הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 438

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ד' בשבט התשע"ז (31 בינואר 2017), שעה 11:30

1. הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון - תנאי המאבטחים), התשע"ו-2016

2. הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון - הבטחת תנאים הולמים בעמדות אבטחה), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

יוליה מלינובסקי

אורן אסף חזן

עבדאללה אבו מערוף

עודד פורר

שלמה יצחקי - הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נעמי רייש - יועצת השר ומנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד התמ"ת

אבראהים כילאני - עוזר לממונה הראשי על יחסי עבודה, משרק העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אסף הופר - חטיבת נכסים אגף החשב הכללי, משרד האוצר

נעם דשא - סטודנט בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

דקלה חורש - ממונה ייעוץ משפטי, משרד הכלכלה

איה דביר - משפטנית - הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

איילת לוי - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

מאיר אהרוני - ק' אג"מ חט' האבטחה, המשרד לביטחון פנים

דוד שוורץ - סגן ממונה על הביטחון במשרד הבריאות, משרד הבריאות

שרונה עבר הדני - משפטנית, משרד הבריאות

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון, המרכז לשלטון מקומי

חיים נוגנבלט - יו"ר איגוד הקב"טים, המרכז לשלטון מקומי

הילה זהבי - כלכלנית, המרכז לשלטון מקומי

אראל שטרן - חב' למשק וכלכלה, המרכז לשלטון מקומי

אבי נעים - ראש מועצת בית אריה

מוריה ברבי - רפרנטית דיני עבודה דיני עבודה, התאחדות התעשיינים

מזל נייגו - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

יואב בכר - סמנ"כל משאבי אנוש תאחדות המלונות בישראל, התאחדות המלונות

מיכל שמר - חברת ועדת עבודה בלשכת עו"ד, לשכת עורכי הדין

אהרון רוני כהן - יו"ר מרחב ירושלים, הסתדרות הגמלאים

רון סגל - יו״ר הנהגת ההורים רעננה

שמוליק צרפתי - מאבטח

משה פוקס - סטודנט במסגרת קורס חקיקה

אלי יריב - נציג ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

רועי יעקב - מקשר כנסת הסתדרות, ההסתדרות החדשה

איתי שובל - דובר מועצת תלמידים

גיורא ואלה

שרון אלפסי

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד) מייצג/ת את הסתדרות המורים

נעה בן שבת, ענבר הרשקוביץ

ענת כהן שמואל

לאה קיקיון

1. הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון - תנאי המאבטחים), התשע"ו-2016

2. הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון - הבטחת תנאים הולמים בעמדות אבטחה), התשע"ה-2015

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. יש לנו פה קבוצת מבקרים. מי אתם? קבוצה מתיכון בהרצליה.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. יש לנו פה שתי הצעות חוק: הצעה שהיא הצעתו של מכלוף מיקי זוהר יחד עם אורן חזן, אברהם נאגוסה, אלי אלאלוף, נחמן שי, איציק שמולי, ענת ברקו ומוטי יוגב. ההצעה שלנו מצטרפת להצעה של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, חבר הכנסת רוברט אילטוב, חאמד עמר - - -

הוא חולה, בבית.

שיהיה בריא. חבר הכנסת עודד פורר, אלי אלאלוף, איציק שמולי, ישראל אייכלר, דב חנין וחבר הכנסת יוסי יונה. ברוך הבא חבר הכנסת אורן אסף חזן, ד"ר עבדאללה אבו מערוף ויוליה מלינובסקי שנמצאים אתנו.

אנחנו הולכים לדון בנושא של חוק – שנקרא הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה. אלה דברים שבעצם דברים שהתווספו לחוק הבסיסי הזה. ברשותכם, אתן את רשות הדיבור ליוזמת, למובילה והדוחפת – בהתרגשות, ומגיעה לה שתברך בסוף "שהחיינו" כי זה החוק הראשון שלה בכנסת הנוכחית - - -

בהכנה לקריאה ראשונה – כן.

אז אנחנו מברכים אותך, יוליה.

תודה רבה, תודה לכבוד היושב-ראש. החוק הזה נולד מבחור מ "סורוקה", שמוליק צרפתי שהציג בפנינו בעיה שהיתה קיימת בבית החולים. הוא פה. הוא פנה אלינו לגבי הבעיות ב "סורוקה", קיימנו על זה דיון בוועדה לפניות הציבור. אחרי הדיון שבו הצלחנו לתקן את העוול ב "סורוקה", ונגיד שהנהלת בית החולים התגייסה לעזור ולטפל בעניין, חשבנו איך זה יכול להיות – אנחנו לא יכולים לטפל בכל בית חולים, בכל בית ספר, בכל עניין באופן פרטי. כנראה יש בעיה מערכתית. כשהבנו שיש בעיה מערכתית התחלנו לחפש מה קורה בתחום והבנו שיש בעיה עם תנאי העבודה הפיזיים של המאבטחים. הנושא לא מוגדר, לא מוסדר וכל אחד עושה לגופו. אנחנו רואים את זה במקומות שאנחנו מבקרים בהם: בבתי החולים, בגני ילדים, בבתי ספר, בקניונים. בואו לא נשכח שמאחורי כל מקום עבודה כזה עומד אדם עם הצרכים, עם הנפש, עם הבעיות שלו - - -

ועם האחריות שלו, על התפקיד שלו.

כמובן. עדיין אנחנו מצפים שבשעת הצורך הוא יפעל לביטחוננו. אז ברשותך, הכנו פה מצגת קצרה כדי להראות וכדי שכל היושבים באולם יבינו על מה אנחנו מדברים, שזה לא יהיה איפה שהוא באוויר, שזה יהיה ברור וקונקרטי ואז אנחנו נבין על מה אנחנו מדברים ומה המצב בשטח. ברשותך, אפשר?

בבקשה, בבקשה.

אני רוצה להתנצל בשם יושב-ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן שרצה להשתתף בדיון וביקש מראש להיות פה, אך מסיבות טכניות – הוא בבית הדין לעבודה, הוא כרגע לא יכול להיות אתנו, ואם הוא יספיק הוא יצטרף לדיון.

כן הוא מאוד תומך בחוק, קיימנו על זה ישיבה.

(מוקרנת מצגת)

אז אנחנו מדברים על ענף שיש בו מאבטחים ושומרים במדינת ישראל בשנת 2017, מעל 200 אלף עובדים בענף, מתוכם, כ-80 אלף בני אדם הם מאבטחים שעובדים ומגנים עלינו בכל מקום ובכל נקודה בארץ. שכר מינימום לשעה זה בעצם מה שהם מקבלים בדרך כלל – מאבטחים רגילים שאנחנו רואים אותם בכל מקום. 28.50 זה רק מעכשיו, חודש ינואר. קודם זה היה פחות. ההסתדרות דאגה להעלות את זה טיפה, והמשכורת החודשית בחודש למשרה מלאה זה 5300.

פה אתם רואים סרטון של מאבטח שפונה לוועדה.

(מוקרן סרטון)

רק לציין שהבחור הזה עובד בחיפה, שם קר וגשום. הוא מאבטח 1,200 ילדים בכל יום.

הכנו פה את מפת מדינת ישראל ונלך מחיפה עד באר שבע. תוכלו לראות את התמונות, הדברים מדברים בעד עצמם. כך זה בחיפה, פנינו לראש העיר והוא חושב שזה בסדר. ככה יושב מאבטח בקניון בפרדס חנה. זה המקום, ככה המאבטח יושב. הלאה: כאן זה הוד השרון. ככה ישבה הגברת, ההורים של אותו גן ילדים שלחו לנו תמונות. כתבנו לראש העיר והוא אמר שהכל גן עדן וככה, בתמונה הבאה זה אחרי כמה ימים כשזה סודר, בסוף.

תל אביב, העיר העשירה שיכולה להרשות לעצמה הכל - המאבטח בתמונה מאבטח חמישה גני ילדים. כך זה מקום העבודה שלו, ככה זה נראה. כך זה בחולון, העיר שלי. בושה וחרפה. זו גם עיר שיכולה להרשות לעצמה – שלוש כסאות, אחד בשביל לשבת ושניים לחפצים. ראשון לציון, עמדת מאבטח בחניה, ירושלים – ככה זה. אלה עמדות אבטחה בירושלים וכאן יש גם עניין ביטחוני, אני כבר לא מדברת על מזג האוויר. עיריית יבנה – ככה שומרים על גני הילדים. כך הוא יושב, אין שם כלום, והוא צריך לעבוד שם 8 שעות. גם ראש העיריה שם חושב שזה בסדר גמור. אשדוד – כיסא באמצע שום דבר. ככה זה נראה. גם שם, לא הכי מסכנים שבעולם. כאן זה אשקלון, עמדה למאבטח בשוק העירוני. מה שיש לו זה כיסא. פנינו לראש העיר והוא ענה שהוא צריך לסייר. אבל הוא לא מסייר שם 8 שעות ברציפות, הוא גם צריך לנוח, מחסה מגשם. האדם סיפר לנו שביום הגשום הוא טבע שם. לא היה לו שום דבר שם. באר שבע, העיר שלך. כנראה שהיתה כזו רוח שזה עף. אז תתארו לעצמכם אם זה מה שהיה שם כשזה עף ברוח – מה קורה שם לשומר.

