הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 347

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י' בשבט התשע"ז (06 בפברואר 2017), שעה 11:30

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

אכרם חסון – מ"מ היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

טלב אבו עראר

יעקב אשר

זאב בנימין בגין

יעל כהן פארן

אוסאמה סעדי

יוסף ג'בארין

יהודה גליק

עבד אל חכים חאג' יחיא

עמר בר לב

ג'מאל זחאלקה

מוחמד כעביה - מזכיר יד לבנים, מרכז המגזר הערבי-בדואי, משרד ראש הממשלה

אורן כהן - משרד ראש הממשלה

אבי כהן

_

מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה, משרד האוצר

אורי דביר - רפרנט תכנון והגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלעד פישר - לשכה משפטית מינהל התכנון, משרד האוצר

שירה ברנד - מנהלת מינהל התכנון, מינהל התכנון

ארז קמיניץ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

סיגלית יאמין - יועמ"ש מתפ"א, המשרד לביטחון פנים

דבי גילד-חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

רגד ג׳ראיסי - עורכת דין, האגודה לזכויות האזרח

נירית אהרון - עו"ד לשכה משפטית רט"ג, רשות הטבע והגנים הלאומיים

ענת יציב - מנהלת אגף תכנון ובניה, רשות הטבע והגנים הלאומיים

הילי פרייס - יו"ר ועדת תכנון ובנייה בלשכת עו"ד, לשכת עו"ד

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

נביה נאסראלדין - יועץ לענייני דרוזים, מרכז השלטון המקומי

ג'בר חמוד - ראש מועצת סאג'ור, מרכז השלטון המקומי

כיוף וג'יה - ראש המועצה עוספייה, מועצה מקומית עוספיה

עלו פריד - עוזר ראש המועצה, מועצה מקומית עוספיה

ביאן קבלאן - ראש המועצה, מועצה מקומית בית ג'אן

מחמוד חמייסי - חבר מועצה, מועצה מקומית כפר כנא

ד"ר דיאב סוהיל - ראש המועצה המקומית טמרה

מופיד מרעי - ראש מועצה מקומית חורפיש

דניאל יונס - דובר, עמותת במקום

נילי ברוך - מתכננת ערים, עמותת במקום

סזאר יהודקין - מתכנן, עמותת במקום

ציפי איסר - נציגה משפטית, חברת מקורות

מירב מגל - מקורות-איכות מים, חברת מקורות

יעקב לביא - המחלקה למקרקעין ולתכנון ובניה, חברת החשמל

אשרת מימון - מנהלת פיתוח מדיניות עיר עמים

חליל חלבי - העמותה להגנת האדמות

עופרה זומר - המשמר החברתי

עדי שטיין - קרן אברהם

עומר ח'מאיסי - עו"ד

אחמד מלחם

פהמי חלבי

סאלח אחמד

עיסמי זוהדי

פארג' מרעי

אמיר טועמה

יוחאי אלבס

יואב אשל

שחר ממן

סלימאן אלעמיר

עליאן אבו עראר

חליל אזברגה

אימן אזברגה

חאמד טאפש

אירדה קריימר - שדלנית, מייצגת את חברת חשמל

רחל וידל - שדלנית, מקורות המים

לירון אדלר מינקה מינקה

רוני טיסר

לאה קריכלי

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), התשע"ו-2016

צהרים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), התשע"ו-2016, מ/1074, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. ראשית אני רוצה לתחם את הדיון, בפעם הקודמת חברי הכנסת דברו בדיון כל אחד בתורו. אין הצבעות גם היום, זה המשך הדיון. אמרתי שבדיון הבא הפקידות תציג את הנתונים, תענה על השאלות ונשמע את ראשי הערים לפי סדר שיירשם כאן. הייתי רוצה לפתוח עם ראשי הערים.

אנחנו מעוניינים לשמוע את הנתונים קודם.

מה אתם אומרים?

כדי שהדיון יהיה יעיל יותר, כדאי לדבר קודם על נתונים.

אני מקבל את ההערה ואת מה שאתם מציעים. נתחיל עם שמיעת הנתונים מהממשלה, הנתונים שביקשנו לגבי תכניות מתאר מפורטות ומה הכוונות שלכם בכל ההיבט של האכיפה. אחרי זה נעבור לשמוע את ראשי הערים. אני אגיד עוד דבר, אם אני אראה שראשי הערים ירצו עוד לדבר, אנחנו נעשה עוד דיון בעניין.

שירה ברנד, ממלאת מקום מנהלת מנהל התכנון. נתחיל בהיבטי התכנון ואחר-כך נגע בהיבטי האכיפה. נתמקד בארבעה נושאים מרכזיים: העצמת הוועדות המקומיות במגזר והכשרתם, תכנון ארצי, היבטים של תמ"א 38, תכנון מתארי במגזר הערבי ותכנון מפורט במגזר הערבי.

לגבי הרפורמה בתכנון ובניה, כבר במסגרת תיקון 101 הוקצה תקציב מאוד משמעותי למגזר הערבי. 65 מיליון שקלים הוקדשו רק לוועדות המקומיות שעוסקות במגזר הערבי. אני לא מדברת על רשויות מעורבות, לא הכנסנו את זה בכלל לטבלה של הנתונים. רק ועדות מקומיות שנותנות שירותים למגזר הערבי קבלו 65 מיליון. הסכום הזה כולל מצ'ינג של כ-10%, אז אנחנו מדברים על 58 מיליון, שמתוכם כבר 17 מיליון שקלים חולקו ונמסרו. זו תכנית חמש שנתית, 17 מיליון שקלים כבר נמסרו לרשויות המקומיות.

התקציב הזה מיועד לתוספת ציוד, מחשוב, סריקת התכניות וסריקת היתרי בנייה ותוספת של כוח אדם וחיזוק כוח אדם משמעותי בוועדות המקומיות. ככל שאותה ועדה מקומית מנצלת את התקציב היא יכולה לחזור אלינו ולקבל את ההמשך. בינתיים אנחנו עוד לא נמצאים בשלב של מימוש כספי המקדמה שכבר ניתנו. יש גם 100 מיליון שקלים שנקבעו בהחלטת ממשלה 922, שמתוכם 35 מיליון שקלים מתוכננים לשנת 2017.

תקציב הרפורמה של 65 מיליון, מה הוא כולל? ציוד משרדי?

לא ציוד משרדי. הוא כולל ציוד מחושב עדכני כיוון שהרפורמה מדברת על הגשה מכוונת ועל עבודה מכוונת ועל סריקת כל הארכיב התכנוני והרשות שיש בוועדות המקומיות, אז קיבלו תקציב שמדבר על רכישת ציוד מחשוב עדכני מודרני, על סריקת כל הארכיב שיהפוך להיות ארכיב ממוחשב. קיבלו מימון לתוספת בכוח אדם שקשורה להיבטי הרישוי והתכנון.

מישהו מדריך אותם?

בוודאי יש גם הדרכה. נדבר על זה.

אני מקבל תלונות שיש ערים שהבן אדם גם משלם על המקוון וגם בסוף מביא להם את התכניות עם הגרמושקה. שני הדברים עובדים. זה מה שקורה היום בפועל. העסק מתעכב חודשים כי הפקיד לא יודע על מה מדובר.

בתיקון 101 היה ברור שהעברת הסמכויות לוועדות המקומיות תחייב העצמה ושדרוג של המקצועיות. אני יודע שמנהל התכנון עובד על זה קשה מאוד כדי להגביר את המקצועיות. יש כסף אבל זה גם הדרכות. יש שינוי במצב, אבל לא מגיע לכל ועדה מהיום הראשון. זה תהליך קשה, סיזיפי, מנהל התכנון משקיע בזה המון תשומות. יש כסף, יש רצון מאוד טוב, גם מצדו של מנהל התכנון וגם מרוב הוועדות, להשתדרג.

יש ועדות שמבקשים לקבל עזרה רק באופן מקוון. הפקידים לא יודעים מה לעשות עם זה. בינתיים הבן אדם הגיש באופן מקוון. הכול נתקע והוא לא מקבל תשובות חודשים. בסוף הוא גם נאלץ להביא את זה באופן ידני. קרו שני דברים, אחד הכפלנו לו את ההוצאות ודבר שני, עיכבנו אותו בזמן והפקיד לא מבין. לכן אני חושב, שכשאתה עושה שינוי, אתה לא מעביר את הפלאג לפני שכל המערכת עובדת. אתה יכול לאפשר שתי אופציות, אם מדברים על מערכות מקוונות, אין בעיה ואפשר גם ידני, כל עוד לא סגרנו את הפינה של המקוון.

אתה צודק לחלוטין.

אני מספר לכם מה קורה בלי קשר לחוק הזה. אני מקבל טלפונים מכל הארץ ללא קשר ביניהם. מנהל התכנון צריך לעשות יחד עם השלטון המקומי משהו ארצי, השתלמות ארצית. זה לא מי שרוצה שיתקשר, יש לנו 200,000 תקנו מחשב ואם צריך ותשלחו את העובדים להשתלמות.

זה ממש לא שם.

לכן אני אומר שיש פה באג גדול. קחו את זה לתשומת לבכם כי אתם יכולים לשבת פה ולחשוב שהכול בסדר, אבל אני אומר לכם שזה לא עובד בקצה.

קודם כל אנחנו יודעים. יש לנו המון אנשים בשטח ויש לנו אנשים בוועדות המקומיות, יש צוות שלם שזה תפקידו, לעבור מוועדה לוועדה ולפתור את הבעיה. אני כבר מבקשת מאדוני, להעביר לנו על מקומות שהוא שמע בתלונות שהוא מקבל, שיעביר לנו, אנחנו מטפלים בהם נקודתית.

תרשמי בעיריית חדרה.

רושמת. אנחנו בודקים את הדברים האלה ויותר מזה, אני מניחה שיש יותר תלונות עכשיו ואנחנו נשמח לטפל בכל אחד ואחד מהם ובאמצעות זה אנחנו יודעים לפתור את הבעיות קדימה.

כדי שנבין, הייתי מצפה שקודם כל תתני לנו את הנתונים. מבחינת רשויות ועיריות כמה תכניות אושרו?

אנחנו עוד לא שם. נגיע לזה. את אומרת ש-65 מיליון זה מכסה הכול או סתם סכום שמתמלא? לפעמים זורקים סכומים ואומרים, אם ייגמר, נתדלק.

ממש לא. עשינו סקר של מצב קיים. אחר-כך עשינו תכנית עבודה על מה שאנחנו חושבים שצריך להיות המצב הרצוי. 65 המיליון האלה מכסים את הפער בין המצב המצוי למצב הרצוי. כאשר אנחנו מדברים על מצ'ינג של 90%. 90% המדינה נותנת, 10% נותנת הרשות.

אז למה המימוש הוא רק 17 מיליון?

כיוון שזו תכנית חמש שנתית. תקן עובד שמקבל מימון מאתנו לחמש שנים, בשנה הראשונה לא משלמים לו, הוא רק התחיל לעבוד. בגדול יש היענות. זה נכון שלוקח זמן. יש רשויות שעדיין לא מימשו את התקציב הם קבלו אותו, עדיין לא מימשו אותו, עוד לא ניצלו אותו עד הסוף. גם לוקח זמן עד שמוצאים מכרזים, עד שמאיישים את המשרות.

החלטת ממשלה 922?

תכף נגיע גם אליה.

תגידו לנו מה ההחלטה?

כבוד היושב-ראש, בישובים הערביים יש רק ארבע ועדות מקומיות.

יש הרבה יותר. הן מופיעות פה ואפשר לראות אותן. הכסף הולך לכולן.

תנו להם להציג את הנתונים, תרשמו את השאלות.

יש את רשימת כל הוועדות המקומיות שנותנות שירותים למגזר הערבי. בדיוק את הסכומים, את תכניות העבודה שסיכמנו, את הסכומים שמקבלים בצורה מסודרת, כולל המקדמות שניתנו. בכל הוועדות, במאה אחוז מהוועדות לא ניצלו עדיין את כספי המקדמה. לוקח זמן לממש את זה.

זה קשור למשרד השיכון?

זה לא קשור למשרד השיכון.

מה אתם עושים כדי שהם יממשו?

אנחנו דוחפים אותם. נתנו מפרטים של מכרזים, אנחנו לא יכולים לעשות את העבודה במקום. אני לא יכולה לפרסם מכרז לעובד בעיריית רהט. אני יכולה להגיד לראש הרשות, אם תפרסם תקבל מאתנו את המימון לאותו עובד. כנ"ל במקומות האחרים. אנחנו יכולים לדחוף, להגיד בואו קחו תקטפו את הכסף מהעץ, אבל לא יותר מזה.

יש מצ'ינג שהרשות צריכה לתת?

יש 10% מצ'ינג וגם נתנו אפשרות במקרים מאוד חריגים אפילו על זה לוותר.

יש לכם בדיקה למה זה לא מנוצל?

את עונה רק לי, אין פה דיון. תחשבו על תמריץ שלילי. מצד אחד אתה יכול לתת לו צ'ופר ומצד שני אתה יכול להגיד לו אם לא, זו לא תכנית כבקשתך. אם רשות לא בא לה אז כולם תקועים. תחשבו על הפתרון הזה כי באופן מעשי זו המציאות.

