הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 163

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"ג באדר התשע"ז (21 במרץ 2017), שעה 10:00

יישום המלצות דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

יוסף ג'בארין

תמר זנדברג

יעל כהן-פארן

מרב מיכאלי

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

מיכל רוזין

דינה זילבר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

רותם ארנרייך - משפטנית, משרד המשפטים

ענבר שפייזמן - מנהלת תכנון אסטרטגי - נש"מ, משרד רה"מ

נעה אבירם - מנהלת אגף רישוי ותפעול תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איתי קליטניק - כלכלן בכיר, משרד הבריאות

חיים יפרח - מנהל אגף קשרי ממשל, משרד הפנים

קרן שירוני - ממונה פניות הציבור, המשרד לשירותי דת

יצחק ישי - מנהל אגף קבורה, המשרד לשירותי דת

יעל פרואקטור - יועצת מנכ"ל, הרשות לקידום מעמד האישה

שולה אגמי - יועצת לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז שלטון מקומי

יערית שניידר - חברה בוועדת מעמד האישה וקידום עורכת הדין, לשכת עורכי הדין

ח'אלד דגש - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

קרן הורוביץ - עו"ד, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

אורלי ארז לחובסקי - מנהלת המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

מרים נחמיאס - מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

דנה שרון - מנהלת מדיה חברתית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

מיכל דרור - מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

עמיטל בראלי - מנכ"ל, חותם-יהדות על סדר היום

אבנר פורת - אחראי תחום חקיקה, חותם-יהדות על סדר היום

סיון יעקבסון - דוברת ורכזת מדיה, קול"ך - פורום נשים דתיות

שמחה דן רוטמן - יועץ משפטי, התנועה למשילות ודמוקרטיה

אסתר ויינשטיין - עו"ד, התנועה למשילות ודמוקרטיה

ניצן כספי שילוני - עו"ד, מרכז צדק לנשים

אביה גולדין-טשיל - עו"ד, מרכז צדק לנשים

שירה פורסטנברג - נציגת התנועה המסורתית

מולוגטה מהרי - מוזמן/ת

מרטין יפה - מוזמן/ת

דלית אזולאי

הדס גור, חבר תרגומים

יישום המלצות דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים

בוקר טוב, אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. על סדר היום: יישום המלצות דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים. נמצאת איתנו היום, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר. תשתפי אותנו מה בדיוק עשיתם מאז, מה הצוות שלך עשה, איך ניסיתם ליישם את הדוח ומה מצבנו היום. למרות שבדיווחים בתקשורת וגם מהניסיון שלנו אנחנו רואים ורואות איך השיח מתפתח לכיוונים שלא חשבנו עליהם, על הדרת נשים והרחקתן, או בנראות שלהן במרחב הציבורי או בעצם ביכולת שלהן להיות נוכחות בהרבה מקומות. אנחנו שומעים ושומעות יותר ויותר על הדרת נשים מאירועים, מבמות באופן מכוון ובאופן שלא רק שהוא מכוון, אלא גם מנסה להשליט דעות ורואות בנוכחות של האישה במרחב הציבורי או בהרבה מהמרחבים כמשהו שפוגע בסדר הכללי. אני רק רוצה להוסיף שאולי נצטרך באיזשהו שלב גם לחשוב על הדרת נשים באופן כללי במגזרים שונים באוכלוסייה במדינת ישראל.

עד עכשיו אני יודעת שרוב הדו"חות ורוב הדיווחים עסקו בהדרת נשים בדרך כלל בענייני הציבור הישראלי היהודי ולא כל כך במה שקורה בתוך האוכלוסייה הערבית בנושאים האלה. אני רק רוצה להתחיל בזה. אני עדיין זוכרת בתחילת דרכי, כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, אירחתי בלשכה שלי שתי נשים שבאו להכיר אותו והן הראו לי שני עיתונים שדיווחו על הבחירה שלי כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד וזהו. לא נכתב בידיעה לקידום מעמד האישה ואני הייתי שם חברת כנסת, כלומר ח"כ סלימאן. כלומר גם השם הפרטי שלי הודר מהפרסום. אז אם יש משהו יותר ציני מזה אני לא יודעת מה זה ציני.

אנחנו נשמח לשמוע מעורכת דינה זילבר בהתחלה סקירה ואולי גם אם מעבר לסקירה, כמובן, תרגישי חופשי להגיד לנו כמה קל לך לעסוק במלאכה. בבקשה, גברתי.

קודם כל אני מאוד מודה לייזום של הדיון החשוב הזה על ידך ועל ההזמנה. אני ככה חושבת על הסיפור הזה שסיפרת, על העניין של המודעה וזה מאוד מתחבר לדברים שרציתי להגיד. אפרופו המחיקה אפילו של השם הפרטי שלך, אז אני אתחיל אולי מזה. את השם הפרטי צריך למחוק, את הקול צריך להשתיק, את הפנים לפקסל, את השיער לאסוף, את הנוכחות להצניע, את השאיפות למתן, את המקום לצמצם למשבצת אחת, צדדית, מאחורי פרגוד ורצוי בכלל ברחוב מקביל ולא בדרך הראשית. זאת המציאות של הנשים בישראל 2017.

העובדה שנשים הן מחצית מאוכלוסיית העולם לא מונעת מהן להיות מועט נדכא ובלתי שוויוני. החיים הציבוריים לא שייכים רק לגברים, הם שייכים לכולם, והקריאה שלנו היא טרוויאלית, היא קריאה מינימלית, קריאה להשתתפות שוויונית במרחב הציבורי. הקריאה שלנו טומנת בחובה סיכוי לעתיד טוב יותר לחברה הישראלית אל כלל מגזריה. סיכוי לחלוק מרחב ציבורי מינימלי משותף.

אני אסקור את הדוח של הפעילות שלנו, הפעילות השנתית שלנו. בעצם מאז 2012 שאז קודמתי בתפקיד, שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כתבה דוח מאוד יסודי ומקיף שזיהה את התופעה, הצמיד בין המופעים הספורדים האלה של ההדרה לכדי תופעה אחת נוכחת שלמה שמזהים איזשהו ארגון וסדר.

הגם שחלק מתרחב בתחבורה הציבורית ששם נשים יושבות מאחור וחלק מתרחש בתחנות שידור מסוימות שבהן נשים לא מקריינות, לא מנהלות תכניות, אפילו לא מועלות לשידור כמאזינות. עבור לקופות חולים שבהן הישיבה לנשים וגברים התבקשה במקומות נפרדים דרך בתי עלמין ששם נשים לא יכלו לספוד ליקיריהם שמתו ובעצם במהלך מסע ההלוויה נשים וגברים התבקשו להתחלק לנשים וגברים ולא לקיים את טקס הלוויה על פי בחירתה של המשפחה.

עבור לכך, לצה"ל, למועצה להשכלה גבוהה, לגברים שמתבקשים לא להשתתף בטקסי סיום של חוגי ספורט של הבנות שלהם מטעמי צניעות. כביכול יש בעיית צניעות בעובדה שילדות צעירות מופיעות במופע של סוף שנה ואפילו בני המשפחה הקרובים להן ביותר לא יכולים להשתתף. זה מה שנקרא מבוסס על סיפור אמיתי ותיאור של ישראל 2017.

לאחר שאני מוניתי ב-2014 ליישם את אותו דוח בין משרדי התובנה שלנו כמו שעסוקות בנושא, שלי, של עורכת הדין רותם ארנרייך ושל גורמים נוספים במשרד המשפטים, פחות מדיי אגב. כל העבודה הזאת שלנו נעשית נוסף על התפקיד. זאת אומרת, הגם שהתופעה היא תופעה ודורשת מאבק אקטיבי, מתמשך, יום יומי, מעקב אחרי פניות, מענה לפניות ציבור, לא מוקצה לזה כוח אדם כלשהו ובעצם הפעילות שלנו מקודמת בהקשרים האלה על סמך מחוייבות שלנו לנושא הזה ומתוך הבנה שזה בעצם שירות מאוד מאוד חשוב שניתן על ידינו. חובה שלנו לחברה הישראלית בשביל אותו סיכוי שאמרתי, בעצם, שוב, איזשהי תפיסה שהיא כאילו מצד אחד דורשת מאבק מאוד אקטיבי אבל בעצם מאוד צנועה ביומרה שלה.

היא מכוונת לכך שכולנו, נשים, גברים, כלל המגזרים, פשוט נוכל להתהלך ביחד על פני האדמה בצורה שוויונית. שלא יהיו אזורים שבהם נשים צריכות להתכופף, להקטין את קומתן, לצמצם את נוכחותן, להשתיק את קולן, להתלבש בצורה אחרת, להטיל על עצמן מגבלות באופן רצוני או באופן כופה ובעצם שהיחס לאישה יהיה כאל יחס לכל יצור אנושי, לכל בנאדם, והיא תוכל להנות ולזכות מהמינימום. התייחסות שוויונית וטרוויאלית לנוכחות שלה.

מבחינת היקפי הפעילות שלנו בנושא אז התובנה שלנו היא שמדובר בסוג של טפטוף שהפך למבול. זאת אומרת, הפניות שאנחנו מקבלות בדרך כלל הן ספורדיות. פנייה לגבי שלטי צניעות למשל שנתלים ביישוב מסוים ומבקשים למנוע מנשים להלך ברחובות מסוימים או לאפשר להן ללכת ברחובות האלה רק ובתנאי שהן תכפנה על עצמן דרישות צניעות מסוימות.

יכולה להיות פנייה אחרת על טקס שיכול להיות לציון ימים שאמורים להיות מאחדים וכלליים בחברה הישראלית לציון יום הזיכרון, לציון יום השואה. ובעצם השתתפותן של נשים כדוברות או כמשתתפות בשירה וכולי, אפילו זה יכול להיות טקס יום הזיכרון או יום השואה, אמהות שכולות, אחיות שכולות, הן יכולות להיות רק קהל, הן לא יכולות ליטול חלק בדברים.

יכולה להיות פנייה ספורדית אחרת על נשים שלומדות בקמפוסים נפרדים ועל מנת שהן תוכלנה לגשת למבחן ועל מנת שלא תמנע ההשתתפות שלהן הן נדרשות להופיע בצורה מסוימת, שאם לא כן תפגע האפשרות שלהן להתקדם.

מה זאת אומרת בצורה מסויימת? בלבוש?

בלבוש מסויים, כן. בלבוש מסויים שאם לא כן לא תוכלנה לגשת למבחן ולהשתתף. זאת אומרת, דברים שכבר באמת פוגעים ביכולת שלהן ליטול חלק שווה בהקשר הזה של לימודים גבוהים.

אז אנחנו כל פעם מטפלות בנושא ממוקד, אבל כמו שאמרתי, ההצטברות והאיחוד של כל הדברים, אותנו לפחות, כמי שעוסקים בנושאים האלה יום יום, ואני בטוחה שגם את חולקת את אותה תובנה, חידדו לנו את ההכרה שיש תופעה. זאת אומרת המילה הזאת זה תחת הרובריקה הכללית של שוויון וכולי. אבל זה כמו שיש כל מיני מילים שמשקפות תופעות חברתיות אז כמו שיש ייצוג הולם שזה כבר בתוך המשפחה של השוויון יש תופעה מסויימת אז יש גם את העניין של הדרת נשים כתופעה מובחנת שדורשת טיפול והתייחסות והתגייסות של כלל משרדי הממשלה שעוסקים בעניין.

בעצם אנחנו, כמי שמייצגות את השלטון, מצפות ופועלות ומקדמות את העובדה שאותם משרדי ממשלה יפעילו את הכוחות הרגולטוריים שיש להם, כל אחד בתחומו, בין אם זה משרד התחבורה על אוטובוסים, בין אם זה המועצה להשכלה גבוהה על האוניברסיטאות, בין אם זה משרד הדתות כלפי בתי העלמין, בין אם זה משרד הפנים כלפי השלטון המקומי. ושוב, כל גזרה כזאת זה לא טיפול אחיד זה דורש, כמובן, בחינה של הסיטואציה הספציפית, התאמות, התחשבות ברגישות של מגזרים מסוימים.

