הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 435

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ג' בשבט התשע"ז (30 בינואר 2017), שעה 11:35

דיווח על תכנית מעגלי תעסוקה

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

חנין זועבי

בועז הירש - מנכ"ל שירות התעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

חגי לוין - סמנכ"ל תכנון ותקצוב, שירות התעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

ערן צ'יבוטרו - ממונה תפעול ובקרה, שירות התעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

ידידיה רוזנברג - דובר שירות התעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

ערה שגב - יועצת בכירה למנכ"ל שירות התעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכאל יצחקוב - יועץ שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נעם זוסמן - כלכלן, חטיבת המחקר, בנק ישראל

אלעד זכות - יועץ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

אפרת פורת - מרכזת בכירה, אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

טלי ניר - עו"ד, סמנכ"לית האגודה לזכויות האזרח בישראל

אורלי מיכה - מוזמן/ת

טובה אבירם - מוזמן/ת

עופרה שקד - שדלן/ית

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

דיווח על תכנית מעגלי תעסוקה

אני שמח לפתוח את הדיון שהוא ביוזמתי. היום ה-30 בינואר 2017, ג' בשבט התשע"ז, השעה 11:35.

בעקבות כתבה שהייתה בערוץ 2 בנושא של מעגלי תעסוקה ובעקבות מספר פניות, מצאתי לנכון לכנס דיון בנושא הזה כדי שנלמד אותו. הרגשתי הראשונה מהדיווחים שקיבלנו היא שזאת תכנית טובה שיש להמשיך אותה ולהגדיל אותה. היו כ-16 מרכזים, היו אמורים להיות יותר, יש היערכות גם תקציבית וגם פיזית עם המשרדים ועם הצוותים מוכנים. אני מזכיר שהתכנית הזאת תוכננה להיות מ-2014 פתאום אני רואה שיש בלימה. הוועדה לא קיבלה כל דיווח על הבלימה הזאת ועל הרצון לבלום. אני רק מזכיר שזה בא במקום תכנית שכבר נסגרה, שזאת תכנית ויסקונסין. אני חושב שהיינו רוצים לדעת יותר על התכנית ולדעת מה הדרך להמשיך להפעיל אותה או לשנות את הכיוון.

אנחנו כאן כדי לעזור. אתם לא באתם לבית משפט חס ושלום אלא באתם לוועדה שהתחום שלה הוא תעסוקה. אני מבין שטבעי שחלק מהדברים נובעים מהשינוי המבני של שירות התעסוקה שעבר ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה ועכשיו הוא משרד העבודה.

שלום חברת הכנסת חנין זועבי.

נשמח לשמוע מה קורה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אכן, כפי שציינת, התכנית החלה לפעול במרץ 2014 כפיילוט בשש לשכות וכאשר הצגנו לאחרונה בפני הוועדה, היא פעלה ב-16 לשכות. כפי שעדכנתי אותך אחרי, באחד המפגשים, לא בוועדה, חתמנו באפריל 2016 על הסכם קיבוצי עם ועד העובדים וההסתדרות שגם ההסכם הקיבוצי כלל את תכנית מעגלי תעסוקה. בחודש יולי 2016 התכנית התרחבה לעוד עשר לשכות וכיום היא פועלת ב-26 לשכות. ההרחבה לעוד כשלושים לשכות תוכננה במספר גלים שהיו אמורים להיות במהלך הרבעון הראשון של 2014. הגל הראשון היה אמור להיות בתחילת ינואר 2017.

אנחנו הצגנו את התכנית לשר. היא נדונה אצלו במספר דיונים והוא ביקש לבחון את התכנית.

את התכנית בכללותה?

כן. עברנו על התכנית בכללותה. אחד הדברים שנתבקשנו טרם קבלת החלטה של השר היה להציג לו הכנסה של אלמנטים של הכשרות מקצועיות לתכנית.

התכנית לא כללה הכשרה מקצועית?

התכנית כללה בעיקר נושאים של העצמות אישיות וקבוצתיות, מספר אלמנטים כגון עברית תעסוקתית, אוריינות דיגיטלית וגם הסתמכות על כלים קיימים של הכשרה מקצועית. אבל השר ביקש לראות הרחבה של הכלים האלו או כלים ייעודיים עבור התכנית וזה כרגע על שולחנו.