בהחלטה 922 ניתן תקציב 102 אלף מיליון ₪. אנחנו מדברים על תקציב שמיועד להקמת ועדות מקומיות חדשות ברשויות ערביות, זאת אומרת שאותה רשות תהיה ועדה מקומית עצמאית משל עצמה. ועדות מרחביות שבהן יוצאות אותן רשויות גדולות שבגלל זה צריך יהיה לעזור להם. התהליך הזה הוא תהליך שלוקח הרבה יותר זמן מאשר התהליכים האחרים ולכן אנחנו כרגע בתהליכי עבודה בסחנין, בשפרעם, בג'לג'וליה בכפר קאסם, כדי לעזור להם להיערך לקראת הקמת ועדה מקומית משלהם.

ידוע כבר איפה יהיו עשר הוועדות המקומיות?

כמה זמן הם כבר נערכים לזה?

ידוע ויש גם רשימה. הם נערכים לזה מספר חודשים, זה תהליך שלוקח הרבה זמן. צריך גם להשיג את הציוד ואת העובדים הנדרשים להם וצריך גם לעשות הסכמים כלכליים עם הוועדה המרחבית ממנה יוצאים. זה תהליך שלוקח זמן, סדר גודל של שנה לפחות.

את צופה בגדול שתוך שנה התהליך יסתיים פלוס מינוס?

בסחנין אנחנו כבר אחרי דיון בבית הדין לעבודה כי העובדים בוועדה המרחבית הגישו עתירה לבית הדין לעבודה, אלה תהליכים שלוקחים זמן, כבר שם זה נסגר אנחנו מתקדמים הלאה.

מה המטרה של הקמת הוועדות הללו?

המטרה היא לאפשר עצמאות לאותה רשות להתנהל גם בהיבטי תכנון ובניה ולא רק להסתמך על שולחנה של ועדה מרחבית.

אז אפשר להגיד שהמטרה היא לקדם את התכנון באותם ישובים.

בוודאי, זה חלק בלתי נפרד מהעניין.

מרוב שאתם חשדנים, גם - - -

אז ייקח שנה, למה ממהרים עם החקיקה הזאת? תנסו את המטרות האלה קודם. ביקשתי שתצהיר, שאם זו המטרה, הגיוני יותר לאפשר למטרות להתקדם ורק אחר-כך לבוא להעניש את האנשים.

אתה לא נואם לאומה ולא לוועדה.

לא נאומים, בסך הכול הערתי. ממהרים להעניש את האנשים ומצד שני אומרים שרוצים לתת להם סיכוי. מענישים ואחר-כך רוצים לתכנן.

אני מבקש ממך לבקש רשות דיבור ולא להפריע לדיון. לי זה ברור לחלוטין שכשרוצים להקים עשר ועדות מקומיות, רוצים להעצים אותם. רוצים שהעיר תתנהל כמו שכל עיר בארץ מתנהלת. יש שאיפה כזאת. רוצים להעצים אותם, לא הפוך.

אנחנו מסכימים אתך שצריך להעצים, אבל למה מענישים לפני שמעצימים? קודם שיעצימו.

אנחנו מדברים גם על סיוע לרשויות מקומיות שהם חלק - - -

יש לך התייחסות הלאה, לחוק תכנון ובניה הוראת שעה ב-2015? יש במצגת התייחסות לזה?

לא.

למה?

דובר על עשיית הממשלה בתחום התכנון.

הוראת שעה שעברה עם חוק ההסדרים. יש לך במצגת נתונים עליה? מה עשיתם ומה לא עשיתם אתה? זה העיקר.

בסוף, במעטפת נתייחס גם למה שחוקקנו במסגרת חוק ההסדרים כדי לראות את התמונה הכוללת, לזה מתכוון חבר הכנסת אבו מערוף.

בלי זה לא נתקדם בכלום.

זה כבר חוק שחוקקנו אותו.

אנחנו מדברים על סיוע גם לרשויות מקומיות שהם בתוך ועדות מרחביות כדי לעזור להם ליזום תכנון משל עצמם, לכן אנחנו מדברים על מתכנן אסטרטגי, אותם 35 מיליון שדברנו עליהם קודם, שהם כבר בשנת 2017. אנחנו חושבים שזה נכון לתת מתכנן אסטרטגי גם לרשויות שהם חלק מוועדה מרחבית כדי לאפשר להם לראות את הישוב שלהם בראייה תכנונית נכונה. צורכי פיתוח וצורכי בניה בתוך הישוב, שהם יהיו הישוב היוזם ולא רק אנחנו מלמעלה נבוא ונכתיב, או הוועדה המקומית המרחבית תבוא ותכתיב דברים.

נשאר בסוף תקציב לא כל-כך גדול אבל יכול לסייע מאוד בסקרי עבירות בנייה גם בתוך אותן רשויות. רשויות שתבקשנה להשתמש בתקציבים האלה גם לצורך עריכת סקר עבירות בניה אצלם, יוכלו להשתמש בזה גם לצרכים האלה.

עסקנו גם ועוסקים בהכשרת מתכננים ועובדי רשויות מקומיות בוועדות מקומיות בנושא של תכנון ספציפי למגזר הערבי. העברנו כבר שלושה קורסים כאלה שהיו מאוד מאוד מוצלחים. בכל קורס כזה משתתפים 30 מתכננים. קורס רביעי נפתח עכשיו החודש בנושא הזה, כשאנחנו מסבירים את הדגשים ואת ההיבטים הייחודיים לתכנון במגזר, שהם לא דומים מכל הפרמטרים לתכנון שאנחנו מבצעים במגזר היהודי. אנחנו רואים תוצאות מאוד יפות. המתכננים המשתלמים אחר-כך יסייעו לנו גם בתכנון העתידי לכן חשוב לנו להוציא קבוצה משמעותית. כרגע אנחנו מדברים על 90 אנשים שעברו את הקורס הזה וזה הולך ומתגבר כדי שנוציא לשוק קבוצה גדולה של מתכננים, שידעו לתת שירות טוב ונוח לאוכלוסייה, שמתאים גם לצורכי התכנון שלה.

יש באחת מהרשויות האלה תכניות מתאר? כל האמצעים האלה, יש להם על מה לחול אם יש תכנית מתאר.

אני יודע את כל הדברים האלה. תנו לה לדבר כדי שנגיע לתכלית.

נתחיל מלמעלה מהתכנון הארצי, כחלק ממסקנות דו"ח צוות 120 הימים, במסגרת תמ"א 35 הוגדלו המרקמים לפיתוח של יישובי המיעוטים ויישובי המגזר הערבי במיוחד. אפשר לראות דוגמה, השטח הצהוב אלה השטחים שנוספו, אבל אנחנו לא מדברים על ישוב אחד שאנחנו מדברים עליו, אבו סנאן - - -

זה במאבק של הרשויות הדרוזיות בוועדה הארצית ולא בזכות אף אחד מהיושבים פה. הזענו דם כדי לשכנע את הוועדה הארצית להרחיק את תמ"א 35. אני מבקש סליחה על ההתפרצות. מציגים פה הצלחות, הנושא הוא לא כסף.

עוד התפרצות כזאת ואני מוציא אותך.

אני יכול לצאת גם עכשיו. מדברים על כסף, הבעיה היא לא כסף.

הדיון חשוב לי כאן אבל עוד התפרצות אני אוציא אותך, יש פה כללים.

נכון שגם הרשויות המקומיות ובוודאי גם - - -

את לא עונה לאף הערה ואל תסבירי, תמשיכי להציג. תעני רק לי.

הערה, בקשנו תיקון של תמ"א 35 ל-8% ואתם הרשיתם רק 2.5%, את צריכה להגיד את זה.

נציג תכף למה לא צריך את כל שטח הזה.

ברשותכם, אנחנו לא מתקדמים בדיון. תרשמו את ההערות והשאלות שלכם לסוף.

הגדלנו בתמ"א 35 את המרקם העירוני בהרבה מאוד ישובים באבו סנאן במג'דל כרום, סחנין, שפרעם, נצרת, אום אל פחם, באקה, ג'ת, טירה, קלנסואה וכפר קאסם. זה לא ישוב אחד שהגדילו בו את השטחים ואני אסביר גם למה במקומות אחרים הגדלנו בלי שצריך להגדיל את תמ"א 35. אפשר להגדיל שטח ישוב גם בלי להתייחס אליו בתמ"א 35 ונראה את זה. זה התכנון הארצי.

בתכנון המתארי שקיים היום אנחנו מדברים על סבב שלישי של תכניות מתאר במגזר הערבי. לאורך השנים, בשנות ה-60 היה סבב ראשון, בשנות ה-80 היה סבב שני ואנחנו עכשיו משלימים סבב שלישי של תכניות מתאר במגזר הערבי.

מתי היעד שלהם?

תלוי מתי מתחילים אותם.

רובם 2020.

אנחנו מדברים הרבה יותר מזה. יש ישובים שאנחנו מדברים כבר על 2100 בהיבטי התכנון שלהם, כי אנחנו נותנים כל-כך הרבה עתודות קרקע.

- -

חבר הכנסת חאג' יחיא לא יכול להיות שאתה מדבר מתי שאתה רוצה. תרשום את ההערות שלך, אחרת לא נקיים דיון. אנחנו רוצים להתקדם לקטע התכליתי והיא בשלב של הנתונים.

אבל זה למראית עין.

מהשלב הזה אני אוציא את מי שיפריע לדיון וידבר בלי רשות. בבקשה.

אנחנו מתכננים עכשיו תכנון מתארי עדכני. יש לנו כבר 113 מתוך 133 יישובי המגזר, אנחנו מדברים על אחוזים מאוד גבוהים שרוב התכנון מקודם על-ידי המדינה. נשארו ממש יישובים קטנים עם אוכלוסייה מאוד קטנה שלא מקודם בה תכנון מתארי.

כמה בשלבי סיום?

זה בדיוק הנתון הבא. מתוך ה-113 יש 65 תכניות שהם כבר בתוקף. 16 תכניות שנמצאות בהליכי אישור מוסדות התכנון. 23 תכניות שהם בהליכי תכנון ועשר תכניות שכבר קבלו את התקציבים אבל הם עכשיו מתחילים את העבודה התכנונית. אנחנו מדברים על תוספת של 106,000 דונם שטחי פיתוח על 3.6 מיליון מ"ר לשטחי תעסוקה. התכניות האלה נותנות מענה לטווח הארוך והארוך המאוד ואני אסביר גם למה זה לטווח כל-כך ארוך, כיוון שמדובר על צפיפות יחסית נמוכה שנבנית כיום ואפשר להוסיף שם עוד הרבה מאוד יחידות דיור. כך שהמצב המתארי במגזר בהחלט השתפר מאד. נכון שהיו שנים שהיינו במצב קשה, אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים שיפור מאוד משמעותי. חשוב לי להדגיש שאנחנו מדברים על תכנון מתארי. דברו קודם על תמ"א 35, מתמ"א 35 אף אחד עדין לא מוציא היתר. בתכנון המתארי גם פה אנחנו עדין נותנים קוים ותכנית מתארית. גם ממנה עדיין לא מוציאים היתר ותכף נגיע גם לתכנון המפורט. אם מדברים על פרישה ארצית של תכנון מתארי, אפשר לראות את רשימת הישובים - - -

מה קורה במקומות שעדין אין תכנון מתארי? איך החיים אמורים להתנהל שם בטווח הקצר?

ברובם יש תכנון מפורט.

ישן. בעצם חידשתם?

נכון. נתנו תכנון מתארי עדכני - - -

מה זה בטור השמאלי?

בטור הימני אלה תכניות מאושרות. משנת 2005 ועד היום, לא כולם מ-2005 יש כאלה יותר חדשות. הטור השמאלי אלה תכניות שהם בתהליך, ישובים שהם בתהליך.

כמה ישובים כאלה יש בטור השמאלי?

לא ספרתי.

אולי תביאו לנו טבלה על כל ישוב מתי התכנית אושרה ומה היעד שלה? שבוע שעבר הייתי ב-11 בתים ואישרו להם תכנית מתאר שהיעד שלה 2020. עד שמאשרים תכניות מפורטות אנחנו עוברים את ה-2020. זה אומר שיותר מ-30 שנים לא הייתה להם אפשרות. זו המשמעות. לכן להגיד משנת 2005 בלי לראות על כל ישוב מתי התכנית אושרה ומה היעד שלה, לא נדע למה אנשים בונים ללא היתר.

אנחנו יכולים לעשות את זה.

קודם תסבירי לנו את הטבלה.

זו נראית כמו תכנית דרישה לא תכנית פרישה. זו פרישה מתכניות ארציות.

הטור הימני מדבר על ישובים שיש להם תכנית מאושרת משנת 2005.

חבר הכנסת בגין, מה כתוב דרישה או פרישה?

זו טעות כתיב לא במקרה.

ממש לא.

כולם אושרו ב-2005?

משנת 2005 ועד אתמול.

כי מי ששומע מ-2005 מבין אחרת.