סיימנו. תודה רבה. אני מקווה מאוד, באמת זה בנשמתי שנוכל לתקן ולו בקצת את המצב הזה, להגיע עם כל הגורמים להסכמות. נעה בן שבת עשתה עבודה קודש כדי לנסות להגיע להסכמות עם כל מי שאפשר. סביר להניח שתמיד יהיה משהו שלא כולם מסכימים, אבל אני מאוד מקווה שנעביר את זה, שנצביע על זה לקריאה ראשונה ושעוד במושב החורף הדבר זה ייצא לדרך. תודה רבה.

כל הכבוד לך על תשומת הלב לנושא הזה של אנשים שעובדים ולא מביאים מספיק פרנסה הביתה, ובתנאים לא ראויים.

אל"ף, לברך גם את יוליה ואותך על ההצעה ועל אלה שהצלחת לרתום לעניין – הסתדרות, מעסיקים, ובכל התהליך הזה, דווקא התמונות האלה- אני לא יודע איך מעסיקים מסכימים לזה שהעובדים שלהם יעבדו בתנאים האלה, גם ראשי העיר. אנחנו תמיד מדברים על שוויון, שוויון הזדמנויות וכו' – חברה', זה עולה כסף. את לא צריכה להתנצל על זה שהעיר היא עשירה או ענייה, עיר עם רווחה או עם פחות רווחה, זה בכלל לא משנה. שישקיעו פחות בגינון, יעשו אדמה חרושה ולא ישתלו כל הזמן פרחים אבל שיתנו לאנשים תנאי עבודה נאותים. זה דבר בסיסי ביותר ואני בטוח שהוועדה תקדם את העניין הזה כמה שיותר מהר, כי מסתבר שזה נחוץ. זה היה צריך להיות בלי חוק אבל כנראה שצריכים את החקיקה הזו. אני חושב שהתמונות מדברות בעד עצמן.

אני מתרשם עם הזמן שחוק בא להחליף חוסר רגישות וחוסר אכפתיות לזולת שחסרים בחברה שלנו, לצערנו.

צריך לציין שיש רשויות שבלי החוק דאגו לזה, ויש מעסיקים שכן דאגו. חבל שאנחנו צריכים לחוקק חוק בשביל אלה שלא עשו.

אני אתחיל מהסוף. בהמשך למה שאמרת שהחוק בא להחליף את חוסר הרגישות וחוסר האכפתיות, ואגב - גם חוסר ההבנה שאנחנו חווים במדינת ישראל ואהבת חינם אמורה להיות חלק מחיינו. דווקא אתם הצעירים צריכים ללמוד שהחקיקה שהיא גם בעניין של החיבור של חברי הכנסת למדינת ישראל וגם החוקים שבין החברה לאחריות שלנו כלפי החלשים, מוכיחה שדווקא הדור הצעיר יודע להעריך.

אני רוצה להתחיל בתודה ליוליה. את החוק הזה והוורסיות שלו מנסים לקדם כבר הרבה זמן. אני הגשתי את החוק הזה בתחילת המושב של הכנסת הראשונה. אני חושב שיוליה מלינובסקי עדיין לא היתה חברת כנסת. נתקלתי בהרבה קשיים לקדם אותו. הדחיפה שהבאת - - -

כוח נשי.

יכול להיות. יש לכם דילים פנימיים. בסופו של יום – תראו, התמונות האלה לא משקפות מאומה שקורה. הן משקפות את הקמצוץ. התנאים הם הרבה יותר קשים ויותר נוראיים. דיברנו פה על רשויות אבל יש מי ששוכח שבסופו של יום הרוב מועסק במקומות וחברות פרטיות, מקומות שרחוקים מהעין ומהלב. חוסר ההבנה וחוסר ההקשבה, חוסר היכולת לראות את הפגיעה האמיתית והממשית והאנשים בסך הכל רוצים להביא קצת פרנסה הביתה, לרוב – רוב האנשים שעובדים במקצועות האלה הם אנשים מבוגרים, חלקם אפילו נמצאים בגיל פנסיה, לחלקם זו השלמת הכנסה כי קצבת הנכות לא יכולה להספיק וכולם מכירים את המצוקה. אם אנחנו לא נעשה את השינויים האלה, אנחנו לא ראויים להיות פה. אם יש פקידים כאלה ואחרים שלא הבינו ולא מבינים שמחר בבוקר זה יכול להיות כל אחד ואחת מהם אז מתפקדינו, חברי הכנסת, ללמד אותם, ואם הם מסרבים ללמוד – אז להכריח אותם לקבל את מה שאנחנו רוצים, כי בסוף אנחנו המחוקקים. אם החוק הזה צריך ללכת עד הסוף, אז גם במתכונת של השינויים הנוכחיים יש עדיין לאן להגיע ויש עוד מה להרחיב, אז זו תהיה באמת קפיצת דרך משמעותית שתביא בשורה טובה לעשרות מאבטחים ומאבטחות שעובדים בגשם, בשמש, בשרב, לעתים לבד – בלילה, ביום. אנחנו נחזיר את האהבה ביחד למקומות האלה.

עוד חברים?

לא צריך להרחיב במילים. חייבים לתת את התנאים המינימליים האנושיים לעובדים ולמאבטחים – אנחנו יודעים באיזה תנאים הם עובדים, גם אפילו בבנקים, כשהם בחוץ. החוק הוא חוק טוב ואכן יש לתת למאבטחים את התנאים הטובים של העבודה, לא רק במזנון ובאוכל אלא בהכל. זו יוזמה טובה מאוד. בהצלחה, יוליה.

אני רוצה לציין לחברים האורחים הצעירים שבאו לצפות עלינו – אתם נמצאים בדיון על חוק, אבל חוק זה לא רק עניין של חברי כנסת, זה גם עניין של ציבור. לכן, בנוסף לנציגי המשרדים הרלבנטיים שאמורים לאחר מכן גם להפעיל אותו ולהכין אותו שיהיה מקובל לפי הכללים של המשרדים השונים, גם הציבור יכול לבטא את עצמו ולעזור לבנות טוב יותר את החוק. מי שאמור ליהנות מהחוק ולהשתמש בו, יש לו גם יכולת לעצב אתנו את החוק. אז זה אחד הביטויים המדהימים של הדמוקרטיה שלנו. כשמדברים על דמוקרטיה זה לא רק להצביע פעם ב-4 שנים בבחירות. זה חשוב מאין מכמוהו, אבל זה גם שהציבור יכול לעזור בעיצוב החוק, כל חוק שהכנסת מחוקקת.

בדיוק למה שאמרת – היום פה נמצאים אתנו נציג מוועד ההורים, רון סגל. הם אתמול פרסמו פוסט בפייסבוק בדיוק על זה- חברה', תראו מה קורה אצלכם. זה ארגון ההורים הארצי. נמצא אתנו גם פה מהסתדרות המורים. אז בדיוק הציבור פה גם לוקח חלק מאוד חזק. נמצא אתנו איתי שובל, דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית. גם הם אתמול הפגינו אזרחות טובה והריצו פוסט בפייסבוק בין כל התלמידים ואמרו - תסתכלו לאותו מאבטח בעיניים, תסתכלו – הוא שומר עליכם. אני כמובן צריכה לציין את רועי מההסתדרות שפה עשינו מהלך מטורף והוא עזר ותמך. תודה רבה.

צריך להזכיר גם את חבר הכנסת איתן כבל. הוא לא נוכח כאן אבל הוא הוביל את החוק עוד מהכנסת הקודמת. עכשיו צריך לעבוד.

אז ברשותכם, לפני שניתן זכות דיבור – מי שרוצה זכות דיבור שימצא מקום ליד השולחן. משרדי הממשלה, יש לכם מה להגיד?

אני ממשרד העבודה והרווחה. הממשלה כמובן תמכה בהצעת החוק. מדובר בזכות חשובה, בסיסית. לא סתם האכסניה היא בחוק לעבודה בישיבה. החוק לעבודה בישיבה כל התכלית שלו היא העסקה הוגנת, הצבת עמדה והספקת תנאים בסיסיים למאבטחים – מה שהוא ראוי ונכון. היו לנו ויהיו כל מיני חידודים לנוסח ועוד יהיו, אבל הממשלה, כמובן, תומכת.

אני ממשרד הכלכלה. אנחנו כמובן מצטרפים לתמיכה בחוק, בעצם הצורך ברור של המאבטחים לתנאי עבודה הולמים. צריך לזכור שמדובר כאן לא ברשויות אלא במגוון רחב של עסקים שלהם נוגעת הצעת החוק הזו, חלקם גם עסקים קטנים - - -

לא נכון. האבטחה חלה על עסק מעל 500 מ'.

חלקם, אבל, עסקים בינוניים.

מעל 500 מ' באישור של המשטרה.

- - -

אבל הקריטריונים הם לא למעסיק הבודד.

אולי צריך לחדד את זה בנוסח כי יש כאן אי בהירות.

בנוסח באמת לא ראיתי את זה אבל מדובר במגוון מאוד רחב של עסקים ולכן היה חשוב לנו שתהיה כאן גמישות בנושא הפתרון המוצע, לכן הנוסח הנוכחי עונה על זה. ההתנגדות היחידה שלנו היא רק לאופן ההגברה של האכיפה, לאופן הגברת האכיפה של דיני עבודה, של אכיפה מנהלית בנושא הזה.

אתה כבר נכנס לרזי החוק. אני מציע שתשאיר את זה למתי שנגיע לסעיפים.

