הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 440

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ה' בשבט התשע"ז (01 בפברואר 2017), שעה 9:00

1. התפטרות קולקטיבית של מעל 150 מנופאים בשל תנאי העסקה ירודים וליקויי בטיחות המסכנים את הציבור, של חבר הכנסת מאיר כהן

2. התפטרות קולקטיבית של מעל ל-150 מנופאים בשל תנאי העסקה ירודים וליקויי בטיחות המסכנים את הציבור, של חבר הכנסת איל בן ראובן

3. התפטרות קולקטיבית של מעל ל-150 מנופאים בשל תנאי העסקה ירודים וליקויי בטיחות המסכנים את הציבור, של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

אילן גילאון

מאיר כהן

מירב בן ארי

איל בן ראובן

מסעוד גנאים

עבד אל חכים חאג' יחיא

אוסמה סעדי

עאידה תומא סלימאן

מרכז בכיר כימיה ונפט, משרד התמ"ת - רן כהן

מנהלת מנהל אכיפה והסדרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - יפה סולימני

מרכז בכיר ניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון - יהורם אלבז

יועץ ליו"ר האגף לקידום שוויון, ההסתדרות החדשה - איתמר אבנרי

איגוד הבניין והעץ, ההסתדרות החדשה - עופר זקן

איגוד הבניין והעץ, ההסתדרות החדשה - עופרה ציון

איגוד הבניין והעץ, ההסתדרות החדשה - צבי רוט

איגוד הבניין והעץ, ההסתדרות החדשה - עידן שדה

מנופאי, ההסתדרות החדשה - לב מלמד

מנופאי, ההסתדרות החדשה - חאתם נטשה

חבר ועד, ההסתדרות החדשה - ויקטור צרן

ההסתדרות החדשה - ויקטור וקסלר

ההסתדרות החדשה - הנרי כהן

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, התאחדות הקבלנים - אליאב בן שמעון

יושב-ראש ועדת עבודה, התאחדות בוני הארץ - אורי רובין

מנהל אגף כ''א ויחסי עבודה, התאחדות בוני הארץ - יצחק גורביץ

איגוד המנופאים - עירן אבוטבול

איגוד המנופאים - עלאא וזוז

איגוד המנופאים - מחמד אבו גרביה

איגוד המנופאים - הלל שגיאל

איגוד המנופאים - גיל שטרן

איגוד המנופאים - אורי אורינג

איגוד המנופאים - אברהים ג'אדאללה

איגוד המנופאים - שמר באסטיקאר

איגוד המנופאים - רון גרבר

איגוד המנופאים - מוחמת סעיד תמימי

איגוד המנופאים - שי צירינג

איגוד המנופאים - סוהיב אבו טיר

איגוד המנופאים - קתי קרקולוב

איגוד המנופאים - עאמר זייגר

איגוד המנופאים - פאדי גמאל גמיל רגבי

איגוד המנופאים - אחמד אסנאף

איגוד המנופאים - איהאב עתאמנה

איגוד המנופאים - אייל בסטיקאר

איגוד המנופאים - אלעד פנקר

איגוד המנופאים - אחמד מוחמד אגברייה

איגוד המנופאים - אחמד אבו טיר

איגוד המנופאים - לאוניד גנקין

איגוד המנופאים - פראס שקיראת

איגוד המנופאים - אלכסנדר חינצוק

איגוד המנופאים - כליל אבו כף

מנופאי, איגוד המנופאים - רועי וינשטיין

ועד עובדי המנופאים, איגוד המנופאים - רון ירמיהו

מנופאי, איגוד המנופאים - רפאל דיין

איגוד המנופאים - גבש עבד אל עזיז

איגוד המנופאים - אחמד גמיל חמאיסה

איגוד המנופאים - אלון דג'ונס

כתב פרלמנטרי, עיתון גלובס - שי ניב ביטון

נציג ארגון צהר, מלכ"ר - שמואל סלוטקי

אתי שבתאי

הילה לוי

1. התפטרות קולקטיבית של מעל 150 מנופאים בשל תנאי העסקה ירודים וליקויי בטיחות המסכנים את הציבור, של חבר הכנסת מאיר כהן

2. התפטרות קולקטיבית של מעל ל-150 מנופאים בשל תנאי העסקה ירודים וליקויי בטיחות המסכנים את הציבור, של חבר הכנסת איל בן ראובן

3. התפטרות קולקטיבית של מעל ל-150 מנופאים בשל תנאי העסקה ירודים וליקויי בטיחות המסכנים את הציבור, של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא

בוקר טוב לכולם, היום ה-1 בפברואר 2017, ה' בשבט תשע"ז והשעה תשע ושתי דקות. אנחנו מתכנסים היום על-פי בקשת חברי כנסת שביקשו דיון דחוף השבוע. חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת איל בן ראובן וחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. הנושא הוא המנופאים ותנאי העבודה שלהם. אני אוסיף משפט שלי: וחוסר טיפול נכון של המערכת הממשלתית בטיפול בנושא הזה.

יש פה נציג הסתדרות? כן.

ברשותכם, אני אפתח בכמה מילים והמילים שלי הן באמת לא נעימות. אנחנו יודעים כבר כמה חודשים, בעצם מאז שהכנסת הזאת התכנסה, שהתחום של בטיחות בעבודה בענף הבנייה הוא תחום מאוד מאוד מוזנח. מאוד מוזנח. לצערי, זה מתבטא בפגיעה בעובדים, במוות של כמה עובדים. בשנה האחרונה 49 עובדים נהרגו באתרי בנייה מחוסר תיאום בין המערכות. כל המערכות משתחררות באמצעות הטלת אחריות על המערכת השנייה. אין בוס, אין שר שלקח אחריות על זה, למרות שעכשיו אומרים לנו ואנחנו רוצים לצפות ולהאמין שהשר כץ, שקיבל על עצמו את תיק העבודה, ייקח את האחריות הנדרשת לנושא הזה.

הנושא של המנופאים במיוחד הוא נושא שמוזנח הרבה שנים. אנחנו יודעים שזה תחום שהוא פרוע לגמרי. אין אחריות גם לקבלנים שמזמינים עבודות בנייה שדורשות מנופאים. אני חייב להגיד שממה שאנחנו יודעים, תנאי העבודה שלכם מאוד ירודים. הם לא בטיחותיים. ההעסקה לא מסודרת כי אין פיקוח. אנחנו יודעים שחלק מכם נאלץ גם לעבוד שעות אין סופיות וגם לקבל שכר לא מדווח. אנחנו יודעים שגם הציוד, אין לו תקינה מסודרת. אף אחד לא יודע אם זה עשרים שנה, ארבעים שנה מותר להשתמש באותו מנוף. ואנחנו יודעים שרוב הזמן הליקויים מתוקנים בצורה מאוד לא אחראית, אם לא לומר רשלנית.

אני חוזר לקבלנים. הקבלנים משתחררים מאחריותם ומעבירים את זה לקבלני משנה, שהם מעבירים את זה לבעל מנוף כזה או אחר. אנחנו נמצאים במצב ש-1,200 עד 1,500 מנופים נמצאים בשטח, בעצם בצורה שאני לא מבטיח לכם שאתם מכוסים, שמכבדים עליכם ושומרים עליכם. את התוצאות אתם יודעים טוב ממני. גם התנאים המינימליים שמחייבים קבלן או מעסיק לפני שהוא נותן לכם לעלות על מנוף לא קיימים. אף אחד לא בודק את מצב מזג האוויר, הרוחות ואת התחזוקה השוטפת של המנופים, כפי שאמרתי.

אנחנו יודעים שהרבה מאוד רישיונות מזויפים מסתובבים בגלל שאין קורסים הולמים. אין פיקוח והכשרה בנושא של העובד, אם הוא עבר בכלל הכשרה, אם הוא קיבל ריענון בהכשרתו. חברים, אני חייב להגיד מילה קשה למנהל האכיפה במשרד העבודה. אני התנסיתי, גברת סולימני, ואת יודעת את זה, כי ענית לי. לקח לך חודשיים לענות ליושב-ראש ועדה על שאלות מאוד ברורות. התשובות הגיעו רק שלשום.

חודשיים? זה מהר.

תשמע, אני שוקל מאה קילו. זה יותר מדי. אבל זה אומר שהפניות שלה מנופאים, עד שנה וחצי הם לא מקבלים תשובה וכשהם מקבלים תשובה, היא דומה לתשובה שאני קיבלתי, שלא הבנתי ממנה שום דבר אופרטיבי. זה שולח אותי למשהו אחר ששולח אותי למשהו אחר וכאילו משתחררים מאחריות.

לכן אני מאוד מברך את חברי שהגישו הצעה דחופה לסדר-היום כדי שתתבטאו. לא חברי הכנסת בלבד אלה המנופאים. אני רוצה לברך את החברים שלכם שלא "ירדו" מאתנו וממשיכים. אני יודע שבשביל 150 או 200 מנופאים שהצטרפו לשביתה, זה מבחינה כלכלית פגיעה מאוד קשה. ולכן אנחנו נעשה הכול, לא רק היום וגם נמשיך, כולל הצעות חוק אם נידרש. אני חושב שבסוף המנופאים נופלים ממש בין הכיסאות, למרות שלדעתי האחריות המרכזית צריכה להיות על מי שהולך להרוויח מעבודתם המסורה והמסוכנת הזאת.

ברשותכם, חבר הכנסת מאיר, אתה הראשון. בבקשה.

שלום לכולם, אדוני היושב-ראש, ברוכים הבאים, בוקר טוב לכולם, חברות וחברי הכנסת הנכבדים שהואילו לבוא לכאן, יישר כוח.

לא ציינתי את חברי הכנסת שנמצאים פה – מירב בן ארי, אילן גילאון, דב חנין, איל בן ראובן ומאיר כהן.

אני אפתח ואציין, אדוני, שבסיפה של הדברים שלך דיברת על חקיקה. נדמה לי שלפני כחודש הממשלה דחתה לזמן לא ידוע הצעת חוק טובה מאוד של חבר הכנסת איל בן ראובן, שביקשה, כמדומני – אתה תוסיף בדברים שלך – לשים מדי רוח, שזה התנאי המינימלי.

אני רוצה לפתוח בכמה נתונים, אדוני היושב-ראש, שהתפרסמו בעיתון "הארץ". מדצמבר 2015 עד פברואר 2016 קרסו שישה עגורנים כתוצאה מרוחות חזקות וליקויי בטיחות. מתחילת החורף האחרון נפלו עוד שלושה מנופים נוספים. בספטמבר האחרון קרס מנוף באתר הרכבת הקלה בתל-אביב. גברתי, חברי ממשרד העבודה, סעיף 73 בתקנות הבטיחות בעבודה, 1966, קובע: "לא יופעל עגורן צריח שעה שנושבת רוח בעוצמה העלולה לסכן את יציבותו או את העובדים בו או בקרבתו".

את המנופאים כולנו רואים וכל פעם מתרגשים. כל פעם שאנחנו עוברים ליד אתר בנייה אנחנו מסתכלים על האנשים האלה, שתלויים שם בתוך תא קטן. אני חייב להגיד לכם שכל פעם מחדש אני מתפעל. אני שואל מי החבר'ה האמיצים שעובדים שם. צנחתי אי אלו פעמים בחיי ובכל זאת, לראות את החבר'ה האלה תלויים שם ונושאים באחריות ובכיוון כל-כך מדויק משאות מעל לראשיהם של אנשים, של עובדים ומעל גגות של מבנים – אני מלא הערכה. כל הזמן אמרתי שמי שעובד שם, כנראה אלה אנשים מאוד מאוד מיוחדים.

לצערי הגדול, העובדים האלה הפכו להיות לסרח עודף של תעשיית הבניין הישראלית. לסרח העודף. כשאני שומע את הנתונים האלה ואף אחד לא עשה כלום, אני פשוט לא מאמין. אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שהתמיכה בהם תהיה בלתי מסויגת ולא בכדי שאלתי איפה נציג ההסתדרות.