זאת אומרת לא טיפול בגרזן, אלא באמת איזשהו סוג של תפירה עילית שתתייחס למורכבות ולא תתעלם. זאת אומרת, עם כל הרצון הטוב שלנו לפעול לאותה מטרה שציינתי בתחילה, הדברים במידה רבה ובהרבה הקשרים צריכים להעשות בעדינות, מתוך שכנוע, מתוך גיוס של מגזרים מסוימים ולפעמים, כמובן, אם זה לא הולך להשתמש בכוחות של המדינה, בסמכויות האכיפה, בחקיקה, בהנחיות יועץ וכולי. כי בסופו של דבר התוצאה חשובה מכדי שנוותר עליה.

אני רק אציג בקווים כלליים, סתם שתקבלו איזשהי תמונת מצב. אז באמת כפי שאמרה כבוד היושבת ראש, אותה תופעה שקרתה לה כשהיא מונתה, אז בעצם אני חושבת שהתמונה שהכי מאפיינת את העניין הזה זה כשמונתה הממשלה ה-33, פורסמה תמונת הממשלה המסורתית ובחלק מהעיתונים פשוט נעלמו לחלוטין הדמויות של השרות איילת שקד, מירי רגב וגילה גמליאל. ובעיתונים אחרים בפיקסלים יכולת לזהות שיש משהו עמום.

כנסים ואירועים פומביים שמתקיימים תוך הפרדה מגדרית או ללא השתתפות נשים. עיריות ומוסדות שמבקשים לקיים אירועים ללא שירת נשים, אירועי תרבות ופעילויות שונות שמתקיימות לגברים בלבד. ושוב, אני לא מדברת על אירועים שמלכתחילה מכוונים, וזו בעצם טענה שבצורה דמגוגית לפעמים מפנים כלפינו: למה אתם לא נותנים לקבוצות תרבותיות מסוימות לחיות את חייהן על פי דרכן. לא לכך הכוונה.

אנחנו לא מבקשים להכנס או לשנות את אותן תרבויות או אותן חברות פנימה. אנחנו מבקשות שבאירועים שמיועדים לציבור הרחב, הכללי. ללכת יחד ברחוב, להיות יחד בכיכר רבין, לשבת יחד בקופת חולים, ללמוד יחד באוניברסיטה, שתהיה אפשרות לעלות ביחד לאוטובוס ושלא מתכתחילה נשים תוסללנה לשבת מאחור. לכן אנחנו מדברים באמת על המרחבים הבסיסיים ביותר ולא להכנס פנימה לתוך הקהילה החרדית למשל או קהילות אחרות ולכפות עליהן לשנות את אורחות חייהן וזו נקודה שמאוד מאוד חשוב לי להדגיש.

צניעות, צניעות, צניעות. שלטי צניעות ודרישות לבוש צנוע גם לאתרים שונים שהם לאו דווקא אתרי דת או אתרים קדושים. כל אלה ליוו אותנו בשנה האחרונה ונמצאות פה נציגות שתוכלנה לספר על התובנות שלהן בהקשרים האלה.

מכתב שנשלח לתושבי יישוב מסוים שכלל דרישה לנשות היישוב להמנע מלעורר תשומת לב. למשל לא להסתובב ברחובות היישוב תוך שיחה בטלפון סלולרי. להתלבש באופן צנוע ולהמנע מנסיעה באופניים. שוב, פניות מעשיות שטיפלנו בהן.

חיילות ומפקדות שלא יכולות להכנס לנשקייה, לשקם ולמקומות נוספים בבסיסים בכל פעם שישנה נוכחות של חיילים חרדים במקומות האלה.

לקראת הילולת רשב"י שנערכת בל"ג בעומר הוכרז על ידי ועד האגודה השיתופית מירון שתוכשר דרך מהדרין לגברים בלבד. זאת אומרת, דרך שעולה לאתר שרק גברים יכולים ללכת עליה, נשים מצופות להגיע בדברים אחרים. כמובן שניסיון זה לא צלח בסופו של דבר נוכח התנגדות המשרד לשירותי דת בתיאום איתנו.

אז הנושאים הכלליים שבהם עסק הדוח ואותם אנחנו מלווים: נושא של הפרדה בין נשים לגברים בבתי עלמין, בבתי הספד, נושא של טקסים ממלכתיים ואירועים ציבוריים, הפרדה בין נשים לגברים בסניפים של קופות חולים, הפרדה בין נשים לגברים בקווים מסוימים של התחבורה הציבורית, שלטי צניעות, מדיניות - - -

עדיין קיימת ההפרדה באוטובוסים בקווי תחבורה?

יש הסדרים מיוחדים איפשהו, זה מוגדר או שזה כאילו - - -

באופן עקרוני לא אמורה להיות שום הפרדה באוטובוסים. אם קבוצה, אוכלוסייה, רוצה באופן וולנטרי מרצונה - - -

אז זה פסיקה של בג"צ אין שום - - -

מאבק מתמיד על היישום שלה.

לא, לא, אני רק שאלתי אם אין שום הנחייה שמאפשרת - - -

לא, אין הנחיות, אבל השאלה אם באמת הצלחתם או לפחות האם קיבלתם תלונות. אני לא אגיד הצלחתם כי אין לכם דרך לאכוף את זה באופן פעיל. השאלה האם קיבלתם תלונות על זה שעדיין קיימת הפרדה כזו.

בגדול זה אחד הנושאים, אחד הפרקים בדוח שזכה להכי הרבה הצלחה במובן הזה שכמעט ואין פניות בנושא הזה. פנייה אחרונה הייתה לפני יותר משנה. היה איזה סדרן מטעם עצמו באחד מקווי האוטובוס שהורה לנשים, ככה באמת מטעם עצמו, לנשים להכנס מאחורה ולגברים להכנס מקדימה. בשיח עם משרד התחבורה ועם אגד נמסר לנו שהם הודיעו לו שאין דבר כזה ושתהיה אכיפה של הנהגים שישימו לב שאין דבר כזה ושאסור לאף אחד להגיד לאף אחת איפה לעמוד באוטובוס. ככה שמבחינתנו דווקא הפרק הזה זכה ליישום מוצלח.

זהו, אז שוב, פרקים כלליים שבהם אנחנו עוסקים ונתעתד לעסוק בשנה הקרובה באמת זה הנושא של ליווי משפטי של המועצה להשכלה גבוהה בעיצוב תכנית החומש להפרדה מגדרית לחמשת השנים הקרובות. בימים האלה נמצאת על המדוכה, ואולי זה גם נושא שמצדיק באמת איזשהי תשומת לב קונקרטית של הוועדה, יש דיון בעיצוב תכנית החומש להפרדה בלימודים הגבוהים, אגב, שמדינת ישראל תומכת בה ומעוניינת לשלב כמה שיותר חרדים במוסדות להשכלה גבוהה.

אבל לבדוק איך לעשות את זה באופן שמצד אחד מאפשר שילוב מוצלח שלהם ומצד שני לא משיג את ההיסגים ב-ס' אחורה של שילוב הנשים שגם זה דבר לא טרוויאלי מבחינת גם היקף הנוכחות של נשים בעולם ההשכלה הגבוהה שגם הוא עדיין אנחנו רחוקים משוויון בו. אז איך לעשות את זה באופן שבאמת מאזן בעדינות ובתבונה בין הצרכים של כלל האוכלוסיות.

נושא של ביטול הפרדה מגדרית בלשכות תעסוקה. זאת אומרת שגם נשים וגברים שבאים לקבל את השירות הכל כך חשוב הזה יוכלו לקבל את השירותים ללא כל הפרדה מגדרית או אחרת.

טיפול בהפרדה והסללה מגדרית במרכזים קהילתיים - שוב, דיברתי על הנושאים האלה שלפעמים מתחילים בגילאים מאוד מאוד צעירים של חוגים לילדים שמתקיימים במתנ"סים ומוטלות כל מיני מגבלות על בני משפחה.

נושא מאוד מאוד כבד שככה אנחנו, מונח על שולחננו, אבל הוא באמת יותר מורכב, נושא של שילוב נשים בבחירות, במפלגות, השתתפות שוויונית במערכת הזאת וכולי.

אז אם אנחנו עם הפנים קדימה - - -

מה אתם רוצים, שילוב נשים בבחירות.

אז אני אומרת זה סוגייה שהיא עלתה כי הייתה עותרת בהקשר של שילוב במפלגה חרדית שהיה גם בבחירות הקודמות, גברת רות חוליאן, וזה כמובן נושא שהוא לא טרוויאלי ומאוד מורכב. מצד אחד זכותן של מפלגות להתאגד ולקבוע לעצמן את הכללים החלים ומצד שני הרצון לאפשר בסוגייה שהיא כל כך חשובה של השתתפות שוויונית לכל אחד וכל אחת באמת איך לאפשר גם לקהל של הנשים החרדיות ייצוג הולם בזירה הפוליטית שבעצם משפיע על כל הנושא של צדק חלוקתי וחלוקת משאבים וכולי. ובאמת זה אתגר מאוד מאוד גדול שכמובן הוא לא מונח לפתחה של המערכת המשפטית אלא מונח לפתחה של החברה הישראלית.

כל הדברים שדיברתי עליהם יש להם זוויות משפטיות ניכרות אבל כמובן שזו סוגייה שלא מתמצת, אי אפשר להסתכל עליה רק בפריזמה המשפטית, זו סוגייה שהיא חברתית, טעונה מאוד מאוד ערכית ומחייבת התגייסות של כלל האנשים שמוכנים לאתגר הזה של השתתפות שוויונית לכולם במרחב הציבורי, נשים כגברים.

מבחינתנו אנחנו פועלים ובמידה רבה אני רואה את זה כפעולה משותפת משולבת. יש שוטרים, יש פונים, יש את הציבור, יש את חברי הכנסת שמפקחים עלינו וגם מבקרים אותנו, וטוב שכך, לציפייה לפעולה ממשלתית מתמדת בנושאים האלה. יש החלטת ממשלה שהתקבלה שהממשלה נטלה על עצמה מחוייבות לפעולה אקטיבית לביעורה של תופעת הדרת הנשים וצריך להבטיח שזה לא יישאר ברמה של הצהרה רטורית גרידא, אלא יתורגם למציאות מעשית, יום יומית שוטפת.

זה כמובן מחייב התגייסות של כולם. את דיברת על הנושא של הרחבת תחומי הפעילות. אז כמובן גם הנושא הזה של בחינה של מופעים קונקרטיים של הדרת נשים וראייה מגזרית. אבל אני חושבת שבגלל שזה באמת משהו שהוא חוצה את כל המגזרים ואפילו מגיע לאלמנט הבסיסי של פעולה שמכוונת כנגד נשים בלי קשר לכל מגזר שאליו הן נמנות. הגם שיכול להיות שבהקשרים מסוימים, כמו שנתתי דוגמה בתחבורה, בהשכלה גבוהה, בבריאות וכולי אז גם המופעים של הדרת הנשים הם שונים אז יכול להיות שגם בראייה מגזרית זה משהו שדורש תשומת לב מיוחדת.

הציפייה שלנו לשילוב ידיים אנושי כללי כי פשוט אנחנו שוות וזכאיות לאותו מינימום שציינתי, לחלוקה של מרחב מינימלי, להישיר מבט, להשמיע קול, להשתתף בצורה שוויונית. והעובדה שקריאה כל כך בסיסית הופכת להיות כל כך לא מובנת מאליה מעידה בעינינו על חומרת המצב בו אנחנו שרויים מצד אחד ועל מידת ההכרח לפעולה מצד שני. תודה רבה.

תודה. את האמת רציתי לפני שאנחנו פותחים את הדיון לשאול שתי שאלות. הערכתך כמי שעוסקת בנושא. את התחלת בזה כשזה התחיל בטפטוף ואחר כך זה הפך ל- - -. זאת שאלה שנשאלת בכל תופעה, הם יש לכן הרגשה, כמי שאמונות על זה, שהתופעה הולכת וגוברת ונעשית יותר ויותר רווחת, אתן צריכות לטפל ביותר ויותר בעיות או שבגלל שיש יותר מודעות ויש כתובת אז יש יותר תלונות על המצב.

לא, אני דווקא בתחושה שהדבר הראשון שבאמת מבחינה אובייקטיבית זה משהו ש- - - זאת אומרת, אני חושבת שכולנו לא מאותו גיל, אבל בגדול גדלנו באותם עשורים בערך במדינת ישראל ואני חושבת שתופעות שבהן, נניח כשאנחנו היינו ילדים וההורים שלנו, היישוב, בלי קשר לאיזה מגזר הם היו שייכים, אז זו הייתה באמת איזשהי תובנה טריוויאלית שבאמת כולם יכולים לחלוק איזשהו מינימום משותף וזה בכלל לא issue ללכת באותו רחוב, זה בכלל לא issue ללמוד יחד במוסד להשכלה גבוהה וכולי.