לא, אלה תכניות מאושרות שאושרו, אני רוצה להגיע לתכנית מאושרת עדכנית. תכניות מעשר השנים האחרונות מבחינתנו הן תכניות מאושרות עדכניות כי מדובר על תכנון מתארי שצופה את פני העתיד לטווח הארוך. בטור השמאלי יש לנו רשימת ישובים שיש להם תכניות בתהליך, שנמצאות עכשיו בעיצומו של תהליך תכנון, דברנו עליהם קודם.

בממוצע, כמה זמן לוקח לתכניות בתהליך להסתיים?

תלוי בקצב הקידום וגם בתיאום עם הרשות המקומית והרצון הטוב שלה בקידום התכנית. יש מקומות שאנחנו הולכים לגמור את זה בשלוש וארבע שנים ויש מקומות שגם בעשר שנים.

כמה יש בטור הימני וכמה בשמאלי? סדר גודל.

מתוך 113 תכניות, 65 בטור הימני, בתוקף.

אני מציע שנתקדם. מה קורה במקומות שיש בעיה בקידום התכנית המתארית.

בסופו של דבר אנחנו בדיון אכיפתי. אבי יציג אחר-כך את מדיניות האכיפה, אבל חייבים להגיד מילה בהקשרי אכיפה כדי להבין את התמונה הכוללת. בסופו של דבר, במקום שבו יש תכנון מאושר אבל גם במקום שיש בו תכנון בתהליך שהוא בתוך מוסד התכנון כבר, ברור איך רוצים לראות פחות או יותר את מרחב התכנון המקומי. אם כבר ידוע איך רוצים לראות את מרחב התכנון המקומי, הרי כל פעולה בניגוד לתכנית הזאת שנמצאת בהכנה היא פעולה שמסכלת את התכנון. אם היא מסכלת את התכנון, זה הזמן של האכיפה התומכת בהסדרה להיכנס לתמונה.

אם יש תכנון מתארי ובתכנון המתארי הזה מסומנים הכבישים המרכזיים או שטחי הציבור המרכזיים ובא מישהו ובונה על הכביש או על השטח הציבורי, הלכו לך שנים של תכנון. אדוני שאל מה קורה עם תכניות שנמשכות בתהליך עשר שנים? זו תשובה למה תכנית מאתרית צריכה להימשך עשר שנים. כי בסוף מישהו בנה על הכביש ועכשיו תשבור את הראש איך ואיפה להעביר אתה כביש למקום אחר.

אנחנו תומכים תמיכה מלאה באכיפת החוק של מי שבונה על כביש.

אני מבקש ממך לצאת החוצה. נא להוציא את חבר הכנסת זחאלקה החוצה.

למה? הוא אמר דבר חיובי.

לא קראת לי לסדר אפילו לא פעם אחת. ליושב-ראש יש משהו נגדי, אני רק פותח את הפה הוא מוציא אותי.

אתה צועק בלי רשות.

לא קראת לי לסדר, אבל בסדר, אני סולח לך.

אתה צודק, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אתם מבינים שאני רוצה לקדם את הדיון?

הוא אמר דבר חשוב.

גם אם הוא אומר דבר חשוב.

יש רמה של להשאיר את תכנית המתאר, לא לתקוע אותה ויש רמה של תכניות מפורטות שיטפלו ואז לא יהיה פתרון.

חבר הכנסת חאג' יחיא, אתה עושה מה שאתה רוצה בדיון הזה. אני מכבד אתכם, אני לא רוצה להוציא אתכם אבל אתם מאלצים אותי ובסוף אתם נעלבים כי אני מוציא אתכם. תשב אתו, תקבע אתו פגישה כמו שאני קובע אתם פגישות ותדברו על זה.

נגיע גם לתכנון המפורט. אני רוצה להסביר שמבחינת התקציב שהממשלה משקיעה - - -

אני רוצה לחדד את העניין, אני רוצה לומר משהו עקרוני, יש תכניות מתאריות שמתארכות. לפעמים יש עבירת בניה כזו או אחרת ומנסים לחפש לזה פתרון. האם אי-אפשר לחלק את זה לשניים, מה שנקרא דבר עקרוני, גבולות היישוב, הקווים המרכזיים, שעדיין יוכל להיות שהתכנית המתארית לא מאושרת אבל אנחנו יודעים פחות או יותר את הקו שלה ואז אומרים ליישוב, זה העניין, יש פה קצת בעיות אבל אלה הכללים כרגע. אז אנחנו יכולים להתבסס על זה גם בלי שזה מאושר באופן פורמאלי.

ברור, זה מה שאנחנו עושים.

אבי יציג את זה מאוחר יותר. זאת כלה תורה על רגל אחת בהקשר של מדיניות האכיפה. לכולם ברור שבתים בלב המרקם הבנוי, בחלב אום אל פחם, מקום שבו גם אם הוא לא מאושר מפורט עכשיו יאושר מפורט אחר-כך, זה לא בראש סדר העדיפויות של האכיפה. אבל אדוני נגע בדיוק בנקודה הנכונה. כאשר עושים תכנית מתאר חדשה עם הפנים ל-2020 או 2030 או 2040 ומישהו מחליט שהוא בונה בחוץ ולא שומר על עתודות הקרקע ל-2150, אז זה המקום שבו אבי צריך להיכנס ולהגיד שזה לא יהיה.

אני עוד לא שם. אני רוצה להציע הצעה לא פורמאלית, שגם בהליך התכנון המתארי צריכים להיות שני מצבים. יש המצב של הקווים הכלליים ואפשר להגיד לרשות, אלה הקווים הכלליים, מי שחורג מהם בוודאי לא יהיה.

זה בדיוק התהליך שאנחנו עושים.

החלטת רשות לתכנית להפקדה, יש בה אמירה, היא כבר אמירה תכנונית.

אנחנו שלב אחד קודם. אני שאישית ישבתי עם כל ראשי הרשויות במגזר הדרוזי וסגרנו. לא עם כולם הגענו עד שלב הסיום, אבל אנחנו מתקדמים מאוד לשם. סגרנו את הקו הכחול כדי שזה יהיה ברור, עוד לפני שהתכנית מופקדת, שיהיה ברור המתווה, הגבול של הקו הכחול העקרוני והשלב הבא הוא להתקדם בתוך התכנון.

הבעיה היא עם שטחי הציבור.

המדינה משקיעה הרבה מאוד כסף על תכניות מאושרות - 25 מיון ששקלים, על תכניות בהליכים סטטוטוריים - 138 מיליון שקלים ויש לנו את שפרעם שקבלה ישירות את התקציב אליה כדי שהיא תבצע את התכנון בעצמה. אנחנו רואים שאם נחלק את זה לפי המגזרים אז המגזר הערבי מקבל 125 מיליון שקלים, הדרוזי 25 מיליון והבדואים אלה הבדואים בצפון, זה לא כולל את התקציבים שמשרד החקלאות נותן לרשות הבדואים, אלה לא נתונים שנמצאים בידינו, זה מדבר רק על הבדואים באזור הצפון. הרבה מאוד כסף מושקע בתכנון והושקע בתכנון בשנים האחרונות.

אני רוצה לתת דוגמאות לתכניות הפיתוח ולתכניות המתאריות שנתנו. בממוצע אנחנו מרחיבים את תחום הפיתוח בכ-50% ביחס לקיים. שאלתם על תמ"א 35, לא הכול צריך להיות מתמ"א 35, אפשר במסגרת התכנון הקיים, במסגרת תכנית המתאר המחוזית, אם צריך עם הקלות קטנות, אנחנו גם עושים את זה בתכניות לישובים.

במסגרת מה? ציפוף? שינוי ייעוד קרקעות?

כן. הגדלנו תוספת של למעלה מ-90% משטח הישוב הקיים. אנחנו נותנים תוספות במסגרת התכנון המתארי אפשר לראות את טמרה עם תוספת של מעל לאלף דונם של קרקעות מדינה שנכנסו לתחום הישוב ומיועדים לפיתוח. אפשר לראות דוגמאות גם של ג'לג'וליה שכשהייתה בעיה של שטח שיפוט, של תחום שיפוט, אנחנו הוספנו הצעות לפיתוח גם מחוץ - - -

מה עם הכביש של טמרה שאי-אפשר לסלול אותו, של 100 מטרים?

יש בעיות בהרבה מאוד מקומות. לא נפתור עכשיו בעיה בעיה.

תתקדמי בבקשה.

לכן אפשר לראות דוגמה גם מג'לגו'וליה של הרחבת פיתוח מחוץ לתחום השיפוט מה שאומר שבשלב הבא צריך לעשות ועדת גבולות ולשנות את תחום השיפוט. אבל העובדה שהתכנון כבר נותן תכנון מחוץ לתחום השיפוט נותנת רמז מאוד גדול מה יקרה גם אחר-כך לגבולות השיפוט.

אפשר לראות דוגמה של תוספת מעבר לתחום השיפוט ב-40% מתכניות המתאר, זזה מבחינתנו דבר שבשגרה כמעט, שאנחנו רואים שצריך להגדיל את תחום השיפוט של הרשות המקומית ובתכנון אנחנו כבר מציעים תכנון גדל מחוץ לתחום השיפוט. דוגמה נוספת אפשר לראות מג'יסר א-זרקא, תכנית שאושרה ממש אתמול. התכנית המתארית מופקדת אבל במקביל אליה אנחנו גם מאשרים תכניות מפורטות, אתמול אושרה תכנית מפורטת בתחום ג'יסר.

על בסיס התכנית הזאת, בהפקדה? אלה העקרונות, מתחשבים?

כן.

הבנתי. מצוין.

אנחנו מדגישים בקו אדום את הגבול המקורי ואת תחום הפיתוח החדש שמציעה תכנית המתאר. אפשר לראות בג'יסר, בפורדיס, את ראמה, שהגיעה אפילו עד המועצה הארצית עם הרחבה משינוי לתמ"מ וגם פה יש הרחבה מאוד גדולה, אפשר לראות בחלק הדרומי, שטח מאוד גדול ומשמעותי של פיתוח בראמה. אפשר לראות את עין אל אסד, חשוב להדגיש שבמקומות האלה יש מלחמות לא פשוטות, מדובר בשטחי יער, בקרבה לשטחי שמורה, מדובר בקונפליקט לא פשוט ובכל זאת אנחנו עושים מאמצים כדי להרחיב את תחום הפיתוח של היושבים.

אנחנו מדברים על הרבה תכניות שכוללות שטחים פנויים בתוך הישוב. לכן דברנו שהתכניות מיועדות לטווח מאוד ארוך, כיוון שיש הרבה שטחים פנויים ביישוב. הם נשמרים לדורות הבאים כי הקרקע היא קרקע פרטית.

שאלה חשובה, בסיורים שאני עושה במגזר, ראיתי שיש בעייתיות מסוימת, מעבר לתכנון, במימוש התכנון. מה שקורה במגזר, אין נטייה למכור קרקעות. לבן אדם יש את הקרקע שלו, הוא שומר אותה לילדיו, נכדיו וכו'. בסוף, הילד שמתחתן צריך בית, זה לא משנה מפה או מפה. אם יש תכנית שאי-אפשר לממש אותה לכלל, אנחנו בבעיה, זה סיפור שצריך לחשוב בו מחוץ לקופסה ולראות מה עושים.

זו בדיוק הדוגמה שהבאנו, אפשר לראות את היישוב טירה, אם נסתכל על בעלויות הקרקע, רואים שרוב הקרקע היא קרקע פרטית ואין שליטה על מועד המימוש של התכנית. לכן כשאנחנו אומרים שזה מתאים גם ל-2100, כי מי שיש לו שטחים נרחבים בתחום היישוב והוא לא ממש אותם, זה באמת יכול להיות לטווח מאוד ארוך.

מה מצב התכנית ומה היעד שלה?

זה לא חשוב כרגע. אני חוזר שוב, לא ענית לי, חלק גדול - - -

כבוד היושב-ראש - - - לא מאושרת - - -

אתה מפריע לי, אני לא רוצה לענות לך עכשיו. אני חוזר לשאלה שלי, בסופו של דבר, אם אי-אפשר לממש את התכנית, אז לא פתרנו את בעיית הבנייה. כמו שאמרתי, בחלקים גדולים מאוד של הישובים הערביים הקרקע היא פרטית. אם זו קרקע ציבורית אנחנו יודעים מה לעשות, באה המדינה מפרסמת מכרז וכו'. בקרקע פרטית אתה לא יכול לאלץ בן אדם לעשות עם זה מה שאנחנו רוצים. אבל אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה איך פותרים את זה. יכול להיות שבן אדם שלא יבנה אנחנו נקנוס אותו. כמו שאני אומר לחברים הערבים, בסוף מי שגר בישוב זה רק ערבים, לא באים יהודים לגור, אבל הילדים שנולדים שם, רוצים לגור שם.

דווקא באים.

ככלל. אין לי טרוניה על זה. הילדים שנולדים בישוב, סביר להניח שירצו להמשיך לגור בישוב, ליד ההורים. אנחנו צריכים לייצר להם את המצב שיוכלו להמשיך לגור בישוב. כרגע זה לא פתור לי.

יש לנו שתי תשובות לעניין. אחת יותר קלה למדינה וזה מה שאנחנו מנסים לעשות, לצרף ולהוסיף קרקע מדינה שעליה נאפשר בניה, זה פתרון מסוג אחד. החלק השני ארוך טווח אבל יש עניין של תרבות ואי-אפשר להגיד שזו אקסיומה שנפלה מהשמיים וככה נישאר לעולם ועד, יש עבודה שנצטרך לעשות - - -

לא הבנתי מה תרבות? לא מתורבתים?