נמצא פה מהתאחדות בוני הארץ.

כן, בוני הארץ. זה בסדר. בוני הארץ – יבואו סינים מחו"ל. אני מדבר יותר על ההסתדרות כי ההסתדרות קצת מאכזבת אותי ואני לא מתמודד להסתדרות, ברוך השם. למה הם מאכזבים אותי? כי זה לא דבר שהתחיל אתמול או היום. היה צריך לבוא מזמן, לאגד אותם ולהיות החלטיים. אבל דעו לכם שהיות ואתם לא אתם איזה מפעל של 3,000 איש, אז ככה מתייחסים. אבל אני מאוד מקווה שאנחנו, חברי הכנסת, נצא מהדיון הזה בהחלטות מאוד מאוד ברורות מה לפחות אנחנו צריכים לזעוק מול הממשלה ומול המעסיקים שלכם.

המנופאים מתריעים מזה זמן רב על מצב בטיחות ירוד ומציינים את הדילמה המסוכנת בה הם פועלים. החבר'ה האלה, אדוני היושב-ראש, נאלצים לבחור בין בטיחות לבין פרנסה. לחשוב על זה שמגיע מנופאי שרואה שיש בעיית בטיחות, אבל החשש שלו הוא שהבוס שלו יקרא לו ויגיד לו: עוף הביתה, כמו שעשו לאותה גברת, כפי שקראנו בשבוע שעבר, החשש גורם להם לטפס על מנופים למרות שהם יודעים שהם מסכנים את חייהם ומסכנים את החיים של אלה שסביבם. אבל הם חוששים מזה שמישהו יבוא ויגיד להם: לכו הביתה, אין לכם שכר.

מנופאים סינים עובדים כאן. אני ארצה שתגידו לי, הקבלנים או נציגיהם, באשר לנושא זה. הם עובדים 300 שעות בשבוע. טוענים כנגד המנופאים האלה, אילן, שבגלל שהם רוצים לשמור על ביטחון תעסוקתי ועל שעות עבודה נורמליות ועל בטיחות שהם לא מנפיקים את הסחורה. הסינים הרבה יותר טובים מכם. בוודאי. אם יש סינים שמשלמים להם פחות ומנצלים אותם יותר, בוודאי. והם מוכנים לעבוד בכל מקרה, אז כנראה שהמנופאים הולכים למדרון אחורי. אף אחד לא מתייחס אליהם.

עובד ישראלי משתכר 37 שקלים לשעה. מישהו מהמנופאים הישראליים משתכר יותר?

כולם.

כולם? נשמע אותם. עובדים סינים משתכרים 67 שקלים לשעה, לפחות הקבלן שמביא אותם. תראו איזה פער. כנראה הישראלים גמרו את הסיפור הציוני שלהם. מעכשיו הסינים יחליפו אותנו בכל דבר. עובד ישראלי על מנוף מקבל 37 שקלים ואם תגידו לי 40 שקל וטעיתי, לא טעיתי. אבל 67 שקלים מקבל עובד סיני.

אדוני, לסיכום הדברים, אני מודה לך מאוד. אני רק רוצה לציין, היושב-ראש, שהגשנו את ההצעה השבוע, ביום שני. ביום שני השבוע היא אושרה בנשיאות. בדרך-כלל הצעות כאלה מגיעות לוועדה חודש או חודשיים אחרי. אני מודה לך אישית. זה כל-כך חשוב מה שעשית. הזזת את הכול ואמרת: בואו נטפל בזה. לכן, תודה רבה. שנית, אנחנו נלבן את הדבר הזה. נלבן את הדבר הזה עד סופו ואני מציע לבוני הארץ ולכל אנשי הקבלנים, תזכרו, בסופו של דבר הבנייה בארץ תתבסס על הישראלים. ככל שאנחנו נשמע את הסיפורים שמביאים סינים מכאן וטורקים משם, ככל שהעתודות האלה, ככל שהבנאי היהודי-ישראלי, המנופאי, הטייח ומכופף הברזל יהיו אנשים ששכרם יהיה הוגן, התפוקה תהיה לאין ערוך. אי אפשר לקחת את החבר'ה הטובים האלה, לכופף אותם, לסכן את חייהם וכשהם יוצאים למאבק אז הם הופכים בעיניכם לאנשים הרעים. הם לא האנשים הרעים. זכותם הבלעדית להתאגד, זכותם הבלעדית לדרוש שכר הגון וחובתנו להקשיב להם ולטפל בזה. תודה רבה, אדוני.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אין מחיאות כפיים בכנסת ולא בשביל זה עשינו את זה.

אין מחיאות כפיים. בבקשה, איל בן ראובן.

בוקר טוב, ראשית, תודה לך, אדוני היושב-ראש על הדיון החשוב והמהיר הזה. שלא תטעו, היושב-ראש יחד אתי ויחד עם חברי כנסת נוספים, אנחנו עוסקים בנושא של בטיחות בנייה כמעט שנה ואנחנו בהחלט ערים למה שקורה.

אני פונה אליכם המנופאים ואני קורא לכם חבריי המנופאים, כי אני רואה אתכם הרבה בשטח. בדרך-כלל אתם לא רואים אותי כי אתם נמצאים אי שם למעלה, אבל אני רואה אתכם ואני רואה את העבודה שאתם עושים. מי שדואג שאני אראה את הדברים יושב פה מולי, רועי, שעושה לכם באמת – מגיעות לו מחיאות כפיים על העבודה ועל ההשקעה שהוא משקיע כדי שאנחנו מפה נראה אתכם. הוא בעצם הקשר אלינו, כדי שאנחנו נטפל באמת בדברים החשובים שכל-כך מגיעים לכם.

אדוני היושב-ראש, הצורה שבה פועלים המנופאים במדינת ישראל היא בלתי נסבלת. אין מילים אחרות. היא פשוט בלתי נסבלת. מדובר באנשים שתנאי העבודה שלהם הם כמעט בניגוד להיגיון הישר. היות וכך והיות והם עובדים אי שם כל-כך גבוה והיות והם נושאים משאות כאלו, שאם, חס וחלילה, קורה משהו, לא רק הם נפגעים והפגיעה יכולה להיות פגיעה סביבתית, איומה ונוראה, דווקא בגלל זה מחויבת המערכת לתת לאנשים האלה את תנאי הבטיחות והבסיס הטובים ביותר. הטובים ביותר. אנחנו מדברים פה על חיי אדם, לא פחות מזה. לא פחות מזה.

אנחנו רואים בשטח את הדברים שגם חברי מאיר כהן דיבר עליהם. אנחנו רואים מנופאים שיוצאים לעבודה, שבאים בבוקר בחורף ואומרים למנהל העבודה שאי אפשר לעלות למעלה. אפילו לא צריך מד רוח. תראה מה קורה ותבין. ובדרך כלל התשובה היא: תעלה, או שאני אביא מישהו אחר.

אנחנו רואים את האנשים האלה עובדים על מנופים לא כשירים, שלא נבדקו. ראינו בשטח מנופים בני ארבעים שנה שאין להם שום תעודה שמישהו בדק אותם. ועוד ועוד נתונים שזה פשוט מסמר שיער לראות איך הדבר הזה עובד.

כמו שנאמר פה, הצעתי הצעת חוק כל-כך פשוטה וכל-כך הגיונית של מד רוח. דבר בסיסי שיהיה למנוף. ההצעה נדחתה. למה היא נדחתה? כי אולי מישהו אמר שיש איזשהן תקנות. רבותי, התקנות מה הן שוות בשטח כשאף אחד לא ממלא אחריהן ואף אחד לא מפקח על הדברים. מה זה "נדחתה"? כל יום שנדחה חוק כזה, כל יום שאין מד רוח כזה, מחר יכול להיות הרוג בגלל זה. מה הדחיות האלה כשמדברים על חיי אדם?

אי אפשר לבוא אליהם בטענות.

לא, לא, לא. בוודאי, בוודאי.

לפעמים יש טכניקות הגשה שמשיגים טוב יותר את הדברים.

בוודאי. אני מציג לך את המצב. בוודאי שזה לא אליהם. הם הנושא וזה ברור לחלוטין. אני אקצר כי באנו לשמוע אתכם בדיון כזה.

אני אוהב את המשפט הזה וזה לכולם, בבקשה.

מכאן אני פונה לקבלנים, למנהלי העבודה, תבינו שבטיחות זה כדאי כלכלית. זה כדאי לכם. מנופאים טובים ישראלים, שיודעים את העבודה, שיש להם רישיון הם בסיס לאיכות העבודה. בסופו של דבר זה כדאי לכם. זאת לא השקעה לשווא. זאת השקעה נכונה. אני יודע שהשר חיים כץ נפגש עם המנופאים, נכון, רועי? נפגשתם השבוע, שלשום. בסך-הכול המסר משם הוא מסר חיובי. אם באמת המסר הזה יילך קדימה, אנחנו נהיה אתו ואנחנו נעשה כל מה שאפשר.

אני אומר פה ואני מרשה לעצמי להגיד את זה בשם חברי לכנסת, שאנחנו אתכם. כל אלה שנמצאים פה וישנם עוד. ואנחנו לא ננוח עד שנגיע למצב שבו התנאים שלכם, תנאי העבודה שלכם, יהיו תנאים סבירים. כשאתם עולים על מנוף אתם יודעים שנעשה כל מה שצריך כדי שאתם תרדו מהמנוף בשעה חמש או שש או מתי שתרדו, בסוף העבודה תחזרו למשפחות שלכם בבריאות ובביטחון שאתם עושים את מה שאתם צריכים לעשות. אנחנו נכבד אתכם ונהיה אתכם במאבקים שלכם עד שנגיע למצב הרצוי. תודה רבה.

אני מברך את כניסתם של חברי הכנסת אוסמה סעדי, מסעוד גנאים ועבד אל חכים חאג' יחיא, שהוא גם בין היוזמים של הדיון הזה. ברשותכם, חברי הכנסת, אני אעבור למנופאים ואחר-כך נחזור אליכם. הראשון יהיה רועי וינשטיין, בבקשה.

שלום לכל הנכבדים בוועדה הזאת. אני דובר ארגון מפעילי עגורן צריח ואני כרגע פה בתור מנופאי ולא בתור דובר ארגון.

ישבנו פה בוועדה בספטמבר וקראתי לכל האנשים בוועדה, שאת חלקם אני לא רואה – משטרה, שלטון מקומי ועוד כהנה וכהנה, וחבל. קראנו לשיתוף פעולה. לא באנו לצוד ולא באנו להגיד שום דבר, לא על הקבלנים ולא על אף אחד. אמרנו שאנחנו נמצאים כרגע שנייה לפני שאנחנו בפשיטת רגל אנושית מהענף הזה.

חברי ועדה יקרים, חלקנו ניסינו ליצור קשר במשך הזמן עם ההסדר והאכיפה, עם המנהל לבטיחות תעסוקתית, עם השלטון המקומי, עם המשטרה, עם פורום ה-15 ואפילו עם התאחדות הקבלנים. בעצם גילינו שיש פה בעיה מסוימת, סחבת מסוימת שנתקעת בכל מיני מחלקות משפטיות כאלה ואחרות בשעה שאותנו משפילים לגמרי. לא סתם אנחנו חוזרים על המשפט שאומר: לבחור בין בטיחות לפרנסה. הגענו לאיזושהי נקודת קצה שאנחנו, כמנופאים, רואים את זה כמקום שממנו אי אפשר לרדת יותר. מכאן אפשר להתחיל לנקות את האורוות של ענף הבניין מבפנים.