ואני כן, לפחות זו ההתרשמות שלי, שיש איזשהי מגמה. זה נהיה סוג של טרנד שהוא נורא מסובך לפשט את הסיבות שעומדות מאחוריו, אבל נושא של באמת מגמות של צניעות ומגמות של כל מיני כוחות ופעולות אחרות שבסופו של דבר מתרגמות בין היתר להקשרים האלה למישטור ההתנהגות הנשית והנוכחות הנשית במרחב הציבורי בקשת שלמה של תופעות.

זה באמת היה מפתיע להחשף עד כמה זה. סתם, למשל הנושא שרותם הדגימה, הנושא של האוטובוסים שדווקא טופל ויחסית נפתר אבל אנחנו כולנו זוכרים את הסרטים בארצות הברית שבהם רואים את רוזה פארקס עולה לאוטובוס ומאתגרת את העניין של אישה שחורה שיושבת מקדימה. אז זה באמת היה מפתיע לגלות שגם בישראל שהיא מדינה דמוקרטית שמתיימרת לחשוב על עצמה ואוהבת לחשוב על עצמה כמדינה נאורה זה תופעה שעדיין בשנת 2014-15-16 זה עדיין תופעה נוכחת וזה רק דוגמה קטנה.

אז אנחנו באמת כן רואות בעצמנו כתובת. אנחנו לא כתובת בלעדית, אנחנו מצפים להתגייסות של כולם אבל כל מי מכם, נציגי ארגונים, ח"כים, נציגי חברה אזרחית. כי אנחנו באמת רואים בזה סוג של פרויקט משותף. אנחנו קוראים לכם, מפצירים בכם להעזר בנו, תראו בנו כתובת. כל מי שנתקל בתופעה של הדרת נשים יש כתובת - - -

אנחנו גם נפרסם בהמשך במסמך שהעברנו לוועדה.

באתר משרד המשפטים ואת המסמך שהעברנו שלעשות בו כל שימוש שתחשבו לנכון, להציף את המודעות לתופעה. ובד בבד אני כן באה ואומרת שהשאיפה שלנו שהטיפול לא יהיה טיפול כופה, אלא באמת טיפול שייעשה במידה רבה בצורה דיאלוגית תוך שיתופי פעולה כי אנחנו רוצים לשכנע בעניין הזה של המסר באמת לקדם אותו באופן שיהיה גם אפקטיבי.

תודה רבה עורכת הדין דינה. את האמת, יש לי המון מה להגיד בנושא הזה אבל אני אתאפק עכשיו. נרצה לשמוע מהאורחים שנשמעו לדבר וגם כמובן, אני מברכת על זה שהצטרפתם חברי הכנסת.

זה השבוע האחרון של המושב.

אני אדאג שבפעם הבאה שיתקיים דיון כזה זה לא יהיה בשבוע האחרון של המושב. בבקשה, חברת הכנסת רחל עזריה.

תודה. אני ממש מברכת על הדיון הזה, אני חושבת שכן ירבו, באמת זה נושא חשוב. ומה שעורכת דין דינה זילבר אמרה שבעצם זה טרנד שהולך וצובר תאוצה, אני חושבת שהיה בעצם גל משנת 2000 עד בערך לפני חמש שנים שזה היה מן פשוט, זה צבר תאוצה ולא הייתה שום התנגדות, זה פשוט היה - - - בירושלים הרגשת את זה בצורה מאוד מאוד חריפה, יושבים שם גם המרכז לפלורליזם יהודי, הפורום לדת ומדינה, להחליף שם זה אף פעם לא רעיון טוב. ויש פה גם את מרים שעתרנו יחד לבג"צ על המדרכות במאה שרים ויש את קול"ך ויש פה כמה ארגונים שבעצם עד שאנחנו התחלנו באיזשהו תהליך זה פשוט היה- - - היינו קמים בבוקר וכל בוקר הייתי מגלה על חנות דגים שהיא נפרדת ועל סופר נפרד ועל בנק נפרד ועל סניף דואר נפרד, בירושלים. ואז היו רחובות נפרדים וכמובן אוטובוסים.

אבל אני אומרת, היתה תקופה שזה היה מן טרנד שכאילו כל יום לא ידענו מאיפה זה יבוא לנו. כאילו, עוד דבר ועוד דבר ועוד דבר. וגם מה שהיה מדהים שזה בכלל לא עניין את התקשורת. היה את הסיפור בבית שמש, היו כל מיני סיפורים ממש ממש בלתי נתפסים. אז זה כאילו לא היה עניין תקשורתי אבל כתבו על זה בגיליון של ארץ אחרת שזה מדהים שזה בכלל לא issue לטיפול. הנה יושבת פה גם מירי מבית שמש.

ומה שקרה, אני חושבת, זה שאנחנו התחלנו, יצרנו איזשהי התנגדות לטרנד. והטרנד, לדעתי, נעצר, הוא נעצר. אבל כל הזמן יש לנו את הטפטופים האלה שחוזרים. ככה אני רואה את זה מהבחינה הזו.

אני רוצה לשאול על שלושה נושאים שזה ככה נושאים. קודם כל לגבי הנושא של תרבות תורנית שיש תקצוב של המדינה לדרך תרבות תורנית ואני קיבלתי תלונות מכמה אמנים שדורשים מהם שאם הם מופיעים אז שלא תופיע אישה, אפילו אם היא מנגנת או מקריאה. זה מן הסדר, זה לא כתוב בשום מקום, פשוט לא יזמינו אותם. אז האם זה משהו שאתם מטפלים בו, קיבלתם פניות?

את המקרה הספציפי אני לא מכירה אבל - - -

לא, תרבות תורנית זה משהו של המדינה. זה מימון של המדינה שעובר לרשויות המקומיות והרשויות המקומיות מזמינות כל מיני אמנים לאירועים, זה לא אירועים דתיים, זה אירועים - - -

קריאות מגילה היה עכשיו נגיד.

כן, אבל זה לא חייב להיות ממש זה. זה יכול להיות ערב לקראת ראש השנה, איזה מן משהו כמו - - -

אז בעניין הזה אנחנו עושים הבחנה. יש עניין של תמיכה מדינתית למגזרים בעלי ייחודיות תרבותית שזה דווקא אנחנו רואים מאוד בברכה כדי לפתח את העניין של ההנגשה של התרבות גם למגזרים שהיום פחות זוכים להנות מהעוגה הציבורית. זאת אומרת להביא להשתתפות מוגברת שלהם בהקשרי תרבות. אין שום רצון לכפות את התרבות ההגמונית של הרוב על אותן קבוצות מיעוט, ולכן בוודאי שאם הן רוצות לצרוך תרבות בתוך הקהילות שלהן הדבר צריך להעשות באופן שבו הן רגילות לצרוך את אותה תרבות. אני עושה הבחנה בין - - -

ואם הן רוצות לעשות את זה בצורה אחרת? הרי העיקרון הבסיסי בכל גישה ליברלית הוא לאפשר לקבוצה גם לקיים את האירועים שלה בצורה שהיא רוצה אבל שיהיה גם exit לכל מי שרוצה לעשות את זה בדרך אחרת. שלא תפגע מזה שהיא בוחרת לעשות את זה.

בוודאי. אז לכן אני אומרת, בעניין הזה אנחנו כמדינה עושים הבחנה בין העניין של תקצוב מדינתי או תמיכה מדינתית, בדרך כלל בהקשרים של תמיכה, לאירועי תרבות מגזריים שנעשים כלפי פנימה לבין אירועים כלליים שבהם למשל התחלנו והדוגמה הייתה שמשכה הרבה מאוד אש של תל אביב, כיכר העיר, באירוע שמכוון לכלל הציבור ששם באמת אנחנו לא מקבלים את העניין של כניסה להשתתפות של נשים - - - שכשמלכתחילה שוב לא היה מדובר בבחירה של איזשהו ליין אפ תרבותי שככה הם קבעו לעצמם. וחלק מהאמנים פנו וביקשו שנשים תשתתפנה ואז בעצם ההשתתפות נאסרה. וזה שוב, אירוע שלא מיועד לקהל מגזרי מסוים - - -

אז קודם כל אני חושבת שגם האירועים האלה - - -

מאיזה סמכות הייתה הפנייה שלכן - - -

רגע שנייה, אני בזכות דיבור.

חברת הכנסת רחל עזריה ברשות דיבור.

אני מבקשת לסיים את זכות הדיבור שלי.

אתן בדיאלוג פה.

לא, לא, לא אני שאלתי שאלה.

אפילו.

אז אני רוצה לומר בהקשר הזה שמה שאחד האמנים אמר לי, הוא אמר לי שהוא מוכן שהנגנית הנוספת בלהקה היא לא תופיע בתנאי שהקהל ישב בנפרד. אני חושבת שצריך איזשהי הגדרה למתי זה ציבור מיוחד שאליו צריך להתייחס אחרת ומתי זה אירוע שהעירייה נהנית מזה שיש איזשהו צינור שמביא כסף, אבל ככה בעצם כופים על כלל הציבור ולא מאפשרים לנשים אמניות להופיע לא במשהו שייחודי לציבור אחד.

הדבר השני זה הנושא של אוטובוסים. האם יש באיזשהו דרך הסדר מיוחד לאיזשהי חברת אוטובוסים.

ככל שידוע לא אבל אולי יש פה נציגים של משרד התחבורה.

יש. אז יש לך תשובה?

בוודאי שלא. משיחות קודמות אין שום הסדר מיוחד.

תודה. והנושא האחרון זה הנושא של קדיש בבתי העלמין. אני יודעת שיש את העניין של הספד אבל מאז רחלי פרנקל, שאמרה קדיש על בנה, זכרונו לברכה, אני חושב שמאוד הובהר שיש פה צורך מאוד גדול. הייתי באירועים שראיתי שזה לא דבר שקרה בקלות. האם יש התייחסות לזה, האם זה נושא - - -

עד היום לא הגיעו פניות בנושא - - -

אבל בעיקרון גם על פי הדוח ה- - -

לפי הדוח אסור שתהיה שום הפרדה. חברת הקדיש לא תגיד למישהו מה לעשות בטקס הלוויה והכל אמור להעשות לפי משפחת הנפטר. אני לא מכירה פניות שהגיעו בסיטואציה הספציפית הזאת של קדיש, כן או לא, אז לכן אני לא רוצה להתייחס.

תודה.

תודה תודה. אני מבינה שיש לנו גם נציגה של משרד שירותי דת. אנחנו נפנה אלייך אחר כך. עורכת דין אורלי ארז לחובסקי, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, בבקשה, אתן הגשתן מצגת - - -

אני יכול? אני מתנצל ממש מראש פשוט יש לי איזה דיון אחר של חוק שאני צריך להיות בו. אני רוצה להגיד שני משפטים לפני שמתחילים פה. אפשר?

למרות שלא שמעת את הדיווח, בבקשה, אני אתן לך.

שתי דקות אני - - -

שני משפטים או שתי דקות חבר הכנסת?

שני משפטים ארוכים זה יקח לא יותר משתי דקות. אני מניח שאני שונה כאן מרוב מי שבא להציג וזה בסדר. הוצאתי בעניין הזה מכתב גם ארוך ומנומק מאוד ליועץ המשפטי לממשלה, לא יודע אם עורכת הדין זילבר ראתה אותו או לא.

אני סבור שחלק מאוד גדול מהפעילות של משרד המשפטים בשנים האחרונות בהקשר הזה הוא לא חוקי בעליל. החוק- - - אתם יכולים או יכולות לצקצק, מותר להגיד יכולות/יכולים היום פה או שבמגדר כבר אסור - - -

אני מציעה לא - - - אני נתתי לחבר הכנסת להתבטא הוא רצה להביע דעה, למרות שהיה חבר כנסת אחר לפניו באולם, אז אנא בוא נעשה את זה - - -

אני רק מבקש, אני מבקש שנעשה הפרדה מאוד ברורה גם בדיון הזה וגם בדיונים אחרים בין השקפת עולם אידיאולוגית, פוליטית, שהיא לגיטימית לחלוטין. אני לא שולל גם לא דעות של אנשים שחושבים אחרת ממני תרבותית, מוסרית, יהודית, אפשר להגדיר את זה איך שרוצים וזה לגיטימי לחלוטין, לבין חוק ומשפט.

