי לקהל היעד שלנו.

זה רלוונטי לחלק מהם.

לחלק מהם, כן. לחלק קטן.

לגבי נוער אין לכם בעיה. הרשות לקחה על עצמה לממן את התיווך הזה עד שטופס 17 מגיע וכולי, כך שקבלה לנוער היא על בסיס מיידי כדי שהילד דלא יברח לנו ולא פתאום יאבד את המוטיבציה וכולי.

זה נמצא בנס ציונה וזה חדש.

כן. נכון. כדינן שלש מערכות, תהליך ההטמעה לוקח מעט זמן אבל כל יחידות הרווחה לדוגמה קיבלו הודעה מסודרת, כל מתאמי המאבק בסמים קיבלו הודעה מסודרת.

מאוד חשוב שהעמותות יקבלו מידע.

הנה מידע שהיא שלחה.

אנחנו מדברים על צעירים ולפחות אצלנו זה עד גיל 25.

אנחנו נגדיר את זה.

אנחנו נגדיר את זה יותר נכון.

חלק מהמטרה של הוועדה הזאת היא שיהיה קשר בין העמותות למשרדי הממשלה וזה עכשיו אירוע חשוב מאוד כי בסופו של דבר זה יכול לתת מענה לחלק מהאוכלוסייה אתה הם נפגשים יום יום.

חד משמעית.

לכן זה מאוד חשוב, פאולה.

איריס נהרי יושבת אתנו בוועדת ההיגוי יחד עם הרשות ומשרד הבריאות וצוות בית החולים. אנחנו נייחס דיון לנושא כי יושבת כאן איילה מעיריית ירושלים ומדברת אולי להגדיר נוער עד גיל 25 אפילו.

לא. נוער הוא עד גיל 18.

אני יודע, אבל צריך להכניס את הצעירים למסגרת נפרדת כזאת או אחרת. נעלה את זה ונראה.

עכשיו מעל גיל 18, מה קורה?

יש שם יחידה למבוגרים.

אבל נעלה לדיון לגבי גיל 18-25. אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה.

דבר שני. דיברתי עם טל ברגמן ואנחנו מנסים בפלטפורמה של התכנית הלאומית לאובדנות לבצע משהו שנקרא מד"א נפשי. אנחנו, משרד הבריאות, מול מד"א כדי שיהיו אנשים שיוכלו להגיע לרחוב ולכל מיני מקומות מטעם מד"א, מטפלים שיאבחנו כדבר ראשון ואז יגידו לאן זה יגיע. בינתיים זה בדיונים.

זה חירום.

אלה מצבי חירום לאבחון שזה גם משהו חדש שאנחנו מנסים לבדוק.

בכלל, כל הנושא הזה של תחלואה כפולה, הוא יחסית חדש אצלכם ברשות.

נכון. במיוחד נוער.

יש איזו תכנית שיקום של דרי רחוב.

כן. עופר דיבר אתי על זה. בתל אביב?

זה יחד עם העירייה.

עיריית תל אביב.

דרי רחוב. שישים דרי רחוב, שזאת תכנית פיילוט לשיקום. זה בסל שיקום. יש עוד תכנית של צעירים שמתאשפזים בבתי חולים פסיכיאטרים עם תחלואה כפולה ולא רוצים שיעברו נגיד למסגרות פוסט אשפוזיות. עושים עכשיו איזה פיילוט עם השיקום כדי יעברו לאיזו קהילה תומכת של 24 שעות ביממה. זה קיים בשני בתי חולים, באיתנים בירושלים ובטירת הכרמל.

לאיזה גיל זה?

צעירים. מגיל 14 עד גיל 18.

נערים.

כן. זה נוער. ציפי, זה מאוד חשוב.

זה משהו חדש שהוא במקום מסגרות פוסט אשפוזיות שייתן מענה גם של תעסוקה וגם של דיור. זה משהו חדש עם סל שיקום.

שאלה. כשבונים את זה, יש איזה הגיון. היום אנחנו מדברים כבר על השירותים המקבילים לצעירים. גם הם זכאים לסל שיקום, בטח בגיל 18.

בהתמכרויות פרופר אנחנו עד גיל 25, תמיד. אבל בבריאות הנפש זה קצת שונה. בריאות הנפש, לא התמכרויות, זה קצת שונה. אנחנו צריכים לאחד שיהיה משהו דומה.

אנחנו בנושא הצעירים. אני אדבר גם עם טל ברגמן. אם את רוצה, אני אדבר גם אתה אבל חייבים להגדיל את גיל ה-18 כי הצרות לא נגמרות אלא להפך, הן הרבה יותר מתחדדות ומתחזקות בגיל הזה. במי זה תלוי?

הכלים, מבחינה משפטית יש פקידי סעד שיכולים לעזור, אם צריך אשפוז, בדיקה וכל המשאבים. לצעירים אין כלום.

את רוצה שאני אדבר עם טל?

אני אדבר אתה אבל כדאי שזה יבוא גם ממך.

את יכולה להוסיף את זה כפרק נוסף במה שהעברתי לך אתמול. זה מתכנס לאותו עניין של תחלואה כפולה.

הדגש הזה מאוד חשוב. אני רואה כאן את התסכול ותכף גם על"ם תתייחס. חייבים להרחיב את זה. זה כל מה שהוועדה הזאת עושה, היא כל הזמן מרחיבה את הכלים לצעירים ולא להשאיר את זה רק בקרב נוער.

עוד דבר אחרון, אשפוזית נוער שזה נוער וצעירות בירושלים. קיבלנו אישור של השר להוסיף עוד שבע מיטות ברטורנו.

יפה. אנחנו שלחנו לו מכתב אחרי ביקור הוועדה שחסרות שם מיטות.

הוא אישר את זה ועכשיו הם התחילו. אני מקווה שתוך כחודשיים או משהו נוכל לאכלס שם עוד שבע בנות.

זאת אשפוזית רק של צעירות.

זה נוער וצעירות.

הצעירות יכולות להיות בנות 18, 20.

אפילו 25, 26, 27.

עם בני נוער? זה באותו מתחם?

לא. ביקשנו להפריד כך שמעל גיל 22-23 יהיו בנפרד. זה גם משהו חדש. גם מלכישוע תקבל עוד כחמש מיטות לבנים צעירים לגמילה.

המיטות האלה באשפוזית של רטורנו הן חשובות.

של רטורנו ושל מלכישוע.

בכל הזדמנות אני מבקשת להעלות את הנושא הזה של גמילה בכפייה וטיפול בכפייה.

אני תכף מגיעה.

אני פסיכולוגית קלינית בתחנה לבריאות הנפש. אני מפורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש. אני מאוד שמחה לשמוע על כל המקומות שפתחו למקרי קיצון. המערכת מקבלת צעירים מהשטח לעתים בלי שאף אחד יודע את הסיפור. אנחנו במקום שיכולים לעצור הידרדרות.