אני מפורום ועדי ההורים היישוביים. אני יושב-ראש הנהגת ההורים של רעננה. דבר ראשון מדובר על בני אדם, ואין מחלוקת שאדם שמגיע למקום עבודתו, ולא משנה מה עיסוקו - ראוי לתנאים מינימליים. אם הבטיחו שמאבטחים הם הגורמים המקצועיים שצריכים להימצא במקומות, חייבים לדאוג להם לתנאים. לא יכול להיות שמישהו יחליט שמאבטח שאמון על ביטחונם של תלמידים יגידו לו: יאללה, תסתדר, קח כיסא ותמצא את מקומך. הוא צריך לעסוק בבידוק של נכנסים, הוא אחראי על שלום הילדים, הוא צריך מקום להימצא בו, וזו דוגמא למוסדות החינוך, על זה אין בכלל ויכוח. גם אם לצורך העניין הוא צריך לעמוד בכניסה לקניון או לבדוק רכבים – הוא לא יכול לעמוד חשוף בגשם או בשמש. לכן חייב, ולא משנה באיזו עמדה מאבטח נמצא – חייב שיהיו לו תנאים. לדוגמה, ברעננה, בכל מוסדות החינוך העמדות מקורות. לכל המאבטחים יש עמדות שמירה. אני לא אגזים ואומר שבכל עמדות השמירה של מוסדות החינוך הותקנו מזגנים. יש נקודות תקשורת, כולם מחוברים לחשמל, לעמדות אינטרקום – הם חלק מצוות בית הספר. מאבטח, לצורך העניין, במוסדות חינוך או באשכול גנים הוא חלק מהצוות המקצועי ולכן הוא חייב שיהיו לו את התנאים כדי שהוא יוכל לעשות את עבודתו המקצועית, וזה מעבר להיותו בן אדם. זה שהוא בן אדם – אין ויכוח. הוא איש מקצוע. מישהו – משטרת ישראל או כל גוף אחר – החליט שהוא חייב להימצא שם, ולכן חייבים לדאוג לתנאיו מאל"ף עד ת"ו, כולל עמידה בכל תנאי העבודה – של הפסקות, של עמידה בכל מה שצריך.

נמשיך את דברי חברינו האהובים שהצטרפו אלינו למאבק המשותף למען המאבטחים.

מאיפה אתה בא?

גם מהרצליה, במקרה מבית הספר של החברה' שהיו כאן כמבקרים. הם לא היו קשורים אלי. בבית הספר שלנו יש עמדה נורמלית למאבטחים. אני דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית. הבנו שאנחנו צריכים להגיע ולראות את המאבטחים בכמה שיותר מקומות, לראות את המצב הקשה שלהם. קיבלנו המון פניות של תלמידים בארץ שאמרו לנו שלא רואים את העמדות הנורמליות בבתי הספר, מה שמגיע להם. אנחנו באמת רוצים שכאשר אנחנו מגיעים לבית הספר בבוקר ואומרים שלום למאבטח, אנחנו נדע שהוא עובד בכבוד, שהוא עובד בצורה שהוא יכול לשמור על כל אחד ואחת מאתנו כמו שהחוק מחייב, כמו שצריך. זה דבר שהוא חשוב מאוד.

תודה על הדיון הזה, תודה לחברת הכנסת מלינובסקי וכל מי שהצטרף וחתם על הצעת החוק הזו כי אנחנו באמת חייבים לדאוג להם, אין מישהו אחר שידאג להם.

אני סמנכ"ל התאחדות המלונות. ראשית אני גם רוצה לברך את חברת הכנסת מלינובסקי ואת שאר חברי הכנסת שהציעו את הצעת החוק ואני חושב שהיתה כאן דוגמה לעבודה משותפת עם המעסיקים – היו דיונים, היו שיחות. אני גם שמח – אני חושב שאני יכול בגאווה לציין שבענף המלונאות יש הסכם קיבוצי ולדעתי היחידי בארץ שיש בו נספח של עבודה בישיבה. אנחנו גם מכבדים את זה וגם פועלים כדי שהדברים יהיו. יש לי רק בקשה והערה אחת – מאחר ו-99% במלונות ישראל הכניסה למלון שבו ניצב מאבטח היא למעשה מקורה, מוצלת, אין בה בעיה של מה שפה ראו בסרטים. בדרך כלל אנחנו מציבים שם גם כיסא בר עליו הוא יכול לשבת כשהוא לא בא במגע עם אותו אורח שנכנס פנימה, אלא אם יש צורך מבצעי. שלא יהיה מצב – קחו למשל את מלון קינג דייויד שמי שמכיר את הכניסה אליו – זה מקום מוצל, מסודר, שחס וחלילה ידרשו מאתנו להציב עמדה ולבנות עמדה בכניסה למלון כזה. הצעת החוק בנוסח הקודם שהגיעה אלינו לפני כחודש דיברה על החרגה למלונות שבהם הכניסה מקורה. נאמר לי עכשיו שיש איזושהי בעיה משפטית להכניס את הסעיף כמו שהוא. ההגדרה של החוק - - -

אנחנו נגיע לזה.

אז אני אגיד באופן כללי – אנחנו מאוד מבקשים שבהצעת החוק הסופית כשהיא תגיע יהיה מובהר בצורה כזו או אחרת על מנת שלא יבואו יום אחד באכיפה כזו או אחרת ויגידו שצריך לבנות עמדה בכניסה לבית המלון, שאל"ף, יכער את המלון, בי"ת – לא יתאים.

- - -

ודאי שהיינו רגישים לנושא הזה ואני דווקא רוצה לציין לשבח את מערכת התיירות. חוץ מכמה מסעדות, רוב הזמן בבתי מלון – ממה שאני נתקלתי, זה בצורה מאוד מכובדת, כולל הלבוש החם. אני מברך אתכם על כך. גם נתחשב בזה, שלא נבוא למלון – אני מגיע לקינג דייויד מתוקף תפקידי, לא באופן אישי, ואני רואה שזה יהיה מאוד מאוחר להציב שם בודקה.

הבעיה היא לא הבעיה רק של בתי המלון. יש עוד מקומות שצריכים להיות אסתטיים ויפים. לכן אין שום ייחוד פה לבתי מלון. לכן, "עמדה" הוגדרה באופן שאומר – עמדה שיכול להיות שהיא משמשת למטרה זו בלבד. יכול להיות שהיא משמשת למטרות אחרות. יכול להיות שהיא המבוא לבניין. זה יכול להיות במשרד ממשלתי או בבית מלון או במקום אחר, בכניסה לסניף של ביטוח לאומי. אנחנו לא מדברים על לבנות עמדה, בהכרח. לא מדברים תמיד על להוסיף מקום – אבל שהמקום שבו עומד השומר יהיו בו את התנאים הדרושים – וכך מוגדרת "עמדה".

על מי בעצם העלות של - - -

לא עכשיו. לא עכשיו. זה טכני.

בעיניי זה הכי חשוב – מי ישלם את זה.

בינתיים אנחנו בשלב של הערות ראשוניות, ברשותכם.

ראשית, מרכז השלטון המקומי הוא בעד שיהיו תנאים הולמים למאבטחים, זה מאוד חשוב לנו. עלות הצעת החוק על הרשויות, כפי שהיא מנוסחת היום עומדת על 16 מיליון שקלים לשנה. בעצם מדובר בתחשיב חסר כיוון שהעלות - - -

למה לשנה? כל שנה אתם מקימים סניפים חדשים?

אנחנו חשבנו את העלות לגבי רכישה של מזגנים ולגבי - - -

כל שנה רוכשים עוד פעם מזגן? המזגן נרכש פעם אחת.

לא. המזגן נרכש פעם אחת. יש עלות של צריכה.

אבל צריכה של מזגן בשנה זה לא 16 מיליון שקל כמו תקציב של הצטיידות.

אז אני אגיד שהתחשיב חסר. מדובר בתשתיות נוספות שנילוות.

את רוצה עכשיו שאנחנו נתקצב את החשמל? לא הבנתי.

יש פה עלות תקציבית נוספת. יש פה עלות לרשויות המקומיות, עלות נוספת. המדינה מטילה משימות על הרשויות המקומיות חדשות לבקרים. יש לנו את חוק ה- - - , יש לנו סייעת שנייה, יש לנו היטלי הטמנה לשלם ואין לנו מקורות כספיים לשלם. המדינה לא מעניקה שיפוי - - -

אני ראש מועצה בבית אריה כבר שלוש קדנציות, ואני גם ראש ועדת הביטחון של השלטון המקומי כבר 10 שנים. הייתי גם מאבטח פעם. לפני שמדברים על כסף אני חושב שאנחנו צריכים לחנך את הילדים שלנו כפי שאמר פה עלם החמודות – להגיד שלום למאבטחים. נתחיל בדברים הבסיסיים, שהילדים יידעו שהאנשים האלה לא שקופים, כאשר הם נכנסים לבתי הספר. בזה אני מתחיל. ברגע שהם יראו שהם בני אדם הם גם יבינו שבני אדם זקוקים ליחס. למאבטחים יש ערך גדול מאוד בבתי הספר. הרבה פעמים הם מונעים דברים, מצמצמים אלימות. ההורים תומכים בנושא הזה. היה לנו מאבק לפני כמה שנים כשרצו לצמצם את אבטחת מוסדות החינוך. יש לנו חובה, חובה מוסרית. סוגיות כמו חשמל, וחבל שלא עשינו שיעורי בית בתיאום מולנו, אני חושב שלא צריך להגיד את זה בקול רם אפילו. אצלי ברשות דאגתי קודם כל שלמאבטחים בבודקה יהיה מזגן, לפני שהלכתי החוצה ושאלתי מאיפה הכסף ומי מביא את הכסף. קודם כל לנו יש חובה לתת דוגמה אישית. כל הטיעונים המבצעיים – בחוץ, לא בחוץ, שמש, גשם – זה קשקוש. התראיינתי בתוכנית הטלוויזיה של אורלי וגיא בערוץ 10 שטיפלו בנושא הזה. אני אומר לכם שזה קשקוש, גם מההיכרות האישית המבצעית שלי – זה קשקוש. מאבטחים צריכים טיפול וצריכים יחס וצריכים שאנחנו נתייחס אליהם כאל בני אדם, לא חשוב איפה.