הניסיון לאכוף אג'נדה, השקפת עולם אידיאולוגית באמצעות משפט זה בעיני דבר שלילי. אני אומר שוב, הוא לא חוקי. בעיני החוק בעניין הזה הוא ברור לחלוטין, הוא קובע שהפרדה מגדרית בשל אמונה דתית איננה עולה כדי הדרת נשים. הרי צריך לומר את זה לשולחן, להדרת נשים כולנו מתנגדים, זאת לא שאלה של הדרת נשים.

רק שאני טוען שכאשר אני מייצר הפרדה בין נשים לגברים, בין אם זה בבית הכנסת ובין אם זה באירוע אחר. אני לדוגמה לא יכול, אני כאדם דתי לא יכול לצרוך אירוע תרבות, אני לא יכול להיות בהופעה שיש בה גם שירת נשים. אפשר להגיד שאני חשוך, פרימטיבי, אני דפוק, מה לעשות, אני מקיים תורה ומצוות שעם ישראל קיבל לפני יותר מ-3000 שנה. יש גם כמה פסיכים כאלה בעולם - - -

בסדר, יש עוד הרבה אנשים - - -

אני רק טוען שלאפשר לי לצרוך אירוע כזה זה לא הדרת נשים, להיפך, מי שמנסה למנוע הוא מדיר אותי, הוא מדיר אוכלוסייה שלמה מהיכולת להנות מאותם משאבים ציבוריים - - -

אני מאוד מבקשת לסיים - - - משפט אחד.

ממש משפט אחד. כל הבקשה שלי, אני לא הולך לשכנע אתכם באג'נדה. אנחנו ננצח אתכם בסוף כי הדמוגרפיה תנצח והכל בסדר. אבל גם אם תנסו- - -

לא, לא הכל בסדר.

מה זה אתכם, מי זה אתכם, מי זה תנצח אתכם- - -

חבר הכנסת בצלאל, אל תתן לי להתחרט על זה - - - רחל, אני מבקשת - - -

לא אבל אני שואלת באמת - - -

חבר הכנסת בצלאל, שני המשפטים שלך הסתיימו - - -

הבקשה היחידה שלי - - -

את מי אתה רוצה לנצח, מה זה הדבר הזה.

אני מבקשת, שנייה, לא יפה מה שאתה עושה.

למה?

אל תגדיר לי מה יפה ומה לא יפה. אני נתתי לך זכות לפנים משורת הדין, הקדמתי אותך על חבר כנסת שיושב - - - אתה נכנסת, לא שמעת מי שדיבר לפניך, לא רוצה לשמוע מי שמדבר אחריך. שמענו אותך שתי דקות, מספיק.

אבל למה לא נתת לי את המשפט האחרון, היא הפסיקה אותי במשפט האחרון שלי. אני לא מנסה לשכנע - - -

זהו. תודה, תודה. עורכת דין אורלי ארז לחובסקי. נותנת לך את זכות הדיבור - - -

שימו לב איך משתיקים מי שמנסה - - -

לא - - -

אתה יודע איך מרגישים כשמודרים ומושתקים? תעשה לי טובה. בבקשה גברתי.

תודה רבה, אני גם באמת מברכת על קיום הדיון החשוב הזה ואני רוצה- - -

ואתה אפילו לא ממשיך להקשיב לאחרים.

לא, לא, לא, זה לא מקובל. אני מבקשת ממך, אם את רוצה לדבר עם חבר הכנסת אז בבקשה בחוץ. תני לנו לנהל את הדיון. בבקשה.

המרכז הרפורמי לדת ומדינה בעצם מטפל בתופעה של הדרת נשים והפרדה מגדרית במרחב הציבורי כבר למעלה מעשור ואנחנו בעצם הוצאנו דוחות על התופעה הזאת עוד לפני שניתן לה שם ועוד לפני שבעצם היא עלתה לסדר היום הציבורי החל משנת 2010- - -

זאת לא פעם ראשונה שאדוני, מבקשת ממך, זה לא הדיון הראשון אם אני זוכרת טוב. אני מבקשת, לא עומדים באולם, לא מסתובבים ולא מנהלים שיחות צד. תודה רבה, ובשקט.

ובאמת לאורך שנים אנחנו ניהלנו מאבקים מאוד מאוד קשים והיינו מאוד מתוסכלות מהעובדה שרשויות המדינה יישרו קו, למעשה, עם דרישות מאוד קיצוניות של חלק מהמגזר החרדי, כי אנחנו יודעים שבציבור החרדי יש כל מיני דעות. הדברים האלה כבר נאמרו פה.

ולשמחתנו, בשנת 2013, היועץ המשפטי לממשלה בעצם הפסיק את הגישה המאוד מאוד בעייתית והבלתי חוקית הזאת ומאז פרסום הדוח המאוד מאוד חשוב הזה אנחנו עובדות יד ביד עם עורכת דין זילבר ועם עורכת דין ארנרייך כדי לוודא שהדברים החשובים שנאמרים בדוח אכן מתקיימים הלכה למעשה.

הכנו מצגת קצרה שאני רוצה לעבור ממש בקצרה על התחומים כיוון שאנחנו ליווינו את כל התחומים שקיימים בדוח. אני אסקור ממש בקצרה. שאלו פה על הנושא של תחבורה ציבורית. כמו שנאמר פה בהחלט יש פה שיפור לעומת מה שקרה בעת מתן הדוח אבל עדיין צריך להזכיר שיש מקרים של הדרה. רק לפני שבוע או שבועיים פורסם על נוסעת בקו 8א' של סופרבוס בטבריה שהגיעה לאוטובוס, האוטובוס היה מלא בגברים חרדים, הם אמרו לה לא לעלות, והנהג אמר לה באמת, אל תעלי תחכי לאוטובוס הבא. היא מרוב הלם באמת לא עלתה וחיכתה לאוטובוס הבא. אנחנו, כמובן, פנינו בעניין הזה.

טיפלנו לאורך השנים, גם אחרי הדוח בכמה וכמה מקרים שנוסעות היו חשופות להטרדות מאוד מאוד קשות מצד נוסעים והנהגים לא קיימו את החובה שלהם להגן על הנוסעות, זו החובה של הנהגים. מה שאנחנו אומרות שמשרד התחבורה וחברות האוטובוסים חייבות לקיים פיקוח ובקרה שוטפים כל הזמן, במיוחד על קווים בעייתיים, לרענן את ההנחיות לנהגים ולנקוט הליכים כנגד נהגים שפועלים שלא כחוק על מנת באמת להביא לשינוי.

הנושא של בתי עלמין גם כן עלה פה. בעקבות פעילות שלנו, אנחנו עבדנו בהקשר הזה ביחד עם הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, לגבי תלונות שהגיעו אלינו על שלטי הפרדה בבתי עלמין. פעלנו ובאמת כמה חברות קדישא בהחלט הסירו. יחד עם זה, אנחנו כארגון לא יכולים להגיע לכל בתי העלמין ברחבי הארץ, אנחנו מדברים על מאות ואלפי בתי עלמין. ואותם מקרים באמת טיפלנו בהם.

אני יכולה לתת לכם דוגמה על חברות קדישא שניסו להתחכם. אתם יכולים לראות בתמונה הבאה, קצת קשה לראות, זה בית עלמין סגולה בפתח תקווה. כדי להשאיר את השלטים של נשים וגברים הם כתבו נורא קטן כיסויי ראש ונשים בענק וכיפות בקטן וגברים בגדול כדי להשאיר את הנושא של שלטי הפרדה ואחרי עוד ועוד פניות שלנו הדבר הזה הוסר. לפעמים היינו צריכים גם לנקוט הליכים משפטיים כדי שחברות קדישא יסירו את השלטים.

עדיין יש לנו בעיות למשל בעתלית. נשמח אם תנתן רשות דיבור מייד אחריי לאורחת שהייתה הלוויה שבה ננקטה הדרה והפרדה. מקום שיש בו, אתם יכולים לראות פה את אולם ההספדים בבית העלמין בעתלית שיש ממש קיר שמחלק, החלק הרחוק מאחורי הקיר הוא המקום של הנשים, החלק הקדמי, איפה שאתם רואים שנישאים ההספדים, עם הגב לחלק של הנשים, הוא החלק של הגברים. הנשים לא לוקחות חלק במסע ההלוויה, וזו כמובן תחושה מאוד מאוד קשה, אי אפשר לשמוע בכלל את מי שמספידה.

יש מקרים נוספים, עדיין. אנחנו שומעים על מקרים בקיץ האחרון היה מקרה בבני ברק שלא נתנו לנשים להספיד. ואנחנו חושבים שמשרד הדתות חייב לוודא, לעשות בקרות בכל בתי העלמין - - -

אני יכולה לשאול, את התלונות והמקרים שאתם מכירים העברתם ל- - -

בוודאי. אנחנו עומדים בקשר רצוף עם עורכת דין זילבר ועם עורכת דין ארנרייך והכל אנחנו עובדים ביחד.

נושא של קופות חולים, שלטי הפרדה, בהחלט יש שיפור. אתם רואים פה את המרפאה ברחוב שבטי ישראל בירושלים. מצד ימין, קשה קצת לראות, כתוב כניסת גברים. אחרי הדוח הוסר השלט ופשוט נאמר שם כניסה. יחד עם זה, הנושא של צניעות, יש עדיין מקומות שבהם קופות חולים יש עדיין שלט שאומר, אתם נדרשים להתלבש בצניעות כדי לקבל שירות רפואי. הדבר הזה כמובן הוא בלתי חוקי ואנחנו חושבים שמשרד הבריאות חייב לוודא שכל השלטים האלה יוסרו.

עוד דבר שחשוב להדגיש הוא שיש כל מיני מרפאות, במיוחד בשכונות חרדיות ובערים חרדיות כמו בית שמש שבהן יש שילוט פרסומי של הקופות. כל השילוט הזה מציג דמויות גבריות. אנחנו פנינו למשל לגבי - - -

כן, גם כשזה רפואת נשים כפי ששמעתי.

נכון. ואנחנו באמת פנינו בעניין הזה ובוודאי אי אפשר להעלים נשים גם מהשלטים האלה. הנושא של תחנת הרדיו קול ברמה הוזכר פה. אנחנו הגשנו תביעה ייצוגית, המרכז הרפורמי יחד עם עורך דין אסף פינק. אנחנו הגשנו אותה בשם ארגון קול"ך כנגד התחנה. התביעה הזאת מתנהלת כבר חמש שנים ובעקבות התביעה באמת החלו לעלות נשים. עדיין מדובר בטפטופים, כמו שהוזכר פה, הייצוג הנשי הוא מאוד מאוד נמוך וגם שדרניות מועסקות אולי אחת או שתיים, ולכן בהחלט יש כאן עוד עבודה.

נושא של שלטי צניעות שגם כן הוזכר פה. אנחנו נקטנו כמה הליכים משפטיים, זה גם הוזכר בדוח שעורכת דין זילבר הגישה, כנגד עיריית בית שמש על שלטי הצניעות שלא מוסרים. לצערנו, למרות שניצחנו בשני הליכים משפטיים עדיין שלטי צניעות ענקיים קבועים, אתם יכולים לראות, ברחובות. יש שלטים משני סוגים. שלט אחד אומר שנשים צריכות להמנע ממעבר או שהייה על המדרכה שהיא פה מוצבת בכניסה לישיבה, שלט אחר הוא שלט שדורש לבוש צנוע. כמו שאתם רואים אלה שלטים ענקיים, הם מוצבים ברחובות ראשיים בעיר שעוברות בו המון המון נשים, גברים וילדות. ואלה דברים שהם מאוד מאוד פוגעניים.

חלק מהשלטים הוסרו וכמו שאתם רואים מייד נתלו מחדש ממש באותו יום או למחרת. לצערנו העירייה לא נוקטת את מה שהיא צריכה לעשות, ולכן אנחנו עכשיו הגשנו הליך לפי פקודת בזיון בית משפט כדי לאכוף על העירייה להסיר את השלטים.

אני אומר רק שגם בערים נוספות יש שלטי צניעות. בירושלים, באשדוד ובני ברק. התמונה שאתם רואים פה היא ברחוב שבטי ישראל ליד אותה קופת חולים שהראיתי לכם קודם, רחוב שמשרת אוכלוסייה מאוד מגוונת. למרות פניות שלנו ושל עורכת הדין זילבר העירייה מסרבת להסיר את השלטים שנמצאים שם הרבה שנים וזה מאוד מאוד חמור בעינינו.