אנחנו מאגדים כרגע קצת יותר מ-600 מנופאים ויש לנו 724 מנופאים במערכת שיושבים נאמנים ומסתכלים לתוך ענף הבניין. הם העיניים בתוך פעולות ההסדרה והאכיפה שהמנהל לבטיחות תעסוקתית לא רואה. הם העיניים בתוך הפשעים שקורים בתנאי ההעסקה, גם מבחינת עובדים זרים. כרגע התאחדות הקבלנים מצהירה על 211 שעות אבל אין פה מנופאי אחד שראה בחיים שלו סיני שעובד פחות מ-300 שעות. אנחנו עובדים עם ערימה של שקרים ומספרים בלי אחריות משפטית מול מה שאנחנו רואים בשטח. כשאנחנו באים למקומות השונים, אם זה שלטון מקומי שמאשר מנוף במצב בלתי תקין עם מטען תלוי באמצע הלילה על-ידי מפקח איכות הסביבה בעיריית חדרה – אני אשמח לתת את הפרטים אם מישהו יבקש אותם אי פעם.

מפקח איכות הסביבה?

מפקח איכות הסביבה מעיריית חדרה אישר מצב לא בטיחותי. הוא אמר: המנוף הזה נראה לי בסדר.

וזה בסמכותו?

לא. מישהו מפקח עליו?

לא, לא עליו. זה לא מעניין. ומי הסתפק בהודעה של מפקח איכות הסביבה?

השלטון המקומי, עיריית חדרה. מבחינתם הם סגרו את התיק וזה בסדר. עצוב, אבל אין לי עוד מה להוסיף על זה.

תלונה על זה הגיעה למשרד העבודה?

התלונה הגיעה למנהל לבטיחות תעסוקתית דרך איל בן ראובן, שאני בקשר אתו, כמובן. היא הגיעה והיא שם. לשלטון המקומי שלחנו אין ספור מכתבים בניסיון להיפגש, מתוך הבנה שתקנה 236 מחייבת אותם לשלום הציבור. אנחנו לא פועלים שבאים לחמש שנים. אני באים לעבוד פה ארבעים שנה וזאת המחויבות שלנו כאזרחים, לאו דווקא כמנופאים, להציע את המיומנות שלנו על מנת להבטיח את שלום הציבור. כל הדברים האלה נענו באפס תגובה.

באחד הדיווחים שקיבלתי כתוב שכבר שנה אתם מנהלים משא ומתן עם ההסתדרות על מעמדכם. איפה זה נמצא?

כרגע זאת ערימה של בדיחות. אנחנו יושבים, יום אחד הצעה למעלה, יום אחד הצעה למטה. החבר היקר פה, אורי רובין, בדיון האחרון הציע לנו דרגה ראשונה 36.8 שקלים או 37 שקלים לשעה. כדי להוכיח הוא הוציא תלוש מ"סולל בונה", של אדם שלא נזכיר את השם שלו אבל כולנו יודעים מי הוא, כי כולנו פה רשת של מודיעין, עם 278 שעות, שזה מה שמותר כיום בחוק לפי ההסכם הקיבוצי של ענף הבניין שהרכיב איציק מויאל, שהוא 238 שעות. בחיוך, תוך כדי משא ומתן, הוא הוציא עבירה על החוק בידיעה שלמה שאף אחד לא יתלונן, שלאף אחד אין הכוח להיכנס לוועדות האלה ולהתחנן בפני משה אחרק, של יפה סולימני, שייקח בבקשה את המידע ויעשה אתו משהו.

תנסה להגיע לסיכום.

בזה אני מגיע לסיכום. אני לא רוצה להיות פה הקול היחיד. אני רוצה שתיתן לי בבקשה 90 שניות לכמה שאלות לאנשים שפה מאחוריי, שהם לא המספרים והניירות והשקרים והניסיון להיות על רווח. הם אלה שבשטח שנים. שנים. נמצא פה אחמד חמאיסה.

בוא ניתן לו לדבר.

שלום היושב-ראש, שלום לחברי הכנסת, חברי המנופאים, כל הכבוד שהגעתם. אני מנופאי שעבד באתר של "דניה סיבוס" וכולכם יודעים על המקרה שלי. אתם לא שכחתם.

ברמת החייל.

בחניון וקשרו את זה עם המנוף הלקוי בבת-ים. עבדתי שם 327 שעות בחודש וזה אחרי שהם מורידים 45 דקות הפסקה. אם תעשו חישוב, אולי זה מעל 350 שעות. עבדתי שם. ברגע שהגיע הזמן לעשות טסט למנוף, הבוחן מלמטה אפילו לא מסתכל על המנוף. מקבל את הנייר וחותם על המנוף. רשלנות של מי זה? שלנו או שלכם?

מי היה המעסיק שלך?

כוח אדם של מען, לא של "דניה סיבוס". אבל אחרי שעבדתי אצלם באתר עשרה חודשים, אני חייב לעבור לעבוד אצלם לפי החוק. אחרי תשעה חודשים אני חייב לעבוד ב"דניה סיבוס". למה לא הכניסו אותי לחברה אצלם ורק השאירו אותי? ברגע שדיברתי על בטיחות, זרקו אותי בחוץ. אמרו לי: אתה לא רוצה לעבוד? אנחנו נביא מישהו אחר במקומך. פשוט.

ואתה עם רישיון מלא, מעודכן.

כן, הכול.

אתה עובד קבלן?

כן, דרך כוח אדם.

ודאי, זה מה שאמרתי. רציתי לבדוק.

כמה שכר קיבלת לשעה?

קיבלתי 53 שקל לשעה.

איך קיבלת?

בתלוש אני מופתע. רציתי לקבל את התלוש שלי ושם כתוב 28 שקל לשעה. ורשום שם 200 ומשהו שעות. ואני מקבל 53 שקל, הכול בשחור פה. הכול פה עבריינות.

בתלוש שכר מינימום.

בתלוש שכר מינימום ואני עובד 327 שעות.

איך אתה מקבל את הכסף?

הכול שחור, הכול במעטפות.

נותן לו יותר שעות ממה שהוא עושה בפחות כסף.

אני רואה שחברי הכנסת לא מספיק מודעים למעטפות.

מעטפות חומות, חומות.

אחרי מעטפות תצטרכו חנינה.

אין יותר מעטפות חומות.

כל חברות כוח האדם עובדות חצי-חצי. הן מעלימות מס. כולם מעלימים מס. גם אנחנו מעלימים מס.

לא, לא, לא. תן לי לשאול. אתה לא המקור של העלמת המס. זה מישהו אחר. אתה הקורבן של זה. אני שואל אותך, באמת, בגלל אומץ הלב שלך לבוא ליד מצלמות בשידור ישיר – אמרתי לכם את זה מהתחלה – זה אומץ לב ענק מה שאתה עושה כרגע. אתה תמצא עבודה מחר?

אני התפטרתי, קודם כל. עד שנמצא פתרון לענף שלנו, אני אחזור לעבודה. אני אלך לעבוד בניקיון, כשאני מרוויח 38 שקל לשעה, הכול נקי ואני מסודר במדינה. זה יותר טוב מלעלות לקבינה למעלה ולשבת 16-15 שעות. אפילו שירותים אין לי למעלה. יותר טוב שאני אשאר למטה.

עוד מישהו רוצה לדבר? בבקשה, תציג את עצמך. תודה לך.

אני אתחיל בשאלה ואז אני אמשיך. מי מכם שמע במקרה על אירוע שקרה ביום חמישי?

בבניין אלקטרה?

שכל אחד יענה על זה עם עצמו. אני אספר מה היה באותו יום. ביום חמישי הייתה תקלת בטיחות שבה כמעט מצאתי את המוות באותו יום. הייתה תקלה – סדק בבסיס של המנוף. סכנת מוות.

אתה היית למעלה?

אני הייתי למעלה. באותם רגעים אני קולט שאני עומד למות וכל חיי עברו מול עיניי באותם רגעים. אני יורד למטה וכולי סהרורי עם כל מה שקורה. בעודי מצלם כדי להעביר את זה הלאה, לדווח - - -

אתה דיברת היום בגלי-צה"ל, עם האירוע למטה של העגורן שלך?

אני לא התראיינתי בגלי-צה"ל.

בואו נאפשר לו לדווח. הזמן שלנו מוגבל למרות שדחפנו נושאים אחרים. בואו נרוויח זמן.

אני דוגמה חיה למה שהיה יכול לקרות. זה אומר שלא מצאתי את המוות שלי. אני נמצא פה כדי לספר את זה.

מה קרה בהמשך של זה? גילית, גילו.

גיליתי שיש מחדל.

ואז ירדת. ברוך השם, אתה אתנו. מה קורה אז?

הייתי סהרורי ואחד המנהלים שעבר באזור אמר לי: נו, צילמת ודיווחת? העברת את זה הלאה? אני אומר לעצמי: אני כמעט איבדתי את החיים שלי שם. היה אכפת לך לשאול איך אני מרגיש? תציע לי כוס מים? תראה מה שלום החיים שלי עוד לפני שדיברתי והעברתי את זה הלאה. אני מסתכל עליו ורואה שאופפת אותו מין עננה של – כמה כאב ראש הולך להיות לי עכשיו. ואני, שכמעט איבדתי את החיים שלי, מה שאני שומע ממנו זה האם דיווחתי והעברתי את זה הלאה. אני כאן כדי לומר לכם שאני חי ונושם.

ברשותך, אנחנו שמחים שאתה פה. ושתחייה חיים ארוכים מאוד. אנחנו רוצים לעזור לתהליכים. תן לנו קצת מה קרה.

אני אגיע לעיקר, פחות מהסיפור שהייתי בו. אני פוגש באתרים וגם חברים שלי למקצוע פוגשים בתקלות בטיחות כאלה ואחרות. זה מגיע מהפועל ועד המנהל למעלה. צריך יותר אכיפה, צריך שהדברים יהיו ברורים מבחינת אכיפה ומבחינת פיקוח. אין הדברים האלה. כרגע יכול להיות שיש אותם, אבל הם לא במקום מספיק חשוב כדי שזה ישנה למישהו. חמישה ימים אחרי זה אני מסתכל על האתר והאתר ממשיך לעבוד. אני כמעט קיפחתי את חיי שם.

עם אותו מנוף?

לא עם אותו מנוף כי הוא היה בתהליכי פירוק. בבסיס שלו הוא סדוק וזה רק מראה עד כמה הרמה הזאת כל-כך ירודה. זה מתחיל בפועל ונגמר בהתרסקות של מנוף. אני מאוד מזועזע.

אתה המשכת לעבוד במקום אחר? לא מסוגל היום לעבוד?

לא מסוגל היום לעבוד.

זה חלק מתאונת העבודה.

אני גר ליד המקום הזה. זה אומר שאני עובר מול האתר ובודק אם המנוף הזה ירד או לא. בבית אני מרגיש בטוח, באתר הבנייה אני לא מרגיש בטוח. אני מבקש ודורש זה בטיחות. אני לא יודע אם אני אחזור למקצוע בעקבות המקרה הזה.

כמה זמן אתה במקצוע הזה?

כמעט שלוש שנים. אני אומר לעצמי שזה מה שאני וזה מה שסיגלתי לעצמי. זה המקצוע שלי. בטיחות ופיקוח, זה מה שאני דורש. אם לא לי, במידה ואני לא אמשיך במקצוע, לפחות לאחיי.

תודה. באמת אתה צודק. רצית שעוד מישהו ידבר? אם לא, אני מעביר את רשות הדיבור לגברת סולימני, שביקשה לדבר. בבקשה, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

אני מנהלת מנהל הסדרה ואכיפה. ראשית, אני מתנצלת. אני מקבלת את ההערה של היושב-ראש לעניין המכתב. זה לא המקום להסביר את הסיבה ואני אדבר אתך באופן אישי על העניין הזה.

אני אחלק את הנושא הזה לשני חלקים: 1. מה נעשה בנושא הבטיחות. בעקבות הישיבה שהייתה עם השר לפני יומיים, הוחלט על צעדים שאמורים באמת לשנות את הענף. המטרה היא לטפל בענף הזה מהיסוד ולא טיפול נקודתי. 2. זכויות עובדים.