סוגית התשלום – אני פניתי למשרד החינוך. זה בעיקר נוגע אצלנו למוסדות חינוך. פניתי, ובמשרד החינוך יש נכונות. כמו שמתקצבים אותנו במערכות אינטרקום ומתקצבים אותנו בכל מיני אמצעים ומצלמות, צריך להחיל את זה במשרד החינוך באגף הביטחון כחלק מובנה מהדרישות, שיהיה בכל מוסד חינוכי. בגן ילדים יש מאבטח, בבודקה שלו – נותנים לי בודקה? נותנים לי תקציב לבודקה? שיתנו לנו גם מזגן. יותר מזה, גם אם הם לא נותנים – זו חובתנו. עלות החשמל היא אפילו לא שקל, היא שולית.

לגבי הכללים – צריך לקבוע כללים מבצעיים, מתי בפנים – מתי לא בפנים. אסור לקבוע בשחור לבן הנחיות חד חד משמעיות. צריך לקבוע מה אנחנו צריכים לתת להם. צריך לתת להם צל, חימום, קירור- המאפיינים, איך זה מתבצע, אם זה בודקה או לא בודקה, זה פחות חשוב. חשוב שנבין שעומדים שם בני אדם שאחראים על החיים שלנו ושל החיים שלנו וחבותנו לתת להם מענה.

אני נציגת לשכת עורכי הדין, ועדת עבודה וחקיקה, ופעילה חברתית בעיקר בנושאים שקשורים לשוויון הזדמנויות באשר הוא. אני מסכימה עם חברי שאמרו שזו זכות בסיסית. מי שמכיר את סולם מסלו זה הדבר הראשון שצריך לספק לכל אדם ולאו דווקא למאבטחים. יש עוד שורה של מקצועות ותפקידים שצריך לדאוג להם, אולי בהמשך לחקיקה הזו יהיו חקיקות משנה או חקיקות קשורות שיאפשרו גם לבעלי מקצוע אחרים לזכות בתנאים מאוד בסיסיים שכאלה. זה אמור להתבטא באופן גם כך אנושי. לי אישית וגם ללשכת עורכי הדין קשה להבין התנגדויות שקשורות לזכויות בסיסיות בעבודה ובכלל וכמובן שיש את חוק כבוד האדם וחירותו, וזה משהו שאמור להיות באופן טבעי, אבל לצערנו זה דרוש להיות בחקיקה כי זה לא מתבטא ביום יום. אנחנו רואים את זה בבתי הדין לעבודה, לא מעט תביעות ותלונות של אנשים על תנאים בסיסיים שלא מספקים להם.

בעניין עלויות אני רוצה להתייחס – חוק כזה וחוקים דומים יכולים לצמצם את רמת התחלופה של עובדים במקצועות האלה ומקצועות אחרים. צמצום התחלופה יכול להנמיך ולהפחית את התביעות המשפטיות כנגד רשויות, כנגד מעסיקים וגם יכול להפחית בסופו של דבר את העלויות למדינה, ככל שזה בכלל רלבנטי כי אני מסכימה פה עם חברי שאלה בכלל זכויות בסיסיות שלא אמורים לכמת אותם בכסף.

דבר אחרון – יש חוקים קשורים שאני יודעת שמונחים על שולחן הכנסת ושצריך לתת עליהם את הדעת, וכדאי שנתייחס אליהם בהמשך, לאו דווקא בדיון הזה.

יש עיקרון – בדיון מתייחסים רק לחוק המוצע.

אבל זה קשור לנושא של מאבטחים.

לי לא ידוע שיש חוקים בוועדה שלנו.

מי שלוקח, למשל, נשק הביתה, הוא צריך לממן את הביטוח, את האחזקה – כל מיני דברים קשורים, אז אני גם חושבת שאם מדברים על תנאים - - -

יש ללשכה שלכם נציגה מצוינת בבית המחוקקים הזה. תעבירי לה את הדברים והיא תדע - - -

אז בהמשך למשפט – שזה המשך לאישור של תנאים בסיסיים של מאבטחים ושל תחומים קשורים, וכמובן שהלשכה תומכת בהצעת החוק הזו.

אני ממשרד המשפטים. הנחת המוצא שלנו היא שהעסקה הוגנת היא חלק משמירה על כבודו של אדם והיא אכן חשובה וראויה לקידום. אנחנו מצרים על זה שיש בכלל צורך בחיקוק חוקים כאלה, זה היה צריך להיות ברמה של כבוד בין הבריות וצריך דרך ארץ גם לעשות את בלא חקיקה. אם מחוקקים אז באמת חשוב להגן על הבסיס. התפיסה בליבת חקיקת העבודה היא שמגנים על הבסיס של הזכויות הכי חשובות, הכי יסודיות. בתוך המשולש של החקיקה – וזה כבר שנצלול לתוך הפרטים, חשוב לנו להניח על השולחן שיש בעצם שלושה אינטרסים שצריך לשקול איך מאזנים בין כולם. נראה את זה בנוסח הסעיפים, כיצד החשיבות של ההגנה על כבודו של העובד צריך לתת את הדעת לשאלת הנטל על המעסיק, עד כמה הוא רחב ואיך נכון להתאים אותו, בשים לב לצרכים אמיתיים שיש בפועל. צריך לשים כל הזמן לנגד עינינו גם את שיקולי האבטחה, מה הם הצרכים מלכתחילה. זה יהיה קו מנחה כשנקרא את נוסח החוק ונראה איזה התאמות נדרשות בו.

אני באמת רוצה לברך על הצעת החוק, היא באמת חשובה. הסתכלתי פה- יש כאן דברים בסיסיים כמו – מקום לשים את הדברים של המאבטח, חשמל ומים – תנאים בסיסיים של בני אדם שקצת פוספוסו לדעתי בשנים האחרונות. אני מאוד מסכימה על מה שאמרת על העניין של להתייחס כאל בני אדם, וגם איתי כאן ממועצת התלמידים העיר על כך. זה חשוב, אנחנו בוועדת החינוך מדברים הרבה על העניין הזה של השקופים בבתי הספר. יש לי רק הסתייגות אחת מהדברים שלך. אתה חייב להבין שאתה עיר של כמה תושבים?

אצלי יש 5,000.

עם כל הכבוד, אתה לא דוגמה. אני אסביר למה. כשאנחנו משיתים חוק כזה חשוב אנחנו צריכים להסתכל על מדגם מייצג כמו עיר – כמו רעננה, הרצליה, כפר סבא.

כמו הרצליה? את דואגת ליכולת הכספית של הרצליה?

כשאתה דיברת לא הפרעתי לך. זו צריכה להיות ההתייחסות. כשאני מעלה את הנושא של העלויות אני מעלה אותו מתוך רצון שהנושא יתקדם ושהוועדה תגיד מי אלה שאחראים. ובצדק, משרד החינוך – כמו שהוא דואג לבודקה, ואני מסכימה אתך, וגם לאינטרקום – הוא צריך לדאוג שאנשים יקחו על עצמם אחריות אחרי החוק הזה, ולא להגיד – אוקיי, יהיה בסדר, כל אחד יעשה מה שהוא צריך. צריך נטילת אחריות של גורמים ממשלתיים פה. תחליט, אדוני, שזה גורמים אחרים? בבקשה, אבל שמישהו ייקח אחריות.

לכן, אני מסכימה עם חלק מהדברים שלך, אבל עם כל הכבוד, צריך ללכת על ערים, ערים גדולות שיש בהם 30 בתי ספר. אז זו הערה אחת. חוץ מזה זה חוק מעולה, אני לא חתומה עליו, באתי כי אני חברת ועדה כדי לתמוך ואני אהיה כאן לאורך כל הדרך של החוק הזה, אני מבטיחה לך.

אני ממלא מקום יושב-ראש הסתדרות הגמלאים בישראל. אני רוצה להודות לכל מי שיזם את החוק מאחר וחלק לא מבוטל מהמאבטחים הם אנשים מבוגרים, חלקם גמלאים לפי חוק וחלקם כאלה שפרשו פרישה מוקדמת. לפעמים אומרים – פרישה מרצון. אני אומר לכם מתוך היכרות עם אנשים כאלה שעומדים במקומות פתוחים, בשמש ובחורף – אני מברך על היוזמה הזו של החוק, ואני חושב שמי שלקח חלק, חברי הכנסת – באמת זה דבר אדיר שעשיתם, ואני לא מדבר רק על ההכנסה הכספית אלא על היחס לאנשים המבוגרים האלה שעושים עבודה גם להשלמת הכנסה גם מתוך הרצון לא לשבת בבית, כי הבדידות, אנחנו יודעים מה היא גורמת לאנשים. תודה רבה לכל מי שעוסק במלאכה.