הנושא של העיריות גם כן הוזכר פה. יש עיריות, בראשון ירושלים ובית שמש, שמקיימות אירועים בהפרדה, גם בין ילדים וילדות, אירועי קיץ של קייטנות יש הפרדה גמורה בין ילדים וילדות וזה כמובן בניגוד לדוח. יש לפעמים אירועים שהם לגברים בלבד ולא נותנים לנשים להכנס. עוד דבר - - -

גם כנגד אירועים לנשים בלבד אתן יוצאות?

אנחנו קיבלנו תלונות על אירועים לגברים, אתה תדבר בזמנך החופשי. עוד דבר חשוב, הוא הנושא של - - - אני לא יודעת, כולם פה בוודאי רואים, מי שנכנס לעיר ירושלים רואה באופן קבוע השחתה של דמויות נשים בפרסומות. זה דבר שאותי באופן אישי משפיל בכל פעם שאני רואה ועיריית ירושלים לא מטפלת בנושא הזה. אין שום בעיה להציב שם לילה אחד, לראות מי עושה את זה ולנקוט נגדו הליכים.

אני אומר רק עוד שני נושאי קצרים שלא היו בדוח אבל גם התייחסה אליהם עורכת דין זילבר. הנושא של ההשכלה הגבוהה- - -

היא התייחסה לזה.

כן, כן, הן לא היו בדוח אבל כרגע מטפלים בהן. הנושא של המסגרות להשכלה הגבוהה, יש לנו בעצם מסגרות שמתקיימות בהפרדה מלאה. יש בעיה מאוד מאוד קשה של מרצות. אנחנו טיפלנו במקרה של מישהי שפנתה בעקבות מודעת דרושים לסמינר הקיבוצים ונאמר לה, אתם רואים את זה בנקודה הרביעית: "התכנית מיועדת למורים גננים גברים במגזר החרדי ובהקשר זה יש לנו מגבלת העסקה מגדרית שבוודאי מוכרת לך" כי גברים יכולים להרצות לשני המינים ומרצות רק לנשים. יש פה בעיה מאוד מאוד קשה, אנחנו חושבים שחייבים לעבוד על הנושא הזה ובעינינו גם הפרדה לכל אורך שנות התואר הראשון היא הפרדה שאינה מידתית וראוי להסתפק בהפרדה במכינה.

הנושא האחרון זה הנושא של הצבא שגם כן הוזכר פה. יש לנו הבטחות שניתנות לחיילים חרדים, שאנחנו מבינים את הרצון לגייס אותם, הבטחות לשירות מבלי שהם יראו נשים. יש דבר כזה שנקרא בסיס נקי מנשים כאילו שנשים הן חיידקים שצריך להעלים אותם. כמו שבאזרחות החרדים הולכים ברחוב ורואים נשים, בוודאי שהדבר הזה קורה גם בצבא. אני יכולה לתת לכם עדויות. חיילת שאמרה שטירונים חרדים נכנסים לנשקייה או לשקם אנחנו נשארות בחוץ דקות ארוכות כדי לא לפגוע ברגשות. זה יוצר תחושה של עלבון והשפלה, למה מדירים אותנו. עוד מקרה של חיילת שהגיעה להעביר הדרכה - - -

אני חושבת שהבנו את המסר, נתקדם.

אז אני רק רוצה לומר שמבחינתנו בצבא צריך למנוע הדרה ולאפשר הפרדה רק במקרים שיש חשש למגע פיזי או לאיחוד. אנחנו מברכים על העבודה של עורכות הדין זילבר וארנרייך ונקווה להמשך שיתוף פעולה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

טוב האמת היא ששמתי לב שרוב הדיון בעיקר נגע לאוכלוסייה היהודית ואני לא בטוח, עורכת דין זילבר, שהנושאים הללו לא רלוונטיים גם לחברה הערבית. ולכן, אני מקווה שאולי בתכנית העבודה שלכם בקרוב הנושאים הללו גם ייבדקו ותתייחסו אליהם כי לדעתי הם לא פחות חשובים וגם לא פחות בוערים. דוגמה אחת למשל זה שלטי הצנעה שבדיוק הוזכרו כאן, שהרבה מהם ממלאים את הרחובות בחברה הערבית. אז לכן לדעתי צריך קצת להרחיב את היריעה - - -

גם הפרדה באירועים, הפרדה בין נשים לגברים באירועים.

כן אני מניח שגברתי, כבוד היושבת ראש, בטח תתייחסי גם בסוף במסקנות כי את מכירה את זה גם מקרוב, אבל חשוב לי שהדיון לא יהיה רק לחברה היהודית. בהקשר הזה אני רוצה להתייחס אולי לקשיים בעיקר בתחומי היישובים הערבים שגם לא נקרא לזה הפרדה לדעתי במהות זו בהחלט הפרדה.

אז אחד, כל מה ש- - - אני לא יודע מה עמדת משרד המשפטים בכל מה שקשור להפרדה בבתי הספר, בעיקר בתיכונים. התופעה הזו, אם אני לא טועה, מתחילה להיות חלק מהנוף במערכת החינוך. תיכונים שהם לבנות בלבד ואני לא בטוח אם משרד המשפטים נוקט עמדה בתחום הזה, גם אם יכול להיות שבהקשרים מסוימים יש נסיבות שצריך להתחשב בהן וכדומה אני רואה שזה לא מבוקר מספיק.

מדברים על הממלכתי.

כן. בתיכונים זה בעיקר, זה לא מוגדר ממלכתי בתיכונים אבל זה מימון ציבורי, זו מערכת ציבורית. אז צריך לתת את הדעת על מה שקורה שם. כמה בתי ספר כאלו קיימים, מה ההצדקה שקיימת, האם יש מקום לבתי ספר כאלו, זה נושא אחד.

נושא שני, כשאני בודק מה שקורה בקרב חברי מועצות או חברי רשויות מקומיות בחברה הערבית ואני רואה שאנחנו מדברים רק על 11 נשים מתוך 576 נשים, זה נתון מאוד מדאיג. אמנם יכול להיות שזה לא נובע משום מדיניות מכוונת של הדרה אבל זו תוצאה ברורה של הדרת נשים מהשלטון המקומי. ואני תוהה האם אין מקום כאן שמשרד המשפטים יתערב כפי שהייתה הוראה בדבר ייצוג נשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות. לדעתי יש מקום כאן לנסות לפעול וצריך - - -

נקווה שהשינוי שנעשה בחוק שיתחיל לפעול בבחירות הבאות ישפר קצת את המצב שנותן תמריץ לרשימות לכלול נשים בייצוג שלהן.

צריך לבדוק את זה. ולבדוק אם זה לא עובד אז אולי באמת צריך להגיע לרמה שמכתיבים אחד מתוך שלוש, אחד מתוך ארבע, אבל להכתיב פשוט את תחילתו של ייצוג שיהיה מובטח בתוך הרשויות המקומיות ובשלטון המקומי.

הנושא הנוסף בשלטון המקומי, במשרות בשלטון המקומי חלה חובה של ייצוג הולם לנשים, לפחות לדעתי זה בהנחיות אולי של היועץ המשפטי אם אני לא טועה, אבל בחברה הערבית זה כמעט ולא מיושם. זה נושא מופקר, אף אחד לא מתייחס אליו, אף אחד לא מיישם אותו, זה לא נמצא בסדר העדיפות של ארגוני זכויות האדם, ולכן זה גם נושא שמחייב. זה לא רק רמה של המועצות והרשויות המקומיות אלא גם בקרב העובדים. אז צריך לתת את הדעת על זה.

הדבר האחרון, אני לא חושב שניתן באמת להתמודד מול סוגיית ההדרה מבלי לבדוק את תכני מערכת החינוך בתחום הזה. זה לכאורה נושא שלא נכלל בדיווחים ולא מתקשר, אבל אני יודע שעד היום הרבה מתכני מערכת החינוך, עד היום, מנציחים תפיסות סטראוטיפיות לגבי נשים והדרת נשים ולדעתי התחום הזה גם מצריך בדיקה. תודה.

תודה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. גברת שולה אגמי ממרכז השלטון המקומי. ואני אבקש עכשיו מהדוברים להצטמצם, אני מקסימום נותנת שלוש דקות.

אני אעשה את זה ממש בקצרה. קודם כל אני מברכת את כל ההתמקדות שלך בנושאים כל כך חשובים בנושא כל מה שנוגע לנשים. מרכז השלטון המקומי אימץ את דוח הצוות המשרדי לידיעת הדרת נשים במרחב הציבורי. ובעקבות הפנייה של משרד המשפטים למר חיים ביבס, יושב ראש מרכז השלטון המקומי, היושב ראש פנה לכל ראשי הרשויות על מנת שיישמו את ההמלצות וכמובן שנעקוב אחרי היישום.

תודה, ירבו כמותך שידברו פחות מדקה. חברת הכנסת מרב את רוצה עכשיו?

עוד לא.

עורכת דין קרן הורוביץ, מרכז רקמן.

שלום. אני קודם כל מברכת על הדיון הזה. זה נושא שאנחנו מתעסקות איתו ולוקחות אותו גם לרמה המשפטית למאבקים משפטיים. אנחנו כרגע מנהלות או לוקחות חלק בשני מאבקים משפטיים חשובים בהקשר הזה. המאבק הראשון הוא בהדרת נשים מתפקידים משמעותיים בבתי הדין הרבניים. אנחנו מנהלים הליך משפטי שנועד בסופו של יום להביא למכרזים ייעודיים משפטיים בבתי הדין לתפקידים של עוזרות משפטיות. לצערנו, למרות שלכאורה התפקיד הזה פתוח בפני נשים, אין אף אישה בתפקיד הזה או בתפקיד משמעותי אחר מהותי בבתי הדין.

מאבק אחר שאנחנו שותפות בו הוא בנושא הדרת נשים מהמפלגות החרדיות. ייצגנו את רות קוליאן בתביעה מול העיתונות החרדית שסירבה לפרסם את מודעות הבחירות שלה כחלק ממפלגת בזכותן. אני רוצה לומר שהייתי רוצה לראות גם את המדינה, גם את היועץ המשפטי לממשלה וגם את הממשלה לוקחת עמדה יותר ברורה בנושא הזה. בסופו של יום הוגשו ומוגשות חוות דעת של המדינה ואני חושבת שאפשר להיות במקום שהוא אחר, שהוא יותר אומר באופן ברור למשרדי הממשלה השונים, נשים צריכות להיות בתפקידים האלה, צריכים להיות מכרזים ייעודיים לנשים במקומות שנשים מודרות מהן. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה גברתי.

תודה רבה. אני רוצה מאוד להודות על הדיון ועל הדוח, לא רק על הדוח על ההיקף שלו, אלא בכלל על עצם העיסוק בנושא ועל עצם ההעלאה שלו לדרגת חשיבות עליונה, ובאמת תודה אישית לך, עורכת הדין דינה זילבר. אני רוצה לצטט משפט אחד שלך מחוות דעת שאת פרסמת בזמנו, אפרופו האירוע בכיכר רבין, שנשים לא שרו בו, ואת אמרת באופן נורא נורא פשוט: "המנעות מכוונת משירת נשים באירוע ציבורי הוא מעשה מפלה הפוגע בכבודן של נשים באשר הן נשים".

אני רוצה להזכיר את המשפט הנורא בסיסי בתנועה הפמניסטית כשאנחנו מנסות להגדיר מה זה פמיניזם אחד המשפטים שאני הכי אוהבת זה שפמניזם זו התובנה הרדיקלית שנשים הן בנות אדם. ונורא קשה לנו הרבה פעמים להבין מה רדיקלי בזה, הרי כאילו זה ברור. אבל באירועים כאלה אנחנו מבינות עד כמה זה רדיקלי להבין את מלוא האנושיות של אישה. אין שום דבר שאפשר למנוע ממנה, אין שום דבר שאפשר להגיד לה לא לעשות. לא חשוב בשם מה. לאף אחד לא יכולים להיות רגשות שגוברים על הזכות שלי להיות אדם.

ואני חושבת שזה דבר שאנחנו כחברה, וכחברה שהיא עדיין פטריארכלית, לא מבינות את מלוא המשמעות העמוקה שלה. ואז אנחנו רואים כל מיני דברים, תתפשרו על הזכות שלכן לשבת בטנק, כן לשבת בטנק, מישהו יכול למנוע את זה מאדם גם אם הוא אישה? או תתפשרו על הזכות שלכן- - -

זה מצחיק.