היושב-ראש וחברי הכנסת הנוכחים יודעים שהנושא של זכויות עובדים הוא בראש מעייננו של כולנו, הוא חשוב לכולנו והאוכלוסייה הזאת חשובה כמו עובדי השמירה ועובדי הניקיון וכל העובדים האחרים בשוק העבודה.

המנהל נתן אפשרות ואת הפלטפורמה לכל מי שרוצה להגיש תלונה בכל דרך שהיא, כולל בדרך אנונימית. זה מפורסם בכל מקום ובכל דרך, איך להגיש לנו תלונה. אנחנו מבטיחים לאותם עובדים הגנה ואי חשיפה שלהם כדי לטפל באמת במקרים מול אותם מעסיקים. הדרך להגיע אלינו קיימת וגם באנשי הארגון יושבים אנשים שלנו והעבירו מידע. מתנהלים תיקים, מתנהלות חקירות ומתנהלים תיקי חקירה הן בתחום הפלילי, בקשר לחברות שעובדות ללא רישיון כי שם ההליך הוא פלילי ודורש הגשת כתב אישום, גם מול החברות וגם מול מזכירי החברות.

כמה כתבי אישום הגשתם בשנה האחרונה?

מתנהלים תיקים והתהליך הוא ארוך יותר מבחינת הגשת כתבי אישום.

ב-2016.

ב-2016, אפילו תלונות שהוגשו שנתיים לפני כן.

לא הוגשו תלונות. הנושא של המנופאים עלה רק בשנה האחרונה בעקבות הפגישות אתם. לא עלה נושא המנופאים ולא היה על שולחן המנהל. לא היו תלונות. לא הגיעו תלונות.

אין עיתון, לא קוראים עיתון. אנחנו מסתתרים מאחורי אגפי מודיעין. כל הזמן זה אצל המודיעין. אנחנו המודיעין. אנחנו 700 אנשי מודיעין שמודיעים על הכול ויש הרבה מאוד מחלקות משפטיות, בעיקר בראשותה של יפה סולימני, שיושבות וחונקות אותנו.

רועי, רועי, תאפשר דיון מסודר.

בדיוק כמו שנאמר פה, דובר על שכר גבוה של 50 שקלים. זה מה שהיה ידוע במערכת. ברגע שישבנו אתם והם העלו את הנושא על שולחן העבודה, אנחנו פועלים בשני מישורים. ישנו המישור של ההליך הפלילי. מדובר בחברות כוח-אדם. זאת לא חברה שמירה וניקיון.

וחברת כוח-אדם יכולה להעסיק אנשים בתחום שהיא לא מבינה בו?

חברת כוח-אדם היא חברה שמעסיקה עובדים והיא יכולה להעסיק בכל התחומים.

בכל התחומים? בלי שום בדיקה, בלי שום ידע היא יכולה להעסיק כירורג?

כן. זה חוק קבלני כוח-אדם.

חברת כוח אדם היא מתווכת.

לא, זה לא מתווך. דוחפים אותם להיות המאכערים הגרועים ביותר. זה התיקון הראשון.

החלק השני, לגבי הפרות העסקה בשעות מרובות. מתנהלים תיקי חקירה בנושא הזה ממידע שהתקבל מהם וממידע נוסף שהתקבל מגורמים נוספים. אספנו את המידע וגם קיבלנו מידע מההסתדרות. קיבלנו גם מידע על חברות מסוימות ומתנהלים תהליכים. אנחנו מגלים שם הפרות וההפרות הן בעיקר לנושא הפרות העסקה, שזה השעות המרובות. מתנהלים תהליכים ואנחנו מקווים שבמהלך השנה הקרובה הדברים יסתיימו כמה שיותר מהר.

את יכולה לספר לנו על איזושהי תוצאה של התהליכים האלה? את כל הזמן מדברת על תהליכים.

יש מספר חברות שנמצאות לפני הגשת כתבי אישום. מתנהלים 27 תיקי חקירה ומדובר ב-22 חברות. לפי מה שהבנו מכם, מדובר על 50-40 חברות שמעסיקות מנופאים. כ-22 חברות, מתנהלים מולן תיקי חקירה היום.

כמעט 50% מהחברות.

מתנהלים תיקים היום ואת התוצרים נראה בסוף.

יש לך בשורות לעתיד?

אני אומרת שנעשה את הכול וזה בנוסף למה שהשר העלה בנושא של הבטיחות. השר הנחה אותנו שיכול להיות שמדובר פה בקרטל. כל הנושא הזה עלה השבוע בדיון – תיאום שכר ותיאום תנאים בין חברות כוח-אדם.

אלה דברים שלא ידעת?

הוא העלה את זה השבוע בדיון, שיש תיאום שכר ותיאום תנאי העסקה.

זה היה בעיתון לפני חמישה שבועות.

הוא שמע על זה השבוע והוא ביקש מהגורמים המקצועיים בתוך המשרד לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים לבדוק את הנושא הזה. הגורמים המשפטיים פונים עכשיו ואם באמת יתברר שאכן נעשה תיאום, המדינה תפעל.

מה התיאום שלכם עם האגף לפיקוח על העבודה, תנאי העבודה ותאונות העבודה?

המידע מועבר בין האגפים. אנחנו עובדים יחד.

יש שיתוף פעולה אמיתי?

כן. גם הפעולות האחרונות שעשינו, נעשו בתיאום אתם. יצאנו אתם לשטח ואנחנו משרד אחד.

הלוואי שזה נכון.

למה משרד העבודה, המפקח שבודק לנו רישיונות, מגיע פעם בשנה? אני עובד על מנוף ארבע שנים ואפילו פעם אחת הוא לא בא לאתר לבדוק אותי. למה?

אוקיי, תודה. חברי הכנסת אני בא אליכם. תעשו את זה בקיצור. אני מתנצל מראש כי העניין הוא רב בינינו אז תנו זמן לאחרים גם להתבטא.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה והערכה לך על המעורבות והמחויבות לנושא הזה. באמת הערכה לחברי מאיר ואייל.

וחאג' יחיא.

שלושת חבריי. שניהם פשוט כבר הספיקו לדבר אז אני רוצה להצטרף לכל מה שהם אמרו ולא לחזור על הדברים.

אדוני היושב-ראש, המנופאים נמצאים עכשיו במאבק והתפקיד שלנו כאן זה להתייצב מאחוריכם. המאבק שלכם הוא מאבק צודק. אני חייב לומר לכם שהמאבק הזה הגיע, אדוני היושב-ראש, לצעד מאוד מרחיק לכת. אני לא זוכר הרבה מאבקים שבהם כל העובדים או קבוצה גדולה מאוד של עובדים - - -

240.

240 עובדים אומרים: למרות שאנחנו אנשי מקצוע, למרות שעברנו את כל ההכשרות, למרות שאנחנו האנשים הנכונים לעשות את העבודה, אנחנו שמים את המפתחות ומתפטרים מהעבודה שלנו כדי לעבוד אולי בניקיון או שאולי לא נמצא עבודה. זה מהלך מאוד מאוד מרחיק לכת. המהלך הזה, אדוני היושב-ראש, מעיד על כך שממש הגיעו מים עד נפש. אי אפשר להמשיך ככה.

מה שקורה בתחום הזה, המילה שיכולה לתאר אותו היא המילה הפקרות. אין מילה אחרת לתאר את מה שקורה בתחום הזה. מה שקשה במיוחד, אדוני היושב-ראש, הוא שלמרות העבודה הרבה שנעשית כאן בוועדה, ושותפים חברי כנסת במאמץ הזה, למרות כל העבודה הזו, המצב לא רק שהוא לא משתפר, אלא הוא מחמיר.

חבר הכנסת בן ראובן הראה לי לפני כמה דקות את הרשימה של תאונות העבודה בשבוע שעבר. זאת תמונה מזעזעת. וזה אחרי שאנחנו מדברים ומדברים ויוזמים ומדברים ומדברים. ואנחנו כולנו צריכים לשאול את עצמנו מה קורה כאן. האם זה מקרה, שלמרות כל הדיבורים המצב רק הולך ומחמיר? הטענה שלי, ואני יודע שזו טענה מאוד מאוד קשה, היא שזה לא מקרה. הטענה שלי היא שאנחנו לא מתמודדים עם טעות. אנחנו מתמודדים עם מדיניות. ומה היא המדיניות? המסר של הממשלה לענף הבניין הוא: תבנו מהר, תבנו הרבה ותבנו בזול. זה המסר. בטיחות וזה – הכול נכנס למקום השלישי, הרביעי והחמישי. ותנאי העבודה של העובדים – בכלל מי מדבר על זה. וכל עוד זה יהיה המסר, אנחנו נעמיק את הקטסטרופה.

לכן הפנייה שלי אליך, אדוני היושב-ראש, לי אין ציפיות מהממשלה. אחרי שנה ומשהו של עבודה בתחום הזה יחד אתכם, עמיתי חברי הכנסת, נואשתי מזה שהממשלה הזאת תייצר שינוי. אנחנו צריכים את השינוי הזה לייצר מכאן, מהכנסת, גם מול הממשלה. כמובן, בהובלה שלכם, של המאבק שלכם. אני שמח שארגוני עובדים מתגייסים למאבק הזה. זה חשוב וזה חיוני. אנחנו צריכים להיאבק ביחד ואנחנו בכנסת צריכים לשים לזה סוף. תודה רבה.

תודה. אילן גילאון, בבקשה.

ממש בקיצור כי נאמרו פה הדברים החשובים. דרך אגב, תמיד כשאני רואה את רועי וינשטיין אני מאוד מקנא בו כמה בקלות הוא יכול להיות חבר כנסת ואני אף פעם לא יכול להיות מנופאי. זה מדהים אותי.

עזוב אותי, אתה משוגע?

זה פחות מסוכן מהקבינה אבל יותר גרוע. אני יכול להגיד לך שמה שאתה רואה פה, זה המנופאים שיש לכנסת רק בלי מנוף. אלה המנופאים שיש לנו.

בלי רישיון.

בלי מנוף. מדובר כאן בשתי סוגיות. אחת היא הסוגיה הדחופה ביותר וזה החיים. השנייה היא איכות החיים. ברור שאנחנו מדברים על שני הדברים האלה. המנופאים האלה הם אנשים די מיושנים וחושבים שאף פעם לא צריכה להיות סתירה בין הדברים האלה. שהחובה שלנו היא שלאנשים תהיה עבודה וגם שיישארו בחיים. מה שמתרחש כאן מזכיר את יהלומי הדמים, תסלחו לי. שמעתי כמה ראיונות ברדיו, רועי, עם אחד שירד מהנוף כי הייתה רוח גדולה. מה אמר לו האחראי על העבודה? ודאי כולם שמעו את זה ועוד כמה וכמה. והבחורה שהורדה. אני אומר לעצמי: זה סיפור של יהלומי דמים. המקצוע הזה הפך למקצוע בסיכון גבוה. כל ענף הבניין הפך למקצוע בסיכון גבוה, וזה במרכז.

שני דברים צריכים להיות, האחד זה הנושא של חוק ואכיפה. אם לכם יש מודיעין, צריך לדעת לשכלל אותו כך שבזמן אמת, ברגע שאדם לא יכול לעלות על המנוף שלו, שיהיה מישהו שיטפל בו, גברת סולימני, מידית במקום. ולא מה שמתרחש היום, שמורידים אותו ומפטרים אותו. הדבר השני, אתם חייבים להחזיק ידיים. זה מאוד חשוב כרגע בעניין הזה של מה שעשיתם. השביתה הזאת, התאגוד שלכם, זה מה שיאפשר לכולכם לקבל את הכוח המשמעותי שלכם כדי שתוכלו להיות באמת - - -

איך מחמיר העניין? במקום שצריכים למקסם רווחים ולצמצם הוצאות, זה מסתיים בטרגדיות של חיי אדם. סוף פסוק. נקודה. אין הסבר אחר. אנחנו אתכם במנוף, לא בטוח שנוכל לעלות לקבינה. אנחנו מחזיקים את זה מלמטה גם בזה וגם בזה. גם מול הממשלה וגם לעזור לכם בתאגוד שלכם. אני לא מבין מה זאת אומרת ששנה שלמה יש דיונים עם ההסתדרות. זה איגוד מקצועי, שההסתדרות צריכה להרים אותו, בראש ובראשונה. אני ממש לא תופס על מה אתם דנים עם ההסתדרות בכלל. לא הבנתי את זה. אני מוכן להיכנס לעובי הקורה בעניין הזה ולגמור את הסיפור.