קודם כל, אני רוצה להגיד, לפני שנכנסים לקריאת החוק – אם אנחנו נשאיר פה פתח לפרשנות בחוק, שום דבר לא ישתנה פה, שיהיה ברור. אם אני רואה מאבטח או מאבטחת בפרק, בגן שעשועים או בגן ציבורי, אתר בנייה או חניון, או בכניסה לבית הספר שהחוק הזה יאפשר למעסיק שלו, בין אם הוא רשות מקומית, חברה ציבורית או מעסיק פרטי, יאפשר למעסיק שלו לפרש ככה שמחר בבוקר גם לעמוד תחת צל בשמש או איזה מחסה מקורה בגשם שמטפטף ונוזל אבל בפנים הוא ירגיש בדיוק כמו היום, אז לא עשינו בזה שום דבר. עם כל הכבוד, ואני מתנצל שלא נכחתי בכל הדברים שנאמרו כאן, עם כל הכבוד – אותי לא מעניין השיקול הכלכלי של רשות כזו או אחרת או מעסיק כזה או אחר, ואני אסביר למה. אני בא מהתחום העסקי. היו לי עסקים. גם אני חויבתי להחזיק מאבטח, וגם אני שכרתי שירותי אבטחה דרך חברות פרטיות ואני שילמתי יותר כי הם טענו שהתנאים דורשים את זה, בל בפועל המאבטחים לא קיבלו שום דבר. זה לא רלבנטי בכלל, זה בכלל לא רלבנטי העוד כמה גרושים האלה, גם ככה יש מי שמוצא את הדרך לקחת אותם, או מהמדינה, כי הוא מספר שהוא מספק את התנאים, או ממי שמקבל את שירותי האבטחה כי הוא מספר שהוא מחויב על פי חוק. בסוף, את הכסף הם לוקחים. אבל בשביל המאבטחים, שהם אזרחים ואזרחיות שווים שאולי אין להם כסף לשים לוביסטים בכנסת, אנחנו הלוביסטים שלהם. אין מי שיצעק את הצעקה שלהם, בניגוד לאחרים שיכולים לעמוד פה ולהעמיד סוללה של לוביסטים למה הם לא יכולים להוציא עוד כסף מהכיס בשביל מזגן, בשביל מאורר, בשביל מפזר חום. אז בשבילם – אנחנו נעשה את זה. אם אנחנו לא נגיע למצב שהמציאות לא תשתנה אז לא עשינו שום דבר. החוק הזה הוא לא בשביל כותרת, אני אומר את זה מראש.

ביוזמת שר האוצר, ולא מפני שהוא ראש המפלגה שלי, יחד עם יושב-ראש ההסתדרות – חלק מעובדי הקבלן שעברו לעבוד בהעסקה ישירה, הם שומרים. זה נעשה בכמה מקומות וזה יימשך. הרצון שאתה מבטא באחריות שהם לא יהיו עובדי קבלן, זה באמת דבר שמחייב את כולנו להיאבק לטובת כולם, להחזיר אותם להעסקה ישירה ושלא יעבדו באמצעות קבלנים, כי זה עולה יותר כסף והכסף לא מגיע לעובד עצמו.

הכסף לא מגיע, היחס לא מגיע, התנאים לא מגיעים.

אני התחלתי את המאבק הזה כשהתחלתי לעבוד ב "סורוקה" וגם התחלתי ללמוד משפטים. התעניינתי בחוק וראיתי שאנחנו לא מקבלים לא אוכל, לא הפסקות, לא עמדות ראויות. אתה מקבל שמשייה שבורה לגמרי. אתה מבקש לתקן ואומרים לך שאי אפשר. אנשים פוטרו בגלל הדבר הזה, כשהקב"ט אומר לך – אני לא חייב לתת לך לשבת, למרות שיש חוק. דיברו כאן על ההסכם הקיבוצי של המלונאות – יש גם הסכם קיבוצי של חברות שמירה ואבטחה שמחייב לתת אוכל. יש מאבטחים שעבדו במשך 14 שנה ולא קיבלו את האוכל הזה. זה חוק חשוב ומבורך והלוואי והוא יעבור. אי אפשר לדפדף את הדברים האלה הלאה כל הזמן. כשבאנו והרמנו את הדבר הזה בהתחלה, כמעט 14 אנשים פוטרו בגלל הדבר הזה. אנחנו היינו עובדים 12 שעות. אתה יודע מה זה לעבוד 12 שעות 6 משמרות בשבוע ועוד להיות סטודנט? זה הדבר הכי קשה בעולם. אנחנו נלחמים על כל פירור לחם בתור סטודנטים, כדי להיות שם, כדי לעבוד, כדי לממן את עצמנו. אין לנו צליות, אין לנו אוכל – לא היה לנו כלום עד לאותה מלחמה.

המאבק שלכם נשא פרי אצל המעסיקים?

כשהתחלתי ללמוד התעניינתי בחוקי עבודה. ראיתי שאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו צריכים לקבל. לפי החוק יש הסכם קיבוצי והוא לא נאכף. מי שהעלה את זה פוטר בן רגע. פנינו להסתדרות וההסתדרות עזרה לנו. עכשיו אנחנו כן מקבלים אוכל, אבל זה משהו שהיינו צריכים להילחם עליו.

היה דיון בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, עם כל ההנהלה - - -

אני שמח. אז תמשיכו להיאבק כי בסופו של דבר אתם משיגים.

בסופו של דבר, ברגע שאנחנו עובדי קבלן למזמין השירות יש אפשרות לפטר את עובדי הקבלן.

אתה פוטרת והוחזרת לעבודה, בוא נודה על האמת.

בהצלחה לך, וברשותכם אנחנו עוברים לקריאה. בבקשה.

הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון – תנאי המאבטחים), התשע"ז–2017

תיקון שם החוק

1. בחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "לעבודה בישיבה" יבוא "ובתנאים הולמים".

תיקון סעיף 1.

2. בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מקום עבודה" יבוא:

"מאבטח" – עובד בענף השמירה והאבטחה....." –

בעניין הזה רציתי לשאול, חברת הכנסת דיברה על כך שבענף כולו יש 200 אלף איש, אבל יש רק 80 אלף מאבטחים, ורציתי לשאול איך אנחנו מזהים את אותם המאבטחים.

מה ההבדל בין 80 אלף ל-200 אלף?

200 אלף בסך הכל בענף – פקידים, מחסנאים, מנהלים, סדרנים, חשבי שכר, אבל פיזית מי ששומר זה כ- 80 אלף מאבטחים.

אז אנחנו צריכים, בעצם, לחזור לנושא שהוא גם עובד בענף השמירה, באבטחה, אבל הוא מבצע תפקיד של שמירה - - -

מבצע תפקיד בפועל. פקידה שעובדת בחברת שמירה שהיא אחראית על השכר, היא בכלל לא מגיעה לשם.

אז אולי באמת נוסיף – עובד בענף השמירה והאבטחה ומבצע תפקיד של שמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי?

אם אנחנו חוזרים להגדרה של - - -

של עובד בענף השמירה והאבטחה. שוטרים לא נחשבים עובדים בענף.

למעט שוטר, סוהר וחייל?

לא, בלי ה "למעט" כי אם אנחנו אומרים שהוא עובד בחברת השמירה והאבטחה ומוסיפים שהוא מבצע תפקיד של שמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי - - -

אבל אז את פותחת את זה לפרשנות- יבואו השוטרים ויגידו: אנחנו נכנסים למסגרת הזו.

אתם חושבים ששוטר עובד בענף השמירה והאבטחה?

לא.

לא, זה גם עובד בענף וגם מבצע.

ומבצע את התפקיד בפועל – זה בסדר?

הסדר הציבורי – הכוונה לסדרנים.

אבל יש תפקידים כמו חובשים שיש בהם גם תפקיד של אבטחה וגם של חובש.

לא, לא קשור לזה.

אבל הגענו לסידור – גם עובד וגם - - -

אז "מבצע תפקיד של אבטחה"?

זה נשמע לי נוסח טוב.

הניסוח מרחיב את זה בעצם לכל סוגי האבטחה, לא רק בהכרח למקומות שבהם חייבת להיות מוצבת אבטחה.

מה זה כל סוגי האבטחה?

כל מקרה – נניח, שאין חובה על פי חוק להציב מאבטח, מוצב אדם עובד כמאבטח, וההרחבה בעינינו נכונה וטובה, רק עוד פעם להדגיש – ברגע שאני קובעת צריך יהיה לבדוק ביתר דיוק בהמשך איזה חובות מוטלות, ומה הצרכים והגדרת התפקיד של כל מאבטח במקומות שונים. לא דינו של מאבטח שצמוד לבניין כשל מאבטח בחוצות. אני רק מדגישה שכרגע ההגדרה היא ההגדרה הרחבה יותר.

אנחנו נגיע לשם.

אני לא רוצה לתת תנאים רק למי שמחויב להיות מאבטח על פי דין.

כי - - -

אני אתייחס – למה הלכנו על זה? כי יש אבטחה על פי דין, המשטרה אומרת שפה צריך להיות מאבטח. המשטרה לא אוכפת את התנאים, היא רק אומרת: זה העסק שצריך להיות בו מאבטח.

רק במקומות שמונחים על ידי המשטרה על פי דין.

כן, בדיוק. ויש מקומות שזה לפי חוק אחר. למשל – רישוי עסקים, כמו עסקים פרטיים, כפי שאמרתי – 500 מטר. ויש עסק שמחליט לעצמו למרות שהוא לא מחויב, אבל מחליט שיהיה לו מאבטח. ברגע שאדם לוקח כזו החלטה בעסק, הוא גם צריך - - -

אז עכשיו ההגדרה תופסת את כולם.