מהכתבה – וסליחה שאני מתבסס עליה כי לא הספקנו לעשות בדיקה באמצעות מרכז המחקר והמידע – אנחנו למדים שיש מרכזים מוכנים כולל צוות והם לא מופעלים. זה נכון?

נכון. יש שבעה. אנחנו היינו אמורים, כמו שאמרתי, להתרחב בעוד כשלושים לשכות בשלושה-ארבעה גלים. זאת מסה להעלות את זה במכה ולכן פרסתי את זה. ההתחלה הייתה אמורה להיות בתחילת ינואר. דחיתי את זה ל-15 בינואר. חשבתי שאני אעמוד בדבר הזה אבל אני מקווה שזה עניין של ימים לפני שאני מגיע שוב לשר עם הדבר שהוא ביקש.

זאת אומרת, הכוונה היא גם לפתוח את השבעה האלה.

לחלוטין. אני מקווה שברגע שהשר יאשר, הכוונה היא לפתוח את כל הנותרים.

למה השר ביקר להרחיב את האלמנט של ההכשרה המקצועית? שם הוא זיהה את הבעיה? למה לא למשל בהשמה במקומות העבודה? זיהוי הבעיה היה שיש בעיה בהכשרה ולא במקומות עבודה?

הזיהוי של השר היה הרצון שלו להגביל את מגוון האפשרויות התעסוקתיות שעומדות בפני האוכלוסיות האלה. לתת להן כלים. אנחנו עוסקים באנשים שהממוצע ההשכלתי של האוכלוסייה המשתתפת במעגלי תעסוקה הוא כשמונה שנות לימוד. זה לא פותח הרבה אופציות בשוק העבודה. הכוונה הייתה לראות איך אפשר לעשות מהלך מבחינת השר שייתן עוד מגוון אפשרויות.

כאשר אני ביקרתי בחיפה, הם זיהו שיש בעיה דווקא בקורסים שהם יותר מתקדמים, יותר איכותיים, והם אמרו שאין להם תקציבים לקורסים של הכשרה שהם יותר משנה ויש צורך בהכשרה יותר מתקדמת שמצריכה סבסוד של יותר משנה. הם פנו למשרד הכלכלה אבל אין הסכמה לכיוון הזה שירחיבו את ההכשרה לא בכיוון של ממוצע השכלתי של שמונה שנים אלא דווקא של יותר הכשרה מקצועית, טכנולוגיה יותר מתקדמת.

איפה זה היה?

בחיפה. הלשכה בחיפה.

לשכת התעסוקה?

כן. לשכת התעסוקה בחיפה.

בדרך כלל אנחנו לא נוהגים לשלוח להכשרות מקצועיות שמעל לשנה.

גם אם יש צורך.

יש צורך, אני לא אומר שלא, אבל בדרך כלל הכשרות שמעל שנה, אם אלה לא לימודים אקדמיים שאנחנו לא שם, אלה לימודים כמו לימודי הנדסאים וזה גם דורש דרישות קבלה מסוימות.

יש להם. כלומר, יש להם אוכלוסייה שמתאימה לכישורים האלה. לכן הם הציגו את החוסר הזה.

אני לא נציג האגף להכשרה מקצועית אבל אני יודע שהאגף להכשרה מקצועית עבר עכשיו רביזיה מאוד גדולה ואנחנו אמורים - לפי מה שהיה כאן בדיון בוועדה, ושמעתי את ראש האגף להכשרה מקצועית – לראות במהלך שנת 2017 מגוון והיקף הרבה יותר גדול של קורסים להכשרה מקצועית. אבל חלק מהמאמצים שאנחנו מבצעים היום לדוגמה ביחד עם משרד החינוך – ודיברנו על כך אצלך בוועדה – לדוגמה נושא של השלמת השכלה. אני יכול להגיד שכיום קיבלנו ממשרד החינוך במחוז דרום הקצאה של 19 כיתות לשנת 2017 להשלמת השכלה. אנחנו מחכים לקבל הקצאה בשאר המחוזות. אני יכול להבטיח שאנחנו נעמוד ונמלא את כל ה-19 כיתות האלה.

חלק מהאנשים שאנחנו שמים, אחרי שהם מסיימים את השלמת ההשכלה, מקבלים מאתנו המשך כגון שובר או הפניה להכשרה מקצועית כי יש להם כבר את הבסיס ההשכלתי להמשיך הלאה.