כן, כן אני בכוונה הולכת לשם כי אני רוצה להגיד לך, המהות של הפמניזם זה לפתוח את חופש הבחירה, לפתוח את כל האפשרויות, לא לקצץ אותו, לא מכאן ולא מכאן ולא משום כיוון - - -

את לא הבנת אותי.

לא, אני הבנתי אותך.

לא, לא. כי שאלת האם מישהו יכול למנוע את הזכות לשבת בטנק.

נכון.

כן יש.

את צודקת, את בהחלט צודקת.

זה חלק מלהדיר אוכלוסייה שלמה, תמר, בקהילה כזאת.

את צודקת, את צודקת, ואני חושבת שתופעת ההדרה הכפולה או הדיכוי הכפול, קצת התייחס לזה חבר הכנסת ג'בארין, ממה ששמעתי וסליחה שאחרתי, הוא גם עומד על התופעה הזו. אבל אני כן רוצה לומר שאני חושבת שהדרת נשים היא אחת התופעות שהכי התרגלנו להתחשב בצרכים אחרים. חלק מהדברים מפורטים כאן בדוח. תחנת רדיו שארבע שעות בשבוע משמיעה נשים. בכל שאר הזמן אין לנו זכות לשמוע את הקול של אישה. נשים שיושבות באחורה של האוטובוס מבחירה, הן רצו לשבת שם.

כל אלה ביטויים של האופנים שבהם הדחיקה שלנו כנשים מהמרחב הציבורי, הביטוי המלא של הקול שלנו, של איך שאנחנו נראות, של איך שאנחנו מתלבשות, של מה שאנחנו אומרות ושל מה שאנחנו עושות הולך וצובר יותר ויותר ביטויים. וזה מגיע בסופו של דבר לפקודת השירות לצבא וזה מגיע להדרת נשים במכללות שבשם זכות, והיא זכות חשובה, לעודד אוכלוסייה חרדית או דתית ללמוד, שהיא זכות מאוד מאוד חשוב, זה משום מה מקנה זכות אחרת שאישה לא תלמד, לא תלמד, לא תספק שירותים וכולי.

וכן, אני חושבת שאנחנו צריכות לעמוד על מלוא הביטוי שלנו כנשים. במובן הזה הדוח הזה הוא חשוב, הוא פורץ דרך, צריך להעלות אותו באמת על ראש שמחתנו. ואני מסכימה כאן עם ההערה שנאמרה שלצערנו גורמי מדינה וממשלה אחרים נוטים לדרדר את הזכות הזו למטה במורד הזכויות ואנחנו צריכות לדאוג לכך שזה לא יקרה. תודה.

תודה רבה. ד"ר יעל פרואקטור, הרשות לקידום מעמד האישה, בבקשה גברתי.

דובר פה הרבה על נושא של העדר השתתפות נשים בעמדות השפעה וכמובן כל הנושא של הדרת נשים. אז אנחנו ברשות לקידום מעמד האישה יצאנו בקול קורא לרשויות שיש בו 28 נושאים שביניהם יש גם אפשרות להשתתף בקורסים, ימי עיון והכשרות בנושא של ביעור סטראוטופים כולל פרסום פוגעני. נושא של עידוד נשים להשתתף בעמדות השפעה, קורסים והכשרות להשתתף בדריקטוריונים, ימי עיון בנושא. אז 180 רשויות נענו לקול קורא שהצענו.

ו-180 עדיין מחכות לתשובה אם מקבלות את התקציב או לא?

לא, לא. אנחנו נותנים תקציב אבל התקציב הוא יחסי.

לא, אבל עוד לא הודעתם לרשויות. התחלתם להעביר את הכסף?

לא, עכשיו כל רשות בוחרת את הנושאים שבהם היא רוצה, אז זה עדיין בתהליך, ועדות מכרזים. אבל זה איזשהו מהלך מאוד רציני שיכול ליצור שינוי.

אנחנו מאוד מקוות אבל אני גם חושבת שמעבר לתכניות העצמה לנשים ותכניות מאבק בסטראוטיפים אשמח אם גם תהיה אמירה מאוד ברורה לרשות במקרים שיש בהם הדרה אקטיבית. לא הדרה כתוצר של המצב החברתי באופן כללי, אלא הדרה אקטיבית. אני חושבת שכדאי מאוד לשמוע את הקול של הרשות במקרים האלה כמו שהוזכרו חלק מהמקרים - - -

אני רוצה לומר שיש ממש, היושב ראש מרכז השלטון המקומי יצא בחוזה לכל ראשי הרשויות בנושא הזה מאוד מאוד - - -

כן, אבל אני דיברתי על הרשות לקידום מעמד האישה.

רק לציין בהקשר הזה שכאשר אנחנו נתקלים במקרים או כשפונים אלינו במקרים ספציפיים אנחנו פונים או לרשות המקומית או לאותו גורם שביצע את ההדרה.

אוקיי. אז אני אתייחס בסוף, אני אשמח גם לשמוע אולי בשנה הבאה כאשר אתן תגישו את הדוח גם דוחות ממשרדי הממשלה השונים על איך הם בעצמם טיפלו לפחות בדברים שתחת האחריות שלהם. תודה. אני רוצה לתת ל- - - אני מנסה לתת לכל כמה וכמה צדדים, אני נותנת לעמיטל בראלי, מנכ"ל חותם.

שלום וברכה. לפני כשנה קבוצה של סטודנטיות רצתה לחגוג את הסיום שלהן יחד עם כל החברות שלהן והחברים שסיימו וביקשו בקשה מאוד טרוויאלית. הזכירה לפני כן, חברת הכנסת זנדברג, שכל מה שאישה רוצה יש לה את הזכות לקבל אותו והן ביקשו לרקוד במסיבה יחד עם כולן. אבל הן ביקשו, בגלל הצורך המצפוני שלהן והדתי לרקוד לאחר מחיצה. הדבר הזה נאסר עליהן בשל הדרת נשים.

כל מי ששומע את הדבר הזה מבין שאנחנו לקחנו את הנושא הזה של הדרת נשים למקום אחר לחלוטין ממה שהוא אמור להיות. כולנו מתנגדים להדרת נשים. אנחנו שמענו גם את עורכת הדין דינה זילבר שאומרת שהיא עשתה בעצם את רוב המהלכים מעבר למחוייבות הרגילה שתחת משרדה ואנחנו שלחנו גם כמה מכתבים בנושא הזה לעורכת הדין דינה זילבר.

הוצאנו דוח של הארגון שאנחנו בו מראים את המטוטלת שעברה מהנושא הזה של הדרת נשים שזה כמובן, כולנו מתנגדים מאוד להדרת נשים, למצב כזה של הדרה של ציבורים שלמים מהמרחב הציבורי והגעה למצב של סתימת פיות. הווה אומר, לא ניתן לחלק מהציבור להביע את הצרכים שלו בצד התרבותי, בצד הרוחני אפילו, בשם הדרת נשים. והרוח הזאת שעורכת הדין דינה זילבר מביאה איתה מגיעה להקצנה ברמות כאלה שנאסרים על ציבורים שלמים להביע את הצורך התרבותי שלהם בשם, כמעט אפשר לומר, אג'נדה של הדרת נשים.

תודה. את רוצה להגיב עכשיו או בסוף?

בסוף.

אני רוצה לתת לגברת סיון ליב יעקבסון מקול"ך, בבקשה.

אז אני אתחיל מהמקום שמר בראלי סיים. אם אנחנו מסתכלים על מעגל החיים אנחנו רואים שההדרה וההסללה הזאת למקום של מה אני רוצה מתחיל כבר בגני הילדים. אני רוצה לספר על הבת שלי, בת שמונה. בשנה שעברה, בסוף כיתה ב', על אבא שלה נאסר בבית ספר אזורי יסודי, ששייך לממלכתי דתי, אבל הוא אזורי, להשתתף במסיבת הסיום. אנחנו פנינו למועצת החמד. יש הוראה מפורשת של הרב אבי גיסר, ראש מועצת החמד, שאבות לא יודרו ממסיבות סיום. שמסיבות סיום הן אירועים משפחתיים.

מצד מועצת החמד הכל היה נורא נעים ונחמד, אבל בסופו של דבר האבות לא הורשו להשתתף. האיש שלי כן הגיע - - -

בדיוק חשבתי על זה, האם מישהו פעם חשב כן להגיע ולראות מה יקרה.

הוא הגיע. והוא ישב שם והסתכל על הבת שלו ולא עניין אותו אנשים אחרים, הסתכל על הבת שלו בת שמונה, הוא רצה לראות אותה במסיבת סיום שלה. אני חושבת שאנחנו מדברים על מקרים כאלה וזה לא פעם ראשונה. חושבים את זה בגני ילדים, אפשר לדבר עם תנועת תנועת תורה ועבודה הם גם שומעים הרבה מאוד על מקרים כאלה כמונו.

אנחנו רואים שככל שאנחנו מתבגרים זה מוביל להסללה של הדרה מאירועים אחרים. אני לא רוצה לדבר על הסטודנטיות האלה, אני חושבת שזו זכותן לבקש את זה, אני לא יודעת מה הייתי עושה במצב שלהן. אבל אני רוצה לדבר על זה שכשאנחנו מחנכים אותן מגיל אפס שהן צריכות להיות בצד השקט, המוסתר, אז אנחנו לא צריכים להתפלא לאיפה אנחנו מגיעים בהמשך הדרך.

אני רוצה לדבר על עוד מרחב אחד והוא מרחב שירותי הדת. נשים הן צרכניות הדת המרכזיות, הן הצרכניות המרכזיות של שירותי הדת בישראל. אפילו המשרד לשירותי דת טוען שאנחנו הצרכניות העיקריות של התקציב הזה. השבוע אנחנו חגגנו את ניצחון המקוות יחד עם ארגון עתים שנמצא פה, וקבוצת אדוות וסיעת ירושלמים וזה ניצחון מאוד משמעותי כי הוא לא רק משמר את חופש הטבילה, אלא זה שיח שבו נשים השמיעו את הקול שלהן גם במרחב הדתי, במרחב ההלכתי, בשיח ההלכתי.

אבל היישום של הניצחון הזה דורש מאתנו עבודה גם ברמה של המועצות הדתיות. 70% מהמועצות הדתיות במדינת ישראל הן מועצות ממונות. ברגע שמועצה ממונה רוב הסיכויים אם לא באופן מוחלט שלא תהיה שם אישה וזה בניגוד להנחיות של משרד הדתות ושל היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו מתקרבים לבחירות בשלטון המקומי, מייד לאחר הבחירות בשלטון המקומי אמורות להיות בחירות למועצות הדתיות. אנחנו מבקשות מהמשרד של היועץ המשפטי ומהמשרד לשירותי דת לוודא שזה יאכף. שאנחנו לא עוד פעם נמשיך במצב שבו יש 17 נשים בלבד במועצות דתיות.

עוד דבר אחד, דוגמה שרחל עזריה דיברה על הדרה של נשים מפרסומים. אז לגבי מועצות דתיות אני יכולה להגיד לכם שאנחנו ערכנו שבת שנקראת דורשות טוב, שבת ארצית והמועצה הדתית בבית שמש סירבה לממן פרסום שבו מספרים על זה שנשים הולכות לדבר באירוע ציבורי בבתי הכנסת והיה שם הרבה מאוד לחץ גם ציבורי וגם של חברת המועצה הדתית כדי שיביא לזה בסופו של דבר.

תודה. חברת הכנסת מרב.

תודה גברתי היושבת ראש, תודה לך על הישיבה הזאת. תודה לך עורכת הדין דינה זילבר על העבודה שאי אפשר להפריז בחשיבותה שאת עושהש בעניין הזה, באמת. זה עוד לפני העבודה שלך, העמדה שלך, בפוזיציה שלך, האופן שבו את שמה את הבעיה הזאת על השולחן, באמת אי אפשר להפריז בחשיבותה, אנחנו באמת אסירות תודה.

תראו, יש פה המון סיפורים והמון מקרים והארגונים מטפלים בהרבה, כל אחד באיזה פן וכולי. פשוט לא יאומן כמה זה רחב, כמה זה באמת רווח, כמה המאבק שלנו הוא יום יומי, זה דבר מדהים. המאבק על להיות מי שאנחנו, מה שאנחנו, חברתי תמר זנדברג ציטטה את, מי זה היה, הרדיקליות של זה, אני אצטט את גיליגן שאומרת שהפמניזם הוא התנועה לשחרור הדמוקרטיה מהפטריארכיה.