פעם שניה שאתה מפריע.

אני לא יכול לשמוע פה דברי השפלה באופן גלוי. יש עניין של תרבות, כאילו בעיית המתאר זו תרבות. בבקשה תסבירי את האמירה.

בקשתי ממך כבר.

הגיע הזמן שראשי הרשויות ידברו.

אני אתן לך לדבר. באת טעון, אם אתה רוצה להירגע בחוץ, אין לי בעיה.

טעון איפה שכואב.

אם זה כואב זה לא אומר שצריך להתפרץ פה, זה לא המקום.

אתה צודק.

היא התכוונה בתרבות שזו התרבות המקומית לא בצורה שלילית. עשיתי סיורים ובדרך-כלל במגזר הערבי לא נוטים למכור קרקעות.

נכון.

אז זו תרבות או לא? מה יעשה בן אדם שיש לו עשרה ילדים ואין לו קרקע? ולשכן יש ילד אחד ועשרה דונמים. נגיד לראשון לשלוח את הילדים שלו החוצה? יש בעיה. למה זה לא קורה בישובים היהודים מכיוון שרוב הקרקעות בישובים היהודים הם קרקעות מדינה, פה מדובר על קרקע פרטית.

וגם בקרקע פרטית בונים, קונים ומוכרים.

אנחנו נתייחס גם לזה.

מה ששאלת הטריד מאוד את הוועדה ואת מי שישב בצוות 120 הימים וניסינו לייצר פתרונות ושורה של תקנים שיאפשרו מתן מענה לשאלה שאדוני הציג. הדבר הזה היה מקובל על הנציגים של העמותות וארגוני ציבור להביע את העמדות לצוות 120 הימים, שיש היבטים תרבותיים בהתייחסות לקרקע. גם בקרקע פרטית בישוב יהודי קל יותר להגיע לתוצרים באמצעות תכניות איחוד וחלוקה, במגזר הערבי והדרוזי הדברים האלה קשים יותר ולכן צריך למצוא פתרונות אחרים.

יחד עם זאת, אנחנו חושבים כמדינה, כממשלה, שלא צריך לוותר גם על שינוי מציאות בעניין הזה. צריך לעשות את זה בצורה מדודה, באופן הדרגתי, צריך לראות גם בניה לגובה. מתחילים עם קרקע שהמדינה נותנת ועליה בונים פרויקט עם בנייה לגובה ובנייה רוויה, יכול להיות שמי שיגור בפרויקט הזה בסופו של דבר הם אותם עשרה ילדים שאדוני הזכיר קודם, אבל לאט לאט יראו שלגור בבניין שהוא בניין רווי זה לא כל-כך נורא ולאט לאט תשתנה המציאות באופן כזה שיתחיל מסחר יורת משמעותי בקרקעות ושתהיה אפשרות לייצר גם פתרונות על דרך של איחוד וחלוקה.

אדוני אמר חשיבה מחוץ לקופסה, צריך להסתכל על כל ישוב ועל הצרכים שלו, לעשות תכניות ולראות איפה אפשר לעשות בנייה רוויה על קרקע של מדינה, איפה אפשר לייצר מרווח יותר גדול וצפיפות יותר גדולה. בנקודת הזמן הזאת אנחנו לא יכולים להילחם בתרבות שאדוני ציין, לכן נמצא פתרונות גם בבתים צמודי קרקע. התכנון צריך להיות רגיש, התכנון צריך להבין את צרכי האוכלוסייה, איפה אפשר ללחוץ קצת יותר ואיפה אפשר לחשוב על פתרונות מכיוון אחר. זה בדיוק מה שעושה מנהל התכנון.

נמצאים פה אנשים שמשקיעים לילות כימים, אני יודע מה הם עושים. יש השקעה משמעותית מאוד וקצת קשה לשמוע את האמירות שאין פתרונות תכנוניים. נעשית פה עבודה סיזיפית, ישוב ישוב, כדי לנסות ולתאים את התכנית לכל ישוב, לכל בעיה את הפתרון שלה.

אי אומר את הדברים ממה שאני שומע בסיורים שאני עושה, מראשי הישובים, שהבעיה היא בעיה לא פשוטה. כמו שאמרה שירה, יש הורה עם עשרה ילדים בלי חצי דונם ויש אחד עם ילד אחד ועם עשרה דונם. אגב, זה הכלל.

אנחנו ערים לבעיה, קשה לפתור - - -

זה חלק מהבעיה המרכזית, היא משמעותית מאוד.

יותר מזה, לכן בתכנון אנחנו כבר מכינים את הקרקע, בתכניות המתאריות האלה אנחנו מחייבים בצפיפות גבוהה. אנחנו לא נותנים את הצפיפות הנמוכה, אנחנו מחייבים בצפיפות של לפחות ארבע או שש יחידות לדונם כדי שגם אם מחר בבוקר עדיין לא נראה את זה מכיוון שמדברים על תכנון לטווח ארוך, לאט לאט נצליח בכל זאת אולי לעשות איזה שינוי בחשיבה וכן לאפשר ישירות מכוח אותה תכנית גם לבנות את הבניה הרוויה.

הילדים האלה יצטרכו מרפאה, בית ספר, מתנ"ס.

תכף נגיע לשם.

אני לא רוצה להיכנס לזה. בסך הכול במסגרת הבניה יש הקצאה לצורכי ציבור, הכול בסדר, זה לא הסיפור. הסיפור הוא יותר בקטע של הבניה עבור מישהו אחר. המדינה יודעת לקחת קרקע בשביל כביש או מרפאה, היא לא יודעת לקחת קרקע ממישהו כדי לתת למישהו אחר לבנות.

אבל היא יכולה להגיד שהיא נותנת 100 היתרים על קרקע מדינה, אבל את 100 ההיתרים הבאים אני אתן רק אחריש בקרקע הפרטית יהיו 50 היתרים, זה למשל. אני לא יכול לחייב אנשים לבנות, אני יכול לתת תמריצים.

אתה מערבב חיטים בשעורים. זה לא רוצה לבנות בגלל שלא בא לו ומה זה קשור לשני? אתה לא לוחץ על הכפתורים הנכונים. אתה יכול ללחוץ על הכפתור הנכון ולהגיד, אחד שיש לו קרקע לבניה ולא בונה, הוא ייקנס.

אנחנו לא שם. אנשים שבונים ללא היתר בונים על אדמה שלהם לכן זו לא הבעיה.

אתה רוצה לקחת אותי לאן שאתה רוצה? אני מעלה בעיה א' ועכשיו אני מעלה בעיה ב'. אמרתי לו משהו עקרוני לגבי הנושא של התכנון. אני מתנצל, אני חייב לעזוב לחצי שעה ואני חוזר. יחליף אותי חבר הכנסת אכרם חסון.

אני רק אבקש מאדוני היושב-ראש לראות את השקף הבא שמדבר על דבריך, להציג שלמשל בטירה אנחנו מדברים על קרקע פרטית ברובה ואם אנחנו רוצים להשלים קרקע מדינה, אנחנו צריכים לקחת קרקע חקלאית ממשיהו אחר שמעבד אותה היום ויצטרך לשמש אותה כתוספת לשטחי הבנייה ביישוב.

(היו"ר אכרם חסון, 12:26)

אפשר לראות שמדובר על שטחי פיתוח, זה צילום אווירי שמראה לנו שיש הרבה אזורים לא מבונים בתוך העיר עצמה, אלה השטחים שדברנו עליהם, שלאנשים יש שטח גדול של קרקע פרטית שבוחרים לא לממש אותה בשלב הזה לכן יש לנו הרבה מאוד מקומות שעדיין אפר למלא את הבנייה בתוך האזור העירוני. למרות זאת אנחנו מוסיפים קרקע מחוץ לשטח המבונה, כיוון שאין ברירה ואנחנו מבינים שאם נחכה עד שכל אותם בעלי קרקעות פרטיות יאפשרו לבנות על הקרקעות שלהם, אנחנו נחכה - - -

יש לך טבלת השוואה?

מה היעד שלה?

בוא לא נפריע וניתן לה לסיים את דבריה. אחרי זה ניתן לכולם לדבר.

זה נכון שיש תכניות מקודמות כבר הרבה שנים וצריך לעדכן מבחינת היעד שלהם. עדיין, גם כך, הצפיפויות שאנחנו נתנו באותן תכניות הן הרבה יותר גבוהות מהמצב הקיים היום ואפשר עדיין להוסיף הרבה מאוד בתחום הישוב הקיים למרות שאנחנו יודעים שהמימוש הזה הוא לטווח ארוך ולא קורה מחר בבוקר. אם נדבר על התכנון המפורט שממנו מוציאים היתרים, אז גם כאן, עד עכשיו דברנו על תכנון מתארי ותכנון ארצי. בתכנון המפורט אנחנו מדברים על תכניות שמכוחן כבר אנחנו מגיעים לשלב היתרי הבנייה ואפשר ישירות לממש מכוחן.

גם כאן בהחלטות הממשלה לגבי כל הישובים של המגזר מדובר על הקצאה תקציבית של 48 מיליון שקלים. אנחנו מדברים על מתחמי תכנון שנבחרו, אנחנו מדברים רק על יישובי הדרוזים, רק פה יש 48 מיליון שקלים שנבחרו לתכנון מפורט. לא אנחנו בחרנו את האזורים בהם יהיה התכנון המפורט. מתחמי התכנון נבחרו בשיתוף עם הרשויות המקומיות, בבחירה משותפת אתם. אנחנו מקדמים את התכניות האלה בצורה מובנית, עם שיתוף הציבור, מפגשים עם בעלי הקרקעות כדי שיהיה תכנון מוסכם, כדי שלא יהיה תכנון כפוי. חייבים להגיד שאנחנו מדברים על הצורך בתכניות איחוד וחלוקה, אין ברירה כי כמו שנאמר, צריך להקצות שטח למבני ציבור וצריך להקצות שטח לדרכים ובלי זה אי-אפשר יהיה להתקדם.

ההחלטה מיושמת על ישובים ערבים חוץ מדרוזים וצ'רקסים?

922 מדברת על המגזר הערבי, ההחלטות האלה מדברות על המגזר הדרוזי והצ'רקסי. אם יישאר לנו זמן אנחנו נוסיף ונפרט על שיתוף הציבור הרחב שאנחנו עושים.

החלטת ממשלה 959 על המגזר הדרוזי, יש שם לוחות זמנים לסיום הרחבת תחומי שיפוט, את יכולה להראות את זה בבקשה?

תחום שיפוט שייך למשרד הפנים - - -

גם קידום המתאר, פעם כשההחלטה אושרה, הכול היה ביחד.

אבל היום כבר לא ולכן אני לא יכולה להגיד מה שלא שייך - - -

את יכולה להאות את לוחות הזמנים שהתחייבתם להם?

אנחנו לא יכולים להגיד - - -

במסגרת הדיון בעתירה זה יורחב, אין בעיה.

צודק ראש המועצה, תחום השיפוט זה חסם גדול. אני מבין את הטענה, לא במקרה עד עכשיו לא הוקמו ועדות גיאוגרפיות לתחום השיפוט. כמה זמן כבר מאז ההחלטה?

הוקמה במחוז חיפה.

רק מחוז חיפה. עם כל הכבוד, מחוז חיפה לא קשור אלינו בכלל. לכן זה חסם, נכון שאתם אומרים עכשיו זה משרד הפנים ולא משרד האוצר - - -

אני לא יודעת לענות על מה שלא אצלי.

זה יהיה על חשבון ראשי הרשויות. ניתן לה הזדמנות לסיים את הדברים ובסוף תשאל את כל השאלות. אני מבקש ממך לא לענות לאף אחד עד שתסיימי ובסוף אני אתן זמן לשאלות ותשובות.

את נותנת נתונים למראית עין.

חבר הכנסת חאג' יחיא, בשבוע שעבר היושב-ראש דחה את הישיבה, ראשי הרשויות באו מרחוק ולא ניתן להם לדבר. עכשיו הבאנו אותם ואנחנו רוצים לכבד אותם, אתם לוקחים להם את כל הזמן למרות שהם אלה שמתעסקים בתכנון יום יום מול האזרחים. לכן בוא נשמור על כבודם של אנשים ונשמע את כולם בצורה מכובדת.

מבחינת תכנון מפורט עסקנו הרבה שנים בתכנון מתארי.

- -

אני מבקש ממך, אתה רוצה שאני אוציא אותך? אתה אדם מבוגר, אני יכול להיות גם לא נחמד. בוא נכבד אחד את השני, אסור לאף אחד לדבר בלי רשות.

בתכנון המפורט שאושר במוסדות התכנון במהלך השנים, אפשר לראות את הגידול המשמעותי שקרה בשנים האחרונות. אם היינו ב-2015 עם 8600 יחידות דיור אנחנו ב-2017 מדברים על למעלה מ-26,000 יחידות דיור שאושר להם תכנון מפורט, הם יוכלו להוציא היתרים בסוף 2017, עוד 26,000 יחידות דיור. חלקם זה הסדרה של מקומות שכבר בנויים ויוכלו עכשיו להוציא היתרים ולקבל חיבור מסודר לחשמל וחלקם יחידות דיור חדשות שייבנו בשנים שלאחר מכן כמימוש תכניות המתאר והתכניות המפורטות.