הוא חייב לתת לו. זה נראה לי ברור.

כלומר, זה גם חל על עסק פרטי שמעסיק להעסיק מאבטח.

כן, אם הוא מחליט. עם כל החלטה יש אחריות.

החליט בן אדם להציב מאבטח - - -

לכל בן אדם יש אחריות.

אני ממשיכה בקריאה:

” "מזמין שירות", "מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" ו"קבלן שירות" – כהגדרתם בסעיף 20א' בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951".

למעשה אנחנו מדברים כאן בהגדרה שנועדה להיות רחבה. אנחנו מדברים על מזמיני שירות אם כי אני חושבת שאם אנחנו נשארים בתחום של אבטחה ושמירה אנחנו יכולים להסתפק בהגדרה היותר מצומצמת - - נפנה לסעיף 20א' בחוק עבודה ומנוחה. כמובן, בתחום הזה של השמירה.

אני ממשיכה בקריאה:

"הוספת סעיפים 2א ו-2ב

3. אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

"2א. עבודה עבודת אבטחה בתנאים הולמים.

(א) מעסיק של מאבטח יעמיד לרשות המאבטח עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המוגנת מגשם ומשמש, מצויידת באמצעי חימום או קירור מתאימים, ולא ימנע ממנו את השהות בעמדה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר את השהות בעמדה; לעניין סעיף קטן זה –

"אמצעי חימום וקירור מתאימים" – אמצעים לחימום ולקירור בהתאם לטמפרטורה הממוצעת במקום בעונות השנה השונות.

"עמדה" – מקום לשהותו של המאבטח בשעת מילוי תפקידו, בין אם המקום משמש למטרה זו בלבד ובין אם הוא חלק ממבנה המשמש גם למטרות אחרות".

זה בהתאם להערה שנשמעה קודם לגבי בתי המלון, לגבי אותו מבוא למקום – יכול להיות שזה בתוך המבוא, יכול להיות שזה בתוך גן הילדים, יכול להיות שאנחנו נמצאים בתוך המבנה או במקום שמשמש למטרה אחרת, אבל כל עוד הוא עומד בתנאים שזה מקום שהוא מקורה ומוצל, מוגן משמש ומגשם ומצויד באמצעי חימום וקירור מתאימים, אז הוא יענה על הדרישה.

קודם כל התחייבתי מלכתחילה – הנושא של המלונאות, בכלל לא חשבתי על התחום הזה. אחר כך פנו אלי והסבירו שזה יכול ליצור בעיה. כפי שאמרתם, בנוסח הראשון זה היה החרגה. אמרו לי יועצים משפטיים שזה לא נכון לעשות ובגלל זה הגענו לנוסח הזה. לשם הפרוטוקול אני אומרת דבר כזה: ועדת השרים אישרה נוסח שאמר במפורש שתחום המלונאות מוחרג. יש לחדד את הסעיף ולמנוע פרשנויות.

הנוסח שדובר עליו החריג רק מקום שהעמדה נמצאת במבנה - - -

- - -

לא בתוך המבנה - - -

אני לא מבינה למה ענף המלונאות כאן מיוחד. יכול להיות שהם העלו את הטענה הזאת, אבל - - -

אנחנו עוד נחזור לזה.

לגבי מה שקראת ב-2א. יש לי בעיה – אתמול דיברנו על זה, עם הנוסח הזה. מול מי הוא צריך להוכיח? אנחנו פה פותחים משהו שאחר כך יהיה יותר מדי רחב. אני מבקשת שיסבירו לי מה החשש פה או שנחדד את זה, כי זה יותר מדי רחב: "...אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינה מאפשרת את שהותו בעמדה". למי הוא מוכיח? ועוד דבר – אדם עובד בממוצע 8 וחצי שעות. הוא צריך בין לבין לנוח, נכון? אז אולי לא בודקה, אבל הצללה? כיסא?

יש היום הרבה רעיונות יצירתיים שגם לא - - - לא צריך - - -

אני גם לא מצליחה להבין למי הוא מוכיח.

אני ראש מנהל ביטחון במרכז השלטון המקומי. "הוכיח המעסיק" – למעשה, במוסדות חינוך מי שמנחה לגבי התנהגות המאבטחים זה משטרת ישראל. היא הגורם המנחה את הרשות המקומית, כלומר, הרשות המקומית – ניתן להגיד שהיא עושה את זה במקום המשטרה. המדינה מממנת היום את אבטחת מוסדות החינוך ואז צריך לקבוע כללים – כי ברוב היום המאבטח נמצא יושב, אבל יש זמנים בהם התלמידים נכנסים לבית הספר, אז הוא לא יושב בבודקה.

אנחנו עוד לא הגענו לשם.

לא עכשיו. בהמשך נקבל - - -

יש לנו התייחסות לזה. בהמשך.

אתם יכולים להתייחס רק לסעיף שקראנו. ברשותכם – אנחנו בסעיף 2א'.

אבל עלו כאן כמה הערות.

למי הוא צריך להוכיח – האם לבית המשפט, במידה והוא ייתבע?

למעשה, הנוסח הזה הוא הנוסח שקיים היום בנוסח של הזכות לעבודה בישיבה, מתן מושב. המעסיק יכול להוכיח שביצועה הרגיל של העבודה לא מאפשר ישיבה ואז הוא בעצם לא מפר את הזכות הזו ושם, באמת, אנחנו מדברים על תביעה משפטית.

אבל זה לא ישיבה. מדובר כאן על להיות בעמדה. זה שונה.

רק הסברתי מאיפה בא הרעיון.

לדעתי החשש שלו, וזה חשש שיעלה ממקומות כמו אתרי בניה, וכו' – שמאבטח אחת לכמה זמן צריך לעשות סיבוב. החוק לא אומר שהמאבטח סגור ונעול בתוך הבודקה, אבל החוק אומר שבשעות שבהן הוא לא עושה את התפקיד שלו, בשעות בהן הוא לא צריך לפתוח את השער או לעשות בידוק, אתם תתנו לו תנאים נכונים.

בדיוק הפוך.

אבל זה לא מה שכתוב. החוק אומר שהוא שם, אלא אם כן - - -

שמענו. תנו בבקשה ליועצת המשפטית להמשיך.

החלוקה הזו שקיימת גם לגבי המושב, שצריך להיות – פה צריכה להיות עמדה. השאלה האם צריך למנוע את השהות בעמדה במהלך העבודה. האם מונעים את השהות? כי החובה על המעסיק היא לא למנוע את השהות בעמדה במהלך העבודה. מתי הוא יכול מנוע ממנו? אם כל התפקיד שלו הוא פטרול, אז הוא לא יכול לשהות בעמדה במהלך העבודה.

זה גם וגם. אם זה גם וגם – אז זו בעיה.

יש מצבים שבהם נתקשה ליישם את הוראות החוק האלה, כמו, למשל, מקומות בהם דרישות האבטחה הן אחרות. משטרת ישראל יכולה לשפוך קצת אור מתי יש דרישות אבטחה אחרות שבהן יהיה קושי ליישם דרישה כזו, של עמדה קבועה. אם אתם רוצים אפשר - - -

בבקשה, אבל אני רוצה לשאול – גם אם כל תפקידו לבצע פטרולים, 8 שעות, אין לו דקה לנוח?

שתהיה עמדה בכל מקרה, נכון.

אני מחטיבת האבטחה והרישוי במשטרת ישראל. קודם כל צריך להבין שהמשטרה לא מנחה את כל האבטחה במדינת ישראל. יש עסקים, יש מקומות שקיימת בהם אבטחה שלא מונחית על ידינו. כשאנחנו לא מנחים אנחנו לא שם, אסור לנו. אין לנו את האחריות ואין לנו את המשאבים להנחות אותם. לכן יש הרבה מקומות שהם לא מונחים על ידי משטרת ישראל. זה אחד.

כשאנחנו מסתכלים על הדברים שהוצגו אז באמת הדברים הם נוראיים, הם לא מתאימים. אבל צריך להבין שאנחנו מדברים גם על אבטחה שלא מבוצעת מתוך בודקה. אנחנו מדברים ברמה של גזרות אבטחה, כמו, לדוגמה, במעברי גבול. יש מאבטח שהגזרה שלו זה סחורות – אז הוא נע, הוא כל הזמן נע. הוא לא יכול לשבת בבודקה. במקומות כאלה המשטרה כן נותנת את הדעת וכן מגדירה למאבטחים שעות עבודה. הם מדלגים בכל שעה עמדה, כשהעמדה השלישית היא עמדת מנוחה. אני נותן דוגמה. ברוב המקומות האלה האבטחה זזה. יש מאבטח שדוחף סבב ואז הם נכנסים למנוחה. אז יש הקפדה, אבל צריך להבין – לא כל המאבטחים נמצאים בתוך בודקה. מן הסתם, קשה לעשות אבטחה מתוך ביתן כשבחורף הוא מכוסה באדים. עדיין צריך לראות בחוץ, יש סריקות שצריך לבצע. כלומר, זה עניין קצת יותר מורכב מאשר העניין של מאבטחי מוסדות חינוך, שאנחנו כאן מתכווננים אליהם.