כמה כסף לשלם - - -

כן? זה הנושא?

יש פה נציגים מההסתדרות ובואו ניתן להם אחר-כך לדבר. אני רוצה לציין את כניסתה של חברת הכנסת תומא סלימאן, ידידתי.

ברשותכם, תנו לי עוד פעם לקפוץ קצת לאחרים ונחזור לחברי הכנסת. זה בסדר? רן כהן רצה להשלים משהו?

כן. אני ממשרד העבודה. ביקשתי לדבר כי אני רוצה לתת לכם איזושהי סקירה.

לא, אין לנו זמן.

העלו פה טענות שנוגעות לבטיחות. זה המקום שלי והרגשתי צורך להגיב ולתאר לכם את הפעולות שנעשו בחודשיים האחרונים. לא היסטוריה.

כמה זמן אתה בתפקיד?

חצי שנה. אני במנהל שש שנים.

אז זאת מהפכה חדשה.

אנחנו מכירים את העגורנים כנושא כבר עידן ועידנים, אבל לפני כחצי שנה הכרנו גם את הארגון. אני מודה ואומר שזה מקור מצוין למידע שניתן ומוזרם לנו און-ליין כל הזמן כי אנחנו מחפשים הפרות בטיחות ולא רוצים ללכת "על עיוור" אלא ללכת למקומות שבהם יש בשר.

אגף בטיחות שלם צריך להיות מוזן משטינקרים? אין לכם מפקחים שלכם? אתם מסכנים אותם כי אם הוא ידבר, יפטרו אותו. אין לכם מפקחים שלכם שבאים למקום ובודקים?

אנחנו מוזנים גם מהם, לא רק מהם. אנחנו מוזנים מהרבה מאוד ערוצים, לא רק מהם.

כמה מפקחים יש?

יש לנו היום 18 מפקחי בנייה שרצים בכל הארץ.

בכמה אתרים?

13,500 אתרים פעילים.

כמה זה 13,500 חלקי 18?

ה-18 שלך הם ה-18 של הבטיחות - - - חברי הכנסת, ביוזמתכם יש דיון אז תאפשרו את הדיון. אני שואל, ה-18 מפקחים שלכם או של הגברת?

שלנו, מפקחי בטיחות.

אז זה בנוסף ל-18 של המערכת?

לא, הכול ביחד.

כמה פעמים מוכרים לנו את ה-18 האלה? המספר יפה כי הוא קשור לקבלה.

זאת נקודה שאני רוצה לגעת בה. מאחר וברור לנו שאנחנו צריכים לייצר מכפילי כוח, פנינו למנכ"ל השלטון המקומי. ישבנו אצלו עם מהנדסי עיר לפני שלושה שבועות. אמרנו להם: יש לכם סמכות בפקודת העיריות לדאוג – רשום שם שהעירייה תדאג לתקינות מנופים, העירייה תדאג לגידור פירי מעליות. אמרנו להם: אל תעשו את העבודה שלנו, אבל את החלק של המנופים, את החלק שקשור לבטיחות הציבור, תיכנסו לזירה. תיכנסו לשטח. בעקבות הישיבה שלח השר אתמול מכתב נוסף, הפעם ליושב-ראש מרכז השלטון המקומי, לחיים ביבס. קיבלנו טלפון מהשלטון המקומי ואמרו לנו להכין נוהל שיתוף פעולה כדי להתחיל לגלגל את זה. יש לנו ישיבה בפרואר, החודש. זאת ישיבה שנקבעה בעקבות הפגישה הראשונה שלנו עם מנכ"ל השלטון המקומי. במקביל פנינו למנהל התכנון במשרד האוצר.

מי יתקצב את זה? העיריות שפושטות רגל?

אוסמה, אתה יודע איפה זה ייתקע בסוף, אבל בוא, תן לו לסיים.

תנו לרן להסביר. הוא עובד. אני אתו בקשר. הוא עובד.

תן לו להמשיך. אני אגן עליו.

חברי הכנסת היקרים, הבן-אדם הזה הוא הבן-אדם שאני עובד אתו על בסיס יום-יומי בניסיון לפתור את הבעיות. אני אשמח לשמוע את הצד שלו.

רועי, תן לי לנהל את הישיבה בינתיים, אוקיי? בבקשה, אף אחד לא מפריע לו, כולל חברי הכנסת. אני מתנצל על הדיקטטורה הנקודתית הזאת.

במקביל פנינו למנהל התכנון במשרד האוצר. לקחנו רשימות של 120 מהנדסי עיר. יש גם ועדות מרחביות אז זה כולל כ-250 יישובים. הכנסנו למערכת שלנו ובאופן אוטומטי יוצא צו אוטומטי באתר בנייה או צו הפסקת עבודה. מהנדס העיר מקבל את זה לתיבת הדואר שלו כדי שגם יהיה מודע למה שמתרחש אצלו בעיר ויידע להפעיל את הצוותים של הפיקוח העירוני. זה גם משהו שעלה במסגרת הפגישה עם מנכ"ל השלטון המקומי. אנחנו לא שומרים סודות בבטן כשמדובר בליקויי בנייה.

אנחנו גם מפרסמים – נתחיל בזה רק בערך בעוד חודש – את צווי הבטיחות שלנו באופן פומבי לציבור באתר אינטרנט. לא רק צווי הפסקת עבודה. כל ליקוי באתר בנייה יופיע באתר. אנחנו נותנים לקבלנים זמן של 45 יום ואז הצו עולה לאוויר.

חוץ מזה, לעניין של העגורנאים, השר מקדם בצורה חזקה – אנחנו עובדים על זה בתור גורמי המקצוע – את הנושא של עיצומים כספיים. יש שם קנסות מאוד כבדים לעניין של הפעלת עגורן ללא בודק מוסמך או על-ידי מישהו שהוא עגורנאי עם רישיון מזויף. במקביל אנחנו מבצעים חקירות פליליות. רק בחודשיים האחרונים פתחנו תשע חקירות פליליות על הפרת צווים באתרי בנייה, מתוכן חקירה אחת היא של מנהל עבודה בחדרה. יש לנו הקלטה אז קל לנו לעשות את החקירה הזאת, יחסית, כשהוא מכריח עגורנאי לעלות על עגורן למרות שהעגורנאי שהוא מרגיש שהעגורן לא במצב בטיחותי מבחינתו. פרסמנו לקבלנים הוראה שאומרת שהם לא יכולים להתערב בסמכות של העגורנאי. העגורנאי הוא הבוס של העגורן. הוא זה שצריך לקבוע אם זה בטוח מבחינתו או לא בטוח מבחינתו. אין להתערב בשיקול הדעת שלו. זה לא עוזר וברור לנו שאנחנו מטפלים פה בנגע שהלך והשתרש במשך הרבה מאוד שנים, אבל אנחנו מנסים.

בנוסף, לפני שבוע וחצי, כשהעגורנאים הודיעו בתקשורת – ככה שמענו על זה – שהם יוצאים לשביתה, יצרנו קשר אתם. קיבלנו רשימה של 180 אתרים שבהם לא יהיו עגורנאים היום. נערכנו. עכשיו יש לנו בשטח 15 צוותים משולבים של מפקחים וחוקרים שבעצם עוברים לפי הרשימות האלה, מורידים עגורנאים מאותם עגורנים שעובדים וכנראה שלא אמורים לעבוד. אני לא מניח שלקבלנים יש 300 עגורנאים היום להחליף מעכשיו לעכשיו. בודקים את הרישיונות שלהם ואם נמצא עגורנאי שאין לו רישיון ומנהל העבודה העלה אותו, לעגורנאי יהיה צו בטיחות.

עגורנאי שאין לו אזרחות ישראלית יכול לעבוד?

אדוני, אין לנו מפעילי עגורנים זרים בענף.

אתה חי בסרט. חי בסרט. אחי, תרד לשטח ותבדוק מה קורה. הדיון הזה הוא לא על הניירות שלך. הדיון הזה הוא על הדברים המציאותיים בשטח. אדוני, ירושלים עם למעלה מ-153 מזויפים. אני מבקש לא לשמוע את הדברים שלך, בסדר?

רועי, רועי.

מי שעולה עם רישיון מזויף, שיילך לבית סוהר.

אנחנו לא נותנים אישור לעגורנאים זרים, אלא אם הם עוברים קורס. מבחינתי שילמד עברית וייכנס לקורס מלא. יש סייג אחד – כרגע מועסקים 12 עגורנאים גברים בנמל הדרום. יש שם עבודה בים. הרשינו להם אחרי שנה של דיונים לאותם 12 עגורנאים לעבוד בנמל הדרום.

זה תחת חברה זרה.

נכון.

אני חייב לעזוב אז אני מתנצל. אנחנו נמשיך להיות אתך ואני רק רוצה לציין לחברי הכנסת, אתם שומעים את רן, רן עובד. אני אומר לכם שאת כל העבודה שאני רואה ואנחנו עושים בזמן האחרון, אנחנו עושים עם רן. יישר כוח, חביבי.

קיצצתי את הישיבה הבאה על חשבון הדיון הזה, שהוא חשוב. אבל תקחו בחשבון שאי אפשר להמשיך עוד הרבה.

הנושא של רישיונות העגורנאים, מבחינתנו הוא נושא קריטי. הוא לא נמצא אצלנו אלא במשרד התחבורה. השר שלנו דיבר עם שר התחבורה. מבקשים ממשרד התחבורה שיקדם את הרישיונות האלה, ייתן להם רישיונות מגנטיים כמו רישיון נהיגה. ביררנו עם המז"פ ורישיונות כאלה לא מזויפים. אין עדויות שמזייפים רישיונות ברמה של רישיונות נהיגה. יש היום רק ספק אחד בארץ שעושה את הרישיונות האלה. ברגע שיהיו להם רישיונות כאלה, גם למפקחים שלי יהיה קל. הם לא יצטרכו להתחיל לשמוע סיפורים באתר. אין לך רישיון פלסטיק? אוטומטית העגורן מפסיק לעבוד ומנהל העבודה צריך לתת את התשובות לעניין הזה.

תודה. רן, אני מודה לך על הדיווח שנותן תקווה שאפשר להתקדם.

הוא אחד הדוברים הרציניים בתחום הזה.

באמת אני מצטרף לדברים. מירב בן ארי, בבקשה. אחריה אוסמה סעדי.

באתי בעיקר כדי לשמוע אותם. גם שמעתי היום בחדשות וגם בשבוע שעבר קצת קראתי. אני חייבת להגיד משהו גם לך, רן. הדבר היחיד שמטריד כאן הוא כאילו המנופאים הגיעו בפעם הראשונה לארץ-ישראל. זה מה שמטריד. אתה אומר פה הרבה דברים חשובים כמו חיים ביבס והשלטון המקומי, כמו מנהל תכנון – ממש רשמתי את הדברים שאמרת והכול בחצי השנה האחרונה. תאמין לי, הקשבתי לכל מילה ואפילו רשמתי כי באמת דיברת לעניין.

אני חברה בוועדה כמעט שנתיים. כשבאים לפה נציגי ממשלה שמברברים את עצמם לדעת, כל חברי הכנסת באמת לא עושים להם חיים קלים. כמו שראית, כולנו הקשבנו אבל זה מאוד מאוד מטריד. גם את, יפה, את יותר ותיקה בסיפור. איפה הייתם עד עכשיו? מה היה?