איפה את נמצאת?

אני עובדת בתחנה לבריאות הנפש של דרום ירושלים. אנחנו מקבלים מגיל 18 אבל בתוך המערכת יש גם תחנות לילדים ונוער, האוכלוסייה בה אנחנו מטפלים. יש לזה חשיבות מאוד גדולה שייקחו בחשבון גם את האוכלוסייה הזאת. שידעו שאנחנו קיימים ושאפשר להפנות אלינו. לא תמיד צריך לחכות כשזה מגיע לתחתית וחייבים אשפוז. הבעיה היא שגם המערכת, גם משרד הבריאות ישקיע במערכת הקיימת ולא רק בתחנות או במרכזים למומחים אי שם. אנחנו פזורים בתוך הקהילה וכדאי שנוכל לקבל ליווי גם למקרים האלה וגם שתהיה לנו נגישות לכל המערכות שעובדות. למשל, היה לי מקרה של בחור בן 20, הוא שוחרר מהצבא עם סיפור של הפרעת אישיות גבולית, סמים ונזרק מהבית וישן ברחוב. היה מאוד מאוד קשה למצוא לו מסגרת. להתחיל היום לדבר בינינו לבין הרווחה וכל השירותים האחרים, זה לא דבר שממומן כי ברפורמה הכול צריך לעבור אישור של קופות החולים שהן משלמות פר פגישה עם מטופל וכל הוועדה המערכתית שאנחנו עושים היא בהתנדבות. מזל שאנחנו הזקנים עוד מכירים את עובדי הרווחה ויכולים להרים טלפון אישי ולעשות את זה על חשבון זמננו בבית, בתחנה או מחוץ לתחנה, אבל הדבר הזה ייגמר. כולם מתבססים כאילו שזה ימשיך להיות.

אם לא יינתן מענה שיעקוף את מה שעשתה הרפורמה, אנחנו נהיה כאן בבעיה קשה שאני חושבת שהמערכות עוד לא יודעות להעריך בפני מה תעמדו.

תודה. הבנתי. אני רוצה לדבר עם מירב מעיריית אשדוד. אני וחברת הכנסת זנדברג היינו ביום חמישי בסיור של הוועדה לנגע הסמים ובמסגרת הסיור הגענו למרכז התחלואה הכפולה שלהם. אגב, יש שם צעירים מכל הארץ ולא רק מאשדוד. אתם מכירים את המרכז הזה של מאור?

ספציפית של מאור, לא, אבל אנחנו עובדים באשדוד. יש לנו ניידת שעובדת שם.

לא. לא הניידת.

לפני שבועיים הייתי בביקור באשדוד, לא נעים לי להגיד אחרי כמה שנים שלא הייתי שם, וזה פשוט מדהים, גם ריבוי השירותים וגם העבודה בתוך העיר. אין הרבה דוגמאות לזה.

ציפי, את מכירה את המרכז של מאור?

יש לי מספיק משלי שאני לא מכירה.

הייחודיות כאן היא שאין להם דומה בכל הארץ.

אני פחות מכירה את התחום של מאור אבל זאת מסגרת של תחלואה כפולה שבטח מתייחסת גם לרצף הנפשי ונותנת מענה. זה מענה שהוא מענה ייחודי לעיר והוא גם נותן מענה ברמה הארצית. מגיעים לשם מכל הארץ.

אפשר להפנות לשם.

יש שם גם שירות להתמכרויות?

בוודאי.

פאולה, תסבירי להם. חשבתי שמירב מכירה יותר.

יש מרכז יום לתחלואה כפולה וכל אחד שהוא בתחלואה כפולה יכול להגיע ברגע שהוא נקי, אחרי שעבר גמילה. אם צריך, הם מפנים אותו לגמילה. הטיפול הוא אינטגרטיבי שזה המודל הרצוי ולכן אין הרבה מקומות כאלה. במקביל מי שיש לו ארבעים אחוזים מביטוח לאומי והוא זכאי לסל שיקום, אלה בדיוק הצעירים ולא המתבגרים, יכול למצוא הוסטל. יש הוסטל כינרת ששייך לסל שיקום ולכן הוא יכול לגור בהוסטל ובבוקר להגיע למקום.

ללכת למרכז היום הזה.

בדיוק. זה משהו תפור שיש מסגרת מאוד רחבה. זה מאוד עוזר. אני פעם הפניתי מטופלת מירושלים לאשדוד כי לא היה מקום כזה וכל יום היא נסעה מירושלים לאשדוד כדי לקבל שם טיפול.

בירושלים יש לנו מרכז יום.

מי מממן את המקום?

משרד הבריאות, סל שיקום ועיריית אשדוד.

מה עם השירות להתמכרויות?

לא. לצערנו רצינו שיהיו מעורבים אבל לא נתנו. חבל מאוד.

והרשות שמה כסף?

גם היא.

את מתכוונת לרשות המקומית?

לא. הרשות למלחמה בסמים. גם העירייה.

אם זה ברמה כזאת של סל שיקום, של הרשות למלחמה בסמים ושל משרד הבריאות, למה בעצם לא מפתחים את זה בערים אחרות?

אני אתייחס לזה.

בירושלים יש לנו מרכז יום ללא לינה.

לתחלואה כפולה.

יש.

למה אי אפשר להקים גם את הלינה בירושלים?

למרכז לתחלואה כפולה באשדוד צמוד הוסטל.

את זה היא אמרה. אתה לא היית.

למה בירושלים אין דירות כאלה?

זה נשען על סל שיקום.

את שואלת אותי?

כן.

אני אגיד את הדברים כמו שהם. זה ברמת תכלול פנימית של העיר. זאת אומרת, לפעמים בתוך כל המערכות שיש בעיר ענקית כמו ירושלים, יד ימין ויד שמאל לא תמיד מתואמות. זה כל הסיפור שם. לפי דעתי אם תבוא דרישה, כי סל שיקום, כשיש לו כתובת מקצועית ברורה, אין לו בעיה לפתוח הוסטלים כאלה. זאת הסיבה שיש אחד כזה באשדוד כי כל המטופלים שמגיעים להוסטל, מגיעים דרך מאור ואז אם יש איזושהי בעיה – מדובר באוכלוסייה לא פשוטה – יש כתובת מקצועית ברורה ויש דיאלוג קבוע בין מנהלת ההוסטל לבין מנהלת המרכז. אותו דבר יכול להיות בירושלים.

אני רוצה להגיד עוד משהו. לגבי סל שיקום, עשו מכרז לבניית עוד הוסטלים והמכרז היה בבית משפט.

זה המכרז הזה שנמצא עכשיו בדיון.

נכון. עכשיו זה בבית המשפט. זו גם בעיה שתקעה את זה.