בכל זאת אני רוצה להדגיש, וזה משפט אחרון שלי, שיש צורך בהכשרה יותר משנה, פחות מהנדסאי, ויש אוכלוסייה שצריכה את ההכשרה הזאת ושם אין מענה לצורך הזה. שם לשכות התעסוקה עצמן מייצגות את הצורך הזה.

אני מסכים.

באיזה כיוון בעיקר ההכשרה המקצועית תלך? לפי הצרכים שלכם?

אנחנו כרגע עוד רוצים לגבש את המודלים שלפנינו אבל אני יכול להגיד שכרגע זה עוד ברמה של מחשבות. היינו רוצים לראות אולי הפשטה או הקלה בנגישות לשוברים שכיום בתהליך של שובר - - -

אבל השובר לא מכוון לאיזה מקצוע.

לא.

זאת החלטה אישית.

השובר הוא החלטה אישית לאחר הכוון תעסוקתי שמקבלים בלשכה. אבל אנחנו מדברים על אוכלוסיות מוחלשות שצריכות לשים סכום כסף מכיסן ולא תמיד הדבר עולה.

ולשלם מראש.

ולשלם מראש.

אתם יכולים להתמודד עם זה?

זה אחד הדברים שאנחנו כרגע שוקלים. הייתי מבקש קודם כל לגבש את המסקנות לפני שאני מדבר עליהן.

אתם מרגישים שזה באמת מפריע.

כן.

מימון ביניים על ידי האדם החלש.

נכון. אני מדבר על אדם שהוא זכאי להבטחת הכנסה.

כמה מקרים כאלה יש בשנה?

אנחנו מחלקים מאות, אם לא יותר, שוברים בהבטחת הכנסה אבל אני חושב שאין ספק שזה משהו שיכול להרחיב את הנגישות.

אם היינו יכולים לקבל את הנתונים האלה, אנחנו נשמח לעזור ולשכנע את המערכת. אני בטוח שמשרד העבודה משוכנע שזה טוב. אנחנו בדרכים שלנו כוועדה יכולים לחפש פתרון כי בסוף זה לא נעשה כדי לחסוך כסף אלא כדי להבטיח את ההשתתפות של הצעירים או הצעירה או הצעיר בלימודים.

נכון.

צריך למצוא את הנוסחה שמאפשרת את זה ולא בולמת כי מישהו שבא מאבטלה, כמעט אבטלה, וצריך לממן מימון ביניים ולקבל את זה אחרי כמה חודשים, לא לכל אחד יש את האבא הנכון במקרה זה.

זה אחד הכיוונים.

כמה אנשים יש היום במעגלי תעסוקה בנקודת זמן אחת?

במהלך שנת 2016 טיפלנו בכ-13,400 אנשים. במהלך השנה.

בנקודת זמן – אם אתה רוצה, אני אבדוק – אלה אלפים בודדים. אלה 3,000, 4,000. אנשים נכנסים ויוצאים מהתכנית. מספר מדויק, נבדוק אותו.

אבל בשנה זה 13 אלף.

כן. עם פריסה ארצית כמובן.

זאת אומרת שאם פותחים עוד שבעה מרכזים, אפשר להעריך שיהיו עוד כמה אלפי אנשים.

כן. לחלוטין.

אתם רוצים לספר לנו עוד משהו?

אני מבנק ישראל, חטיבת המחקר. אני רוצה להתייחס קצת לאפקטיביות של התכנית. יש לנו כאן דוגמה מוצלחת לתכנית שנערך אחריה מעקב שיטתי באמצעות מה שנקרא קבוצות טיפול, אלה שהשתתפו בתכנית, ביקורת, אנשים שלא השתתפו בתכנית ואשר הבחירה בטיפול הייתה באופן מקרי. לכן התוצאות שתכף אני אספר עליהן הן בעלות מהימנות גבוהה מאוד. לדוגמה, מאוד יוצא דופן וצריך לומר לזכות שירות התעסוקה שיזם את בדיקת חקר ביצועים כפי שאני קורא לו.

מה שמסתבר זה שהתכנית העלתה את שיעור התעסוקה. זאת אומרת, השתתפות של אנשים בשוק העבודה, בפרט התעסוקה שלהם, ב-8 שמונה נקודות אחוז, שזאת תוספת של 25 אחוזים בשיעור האנשים שהגיעו לשירות התעסוקה ובעקבות התכנית נכנסו למעגל העבודה.