האחרון שנכנס תמיד חוטף.

כאילו בפעם הראשונה יש עגורן במדינה, בפעם הראשונה יש מנופאי. אני לא מצליחה להבין את זה. יפה שאתם עושים תהליך חדש אבל זה מטריד. אני גם מכירה את אלי ואנחנו ביחד עושים הרבה דברים. אני בטוחה שתעשה follow-up להמשך כדי להבין אם אנחנו מתקדמים עם הנושא.

בבקשה, אוסמה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם, סבאח אל חיר למנופאים. אני מכיר חלק מהם באופן אישי, אלה שיושבים בשורות האחוריות.

אלה השורות החשובות.

בטח. קיבלתי עכשיו הודעה ואני מניח שגם חברי קיבלו אותה. התקבלה הודעה על קיר שנפל על פועל באזור התעשייה בנצרת עילית. צוותים של לוחמי האש מתחנה אזורית נצרת פועלים לחילוץ לכוד אחד במקום. קיבלנו עכשיו את ההודעה הזאת.

אני גם זוכר שבימים הסוערים לפני כמה חודשים גם מצאו את מותם כמה פועלים מהיישוב שלי, עראבה. זה נושא חשוב לכולנו. הזעקה והצעקה שלכם, של המנופאים, הגיעה לכולנו. היום אנחנו גם נשתתף בהפגנה שאתם מקיימים מחוץ לכנסת. אני מזמין בשמכם את כל חברי הכנסת לבוא ולעמוד לצדכם בשעות הקשות האלה. טוב שאתם מעלים את הנושא הזה כי לפי מה ששמענו לפני שנה, הכול היה בסדר.

לא היו מנופים ועגורנים.

לא היו אנשים כמו רועי שייקחו את העניין הזה, יילחמו וישמיעו את הזעקה שלהם. אנחנו אתכם ואנחנו נמשיך לעמוד לצדכם על מנת שתקבלו את הזכויות המגיעות לכם.

תודה. נציג ההסתדרות, בבקשה.

אני יושב-ראש הסתדרות עובדי הבניין. לא שמעתי את הדברים של חבר הכנסת מאיר כהן, אבל אמרו לי שתקפת את ההסתדרות.

עוד לא תקפתי אבל אם צריך, אני אעשה את זה בשמחה.

אני מזמין את שניכם להיות שותפים במשא ומתן שההסתדרות מנסה לעשות כדי להגיע להסכמה.

קודם כל, העובדות. יש 13,500 אתרי בנייה ויש 8,500 מנהלי עבודה. זה אומר שהממשלה יודעת שיש אתרי בנייה - - -

יש לי בקשה. אם זה כדי לתת לנו נאום ששמענו שלוש פעמים – אני מסתכל לך בעיניים עם ידידות אישית אליך. אני מבקש, מה אתה עושה עכשיו? כולנו יודעים 13,000, 8,000 וכל זה. מה אתה עושה מחר ותוך כמה זמן אתה יכול לעשות הסכם עם המנופאים?

הממשלה, ידוע שהיא גרועה, אבל ההסתדרות טובה.

גם את זה אני מוכן להגיד אם זה יקדם את המנופאים.

ההסתדרות פעלה בכל מה שקשור בפנייה למשרד הכלכלה ולמשרד העבודה לעשות את האכיפה בנושא הסכם העבודה הקיבוצי הענפי.

כמה זמן זה ייקח, לדעתך?

יש כבר הסכם.

מתי ייחתם הסכם?

משרד העבודה, הוא הממונה על האכיפה על חוקי העבודה ועל תנאי העבודה.

מתי ההסכם הזה ייכנס לתוקפו? תן לי תשובה.

קשה לי מאוד, אולי תעזרו לי.

אני מתנדב לעזור לך ולמנופאים.

התחלנו את המשא ומתן ונציגי המנופאים ביקשו ממני, מיושב-ראש הסתדרות עובדי הבניין, לתת להם משכורת של 25,000 שקל בחודש. בוא תגיד לי איך אני עושה את זה. ככה התחיל המשא ומתן.

סוף סוף מגיעים לדברים האמיתיים.

אני שם על השולחן שניהלנו משא ומתן. קיבלתי את ההצעה של החבר'ה שיושבים פה והודעתי להם שאת המשכורת הזה אני לא יכול להביא. התחלנו לנהל משא ומתן ואנחנו בשלבי משא ומתן מאוד מתקדמים להגיע להסכם למרות שיש הסכם קיבוצי-ענפי שכבר חל עליהם. ההסכם הזה הולך לחול על כל המנופאים בארץ, כולל כל מי שעובד בחברות כוח-אדם.

מתי?

תגיד כמה זמן?

על השאלה שלך אני עונה עכשיו שרק בחודשיים האחרונים החבר'ה המנופאים הבינו, ירדו מהעץ של להביא להם 25,000 שקל משכורת כמו סיני שעובד שלושים ומשהו שעות.

אנחנו עדיין לא ירדנו מהעץ, איציק מויאל. אנחנו חושבים שזה מגיע לנו.

יכול להיות, אבל רק תסביר לי מי ישלם.

לא אומרים תודה על מה שמגיע.

אני לא אמרתי שלא, אבל זאת הסיבה שיש הסכם קיבוצי. אתם דורשים תנאים שאני כיושב-ראש ההסתדרות לא יכול להביא אותם. אולי חברי הכנסת יעזרו לי.

אולי אנחנו לא צריכים את ההסתדרות. אולי אנחנו צריכים את המנופאים, אחד עם השני, שנשב בינינו ונחשוב.

תסתכל מה קורה.

חבר הכנסת גילאון, תצטרף אליי.

אני מצטרף אליך. אני מדבר על לאגד. אני בעדך. אני אמרתי משהו סתם פעם?

בוא תצטרף אליי, תשכנע אותם לרדת מהמנוף. אני כיושב-ראש ההסתדרות לא מסוגל להביא להם 25,000 שקל בחודש, וזה מה שהם רוצים. וזאת הסיבה שאין הסכם קיבוצי, לא משהו אחר. תהיה להם פנסיה מהיום הראשון, יהיה להם ותק בענף, תהיה להם קרן השתלמות. יהיו להם כל התנאים שאין להם היום. הם עדיין על המנוף וזאת הסיבה שאין הסכם קיבוצי. שיגידו לי שזה לא נכון. יש טלוויזיה ואתם נמצאים פה. שיגידו שזה לא נכון. אני יכול מחר בבוקר לעשות לכם הסכם קיבוצי - - -

יצחק, תודה רבה.

יושב-ראש ההסתדרות הכריז סכסוך עבודה. במידה ולא נסדיר את נושא הבטיחות - - -

יצחק, אני מבקש להפסיק. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, חברי, כידוע אני עוסק בזה כבר שנה וחצי, שאנחנו נמצאים פה. אני רוצה שגם המעסיקים יידעו – אנחנו רוצים שתהיה בנייה ואנחנו רוצים שהענף הזה ישגשג, אבל אנחנו רוצים בטיחות באותה עבודה. אין לנו בעיה שיבנו ויבנו כמה שיותר, אבל שתהיה בטיחות.

לאחרונה, בנוסף לתאונת העבודה של נפילה מגובה, אנחנו רואים שיש נפילה של חפצים מגובה. יש אנשים שנהרגו מנפילת חפצים מגובה, ולא רק מנפילה מגובה של אנשים שעבדו על פיגום או באיזו מרפסת ונפלו. זאת גם נפילת חפצים כבדים שרומסים אנשים. זאת נקודה שאנחנו גם צריכים להעלות פה. כשאנחנו מדברים על בטיחות חשובה לנו גם הבטיחות של המנופאי והבטיחות של אנשים מסביב לבניין ובתוך הבניין, שיכולים להיות נפגעים גם מעבודת המנופאי. מה זה אומר? זה אומר שגם מי שקושר למנופאי, שמחבר את הדברים, צריך להיות אדם שיודע מה הוא עושה ולמה הוא עושה. המנופאי מלמעלה לא יכול לראות איך קשרו לו או לא קשרו לו.

שנית, העניין של מזג האוויר. חשוב מאוד שיהיה מד עוצמת אוויר למעלה. אני לא רוצה שמי שנמצא למטה יגיד: מזג האוויר בסדר, אתה יכול לעבוד. הכרנו את האישה שלא הסכימה ופיטרו אותה. מי שמסרב לעבוד, ובצדק, צריך שתהיה לו הגנה מפיטורים. אני בצד של המנופאים, אבל אני לא רוצה שמנופאי, מתי שבא לו הוא עולה ומתי שלא בא לו, לא עולה. אני רוצה את המד הזה של עוצמת האוויר, כוח האוויר למעלה ולפי זה יהיו אצלכם תקנות להגביל לפי כוח רוח מסוים שמעבר לו לא עובדים על המנוף.

יש עוד נקודה שמאוד נראית לי שצריך לעסוק בה – העניין של העסקה ישירה. אנחנו לא צריכים דרך כוח-אדם. היום אתה בא, מחר אתה לא נמצא שם ומחליפים. יש תדירות של החלפה כי זה כוח-אדם. מעבירים מפה לשם ואנחנו גם לא רוצים את זה. למרות שרובכם נמצא באותו אתר רוב הזמן, אבל ההעסקה של חברת כוח-אדם במשך עשרה חודשים, תשעה חודשים או שמונה חודשים, מעבירים, מפטרים ואין זכויות ואין קביעות, גם את זה אנחנו רוצים לגמור פעם ולתמיד.

אני מתנצל. חברים, אנחנו, חברי הכנסת, באים באמצע הדיון וחוזרים על דברים שכבר נאמרו.

עוד משפט אחרון.

אם זה כללי, בבקשה עם המלצות טכניות.

הנקודה האחרונה היא עוד דוגמה שמחייבת שאנחנו נפריד בין התפקיד של מנהל עבודה לממונה הבטיחות. החוק שלנו הוא מחויב המציאות.

יש הצעת חוק, אם אני לא טועה.

יש לנו הצעת חוק כזאת. ממונה הבטיחות הוא זה שיכול לבדוק אם הבסיס של המנוף סדוק או לא סדוק, את ההתקנה שלו ואת התקינות שלו. זה יהיה באחריותו. תודה.

תודה רבה. רועי, אל תתחמם, אתה תסכם את הדיון, אז בינתיים תרשום לך את הדברים. עאידה, בבקשה.

קודם כל, אני מתנצלת שהגעתי באמצע הדיון ואני מקווה שאני לא חוזרת על דברים של אחרים.

לא, אני לא אומר, רק תתחשבו בזה.

אני חושבת שהיה חשוב מאוד שכולנו נהיה פה.

אין פה הרבה חברות כנסת, משום מה.

יש שתיים, שתי איכותיות.

שתיים זה הרבה.

שתיים זה איכות.

כמה מנופאיות יש?

חייבים לזכור שמי שהציפה את הבעיה בשטח לפני כחצי שנה, הייתה המנופאית שסירבה לעלות על המנוף בגלל מזג האוויר. זה היה מאבק. אני רואה אותה פה. כל הכבוד. לפעמים אנחנו לא הרבה אבל עושות את התפקיד שלנו כמו שצריך.

אני לא רוצה להיכנס לדקויות ולדברים טכניים, אבל ההבנה שלי היא שכל עוד עובדים מועסקים על-ידי כוח-אדם ובתנאים שגוזלים את מחייתם ושמים אותם במקום כזה שהם לא יכולים לפתוח את הפה ולהתנגד כי הם יאבדו את מקום העבודה ויוציאו אותם, וחברת כוח-אדם תתעלל בהם, אי אפשר לדרוש מהם שגם יהיו אחראים על הבטיחות שלהם כאשר זה בניגוד אינטרסים כאלה.

אני חושבת שאגף האכיפה אמור לעשות. נתתם שבחים, אבל מצד שני אנחנו יודעים שבשלוש השנים האחרונות היו 19 קנסות שניתנו בענף. איך אפשר? אם המנופאי יהיה גם אחראי על זה שיגיד: אני מקבל את התנאים הבטיחותיים שלי ואם לא, אני לא יכול לעבוד, כאשר הוא יודע שהעבודה שלו והפרנסה שלו בסכנה.