המשפט הזה עוד לא נגמר, נכון?

עוד לא.

נדמה לי שהיום או מחר מתקיים דיון.

חשוב להגיד שכשהם עוברים, אנחנו מתחילים לגרור אותם לעסק הזה של סל השיקום. זה תהליך שהוא לא מותאם לתחלואה הכפולה שלהם. ההוסטלים, הרבה פעמים הם עמותות פרטיות שיכולות להגיד שהן לא רוצות אותו כאן.

עוד דבר אני רוצה לומר.

אם ההוסטל מוגדר מראש כהוסטל לתחלואה כפולה נגמר הסיפור. אני כן חושב שכדאי ליושבת ראש הוועדה להזמין לאחד הדיונים את הגברת רונית דודאי שהיא מנהלת סל שיקום לפגועי נפש. אני לא ראיתי אותה כאן הרבה בדיונים. אני לא בא בביקורת.

אני רואה אותה הרבה ברווחה.

היא צריכה לתת את המענה לנושא הזה. לדוגמה, גם מטופלי מתדון מיוצבים לגמרי רק על מתדון, לא נהנים מסל שיקום. זאת אומרת, יש כמה לקונות בתוך המערכת הזאת שמתייחסת לנושא של התמכרויות ובריאות הנפש לא נותנת את המענה.

חברות מפעילות את סל השיקום. אם לחברה יש מאתיים אנשים שמקבלים סל שיקום, אפשר להנחות אותה שבשביל עשרה בסל שיקום תבנה הוסטל ייעודי. הם הרי משתמשים בכסף של הזכאים.

יש הרבה חבר'ה צעירים, בגילי 24, 23.

התחלתי להגיד שאנחנו בדיון עם צוות סל שיקום בבית הספר לשיקום במכללת קריית אונו בה יינתנו קורסים כדי שגם האנשים שבשיקום יכירו תחלואה כפולה וידעו איך לטפל בנושא. זה ישפר עם הזמן את כל המענים.

זה חשוב.

יש עוד דבר אחד ששכחתי לומר. לנו יש אשפוזית תחלואה כפולה גופנית לדרי רחוב בקריית שלמה. עד עכשיו היו לנו רק עשר מיטות וביקשנו תקציב להגדלת מספר המיטות. ביקשנו עוד 12 מיטות וכנראה אישרו לנו שמונה מיטות נוספות.

מיטות ייעודיות לתחלואה כפולה.

גופנית וגם לפעמים אם יש דיכאון או משהו לא מאוד מסוכן. גם זה ללא השתתפות עצמית. זאת אומרת, הבן אדם מגיע חינם.

כמה בתי משפט לענייני משפחה מודעים לזה שיש מסגרות כאלה כשמוציאים צווים לצעירים שלנו להוצאה מהבית? הם יודעים שיש את חלופת המעצר או חלופה של פתרון דיור? לדעתי הם לא יודעים כי אנחנו אחר כך מתמודדים אתם ברחוב.

לא. הם לא יודעים. מה שמטריד זה שגם הרבה פעמים המשרד לא יודע.

גם אלה שמוציאים אותם בצווים, מרחיקים אותם מהבית לרחוב, אנחנו צריכים לתת להם את המענה.

המסגרות האלה הן ברישוי. הן מפורסמות. בית המשפט אמור היה לדעת.

אם תעבירי לי רשימה של הגופים האלה שאת נמצאת אתם בקשר שלא מודעים למערך השירותים, אני יכול להעביר להם במייל אחד את כל מערך השירותים הלאומי שיש במדינת ישראל .

כן. זה חשוב.

שלא יגידו שלא ידעו. אני יכול מחר להעביר להם, רק תני לי רשימת מיילים ואני אעביר.

יופי. הנה עוד חיבור.

אני רציתי לדבר על הנושא של גמילה בכפייה, של טיפול בכפייה למתבגרים, שיש במקרה קיצון, עם בעיה של התמכרות, כאשר אנחנו מזהים התמכרות שמסכנת חיים, כאשר יש חוסר אונים של משפחה שמבקשת את העזרה בטיפול בכפייה בנושא של התמכרות. העניין הוא שאנחנו כן מנצלים את חוק הנוער, ניגשים לבית משפט, מתריעים על סיכון של קטין. כשאנחנו מגיעים למבחן מציאת מסגרת – אין מסגרת שמקבלת בכפייה.

אני יודעת. היינו בכל המסגרות.

זה מבוסס על רצון.

תכף נשמע את העמותות.

גם כשיש חוק נוער ומוציאים צו להוצאת ילד, אם הוא לא מסכים, הוא לא נכנס.

תכף נשמע מהשטח. גם אני שמעתי את זה. זה מעניין.

אני רוצה להציג בעיה שעולה חדשות לבקרים אצלנו. מקרה שהיה. בחור בן 23 עם עבר אשפוזי, מאובחן כסכיזופרן, מקבל קצבת זכאות, מונה לו אפוטרופוס, לא תושב ירושלים, מסתובב ברחובות ירושלים, לא לוקח את הטיפול התרופתי שלו וצריך קורת גג. מה אני כעיריית ירושלים – ודרך אגב, אין לו סל שיקום וזה בין היתר כי הוא לא מקבל טיפול תרופתי וכי הוא לא ממש משתף פעולה – עושה אתו? עובדים שלנו פוגשים אותו ברחוב ואני מקבלת טלפון כי בירושלים קור כלבים ואסור להשאיר אותו ברחוב. מה אני עושה אתו? מה הסמכות החוקית שלי? מה הכיסוי הפסיכיאטרי בלקיחת אחריות על צעיר כזה? המקרים האלה קיימים ואלה המקרים ש-24 שעות ביממה מדירים שינה מעיני, במיוחד במצבי חירום ומזג אוויר חמור בעיר ירושלים.

בגלל הדבר הזה או בגלל הבעיות האלה, אני באמת ביקשתי מנציגי משרד הבריאות. הפרויקטים מאוד מאוד יפים וההוסטלים נפלאים אבל אני רוצה לדעת איך זה עוזר לי ללכת היום או מחר למשרד, לקבל החלטה וכן או לא לספק קורת גג לאותו צעיר.

השאלה איך מביאים אותו לשם. זאת המהות של הדיון. מה שאת אומרת, זאת המהות. מכיוון שהם נתקלים בתופעה הזאת כל הזמן, רעות, תתייחסי.

אני לא ארחיב בדיבור כי גם כתבנו את הדברים מאוד מתומצת ומאוד מדויק. זה לא נושא חדש אלא זה נושא שאנחנו שנים כבר סביבו. זה באמת המקרים הכי מורכבים אבל כמו שאתם יכולים לראות בטבלה - אלה רוב הצעירים והצעירות שלנו. ככל שאנחנו יותר בקצה, יותר ברחוב, מחוץ למסגרות הפורמליות, אנחנו פוגשים יותר ויותר את מי שנדחק לשוליים.