תחזור על הסטטיסטיקה.

היה גידול בשיעור של האנשים שעובדים בזכות התכנית בשמונה נקודות אחוז, שזאת עלייה מאוד מאוד גדולה, עלייה של 25 אחוזים.

מתי אתה בודק? שנה אחרי? חודשים אחרי?

קצת פחות משנה אחרי. התכנית נבדקה וזאת הצלחה גדולה מאוד, בפרט באוכלוסיות חלשות שמשתתפות. אמנם המשרות הן בחלקן משרות חלקיות, אבל זאת תוצאה שאיננה מפתיעה בהתחשב בהרכב האוכלוסייה. מדובר על אוכלוסייה חלשה. צריך להגיד שההצלחה של התכנית בהשמה בעבודה הייתה גבוהה יותר בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר. זאת אומרת, בקרב האנשים הפחות משכילים מבין האוכלוסייה הכללית שבאופן כללי כמובן לא מאוד משכילה. גם באוכלוסייה הערבית הייתה הצלחה יחסית נאה. זאת הצלחה שהיא עולה על ההצלחה שהייתה בתכניות הקודמות, מה שנקרא תכנית ויסקונסין, מהל"ב ואורות לתעסוקה, ובעלות מאוד מאוד נמוכה. זאת אומרת, אם אנחנו עושים חשבון של עלות תועלת, התכנית מאוד מאוד זולה וההצלחה שלה עולה על זו שהייתה בתכניות הקודמות שהעלות הייתה בסדר גודל של פי עשרה יותר גבוהה.

ויסקונסין הייתה פי עשר לעומת התכנית הזאת?

העלות? כן. פר משתתף. ההצלחה במונחי שילוב בשוק העבודה הייתה יותר משמעותית. אם עושים חשבון עלות תועלת פשוט, מדובר בהצלחה נאה.

צריך להגיד עוד דבר. כל בן אדם שנכנס לעבודה, כמובן יש לזה השפעה רחבה מאוד גם קדימה עליו וגם על המעגל שמקיף אותו, על המשפחה שלו, על הילדים שלו וכיוצא בזה. זאת אומרת, אם אנחנו אוספים את כל התועלות ולא רק מסתכלים על התועלת הישירה מהעובדה שהבן אדם נסמך פחות על קצבאות ויותר משתתף בשוק העבודה, שזאת פנקסנות פשוטה, יש כאן השפעה הוליסטית רחבה מאוד על כל המעגל סביבו.

יש לכם סטטיסטיקה על סוגי המשרות שהם נכנסים אליהן?

אני לא יודע את הפרטים אבל ברור שבאופן כללי, מכיוון שהאוכלוסייה היא חלשה יחסית, מדובר כאן על משרות בדרגים לא מאוד גבוהים, בלשון המעטה.

אבל יש באיזשהו מקום נתונים כאלה?

יש נתונים. הם לא מול עיני כרגע.

אנחנו יכולים לבקש.

בשורה התחתונה, אם אני צריך לסכם את הממצאים, התכנית הוכיחה את עצמה מעל ומעבר ואנחנו מדברים כאן כרגע על השפעה של טווח קצר. הנתונים שעמדו לרשות החוקרים, וצריך להעיר הערה והיא שהמחקר הזה בוצע בעצם על ידי גורם חיצוני לשירות התעסוקה, לכן הממצאים היו אובייקטיבים. בראש תכנית המחקר עמדה דוקטור אנליה שלוסר מאוניברסיטת תל אביב והיו שותפים לה גורמים שונים לרבות חוקרת מבנק ישראל. לכן הממצאים האלה הם של גורמים אובייקטיביים. הם תוצאות מאוד נאמנות בגלל שיטת המחקר ובנוסף חשוב מאוד להדגיש, אלה השפעות של טווח קצר. אם הייתי צריך להעריך – כמובן אין עדיין נתונים כדי להעריך את זה – בטווח הארוך, זה גם מה שרואים בהרבה מאוד מחקרים בעולם, יש שיפור על פני זמן. יש כאן איזה אלמנט של ריבית דריבית.

אתה זוכר אחוז נשים?