אפשר לראות שגם לותמ"ל הגיעו הרבה מאוד תכניות והרבה יחידות דיור של המגזר הערבי. אנחנו מדברים על סדר גודל של 45,000 יחידות דיור של המגזר, 21 מתחמים של מגזרי המיעוטים. אפשר לראות שיש בהפקדה כבר 4,600 יחידות דיור מאושרות, כבר 2,700 יחידות דיור ולקראת הפקדה עוד 2,000. למעלה מ-35,000 יחידות דיור נמצאות כרגע בשלבי תכנון כאלה ואחרים בותמ"ל, כשאנחנו מדברים בעיקר על ישובים שיש להם חסמים ברמה הארצית כצעד משלים לתכנון מתארי.

אנחנו מדברים על פורדיס-1,700 יחידות דיור, טוראן-1,400 יחידות דיור, אלה יחידות דיור שאפשר היה לקדם אותם במסלול הרגיל אבל היה לוקח הרבה מאוד זמן כי צריך להגיע לשינויים ברמה הארצית ולכן הם הגיעו לתכנון בותמ"ל כדי שאפשר יהיה בצורה יותר מהירה לקדם אותם. התכניות האלה הן תכניות של מנהל התכנון, אבל יש פה 21 מתחמים שמוקדמים על-ידי המדינה בכלל. על-ידי משרד השיכון, על-ידי רמ"י ועל-ידי גורמים פרטיים.

אם מדברים על הבעיות המרכזיות שיוצרות לנו את הצורך בתכנון, הדברים נאמרו ונגיד אותם שוב על השולחן, אנחנו לא מתחמקים, אנחנו יודעים שיש לנו את הבעיה המשמעותית של חוסר שכירות בקרקע וזה יוצר לנו צורך בפתיחה של עוד ועוד קרקעות מחוץ לתחום הישוב כדי לתת מענה. אנחנו יודעים שיש לנו בעיה מאוד גדולה בהקמה של בנייה רוויה וזה תהליך שיצטרכו לעבור אותו.

ביישובי המגזר אין כמעט קרקע מדינה לכן הפיתוח כולו תלוי ברצון הטוב של הבעלים הפרטיים ואנחנו מנסים לשנות את זה באמצעות תכניות המתאר. אנחנו יודעים שיש את הבעיה המשמעותית של הפער בין תחום שיפוט ותחום תכנון. זה פער משמעותי. לצערנו זה לא בידיים שלנו של מנהל התכנון, אבל צריך לעשות בהחלט עבודה ולקדם את העניין הזה.

לצערנו אין בכלל שוק של דיור להשכרה במגזר לכן, מי שבכלל רוצה להגיע לדיור להשכרה נאלץ לעבור לערים הגדולות היהודיות או המעורבות. אנחנו יודעים שלמרות שיש תכנון מפורט, עדיין לא מוציאים היתרי בנייה. בדליית ועוסאפיה ביחד יש לנו 4,000 מבנים בלי היתר למרות שהם נמצאים בתוך תכנית המתאר ואפשר להוציא להם היתר.

מתי היא אושרה?

מה זה משנה מתי היא אושרה? לפני שנה שנתיים או שלוש, עדיין לא הוציאו היתרים.

מי אחראי? יושבים פה ראשי ערים, הם יגידו לך שהם לא אחראים.

אני יודעת להגיד שדווקא בוועדות המקומיות המרחביות נעשית בשנה האחרונה עבודה יפה של הוצאת היתרים ועזרה מאוד גדולה לציבור בהוצאת היתרי הבנייה, כך שאתה נדרש לשלם את כל העבודה התכנונית של ההליך הרישוי, כבר עשו עבורך, אבל זו רק התחלה ויש הרבה מאוד עבודה בתחום הרישוי.

אנחנו רוצים לראות הרבה יותר ייזום של תכנון מפורט בקרקע פרטית במגזר הכללי, במגזר היהודי אנחנו רואים שהאזרח יוזם את התכנית, הוא לא מחכה שתבוא הממשלה ותיזום לו, אלא בקרקע פרטית יוזמים האזרחים את התכנון ומקדמים את התכנון. אנחנו חייבים לשים דגש ומודעות על תכניות איחוד וחלוקה כדי שהתכנון יהיה נכון וטוב ונעים למי שבא לגור שם. אנחנו חייבים להקצות שטחים מסודרים לשטחי ציבור.

כל התכנון העדכני מהשנתיים שלוש האחרונות נעשה בשיתוף הציבור. אנחנו פותחים את הכול, שום דבר לא נעשה במחשכים, אנחנו מראים את התכניות האלה כולן. לצערנו לפעמים זה מוביל דווקא למשהו הפוך כי משהו מבין שאצלו אמור לעבור כביש או שטח ציבורי ואז מחליט לבנות דווקא שם ואז אנחנו שוב צריכים לשנות את התכנון. בגדול אנחנו פועלים יד ביד עם התושבים ועם הרשות המקומית כדי לקדם את התכנון המתארי ואת התכנון המפורט.

אסכם בשני דברים חשובים, הראשון יש השקעה תקציבית מאד גדולה של הממשלה, גם בציוד, גם בכוח אדם והרבה בתכנון. יש הכשרה של אנשים גם מתוך הוועדות המקומיות וגם מתוך השוק הפרטי כדי שיתנו מענה לפיתוח ולתכנון ועדין צריך גם מהצד השני את המחויבות שלה רשויות המקומיות להצלחת המהלך התכנוני כי אנחנו רואים שמקומות שהתכנון נתקע, גם הרבה פעמים צריך להודות שזה בגלל שלממשלה לוקח הרבה זמן. אבל זה גם בגלל שמתעקשים על קוצו של יוד בכל תכנית וזה דבר שלוקח הרבה מאוד זמן, אפשר לפעמים לותר קצת ולקדם את התכנון בצורה יותר מהירה לטובת רוב התושבים, גם אם לא כולם.

שאלה מהצוות המשפטי של הוועדה.

בסופו של דבר, תכניות מפורטות במגזר הערבי, כמה נמצאות בתהליכים?

אנחנו סופרים אותם ביחידות דיור, לא ספרנו במספרים. את התכנון המפורט בדרך-כלל לא המדינה עושה, זה מקרה מאוד ייחודי. תכנון מפורט, כל בעל קרקע מקדם בקרקע שלו, אם זו קרקע מדינה אז המדינה עושה, אבל אם זו קרקע פרטית בשגרה בעלי הקרקעות עושים את זה. אנחנו מדברים פה על משהו ייחודי ואנחנו מקדמים את התכניות לפי החלטות ממשלה, לפי התקציב שיש לנו.

הנתון משמעותי מכיוון שהיתרי בניה אפשר להוציא רק על בסיס תכנון מפורט.

זו נקודה משמעותית. עם כל הכבוד לתכניות הכלליות, אם אין תכניות מתאר - - -

אם מדברים על אכיפה, אז כשעושים מדיניות אכיפה אתה יכול להגיד שזה יהיה במדיניות אכיפה במקום נמוך יותר, מקום שבו בתכנון מתארי מיועד למגורים רק הוא לא הוציא היתר בנייה. לעומת זאת, אם זה מחוץ לקו הכחול, אני כן אפעל באכיפה, או אם זה על שטחים ציבוריים או כבישים עיקריים, אני כן אפעל באכיפה. אתה עושה מדיניות אכיפה שתומכת בתכנון ואם יש כבר בתכנון המתארי מיועד למגורים, אז יכול להיות שזה צריך להיות בשלב נמוך יותר במדיניות האכיפה. לא צריך להגיד שמקום שבו אין תכנון מפורט לא צריכה להיות אכיפה בכלל.

על סמך מה נקבל את ההבטחה שלך? סתם הצהרה בפרוטוקול של הוועדה?

חבר הכנסת ג'בארין, בואו נמשיך. אבי בבקשה.

אבי כהן, מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה. אנחנו נראה אכיפה כללית, כי אנחנו לא אוכפים רק נגד מגזרים. היחידה הארצית לאכיפת דני התכנון והבנייה היא יחידת חקירה פלילית שאוכפת - - -

הנושא המרכזי שהיועץ המשפטי הצביע עליו, הוא עבר ככה.

זה נרשם ואנחנו נעמוד על זה שנקבל תשובה מוסמכת ורצינית.

לפרוטוקול, אני מוחה על כך שראש היחידה מופיע כאן, כאשר הוא יודע לפי הפרסומים, שהבית שלו בלי היתר.

חבר הכנסת ג'בארין, אנחנו לא נכנסים - - -

הבית שלי עם היתר.

לפחות לפרוטוקול אני רוצה למחות.

אתה עושה לי משפט שדה?

אני מבקש, תענה רק לי.

לפרוטוקול לפחות אני רוצה למחות על כך שהוא נמצא - - -

חבר הכנסת ג'בארין, אתה מחייב אותי כחבר להוציא אותך החוצה. אני מבקש. הדברים האלה לא שייכים עכשיו לישיבה הזאת.

בטח שהם שייכים.

אז אחרי זה ניתן לך לדבר.

הוא בא לדבר על בנייה ללא היתר. אני אשמח אם היועץ המשפטי מר קמיניץ יתייחס לנושא האם זה ראוי שמישהו עומד בראש היחידה ומדבר על הנושא הזה?

אני מבקש שלא תגיבו. חבר הכנסת ג'בארין אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

האם זה ראוי?

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

אדוני היושב-ראש - - -

עם כל החברות, אני מוציא אותך מהישיבה. אנחנו רוצים להמשיך.

האם זה ראוי שמי שמופקד עכשיו על היחידה לאכיפה, שהיועץ המשפטי יתייחס לזה, שיגיד לנו איך זה יכול לקרות? איפה אנחנו חיים? אתה צריך לפסול את עצמך.

אתה מגיב רק לדברים שלי.

- - - השתיקה של היועץ המשפטי מאוד בעייתית בעניין הזה.

אדוני, זה לא נתון - - -

(חבר הכנסת יוסף ג'בארין יוצא ממליאת הוועדה.)

לא לפרוטוקול ולא מדברים, בבקשה תמשיך.

מה לא לפרוטוקול?

מה שעכשיו אמרתי לא לפרוטוקול. אני לא מדבר על דברי חבר הכנסת ג'בארין, אני אומר, כל מה שנאמר בקטע הזה לא לפרוטוקול.

אי-אפשר לעשות את זה.

המטרה של היחידה הארצית, שפועלת ברמה הארצית, מתחתנו, ברובד המקומי יש את הוועדות המקומיות – צמצום עבירות הבנייה ושמירה על שטחים חיוניים של מדינת ישראל באמצעות אכיפה הרתעתית וביצוע פעולות לשיפור ביצוע האכיפה של הוועדות המקומיות. זאת אומרת אנחנו פועלים בשני וקטורים - - -

- - -

חבר הכנסת אבו מערוף, אני מבקש לא להפריע.

אני אגיע לזה, אני אראה מה זה שטחים חיוניים. וביצועי אכיפה של ועדות מקומיות. אני כבר אומר לכם שאתם תראו הרבה תמונות עכשיו כיה עבודה שלנו היא בשטח, היא פרטנית ורובה נעשית עם ראשי הרשויות. כשאנחנו מדברים על תכנון פיזי ומדיניות אכיפה כללית, מדיניות אכיפה זה עניין מורכב, יש לנו מסמכים, אבל בסוף, כשצריך לתמצת את העניין, את סדרי העדיפויות, מה שמוביל זה האינטרס הציבורי.

לשטחים חיוניים אנחנו קוראים בין היתר גם לחופי ים ולתשתיות לאומיות, אלה בראש סדרי העדיפויות שלנו. שטחים פתוחים, אלה הריאות. אם השטחים החיוניים הם העורקים של מדינת ישראל, השטחים הפתוחים אלה הריאות, הם העתודות, הריאות הירוקות. אנחנו לא בצד של הסביבה ולא בצד של הפיתוח. אנחנו שומרים על העתודות האלה, כל מה שמחוץ לקו הכחול בדרך-כלל, לפי התמ"מ, מה שמנחה אותנו אלה תכניות המתאר המחוזיות והארציות, זה נחשב בשטח הפתוח. אחרי זה שטחי הציבור, אחרי זה נושא של מאמץ הדיור, לכל דבר תראו דוגמאות.

אתה עובד בתיאום עם מתכנן תמ"א 1. עובד יחד, בשילוב.

אני עובד כל הזמן בשילוב, בתיאום. מהפעילות של היחידה אתם יכולים לראות שיש הגברה - - -

לא קבלתי תשובה מה זה שטחים חיוניים.

אתה תכף תראה. 90% מהפעילות בהליכים המנהליים היא פעילות שמנוגדת לתמ"מ, זאת אומרת זו בנייה שמנוגדת לתמ"מ. מה שאי-אפשר לראות פה זה את נושא ההריסות העצמיות, שגם הוא נמצא בגידול והריסות העצמיות מעיד דווקא על עבודה תכנונית ואכיפתית נכונה והרשות תיתן דוגמאות, חבל שאכביר במילים. אני אתן דוגמאות כלליות ואז אכנס לעשות זום אין למגזר.