אם לא פותרים את הפלונטר הזה – אם ההסתדרות רוצה באמת לאגד, היא תוכל לעשות והיא יכולה להפעיל לחץ. וראינו שמפעילים לחץ כפי שצריך. ההסתדרות אמורה להיות עם הכוח שבאמת היא תוכל לגייס את הכוח הזה למען העובדים, במיוחד בענף כזה, שביר ושהם נמצאים בסכנה כזו.

יכול להיות שהם רואים שהמשכורת שלהם צריכה להיות 25,000. יכול להיות שלא, אתם לא רואים את זה, אבל ברור שאי אפשר לדבר על פערים כל-כך גדולים. להגיד שיש תוספת של 500 שקל? אני לא חושבת שזה הפתרון כאשר יודעים שהמנופאים עובדים לפעמים 300 שעות בחודש. זאת עבדות לכל דבר.

אני חושבת שאי אפשר להתייחס רק לבטיחות בלי שהאגף יעשה את העבודה שלו כמו שצריך. אבל בלי לאגד את המנופאים ולתת להם גב ואפשרות באמת שהם יהיו בשליטה כזו או אחרת על תנאי ההעסקה שלהם, אנחנו לא נפתור את זה. ימשיכו לנצל אותם וימשיכו לסכן את חייהם.

תודה. נציג הקבלנים, אליאב בבקשה.

אורי ידבר היום.

בבקשה, אורי.

אני יושב-ראש ועדת העבודה של התאחדות בוני הארץ. קודם כל, תודה על הדיון הזה. אני מבטיח להיות פחות פופולרי אבל יותר הוגן ולעשות סדר בחלק מהדברים.

הדבר הראשון והלא פופולרי שאני אגיד הוא שבלב כבד ולא ברצון רב נענינו לדרישת ההסתדרות בלחץ של יצחק מויאל להכיר במנופאים כתת-ענף. אנחנו מנהלים יחסי עבודה קיבוציים עם ההסתדרות כבר כ-50 שנה, עם ענף הבניין כולו שמונה 186,000 עובדים, 48,000 פלסטינים ו-9,000 זרים. לא הייתי רוצה לראות במשא ומתן קיבוצי 50 בעלי מקצוע שונים. אני מבין ואני מכיר את הייחודיות של מקצוע המנופאות, אבל אני לא רואה טפסן שקשור לרתמה בקומה 48 באמצע יציקה בחורף מסתכן פחות מאשר מנופאי, עם כל הכבוד למנופאים ויש כבוד. אני לא אומר את זה בציניות.

הדיון הזה, אני באמת מכיר ומוקיר את רועי על היכולת הרטורית המדהימה שלו ועל הארגון הזה. לא כל אחד היה מסוגל לעשות את זה בכל-כך מעט זמן.

אנחנו עובדים אצלו ולא מתביישים. אני לא מתבייש.

גם אני עובד אצלו בחודשים האחרונים. זה בסדר. התחלנו לעשות משא ומתן עם ההסתדרות בלחץ שלה, לא מתוך רצון טוב אבל מתוך כבוד למערכת היחסים הקיבוצית ששוררת בינינו. אני לא רואה את מערכת יחסי העבודה כיציבה אם כל פלג או כל חלק בתחום העבודה ירצה את רצונותיו וינהל משא ומתן לבד. אז אנחנו נמצא את עצמנו מנהלים משא ומתן עם חמישים תתי-ענפים. לא נספיק ולא נוכל.

כמה תתי-ועדים יש בנמל אשדוד?

כן.

למה שם היה מותר?

מול כמה ספקים אתה עובד? ברור לגמרי שכאשר זה כך, יהיה להם יותר כוח.

רבותי, אמרתי שאני אהיה פחות פופולרי.

זה לא עניין של פופולרי. תהיה הוגן לא פופולרי.

הענף בחמישים שנה לדעתי התפתח, לא?

עובדה שאנחנו עושים את זה.

אתה יודע, אם במפעלי ים-המלח מישהו יגיד את מה שאתה אומר, ההסתדרות לא תעז לדבר בשפה הזאת. אבל כנראה שעם המנופאים ההסתדרות יכולה לדבר כך.

במפעלי ים-המלח 10,000 עובדים ולנו 200,000 עובדים. הבדל קטן.

מה זה משנה? במפעלי ים-המלח אף אחד לא יעז להגיד את זה. יש להם תת של תת של תת וכל אחד מתייחסים אליו בכבוד. הרי טפסן, אם הוא לא עם רתמה, חס ושלום – אני מאחל לכולם בריאות – אז הוא נופל. אבל מנופאי שאין לו אישור מפיל על 100 עובדים יציקה שהורגת את כולם.

אני אוסיף ואומר, וזה בצד הכן פופולרי, שאני מסכים עם מרבית הדברים שנאמרו כאן.

יש לי שאלה תמימה של ילד, למה אתם לא מעסיקים באופן ישיר מקצועות עם הסכם הסתדרותי מתאים? למה?

אני מבטיח לך כמה נקודות שכדאי יהיה לכם לעסוק בהן ואנחנו, המעסיקים, זועקים פה לעזרת הכנסת והממשלה.

אני מזמין אותך לבוא בשבוע הבא. יהיה מה שיהיה, נקיים דיון. יש צוות של שלושה חברי כנסת שלקחו על עצמם את ענף הבנייה.

הייתם אצלנו באתר.

ודאי, ונהנינו. ראית מה קרה אחר-כך. זאת אותה חברה שאנחנו לא יודעים מה קרה לה ולא שאנחנו שמחים לאידה. אני אומר לך שבשבוע הבא נקיים דיון אתך ולכן תשאיר את הדברים הכלליים לשבוע הבא.

אני אגיד מה אנחנו עושים ומה בכוחנו.

למנופאים, בבקשה.

הדיון קצת מבלבל ואני אנסה לעשות סדר. מצד אחד, הדיון על מנופאים שרוצים תנאי שכר וגהות שונים מיתר הענף. אמרתי שבלב כבד אני מסכים ובדיונים עם ההסתדרות הגענו כבר לתנאי שכר שהם קרוב ל-20% מדורג – בין 10% ל-20% יותר מאשר חבריהם בענף הבניין, שכפופים לאותו הסכם קיבוצי. ברשימת המקצועות של ענף הבניין, סעיף 46-45 של ספר הסיווג האחיד, מנופאי הוא עובד בניין. הוא יקר לי, אבל הוא לא יקר לי יותר מטפסן והוא לא יקר לי יותר מטייח או מכל אחד אחר.

מה אתה אומר בזה? שהוא לא מסתכן יותר? אנחנו מדברים כרגע על נושא המנופאים.

אז אני נותן לך תשובה לזה. אנחנו הכרנו בזה ואנחנו רוצים לתת יותר, אבל במקביל אנחנו עושים הסכם קיבוצי בתחום הבטיחות, שהיה תקוע זמן רב.

נורמטיבית מותר לקבלן לקחת אדם או שליחו, לשים אותו במקום שבו הוא מסתכן למעלה במנוף, ולהגיד לו: או שתעבוד או שתיקח את החפצים שלך? זה מתאים לך?

לא, זה ממש לא מתאים לי.

אז מה אתה מספר לי על טפסנים ודברים אחרים? מה זה קשור?

אילן, אילן, ברשותך.

אז אני אספר לך רק מה שאתה רוצה לשמוע. אני שמח לבשר שבשבוע שעבר הייתה פריצת דרך במשא ומתן ישירות עם אבי ניסנקורן אישית, שהבטיח כמה דברים שרצינו לעשות. אני מאמין גם במה שעושה השר ואני מקבל בהכנעה את הקנסות ואת האכיפה הממשלתית הדלה. אני מאמין, והייתי בהרבה מאוד פורומים של בטיחות, הן כחבר מועצת הביטוח הלאומי, קרן מנוף, המוסד לבטיחות ועוד. אני מכיר את נושא הבטיחות עשרות שנים. בטיחות זה לא רק קנס של שלושים אלף שקל או של חמישים אלף שקל. זה תודעה, זה חינוך, זה תרבות. אנחנו בהתאחדות הקבלנים הראשונים שהקמנו לעצמו ניידת בטיחות. הנשיא שלנו דורש בכל שלט שלנו: הבטיחות מעל הכול ולפני הכול. נכון, אין לנו הצלחות גדולות. אני מודה. שנה נוראית וקשה. כל-כך הרבה הרוגים לא היו לנו מעולם.

לא דיווחתם.

לכן צריך לצאת עם הרבה כסף למסע של תודעה ציבורית ויחצנות. אנחנו הקבלנים ראשונים לתת כסף לדבר הזה. אבי ניסנקורן אמר: מצ'ינג, על כל שקל שלכם, שקל שלי. אני פונה אליכם שתדאגו לנו להכפיל את זה ואז נעשה יותר טוב.

חברי הכנסת, גם שהם בעלי השפעה, הם לא גוף הביצוע.

עוד עצה אחת, אדוני היושב-ראש, שתהיה לך טובה. חברות כוח-אדם היא הרעה החולה שאני רואה אותה כאן. אם אנחנו נגדיר את חברות כוח-האדם למנופאות כחברות לשירותי מנוף ולא חברה לכוח-אדם, הרגולציה תחול עליהן ואנחנו כקבלנים נוכל לשלוט בזה.

רשמנו את זה בעקבות ההודעה של גב' סולימני. אדוני, בבקשה, בקצרה.

אני בתחום המנופאות כבר עשר שנים. הסתובבתי בין האתרים אין ספור פעמים. אין בטיחות בענף הבנייה. הבטיחות היחידה שקיימת היא אנחנו. אני רוצה לעבוד לפי חוקי הבטיחות של מדינת ישראל ולא נותנים לי. אנשים לא רוצים ללכת עם קסדות, אנשים לא רוצים לשים רתמות, אנשים לא רוצים לקשור כמו שצריך.

שלשום נפלתי ברחוב. למה? כי מסביב לבית שלי כולם בונים והלכלוך הוא גדול. תאמין לי, אני יודע על מה אתה מדבר.

אני נציג ועד הפעולה של המנופאים. אני מנהל את המשא ומתן עם עוד מספר חברים. אני פונה לרן כהן, ידידי, שעוזר לנו המון. אמרת שיש 12 מנופאים זרים שקיבלו אישור. אנחנו במקום הנכון לשנות את זה ויש פה הרבה מנופאים שמוכנים לקבל את ההסמכה ולעבוד במדינה שלנו על המנופים המיוחדים האלה, רק שייתנו לנו את ההסמכה הזאת. עוד משהו קצר, כבודו, בבקשה. המשא ומתן מנוהל אתנו ועם מנהלי העבודה, האנשים היחידים באתר הבנייה שיש להם אחריות לבטיחות, לא רק אישית אלא גם אחריות כלפי אחרים. מנהלי העבודה רשומים בהסכם הקיבוצי ואנחנו לא. ביום חמישי שעבר בא מנהל עבודה וחתך למנוף את הרגל. 5 סנטימטר. הוא חתך רגל למרות שאסור לו בכלל לגעת במנוף. היה פעם קבלן שאמר לי: אותי לא מעניינת בטיחות. אני לוקח קבלני משנה שבונים בשבילי. האחריות עליהם. אנחנו יושבים במקום הנכון כדי שאתם תשנו את זה.

תודה רבה. כן, בבקשה.

אני מהקואליציה למאבק בתאונות בניין. הנושא הזה עולה כחלק מהנושא של תאונות הבניין. 48 הרוגים בשנת 2016 ולפי הערכתנו זה לא יותר ממה שהיה בעבר. זה פשוט נחשף. בשנה וחצי האחרונות אנחנו מגרדים ומגרדים את האמת והבור הוא עמוק ועמוק ויותר עמוק. ההתקוממות של המנופאים היא אור אדום לכולנו. צריך להתחיל לטפל בענף הזה.