אין הבדל גדול. ההשפעה לא הייתה דיפרנציאלית בין גברים לנשים אבל היא הייתה הרבה יותר חזקה לאוכלוסיות החלשות ביותר, שזה הרובד של האנשים שבאופן טבעי קשה מאוד לייצר עבורם השמה בשוק העבודה ואם נצליח לפצח את האגוז הקשה הזה, אני חושב שהדרך סלולה.

לכן אם היו צריכים לשאול אותי כחוקר, חד משמעית יש מקום להרחיב את התכנית לפריסה ארצית.

דבר נוסף חשוב להגיד הוא שהיום – והתייחס לכך בועז קודם לכן – יש צורך להשקיע משאבים נוספים במה שנקרא בכל מיני אלמנטים תומכי עבודה. כאשר מדובר על הכשרה מקצועית עליה הוא דיבר, אפשר לחשוב על מעונות יום ועל כלים נוספים שבוודאי האפקט שלהם במשולב עם התכנית יכול לתת השפעה הרבה יותר חזקה.

בכל זאת, למה אין שום המלצה או כיוון לתת הכשרות יותר איכותיות ולא ממוצע של שמונה שנות לימוד אלא ממוצע של 12 שנות לימוד? כלומר, מתחת להנדסאים, יותר מאשר הכשרות שניתנות היום.

הנושא הזה לא נבדק במחקר כיוון שגם לא ניתן להבחין שם בין הטיפולים השונים שאנשים במעגלי תעסוקה קיבלו. ברור בכל מקרה שיש צורך במחקרי מעקב אחרי הכשרות מקצועיות וזאת אופרה אחרת. גם ברור שיש צורך לחזק את האלמנט של הכשרה מקצועית ושאר הגורמים שהם תומכי עבודה כמו מעונות יום וכולי, כדי להעצים את האפקטיביות של תכנית מעגלי תעסוקה.

עוד שאלה. דיווחתם או היו לכם מפגשים עם המשרדים הרלוונטיים?

קודם כל, הממצאים, את זה צריך להגיד שוב לזכות שירות התעסוקה שנוהג בשקיפות. העובדה שהוא הוציא את זה למחקר על ידי גורם חיצוני כדי שלא יגידו שהממצאים הם מטעם, ושנית, כל הממצאים מתפרסמים באתר שירות התעסוקה. בלחיצת כפתור אתם יכולים לקבל את דוח הביניים. הוא ביניים מכיוון שצריך עוד לבצע מעקב ארוך טווח אחרי האפקטיביות.

מה התפקיד של בנק ישראל?

בנק ישראל היה מעורב. אחד מהחוקרים שהשתתף במחקר הזה תחת החסות של אנליה שלוסר מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, היה מבנק ישראל. בנק ישראל גם פרסם באתר שלו את תוצאות המחקר לפחות ברכיב שקשור להשפעה של התכנית על קצבאות. גם זה שקוף וכל אחד יכול להיכנס. הממצאים מופיעים בסוף בדוח המסכם שיש שם ריכוז של הממצאים גם בהקשר של השפעה על קצבאות, גם בהקשר של השפעה על שוק העבודה וגם בהקשר לסוגיה נוספת שאני לא ציינתי אותה והיא שמהסקר שערך שירות התעסוקה עולה שאנשים שהשתתפו בתכנית דיווחו על עלייה משמעותית במסוגלות שלהם, באמונה שלהם ביכולת למצוא עבודה וכולי, כאשר בסך הכול, אם אני מחלק את העולם לשבעי רצון ולא שבעי רצון, חצי היו שבעי רצון מאוד ועוד בערך חמישית היו שבעי רצון במידה בינונית, מהתכנית. זאת אומרת, זה שיעור לא מבוטל מאנשים שדיווחו על שביעות רצון מהתכנית. זה כאשר אנחנו מביאים עוד בחשבון שזה מחייב אותם להתייצבות וכולי. זאת אומרת, התכנית הזאת, יש בה גם דרישות. השורה התחתונה, גם במובן הסובייקטיבי של התחושות של האנשים לגבי האפקטיביות של התכנית והתחושות האישיות שלהם בנוגע להעצמה אישית שלהם והמסוגלות שלהם להשתלב בשוק העבודה, השורה התחתונה היא חיובית.