כלומר, הוא גם חסר בית.

הוא גם חסר בית, הוא גם לא מאובחן, הוא גם לא מטופל, הוא גם לא זכאי לסל שיקום וגם אין לו קורת גג. זאת אומרת, הכול ביחד. אני לא מדברת על שכר דירה, כי אין מה לדבר.

והוא גם מכור.

אני לא יודעת להגיד אם הוא מכור. אני רוצה להגיד שבהקשר של צעירים וצעירות, אנחנו על רצף השימוש, שימוש יותר מסיבי, פחות מסיבי, לא חשוב. אנחנו עוד לא במצב של מכורים למרות שיכול להיות שיחלקו עלי וזה בסדר.

אני רוצה לומר שכמו תמיד נמצאות אתנו מעיין ומירב שהן צעירות שמקבלות שירות בירושלים והן רוצות גם לומר את שלהן.

יש לנו מכתב מאימא של מירב, שזה בהחלט דבר חדשני שמתמודדת שנים עם כל סוגי הבעיות שהזכרנו כאן היום. זה קול מאוד חזק של חוסר אונים גדול. זה לא עניין של על"ם או של עמותה כזו או אחרת, אלא זה באמת חוסר אונים שמתמודדים אתו בשטח.

אשפוז בכפייה היום הוא רק למבוגרים?

לא. יש גם אשפוז בכפייה לצעירים.

אבל לפני שהולכים לאשפוז בכפייה, כי זה באמת מקרה קיצון וגם הפתרון הוא קיצוני. אני עוד רוצה לדבר על השלב של האבחון, עוד לפני טיפול, עוד לפני גמילה. אתם מדברים כאילו כולם נגמלים ועכשיו צריך לטפל בהם.

מה את עושה אם הוא לא רוצה?

אני חושבת שיש פתרונות יצירתיים איך להנגיש. קודם כל, אני חושבת שהאבחנה הכי חשובה היא בקהל היעד של הצעירים. צעירים וצעירות לא יצרכו את השירותים עם מבוגרים, אנחנו יודעים את זה. יכול להיות שצריך להשתמש במרכזי הסיוע כמקום שכבר בא אתם במגע, שכבר מייצר אתם את הקשר ברחוב, להנגיש להם את האבחונים. אנחנו פירטנו כאן. תורי ההמתנה, זה בלתי נסבל. הבירוקרטיה, המסמכים שצריך להביא, אני לא מדברת על הכסף שזה עולה, אבל כל הדברים האלה, מקשים על התהליך. למעלה משמונים אחוזים מהצעירים והצעירות שלנו בכלל לא מאובחנים כך שאין מה לדבר עכשיו על טיפול בכפייה. הם עוד בשלב מאוד מאוד ראשוני.

כבר כמה שנים המחלקה שלי במשרד הבריאות החליטה על משרת פסיכיאטר נוער מחולקת בין ארבעה מחוזות שייתן בדיוק את המענה הזה. היו כמה שנים שהוא עבד למשל בצפון בדיוק לצורך אבחונים כאלה והיה מישהו שעבד קצת באשדוד. לא זוכרת.

הוא יושב בחדר מיון?

לא. במסגרות הרווחה. זה היה הרעיון.

איזה מסגרות של הרווחה? בגיל 14 עד 18?

כן.

באל-סם היה בזמנו.

אני רוצה להגיד שזה עדיין קיים והשנה החזרתי, וגם לפני שנה, כי הרווחה לא באה ועזרה לי להפעיל את זה ביחד. שנתיים שהכסף הזה חוזר לעצמו כי לא השתמשנו בו.

זה הרווחה, 14-18, חסות הנוער?

לא. זאת לא חסות הנוער. זאת הרווחה.

משרד הרווחה אבל לילדים. את לא מדברת על גילי 18 פלוס.

לא. למרות שאז סגרנו עיניים ושלחנו גם צעירים לאבחון.

זה קיים?

זה קיים. עקרונית יש לי את הכסף הזה בבסיס התקציב.

אבל לא מממשים את זה.

איך אפשר לממש את הכסף הזה?

משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד השיכון, צוות חשיבה וצוות של שולחן עגול כדי להקים איזשהו פיילוט, פרויקט של צעירים דווקא – לא נוער – בגילי 18 פלוס.

מה צריך לעשות כדי שזה יצא והכסף לא יחזור?

אני אמרתי עכשיו לשבי אהרן, ניסיתי לעודד אותו שיוציא את הכסף הזה וזה לא צלח. אני צריכה עכשיו לשבת אתו, אולי יחד עם הרשות, וננסה לגייס כמה פסיכיאטרים שיהיו מוכנים.

יש לך כאן את ציפי. ציפי, תשמעי, זה חשוב. יש שם כסף וזה יכול להיות לגילי 18 פלוס.

יש לי מספיק. אבל למכורים.

זה לתחלואה כפולה. לאבחון אם זאת תחלואה כפולה או לא, אם יש דיכאון וכולי.

היא לא דיברה על מכורים.

אני מבחינתי מחפשת את התקציב הזה.

הם קודם כל חסרי בית וגם לא אומרים שכולם מכורים. מדברים כאן על צעיר שהוא חסר בית.

מי שהוא מכור, אתם לא נותנים לו את המענה?

לא אני.

מערך השירות להתמכרויות כן יכול לתת.

אני מדברת על חסר בית שיש לו מחלה נפשית. היא אומרת שיש לה כסף ושאפשר לעשות משהו עם אותם חבר'ה שהם בגילי 18 פלוס. לא דיברנו כרגע על התמכרות.

זה בתוך המחלקה להתמכרויות אבל הרבה מהנוער משתמש. הוא לא חייב להיות מכור אלא משתמש. גם כאן צריך לעשות אבחון למה הוא משתמש, אולי הוא בדיכאון, אולי יש לו מחלה ולכן הוא בורח לשימוש, אולי זה PTSD.

התעללות על רקע מיני בדרך כלל.

למטרות כאלה, אני אשמח.

כרגע אין את השירות הזה.

מחר אתה מביא ארבעה פסיכיאטרים ברבע משרה, ואתה מפעיל את זה.

כן. הכסף קיים.

מה ההבדל לעומת נס ציונה? זה שירות בקהילה.

שירות בקהילה בתוך המסגרות של הרווחה ולא בתוך בית חולים פסיכיאטרי.

לא הבנתי. יש תקציב לפסיכיאטר?

כן.

כן. במסגרת של הרווחה. לכן אני אומרת לך שתקשיבי כי זה משהו אחר.

אפשר לייעד את זה לגילי 18-25?

נכון.

את רוצה שנתאם ישיבה עם שבי ונסגור את זה?