לשנות את השם של חברות כוח-אדם לחברות מפעילי מנוף, חברים, זה להכשיר את הזנות. אני אומר לכם שאם יש 22 חברות כוח-אדם מתוך 40 חברות של מנופים שהן בחקירה, את ה-20 האחרות עדיין לא תפסו. זה פשוט עוול, מה שקורה. אנחנו נלחמים לשנות את כל ההיגיון של זה, להוציא מחוץ לחוק את החברות האלה.

אוקיי, תודה. רועי, תסכם, בבקשה. ראשית, תרשה לי להחמיא לך. תן לי להחמיא לך לרגע. אני באמת רוצה להגיד לך שאני גאה על כך שארגנו את הדיון הזה, אבל כולו בזכותך. כולו בזכותך ובזכות המאבק שלך. אני לא נכנס לשאלה מי עומד בראש הגוף הגדול ביותר. זה מאבק וזה מוכיח שהדמוקרטיה היא באמצעות מאבקים חברתיים אמיתיים.

כל ענף הבנייה הוא ענף מוזנח שהכול מכול כל מתרחש בו, גם טוב אבל במיוחד הרבה רע לעובדים. לא שמעתי על גוף אחר שמזניח כל-כך את המשרתים של הגוף הזה, דהיינו העובדים, בכל תחומי החיים. אמרתי לכם, אני גר באזור ישן של באר-שבע ובונים מסביבו 300 וילות. אני פצוע ברגל בזכות או בגלל אתר הבנייה של הווילות מסביבי. ההזנחה מוחלטת ואני רואה את העובדים. אני מתחנן אליהם מלמטה: חבר'ה, משהו על הראש. אף אחד לא מתייחס. לא ראיתי פקח. חברים, אתם לא יודעים איזו רשלנות יש בתחום הזה וכולם אשמים. הממשלה במיוחד, אתם, נציגי הקבלנים, ההסתדרות. כולם אשמים. אני כאזרח צריך להתקשר למשטרה ולהגיד: תבואו, תעצרו את מנהל העבודה הזה שלא ממלא את תפקידו. כולנו אשמים.

כדאי שתדעו שאם לא נתעשת, המספרים הגלויים – זה מספר גלוי ויש מספרים לא גלויים –המשפחות שסובלות מהפגיעה ובזבוז כספי ציבור ענק – לשרוף 4.5 מיליארד שקלים בשנה בתאונות עבודה או באי-הכנסה של 11 מיליארד שקלים למדינה מעבודה מבוקרת ונשלטת – כל זה אומר שכדאי שכולנו נתחיל להילחם למען העובדים בכל התחומים. חברים, לאן שהלכנו, חוץ מהיכן שצחצחו את המקום לפני שהגענו, אני אומר לכם שאתרי הבנייה הם אחד המקומות שהכי מזמינים את האסונות האנושיים. תבדקו את זה בעצמכם. תבדקו כמה אפשר לשנות. הבנייה כל-כך גבוהה, כל-כך מסוכנת, כל-כך מורכבת וכולם משתוללים. האדריכלים רוצים שיגעונות ואז בונים ובונים ובונים. הלוואי והיינו יכולים כולנו ללכת לישון בשקט.

רועי, תסכם בבקשה.

אני אסכם את מה שנאמר פה בדיון. אמרת לי שלוש דקות, אני יכול גם בשתי דקות. אנחנו באים אליכם מתוך העיניים של המנופאים. אתם, הממשלה, ההסתדרות, המנהל לבטיחות תעסוקתית, ההסדרה והאכיפה, רשות ההגירה והאוכלוסין, המשטרה, השלטון המקומי – כל אלה הם כלים בתוך ארגז הכלים שלכם. שלא תהיה לכם טעות, אתם עובדים בשבילנו. אתם רוצים בנייה? המנופאי יעלה? הוא צריך ארגז כלים. אני צריך ביטחון תעסוקתי. מדברים פה הרבה על בטיחות, אבל זאת תופעה שיכולה לקרות בגלל שאדם לא בטוח בתעסוקה שלו. אם בן-אדם בטוח בתעסוקה שלו, אתה לא תראה מפתח בהיי-טק באינטל עושה איזה קיצור דרך. הוא יודע שהוא עובד לפי החוקים ואם הוא לא יעבוד לפי החוקים, הוא יפוטר.

אני בא עכשיו בהצעה, וזאת הצעה שנייה כי בדיון הקודם הצעתי אותו דבר. אני לא מבקש את העזרה שלכם, אני מודיע לכם: תתחילו לעשות את העבודה שלכם. 240 מנופאים יורדים רק בגלל שהצלחנו להתאחד. אני מפחד מההשלכות של זה, כי זה אומר שעגורנאים ניידים, חברים שלנו, אחים שלנו, שבסדר-היום שלהם עובדים בדרך כלל בין 15 ל-18 שעות, יעבדו עכשיו יותר ב-300% כי אין עגורן צריח. זה אומר שהרישיונות המזויפים שהמשטרה מתעלמת מהם, רק יעלו. רק היום קיבלנו למעלה מ-26 פין-פוינטים וכשאנחנו שולחים את זה לרשות ההגירה והאוכלוסין, אין לנו תשובה. אנחנו שולחים את זה למשטרה וזה לא בתחומה.

מה זה פין-פוינט?

מיקוד. אני אומר לך שבבית שמש יש שלושה מנופים, כאשר שניים מהם לא עובדים. הם עובדים אצל סלמן או עובדים אצל סנוקרוט או אצל אלון מור ואין עם מי לדבר כי כרגע אין אנשים בשטח. אני מפחד מההשלכות של מה שנעשה כי החיים שלנו נמצאים מתחת לזה. בניגוד לזה שאורי רובין כנראה רגיל להתנתק רגשית מכל דבר שקשור שם, האנשים שעובדים שם בלי הרתמה הם האחריות שלנו לפי חוק. מנופאי לא יפעיל עגורן במצב שהוא רואה בו סיכון של בטיחות. ואם אין מעקות, מישהו יכול ליפול וזה סיכון בטיחות. וקסדות זה עניין שלנו וכספים זה שלנו ורשויות המס זה שלנו ומשכורות זה שלנו והכול.

כרגע אנחנו מציעים למדינת ישראל, להתאחדות הקבלנים ולהסתדרות אגף מודיעין. אנחנו העיניים. ולא, אנחנו לא נלך לעבוד אצל הירקן. אנחנו נלך עכשיו, בזמן הפרטי שלנו, מתוך אמונה בבניית הארץ כמצווה ונצוד מי שיהיה בלי קסדה ואת המנופים שלכם בלי רישיונות. אנחנו מתחננים לתסקירים שמגיעים לנו לפי חוק והם לא מגיעים כי המערכת מיושנת. השר חיים כץ דיבר על זה.

אני אומר בצורה מאוד מאוד ברורה – אנחנו את העבודה שלנו עושים. כולנו חטאנו ופשענו, כמו שכבודו, יושב-ראש הוועדה אמר. כולנו אשמים. את האשמה שלנו שמנו בצד ומעכשיו אנחנו מציעים לכם אגף מודיעין חינם אין כסף. בסדר, מדינת ישראל, שלטון מקומי, מנהל הסדרה ואכיפה? חינם אין כסף. אנחנו פותחים את העיניים שלנו ולפי חוק הדיווח אנחנו מדווחים. ואנחנו לא ניתן לזה לעבור בשקט יותר כי החיים שלנו והחיים של המשפחות שלנו מתחת למנופים לא שווים, לא שווים את הטיפול שאתם נותנים. הם שווים הרבה יותר. הרבה יותר.

תודה רבה.

אנחנו מודים לרועי על העזרה ואתה מוזמן לכל אתר. אתה לא צריך לצוד כלום. תגיד לי, אני אדאג שלכל אתר תיכנס. הכול בסדר. כל אתר שאתה רוצה.

אני שמח על ההודעה החשובה הזאת. מאיר, רצית להגיד משהו?

רק להגיד מילה אחת. מדינה מתוקנת לא צריכה אותך, רועי. מדינה מתוקנת לא צריכה אנשים שצדים. מדינה מתוקנת זאת מדינה שבמקום 18 מפקחים היא דואגת מידית ל-100 מפקחים, נותנת להם רכב והם זמינים. ונותנת להם סמכויות. אתה צריך ללכת לעבוד ולפרנס את המשפחה שלך. וככה כל ה-200 אנשים שנמצאים אתך. רועי, אני אומר לך שאני מאוד מקווה שאתם תלמדו דבר אחד: בבסיס צה"ל, כשיש תאונת אימונים ונהרג מישהו, סוגרים ל-24 שעות, ל-48 שעות. סוגרים עד שרואים מה קורה ומפיקים לקחים. כשנהרגים עובדי בניין הם הופכים להיות באמת לאנשים שקופים. אבל אם אתם תקבלו החלטה, ואני מאוד מקווה – אני הולך לדבר על זה עם השר – שיתייחסו לתאונות עבודה כמו לתאונות אימונים בצה"ל. אם תתקבל החלטה במשרד העבודה שכאשר נהרג עובד בשטח בנייה, סוגרים את שטח הבנייה - - -

אדוני, אנחנו קיבלנו על עצמנו 48 שעות אוטומטית ולא רק במקרה של הריגה אלא גם במקרה של תאונה.

מאיר, כבר חוקקנו את החוק הזה.

ובכל זאת, מה שחסר לי בחוק הזה הוא שאין שום דוח שיוצא תוך 48 שעות. אם ייצא דוח תוך 48 שעות וישימו את האנשים שיצטרכו לתת את הדין – לסגור ל-48 שעות זה לא העניין. בצה"ל סוגרים ל-24 שעות ותוך 24 שעות יש יחידות שבודקות את העניין ושמות המלצות.

דבר שני, אני מאוד מקווה שהעיצומים יהיו משמעותיים מאוד.

השאלה היא האם ייכנסו לבטיחות או ייכנסו רק לקופה. לגזור קופון על זה או לא.

אני מקווה שהעיצומים לא יהיו של 2,500 שקל כי כשנהרג מישהו צריכים לשלם הרבה יותר מ-2,500 שקל. תודה.

אני מתנצל, אני יודע שיש הרבה מאוד דברים להוסיף על-ידי כל הגופים. אני רוצה קודם כל להודות למנופאים על הבאת הנושא לפתחנו ולחברי הכנסת שהביאו את זה כהצעה דחופה לסדר-היום. לצוות הוועדה ולצוות שלי שהכינו את הדיון כי באמת נעשתה עבודה.

אתם יודעים, הקמנו ביוזמתנו צוות של שלושה חברי כנסת – חאג' יחיא, איל בן ראובן ואנוכי. לא יכולנו להקים ועדת משנה כי הם לא חברי ועדה אז עקפנו את הסיפור. חוקקנו לפחות שני חוקים, אחד מהם הוא זה שציינת ושאפשר להשלים אותו. היו הרבה מאוד המלצות ואני לא רוצה לחזור על כל אחת מפאת הזמן. אנחנו עשה סיכום שלנו ונפיץ לכם, לכל הגורמים המרכזיים, כדי שתדעו על מה אנחנו הולכים לעבוד בחודשים הקרובים בצורה שיטתית ובמעקב מתמיד על כל הדברים שעלו בפנינו היום.

הנושא חשוב ואם דרכו העובדים האחרים של הענף הזה יקבלו טיפול, אנחנו רק נשמח. הרווחנו את זה.

100 המפקחים שדיבר עליהם מאיר, זה צריך להיות מטרה. 100 מפקחים שיהיו בשטח ויעשו את העבודה.

הסיכום שלי בשם הוועדה יהיה סיכום כתוב שלנו, שנעביר לכם אותו. אני שוב אומר, בראוו לכם שאתם מעזים לבטא את הכישלונות של המערכת. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.