אני רוצה להגיד לכם שלא קראתם את דוח העוני אבל זה כתוב שם. בדוח העוני יש מרכיב של הכשרות מקצועיות לצורך השמה. מי שניהלה את הוועדה הזאת היא מבנק ישראל. אתם יורים טוב לכל הכיווניים.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. אנחנו ליווינו את תכנית ויסקונסין בזמנו ואת התכניות שניסו להעביר מאז ומלווים גם את התכנית הזו. קודם כל, לתכניות הקודמות התנגדנו ופעלנו נגד והבאנו גם בסיוע הוועדה לסיום התכנית הקודמת. התכנית הזו, לא פעלנו נגד כי למעשה זו תכנית שקיבלנו עליה תלונות שהיו מאוד נקודתיות. פנינו לשירות התעסוקה ולמיטב ידיעתנו הבעיות תוקנו. מאז לא קיבלנו עוד תלונות.

התייעצתי עם ארגונים חברתיים אחרים וגם אצלם לא התקבלו תלונות והם יושבים במקומות כמו חדר, שם מופעלת התכנית. בדרך כלל אנחנו כן מקבלים את התלונות.

אם כן, קודם כל אני רוצה להגיד את זה וזה לזכות שירות התעסוקה. אני חושבת שמדובר בתכנית שהיא בסך הכול טובה אבל הרכיב הזה של הכשרות מקצועיות הוא באמת מאוד מאוד חסר ו לכן אנחנו מאוד מעריכים את הדאגה של השר ואת הרצון שלו להרחיב את ההכשרות המקצועיות כי זה מאוד מאוד נדרש. כלומר, אמר את זה מר הירש ואני רוצה לחזק את המקום הזה, שהיום ההכשרות, גם מה שהומלץ בדוח העוני, לא יושם. היו מקבלים הכשרות מקצועיות משהו כמו 5,000 אנשים בשנה, שזה מכל הסוגים, מכל המינים, וזה אחוז שהוא פרומיל. היום יש חצי מיליון מתייצבים בשירות התעסוקה כל שנה שמבקשים סיוע וצריכים כניסה לעבודה. אולי לא כולם צריכים הכשרות מקצועיות אבל בוודאי שהרבה יותר פחות מאחוז מהמתייצבים.

הכשרות מקצועיות, כולנו יודעים שהן במשבר. אני מאוד מקווה שההזדמנות הזאת של התכנית והמעצר הזמני שלה יוביל לזה אבל אני חושבת שהוועדה כן יכולה לדחוף לזה שבכל זאת יורידו את הרגל מהברקס והתכנית תמשיך כי בינתיים גם מדובר בבזבוז של כספי ציבור וגם בסך הכול בתכנית טובה שכן נותנת – שמענו את הנתונים של בנק ישראל – מענה לאלפים והשנה היא תיתן מענה לעשרות אלפים במצטבר שיכולים לקבל איזשהו סיוע ולהיכנס לשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. אלה אנשים שנמצאים במצב הכי גרוע מבחינה תעסוקתית.

מה שחשוב לציין לגבי מה שהעליתם, תכנית השוברים שאנחנו לא חושבים שזאת דרך המלך לסייע כי התכנית הזאת היא תכנית שזכתה להרבה מאוד ביקורת. אנחנו כתבנו דוח שלם שהוצג בפני הוועדה בעבר ומסביר בדיוק את הבעיה של התכנית הזאת. בגדול זאת תכנית שקודם כל אתה נדרש לממן אותה. כלומר, משתתף שמקבל הבטחת הכנסה שבקושי מתקיים, אנחנו יודעים כולנו מה גובה קצבת הבטחת הכנסה, 2,400 שקלים לזוג עם שני ילדים, איך מהדבר הזה גם אמורים לשלם עוד קורס של הכשרה מקצועית. השוברים, ההחזר ניתן בשלוש פעימות. משפחה לא באמת יכולה להרשות לעצמה את זה. לכן אם זה ילך רק לכיוון של הרחבת שוברים, אני חושבת שזה יהיה חבל מאוד, בלשון המעטה. דרך המלך היא לחדש את ההכשרות המקצועיות, למצוא את הדרך לעשות את זה בין אם זה בשירות התעסוקה, בין אם זה באגף להכשרה מקצועית, אבל בצורה שהיא מקצועית, שהיא בודקת, להחזיר החזרות מקצועיות שהן איכותיות ומתאימות, לבדוק מה המקצועות הנדרשים או שורה של המלצות שאני לא אחזור על כולן כאן וגם אתם בדוח העוני כתבתם חלק מהדברים. אבל ברור שצריך לפתח את מערך ההכשרות המקצועיות מהיסוד ובצורה רצינית אחת ולתמיד. הלוואי וזה יקרה עכשיו.

תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס?

אני מאגף הבטחת הכנסה בביטוח לאומי. גם אנחנו רוצים לחזק ולומר שהתכנית מאוד מצליחה מבחינתנו. אנחנו רואים הרבה השמות בעבודה ורואים הצלחות אישיות, בניגוד לוויסקונסין. אין רעשים, אין תלונות, לא מהשטח ולא מפקידים. יש שיתוף פעולה מאוד מאוד הדוק, כך שאם יש איזו בעיה ספציפית עם בן אדם מסוים שנכנס למעגלי תעסוקה ולא מתאים לו, אנחנו עושים מיצוי זכויות. דווקא בעקבות מעגלי תעסוקה, אנחנו כן יכולים לשים את היד על אוכלוסייה של חסרי מסוגלות תעסוקתית ולהתחיל לטפל בה. אנחנו באמת מברכים על התכנית ומבקשים לשמור עליה, לחזק אותה, לבדוק יותר השמות איכותיות ובאמת לטווח הרחוק לחזק אותה עם הכשרות מקצועיות.

לשאלת חברת הכנסת. בתקנות שלנו מעל 12 חודשי לימוד אי אפשר לשלם הבטחת הכנסה. עכשיו אנחנו פועלים לתיקון חקיקה כי גם לנו זה לא טוב. אנחנו מאוד רוצים שאנשים ייקלטו ללימודים ארוכי טווח ויישארו בהבטחת הכנסה, יעמדו על הרגליים, יקבלו השמה.

אנחנו תומכים בביטוח לאומי בנושא הזה.

נכון. אנחנו פועלים ביחד. גם השר אתנו ביחד. נשמח לחיזוקים.

אין לי מידע מדויק ולכן אני מהססת לדבר. אבל מהמידע שלי על נצרת למשל, רוב הקורסים הם קורסים של טיפוח יופי ובאמת זה לא הכיוון וזאת לא העצמה. אני בטוחה שאחוז שביעות הרצון היא לא חמישים אחוזים אלא שם אחוז שביעות הרצון הוא אפס והרוב לא שבעות רצון. אני מכירה גם את אזור נצרת, את טמרה, שם כל הדגש על טיפוח יופי ולא יוצאים מהפרדיגמה הזאת ושם אין העצמה. אתה יודע למה הם נכנסים לקורסים האלה? בגלל שהם לא רוצים להישאר בבית. זה רק כדי לצאת מהבית. לצאת לעולם החיצוני והם יודעים שזה לא זה. יש תקציב אבל במקום לייעל את התקציב ולדבר על נקודות החולשה, כאשר לוקחים את המקרו, מפספסים נקודות חולשה ברזולוציה יותר נמוכה. נצרת היא העיר הכי גדולה ואם כך המצב בנצרת, מה המצב בכפרים ובישובים קטנים? אין לי מידע ואין לי סטטיסטיקה להציג. בדרך כלל אני עושה חקירה אבל אני חיה את החברה שלי ואני מכירה הרבה נשים שנכנסו לקורסים האלה וזו התלונה המרכזית, טיפוח יופי, טיפוח יופי, טיפוח יופי. גם לשכת התעסוקה בחיפה אמרה שאין מענה למרחב לחברה הערבית שהוא לא טיפוח יופי. לא רואים משהו בתחום הביניים שיכול לספק להם משרות. הדבר לא טוב. ממה שאני מכירה בהכרות ישירה, הדבר שונה מתמונת המצב שאתם תיארתם לנו עכשיו.