אני רוצה שתשבו עם שבי. יש כאן כסף ואנחנו יכולים להפנות אותו לצעירים.

אני לוקח את זה על עצמי ואתאם את המפגש הזה.

יופי. תודה.

אם אפשר לומר שעל פי חוק פסיכולוגים קליניים יכולים לעשות את האבחון ולא מנצלים את זה. מדברים על מחסור בפסיכיאטרים אבל יש פסיכולוגים קליניים שעל פי חוק אנחנו עושים את זה. תפעילו את הפסיכולוגים הקליניים.

בסדר. אנחנו נקדם את זה כאן.

בהקשר הזה, הזכירו כאן את התכנית הלאומית למניעת אובדנות. הרבה פעמים עשו הסברה מאוד יפה וכשאנחנו הצפנו את העניין שנותנים לנו את החובה ואנחנו שומרי הסף, אבל איזה כלים יש לנו כדי לנוע עם זה קדימה. כשיש לי צעיר שמאיים באובדנות ואני ברחוב עם משטרת ישראל, איפה התכנית הזאת שתיתן איזשהו מענה וכלים גם משפטיים אולי כדי להתמודד עם מצבי החירום האלה?

לכן אני רוצה שנקדם את הנושא.

רציתי עוד לומר לגבי הטיפול הכפוי. בזמנו היו כמה דיונים גם בכנסת בוועדה לנגע הסמים בנושא של טיפול ואשפוז כפוי. אני אפילו כתבתי שני מאמרים בנושא שאשמח להעביר לכם אותם. במאמרים האלה אני סוקרת את המצב בעולם וכאן. אנחנו הצענו וישבנו בזמנו עם משרד הרווחה - הייתה איריס פלורנטין, מהרשות ואני – כדי לנסות לקדם סעיף בתוך חוק הנוער שיגדיר במיוחד שגם נער שהוא בסיכון בגלל סמים, יוכל להיות בטיפול או אשפוז כפוי לצורך הגנה על ההתפתחות שלו.

את יכולה לשלוח אלי.

מביאים אותם לטיפול ומחזירים אותם לרחוב.

למה לא פונים אלינו? יש לנו צוותים. פנו לתחנות.

אני רוצה לשמוע את הצעירות.

דיברתם על האשפוזים ואני חושבת שזה איזשהו סוג של עוול שמכניסים ומוציאים אותם במקום להשקיע את כל המשאבים ולתת תמיכה להורים, אם בכספים, ולהשאיר את הילדים ולא לקרוע אותם מהבית. אני חושבת שבכך גם היינו חוסכים המון כסף למדינה והיו פועלים בצורה יותר שקולה ונכונה וגם לא היה הרבה צער וכאב כאשר אז צריך להתמודד עם עוד משברים. המקומות האלה מאוד קשים. לי יצא להיות באיתנים, שם הייתי באשפוז מאוד קצר של סוף שבוע. זה אומר להיחשף להמון אנשים שם שהם במצבים נורא קשים. במקום לטפל בעצמי, הייתי שם על תקן סוג של ליצנית, להקשיב ולעזור. בסוף יצאתי יותר מתוסכלת ובמצב הרבה יותר קשה ואז זה הגיע למצב שפגעתי בעצמי.

פאולה דיברה על למה חבר'ה משתמשים. אותי אישית זה מרגיע. היו לי תקופות מאוד ארוכות שהייתי חותכת את עצמי. אני רוצה להגיד שניתנה לי הזכות. הגעתי למקום קשה וכואב אבל אם לא זה, לא הייתי מכירה את השלטר, את האנשים שם ואת הצוות. מבחינת משאבים של כסף, יותר קשה אבל הם מביאים לנו את הנשמה ומבחינתי זה הכול. אני אמנם משתמשת אבל כבר חודש ומשהו עובדת.

את בשלטר בגלגל?

כן. הייתי חצי שנה בהוסטל של מכון סמט ובפסח העיפו אותי משם בגלל שבלעתי כדורים. הייתי ארבעה ימים בחג לבד. אמרו שזה קו אדום וזרקו אותי לרחוב. בעקבות זה עברתי אונס מערבי והייתי ברחוב. הייתי בתקופה הכי קשה שלי ופשוט זרקו אותי במקום להשאיר אותי שם. היום כל כך הרבה אנשים סלבריטאים והיי-טקיסטים מעשנים כי זה מרגיע. אני לא משתמשת בהרואין ובקוקאין ובדברים כאלה אלא גראס וחשיש אחרי יום עבודה, אז אני מרשה לעצמי. היו לי תקופות שהייתי מעשנת בוקר וצהרים והייתי מחוקה אבל אלה היו תקופות קשות. אחר כך לאט לאט עזרו לי לאזן את זה. הצוות ניסה להבין מאיפה זה בא. יש לי עובדת סוציאלית מדהימה שמלווה אותי – הדס, רות ואורטל – ובאמת כולם אתנו. מביאים לנו כל כך הרבה מתנדבים ובכל השאלות שלנו, רק שיהיו ויקשיבו.

הלוואי ובאמת תוכל לקדם את הדברים כדי שיוכלו לתת עוד מענה לעוד אנשים שצריכים את זה.

בת כמה את?

25.

איפה את עובדת?

בעיקרון אני כרגע עובדת עם ילדים בצהרון.

בירושלים?

כן. האמת היא שכל החיים שלי, מבחינת התחום, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות. אני מאוד רוצה לעבוד עם נוער בסיכון. יש לי אחות בבית שיצאה על צו בית משפט. היא הייתה כמעט שנה באולפנת דולב. זה מבאס. את המשפט דחו כמה פעמים בגלל שלא ידעו איזה החלטה לקבל. בסוף החזירו את אחותי הביתה. סתם, זה מבאס כי היא בת 14 והיא מתכתבת עם מלא גברים ומסתובבת אתם. היה שבוע שהיא ברחה ולא מצאו אותה. המשטרה אמרה לאימא שלי שכל עוד היא כותבת סטטוסים בפייסבוק, הכול טוב. כלומר, לא רצחו אותה. היא מתכתבת עם גברים בני עשרים ומעלה. בסוף אני זאת שמצאתי אותה. כל ערב היא ישנה אצל גברים ויום אחד חברה של אימא שלי אמרה שהיא ראתה אותה, היא גם מתלבשת נורא פרובוקטיבי, הכול חולצות בטן וטייץ. היא גבוהה לגילה והיא לא נראית בת 14 והיא מנצלת את זה. אחרי שהפכתי עולמות ושכרתי רכב ועליתי לירושלים ב-2:30 לפנות בוקר במוצאי שבת, אמרתי למשטרה שיגיעו עכשיו לכיכר ציון. שלחתי להם תמונה, לשוטר, כי כל השבת עקבתי בפייסבוק. היא הייתה במצב מזעזע. היו עליה סימנים כחולים.