אין לנו הרבה זמן, אנחנו רוצים לתת הזדמנות גם לראשי הרשויות לדבר. יש דברים שלא קשורים לנו. למשל אין אצלנו כמעט חופי ים.

היושב-ראש ביקש בדיון הקודם שנציג לא רק למגזר הערבי, שנציג את פעילות. יש פה חוק, הטענה שהחוק נועד למגזר הערבי והדרוזי היא לא נכונה.

אני רוצה להציע הצעה, אני מקבל את מה שארז אומר. שהדיון היום יהיה רק עם ארז והצוות שלו ולזמן עוד דיון שבו ידברו התושבים ונבחרי העדה. אנחנו מוכנים לקבל את הנסיעות כדי שזה יקרה. אני מוכן לשמוע אתכם עוד שעתיים ותזמנו עוד דיון לשמוע אותנו.

בוא נתקדם בינתיים, חבל על הזמן.

חשוב להציג את מדיניות האכיפה הכלל ארצית משום שאנחנו מגיעים עם חוק לכנסת.

הייתי מצפה שתביאו חוברת לכל אחד שנכנס לפה, זה רק אצל חברי הכנסת במחשב.

לגבי חופי הים: כל הפעילות שאני אציג לכם זו פעילות מ-2016 וקצת מ-2015. סקרנו את כל חופי הים של מדינת ישראל, עשינו פרויקט שנקרא פרויקט נחלים. במסגרת פרויקט חופי הים לקחנו כיעד ב-2016 את חופי בת ים, חופים שלא נגעו בהם הרבה זמן ופתחנו שם תיקים, סקרנו כל חופי בת-ים, כל מבנה ומבנה כדי להשיב לציבור - - -

- - -

סליחה, זה החוק שאנחנו מביאים בפני הכנסת, אנחנו לא מביאים חוק שהוא רק איך אוכפים במגזר הערבי או הדרוזי. זה החוק.

רק תנו לנו הזדמנות לדבר על החוק.

אנחנו מתחייבים, אם לא נספיק היום נעשה עוד דיון במיוחד וניתן לכם זכות דיבור כפולה.

13 המתחמים מנחלי הצפון, סקרנו את כולם בשנת 2016, חלקם עם היתרים חלקיים, חלקם בלי היתרים בכלל, כולם מחולקים וכולם בעבודה אכיפתית. אני יכול להגיד שאכיפה ככלל, כעיקרון, מאיצה את ההסדרה. בהרבה מקומות שאנחנו מתחילים תהליכים, נכנסים להסדרה. אחרי הזנחה של הרבה זמן, גם של היזמים עצמם, חלק מהמקומות האלה יוסדרו כך שהציבור ייהנה מהם, זה פרויקט הנחלים.

לגבי שטחים פתוחים אני אגע בשני דברים, נחל וסביבותיו ודוגמה מיער נטע אדם. דוגמה לנחל וסביבותיו זה נחל פולג. ישבו בלולים 15 מתחמים. סגרנו את זה ב-2015, תזכרו את השקופית הזו לדיונים המקצועיים שנגיע לסעיפי החוק, תזכרו את הדוגמאות האלה, כמה זמן לוקח לנו להוציא משהו שמנוגד לתמ"מ. על נחל וסביבותיו, שימוש חורג, בלי כל הצדקה, אופק תכנוני.

מתחם של ישיבה ובית כנסת באמצע יער. הצו הזה חיכה המון שנים. פינינו אותו בינואר 2016, מתחם קבר דן. תהנהנו בראש, תבדקו כמה מבני דת לאחרונה, בחודש שעבר גם בבית שמש - - -

זה לא מעניין, אני לא יכול לשמוע. אולי נראה גם את הבית שלך? מה זה מעניין אותי בכלל?

החוק הזה מתייחס לכלל אזרחי מדינת ישראל. אם נצטרך נעשה עוד דיון רק על המגזר.

זה כולל הריסת 11 בתים בקלנסואה בבת אחת.

נגיע גם לזה.

הריסת אום אל חיראן בבת אחת.

לגבי מאמץ הדיור, אני אגע בשני דברים ואחרי זה נראה איך אנחנו מיישמים את כל זה גם במגזר. מניעת סיכול תכניות לדיור ואכיפת שימושים. אתם יכולים לראות שתי דוגמאות מ-2016 ואחת מסוף 2015. למשל מתחם נגר בראשון לציון, יש שם 600 יחידות דיור, פינוי שיאפשר דיור. אפשר לראות את התכנית ואת הפלישה בתמונות. זו דוגמה למשהו שהסתיים בסוף שנה שעברה. מ-2012 הייתה תקועה פה תכנית בגבעת שמואל של 1,800 יחידות דיור, גם כאן היה פינוי בפעילות שלנו משולבת עם עוד גורמים. בין היתר ישבו פה גם גורמים פליליים כמו זלמן אלפרון. כל זה כדי לתמוך את מאמץ הדיור. למרות שזה לא בשטחים פתוחים, הכנסתנו את זה למדיניות האכיפה כדי לקדם את מאמץ הדיור.

חוק ההסדרים הביא אתו תקנות שמחייבות את הוועדות לאפשר יותר שימושים חורגים בדירות מגורים כדי לפנות דירות מגורים. היחידה הארצית, היחידה שהרימה את הכפפה, התחלנו פיילוט ברחובות. מיפינו רחובות מרכזיים בתוך העיר מקומה שנייה ומעלה כדי לבדוק איפה יש שימושים חורגים ואפשר יהיה לפנות אותם. אפשר לראות את התוצרים, 37 בפיילוט הזה ברחובות, דירות שיכולות להיות פנויות למגורים. ב-2017 אנחנו נכנסים לפיילוט דומה בהרצליה במטרה להרחיב אותו לכל ערי המרכז.

במסגרת הוועדה של ארז דנו גם על המגזר החקלאי שלכאורה סבל מהזנחה של אכיפה. במגזר החקלאי אני מדבר על מושבים וקיבוצים. ככלל, כל מי שהוא צמוד קרקע יש פוטנציאל יותר גבוה של התפשטות. לקחנו כיעד 24 מושבים, בפועל ב-2016 עשינו 21 מושבים. שיטת העבודה הייתה לקחת את המושב מהתחלה ועד הסוף. כל חריגות הבנייה מופו. אחרי שמיפינו את כל חריגות הבנייה בתוך המושב, את הדברים הגדולים לקחנו ליחידה, לקחנו תיקים שלנו ואת השאר במעקב על-ידי הוועדה המקומית.

אפשר לראות כדוגמה ש-168 תיקים נפתחו, 42 תיקים אצלנו. אפשר לראות דוגמה לשטחי ציבור, דוגמה בפלישות לשצ"פים ושב"צים במושב כרכום, שש בריכות שכולן נבנו על שטחי ציבור פתוחים. ששת הבריכות נהרסו, כולן בהריסות עצמיות.

זו קרקע מדינה, שטח ציבורי, זו לא קרקע פרטית. הוא אמר בפירוש שצ"פ.

לא, לא, הייעוד הוא שטח ציבורי.

אני מבקש שתמשיך.

תגיד לנו מתי אתה מוציא לפועל להרוס את הבית שלך. את זה תראה לנו. אתם זורקים ילדים ומשפחות.

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה ופעם שניה.

- - מדבר על 800,000 - - -

אני קורא אותך פעם שלישית.

79% מההריסות אצל הערבים.

אדוני, אני מבקש ממך לעזוב את האולם.

97% מההריסות.

הרבה תיאוריה, זה נוגד את המציאות.

זו דוגמה לאכיפה של שימושים במגזר החקלאי. זו דוגמה למשל של מושב תלמי ביל"ו שהייתה בו תופעה של מתחמים שהפכו ל"day use". 13 מתחמים כאלה, זו גם פעילות שלנו, כדי להפסיק את השימושים - - -

מתי אושר המתאר אצלם?

מה זה קשור, זה שימוש חורג.

לענות לך מה זה קשור? אם לא אישרו להם תכנון 40 שנה, אז בסדר.

אתה תפסיד את רשות הדיבור שלך. שימשיכו ואחר-כך תעירו ותגידו כל מה שאתם רוצים.

אנחנו מתעסקים המון ברגולציה. המון תקנים הוספו לוועדות המקומיות, שיפור השכר שלהם, פרויקט כחול אדום, פעילות של בקרה מסייעת שאנחנו עושים יחד עם הוועדות, נהלים, תכניות עבודה וכו'.

עכשיו ניכנס לתכנון פיתוח ואכיפה ביישובי המגזר. לא אחזור על הנתונים שאמרה שירה, סקרנו את כל היישובים בהתאם לנתונים שהובאו לנו מהתכנון כדי לבדוק מה קורה מחוץ לקו הכחול. גילינו שברוב הישובים, למעלה משני שליש מהישובים אין פריצה של הקו הכחול. שליש מהישובים אפשר למפות כישובים שיש להם בעיה של בנייה מחוץ לקו הכחול, בדקנו את זה לאורך שנים, תצ"אות של 10, 12, 14 כדי להבין לא רק את היקף הבנייה מחוץ לקו הכחול אלא גם את הקצב שלו. אני יכול להגיד לכם שאין הלימה בין תכנית מאושרת לבנייה מחוץ הקו הכחול, זה לא בהכרח שינה את העבודות אבל זה מיקד אותנו בכך שרוב הישובים הם בעצם ישובים שלא פעילים מבחינת בנייה לא חוקית מחוץ לקו הכחול.

לגבי שאלתך על שטחים חיוניים, שירה הראתה מקודם את ג'לג'וליה, במסגרת התכנית של ג'לג'וליה נעשתה בפועל הלבנה של 50 מבנים. זה אומר שכל מה שנכנס לתחום התכנית, אנחנו כבר לא מתעסקים אתו. למרותש האופק התכנוני שלו לפי הפסיקה זה רק אם יש תכנית מפורטת שמכוחה אפשר להוציא היתר בנייה, אנחנו לא מתעסקים עם זה. אגב, התכנית של ג'לג'וליה נתנה אופק של עוד 1,400 יחידות דיור.

עם מה אנחנו כן מתעסקים? אני אתן הרבה דוגמאות מהמשולש הדרומי כי במשולש הדרומי רוב הישובים מתוכננים, יש הרבה תשתיות לאומיות לכן אנחנו מושקעים בהם. תשתיות לאומיות זה מבחינתנו שטח חיוני. אני אתן לכם דוגמאות מכאן. אפשר לראות בתצ"א של ג'לג'וליה, את תחום שיפוט. אפשר לראות את הרצועה שם צריך לעבור קו 400. קו 400 זה המוביל הארצי של החשמל. כדי שיהיה חשמל ב-2018 בצפון, קו 400 צריך לעבור פה. יש פה חמישה מבנים מתחת לקו הזה שמפריעים כרגע להעביר את הקו. לשאלתך זה שטח חיוני מבחינתנו. מקטע של 2 קילומטר, חמישה מבנים באזור הזה של ג'לג'וליה בשטח הפתוח בניגוד לתמ"א 35 ובניגוד לות"ל.

כדי לעשות אכיפה במקום הזה אני לא צריך לחכות לתכנון מפורט, לא יהיה פה תכנון מפורט. ברור לגמרי שאף אחד לא יסכים לשים מגורים מתחת לקו 400 ולכן צריך לחכות באכיפה לתכנון מפורט ולהוצאת היתרים. אני אומר את זה כי אני שומע הערות של חברי הכנסת ושל ראשי הערים שנשמעות מידי פעם. אני שומע, בואו נחכה עד שיהיה תכנון מפורט וכל אחד יוכל להוציא היתרים ורק אז נתחיל אכיפה. זה מה ששמעתי, יכול להיות ששמעתי לא טוב.

הוא מנסה - - -

לייצר מדיניות אכיפה זה להגיד איפה אנחנו משקיעים את התשומות שלנו.

או שנעשה תכנון ל-60 שנה ולא ל-20, ככה נפתור את הבעיה.

אבי הראה קודם שבמושבים הוא מבקש לשים תשומות, שם לא צריך לשים את התשומות מחוץ לקו הכחול כי פחות בונים מחוץ לקו הכחול. אז נשים את התשומות במקום שבו בונים בניגוד לתכנון מפורט. עושים בריכות על קרקע - - -

אני מבקש שנתקדם.

מתי אושר תכנון קו 400?

כמה מילים על טירה, במסגרת התכנית של טירה 150 מבנים נכנסו לתוך התכנית, עוד אופק של 9,700, אני אראה עכשיו דברים ששירה דיברה עליהם. באזור כפר הס יש אדמות מדינה, תכנית לבנייה רוויה. עוד תכנית לבנייה רוויה באזור רמת הכובש. כאן יש ותמ"ל שנגע בו אחרי זה וכל אלה תכניות מפורטות של עתודות הבנייה. עם מה אנחנו מתעסקים כשאנחנו יושבים עם ממון, שזו אחת מארבעת הוועדות, גם ממון וגם שוע של טירה וטייבה, שתיים מתוך ארבעת הוועדות נמצאות במשולש. שם אנחנו מסייעים להם מאוד, ערן ניצן היה יחד אתנו באזור הזה כדי לאשר את הותמ"ל, אנחנו יודעים שחלק גדול מהפתרון הוא הלבנה ואנחנו תומכים גם במאמץ הזה. אנחנו מודעים לכך לגמרי. רצועת התשתית שצמודה לכביש 6, בטירה זה היה אחד האזורים הכי פעילים וכבר שנה אנחנו בהקפאה של בנייה מחוץ לקווים. שנה של הקפאה למעט שני מקרים שחרגו, הצלחנו להקפיא כמעט את כל המבנים בעבודה משותפת עם הוועדה.