ברשותך, אני אגיב בקצרה. אני לא יודע לומר לגבי קורסים של הכשרה מקצועית. אני יכול לדבר על שוברים. גם אנחנו באותה גישה שקורסים של טיפוח החן והיופי זה לא הפתרון האולטימטיבי. המטרה שלנו היא להפנות אנשים לקורסים ולמקצועות אחרים עם רמת הכנסה ועתיד תעסוקתי התפתחותי יותר מבטיח. כמדומני בשנת 2016 צמצמנו את מספר השוברים של אנשים שהלכו לטיפוח החן והיופי לעומת 2015 ואני מוכן לחזור ולבדוק את הנקודה הזאת. זה משהו בסדר גודל של פחות מ-15 אחוזים מסך השוברים. בחלק מהמקומות לדוגמה שבדקתי באזור ואדי ערה, יש סוגיה אובייקטיבית של קשורה לשירות התעסוקה כי לדוגמה בית ספר למחשב מצאנו רק בחדרה. כאשר בן אדם בא ומציעים לו קורסים, והיופי בשוברים הוא שזה באמת גישה למגוון רחב מאוד של גופים, אז אם אין את המגוון הזה באזור המגורים או מסביב, אנחנו צריכים להביא פתרונות אחרים.

אני יכול להגיד לך שמבחינתנו בנושא של הפניה לשוברים, בדיוק מהסיבות שציינת, המטרה שלנו היא לנסות ולהכווין אנשים, כמובן אנחנו לא יכולים לכפות את זה על אף אחד, לקורסים שמספקים ערוצים תעסוקתיים אחרים.

אפשר לקבל נתונים על האוכלוסייה הערבית?

ברצון. בכל חתך שיש, נשמח להעביר.

תעבירו לנו. יש מקום לחשוב על ההכוונה לפי מקומות תעסוקה אפשריים. לפי מקומות עבודה אפשריים. יש כאן איזו בעיה. לכוון אנשים לקורסים כמעט הייתי אומר ביוזמתם האישית, זה חלקי מאוד בשיקול הדעת של אותו איש או אישה. הם חייבים לקבל איזו הכוונה כדי לדעת במה יש עבודה, היכן יש עבודה, באיזו רמה תעסוקתית, באיזו רמת הכנסה.

הבעיה המרכזית כאן בהבטחת הכנסה שלא מובטחת, היא לא קיימת בשביל מי שהוא בעל השכלה מסוימת.

נכון.

זו הבעיה. אנחנו רואים את זה גם בחד הוריות, עת רצינו לקדם אותן בהשכלה באוניברסיטה. אמרו שאם ייכנסו לשם, מבטלים להן את הבטחת ההכנסה. זאת מלכודת שבלתי אפשרי לצאת ממנה.

אם אין הערות נוספות, אני רוצה לסכם את הדיון.

קודם כל, אני מודה לך בועז על הדיווח. מודה לאגודה לזכויות האזרח על כך שהיא עושה מעקב. אני שמח שאתם כאן. אני מופתע לטובה שבנק ישראל השקיע בזה. בהיערכות וביכולות שלו, זה אומר רק טוב.

אני אפגש עם השר ואדווח לו על ההתרשמות המאוד חיובית, גם אם יש מה לתקן. אין דבר טוב שלא ניתן לתקן אותו כדי לעשות אותו טוב יותר. הוא קטן מדי, 13 אלף אנשים, זה נפלא, אבל זה קטן מדי. זה דבר שצריך לשרת אלפים רבים אבל אנחנו יודעים שלצערי הנושא של ההכשרות המקצועיות במתכונת הקודמת במשרד הכלכלה – סליחה על המילה - היה על הפנים. אני יודע כמה היום השר מאוד מעוניין בזה והמשאבים שהועמדו הם גדולים יותר למרות שבעיני הם לא מספיקים.

אנחנו נמצאים בדילמה שמה שטוב, לא מספיק גדול ומה שלא טוב, תמיד גדול מדי.

אנחנו נעשה מעקב. גם אנחנו ולא רק האגודה לזכויות האזרח. אנחנו נשמח לקבל אינפורמציה נוספת כל פעם שתמצאו לנכון לעדכן אותנו. אנחנו נעשה מעקב ואחרי פגישה עם השר אנחנו נקיים דיון נוסף בוועדה. תעשו הכול כדי ששבעת המרכזים שכרגע עוד לא מופעלים, אכן יופעלו. אני מקווה שתצליחו להפעיל אותם בהקדם. אני לרשותכם כדי לעזור בעניין הזה.

רצית להוסיף משהו?

לא. רציתי לשמוע אבל נתקעתי בוועדת החוץ והביטחון. שמעתי דברים טובים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:13.