איפה היא עכשיו?

בבית. היא בבית.

אבל היא יכולה לברוח משם כל יום.

כן. היא עושה מה שהיא רוצה. אחרי פעמיים שהזמנתי משטרה, החלטתי לעשות לזה סוף ואבא שלי עכשיו לא עושה כלום ואחותי מנצלת את זה. אימא שלי בדיכאון נורא קשה ואבא שלי לא מתפקד. כל החיים שלו הוא רק בעבודה.

אחרי כל סיפור החיים שלך, את המבוגר האחראי?

גם בבית היה סוג של היפוך תפקידים. אימא שלי נתנה לנו את הנשמה אמנם אבל היא לא תפקדה. היא איבדה את שתי האחיות שלה, אחת ממחלת סרטן ואחת מתאונה ואבא שלי היה מפוצץ אותה במכות, קורע אותה במכות בבית, את כולנו. הכסף, לצערי, זה משהו שאבא שלי כל פעם פגע והשתיקו אותנו בקחו כסף ותסתמו את הפה. לצערי זה משהו שחלחל במשפחה ואימא שלי אמרה לנו לשתוק ולא לדבר.

מאיפה את?

במקור מבית שמש. אני גרה כאן כבר ארבע שנים. הייתי שנה בהוסטל של הבית לבנות. יגאל בן אדם מדהים.

בן אדם מדהים. כן.

הם עושים ממש עבודת קודש.

היום את עובדת ואת ישנה בגלגל?

כן.

כמה זמן את כבר בגלגל?

חצי שנה. משהו כזה.

תודה שבאת וסיפרת.

שלום. אני רוצה לחזק משהו שמעין אמרה, לגבי סל שיקום. אני עברתי גמילה, הפסקתי עם החומרים הקשים וכרגע אני רק מעשנת ירוק.

בת כמה את?

אני בת 23.

הלכת לביטוח לאומי?

כן. עברתי ועדת סל שיקום. אני מקבלת קצבה. אחת הבעיות שלנו היא שהם לא נותנים אפשרות של דיור ועוד כל מיני דברים שסל השיקום מציע ברגע שאתה משתמש אפילו בגראס. כרגע אני בחוץ ואין לי שום דבר שייתן לי מוטיבציה.

מה זה בחוץ? את ישנה בגלגל?

כן.

את עובדת?

עכשיו לא. אני רוצה להתחיל איזה תהליך עם סל שיקום אבל הם בעצם לא מאפשרים את זה כל עוד אתה עדיין משתמש. לדעתי זאת אחת הבעיות, שאי אפשר להיכנס לשום מסגרת.

יש כאלה שמשתמשות ברישיון. זאת אומרת, יש כאלה שיש להן רישיון ממשרד הבריאות לקנאביס רפואי ולא יכולות להיות במסגרות אפילו שיש להן רישיון.

איך זה שמי שמשתמשת באישור בקנאביס רפואי לא יכולה?

פעם ראשונה אני שומעת על זה. אני אעביר את זה לאחראי על סל שיקום. אני לא אחראית לזה.

אפשר גם להבין את ההיגיון בזה שיש דיירים שלא משתמשים והיא כן משתמשת.

יכול להיות שגם אלה שמקבלות סל שיקום שלא משתמשות לא ירצו אולי לגור עם כאלה שכן משתמשות, אבל יש מספיק מכל המקרים ולכן למה אי אפשר לקחת ארבע צעירות באותו מצב ולשים אותן בדירה אחת? אז לתת להם את האקסטרה של הטיפול לו הן זקוקות. במקום שהן יהיו בשלטר, יהיו בדירה בקהילה. הנה, כאן יש כבר שתיים כאלה ולמה אי אפשר לאפשר את זה? אם הן צריכות את האקסטרה של המלווה שהוא מומחה להתמכרויות, אפשר לבקש את זה מהשירות להתמכרויות. אפשר לייצר כאן מענים.

בתל אביב יש שלטר לנקיים ושלטר למכורים.

כן. אני יכולה להבין שבאמת אי אפשר בסל שיקום לקחת צעירה שלא צורכת, גם אם זה חוקי או לא חוקי, ולשים יחד עם צעירה שצורכת. אפשר לעשות הפרדה. אותו דבר נגיד עם נפגעות תקיפה מינית. לפעמים חיות בקשיים מאוד קשים, בדיסוציאציות קשות, בנדודי שינה מאוד קשים. השירות הזה של המימוש של סל השיקום עם הדיור, לפעמים יש עמותות שמלוות 160 נשים בקהילה שיש להן סל שיקום כך שמתוך ה-160 קח את העשרים שהן נפגעות התעללות מינית, תעשה להן ארבע דירות נפרדות ותן להן מענה. העובדת הסוציאלית שמלווה ארבע דירות, היא תהיה מומחית לפגיעות מיניות והיא תוכל לעשות את העבודה. לדירות אחרות יהיה עובד סוציאלי מומחה להתמכרויות. לזה לא צריך תוספת תקציב.

יש בעיות כשהן מגיעות למרפאות כי היום קופות החולים צריכות ללוות בנושא סל שיקום אבל גם המרפאות הציבוריות. לפעמים הן לא מוכנות לקבל את החבר'ה שלנו כי הם צריכים להתחיל שם טיפול ושמישהו ימליץ עליהם. הן צריכות להגיע לאיזשהו רצף של מפגשים כדי שימליצו עליהן. לא תמיד זה יכול לקרות כי היום הן כאן ומחר הן שם. אלה חבר'ה מאוד מנותקים ולא תמיד יש רצף של קשר ואנחנו לא מצליחים לממש את הזכאות הזאת של סל שיקום. אנחנו הולכים אתם לביטוח לאומי, יש ארבעים אחוזים אבל אין לי שיתוף פעולה כי הכללים של סל שיקום – אני עוד פעם אומרת – אולי צריך להתאים אותם לאוכלוסייה הזאת.

אני אתן דוגמה, דבר הכי פשוט של טיפולי שיניים. כדי שהצעירה תוכל לקבל טיפולי שיניים, שזה בתוך סל השיקום, חצי שנה של שיתוף פעולה. למה אני צריכה חצי שנה של שיתוף פעולה? יש לה סל שיקום, כרגע היא כאן, היא מגיעה אלי, היא רוצה קשר, אולי דרך זה אני אניע את הקשר.

מה זאת אומרת חצי שנה?

להמתין לטיפול. אני צריכה להוכיח שהיא תהיה באיזשהו טיפול בעלת מוטיבציה. הם גם מתמקדים בתחום של תעסוקה. הפסיכיאטר צריך להגיד שהיא ברת שיקום או לא ברת שיקום כרגע. אם היא לא ברת שיקום להערכתו, בגלל השימוש, בגלל זה שהיא לא יוצרת קשר עקבי כי היא מתפוצצת שם בחדר, היא לא תמשיך בתהליך. אם היא לא תמשיך בתהליך, אני לא יכולה לממש את הזכאות לסל שירותים שהוא אישי שלה.