יש דוגמאות של בנייה חדשה, אפשר לראות את קו 400 של החשמל שעובר וצריך להיות פה גם בית קברות, צריכה לעבור פה המסילה המזרחית שצמודה לכביש 6. על זה נבנה אולם אירועים של דאוד, כשפה ממול יש אזור תעשייה מאושר. זה אחד משני המקרים שאנחנו מתמודדים אתם בטירה, העבודה היא פרטנית.

דומה להישג, לא שלנו, הישג של הוועדה. פעם ראשונה שטייבה הביאה להריסה עצמית מתוך הבנה שעשינו יחד עם שוע מנצור ראש העיר ויוסף ג'ומעה מהנדס הוועדה, כדי להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. ההריסה העצמית הזאת זה הישג של הוועדה. אפשר לראות את קו 161 ואת קו 400 לידו, את העמודים של הקו. אותו דבר רק בטירה. הכול מארבעה חמישה חודשים האחרונים. תוצר של עבודה משותפת שלנו יחד עם הוועדות.

לגבי טייבה אפשר לראות את מרחב תכנון טייבה, תכנית שמאושרת מ-2015, תכנית שנותנת עתודות של 8,800 יחידות דיור. אפשר לראות את הותמ"ל בחלק הצפון מערבי, הותמ"ל הזה 2,200 יחידות דיור לא מסומן כאן, בתוספת הותמ"ל שיושב על אדמות יחסית פנויות של אבו מרזוק. יש פה עתודות קרקע לבינוי. אין בעיה של דיור כרגע בטייבה. אין בעיה של עתודות.

ישבנו עם יוסף ג'ומעה ואמרנו, התכנית הזאת הלבינה 300 יחידות דיור שאני כבר לא מתעסק אתם. אני רוצה לומר מילה על מספרים, אנחנו מקבלים בכל פעם מחברי הכנסת בקשה למספרים, תגידו לנו כמה צווי הריסה, אני אומר לכם, תיקחו עכשיו - - -

התכנית הזאת, מה היעד שלה? זה 2020.

8,800 יחידות דיור בעתודה, איך 2020? כל טייבה זה 40,000 תושבים. עד 2020 8,800 בעתודה בלי הותמ"ל - - -

כל ויכוח כזה גוזל עוד את זמננו. אנחנו צריכים לתת עוד לראשי הרשויות לדבר.

אני הייתי ראש עיר בטייבה, אני מכיר את התכנית לפרטי פרטים.

זה לא משנה היעד, משנה כמות יחידות הדיור שאפשר להוסיף ואפשר להוסיף שם אלפי יחידות דיור.

בלי תוספת ותמ"ל. זה לפני ותמ"ל. המספרים שאתם רואים זה תוצר של עבודה עם הוועדה. נמצאים כאן אנשים שלי שישבו עם יוסף ג'ומעה ועם ראש העיר וקבענו איך אנחנו מסתכלים על אכיפה. איפה אוכפת הוועדה, טייבה זו ועדה ואיפה המדינה מסייעת. באזורים האלה, ברצועת התשתיות, איך אנחנו מחלקים את העבודה? איפה לוועדה יש אינטרס? ככה עושים מדיניות אכיפה. ככה עושים גם הסדרה וגם אכיפה. בלי אכיפה לא יהיה תכנון. אני בטוח שלראשי הרשויות זה ברור.

אם אין תכנון תמיד תהיה אכיפה. בוא נגיד את זה הפוך, כל עוד שאין תכנון, תמיד תהיה אכיפה כי תמיד אנשים יבנו.

השטחים הפתוחים האלה, אזור נחל וסביבותיו, אזור נחל אלכסנדר, מבנים חקלאיים שהופכים להיות בתים פזורים לנו באזור. צריך לזכור שמתוך כל המבנים אולי 1,000 מבנים לא חוקיים בטייבה, בסוף אנחנו מתעסקים עם מה שמסביב. האכיפה מתרכזת על עשרות של מבנים שנמצאים במרחב של התשתיות ושל הנחל וסביבותיו ובמרחב גדר הביטחון. כך אנחנו מנהלים.

תכנית מאושרת למתן תוקף מ-2015, מופקדת מ-2011. זאת אומרת שמ-2011 יש קו כחול. בקלנסואה התכנית עצמה הלבינה 100 יחידות דיור ונתנה עוד אופק של 2,800 יחידות דיור. ישב פה מישהו שאמר שעל כבישים צריך להרוס.

מתי הולכים לסלול את 554?

אני מבקש, אתה לא קבלת רשות לשאול.

מה שיש לנו בקלנסואה, כל התשתיות שוברות שמאלה לצפון מערב. כל התחמ"ש של תנובות שער אפרים, תחמ"שים שמוכנים לבנייה ומחכים בעצם שיהיה אפשר להעביר את הקו, נחל אלכסנדר עובר ונכנס לתוך קלנסואה. אם אני צריך למפות את המשולש יש שני ישובים ג'לג'וליה וכפר ברא, עם טייבה וטירה אנחנו בעצירה וסך הכול בשיתוף פעולה מצוין, בכפר קאסם ובקלנסואה הייתה ועדיין יש בעיה קשה של בניה לא חוקית. בכפר קאסם יש לנו שיתוף פעולה ואני מקווה שזה יאפשר את התהליך ובקלנסואה לא הצלחנו. 20 צווי הריסה רק באזור הזה יצאו מתחילת השנה. כולם יצאו במרחבים האלה, שמחוץ לתחום הפיתוח של התכנית. כולם מנוגדים לתמ"מ.

זה בתוך תמ"א 35.

קצת עובדות.

מה הרציונל להרחיב תמ"א 35 אם אין - - -

אני מבקש להוציא אותו.

אני יוצא.

שני מתחמים יושבים על כביש 554. כביש 554 אמור לפי מתכננת המחוז ולפי מנהל תכנון לפתור את הבעיה של הפקק מניצני עוז לצומת אילך. זה הכביש שאמור להביא מכביש 57 עד כפר סבא. זה באמת לא שאלה שלי. אם זה הקו וזו רצועת התכנון, אני תומך את התכנון.

למה לא עצרתם את האנשים האלה ביסודות? למה אתם צריכים לגרום להם נזק כל-כך אדיר ולהרוס להם את המשפחות.

זה לא היה מאוכלס וכל מי שאמר משהו אחר ויושב פה, שיקר. שום מבנה בקלנסואה לא היה מאוכלס. הכול היה בתחילת בניה. היו רצפות, קוצים שלד וסככה קרקע חקלאית. אלה קצת עובדות. שום דבר לא היה מאוכלס, כל השאר סיפורים.

למה לא הרסתם כשזה היה ביסודות ורק סככה? לפני שיבנו.

הרסנו יסודות. כשהגענו באיתור היו שש רצפות וכשהגענו בבנייה כבר ארבע מתוכם היו שלד. זה היה רק אחרי חודש, זה פרק הזמן שאנחנו מתמודדים אתו. אני מקווה שנשפר את זה, כי המטרה שלנו באמת זה להגיע לקוצים. עכשיו התחלנו לצלם 2,500 קמ"ר במדינת ישראל, את כל השטחים הפתוחים של מדינת ישראל. כל חודש המטרה שלנו היא להגיע בשטחים הפתוחים ובשטחים החיוניים, לקוצים. זו ההבנה שלנו. שם קל יותר להביא גם הריסות עצמיות, גם להביא את המשטרה וגם לא לייצר הפסד כספי או אנושי.

במקום לצלם אפשר לתכנן.

(היו"ר דוד אמסלם, 13:08)

מאמץ הדיור, זה לראש עיריית טמרה, אני מקבל דיווח משפלת הגליל ובקשה מהוועדה לסייע להתחלות בנייה. אני סירבתי, זה ותמ"ל של טמרה, זה קורה אחרי קלנסואה. שמונה התחלות בנייה על שטח של ותמ"ל, אחת מהן על דרך. במתחם 4 בכפר כנא, מבקשים מאתנו - -

הוא מנותק מהמציאות.

- - מבקשת ועדת מבוא העמקים, איך שהיא פרסמה את התכנית - - -

אני מציע שנקום ונצא.

אני מציע שנתקדם. אתה מגלה כל הזמן סמני עצבנות.

אדוני, אני שומע שטויות ושקרים ושותק שעתיים.

קודם כל אני לא מאפשר לך להגיד שאתה שומע שטויות או שקרים.

אני תכף אוכיח שאלה שקרים, שמישהו יתבע אותי פה.

לא צריך לתבוע אותך. כשאני אתן לך את זכות הדיבור אתה תדבר. אתה כל הזמן מייצר כאן מבחינתי אי-שקט ואמרתי לך, אם אתה מרגיש לא נוח אתה יכול לצאת החוצה. אל תאלץ אותי להוציא אותך החוצה אם תייצר כאלה דברים.

אני יוצא.

בבקשה, שלום ולהתראות.

כשמבוא העמקים פרסמה את התכנית בכפר כנא, זו תופעה שאנחנו עדים לה בהרבה מקומות, איך שמפורסמת התכנית, נבנים מבנים דווקא על הדרך ועל שטחי הציבור. בקשו מאתנו - - -

המבנים האלה נבנו לפני הפקדה ולפני הפרסום.

לא קבלת רשות דיבור.

הריבוע הזה היום זה הותמ"ל של טירה. זה היה אזור שהיה בו הרבה בנייה לא חוקית. אפשר לראות את הצילומים מ-2014 ו-2016. היום יש שם עצירה בזכות עבודה מאומצת יחד עם הוועדה. הבאנו לכאן, כמו שציינתי קודם, את אגף תקציבים כדי לאשר את האזור הזה של הותמ"ל וכל המבנים האלה ייכנסו לתוך ותמ"ל וגם עצרנו את הבניה כדי שאפשר יהיה לאפשר שם תכנון. כפר קאסם מכניסה עכשיו את מתחם 6 ו-7 - - -

התשתם אותנו. אנחנו מצטרפים לג'בר. באנו מהצפון במיוחד להתייחס לדברים, שומעים כבר שעה וחצי ולא נותנים לנו לדבר. בשביל מה הזמנתם אותנו? בפעם שעברה היה אותו דבר.

אנשים מקשיבים ויש אנשים מבינים ובעלי אינטליגנציה, לא יכולים לא לתת לנו להביע את הדעה שלנו.

מתחמים 6 ו-7 נכנסים לותמ"ל, פניה מאתמול של ראש עיריית כפר קאסם אלינו על בניה שמתחילה וראש עיריית כפר קאסם הוא דוגמה למישהו שהוא לא ועדה ומעסיק אנשים שיוכלו לעשות פיקוח.

- - - בנקודה אחת 20 בתים להריסה ובכל המגזר היהודי שתי סככות.

אדוני אמר בשבוע שעבר שהישיבה הזאת תהיה מיועדת לשמוע את ראשי הרשויות, להסביר מה מעמד התכניות.

מי שרוצה לצאת בבקשה, שיצא החוצה, זה בסדר. הגדרתי שנשמע נתונים ואחר-כך נשמע את ראשי הרשויות.

אני רוצה להגיד משפט אחד ואני הולך.

אתה יכול ללכת גם בלי לומר את המשפט. אני אתן לך את זכות הדיבור.

אני חייב להגיד.

אתה לא חייב.

לא פותרים ככה בעיות. בעיות של מיליון וחצי תושבים לא פותרים ככה. צריך לחלק את זה לכמה ישיבות.

תשב ואני אתן לך לדבר. זו לא טיילת. מי שרוצה לצאת שיצא, מי שרוצה להישאר כאן שישמור על הכללים.

הכללים צריכים להיות תואמים את רצון הרשויות הערביות. די, מספיק.

אני לא רוצה להוציא אותך. קבלת ממני רשות דיבור?

ביקשתי בשבוע שעבר ולא ניתנה לי האפשרות.

אתה רשום, אני אתן לך.

היום לא. אבל בשבוע שעבר ביקשתי ולא ניתנה לי האפשרות.

אני אסביר לך, הקדשתי את הפגישה היום לשני דברים, לשמוע נתונים ושראשי הרשויות ידברו. אמרו לי, בוא קודם נשמע את הנתונים לפני שנדבר. אמרתי, בסדר. אמרתי שאני לא אקריא את ההקראה בחוק עד שלא נשמע את ראשי הרשויות. אם צריך לעשות עוד ישיבה, נעשה עוד ישיבה. עם צריך עוד שתי ישיבות, נעשה עוד שתי ישיבות. מי שירצה בסוף לדבר אני אתן לו את זכות הדיבור. אבל לא יכול להיות שאני יושב כאן, בא לכאן כדי לכבד אתכם, אני יכול לא לבוא. אנחנו רוצים לקדם את הדיון וכל אחד עושה מה שהוא רוצה. זה נעלב, ההוא רוצה לדבר וזה חושב שהוא עושה לי טובה. אתם אורחים שלנו רבותי. אם אני בא אליך למועצה אני אומר לך מה לעשות?