חברה שיש בה כזה אי שוויון נוכח של נשים היא אי דמוקרטית, נקודה. זה אי שוויון אזרחי מהמעלה הראשונה. אני מצטערת להגיד, זה לא על כבוד. כבוד זה לא במחלקה שלי, אני פחות מתעניינת בכבוד. אני מתעניינת בשוויון הזדמנויות, אני מתעניינת בביטחון פיזי, אני מתעניינת בשלמות נפשית, אני מתעניינת ביכולת למצות את היותך אדם.

אלה הדברים שעומדים על השולחן וזה הולך החל מהדרישה להתכסות, האיסור להכנס, ההפרדה, סימון שלך כל הזמן כאיזה פיתוי, כאיזה גוף שמעורר יצר, הסימון שלך כמישהי ששייכת לטריטוריות מסוימות שהן לא הציבוריות, שהן לא החוץ, ההגבלות שלך על תחומים שאת יכולה להשתתף בהם, האיסורים להיכנס.

ובהקשר הזה אני רוצה להגיד, גברתי היושבת ראש, זה תחום לא חביב עלייך ובעיקרון אנחנו לגמרי שותפות לזה, השאיפה הפמניסטית שלי היא שלום, אבל כל זמן שאנחנו לא שם העובדה שצבא הגנה לישראל עדיין שם שלטים שאין כניסה לנשים ליחידות מסוימות ולמקצועות מסוימים היא פשוט בלתי נסבלת ואנחנו לא יכולות להמשיך לקבל אותה. וגם צה"ל יצטרך לעבור למיון לפי כישורים של בני/בנות אדם שעומדים לרשותו ולא לפי מגדר כי זה דבר מאוד מאוד מרכזי בתוך החברה הישראלית.

כי כל זמן שזה לא קיים אז האיסור הזה מתכתב עם האיסור של הרבנים ועם היכולת שלהם להכתיב בעצם יצירה של קסטה עליונה בצבא של חיילים שיכולים להגיד פה זה כן טוב לנו, זה לא טוב לנו, זה אנחנו הולכים, פה אנחנו לא הולכים, כאן נשרת, כאן לא נשרת. אני כבר לא מדברת על האיום הדרמתי ליכולת של צה"ל לבצע את העבודה שלו כשיש לו קסטה כזאת בתוכו. אבל האיום הדרמתי על החברה הישראלית ומדינת ישראל.

אני אצטט לסיום את אריה דרעי ואני אגיד שאריה דרעי בעצמו אמר, אנחנו מדינה יהודית אבל אנחנו מדינה יהודית חילונית. אנחנו חייבות להיות מדינה יהודית חילונית משום שאחרת לא תהיה לנו יכולת להיות מדינה שהיא מדינת הלאום של העם היהודי שמכילה, וכרגע היא לא מכילה, את כל סוגי היהודיות והיהודים בעולם, בין השאר מסיבת אפליית נשים יסודית. זה ממש בנפשנו בין השאר בדרך להגיע להיות חברה שמזהה אזרחיות ואזרחים באשר הם בני אדם או בנות אדם.

תודה. עורך דין שמחה.

אני חייב לומר שבאמת לצערי נוצרה פה איזשהי הדרת נשים מבחינתנו כי עורכת הדין אסתר ויינשטיין ראתה איזשהי מתקפה ואמרה שהיא לא רוצה לעמוד בה על אמירה דיי טכנית שנאמרה פה קודם אז היא ביקשה שאני אדבר במקומה.

אני מהתנועה למשילות ודמוקרטיה.

כן אבל איזה נקודה ואיזה מתקפה.

היא מתכוונת למתקפה על חבר הכנסת סמוטריץ' כולל צעקות על חבר הכנסת שתוק, משהו שהיא לא רצתה לעמוד בפניו. אני לא מעיר לדרך הדיון אבל זו בהחלט תופעה לא נעימה.

אני רוצה להגיד דבר מאוד פשוט. סוגיית הדרת הנשים היא חשובה והתנועה למשילות ודמוקרטיה עוסקת בסוגיות על כל אורך הספקטרום וכמו תמיד אין לנו עמדה לגופה. אבל העמדה שלנו היא מאוד מאוד ברורה לגבי הדרך. ומה שקורה זה שתיארו פה המון המון מאבקים - - -

הדרך שבה מדירים?

הדרך שבה מדירים והדרך שבה נאבקים בהדרה.

כי כמובן זו הבעיה היותר חמורה.

לא. שתיהן הבעיות ואנחנו עוסקים בשתיהן. אבל חלק מהתופעות שתוארו פה, תוארו פה מאבקים מבורכים ומוצלחים למימון, לשוויון, שהם ראויים לכל שבח וזו הדרך להאבק באמצעות הכלים הפוליטיים, המועצה הדתית וכל, זה הדרך.

מה שקורה כאשר לוקחים כלי משפטי, מנוגד לחוק. כי החוק בישראל, נכון להיום, אומר במפורש שהפרדה איננה אפליה- - -

תלוי באיזה מקרים.

נכון. תלוי באיזה מקרים. ומה שקרה זה שלקחו את דבר המחוקק, שמותאם, שהגיעו אליו בהסכמה פוליטית מסוימת, אפשר לאהוב את הפשרה הזאת, אפשר לא לאהוב את הפשרה הזאת ויש אנשים שלא אוהבים אותה על השולחן ויש אנשים שאוהבים אותה על השולחן - - -

תן לי להבין, אתה אומר שמשרד המשפטים עובר על החוק?

כן. באופן חד משמעי. לא רק אני אומר את זה, לא רק אני אומר את זה. אומר את זה למשל היועץ המשפטי של עיריית תל אביב שאומר שהוא קיבל פנייה מעורכת הדין דינה זילבר מנוגדת לחוק שדורשת ממנו לעשות שימוש בסמכות שאין לו- - -

אני מציעה - - - ברגע שאתה אומר שהוא אמר את זה, אין לי את השם, אין לי את המקרה, אין לי את ההתייחסות שלו. לפזר ככה דברים - - -

אני יכול גם להקריא מהמכתב שלו אבל זו לא הנקודה כי במקרה - - -

תשמע, עד כמה שידוע לי מי שעובר על החוק מגישים נגדו תלונות- - -

לעבור על החוק לא כל דבר הוא פלילי.

אתה מדבר על משרד המשפטים.

אני מדבר על משרד המשפטים.

זה נשמע הזוי שאני צריכה להגן בפניך על משרד המשפטים.

ולכן אני אשמח אם אני אוכל להגיד את מה שאני חושב בעניין.

בבקשה, תגיד.

משרד המשפטים לקח חוק מבורך וחשוב, פירש אותו באופן מנוגד הן לפסיקת בית המשפט העליון והן למה שכתוב בחוק בעצמו ולקח את החריג של ההפרדה שנקבע בחוק וצמצם אותו אך ורק לנושאים דתיים. אגב, בניגוד למה שאמר חבר הכנסת סמוטריץ', זה טעות, בחוק לא כתוב שהפרדה מותרת בנסיבות דתיות. זו פרשנות של משרד המשפטים שלא ברור מאיפה הוא לקח אותה. ההפרדה מותרת כאשר יש אדם שזכותו להנות מהשירות תפגע אם תהיה הפרדה. כאשר יש ציבור שירצה להשתמש וכתוצאה מזה, זה יכול להיות חדר כושר לנשים, זה יכול להיות מדבר על הקשרים מאוד רחבים גם לא רק בהקשר הדתי.

בא משרד המשפטים, פירש אותו בהרחבה. לקח גם את הנושא של התכניות התרבותיות, התכנית האמנותית שהופכת להיות עכשיו עניין משפטי. הסוגיות האלה אינן משפטיות. הן צריכות להפתר במישור החברתי. אם הן צריכות להפתר במישור המשפטי מי שצריך לקבוע את הכללים בעניין הזה זה הכנסת. זה לא משרד המשפטים ולא צוות שמורכב כל כולו על טהרת המשפטנים ואם הנושא הזה דרוש הסדרה הוא צריך להעשות בצורה על השולחן על ידי המחוקק ולא בחוסר סמכות.

תודה רבה. אני אתייחס כמובן בסוף. אני רוצה לתת זכות דיבור למיקי דרור. שתי דקות, אני מבקשת.

אז אני פשוט אקרא מהדף. יום ראשון, 24.7.17 הייתי בלוויה בבית העלמין עתלית, ממתינים להתכנסות ומגיע הרגע בו נקראנו לחדר ההספדים. לתדהמתי הגברים הופנו לכניסה אחת ואילו אנו הנשים הופנינו לכניסה אחרת. אנו הנשים עמדנו כשגבו של הרב מופנה אלינו וגופת המנוחה, שהיא חברה מאוד קרובה שלי מעל 30 שנה, וכך גם קהל הגברים וזה היה פשוט משפיל.

זאת ועוד, המשפחה הקרובה, האח של המנוחה עומד בצד של הגברים ושתי בנותיה מאחוריי הקיר. ואתם ראיתם קודם את הצילום של הקיר, של ההפרדה הזו. ואני שואלת אם הן לא זכאיות ללוות את האמא שלהן ברגעים האחרונים - - -

שמחה, זו לא הפרדה שיש בה אפליה?

לא עסקתי בנושא הזה.

אני הייתי בעשרות הלוויות. אני אישה מבוגרת. ובחיים שלי לא קרה מצב כזה. ואני שואלת כאן איפה לשים גבול לכפייה הדתית הזאת. כבוד הזולת הוא ללא הבדל דת, גזע ומין. המועצה הדתית עתלית עוד לא שמעה על זה ואם שמעה היא לא הפנימה ולא הטמיעה. וכאזרחית חילונית המשלמת מיסים כחוק, ובכך מממנת גם את הממסד הדתי נראה לי שיש מקום לשקול מחדש את ההתנהלות הזו כך שכל אחד מאתנו ירגיש שמקומו מכובד.

תודה רבה.

מדוייק.

חברת הכנסת יעל את רוצה לדבר? בבקשה גברתי.

קודם כל אני מברכת על הדיון ואני תוך כדי קוראת ובדיוק הגעתי לחלק בדוח שמתייחס לבתי עלמין ובוודאי שזאת אפליה אסורה ואנחנו לא צריכים לקבל דבר כזה.

אני רוצה להאיר איזשהו זרקור על משהו שלא היה כאן עדיין. אני חושבת שאנחנו דנים במקומות שבהם יש אפליה ואנחנו נאבקים בה, אבל בואו אולי כתיקון לזה וכמובן בלי להפסיק להאבק באפליה, לבוא ולראות איפה אפשר לשפר את המצב. כי הנשים מודרות גם בחלקים של החברה ובמקומות ציבוריים שהם לא קשורים להפרדה שנובעת ממחלוקת דתית.

ואני חושבת שיש מקום, לדוגמה, בכל כנס שהמדינה נותנת בו איזשהו מימון לדרוש שוויון מגדרי או אחוז מסוים, שליש לפחות, של דוברות בכנס מטעם המין הנשי. אנחנו לא רואים את זה. ואני אתמול רק נפגשתי עם פורום נשים וסביבה שהצביעו לי על איזשהו כנס מאוד מאוד גדול שנערך כל שנה. וכל שנה נכתבים מכתבים לשר להגנת הסביבה וכל שנה יש בערך פחות מ-10% דוברות נשים בכנס שהוא סביבתי, חילוני, לא קשור לדת. לא רואים שם את הנשים.

אולי אנחנו יכולים ככה בשביל להביא בסך הכל גב לכל הנשים המקצועיות במדינה, בכל התחומים, אנרגיה, אני לא רואה כמעט אף אישה בכנסים של אנרגיה. כל כנס שהמדינה נותנת בו שקל צריך לעמוד בסטנדרטים מסוימים. אנחנו נביא לשינוי וכך השינוי גם יגיע לצד השני. אנחנו צריכים להתעקש על זה. אני חושבת שזה צריך לבוא יכול להיות ממשרד המשפטים, יכול להיות בחקיקה, אבל זו דרישה מאוד סבירה בישראל ב-2017. תודה.

תודה, חברת הכנסת יעל כהן-פארן. אני רוצה לפנות לנציגת משרד הדתות גברת קרן שירוני, עלו הטענות בעניין בתי קברות, אני אשמח לשמוע ממך.