סלח לי אדוני, רק מילה אחת – בחוק שאני כיוונתי אליו יש אפשרות למשטרה לבטל את הדבר הזה אבל אני לא יכול לקבל את הטענה שיש בודקה ויש עליו אדים כי הצבא היום מאבטח ושומר בבודקה, ולהכל יש פתרון. הכל זה שאלה אחת, והיא – האם אנחנו באמת רוצים לפתור את הבעיה או רוצים לחפש תירוצים להקל על - - -. אם המשטרה תבוא ותגיד שהיא מבקשת לבטל את החוק כי יש אדים, אני מודיע לך שזה לא יעבור וזה לא - - -

- - -

- - -

- - -

אני אבהיר את הדברים – לא התכוונתי שאנחנו מתנגדים לבודקה. אני רק אומר שיש מקומות שבודקה זה לא לעניין כי מאבטח נע בגזרה בהתאם - - - נתתי את הדוגמה של מעבר סחורות. באה משאית, עומדת מולו. הוא צריך לראות גם מה קורה אחריה, אז הוא נע. הוא לא יכול להיות סטטי במקום. לא כל המאבטחים הם סטטיים. זה נכון, אולי, לגני ילדים. הוא מקבל את הילדים סמוך לבודקה, חוזר פנימה - - -

אבל אני בטוח שתסכים אתי שגם במקום הזה שהוא בודק משאית, יש לו איזה 5 דקות בתוך 8 שעות של משטרת ל - - -

בואו נתקדם.

אני מהתאחדות התעשיינים. אני חושבת שחוק שמאפשר לתבוע בבית הדין פיצויים שלא תלויים בנזק, עד 20 אלף שקל ופיצויים לדוגמה עד 200 אלף שקל, מאוד חשוב - - -

דיברנו על זה? לא דיברנו על זה, זה לא רלבנטי לסעיף שקראנו.

זה כן רלבנטי כי זה מאפשר למעסיק להוכיח שאי אפשר לבצע את העבודה בעמדה. זה פתח מילוט.

כשנגיע לסעיף נדבר על זה. אני מבקש שוב להתייחס רק למה שקראנו.

בסעיף הזה יש שלוש נורמות: הנורמה של להציב עמדה, הנורמה של חימום וקירור, והנורמה של שימוש בעמדה שכבר הוצבה, איך משתמשים בה – זה הסיפה של "לא ימנע שהייה בעמדה". יש לי אי בהירות שאני מבקשת מהוועדה לחדד ואולי גם לבנות את הדברים כחלקים בתוך הסעיף, לא בסעיף אחד: מה זה עמדה מקורה ומוצלת. נתתם דוגמאות של הצללות זמניות, עם ברזנטים – האם זה מספיק או לא מספיק? לגבי חימום וקירור – אם זקוקים למזגנים, כמו שהיה בנוסח המקורי, או לכריות חימום, שלא מצריכות חיבור חשמל. הדברים האלה משפיעים. אם החוק חל באופן רחב ולא רק צמוד למבנה קיים - אז בעצם הנטלים פה הם גדולים יותר, ואז השאלה איך מתאימים את זה מול הצרכים שיש בפועל למאבטחים, מצד אחד, ולמעסיקים מצד שני לייצר חימום חשמלי או קירור חשמלי במקום שהוא מרוחק ממבנה.

אבל מה שאמרתי- אלא אם כן הוכיח המעסיק. יש לי בעיה עם זה – מול מי הוא צריך להוכיח?

מול בית הדין לעבודה.

אבל אם כבר עומדת בודקה - - - השאלה שאת מעלה מתייחסת למצב שבכלל אין בודקה ואז המעסיק אומר – אצלי אין זמן לשבת בבודקה, אני לא מקים בודקה, אבל פה ההנחה היא שהבודקה קיימת ועמדת השמירה קיימת ואז השאלה האם המעסיק כשכבר יש עמדה קיימת התעמר בעובד שלו ויגיד לו – אתה בכלל לא נכנס אליה.

אני לא רואה את זה ככה, זה לא מספיק ברור.

יש לי הרגשה שאנחנו מתחילים למוטט את החוק הזה בכל מיני דרישות טכניות מוגזמות. אמרנו – עמדה מקוררת או מחוממת, וזה לשיקול דעת גם של השומר וגם של המעסיק. זהו, מספיק. עכשיו זה - - -

יכול להיות גם בלי חימום או בלי חשמל - - -

יכול להיות - - - חברה', מספיק.

בינתיים אני מבקשת לחדד את שאלת החיבור לחשמל, היא שאלה מאוד משמעותית.

אני חושב שבודקה שלא מחובר לחשמל זה משהו שהוא לא טוב. איך אפשר שיהיה בודקה, שאומרים לו להישאר שם, ואין לו שום קשר עם המערכת?

אז אסביר מה החשש שלנו – שיש מקום שהוא צמוד למבנה קיים ואפשר להוציא נקודת חשמל בצורה בטוחה, גם לדעתנו אין מקום לוותר על חיבור לחשמל.

היא אומרת שאם זה קרוב לבניין אז כן, אבל אם זה מאוד מרוחק – נניח אתר - - -

אין מקום היום במדינה שאין לו גישה לחשמל.

זה לטובת איכות השמירה.

היום באוהלים בנגב יש חשמל, באמצע שום מקום.

זה גנרטורים.

מי שרוצה לשים בן אדם שיאבטח וישמור על הציוד שלו, על הדברים שלו, באמצע הר או ואדי – שידאג שיהיו לו תנאים נכונים. לא ידאג – שלא תהיה לו אבטחה. זו ההחלטה. כמו שהוא יודע לשנע את הציוד שלו לשם או את האתר שלו לשם, ולהפיק מזה כסף – הוא יידע לשמור על הבריאות של מי ששומר לו על הכסף הזה. לא מוכן לקבל שום גרסה אחרת. אין תירוצים, יש פתרונות להכל. יקנה מערכת סולארית, קח מצבר נייד ויטעין – לא מעניין אותי.

רק הערה לסדר שלא קשורה לסעיפים – אני מציע להחליף את הטרמינולוגיה מ "בודקה" ל "ביתן שמירה".

השאלה אם זה תמיד ביתן.

עמדה. עמדת שמירה.

מתייחסים בחוק לעמדה. היא לא תמיד לצרכי השמירה, לפעמים היא המבוא לבית המלון או לכל מקום אחר ושם צריכה להיות העמדה – מקום שהוא יוכל לבצע את משמרתו משם.

ברגע שניכנס לחלק הטכני, חברים – אתם סתם מסבכים את החוק. אני מציע שנדבר על העקרונות – מה השומר צריך לקבל כדי למלא את תפקידו. שלא תחשבו שזה טוב רק לשומר. זה טוב למטרה שבשבילה הוא עומד שם. אם הוא לא יהיה בעמדה שיש בה קשר טלפוני - - - עכשיו זה סלולארי, ותנאים – אז הוא לא יוכל לשמור, הוא יהיה שומר עייף, מנוטרל.

אנחנו מדברים על קירוי – זאת אומרת שמלמעלה, וצריך להיות גם הגנה מגשם או משמש. השאלה אם אמצעים – כמו שעלתה השאלה הזו: יש סככת ברזנט – דיברתם על כך שאתם לא רוצים שתהיה סככה נוזלת. נניח שהסככה לא נוזלת, או שמשייה שהיא שלמה, תקינה. האם זה מספק בתור עמדה, מבחינתכם?

כן. אם זה מגן על האדם משמש וגשם. זה גם צריך להתאים לאותו מקום שבו זה נמצא. זה צריך להיות גם אסתטי. למשל, אני רואה בבתי חולים שבונים גבוה ושמים עמדות בפנים.

אבל בואו לא נגזים. אני מציע שנפסיק להיות בתפקיד האדריכל. אין לנו תפקיד כזה. אנחנו רוצים עמדה שהשומר יכול למלא את תפקידו ולשמור על עצמו. זהו.

ברגע שתתחילו להכניס פה כל מיני דברים תהיה בעיה עם רישוי עסקים.

ודאי, עם היתרי בנייה - - -

שאלה נוספת לגבי חובת השהייה בעמדה. יש פה שתי שאלו, ובאמת, באיזשהו נוסח קודם גם דובר על זה. יכול להיות שאם השומר, כל תפקידו הוא לעשות סבב סריקות, יכול להיות שבמשמרת שבה הוא נמצא הוא לא יוכל לשהות בעמדה, כי כרגע הוא עושה את התפקיד הזה, או שזה מאבטח שנמצא כל הזמן בתנועה בין אוטובוסים וכלי תחבורה. זו גם אפשרות. לכן השאלה אם אנחנו נותנים פטור במקרה הזה. מה אנחנו באמת עושים? אני מבינה שמפריע החריג הזה. אתם חוששים שהחריג הזה יורחב, שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר את השהות בעמדה, אבל אומרת המשטרה שלא תמיד כל השוטרים יכולים לשבת בתוך העמדה.

אם זה גוף מונחה.

אולי להוסיף פה: "לפי הנחיות המשטרה"?

העניין הוא שהמשטרה הסבירה שהיא מנחה חלק מהגופים ולא את כולם.

לא את כולם אנחנו מנחים. אנחנו מנחים רק לפי חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ולפי דרישות של רישוי עסקים, אבל אם זה גורמים פרטיים - - -

אני מציע שננסח בצורה כזו שמשאירה מספיק גמישות והיגיון למי שמקים את העמדה הזו ומעסיק שומר – שיהיה בתנאים אפקטיביים כי אם זה לסגור אותו בבודקה כדאי לוותר על השומר הזה.