אנחנו באנו לפתור את הבעיות.

שאלתי אותך אם אני בא אליך למועצה, אני אומר לך מה לעשות או שאני יושב איפה שאתה אומר לי ושותק.

תלוי בשביל מה אתה בא.

אם אתה מזמין אותי למועצה שלך, אני בא ומכבד אותך. כאן אולם הדיונים שאני מנהל. אני יכול לא לעשות דיון, אני לא חייב לשמוע אתכם. אני יכול לשמוע אותו, לעשות הקראה, לעשות הצבעה ונגמר. אבל אמרתי שאעשה כמה דיונים שצריך, בגלל שאני מכבד אתכם. אבל אתם חושבים שמותר לבוא לכאן ולעשות מה שרוצים. כאילו אתם עכשיו מזלזלים בי.

מזלזלים בך? להפך.

לכן אמרתי, אני מקדיש לזה שעות על גבי שעות יגידו לך חברי הכנסת חסון ואבו מערוף כמה שעות אני מקדיש לנושא. זה בגלל שאני רוצה לקחת אותו למקום נכון.

ההתכנסות הזו מבורכת, בשביל זה הם באו.

אני רוצה להתקדם כי אני רוצה שהוא יסתיים ולפחות מי שכבר הגיע מהצפון ויכול לדבר היום, שידבר היום. מי שלא הספיק ידבר בישיבה הבאה שאני אעשה. בבקשה אבי.

אנחנו עובדים מאוד קשה עם ראשי הרשויות ויש אינטרס משותף. אנחנו מסייעים להם. אני מספר לכם על בקשה של כפר קאסם מאתמול לסייע להם לשמוע על הותמ"ל. אחרי שהם זיהו, עם אנשים שלהם, התחלות בניה באזור הזה שמיועד להיות ותמ"ל. יש פה חלקים של קרקעות מדינה ופלישות שטיפלנו בהם. אפשר להציג את זה כאכיפה ואפשר להציג את זה כסיוע לרשות. ראשי הרשויות יודעים היטב, כשמבקשים מאתנו סיוע אנחנו עוזרים להם ולטובת מה.

דוגמה לסיוע באזור באקה, כמעט ולא נותרו שטחי ציבור. זה שטח ציבורי שהוועדה ביקשה, לא מאתנו, מהמשטרה, סיוע בהריסה. ועדת עירון הוציאה את הצו ולא קבלה סיוע של משטרה, אנחנו מנסים לקדם את הצו הזה כדי לפנות שטחי ציבור בתוך באקה. בסקר שעשינו מצאנו שאחת המצוקות הגדולות זה לשמור על שטחי ציבור בתוך הישובים, בגלל הנושא של הקרקע הפרטית.

מנשרים שיצאו על-ידי ראשי רשויות, זה גם הישג משמעותי מהחודשים האחרונים. אתם יכולים לראות מנשר מכפר קאסם שקורא לכולם, גם מפרסם את התכניות החדשות שיש באזור כפר קאסם וגם קורא לכולם לא לבנות. יש מנשר דומה מטירה.

בסופו של יום אני חוזר למדיניות האכיפה. כשאנחנו מדברים על בניה חדשה אז בלימת בניה חדשה מחוץ לקווים הכחולים ותחומי הפיתוח. ברור לנו שאיפה יש תכנון יותר קל לנו לעבוד. אכיפה אפקטיבית נגד בנייה קיימת בהתאם לסדרי העדיפויות שהצגתי: תשתיות לאומיות, אזורים רגישים, שטחי ציבור. מה שמוביל אותנו זה אך ורק האינטרס הציבורי.

בניית מנגנונים אפקטיביים מול הוועדה והגברת הבקרה. המטרה שלנו שהוועדות יממשו את האחריות שלנו. מול הציבור, שינוי נורמטיבי של הציבור בהתייחסות לעבירות בנייה, דהיינו תכנון ובנייה ולא בנייה ותכנון. אנחנו מאמינים שאכיפה זה איכות חיים ואיפה שיש אכיפה יוכל להיות תכנון ויוכל להיות פיתוח ותהיה איכות חיים.

תודה רבה. אני אעבור לפי הרשימה שמופיעה בפני. לכל דובר יהיו שלוש, ארבע דקות לדבר ואם לא נספיק נזמן לעוד דיון. מופיד מרעי.

כל ראשי הרשויות יצאו. להגיע לכאן בשלוש ארבע שעות, דקה לכל שעה אני חושב שזה לא מספיק.

כמה אתה רוצה לדבר? חמש דקות?

אני לא רוצה לקבוע זמן, אני רוצה לבקש ישיבה בנפרד.

יכול להיות שאקבל את מה שאתם אומרים. היות והיה פה מתח וקרה מה שקרה וכולם יצאו. אתם מציעים שאפסיק עכשיו ונעשה דיון רק לראשי מועצה בלבד?

ומה עם לשכת עורכי הדין? גם אנחנו רוצים לדבר.

ומה עם הארגונים?

נשמע גם אתכם. יש סדר עדיפויות. כמו שאמרתי, נשמע את חברי הכנסת, את אנשי המקצוע, ראשי הרשויות ואחרי זה הארגונים.

ישבתי שעה וחצי ולא הפרעתי לאף אחד ורק הקשבתי. אני לא הולך לדבר אלא הולך לבקש בשם ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות ישיבה בנפרד אתכם כדי שתשמעו את כולנו. ראשי הרשויות שבאו מהצפון יצאו כי התישו אותם.

אתה מתכוון שהם לא יודעים לשבת פה בישיבה שעה וחצי בריכוז בלי לדבר?

ממש לא. אני ישבתי אבל גם אותי התישו, כמו שהתישו את המגזר באי התכנון. התלבטתי אם להעלות את נייר העמדה. יש נייר עמדה לראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות שבשמם אני מדבר ונייר העמדה הזה צריך להיות מונח פה. אני מודה לך על הזמן ומודה גם לחבר הכנסת אכרם חסון ולשאר חברי הכנסת שמעלים את הנושא הזה לדיון, אבל חשוב מאוד ואני מכיר אותך, שאת ההחלטות אתה מקבל לא מתחת לניאון, אתה יורד לשטח.

הייתי אצלך.

נכון, נפגשנו בשטח וזה משמח אותי. משמח אותי גם שגברת שירה מדברת על פתרון הבעיה ושאר החברים מדברים בפיקוח ובייעוץ המשפטי מדברים על אכיפה והריסה. נכון להיום אני ראש המועצה המקומית בחורפיש, אבל בילדותי גדלתי ולמדתי בפנימייה חקלאית בכפר גלים, משם הלכתי לצבא, הייתי 25 שנה בצבא, מתפקיד לוחם עד תפקיד מח"ט. מרבית ראשי הרשויות שנמצאים פה מהמגזר הדרוזי כולם עשו כמעט אותו מסלול. כמו שאמרת קודם, תנו קרדיט. ראשי הרשויות באו לפה באמת בשביל להשמיע את הדברים שלהם. מן הדין שלא נעלה את כל הדברים כי יש הרבה מה להעלות, תזמנו אותנו לדיון, נציג את הכול ונתייחס למה שנאמר. עם נייר עמדה ועם כל הנתונים.

הדיון הזה נוצר כי נדלקה נורה אדומה, לא נורה אלא פרוז'קטור. אנשים פה נרדמו בשמירה. גם הוועדות לתכנון ובניה המקומיות, גם המחוזיות, הארציות. היועצים המשפטיים של הוועדות נרדמו בשמירה 40 שנה. פתאום יש אלפי יחידות בדיור במגזר שצריך להרוס? חטא מתקנים בחטא? במקום לבוא לתקן ולטפל את העוול שנעשה. בתיקון, לא בחטא. זו העמדה הכללית ואני מבקש מכבודו ישיבה נפרדת עם המגזר הדרוזי והצ'רקסי. אני לא מדבר בשם שאר האחרים. תודה רבה.

אני מקבל את מה שאמרת, אני אקיים דיון נוסף בו נשמע רק את ראשי הרשויות. כל ראשי הרשויות, אני לא עושה אבחנה בין דרוזים, צ'רקסים, מוסלמים או יהודים., כל מי שמרגיש שיש לו מה להגיד בעניין, שיבוא.

יש גם את עמדת שלטון המקומי שאנחנו מתואמים אתם.

בסדר גמור. אחרי שנעשה ישיבה שנקדיש אותה לראשי הרשויות, ניתן זכות דיבור לארגונים ולאזרחים הרגילים. היות ואמרת משהו, אני רוצה לומר לך שני דברים: הראשון, יש כמה הנחות עבודה שכדאי שנבין אותם, במסגרת חוק ההסדרים 2014-2015, זה היה בנובמבר 2015, הובלנו חקיקה מאוד חשובה שקשורה למגזר. אני בא מהשלטון המקומי, אני מכיר מה קורה בירושלים. אני יודע איך התפתחה האבולוציה עם תכניות המתאר ותכניות התב"ע לכל הישובים הערבים בירושלים. אני יודע מה קרה ומה הייתה הבעיה ולאן זה הולך.

מי שיזם את הדיון הראשון היה חבר הכנסת זוהיר בהלול שפנה אלי לפני כשנתיים. זימנתי פגישה אתו ועם בינת שוורץ בנושא. בקשתנו מנה לקדם תכניות מתאר כי אני רואה את זה כדבר הכרחי. אף ילד, לא יהודי ולא מוסלמי צריך לגור במאדים. הוא התחתן, צריך לבנות בית. אין על זה מחלוקת.

בחורפיש יש כל שנה 100 זוגות שמתחתנים. מה אני עושה אתם?

נכון. אין על זה מחלוקת. דבר שני, ברור לחלוטין שהסדרת הישובים הערבים קודם כל לאוכלוסייה הערבית והדרוזית, היא קודם כל למי שגר שם. אני יושב כאן, אם מסדירים משהו בחורפיש זה לא קשור אלי, אבל זה קשור למי שגר שם. גם בבניה בישובים הערבים ואצל המיעוטים צריכה להיות איכות חיים של פארקים ומבני ציבור ובתי ספר וכבישים כמו בכל מקום. אין פה ויכוח. יש פה תכונה כאילו היהודים באים להרוס לערבים בתים. אין תחביב כזה. בסוף זה שטח של הישוב. מי גר שם? אותה אוכלוסייה ואותה עדה.

אדוני היושב-ראש, זה עניין מורכב.

היות ואנחנו ערים גם למה שדברנו בהתחלה, שלא היו תכניות מתאר והרבה שנים לא קדמו אותם, אתה צודק. המדינה הייתה צריכה לקדם אותם. אבל אני אומר, בין זה לזה, כרגע מתבצעות עכשיו עבירות במקומות שגם אם תהיה תכנית מתאר שאנחנו יודעים עליה - - -

אז בוא נאיץ את התכנון.

יפה. לכן בתחילת הדיון ביקשתי מקמיניץ שייתן את - - - בלי שכרגע התכנית מאושרת אבל אנחנו יודעים פחות או יותר את הכיוון שלה, שמיש חרג ממנה אף פעם לא יאושר לו. למה לא יאושר? כי זה דופק את התושבים. אני אומר לך שכל עבירת בניה שמתבצעת בישובים הערבים מחוץ לתכנית המתאר דופקת את אותם תושבים שגרים שם. לי זה לא מפריע. למי שגר בתל-אביב זה לא מפריע. אם מישהו בנה את הבית שלו על כביש, הכביש לא ייבנה.

אנחנו נבוא עם פתרונות. מה שהמדינה אמורה לעשות, אנחנו נבוא עם פתרונות.

אתה ראש רשות, אתה חלק מהמדינה אם אתה לא יודע.

אני ה-מדינה.

יפה. אז אתה לא אומר "אם המדינה לא עושה". אין פה טובים ורעים. יש עניין אחד ולתמיד להסדיר את כל הנושא של התכנון. אני מסכים עם אבי, תכנון זה איכות חיים של תושבים שגרים שם. זו לא איכות החיים של התושבים שגרים בתל-אביב אם התכנון הוא בשפרעם. כך אני רואה את הדברים. לכן צריך להתחיל להתכנס, לייצר פתרונות ולדאוג שלא יהיו נזקים עתידיים לאותם תושבים שגרים שם.

אני מבקש מכם, כשאתם באים לדיון, התחושה שאני מקבל כשאני יושב כאן היא שיש פה רעים ויש טובים שבאים להרוס להם את הבתים. זה לא שם. בעיריית ירושלים, ראש עיריית ירושלים חותם על צווי הריסה לעבירות בנייה לרוב של יהודים. הוא לא מרגיש שמשהו לא בסדר. לכן אל תייצרו כאן תחושה של טובים ורעים. בואו נחשבו ביחד איך פותרים את העוולות ומייצרים גם תכנון הגיוני לאותם תושבים. אני אקיים דיון נוסף עם ראשי הרשויות. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:31.