אנחנו נשב בפורום מצומצם יותר ונבין את הנושא. זאת תקנה שצריך לחכות חצי שנה?

סל השיקום לא מותאם לאוכלוסיות האלה.

אנחנו ישבנו עם רונית דודאי והסברנו לה שצריך לשנות את הסגנון, שלא כל אחד שהוא משתמש הוא מכור. הם לא מבינים את זה. הסברתי שיש שימוש, את לא תוכלי לחכות חצי שנה שהוא לא ישתמש. מדי פעם הוא משתמש. לכן הסברנו שצריך לעשות באמת מקומות נפרדים.

אם המשרד לביטחון פנים הבין שצריך להקל, אולי זה ישפיע.

כתבנו אתם נוהל על הוסטלים לתחלואה כפולה, שם צריך להיות גם מדריך שיעשה בדיקות, שיעשה קבוצות 12 צעדים וכולי. אבל שוב, הכול תקוע ולא מתבצע.

אנחנו נשב עם רונית דודאי.

יש לי מכתב שאימא שלי כתבה וביקשה ממני להקריא אותו.

מאיפה את בארץ?

מירושלים.

גדלת כאן?

כן.

אימא שלי ביקשה ממני להקריא את המכתב.

"שלום. שמי סריטה ואני אימא של מ'. שמעתי ממ' עכשיו שמחר יש ועדה שדנה בעניין תחלואה כפולה בכנסת. אני רוצה להגיד מעומק הלב כמה דברים ואולי תבינו קמצוץ ממה שעוברים.

מחלות נפש בצמוד לטראומות, התמכרויות וכדומה, זה שונה מכל מחלה שאתם מכירים. זה לא סקסי ולא מצטלם טוב כמו מחלות גופניות. אף אחד לא שש לשתף את סביבתו כשבן משפחה סובל נפשית. החבר'ה האלה, מכל בחינה, נופלים בין הכיסאות. למעשה אם מ' לא הייתה מגיעה לגלגל ולחוט המשולש, לא היה לה אפילו את הקצת טיפול הזה, אפילו לא המעט הזה. החל משנות הגן, שנים של טיפולים שהמערכת הפנתה אותנו אליהם, לא הצליחו לעזור למ' ולנו. עשרות פסיכולוגים דרך העירייה בשנות הגן והיסודי, עבור בטיפולים דרך קופת חולים בשנות העשרה, נראו לנו ככאלה שרק באו לעשות וי. אנחנו נשארנו באותו מצב. הם רשמו ברוב קשב את כל מה שסיפרנו עשרות פעמים, נתנו עצות כאלה ואחרות והכול נשאר אותו הדבר. אף אחד מעולם לא אמר שלמ' יש כך וכך. הבעיות האלה הן חמקמקות ולא ניתן לצלם אותן ברנטגן ולא לעשות עליהן אולטרה סאונד.

אני ובעלי עברנו מאות שעות של טיפולים והגענו למצב שמ' כבר בת 23 ואנחנו עדיין כואבים יחד אתה. לא רק שהמערכות לא טיפלו באמת אלא שמשרדי הממשלה תוקעים עוד טריזים ומונעים טיפול. מ' עברה תהליך שלם בשביל לקבל סל שיקום שהיה דרוש על מנת להתקבל לטיפול בכפר איזון ועד שהסל סוף סוף הושג, הודיעו לנו מכפר איזון שמשרד הבריאות שינה את כל המדיניות מהקצה אל הקצה, אסור להם לקבל אנשים עם סל שיקום. השמים נפלו עלינו כששמענו את זה.

אנחנו שואלים כמה אפשר לייסר. למה שמשרד ממשלתי שאמור לעזור יצא נגד הסובלים ולא בעדם? אני בטוחה שכמו מ' יש עוד המון המון נפשות תועות בחוץ. אנא, עזרו לכל".

בן ארי: תודה. כפר איזון לא מקבל אם יש לה שיקום.

הייתה תקופה שכן קיבל ואחר כך היה ערבוב של אוכלוסיות שלא כל כך התאים.

כן, ראיתי את האוכלוסייה.

לכן עשו נוהל שונה. כרגע לא מקבל.

זה היה ממש תוך כשבועיים אחרי שעשינו את כל התהליך.

כי היו בעיות בסוג הטיפול.

בפועל לא הגעת לכפר איזון?

לא. עברתי כל כך הרבה בשביל זה ובסוף לא.

היא התאמצה ועשתה את כל מה שאמרו לה.

אני רוצה שתדעו שהרשות מממנת מקרן החילוט מלגות כפר איזון בדיוק למקומות האלה. זאת אומרת, בואו נגיד שיש את ההורדה של הרווחה ששווה 6,000 שקלים ויש איזה חוסר של 4,000 שקלים כדי לממן את העלות. אם אני לא טועה, זה משהו כמו 10,000 שקלים בחודש. עמרי, מנהל כפר איזון, יכול לקחת מהמלגות שהוא מקבל מאתנו לטובת המקרים.

זה לא עניין של כסף כמו עניין של סל השיקום.

מרבית האוכלוסייה של עמרי, שאלה חבר'ה עם רקע של תרמילאים שקרה להם משהו - - -

זה לא היה כך. שינו את המדיניות.

אנשים משלמים שם שלושים אלף שקלים לגמילה.

בגלל שהיא עברה את ועדת השיקום והיא זכאית לסל שיקום, היא כבר לא יכולה להיכנס לשם.

אם מחר זה מסתדר, את כן רוצה ללכת לשם?

את מוכנה ללכת לכפר איזון?

עכשיו אני התחלתי לחפש עוד דברים.

אנחנו רוצים לעזור לך, אם כבר טרחת, הגעת עד לכאן והבאת מכתב מאימא שלך. יש לך כאן את האנשים הכי חזקים בתחום. אני שואלת אותך אם אנחנו עכשיו נתערב בשבילך להיכנס לכפר איזון, האם תרצי להיכנס לשם?

כן.

כרגע את משתמשת?

כן. היא אמרה.

חגי, אתה יכול לבדוק?

אני אבדוק. קודם כל, אני רוצה לומר לך שזאת פגישה ראשונה שאני משתתף בפורום הזה.

כן, אני שמחה שבאת.

אני חושב שחשוב לזמן אותנו, גם אותי וגם את פאולה, למפגשים. כנראה שיש כאן המון אינפורמציה שרצה בין הגופים ואנחנו לא בתמונה. אני אדבר עם עמרי. לא יכול להיות שהוא מקבל מאתנו 300 אלף שקלים בשנה מלגות ואז אני שומע שבגלל שהסל לא נתן את הכסף, מטופלת שכנראה מאוד מתאימה למסגרת לא נקלטת.