אז: "...אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה לא מאפשר..." זה אומר שמצד אחד הוא חייב שתהיה עמדה כזו, ואם הוא יבוא ויוכיח שאי אפשר לעשות את השמירה מתוך העמדה אז, בנסיבות מסוימות הוא יצטרך להוכיח, ונטל ההוכחה עליו, אז באמת - - -

מקובל.

רק מילה אחת. זה יפתור הרבה בעיות, אולי, שנגדיר בחוק מי הגורם המוסמך.

כשזה משטרה אז זה משטרה, אבל כשזה לא משטרה - --

זאת אומרת שגורמים מונחים – המעסיק לא יוכל להוכיח אלא המשטרה. הגוף המנחה זה המשטרה במקרים האלה.

הגוף המנחה הוא זה שצריך להוכיח - - -

רציתי לנסות להבין את ההנחיה. אני מבינה שהאפשרויות למנוע את השהייה של המאבטח בעמדה היא דבר ראשון לפי ההנחיות של הגורם המנחה, זאת אומרת – משטרת ישראל, כשמדובר על גורם מנחה, כשזה גוף שמונחה על ידי המשטרה, וכשזה לא גוף שמונחה על ידי המשטרה נשארה האפשרות של "...אלא אם כן הוכיח המעסיק". ועדיין המעסיק צריך להוכיח.

אני מנהל אגף אכיפת חוקי עבודה. בנוגע להערתו של חבר הכנסת חזן – אי אפשר להאציל את האחריות הזו על מפקח עבודה, מישהו ממשרד העבודה, לא הכלכלה, היום – שהוא זה שיחליט האם היה נכון שהוא יעשה את העבודה מבפנים או לא. אנחנו לא גוף מנחה, אנחנו לא גוף מקצועי שמבין באבטחה ובביטחון ובטח לא - - -

אני לא מדבר על הביטחון, אני מדבר על התנאים עצמם.

על התנאים – זה הגוף שיפקח. אבל אני לא מדבר על האם הוא היה צריך להוכיח לגבי זה שהיה ניתן או לא ניתן.

ברור שלא.

תפקידך לבדוק - - -

תפקידי לבדוק, את מה שייקבע בסופו של דבר בחוק – התנאים שאכן מתקיימים ואכן ניתנים למאבטחים. כן, אדוני היושב-ראש וכל חברי הכנסת, ככל שיהיה ברור יותר מה בדיוק התנאים, באיזה תנאים ומתי צריכים להינתן ואיפה, נוכל לפקח. ככל שזה יהיה אפור – וזה יהיה "ככל שניתן", "אולי", צבע כזה או אחר – אנחנו באמת לא נוכל לפקח על זה. לכן אנחנו באמת רוצים שההנחיות יהיו כמה שיותר ברורות.

אני מקווה שאתם יודעים היום לפקח.

אני ברשותכם רוצה לעבור לסעיף הבא.

זה לא נכון שבכל מקרה יפנו אלינו כדי שנשמש כבורר. אולי רק במקרה שהיתה מחלוקת יפנו אלינו. אחרת כל הזמן יפנו למשטרה.

אנחנו יודעים שהמשטרה אחראית רק במקומות שהיא מנחה את השמירה. זהו. בשבילי זה מספיק. בוא נמשיך הלאה.

אני ממשיכה בקריאה:

(ב)(1) מעסיק של מאבטח יספק למאבטח מים, יבטיח לו גישה לנקודת חשמל, ויקצה מקום שבו יוכל להניח את חפציו האישיים.

זה תמיד בעמדה? זה חייב להיות בעמדה?

- - -

נקודת חשמל – במיוחד כדי שזה יסייע לתפקידו. שימלא את תפקידו. איך הוא יכול להיות במקום שאין בו חשמל, שמאפשר לו את כל הדברים? במקרה הקמתי כמה בודקאים בעבודה הקודמת שלי. מתקן שמירה, אתה צודק.

אז את נושא נקודת החשמל אנחנו מכניסים אם כך להגדרה של "עמדה" ואת הנושא של "יספק מים" - - -

אם העמדה היא קבועה זה חייב להיות - - -

כרגע, הגדרת המאבטח שהוכנסה היא הגדרה רחבה. המשמעות היא שהיא כוללת גם עמדות שהן לא קבועות, למיטב הבנתי, גם עמדות שהן מרוחקות ויש בעיה לייצר נקודת חשמל, ואז, באמת זה הופך להיות לא סביר.

אני אסביר מה הכוונה שלי. אם אנחנו שמים איזו שמשייה ענקית, זה לא חייב. אם יש צורך בעמדה ליום יומיים לא צריך בחשמל.

אבל כרגע ככה הנוסח אומר.

אז נתקן את הנוסח. לכן אני אמרתי – עמדה קבועה, עם כל הדרישות. עמדה זמנית – היא לא חייבת להיות עם כל הדרישות.

אבל איפה שמים את העמדה הזמנית?

זהו, אין לנו אבחנה כרגע בנוסח.

אז אני מבקש שנכניס את זה. בואו לא נשתולל, ובואו לא נשכח שיש גם מעסיק שזה עולה לו. גם השמירה עולה – אנחנו המדינה שמוציאה הכי הרבה כסף פרטי על שמירה, לדעתי. אי אפשר, צריך להתחשב במעסיק.

השאלה אבל – כיוון שאנחנו מגדירים "עמדה" באופן רחב, שזה גם יכול לכלול מבוא למקום, והמטרה שלנו היא שהמאבטח יהיה מוגן מגשם ושמש ועם אמצעי קירור, השאלה שלנו אם אנחנו מחייבים שעמדת החשמל תהיה בתוך הבודקה, או שתהיה גישה לנקודת חשמל כמו שהופיע פה במקור בסעיף - - -

מסכים לגישה שלך - - -אבל צריך לקחת בחשבון שהרבה שומרים נמצאים בעמדה שהיא זמנית ולכן לא צריך מפקח בעניין הזה.

אז אם כך אני שוב חוזרת לשאלת אמצעי החימום והקירור – אם זה מקום שהוא זמני ואין שם נקודת חשמל.

יש היום נייד שהוא גם מקרר וגם מחמם ב-200 שקל.

- - - מערכת קירור, והיא יכולה למשוך כבל של 100 מטר.

צריך לחשוב על הדברים האלה לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.

יש לי בקשה. אני אוהב את הדיון אבל יש דברים שאפשר לעשות בלי ועדה. אז אני מציע שתשמרו על מספר הערות ותעשו את זה בדיון נפרד, אצל היועצת המשפטית, כי זה בהחלט נכון, מה שאת אומרת.

בואו נמשיך.

אני ממשיכה בקריאה:

"(2) מעסיק של מאבטח יערוך התאמות בסדרי העבודה כדי לאפשר לעובדו שימוש באמור בפסקה (1)."

כמובן שהכל מלבד החובה שקיימת מכוח שעות עבודה ומנוחה לעניין הקצאה של חדר שירותים.

אני ממשיכה בקריאה:

ג) היה המאבטח עובד של קבלן כוח אדם או עובד של קבלן שירות, יחולו החובות האמורות בסעיף קטן (א) וכן חובת הבטחת גישה לחשמל והקצאת מקום להנחת חפצים אישיים שבסעיף קטן (ב)(1) על המעסיק בפועל או על מזמין השירות, לפי העניין.

(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –

(1) על יחיד שמעסיק מאבטח שלא במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;

(2) על הצבת מאבטח במקום שאינו מקום של קבע;

זה בעצם עמדה זמנית?

זה לא בהכרח עמדה זמנית. העניין הוא שהמקום הוקם – אם יש עכשיו מאבטח ששמים אותו בפתח חורשה ששמים אירוע, אז שם לא צריך לעמוד בכל הכללים האלה, אם זה לא מקום קבוע. יש מרתון, ומציבים מאבטח בכניסה. אז זאת האמירה. לגבי מעסיק שמחזיק מאבטח בביתו הפרטי - אנחנו לא נכנסים לזה.

שאלות וחידודים שצריך לעשות לקראת הקריאה השנייה והשלישית: 1. מקום של קבע זה באמת הדוגמה של חורשה. מקרה אחר שלא היינו בטוחים בו זה באמת תפקידי אבטחה שהם סיור, באוטו או ברגל, ואז בתוך אותו תפקיד אין זמני ישיבה כי הוא תפקיד מסייר.

זה לא החריג הזה. זה מה שדובר עליו קודם, שאין אפשרות למנוע - - -

בואו נשב על זה אחר כך.

נצטרך לשבת גם על מנגנון ההוכחה. זה לא יכול להיות שזה יהיה עלינו, זו דרישה לא סבירה מהמשטרה.

יש לנו כאן שתי הצעות חוק שונות ואני מניחה שלקראת הקריאה הראשונה הוועדה תכין אותן יחד. נכין נוסח משולב, אולי. אפשר להצביע על מיזוג.

את רוצה הצבעה על זה?

אני רק מבקשת להגיד שאנחנו נצטרך לדבר גם על מנגנון ההוכחה, לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

תעשו פגישה נפרדת עם הייעוץ המשפטי.

לא נוכל לעמוד בזה אם כל התביעות יהיו על המשטרה. לפי הנוסח זה מה שיקרה.

אנחנו מבקשים להצביע על איחוד. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה למזג את שתי הצעות החוק נתקבלה.

תודה, ההצעה למזג את שתי הצעות החוק התקבלה פה אחד.

לסיכום, אני מציע שאת כל הדברים הטכניים שאתם יכולים לסגור עם הלשכה המשפטית בעזרת חברת הכנסת מלינובסקי אנחנו ננסה לחזור לישיבה עוד שבועיים.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.