אני שמחה שבזמן הזה הצטרף אלינו גם מנהל אגף קבורה, יצחק ישי, והוא יתייחס גם לטענות שעלו גם לגבי הנושא של בית העלמין בעתלית.

אני אשמח במשפט אחד להתייחס לנושא של פניות ולנושא של הנחיות של המשרד לגבי האיסור בהדרת נשים בבתי עלמין, הפרדה בטקס לוויה ומניעת נשיאת הספדים על ידי נשים. המשרד לשירותי דת מנחה באופן קבוע את כל גופי הקבורה על האיסור בהדרת נשים. אנחנו דואגים לרענן את ההנחיות גם בניוזלטר חודשי שיוצא לגופי הקבורה ולמועצות הדתיות באתר האינטרנט של המשרד שלנו. כמובן יש לנו גם מוקד טלפוני פעיל 24 שעות שכל תלונה או פנייה מגיעה אליו ומטופלת במיידית.

קיבלתם בשנה הזו תלונות?

קיבלנו תלונות בודדות מאורלי, שאנחנו עובדות בשיתוף פעולה. וכמובן שאם יתקבלו תלונות כאלה אנחנו מטפלים בהן. אני אעביר את רשות הדיבור ליצחק - - -

אבל אתם מבצעים גם בקרות יזומות, זאת השאלה, לא לחכות לציבור.

אז אני מבקשת באמת, כמה שאפשר קצר.

בוקר טוב, תודה על הרשות הדיבור. יצחק ישי, מנהל אגף קבורה. המשרד רואה חשיבות רבה להטמיע את הנוהל הזה ועושה את מירב המאמצים. אנחנו בקשר רציף, דוחות, גם מול גברת דינה זילבר וגם עורכת דין רותם ארנרייך.

צריך לזכור שיש 38 אלף נפטרים בשנה בארץ ויש 1200 בתי עלמין. זה אומר 38 הלוויות. לכן, חשוב לנו שנקבל תלונות גם דרך המוקד כי אי אפשר להיות בכל הלוויה. אנחנו עושים גם ביקורות יזומות ויש 500 גופי קבורה. אנחנו עושים גם ביקורות יזומות וגם בעקבות תלונות ואנחנו עובדים מול עורכת דין אורלי לחובסקי וכל פנייה שלה מטופלת גם באמצע הלילה, אנחנו לוקחים את זה בצורה רצינית.

אנחנו ערכנו בשנה האחרונה, יש לי גם טבלת מעקב שאנחנו מעבירים אותה מדיי פעם לעורכת דין ארנרייך. ואנחנו ערכנו, למרות הכוח אדם המוגבל שלנו לטפל בכל כך הרבה דברים, יש לנו עוד נגישות נכים ועוד המון דברים בקבורה. אבל אנחנו עשינו בערך 150 ביקורות פתע, יזומות בבתי עלמין. ורק אם המשפחה מבקשת וגם חותמת על זה שהיא רוצה הפרדה אז החברת קדישא זכאית לתת את ההפרדה. אי אפשר לבוא למשפחה ולהגיד לה לא, אבל אם המשפחה מבקשת הפרדה היא עושה.

לגבי עתלית. קיבלנו את התלונה, ראינו את זה בחומרה רבה. ירדנו לשטח, גם כביקורת פתח ואז ניתן הסיפור של הקיר. ביקשנו חוות דעת מהנדס. בימים האחרונים קיבלנו חוות דעת מהנדס שאפשר להזיז את הקיר וזה יטופל, אני מאמין, בחודש הקרוב. הייתה גם תלונה באופקים. אני ירדתי השבוע בביקורת פתע לאופקים ובאמת אין שום הפרדה. אנחנו לוקחים את זה בשיא הרצינות, עושים ככל מה שמשגת ידינו ואנחנו מזמינים את הציבור גם להגיש תלונות.

אבל אני אומר, וזה חשוב לי להדגיש, אם משפחות זה חשוב להן מאוד אז אנחנו לא רוצים שהכפייה תהיה הפוכה. זאת אומרת יש משפחות שטוענים שהן רוצות הפרדה, למה אתה כופה. תודה רבה.

תודה. אני אתן לחברת הכנסת מיכל רוזין ואחר כך לעורכת דין דינה זילבר.

אני אהיה קצרה כי אני לא שמעתי את דברי קודמותיי, אבל שמעתי בהחלט את דבריה של חברתי, חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואני מסכימה כמובן עם כל מילה.

אני חייבת לומר לך שמחה, שאתה יודע, הטיעון תמיד שבשם צניעות ובשם דת ורב תרבותיות והתחשבות צריך גם להכיר בצד האחר. משום מה זה תמיד עובד לטובת אפליית יתר לגברים ואפלייה חסרה לנשים. אז כשזה עקבי וזה לא הולך לשני הכיוונים יש פה כנראה בעיית הדרה אמיתית, ולכן אני חושבת שמה שמשרד המשפטים עושה ועורכת הדין דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ואיכשהו כולנו כנשים תמיד הופכות לגברת בסופו של דבר. גם כשאנחנו חברות כנסת, גם כשאנחנו משנה ליועץ המשפטי לממשלה אנחנו הופכות להיות גברת. זה גם חלק מהשיח, לא אמרתי עליך, אני מסתכלת עליך שמחה, זה לא אתה.

כאשר האפליה היא רק לצד אחד ולא לצד שני יש פה מסר מאוד ברור של הדרה. היא כבר לא אפליה חד פעמית, אלא היא הדרה כוללת. ואי אפשר בשם צניעות ובשל ההלכה או בשם זה במדינה דמוקטית לבצע את ההדרה הזאת. בוודאי לא כשמדובר, אחת הסיבות שאני מתקוממת כל כך על נושא של רחבת הכותל ומתמודדת כל הזמן גם עם נשות הכותל, אבל לא רק, שאני טוענת שהכותל הוא לא רק מקום דתי, אלא מקום לאומי. הוא הוכרז כאתר לאומי. וראיתי פה גם בדיווח, כשעושים טקס בחנוכה מזמינים את הנשים, עורכת הדין זילבר, אבל הן נמצאות עשרות על המרפסת. הן לא עומדות ליד החנוכיה, הן לא מדליקות נרות, הן לא חלק מהטקס. וזה טקס לאומי ממלכתי, הוא לא טקס דתי. בוודאי גם אני לא רוצה להכנס לעניין של חנוכה ועד כמה הוא טקס דתי.

לכן אני אומרת, בסופו של דבר, מדובר פה בהדרה. כל המשחקים והפלפולים האלה, בסופו של דבר מדובר חד משמעית באפליה. וכאפליה, משרד המשפטים, זאת חובתו ותפקידו מתוקף החוק לטפל. אם צריך לחדד את זה נחדד את זה. לדעתי זה חד מספיק גם על ידי החוק וגם על ידי הפסיקה. וגם לגבי החלטת הממשלה שתבדוק את נושא ההדרה שמתוקף זה יש את הפיקוח. אני באמת חושבת שאנחנו חייבים להפסיק להסתתר מאחורי טיעוני צניעות ושמירת כבודה של האישה כי בדרך כלל זה עובד נגדה.

ואני חייבת להגיד משפט אחרון רק למשרד הדתות. יש לי תחושה, וזה לא הדבר היחיד שאני פונה למשרד הדתות, גם בדברים אחרים. משום מה, האנשים האלה עובדים אצלכם. אתם יודעים, אנחנו מחוייבים להקבר דרך חברה קדישא. כמו שאנחנו מחוייבים להנשא ברבנות ולהתגרש ברבנות, לצערי, זאת לא תפיסת עולמי, אבל זה מה שהמדינה מחייבת אותי. וכל עוד היא מחייבת אותי, אתם מחוייבים לשמור על חוקי המדינה. כמו שאני מחוייבת לשמור על חוקי המדינה, ולכן אני לא מצליחה להבין וזו לא הדוגמה היחידה, שכשאני פונה למשרד הדתות לגבי רבני ערים, לגבי- - -

מיכל, אמרת משפט, תעשו לי טובה.

אני מסיימת. לא יכול להיות שתמיד הטיעון זה אנחנו לא שולטים בהם. סליחה, הם עובדי המשרד שלכם, הם תחת האחריות האדמיניסטריאלית שלכם, אנא טפלו בעניין. תודה.

עורכת דין דינה זילבר, בבקשה.

אז באמת רק משפט. שוב, תודה גדולה ליושבת ראש הוועדה על היוזמה ועל העובדה שבאמת שוב עם כל הגיוון שנשמע פה מסביב לשולחן ודעות שונות הן לגיטימיות עצם הדיון, השארת הנושא הזה על סדר היום היא ברוכה.

שוב, בהקשר של הטענה של עורך דין רוטמן, אז רק חשוב לי לומר, ביקורת, אגב אירועים ספציפיים, היא כמובן לגיטימית. גם אנחנו לא חסינים מביקורת. חשוב לי רק לומר שהפעילות שלנו, הנקודה שחשוב לי להתווכח איתך בנקודה זה שהפעילות שלנו היא בלתי חוקית בהקשרים האלה. אנחנו רואים את עצמנו עוד לפני כל הסמכה של החלטת ממשלה שגם קיימת והקראתי את המשפט ש"הממשלה מכירה בכך שתופעת הדרת נשים היא תופעה חמורה, מתאפיינת באפלייתן של נשים באשר הן נשים ומחייבת פעולה ממשלתית, אקטיבית לבירורה".

שוב, אני לא חושבת שהמשפט זה חזות הכל. אני מסכימה איתך על האמירה שלך שהסוגייה הזאת היא מורכבת והיא לא יכולה להתמצות אך ורק לטיפול משפטי. אבל המשפטנים אינם פטורים מהחובה שלהם בהקשרים של פעילות אקטיבית נגד מופעים של אפליה וקידום שוויון וזה הנקודה שהיה לי חשוב להדגיש. אז תודה רבה.

תודה. אני רק רוצה קודם כל להודות לך, עורכת דין דינה, ולצוות שלך על העשייה שלכם בנושא. אני מדגישה שכל פעולה שיש בה כפייה של הדרה של נשים. אנחנו לא מדברות רק על העניין של ייצוג נשים. אנחנו מדברות על מצבים שבהם נשים מורחקות, מודרות ולא מושמע קולן בכוונה תחילה כי יש מחשבה שאם הן נמצאות במרחב הציבורי זה יפר את האיזון שמישהו חשב שצריך לשמר אותו או לייצר אותו.

במקרה הזה אני חושבת שהחברה הישראלית עוברת תהליך של דתיזציה וזה לא פוסח על שום קבוצה בתוך האוכלוסייה, כנראה. גם כיהודים, גם כערבים. וגם יש השתלטות של, אני הייתי אומרת, וזה במילים שלי, ריאקציה אידיאלוגית שאנחנו רואים את הכיוונים שלה ואת ההתפתחות שלה בהרבה מקומות ובהרבה כיוונים.

בכדי להיות על המשמר ובכדי באמת לשמור על הערכים שהצלחנו עד עכשיו, ההישגים שהצלחנו להשיג, ובכדי לשמור על זכויות הנשים בלהיות איפה שהן רוצות להיות ובלהגיע למקומות שהן רוצות להגיע אליהן, אנחנו נכבד כל אחד ואמונתו, אבל אמונתו תהיה שלו ולא ימשיל אותה על המרחב הציבורי ולא על אחרים.

ואני חושבת, בכדי לעשות את זה, אנחנו נצטרך באמת להקפיד יותר בקבלת הדוחות של העשייה שלכן לאורך השנה. אני אפנה למשרדי הממשלה ואבקש התייחסות מטעמם ודיווחים מטעמם מה הם עושים ופועלים כדי ליישם את ההמלצות האלה תוך השנה. אני אפנה ואבקש שימסרו את הדוחות גם לוועדה וגם לצוות שלכם כל שנה עד אפריל ועד ביוני הוועדה תתכנס גם את הדוח של הפעילות שלכן וגם להתייחס לדוחות של המשרדים השונים.

ואני מבקשת, כל פעם שמשרד יתייחס, וגם אתן בפעילות שלכן, אתן צריכות לחשוב גם על האוכלוסייה הערבית ועל הדרת נשים באוכלוסייה הערבית ואיך אפשר ליישם את המלצות הדוח גם באוכלוסייה הערבית ואנחנו נוכל להעזר אחר כך בזה שאני אתן כמה כיוונים אפשריים. חבר הכנסת יוסף ג'בארין גם העלה כמה סוגיות. תודה רבה לכולם אני נועלת את הישיבה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:28.