רק תדייק. זה לא בגלל שהסל לא נתן את הכסף.

כל המטופלים שלו שם עם רקע של מצב נפשי.

זאת הייתה המהות לשמה הוא הוקם.

נכון. אני בודק את הדברים.

אני גם רוצה שתדע שהוועדה הזאת, בניגוד להרבה ועדות אחרות שכבודן במקומן מונח, מאוד מאוד פרקטית ומאוד יעילה. אני אומרת את זה באמת ולא בגלל האנשים שמגיעים לכאן ונמצאים כאן באופן שוטף. אף אחד לא יוצא מהוועדה ואומר שהוא בא וכילה את זמנו אלא להפך, אנחנו גם עושים חיבורים ואנחנו גם מעלים נושאים. לכן הנוכחות שלך חשובה ואני תמיד אזמין אותך ואת פאולה. זה מאוד מאוד חשוב כי הכול כאן מתחבר.

נכון. אני רואה את זה.

הכול מתחבר. אותה צעירה או צעיר מכור שהוא גם חסר בית, שהוא גם עבר התעללות. בסוף כל העניין של השימוש הוא באמת כדי לכסות על הטראומה. נכון, אמרת משהו מאוד יפה מעין, אמרת לגבי ההיי-טקיסטים, על אי ההפללה של צרכני קנאביס. זה צד אחד של מדינת ישראל אבל יש צד אחר של מדינת ישראל שמשתמש מתוך מקום כלשהו. אמרת שהשתמשת בוקר, צהרים וערב ועכשיו ירדת לערב ומבחינתך זה באמת שיפור. אמרת שהיית סמרטוט ועכשיו את מעשנת בערב. אני כמובן לא נותנת לזה לגיטימציה אבל אני יכולה לראות שינוי וזה מאוד מאוד חשוב.

אני חייבת לומר לכם עוד משהו. תמיד לקראת סיום הדיון אני נותנת לצעירות לדבר כדי שכולנו נצא מכאן בתחושה שאנחנו לא עובדים סתם אלא עובדים באמת בשבילכן. אני רוצה להגיד לכם משהו שאני תמיד אומרת בהרצאות שאני נותנת או בפורומים. כשאתה מדבר על צעיר חסר בית, הם נראים ונראות טוב, עם הפלאפונים וכולי אבל אז את מתחילה לדבר ואת מוציאה את כל מה שעבר עליך.

זה המון מסכות.

נכון. כשאנשים חושבים על חסר בית, הם חושבים על איזה קרטון עם מישהו מבוגר בתוכו. הם לא רואים את החבר'ה הצעירים והצעירות כמוכן. אתם מגיעות לכאן וזה מאוד חשוב.

לך, מירב, נעזור באופן אישי אבל בלי קשר אנחנו נצא מכאן עם כמה דברים שניקח כדי לקדם כי באמת אני חושבת – וזה משהו שהוא מאוד יפה בעיני עם הצעירים האלה – שאתה באמת יכול לפתוח להם עולם חדש. היא יכולה להקים משפחה, היא יכולה לגדל ילדים, היא יכולה לעבוד עם נוער בסיכון ולהראות להם. היא המבוגר המשמעותי בשביל אחותה בת ה-14. תראי מה היא עברה, רק מה ששמעתי כאן, עולם מאוד מאוד קשה.

אנחנו מטפלים יחד אתך ועם תמר בסוגיה של סל שיקום לנפגעי סמים ואלכוהול. אם הסל הזה היה כרגע, אני אומר רק כדוגמה, אנחנו לא צריכים כאן יותר מדי אלא היא ישר נכנסת לפרמטר של הסל בלי כל מיני התניות ומקבלת את כל מה שהיא צריכה. תראי לכמה אוכלוסיות זה ייתן את המענה המשלים מעבר לצד של חולי נפש.

אני יודעת שזה אולי לא השולחן אבל כשאנחנו מייצרים שיתופי פעולה, הם מפתחים מענים, מגיעים גם לעוד אוכלוסיות, לפחות בתוך הרווחה, עם התקנים שיש לנו אבל זה לא מספיק. אני אומרת שממוצאי שבת התעסקתי במשך יומיים וחצי כדי לקחת ביד וללוות. אנחנו עושים את זה גם על חשבוננו ללא תגמול. אין מספיק כוח אדם גם בתוך הרווחה לעבודה עם צעירים. יתחילו עכשיו לתת מענים לפי תחומים. שוב, אין מי שינגיש את השירות הזה. צריך לחשוב על איך מרחיבים כי מה שיש היום, אי אפשר.

את צודקת.

אני חייבת לסכם את הדיון כי יש לי משלחת שלא נעים לאחר לפגישה אתה. אני רוצה להגיד כמה נקודות לסיכום ואם חסר משהו, אתם כמובן מוזמנים להוסיף.

אני מוציאה סיכום על הרשויות המקומיות פלוס מעקב שלי ושל ציפי, כמו שאנחנו עושות בדרך כלל בטלפונים ובפגישות לגבי מה שדיברנו בהתחלה, על חיפה, תל אביב וירושלים, כולל התייחסות למכתב שלך. גם אני אוציא מכתב. זה לגבי ההתחלה.

הנושא של חיפה מאוד מטריד. כבר היום אני אדבר עם המנכ"ל לגבי השישים אלף השקלים כי זה מביך. כל שאר המכרזים והחיפושים, אני אוציא על זה סיכום.

אני רוצה לומר לכם תודה שבאתם. אני מלווה את הנושא של תחלואה כפולה ואנחנו בהחלט צריכים להתחיל לקדם את הנושא כשיש סל שיקום. חגי ואני ישבנו גם עם תמר זנדברג כדי לעסוק בזה. בינתיים עד שיגיע סל שיקום, אנחנו נשב עם רונית דודאי על הסיפור הזה. על קנאביס רפואי בכלל אין מה לדבר אבל גם על השימוש עצמו. אנחנו צריכים לראות היכן צריך לפרוץ שם. זה חדש. תחלואה כפולה זה נושא חדש, שימוש בקנאביס עם מדיניות אי הפללה זה חדש. הכול ממש חדש ולכן אני חושבת שכן יש מקום ליותר פתיחות בנושא הזה.

כן חשוב לי שתדברו לפחות גם על המקום בנס ציונה כך שבפעם הבאה בוועדה תעדכני אותנו.

אנחנו נשב בפורום מצומצם יותר. ציפי, מה שדיברתם עם פאולה על העניין שלא קשור רק להתמכרויות.

אני מודה לכם. אני אמשיך לקיים עוד מושב אחד לפחות.

אני רוצה במיוחד להודות למעין ולמירב. תודה רבה שבאתן. זה מאוד חשוב לנו.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05.